הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 256

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ב בשבט התשע"ו (01 בפברואר 2016), שעה 10:00

הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 18), התשע"ו–2016.

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

אורן אסף חזן

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

עודד פורר

מיקי רוזנטל

איילת נחמיאס ורבין

עמוס ארבל - מנהל אגף מרשם ומעמד, רשות האוכלוסין, משרד הפנים

דבי מילשטיין - עו"ד, לשכה משפטית, נושאים בין-לאומיים, משרד הכלכלה והתעשייה

בועז פליישמן-אללוף - קשרים בין-לאומיים, משרד האוצר

ינון גוטגליק - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

נדב שיינברגר - יועץ שר האוצר

דובי אמיתי - נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים

מיכל מינצר - יועמ"ש, בתי זיקוק לנפט

צבי לביא - Ynet

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

שלומית ארליך

שיר שפר (מתמחה)

טמיר כהן

רונית יצחק

הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 18), התשע"ו–2016

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בהצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 18), התשע"ו–2016. מי מציג את החוק?

עמוס ארבל יציג את הרקע הכללי, ואני אציג את התיקון הספציפי.

אדוני היושב-ראש, במאי 2013 חתם הנשיא אובמה על צו או על תיקון חקיקתי אמריקני שמאפשר לאזרחים ישראלים להשקיע בארצות-הברית. באותו תיקון חקיקתי הוסיף את המילה הדדיות. כלומר, זה מותנה בכך שמדינת ישראל תאפשר השקעה של אמריקנים במדינת ישראל. עד אז זה לא היה אפשרי מבחינה פורמלית, מבחינה מסודרת.

מה ההבדל בין משקיע לעובד?

משקיע יוכל להביא לפה גם כסף, סכום נכבד, להביא את העובדים שלו, להביא את הצוות שלו, להביא את העוזרים שלו, את המשפחות שלהם, וכן הלאה. כלומר, זה משהו הרבה יותר רחב, הרבה יותר משמעותי.

מתי זה היה?

זה היה במאי 2013, נדמה לי. זה היה תיקון חקיקתי אמריקני. בהתאם לכך מונה צוות בין-משרדי שעמדתי בראשו, בשיתוף משרד הכלכלה, האוצר, המשפטים, החוץ, וכן הלאה, ועבדנו כמעט שנה והצגנו לממשלה. במרס 2014, נדמה לי, הייתה החלטת ממשלה שתומכת בהדדיות הישראלית בעניין הזה.

מה הישראלים מקבלים שם?

אני לא יודע מה הם מקבלים שם. אני יודע מה אנחנו - - -

רגע, אורלי, תני לו להסביר קודם.

השאלה של ההדדיות, אם זה על אותו - - -

אני אצייר את המתווה, את העבודה.

כן, קודם תגיד את הדברים. אורלי, שנייה, אני רוצה לשמוע.

עבודה בין-משרדית רחבה וגדולה, החלטת הממשלה גם היא מאוד מפורטת, וצורף אליה גם סיכום מאוד מאוד מפורט של עבודת הצוות.

הממשלה פחות מעניינת אותי. מעניין אותי מה החוק.

החוק אומר באופן עקרוני שאזרח אמריקני יוכל לבוא למדינת ישראל ולהשקיע, הוא וכל העוזרים שלו, באותו מתווה השקעתי, נקרא לו כך, או באותה השקעה או באותו מיזם. לא אתייחס כרגע לפרטים לגבי הפיקוח על הכסף, על המיזם וכל הדברים האחרים, שזה משרד האוצר והכלכלה יודעים לעשות. אבל באופן עקרוני סוכם על הקמת ועדה ברשות האוכלוסין, שתטפל ותבחן את הוועדה בהתאם להמלצות הכלכליות וכל ההמלצות האחרות, ותיתן לו לשהות כאן במדינת ישראל, גם להשקיע וגם לשהות.

כאשר מבחינתנו בהיבט הזה, בגלל זה אנחנו נמצאים כאן, והיועץ המשפטי יוכל להרחיב, המלצנו לפטור אותם מהיתר העסקה, שהם לא יבואו כמו העובדים הזרים, כי הם לא עובדים זרים.

לא ישלמו מס מעסיקים.

ולא ישלמו אגרות מעסיקים כמו שמקובל היום לגבי מומחים.

לא הבנתי. אגרות או מס?

זה היטל.

היטל. אין מס מעסיקים.

אני מדבר על היטל.

אה, היטל.

היטל העסקה.

לא ישלמו. כמו כאלה עובדים שמגיעים לבניין, למשל.

כן. בהיבט של מס וכל החובות שמחויבות במדינת ישראל להשקעה אמריקנית או השקעה זרה – אני לא עוסק בזה, אבל אני מניח שמשרד האוצר יכול להוסיף כמה מילים בעניין – אבל בהקשר של מדינת ישראל, אנחנו לא רואים בהם עובדים זרים רגילים, נקרא להם כך. גם נתנו להם סוג ויזה שונה, רואים בהם בתהליך אחר, גם בני המשפחות שלהם יוכלו לשהות כאן, ולפטור אותם מהיתר שמתחייב מכל עובד זר אחר, גם אם הוא מומחה, ואותם אגרות שמתחייבות לגבי עובדים זרים.

כל אמריקני שמגיע לכאן ואומר: אני משקיע.

לא, ממש לא. אוכל להוסיף, הבקשה תוגש בקונסוליה הישראלית עוד בארצות-הברית. אגב, התיקון החקיקתי הזה הוא רק לגבי ארצות-הברית, אין הרחבה לגבי יתר המדינות.

אני גר בארצות-הברית, אני נכנס לקונסוליה שם, אני אומר להם: אני - - -

אתה מגיש להם את הבקשה עם המון המון נספחים, זה ספר שלם של מאיפה הכסף וכל התצהירים - - -

רגע, יש סכום בסיסי שעליו אנחנו מדברים או כל אחד שבא ואומר: אני רוצה עכשיו לעלות - - -

לא הוגדר סכום בסיסי, זה יעבור שם דרך הנספח הכלכלי באותה קונסוליה, הבקשה תגיע למדינת ישראל עוד טרם כדי לדון בה כאן בארץ, נציגי משרד הכלכלה והאוצר יבחנו את ההיבט הכלכלי. הוועדה שציינתי קודם ברשות האוכלוסין בשיתוף עם משרדי הממשלה תבחן את הבקשה, ובמידה שתאשר אז תבריק לקונסוליה שאכן הבקשה מאושרת.

לפי איזה קריטריונים יקבעו את זה? אם אני משקיע - - -

בהחלטת הממשלה אמות המידה שנקבעו זה ש"המשקיע השקיע הון משמעותי ביוזמה עסקית אמיתית ופעילה בישראל (במובחן מהשקעת הון קטנה יחסית בעסק שולי לצורך מחייה בלבד) העשויה ליצור צמיחה כלכלית במשק ומקומות תעסוקה, ותורמת לקידום יעדי המדיניות הכלכלית של המדינה. על ההשקעה להיות בחברה שהתאגדה בישראל והשליטה על עסקיה וניהולה מופעלים בישראל". יש עוד כל מיני קריטריונים, ויש נוהל מסודר שעדיין עובדים עליו ברשות האוכלוסין, הצוות הבין-משרדי שמפרט אפילו עוד יותר את הקריטריונים, מה דרכי ההשקעה, איזה בדיקות צריך לעשות.

הקריטריונים האלה עוגנו בתקנות הכניסה להסדרים?

אותו תהליך הישראלים עוברים שם?

זה לא תיקון שלי.

חלק אנחנו רואים שכן. חלק ממה שאמרת לא ראינו שם.

נכון. חלק כן וחלק לא, ההשלמות הן בנוהל.

שעדיין לא פורסם.

עדיין לא פורסם. הוא עדיין נמצא בשלבי כתיבה. זה לוקח הרבה זמן. בגלל עיקרון ההדדיות שהאמריקנים דורשים צריך שהם כל פעם יאשרו שזה באמת עומד בעיקרון הזה, שולחים להם להערות ומחזירים.

מי החברים שיושבים לידך?

בועז ממשרד האוצר, קשרים בין-לאומיים.

ממשרד הכלכלה, לשכה משפטית, עוסקת בתחום הבין-לאומי.

אתם יכולים להוסיף על הדברים שהוא אמר?

הם היו חברים בצוות.

רק אוסיף, גם בתקנות הכניסה לישראל בסעיף 5(ד) מפורטים עיקרי הקריטריונים, כפי שינון ציין אותם, ככה שזה מעוגן גם בתקנות הכניסה לישראל, וכל משקיע כזה יעבור בדיקה מדוקדקת שתארך לא יום ולא יומיים על מנת לבחון שהוא אכן עומד בכל הקריטריונים. במקביל, כמובן, הכול נעשה בהתאם להדדיות שמבקשים האמריקנים.

מה זה ההדדיות?

לאמריקנים יש נוהל מסודר, העבירו לנו אותו, מבקשים סדרה של קריטריונים על מנת שמשקיע ישראלי יוכל להיחשב - - -

וגם שם הוא יהיה פטור מאותו מס?

בדיוק.

הוא והעובדים שלו והעוזרים שלו?

יש שם מס על עובדים זרים בכלל?

אני לא מעורה.

מאיזה מס הוא יהיה פטור בארצות-הברית?

בדיוק. מה ההדדיות?

אם שם אין מס ופה יש מס אז כדי שתהיה הדדיות צריך שגם פה לא יהיה להם.

מה אתה אומר? זאת לוגיקה מעניינית.

זאת בדיוק ההדדיות.

העברנו את הצעת הנוהל לאמריקנים דרך משרד החוץ.

על מה בדיוק האמריקנים חתמו? אולי נדע ואז נוכל להקיש מזה מה זה הדדיות. על מה הם חתמו?

האמריקנים החזירו לנו כמה הערות שאנחנו צריכים לתקן, שהם מבקשים לתקן, גם בחקיקה וגם בהחלטת ממשלה ובכלל בנוהל.

אנחנו עדיין לא עובדים אצלם.

סליחה?

בינתיים אנחנו די סוברניים.

רגע, שנייה.

אנחנו לא עובדים אצלם. הם ביקשו. אמרתי שהם ביקשו.

כן, בסדר.

מותר להם לבקש, מותר לנו גם להגיד לא. בכל מקרה, הם ציינו כמה - - -

אציין שיש נהלים מוסדרים, הם צורפו להחלטה שעברה בממשלה.

ברשותך, בוא נעשה רגע סדר. אני מאוד מכבד את אובמה באופן אישי.

כנראה שכשזה יאושר הוא כבר לא יהיה.

אה. אמרת שחתמנו על הסכם עם אובמה, ואובמה דיבר על הדדיות, אז אני מכבד את מה שהוא אומר. רק תסבירו לנו מה פירוש המילה הדדיות. אם המשמעות של העניין שהם יהיו פטורים, אלה שעומדים בקריטריונים שתקבעו – בגלל שעוד לא סיימתם את הקריטריונים – אבל אלה שיעמדו בקריטריונים, אם אכן הם יאושרו, ממה הם יהיו פטורים?

בארץ?

כן.

לא, בארצות-הברית.

לא. בארץ. פה.

בארץ הם יהיו פטורים מהיטל העסקה.

העסקה. בארצות-הברית יש הדדיות? זאת אומרת, יש היום היטלי העסקה?

אני לא בקיא במה שקורה בארצות-הברית.

במה זכו הישראלים באותה הוראת שעה?

אנחנו יכולים להחליט בעיניים פקוחות שאנחנו פראיירים, יכולים להחליט, זה בסדר.

לא, זה לא המצב. אתם מכירים את סוגי הוויזות שאנחנו מדברים עליהם, שהישראלים יבקשו במסגרת התיקון הזה? זאת ויזה מיוחדת שהישראלים יבקשו - ויזה E2.

עוד פעם, היתרון הגדול של הנוהל הזה זה קבלה של הנוהל הזה מצד האמריקנים.

אני רוצה להבין. מה אנחנו מקבלים?

אגיד מה אנחנו מקבלים. תיקון החקיקה בארצות-הברית אומר שישראל נכנסה לרשימת מדינות יחסית אקסקלוסיבית שאזרחיהם זכאים לוויזה, למעמד מיוחד, ויזת משקיעים.

לא כל האזרחים, רק מי שמשקיע.

מי שמוגדר ועובר את הקריטריונים כמשקיע.

ממיליון דולר.

זה מצטרך יסולא בפז לתעשייה הישראלית שפועלת בארצות-הברית. היתרון המהותי כאן הוא באמת מתן הוויזה הזאת לאזרחים ישראלים בארצות-הברית.

רק ישראלי שעובד עם מיליון דולר?

לא בהכרח.

אומר פה מי שהיה סגן שר האוצר.

ברשותך, אין לזה סכום. לאמריקנים יש ויזה ייחודית שנקראת E2, הוויזה הזאת ניתנת רק לאדם שהאמריקנים מאשרים שהוא יכול לבוא ולהיות משקיע בארצות-הברית. יש משהו כמו 80 מדינות שהאמריקנים מאפשרים להם לבוא ולהשקיע בארצות-הברית. ישראל לא בתוך - - -

ישראלים שקנו בית-מלון קטנצ'יק, לא גדול, באמת, שמונה חדרים בלאס-וגאס, מין מלון דרכים כזה, וקיבלו את זה.

הם קיבלו את זה כי יש להם אזרחות נוספת.

לא, אין להם. יש להם אזרחות ישראלית, הייתי בצד השני.

שנייה, אדוני, אני לא מכיר.

ואני לא אוהב את זה. הייתי רוצה שאת השמונה חדרים יקנו לי פה ולא שם.

אסביר את הרציונל הכלכלי שעומד מאחורי העניין. גם על-פי נתוני הלמ"ס מחצית מהיצוא הישראלי תלוי בהשקעות ישראליות בחו"ל.

נכון.

השקעות זרות של ישראלים בחו"ל מקרבות את התעשייה הישראלית לארצות היעד ומהוות קטליזטור ליצוא הישראלי. אלו הנתונים הרשמיים. כ-50% מהיצוא הישראלי תלוי בהשקעות של ישראלים בחו"ל. אותם בעלי בית-מלון זכו מההפקר, הם כנראה מייצרים תעסוקה ותרומה לכלכלה האמריקנית, ולכן זכו בזה. אבל הרוב המוחלט של ישראלים שייהנו מזה יתרמו תרומה מכרעת לכלכלה הישראלית.

אולי, ברשותך, כי אני לא מכיר את העניין, תעשה לי סדר. אני הולך להשקיע בארצות-הברית לאחר חתימת ההסכם הזה, לאחר קבלת החוק הזה, מה אני מקבל?

במידה שתעבור את כל הקריטריונים, אתה תקבל - -

יש לך מיליון דולר שאתה משקיע.

לא חשוב.

- - ויזת שהייה בלתי מוגבלת בזמן לך ולבני משפחתך.

בלי החוק הזה אני לא יכול לקבל את זה?

לא, אתה לא יכול.

לא יכול.

מי כן מקבל את הוויזה הזאת היום?

היום אין ישראלי שמקבל אותה.

אף ישראלי שיש לו רק אזרחות ישראלית. אם יש לו אזרחות - - -

אז החתימה של אובמה לא שווה כלום?

נכון לעכשיו, אדוני היושב-ראש, יש ביקוש - - -

היום לפני קבלת החוק – אם אפשר רגע להסביר לי לאט.

אסביר לך. יש היום ביקוש עצום של ישראלים.

שנייה, יש לי שאלה.

הוא לא למד ליבה. נו, תמשיך, לא סיימת את המשפט.

אני היום רוצה להשקיע סכום גדול בארצות-הברית, אני תושב ישראלי, אזרח ישראלי, אני בא לארצות-הברית, אני בא לקונסוליה כאן ורוצה להשקיע, והשתכנעו שאני באמת רוצה להשקיע בארצות-הברית. אני יכול לקבל ויזה?

אתה לא יכול.

למה?

כי ישראל עדיין לא כלולה ברשימת המדינות שיכולות לקבל ויזת E2 מהאמריקנים. פשוט.

הבנתי. אז למה אתם לא מציגים את כל התמונה. אז תגידו, מה שהוא יכול לקבל זאת ויזה.

הוא יכול ללמוד.

ללמוד הוא יכול בכל מקרה.

הוא יכול לעשות הרבה דברים אחרים בארצות-הברית, אבל לא להשקיע. ה- E2נכון לרגע זה חסומה בפני הישראלים.

זה ישחרר את החסם?

כן.

כן.

זאת אומרת שהוא מקבל ויזה. הוא לא מקבל מעבר לזה כלום.

נכון. כשאנחנו ניצור הדדיות של אמריקנים שיוכלו לבוא לארץ ולהשקיע כאן יפתח החסם של ה-E2 האמריקני.

זאת ויזה חשובה.

הקלות במס הוא יקבל?

אני לא בקיא במה שהוא יקבל שם.

מי בקיא?

- - -

בנושא המסים אין דבל מס. זאת אומרת, אם הוא משלם שם את המסים שלו לממשלת ארצות-הברית ומראה את זה לרשות המסים הוא פטור פה.

אבל לא ממס המעסיקים.

זה נכון, אבל כאן הם מבקשים ממך לפטור אותו מהיטל עובדים זרים. השאלה אם אותו ישראלי יקבל בארצות-הברית הקלה כלשהי ממס.

אני רוצה להתייחס, הערה כללית בעניין הזה.

רק אם החוק זהה. זאת אומרת, אם יש לו פה הקלה, גם שם תהיה הקלה על אותו חוק. אם לא - -

אז הוא לא מקבל.

- - אז הוא לא מקבל.

אז לא תהיה לו הקלה.

מה לנו יוצא מזה? איך שואלים אצלנו - מה יוצא לי מזה?

אגיד מה יוצא מזה.

אבל מה שחשוב בעיני זאת הוויזה הזאת.

הוויזה המיוחדת הזאת.

בינתיים מה שעכשיו יצא מכל הדיון זה ויזה.

ויזת משקיעים.

זאת ויזת השקעה.

שמקבלים פטור מהיטל.

זאת ויזה שאומרת שהם לא עובדים זרים. בעצם בגלל זה אני צריך להחיל - - -

לא אכפת לי לעמוד מול האמת כמות שהיא, רק שנדע את העובדות.

יש אינטרס למדינת ישראל - - -

שנייה. באתם לכאן, התחלתם את הדיון כך - - -

אז אולי טיפה אעשה סדר.

רגע, נחזור להתחלה. אני רק רוצה להגיד לכם מה הצטייר בעיני. באתם והצגתם תמונה שבה אם אכן ההסכם הזה יכובד, ההדדיות של אובמה, פה יהיו פטורים מהיטל מעסיקים, ושם יהיו פטורים מהיטל מעסיקים. זה מה שהצטייר בעיני בתחילת הדיון, שכך אתם מציגים את זה. ואז התעוררה השאלה האם שם יש היטל מעסיקים, יכול להיות שרק אנחנו נותנים להם את הפטור, אבל הם לא נותנים לנו, בגלל ששם על-פי החוק אין היטל מעסיקים. היה צריך לברר את זה. במהלך הדיון התווסף משהו אחר, שבעצם מה שאנחנו מקבלים מהם זאת ויזה מיוחדת.

אדוני היושב-ראש, ברשותך.

כן, בבקשה.

המהות היא הרבה הרבה יותר רחבה מהיטל מעסיקים, בלי לזלזל ב-1,000 דולר של ההיטל, אבל זה הרבה הרבה יותר רחב. מדובר פה על אינטרס כלכלי מובהק ישראלי שישראלים יוכלו להשקיע שם, ויש ביקוש עצום. ושאמריקנים יוכלו לבוא לכאן ולהשקיע כאן.

למה זה אינטרס ישראלי מובהק?

נכון להיום זה חסום בשני הצדדים.

השאלה למה אנחנו מעודדים את האזרחים שלנו ללכת להשקיע בארץ זרה ולא פה. זה האינטרס הגדול שלנו.

כפי שהסברתי, הרציונל, היצוא הישראלי תלוי בהשקעה של ישראלים בחו"ל. ללא השקעות ישראליות בחו"ל היצוא הישראלי יקטן במחצית. זה ממש אחד לאחד, ונתוני הלמ"ס מראים את זה.

כאילו קיבלנו מההסכם הזה עכשיו את סימון המוצרים, זאת ההדדיות?

את שואלת אותנו שאלות - - -

היא מנסה להבין מה קיבלנו.

- - -

אני רוצה לענות לשאלה של היושב-ראש.

כן, בבקשה.

ההיטל, כמו שעמוס אמר, הוא שולי. גם האמריקני שנכנס לפה יקבל ויזה, אשרת כניסה מיוחדת, בעצם ויזה ומעמד, זה נקרא ב/50, העובד החיוני שלו יקבל ב/51, זה בעצם מה שמקבלים. בגלל שהחקיקה הישראלית אומרת שכל עובד שהוא לא ישראלי יש עליו היטל, הכוונה לא הייתה לעובדים האלה, אבל לכאורה הם אמורים להיכנס למסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2003 ו-2004 ולשלם את ההיטל. זאת לא הכוונה שהייתה מלכתחילה, ולכן אנחנו צריכים לעשות את התיקון הזה כדי להחריג אותם. זה לא שהם עובדים זרים ומקבלים פטור, הם פשוט לא אמורים להיות בהגדרה של עובדים זרים, ולכן אנחנו מחריגים אותם.

למה זה היה בתוכנית הכלכלית ב-2003 ו-2004?

אז היה התיקון.

הממשלה לא מתייחסת ברצינות לחוק ההסדרים?

למה לא מתייחסת ברצינות?

בגלל שזה היה ב-2003 ו-2004, איך זה מגיע עכשיו?

אנחנו עובדים על זה כמעט שנתיים.

אבל זה היה בחוק. בחוק. זה אושר בקריאה ראשונה.

- - -

החוק הזה שעליו אנחנו דנים היום היה ב-2003 ו-2004, זאת אומרת, הוא היה בסוף 2012?

זהו, שמעדכנים את 2003 ו-2004.

אנחנו רק מעדכנים. החוק נשאר כמו שהוא, זה פרק נפרד.

כן, סליחה.

כי זה פרק שעומד בנפרד. אבל היום שנתיים זה בממשלה, זאת אומרת, מ-2013 זה בדיונים.

זה שנתיים בממשלה כשבינתיים גם התפזרה הכנסת.

ומתי אובמה חתם?

במאי 2013.

בינתיים הכנסת התפזרה, לא שזה הגורם היחידי, אבל גם זה עיכב.

אני יכול לציין עוד נקודה?

בבקשה.

רק רציתי להשלים את הקטע של משקיעים ישראלים מהזווית של משרד הכלכלה והתעשייה. כמובן, הרעיון הוא עידוד השקעות אמריקאיות בישראל, ולכן בעצם חשוב לנו - - -

וזה חסם? ההיטל הזה הוא חסם?

מאוד.

אנחנו בהחלט מקבלים פניות של אמריקאים משקיעים שרוצים לבוא עם ההשקעה שלהם, ולכן, מבחינת משרד הכלכלה והתעשייה ההסדר הזה כולו מאוד מאוד חשוב.

כמה כסף אנחנו מכניסים היום ממשקיעים אמריקנים שמגיעים? אתם מביאים הצעת חוק, כדאי שיהיו לנו כאן מספרים.

מההיטל?

כן.

הם לא יכולים לקבל אשרה ולהיכנס לפה כעובדים זרים ולשלם היטל מעסיקים.

מה קורה היום? מה הפרוצדורה היום?

אין משקיעים אמריקנים היום.

אין משקיעים אמריקנים היום בישראל?

שנמצאים פה? לא. שמקבלים אשרה - לא.

הם לא נותנים להם אשרה.

מבחינת השקעות אמריקניות זרות שאנחנו יודעים עליהם, ארצות-הברית היא אחת המדינות שיותר תורמות בישראל מבחינה כלכלית. אני יכול להביא את הנתונים. נכון ל-2013 - 20 מיליארד דולר אמריקני מושקעים בישראל. כיום אין יכולת למשקיע אמריקני לשהות בארץ, בישראל, ולנהל את העסקים שלו ללא כל מיני מגבלות.

זה אומר שהוא מנהל את זה עם מנהלים ישראלים?

זה אומר שהוא מגיע כתייר.

- - -

יש משהו שאת יודעת שאנחנו לא יודעים?

גפני, שנייה.

כן.

למשל, Waze מכרו את כל המיזם שלהם ל"גוגל". המחקר נשאר בארץ וזה מצוין, הלוואי שכולם יצליחו להשאיר את המחקר כשהם מוכרים מיזמים החוצה. האם זה אומר שעכשיו יוכל לבוא מנהל אמריקני ולהמשיך לנהל את המחקר? שזה בסדר, אין לי בעיה, העיקר שהמחקר יישאר.

המטרה כאן היא עידוד השקעות אמריקניות. ברגע שהאמריקנים ידעו: אני קונה עכשיו עסק גדול בישראל, אבל אני יכול להביא מנהל משלי שינהל אותו, זה יוצר תמריץ.

היום הוא לא יכול להביא מנהל משלו?

היום הוא לא יכול.

לא, הוא לא יכול.

לא בהכרח. המנהל יכול לבוא בתור תייר, ויזת תייר, לבקר כאן כמה חודשים ולעזוב. החידוש כאן שהמנהל יוכל לשהות כאן כמה שנים לנהל. זה יוצר אמון גם בכלכלה הישראלית, גם ברגולציה כאן.

ואותו דבר הפוך בארצות-הברית.

אבל גם ישראלי יוכל להיות בארצות-הברית ולנהל.

אמת.

ולנהל את העסק שלו בארצות-הברית.

הבנתי.

על מנת להמחיש מעט, ברשותך, אדוני, העברנו לאמריקנים את הצעת עבודת הצוות ואת החלטת הממשלה, והם החזירו לנו פידבק מול הנוהל שלהם בהקשר של המעסיקים, והעלו שם איזה, נדמה לי, עשר הערות שמבחינת הנוהל הישראלי מחמירות יותר ממה שהם נותנים. לא נכון להיכנס אליהן כרגע, אבל זה אומר שההדדיות שלנו היא הרבה יותר קשה ויותר מחמירה ממה שהם נותנים בעניין הזה לגבי ישראלים. כך שאנחנו לא – ציינה חברת הכנסת – אנחנו לא הפראיירים בעניין הזה.

לא, לא. ממש לא.

הקשחנו את העמדות שלנו, ואנחנו נמצאים ממש בימים אלה במשא-ומתן מולם, מול השגרירות האמריקנית כדי לראות איך אנחנו מסדרים את - - -

אבל מלכתחילה החוק לא זהה, לכן אתה לא יכול לעשות את המשוואה.

לא. להם יש חוק מול 80 מדינות שממחר בבוקר יכלול גם את ישראל.

נכון.

בחוק שלנו, בנהלים שלנו שמנו קריטריונים מקשיחים יותר ממה שהם נותנים. הם אומרים: זה לא פייר, אנחנו לא פראיירים. הם אומרים.

אז אצלם יש 80 מדינות, אנחנו אחד מתוך 80. פה אנחנו יוצרים חוק אמריקני למען האמריקנים.

רק מול האמריקנים, לא מול הגרמנים ולא מול הסינים.

רק מול האמריקנים. זה ההבדל.

רק.

נכון.

תראה, אני מכיר חברה של חבר'ה שגמרו ב-8200, ייצרו מצלמות גבול מיוחדות עם יכולות בלתי רגילות, מכרו את המיזם – ניסיתי למנוע – ב-320 מיליון שקל, הוא לקח את כל המשפחה עם כל העובדים ועבר לארצות-הברית. אם החוק הזה היה קיים, מאוד יכול להיות שכל הפיתוח היה נשאר לנו פה, היה רק מגיע מנהל אמריקני לשבת מעליהם. בתפיסת העולם, אני חושב שזה חשוב, זה יפתח לנו דלתות.

בקיצור, מה שאתם אומרים, אני מסכם את הדברים שלכם, אתם טוענים שיש לזה חשיבות עליונה שאנחנו מקבלים מעמד מיוחד בארצות-הברית, יש חשיבות מיוחדת בעובדה שבארצות-הברית יכולים לבוא לכאן, יש השקעות רבות של האמריקנים בישראל. המשמעות של ההסכם הזה שאם הוא אכן ימומש ויאושר גם מבחינת החוק, המציאות תהיה שהכלכלה בישראל תרוויח במידה כזאת או אחרת. אין לכם נתונים כמה, וגם יש יכולת שאנשים ישראלים שמשקיעים בארצות-הברית, ומשקיעים בארצות-הברית, לא יהיו חייבים לעבור לשם, יוכלו לגור שם לפרק זמן שבו הם מנהלים את המיזם הזה. ואתם רואים בעניין הזה רק דברים חיוביים. זה מה שהיה.

מאוד.

טוב. יש עוד שאלות?

עוד שאלה קטנה אחת. בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל כשהחריגו את הספורטאי הזר ואת העיתונאי הזר נתנו להם בנוסף לפטור מההיטל גם פטור ממס הכנסה - זה לא חל כאן.

לא.

זה לא.

לא הבנתי. שמה?

עיתונאי זר וספורטאי זר שמוחרגים גם מההיטל הם מקבלים גם פטור ממס הכנסה. אז רק וידאתי שפה זה לא יהיה בנוסף.

הם ישלמו מס הכנסה.

הם ישלמו.

הם ישלמו מס הכנסה רגיל, כן.

כל החובות הכלכליות במדינת ישראל יחולו על המשקיע האמריקני.

רק את ההיטל אתם בעצם משנים ואת נושא האשרה.

מה התפקיד שלך? לא שמעתי בתחילת הדיון.

מנהל אגף מרשם ומעמד. ריכזתי את הוועדה הבין-משרדית שריכזה את הנושא.

במינהל האוכלוסין.

ברשות האוכלוסין.

כאילו אנחנו עושים לישראלים מסלול מהיר לברוח.

זה לא מה שימנע מהם לברוח, ההפך.

אם נצליח להשאיר את הפיתוח ולמכור מיזמים - - -

אולי נעשה הוראת שעה, גפני, אדוני היושב-ראש, לבדוק את זה?

הוראת שעה תפר את עיקרון ההדדיות.

שמה?

בוא נבחן את זה עוד שלוש שנים, נעשה הוראת שעה.

מה יכול להיות עם זה?

בסוף נגלה שזאת אוטוסטרדה חד-צדדית.

אז נבטל את זה. אבל עכשיו הוראת שעה תפר לו את ההדדיות.

זה לא הדדי.

אין הדדיות בהוראת שעה. את רוצה להסתבך עם אובמה עכשיו?

מי מקריא את החוק? בבקשה.

"הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 18), התשע"ו–2016.

תיקון סעיף 44 – 1. בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל )(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) התשס"ג–2003, בסעיף 44 (א), בהגדרה "עובד זר", אחרי פסקה (7) יבוא" - - -

כאן רק נכניס עוד איזשהו תיקון. בחוק היום כמו שהוא מופיע, יש ברישא של ההגדרה "עובד זר", מפנים לחוק עובדים זרים, בסוגריים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים).

אפשר למחוק את הסוגריים.

שונה השם שלו פשוט. אז תכתוב את השם הנכון. בסדר?

בלי הסוגריים.

בסדר גמור.

"(8) – משקיע זר שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/5 לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, וכן עובד חיוני שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/51 לפי החוק האמור, ובני-זוגם;".

הם לא אמרו שזה בני המשפחה?

אמרתם שזה בני המשפחה. זה רק בני זוג?

ילדים לא עובדים. ילדים עד גיל 18 אין להם אישור לעבוד, ולכן אין את זה.

אה, ואחרי זה הם כבר לא ילדים. אז זה בעצם רק בני-זוג, זאת המשמעות של בני משפחה.

מבחינת העבודה, רק בני-זוג יכולים לעבוד.

זאת אומרת בן-הזוג של המשקיע.

של המשקיע. והעובד החיוני גם יהיה פטור מהיטל.

זאת אומרת, האשרה היא לכל המשפחה, אבל הפטור מההיטל הוא אך ורק למשקיע ולבן-זוג.

אז גם לילדים מעל גיל 18?

לא, אין להם.

לא, אין להם אשרה. זה עד גיל 18.

אני חושב שנאשר את החוק הזה, אבל אבקש להוסיף – היות שדיברנו בישיבות הקודמות על פטור ממס מעסיקים בחקלאות, ואני רואה שהממשלה הוציאה בשבוע שעבר תזכיר חוק – אז אני מבקש להכניס את הזה כהסתייגות בחוק הזה, ונצביע ביום רביעי. אני רוצה הסכמה לגבי העובדים הזרים, לחסוך את הזמן של מה שצריך לחוקק, אז אני - - -

אדוני היושב-ראש, אם זה כמו הצעת החוק הממשלתית אז נסכים, נתמוך בזה גם ככל שאין שינויים.

מה שיש בתזכיר החוק, תקשיב, אם אני משנה משהו, בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) התשס"ג–2003, להלן החוק העיקרי – אני קורא את תזכיר החוק.

"1. בסעיף 45 במקום ענף החקלאות, 10% יבוא בענף החקלאות 0%.

2. חוק זה יעמוד בתוקף עד יום כ"ג בטבת התשע"ח, 31 בדצמבר 2018.

3. תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשע"ו, ה-1 בינואר 2016."

בסדר? לחוק שלכם אין תחילה. זאת אומרת שהתחילה והוראת השעה שהוא הקריא תחול אך ורק על ביטול ההיטל בחקלאות.

בסדר גמור.

בסדר? מקובל עליכם?

אני יכול שתי דקות התייעצות?

כן.

אז אשמח.

בינתיים נעבור לסעיף הבא.

תודה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:47 ונתחדשה בשעה 11:45.)

רבותי, בסעיף הראשון התקיים דיון על הצעת חוק תוכנית – זה הסכם עם ארצות-הברית לגבי משקיעים. אני לא רוצה לחזור לעניין הזה, פשוט הוספתי להצעת החוק את תזכיר החוק של פטור ממס מעסיקים ששר האוצר הביא לממשלה, וביקשתי להוסיף את זה כהסתייגות לחוק הזה. ואני פשוט רוצה להצביע על זה כדי להביא את זה למליאה, ושמס המעסיקים יבוטל לחקלאים באופן מיידי.

החל מה-1 בינואר 2016.

זה יתחיל מ-1 בינואר 2016, וזה לשלוש שנים.

למה לשלוש שנים?

בגלל שזאת ההצעה.

- - -

רק להעביר את זה בענף החקלאות.

בענף החקלאות, כן.

אני מבקש מחברי להקשיב, אני חושב – אני לא יודע מי בדיוק מייצג פה את הממשלה – אבל מזמן לא הייתה חוצפה כזאת. המס, גברתי היועצת המשפטית, יכול להיות שאני חורג מכללי הנימוס, את יכולה להעיר לי.

לא, זה בסדר.

סליחה.

אני אומר שמזמן לא הייתה חוצפה כזאת. זה מס מעסיקים שלא היה חוקי, לא מוסרי ולא צודק. סליחה, שגית, אני עכשיו מדבר מדם לבי, זה לא יותר מדמים של החקלאים - דם ודמים זה אותו שורש. זה מס לא צודק, לא חוקי, לא מוסרי, לא היה עיוות כזה בישראל מאז הקמת המדינה, והמס הזה הוחלט וגזרו קופון פוליטי – סליחה.

דבר, נו, לא משנה.

לפחות דובי לא צריך להפריע לי.

דובי לא יפריע לך, אל תדאג.

גזרו קופון פוליטי, שר החקלאות ושר האוצר בהודעה, אפילו סיבכו את גפני, ובזכותו המס בוטל. ועכשיו לעולם, אבל לעולם לא הייתה ההודעה שזה לתקופה מוגבלת. לא יכול להיות שמה שהממשלה עושה, מה שלא חוקי היא הופכת אותו לחוקי בעוד שלוש שנים. זה לא בא בחשבון. ואני מבקש מהוועדה למחוק את הסעיף הזה. אני אומר לכם, אני אעשה מכם - - -

איתן, שנייה - - -

אנחנו נעשה מזה קציצות היום במליאה.

איתן, רק שנייה, אני רק רוצה שתדע מה אומר - - -

לא יכול להיות דבר כזה.

איתן, אני רוצה שתקשיב לי מה עומד על סדר-היום, יש לי אפשרות לקצר את ההליך שהממשלה החליטה. כרגע אני לא יכול לשנות את זה. אם רוצים לשנות - - -

מה הממשלה החליטה?

הממשלה החליטה את מה שיש בתזכיר החוק.

זאת לא הממשלה.

שזה לשלוש שנים.

זאת הממשלה.

זאת הממשלה.

זה היה במליאת הממשלה?

זה התזכיר.

לא. זה תזכיר חוק.

אבל מי שניסח את זה זה פקידות. איפה העוזרת של שר האוצר? אתה יודע מה, אז תדחה את זה ביום. אני אומר לכם, אנחנו נשכב על הגדר. אני אומר לך, גפני, יש פה גם אמינות שלנו ושל הממשלה. מה זה הדבר הזה?

איתן.

איתן, דקה. תנו לי לדבר.

רגע, דובי, חכה, יש פה חברי כנסת קודם.

דובי, תן לי לדבר.

לא בא בחשבון.

איתן, תודה. יצחק, בבקשה.

לא, חבר'ה, אל תעבדו עלינו, בסדר? אני מציע לכם לקחת את זה בחזרה, אם לא, אתם תשלמו יותר מזה. אל תשחקו אתנו משחקים. זאת כבר עבודה בעיניים מה שאתם עושים פה. אני אומר את זה למשרד האוצר, תשמעו טוב מה שאני אומר, עדיף לכם לקחת את זה בחזרה, מכיוון שיש פה איזה דבר שכולכם צריכים להבין אותו.

חוצפה.

אתמול הראו משהו שצריך להדליק לכם מנורה. בכל הענפים אנחנו לעומת ה-OECD יקרים. הענף היחידי זה הפירות והירקות בהם אנחנו יותר זולים מהם. ואתם יודעים אחרי מה זה? זה אחרי כל המסים שאתם מטילים על העובדים, על החקלאים, שמחיר המים הגיעו לשמים, והיום מביאים עלינו עוד גזירה של המים בחקיקה, דרך אגב, גם היום. אם אתם חושבים שהמציאות הזאת יכולה להמשיך אתם טועים. אל תנסו להביא דבר – הרי זה לא היה מעולם. למה לקחתם את המגזר הזה והטלתם עליו את המס? הרי המס הזה יורד בסופו של דבר על יוקר המחיה.

זה מ-2003.

ואני לא מבין. הרי א', ב' של יוקר מחיה זה ה-10% האלה. מי שחושב שבסופו של דבר זה לא ישתלשל לצרכן טועה טעות חמורה. גם במים אותו דבר, גם בכל הדברים זה אותו דבר. למה? אני לא מבין. החלטתם להוריד, תורידו את זה לגמרי. מה שאתם עושים פה, איזו עבודה של שלוש שנים, ועוד שלוש שנים עוד פעם יבוא מישהו שיצטרך להתחנן לפניכם. למה צריך להתחנן? למה חקלאי צריך לשלם? הרי כל מה שאמרתם לא עבד בשיטה שלכם. אמרתם: נשים 10% על מנת שיעסיקו עובדים ישראלים. אף ישראלי – שבוע שעבר אמרתי את זה בדיונים – אף ישראלי לא מוכן לעבוד ב-40 מעלות בחממה, לא מסוגל לעבוד ולא רוצה לעבוד, אז אני לא מבין אתכם. לא מבין אתכם. למה אתם מביאים את הדברים בצורה כזאת. מה זה יעזור? מה, אתם תעסיקו ישראלים בגלל ה-10%? הרי אתם יודעים את האמת.

ואני לא מבין אותך, וקנין.

חבר'ה, תאמינו לי זה גובל במקום – כמה דיונים היו לנו על הנושא הזה?

בא יושב-ראש הוועדה, בצעד מאוד מבורך מקדם ומזרז את המהלך הזה, עושה את זה בכזאת מהירות, במקום שאתם יודעים כמה זמן זה יכול לקחת - - -

אבל למה כתבו שלוש שנים?

אתם יודעים כמה זמן - - -

אבל למה שלוש שנים? אני רוצה להבין.

אתם יודעים כמה זמן לקח להחלטה ממשלתית. בא יושב-ראש הוועדה, עושה במהירות - -

תתקנו את זה עד ארבע אחרי הצהריים.

- - עושה מניסיונו, הולך ומקדם את הנושא הזה - - -

בסדר. אבל אני לא מבין למה לשלוש שנים? למה?

לא נסכים. נדב, לא נסכים.

שיהיה לך עוד שעות - - - עם החקלאים.

שנייה, תקשיבו, יש לך הרבה יותר שעות יותר מכולנו בחדר הזה, אולי לא מגפני, עדיף, לדעתי, שנוכל - - -

למה אנחנו צריכים לחכות לארבע אחרי הצהריים?

לא, לא צריך.

למה צריך לחכות לארבע אחרי הצהריים?

נבטל את סעיף 2.

לא נאשר את זה.

- - -

נדב, הרי השר שלך לא יודע מזה, אני בטוח שהוא לא יודע. אם הוא היה יודע הוא לא היה מסכים. מה, הוא השתגע?

טוב, נדב, תן לי. דובי אמיתי נשיא התאחדות האיכרים, בבקשה.

הרי אין שום משמעות לסעיף הזה.

ירצו לשנות ב-2018 - - -

- - -

דובי, כן, בבקשה.

ראשית, אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת, להזכירכם שהיינו פה לפני שבוע בדיון, והדיון היה דיון ממצה ומקצועי, והסיכום של יושב-ראש ועדת הכספים היה שהוא מבקש מהאוצר תוך - - -

כבר דיברתי עם השר, והשר לא - - -

הוא דיבר עם השר, והוא ביקש מהאוצר כל חודש להכין עבודת מטה מסודרת.

באותו יום הוכן. הוכן תזכיר.

על התזכיר כבר הודיתי לך, ועשיתי מעט ממה שבאמת מגיע לך.

זה בסדר.

יחד עם זאת, האוצר, ניתנה פה הנחיה שתוך חודשיים או חודש הם צריכים להכין עבודת מטה בכלל על מס מעסיקים.

נכון. לא קשור רק לחקלאות, על הכול.

נכון. לא קשור לחקלאות, בכלל, שהחקלאות בתוכה.

- - -

שנייה, איתן, תקשיב רגע עד הסוף. קטונתי מלייעץ לכם, אבל אני אומר, עד שהם יגישו את עבודת המטה המקצועית שהם נדרשו להגיש, לדעתי - - -

דובי, יש מספיק זמן לתקן את זה. לא, דובי, אתה לוקח פה סיכון, מה קרה לך, אתה מאמין להם? אני לא מאמין להם. תראה איך הם מתנהגים. חכה, דובי, תשאל חוות דעת משפטית, למה אי-אפשר למחוק את הסעיף הזה? אל תתפשר.

אני אומר, אני לא מתפשר.

הם ירוצו, הם יעשו את זה היום, עד הלילה הם יעשו את זה.

אני לא מבין למה צריך לדחות בכלל.

עזוב, דובי, אל תעשה את זה. יש לך פה שני ח"כים מהשדולה, אל תעשה את זה.

אני לא עושה כלום. אתם עושים.

אתה לא יכול להציע הצעה?

תקשיב, אני רק יודע להודות - -

להודות גם אני יודע.

- - שנעשה פה מהלך מתקן עיוותים של שנים. ולכן, אני אומר, צריך לשקול את זה בכובד ראש.

מה לשקול? מה יש לשקול פה?

דובי, אתה יודע מה מחכה לך עם קרב המים. אסור פה – מי שמוותר על עמדה אחת הוא עובד לאיבוד. אני שואל אותך, גפני, אדוני היושב-ראש, תגיד, למה אי-אפשר למחוק את סעיף 2?

אסביר לך. כיוון שלא מונח בפניכם כרגע שום דבר בנושא של היטל עובדים זרים בחקלאות. הממשלה לא הביאה את זה עדיין בפניכם. זה במצב של תזכיר ממשלתי בממשלה. זה יגיע לכאן אולי במרס-אפריל, אני לא יודעת איך הולכים ההליכים בממשלה.

אנחנו הולכים לפגרה עוד מעט.

מה שמונח בפניכם כרגע זאת הצעת חוק אחרת שעוסקת בעובדים זרים. היושב-ראש ביקש להכניס כהסתייגות את העניין הזה. צריך הסכמה ממשלתית לצורך זה.

אני חייב לרוץ לוועדת הכנסת. אני מציע ככה, אתם לא רוצים להצביע על זה? יש תהליך. התהליך יכול להיות ארוך, אבל אני רוצה לדבר עם שר האוצר.

מה ארוך? זה בטוח יהיה ארוך.

אבל הוא יסכים.

אני רוצה לדבר עם שר האוצר. אני מביא את זה להצבעה ביום רביעי. אם אני לא מצליח, ונניח למשרד האוצר יש עמדות, אז נצטרך לקבל החלטה האם מצביעים כך או מצביעים אחרת.

מקובל עלינו.

אם שר האוצר ישתכנע, אז נוציא את זה. אני רוצה לדבר אתו.

אני אומר לך שאם אתם רוצים ללכת בדרך הזאת, הוראת שעה היא הפתרון. כי אם אתם רוצים לבטל לגמרי, צריכים ללכת לחקיקה ראשית.

אבל, נדבר, מי קבע שהוראת שעה? אז תכתוב, גפני - - -

הוראת שעה יכולה להיות גם לחמש שנים.

אז למה לא לשבע שנים?

גפני, אז תכתוב לעשר שנים.

אם אתם כנים וזה רק זה, נעשה שבע שנים ונגמור את העניין.

אז תכתוב עשר, זה הכול תחמנות.

זה לא רק זה.

זה לא רק זה. אז זאת בדיוק הנקודה, זה לא זה. אז תחזיר את המס על בירה ואלכוהול.

רבותי, אני שם את זה על סדר - - -

איזו חוצפה.

איתן.

אני לא יכול להירגע.

כן תירגע.

לא, אני לא יכול.

רגע.

לא יכול.

אני עושה לעצמי תחנה נוספת, וביום רביעי נצטרך להכריע האם אנחנו רוצים את התהליך הארוך שאני לא יודע לאן הוא יגיע, או שנצטרך להחליט. יכול להיות שאצליח לשכנע - -

לתקן לעשר שנים.

- - להוריד את זה, ואם לא, נצטרך להצביע כך או אחרת עם החלטה של כולם בעיניים פקוחות. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:57.