הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 46

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, י"ד באדר א התשע"ו (23 בפברואר 2016), שעה 11:00

1. פעילות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

2. שיתוף פעולה מדעי ברמה עולמית ומקומית - מאיץ החלקיקים בז'נבה ופרויקט הסינכרוטרון בירדן

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

דב חנין

יעל כהן-פארן

מנואל טרכטנברג

טארק אבו חאמד - סגן המדענית הראשית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אבי ענתי - סמנכ"ל תיאום, תכנון ובקרה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אילנה לוי - מנהלת האגף לקשרי חוץ, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

פדיל סאלח - ראש תחום פיסיקה ומתמטיקה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

גורי זילכה - יועץ כלכלי למולמו"פ, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

עמי בן-יהודה - מנהל מינהל מחקר רפואי, משרד הבריאות

יהלומה גת - מנהלת מדעית בכירה, משרד הבריאות

צביקה רובינשטיין - POC של הפעילות הבינלאומית במערך הטכנולוגי, משרד הכלכלה והתעשייה

מירב אורבך - מנהלת תחום מחקר וניתוח כלכלי, המשרד לשיתוף פעולה אזורי

אביבה רז שכטר - שגרירת משרד החוץ

שירלי אברמי - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

יובל וורגן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נילי כהן - נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים

דוד הראל - סגן הנשיאה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

מאיר צדוק - מנכ"ל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

גד לוין - סמנכ"ל לענייני מנהל וכספים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

רוברט לפידות - ראש האגף לקשרים בין לאומיים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

יוסף קפלן - יו"ר החטיבה למדעי הרוח, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

נעם אדיר - יו"ר הוועדה לקרינת סינכרוטרון של האקדמיה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

אליעזר רבינוביץ - יו"ר הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

בת-שבע שור - מנהלת פרויקטים מיוחדים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

טל אמיר - מנהלת ההוצאה לאור, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

דגנית עזר - מנהלת לשכת נשיאה ומנכ"ל, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

כוכי מימרן - מנהלת אחזקה ומשק, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

גליה פינצי - רכזת החטיבה למדעי הרוח, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

סימה דניאל - מרכזת פרויקטים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

מני קירמה - רכז מדעי הטבע, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

אברהם גובר - ראש המרכז ל-FEL (מקורות קרינה ושימושיהם), המחלקה לאלקטרוניקה פיזיקלית, אוניברסיטת תל אביב

אהרן פרידמן - ראש מרכז המאיצים ומקורות קרינה, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת אריאל

אמיר גת - ממונה באגף תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת לוי

ס.ל., חבר המתרגמים

פעילות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

שיתוף פעולה מדעי ברמה עולמית ומקומית - מאיץ החלקיקים בז'נבה ופרויקט הסינכרוטרון בירדן

אני מתכבד לפתוח ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה. היום יום שלישי, י"ד באדר א' התשע"ו, פורים קטן, מה שנקרא. אם לא הייתה שנה מעוברת, אז יש לנו גם יום מיוחד, היה היום פורים, אבל יש לנו שנה מעוברת, אז זה פורים קטן, ה-22.2.2016. על סדר יומנו שני נושאים. הנושא הראשון זה פעילות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. קודם כל שלום לכולם שהצטרפו וטרחו להגיע, אנחנו תיכף נכיר בינינו.

בשלושה נושאים אנחנו מבקשים לדון בחלק הראשון של הישיבה. הנושא הראשון קודם כל אנחנו מצווים ועושים. לפי החוק אנחנו אמורים לקבל את הדוח השנתי של האקדמיה הלאומית שלנו. כתוב שגדול המצוּוה ועושה מי שאינו מצווה ועושה. מי שמצווה השכר שלו יותר גדול, בגלל שתמיד יש סיבות למה לא, מי שלא מצווה אז עושה. אני רק רוצה להגיד לכם שאנחנו נקבל על זה שכר נמוך, בגלל שגם אם לא היה ציווי וגם אם לא היינו מחויבים לפי החוק אנחנו היינו מתכבדים והיינו גם מקיימים את הישיבה הזאת, לשמוע מתוך הערכה גדולה והחשיבות הגדולה והצורך והתועלת שאנחנו רואים בפעילות של האקדמיה הלאומית למדעים. אנחנו יודעים שהכותרת של החשיבות שלנו זה באמת לאגד את טובי אנשי המדע בישראל, במיוחד לטפח פעילות מדעית ולקדם אותה, לכן אנחנו רואים באמת זכות לשבת לדון על זה, גם אם לא היינו צריכים על פי חוק לשבת ולקבל את הדוח.

הסיבה השלישית, שזו באמת סיבה לוועדה הזו, זה לברך אותך, פרופ' נילי כהן, על התפקיד שנבחרת לעמוד בראש האקדמיה הלאומית למדעים. נתנו לך את זה ובחרו אותך מתוך הרקורד, אבל גם מתוך היכולת לקדם דברים, מתוך הניסיון, מתוך הרצון והכישורים והיכולות לקדם את זה. אנחנו יודעים שלקחת תפקיד רב משמעות ואנחנו מאחלים לך הצלחה גדולה. שנזכה ללוות אותך הרבה זמן בתפקיד הזה.

יחד עם זאת אנחנו גם צריכים לברך בהזדמנות הזאת את פרופ' רות ארנון, האישה הראשונה שעמדה בראש האקדמיה ופעלה ותרמה רבות. מן הראוי היה שנקיים ישיבה מיוחדת בעניין הזה ואנחנו צריכים אולי לחשוב איך להביא לידי ביטוי, גם בפניה, את ההערכה. אבל באין אפשרות כזאת כרגע אז אנחנו במספר המשפטים שאמרנו אנחנו אומרים תודה על מה שהיה ובאמת בהערכה גדולה מאוד וברכות להמשך הדרך.

אחרי דברי הפתיחה האלה נתכבד, פרופ' נילי כהן, לשמוע ממך, קודם כל כדוח על הפעילות, איך שאת רוצה להתחיל, עם היעדים, איך שאת רוצה. זו הפעם הראשונה שאת מופיעה בוועדה כאחת שעומדת בראש, אז בסדר הדברים אני לא מתערב, איך שאת רוצה למסור לנו את הדברים שלך.

אני רוצה להודות מקרב לב לך, חבר הכנסת אורי מקלב, על ההזמנה לוועדה המכובדת הזו. אני שמחה להיות כאן. למעשה אתם ואנחנו שותפים באותו פרויקט וזה הפרויקט של קידום המדע במדינת ישראל וקידום המדע במדינת ישראל הוא גם קידום המדע בעולם כולו.

האקדמיה שהצוות שלה האקדמי, חלקו, והמנהלי, הצוות הבכיר כולו, נמצאים כאן, היא בעצם יציר של הכנסת, של כנסת ישראל. היא נולדה על פי חוק ב-1961, עמדו מאחורי החוק הזה בכירי המדע של מדינת ישראל וכמובן מי שתמך בצורה נמרצת במדע ובהקמת אקדמיה היה דוד בן גוריון. דוד בן גוריון היה מתעניין במדע, הוקיר את פעילות המדע, תמך במדע לשמו וגם רתם את המדע לצרכי מדינת ישראל. במובן הזה המנהיגות שלו דומה, מעט מקבילה, לזו של הנשיא הראשון של מדינת ישראל, ד"ר חיים וייצמן, שהיה מדען מן השורה הראשונה, שהפעילות המדעית שלו בעצם הביאה להכרזת בלפור ושהיה מנהיג מן השורה הראשונה.

האקדמיה, שעל פעילויותיה אני אדבר מיד, יש לה גם הוצאת ספרים, הוצאה לאור, ולאחרונה יצא ספר שנקרא 'חיים וייצמן, המדען, המדינאי ומדינאי המדע' בעריכת בנימין זאב קידר, שהוא תולדה של כנס שהאקדמיה ערכה. הספר הזה ניתן לך במתנה, בהוקרה ובהערכה ובביטוי לפעילות המשותפת שבה אנחנו עסוקים כולנו.

תודה רבה. זה יצא עכשיו?

זה יצא ממש. אז כאמור לאקדמיה יש הוצאה לאור ויושבת כאן טלי אמיר, שהיא ראש ההוצאה לאור, וכל שם שאני אזכיר מיותר לומר שעושה את תפקידו במסירות ובהצטיינות. יש לנו כאן צוות קטן שמנהל גוף משמעותי וחשוב מאוד במדינת ישראל ועושה את עבודתו במסירות עילאית.

אם אני יכול להפסיק אותך, ככה בסוגריים, על הספר. אני לא ראיתי את הספר כמובן, אבל אמי שתהיה בריאה עבדה במשרד ראש הממשלה וחלק מהתפקיד שלה, לילדים מספרים סיפורי ילדים, אחרי שמתבגרים רואים את ההורים קצת מעל סיפורי הילדים וקצת על ההיסטוריה שלהם והפעילות שלהם. פעילות מרכזית שראיתי, שגם עד היום היא מספרת, זה התפקיד שהיה לה במשרד ראש הממשלה בקשר בין המשרד לבין נשיא המדינה. היא הייתה המקשרת בין המשרד לנשיא המדינה וגם הוטל עליה, בסוף ימיו, שנה לפני שהוא נפטר, זו הייתה פעילות חסויה וסמויה, להכין את ההלוויה הממלכתית הראשונה של מדינת ישראל.

ב-53', אני חושבת?

אני חושב שאפילו לפני זה. כן, 53'. היא הכינה עד כדי כך, היא גרה בירושלים, וייסגלס בעצמו הגיע לקחת אותה עם המכונית של הנשיא כדי שהיא תארגן ותערוך את ההלוויה. אני חושב שהוא נפטר בשבת ואני חושב שזה היה ביום ראשון. בסוף היום היא הייתה שורפת את המסמכים, עד כדי כד זה היה סודי, איך להכין את ההלוויה הממלכתית הראשונה. כך שאני גדלתי קצת בהקשר הזה, יש איזה קשר. זה מתאים.

אז בחרנו שי מתאים.

כן, משהו ככה לרכך את האווירה קצת.

כן. אני אגב זוכרת, אם נמשיך בריכוך האווירה, כשהייתי ילדה קטנה מאוד, המוני עם ישראל נסעו לרחובות, ביניהם אמא שלי, אנחנו אז גרנו בכפר סבא, כשהיא שמעה שהנשיא מת, זה היה אבל אדיר. היא נסעה להלוויה ועמה המוני עם ישראל.

ונמצא כאן פרופ' דוד הראל, שהוא סגן הנשיאה והוא פרופסור למדעי המחשב במכון וייצמן, חתן פרס ישראל. לצדנו יושב כאן פרופ' יוסף קפלן, היסטוריון מהאוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל, שהוא מרכז החטיבה למדעי הרוח באקדמיה, מרכז החטיבה למדעי הטבע הוא פרופ' איתמר וילנר, גם הוא חתן פרס ישראל. נבצר ממנו להגיע, הוא מוסר את התנצלותו, אני משוכנעת שתהיה לנו הזדמנות לראות אותו בפעמים הבאות.

אז הזכרתי את טלי אמיר ואני רוצה שנכיר כולנו את הצוות המצוין של האקדמיה. לצדה יושבת דליה פינצי, המרכזת של חטיבת מדעי הרוח, לצדה יושבת סימה דניאל, שהיא מרכזת התכניות המיוחדות באקדמיה, לצדה יושבת בת שבע שור, שהיא מרכזת גם, אפשר לומר, תכניות מיוחדות, מרכז הקשר. ד"ר מאיר צדוק, שהוא מנכ"ל האקדמיה שנים רבות. דגנית עזר, שהיא ראש הלשכה המסורה שלנו ומנהלת כוח אדם, כוכי מימרן שהיא אחראית על הלוגיסטיקה של האקדמיה, בוב לפידות אחראי על קשרי חוץ באקדמיה וגדי לוין סמנכ"ל ואחראי על התקציב באקדמיה. אני חושבת שאנחנו נסיים במי שיש לה קשר מיוחד עם הוועדה והגיעה אלינו מארצות הברית במיוחד לישיבה הזו, אביטל בר, שהיא אחראית על קשרי חוץ באקדמיה. וד"ר מני קרמה, שהוא רכז חטיבת מדעי הטבע ותזכירו לי אם שכחתי מישהו, אני מקווה שלא. אז זה הצוות.

כל מי שאת אומרת רכז זה במשרה מלאה?

כן, במשרה מלאה. והאקדמיה, שיש לה באמת פעילויות מאוד ענפות וחשובות, שאני מיד אפרט אותן ואליהן אני אקשר כמובן את פרופ' אליעזר רבינוביץ, שהוא נציג האקדמיה ב-CERN, פיזיקאי מהאוניברסיטה העברית והוא עושה פעילות אדירה, הוא סגן יושב ראש המועצה ב- CERNוב-SESAME, אני לא אפרט עכשיו, אני אתן לו לפרט, אבל הוא עושה פעילות עצומה במישור הבינלאומי, לא רק לחיזוק מעמדו של המדע, אלא לחיזוק מעמדה של מדינת ישראל, כי נציג ישראלי שנבחר להיות סגן יושב ראש מועצת CERN זה הישג יוצא דופן.

אמרת בתחילת דברייך שיש קשר בין חיזוק המדע לחוזקה של מדינת ישראל. הקשר הוא ברור, אנחנו נמצאים פה וזה חלק מהתפקיד שלנו גם.

נכון. אז אני נכנסתי לתפקיד כמחליפתה, היה לי הכבוד להיכנס לתפקיד כמחליפתה של פרופ' רות ארנון, מדענית מן השורה הראשונה, שהייתה האישה הראשונה. קדמו לי תשעה נשיאים, אני הנשיאה העשירית. הנשיא הראשון היה מרטין בובר, השני אהרון קציר, השלישי גרשון שלום, הרביעי אריה דבוריצקי, החמישי אפרים אורבך. ייבדלו לחיים ארוכים הנשיאים הבאים, שאני ממש מרגישה חובה, מתוך צניעות והוקרת תודה, להזכיר את שמם, שהם פרופ' יהושע יורטנר, שהקים את הקרן הלאומית למדע, פרופ' יעקב זיו, שהקים מפעלות גדולים באקדמיה, כמו תל"מ, תשתית לאומית למדע, שזה פורום שתומך במפעלי מדע חשובים ותשתיות מדע חשובות למדינת ישראל כמו למשל הננו טכנולוגיה. אחרי יעקב זיו היה מנחם יערי, אחריו רות ארנון וכאמור אני. בני קידר היה סגן נשיא ויושב כאן סגן נשיא נוסף.

עכשיו מה עושה האקדמיה? תפקידי האקדמיה מוגדרים על פי חוק והתפקיד הראשון הוא לבחור את בכירי המדע במדינת ישראל. על פי חוק למעשה כל חטיבה יכולה לבחור 40 חברים, אבל אני אספר לכם שיש לנו 115 חברים ואז תשאלו אותי, איך? התשובה היא שבהגיע החבר או החברה לגיל 75 הם נשארים חברים לכל דבר ועניין חוץ מזה הם מפנים תקן. אז אפשר באמצעות הרעיון הזה לדאוג לקבלה של חברים נוספים, בעצם להצערה ולגיוון של חברי האקדמיה.

האקדמיה, תפקידה המהותי הוא לקדם את המדע במדינת ישראל. קידום המדע במדינת ישראל נעשה על ידי מפעלים רבים וגדולים של האקדמיה. הזכרתי את הקרן הלאומית למדע, שהיא קרן שהיא היום עמותה עצמאית, אבל היא הייתה למעשה חלק בלתי נפרד של האקדמיה עד לא מכבר והיא מעניקה מענקי מחקר על בסיס תחרותי, למעשה לכל החוקרים בישראל.

האקדמיה, במסגרת תפקידה המרכזי לקדם את המדע, חושבת על כל מיני תחומים שצריך לסייע בהם, אז היא מוציאה דוחות, למשל דוח על קידום מדעי הרוח. אנחנו יודעים שמדעי הרוח, יש איתם בעיה כלשהי מבחינה זו שאם בעבר סטודנטים נהרו למדעי הרוח היום פחות והשאלה איך לקדם את מדעי הרוח. האקדמיה יזמה דוח, יזמה הקמת ועדה ב-2004, בראש הוועדה עמד פרופ' בנימין זאב קידר, הוא העורך של הספר שלנו.

דוח שמוגש למי?

לאקדמיה. נידון באקדמיה, יש בו קווי פעולה וקווי הפעולה האלה יושמו. אנחנו פנינו, למשל, לקרן יד הנדיב, שתרמה לנו כספים כדי להעניק מלגות, כדי ליזום פעילויות שימחישו את החשיבות של מדעי הרוח, הן בתוך האקדמיה והן בציבור הרחב. בהמשך לדוח הזה כמובן גם ות"ת נרתמה לעניין וגם היא הקצתה כספים והיום היא מקדמת תכנית חדשה בנושא הזה. כמובן כשמדובר במדעי הרוח מדובר על שילוב בין התרבות שלנו, התרבות היהודית, לבין התרבות האוניברסאלית, כי מדעי הרוח זה הכרת תרבויות עולם, הכרת שפות, לימוד שפות והעמקה בתרבות שלנו ובתרבות העולם.

הייתה למשל בעיה, הייתה תחושה שלא מספיק פיזיקאים הולכים לכיוון של פיזיקה גרעינית והשאלה הייתה איך לקדם את הנושא. אנחנו הקמנו ועדה שהציעה תכנית פעולה שכרוכה בהקצאת כספים כמובן, רתמנו את ות"ת שנרתמה לנושא.

תפקיד אחר שלנו שגם הוא נקבע בחוק הוא התפקיד של ייעוץ לממשלה. הממשלה, שמתלבטת בנושא מסוים והנושא הזה משיק בין מדע לחברה, פונה לאקדמיה והאקדמיה מגייסת את מיטב אנשי המדע שלה, יחד עם אנשים רלוונטיים נוספים ומקימה ועדה. אני אתן לכם דוגמה של פעילות כזו. אתם זוכרים את תכנית ויסקונסין? עם התכנית הזו היו בעיות, כפי שכולנו יודעים, וועדה בראשות האקדמיה, בראש הוועדה ישב פרופ' מנחם יערי, שהיה נשיא האקדמיה, שהוא כלכלן בעל שם. האקדמיה נרתמה, הייתה ועדה, אני הייתי חברה בוועדה. בסופו של דבר התכנית לא צלחה, אבל זה היה אחרי דוח מאוד מעמיק ויסודי של האקדמיה.

את מדברת על פעילות שהממשלה מבקשת?

כן, זו שאלה מצוינת. למשל לפני חודשים אחדים פנו אלינו ממשרד המשפטים וביקשו מאיתנו עצה בנושא של רישום פטנטים והזיקה בין רישום פטנטים לבין קידום כלכלי, האם הפרוצדורה אצלנו מסייעת, אולי היא מקשה, מה צריך לעשות איתה? הושבנו ועדת מומחים של האקדמיה, אגב בוועדה יושבים לא רק אנשי אקדמיה, אלא כל מי שהאקדמיה חושבת שהם מומחים שיוכלו לסייע בנושא, יושבים על המדוכה ובעוד חודשים ספורים ייצא דוח שיסייע למשרד המשפטים.

אני אדבר על העניין של קשרים בינלאומיים, שאין צורך לומר כמה זה חשוב, לא רק היום במיוחד, תמיד קשרים בינלאומיים זה דבר חשוב, כי קשרים בינלאומיים מזינים גם את פעילות האקדמיה כאן. חלק מחוקרי פרס נובל עשו חלק מהמחקר שלהם בשיתוף פעולה עם מוסדות זרים. המעמד של ישראל בעולם נוצר כתוצאה מההכרה של המדע בעולם כולו בחשיבותה ובעוצמתה של הקהילייה המדעית במדינת ישראל. אז יש קשרים בינלאומיים, הדוקים מאוד, אני אציין רק דבר אחד, כדי לא להכביד. הרויאל סוסייטי, שזאת האקדמיה המלכותית הבריטית, שבראשה בזמנו עמד ניוטון, פנתה אלינו והציעה שיתוף פעולה שמבוסס על חילופי פוסט דוקטורנטים, חילופי מרצים, סדנאות, והדבר הזה נעשה, קרם עור וגידים החל מהשנה.

מצד שני, תרשי לי לשאול אותך על ההחרמה של מדענים ופעילויות, דווקא אפילו בבריטניה הייתה עכשיו קריאה של חרם.

כן, נכון. אז אנחנו רואים את הדברים האלה ואנחנו באמת זועקים. אני רוצה לומר שעקרונית הערכה למדע הישראלי, אני מדברת באופן כללי, יש ואריאציות בנושאים שונים, ההערכה למדע הישראלי היא גבוהה מאוד ושיתופי הפעולה נמשכים, יש לנו גם קשרים בינלאומיים עם אקדמיות זרות במובן של התייעצויות, יוזמות, שיתופי פעולה לקידום מדע, לאו דווקא מחקר מדעי. למשל נשיאי האקדמיות של אירופה, יש להם אגודה שנקראת ALIA, האיגוד של כל האקדמיות האירופאיות, ואנחנו שותפים מלאים. למעשה פרופ' רות ארנון הייתה בוועדה האקזקוטיבית של הגוף הזה מתוך הוקרה אישית והוקרה לפעילותה. כלומר אני חושבת שצריך לעשות כל דבר כדי להילחם בתופעת החרם ואני אומרת שהתשובה של המדע היא תשובה ניצחת.

אם תרשי לי לשקף את דברייך, את אומרת שהם מנסים, אבל הם פחות מצליחים. את באיזה רוח אופטימית שהספינה היא חזקה וגדולה, שהמכות בצד הם לא שישפיעו עליה. את רואה גם תופעות של הרחבה והעמקה של שיתוף הפעולה.

נכון. אגב, בבריטניה זה בולט באופן מיוחד. אני אציין שגם בגרמניה יש שיתוף פעולה הדוק מאוד, ובארצות הברית. יש מקומות אחרים שאני אומרת שזה נושא שצריך לעבוד עליו בעוצמה - - -

מטבע הדברים בתקשורת יותר בולטות ההחרמות, שלפעמים הן נקודתיות, משיתוף הפעולה והעמקת והרחבת שיתוף הפעולה.

תרשי לי, ברשותך, קודם כל לקבל את חבר הכנסת ד"ר דב חנין, שהוא משתתף איתנו הרבה ואנחנו שמחים וגם מעריכים את התרומה שלו לוועדה, אבל גם אני רוצה לקבל בברכה קבוצה של ניצולי שואה שנמצאים בחדר. שלום לכם, יום טוב, בוקר טוב. מאיגוד 'עמך' שבאו ליום סיורים בכנסת ובאו גם לבקר אותנו בדיון החשוב. גם בשם האקדמיה הלאומית למדעים וגם בשם הוועדה אנחנו מאחלים לכם יום טוב, ברכה והצלחה. אנחנו יודעים להעריך ולהוקיר, היום כמה שהזמן עובר, ככה גדלותם והערכתנו והוקרתנו והדמויות שלכם הן חזקות עבורנו. כשרואים הר גדול, הר מרשים, צריך להתרחק קצת, ממד הזמן לפעמים נותן עוד יותר את הפרספקטיבה הנכונה. אנחנו לא רק צריכים לברך אתכם, אנחנו דווקא רוצים שאתם תברכו אותנו בזכויות שיש לכם, גם מה שעברתם ואריכות הימים שזכיתם. אז שתהיה לכם בריאות טובה, חיים טובים והצלחה.

תודה רבה.

אפשר להמשיך. אני מתנצל שקצת הארכתי.

גם אני מצטרפת כמובן לכל הברכות והאיחולים. אני אציין שהאקדמיה שוקדת על טיפוח מדענים צעירים. אתם יכולים להפסיק אותי בכל רגע.

לא, היא רק כתבה לי שחשוב להגיד שאנחנו בשידור, זה מופיע באינטרנט, מי שמצטרף אלינו, אנחנו גם מקדמים אותו בברכה.

האקדמיה שוקדת על טיפוח מדענים צעירים, יש לנו כנסים בינלאומיים, למשל עם גרמניה, למשל עם ארצות הברית, עם האקדמיה הלאומית של ארצות הברית, הכנסים עם גרמניה הם במדעי הרוח, הכנסים בארצות הברית הם בדגש על מדעי הטבע, אבל על כל פנים המשתתפים הם מדענים צעירים משתי המדינות ובאמצעות הכנסים האלה אנחנו זורעים את הזרעים לשיתופי פעולה בעתיד ולטיפוח המדע הצעיר במדינת ישראל.

יש לנו אקדמיה צעירה, שמרכזת את מיטב המדענים הצעירים. חברי האקדמיה נבחרים לכל ימי חייהם, חברי האקדמיה הצעירה נבחרים לארבע שנים, כלומר יש תחלופה.

היא פעילה?

היא פעילה. למשל, דוגמה, שהיא בצד יותר של חשיפת המדע לציבור. בעוד מספר שבועות ייחנך בשדה התעופה, תיחנך תערוכה, מי שבמקרה אולי היה בשדה התעופה ראה את התערוכות המתחלפות והתערוכה הבאה תוקדש למדע ולמדענים הישראלים. זו הייתה יוזמה של האקדמיה הצעירה, שכמובן שותפים לה משרד המדע והתחבורה. אז עוד מספר שבועות התערוכה תיחנך, יהיו נוכחים שר התחבורה, שר המדע ואני שמחה שגם אני אשא - - -

ב-7 במרץ.

כן.

נמל התעופה בן גוריון נבחר כדי שלפני שיוצאים לחוץ לארץ, להזכיר להם, לתת להם רושם להשאיר, שיחזרו מהר הביתה, כי זה הרושם האחרון.

בדיוק ככה.

זה חשוב מאוד. זה גם חלק מהפעילות שלכם.

אגב, שיחזרו הביתה, בדיוק כך, יש לנו מרכז הקשר שאותו יזם פרופ' מנחם יערי, שזאת פעילות מדרגה ראשונה. הפעילות הזו מיועדת ליצור קשר עם מדענים צעירים, בשלבי הדוקטורט, הפוסט דוקטורט, ואפילו שלבים מאוחרים יותר, במטרה לסייע לאותם מדענים צעירים להיקלט במוסדות בארץ. אגב, בין מוסדות אקדמיים ובין תעשיות עתירות ידע. אחת לשנה אנחנו עושים מעין יריד תעסוקה שבמסגרתו אנחנו מפגישים את כל המעוניינים עם המוסדות להשכלה גבוהה, עם המכללות, עם האוניברסיטאות, עם התעשיות עתירות הידע, שמציבות דוכנים אצלנו באקדמיה. וכמו כן אנחנו עושים להם יום עיון.

ביום העיון האחרון הנואם המרכזי היה פרופ' אמנון שעשוע, מוביליי, שהוא פרופסור באוניברסיטה העברית, והוא הגה את הרעיון של מוביליי, כלומר תפעול הרכב באמצעים אוטומטיים. זה רעיון שפרץ גבולות והוא סיפר למועמדים הפוטנציאליים למה כדאי ליצור בארץ, למה כדאי להיות באוניברסיטה, וגם דיבר כמובן על ההמצאה שלו.

עוד אני אומר שיש לנו שתי חטיבות באקדמיה. יש, אגב, דפוסים שונים של אקדמיה. למשל באנגליה הרויאל סוסייטי, שבראשה עמד ניוטון, היא אקדמיה שמוקדשת למדע מדויק בלבד. לעומת זאת יש את ה-British Academy, שבה יש מדעי הרוח ומדעי החברה ומשפטים. אנחנו כאן, כלומר אבות הרעיון של יצירת אקדמיה בארץ, החליטו שהאקדמיה תהיה משותפת, גם למדעי הרוח וגם למדעי הטבע. שזה אולי היה רעיון נועז בזמנו אבל הוא טבעי לגמרי, כי לדיסציפלינות המדעיות למעשה אין גבולות, הדיסציפלינות המדעיות נוצרו כדי להקל על קליטת הידע, אבל אנחנו יודעים שהידע תמיד מורכב במקרים רבים מכל מיני דיסציפלינות והעובדה שהאקדמיה למדעים באמת מורכבת משתי החטיבות מסייעת לעודד חשיבה בין תחומית ורב תחומית.

והנה דוגמה. אנחנו עשינו לפני שבועיים כנס באקדמיה בנושא זיכרון. זיכרון זה גם מהצד המנטלי וזה גם מהצד הפסיכולוגי, גם מהצד התרבותי, זיכרון היסטורי. מה זה ההיסטוריה אם לא זיכרון? והגדת לבנך. כשמצווים עלינו 'והגדת לבנך'. אז אומרים לנו לאצור, לאגור את הזיכרון ההיסטורי וליצור תודעה קולקטיבית. אז דיברו על תודעה - - -

זה גם ברמה האישית, מה היא המשמעות אם אין זיכרון?

בדיוק כך, מה המשמעות לחיים אם אין זיכרון? ויחד עם זה מה המשמעות לשכחה והאם אולי צריך גם לשכוח. כל הנושאים האלה נדונו, הן מההיבט הפסיכולוגי, הן מההיבט ההיסטורי, הן מההיבט הספרותי, הן מההיבט האמנותי, הן מההיבט הביו נוירולוגי. אז היה גם מנתח במדעי המוח, פרופ' יצחק פריד, שהוא מנתח דגול בבית החולים איכילוב ופרופסור באוניברסיטת תל אביב.

מרתק. יש כבר סיכומים על זה?

אני מציעה לכולכם להיכנס לאתר האינטרנט של האקדמיה ופשוט לעקוב ולשבת כאילו הייתם נוכחים בכנס הזה. הזמנו, אגב, פרופסור חבר האקדמיה הצרפתית, ששמו פייר נורה, היסטוריון, שהוא למעשה אפשר להגיד אחד מאבות התורה של הזיכרון הקולקטיבי.

ואולי אני אסיים בנושא אחד והוא החשיפה של האקדמיה לציבור. האקדמיה היא מוסד שפועל שנים רבות, הפעילות היא פעילות חשובה מאוד והציבור לא תמיד מודע למה שעושה האקדמיה. אנחנו חושבים שהאקדמיה צריכה להיראות ואתר האינטרנט שלנו בין השאר מיועד לכך, אבל מעבר לכך אנחנו יזמנו סדרה שפתוחה לציבור ואנחנו מתכוונים לעשות סדרה כזו במשך כל שנה. הסדרה השנה היא בת 6 הרצאות, היא מוקדשת לנושא הגירות, היא לא נוגעת להגירות בממד הפוליטי, היא נוגעת להגירות בממד ההיסטורי, היא נוגעת להגירות של האדם הקדמון, היא נוגעת להגירות של ציפורים, של דגים, והסדרה הזו מושכת אליה קהל. אנחנו דאגנו לכך שלסדרה הזו שכאמור נערכת פעם בחודש, יגיעו גם תלמידי תיכון כדי שהרצאות מסוג כזה ייתנו להם השראה בהמשך הדרך.

תודה. מילה אחת על הדוח של מצב המדע בישראל.

כן, אתה התחלת בזה. אנחנו שמחים שבמסגרת החוק למעשה מוטלת עלינו החובה, והייתי אומרת גם הזכות, לדווח על מצב המדע בישראל אחת לשלוש שנים ואנחנו צריכים להגיש את הדוח הזה אליכם. הדוח נמצא בעבודה אינטנסיבית מאוד. בראש הוועדה שאמורה לכתוב את הדוח, לערוך את הדוח, לספק את הנתונים, עומד פרופ' רשף טנא ממכון וייצמן ואנחנו עובדים באינטנסיביות.

יש בו גם החלטות מעשיות?

הצעות.

על הדוח הקודם, יש מי שמבקר מה הממשלה עושה, ואני כאן פונה גם לחברי, חבר הכנסת דב חנין, אני לא יודע למי - - -

אנחנו מגישים את הדוח לממשלה.

אתם לא גורם לפי החוק שהוא גורם מפקח ומבקר את היישום של הדוח.

למיטב ידיעתי לא.

אנחנו צריכים לחשוב, אני אומר את זה במסגרת הדיון, איך לוקחים את מה שהיה ועובדים על זה. אין לי ספק שיש שם דברים חשובים מאוד שבאים מהשטח, מההכרה עצמה ולראות איך הממשלה גם מיישמת את הדוח הזה, איך היא פועלת, איך היא דנה בזה, איך זה מחולק לתוך המשרדים. כשנגיע לזה ונגיש את זה נעשה גם דיון על זה וגם נחשוב בחלק הזה איך אנחנו - - -

אני מסכימה לחלוטין ואני באמת רוצה לסכם ולומר, תודה רבה על ההזדמנות שנתתם לנו, זו הזדמנות חשובה מאוד, כי זה לספר לכם - - -

בעניין הזה שכרנו שאנחנו - - - לספר לנו, אבל זה גם חשיפה ציבורית ואנחנו נותנים גם חלק בחשיפה הציבורית.

חשיפה ציבורית ונוסף על כך אני שמחה מאוד שדוח המדע ייתן לנו הזדמנות להיפגש עוד כמה חודשים שוב. תודה רבה.

תודה רבה באמת על הדברים המרשימים מאוד, המקצועיים מאוד. נכנסת כנראה בסערה לתפקיד, השליטה המוחלטת ואת צללת בפנים וזה מרשים מאוד.

זה רק בזכות הצוות.

ברור, מי שמעריך את הצוות שלו הוא באמת מצליח. שיתוף פעולה זה אחד הדברים החשובים. חבר הכנסת דב חנין, אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לקפוץ - - -

תודה לך, אדוני היושב ראש, וברכות לך, גברתי, ולכם, אנשי האקדמיה הישראלית למדעים. אני מאוד גאה בפעולה שלכם ובפעולה של ענפי המדע הישראלי בכלל. גילוי נאות, אני מגיע לכנסת מהאוניברסיטה, לא מהאקדמיה הישראלית למדעים - - -

אם היית ממשיך באוניברסיטה היית מגיע לשם.

אולי, בראייה מאוד אופטימית אולי זה היה קורה.

אנחנו מעריכים אותך פה, אין ספק.

תודה רבה. בכל מקרה הגעתי לכנסת מהאוניברסיטה, מהפקולטה למשפטים ששם לימדתי, ואני מאוד מעריך את החשיבה האינטר-דיסציפלינארית ואת הגישה שאומרת שהתפיסה שלנו צריכה להיות כוללת ולאחד את תחומי הידע השונים בתחומיה של אקדמיה אחת למדעים.

זו גם ההזדמנות להביע הערכה הגדולה לפעילות שלכם ולהישגים של המדע הישראלי. יש לנו הרבה הרבה במה להתגאות, אבל לא באתי לכאן כדי להציע לנו לנוח על זרי דפנה כי אני חושב שזו תהיה טעות. אנחנו צריכים לראות גם את האתגרים וגם את הקשיים שעומדים בפנינו. אני חושב שבתחום ההשקעות במדע בחברה הישראלית ובמדינת ישראל יש הרבה מה לשפר. אנחנו במידה מסוימת נהנים מזרי דפנה של מה שעשו קודמינו, אני לא בטוח שאנחנו מייצרים את התשתית ואת התנאים לממשיכינו בעוד הרבה שנים לבוא לכאן לכנסת ולהתהדר באותם הישגים שאתם, ובצדק, יכולים להתהדר בהם היום. ישראל צריכה להשקיע יותר בידע, במדע ובאקדמיה. אני חושב שזו משימה משותפת של כולנו.

סוגיית החוקרים הצעירים היא סוגיה שמדאיגה אותי במיוחד. כל אחד אולי באופן סובייקטיבי נתקל בקבוצות אחרות ובמעגלים אחרים, אבל אני פוגש הרבה מאוד אנשים שהם, לדעתי, אנשים מבריקים, עם הרבה פוטנציאל והרבה יכולות שלא ממשיכים איתנו, מהרבה סיבות. לא תמיד זה רק הסיבות האקדמיות נטו, אבל גם הקשיים של חוקרים צעירים להתקדם ולמצוא לעצמם מקום בעולם הידע הם ממשיים. אני חושב שזה משהו שצריך להטריד את כולנו וזו סוגיה אסטרטגית שהאקדמיה הישראלית למדעים צריכה להציב בפניה, למרות שבוודאי חברי האקדמיה לא שייכים לקטגוריה הזו, אבל הם אלה שמובילים את התחום ואת עולם המדע הישראלי.

עכשיו אמרה הנשיאה, זה חלק שנמצא על השולחן ו - - -

ברור לגמרי. עוד תחום שמאוד מטריד אותי זה מצב מדעי הרוח. אני חושב שאנחנו נמצאים במשבר, פשוט משבר. מה שקורה אצלנו באוניברסיטאות, אם אנחנו רואים את עתיד האוניברסיטאות, זה פשוט מדאיג. זה מחייב שינוי גדול, גם ברמה של האוניברסיטאות, אבל גם ברמה של מערכת החינוך בכלל. משהו פה אצלנו השתבש אם אנחנו לא מבינים כמה מדעי הרוח הם חיוניים, הם חשובים לנו כחברה ולנו כבני אדם.

חבר הכנסת דב חנין, אני יכול לבקש ממך שתהיה שותף איתנו בדיון מיוחד שנעשה על מדעי הרוח? בעבר ועדת המדע דנה, אני חושב שעכשיו הגיעה העת, ואתה כאחד שמכיר את המקום, תהיה שותף איתנו.

אני מאוד אשמח.

אפשר לתאם עם מנהלת הוועדה, אפשר לקבוע לקיים דיון מיוחד בנושא.

אני מאוד מאוד אשמח. ומשפט אחרון, שגם הוא קצת אולי חורג מהמקום הפורמלי של האקדמיה הישראלית למדעים. אני מוטרד קצת מהאווירה שקיימת במקומות מסוימים באקדמיה שלנו באוניברסיטאות. ישנה תחושה, היא לפעמים לא נוחה, של אנשים, אנחנו כולנו עקבנו בדאגה אחרי מה שקרה במל"ג בימים האחרונים, זה בהחלט מדאיג, זה מעורר סימני שאלה וזה עניין של כולנו. אני לא רוצה כרגע, בדיון החשוב והחגיגי הזה, להיכנס לכל פרטי העניין, אני מניח שהוא גם יגיע לדיון במסגרות אחרות בכנסת, אבל אנחנו חייבים כולנו להבין שאווירה נוחה, בטוחה ועצמאית בעולם המחקר, בעולם העשייה האקדמית, מאוד מאוד חיונית לנו. גם אם יש במערכת הפוליטית אי פה אי שם אנשים שחושבים או מאמינים שיש קיצורי דרך וניתן אולי לקדם איזה שהיא מטרה פוליטית שחשובה בעיניהם על חשבון העצמאות האקדמית ועל חשבון החירויות והמעמד של האוניברסיטאות ושל עולם המדע הישראלי, אני חושב שזו שגיאה גדולה ואני חושב שאנחנו כולנו צריכים להתאחד, גם אתם, כנציגי התחומים האלה, וגם אנחנו כחברי הכנסת, במאמץ המשותף להגן, גם על העצמאות, גם על החופש המחקרי וגם על התחושה הנכונה שהיא כל כך חיונית בענפים של ידע ומדע. תודה רבה.

לפני שאתה הולך, אני רוצה בהזדמנות שאתה נמצא פה, גם ליידע אתכם ואולי גם ביחד איתכם לחשוב על פניות, לא רק פנייה, שהיו לוועדה, בבקשת עזרה בקשיים שיש למדענים בקבלת אשרת תייר בכניסה לארצות הברית, קשיים שלא היו עד עכשיו. בשנה האחרונה יש קשיים מאוד גדולים, המדענים, עד שהם מקבלים את האשרה הזו הם נתקלים בקשיים, בבירוקרטיה, בתהליך ארוך מאוד שלא מעט מדענים הפסידו את הכנסים האלה ולא יכלו להשתתף בהם. אם בעבר קיבלו אשרת תייר כמדען לעשר שנים, עכשיו הם מקבלים את זה רק לשנה אחת וגם זה אחרי הרבה מסמכים שצריך להגיש.

אני פניתי, חבר הכנסת דב חנין, בעניין הזה לסגנית שר החוץ ולחבר הכנסת אופיר אקוניס, יש כאן גם מכתב, אולי אנחנו נעלה את זה שוב פעם בדיונים כאן בכנסת, כדי להציף. הבעיה לא נפתרה עוד ואני חושב שחלק מגורם מרתיע גם בארצות הברית, בעניין הזה, בקשיים האלה, זה שזה נחשף. אנחנו לא יודעים עדיין אם זה בעקבות חרם או חרמות, אבל זו תופעה שקיימת. בעיקר זה במדעי הטבע והטכנולוגיה, מדעי החיים והרפואה, משם זה הגיע אלינו. אנחנו לא זיהינו מה הבעיה, אבל אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לפעול בעניין הזה גם כן לטובת המדעים.

תודה רבה על החלק הזה. אנחנו מתכנסים. יש לנו שני חלקים, אני מתנצל מראש, הזמן רץ מעבר למתוכנן, אז אני מראש אבקש מהדוברים הבאים לקצר כמה שאפשר, ממש לעשות את זה בהבזקים, בלי לפגוע חס וחלילה. הדובר הראשון שיתכבד בדבריו זה פרופ' דוד הראל, סגן נשיאת האקדמיה, בבקשה.

אני אקצר מאוד. אני רוצה לחזק את הברכות שלנו לוועדה ועל החשיבות שלה, רוצה מאוד לחזק את מה שחבר הכנסת חנין אמר בקשר לעצמאות האקדמית, ויש לי תחושה שיכול להיות ארגון קצת יותר טוב של הקשר בין הגוף שלנו, שזה גוף מייעץ, גוף שמסתכל בהרחבה, לבין הגופים שאמונים על למשל חלוקת תקציבים לאקדמיה. יש קשר מאוד מאוד הדוק בין מה שוות"ת עושה לעצמאות וחופש אקדמי, מה שמל"ג עושה לעצמאות וחופש אקדמי, ואני גם מאוד מודאג מדברים שאנחנו רואים שם. אנחנו לא גוף עם שיניים, אנחנו לא יכולים לשנות שום דבר, אנחנו גם לא יכולים לצאת עם איזה שהוא קול נחרץ, אבל אני חושב שאם הוועדה שלכם, ואנחנו בתור אקדמיה, נחשוב היטב איך אפשר לגשר על הפערים האלה לטובת העניין שכולנו מעוניינים בו, אז אני חושב שזה - - -

אנחנו נראה איך אנחנו נהיה שותפים בעניין הזה. זה חשוב, אנחנו יודעים.

אין מדענים צעירים בלי תקציבים, אין הנגשה - - -

בלי תמריצים ובלי תקציבים אי אפשר לפעול.

הכול קשור בכול. תקציבים לא אנחנו מחלקים.

אנחנו באמת צריכים לראות, אולי אחת המסקנות שצריך להעלות בוועדה שאנחנו חושבים שיש קשר חשוב מאוד בין התקציבים, בין התמריצים, כדי שיוכלו ליישם גם את הגוף המייעץ שלכם. אתם יכולים לייעץ, אבל אם לא יהיו לזה המשאבים הנכונים אז מה עשינו?

תודה לפרופ' דוד הראל. ד"ר מאיר צדוק, מנכ"ל האקדמיה, בבקשה.

בקיצור, אני אחראי על הזיכרון הארכיאולוגי. אני מ-72' במערכת, אז יש לזה איזה שהיא חשיבות. פעולות שהאקדמיה יזמה, ועדת המדע בכנסת היא יוזמה של האקדמיה, עם בני בגין בזמנו ודן מרידור. ברטרוספקט הרבה פעמים אני שואל מה היה האימפקט, כי ישבתי פה בחלק גדול מהישיבות. קודם כל בחלק של הצעות חוקים שהיו נוגעים לנו היינו אקטיביים, אבל יש דבר אחד שלא העלינו על דעתנו כשעלה הרעיון, זה המקום היחידי לדו שיח של ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה עם מערכת נבחרי העם, שהוא דו שיח לא בעל מאפיינים פוליטיים, אלא בעל מאפיינים ענייניים וזה מקום שקט, שהוא חשוב מאוד שלנו יש מקום כאן להתבטא לאורך שנים.

בקצרה, האקדמיה למדעים נתפסת כגוף מייעץ, אבל היא עמדה מאחורי הקמת הקרן, כמו שפרופ' נילי כהן ציינה, היקף הקרן היום הוא בערך כ-500-600 מיליון שקל בשנה. זו פעולה מעשית שהצילה, לדעת חלק גדול מהמדענים, את המדע הישראלי, כי לא היו לנו כספים. האקדמיה הקימה את המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, שנמצאת היום במשרד המדע. משך תקופה מסוימת המולמו"פ הייתה אפילו חלק מתקציב האקדמיה ואני אפילו הייתי אחראי על הצד הניהולי שלה תקופה קצרה.

זה התחיל אצלכם?

זה התחיל אצלנו, הייתה יוזמה של נשיא האקדמיה, פרופ' יעקב זיו. ישנו גוף שהוא ייחודי ואין לו מתחרים, תל"מ, תשתיות לאומיות למדע, שחילק עד היום כספים בהיקף של 2 מיליארד שקל. אין לו מינהל, אין לו בירוקרטיה, הוא קם ביוזמה של האקדמיה. אני לא אמנה את הפעולות שנעשו, אבל הייחוד והיופי בו שהדרג המקצועי, שכולל את אגף התקציבים, מפא"ת, משרד המדע, ות"ת, וכמובן המדען הראשי, יושבים ביחד ודנים על נושאים משותפים לפעולות.

דברים שאולי גם לא יודעים, אבל האקדמיה היא זאת שהתחילה את הקשרים עם סין. אני תמיד אומר שהדבר האחרון שהייתי מעלה על דעתי שאני אהיה הישראלי הראשון שהגיע לסין באופן רשמי לפני למעלה מ-25 שנה והתחלנו את הקשרים המדעיים עם סין בהקמת מרכז אקדמי, כי הסינים לא רצו בהתחלה אינטראקציה עם הפוליטיקה, הם רצו בעולם הזה לבחון מה תהיה תגובת העולם הערבי.

שר המדע חזר עכשיו מביקור בסין. הוא אמר לי שבתפקיד שלו, זה לא זמן ארוך, זה הדבר המרשים. 'אם אני יכול לסכם עכשיו סיכום ביניים את הביקור בסין', הוא אומר שהוא רואה בזה באמת מרחב פעולה ושיתוף פעולה גדול מאוד, בכל ההיבטים.

חגגנו עכשיו 25 שנה לתחילת הפעילות והייתה משלחת שלה אקדמיה בראשות פרופ' רות ארנון, זה בהחלט היה יחס - - -

זה גם מופיע כאן.

דבר אחרון, זה אמנם לא בקול רם צריך להגיד, אבל הדבר היחידי שעדיין פועל בתקופות הכי קשות בינינו לבין מצרים היה המרכז האקדמי הישראלי. חלק מהסכם השלום, גם בתקופות הכי קשות, המשרד המשיך להתקיים ופרופ' גבי רוזנבאום נסע לשם גם בתקופות שהיו מסוכנות. קיימנו את המשרד ואנחנו מקווים שנוכל לחזור לימים שבהם הייתה פעילות אקדמית, שבהם ראשי הקהילה המדעית וחברים היו שם.

תודה רבה. דרך אגב, ההצלחה הזאת, אתם הייתם המחוללים של ההסכם עם סין, אבל השר כשהיה פה, הוא אומר שאחד מהאתגרים שהוא רואה, משימות שהוא רואה, זה לקדם נספחים מדעיים בכל מקום. הוא רואה כמה תועלת זה מביא.

בהקשר למה שאמרת על שיתוף הפעולה עם ועדת המדע, אנחנו באמת שולחים לכם את ההזמנות על כלל הדיונים, אתם צריכים לבחור לכם מה הדיונים שראוי או נכון שאתם תשבו, אפילו שליחים מטעמכם, ואנחנו ודאי נקבל אתכם בכל הכבוד הראוי, עם מקום להתבטאות והתייחסות. גם בנושאים תקציביים, לפעמים הדלת האחורית, אני אומר את זה לפרופ' דוד הראל, לפעמים לא צריך לדבר ישר, אבל אם דנים כאן בתקציב ואנחנו דנים כאן בתקציבים ונציג של האקדמיה לדבר וזכותו לדבר, הוא מביא את זה מה נקרא בדלת אחורית אבל לפעמים יש לה גם השפעה כשזה נאמר ויש לזה אסמכתא מקצועית על הדרישות ועל מה זה אמור לתת, את הערך המוסף.

משפט תודה אחרון, כי אנחנו עובדים שנים עם ענת ואיילת והצוות פה. זאת מערכת קשרים חשובה מאוד לנו.

זה יום חג שלהם שאתם באתם לפה.

אנחנו מודים על עבודה מקצועית ועל עבודה יסודית לאורך שנים. באמת תודה.

אני מיד חשתי בזה כשקיבלתי את התפקיד. היום זה חג שלהם.

פורים קטן.

כן, פורים קטן. בירושלים פורים קטן זה מחר, אבל זה בסדר, זה הקדמה טובה.

פרופ' יוסף קפלן, ראש חטיבת מדעי הרוח.

בבקשה.

תודה רבה, אני אדבר בקצרה. אני מייצג כאן את מדעי הרוח, אנחנו שמענו כבר כאן כמה הערות על חשיבות מדעי הרוח וגם על המשבר במדעי הרוח. האקדמיה עושה בעניין זה כמה דברים, היא עשתה כמה דברים. הוזכר כאן הדוח על מצב מדעי הרוח, דוח חשוב מאוד, עם כל מיני ניתוחים, אבל גם מסקנות אופרטיביות והצעות אופרטיביות, שעל חלקן אנחנו עובדים, לראות באיזה מידה ניתן ליישם אותן. היה גם דוח מפורט מאוד על מצב לימודי ההיסטוריה באוניברסיטאות. לפני שנה התפרסם דוח יסודי חשוב על מצב הארכיאולוגיה ויש לנו עכשיו ועדה באקדמיה שבודקת את מצב לימודי הדתות באוניברסיטאות ואנחנו מקווים שבשנים הבאות נוכל לטפל בתחומים אחרים.

אחד הדברים החשובים שאני חושב שהאקדמיה צריכה לפעול יחד עם הכנסת, הממשלה, הגופים הממונים, זה למצוא את הדרך למשוך אנשים למדעי הרוח בעיתות משבר. האוניברסיטאות לא מסוגלות לקלוט את כל החוקרים המצוינים שמסיימים דוקטורט, אין מספיק משרות. למה שאדם צעיר ירצה להשקיע שנים רבות על דוקטורט כשלמעשה הוא כבר רואה שהקריירה האקדמית חסומה לפניו. צריך למצוא את הדרך לשלב בין עבודה באוניברסיטאות לעבודות בחינוך, צריך לקלוט - - -

הדוח שלכם אמור להתייחס לפתרונות לדבר הזה?

למדעי הרוח הייתה התייחסות מסוימת לסוגיה הזאת, אבל אני חושב שהדוח על מצב המדע צריך גם לתת את דעתו על - - -

אם הבנתי אתכם נכון, אתם אמורים לפרסם עוד דוח?

אלה הם דוחות תחומיים. דוח ארכיאולוגיה בודק למשל מה עושים הארכיאולוגים בארץ, מה התחומים שהם מפתחים, איפה חופרים, מה הם ההישגים, מה הם הקשיים, מה האפליקציות הציבוריות, הפוליטיות וכו'.

הדוח שסיימתם אותו בשנה שעברה, הוועדה לא דנה עוד.

הם הגישו אותו לוועדה, זה היה יותר חגיגי הצהרתי כזה.

השאלה היא, אנחנו רוצים לקיים ישיבה מיוחדת על הנושא הזה. אני חושב שיכול להיות שצריך לשלב את זה, אפשר להציג את זה עם הדוח, אפשר להציג את זה באופן כללי.

אפשר לעשות מעקב.

ביוני אנחנו נדון בדוח הבא ובהחלט צריך לראות מה נעשה בין הדוח הקודם לבין הדוח הזה.

אוקיי. אז אני חושב שאז אנחנו נעשה את זה. זה יכול להיות בדוח הבא. נשלב את זה, אז יהיו גם דברים מעשיים.

זה היה חגיגה גדולה שפעם ראשונה הגישו את הדוח, זה היה יותר הצהרתי.

נכון, לפני הרבה שנים, שנידון בוועדה משותפת של ועדת המדע וועדת החינוך לפני מספר שנים. המשך לדוח מדעי הרוח, שלגביו אולי שאלת, הוא היום בדוח שלמעשה יזמה ות"ת, הוועדה לתכנון ולתקצוב, בעקבות הדוח הראשון.

בסדר. תודה לך. באמת אנחנו מקווים שנוכל לקדם את הדברים האלה.

תודה רבה.

ד"ר שירלי אברמי, מנהלת המחלקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. שירלי, בבקשה.

תודה, אדוני. צהריים טובים.

אנחנו חיים מהדוחות שהיא עושה לנו ומחקרים שאנחנו מקבלים כאן לפני כל הוועדות, היא באה ומכבדת אותנו בישיבה הזאת, ודאי יש לך דברים חשובים להגיד לנו.

נכון, דברים חשובים וקצרים, כפי שביקשת, אדוני היושב ראש. אז קודם כל לא אני עושה את הדוחות, אלא רועי גולדשמידט, שהוא החוקר שלנו, הרפרנט הקבוע של הוועדה, ויובל וורגן, שהוא ראש הצוות שלו, שגם הוא כאן. אכן כולנו מכבדים את הוועדה, כי כשהוועדה מקיימת נושא בנושא פעילות האקדמיה הלאומית למדעים, אז מבחינתנו זה יום חשוב וחשוב לנו להיות כאן. אנחנו רואים את עצמנו כחלק מהחשיבה המדעית והחשיבה המחקרית ובהחלט מברכים ורואים חשיבות רבה שאתה מקדיש יום לנושא הזה, אדוני היושב ראש.

ואני רוצה רק קודם כל לברך את צוות הוועדה, כפי שהזכירה הנשיאה, שגם איתם אנחנו עובדים, גם אותך, לכניסתך לתפקיד, ומה שאני רוצה להגיד, שאנחנו, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עובדים בשיתוף פעולה עם האקדמיה הישראלית למדעים גם בשוטף, במחקרים, במסמכים באופן שוטף, האקדמיה מבחינתנו היא שותף ומקור מידע, אבל גם בשיתוף פעולה חדש שנעשה לאחרונה, ביוזמתו של יובל וורגן, שיתוף פעולה עם החטיבה למחקר יישומי בחינוך, שהתולדה שלו הייתה יום עיון משותף שבו אנחנו השתתפנו בנושא פערים בחינוך שהתקיים באקדמיה לפני כחודש. ואנחנו רק נשמח ונקווה להמשך שיתוף פעולה מבורך כזה בהמשך הדרך.

יפה מאוד. כששירלי אומרת את הדברים האלה אנחנו מקבלים את זה כמסמך, לא רק כאמירה סתם. אנחנו גם מצטרפים לכל הברכות ולכל התודות ומציינים את שיתוף הפעולה, שהוא חשוב מאוד.

אנחנו נעבור בסבב. נציג של המועצה להשכלה גבוהה נמצא פה? בבקשה. רק את שמך לצורך הפרוטוקול.

שמי אמיר גת, אני אחראי על תקצוב אוניברסיטאות וקרנות מחקר בוות"ת, בין היתר אני גם מתקצב את האקדמיה למדעים ועומד איתם בקשר. האמת שאין לי הרבה מה להוסיף על הדברים שנאמרו, רק לברך. יש לנו עכשיו ראשת ות"ת חדשה, פרופ' יפה זילברשץ, ואני חושב שהקשרים עם האקדמיה, שיתוף הפעולה לקראת החומש הבא, הוא בהחלט טוב. אני מאחל לכולנו הצלחה בפרויקט המשותף שלנו.

מאה אחוז. רק תקציבים, אתה יכול להוסיף קצת בהזדמנות הזו?

בנושא התקציבי, התקצוב של האקדמיה הוא תקצוב שמתבסס על תכנית רב שנתית שנבנתה בעבר יחד עם ות"ת. התכנית הרב שנתית הנוכחית אמורה להסתיים בתשע"ו ולקראת החומש הבא אנחנו מן הסתם נעבוד על תכנית רב שנתית חדשה של תקציב האקדמיה, יחד כמובן עם האקדמיה.

תודה רבה. זה לא קשור אליך ישירות, אבל מוות"ת למל"ג, אני גם מקווה שהמשברון הזה סביב המל"ג הוא מאחורינו. אני ראיתי שמהאוניברסיטאות שולחים נציגים אחרים, אני מקווה מאוד שהדבר הזה, אני לא נכנס לסיבות ולא מתייחס לזה, אבל ודאי כולנו רוצים שזה לא יהיה משבר שיתרחב, אלא משבר שנתגבר עליו מהר, שנוכל מהר לחזור לפעילות רגילה. בסופו של דבר, בכל מלחמה יש פצועים משני הצדדים. לא משנה מי הצד הצודק, במלחמה יש פצועים משני הצדדים.

ד"ר טארק אבו חאמד, סגן המדען הראשי.

פרופ' כהן, אני מאחל לך ולכל הצוות את כל ההצלחה. הוזכר כאן תחום מדעי הרוח והפיזיקה הגרעינית, אני רק רציתי לציין שמשרד המדע פרסם שני קולות קוראים, אחד למדעי הרוח ואחד לפיזיקה גרעינית, זה היה בהתייעצות איתכם, גם עם אנשי הסגל בתחום.

תודה רבה ואנחנו שמחים כמובן עם שיתוף פעולה עם משרד המדע.

בהחלט.

יש מישהו שרוצה, מבקש להוסיף משהו? בבקשה.

אני מנהלת קשרי חוץ במשרד המדע. רציתי להתייחס להערה שגם אתה, אדוני היושב ראש, וגם פרופ' כהן, התייחסתם, לנושא של החרם. לדעתנו התשובה הטובה שאנחנו יכולים לתת זה לקדם שיתופי פעולה מדעיים במימון ואנחנו מקדמים, במיוחד עם בריטניה, שיתוף פעולה יחד עם המועצה הבריטית, שיתוף פעולה מדעי בכמה וכמה תחומים במדעי החיים, בעיקר במדעי החיים, במימון הולך וגדל שלנו. זאת נראית לנו התשובה הטובה ביותר. יש שם כנס בבריטניה, באוקספורד, ורק ככה אנחנו נוכל להגיב.

ועוד הערה קטנה קטנה, לגבי התערוכה. רואים אותה לא רק אלה שיוצאים, אלא גם אלה שנכנסים, כולל התיירים. וזאת הכוונה.

והשר הוציא הזמנות כבר לכולם וב-7 במרץ, כמו שאמרתי.

יש עוד מישהו שמבקש להוסיף?

משפט אחד. האם יש אפשרות לעשות אולי ישיבה משותפת עם ועדת החינוך? כי המתח הזה, במרכאות, שיש בין תקצוב ורישוי לבין האיכות המדעית עצמה, אני חושב שאם היו יושבים פה - - -

הכול ביחד. אנחנו באמת רצינו לשבת, אבל ועדת החינוך ישבה, אז אנחנו לא ישבנו עליו. אבל מציע פרופ' דוד הראל, שנעשה ישיבה משותפת גם של ועדת החינוך וועדת המדע. אני אדבר עם יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת יעקב מרגי, ונראה איך לעשות את הישיבה. זה נכון מאוד, הגיוני מאוד, אז כולם נמצאים ואז לא נותנים לאף אחד לברוח.

יש איזה שהיא מחויבות משני הצדדים להתייחס.

אז אנחנו מסיימים את החלק הזה של הישיבה ונחליק מיד לנושא השני של הישיבה, שהכותרת שלה והנושא הוא שיתוף פעולה מדעי ברמה עולמית ומקומית במאיץ החלקיקים בז'נבה ופרויקט הסינכרוטרון בירדן. בבקשה, פרופ' נילי כהן.

אולי מילה. כשחשבנו על הישיבה המשותפת איתכם אז בינינו רצינו לגבש איזה תכנית שתהיה מעניין ושתדגים את החשיבות של פעילות האקדמיה ולכן העלינו את הנושא הזה של הפעילות ב-CERN וב-SESAME, שעל שתיהן מופקד פרופ' אליעזר רבינוביץ, וכפי שציינתי בראשית הדברים, הוא עושה את זה בהצלחה אדירה והגיע לתפקידים מנהליים גבוהים ביותר, סגן יושב ראש המועצה ב-CERN, לתפקיד הזה הוא נבחר זה לא מכבר.

אנחנו ישראל הקטנה, כן?

אנחנו, ישראל הקטנה. אז יש כאן באמת הייתי אומרת הצדעה לכישורים האישיים של פרופ' רבינוביץ ולמדע הישראלי. כאמור שתי הפעילויות האלה הן פעילויות שהאקדמיה שותפה בהן ולכן אנחנו שמחים להציג אותן בפורום הנוכחי.

יפה מאוד. פרופ' אליעזר רבינוביץ, בבקשה. קודם כל לפני שאתה סגן שם אתה יושב ראש הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות.

של האקדמיה הלאומית למדעים. אני חושב שכמדענים יש לנו את הזכות שהחברה נותנת לנו את האפשרות ללמוד קצת על הטבע.

בתחילת דבריך, אני מקבל בברכה את פרופ' טרכטנברג.

במסגרת הזאת אני חושב שהמחשבה שלנו היא לתרום חזרה לחברה. אני חושב שהדברים שאני אדגים לכם הם לא סיפורים שגרתיים, הם גם סיפורים על מה שמאחד אותנו בעצם. יש לנו הרבה בעיות קשות שאינן מאחדות אותנו, אבל הדברים שאני אדבר עליהם עכשיו הם דווקא דברים שמאחדים אותנו. אני קורא לזה סיפורם של שני מאיצים ואני אפרט מה הם המאיצים השונים.

בדרך כלל אני לא אוהב להתהדר בכל התארים, אתם תראו, הבחירה לסגן נשיא CERN, כשדיברנו פה על חרמות, זו הייתה בחירה שאני רואה בה הכרה במעמד המדעי של מדינת ישראל, כי זו הייתה בחירה שהממשלות השונות היו צריכות לאשר אותה, הייתה הצבעה, היה מועמד אחר, ממדינה אחרת באירופה, ואנחנו זכינו בהצבעה וזכינו ברוב גדול. כשתראו ממה מורכבת SESAME ותבינו שנבחרתי ללא התנגדות להיות סגן נשיא SESAME, אני חושב שזה עוד יותר מפתיע.

שני המאיצים האלה, כמו שהתחלתי בתחילת דבריי להגיד, הם מאיצים שקמו על יותר ממדע. המדע חייב שיהיה איכותי והאנשים שעוסקים בדברים האלה הם מטובי המדענים בעולם, אבל הם כולם רואים לעצמם גם שליחות נוספת. CERN הוקמה על חורבות מלחמת העולם השנייה כשמדענים משני הצדדים היו עסוקים בהרג אחד של האוכלוסייה של השני ונעשה פה ניסיון קצת לאחות את הפצעים. הניסיון הזה יצר את המאיץ הענק בז'נבה שהוא המאיץ הטוב ביותר בעולם.

המאיץ של SESAME נעשה על רקע של האזור שלנו. ההבדל הגדול בין האזור שלנו לבין מה שקרה ב-CERN, ששם המלחמה הסתיימה, ברור מי ניצח ומי הפסיד, והמלחמה באזורנו נמשכת. כך שהאתגר לאמץ את אותם רעיונות של שיתוף פעולה או לבנות קשרים של הבנה, שלום זו מילה גדולה, אבל נגיד קשרים של הבנה באמצעות מדע, משותפים, אבל האתגר הרבה יותר קשה. ופה אני מציג לכם את SESAME כמו שהיא נמצאת היום.

CERN, המדינות החברות של CERN מופיעות בכחול. אני לא חושב שאתם תוכלו לראות שיש גם מדינה קטנה שם בקצה המזרח התיכון, שגם שם יש את הכחול. החברות של CERN רשומות שם, אני חושב שיותר מרשים פה לראות מי החברות ב- SESAME, ברמה ממשלתית. זה אירן, בחריין, הרשות הפלסטינאית, טורקיה, ירדן, ישראל, מצרים, פקיסטן וקפריסין. זה הפורום שהיה מוכן לבחור נציג ישראלי פה אחד לתפקיד.

בין המשקיפות בשני המקומות נמצאים ארצות הברית, האיחוד האירופאי, יפן, רוסיה, הממלכה המאוחדת ב-SESAME, שווייץ ב- SESAME, יפן, סין. אני חושב שזה מראה לכם על הפוקוס הבינלאומי והחשיבות הבינלאומית שמייחסים לפרויקטים האלה.

המאיץ ב-CERN הוא מאיץ ענק. יש אחד כמוהו בעולם, ההיקף שלו 27 קילומטר, הוא עשוי בעומק 100 מטר. הנשיאה כבר יודעת מזמן שהיא מוזמנת, הייתי מזמין גם את יושב ראש ועדת המדע לבוא ולבקר ולראות את המקום עצמו. זה בז'נבה, מרחק שלוש וחצי שעות.

המטרה שם והיומרה שם היא לנסות להבין ממה בנוי העולם החומרי, מה המרכיבים שלו ומה החוקים ששולטים בו. אל תדאגו, לא תקבלו פה קורס בפיזיקה, אבל מה שאני כן רוצה שתזכרו, שאת כל האינפורמציה הזאת, ממה בנוי היקום החומרי וממה החוקים ששולטים בו, אפשר לשים על שקף אחד, שהראינו אותו עכשיו בוועדת המדע. זה הדבר המפליא וזה הדבר שדוחף את החוקרים באותו מקום, הסקרנות והרצון להבין ממה בנוי העולם.

SESAME זה לא 27 קילומטר היקף, זה 75 מטר על 75 מטר. זה מאיץ אחד, יש מסוגו בעולם סדר גודל של 60 מאיצים. המאיץ שהולך ומסתיים ויתחיל לפעול בשנה הבאה הוא, הייתי אומר בממוצע של המאיצים האלה. אין שום דבר דומה לו במזרח התיכון, האיכות שלו מאוד גבוהה. היתרון הגדול שלו על המאיץ ב-CERN שהוא מאגד בתוכו ומושך לתוכו מדענים מהרבה יותר תחומים, החל מרפואה ועד תארוך ארכיאולוגי של מושגים, דרך כימיה, פיזיקה ומדעי החיים. עדה יונת, כלת פרס נובל, עשתה את עבודת הנובל שלה על מאיץ פחות טוב מהמאיץ שייבנה עכשיו בירדן.

עכשיו אני מראה לכם את שמות המדענים הישראליים מהאוניברסיטאות השונות. כל מי שלא נמצא פה, אני מבקש סליחה, עשינו מאמץ גדול שכולם יופיעו וייכנסו לרקורד.

האקדמיה עשתה מאמץ גדול על מנת שההישגים המדעיים של מדינת ישראל בתוך אותו מאיץ יגיעו גם לציבור בישראל. אני חושב שאחד ההישגים, זה נמצא בעיתון ווסטי, מאיץ האמונה נמצא ביתד נאמן, הייתה כתבה מאוד ארוכה ומפורטת על המאיץ ביתד נאמן וגם אסנארה הערבית, שאין לי דרך להגיע, גם שם זה הופיע בהרחבה. זאת אומרת, בנוסף לעיתונים ולמדיום הרגיל נעשה מאמץ שההישגים המדעיים המשמעותיים של מדינת ישראל יגיעו גם לשם.

בנוסף לזה ישראל החליטה יום אחד שהיא רוצה להיות חברה מלאה ב-CERN. אני אגיד בקיצור את המשמעות של מה שקרה. היינו כמו זוג שחי בחטא, בלי חופה וקידושין הרבה שנים. כל פעם שצד אחד רצה להצטרף הצד השני מצא את כל הסיבות מדוע לא לעשות את זה. באותם מקרים מעטים שהאירופאים רצו שנצטרף, אנחנו אמרנו שזה עולה כסף, עדיף לנו להיות בחינם שם. מצד שני כל פעם שישראל רצתה לעשות את זה אמרו 'בעצם אתם חתומים על ה-NPT, אתם לא חתומים, זכויות אדם אתם מכבדים כראוי? לדעתנו אנחנו מכבדים יותר טוב מכם'. הדבר נהיה מאוד מאוד קשה. ברגע מסוים, ומה שאתם רואים בצד ימין, כך נפתח התהליך, יושב השגריר שלנו בז'נבה, רוני לשנו יער ממשרד החוץ, עם המנכ"ל של CERN ויושב עם נשיא מועצת CERN ואנחנו מגישים את הבקשה.

השילוב בין מדע והעולם האחר, אני מראה לכם אותו פה. פה נשיא המדינה לשעבר נרתם לנושא, ראש הממשלה נרתם לנושא, רפי ברק, מנכ"ל משרד החוץ בזמנו, נרתם לנושא, ראש הקרן למדעים והאקדמיה למדעים נרתמה לנושא. פריצת הדרך שלנו באפשרות של ישראל להתקבל ל-CERN חלה ברגע שהוועדה לתכנון ותקצוב בראשותו של מי שהיה אז ראש הוועדה, מנואל טרכטנברג, הוא החליט שהוא מוכן להשקיע בנושא. זה מה ש - - -

במה מדובר? באיזה סדר מדובר?

10 מיליון יורו לשנה.

אני צריך להגיד את הסכום המדויק, או שאני אשאיר ככה? אני אשאיר ככה.

זו השקעה רצינית.

זו השקעה רצינית וות"ת נושא ב-52%. ב-SESAME, שזה דבר קטן יותר, ישראל הייתה בין המייסדים. הדבר התחיל באוהל בדואי בסיני, הייתה רעידת אדמה, הר סיני רעד, בדיוק ביקרנו בהר סיני והוא רעד ובאמת משהו מיוחד קורה פה במצרים. המאיץ הגדול ב-CERN, גם היה לו עניין בנושא, ואתם רואים פה את יעקב זיו, נשיא האקדמיה למדעים בזמנו, יושב שם. אני אסיע אתכם רגע בעזרתו של ערוץ 10 שנייה לשם. (סרטון). מדענים ישראלים, רשמתי, שמשתתפים. אני מזכיר פה הרבה. בפרט עדה יונת תומכת בנושא.

מה טוען העתיד? ב-CERN מאפריל השנה המאיץ ירוץ באנרגיה המקסימלית שלו ואנחנו נלמד לראות האם יש משהו חדש מעבר לחלקיק האיקס שהתגלה או לא. ישראל בונה מערכות חדשות, עוד פעם בעזרת מימון ות"ת ושיתוף פעולה עם כל האוניברסיטאות. SESAME עצמו יתחיל לעבוד משנת 2017. אתם רואים פה את המרכיב הראשון יושב כבר בתוך SESAME, 1.16, עוד 16 מרכיבים כאלה יאוחדו.

אני רוצה שיהיה לכם הרושם שהדבר פשוט. הדבר לא פשוט, הוא מורכב ומסובך ואני מראה פה רק את קצה הקרחון. מהבחינה הישראלית הוא היה בלתי אפשרי בלי שיתוף פעולה של כל המשרדים שאני רושם פה, במיוחד משרד המדע. משרד המדע מילא תפקיד מרכזי בכל החלקים האלה ואת השקף אני משאיר לתקופה יותר ארוכה, שתתרשמו. לי באופן אישי, אני אגיד משהו אישי, זה נתן קצת תקווה לעתיד של המדינה, שלפעמים אנחנו יודעים לשלב ידיים. לצערי לא איפה שצריך תמיד, אבל פה הצלחנו לשלב ידיים. בקשר לקשר בין המאיצים. מי שהיו נשיאי המועצה - - -

זה קשר פורמלי או שזה קשר מעשי?

פרופ' נילי כהן תסביר בדיוק מה החשיבות המשפטית שלו, אבל יש memorandum of understanding בין CERN ובין SESAME.

הסכם.

נשיא מועצת SESAME, היו לדורותיהם, הראשון היה הרווינג שופר, הוא גם היה מנכ"ל CERN. הנשיא הנוכחי של מועצת SESAME, סר כריס ליולין סמית' מבריטניה, שהוזכרה קודם, היה מנכ"ל CERN. האיש הבא שיתחיל מהרגע שהמאיץ יתחיל לעבוד, כדי שהקרדיט יחולק כמו שצריך, הוא יהיה רולף הוייר, שהיה המנכ"ל עד סוף דצמבר. מדינת ישראל עשתה את זה שהאנשים האלה יהיו מעורבים בתהליך. האיש האחרון שאתם רואים בצד ימין, זה בשבילך, אביטל, זה האיש שהביא את CERN לתודעה של ביליון אנשים בעולם, הוא אמר ש- SESAMEנראית לו כל כך חשובה שהוא רוצה לעבוד בשביל SESAME ו-CERN תשלם לו משכורת בזמן העבודה.

אני רוצה לסיים, לפני התודה, אני רוצה שתשמעו עוד פעם משהו יותר טוב. (סרטון). זהו, תודה לכם.

יפה מאוד, אתה נותן לנו טעימה קטנה מהעניין הזה, מגרה אותנו למשהו יותר בעניין הזה. זה באמת מאתגר מאוד, וזה שישראל נמצאת, אני מניח שזה גם המדינה, אבל כנראה גם החומר שיש לנו. הבחירה הייתה, אני מניח, מקצועית, קשה להגיד בגלל קשרים דיפלומטיים. חייבים להגיד במקרה הזה שהבחירה המקצועית כאן גברה פה ולכן אנחנו מעריכים את היכולות הגבוהות ואת התרומה החשובה שיש לנו ומה שאפשר לחזק בעניין הזה.

אנחנו תיכף נרצה לשמוע התייחסות גם של משרד החוץ, אבל לפני זה פרופ' מנואל טרכטנברג, בבקשה.

תודה. הייתי קודם בוועדות ואני צריך לרוץ עוד פעם. לפני שאני מתייחס לאקדמיה אני רוצה להגיד כמה דברים על מה ששמענו זה עתה. כמי שליווה את התהליך מאוד מקרוב, של קבלת ישראל ל-CERN כחברה, קשה לתאר כמה שהדבר הזה בסופו של דבר היה תולדה של איש אחד, של פועלו הבלתי נלאה של אליעזר. אני פה, אני לא מרבה לשבח, בטח לא בפומבי, בסוף אנשים יאמינו לשבחים וזה - - - אבל במקרה הזה, אני אומר לכם, פשוט העקשנות, וגם בצניעות, וזה פשוט לא יתואר. הרי זה לא היה בכיס, הדבר הזה, לא בצד של CERN ולא בצד הישראלי. אין ספור ישיבות, של כל הגורמים, משרד החוץ ומשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה ומשרד המדע ואנחנו וזה, ואתה יודע, כולם אותו סיפור, כולם אומרים, 'וואו, איזה יופי, בואו ניסע לבקר', אבל לפתוח את הכיס? כי הרי בסוף צריך לשלם וזה, מה, לעשות איזה שהוא מאמץ? מה פתאום? הכול טוב מרחוק. אליעזר התעקש והתקבלנו.

אני רוצה להגיד לכם גם בפן האישי, אני ביקרתי פעמיים ב-CERN. הטקס של קבלת ישראל ל-CERN, כשהונח דגל ישראל, זו הייתה התמונה שם, אני עד היום נזכר בזה ואני מתרגש בצורה בלתי רגילה. זה הישג בלתי רגיל של מדינה כנגד כל הסיכויים, שהגיעה למעמד הזה. זה קודם כל, שנבין את הדברים האלה.

זה גם לפי דעתי חסם להחרמות שיש לנו היום.

זה מה שאני רוצה להגיד. ההשפעה של זה, של עצם העובדה שאנחנו חברים מלאים ב-CERN, עם כל האפשרויות שזה פותח, זה כלי בלתי רגיל להעצמת תדמיתה ומעמדה של ישראל בעולם. אין בלתו, אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות בפן הדיפלומטי או האחר שמתקרב לתועלות גם בפן של הדיפלומטיה ושל המעמד ושל התדמית של ישראל בעולם, חוץ מזה.

ומילה על האקדמיה. האקדמיה למדעים זה מוסד מפואר שלא זוכה למספיק תשומת לב ציבורית ולא זוכה למספיק הערכה בציבור. אני רוצה להגיד את זה בצורה חד וחלק.

הנשיאה התייחסה לזה גם. אתה מחזק את מה שהיא אמרה.

נורא חשוב, נילי, אני מאוד שמחתי שהתמנית, את יודעת את זה, שתיתנו את הדעת גם לזה, מכיוון שבסוף זה לא למען האדרתה של האקדמיה למדעים, אלא מכיוון שיש לזה השלכות על איך הציבור תופס את המדע, איך הציבור תופס את ההליכה ללימודים כאלה, את התמיכה הממשלתית שאנחנו רוצים וכו' וכו'. זה בא מאיזה שהיא תדמית ולאקדמיה יש מקום מרכזי בעשייה הזאת.

אני רק אציין עוד שני דברים. אחת, פועלה של האקדמיה בהקשר של החזרת מדענים בשיתוף עם ות"ת. פעולה מדהימה. לא יודע אם צוין כאן.

צוין.

והדבר השני, במתן חוות דעת מקצועיות מדעיות למיזמים. גם זה, כמו בחקר הים התיכון וכו', שזה שיחק תפקיד מאוד חשוב. אז תודה, נילי, על מה שאתם עושים, ולאליעזר, באמת כל מדינת ישראל חייבת לו תודה.

תודה רבה, פרופ' מנואל טרכטנברג, שאתה גם בדיון הזה ואתה מלווה אותנו. אני לא אגיד שעזבת אותנו כחבר רשמי בוועדה, אני לא אתייחס לזה בקול.

אבל לוועדת החינוך, תגיד.

דיברו כאן גם כן על שיתוף פעולה בין ועדת החינוך לוועדת המדע בנושאים, כפי שהציע פרופ' דוד הראל, אולי ביחד נוכל לשלב את זה בפעילות משותפת, בדיון משותף.

גם בנושא החשיפה הציבורית, שמה שאנחנו עושים היום זה גם חלק מחשיפה, חשבנו אולי לתרום בחלק הזה של הדוח התלת שנתי של האקדמיה, שמוגש לממשלה. בחוק כנראה זה רק יותר המלצות, אנחנו רוצים להפוך את זה לכלי הרבה יותר רחב, לראות גם את היישום של העניין הזה, את הביקורת של זה. להכניס את זה או בחקיקה, או במעקב שלנו, לראות שהעבודה שמושקעת פה, ובאמת התועלות שאמורות להיות מתוך הדוחות האלה ייושמו באמת. ואז החשיפה, ממילא זה מאיץ כזה קטן, או גדול, של תהליכים והכרה ושל חשיפה, עם עוד דברים שאנחנו צריכים לחשוב. דיברנו על מדעי הרוח, אז מילה, התייחסות, המלצות, דוחות, יקבלו חשיפה ועם החשיפה ההשפעה ממילא יותר גדולה.

גב' רז שכטר אביבה, שלום לך. קודם כל אני רוצה לברך אותך שנבחרת לשגרירה באו"ם, בתפקיד?

נכון. למוסדות האו"ם בז'נבה, המועצה לזכויות אדם והמוסדות האחרים בז'נבה.

יפה, אז קודם כל מאחלים לך הצלחה, מהתפקיד שיש לך היום, שזה סמנכ"לית באגף המזרח התיכון. לפני שאת עוזבת אותנו, אנחנו רוצים אותך שם שגרירה שלנו, בדברים שקשורים, אבל מה את יכולה באמת להתייחס לדברים שנאמרו פה? נאמרו פה כמה וכמה דברים ביחס לפעילות שיש, גם יחסי החוץ של האקדמיה, של המדע. אני גם העליתי קשיים שנתקלים בהם, כמו הנושא של ויזות, ובאופן כללי מה אפשר, מה את חושבת לדעתך להתייחס בנושאים האלה שהעלינו?

אז קודם כל תודה רבה. אני רוצה לברך את הנשיאה, פרופ' נילי כהן, ולהצטרף לדברים של פרופ' טרכטנברג, שעזב, הייתה לי הזכות לפגוש את פרופ' רבינוביץ בפגישה במשרד החוץ ואני רוצה להצטרף קודם כל לשבחים. שמעתי עליהם גם מקודמיי בתפקיד הנוכחי, השגריר שלנו אביתר מנור וגם השגריר הקודם לשנו יער.

אני לא רוצה לחזור על הנושא שהעלה פרופ' טרכטנברג בהקשר למיתוגה של מדינת ישראל היום. התפקיד בז'נבה, אגב, מוסדות האו"ם והמועצה לזכויות אדם, אחד התפקידים היותר, בוא נקרא להם מתסכלים היום בזירה, מאחר שאנחנו עדים לפוליטיזציה מתמשכת, גדלה והולכת, ופה יש לנו נקודת אור, לא בקצה המנהרה, אלא כבר היום, בזכות ההישגים העצומים של מדינת ישראל בתחום המדע והטכנולוגיה. כשאנחנו מסתכלים ספציפית על נושא CERN, על החברות שלנו שהיא בהחלט תודות למאמצים שלך, משרד החוץ תמיד היה שותף לשילוב הזה של נושאים שישראל נמצאת בחזית המכובדת של מדינות שמכירות בזה ושמות הצידה את הפוליטיזציה, וגם כמובן כשאנחנו מסתכלים על הזירה האזורית, והיום בתפקידי כסמנכ"ל אגף המזרח התיכון, שיתוף הפעולה האזורי ויחסי החוץ בזירה הבילטראלית עם ירדן, שיש לנו איתה הסכם שלום, ועם מצרים, הם מבחינה אסטרטגית למדינת ישראל ממש עוגן אסטרטגי.

העובדה שאנחנו יכולים, למרות כוחות האנטי נורמליזציה בירדן ובכל מדינה ערבית היום, לפעול ולעשות פרויקט מהסוג הזה של SESAME הוא נקודת זכות שבהחלט יכולה לתרום גם לפיתוח פנים אחרות של ישראל, גם במובנים של עם לעם וגם בשיתוף הפעולה הפרקטי באזור שלנו, שתמיד אמרנו, מאז הקמתה של מדינת ישראל, שאנחנו לא רק מושיטים יד לשלום, אבל גם רוצים להיות גורם מסייע.

יש לנו במצרים, בקהיר, מרכז אקדמי, שהמועצה שותפה למימונו וגם להמשך החזקתו בתנאים קשים מאוד, בעיקר מאז פרוץ האביב הערבי. מאז אירועי 2011 אנחנו עובדים ביחד על מנת לשמר מרכז כזה שפועל בתנאים קשים, אבל עדיין יש לנו דריסת רגל אחרת.

אני שוב רוצה לחזור ולומר, משרד החוץ ימשיך ויפעל עם המשרד למדע וטכנולוגיה, עם כל הגורמים השותפים, בוודאי בנושא CERN. אני אכנס לתפקידי במהלך אוגוסט ואני אהיה שם כדי להמשיך ולסייע ולראות גם יותר ויותר ישראלים, אני מקווה, למרות הפוליטיזציה. זה אחד הדברים והאתגרים שאנחנו נפעל יחד על מנת למסד. מבחינתנו, אני יודעת שגם משרד החוץ שותף למימון חלקי, אנחנו נמשיך ונחזק את ה - - -

הסמל שלו היה בתוך ה - - -

מהבחינה הזו אני רגועה. בפרקטיקה אני מקווה מאוד שנוכל להמשיך ולהרחיב את שיתוף הפעולה.

מילה אחת, בכל אופן, אפילו שהיום אנחנו לא דנים בזה, אבל במסגרת התפקיד שלך, על החרמה והדרה וחוסר שיתוף פעולה בין מדענים, מה הפעילות שלכם בעניין הזה?

אז מה שאנחנו קוראים בגדול ה-BDS, החרמות והסנקציות נגד ישראל, עדיין, למרות שאתם יודעים שיש היום גם את משרד החוץ וגם את המשרד לנושאים אסטרטגיים, פועלים ומתגברים את כל מה שנקרא הזיקה שלנו לנושאים האלה וזה לא מתחיל מהיום, זה מתחיל שנים אחורה. היום, בוודאי שמעתם שיש מיזם חדש של העסקת עובדים בקמפוסים למשל, אבל כל הזירה של החברה האזרחית הולכת והופכת להיות זירה הרבה יותר בעייתית, כשממשלות מתחילות להתעורר לשימוש בתנועת ה-BDS לא רק במובנים שהם קוראים להם ביקורת נגד ממשלות, אלא שמאחוריהן יש זיקות אחרות כולל אנטישמיות חדשה והמוטציות שלה.

אנחנו פועלים בזירה הזו, לא מהיום, לגבי הדה לגיטימציה. נמשיך. המיקוד של המדע הוא כלי מצוין על מנת להתמודד נגד, כי בסופו של דבר ארגוני החברה האזרחית, ודאי האקדמיה, רואה את ההישגים של מדינת ישראל ולא יכול להיות שותפה למהלכים של ה-BDS. וזה אחד הכלים הראשיים שאנחנו מתמודדים מולם בקמפוסים ובזירה הזו.

אני רוצה לקוות, אגב, מדברים על תקציבים, היום זה שם המשחק. ככל שנקבל גם יותר תקציבים נוכל לעשות יותר דברים. היום משרד החוץ רואה את הנושא הזה כנושא אסטרטגי, כנושא ליבה.

תודה רבה, אני רק רוצה לציין לכם, אנחנו באווירה חגיגית, אבל אני פניתי לשר הבריאות בישיבה של הוועדה לפני חודש, נחשף שם שהייתה פנייה של 71 רופאים בריטים להסתדרות הרפואית הלאומית, להוציא את ישראל מההסתדרות הרפואית הלאומית כחברה משם. 71 רופאים, בקשה רשמית שלהם. בתוך הדברים הוא גם מספר שהמכתבים למערכת וכל העיתונים מלאים שם במכתבים של רופאים להחרים את ישראל בגלל עינויים רפואיים בחולים פלסטינים. אנחנו נמצאים באווירה לא פשוטה, אבל זה צריך להיות כל הזמן על סדר יומנו ושולחננו. לפעמים זה מתחיל בקטן, בשיתופי פעולה מאוד מאוד חשובים וזו פעילות חשובה מאוד שיש שיתוף פעולה בנושא כזה חשוב. אני אומר, חוץ מעצם השותפויות, זה גם חסם חזק מאוד וזו אמירה חזקה מאוד, אבל יחד עם זה אנחנו צריכים את השועלים הקטנים האלה, גם כן צריכים לראות איך מתמודדים איתם.

רק מילה אחרונה בהקשר לזה. כמובן שזירת המועצה לזכויות אדם זו הזירה, שם עוסקים בנושאים האלה ומעבר לעובדה שיש שם מה שנקרא רוב אוטומטי נגדנו אנחנו עובדים כל הזמן עם מדינות ידידותיות על מנת לא לשנות, כי בסופו של דבר בגלל הרוב האוטומטי לא נוכל לשנות ולבטל, אבל אנחנו משתדלים או למתן או להראות את הפרדוקסים ואת הצביעות הבינלאומית. זה יילך עם חוקים - - -

להשאיר את זה אוטומטי ולא מהותי ולהוכיח שזה לא ככה.

אוטומטי, אמרתי, כי בוודאי לא מהותי. כשמדינות שהן אחרונות בזירת זכויות האדם הן אלה שמפקחות על העסק אז אנחנו יודעים, אבל אני בפירוש אומרת שזה יהיה התפקיד ונעשה כמיטב יכולתנו. ואני מתנצלת שאני נאלצת לעזוב, אז אני מודה לכם על האפשרות וכל טוב, בהצלחה רבה.

אנחנו מאחלים לך הצלחה גדולה מאוד.

אני רוצה רק עוד משהו אחד. זה הכי מתאים לי להמשיך את אביבה, בגלל שהמשרד שלנו גם מקדם מה שאפשר בתחום של שיתוף פעולה אזורי ואנחנו נכנסנו לאחרונה. אנחנו לא הופענו ברשימה של המשרדים, אבל אני מניחה שבמצגת הבאה המשרד שלנו גם יופיע.

אוה, זו בשורה טובה.

כמובן מברכים כל מה שמקדם שיתוף פעולה אזורי עם המדינות השכנות שלנו.

יופי, תודה על הדברים. אנחנו גם מקבלים בברכה את חברת הכנסת יעל כהן-פארן, חברת הוועדה. היא החליפה את פרופ' טרכטנברג, אנחנו דיברנו על שיתוף הפעולה, היא גם עומדת בראש ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לאנרגיה מתחדשת. מינוי חדש של ועדת משנה, גם בעקבות ועידת האקלים שהייתה וגם בגלל חשיבות הנושא. זה דבר שהיא פעלה קודם ואנחנו נראה בזה פעילות רבה מאוד בקרוב.

תודה.

בבקשה, פרופ' אברהם גובר.

ידידי אליעזר הציג כאן תצוגה מרשימה. היה לי העונג לשתף איתו פעולה בעבר בהרבה פעילויות בינלאומיות מדעיות, בין השאר משהו שאני חושב שאף פעם לא סיפרנו. פרופ' נאמן שלח אותנו, מתי זה היה? לפני 30 שנה?

לא סיפרנו ולא נספר.

קשרים שאנחנו ניסינו לפתח עם מדינות ערב. עמיתי פרופ' אהרון פרידמן, שיושב לצדי, ראש מרכז המאיצים באריאל ואנוכי ביקשנו את רשות הדיבור בכדי להציג, אני כראש מרכז FEL, מקורות קרינה ושימושיהם, שמשותף לאוניברסיטת תל אביב ואריאל, להציג פעילות של מחקר מדעי וטכנולוגי חלוצי בתחום מאיצים ובתחום מקורות קרינה שמתנהל בארץ, כהשלמה למה ששמענו על שימושים במאיצים בחוץ לארץ. הפעילות הזו התחילה לפני 30 שנה ביוזמת פרופ' יובל נאמן, בעידוד ובמימון האקדמיה ומשרד המדע. כמה מהאנשים שעזרו לנו נמצאים עדיין כאן, ד"ר צדוק ומשרד המדע. אנחנו מאוד מעריכים את התרומה שזכינו בה, גם ממשרד הביטחון, גם ממשרד המדע וממשרד האנרגיה בזמנו, כאשר פרופ' נאמן עמד בראש המשרדים האלה. וגם אחר כך.

צריך להסביר שמדענים שעוסקים בתחום הזה מתחלקים לשני סוגים, אלה שמפתחים מאיצי חלקיקים ומקורות קרינה אלקטרו מגנטית מתחום המיקרוגל ועד אקס ריי, ואלה שמשתמשים בחלקיקים המואצים או בקרינה שהם מייצרים. בישראל מרבית המדענים הם משתמשים, אלה חוקרים ברמה של חזית המחקר העולמית, הבולטת שבהן היא עדה יונת, שכולנו יודעים עליה, ובכדי להתחרות בעולם הם נעזרים במרכזי המשתמשים הגדולים בחו"ל, ב-CERN, ב-ESRF, בגרנובל וב-SESAME, אנחנו מקווים החל משנה הבאה. מצד שני יש בארץ מדענים מעולים העוסקים בפיתוח מאיצים ומקורות קרינה, רובם תורמים את הידע שלהם במסגרת שיתופי פעולה בחו"ל, אך ביכולתם ובכוונתם לפתח תחום מדע זה, תחום של פיזיקת המאיצים ומקורות קרינה, גם בארץ.

המטרה העיקרית של מפתחי המאיצים והמקורות הוא להעניק למשתמשים את התנאים הטובים ביותר לביצוע מחקר מדעי מתקדם, כמו גם שימושים חשובים אחרים, רפואיים וטכנולוגיים, שיש למקורות הקרינה האלה. מתוך הכרה מקרוב של השימושים אנחנו תומכים בפה מלא בתמיכה שמעניקים האקדמיה למדעים ומשרדי הממשלה בשימושי המאיצים והקרינה בחו"ל, ב-CERN, ב-ESRF וב-SESAME. יחד עם זאת חשוב לנו לציין שלצורך תמיכה בפעילות של משתמשי הקרינה בחו"ל ועל מנת לקדם שימוש במתקנים מקומיים יש צורך לעודד את המדענים וקבוצות המחקר המעטות בארץ העוסקות בפיתוח מאיצים ומקורות קרינה. פעילותם תאפשר פיתוח מאיצים קומפקטיים המבוססים על טכנולוגיה חדשה של האצת לייזר. הנה מילת מפתח שאני מאמין שתיקלט, מאיץ לייזר זו טכנולוגיה מבטיחה שאנחנו מאמינים שתאפשר בעתיד להאיץ חלקיקים בקצב של שלושה סדרי גודל יותר מאשר המאיצים הקיימים.

אם היה זמן מספיק היינו שמחים לשמוע, זה באמת מעניין ומסקרן, אבל בגלל קוצר הזמן אנחנו - - -

כן, אני אקצר. הידע בתחום המאיצים בארץ מצומצם למדי בהשוואה למרבית המדינות המפותחות. הצעד החלוצי החל לפני 30 שנה, כפי שאמרתי, בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן, רפאל וקמ"ג כאשר הפכנו מאיץ יונים ישן והפכנו אותו ל-FEL, לייזר אלקטרונים חופשיים, במכון וייצמן. המאיץ הזה והמקור הועבר בשנות ה-90 לאריאל והפך להיות מרכז ידע של משרד המדע, זה היה אז ביוזמת חגית מסר במקרה, היא הייתה אז המדענית הראשית. אנחנו אסירי תודה על התרומה הקריטית, גם של האקדמיה, אשר הקימה ועדה מיוחדת בראשות פרופ' משה דויטש לאיתור משתמשים לקרינה הזאת ולהמלצה על מרכז הידע. מרכז הידע הזה ממשיך היום באריאל בפיתוח ידע בנושאי מאיצים ובמקורות קרינה והוא עומד להתרחב היום עם קליטת מאיץ חדש של 6 מיליון אלקטרון וולט ועל זה עמיתי אהרון פרידמן יוכל לספר.

חשוב לדווח לסיום על התפתחות חיובית משמעותית שהושגה בתחום הזה בתחום של תכנון תשתיות. פועלת כיום ועדה מייעצת לוות"ת, בראשות פרופ' דוד הורן, שהוקמה במטרה לגבש מפת דרכים לתשתיות מדע לאומיות. הקבוצה שלנו בתל אביב ובאריאל איחדה כוחות עם קבוצות המחקר בתחום זה באוניברסיטה העברית, מכון וייצמן, הטכניון ואוניברסיטת בר אילן והגישה הצעה לפיתוח תשתיות לאומיות בנושא לייזרים רבי עוצמה ומאיצי לייזר. ההצעה נדונה באופן חיובי על ידי ועדת הפיזיקה והומלץ לבדוק את השמתה בתכנית התשתיות בשנה הבאה.

במקביל במכון וייצמן הוחלט לגייס לאחרונה מדען בכיר מאוד, אנחנו מכירים אותו בתחום המדעי שלנו, ויקטור מלכה, והקציב תקציב נכבד להקמת מעבדה מתקדמת למאיצי לייזר.

אני רואה שאתה רואה את פיתוח המחר בלייזרים. אני מבין מדבריך, פרופ' גובר. הסיכום של הדברים, שאתה רואה את העתיד בנושא פיתוח מאיצי לייזר.

ומקורות לשימוש בארץ. אני כבר מסיים.

אנחנו חדשנים בעניין הזה.

כן. הפעילות החשובה בארץ שתיארתי איננה תחליף למרכזי המשתמשים הגדולים הקיימים בחו"ל, אבל היא תוכל למקורות קרינה מקומיים בעלי תכונות משלימות וייחודיות אשר יאפשרו לחלק מהמשתמשים לבצע ניסויים בארץ ואף למשוך משתמשים מחוץ לארץ. המטרה שלנו בדיווח הזה היא להפנות תשומת לב לפיתוח הקיים בארץ של מאיצים ומקורות קרינה, קומפקטיים וחדשניים, ולצורך להפנות משאבים למסלול זה במקביל לתמיכה במשתמשים בחו"ל.

תודה רבה, באמת דברים חשובים מאוד, רק הזמן קצר ואנחנו נבקש מפרופ' אהרון פרידמן ממש במספר משפטים בעניין הזה.

אני אקצר.

תחום מעניין ומרתק. אני מבין שזה משלים את מה שדיבר פרופ' אברהם גובר.

בהחלט. כבוד היושב ראש ונשיאת האקדמיה. אני צריך להתנצל, אני לא מכיר את רובכם, אני הגעתי לארץ לפני שלוש שנים מארצות הברית, לא הספקתי עוד להכיר את רוב האנשים שנמצאים פה.

אבל היית בארץ פעם, לפי העברית זה לא נראה ככה.

הייתי בארץ פעם, כן. אני מדען חוזר. הייתי 30 שנה בארצות הברית. כמו שפרופ' גובר אמר, אנחנו לא מתיימרים כאן להחליף את CERN או אפילו את גרנובל או את SESAME. אני הייתי אחד מהמפתחים של מקור האור ב - - - שהיה מקור האור הראשון בעולם, שם היה לי תקציב, היה תקציב למחלקה, של 30 מיליון דולר בשנה, החלק שלי היה 10 מיליון דולר בשנה. אני לא חושב שזה משהו שאפשר לעשות כאן. אבל אנחנו מנסים להתרכז בדברים שאולי אי אפשר לקבל אותם ב-CERN או בגרנובל.

אולי במקום לדבר על המאיץ אני רוצה לדבר על השימושים שכמו שאמרתי, זה לא שימושים שהם כל כך רלוונטיים לגרנובל ול-CERN. יש לנו מחקר סרטן, יש לנו מחקר של העברת אנרגיה, זיהוי קרקעות. אלה מחקרים שמתבצעים היום. יש מחקר של הדמיות לצרכים רפואיים וקרינה לא מזיקה, לא מייננת. יש לנו כיום שני מאיצים, מגיע אלינו עוד מאיץ, כמו שפרופ' גובר הזכיר, מארצות הברית, זה מאיץ מאוד מתקדם, מאוד קטן, דרך אגב, זה הגודל שלו, משהו כזה, והוא ייחודי בעולם. כמובן שהמאמץ העיקרי שלנו לעתיד ובזה אני רוצה לחזק את דבריו של חבר הכנסת דב חנין, שאמר שאנחנו צריכים לפתח לעתיד, זה מאיצי לייזר.

אני חושב שגם ות"ת, גם מכון וייצמן וגם האוניברסיטאות האחרות ששותפות איתנו, הכירו בעובדה שזה העתיד של הפיזיקה השימושית. היום באיחוד האירופאי ההקצאות הגדולות ביותר הולכות לתחום הזה. אני חושב שאנחנו לא צריכים לפגר מאחוריהם, יש לנו סיכוי טוב להיות בשורה הראשונה ואני חושב שאנחנו צריכים להישאר שם. תודה רבה.

דברים חשובים מאוד. עושה רושם שיש לנו נושא שאפשר להיות בו נחשונים, יש לנו גם את החומר האנושי הטוב ביותר וזה בהחלט יכול להיות, אם אתה אומר שבאירופה - - - אני מניח גם שהנושא של הלייזר יכול להיות לפיתוחים אחרים, לא קשורים לדברים האלה, לתחום הרפואה אתה אומר ועוד תחומים, שהם יכולים להיות פורצי דרך ובעלי השפעה רבה ושגם מביאים הרבה תועלת.

אני כל הזמן חושב איך אני יכול, אני לא יכול להתרכז בנושא הזה, אבל לשמוע בהזדמנות בצורה הרבה יותר רחבה, גם לעזור לכם בעניין הזה.

נראה לי, חברת הכנסת יעל כהן-פארן, שתרצי להתייחס, אבל לפני זה פרופ' נעם אדיר, תציג את עצמך, אחרון הדוברים.

גם אני אקצר. אני מהטכניון. אני יושב ראש הוועדה לקרינת סינכרוטרון של האקדמיה הלאומית למדעים. המטרה שלנו בעצם היא למקסם את השימוש של המשתמשים המדענים בארץ בכל מתקני הסינכרוטרון למיניהם, בעיקר ESRF וגרנובל. יש עשרות קבוצות של משתמשים, כל שנה נוסעים עם מאות סטודנטים, אחד מפלאי העולם באמת, עם הרבה תוצאות. חלק מהדברים כבר תוארו פה. אנחנו כמובן גם משתתפים במאמץ של להבין כיצד ישראל תוכל להשתמש בצורה היעילה ביותר ב-SESAME וזה מאמץ שכולנו רוצים שזה יצליח והלוואי שזה יהיה בקרוב.

שיתוף הפעולה שלכם, איפה אתם נמצאים?

בגרנובל יש בעצם את מתקן הסינכרוטרון המתקדם, הוא הולך להיות עוד יותר מתקדם בזמן הקרוב. ישראל חברה.

ויש שיתוף פעולה עם כל המדינות?

שיתוף פעולה. אנחנו מה שנקרא scientific associates ואפילו לפני שנתיים פרופ' רות ארנון הייתה וחתמה על חוזה לחמש שנים. יש מעורבות מאוד גדולה של האקדמיה והתוצאות פשוט נפלאות. הרבה מעורבות של מדענים גם בתפעול של המתקן.

גם מדענים צעירים?

המון מדענים צעירים. אני דואג לכך שיגיעו לשם בעיקר צעירים וצעירות, שיראו מדע ברמה בינלאומית.

שיראו את עדה יונת עושה מדע.

יפה מאוד.

ממש משפט אחד. תודה לפרופ' נעם אדיר. כפי שנאמר לנו הוא יושב ראש הוועדה לקרינת סינכרוטרון בגרנובל מטעם האקדמיה. אתה לקראת סיום תפקידך והאקדמיה רוצה להודות לך על שירותך המסור והנאמן. תודה רבה.

גם אנחנו מצטרפים.

אני הגעתי לקראת סוף הדיון ואני מתנצלת. אני לא יודעת כמה מכם יודעים, את דרכי בחיים התחלתי בלימודי פיזיקה ואפילו סיימתי בזה תואר ראשון וזה לא טריוויאלי, אפילו התחלתי תואר שני, אבל פה עצרתי. למדתי תואר ראשון כאן בגבעת רם ותואר שני בבן גוריון במכון לאנרגיית השמש ואז הבנתי, ופה אני רוצה להביא את דבריי, אני הבנתי באופן אישי, החלטה אישית שלי, שהמדע כבר שם. כבר ב-99' אפשר היה להפיק יופי של אנרגיית שמש אבל הפוליטיקה לא, ולכן עברתי צד. לא כל כך מהר הגעתי לפה, אבל עשיתי כברת דרך באמצע דרך ארגונים לשינוי חברתי וארגונים סביבתיים.

אני חושבת שפה, בוועדת המדע, אני חושבת שזה המקום היחיד שהכנסת נפגשת עם המדע באמת, עם המדענים באמת וזה המקום גם שלי כחברת כנסת לפנות אליכם, חברת כנסת חדשה וטרייה, תביאו לנו את הדברים שאנחנו נוריד את זה, ננסה לפחות, משם לרמת הקרקע ולרמת מה עושים הלאה ואיך לוקחים את זה קדימה. בין אם זה בפתרונות שהמדע כבר נותן לתחומים רבים מאוד בעולם, ואני באה מהכיוון הסביבתי ואנרגיית השמש וכו', אז אנחנו יודעים שהיא כבר פה. טוב, היא פה תמיד, אבל היא פה גם מבחינת ניצול שלה הרבה שנים, אבל עדיין לא הגענו לניצול אמיתי, גם לא בישראל, ואנחנו רק בתחילת הדרך. גם בהרבה מאוד תחומים אחרים, אני רואה לאורך השנים איך ישראל הלכה וצמצמה את ההשקעות שלה במדע ובאקדמיה ואנחנו מאבדים את היתרון היחסי שלנו כמדינה שבאמת יש פה מוחות מבריקים, אנחנו מאבדים אותם החוצה, מאבדים את היתרון הזה שהוא חשוב, הוא קריטי לכלכלה ולעתיד שלנו פה.

אז מה שאני פונה אליכם, באמת גם אני, בתור חברת כנסת שהנושאים האלה מאוד מאוד חשובים וקרובים ללבי, וגם כוועדה, זה המקום להביא אותם באמת, איך אנחנו כאן בכנסת מקדמים את זה קדימה ולא נותנים לזה ללכת אחורה. תודה.

תודה רבה, דברים חשובים מאוד. ננסה באמת לעשות כמו שאת הצעת.

אני רציתי להוסיף בנושא SESAME שהדבר הבא, כל הפעילות שנעשתה, באמת פעילות מאוד מבורכת, נעשתה לא בצורה ממוסדת ועכשיו המשרד נוקט במהלך למסד את כל הנושא הזה. אנחנו מגישים הצעת מחליטים לממשלה שסוף סוף תהיה החלטת ממשלה על הנושא הזה. עד עכשיו פעלנו בצורה קצת פרטיזנית, אבל פעלנו והצלחנו.

דבר נוסף שרציתי להוסיף, שלא בכדי ב-SESAME כל הפעולות, כל ההחלטות צריכות להתקבל בהסכמה פה אחד ויש זכות וטו למדינות. כך שגם הבחירה של פרופ' רבינוביץ וגם פעולות אחרות שנעשו, אנחנו בינתיים שורדים ומצליחים. וזה מה שחשוב להגיד.

טוב לסיים באווירה אופטימית.

אז אולי אני אגיד מילה. אני ממשרד הכלכלה, אני אחראי על שת"פ בינלאומי במערך הטכנולוגי של מה שהיה לשכת המדען הראשי, היום זה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית ואנחנו התחלנו לפעול ביחד, אנחנו פועלים בימים אלה כדי לקחת חלק מאותן פעילויות שעד עכשיו שמענו על הצד המחקרי אקדמי, ולחבר את זה קצת לאזור התעשייה ולעבר השוק. אנחנו בתהליך כעת של לנסות ולפעול בשני צירים, ציר אחד שפעל פה פרופ' גיורא מיקנברג במשך 24 שנים, בהתנדבות הייתי אומר, ולנסות לערב את התעשייה הישראלית בפעילויות של מכרזים ב-CERN. הוא פרש לאחר 24 שנים, בקיץ האחרון, ואנחנו במשרד הכלכלה מנסים לפעול בשני צירים כעת. הציר הראשון זה להמשיך את המהלך הזה של - - -

המכרזים באיזה תחום? של תשתיות, של מה?

שירותים וציוד, פתרונות.

זאת אומרת לאו דווקא בתחום המדע.

פתרונות הנדסיים, תשתיות וכן הלאה שמשמשות למחקר שם ב-CERN.

יש לנו יתרון בתחום הזה?

כנראה שכן, כי הייתה זכייה של בין 2 ל-3 מיליון אירו, לא סכומי עתק, לשנה.

באיזה תחום?

במגוון תחומים, החל מפתרונות מכניים ודרך תקשורת סיב אופטית ופתרונות מחשוב.

הפרויקט באיזה עלות?

מיליון דולר לשנה.

אבל אנחנו רשאים לנצל לפי החלק היחסי שאנחנו פועלים שם, שזה מספר מיליונים, אבל אנחנו פועלים להגדיל את זה.

זה חשוב מאוד. אני מאוד מעודד את הדבר הזה, צריך להאמין בדרך שאפשר להשיג ולקדם את זה.

אז אנחנו מנסים, אחת, לעשות את המהלך הזה, אבל לא פחות חשוב זה לנסות להגיע למהלך של שיתוף פעולה טכנולוגי ופיתוח טכנולוגיות משותפות, כלומר להביא את היכולות הטכנולוגיות שאנחנו שומעים עליהן ביום יום, על תעשיית ההיי טק וכן הלאה, ולערב חברות ישראליות לעשות שת"פ במסגרת הפעילות ב-CERN. בעצם פרופ' רבינוביץ כאן, מעבר למסייע ודוחף, יצר לנו קשר לאחרונה עם מנהל המאיץ הגדול מתוך כוונה שאנחנו ניפגש וננסה לבחון כיצד מייצרים ממש שת"פ פיתוח טכנולוגיות משולבות ישראליות וחברות זרות. לזה יש שתי עוצמות, אחת זה ייצור של טכנולוגיות ישראליות, ושתיים, מו"פ משותף ובזה לקדם את המו"פ של התעשייה כאן.

יפה מאוד. אני רואה לפי שפת הגוף של פרופ' אליעזר רבינוביץ שהוא מרוצה משיתוף הפעולה הזה.

הוא אחד המנועים הרציניים פה.

רבותיי, אנחנו חייבים לסיים. קודם כל להודות לכם ששיתפתם אותנו, מאוד התרשמנו, לנו היה מאוד חשוב לפגוש אתכם, לראות, להתרשם, אפילו שזה היה ככה על קצה המזלג וטעימות קטנות מהפעילות החשובה והמיוחדת שלכם, של האקדמיה הלאומית למדעים. שוב אני מברך אותך בהצלחה, כפי שאת אמרת, עם הצוות המיוחד, המקצועי והמסור, הערכי מאוד שקיים אצלכם.

אנחנו רוצים להיות שותפים בכל התחומים האלה. אני לא אחזור עכשיו על כל מה שדיברנו, אנחנו נסכם בינינו ואנחנו נראה איך אנחנו ממשיכים בשיתוף הפעולה, מקדמים, להיות שותפים בלקדם את הפעילות שלכם. ואני אומר גם החשיפה, שזה חלק מהעניין. צהריים טובים, כל טוב, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.