הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 67

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, כ"ד בשבט התשע"ו (03 בפברואר 2016), שעה 9:30

מצבן של הקהילות היהודיות באירופה והצפי לעלייתן. בהשתתפות נשיא הקונגרס היהודי ברוסיה מר יורי קנר ונשיא ועד רבני אירופה הרב פנחס גולדשמידט

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

סופה לנדבר

קסניה סבטלובה

פטריסיה חבבו - ממונה עידוד עלייה וקליטה, משרד העלייה והקליטה

יוגב קרסנטי - מנהל תחום מאבק באנטישמיות, משרד התפוצות

נתי קנטרוביץ' - ממונה מחקר ומידע, נתיב, משרד רוה"מ

עודד פויר - המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

אלכס סלסקי - חבר הנהלה, מנכ"ל ביתנו עולמי, ההסתדרות הציונית העולמית

אריאל דיפורטו - מנהלת תחום עליית מצוקה, הסוכנות היהודית

בני לידסקי - מנהל עלייה ותכניות חוויה, הסוכנות היהודית

מלה תבורי - ISGAP - המכון לחקר אנטישמיות גלובלית ומדיניות

יורי קנר - יו"ר הקונגרס היהודי ברוסיה

אנה בוקשיטסקיה - מנכ"לית של הקונגרס היהודי-רוסי

ליליה אוסטרובסקי - מנהלת סניף ישראלי של הקונגרס היהודי-רוסי

פנחס גולדשמידט - נשיא ועד רבני אירופה

אריה גולדברג - מנהל מרכז רבני אירופה

ישראל גולדשמידט - מנהל אירו-אסיה, הקרן לירושלים ונציג ועידת רבני אירופה

מיכאל לובוביקוב - יו"ר ליכוד רוסיה, ליכוד עולמי

עופר דהן - מנהל העלייה והקליטה, הקרן לידידות

יעל טולדנו - מנהלת אזור צרפת ומערב אירופה-עלייה, הקרן לידידות

יצחק הילדסהימר - עיתונאי ופעיל ביהדות התפוצות

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

מצבן של הקהילות היהודיות באירופה והצפי לעלייתן. בהשתתפות נשיא הקונגרס היהודי ברוסיה מר יורי קנר ונשיא ועד רבני אירופה הרב פנחס גולדשמידט

בוקר טוב לכולם ולאורחינו הנכבדים, נשיא הקונגרס היהודי הרוסי, מר יורי קנר, ונשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט. אנחנו מברכים אתכם ותודה שהגעתם, ברוכים הבאים. אנחנו היום דנים במצבן של הקהילות היהודיות באירופה והצפי לעלייתן. יש לנו היום תרגום סימולטני מרוסית לעברית ולהיפך.

הוועדה בראשותי כבר קיימה ישיבות אחדות בנושא התגברות האנטישמיות והדה לגיטימציה של מדינת ישראל ובמקביל דנה בהיערכות המשרדים והרשויות המקומיות לקליטת עלייה. אין ספק שהוועדה בראשותי הפכה לוועדה אסטרטגית בתחום שהוא במהותה של המדינה היהודית. קליטת העלייה, זה הדבר המרכזי במדינת ישראל כמדינה יהודית.

לאור האנטישמיות הגואה באירופה בכלל ובצרפת בפרט הסתיימה שנת 2015 בשיא כל הזמנים של כ-8,000 עולים מצרפת. בשנה זו עלו גם רבים מאוקראינה ומבלגיה. קיבלנו הערכות מהסוכנות היהודית והמשרד לעלייה וקליטה, לפיהן צפויים לעלות בשנת 2016 עולים 7,000 מרוסיה, מבלרוס והמדינות הבלטיות וכ-7,400 עולים מאוקראינה וממולדביה. הצפי לעלייה בשנה הקרובה מצרפת עומד על כ-10,000 עולים. כמו כן גם ממשלת ישראל קיבלה החלטה לפני חודשיים וחצי להעלות גם 9,000 יהודים מאתיופיה.

אני אבקש מאורחינו הנכבדים לשמוע מה קורה בקהילותיהם וכיצד הם צופים שהמצב ישפיע על היקף העלייה לישראל. היום יוצג בפנינו דוח האנטישמיות לשנת 2015 שהוכן לאחרונה על ידי משרד התפוצות. אנחנו קודם כל נשמע מהאורחים הנכבדים שלנו, מנשיא הקונגרס היהודי הרוסי, מר יורי קנר, בבקשה.

בוקר טוב, כבוד הנוכחים. אני שמח לברך אתכם, כפי שאמר יושב ראש הוועדה, לפני כשנה אנחנו נמצאנו במצב מוזר משהו, מצד אחד היה זרם חזק והתגברות האנטישמיות, היו שיחות ודיונים על התגברות האנטישמיות ברוסיה, מצד שני אנחנו נתקלנו שוב בהודעות אחרות על כך שמצבם של יהודי רוסיה טוב יותר מכפי שהיה אי פעם. לכן לפני כשנה, קצת פחות, אנחנו התחלנו לעבוד על מחקר, לחקור את האנטישמיות ברוסיה. הזמנו את המחקר הזה מאחד המכונים הסוציולוגיים המכובדים והעצמאיים והבלתי תלויים. אנחנו קיבלנו דוח מקדמי ואני מקווה שממש בימים הקרובים אנחנו נקבל את הדוח הסופי, אנחנו נפרסם אותו ונשלח אותו גם לכם.

מה קובע הדוח? אכן רמת האנטישמיות ברוסיה היא נמוכה והיא אף בירידה מתמדת. במקביל לכך רמת האנטישמיות נמדדת על ידי ADL, הליגה נגד השמצה, והרמה ירדה - - - עם זאת מה אומרים הסוציולוגים? האפשרות לעלייה ספונטנית באנטישמיות על אף שרמת האנטישמיות נמוכה מאוד, הסיכון הגדול ביותר הוא בהשבה של האנטישמיות ברמה המדינית, זאת אומרת פרובוקציות שיכולה לעשות רק המדינה בשימוש באמצעים שעומדים לרשותה, למשל התקשורת ומערכות אחרות. האפשרות להתפתחות עניינים שכזאת היא מאוד לא גדולה, אבל אם אנחנו נראה סממנים כאלה תהיה תגובה ואנחנו ראינו אירועים כאלה ברוסיה, אנחנו ראינו אירועי תעמולה שהיו מופנים נגד אפילו לא מיעוטים אתניים, אלא חלקים של אוכלוסיות רוסיה ותושבים אחרים ובאמת היה לכך הד אצל האוכלוסייה המקומית.

אירועי אנטישמיות שנתקלנו בהם בשנים האחרונות, יש מקרה אחד של אנטישמיות שהיה קשור לאלימות, לפני שנתיים בדצמבר הוכה תלמיד ישיבת תורת חיים במחוז מוסקבה ולא נמצאו החוליגנים שהכו אותו. אני נפגשתי איתו ודיברתי איתו ולפי התיאור ככל הנראה באמת היה מדובר באירוע אנטישמי. אירועי האנטישמיות הגדולים ביותר והמשמעותיים ביותר מופיעים בתקשורת הרוסית ודווקא בתקשורת ההמונים, כמו למשל ערוצים ממשלתיים גדולים, זה קיים. בתוך רוסיה יש קבוצה גדולה ומשפיעה שמנסה מפעם לפעם לערער את המצב ולהופיע עם סיסמאות אנטישמיות, אבל איך זה עובד ברוסיה? הם מנסים את מזלם, הם מגיעים איכשהו לערוצים הממשלתיים, הם בודקים את האפשרות הזאת, מנטרים את הקרקע, אנחנו מנטרים את המצב, אנחנו יוצאים כנגד, הם ככל הנראה מקבלים מכה על היד איפה שהוא מלמעלה וזה מסתיים מיד. לכן זה לא מתפתח אבל מעת לעת יש ניסיונות כאלה שמתבצעים. מעת לעת יש גינויים ויש אף עונשים עבור אנטישמים במחוזות שהם יוצאים למשל לתקשורת המחוזית ולאינטרנט עם הודעות וקריאות אנטישמיות.

אם כן מה כן קיים ומה צריך כדי להבין את מצב האנטישמיות ברוסיה? הדבר הפשוט ביותר זה להשוות את המצב לאירועים שמוכרים ומובנים, מה שאנחנו רואים ובמה דנים במערב אירופה ומה שאנחנו רואים ברוסיה. במערב אירופה מדובר בפעולות טרור המופנות כלפי היהודים, בדרך כלל מתבצעים על ידי מוסלמים שהיגרו למערב אירופה. ברוסיה היחסים בין הקהילה היהודית והמוסלמים אלה יחסים בדרך כלל שונים בתכלית, זאת אומרת באופן מסורתי האזורים המוסלמיים ברוסיה, כמו טטרסטן ובשקיריה הם הסובלניים ביותר והטובים ביותר עבור הקהילות היהודיות שמתפתחות שם בצורה הטובה ביותר. בקווקז המצב גרוע מעט יותר, אך זה קשור פחות לאנטישמיות, אם כי אנחנו חקרנו את המצב בדגסטן ובינתיים לא קיבלנו את הדוח. זה המחקר האחרון שביצענו, אבל המצב שם קשור למצב הכללי הקשה בדגסטן, בצ'צ'ניה ובאינגושטיה. הקהילות ברפובליקת קווקז עדיין אלה קהילות גדולות, הקהילה הגדולה ביותר, המסורתית, היהודית מחוץ למוסקבה וסנט פטרבורג נמצאת בקווקז, בעיר פיאטיגורסק, ולמה אני אומר זאת? כי שם 8,000-10,000 יהודים חיים, רובם הם שומרי מסורת, יהודים הרריים שהגיעו מרפובליקות אחרות של צפון קווקז, הם הגיעו למחוז הזה ונמצאים שם. יש קבוצה גדולה של יהודים מסורתיים וזה מעניין מאוד היה לצפות בכך, הדבר לא גורר אנטישמיות במקום.

מה אנחנו רואים במזרח אירופה? במזרח אירופה אנחנו רואים אירועים של ניאונאציזם, ראינו את זה בהונגריה וביוון. ברוסיה, כשאנחנו מדברים על כך שמנסים להגיע לתקשורת הרוסית, זה קיים ברוסיה, הלאומנות הרוסית צועדת לצד האנטישמיות. היום אלה קולות שמנמיכים אותה, אבל כן אפשר לחשוב שעם שינוי המצב ברוסיה המצב הזה יכול להשתנות ולצאת לעולם.

ברוסיה גם מתקיימת אנטישמיות עממית, אם אפשר לכנותה כך. אותה האנטישמיות שאחראית למילה פוגרום שנכנסה לשפות כל העולם. כששואלים אותי אם טוב אצלנו, אני אומר 'כן, הכול טוב אצלנו, אבל המילה פוגרום עדיין קיימת בכל שפות העולם ללא תרגום'. כמו ספוטניק, אגב. רוסיה גם אחראית למילה ספוטניק שנכנסה לשפות העולם וגם למילה פוגרום. את האנטישמיות הזו קל להצית, אם תתקיים תעמולה רצינית.

מה שמעניין, ודאי יהיה לכם מעניין לשמוע, זו לא הייתה מטרתנו אבל הסוציולוגים כללו בשאלונים סעיפים, הם שאלו אם ההורים או הסבים והסבתות יהודיים ואם יש עוד קרובי משפחה יהודיים. הופתענו מאוד מהתוצאות ואני חושב שאני אפתיע גם אתכם, במוסקבה אנחנו שאלנו 500 איש ומדובר במבחר אקראי, לא שאלנו אנשים בבתי כנסת, לא במרכזים יהודיים ולא באוניברסיטאות, אלא זה היה מדגם אקראי ומדובר בעצם במחקר איכותי, אז שאלנו 500 איש, יש לנו כ-14 מיליון תושבים במוסקבה, לכ-3% מהתושבים היו הורים או סבים/סבתות יהודיים. אם אנחנו מנסים להשליך זאת לתושבי רוסיה אנחנו נקבל 350,000-400,000 צאצאים ליהודים בדור הראשון או השני.

פרט לכך הייתה שאלה ששאלה לגבי קרובי משפחה יהודים נוספים. במוסקבה 8% מהנשאלים ציינו שיש להם קרובי משפחה אחרים יהודים, זאת אומרת סבא רבא, סבתא רבתא, בני זוג, קרובים של בני זוג, גיסים וכך הלאה, קשרים דרך נישואים. אנחנו רואים שרק במוסקבה יש 11% של תושבים, יותר ממיליון בני אדם, שקשורים בדרך זו או אחרת לעם היהודי. ברוסיה מדובר ב-2% בממוצע. ייתכן שהמדגם שם היה מייצג פחות, ל-4% יש קרובים יהודיים. אם אנחנו נבדוק את ההרכב הלאומי של רוסיה אנחנו נראה קבוצה די משמעותית, די גדולה, של אנשים שקשורה לעם היהודי. אני לא יודע באיזה עוד מילה אפשר להשתמש כאן, אבל מדובר בקבוצה גדולה שקשורה לעם היהודי.

מה הייחודיות של רוסיה? אני נולדתי באוקראינה ואני מתאר לעצמי את המצב באוקראינה כדי טוב, אז ברוסיה, בשונה ממדינות אחרות, היהודים השתלבו באינטליגנציה, בבני ההשכלה הרוסית, והמיזוג הזה מתקיים במשך כמה דורות.

במה נתקלתי? יש לי מכר טוב, אדם די מוכר ברוסיה, הוא בעל שם משפחה יהודי, אני ואחרים סברנו שהוא יהודי. אגב, יש לו אזרחות ישראלית אבל הוא ממשיך לעבוד במוסקבה. הם החליטו להתייעץ איתי, מה הבעיה? אני מכיר את אשתו, אשתו יהודייה ובנם חושב לעלות ארצה. מה הבעיה? זה בן מנישואים קודמים והוא עצמו יהודי דור שלישי, למרות שכולם מסביב סבורים שהוא יהודי. הוא אדם מוכר ברוסיה, יש לו שם משפחה יהודי, בנו מזדהה כיהודי ורוצה לעלות, אבל לפי החוק הקיים נכון להיום הוא לא זכאי לעלות לארץ. אני חושב שהבעיה הזאת יכולה להתעורר כאן. מה שמעניין זה שיש להם גם בת משותפת והיא כן יהודייה על פי ההלכה, כי היא מהנישואים האלה, אבל היא לא מזדהה כיהודייה והיא עזבה לארצות הברית ולומדת שם. הילד הזה דווקא כן רוצה לעלות ארצה וזה כנראה הגורל היהודי הסבוך.

עוד דבר מעניין שאני רוצה להגיד כאן. כבר אמרתי פעם, אני נתקל בחוסר הבנה ולעתים קרובות זה גם גורר פגיעה מצד המקצוענים העובדים בתחום הזה. המצב היום הוא כזה שהמוסדות הישראליים העוסקים בעלייה בעצם בודקים את היהדות באופן אידיאולוגי, בצורה דומה שבה נאמר לרבנים להתייחס לגויים שרוצים לעבור גיור, זאת אומרת מגרשים אותם שלוש פעמים לפני שמאשרים להם. דהיינו היחס הוא לא לגייס אנשים, לא לקרוא להם. אתם מבינים אותי, נכון? מה הרב צריך לעשות כשגוי בא אליו ומבקש להצטרף לעם היהודי? לגרש אותו שלוש פעמים, זאת המערכת שעובדת גם היום.

יש ארגון שנקרא נתיב, ואני לא מבקר אותו, כמובן הם עושים את עבודתם, אבל עד כה קיימת מערכת של ברית המועצות לשעבר, כאשר בכל העולם יהודי הוא בן אדם שהוא משולב, שהוא חי עם הקהילה היהודית, ברוסיה יהודי הוא בן אדם שהפקיד של נתיב רואה בו יהודי. אני לא אומר שזה גרוע, אני אומר שהדבר הגרוע הוא שהיום אין דרך שבה כאשר זה יעבור איזה שהוא תהליך של - - - כלומר המצב של היום ישתנה כאשר הפקיד של נתיב הוא שקובע לעומת המצב העולמי כאשר הקהילה קובעת מי הוא יהודי ומי הוא לא יהודי. זה חלק מאוד חשוב, מכיוון שיש חלק גדול מאוד, קבוצה גדולה מאוד של יהודים ממוצא יהודי שהם כמעט ולא שותפים, לא משתתפים, מסיבות כאלה או אחרות בחיים היהודיים. עוד אחת הסיבות, אני לא אומר שזאת הסיבה העיקרית, אבל אחת הסיבות היא הסיבה שאני ציינתי, שלאנשים יש את הדעה הקדומה, שלא הם הבעלים של גורלם, לא הם קובעים בשביל עצמם אם הם חלק מהעם היהודי או לא, אלא מי שצריך לעשות את זה הוא פקיד שאמור לעבור על המסמכים.

אז שוב אני רוצה להפנות לתשומת לבכם, אני לא מבקר את המצב שקיים היום, אני רק מציין ואני מדבר על כך שהיום אין את מפת הדרכים שאמורה להביא לכך שברוסיה וגם במדינות אחרות בברית המועצות לשעבר תהיה שיטה שתהיה קיימת, כמו בשאר מדינות העולם, שיש קהילה יהודית שהיא זו שצריכה לקבוע מי הוא חלק מהעם היהודי ומי הוא לא. זאת דעתי, זו תפיסתי ואני משוכנע בכך. תודה רבה.

תודה רבה לנשיא הקונגרס היהודי הרוסי, מר יורי קנר. הצטרפו אלינו חברת הכנסת ושרת הקליטה לשעבר, סופה לנדבר, וחברת הכנסת קסניה סבטלובה.

יש לנו אורחים מכובדים ונמצא פה גם נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט. בבקשה, כבוד הרב.

תודה, כבוד היושב, תודה על ההזמנה היום לכנסת, זה כבוד גדול בשבילנו, בשביל ידידי הטוב, מר יורי קנר, יו"ר הקונגרס היהודי הרוסי, וגם בשבילי. זאת לא הפעם הראשונה שאני נמצא פה. חברת הכנסת סופה לנדבר וקסניה סבטלוב, טוב גם לראות אתכם והרבה חברים וידידים משנים רבות של עבודה ביחד לעלייה וקליטה כאן בישראל של עליית יהדות ברית המועצות שמהווה באמת חלק היסטורי של העלייה למדינת ישראל.

תרשו לי קודם כל להתחיל מאנקדוטה ששמעתי פעם משגריר ישראל במוסקבה, מר נתון מרון, שאמר לי, על סמך הדברים שאמר מר יורי קנר, שמישהו הגיע לשגרירות כדי לעלות ושאלו אותו האם הוא יהודי, הוא אמר לא, האם יש לו איזה קשר משפחתי עם העם היהודי? הוא אמר 'כן, כן, הסבא שלי השתתף בפוגרום'.

ורק כדי גם לענות לדברים שאמר יורי קנר, באמת בכל הנושא הזה של גיור, שאנחנו עוסקים בו במוסקבה במשך שנים רבות וגם הנושא ההלכתי שכשגר בא להתגייר בית הדין צריך להתחיל להשפיע על האדם לא להתגייר, אנחנו מנסים להשפיע על האדם ואנחנו יודעים את זה מהסיפור של נעמי, רות ועורפה, אבל אני צריך להסביר שבית הדין שלנו, כבר שנים רבות אנחנו נהגנו כך כשזה נוגע רק למי שמגיע מהרחוב, זאת אומרת אדם שאין לו שום קשר משפחתי ליהדות, אנחנו באמת צריכים לברר ולשאול מה פתאום האדם הזה רוצה להצטרף לעם היהודי. אם מגיע מישהו שהוא בן לאב יהודי או נכד לסבא יהודי ואומר שהוא רוצה להצטרף לעם ישראל אין כאן דין דחייה ואנחנו לא דוחים. הגיור צריך להיות אותו גיור, אבל מצד שני אין דין דחייה פה, לכן בנושאים האלה אני רוצה להשקיט את מצפונו של חברי, שהוא גם, דרך אגב, נין ונכד של מייסד תנועת החסידות, של הבעל שם טוב וגם של הנודע ביהודה, עושה רבות רבות למען יהדות רוסיה.

בגלל שמר יורי קנר דיבר על רוסיה אני רוצה קצת יותר לדבר על המצב באירופה. לפני שנתיים בברלין תיארתי את המצב של היהודים באירופה כמצב של אדם שעומד על פסי רכבת ומשני הכיוונים מגיעות רכבות במהירות רבה, מצד אחד הרכבת של הטרוריזם האיסלמי ומצד שני הרכבת של התשובה הישנה של אירופה הפוסט נוצרית והחילונית של ההתקפה האנטי דתית שרוצה לאסור על המוסלמים גם את הנושא של ברית המילה וגם את החלל ואצלנו את הנושא של הבשר הכשר וברית המילה. משני הכיוונים יש את הסכנות האלה ליהדות אירופה.

אפשר לומר שב-2015 המצב קצת השתנה. בשנת 2015 אנחנו חווינו התגברות אדירה של הסכנה של הטרור האיסלמי באירופה. זה התחיל בחודש ינואר בפריז, לפני זה היו התקפות גם במוזיאון היהודי בבריסל וגם לפני זה בבית הספר היהודי בטולוז כאשר אנחנו, ועידת רבני אירופה, כדי לחזק את יהדות טולוז אנחנו קיימנו את הוועידה הדו שנתית שלנו שם במאי השנה. ההתקפות על שרלי הבדו ועל הסופרמרקט הכשר בפריז שהיו בינואר אשתקד, וזה המשיך גם בקופנהגן. ההתקפות האלה היו מורכבות, מצד אחד היו ההתקפות על הקהילה היהודית, מצד שני היו התקפות על העיתונות החופשית ועל המערכות של המדינות האירופאיות. בנובמבר חווינו את ההתקפה הנוראה הזו שהייתה בפריז שבה נהרגו יותר מ-100 בני אדם.

קשה לומר את זה, אבל אני רוצה לומר שהמצב של היהודים אחרי נובמבר השתנה באירופה ואני אסביר בדיוק למה, אני אסביר את זה במשל. אנחנו כולנו יודעים שכשאדם נכנס למטוס, בדרך כלל כשאדם נכנס למטוס אדם מכניס את עצמו למצב של סכנה, מי יודע מה יכול לקרות כשאדם נמצא במטוס בגובה של 10,000 מטר. גם כשאדם נכנס לניתוח אז הוא גם מכניס את עצמו לסכנה, אבל בדרך כלל אנשים שנכנסים לניתוח הם הרבה יותר מפחדים מזה מאשר כשאדם נכנס למטוס. שמעתי פעם מה ההבדל, כשאדם נכנס למטוס הטייס טס איתך ביחד, כשאתה נכנס לניתוח הרופא נשאר בצד. עד נובמבר בפריז אירופה הסתכלה על הבעיה של הטרור האיסלמי כבעיה ישראלית וכבעיה יהודית, היום אירופה מסתכלת על הבעיה של הטרור האיסלמי כבעיה אירופאית. אנחנו היינו בשלב הניסיון, היהודים תמיד היו הקורבנות הראשונים, אבל היום זאת בעיה קיומית על אירופה.

אבל יש לאירופה שתי בעיות איך להילחם בטרור האיסלמי. הבעיה הראשונה, אירופה הוקמה כאיחוד פיננסי ולא כאיחוד פוליטי ולא כאיחוד ביטחוני, לכן כוחות הביטחון של אירופה לא עבדו מספיק אחד עם השני, אין גבולות בתוך אירופה ורק לשמוע את ראש שירות הביטחון של צרפת אחרי ההתקפות בפריז בנובמבר, אומר שהוא לא היה יכול לצפות להתקפה מעבר לגבול שלא קיים מבלגיה, 10 קילומטר, בגלל שזה היה מעבר לגבול, ננסה לחשוב פה, אולי ראש המוסד כאן בארץ שאומר שהוא לא יכול לצפות להתקפה מירדן או מלבנון או ממקום אחר בגלל שזה היה מעבר לגבול.

דבר שני, דבר שאני העליתי כשנפגשתי עם סגן הנשיא של האיחוד האירופאי בדבוס לפני שבוע, עם מר פרנץ טימרמנס, ואני גם כתבתי על זה בלוג שהתפרסם בטלגרף בלונדון לפני שבוע, שאין לנו היום באירופה, ואולי באף מקום, יש לנו בעיה לומר בוודאות מה זה איסלם רדיקלי ומה זה איסלם לא רדיקלי, איזה סוג של איסלם מהווה סכנה לאנושות, לאירופה, ואיזה סוג של איסלם לא מהווה סכנה. הבעיה מתגברת והולכת כאשר יש הרבה ארגונים רדיקליים איסלמיים בעולם. למשל בשביל טורקיה, בגלל שטורקיה לוחמת באסד ארגון דאעש לא מהווה ארגון רדיקלי קיצוני, ולמשל בשביל רוסיה, שלוחמת בעד אסד ונגד דאעש, בשבילם חיזבאללה או חמאס לא מהווים ארגונים איסלמיים קיצוניים. מה ההבדלים? איפה ההבדלים?

יותר מזה, בגלל האינטרנט, בגלל הפייסבוק, בגלל המדיה החופשית היום יש אפשרות להשפיע על בני אדם בכל מקום שהם להצטרף לשורות הארגונים הטרוריסטיים האלה ולכן הבעיה הפכה לבעיה עולמית, לא בעיה ממוקדת. האמת שצרפת, כמו בישראל מאז כמעט הקמת המדינה, יש את התקנות לשעת חירום, צרפת הכניסה תקנות כאלה אחרי ההתקפות בנובמבר וגם הגבלות חריפות ביותר על חופש הביטוי באינטרנט שפוגע, שיכול לעורר את הקוראים והמשתתפים במדיה הזאת למעשי טרור נגד היהודים.

חלק מהתוצאות של הגברת הטרור באירופה והגברת האיסלם הקיצוני מהווה גם תגבור של הימין הקיצוני באירופה. הימין הקיצוני מתגבר בכמה וכמה ארצות, בהולנד, בצרפת וגם בהונגריה וכאן אני רציתי לצאת בקריאה גם למשרד החוץ במדינת ישראל. אני שמעתי בשיחותיי עם הרבה מפקידי משרד החוץ ואחרים שיש מחשבות כאילו שאירופה, אירופה הממסדית, מתרחקת מישראל. עכשיו התחילו גם עם סנקציות נגד מוצרים מהתנחלויות, החברים החדשים של ישראל יימצאו אך ורק או בעיקר בימין הקיצוני.

בימין.

אני לא רוצה לחזור על שמות של השגרירות או האנשים שאמרו דברים כאלה, אבל הם אמרו שהחברים האמיתיים נמצאים שם. לכן אני רוצה לומר שנכון שיש בעיה של בידודה של ישראל באירופה, זאת בעיה שצריכים לטפל בה, אנחנו הארגונים האירופאים מנסים לעזור בזה, ודאי שגם נציגי מדינת ישראל יכולים לעשות יותר בנושא הזה, אבל סך הכול יש לישראל הרבה הרבה חברים וידידים באירופה. אנחנו בוועידת רבני אירופה נתנו במשך החודשים האחרונים שני פרסים, אחד לראש ממשלת צרפת, מר מנואל ולס, וגם לפני שלושה שבועות לנשיא לשעבר של צרפת, מר ניקולא סרקוזי, על עמדתם הנחרצת מאחורי הקהילה היהודית בצרפת. זאת אומרת זה דבר אחד שצריכים לדעת, שממשלת צרפת עמדה במאה אחוז מאחורי הקהילה היהודית ויש רצון רב גם לשמור וגם לעזור לקהילה היהודית. ממשלת צרפת מוציאה יותר ממיליון יורו ביום כדי לשמור על מוסדות הקהילה היהודית בצרפת.

ואכן אני אמרתי ששדה הקרב בין הפחד והתקווה על עתידה של אירופה ועתידה של יהדות אירופה נמצאים היום בצרפת. יושב ראש הוועדה, מר אברהם נגוסה, דיבר על עלייה של בערך כ-10,000 יהודים מצרפת השנה. יש כאלה שאומרים שעלייה כזאת היא עלייה אולי לא מדי משמעותית, הרי מספר היהודים בצרפת הם למעלה מ-600,000, אבל התשובה היא לא כך, כי 10,000 היהודים, אני שמעתי מספר קצת פחות, אבל ייתכן שזה המספר הסופי והאמיתי - - -

לא, זה צפי ל-2016.

אז כן, 8,000 ל-2015, בתוך 600,000 היהודים שנמצאים בצרפת, 50,000 הם הליבה של הקהילה בצרפת ו-8,000 היהודים שעלו מצרפת אשתקד היו מתוך הליבה. זאת אומרת מצד אחד זה ודאי ייתן הרבה למדינת ישראל, מצד שני זה יחליש בהרבה את הקהילה הממוסדת בצרפת.

כאן אני רוצה גם לדבר על הבעיה הזאת, בגלל שמצד אחד כשעולים לארץ אנחנו, המנהיגים הרוחניים בחוץ לארץ, צוחקים בעין אחד ומצד שני בוכים בעין אחת. אנחנו עומדים עכשיו להתחיל תכנית חדשה, לחזק את הקהילות הקטנות שהופכות מקהילות לבתי כנסת. כשאני מדבר על קהילות זה כל שירותי קהילה, עם חינוך ועם סיעוד וכו' וכו', ובגלל שהקהילה קטנה והולכת או החלק המרכזי של הקהילה עוזב הקהילה כבר לא יכולה לתת את השירותים החיוניים שקהילה חייבת לתת.

אני רציתי עוד לדבר על נושא אחד, זה הנושא שעלה בצרפת, לא לפני הרבה זמן, לפני שבועיים שלושה - - -

אתה אמרת שהקהילה לא יכולה לתת את השירותים, למה אתה מתכוון? שהם יישארו שם ואנחנו נמשיך לתת להם שירות?

למשל ניקח קהילה בסקנדינביה או מקום אחר, בקהילה יש ערבי כנסת, זה תמיד מרכז הקהילה בחוץ לארץ, על יד בית הכנסת יש את בית הספר, יש מרכז קהילתי וכו'. כשהקהילה קטנה והולכת אז מתחילים למכור את הבניינים, אין להם אפשרות לתת את כל השירותים שצריכים ועל כן אנחנו צריכים לחשוב ביחד, וכאן אני שוב חוזר ואומר, שככל שהזמן עובר מרכזיותה וחיוניותה והחשיבות של מדינת ישראל עבור יהדות התפוצות עולה והולכת.

מלה, את זוכרת, כשהגיע ראש ממשלת ישראל, מר יצחק רבין המנוח, למוסקבה לביקור הראשון של ראש ממשלת ישראל ברוסיה המודרנית, זה היה ב-1994, אני אמרתי לו, היו שם אלפי יהודים בבית הכנסת הגדול במוסקבה, שאם לא יהיה חינוך יהודי לא יהיו יהודים ואם לא יהיו יהודים לא תהיה עלייה. אני יודע שממשלת ישראל, דרך חפציבה, כבר עושה רבות רבות למען החינוך היהודי בחבר העמים ויש עכשיו גם עלייה בהתעניינות ובעזרה לחינוך יהודי במקומות אחרים, במדינות אחרות, גם דרך הסוכנות היהודית. אני יודע שיש בארצות הברית כמה וכמה פרויקטים של חינוך יהודי, של בתי ספר עבור יורדים מהארץ, שזה גם נושא חשוב ביותר. אני חושב שבעיקר גם בחבר העמים, ברוסיה, באוקראינה ובמקומות אחרים, שרוב היהודים הם לא דתיים, הם חילוניים, שלא מוצאים את מקומם בבתי הכנסת, הנושא של בית הספר הוא חשוב ביותר. ככל שיהיו יותר ילדים יהודים בבתי הספר תהיה יותר זהות יהודית ויהיה גם יותר עתיד יהודי, יותר עלייה וגם עם ישראל ומדינת ישראל מתחזקים.

רציתי לגמור את דבריי שוב בהבעת תודה ליושב ראש הוועדה, מר אברהם נגוסה. עצם זה שאנחנו יושבים, נציגי יהדות אירופה ונציגי יהדות רוסיה ביחד עם עולה מאתיופיה, זה מדבר יותר מכל דבר אחר על הצלחתה של העלייה לישראל מכל ארצות תבל. ואני רוצה גם להודות לממשלת ישראל ולכל משרדי הממשלה שעושים רבות עבור חיזוק התפוצות ואנחנו בתפוצות כאן לעזור, להיות שותפים, כדי לעזור למדינה וגם לחזק את הקהילה היהודית בחוץ לארץ. תודה רבה.

תודה רבה. אני מאוד מודה לכם, האורחים הנכבדים שלנו, שהגעתם לכאן ושיתפתם אותנו והשכלתם אותנו על מצבן של הקהילות באירופה וברוסיה. אנחנו מודים לכם.

אנחנו עכשיו נשמע דיווח לשנת 2015 ממר יוגב קרסנטי, מנהל תחום המאבק באנטישמיות במשרד התפוצות. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, חברות הכנסת, אורחים נכבדים, נשיא הקונגרס, נשיא ועידת הרבנים. זה הדוח שהציג השר, שר התפוצות נפתלי בנט, ביום השואה הבינלאומי בממשלה, דוח התקריות האנטישמיות והמגמות העיקריות לשנת 2015. עיקר התרומה של הדוח הזה זה בהצבעה על מגמות. רצינו כמה שיותר מהר עם תום השנה להגיש לממשלה את המגמות המרכזיות שהיו בשנת 2015 כדי שנוכל להתכונן לשנת 2016 כמו שצריך ולפעול כמה שיותר מהר. חשוב לומר שאנטישמיות היא תופעה על היסטורית. כל מי שניסה למצוא לה סיבות זמניות נכשל ובגדול התיאור של האנטישמיות כשנאת עולם לעם עולם עדיין תקף, כל פעם משתנה הסיבה ומשתנה התירוץ.

שנת 2015 הייתה שנת שיא באירועים האנטישמיים וחשוב להבין את זה מכיוון שבשנת 2015, בשונה משנת 2014, לא היה מבצע בעזה, לא היה אירוע במזרח התיכון שיכול היה להעלות את כמות התקריות האנטישמיות באירופה ועדיין אנחנו רואים כמעט את אותה רמה של תקריות אנטישמיות, ובמקומות שבהם הייתה ירידה זו הייתה ירידה מאוד קטנה, של 1% או 2%, בלי שיהיה שינוי ממשי משנת 2014.

שנת 2015 תיזכר כשנה שבה תפסה האנטישמיות המוסלמית את הבכורה כמחולל האנטישמיות העיקרי. על פי המקורות שיש בידינו מהגרים ובני מהגרים אחראים ל-80% מהתקריות האנטישמיות במערב אירופה וקרוב ל-100% מהתקריות האנטישמיות האלימות במערב אירופה. חשוב להדגיש שלא מדובר כאן בפליטים שמציפים עכשיו את אירופה, הם טרודים בבעיות יום יום, טרודים בניסיונות להתערות בחברה, להתפרנס. מדובר כאן באזרחים אירופאים שגדלו והתחנכו על אדמת אירופה, שהם אלה שמחוללים את האנטישמיות כנגד היהודים. עוד חשוב לומר הם רואים את הקהילות היהודיות ואת מדינת ישראל כרצף אחד. זאת אומרת אין פה הבדל ממשי בין ישראלים לבין יהודים וגם אנחנו נראה את אותה תופעה כשנדבר על השמאל הרדיקלי.

תגובת השלטונות לאנטישמיות המוסלמית הגיעה באיחור רב ועדיין אנחנו מזהים בחלק מהמדינות שהדרך שהן היו מעוניינות להתמודד עם הבעיה הזאת זה בעיקר דרך של חינוך, מה שאומר שהתופעה הזאת הולכת ללוות את הקהילות היהודיות עוד תקופה ארוכה. אנחנו היינו רוצים לראות יותר אכיפה, יותר חקיקה. יש לנו חקיקה טובה, טובה מאוד אפילו, בחלק מהמדינות, אבל היינו רוצים לראות יותר אכיפה וענישה גבוהה יותר למחוללי אנטישמיות.

אנטי ישראליות. אנטי ישראליות היא אי קבלת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית ושלילת זכותו למדינה. האנטי ישראליות יוצרת אקלים ציבורי שתומך בפגיעה ביהודים על רקע זיהויים עם מדינת ישראל. זה גם נכון לגבי האיסלם הרדיקלי וגם נכון לגבי אנטי ישראלים. דוגמה לזיהוי ולחיבור הזה בין ישראל ליהודים קיבלנו לפני כשבועיים בצרפת בריאיון לתכנית ברדיו אירופה 1. רוני ברומן, ממייסדי רופאים לזכויות אדם, יהודי יליד ישראל, טען ברדיו שם שחבישת כיפה היא לא רק סממן דתי, היא גם סממן פוליטי, חבישת כיפה היא הצהרת נאמנות למדינת ישראל ולמדיניותה. בעצם מה שהוא אמר זה שמי שחובש כיפה יכול להוות מטרה למבקריה של מדינת ישראל וזה בעצם שלילה מהיהודים את חבישת הכיפה כביטוי דתי. אני רק יכול לתאר לעצמי מה היה קורה אם היו אומרים את אותו דבר על חיג'ב או על כאפיה.

ימין קיצוני. שנת 2015 היא השנה בה הימין הקיצוני סימן לעצמו למטרה את מניעת האיסלמיזציה של אירופה. משבר הפליטים והמהגרים הוא הדלק שמניע את עליית הימין הקיצוני. במערב אירופה עיקר הסכנה שאנחנו מזהים לקהילות היהודיות היא התגברות של חקיקת חוקים מגבילים ואווירה ציבורית עוינת זרים ובכלל זה גם את היהודים. במזרח אירופה התמונה מורכבת יותר, כאן אין אנטישמיות מוסלמית אלא התחזקות של גורמים גזעניים שמנסים לשכתב את ההיסטוריה ולהקטין את חלקם של עמיהם בשואת היהודים. אנחנו רואים את זה בפרלמנט האוקראיני, שקיבל השנה חוק שמשווה את תקופת השלטון הקומוניסטי לתקופת השלטון הנאצי, בעצם זה אומר שהאוקראינים היו תחת כיבוש נאצי ולכן לא אחראים למעשיהם. ראינו בהונגריה מאמצים לטהר את דמותו של מיקולוש הורטי, ששיתף פעולה עם הנאצים. בפולין ראינו התבטאויות של חברי מפלגת חוק וצדק שזכתה במחצית המושבים בפרלמנט, התבטאויות שהביאו את מרטין שולץ, נשיא האיחוד, להביע חשש ממשי מפני ניסיונות לשנות את זכר השואה והוראתה בבתי הספר בפולין, וזאת מגמה שאנחנו מזהים כמתפשטת במזרח אירופה.

תוצאות האנטישמיות. התוצאה אולי המיידית היא התבוללות. אנחנו מדברים הרבה פעמים על ההקשרים שבין אנטישמיות לעלייה, אבל על כל אחד שבוחר לעלות כנראה שיש אחד נוסף, אם לא יותר, שבוחר להתרחק מהעם היהודי. הדבר הזה נכון במיוחד לגבי צעירים שיש להם אפשרות לבחור את הזהות שלהם, אם הזהות היהודית היא זהות שגובה מחיר כבד יכול להיות שהם פשוט יעדיפו להצניע את הזהות היהודית הזאת. ראינו את זה עם ההצנעה של סממנים יהודים, עם הורדה של הכיפה, ואנחנו נראה את זה גם תיכף כשנדבר קצת על נתוני הגירה מאירופה.

הדבר השני זה התבצרות והסתגרות. אלה שהתבוללות היא לא אופציה עבורם, אלה שלא יכולים להצניע את הזהות היהודית שלהם נאלצים להסתגר, להתגדר, החיילים בפתח בתי הספר משדרים ביטחון, אבל גם משדרים שהיהודים הם גורם זר, גורם שצריך להגן עליו, גורם שצריך לשמור עליו. משיחות שלנו עם הורים ששולחים את הילדים שלהם לבתי ספר יהודיים הם אומרים שהם חושבים פעמיים אם לשלוח את הילדים לבית הספר מכיוון שבית הספר מהווה מטרה למפגעים ויכול להיות שהם יעדיפו לשלוח את הילדים שלהם לבתי ספר ציבוריים, ששם הם לא נבדלים ולא מהווים מטרה מובחנת.

כמובן שזה יוצר דה לגיטימציה להזדהות עם ישראל ולחיבור, כמו שראינו קודם, ותופעה של הגירה מאירופה שלא ראינו כמוה מאז 48'. פוקוס על יהדות צרפת. היה לנו את הסקר הגדול שערכה הסוכנות לזכויות בסיסיות של האיחוד האירופי בשנת 2012, פורסם בשנת 2013, אז דיברו על 49% מהיהודים בצרפת ששוקלים הגירה, היום האחוזים כבר גבוהים יותר, עברנו את ה-50%. חשוב להבין שמבין אלה ששוקלים הגירה, 43% שוקלים להגר לישראל, אלה אותם יהודים עם זהות יהודית חזקה, אנשים שרוצים לחיות את החיים היהודיים שלהם במלואם, הם מזהים את ישראל כמקום שבו הם יכולים לעשות את זה. 43% אחרים שוקלים להגר למדינות כמו קנדה, ארצות הברית, אפילו בריטניה, וזאת בדיוק התמונה שעליה אנחנו מדברים. על כל אחד שרוצה לעלות יש אחד שכנראה יתרחק, אם לא יותר.

חשוב להבין, 63% מיהודי צרפת חוו אנטישמיות בשנה האחרונה. מהנתונים של האס.פה.סה.זה, זה ארגון הביטחון של הקהילה הצרפתית, פורסמו השבוע, עולה שלמרות שיהודי צרפת מהווים פחות מ-1% מהאוכלוסייה הם היו מטרה ל-40% מפשעי השנאה, מהמתקפות הגזעניות שבוצעו בשנה האחרונה בצרפת. כמובן שזה חסר כל פרופורציה ביחס לחלקם באוכלוסייה וזה מסביר גם את התמונה שאנחנו רואים כאן.

אם אין שאלות אני אעבור לפעולות משרד התפוצות לשנת 2016.

אז אולי תסיים את זה ואז ביחד למי שיש שאלות, אני בטוח שרושמים, ואז כשנכנסים לדיון ישאלו אותך ואולי תעדכן אותנו על הפעילות ב-2016. תמשיך.

לא, זהו. אני יכול להרחיב על אחד הנושאים, אבל - - -

תודה. הדובר הבא שלנו זה אריה גולדברג, מנהל מרכז רבני אירופה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש, על הדיון החשוב הזה. אנחנו שמענו פה וראינו גם עכשיו נתונים שמדברים בעד עצמם. אני, ברשותך, הייתי רוצה לדבר קצת על הנושא של ההתמודדות, איך מתמודדים עם הבעיה. הבעיה של האנטישמיות הולכת וגואה, שמענו פה על רוסיה, אני יכול לספר על אירופה, רק בחודש האחרון אני בעצמי הייתי, יחד עם קבוצה של רבנים, בגרמניה, איטליה, בבלגיה והולנד היינו יחד עם הרב הראשי לישראל, עם הרב דוד לאו, בפגישות וכולם יודעים את הבעיה של האנטישמיות, אבל מדברים על הנושא של ההתמודדות, איך מתמודדים עם זה.

קיימנו פגישה יחד עם הרב הראשי לישראל עם נשיא האיחוד האירופאי, מר שולץ וסגנו, וגם חברי פרלמנט בבלגיה של האיחוד האירופאי וגם חברי פרלמנט בהולנד והולך ומתגבש, ופה אני חושב שוועדת העלייה והקליטה והתפוצות, חברי הכנסת, ממשלת ישראל, יכולים לסייע רבות בזה, וגם הנציגים החשובים שיושבים פה, מהארגונים השונים, זה הנושא של החינוך. דיברו פה על החינוך היהודי ואני מדבר על החינוך הכללי ויש לזה בהחלט אוזן קשבת.

היום האיחוד האירופאי מבין, וגם חברי הפרלמנט בכל מדינות אירופה מבינים, שזה לא רק אנטישמיות כלפי יהודים אלא זה גם שנאת זרים בכלל. הדרך להתמודד עם זה היא בנושא של החינוך, להשקיע בחינוך של הצעירים והצעירות ברחבי אירופה. כאן אני חושב שלכל המשרדים הממשלתיים כאן, אנחנו היינו בשיתוף עם משרד החוץ, שגריר ישראל בהולנד היה איתנו, נציגה של משרד החוץ בבלגיה הייתה איתנו, וכולם מסכימים שהנושא הזה הוא הנושא החשוב ביותר. אנחנו קיימנו גם פגישה לפני שבוע עם נציב החינוך באיחוד האירופאי שהרים את הכפפה ורוצה עכשיו לתכנן תכנית שתתאים לכל מדינה ומדינה בהתאם לאופי שלה בנושא הזה של החינוך. כאן אני חושב שממשלת ישראל ומדינת ישראל יכולה לסייע בזה רבות.

כשמדברים על אנטישמיות, אני רוצה להדגיש, הכותרת של הדיון היום זה מצבן של הקהילות היהודיות באירופה, כל מי שקצת מכיר את אירופה ויודע, בוודאי הדוברים הקודמים גם יסכימו לכך, אין דינה של אנטישמיות בצרפת כמו באיטליה ואיטליה זה לא אנגליה ואנגליה זה לא יוון. כל מקום זה עם האופי שלו ועם הייחודיות של האנטישמיות שקורית שם. יש מקומות יותר בטוחים ופחות בטוחים.

ברשותכם אני רוצה קצת לצנן את האווירה בנושא של העלייה, כי אני נמצא ומסתובב בשטח. קודם כל ליתר דיוק עלו השנה 6,930 יהודים מצרפת. אם אנחנו קצת נפלח את היהודים שעלו מצרפת, רובם הם אנשים מבוגרים שיש להם בנים, ילדים או נכדים שגרים בארץ, רובם יש להם דירות כאן. זאת המציאות. אני מדבר לפחות על הציבור שאני מכיר ומה שאנחנו בדקנו, עשינו על זה בדיקה מקיפה מאוד. יש כאלה, דרך אגב, שעזבו את צרפת ועברו לאנגליה, ללונדון, או מסביב ללונדון, שם העסקים קצת יותר טובים, ועדיין אי אפשר לומר שיש נהירה של עלייה בלי סוף מאירופה, מכמה וכמה סיבות. אחת הסיבות, לצערנו, הכי בעייתית זה הנושא של הביטחון בארץ. לא הסיבה של הביטחון באירופה תזרז הרבה לעלות לארץ כי גם פה יש, לצערנו הרב, בחודשים האחרונים בעיות של ביטחון. כדי שיהודי יעלה לארץ הוא צריך כאן לקבל גם שיהיה לו מבחינה כלכלית מסודר, גם מבחינת המשפחה שלו, זה לא פשוט לקום ולעזוב את העסק שלו, את המשפחה שלו, את המקום שהוא היה גר בו שנים על גבי שנים.

אני פגשתי לפני כמה זמן זוג של יהודים ששוקלים לעלות לארץ מליון בצרפת והם סיפרו לי שסבות סבותיהם כבר גרים שם. לא כל כך פשוט לקום לעזוב את מקום המגורים, לעזוב את מקום החממה שהם מכירים ויודעים ולעלות לארץ. כדי לעלות לארץ הם צריכים גם לקבל את התנאים כמו שהם היו רגילים שם. אם אנחנו מדברים על יהודים מסורתיים, שרגילים לבתי כנסת, למקווה טהרה, לאוכל כשר, וכשהם מגיעים לארץ הם גם צריכים לקבל את הדברים האלה. ולכן כשאנחנו מדברים על הנושא של עלייה, כדי שבאמת יהודים יעלו לארץ ואנחנו קוראים לכל היהודים לעלות לארץ, צריך גם ליצור להם את התנאים הסביבתיים שהם יוכלו לקיים את אורח החיים שלהם כמו שהם נהגו באירופה.

יחד עם זה אין ספק שכל עוד ויש יהודים שחיים באירופה, ואני חולק על הדברים שנאמרו כאן קודם, נכון אמנם שקהילות קטנות מצטמקות, אבל עדיין יש תחייה יהודית באירופה, יש היום דור צעיר באירופה ששומה עלינו, יחד עם כל הארגונים למיניהם, להשקיע הרבה בחינוך היהודי. הזכירו את זה כאן מקודם, יש הרבה מה להשקיע בחינוך היהודי כי אחרת זה יגיע להתבוללות. כבר מדברים פה על דור שלישי או דור רביעי לניצולי שואה וכל עוד והתחייה היהודית קיימת באירופה, אז יחד עם זה שאנחנו קוראים לכולם לעלות לארץ, אז כולנו ביחד צריכים להשקיע הרבה מאוד בחינוך היהודי שם כדי לשמר את הגחלת היהודית. תודה רבה.

תודה רבה. הדוברת הבאה שלנו היא גב' אריאל דיפורטו.

אני רק רוצה לתקן כמה דברים. קודם כל העלייה מהמערב היום היא העלייה הכי גדולה שהייתה אי פעם משנת 48'. אני כן אתקן, מספר העולים מצרפת השנה היה 8,000 עולים, מספר העולים מאיטליה גדל עוד פעם, בשנים האחרונות אנחנו רואים גידול, כמעט כל שנה זה מכפיל את עצמו, הגענו השנה לגידול, 400 עולים עלו מאיטליה. אנחנו רואים גידול מבלגיה, כ-25% ממספרי העולים. בסך הכול השנה עלו מכל מערב אירופה כ-10,000 עולים וגידול גדול גם אנחנו רואים - - -

כמה עלו מבלגיה השנה?

מבלגיה עלו בערך 300 עולים.

כמה זה ביחס לשנת 2014?

זה גידול של 23%. גם רואים גידול בבריטניה, של 774 עולים, גידול של 24%, אבל בצרפת המספר הנכון הוא 8,000 עולים. וצר לי, אבל אני רוצה לתקן, רק 21% מהעולים הם פנסיונרים בני 55 פלוס. רוב העלייה היא עלייה של ילדים ומשפחות צעירות שעולות לארץ. תודה.

תודה רבה. מי שרוצה להתעדכן, יש לנו את הנתונים שקיבלנו, של כל מדינה ומדינה, כמה עלו ממנה. חברת הכנסת סופה לנדבר, בבקשה

קודם כל, אדוני היושב ראש, אני רוצה לברך את האורחים שלנו ולחזק את הדאגה שלהם על גלי האנטישמיות, שאנחנו כבר לא ישיבה ראשונה דנים בנושא הזה. אני חושבת שאנחנו כאן צריכים לשלוח מסר לממשלת ישראל, למשרד העלייה והקליטה ולסוכנות היהודית וקודם כל לראש הממשלה, לממשלת ישראל. אני חושבת שהתשובה הכי טובה לגל האנטישמיות זה קליטה הכי טובה. אני בטוחה בכך שאנחנו לא ניצלנו ולא מנצלים מספיק את מה שקורה בצרפת ומה שקורה באירופה. אנחנו היינו חייבים להגיע השנה ל-15,000, כך היו הציפיות של ראש הממשלה, וזה שאנחנו לא מימשנו את הפוטנציאל מצרפת ולא מממשים את הפוטנציאל מצרפת, זה גרוע ביותר.

אני בטוחה בכך שתכנית המגרה שנמצאת במשרד העלייה והקליטה, שחלק ממנה אנחנו אישרנו לצרפת, בלגיה ואוקראינה, אנחנו חייבים להגדיל ולהפוך אותו לפרויקט לאומי. אני בטוחה בכך שמכאן צריכה לצאת קריאה לממשלת ישראל, התשובה לאנטישמיות, לפני הכול, זה קליטה טובה כאן במדינת ישראל. הבירוקרטיה, אין לה מקום בשנה הזאת, אנחנו לא יכולים לסבול את הבירוקרטיה בתכניות של קליטת עולים. אני יודעת שאלה מצרפת שעוזבים לקנדה ולארצות הברית ולמקומות אחרים, הם עוזבים בגלל שהם לא יכולים ולא מסוגלים להיקלט כאן ובגלל זה אנחנו חייבים דחוף, במשך פחות מחודש, לאשר את כל התכניות להורדת חסמים כדי לתת אפשרות לעולים להגיע לכאן.

הטענה שמגיעים לכאן עולים קשישים, מה יעשו כאן עולים צעירים כאשר כל הדברים שקשורים לחסמים בינתיים נמצאים ואנחנו רק התחלנו עם רופאי שיניים? רק התחלנו. התהליך הוא קשה מאוד, היינו צריכים להכין אותם לקליטה שם לפני שהם מגיעים לכאן, ואני בטוחה בכך שלפני הכול קליטה טובה במדינת ישראל זו התשובה לגלי האנטישמיות שגדלו.

בהחלט זה הפתרון, לעודד עלייה. אני רוצה להגיד לכם גם - - -

כדי להגיד לעולים 'תגיעו' אנחנו צריכים להכין כאן תשתית.

התחלת הרפורמות בממשלה הנוכחית זה שני החוקים שעברו. אתמול עבר חוק מאוד משמעותי לפרא רפואיים, זה בקריאה שנייה ושלישית - - -

שיישמנו אותו, אבל זה לא משנה. אני רוצה להגיד שמעט מאוד ולאט מדי.

אני אמרתי, זה התחלה, לא אמרתי שזה מספיק. אנחנו נמשיך ביחד כולנו כי עניין קליטת העלייה, עידוד עלייה וקליטת עלייה במדינת ישראל זה לא אופוזיציה ולא קואליציה, הם מטרה ואינטרס לאומי מדרגה ראשונה. לכן כל חברי הכנסת בבית הזה, כולנו ביחד, בשילוב ידיים, אנחנו עושים מאמץ כדי לשנות את המצב. אני אופטימי שנגיע למטרה.

שנזרז את הדברים. תודה רבה לך.

אנחנו נשמע גם מארגון נתיב, בבקשה, מר נתי קנטרוביץ'.

כבוד היושב ראש, אורחים נכבדים, שמי נתי קנטרוביץ', אני ממונה תחום מידע ומחקר בנתיב וממש התייחסות קצרה לדברי מר קנר הנכבד, לגבי מה שהוא אמר. פעילות נתיב מתבצעת בהתאם לחוק הישראלי, הוא חוק השבות כלשונו בלבד. הקונסולים שלנו עושים את מרב המאמצים בכדי לסייע לכל מי שמבקש לממש את זכותם לעלות לישראל, אבל עדיין הפעילות היא במסגרת חוק השבות בלבד וכלשונו.

מה קורה למי שבני המשפחה שאולי לא מתאים לחוק השבות?

בודקים אותם. ברגע שמישהו הוא בן משפחה ליהודי, הוא עדיין נכנס לחוק השבות כבן משפחה ולכן מטופל במסגרת אותו חוק השבות.

בנושא הזה רציתי להעלות נושא שלאחרונה עולה בצורה די רבה. אנחנו יודעים שלפי חוק השבות יהודי, 4ב', ששינה את דתו איבד את זכאותו לעלות לישראל.

שהמיר את דעתו מרצונו.

מרצונו, כן. יש כרגע תופעה, גם בגל העלייה החדש מרוסיה, שיש כאלה שבמשך 20 השנים האחרונות הם באופן פורמלי או פחות פורמלי המירו את דתם והם רוצים לחזור, הם חוזרים. לחזור על דברים שגם אמרה חברת הכנסת סופה לנדבר, הבעיה של המחסומים והביורוקרטיזציה. אני זוכר שבזמנו ראש נתיב לשעבר, וגם אחר כך כשהוא היה במוסקבה, דוד ברטוב, כשהיו בעיות כאלה הוא נשלח לבית הדין במוסקבה, האנשים האלה חזרו בתשובה, אני לא אומר שהם הפכו להיות מהל"ו-ניקים, צדיקי הדור, אבל בכל זאת הם עזבו את הנצרות וחזרו ליהדות. היום הדרך הבירוקרטית, ברגע שאדם אומר שהוא התנצר והוא רוצה לחזור ליהדות, אז אפילו בשביל הקהילה היהודית הוא אדם שכבר מגיע בשבתות, הוא שומע שיעורי תורה והוא נחשב ליהודי בחזרה, בשביל מדינת ישראל הוא עדיין נוצרי. זה למשל מחסום בירוקרטי שאנחנו עבדנו עליו גם עם הרבנות הראשית לישראל.

זה נושא שאני חושב שכדאי לטפל בו. גם כשהאנוסים בספרד חזרו ליהדות, כשהם עברו להולנד או לבריטניה לפני 500 שנה, הייתה פרוצדורה הלכתית של קבלת דברי חברוּת. אני חושב שכדאי לחשוב על זה כי זה נושא שהוא אקטואלי מאוד ברוסיה.

בדיוק מזה אני התחלתי, כאשר אני התחלתי לדבר אני התחלתי מזה, אני לא מבקר, אין לי שום טענות כלפי נתיב, חס ושלום. יש לי הצעה שיש לגבש מפה כאשר לא יהיה את נתיב, לא בגלל שנתיב הוא ארגון גרוע, מפני שכל העולם פרט לברית המועצות לשעבר מסתדר ללא נתיב. זה אומר שיש להעביר את האחריות לקהילות היהודיות, מדוע? יש שתי סיבות ואני רוצה להפנות את תשומת לבכם לשתי הסיבות הללו. קודם כל זה מסיר את האפליה מיהודים יוצרי ברה"מ לשעבר. אם אתם לא מכירים את זה, אז למשל אפילו אם הילד בגיל שנה או שנתיים עזב לארצות הברית והוא נולד כאן, שם הוא גם עובר תהליך, לא דרך הקהילה, אלא בתהליך אחר שהוא עובר. מצד שני זה מחזק בצורה מאוד משמעותית את הקהילות היהודיות, מכיוון שכל מה שנאמר כאן היום, במיוחד מה שאמרו הישראלים, אני רוצה שקצת תראו את הבעיה בצורה רחבה יותר.

אנחנו היום דיברנו על כך שחייבים לגזור את פרווה מכבשות, מה אני רוצה להגיד? שהעלייה חייבים לגזור, ואני אומר שצריך לגדל את הכבשות, לא לספר, כשיהיו הרבה כבשים נוכל לעשות את זה. אז לחזק את הקהילות היהודיות זו המטלה העיקרית, זו המטלה המרכזית, לחזק את הקהילות דרך אחריות, דרך פרויקטים משותפים ודרך אולי זכויות אפשריות כי בן אדם לא יכול לעלות אם הוא אינו מהווה חלק מהקהילה היהודית. אין לי תכנית קונקרטית מוגדרת, אבל אני רוצה להסביר את הרעיון שאין דרך אחרת, נתיב לא יכול להתקיים עוד 20 ו-30 שנה, על זה אני מדבר, שחייבים לעשות מפת דרכים כיצד לחזק את הקהילות על מנת שהקהילות עצמן יוכלו לטפל בעניין הזה. זה הכול, זה מה שאני מנסה לומר, אני לא מדבר על כך שיש לי משהו נגד המצב.

תודה. אני חושב שהנושא מאוד מאוד חשוב, אני מכיר את הנושא גם בצד העלייה מאתיופיה, טיפלתי בנושא הזה 25 שנה, יהודי שמכל מיני סיבות התרחק מקיום מצוות ושרוצה לחזור לשורשים, לעם שלו, אז אנחנו לא צריכים להקשות את הדרך. להלכה יש פתרון. אז שמענו מכבוד הרב, בנושא הזה אנחנו צריכים להסתכל בצורה רחבה יותר ולא צרה. זה מה שצריך להיות. חלק מהעם שלנו, שמכל מיני סיבות לא הייתה להם הזדמנות להתחבר מחדש ועכשיו רוצים להתחבר, אנחנו צריכים לקבל אותם. יש פתרון בהלכה, למיטב ידיעתי וניסיוני.

מה שאני מבין מכבוד נשיא הקונגרס היהודי הרוסי, שאומר אנחנו, הקהילה, זה המקור, אנחנו יודעים מי שייך לנו ואנחנו נביא לכם מי ששייך לנו. תפתחו את החסמים הבירוקרטים, זה מה שאני שומע. מה הבעיה? ארגון נתיב למשל, שמטפל, אם הרב של הקהילה מכיר את הבן אדם ונותן להם המלצה להעלות את אותו בן אדם, מה הבעיה? אתה יכול להסביר לנו?

הכול נעשה במסגרת החוק, החוק הוא זה שקובע ואנחנו כפונקציה בירוקרטית, אם נקרא לזה בצורה כזאת, נצמדים ללשון החוק. החוק הוא מאוד יבש. אנחנו משתדלים ובודקים ודברים נעשים ותמיד הולכים לקראת המבקשים, אבל עדיין כל עוד הדבר הזה סותר את לשון החוק אנחנו מחויבים לפעול לפי החוק בלבד.

אבל למשל הוא ציין פה יהודי שחזר והוא עבר והוא שינה את אורח החיים שלו והוא מוכר בקהילה. אם הרב של הקהילה אומר שהבן אדם הזה מה שהיה היה והיום הוא חי חיים יהודיים והוא רוצה להצטרף ולחזור לשורשים שלו, אתם דוחים אותו?

במקרה שיש מקרים מורכבים כל מקרה נבדק לגופו ותמיד מגיעים לפתרון. שוב, כל עוד זה במסגרת החוק, כמובן שמודעים לכל - - -

החוק אומר ככה, החוק אומר, מי שהמיר את דעתו לא מרצונו, כמו בימי השואה והכול, אין בעיה, הוא זכאי שבות, מי שהמיר את דתו מרצונו לא זכאי. אם הבן אדם עשה מה שנקרא חזרה ליהדות, זה בדרך כלל טבילה למען חזרה ליהדות, ומקבל אישור מרב מוכר בחו"ל שהוא עשה טבילה למען חזרה ליהדות, אין שום בעיה במסגרת חוק השבות, אבל זה דורש אישור מרשות האוכלוסין, ממשרד הפנים, שבדרך כלל מאשרת את זה.

אוקיי.

אני הייתי רוצה להשיב לדברים, במידה שעמדת משרד התפוצות לא הובנה. חשוב לדעת, מטרת משרד התפוצות זה לדאוג לרווחתן של הקהילות היהודיות באשר הן שם ולאפשר להן לחיות חיים יהודיים מלאים. אנחנו מאמינים שרק אחרי שהדבר הזה יתאפשר ניתן יהיה לדבר על עלייה. זה בעצם מה שהנתונים מצרפת גם הראו, אלה שיש להם זהות יהודית חזקה הם אלה שעולים לישראל. לכן אנחנו בהחלט עושים הרבה מאוד מאמצים וממשלת ישראל משקיעה תקציבים אדירים, כולל יוזמת ראש הממשלה, 190 מיליון שקל מצד ממשלת ישראל ועוד סכום כפול מצד הקהילות היהודיות, כדי לחזק את הזהות היהודית בתפוצות. אם לא תהיה זהות יהודית לא תהיה עלייה, זה הבסיס שעליו אנחנו עומדים.

בבקשה, בני לידסקי.

בוקר טוב לכולם. כשהכרתי את יורי קנר לפני שבע שנים אז הוא אמר משפט שמציג את הקונגרס הרוסי-יהודי, הוא אמר שזה ארגון שעומד איתן על אדמת רוסיה, אבל ראשו ופניו מופנים כלפי ישראל. אני חושב שהסיסמה הזאת באמת מתבצעת בפועל ואנחנו רואים את זה גם פה בכנסת וגם באותה פעילות שהקונגרס, יחד עם הקהילה במוסקבה וקהילות אחרות ברוסיה, עושים. אני יכול לומר לכם שפעילותה של הסוכנות היהודית הייתה מאוד קשה, אם בכלל אפשרית, ללא התמיכה של אותו חלק עליון של הגוף שמופנה כלפי ישראל, של יורי קנר וכל הארגונים של רוסיה שמאוד עוזרים לנו בפעולה עם היהודים.

המשבר שאנחנו מדברים עליו השפיע רבות. אנחנו הגענו ב-2015 לשיא עולים במאה ה-21, אני חושב שכולנו חושבים שב-2016 אנחנו עוד נעבור את התוצאה הזאת. גם הסוכנות וגם הממשלה, אנחנו צריכים לתת מענה לאותן מגמות שיש באירופה, ברוסיה, באוקראינה, בצרפת ובמדינות אחרות, והמענה הזה הוא גם בעלייה, שאנחנו עושים פעולה נרחבת יחד עם משרד הקליטה בשטח.

מישהו כתב בעיתונות הרוסית וקרא לעלייה מרוסיה עליית קנריות. זה לא קשור לשם יורי קנר, זה קשור לציפור הקנרית, שיש תופעה שכאשר יש רעש או רעידת אדמה שעלולה לקרות הקנריות עוזבות את הקן, גם לקחו אותן למכרות של הפחם. ובאמת אנחנו רואים את זה גם ברוסיה ובמקומות אחרים, אוקראינה וצרפת, ומה שחשוב פה זה לתת מענה. אנחנו מנסים לתת מענה בתחום העלייה, אבל כדי שאותן קנריות שהגיעו לישראל גם יבנו פה קן ובאמת ישתכנו פה ויישארו איתנו, אני מאוד מתחבר למה שאמרה סופה, אנחנו צריכים לתת פתרונות בקליטה, שאותם עולים מצרפת, מרוסיה, מאוקראינה וממדינות אחרות, באמת יישארו איתנו.

ורק תגובה קצרה לדיון שהיה פה סביב נתיב והקהילות, לא הייתי הולך כל כך רחוק ולהסתכל לעתיד, מה שאמר יורי, שלא יהיה נתיב. אני חושב שדווקא זה שיש נתיב זה מבטא את תשומת הלב המיוחדת שמדינת ישראל נותנת לרוסיה, כי יש בכל אופן משהו בין משרד הפנים לבין העולים. אבל זה שהקהילות צריכות להיות מעורבות בהחלטה וצריך לחשוב על מנגנון של חוות דעת של הקהילות, של פעולה של הקהילות, של ההיכרות של האנשים, כי אנחנו עכשיו באמת בעידן שעוד מעט הילדים של אותם צעירים שעכשיו בתעודת הלידה שלהם לא כתוב המילה יהודי, שזה באסמכתא, להחלטה של נתיב ושל משרד הפנים, ביטלו את הרשומה הזאת באמצע שנות ה-90, אז עוד מעט האסמכתא המסמכית כבר לא תהיה ואז באמת קולה של הקהילה צריך להישמע יותר ויותר. אנחנו צריכים לתת מנגנון לקהילות לבטא את דעתן לגבי התאמה של אותו עולה לחוק השבות. תודה רבה.

תודה. אנחנו צריכים לסכם, אלא אם כן מישהו רוצה להגיד משהו ולא נתנו לו הזדמנות. ב-11:00 אנחנו מסיימים כי המליאה נפתחת.

שמי יצחק הילדסהימר, עיתונאי ופעיל ביהדות התפוצות ובחינוך יהודי בתפוצות. אני רוצה להעיר קודם כל על נושא הטיפול באנטישמיות. כמו שאנחנו יודעים יש לפחות שלושה גופים שמטפלים במאבק נגד האנטישמיות, שמענו את הדוח של משרד התפוצות, אנחנו יודעים שבמשרד החוץ יש מחלקה למאבק באנטישמיות ואנחנו יודעים שבהסתדרות הציונית יש מחלקה למאבק באנטישמיות. יכול מאוד להיות, כמו שקורה לפעמים, שתחרות בין גופים שונים מועילה, זה קורה לא פעם בחיים היהודיים וגם בחיים הציבוריים בכלל, אבל אם זה נכון שהתחרות מועילה, כתוב באיזה שהוא מקום קנאת סופרים תרבה חוכמה, אם זה נכון שהתחרות מועילה אז לפחות צריך להיות תיאום בין שלושת הגופים האלה.

יש פורום לתיאום בין משרדי הממשלה בראשות מנכ"ל משרד התפוצות, דביר כהנא. הפורום הזה מתכנס. אני פשוט שומע את הטענה הזאת כאן בוועדה פעם אחר פעם, יש פורום תיאום של משרדי הממשלה, יש פורום תיאום של משרדי הממשלה והחברה האזרחית, הוא קורא בסוכנות היהודית, זה הפורום למצבי חירום בקהילות. המאבק מתואם, יש שיתוף פעולה מלא. צריך להבדיל פה גם בין גופי ממשלה, משרד החוץ הוא גוף ממשלתי, משרד התפוצות ממונה מטעם הממשלה למאבק הזה, ההסתדרות הציונית שייכת לפורום למצבי חירום בקהילות, שם יש את הסוכנות, את ההסתדרות, גופים אחרים. אז בהחלט הדברים מתואמים וצריך לשים לב ולהתייחס לעניין הזה.

עוד הערה אחת, רצוי מאוד שהדברים יובאו לידיעת הציבור והתקשורת, העניין הזה של התיאום, כי אני עוקב אחרי הטיפול באנטישמיות כבר שנים רבות ולא הרגשתי שתמיד יש תיאום.

תודה.

עוד שאלה, ברשותך, שאלה קצרה לכבוד הרב גולדשמידט. שמי מיכאל לובוביקוב, אני יושב ראש ליכוד רוסיה בליכוד העולמי, שאלה לוועד רבני אירופה, האם קיים איזה שהוא שיתוף פעולה עם פרלמנט אירופי ועם פרלמנטים בתוך המדינות בנושא של מאבק באנטישמיות לארגון שאתה עומד בראשו?

כן, שכחתי להזכיר שבעקבות הפנייה שלנו והבקשה שלנו הנציבות האירופאית מינתה מתאם מיוחד למלחמה באנטישמיות, הגב' קתרינה פון שנורביין. היא היום ממונה. כמו שלמחלקת המדינה בארצות הברית יש שגריר מיוחד למלחמה נגד האנטישמיות, לנציבות באירופה יש עכשיו גם מתאמת לנושא הזה ואנחנו בקשר יומיומי איתה במה שקורה באירופה ואנחנו גם בקשר עם הפרלמנט האירופאי, גם עם הגופים וגם עם הפרלמנטים השונים וגם הממשלות השונות באירופה.

תודה. אני מסכם את הדיון. אנחנו פה הבנו מכל הכיוונים שקודם כל זה חשוב מאוד שהארגונים או משרדי הממשלה והארגונים שעובדים, כמו נתיב, כמו הסוכנות וארגונים אחרים, צריכים לצמצם את החסמים הבירוקרטים בתהליך העלייה ולצמצם את החסמים הבירוקרטים בתהליך הקליטה פה. כדי להגביר את העלייה צריכה להיות פה תשתית קליטה, כמו שקודם ציינתי, העניין הוא להוריד את החסמים הבירוקרטים, גם בחקיקה וגם בתיקונים.

הדבר השני הוא שיתוף הפעולה עם כל הגורמים כדי להילחם נגד האנטישמיות. שיתוף הפעולה הישראלי, אני מתכוון למה שאתה אמרת, שיש פה משרד בממשלת ישראל שמרכז את כל הפעילות והדבר השני, שיתוף הפעולה הלא ישראלי, כמובן של הקהילות היהודיות מול הפרלמנטים שלהם, מה שכבוד הרב עושה ושמענו, הקהילות מול הארצות שלהן, זה שיתוף הפעולה, כי האנטישמיות היא לא רק בעיה יהודית, זו גם בעיה של האנושות. לכן שיתוף הפעולה מאוד חשו בכדי לפעול נגד התופעה.

אני רוצה להודות לאורחינו הנכבדים, נשיא הקונגרס היהודי הרוסי, מר יורי קנר, ולנשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט, ואני גם רוצה להודות למשרד התפוצות על הדוח שהם הציגו לנו. אני רוצה גם להודות לכל המשרדים והארגונים ולכל המשתתפים פה, תודה רבה לכם. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי זה, נמשיך לעבוד ביחד בשיתוף פעולה לטובת חיזוק העלייה, לטובת חיזוק הקהילות היהודיות בגולה וגם לחיזוקה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.