הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 68

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, כ"ח בשבט התשע"ו (07 בפברואר 2016), שעה 10:00

ביקור בתלפד - הפדרציה הציונית דרום אפריקה, מפגש עם עולים מדרום אפריקה, אוסטרליה והולנד וסקירת פעילות תלפד למענם

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מיכאל אורן

יואל רזבוזוב

מרינה שוורץ - סגנית מנהלת מרחב נתניה והשרון, משרד העלייה והקליטה

דגנית סנקר - מנהלת תחום קליטה בקהילה, מחוז ת"א, משרד העלייה והקליטה

אורית שמיר - נציגת אגף קליטת עולים מחוז מרכז ממ"ד, משרד החינוך

ורד פינקלשטיין - ממונה על חינוך חברתי, מחוז ת"א, משרד החינוך

רועי אסיף - שוטר, משטרת ישראל

מאש אג'קסון - יו"ר הפדרציה הציונית דרום אפריקה (תלפד)

דורון קליין - מנכ"ל, הפדרציה הציונית דרום אפריקה (תלפד)

דוד בלום - מתנדב, יו"ר לשעבר, הפדרציה הציונית דרום אפריקה (תלפד)

אני מלינר גלעדי - חבר דירקטוריון, הפדרציה הציונית דרום אפריקה (תלפד)

הריס גרין - חבר דירקטוריון, הפדרציה הציונית דרום אפריקה (תלפד)

סוזן שרון - יועצת קליטה ועלייה, הפדרציה הציונית דרום אפריקה (תלפד)

דודי יעקובס - יועץ קליטה ועלייה, הפדרציה הציונית דרום אפריקה (תלפד)

דנה - אחראית על תחום המתנדבים, הפדרציה הציונית דרום אפריקה (תלפד)

אנט מילינר - הוועדה העליונה, הפדרציה הציונית דרום אפריקה (תלפד)

צבי - מתנדב, גזבר כבוד לשעבר, הפדרציה הציונית דרום אפריקה (תלפד)

מיכל מרטן - יועץ תעסוקה, הפדרציה הציונית דרום אפריקה (תלפד)

אריאלה-עו"ס - הפדרציה הציונית דרום אפריקה (תלפד)

שאול קפלן - עולה חדש מדרום אפריקה

יצחק הילדסהימר - עיתונאי, מצב הרוח ומקור ראשון

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

סיור שטח להכרת שילוב העולים בפעילות תנועת בני עקיבא ברעננה

ברוכים הבאים כולם. כבוד לנו לארח אתכם בתלפד. אני מעביר את השרביט ליושב ראש שלנו, היושב ראש של תלפד, הפדרציה הציונית בדרום אפריקה.

רק תנו ליושב ראש הוועדה לפתוח את הדיון, כי יש פרוטוקול.

בשמחה, בבקשה.

שלום. איתי נמצאים חברי הכנסת מייקל אורן ויואל רזבוזוב, מנהלת הוועדה, דנה גורדון, ציפי, גם צוות מהוועדה, גם דובר הוועדה, יגאל וגם רושם הפרוטוקול. אנחנו מאוד שמחים להיות פה ואנחנו נשמח לקבל הסבר, מה אתם יכולים להציג לנו ומה אנחנו, כוועדה, יכולים בכנסת לקדם את הנושאים שאתם תציגו לנו. תודה ואני נותן לך את ה - - -

תודה רבה, חבר הכנסת אברהם, באמת כבוד לנו, כפי שאמרתי, וזכיתי גם לשבת איתך בוועדות בכנסת ואני רוצה להגיד תודה רבה לדנה, שיכולנו לארגן את הביקור שלכם. אז אני מעביר את השרביט ליושב הראש שלנו, מר מאש אג'קסון.

בוקר טוב. ברוכים הבאים, באמת אני רוצה בשם הפדרציה, בשם המנכ"ל שלנו, דורון קליין, נציגי הוועדות, לברך אתכם ולהודות לכם שבאתם להצטרף, שתהיה לכם ישיבה כאן אצלנו. זה מאוד חשוב לנו ואני צריך להודות קודם כל לחברי הכנסת יואל רזבוזוב, מיכאל אורן, אברהם נגוסה, חברי הוועדה, חברי הוועדות של משרד הקליטה, חברי הוועדות של תלפד. זה מאוד מאוד חשוב לנו שבאתם להיות כאן איתנו היום.

קודם כל אני רוצה להסביר לכם שאני במשמרת כרגע, כמתנדב, שוטף. ירדתי ממשמרת לשעה וחצי להיות כאן איתכם. אני גם יושב ראש הפדרציה, תלפד, גם בהתנדבות.

אז אני רוצה, שוב, להודות לכם שבאתם לכאן, כי זה מאוד חשוב לנו שאתם כאן, שאתם יכולים להבין מה אנחנו, כפדרציה של ארגוני עלייה, מה אנחנו עושים בדיוק. רוב הזמן אנשים יושבים בוועדות והם לא מגיעים למקומות, ראיתי את זה כחבר מועצת רעננה וגם אנחנו רואים את זה מכאן, מהוועדות שלנו. אם אנחנו לא מגיעים למקומות אנחנו לא מבינים בדיוק מה שהם עושים. שמעתם על תלפד וזה מאוד חשוב שאתם יכולים לשמוע בדיוק מה אנחנו עושים כאן. אני יודע שאין לנו הרבה זמן, אבל בתוך ה-40 דקות שיש לנו, משהו כזה, אנחנו יכולים להסביר לכם בדיוק מה שאנחנו עושים.

אנחנו יודעים שיש בישראל יותר מ-60,000 עמותות. העבודה שאנחנו בפדרציה, בתלפד, עושים זה כל העבודה ש-60,000 עמותות עושות, אנחנו עושים את זה כאן. מה זאת אומרת? בכל דבר שנוגעים בו, אנחנו נוגעים בו, אנחנו מטפלים בכל דבר, לצרכים של העולים, עולי דרום אפריקה. אני חושב שאתם גם יודעים שאנחנו מטפלים בעולים של אוסטרליה וגם בעולי הולנד.

דורון, המנכ"ל של תלפד הולך להסביר בדיוק את הפעילות שלנו וזה היה מאוד חשוב לנו שבאתם לכאן כדי שתוכלו לשמוע בדיוק מה אנחנו עושים. אני מכבד את זה, אני מודה לכם שבאתם ואחר כך נוכל לדבר יותר. תודה. דורון, בבקשה.

תודה רבה, מאש. ברוכים הבאים לכולם. אנחנו נעשה סקירה קצרה על הפעילות של תלפד ואז על ידי הידיעה של מה אנחנו עושים אנחנו יכולים להיכנס גם לשאלות שחבר הכנסת אברהם שאל ומה אתם יכולים לעזור לכם ומה אנחנו יכולים לקדם יותר גם לדעתכם בשיתוף פעולה עם הוועדה ועם משרד הקליטה.

יש לנו גם את היושב ראש וגם את היושב ראש לשעבר, שזה דוד בלום, שיושב פה לידינו. הפתיחה היא על ידי היושב ראש הנוכחי והסגירה של היום, אנחנו ניתן לדוד בלום לסכם.

השם שלנו תלפד, שאתם שומעים ושמעתם, זה שם כינוי. השם המלא שלנו, הפדרציה הציונית דרום אפריקה ישראל. אם חגגנו בט"ו בשבט את החגיגות של הכנסת שהוקמה ב-49', אז את תלפד אנחנו חוגגים כבר מ-48', עם קום המדינה כבר הקימו את הארגון שלנו והשם הזה, תלפד, הוא שם כינוי מתל אביב פדרציה, כי המשרדים שלנו היו אז, ב-48', בתל אביב. היום כשיש לנו מרכז מאוד גדול של עולי דרום אפריקה ברעננה אז העברנו את המשרדים שלנו לפה. אתם יושבים כרגע במרכז הקליטה שלנו. יש לנו שלושה מרכזי קליטה, אתם נמצאים באחד מהם ואנחנו נסביר תיכף על הפעילות של מרכזי הקליטה שלנו, גם בתל אביב וגם ברעננה.

אז מה קרה ב-48', עם קום המדינה, כשהקימו את הארגון שלנו? זה היה לטפל ב-800 חיילים שבאו להתנדב, חיילי מח"ל, מתנדבי חוץ לארץ. ואז פעם ראשונה שצבא ההגנה לישראל עשו קריאה, וגם פעם אחרונה, להביא מתנדבים מחוץ לארץ להילחם במסגרת צה"ל ו-800 מתנדבים באו מדרום אפריקה. רק כדי שתבינו את המשמעות של זה, 800 באו להתנדב, הרבה מהם בוגרי מלחמת העולם השנייה עם כל הידע שלהם, בארצות הברית היו אז 6 מיליון יהודים, הם שלחו 1,000 מתנדבים, ודרום אפריקה, עם 100,000 יהודים שלחו 800 מתנדבים. תבינו את הגודל של ההתנדבות של החברה. חלק גדול מחיל האוויר הוקם על ידי הדרום אפריקאים, חיל הים, האונייה הראשונה של חיל הים הייתה אונייה דרום אפריקאית והשפה, אני לא יודע מי מחברי הכנסת יודעים, השפה הסודית הראשונה של חיל האוויר שדיברו, כדי שהסורים והמצרים לא יבינו אותם, השפה שדיברו ביניהם הייתה אפריקנס. המצרים והסורים לא ידעו איזה שפה הם מדברים, כשהם הקשיבו לרדיו, וככה זה כי היו כל כך הרבה טייסים בחיל האוויר.

אז לכן הקימו את הארגון שלנו, לדאוג לרווחת 800 החיילים. בתום מלחמת העצמאות אמרו טוב, בואו, נקפל את הבסטה, נחזיר את כולם לדרום אפריקה והנה פלא פלאים, אנשים רצו להישאר. עוד לא היה לנו את הזכות לקיום של משרד הקליטה. משרד הקליטה הוקם ב-51'-52' ואנחנו מדברים על 49', לא היה משרד הקליטה, לא היה מי שיטפל בעולים, אז אמרו 'טוב, תמשיכו את עבודתכם, לא נסגור את הבסטה, תמשיכו לעבוד בתל אביב' ומאז 48' אנחנו מטפלים בקליטת עולי אפריקה הדרומית, זה לא רק דרום אפריקה, אלא כל אפריקה הדרומית. אני מרודזיה, היום זימבבואה, גם דוד מזימבבואה. יש לנו עולים מדרום אפריקה, זימבבואה, זמביה, דרום אפריקה, כל האזור הדרומי של אפריקה.

סטנלי פישר מזימבבואה.

סטנלי פישר היה בכיתה עם אמי ואמי סיפרה לי, היא אמרה 'כל פעם הוא זכה בפרס למתמטיקה', אמרתי לאמי, 'אמא, אם את היית אומרת לי שכל פעם את זכית בפרס למתמטיקה הייתי דואג, זה שהוא זכה זה דווקא הגיוני'.

אנחנו נתחיל פה ביחידה החשובה, הליבה של תלפד, מאז 48', שזו היחידה של קליטה. פה יש לנו את הכבוד גם ליועצת קליטה שלנו, סוזן, בתלפד 30 שנה כבר וכל הנושא הזה של קליטה גם בלב של תלפד וגם בלבד של סוזן.

פה אנחנו רואים את המספרים, שאלתם קצת על סטטיסטיקה. בשנה שעברה, ב-2015, אנחנו מדברים על 235 עולים מדרום אפריקה, 155 עולים מאוסטרליה ו-50 עולים מהולנד, אנחנו נתייחס לזה. בכל יחידה שאתם רואים פה, כל משבצת, יש לנו איש צוות במשרה מלאה וגם קבוצה של מתנדבים. אתם רואים את המספר, 250 מתנדבים, פה אתם פוגשים את המתנדבים הבכירים. כל הארגון שלנו מבוסס לא רק על אנשי צוות, שאנחנו גוף מצומצם, אתם תכירו חלק היום, אלא בעיקר על הפעילות של המתנדבים.

הקשר עם העולים לא מתחיל רק בנושא של קליטה, זה מתחיל קדם עלייה. ברגע שאנחנו מקבלים הודעה שמישהו מתכוון לעלות, בדרך כלל ההודעה הזו מגיעה מהשליח הסוכנותי, אנחנו יודעים שהבן אדם פתח תיק עלייה, אנחנו מקבלים את הדף הנלווה מהשליח, אז סוזן והמתנדבים שלה כבר יוצרים קשר עם העולה בדרום אפריקה.

יש לנו מה-250 מתנדבים 24 ועדות אזוריות. חילקנו את הארץ ל-24 אזורים, בחלקם יש ועדות גדולות, כי יש שם הרבה עולים, בחלקם רק נציג אחד, אבל המטרה של המתנדבים של הוועדות האזוריות זה כבר לספק מידע על האזור לאן העולה הולך להגיע אחרי עלייתו. אז אם אנחנו שומעים שיש עולה שמגיע לכרמיאל, לדוגמה, אנחנו ניתן להם כבר את הפרטים של המתנדבים הדרום אפריקאים שלנו בכרמיאל וככה הוא כבר יכול להתחיל להתכתב איתו, 'איפה בכרמיאל יש רופא דובר אנגלית?', 'לאיזה קופת חולים אתה ממליץ לי להצטרף, שאני יכול להבין את השפה', 'איפה אני יכול לקנות את המוצרים שאני מכיר בדרום אפריקה?', פיש פייס, מומנט, דברים שרק הדרום אפריקאים מכירים. אבל 'איפה אני יכול לקנות את הדברים האלה?' אז רק מישהו שגר בתוך העיר, אנחנו לא יודעים בדיוק מה שיש שם בכרמיאל, אבל מתנדב שלנו כן ולכן ההתכתבות מתחילה גם עם סוזן וגם עם מתנדבים כבר טרום העלייה.

כשהבן אדם מגיע לשדה התעופה אז יש לנו נציג קבוע בשדה התעופה וזה עושה את כל ההבדל. כשהם יורדים מן המטוס מי שמקבל אותם, יש שלט גדול 'ברוכים הבאים הביתה', מתלפד, עם השם של המשפחה של הבן אדם, והנציג שלנו שהוא נציג קבוע בשדה התעופה, מלווה אותם בכל התהליך של משרד הקליטה. זה תמיד יותר קל, יש שם מישהו עם אנגלית בשפת אם שמכיר את כל המערכת בתוך שדה התעופה והם מכירים אותו והוא מלווה את העולה במהלך כל הפרוצדורה שיש, עד שהוא מגיע למונית שלו, לנסוע לכתובת הראשונה.

הוא מגיע לכתובת הראשונה, מגיע הביתה, איזה יופי, אבל זה יכול להיות מאוד עם הרגשה של בדידות. תחשוב שעזבת את המשפחה, עזבת את כולם, אתה מגיע לבית חדש בארץ, זו דירה ריקה, אין שם אף אחד. זו יכולה להיות הרגשה של עצב אפילו, אנחנו רוצים שזה יהיה הפוך. אז שוב, המתנדבים שלנו מקבלים את פני העולים, שמישהו יבוא לקבל אותם עם איזה מתנה קטנה, שתייה, עוגה, משהו שהם לא יבואו וירגישו בודדים אחרי הגעתם ארצה. שוב, החשיבות של המתנדבים שלנו בוועדות האזוריות.

ואז סוזן, עם המתנדבים שלה, היא בקשר עם העולים במהלך השנה הראשונה, פעם בחודש או סוזן בקשר איתם או המתנדבים שלה, או המתנדבים האזוריים, כולם בקשר עם העולים פעם בחודש כדי לבדוק שהכול בסדר. סוזן, את רוצה להוסיף משהו?

לא, אני חושבת שעברת על הכול.

אני עכשיו רוצה להתייחס למספרים, כי שאלתם על הנושא של המספרים ולהתרכז בחלוקה של - - - העולים מדרום אפריקה, מייקל שאל לפני שבאתם כמה אחוזים מגיעים מארצות אחרות, כמה מגיעים מדרום אפריקה, כאשר היהודים מחליטים לעזוב את דרום אפריקה. אני הייתי שליח עלייה ב-2002 עד 2006, הייתי ראש המשלחת בדרום אפריקה של הסוכנות היהודית, ביוהנסבורג, הייתי אחראי על כל אפריקה הדרומית. ב-2002, כשאני הגעתי כשליח עלייה 89% מהיהודים שהחליטו להגר מדרום אפריקה בחרו יעדים חוץ ממדינת ישראל, אנחנו קיבלנו 11% מהמהגרים היהודים. רק 11% הגיעו לארץ. לצערי, הרוב המוחלט בחרו באוסטרליה.

לאט לאט זה משתנה. היום אנחנו מדברים על 50% ויותר שמגיעים למדינת ישראל. גם מספרי המהגרים ירדו. כשאני הייתי שליח עלייה היו מעל 1,000 שהיגרו כל שנה, עכשיו אנחנו מדברים על 450, פחות מחצי שעוזבים כל פעם וגם הקהילה הצטמצמה. הקהילה הדרום אפריקאית, בשיאה היו 120,000 יהודים, היום הם בסביבות ה-50,000, פחות מחצי ממה שהם היו, למרות שאם שואלים אותם יש מספר רשמי של 70,000 ומשהו, אבל המספר האמיתי קרוב יותר ל-50,000, לכן יש פחות אנשים שיכולים לעזוב.

אז היום, מעל 50% מגיעים למדינת ישראל. הסיבות לכך, שגם מייקל התעניין למה זה קורה, מ-11% זה עלה למעל 50%, הרבה זה קשור לפיגוע במגדלי התאומים. אחרי הפיגוע במגדלי התאומים ארצות הברית סגרה את שעריה והיה רענון של כל התהליך של ההגעה לארצות הברית וכל צפון אמריקה, היה הרבה יותר קשה וגם אוסטרליה הגיעה לאיזה שהוא מכסה, נקרא לזה, שטוב, קיבלנו מה שאנחנו רוצים, יותר קשה להתקבל לאוסטרליה. הדברים האלה ביחד, הולך להיות יותר ויותר קשה להגיע למדינות האחרות, הבית של העם היהודי, אנחנו היחידים עם ידיים פתוחות, שערים פתוחים, 'בואו הביתה', ולמרות הקושי של העברית יותר ויותר אנשים בוחרים להגיע הביתה. זה מה שמסביר את השינוי שעכשיו המספר הזה מסמל יותר מ-50% מהמהגרים היהודים מדרום אפריקה.

אוסטרליה. למה אנחנו מטפלים בקליטת עולי אוסטרליה? קודם כל זו מסורת שלנו, שאנחנו עוזרים לקהילות אחרות. בשנות ה-60 העלייה החשאית מתימן הייתה דרכנו, דרך המשרדים שלנו בתל אביב. בשנות ה-90, העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, לא יודעים, אבל העלייה הגדולה התחילה בתלפד. כשהעולים מברית המועצות רצו להגיע לארץ הג'וינט החליט שמדינת ישראל לא יכולה לספוג כמיליון מהגרים. הם ציפו לבערך מיליון איש ואמרו שאי אפשר שמדינה כה קטנה יכולה לקלוט מיליון מהגרים ולכן יש לכוון אותם לארצות הברית. בדיוק באותה תקופה אנחנו שכרנו דירות כדי לקלוט עולי דרום אפריקה, אנחנו מדברים על סוף ה-80, תחילת ה-90, וציפינו לגל גדול של עלייה בגלל השינויים בדרום אפריקה. באו, אבל לא המון, ולכן היו לנו כמה דירות, אמרנו 'תשמעו, למה לא להביא את העולים מברית המועצות לדירות שלנו ששכרנו עבורם?' אבל מה? הג'וינט מכוון אותם לארצות הברית. אנחנו שלחנו שליח מטעמנו, זה היה יונתן דיוויס, היום הוא המנכ"ל של בית הספר הבינתחומי בהרצליה, הוא נסע לתחנת המעבר בלדיספולי באיטליה, הוא הצליח לשכנע 18 משפחות, במקום לנסוע עם הג'וינט לארצות הברית לבוא לישראל, והם באו לדירות שלנו.

ככה זה התחיל והם סיפרו לחברים, פתאום מילאנו 500 דירות ב-12 ערים שונות. זאת הייתה תכנית אדירה, בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה. אחרי שמילאנו את 500 הדירות למשפחות מברית המועצות העברנו את כל התכנית למשרד הקליטה וככה התחילה הקליטה הישירה של עולי ברית המועצות. אז אני שמח שיש לנו פה בחדר גם נציגים מברית המועצות לשעבר, שאנחנו יכולים להגיד שאנחנו גאים שהיינו בהתחלה של העלייה הזאת הגדולה לארץ. זה היה בשנות ה-90.

בהתחלת המאה הנוכחית קלטנו את העולים מאירן, גם ביקשו מאיתנו לעזור להם ועכשיו עולי אוסטרליה. זאת אומרת יש כאן מערכת משומנת היטב שארצות אחרות רוצים להיעזר בה ואנחנו שמחים לשתף את הידע ואת היכולת שלנו. לכן כל קליטת עולי אוסטרליה, ש-30% מהם הם דרום אפריקאים לשעבר. אז יש פה בכל אופן חזרה הביתה של האפריקאים בדרך ארוכה מאוד הם מגיעים דרך אוסטרליה.

ואז אנחנו הסתכלנו לאירופה. מה שקורה באירופה, באמת כואב הלב על מה שקורה ליהודי אירופה. אמרנו שאנחנו חייבים לעזור ליהודי אירופה, אבל זה צריך להיות מדינה קטנה, שאין יותר מדי עולים, כי בכל אופן יש איזה שהוא גבול לכמה אנחנו יכולים לעזור. הסתכלנו ואמרנו בואו נמצא מדינה באירופה שיש לנו שפה משותפת איתם ואיזה שפה משותפת יש בין דרום אפריקה להולנד? האפריקנס. האפריקנס מבוסס על הולנדית מהמאה ה-17 ולכן הלכתי, הצגתי את עצמי לחבר'ה בארגון עולי הולנד, הזמינו אותי למפגש של כל החברים ונאמתי עשר דקות באפריקנס ואז הם הצביעו ושאלו אותי שאלות בהולנדית, זה היה קצת יותר קשה לי, והם הצביעו בעד שאנחנו ניקח את שירותי הקליטה של יהודי הולנד. לכן פה יש לנו את דודי, שהוא יועץ הקליטה של ארגון עולי הולנד בתוך תלפד. הוא נמצא שלוש פעמים בשבוע. דודי, בבקשה, כמה מילים על קליטת עולי הולנד.

שלום. אני עובד בתלפד ארבעה חודשים, יש פחות או יותר, כמו שאתם רואים, 50 עולים מהולנד בשנה שבאים לארץ מכל מיני מקומות. יש לנו שני בתי אבות, אחד בחיפה ואחד פה בהרצליה. אנשים באים מיד לבתי אבות, אבל יש גם אנשים שבאים בשביל ללכת לכל מיני, אוניברסיטה, או אנשים בגיל שלי. יש לנו כל מיני אנשים שבאים לארץ וכמובן יש להם גם דברים שלא כל כך הולכים כמו שצריך, אז אני, ביחד עם הצוות פה בתלפד, במיוחד עם סוזן ועם שרן וגם עם דורון, מנסה לעשות את הקליטה ואת העלייה קצת יותר נוחים בשבילם. זה התפקיד שלי בתלפד ואני עובד בשביל ארגון עולי הולנד. אנחנו ברוך ה' מסתדרים יפה. זה מה שאני עושה.

תודה רבה, דודי. השורה התחתונה פה מדובר על חיילים בודדים. כמובן אתם יודעים שחיילים בודדים צריכים התייחסות מיוחדת, וסוזן, חוץ ממקום מאוד מיוחד בלב עבור החיילים הבודדים יש לה גם מתנדבים מיוחדים שעוזרים לה בפעילויות מיוחדות לחיילים בודדים, מתנות לפני החגים, מפגשים, גם אוסטרלים וגם דרום אפריקאים שבאים ביחד ומרגישים שיש להם פה כתובת. עכשיו אנחנו קונים להם תיקי גב גדולים, אנחנו ממלאים את תיקי הגב עם כל המצרכים הבסיסיים שהם צריכים לקראת הגיוס ואנחנו נותנים להם תיק שלם עם כל מה שהם צריכים באדיבות תלפד.

עכשיו אנחנו נעבור ליחידה הבאה, יחידת התעסוקה. כמובן הדאגה הגדולה של העולים, איך אוכל לפרנס את משפחתי בארץ. לכן יש לנו יחידה שלמה עם יועצת תעסוקה במשרה מלאה ויועצת קריירה במשרה חלקית. יש לנו פה את הכבוד לארח את יועצת הקריירה שלנו, מיכל. בבקשה, מיכל.

שלום, אני כאמור יועצת ומאמנת תעסוקתית עם הרבה מאוד ניסיון כמנהל משאבי אנוש בארגונים, גם בהיי טק וגם ב-low tech. עבדתי בעבר כשנתיים בתלפד וכשעזבתי לפתח קריירה עצמאית נשארתי בקשר עם דורון לראות איך אנחנו יכולים לשתף פעולה. אני כיום יושבת יום אחד בשבוע בתלפד, מקבלת עולים בדרך כלל בשנתיים הראשונות לאחר העלייה.

הדבר המרכזי שהם צריכים זה לעשות סוויץ'. אני מנסה להנגיש להם את התרבות הארגונית בארץ, כלים מאוד מעשיים, איך לכתוב קורות חיים, איך להתראיין, איך לחפש, איפה לחפש, כל הכלים החל מאתרים באינטרנט, שימוש בקשרים, איך לעשות רישות חברתי בארץ וכדומה. הרבה מאוד פעמים אנחנו מקיימים איזה שהוא קשר ראשוני בקדם עלייה. הבוקר עניתי לאי מייל למישהו שאמר שהוא מתכנן עלייה, הוא מצא את האי מייל שלי באתר של תלפד ומה עושים. חלק מהשאלות סוזן תענה, חלק מהשאלות שרן תענה ועל חלקן אני אענה.

אנחנו מאוד מאוד מאיצים בהם ללמוד עברית. במרבית המקרים צריך ללחוץ על הנקודה הזאת, 'אה, אני יודע אנגלית, אני אגיע ואין בעיה'. יש בעיה, בהרבה מאוד מקצועות יש בעיה. יש גם את הנושא של הסבה, אם זה עורכי דין, אם זה רואי חשבון, יש מקצועות שיותר מורכב לעלות איתם ארצה ובכל הנושאים האלה אנחנו מנסים לתת גם מידע, גם כלים וגם קצת להחזיק את היד, איזה שהוא מעקב. גם הקשר עם בחור שעלה מדרום אפריקה וכבר מתחיל לעשות את צעדיו הראשונים, הוא כירופרקטור. אז יש לנו כל מיני מקצועות וקשר לפעמים עם אנשי מקצוע אחרים.

אנחנו כרגע בתהליך של בניית תכנית מנטורים שבה אנחנו עושים צימודים בין עולים לבין אנשי מקצוע בארץ, ככל שניתן אנשים שבעצמם עלו, אבל אם לא כרגע אני מייצרת רשת של קשרים עם ארגונים וחברות השמה כדי לקדם את הנושא הזה. אנחנו מקווים לסיים פיילוט עם משהו כמו 30 אנשים עד סוף השנה. אם זה יילך טוב נגדיל. תודה.

אז ביחד עם מיכל יש לנו את שרון, כפי שהיא הזכירה, שהיא במשרה מלאה. היא מטפלת בעולים היותר ותיקים ויש לנו צורך לטפל בעולים שנמצאים בארץ 30-40 שנה, שמאבדים את מקום פרנסתם וצריכים לחפש עבודה ופונים אלינו לאורך כל השנים. מיכל, עם העולים החדשים, ושרון עם העולים עד גיל 120. יש לנו גם פנסיונרים שבאים ומחפשים עבודה.

פה, לדוגמה, אנחנו מקיימים סמינר הכשרה. מה החוזק שלנו, כפי שאתם שומעים? זה לאו דווקא עברית, כן? החוזק שלנו זה השפה האנגלית, לכן פה זו דוגמה של סמינר שקיימנו פה בחדר שהכשרנו עולים חדשים איך לכתוב בקשות למענקים עבור גופים. מאש הזכיר את העמותות, את אלפי העמותות בארץ. העמותות צריכות להגיש בקשות לחוץ לארץ כדי לקבל מימון, כל הבקשות האלה באנגלית. מחפשים אנשים שיש להם אנגלית שפת אם, אז הכשרנו קבוצה שלמה של עולים, להכשיר אותם איך לכתוב בקשות תמיכה באנגלית כדי להגיש אותן עבור עמותות בחוץ לארץ. זו דוגמה לנצל את היכולות שלנו, מה שקיים אצל העולים, במקום שיתחילו מאפס, בואו נשתמש בשפה שיש להם כשפת אם.

אנחנו נעבור עכשיו ליחידת המלגות. ביום חמישי בשבוע שעבר זכינו לחלק 400 מלגות. זו השפעה אדירה על החברה הישראלית. עד היום אנחנו חילקנו מעל 10,000 מלגות, מאז שהתחלנו עם התכנית בשנות ה-50. מי שנמצא אחראי על כל התחום של מלגות זה שוב סוזן, שיש לה הרבה על הכתפיים שלה, ופה ביחידה הזאת 400 מלגות, זה ראש העיר, ראש עיריית ירושלים שאירח אותנו בעיריית ירושלים, נתן לנו את אולם העירייה חינם, הוא היה המארח, הוא גם היה הנואם הראשי והוא קיבל 400 סטודנטים.

אנחנו חילקנו מלגות כאשר מתוך ה-400 מלגות 150 אנחנו נותנים לסטודנטים שעושים שלוש שעות התנדבות כל שבוע בתוך התא המשפחתי של העולים. אז אנחנו מקבלים סטודנטים, צעירים מוכשרים, אנחנו מכניסים אותם לתוך התא המשפחתי של העולה החדש, הם הופכים להיות אח או אחות גדולים לילדים, הם הופכים להיות עוזר להורים. כשמגיע מכתב מבית הספר, כשהם לא יודעים אם זה לשבח או לגנאי, הם לא מבינים את זה, לעזור לקשישים שיהיה להם ידיד, או לאנשים עם צרכים מיוחדים. שלוש שעות כל שבוע במהלך שנה שלמה ואנחנו נותנים מלגה של 5,500 שקל לסטודנט. אנחנו מכשירים אותם, יש להם סמינרי הכשרה בתחילת השנה, באמצע השנה, בסוף השנה, איך להיפרד בצורה נאותה, ואנחנו עושים את זה עם 150 סטודנטים.

כל שאר הסטודנטים קיבלו מלגה על בסיס סוציו אקונומי. שתי מלגות, כשסך הכול בן אדם יכול לקבל את שתיהן. זה נקרא תכנית פר"ס, פרויקט סיוע. כמובן אתם שומעים, זה מאוד דומה לתכנית פר"ח, על זה התבססנו, אבל זה רק עבור קליטת עלייה. אנחנו מטפלים רק בקליטת עלייה, בזה אנחנו שונים מאוד מפר"ח, אנחנו מטפלים רק בקליטת עולים ולאו דווקא קליטת עולים מדרום אפריקה. רק צד אחד חייב להיות דרום אפריקאי. אז אם יש לי סטודנט דרום אפריקאי, אנחנו מכניסים אותם למשפחות יוצאי אתיופיה, רוסיה, איפה שזה יהיה, רק צד אחד דרום אפריקאי, ולכן שוב יש לנו פה השפעה גדולה מאוד על קליטת עלייה מחוץ לאפריקה הדרומית.

הסטודנטים שמקבלים את המלגות, הם עולים חדשים?

כולם עולים חדשים. הם כולם אזרחים של מדינת ישראל, חלקם עולים חדשים, חלקם זה דור שני דרום אפריקאים, דור שלישי, חלקם הם לא דרום אפריקאים בכלל.

אני רוצה להוסיף משהו חשוב. בשנות ה-50 היה מאוד חשוב להנהלה של תלפד בזמנו והם ראו את החשיבות של חינוך פה בארץ ואז הקימו קרנות ובלי זה אנחנו לא יכולים לתת את המלגות. אני חושבת שזה מאוד חשוב. אני באתי לפה בשנות ה-70, הקמתי משפחה, ואני חושבת שבמדינה שנותנים חינוך של סטודנטים לילדים זו מדינה שראוי לחיות בה ובלי האנשים האלה לא יכולנו להכין את זה.

אני אתייחס עוד מעט לנושא של הקרנות, מאיפה המימון בא למפעל כל כך גדול כזה. פה אנחנו מדברים על 2 מיליון שקל בשנה בנושא של מלגות. סוזן כבר הזכירה את הנושא של הקרנות ואני אתייחס לזה.

בכל אופן סטודנט יכול לקבל מתלפד מעל 8,000 שקל. אם אנחנו מדברים על עלויות של אוניברסיטה היום, שזה בסביבות 12,000, אז אנחנו מדברים על שלושת רבעי מהעלות של שכר לימוד שסטודנט יכול לקבל מהמלגה.

מי אלה הסטודנטים? כל מי שקשור לארגונים שלכם, או כלל הסטודנטים?

מתוך פר"ס, כפי שהזכרתי, רק צד אחד חייב להיות דרום אפריקאי, או המשפחה, או הסטודנט. השאר זה בערך 50% יוצאי דרום אפריקה ו-50% סטודנטים ישראלים מכל המדינות שיש.

אז כל אחד יכול להגיש?

כן.

אבל עולים, לא?

אנחנו מדברים על אזרחי מדינת ישראל, לא חייב להיות עולה. אנחנו נותנים עדיפות לעולים. יש תמיד עדיפות לעולים, אבל לא חייב להיות עולים.

אבל, דורון, בחלק מהמקרים זה מצטרף למלגה שהוא מקבל - - -

כן, אתם, משרד הקליטה, בנדיבות רבה מממן את הלימודים, אבל יש עדיין - - -

על מינהל הסטודנטים אתה מדבר? זה הולך ביחד עם מינהל הסטודנטים?

כן, מדינת ישראל.

מה שאני מבינה מכם, שזה נוסף על.

כן, כי זה בא לעזור להם עם שכר דירה, עם אוכל.

אנחנו אומרים לעולים חדשים שקודם ייגשו למשרד הקליטה, למינהל הסטודנטים, ומה שאנחנו נותנים זה תוספת.

אז עוד 8,000 שקלים, שזה מאוד מאוד עוזר. מתוך אלה שמקבלים מלגות על בסיס סוציו אקונומי 80% הם יוצאי אפריקה הדרומית, או דור ראשון, או דור שני או אפילו דור שלישי, שהם כמעט ישראלים לכל דבר, ו-20% זה עולים מארצות אחרות. אז רוב ה-20% הם יוצאי אתיופיה, יש לנו קבוצה מיוחדת במכון לב, כולם יוצאי אתיופיה, גם בקייפ קולג' לומדים להוראה הרבה יוצאי אתיופיה וגם יוצאי ברית המועצות לשעבר. זה מהווה את הרוב של ה-20% הנותרים, אלה שמקבלים מלגה על בסיס סוציו אקונומי.

כמובן, כפי שאמרתי, סוזן מטפלת בחיילים בודדים, יש דגש מאוד חזק על הנושא של חיילים בודדים. קבוצה מיוחדת של חיילים בודדים מכל רחבי העולם שמקבלים מתוך המלגות. שוב, כפי שאמרתי, בכל יחידה פה איש צוות במשרה מלאה ביחד עם קבוצה של מתנדבים, שבלעדיהם לא יכולנו לנהל את המערך.

אני עובר עכשיו ליחידה של התמיכה. אנחנו, יש לנו עובדת סוציאלית במשרה מלאה, קוראים לה אריאלה. אם דיברתי עם 2 מיליון שקל, פה גם עוד 2 מיליון שקל. והנה פלא פלאים, יש לנו עולים דרום אפריקאים עניים. אנשים חושבים על דרום אפריקה שהיא מדינה עשירה, יש לנו עולים שאין להם יכולת לשים אוכל על השולחן. לכן יש לנו פה יחידה שלמה עם עובדת סוציאלית במשרה מלאה עם קבוצה של מתנדבים שמחליטים איך לעזור. אנחנו עוזרים לכ-400 איש כל חודש, זה כ-140 משפחות. כל חודש. אני אתן לאריאלה להסביר על מה מדובר.

קודם כל לציין שאני שבועיים בתפקיד, מחליפה את קודמתי בתפקיד. התפקיד של העובדת הסוציאלית הוא להיות בקשר עם העולים, עם העולים החדשים ועם העולים הוותיקים שבאו מדרום אפריקה, וכמו שדורון אמר, גם דור שני ושלישי, כל מי שהגיע מדרום אפריקה ויש לו קשר לדרום אפריקה. להיות בקשר זה אומר באמת לראות את מצבם הכלכלי, בכלל המצב של הקליטה ומה שקורה וכל מי שזקוק לייעוץ, לתמיכה, גם אם זה שיחות, גם אם זה סיוע כלכלי, ויש הרבה כאלה, וכמו שדורון אמר, יש לשכות - - - מרוכזות פניות, באיזה שהיא דרך לא דרך מגיעות אליי, מבקשים סיוע, אם זה אוזן קשבת, אם זה שיחות, אם זה בקשות לסיוע - - -

המטרה שלי היא לעזור נקודתית בסיוע עם הוועדה, יש ועדה של מתנדבים שמגיעים אליהם המקרים האלה. מתואר הקושי, מתואר מה הסיוע שהם זקוקים לו ומקבלים החלטה איך לעזור, כמה לעזור, באיזה אופן, עם שילוב של איזה עזרה בנוסף, כשהמטרה היא לעזור ולשלח אותם אחר כך להיות עצמאיים בקהילה. אם זה דורש לקשר אותם לגורמים בקהילה, אם זה שירותים חברתיים או שירותים פסיכולוגיים, בכל מה שקשור לגורמים בקהילה ושל המדינה, לקשר אותם על מנת שהם יוכלו להיות עצמאיים ולהמשיך בחייהם כרגיל. אז באמת זו עבודה גם עם האנשים, בשיחות, במגע, וגם בסיוע כלכלי. יש לפעמים סיוע חודשי, לפעמים זה סיוע חד פעמי נקודתי סביב איזה שהוא קושי, איזה שהוא צורך שצריך לתת לו מענה.

דורון, סליחה, אני רק רוצה להגיד לך שיש להם עוד 15 דקות ואז הם צריכים לצאת.

אני מצטער שבגלל מזג האוויר אנחנו התחלנו באיחור.

אנחנו נעשה את זה מהר, כי יש לנו פה עולה חדש מדרום אפריקה שהולך לדבר קצת על התהליך שלו. אז אנחנו נעבור על שאר הדברים במהירות רבה וניתן גם ליושב הראש לשעבר, דוד בלום, לסכם ואם יהיה זמן, אנחנו נראה, רצינו גם להזמין אתכם לראות דירה בתוך מרכז הקליטה.

אתה לא רוצה לגעת ב-SASI?

כן, תודה שאתה מזכיר, אני אתייחס לזה. אני רוצה לומר שמה שאריאלה סיפרה, לדוגמה יש לנו כרטיסים, זה כרטיס אוכל, הוא נראה כמו כרטיס אשראי ואנחנו טוענים את זה כל חודש. מדובר על ממוצע של כ-1,000 שקל לחודש למשפחה, 140 משפחות, אפשר לעשות את החשבון.

מה שמאש התייחס, SASI.SASI זה South African study in Israel. פה המטרה זה לעודד אנשים לבוא, לאו דווקא כעולים, אבל בעזרת ה' הם יהפכו להיות עולים. אנחנו רוצים לתפוס אותם מיד אחרי בית ספר והם מחפשים איפה ללכת ללמוד באוניברסיטה. בדרום אפריקה היום לא כל כך סימפטי, הם לא הולכים ללימודים בגלל כל מה שקורה שם, אנחנו רוצים למשוך אותם לפה. הם חייבים ללמוד באנגלית, אין להם עברית, אז אנחנו מעבירים אותם ל-ISE בינתחומי בהרצליה, שם יש להם 15 תארים שאפשר ללמוד באנגלית. ה-ISE הסכימו להפחית את שכר הלימוד עד 50% עבור הדרום אפריקאים, מ-12,000 דולר ל-6,000 דולר, ואנחנו מסבסדים את הדיור שלהם. הדיור זה 650 דולר לחודש, אנחנו נותנים כמעט סבסוד מלא כדי לאפשר למשפחה דרום אפריקאית לבוא לפה כתיירים ואז אנחנו מקווים שבמהלך התואר יהפכו להיות עולים חדשים או בסוף התואר. זו איזה שהיא תכנית של עידוד עלייה של תלפד.

אנחנו נעבור מהר מאוד לדברים אחרים. מה שיש לפניכם זה כתב עת שלנו. כתב העת יוצא שלוש פעמים בשנה, זו דוגמה של כמה מהחדשים, שמתי גם חלק מהישנים, ששם אנחנו יכולים להראות את הפעילות של הקהילה של אפריקה הדרומית פה בארץ. זו דרך מצוינת גם לעידוד עלייה. אנחנו שולחים את זה לדרום אפריקה, כדי שהדרום אפריקאים שם יראו 'וואו, תראו מה הקהילה הזו יכולה לעשות בארץ'. זו הפעילות שלנו בכל התחומים. יש לנו בנוסף עלון מידע שיוצא פעם בשלושה שבועות, בפייסבוק יש 1,500 עוקבים וזה יוצא ל-7,000 כתובות. כך אנחנו מצליחים להיות בקשר עם הקהילה שלנו.

הנושא של המתנדבים. על זה מבוססת כל הפעילות שלנו, אנשי צוות עם מתנדבים ויש לנו, שוב, משרה מלאה רק עבור המתנדבים. אז אני אבקש מדנה מהר מאוד להתייחס לתכנית שלנו שנקראת תכנית TECI, Telfed Ethiopian Community Initiative, מיוחד ליוצאי אתיופיה, נושא של התנדבות.

היי, נעים מאוד, אני דנה. אני אחראית על כל התחום של מתנדבים, אירועים ופרויקטים קהילתיים. הפרויקט הקהילתי הכי גדול שלנו זה, כמו שדורון ציין, TECI, שזה הקהילה הדרום אפריקאית עוזרת לקהילה האתיופית בארץ. אנחנו כרגע עובדים בארבעה מוקדים בארץ, בחדרה, במבשרת ציון, ביהלום, שזה מחנה קיץ, ונתניה.

זה התחיל בחדרה, יש מרכז שנקרא מקסם, שזה מרכז שנותן בית לילדים אחרי בית ספר למשפחות אתיופיות. מה שאנחנו עושים שם זה מתנדבים שנוסעים אחת לשבוע ומלמדים אנגלית, גם את הילדים וגם את המשפחות. אז אנחנו נותנים גם למבוגרים יותר וגם לצעירים יותר.

יש מחנה קיץ שנקרא יהלום, שזה מחנה קיץ שמוקם על ידי יוצא דרום אפריקה. המחנה הזה הוא מחנה משפחות, מדובר על בין שלושה לארבעה ימים בשני מחזורים בקיץ, יש משפחות ממוצא רוסי, ישראלי, אתיופי ומה שקורה, לאורך השנה אנחנו עושים follow up למחנה הזה בצורה שיש קבוצה של נשים שכולם היו במחנה שדרק פרמן, זה שהקים את המחנה, עושה איתם מין קבוצת המשך לתכנים ולחומר שנלמד במחנה. הם הקימו סוג של מאגר נשים אתיופיות והם עכשיו מחזירות לקהילה בצורה של אירועים, מתנדבות בקהילה שלהן עצמם. זה היהלום.

הקמנו חנות יד שנייה, שנקראת ויטק יד 2 במבשרת ציון. החנות ממוקמת במרכז הקליטה של הקהילה האתיופית במבשרת ציון. הכול זה מוצרים יד שנייה שהגיעו מתרומות שאספנו. כל הרווחים נתרמים בחזרה לפרויקטים בקהילה האתיופית והרעיון הוא שבאיזה שהוא שלב התחילו נוער ממרכז הקליטה עצמו להתנדב בתוך החנות וזה גם נותן להם תעסוקה וגם מלמד אותם קצת על קמעונאות. חוץ מזה יש לנו גם פרויקטים בעפולה וגם ברעננה, זה יקרה בשנה הקרובה.

אירועים. יש לנו משהו בין 60 ל-70 אירועים בשנה, קצת יותר מאחת לשבוע אירוע, שפונים ליותר מ-3,300 משתתפים באופן שנתי. האירועים מתחלקים לאירועים אזוריים שהקהילות שלנו ברחבי הארץ עושים, החל מאילת, שעושים אירועים לקהילה שם ועד אירועים בגליל. זה יכול להיות אירוע קטן, אירוע גדול, מעגל נשים, אירועים על בסיס צורך, כמו למשל עכשיו כשהתחילה האינתיפאדה האחרונה עשינו פה קורס להגנה עצמית לנשים, שגם היה לנו 24 נשים שהשתתפו בקורס להגנה עצמית. זה יכול להיות אירועים שהם לכל הקהילה לאירועים יותר קטנים, זה לפי ביקוש וגם יש חלק שהם מקומיים פה ויש חלק ארציים, לכל הארץ.

הדבר האחרון שנתייחס אליו לפני שנעבור לשאול, העולה החדש שלנו, זה הנושא של הבניינים. אתם נמצאים במרכז הקליטה שלנו. אתם תראו את הדירה של שאול, פה זה חדר האוכל והסלון של שאול, שם המטבח, שם חדרי השינה. פה מרכז הקליטה שלנו ברעננה, כל הבניין, 28 משפחות פה. יש לנו עוד 75 דירות בתל אביב, עוד שני מרכזי קליטה. את המקום הראשון הקמנו ב-1951.

אלה דירות שהארגון שלכם רכש אותן?

כן.

לצורך מרכז קליטה? ללא שיתוף פעולה עם משרד הקליטה ומשרד השיכון?

כמובן שזה היה בשיתוף פעולה ביחד עם הממשלה, כאשר ב-51', כשרצינו לקנות את הראשון, הלכנו אז לעיריית תל אביב החדשה והם אמרו, 'אנחנו ניתן לכם אדמה במקום שאף אחד לא רוצה לגור, כי אין תחבורה ציבורית לשם, זה בקצה העולם, סוף תל אביב, זה מקום חדש שאף אחד לא גר שם, זה נקרא גבעתיים, אתם רוצים שם?' אמרנו 'תיתן לנו'. קיבלנו את האדמה חינם, בנינו את הבניין עם חומרי בנייה ששלחו מדרום אפריקה. זה נתן לנו את היכולת הכספית לבנות עוד בניין ואת השלישי. אז יש לנו שלושה מרכזי קליטה. העולים יכולים לגור שם עד שלוש שנים, לא רק כמה חודשים כמו מרכז קליטה של היום, אלא שלוש שנים. יש להם בעל דירה דובר אנגלית, יש להם תקנון שהם חותמים עליו באנגלית, קל להבין, זה נותן להם נחיתה קלה לשלוש שנים ראשונות ואז הם עוזבים ואז חדשים נכנסים במקומם.

אני רוצה להוסיף שני דברים כאן. קודם כל שהם מקבלים דירה כאן מסובסדת, דרך תלפד, בסביבות 20% פחות ממחיר השוק. אם הם צריכים עוד כסף - - -

הם שוכרים דירה?

כן. לשלוש שנים. אם עדיין אין להם מספיק כסף הם יכולים לקבל כסף מוועד אחר שלנו, לשלם את שכר הדירה. עוד דבר, אתם רואים את הבניין, עברנו תמ"א 38 עכשיו, שילמנו 10 מיליון שקל לעשות את תמ"א 38 כאן.

אני רוצה להבין, עולה חדש שמגיע לפה לישראל מגיעות לו זכויות של חולה, גם ממשרד השיכון, גם ממשרד הקליטה, האם אותם עולים שלמשל שעכשיו, כמו שאתה אומר, שוכרים את הדירה הזו והם מקבלים סבסוד מהארגון, האם החלק השני הוא מקבל כזכאי ממשרד השיכון?

כן, גם וגם. אני עובר לשאול. שאול עולה חדש מקייפטאון, גר בבניין שלנו, לכן הזמנו אותו להציג את עצמו וגם אם יש לכם שאלות אליו.

יש לי שתי שאלות. כל פעם חברי הכנסת חובשים כמה כובעים בבת אחת, אני גם משמש בכנסת כיושב ראש השדולה למען חיילים בודדים, אז שאלה לסוזן, באיזה מידה אתם משתפים פעולה עם ארגונים שפועלים למען חיילים בודדים אחרים? אם זה הישג, אם זה המרכזים לחיילים בודדים, יש הרבה פעילות היום, יש תכנית כנפיים, תודה לאל, לא חסרים לנו ארגונים, באיזה מידה אתם משתפים פעולה?

אני בקשר איתם כל הזמן. החיילים הבודדים שמשתחררים אני ממליצה שהם יעשו בקשה להישג או לאימפקט ויצא לנו כמה פעמים לעשות גם על החיילים שלנו. מרכז - - - אני בקשר עם - - - הייתי אומרת ארבע פעמים ביום, יצחק לוין.

כן, מהקיבוץ.

יש לנו קשר הדוק עם הארגונים האחרים לחיילים בודדים.

יפה. שאלה נוספת, מחוץ לביטחון, מה הצפי לגבי העלייה העתידית? אם הגעתם 50%, אני לא מעורה לגמרי במצב הפנימי הפוליטי בתוך דרום אפריקה, מכיר קצת את היחסים שלנו כמדינה עם דרום אפריקה, שדורשים שיפור מה, אבל מה הצפי לעלייה בעתיד?

היום זה 18% עלייה ב-2016, יש קושי בעניין הראנד שקל, ראנד דולר.

היום זה 18 ראנד לדולר, זה מאוד מקשה. 4.5 ראנד זה שקל, זה מאוד מקשה.

אני חושבת שהעלייה בין הצעירים, הם באים לפה, לחינוך, לאוניברסיטה, אני חושבת שגם העלייה היא בין המבוגרים, שהיום יש להם קושי לשלם את מס הפעילות או ביטוח פעילות בדרום אפריקה. יש להם קושי ניכר.

התארים האקדמיים שלהם מוכרים פה?

חלקם.

לא כולם, יש בעיות.

אנחנו רוצים לשמוע גם בעיות.

הזכרתי קודם בעיקר רואי חשבון ועורכי דין, אבל גם חלק מהמקצועות הפרא רפואיים.

כן, הפרא רפואיים זה כולם.

אני רוצה להתייחס לתואר של דרום אפריקאים. זה לא קל להתקבל פה להמשך לימודים. מישהו שמקבל תואר בדרום אפריקה, לא קל להם להמשיך פה בארץ. אז לנו מאוד חשוב ה-SASI, מאוד חשוב לנו שהסטודנטים יתקבלו פה בארץ.

אני חושב שזה מאוד מרתק, מאוד מרשים, אבל הזמן שלנו מאוד מוגבל ולכן אנחנו ניתן לנציגי משרדי הממשלה להתייחס.

כן, אני גם אשתדל ברוח הקצרה הזאת לומר מילה אחת. קוראים לי דגנית, אני מנהלת תחום קליטה וקהילה במחוז תל אביב והמרכז, מרינה שוורץ היא סגנית מנהלת מרחב. אני מסתכלת על האזור הזה, כי אתם מכירים אותנו ואנחנו מכירים אתכם ונעזרים בכם הרבה, זו באמת אחת העמותות שיוצאת מגדר הרגיל, גם המכניזם שלהם, גם השיטות וגם הקשר.

אתם, כנראה מטעמי חששות ממשוכות בירוקרטיות מאוד מאוד גבוהות, ואני מניחה שגם חברי הוועדה מכירים את זה, בכל מה שנוגע לתמיכות של המשרד שלנו, אבל אני כן מרגישה צורך לציין את זה כאן, כיוון שהשר שלנו פעל בשנה האחרונה להגדיל מאוד את היקף התקציבים וגם את היקף התחומים שבמסגרתם המשרד שלנו יתמוך השנה, זה עוד לא פורסם, בארגונים מעודדי עלייה, אבל גם בעמותות שפועלות עבור עולים כאן בארץ. ממה שראיתי מתוך המצגת יש לכם הרבה מאוד תחומים, גם העצמת עברית, גם פעילות עם מתנדבים וגם הכרת הארץ ואני מזמינה אתכם, למרות הקשיים הבירוקרטים להיענות לקול הקורא.

זה מאוד חשוב, אני אתייחס לזה.

ואנחנו נסייע כמה שאפשר כדי לעבור את המשוכות הבירוקרטיות.

זה מאוד חשוב, שלוש שנים הגשנו בקשות, זה לא התקבל, למה? כי למשרד הקליטה היה מאוד קשה להבין את הנקודה הזאת. איך יכול להיות שיש ארגון עולים עם 104 דירות, נכסים, והם ביקשו מאיתנו לאחד את חברת הנכסים עם העמותה ועם חברה לתועלת הציבור, דבר שהוא בלתי אפשרי מבחינת הנהלת חשבונות, ולכן לא קיבלנו תמיכה כבר מאז 2010. אני מקווה מאוד שנוכל לעבור את המכשול הבירוקרטי.

מי שלא דיבר כאן, בכל אופן זה להגיד שלום לאנט מילינר. אנט נמצאת בוועדה העליונה שלנו והיא נמצאת בתלפד כ-40 שנה. צבי, שהוא היה, כפי שהצגתי לפני זה, גם מתנדב אצלנו והיה גזבר כבוד עד לפני כמה שבועות, ורק להגיד מילות פרידה אני מפנה לדוד בלום כדי להגיד שלום.

אז באמת תודה רבה שבאתם, אנחנו מאוד מאוד מעריכים את זה שהגעתם אלינו. אני חושב שזו פעם ראשונה שוועדת העלייה והקליטה הגיעה לתלפד וזה באמת בזכותכם, ואנחנו מאוד מעריכים את זה שבאתם, אבל אני אגיד משהו שהוא אולי לא דיפלומטי, אנחנו נחשבים לאנשים מאוד נימוסיים ומאוד עדינים, אבל אני באמת חושב שהגיע הזמן שמשרד הקליטה והגורמים הממשלתיים יתחילו להכיר בתועלת שלנו, אבל שזה יהיה בהכרה של תקציבים ולא של מילים. הגיע הזמן שתלפד יקבל את הסיוע העקרוני שמגיע להם מתוך השירותים שאנחנו נותנים לקהילה, לא רק שלנו, גם אתיופים וגם אוסטרלים.

השלב הראשון זה להגיש בקשה.

אנחנו צריכים להגיש בקשה, אתם צריכים לעזור לנו לעבור את המשוכות של הבקשות האלה, אבל באמת בתמיכה שלכם ואנחנו מקווים שנוכל להתקדם בצורה כזו. תודה רבה שבאתם.

אני רוצה לסכם את הדיון, יש לך מה להגיד לפני?

רק רציתי להגיד שבסוף אנחנו עוברים לתמונה קבוצתית.

אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל אני מאוד שמח שהגענו לפה. אני חושב שזה ארגון שהוא מודל לחיקוי לעשייה ציונית. אני חושב שזה מה שצריך להיות, שהעולים הוותיקים, הם יוצרים תשתית לקליטת העולים וגם לעידוד עלייה.

ולמניעת ירידה, זו גם נקודה. צריך לחשוב על זה. אנחנו לא יודעים כמה אנשים עוזבים את הארץ בגלל הבעיות שיש להם.

מסכים איתך. כשעולים נקלטים טוב אין צורך לרדת, הם נשארים פה ואפילו מושכים את האחרים, כי הם אומרים לאחרים 'תבואו, פה נקלטנו טוב'. ולכן אני קורא למשרדי הממשלה לקחת את הארגונים האלה דווקא, זה מאוד מאוד חשוב לעזור להם ולתמוך בהם מבחינה תקציבית. אני גם שמעתי פעם ראשונה נציגי משרדי הממשלה שאומרים 'תגישו, תביאו לנו'. זה יוצא דופן בדרך כלל. לכן אני חושב ששיתוף הפעולה שציינת, גם עם הסוכנות וגם עם משרדי הממשלה פה בארץ, הן בעלייה והן בקליטה, זה ראוי לציון ותמשיכו, אנחנו מאוד מודים לכם בשם כנסת ישראל על העבודה שאתם עושים.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.