הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 261

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ"ד בשבט התשע"ו (03 בפברואר 2016), שעה 9:30

תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשנת 2016 – מעקב, הצעתו של ח"כ איתן ברושי, בהשתתפות שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

באסל גטאס

יצחק וקנין

אורלי לוי אבקסיס

אראל מרגלית

עמר בר-לב

חיים ילין

שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל

אברהם יוסף לייזרזון - חכ"ל

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יפעת וייס - רמ"ט שר החקלאות ופיתוח הכפר

סיוון ינקוביץ' - מנהלת תחום תקציבים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עלי בינג - רפרנט חקלאות, אג"ת, משרד האוצר

דניאל פרג - חשכ"ל, משרד האוצר

שרון רוברטס - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דוד גינזבורג - מנכ"ל קנ"ט – החברה לביטוח נזקי טבע בחקלאות

דובי אמיתי - נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

דויד הימן - מנכ"ל התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

אמיר שניידר - יועמ"ש התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

מיכל לוין - מנהלת מטה, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

גלית חזקיה-הרשקוביץ - דוברת התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

אברהם דניאל - יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל, לשכת המסחר

יאיר ריינמן - שולחן הארגונים הכלכליים הקיבוציים

ירון סולומון - ועדת המשק והתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

עזרא סידרנסקי - יו"ר שולחן המים, התאחדות חקלאי ישראל

רחל בורושק - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

מאיר צור - מזכ"ל תנועת המושבים

פלג אוריון - יו"ר אגף המשק, תנועת המושבים

דפנה כהן נוריאל - דוברת תנועת המושבים והתאחדות חקלאי ישראל

אורי נעמתי - מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה

שרגא וילק - מנהל אגף המשק והכלכלה, הקיבוץ הדתי

חיים חבלין - מנהל חקלאות, התנועה הקיבוצית

שרגא נוי - מזכיר יישובי פא"י, חקלאי ישראל

רן בן-נון - מנכ"ל אגודת המים אפיקי מים

אריק ראובני - מנכ"ל אגודת המים בעמה"י, אפיקי מים

אלי אהרון - מנהל מקצועי, ארגון מגדלי הירקות והארגון לחקלאות אורגנית

אבינועם פרלמוטר - רכז לול

יעוז אברג'ל - ענף הלול

שאול בשור - משקיף, המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

טמיר כהן

ירון קוונשטוק

תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשנת 2016 – מעקב, הצעתו של ח"כ איתן ברושי, בהשתתפות שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את שר החקלאות ופיתוח הכפר, חבר הכנסת אורי אריאל. אני חושב שזו פעם ראשונה שאתה בקדנציה הזאת בוועדת הכספים, ואני מאחל לך הצלחה. ונקיים דיון לגבי כמה בקשות שהוגשו, אבל בעיקר הבקשה של חבר הכנסת איתן ברושי, וגם אחרים כמובן, גם יצחק וקנין וחיים ילין ואחרים שביקשו.

קודם כול נקיים את הדיון בנושאים הספציפיים שעליהם ביקשו את הדיון הזה, אבל נבקש לאחר מכן דיון כללי לגבי הנושא של תקציב משרד החקלאות, לא קיימנו לפני אישור התקציב דיון, אז נעשה מיני דיון של תקציב משרד החקלאות וכל מה שנלווה לעניין.

מיני דיון על מיני תקציב.

ואני מבקש מחבר הכנסת איתן ברושי להעלות את הנושאים, לאחר מכן וקנין וחיים ילין.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, השר וחברי הכנסת והאורחים. כאמור, אני מודה על הדיון, והיה באמת נכון לקיים אותו בטרם אישור הכנסת לתקציב 2016-2015, אבל הזמן היה קצר. והנושאים של החקלאות עלו גם בהזדמנויות אחרות.

אבל בכל זאת, אני יכול לומר גם מניסיון העבר, נדמה לי שבחדר הזה יש הרבה שנות ניסיון, שלעולם לא ניתן היה להסתפק בתקציב החקלאות, ולכן זו הייתה טעות של מי שחשב שאפשר לעשות תקציב סגור בחקלאות, כי כמעט תמיד המציאות של משברים ושל אסונות טבע ושל קשיים, כמעט תמיד גורמת לכך שהתקציב, גם זה שמאושר, גם אם היו דיונים בטרם אישורו, כמעט תמיד הוא מתרחב ונעשה יותר גדול, במצוקות ובמציאות שבה אנחנו פועלים.

אני יכול לומר שעל-פי התקציב שאושר, וכך גם נדמה לי שאומרים ראשי האוצר ואפילו הנהלת המשרד, זהו תקציב גדול ממה שהיה בשנים קודמות, אבל במציאות שאנחנו יודעים, מה שנכלל בתקציב מביא אותנו, ואמנה מספר נקודות שלפי דעתי לא ניתן להשלים עם כך שהתקציב לא יכסה אותן, גם אם אנחנו אחרי האישור בכנסת. וישנם פה חברים שישלימו.

קודם כול, מינהלת ההשקעות. אדוני היושב-ראש, כשמדברים על פיתוח וחדשנות, ועל הסבות ועל שינויים, וגם שר החקלאות מבין שיש רפורמות שצריך לעשות, אנחנו לא יכולים להסתפק בתקציב ההשקעות, שכפי שנאמר על-ידי גורמים מוסמכים ולא עלומי שם – גם צביקה שיושב פה, גם המנכ"ל, גם אחרים – אין שקל אחד פנוי במינהלת ההשקעות. כל התקציב של מינהלת ההשקעות כבר מרותק וצבוע למשימות.

ואני לא מכיר עוד תחום כזה במדינת ישראל. לא בתחומי פיתוח, כמו תעשייה ותיירות, אבל גם לא בתחומים אחרים, שהתקציב מתחיל בכך שיש אפס השקעות לשנת העבודה הנוכחית. מדובר פה על תוספת משמעותית של עד 100,000,000 שקלים לתקציב 2016.

הדבר השני זה קרן נזקי טבע. ואני כמובן לא אפרט את כל הנושאים, אבל קרן נזקי טבע, שאנחנו כבר עדים לנזקים ב-2016 או 15'-16', אנחנו גם יודעים שחקלאים נדרשים לשלם השתתפות עצמית, ראיתי פה את מנכ"ל הקרן.

הנקודה הזאת של רמת הביטוח, רמת הערבות, רמת הסיוע, או היכולת לא ליפול במשברים היא תנאי לחקלאות מתקדמת. וכידוע, אתה עצמך, אדוני היושב, וגם השר ממש טיפלו במשבר הערבה, וזה לא המשבר היחידי.

יש נושאים שקשורים להדברה ונושאים שקשורים למחלות ומגפות, וגם השר הזה כבר טיפל בתחילת הקדנציה במגפות ובנושאים שהם שואבים תקציבים. המשבר שבערבה בעזרת הממשלה טופל, אני מקווה שהתוצאה תהיה טובה – 100,000,000 שקלים – הכניסו אותו לתוך תקציב משרד החקלאות, לזה לא היה תקדים, שיחלצו את האוצר – לא בשביל זה צריך את האוצר, בשביל להעביר כסף בתוך המשרד השר לא צריך את האוצר.

ועוד איך הוא צריך.

לא רציתי לעשות מה שגפני עשה. אני אורח פה.

רגע. גפני ואני מתואמים. אם אוכל לעשות הצעת חוק שתגביל את פקידי האוצר - - -

בוא נגמור את הישיבה בזה שזה יהיה הסיכום, שלא צריך אותם בשביל לעשות אותם העברות פנימיות.

אורי, אתה שר כבר יותר מכמה ימים, אני מצפה שתעשו את זה בלי האופוזיציה.

אוקיי. אתה יודע מה, אני יכול להסכים לאמירה הזאת.

שהמדינה הזאת תתנהל כמו מדינה נורמלית. אבל, אני אומר, זה תרגיל קטן לקחת מהם תקציב ולהגיד: ככה נפתור את המשבר.

ודבר אחרון, אחרון מהדברים שלי, אבל בעיני חשוב לא פחות מכל מה שאמרתי, זה תשתיות ביישוב הוותיק. כשעומדים משרד החקלאות ופיתוח הכפר, כשאומרים שאנחנו פתרון למצוקת השיכון ולא רק הבעיה, כשאומרים שצריך לגדול בפריפריה, אומרים שצריך תשתיות, לא יכול להיות שהחלטה שהתקבלה בממשלה קודמת לקודמת, בוטלה בהינף יד על-ידי שר האוצר הקודם, והממשלה הזאת תסתתר מאחורי מחדל של שר אוצר קודם ולא תתקצב אפילו שקל. ב-13' ו-14 זה היה הסכמים קואליציוניים, אנחנו לא חושבים שזו השיטה הנכונה.

על מה אתה מדבר?

על התשתיות ביישוב הוותיק. בהחלטות ממשלה הקודמת לקודמת דובר על מיליארד מאה מיליון. בחילופי מכתבים שהעברתי גם לידיעתכם אודי אדירי מודיע, אומר לי בין היתר: הצעתך להקצות תקציבים לשנת 2016 מתוך הכספים שבהסדר עם קק"ל איננה אפשרית – זאת אומרת, אין גבול לחוצפה – איננה אפשרית, שכן חלוקת התקציב בגין הסכם זה לשנה זו בוצעה זה מכבר – דרך אגב, דני עטר אומר שהוא לא חתם על זה בינתיים – כאשר לשנים הבאות ניתן לבחון בקשתך לכלול תקציב זה של שיקום תשתיות.

איתן - - -

רגע, אל תפריע לי.

לא, דני נתן את הכסף, הוא לא יכול להגיד לאן הוא הולך.

התשובה היא: לא נכון.

לא חשוב. רבותי, בואו נתקדם.

הוא רוצה 250 לשדות.

חשבתי שאתה עוזר לי.

יש לו say בעניין, והממשלה צריכה אותו.

יש לו say, והוא יכול לעשות גם - - -

שמענו אותו אתמול.

רבותי, לא באמצע. בסדר, חיים, אתה - - -

הוא יכול לעשות גם וטו. אני אומר: זה לא בא בחשבון, שגפני ואורי פה בטח לא יכולים להתעלם מזה, הכסף של הקק"ל, מדובר על מיליארד 200 מיליון ב-2016 ומיליארד ב-2017 – גפני, הכסף הזה בא מהאדמה, הוא בא מההתיישבות והחקלאות, הוא בא מאלה ששמרו על האדמה עוד לפני שקמה קק"ל.

רבותי, חיים, זה מפריע. אין לנו דיון ארוך, וזה דיון חשוב. אתם מאוד רציתם אותו. גם אני רציתי אותו.

לא ניתן לתאר, שממשלה בישראל תקצה מיליארד שקל מכספי קק"ל שהגיעו מהאדמה, שעליה שמרו החקלאים, והיא תהפוך אותו לכסף שמקטין את ההשתתפות שלה בתקציב המדינה למשימות שהן לא בהכרח קשורות לכך. יש איזה גבול – למה? תאר לך שזה היה קורה בנושא אחר, כמו המינהל או משהו כזה. חובה לא פחות מכל סעיף אחר להמשיך את ההשקעה בתשתיות ביישובים הוותיקים. לא תהיה התיישבות בלי שתהיה בה מים, ביוב ותשתיות אחרות.

לכן אני מצטרף לדבריו של שר החקלאות בדיון שהיה פה לפני מספר ימים. אנחנו מדברים על בין 250 ל-300 מיליון שקלים בתקציב 2016, שצריך להוסיף אותם. זה לא יותר מדי מסובך לממשלה, שעשתה את זה, שהורידה את המס על האלכוהול, עכשיו הורידה את המחיר של מים או תחבורה. לא תהיה התיישבות וחקלאות בתקציבים האלה. תודה.

תודה רבה. אדוני השר, אם אתה מסכים, אבקש שחברי הכנסת, בקצרה תשמע אותם לפני שאתה מתחיל, אחרת אתה - - -

אני רוצה, כי אחרת אנאם פה שעה, לא יישאר להם זמן.

לא, אתה לא נואם שעה. אבל בסדר, אבקש מהם בקצרה. חבר הכנסת יצחק וקנין.

קצר. בלי לחזור, אני חושב שאיתן נגע כמעט בכל הדברים, רק אומר דבר אחד: להיות חקלאי במדינת ישראל זה לא קל, זה קשה מאוד. חקלאי מתמודד עם בעיות מכל הכיוונים, עם מיסים שהטילו עליו בשנים האחרונות, המים, מחירי המים האמירו בשנים האחרונות. כולנו מבינים – היום יש הפגנה באזור שלי, באביבים ודוב"ב, תושבים שמבינים שהם צריכים לשלם 2.5 שקל לקוב מים בחקלאות, מישהו צריך להבין שזה מחירים שפעם שילמו 30 אגורות ו-40 אגורות.

בכלל בשנים האחרונות יש נגיסה בכל דבר ששייך לחקלאות. קחו את העובדים הזרים שאנחנו אמורים להצביע על זה בשנה הקרובה, גם המס הזה שלקחו מהחקלאים, ואחר כך מדברים על מחירי הירקות. תמיד החקלאי הוא המפסיד הגדול, כי החקלאי רוצה לחיות בכבוד, ולצערנו כל המערכת רוכבת עליו, שוכבת עליו, לוקחת מחירים אסטרונומיים, ובאים אל החקלאי בסוף, שהוא מקבל 90 אגורות על עגבנייה ו-1.80 שקל, ונמכרת במחירים שאי-אפשר – כל הפערים האלו, רבותי, זה לא החקלאי, זו המערכת השלמה שמעל החקלאי, על הגב שלו רוכבת, ולוקחת ועושה את כל מה שהיא עושה.

לכן אני אומר, רבותי, אנחנו נמצאים, אני אומר את זה כבר מזמן, במבוי סתום. החקלאות יכולה להתרסק לחלוטין. העובדה שאין חבר'ה צעירים שנכנסים לחקלאות זה רק מסיבה אחת: הם רואים שפעם אחר פעם עוד חקלאי ועוד חקלאי מתרסק ועוד אחד ועוד אחד. אין תקווה.

ורבותי, מדינה שלא תהיה לה חקלאות, עדיף לה שתסגור את המדינה ושתתפטר. אני אומר לכם את זה: בלי החקלאות ושמירת האדמות והקרקעות בשנים האחרונות – אני רוצה לציין פה משהו חמור מאוד שקורה בשנים האחרונות: יש חקלאים גדולים שמעבדים אדמות, מעבדים אדמות של מושבים שלמים. מה אומרים להם היום? חבר'ה, אתם לא יכולים לעבד אותם. למה? שיבואו הבדואים שם וייקחו את כל האדמות, כמו שזה קורה כל רגע בחקלאות, אני אומר לכם את זה באחריות. בא המינהל, אומר: לא, אתם לא יכולים לעבד אותם.

חבר'ה, אם אנחנו לא נעבד אותם, מישהו אחר יעבד אותם. וההשתלטות על האדמות היא משהו מזעזע ומחריד. אני אומר לכם, מה שקורה בדרום אני יודע. לכן טובה שעה אחת קודם. אדוני השר, זה בסמכות שלך. אתה יכול לקחת את זה ולעשות בזה מעשה ולגמור את העניין הזה, אחת לתמיד. אם יש חקלאים שיכולים לעבד - - -

מה זאת אומרת? רמ"י זה אצלנו?

לא משנה.

רמ"י באוצר, עובדים זרים בפנים, מים שצל שטייניץ ואני יכול לעשות את זה?

אתה יכול לעשות - - -

אה, אז אנחנו נעשה את זה, אולי הוועדה ביחד.

אנחנו יכולים לעשות את זה, אדוני השר.

בוא נתחיל. נחזיר לך סמכויות.

בבקשה.

אדוני השר, אתה יכול לעשות את זה, ולא יכול להיות שמישהו אחר ישתלט על האדמות האלו ויעבד אותם.

בסדר.

ואתה יודע מה קורה אחרי שעל האדמות האלו משתלט מישהו אחר, גורם אחר? אני לא רוצה להגיד על הנזקים שהחקלאים חווים, גניבות חקלאיות. רבותי, מכל פינה – קחו נזקי טבע, דברים שהם לא, איך אומרים, זה חסדי שמיים, אבל מישהו צריך להבין, חקלאי לא יכול לספוג את כל זה, לא יכול.

אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים פה על יוקר המחיה. עובדה שהתפרסמה: בכל הפרמטרים מדינת ישראל היא יותר יקרה ב-OECD. הדבר היחידי שאנחנו זולים בו זה הירקות והפירות. זה צריך להדליק נורה אדומה לכולם. זאת אומרת, ממה זה בא? מזה שהחקלאי כמעט ולא מרוויח. הוא רוצה לחיות בכבוד.

הוא מפסיד, מה מרוויח.

חבר'ה, אם הרובל נופל ברוסיה, הערבה מתמוטטת. כולנו מבינים את זה. לכן צריך לעשות מעשה. ואני פונה לאוצר, אומר את זה כמה פעמים: חבר'ה, צריך לסבסד את החקלאות יותר. אנחנו אפילו לא בשמינית של אירופה בסבסוד. כולנו יודעים עד כמה הסבסוד באירופה. צריך לקחת את זה ולהבין, ששמירת הקרקע והעיבוד של הקרקע – מדינה בלי קרקע עדיף – אני אומר שתסתכל על המציאות. גם לכם לא תהיה זכות פה. תודה.

תודה רבה. חיים ילין. אם אפשר אבל, אני מבקש מכולם לצמצם.

אני חמש נקודות וסוגר עניין.

בבקשה.

כבוד השר, אני מאוד שמח על הדיון, אומנם יהיה קצר. אני רוצה להתמקד בחמש נקודות, חלקן אתה, אורי, מכיר. אבל אחד הדברים שמדאיגים אותי כרגע זה שחוק המים עבר בטרומית. לא היה אף אחד שם, דרך אגב. מה שניסיתי לעשות זה להעביר את זה לוועדת הכנסת, כי היה שם ריב בין ועדת הכספים לבין ועדת הפנים לכל הוועדות. אז זה יגיע לוועדת הכנסת.

מה זה? על מה - - -

חוק המים, לאן הוא מגיע.

הלחץ מתחיל כבר להגיע.

זה עניין מאוד חשוב.

אני לא בן-אדם שרב.

אמרתי שאתה רב?

אמרת: ועדת הכספים.

נכון, אנחנו רוצים שזה יגיע אליך.

היינו שם 45 חברי כנסת ב-02:10. זה מה שהיה. אמרתי שאתה רב? לא.

חיכיתי לך כל הלילה ולא הגעת.

אוקיי, חיים, בסדר.

אני מודה שחיכית, זה נכון. אבל לא יכולנו לעשות כלום. בסופו של דבר זה עבר פה אחד טרומית, בתנאי שכל נושא המים של החקלאות יוצא הצידה, שדנים בוועדה שמקובלת על אורי, כשנוח לו לבוא ולהביא, כי הוא אתנו בקטע הזה. גם אם זה לא שייך לך פיזית כשר במשרד שלך, אנחנו אתך במלחמה הזאת. בטח ובטח לא לעשות היום מ"מקורות" עוד פעם מונופול, כאילו לסגור – משהו לא נתפס במיוחד, בסדר?

נקודה שנייה זה הגניבות החקלאיות, דיון שעלה בוועדת הכלכלה, פעם שעברה לא יכולנו להעלות אותו כי לא היה לנו כמעט זמן פה בדיון אתך. אחת הנקודות המרכזיות זה הרחבת הביטוח של ביטוח חקלאי גם נגד גניבות, ולהסתכל על הגניבות כאסון טבע.

בוא נחליף את השם לפח"ע חקלאי. גניבות זה לא מייצג נאמנה את העניין.

אני אתך. אני מודיע לך, אורי, אם אתה רוצה לדעת, אז אגיד לך יותר: גם המשטרה וגם הצבא קובעים חד-משמעית, שצירי ההברחה והגניבות הם אותם צירי טרור. אתה רוצה, בבקשה, אין שום בעיה.

חיים, הנושא הובן, הלאה. חמש נקודות יש לך, כן.

דקה. שלוש, מס מעסיקים.

מס מעסיקים יהיה מיד אחרי זה.

אני מבקש לבטל אותו לחלוטין, לא לשים - - -

בסדר.

דנים עכשיו על חמש שנים, שלוש שנים, ארבע שנים.

חבר הכנסת חיים ילין, כולנו בעניין הזה.

סיימתי.

זה עולה מיד אחרי זה.

גפני, סיימתי.

טוב.

רק הערה קטנה אני מבקש. יש בעוטף עזה 30,000,000 שקל של הנחת מס מעסיקים מתוך החלטת ממשלה 2017. אם יש גורף עכשיו הנחה או ביטול מס מעסיקים – לקחת את ה-30,000,000 שקל, לשים את זה בתשתיות בעוטף עזה.

אתם היהודים, כל הכבוד לכם.

אנחנו היהודים למדנו מגפני.

מה למדת מגפני? מה למדת מגפני?

למדנו בדיוק את הדברים האלה.

טוב, אוקיי.

מסכת גיטין.

כולכם מלמדים אותנו, אחרי זה אתם באים בטענות שאנחנו לא תלמידים טובים.

לא באתי בטענות, רק הזמן הזמן הזמן.

חבר הכנסת ילין, אין אדם מתקנא לא בבנו ולא בתלמידו. והתלמידים עולים על רבותיהם. זהו, זה הסיפור.

אוקיי.

אין לי כבר מה להגיד יותר.

אוקיי. תודה.

לא, נקודה רביעית, פערי מחירים. אני מבקש שאו חקיקה או תקנה זה יעלה, אורי. והנושא החמישי שהוא דיון עקרוני זה על הסובסידיה הישירה, המקום של המועצות. זה דיון שחייבים לקיים אותו, וזה מתחבר גם לפערי תיווך, שחקלאי שיש לו את הסובסידיה ימכור, ורמי לוי לא יעשה מזה פוילע-שטיקים כלפי מעלה, כלפי מטה, בסוף אנחנו החקלאים אשמים. תודה רבה.

תודה רבה. אראל מרגלית.

כבוד השר, אני קצת מרגיש לא טוב, אבל היה לי חשוב לבוא הנה היום כדי להיות בדיון אתך.

תהיה בריא.

תודה. החברים שלי מדברים הרבה מאוד על הבעיות שצריך להתייחס אליהן, על מס המעסיקים, על המים, על האופן שבו המדינה מתייחסת באופן כללי לחקלאות. אני דווקא באתי הנה כדי לומר שהגיע הזמן שבמדינת ישראל יסתכלו מגבוה, ויראו שהענף החקלאי והמזון הולך להיות אחד מהענפים החשובים בעולם בתקופה הקרובה.

העתידיים.

ואם ידענו לעשות מהפכות בהיי-טק, היום ההיי-טק צריך להגיע לחקלאות ולעשות את המהפכה ביחד. יש היום הזדמנות אדירה, אני בא בדיוק הבוקר מאיזה קבוצת משקיעים בנושא של החקלאות מניו-ג'רזי, דווקא סיפרתי להם ארוכות על הגליל, הם יבואו.

יש הזדמנות אדירה לקחת את הנושא החקלאי, יחד עם הנושא הטכנולוגי של זנים חדשים, של אסטרטגיה חדשה, שחלק גדול מהמזונות האלה היום הם גם מזור ומרפא, שיודעים לסמן את זה בעולם, את החיבור של זה לרפואה, לקחת את הגליל העליון בשלב א' – דרך אגב, יש גם רעיונות מאוד מאוד יפים, שאני מגיע אליהם עכשיו יחד עם החבר'ה שלכם בעוטף עזה בנושאים אחרים בכלל.

יש שם חקלאות מנהרות. משהו בלתי רגיל, אם אתה רוצה.

לא, בלי צחוק, יש שם כמה דברים חדשים.

והגיע הזמן, אנחנו יודעים לתת את התקציבים בצורה טובה, ידענו עדי הים לתת את התקציבים לנושאים טכנולוגיים שקשורים לקומוניקציה, לאינטרנט, להרבה מאוד מהפיתוחים הטכנולוגיים שהיו. הגיע הזמן שמדינת ישראל תבין, שהנושא של המחקר והטכנולוגיה שיש בחקלאות הוא נושא עתידי גדול מבחינה כלכלית.

מה שהיום עושים ב"מיגל", מה שהיום עושים במכון וולקני, מה שהיום עושים בהרבה מאוד מקומות אחרים במחקר, בלי שתהיה אסטרטגיה עסקית שיודעת לתת את הכסף למי שמפתח, שייצור סביב זה זנים חדשים, מקומות עבודה חדשים, אסטרטגיות חדשניות, להביא הנה את חברות המזון הגדולות בעולם, כמו "נסטלה", כמו "גאיה", כמו חברות אחרות, כמו שמביאים את "סיסקו", ליצור את הדבר הגדול הבא במזון, יחד עם החקלאים ועם המחקר, המזון שיש בישראל. אם לא נשנה דיסקט, לא ננצל את ההזדמנות. ואנחנו פה כדי לנסות ליצור את הגשר בין העולם הטכנולוגי הישראלי לבין העולם החקלאי הישראלי, ולהביא איזושהי בשורה חדשה. אבל בשביל זה צריך תקציבים.

תודה רבה. אדוני השר, אני מבקש לומר: אבותינו היו חקלאים. מדינה שלא מסייעת לחקלאים שלה היא מדינה שמאבדת ערכים. זה לא משהו חיצוני, עוד מקור פרנסה שמייצרים, מפעל מתכת, שדנו עליו, על מפעל המתכת, כאן בוועדה, ואני שמח ששם הנושא מתקדם, עם הקרן לסיוע למפעלים במצוקה.

כל הכבוד, עבודה יפה.

כן, "שתולה", אני אומר, מפעל מתכת, זה לא חקלאות.

אני מקווה שהמפעל יעמוד על הרגליים.

בחקלאות גם יש ערכים. כשיעקב היה עם בניו במצרים, אני לא צריך להגיד לך, הוא אמר: אנשי צאן אנחנו, אנחנו אנשים שמתפרנסים מהחקלאות. המדינה מזניחה את זה, אני רואה את ההתדרדרות במשך - - -

אבל איפה יוסף שיגיד לנו מתי שבע השנים הטובות.

שנה הבאה נספר לך את זה.

וזה דבר שמוטל עליך. אתה היום שר החקלאות, אתה מכיר את הנושא הזה, המציאות הזאת, שאם אנחנו מאבדים הענף הזה, ואנחנו הולכים ומאבדים אותו, התוצאה היא הרסנית. היא הרסנית מכל בחינה אפשרית. גם בערכים, גם בנושאים נוספים שאני חושב שצריך לקחת את זה בחשבון. ואי-אפשר להתל בחקלאים שמשקיעים מכוחם, מהונם, כדי להתפרנס.

אני מבקש גם, אם תוכל בבקשה להתייחס, יש פה, אני רואה, גם בקשות לדיבור בעניין הזה, אחרי שאתה תדבר, יש את המשבר של הסלמונלה, שבעצם אנשים מאבדים את מקור פרנסתם כתוצאה מהעובדה שלא הוצא צו להשמדה, שאם היה מוצא צו להשמדה הם היו מקבלים פיצוי מהמדינה. היות שלא הוצא צו, האנשים מאבדים את מקום הפרנסה והמדינה בעצם לא מתערבת.

דיברתי עם משרד האוצר, לא קיבלתי תשובה חיובית. אני מבקש, אם תוכל גם בהמשך דבריך להתייחס לסוגיה הזאת. יש פה גם חברים שביקשו מהאורחים להתייחס לעניין, אאפשר להם אחר כך, אבל הבמה, אדוני השר, לרשותך.

רק שנייה, יש פה נציג של האוצר?

כן, בוודאי.

שאלה.

שאלה, בסדר, אז בקצרה. אתה לא ביקשת.

שאלה מקדימה - - - שנעשה עוד סיבוב.

נעשה עוד סיבוב.

לא, אבל אני רק - - -

שאלה, בבקשה.

אדוני השר, בהיותך שר השיכון - - -

תעשה לי טובה, מה, אנחנו הולכים אחורנית?

לא, נו, גטאס.

בהיותך, כלומר בעבר.

בעבר, בסדר, נו. טוב, חבל על הזמן, נו.

חבל על הזמן.

שר השיכון – מה? אתה צריך דירה?

מאז עשיתי סקר דרך הממ"מ על כל תקציבי הממשלה. התברר שמשרד השיכון ומשרד החקלאות הם שני המשרדים עם הכי פחות הקצאות למגזר הערבי, ליישובים הערבים. התמזל מזלך שהיית בשיכון ועכשיו עברת לחקלאות. אני שואל ספציפית באמת, אם אתה מתכוון, ומה המצב היום מבחינת הקצאת משאבים נוספים דרך משרד החקלאות, וכל העניין של עידוד חקלאות - - -

שאלה ברורה. יפה. אדוני השר, בבקשה, התייחסות לדברים שנאמרו ועל התקציב.

טוב. תודה רבה ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת גפני, לחברי הכנסת שפה, והיועצת שפה, ומזכ"לי תנועות ואחרים, כמובן לעובדי משרדי שנמצאים אתנו פה ויעזרו לנו, לנציג משרד האוצר, לכולם. אנסה לעשות את זה מאוד במהירות, כי קשה בדקות האלה, זה מה שיש, אני מבין, אבל נשתדל לגעת בדברים.

ראשית, אני רוצה להסכים עם יושב-ראש הוועדה, ואני יודע שזה דעת החברים פה גם – החקלאות היא ערך, והיא לא רק ביטחון מזון נניח, שזה מספיק חשוב בפני עצמו, לא צריך כאילו להגיד יותר מזה, או שזה אקולוגי וירוק, ואפשר להמשיך הלאה. ולכן המשמעות היא גם תקציבית, היא לא רק אמירה וחינוך ויצאנו ידי חובה. אלא היא באמת מצריכה שיהיו בעקבות זה מסקנות, ואני מודה על הדיון הזה פה, חברי הכנסת שיזמו, ליושב-ראש הוועדה, ואני מקווה שגם ייצא מפה סיכום, ויושב-ראש הוועדה ייתן פה איזושהי תמיכה, איזשהו פוש כדי לקדם את הדברים.

אני רוצה להתחיל דווקא בעניין הבא, והוא התמיכה הישירה או מה שנקרא בלעז הסובסידיה – אני מציע לעבור לעברית. תראו, יש לנו הידברות עם נציגי החקלאים, יושב פה מזכ"ל תנועת המושבים מאיר צור ואחרים, ועם האוצר, יושב פה עלי בינג ואחרים, ואנחנו בהידברות על תמיכה ישירה משמעותית, שממילא בהנחה שנגיע לסיכום – זה לא דבר ברור, לא מובטח, אבל יש הבנה שצריך לדבר על זה כי המציאות היא מאתגרת מאוד, אזי הרבה מהשאלות הן באור אחרי לגמרי.

כי אם אתה מבטיח, כמו חוק הגליל בביצים לחקלאי בצפון, הכנסה קבועה מסוימת, אז שאר הדברים הם בפרופורציה אחרת. לא כי הם לא חשובים, לא כי לא צריך לפתור אותם, אבל הם ביחס אחר לגמרי מאשר החקלאי באמת חס וחלילה להתמוטט כלכלית לגמרי. ואז הוא עוזב את השדה, ואז אחרים, כפי שאמר חבר הכנסת הרב וקנין, באים אחרים ותופסים את זה, וכל המשמעויות הידועות.

אנחנו מקווים שתוך מספר שבועות נגיע למסקנה אם אנחנו על המסלול באמת, ועכשיו יש ויכוחים כמה זה עולה בדיוק וכמה צריך לשלם לכל ענף – התמיכה הישירה בחלב היא לא כמו בביצים, ביצים זה לא כמו בירקות וכן הלאה, זה עולם שלם שצריך לרדת לפרטים, אחרי ובתנאי שמגיעים להבנות בעניין. ואין לי ביטחון שנגיע, אני מקווה שנגיע, אני חושב שיש כיוון חיובי.

נושא שקשור לעניין הזה גם זה המים. תראו, יש הבנה שבשלושה שקלים – זה המחיר היום לקוב מים באמת, עם כל ההעמסות והכול, קרוב לשלושה שקים – יש הבנה, לפי דעתי גם באוצר - -

זה המחיר שמשלמים החקלאים?

- - למים שפירים, מי מקורות. תנו לי שנייה להסביר, כי בסוף אני מכניס את כולנו בחצי דקה לשפה משותפת. מים שפירים, מים מתוקים, מי מקורות, עולים היום, אם מעמיסים את הכול, כולל האיגודים, קרוב ל-3 שקלים. אני חושב שאין ויכוח היום עם אף אחד, שב-3 שקלים אין חקלאות.

עכשיו, נכון הוא שרוב החקלאים יש להם גם מים שפירים, מים מתוקים, אבל גם מים מושבים, קרי ביוב וכדומה, בסוף השקלול הוא לא 3. אבל גם ב-2.5 או ב-2.40 וכן הלאה, זה לא נושא את רוב ענפי החקלאות, גם אם מישהו יראה שיש ענף אחד שיכול לחיות עם זה. ואנחנו שואפים להגיע לפחות מ-2.

יש מערכת דיונים ענפה ואינטנסיבית משבוע לשבוע, זה לא פעם בארבעה חודשים נפגשים לדבר אלא ממש אינטנסיבית עם ארגוני החקלאים, עם רשות המים, שהיא אצל שר האנרגיה והתשתיות, ועם כמובן נציג האוצר. ואנחנו מנסים להגיע למה שנקרא אמבטיה ארצית או אמבטיה אזורית, בסוף זה כנראה יהיה איזשהו שילוב בין הדברים, ונוסיף על זה השקעות בהבאת מים מושבים נוספים כדי להוריד את המחירים.

לא ניכנס עכשיו לנוסחאות השונות מקוצר זמן, זה נושא בפני עצמו. אנחנו יכולים, אני חושב, להגיע להבנות ולהסכמות. המימוש והביצוע של זה ייקח זמן, כי יש פה חקלאים שיש להם בארות פרטיות, ויש כאלה שהשקיעו, וכן הלאה וכן הלאה, עולם שלם, לא פשוט, אני חושב שהוא הכרחי פעם אחת. והוא גם אפשרי, הפתרון הוא אפשרי, הוא לא דבר בלתי אפשרי.

אני קושר לזה את הדיון על חוק המים.

זהו, איך זה מסתדר עם חוק המים?

רגע, אתייחס. רשמתי הכול, אתייחס. מבחינתי כשר החקלאות הדיון צריך להיות פה. הוא לא צריך להיות בשום מקום אחר. אני חושב שזו הבמה הנכונה, זה המקום.

פה, אתה אומר, בוועדה הזאת?

פה בוועדת כספים. לא הובנתי? מה זה פה?

לא יודע, פה זה בכנסת.

זאת אומרת פה בוועדת הכספים.

לא לא, הוא אומר בוועדת הכספים.

אז אני ברור.

צריך להילחם על זה בוועדת הכנסת.

אכן ועדת הכנסת צריכה להכריע בזה, אני לא יושב שם. זהו, כל אחד יעשה את שלו, אני לא רוצה יותר מזה לומר.

תראו, יש לנו מחסור בתקציב בהרבה מאוד נושאים, חלקם עלו פה, לא כולם, החל מחבר הכנסת ברושי שהעלה את הקרן לנזקי טבע ואת ההשקעה בתשתיות ביישוב הוותיק, ואני יכול להמשיך הלאה והלאה. אנחנו יכולים לפתור את הבעיה, בהסכמת האוצר, צריך את האוצר, כי אצלנו יש מזומנים ברזרבה והרשאה ברזרבה, מכובדי היושב-ראש, שאם היא תשוחרר לנו, אנחנו יכולים לפתור את בעיות המשרד.

מה זה אצלנו?

במשרד. במשרד.

רגע, אראל, שנייה. איזה בעיות?

במשרד רשום, בתקציב המאושר, מה שאתם אישרתם לנו, יש רזרבה של כ-100,000,000 שקל מזומן – כ-100, בסדר, יכול להיות שטעיתי לפה עשרה, לשם.

כן, לא חשוב, בסדר.

רגע. ויש אותו סכום, כ-100,000,000 שקל בהרשאה להתחייב. אם האוצר ישחרר לנו ויגיד: זה לפעולות, כפי שנסכם, עזבו רגע אם זה לסלמונלה או לזה או לזה, אנחנו יודעים ליישר את הגב של המשרד, שיש לו חוסר של כ-200,000,000 שקל בתקציב, בהרבה מאוד נושאים, אני יכול לפרט אותם, אבל אני לא חושב שזה העניין.

עכשיו, זה נמצא בתקציב, זה אושר על-ידי הכנסת. זה לא להביא כסף עכשיו ממקורות לא ידועים – כן, אבל זה לא לשחרר. עכשיו, לאוצר יש את השיקולים שלו, אני מכבד אותם, רוצים – יציג את זה. אבל יש את זה בתקציב, זה מה שאני רוצה לומר. זאת אומרת, יחסית – יחסית, אני מדגיש – זה קל. האם אפשר להגיע להסכמה? לא יודע, נשמע את האוצר. אבל זה אישרתם לנו בתקציב, המדינה אישרה את זה בתקציב. אני לא לוקח עכשיו תקציב - - -

המדינה לא אישרה שום דבר. אישרנו את זה כאן וביקשנו מהמליאה גם לאשר.

אני מודה לכם על ההתחשבות ועל הרצון הטוב. ואכן, זה אושר בוועדת הכספים ואחרי זה במליאה בשלוש קריאות. תיאורטית, זה עומד לרשותנו, אבל כידוע כן צריך את האוצר.

מר בינג, נצטרך אחרי השר לשמוע, אם אתם מקבלים את האתגר הזה שהשר הציב עכשיו. הוא מתחייב שבמשך 2016 לא תהיינה דרישות תקציביות ממשרד האוצר. אם הוא לא התחייב, אני מתחייב בשמו.

זה צריך להתחייב עם הקדוש ברוך הוא.

לא, זה לא קשור. הקדוש ברוך הוא רוצה לראות מה משרד האוצר עונה.

אגיד לכם מילה על זה. כשאומרים לי: בעזרת השם, אני אומר: בדקתי, השם רוצה, נשאר לראות רק אם אנחנו רוצים. שמעתי את גפני, אשקול את זה תוך כדי הדיבור, אם אנחנו מתחייבים שסוף תביעות, קץ סכסוך וכל המילים היפות האלה.

אתה לא צריך להתלבט בזה כל כך. הם לא ייתנו לך תשובה חיובית, אתה יודע.

אתה יודע מה? אני מסכים. יאללה, גמרנו, שכנעת אותי. עד לרגע זה היססתי, חשבתי, עכשיו השתכנעתי. בסדר.

טוב, אני רוצה להתייחס באופן ספציפי לדברים שהעלו חברי הכנסת, כדי שלא יהיה כאילו אנחנו לא ענינו. אז מינהלת ההשקעות, התיאור של חבר הכנסת ברושי הוא נכון, אנחנו באפס, יכולת השקעות, בשנת 2016. זה דבר, איך להגיד לכם: מוזר, בלתי אפשרי – כל המילים נכונות. אבל צריך להגיד ביושר, רק להשלים את התמונה, שהכסף נלקח להשקעות בגין נניח המשבר בענף הפלפל בערבה, שהוא לא הכול עלינו, גם האוצר השתתף בו. ושיעבדנו את מה שהיה לתוכניות מסוימות מיוחדות כמו בעוטף עזה.

- - - לא חשובים? אני לא מבין.

לא אסכים שתפריע לי. אם היושב-ראש מסכים, זה דבר אחר.

לא לא לא, קודם כול, אני לא אסכים. לפני שהשר לא מסכים, אני לא מסכים.

אז בסדר. הקשבתי לכולם, אקשיב גם לכם, אתה יודע את זה.

כן, בדיוק, מה השאלה. בבקשה, אדוני השר.

אז יש איזשהו תקציב, אבל הוא משועבד. בכלל צריך להגיד על תקציב משרד החקלאות, שהוא אולי התקציב הכי גבוה שהיה אי פעם במשרד החקלאות, אבל הגמישות בו קטנה, כי האוצר צבע סעיפים גדולים, משמעותיים בתוך התקציב, לדוגמה, מחלת הברוצלוזיס. זו מחלה שיכולה להביא לסיכון גם של חיי אדם – נא לא להיבהל, לא לעשות פניקה גדולה מדי. היא בעיקר בדרום, בעיקר אצל הבדואים.

בסדר, קיבלנו בשביל זה, מה שלא היה בשנים קודמות, היה כמה מיליוני שקלים, קיבלנו 50. אבל זה רק לזה. ואיתן ברושי, גם אם לא נשתמש שם באגורה אחת, כדי להעביר את הכסף להשקעות – דיברנו על זה, אבל יש סעיפים אחרים – כן, צריך את הסכמת האוצר, כללי העבודה ידועים פה, אני לא צריך לספר לכם.

ולכן יש לנו בעיה ואנחנו חסרי גמישות גם במינהלת ההשקעות, גם בקנ"ט – קרן נזקי טבע בעברית מלאה – שלא לדבר על תשתיות ביישוב הוותיק. אין חיה כזאת. הייתה. בוטלה. אין לה שום ביטוי, אפילו לא של שקל אחד. זאת אומרת, אין בה סעיף, הוא סגור הסעיף הזה, התקנה הזאת.

זה נכון, התיאור של ההתדיינות בין האוצר, קק"ל, ממשלה, על כספי קק"ל נקרא לזה, הוא כזה שאנחנו לא מצליחים לחלץ משם כסף, למרות שגם הנהלת קק"ל אמרה שהיא בעד מאוד ולמרות ששר האוצר אמר לי: אני בעד, אדבר איתם. אמרתי לו: אתה לא צריך לדבר איתם, אתה צריך לדבר עם הממונה על התקציבים, כי הכסף שלו. הוא אמר לי: אטפל בזה. נכון לרגע זה לפחות אין לי תשובה חיובית. זאת אומרת, התשובה היא שאין. לא צריך לטשטש את זה. האם יהיה? אני מקווה שכן.

היה הסכם אבל.

יש טיוטה שלא נחתמה.

הממשלה החליטה שקק"ל תעביר מיליארד שקל למטרות מסוימות. חקלאות לא נמצא בין המטרות שם, זה לשיקול, זה לכיתות, לאיכות הסביבה ולעוד משהו.

תחבורה.

תחבורה, נכון.

הלאימו את הכסף.

עזבו רגע הלאימו, עכשיו אנחנו לא מדברים על קק"ל-ממשלה, אלא מיליארד יש, עכשיו השאלה מה עושים בו. אנחנו ביקשנו משם כ-100,000,000 שקל, הדברים האלו, הירוקים - - -

קק"ל אבל העבירו את המיליארד לממשלה?

כן, אין ויכוח על זה.

לפי הנתונים זה 1.2 מיליארד ב-2016, ומיליארד ב-2017. זה 2.2.

זה לא משנה.

החוק מונח על שולחן הוועדה. פיצלנו אותו. זאת אומרת, אם יש בעיה, אנחנו יכולים להמשיך - - -

לא, אני אומר - - -

חיים, תקשיב מה שהוא אומר.

של שנתיים והם יותר גדולים.

לא אם, אלא מכיוון ש - - -

תנו לגפני להסביר מה - - -

חיים, אמרתי: החוק מונח על שולחן הוועדה. לא ביטלנו אותו. פיצלנו אותו ואמרנו, שאם תתגלינה בעיות במהלך 2016, נמשיך את החקיקה כאן.

אז הנה, התגלתה בעיה.

זה נמצא על שולחן הוועדה.

אז יש?

אוקיי. נדבר על זה, בסדר.

לגבי הערתו של חבר הכנסת הרב וקנין – אכן, יש בעיה משמעותית במה שנקרא כרגע בשפה המקצועית חוק ההתיישבות. יש חוק שמגדיר מה מותר לחקלאי לעשות בנחלתו, שהוא קיבל אותה – גם פה אני רוצה להגיד את זה באופן מלא וביושר – הוא קיבל אותה ללא מכרז, ללא תשלום, כדי אכן לעשות חקלאות. ותפקידנו לעזור לו, ברור, משרד החקלאות תפקידו לעזור לחקלאים. גם לצרכנים, אבל עכשיו אנחנו מדברים על החקלאים.

עכשיו, באים החקלאים – חלקם ולא כולם ודאי וכו' – ואומרים: בסדר, אני בשטח שקיבלתי לפני 40 שנה של 30 דונם, שזו הנחלה שלי, לא יכול לחיות. והוא צודק. אנחנו יודעים לבדוק את זה, הוא צודק, זו לא אמירה בעלמא, שסתם אין לו חשק, הוא עייף, הוא חולה – לא, אי-אפשר לחיות היום עם 30 דונם, לא יעזור לאף אחד. ואז הוא מעביר את זה לשכנו. וכשהוא מעביר את זה לשכנו, כולנו מבינים – טוב, השכן גר באותו מושב.

אבל יש גם באמת תופעה, שהיא רחבה, והיא נושאת פרי בגלל הדבר הידוע לכולנו, שיש יתרון לגודל. כשמתאגדים מושבי הנגב ואומרים לחברה כלכלית שלהם – לא חיצונית, שלהם – אומרים לה: קחי בשם כולנו את כל הקרקעות, תעבדי אותם ביחד. והטרקטור במקום לנסוע, כל 30 מ' לעשות סיבוב, ולא להצליח להסתובב אפילו, הוא נוסע שלושה ק"מ, מעבד את הקרקע. גם שומר על השטחים – הכול טוב. דא עקא, שיש בעייתיות, אגיד את זה בצורה זהירה, עם חוק ההתיישבות בהסדר הזה.

הבעיה לא התעוררה עד שהיא התעוררה. בסדר, העלתה את זה רשות מקרקעי ישראל, שאחראית על הקרקעות, זה נכון. ואנחנו מנסים למצוא לזה פתרון, והוא סבוך מאוד וקשה מאוד, ואני לא בטוח שאנחנו יודעים להגיע לפתרון. אנחנו יודעים להקל. האם אנחנו יודעים לפתור? אני לא בטוח, אני מדגיש. אנחנו יודעים להקל, אנחנו יודעים להיות יותר ליברלים ממה שהחוק היום אומר על-ידי התקנת תקנות וכל מיני אישורים, וועדת חריגים ודברים נוספים, מה שתרצה. בסוף אני לא בטוח שאנחנו יודעים בנתונים של היום לפתור את זה. וזו אכן יכולה להיות בעיה מאוד קשה וסבוכה בעלת משמעות לאומית, אני משתמש במילה הזאת.

הרב לייזרזון, ברוך הבא. תסדרי לו מקום.

הוא ח"כ לשעבר.

מה זה ח"כ לשעבר?

הוא לא ח"כ, בחייכם. הוא הח"כ ה-121, מי שעוד לא זיהה.

כן.

לגבי הערותיו של חבר הכנסת חיים ילין – חוק המים, דיברנו. יש פח"ע חקלאית.

איך?

יש פח"ע חקלאית, פעילות חבלנית עוינת.

אני אתך.

לא גניבות, אני מציע לשנות את המינוחים, יש לזה משמעות.

בבקשה.

ואכן, אנחנו צריכים לשנות את הכלים העומדים לרשות הסיירת הירוקה וכל האוכפים למיניהם, אין להם היום מספיק שיניים. אנחנו נמצאים בתוך איזשהו תהליך שמנסה להגביר את היכולת שלהם. ואני מקווה שנצליח ונעשה. אנחנו מעודדים תנועות התנדבות שעוזרות לחקלאים לעבוד ולשמור, כמו "השומר החדש", משקיעים בזה כמה משרדים ביחד, כולל אנחנו: האוצר, חינוך, לא יודע מי עוד, לא זוכר, כ-15-12 מיליון שקל, לא סכומים מבוטלים. זה הולך וגדל. תופעת התנדבות יוצאת דופן בערכים שלה, בהתנהלות שלה, בדברים, ראויה לכל מילת שבח.

פערי התיווך.

רגע, אבל שנייה, לא התייחסת, אמרתי: החקלאים היום בדרום בחלק מהמקומות לא מבוטחים, אין ביטוח.

יתייחס לזה צביקה.

לכן אני מסתכל על קנ"ט – אין ביטוח.

צביקה כהן יתייחס לזה, בסדר?

בסדר - - -

בואו, אני רוצה לנסות לסיים. פערי תיווך – אכן, יש בעיה כזאת. ואנחנו ניסינו לטפל בה דרך חקיקה מיוחדת שתהיה, והגענו למסקנה, משרד המשפטים בעיקר, שזה לא נכון ולא טוב וכו', אלא נלך לבדיקה ולבחינה, וזה מה שאנחנו עושים היום, להכניס את זה לחוק הפיקוח על מוצרי יסוד. אם שר האוצר ואנוכי נחתום שמוצרים מסוימים – אגיד מה לא, אננס לא יהיה שם, ותפוח אדמה יהיה שם.

אדוני השר, זו הצעת חוק שלי ושל איציק וקנין מהכנסת הקודמת, שגם תמכת בה בוועדת שרים, ועברה טרומית בכנסת הקודמת.

הוא מאז תומך בזה. עכשיו הוא גם מדבר על זה.

אז אשמח אם זה גם יהיה בחקיקה, שסוף סוף הצעת החוק שהועלתה וקודמה תגיע גם לסיומה.

אוקיי. טוב, הלאה.

טוב, אני לא יודע להתייחס עכשיו לחקיקה, ולפי דעתי לא חייבים חקיקה, מספיק ששני השרים חותמים, אבל אבדוק גם את החקיקה.

בקיצור, אם אנחנו אומרים שבצל ושום וכו' הם מוצרי יסוד, אנחנו יודעים לפקח על המחירים שלהם. יחסית יותר מהר מחוק. דא עקא, גם פה יש בעיה, כמו כל דבר, שלא בטוח שאנחנו יודעים לפקח באמת ושהפיקוח יעיל, ושהוא יביא למטרה שלשמה אנחנו רוצים. אנחנו לא רוצים פיקוח שהוא פיקוח, אנחנו רוצים בעיקר תחרות, שלא תהיה אי הבנה. זה עושה את העבודה הכי טוב. לפעמים כשיש כשלים, ואנחנו רואים שיש כשל, המצב הנוכחי הוא לא בסדר. ולכן זה מה שאנחנו בודקים עכשיו, אני מקווה שזה ייגמר.

לגבי הערת חבר הכנסת מרגלית – חבר הכנסת מרגלית צודק, ואני מבקש רגע להדגיש את העניין הזה. נושא המחקר והפיתוח הוא בעינינו, מעבר לשוטף, שכל מה שדיברנו בו עכשיו הוא חשוב ודחוף – חלקו גם יותר משוטף, הוא תשתיתי, הוא בעל משמעות ארוכת טווח, כמו התמיכה הישירה, כמו חוק ההתיישבות – יש התעוררות גדולה מאוד בתחום המזון בכלל והנספחים שלו. מה זה הנספחים שלו? הם לפעמים לא נספחים, לפעמים הם עיקר, זה ייצור תרופות מהצומח. אלה דברים מופלאים, באמת יוצאי דופן, שווה ללמוד, להכיר, לבוא אצלנו למכון וולקני, מקומות אחרים.

אנחנו חושבים שאנחנו צריכים להשקיע בזה הרבה יותר, כי זה ייתן את העתיד לחקלאות, לדברים אחרים לגמרי. יגדלו גם גזר, ימשיכו לגדל תפוחי אדמה, אבל העיקר יהיה מדברים עתירי ידע שלוקחים תפוח, אז יודעים כמה נתרן יש בו – על כל תפוח, לא על סוג. וזה מזון בריאות, ואפשר להמשיך לפתח את זה, אני יודע שחבר הכנסת מרגלית מושקע בזה עד הצוואר, וטוב שכך, ועושה עבודה חשובה.

סיכמנו עקרונית עם ראש הממשלה שצריך ללכת לכיוון הזה. עוד פעם, ללכת זה אומר לשים תקציב והתארגנויות נוספות. אנחנו רואים התעוררות גדולה גם בשוק הפרטי בעניין הזה. יש התעניינות של גורמים פרטיים לגמרי, שמדברים על השקעות בסדרי גודל של עשרות מיליונים וגם מאות מיליונים בתחום הזה בכלל, ומתחילים להקים קרנות – רוב הקרנות לא קיימות, אבל מדברים ורואים תנועה בשטח.

אכן, ראוי שהמדינה תעודד את זה, דגם דומה למה שהיא עשתה בהיי-טק. היא נתנה בעצם רשתות ביטחון, ועל רשתות הביטחון האלה באו הקרנות ועשו את מה שעשו, יחד עם האנשים כמובן, והמדינה לא נאלצה להשתמש ברשתות הביטחון שהיא שמה. זה לא אומר שזה גם בחקלאות ככה, אבל לפחות מהניסיון בהיי-טק. ולכן אנחנו מאוד תומכים בזה ורוצים.

זה הזמן לעשות - - -

לגבי הערת חבר הכנסת גפני, יושב-ראש הוועדה, על הסלמונלה – תראו, יש פה שני מרכיבים. מרכיב אחד הוא הגורם המקצועי, זה ד"ר נדב גלאון, האחראי על השירותים הווטרינריים, שצריך להכיר בזה ולהוציא צו השמדה. בלי שהגורם המוסמך, ואני מבקש – עוד פעם, אני לא רוצה לטשטש, אני רוצה שכל העובדות יהיו, אחרי זה נקבל החלטות. בלי שהגורם המוסמך – והוא גורם מקצועי, הוא לא אני.

היה לנו סיפור גדול מאוד, משמעותי, בגליל, ב"מילואות עוף" במפעלים שם. אני חשבתי שאכן מגיע שנוציא צו השמדה כדי לתת להם פיצוי. הגורם המקצועי לא אישר את זה. מהרגע שאין אישור - - -

מי הגורם המקצועי.

אמרתי: ד"ר נדב גלאון, הווטרינר - - -

למה הוא לא הוציא צו? שמע, הרי היה צריך להשמיד.

רגע, שנייה אחת.

לא, מה הנימוקים?

אסביר. אומר נדב גלאון – הוא לא פה, נכון? יש לנו נציג פה שלו? אני אגיד. אומר נדב גלאון: יש אפשרות לקחת את העופות האלה, לשחוט אותם. אם אתה עושה להם טיפול תרמי, בעברית קלה: עושה שניצלים, לא מוכר אותם - - -

אין טיפול תרמי בארץ.

רק שנייה. אבל, רבקה, עם כל הכבוד, תני לי לגמור ותשמעי את הכול. אני לא מתכוון להסתיר מיושב-ראש הוועדה ולו פרט אחד. אם אתה עושה - - -

- - -

אבל אי-אפשר באמצע. אאפשר לכם להעלות את זה, לא מתפרצים באמצע.

אם המשחטות יעשו קו מיוחד, כי אי-אפשר לשחוט אחרי זה, כל פעם ינקו וישחטו, וישימו את זה בקירור, ואחר כך יעשו מזה שניצלים לאורך הזמן, כי אין כושר ייצור בתרמי הזה, בטיפול הזה, אזי כאילו אפשר לפתור את העניין ולא צריך להוציא צו השמדה. בחנו, ואכן יש קושי עד כדי בלתי אפשרי לעשות את זה באמת באופן מעשי. זה נכון.

הוא כותב שאין אפשרות לעשות את זה.

זה עובר את משרד הבריאות, זה בסדר, בפועל הכמויות הן כאלה שאי-אפשר לעשות את זה. כך או כך, הוא לא הוציא אישור לצו השמדה. אם הוא לא מוציא אישור, אני לא יכול לחתום ולא יכול לאשר, והמשרד מנוע. עכשיו, זו בעיה פנימית שלנו בצד המקצועי שצריך לטפל בה. אבל בואו נניח שהוא כן יוציא מחר, אז יש לנו קושי וחסר תקציבי, שצביקה ידבר על זה, יסביר את זה בעוד רגע.

אני מבקש לסיים, אני חושב שעניתי לכל – אה, סליחה, חבר הכנסת באסל, איפה הוא? יצא?

אני אגיד לו.

אגיד משפט.

יש לו עוד ישיבה.

אין לי טענות.

אם אפשר, בקצרה.

משפט אחד. אנחנו מעוניינים לעזור למגזר הערבי, כמו לבדואי, כמו לדרוזי והצ'רקסי – למיעוטים. אני אומר בצורה הכי ברורה: אנחנו לא מקבלים מספיק בקשות בגלל חוסר מוכנות של המגזר הזה, בגלל בעיות שיש לו בעיקר עם הערבוב של אדמות פרטיות ואדמות מדינה, ואיך להגיש וכו' וכו'. אתם יודעים, כשלא קונים כרטיס בפיס, לא זוכים, אין מצב לזכות. עכשיו, הם באים אלי, אני מסתכל, אין בקשות. אם אין בקשות, אי-אפשר לאשר.

אוקיי.

אבל אנחנו רוצים לעזור. בבקשה, כל אחד, גם מהח"כים, גם מראשי הרשויות שיפנה אלינו, יקבל טיפול מלא מלא, לא בערך ולא מתחמק ולא שום דבר. אני רוצה לסיים כרגע - - -

לפני שאתה מסיים.

לא, אני מוכן - - -

משפט אבל.

כן, נו.

שלא נפספס אותך.

בבקשה.

כן, משפט.

אדוני השר, באמת רציתי לשאול את עמדתך, ומה המשרד עושה בכל הנושא של הצלת עודפי מזון. ביקרנו גם ביום העוני, ואנחנו יודעים שהעודפים, וזה יכול לעזור גם לחקלאים בסופו של דבר, כי המדינה יכולה לפצות אותם. אבל עודפי המזון האלו שמושמדים לא מגיעים לידיים – אתה יודע, הם לא מעלים את מחיר השוק, כי אלה אנשים שלא לוקחים במשחק הזה בכלל. אבל זה בהחלט יכול להציל נפשות, זה יכול לעזור בנושא הזה. מה גם שיש מתנדבים שיכולים אפילו לעזור לחקלאים, איך - - -

העוזר שלי פנה אתמול ליושב-ראש הכנסת על מזון שהוא ראה כאן במזנון, שמסתיים היום וזורקים אותו.

נכון. אז קל וחומר, תחשוב, בחקלאות למשל, לפעמים מעדיפים להשמיד יבולים - - -

כן, משפט. בסדר, אורלי. כן. אם אתה משיב לה, אתה יודע, יש גלגול שבועה, יש לי שני דברים קצרים, אם תוכל לענות עליהם גם.

בבקשה.

לגבי שמן הזית ולגבי הנושא של ההיטל על ייבוא הטונה. משפט גם.

כן כן. אחד, אני נוכח לדעת, סלח לי היושב-ראש שאני מעיר לך, שאתה לא קורא את התקשורת החרדית. כבר פורסם שנתנו אישור לשמן זית ייבוא ללא – סליחה על ההערה.

לא, ההערה במקומה. אמרתי פה, שכתבת מכתב לחבר הכנסת אורי מקלב ולסגן השר מאיר פרוש. ואמרתי גם שזה פורסם אתמול ב"יתד נאמן".

סליחה.

שמה?

שהבעיה של שמן הזית נפתרה. אבל שמעתי שאחרי זה עוד מתנהלים בכל זאת דיונים. אם זה סודר, אז זה סודר. הרב לייזרזון, אם זה פורסם ב"יתד נאמן", זה ברור שזה - - -

אם הרב גפני אומר, מי אני - - -

כבוד הרב, טוב שנס פך השמן לא היה תלוי בפקידי האוצר ולא הייבוא. לא היה נס פך השמן אם היו פקידי אוצר.

אני מתנגד להשמצות פקידי האוצר, היה נס כפול אם הם היו. אבל זה פעם אחרת, זה נדבר בחנוכה.

נס כפול, השאלה למי?

רגע, שנייה, אני מסיים, חברים.

כן, בבקשה.

אז שמן זית מבחינתי אושר, אני לא יודע על דיונים נוספים. אם יש איזושהי בעיה, נא לפנות אלי, נטפל, אנחנו מבינים את הצורך.

כן, זה פורסם באמת.

והיטל הטונה – אני לא יודע מה זה, אם מישהו מעובדי משרדי יודע מה זה.

הורידו את המכס על זה, והמגדלים פה מתלוננים, הם אומרים: המחיר לא ירד.

לא המגדלים.

התעשיינים.

התעשיינים.

שנייה, תיכף צביקה יענה, אני לא יודע.

אז הוא יענה, בסדר. איתן, דיברת אתי על הטונה.

איזו שאלה. לא נפתרה הבעיה. זו המדינה היחידה שיש ועדות מיוחדות להיתרי ייבוא.

בסדר. אבל, איתן, צביקה יענה.

אני מבקש לענות לחברת הכנסת לוי.

אגב, אני רוצה להגיד לחברי הוועדה, אדוני השר, וחשוב שאתה גם תהיה כאן: אני ב-10:30 עושה הצבעה על מס המעסיקים בחקלאות.

אבל אין לי הצבעה, אתה לא צריך אותי.

לא משנה, אבל אתה צריך לראות את זה.

ואתה לא יודע איך אצביע. למה לך, עזוב.

מה שנכון נכון.

לא דיברת אתי על זה.

תשובה לחברת הכנסת אורלי לוי ואחרי זה משפט סיכום.

בבקשה.

אכן, קודם כול, הנושא הזה הוא בעיני יותר מחשוב. זה החסד שבו היהדות התברכה ויודעת לעשות ואנחנו עושים המון, ועדיין בתחום הזה יש – אשתמש במילה קצת קשה – כשל ארגוני, למרות שאיך אמר לי יושב-ראש "לקט", שהוא הארגון הכי גדול. אתם מכירים אותו?

כן כן.

"לקט ישראל".

הוא אמר לי: החקלאים הם התורמים הכי גדולים שיש לטובת החסד הזה. אז קודם כול, אני מצטט אותו.

זה נכון.

הכי גדולים שיש. זו האמת. אין עוד מגזר שתורם כמו החקלאים.

אז אני מצטט אותו ומוריד את הכובע, כי הוא יודע, והוא לא צריך לקנות קולות פה מאף אחד. ואני מצדיע לחקלאים.

אולי בשביל זה אנחנו עדיין שורדים.

נכון. יכול להיות שבהחלט גם בגלל זה.

איך המשרד עוזר לחקלאים לעזור לעניים?

אז אני רוצה להגיד. אנחנו רוצים לשנות את התקנות הקיימות היום, שהן לא מספיק טובות בנושא העודפים והן לא מביאות באמת בסוף את התוצרת הראויה שכולנו רוצים בה. נשנה, בעזרת השם, את התקנות ונביא את זה למקום יותר טוב, שיותר עודפים יגיעו לארגונים המתנדבים, שיחלקו אותם כפי שהם עובדים. אני לא רוצה להיכנס לתחום הזה, זה תחום חשוב מאוד, אפשר לעשות בו עוד הרבה יותר, כולל אוכל ממוסדות, כמו הכנסת וכן הלאה.

אני רוצה לסיים בזה: אני רוצה להגיד תודה על שיתוף הפעולה עם כל העוסקים במלאכה, בלי לפרט עכשיו. אבל כן להגיד תודה לעובדי משרדי. אני רוצה לתת פה נתון אחד שידגים לכם את היכולות המצוינות שלהם: תקציב 2015 במשרד החקלאות ופיתוח הכפר נוצל ב-101%. איך אפשר להגיע ל-101? זה יפורסם בעוד 20 שנה, כשההתיישבות תחול, לא כרגע. נסתפק - - -

אנחנו יודעים שאתה יודע.

זה לא אני. זאת סיוון ואורלית ואסף וצביקה וחבורה שלמה. יחד עם אנשי האוצר, שאתה טוען שבלעדיהם היה נס, אני אומר לך שהניצול הזה הוא גם תודות להם, ולחשב הכללי, שלא נמצא פה, אני חושב, נציגו. והניצול הזה מראה על חבורה יוצאת דופן שיודעת לעבוד. ותודה רבה על ההזדמנות להציג בפניכם את הדברים.

אם אפשר לסכם, בין השאר, שיהיה סיור בהזדמנות של כמה שעות, לראות מקבץ של נושאים ככה מרוכזים.

מה זה סיור?

סיור של לראות את בעיית הסלמונלה. נשמע את האנשים בשטח, אפשר לשמוע אותם גם פה. נראה מה זה חקלאות היי-טק – לייזרזון, מדבר כהן, ככה לא הייתי מעיר לך כלום.

תהיה בריא. תצליחו.

תודה. אז נשמח. לפחות מבחינתנו, סיכום אחד מהישיבה הזאת, אם אפשר שתשוחרר לנו הרזרבה והתקציב - -

טוב. תיכף נמשיך בעניין הזה.

- - אז נוכל לזקוף את קומתנו וללכת קוממיות ולסייע לחקלאים.

בסדר. אדוני השר, אל"ף, אני מודה לך על הסקירה המקיפה.

רגע, היו פה עוד תשובות - - -

לא, רגע, אנחנו לא מסיימים את הדיון, אתה נשאר עד 11:00. לא, סיכמנו – לא סיכמנו האמת.

סיכמנו עד 10:00.

אה. לא משנה, זה מעניין.

עוד רבע שעה, נו.

יהיו פה כמה דברים חשובים.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:30 ונתחדשה בשעה 10:38.)

עלי בינג, אמר שר החקלאות, שאם משחררים לו את הכסף, ובאמת יש צורך חיוני ממדרגה ראשונה, ובעניין הזה יש תקציב החקלאות, אם משחררים לו את הרזרבה, גם את ההרשאה להתחייב וגם את הרזרבה, הוא מתחייב – אני מתחייב בשמו יותר נכון – אין דרישות תקציביות במהלך 2016, ואז הוא יכול לפעול באופן מסודר עם תקציב נורמלי, בגלל שהתקציב איננו מאפשר פעילות של משרד החקלאות, כפי שצריך. מה עמדתכם בעניין? ואני רוצה את התשובה גם לגבי הסלמונלה, כי גם זה השר אמר שמשרד האוצר צריך להחליט בעניין הזה.

ראשית, תקציב המשרד הוא גבוה השנה מכל השנה שעברו, נסגר במסגרת הסיכום התקציבי שלנו לפני בניית התקציב. חשוב להבין שהתקציב הוצע בהתאם להסכמה בינינו לבין משרד החקלאות, לא כפייה שלנו כלפי משרד החקלאות, וחלק גדול ממנו באמת הלך למטרות אחרות, כמו שציין שר החקלאות: לטובת הטיפול במחלת הברוצלוזיס הוקצו 50,000,000 שקל, לטובת תשתיות-על בחברה הבדואית הוקצו 100,000,000 שקל בהרשאה להתחייב. זאת אומרת, היה פה איזשהו סדר עדיפויות של המשרד, שבסיכום אתנו הוקצו לכך תקציבים גדולים. התקציב עומד השנה על למעלה מ-1.5 מיליארד שקלים.

מעבר לכך, אתייחס בקצרה רק לנקודות שכן הועלו. תקציב מינהלת ההשקעות יעמוד השנה על למעלה מ-100,000,000 שקל.

סליחה, עלי. נניח שאתה צודק וזה לא היה בכפייה, אני לא נכנס לזה עכשיו, זה לא משנה. בסדר, יש לנו בתקציב רזרבה - - -

אתייחס.

אה, אוקיי.

תקציב מינהלת ההשקעות עומד השנה על למעלה מ-100,000,000 שקל, אחד התקציבים הגדולים שהועמדו לרשותו. זה נכון שמרבית התקציב צבוע, בהתאם להחלטות הממשלה הקודמות, בהתאם לסיכומים שלנו על המתווה למגדלי הפלפל.

כן.

מעבר לכך, כפי שציין שר החקלאות, בתוך התקציב ישנן עתודות - - -

רגע, רבותי. כן.

כפי שציין שר החקלאות, בתוך התקציב ישנן עתודות, שמטרתן בדיוק להיערך למה שציין גם חבר הכנסת ברושי. במקרה של פיצויים לפי פקודת מחלות בעלי חיים, אנחנו נדרשים לשלם את הפיצויים. זה גם מתחבר לסלמונלה. לנו אין שום סמכות או שיקול דעת להגיד מתי שירותים וטרינריים משמיד ומתי לא. זו החלטה אוטונומית של השירותים הווטרינריים. וככל שהוא מחליט על השמדה, יש פיצויים לפי חוק, ואנחנו מחויבים לתקצב את זה.

ולכן אנחנו חייבים לשריין איזשהו תקציב, היה ותקרה במהלך השנה התפשטות של איזושהי מחלה והשירותים הווטרינריים יחליטו להשמיד אותה, אז אנחנו מחויבים בעצם לפצות את הבעלים של המחלה.

טוב.

רק אגיד במילה, שהשירותים הווטרינריים, הסמכות שלהם לפי חוק היא למנוע התפשטות של מחלות בעלי-חיים. השירותים הווטרינריים במקרה האחרון - - -

אתה מבין מה שאתה אומר? אתה יודע מה עומד מאחורי המשפט הזה? מאחורי המשפט הזה עומדים בעלי משפחות, שעוסקים בתחום הזה, והם נשארים ללא מקור פרנסה, כאשר משום מה לא הוצא צו השמדה, ומשרד האוצר אומר: יש כסף שמיועד לזה, נמצא ברזרבה ונמצא במקומות אחרים, ולא מתקצב ולא מפצה ולא מאפשר לאנשים שעל לא עוול בכפם נשארים בלי מקור פרנסה. זה מה שאתה אומר. בסדר.

מה שאני אומר זה שככל שיש פיצויים, ככל שיש השמדה לפי חוק, אנחנו מפצים. אם רוצים - - -

תאמין לי, לא למדתי ליבה וכולה למדתי בישיבה, אבל את השפה של האוצר אני מבין. כשאתם אומרים: מבטלים את ההיטל על המעסיקים לארבע שנים, הפירוש הוא חמש. אני מכיר את השפה. אבל השפה הזאת אומרת שהאנשים האלה ירעבו ללחם. טוב. לא יצא מזה שום דבר.

זה לגבי השמדות גם של יבולים?

אה, כן, אבל זה לא הוא. תיכף, זה צביקה.

כי יש את הנגע בעגבניות.

לא, יש מצב עכשיו על סדר-היום. אין. וכותב פה – בקיצור, הם נופלים בין הכיסאות.

כמה כסף מונח - - - שהשר אמר? הוא דיבר על בערך 100 ו-100. כמה כסף מונח בעודפים וברזרבה?

אז הרזרבה במזומן עומדת על בערך 65,000,000, למיטב ידיעתי. עכשיו אגיד: מתוך כך צפויים להיות מוקצים 20,000,000 שקל לטובת אשראי לחקלאים בהתאם לסיכום שלנו עם המשרד. זה מעבר לתקציב של המשרד.

טוב.

אגב, זו פעילות נוספת שהמשרד בסיכום אתנו – מעל 20,000,000 שקל הולכים לטובת אשראי לחקלאים, לקרן מיוחדת לחקלאים בקרן לעסקים קטנים ובינוניים. זאת אומרת, ישנן פעילויות נוספות שתוקצבו השנה ביתר - - -

אין אפילו אפשרות לשקול את כל הדברים האלה, מה שהשר העלה?

רק אגיד: היה רעיון לפיילוט בתקציב משרד החקלאות. זה היה אמור להיות בתקציב, שלא אושר בזמנו בגלל שהממשלה נפלה. הפיילוט אמר שבעצם תקציב משרד החקלאות, וזה מה שהוסכם בין משרד האוצר למשרד החקלאות - - -

לא לדבר שם בבקשה, זה מפריע.

בתקציב הזה בעצם נסגר גובה התקציב מלכתחילה, ניתן תקציב שהוא גדול על מנת שמשרד החקלאות יוכל להתמודד עם כל מיני בלת"מים במהלך השנה, ובאמת, כפי שאמר כבוד היושב-ראש, הוא לא יבוא בדרישות נוספות. הנושא הזה הועלה אף לפני התקציב הזה, אבל לא הייתה נכונות מצד המשרד, המשרד אמר שהוא לא רוצה עוד פעם לעשות את תקציב הפיילוט, ובנינו תקציב ככל המשרדים.

גם האוצר לא רצה.

- - -

תיכף תהיה התייחסות לדברים שלך. תודה רבה. דובי אמיתי. אני מבקש מכל הדוברים לתמצת. ואחרי זה צביקה. כן.

כן, אעשה את זה קצר. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, ראשית תודה על המהלך שהיה פה לפני כמה דקות, על העבודה האינטנסיבית שלך בשבוע האחרון. היינו בקשר.

כן, כל חברי הוועדה, יחד אתך.

כל חברי הוועדה. איתן ברושי שמוביל את העניין יחד עם איציק וקנין – תודה, באמת תודה, הגיע הזמן להעביר את זה.

הדבר השני, אף אחד לא יכול לחשוד במערכת היחסים ביני לבין השר, כמי שמכיר, אבל אני חייב במקרה אחד להיות הסנגור שלו, זה אנחנו דנים על תקציב משרד החקלאות אבל למעשה אין לו כלום ביד. אין לו את נושא העובדים ביד, אין לו את נושא המים ביד, אין לו את הנושא הקרקע. ולדעתי, הוא כמעט כמו משרד לובינג. ואת הכשל הארגוני הזה צריך פעם אחת לתקן, לתת את הכלים להצליח.

זה לא אומר שאני מסכים עם סדר העדיפויות שלו, כשאני רואה מועברים מיליונים לחזות העיר, לדרכי גישה, בו בזמן שהחקלאים לא מצליחים לעבור את היום בשדות ובשטחים. הוא דיבר על מחירי המים? הוא צודק. מחירי המים גבוהים. אז במקום להעביר תקציבים לשם, אפשר לתמוך במחירי המים.

ולך, אדוני היושב-ראש, אני אומר לך: העשירון הראשון, שני, שלישי ורביעי לא נהנים היום מהתוצרת של הפירות והירקות. לא מצליחים לקנות הביתה את כל הסל, לא מצליחים. אלה נתונים בדוקים.

מה זה העשירות הראשון? העשירון התחתון.

התחתון. מלמטה.

זה היה נראה כאילו העשירים.

לא לא לא, ממש לא. ממש לא.

העשירונים הנמוכים.

בדיוק. ויש לנו פה בעיה. ובזה אני אומר: השר מתחיל את הטיפול, אבל זה לוקח יותר מדי זמן. מדובר פה בפערי תיווך וריכוזיות בשוק שלנו. ואנחנו, עוד מה עשינו? הגדלנו לעשות, לקחנו את המומחה הכי גדול בריכוזיות, בקמעונאות, ונתנו לו להדליק משואה. הגיע הזמן שנפסיק, נעבור משלב הדיבורים לשלב המעשים. הריכוזיות, פערי התיווך – הרעה החולה. פה צריך לקבל כבר החלטות. ושוב, תודה לכם.

תודה רבה. אבינועם פרלמוטר.

שמי אבינועם פרלמוטר, אני רכז - - - בנושא הסלמונלה – רק משפט אחד ואחר כך - - -

- - -

צריך להירשם.

בסדר, תרשום אותו. כן, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה שתבינו, מי שנמצא פה מהוועדה.

רגע, מי המדבר? מי אדוני?

אבי פרלמוטר, קיבוץ מפלסים.

כן, בבקשה.

אי מתן צו השמדה, זאת אומרת שכל הנזק נופל על החקלאי. זו כל המשמעות. אני לא מבין למה ראש השירותים הווטרינריים מתעסק בזה בכלל. יש פה מחלה, מחלת הסלמונלה, שמוגדרת מחלה מדבקת, אז צריך לתת לה צו השמדה. לדעתי, הוא לא עומד בסמכות שלו. הסמכות שלו זה לא לחשב אם יש תקציב או אין תקציב.

לא, ברשותך, הוא לא מחשב את זה.

אני לא - - - משרד החקלאות.

תן לי רק במשפט, אני לא מתווכח אתך. תראו, הוא לא נמצא פה, זו טעות שלי אולי, לא חשבתי שזה יעלה. הוא לא מחשב – אם יעלה עכשיו 249,000,000 שקל כי זה המצב, כי צריך להשמיד, זה מה שיקרה. הוא אדיש לעלויות. הוא לא שומר על האוצר. יש לו טענות אחרות.

תראו, הוא עושה את זה לפי החוק. זה חוק, זה לא כן סמכותו – זה החוק. אבל אפשר או לשבת אתו ולשכנע אותו, מה שהיה ניסיונות בעבר, חלק צלחו וחלק לא. אפשר לשנות את החוק, המחוקקים יושבים פה. אם תבוא הצעת חוק אחרת, נבחן אותה. אבל כרגע זה המצב, עובדה.

במדינה נורמלית, כאשר קורה אירוע מהסוג הזה - - -

גפני.

אני לא יכול ככה. אי-אפשר ככה. אאפשר לך, אני מאפשר. אאפשר, אבל רק דקה, אני רק רוצה שיהיה שקט. באירוע כזה, מדינה נורמלית, אם היא לא מדינה – אני לא רוצה להגיד שמות כי אז יצא מזה כותרת, איך אני מגדיר את - - -

אור לגויים.

לא, הגדרה יותר חמורה. באירוע כזה הולכים משרד האוצר, משרד החקלאות, עוד גורם אחד או שניים, יושבים ואומרים: איך אנחנו במקרה כזה שאין צו השמדה אבל יש מחלה, והחקלאים נאלצים להשמיד את התוצרת הזאת – התרנגולות, העופות, אני לא יודע על מה מדובר – מוצאים פתרון. עם כל הכבוד, המדינה לא תתמוטט מפיצוי כזה שנותנים לחקלאות.

נכון שמבחינת החוק – יש לי כן הגדרה. הרמב"ם קורא לזה: נבל ברשות התורה. אני התכוונתי להגדרה יותר חמורה. נבל ברשות התורה, הפירוש שעל-פי ההלכה זה בסדר, אבל התוצאה היא מאוד חמורה.

גם לפי התורה זה לא בסדר.

טוב.

שנייה, כבוד היושב-ראש, הפסיקו אותי באמצע. אני רוצה שעוד ימשיך - - -

אפשר לרצות, אבל אני נמצא במגבלת הזמן, ואני רוצה להתקדם עם העניין הזה.

רק להגיד משפט בקשר לסלמונלה, אדוני.

מאיר צור, בבקשה. בקצרה ממש.

תודה. קודם כול, בקצרה ממש, אני מצטרף לברכות. אני חושב שזה כאן, אבל אני לא יכול שלא לציין כאן את שני האנשים המרכזיים ביותר, שזה שר האוצר שלא נמצא כאן – בסוף בסוף זה היה בסמכותו.

נכון.

ושר החקלאות, שנמצא כאן.

נכון.

והם לקחו את זה כפרויקט כנגד הסיכויים. כמובן שחברי הכנסת ברושי - - -

על מה אתה מדבר עכשיו?

על מס המעסיקים.

אה, כן, אנחנו קבלני הביצוע של שני השרים.

עכשיו אני במקום שמודה. אז אני מודה לוקנין ולכל מי שעסק בזה הרבה מאוד זמן.

גם לגפני.

וכמובן לגפני. אני חייב להעיר פה לכבוד השר.

רגע, מה יקרה, החקלאים יצביעו בשבילי? מה יהיה עכשיו?

יש מצב.

כמו שהיה פה אתמול.

תשאל את וקנין.

אם הם לא מצביעים בשבילי, אין סיכוי בעולם שיצביעו בשבילך.

בוא נאמר, שיש לך סיכוי שהם יעזרו לך בפריימריז.

כן, בדיוק.

כבוד הרב, תשאל את וקנין, הוא מנוסה בזה.

טוב, הלאה.

יש הפתעות לפעמים.

אני רוצה להעיר פה הערה לכבוד שר החקלאות, שהנחלות זה לא כאלה שקיבלו בחינם לפני 40 שנה. חצי מהם הגיעו לפני קום המדינה, והחלק השני עבדו עבודה קשה מאוד במשך 60 או יותר שנה, 70 שנה כדי להיות שם.

מאה אחוז.

אוקיי, מאיר.

אני ממש מקצר. הנושא של המים – אני מברך. ואתה באמת, כבוד הרב גפני, פועל בצורה הגיונית, ואני אומר את זה בלי להתחנף. אתה רואה את הדברים לאשורם כמו שצריך. את מחיר המים צריך להוריד, השר מבין את זה ופועל ככה. והמחיר של להגיע לסדר גודל של 1.5 שקל זה הדבר הנכון. יש פה עבודה, יש לנו גם סיכומים איך אנחנו מתקדמים, גם עם משרד החקלאות וגם עם משרד האוצר. ואני בהחלט מקווה - - - תגיע.

משפט אחרון על ההשמדה. האחראי על השירותים הווטרינריים מתנהג פה בצביעות יוצאת דופן, והשר מגן עליו שלא בצדק.

אבל הוא לא פה.

זה לא משנה שהוא לא כאן. הוא לא כאן אבל הוא מגן עליו. הוא לא יכול להגיד: לא משמידים, ולייצר כאן נוסחאות, ואתה הגדרת את זה הכי טוב – איך אמרת? צדק עם התורה.

נבל ברשות התורה. אמרתי שיש הגדרה כזאת, לא אמרתי שבטוח שזה המקרה, אבל אפשר - - -

זה נבל ברשות התורה. הוא מציע כאן דברים שהם לא הגיוניים והם לא מעשיים, והוא גורם לנו לנזקים גדולים מאוד. תודה.

טוב. אוקיי, תודה רבה. צביקה.

אדוני, אפשר לאפשר לי רק עוד משפט?

אבל אי-אפשר. אני נורא מצטער, אגיד לך למה. אם אתה מדבר, לקחת עוד חמש דקות או שתי דקות – צביקה לא משיב, והוא מדבר גם על הסלמונלה. ואני סוגר את הישיבה בדיוק ב-11:00, מתחילה המליאה.

אנחנו נמצאים במצב שלא אומרים לנו מה לעשות.

בסדר. צביקה.

אל תשמידו. אין פיצוי.

צביקה הולך להגיד. אתה רוצה לדבר? אחד משניכם צריך לדבר. אני נותן לך לדבר, הוא לא מדבר. צביקה, בבקשה.

צהריים טובים. לגבי הסלמונלה – אני לא עכשיו כן אגן, לא אגן על נדב – כן אגן עליו. נדב, לפי החוק, לא יכול להשמיד אם אין חשד להתפשטות של המחלה לבעלי חיים. כרגע זה העניין.

אבל עובדה שיש.

שנייה, אסביר לך. אני והאוצר יושבים כרגע על המדוכה לפתור פתרון ביטוחי, אנחנו די קרובים למציאת פתרון שייתן מענה מלא עם ביטוח סלמונלה. גפני, יש לנו ויכוח עם האוצר על גובה הפרמיה שהמדינה תשלם, ויכוח של 4-3 מיליון שקל. לכן זה תקוע כרגע. אנחנו חושבים שהפרמיה צריכה להיות כמו באסון טבע, כלומר 80% מדינה, 20% חקלאים, כי בהשוואה לפקודה החקלאים משלמים אפס. אז יש לנו ויכוח של 4-3 מיליון שקלים. הביטוח נתקע בגלל זה, ואני אומר את זה.

אבל זו מחלה רשומה. זו מחלה רשומה לפי החלטה.

מה עם המבדקים שנעשו לכם?

זו מחלה רשומה לפי הפקודה. אם זו מחלה רשומה לפי הפקודה, יש שמה סעיף של פיצוי.

הסברתי, מחלה רשומה שלא משמידים אותה, היא לא מקבלת - - -

אבל מי שכבר השמיד. מי שכבר השמיד. קיבלנו מכתב מראש השירותים הווטרינריים, שאומר לנו - - -

כן, הלאה. רק שנייה. יש לי רק בקשה, ברשות השר. אני מבקש, אם אתה יכול לשבת איתם אחרי הישיבה, לראות לנסות להגיע למשהו. אהיה מוכן לסייע בזה אחרי שתחליטו, אבל הדיון הזה לא יביא עכשיו לשום מקום. הנושא ברור, השר הגדיר את הדברים, אנחנו יודעים את הבעיה, צריך למצוא לעניין הזה פתרון. הלאה.

חלק מהסגירה עם האוצר צריכה להיות גם פתרון למי שלא היה בביטוח. זה מה שאני אומר, והאוצר יודעים את זה. לא הגענו להסכמות איתם. השמדה פה לא תהיה, לא יהיה פה צו.

זו המחלה היחידה שמופיעה - - -

לא, אני לא מסכים. בבקשה, הלאה.

אני עובר נושא.

כן, במהירות אבל.

שאלת על הטונה.

כן.

אנחנו כמשרד תמיד מעורבים בהמון דברים. פעם מישהו אמר לי: מה שאתה לא מעורב, אל תדבר. הטונה לא קשורה אלינו, למשרד החקלאות. מי שהוריד את המכס זה משרד הכלכלה מול המכס, כי בישראל אין לי מה להגן, אין מגדלי טונה.

לא, אבל החקלאים אמרו שהם נפגעים מזה.

לא, החקלאים לא נפגעים מזה.

מגדלי הטונה.

אין מגדלי טונה בישראל.

זה התעשיינים, נכון. אבל הוא צודק. אוקיי.

אני לא מושך אש יותר מדי.

לא, צביקה, דבר אחד אני אומר לך שאתה צודק, אז תיקח את זה ותמשיך הלאה.

עוד הערה לגבי מינהלת ההשקעות.

בבקשה.

רק הערה קלה שכולם ידעו.

רגע, אני מודיע שאת תקנות הזרעים אני מעביר לשבוע הבא. בבקשה.

עוד שתי הערות. אחת, מינהלת ההשקעות – גם ב-2015 - - -

לא נחזיק מעמד ככה.

כן. הלאה.

עוד הערה למה שהיה פה. גם ב-2015 לא היה תקציב פנוי למינהלת ההשקעות לפיתוח חקלאות ישראל חוץ מהצבוע. וגם ככה ב-2016. צריך להבין את זה. למרות שיש תקציבים צבועים, אני לא מכחיש. עשינו הסכם פלפל, הייתה מלחמה, "צוק איתן". אבל צריך לקחת את זה בחשבון, כי יש חקלאים שהגישו בקשות – 30-20 מיליוני שקלים. הכול נשפט ואין לי כסף לשלם אותם.

לגבי הביטוח – חברים, המחסור בביטוח הוא בשלושה חלקים. החלק הראשון, מחסור על מנת לעשות כמו שנה שעברה. חסר לנו קרוב ל-40,000,000 שקלים על מנת להגיע לביטוח של שנה שעברה. אבל ביטוח, כמו שאתם יודעים, הוא לא יכול להישאר קבוע, כל הזמן יש דברים חדשים – הנה הסלמונלה. חסר המון ביטוחים. חסר ביטוח בים, דגים בים אין להם ביטוח אסון טבע. חסרים עוד 10 או 15 - - -

דגים בכלובים.

בכלובים בים אין אסון טבע. הכלוב שברח עכשיו צפונה – אף אחד לא שילם עליו שום דבר.

הטורקים אוכלים אותו.

לא, הצידונים.

יש תוכנית אבל?

יש תוכניות מלאות, לא מסובכות, הכול עניין של כסף. עוד נתון אחד, שתשימו לב, ב-13', 14' ו-15' קרן נזקי טבע, עם כל מה שאומרים עליה, לטוב ולרע, שילמה לחקלאים, שימו לב, מיליארד שקל – מיליארד שקל – והיא גבתה מהחקלאים ומהמדינה קצת פחות.

ולכן גם הסיפור של הביטוחים – הם מתייקרים, אז יש לנו מחסור אדיר בכסף ב-2016. ואם לא נפתור אותו, נישאר בלי ביטוחים.

אדוני השר, בבקשה. צביקה, תודה. נמשיך את זה. אבקש המשך עוד בנושא. בבקשה, השר.

אבקש להעיר את תשומת לב הוועדה ויושב-ראש הוועדה לעניין שפגשתי אתמול חקלאים בעוטף עזה. המדינה נתנה מקדמות בגין המלחמה שהייתה וכו'. עכשיו היא אומרת: בדקנו, לא מגיע לך, תחזיר. ההחזר הוא בתוך זמן של ימים 100% מהסכום.

עכשיו, חקלאים שקיבלו את המקדמה ניצלו חלק. הדבר היחיד שהם מבקשים זה דבר ראשון שתהיה איזה מעין ועדת ערעור. והדבר השני, גם אם צריכים להחזיר, תורידו את זה ב-4 - - -

בינג, אתה מקשיב?

זה לא בינג, זה מס רכוש.

אני תמה, כי אני לא מכיר את זה.

מס רכוש, פיצויים.

אה, מס רכוש.

זה מס רכוש, לפי דעתי. נניח שאוקיי, אנחנו צריכים להחזיר, תנו לנו להתארגן.

בסדר.

זה אני חושב ניתן לסידור. עניין קטן, אבל בשביל חלק - - -

עניין קטן, אתה יודע, לפעמים במשרד האוצר, אתה מכיר את זה.

גפני, רציתי להגיד שזה קטן עליך.

גם עלי כבר שום דבר – הכול נהיה - - -

תודה רבה לחברים.

רבותי, תודה רבה. נמשיך את העניין הזה. אני מבקש שתישאר לגבי הסלמונלה.

מה הסיכום?

אין סיכום עדיין, נמשיך את הדיבורים בעניין הזה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:58.