הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 84

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, ו' באדר א התשע"ו (15 בפברואר 2016), שעה 9:00

1. היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה - דוח מבקר המדינה 63ג' - ישיבת מעקב

2. בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, עפ"י סע' 21 לחוק מבקר המדינה, בנושא: אלימות משטרתית כנגד בני הקהילה האתיופית – ישיבת מעקב.

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

מירב בן ארי

יעקב מרגי

אברהם נגוסה

איתן ברושי

דב חנין

חיים ילין

סופה לנדבר

רויטל סויד

מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא

יובל חיו - מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

קרן בן נתן קרוגר - ר' ענף תכנון ומחקר, משרד הביטחון וצה"ל

לאה עוזיאל - מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

ליאורה שמעוני - ראשית חטיבת ביקורת חברה ורווחה, משרד מבקר המדינה

רחל טבאי - מנהלת לשכת מבקר המדינה, משרד מבקר המדינה

עידית דניאל - מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה

משה סמו - מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה

עמיחי שי - יועץ למבקר המדינה, משרד מבקר המדינה

דוד אוסמו - ק' אח"מ מחוז חוף, המשרד לבטחון פנים

אבי פרנקל - מ"מ רמ"ח משמעת, המשרד לבטחון פנים

טובי בן שלום - קמ"ד חקירות באח"מ, המשרד לבטחון פנים

שבתאי גרברציק - דובר המשטרה למגזר הדתי חרדי, המשרד לבטחון פנים

גילה גזיאל - ראש אגף משאבי אנוש, המשרד לבטחון פנים

נטלי ברודנר - לשכת יועמ"ש בט"פ, המשרד לבטחון פנים

אהרון לוי - מרכז הטיפול באוכ' ייחודיות ויוצאי אתיופיה, משרד הביטחון

דליה ינקו - סגנית ר' אגף ביטחוני חברתי, משרד הביטחון

שלום גנצר - ממונה ביקורת במערכת הביטחון, משרד הביטחון

יונתן טיקוצקי - מנהל תחום פיתוח ארגוני ברשומ"ק, משרד הפנים

איציק אלמוג - רמ"ח נוער ארצי, המשרד לבטחון פנים

עדי וולנרמן - פרקליטה-מח"ש, פרקליטות המדינה

יפעת בן עמי - פרקליטה-מח"ש, פרקליטות המדינה

מירי שמואלי - מנהלת תחום תכנון ומעקב, משרד הכלכלה

עירית בירן - סגנית המנהל הפדגוגי, משרד החינוך

אסף נועם - עו"ד, משרד המשפטים

נדים עבוד - ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים

דוד יאסו - מרכז קליטת קבע, המשרד לקליטת העלייה

יצחק אוחנה - מנהל אגף בכיר צעירים, משרד העלייה והקליטה

חיים סלם - ממונה תוכניות ארציות וקליטת קבע, המשרד לקליטת העלייה

רינה צזנה - מנהלת תכנון הון אנושי, נציבות שרות המדינה

היווט זנאבה - מרכז בכיר בשוויון מגדרי, נציבות שרות המדינה

מספין אלמיהו - ממונה על קליטת עולי אתיופיה ברשות, עיריית ירושלים

אשר סיום - שליח נייד לאתיופיה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

ורד אחיהון - מנהלת תוכן פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

שושנה בן דור - מנכ"ל, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

וונדה אקלה - מנכ"ל, נציגי ארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בפרויקט הלאומי האתיופי

רחל סמעון - מנהלת פדגוגית, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

דינה ארמיאס - מנהלת מנחים ומגשרים, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

יצחק איתן - רכז מחקר ונתונים, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

חנה אלעזר לגסה - דוברות ושינוי מדיניות, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

אבי ילאו - אקטיביסט, פורום חשיבה משותף למאבק בגזענות

אורנן פודם - אגף תקצוב, הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה

זיוה מקונן דגו - מנכ"לית האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה

פנטהון אספה - דויט - מנכ"ל עמותה, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

מזל נייגי פיטוסי - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

אוריין לביא - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

פורנוס סלמסה - אמו של יוסף סלמסה ז"ל

טדלה סלמסה - אביו של יוסף סלמסה ז"ל

אילנית בנצ'י סלמסה - אחותו של יוסף סלמסה ז"ל

אשר אשגרה סלמסה - אח של יוסף סלמסה ז"ל

דרור מתתיהו - עורך הדין של משפחת סלמסה

שירה שאטו - מנהלת תכנית זינוק בעליה, עמותת אלומה

נועה בורשטיין - 'המקום הכי חם בגיהינום', מגזין

לימור פנחסוב - המערכת, ערוץ 2

נטע דנציגר - המערכת, ערוץ 2

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תומר רוזנר

חנה פריידין

ס.ל., חבר המתרגמים

1. היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה - דוח מבקר המדינה 63ג' - ישיבת מעקב.

2. בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, עפ"י סע' 21 לחוק מבקר המדינה, בנושא: אלימות משטרתית כנגד בני הקהילה האתיופית – ישיבת מעקב.

בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את דיון הוועדה לענייני ביקורת המדינה. היום ה-15 בפברואר 2016, ו' באדר א' התשע"ו. הנושאים שנדון בהם, דוח מבקר המדינה 63ג', היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה ובקשה לחוות דעת מבקר המדינה על פי סעיף 21 בנושא אלימות משטרתית כנגד בני הקהילה האתיופית – ישיבת מעקב.

אני מחד שמחה ומאידך עצובה לפתוח את הדיון הזה בנושא של שילוב יוצאי אתיופיה. אני שמחה כי זה דיון חשוב מאוד לחברה הישראלית, לא בכדי זה דיון רביעי בדיוניה של הוועדה מאז התכנסותה בקדנציה הנוכחית, יוני 2015. זה נושא באמת מאוד מאוד חשוב שמלמד לא מעט עלינו, על החברה הישראלית, ועל היכולת שלנו לשלב את השונים מהקונצנזוס. אני מאוד עצובה, כי יש עוד צורך בדיונים מהסוג הזה. אני פותחת בלומר שאני מביעה תקווה שבעתיד הקרוב אנחנו לא נצטרך לדבר על שילוב, זה יהיה הדבר המובן מאליו.

אנחנו נמשיך ונדבר היום על נושא האלימות המשטרתית ונושא ההתמודדות החוקית של המדינה עם הגזענות. בעניין האלימות המשטרתית נחשפנו אתמול לידיעה לפיה כל הבדיקה של מח"ש תהיה בהיבט המשמעתי ולא בהיבטים אחרים. אני אבקש לקבל תשובות בעניין הזה היום, כי זה דבר שנשמע לא מתקבל על הדעת. בנושא של הגזענות, בדיון הקודם נאמר על ידי נציגי משרד המשפטים שמתקיימת בחינה. הובטח להעביר נתונים לוועדה, הנתונים הללו לא עברו ואני אבקש להבין איפה הדברים עומדים היום. לא יכול להיות שתהיה אפליה, בוודאי לא של גורמי אכיפת החוק ומשטרת ישראל כנגד יוצאי אתיופיה.

אנחנו נדבר בנוסף על נושא ההשכלה הגבוהה, ננסה להבין איפה עומד אותו מאבק חשוב של יוצאי אתיופיה הסטודנטים, איפה הם בתוך המערכת הזאת של ההשכלה הגבוהה, למה השוויון לא הגיע גם אליהם כשמדובר בתכניות לסטודנטים. בנוסף אנחנו נבקש לבדוק נושאים שונים שקשורים ליוצאי אתיופיה, מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, חובות של גופים שונים לנתונים מדיונים קודמים, כמו נציבות שירות המדינה.

זה דיון שאני חושבת שהגיע הזמן שנפסיק לקיים את הדיונים האלה, כי הדברים צריכים כבר לעבוד. זה לא הגיוני שזה דיון רביעי מיוני2015, לא רק שלא התקבלו תשובות, אני גם רואה איזה שהיא נסיגה. ההחלטה של מח"ש לדון רק בהיבט המשמעתי היא מזעזעת. מה היינו אומרים אם זה לא היה בחור יוצא אתיופיה? הדבר הזה לא מקובל, ואלא אם כן תינתן תשובה מאוד מספקת, מה שאני לא רואה איך היא ניתנת, אני אבקש לעשות חשיבה מחדש של הדברים האלה.

אני מקדמת בברכה את מבקר המדינה וצוותו לדיון. אדוני המבקר, אני יודעת שהנושא הזה חשוב לך מאוד ואתה מקפיד להגיע לדיונים בנושא. אני אשמח אם תוכל לומר כמה דברים.

בוקר טוב, גברתי יושבת הראש, חברי כנסת, אורחים נכבדים. זו כבר השנה הרביעית שאני עוסק בנושא הזה, אוטוטו אני חוגג כמעט ארבע שנים בתפקיד ומהיום הראשון שהגעתי לתפקיד, כשנבחרתי בכנסת לשמש כמבקר המדינה, הנושא הראשון שאני הבטחתי לעצמי לטפל בו ואמרתי זאת זה הנושא של קהילת יוצאי אתיופיה. ולא רק יוצאי אתיופיה, אלא מפני שיש כבר רבים מתוך הקהילה הזו שהם ילידי הארץ. הדבר הראשון שאני עשיתי, וכבר אמרתי את זה מעל במה זו, כמו שאומרים, כמה פעמים, זה לבחור מנהלת לשכה שלי, שזו משרת אמון, ובחרתי ברחל טבאי, שיושבת כאן, ושבאמת מקדישה חלק מזמנה לא רק לניהול הלשכה אלא לקידום הקהילה שהיא בת הקהילה שנולדה בארץ, בגיל צעיר מאוד, פחות משנה, אבל נולדה בארץ, וגם הנושאים שיעלו פה היום, יש לה תרומה מאוד חשובה.

הדוח הראשון שאני הטלתי על החטיבה של יובל חיו, ותיכף נציג פה גם את האנשים, וליאורה, זה היה שילובם של בני הקהילה האתיופית במשרות גבוהות ולא רק מאבטחת בסופר זול או במרכול אחר, אלא בהתאם לכישורים שלהם. ואכן יש רבים מהם בעלי הכישורים. רחל לא נבחרה על ידי בגלל שהיא אתיופית, אלא בגלל שיש לה את כל הכישורים המתאימים והיא עושה את עבודתה נאמנה באופן יוצא מן הכלל.

הנושאים האלה מאוד חשובים, הנושא של האלימות, בוודאי שהוא חשוב, אנחנו עוסקים בו בהיבטים אחרים וגם בדוח השנתי שאני מגיש היום לראש הממשלה ולך, גברתי, שיתפרסם אחרי הערות ראש הממשלה, ב-15 במאי, יש כמה וכמה נושאים שקשורים בעניין הזה.

אני מבקש מיובל חיו, ראש החטיבה, ומליאורה, ראשת החטיבה השנייה, לומר כמה מילים ולהציג את האנשים. אנחנו היום בתגבורת מלאה, כל האגף הזה ממולי זה משתי החטיבות שעוסקות בנושא הזה. בבקשה.

בוקר טוב. אני קודם כל אומר, נמצאים פה צוות מאגף הביקורת שעוסק בביקורת על נושא בטחון הפנים ומשטרת ישראל במשרדנו, הגב' לאה עוזיאל, הגב' עידית דניאל ומר משה סמו. שלושתם באגף שעוסק במהלך כל השנה במטלות ביקורת שקשורות למשטרת ישראל, למשרד לבטחון פנים, לשירות בתי הסוהר. אני כבר אומר שבאופן שוטף אנחנו עוסקים בעבודתנו בעבודת המשטרה בתחום האכיפה תוך מתן דגש על ההיבטים של כבוד האדם, שזה חלק מדגשי מבקר המדינה שמונחים על שולחן חטיבות הביקורת בכלל מטלות הביקורת שבהן אנחנו עוסקים. נמצא פה גם מר עמיחי שי, שלא הזכרתי אותו, שהוא יועץ בכיר למבקר המדינה לתפקידים מיוחדים, שגם הוא עוסק יחד איתנו, עם יחידות הקו, במטלות הביקורת.

בשנים האחרונות אנחנו עסקנו במספר נושאים שיש להם זיקה גם למה שאנחנו אמורים לדבר עליו פה. דוח ביקורת על שימוש משטרת ישראל במכשיר הטייזר הוא דוח ביקורת שיש לו זיקה ישירה לתחומים שאנחנו נדרשים אליהם פה היום. דוח הביקורת על היבטים בטיפול המשטרה בקטינים המעורבים לכאורה בפלילים הוא דוח ביקורת שיש לו זיקה ישירה לנושא שאנחנו מדברים עליו פה. אני מפנה גם לדוח ביקורת נוסף שנערך בעת האחרונה על העברת הטיפול בבתי המעצר ממשטרת ישראל לשירות בתי הסוהר.

כל הדוחות האלה שנעשו במהלך השנתיים-שלוש האחרונות, אלה דוחות שמשקפים קו מסוים, הם משקפים מגמה מסוימת מבחינת בחירת הנושאים שבהם אנחנו עוסקים. אנחנו נמצאים כעת במעקב אחרי הנושא של הטיפול של המשרד לבטחון פנים ומשטרת ישראל בקהילת הישראלים יוצאי אתיופיה. אני מניח שגם, גברתי יושבת הראש, אתם יודעים על פעולה משרדית שכרגע נעשית במשרד לבטחון פנים בנושא הזה. מבחינת הביקורת אנחנו מוצאים את עצמנו נמצאים במקביל לפעולה שמקדם המשרד בנושא הזה. זה מביא אותנו גם לאיזה שהן מחשבות מבחינת התזמון הנכון להיכנס ולקיים ביקורת ישירה על התחום הזה. הדברים יעלו, אני מניח, בהמשך הדיון ואנחנו נתייחס אליהם. אני כן מעלה את הסוגיה הזאת של תזמון הכניסה שלנו לבדיקה.

אומר עוד דבר. אנחנו צריכים להבין שאנחנו גם צריכים להתבונן על סוגיית הפעלת הכוח שלא לצורך על ידי שוטרים בהיבטה הרחב יותר וממנה לגזור גזירות שנוגעות גם ליוצאי אתיופיה. הסתכלות על נגזרת מסוימת ללא הסתכלות על פעולת המשטרה בעניינים היסודיים בתחום הזה תהיה הסתכלות חסרה. משם להגיע גם להתבוננות על איך הנושא הזה מטופל ביחס לאוכלוסיית הישראלים יוצאי אתיופיה. עד כאן הדברים כדברי הקדמה.

כמה מילים רק בקצרה. מבחינת החטיבה, אנחנו חטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה, אנחנו עוסקים בנושא של הקהילה האתיופית מתוך הכרה בשני פרמטרים, פעם אחת זו הקהילה עצמה ופעם שנייה, כאשר אנחנו עוסקים בכל נושא ונושא בתחום הביקורת אנחנו מתייחסים גם לקהילות מוחלשות. קהילות מוחלשות זה בין השאר גם לעיתים בני הקהילה האתיופית. מבחינתנו זו כבר ישיבת מעקב אולי חמישית שאנחנו נמצאים בה בנושא של שילוב הקהילה האתיופית בכל תחומי החיים. היה לנו דוח ביקור מקיף מאוד שעסק בזה, שעבורו אנחנו בחנו את נושא השתלבותם של בני הקהילה בכל תחומי החיים, אם אנחנו מדברים בנושא של תעסוקה ובנושא של חינוך ובנושאים אחרים.

אני לא מוצאת טעם שאנחנו נחזור עכשיו שוב על אותם ליקויים שאנחנו מצאנו בזמנו, אבל חשוב מאוד לציין שדוח הביקורת שלנו למעשה דווקא באופן שונה מדוחות אחרים, לא הצביע על כך שמדובר בבעיה של חוסר בתקציב. לא זו הבעיה, הבעיה היא היכולת להסתכל באופן מתוכלל ולא להתייחס דווקא לקהילה כקהילה חלשה שצריך לעזור לה, אלא קהילה שצריך לשלב אותה ולא לעזור לה. במובן הזה אני חושבת שיש כאן איזה שהוא שינוי גם בתפיסה שלנו מתוך הנחה שמדובר, בחלק לפחות גדול מן המקרים, בעולים שכבר נמצאים כאן בארץ הרבה מאוד שנים והם שווים לכל אזרח ואזרח אחר שנמצא כאן. דווקא ההסתכלות של לבודד אותם בתוך קבוצות ייחודיות לפעמים עושה איזה שהוא עוול עם בני הקהילה. מי שדווקא רוצה לעזור לבני הקהילה לפעמים גם מצביע על הצורך לראות את הקהילה האתיופית כקהילה שווה כמו כל האזרחים ולא כקהילה שנמצאת עדיין במצב של חולשה חברתית.

בשנה האחרונה אנחנו גם עשינו בדיקה מיוחדת, על פי בקשה שגם עלתה מחברות הכנסת, בנושא של זריקות הדפו פרוברה, האם הם ניתנו או לא ניתנו בכפייה לעולות מאתיופיה. אתם מכירים את הבדיקה שלנו, התוצאות של הבדיקה הגיעו גם לחברות הכנסת, אם יהיה צורך אנחנו נתייחס גם לעניין הזה.

תודה. אני רוצה להתחיל ממשפחת סלמסה. בדיון הקודם נאמר במפורש על ידי משטרת ישראל שיהיה גורם מקשר שהוגדר עבורכם. קודם כל אני רוצה לדעת האם היה אדם שיצר איתכם קשר והבהיר לכם בכל שלב איפה החקירה עומדת ומה אתם יודעים בשלב הזה. אני אבקש מעורך דין דרור מתתיהו לומר את הדברים. אתה עורך הדין של המשפחה, נכון?

שלום, גברתי, שלום לאדוני השופט. אומרים שבשביל עורך דין פעם שופט תמיד שופט. קודם כל לשאלתך, מהמשטרה לא יצרו איתנו קשר. ביקשנו בדיון הקודם שיהיה רפרנט שמולו נוכל לעבוד, שייצור קשר, שיהיה איתנו בקשר שוטף במתן מענה למשפחה.

כך הם גם התבקשו על ידי הוועדה.

נכון, ולא היה. בניגוד למשטרת ישראל, מח"ש יצרו איתנו קשר במהלך התקופה פעמים מספר. אתמול זומנו לישיבה אצל ראש מח"ש, שבמהלכה הוא הסביר לנו את הממצאים ואת המסקנות. אני רוצה להביא בפניכם את עיקרי הממצאים ואת המסקנות. יש, אגב, פערים עצומים ביניהם.

עיקרי הממצאים. אחת, השוטרים שהיו מעורבים פעלו בניגוד לנוהלי השימוש באקדח הטייזר. שתיים, השוטרים מילאו דוחות כוזבים כדי להכשיר את אותם מעשים נפסדים שלהם. שלוש, השוטרים השאירו את סלמסה המנוח מוטל על הארץ, על רצפת אספלט, כשהוא אזוק וכשהוא פצוע מחוץ לתחנת המשטרה. ארבע, השוטרים איימו על בני המשפחה במהלך חיפוש שנערך בביתם. ואם להוסיף חמש, למי שיקרא את ההודעה שהוציאה מח"ש, יש סתירות בין גרסות השוטרים.

אני רוצה לשאול אתכם, כמי שעסקו בעבר בחשדות, האם יכול להיות שהממצאים הללו לא יובילו להעמדה לדין, לכתב אישום. האם יכול להיות שהדברים הללו יתבררו בסופו של דבר בבירור משמעתי, אם המשטרה בכלל תואיל, תמצא לנכון בכלל לפתוח בהליך שכזה, רחוק מעין הציבור, אפשר לומר במחשכים, וכשאני אומר במחשכים אני לא מגזים, כי כשנותנים לשוטרים לבדוק את התנהלות החברים השוטרים שלהם, בעיניי זה לא תקין.

אני רוצה לשמוע האם היה יכול להיות מצב דומה שבו אני או מי מהיושבים כאן תוקפים בניגוד לדין אדם אחר, בודים ראיות כדי להסתיר את ההתנהלות הלא תקינה שלנו ומאיימים על בני המשפחה שלו פן יעזו אולי בעתיד לעשות מעשה שיוביל לגילוי המעשים האלה. האם יכול להיות שמי מאיתנו כאזרח לא היה מועמד לדין? האם לא ראוי שיהיה דין שווה בין שוטרי משטרת ישראל, העבריינים, ככל שהם עבריינים, ואני אומר פה לכאורה, אני מדבר לאור הממצאים, לבין אדם אחר שעבר עבירות דומות, לא חמורות. תביאו את הדברים לבחינת בית משפט. יחליט בית המשפט בסופו של יום אולי לזכות, מה שלא נראה על פניו על פי הראיות, יחליט כפי שיחליט, אבל בואו נביא את הדברים למבחן בית משפט.

משטרת ישראל, בהתאם למה שכתוב לי, בדיון הקודם התחייבתם שרב פקד סמי סיאגה יהיה קצין הקשר.

אני קצין אגף חקירות ומודיעין של מחוז חוף, אני מפקדו. הוא אכן איש הקשר.

למה הוא לא היה איתם בקשר?

הוא יצר קשר ושוחח מספר פעמים עם אחות המשפחה.

האחות נמצאת כאן?

הם כבר מגיעים.

עם האחות של המנוח. הדברים של חברי אינם מדויקים בעניין הזה. ככל שצריך, דלתנו פתוחה ואנחנו מוכנים לשוחח. מרגע שקיבלנו את ההנחיה אנחנו מבצעים אותה - - -

- - - את השיחה הזאת מוקלטת הייתי מביאה לך את ההקלטה לשמוע, גברתי היושבת ראש. זה לא נכון.

אני רוצה להבין, הממצאים, כפי שתיאר אותם עורך הדין מתתיהו, הם ממצאים מאוד חמורים. אני לא יודעת, יכול להיות שתתקנו ותגידו שההודעה שיצאה אתמול היא הודעה לא נכונה, איך קרה שחרף הממצאים הקשים הללו בסופו של דבר כל מה שיהיה זה דין משמעתי?

את השאלה הזאת את צריכה להישאל למח"ש, לא למשטרת ישראל.

איפה מח"ש? מיד נשאל אותם.

זה נראה כמו הדואר, מעבירים מאחד לשני.

זה בסדר, נמצא בסוף.

קודם כל מח"ש היא הגוף שמוסמך לחקור מספר היבטים שקשורים למקרה הזה. ההיבטים שנחקרו על ידינו חקירה פלילית זה היבטים של השימוש בטייזר שנעשה כלפי המנוח, ההימצאות של המנוח אחר כך בתחנת המשטרה כשהוא נמצא שם זרוק, וההיבט השלישי זה החיפוש שנעשה, כשהגיע שוטר לבית והוא היה דרוש לחקירה. אלה ההיבטים שאנחנו חקרנו אותם חקירה פלילית. אנחנו באמת הפכנו אבן על אבן בחקירה הזאת וביצענו את כל פעולות החקירה הנדרשות לשלושת - - -

החקירה הסתיימה?

החקירה הסתיימה. אתמול, כפי שציין עורך דין מתתיהו, מנהל מח"ש זימן ללשכתו את האחים השכולים שהגיעו ועורך דין מטעמם והודענו להם על ההחלטה שלנו ועל ממצאי החקירה. זה מה שפורסם לציבור. מה שפורסם לציבור זו ההחלטה של מח"ש.

יצוין גם שההחלטה, בגלל הרגישות שלה ובגלל כובד הראש שייחסנו למקרה הטרגי הזה, ההחלטה התקבלה על דעת פרקליט המדינה, ההמלצה הועברה אליו והתקבלה על דעתו. גם מנהל מח"ש אמר לעורך דין מתתיהו שאנחנו נעמיד לרשותם את כל ממצאי החקירה, הוא יעיין בהם והוא ימצא לנכון האם הוא סבור ששגינו ובמקרה הזה הוא יוכל להגיש ערר ליועץ המשפטי לממשלה שיבחן את ההחלטה שלנו.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. הייתם מתייחסים באותה המידה למישהו שצבע עורו שונה?

חד משמעית.

כי זה לא נראה לי.

חד משמעית.

על הרבה פחות מזה הייתם מעמידים אנשים לדין.

אז אני רוצה להסביר. התיק הזה נבחן באופן חד משמעי באמות המידה המקצועיות בהן נבחן כל תיק ותיק. אם היינו מגיעים למסקנה שהמקרה מצדיק העמדה לדין פלילי לא היינו מהססים לקבל החלטה כזאת, כפי שקיבלנו בשנה האחרונה בלמעלה מ-100 תיקים. אנחנו בחנו את התיק הזה באמות המידה המקצועיות - - -

שוטרים שזרקו בן אדם בחניון, שוטרים שלא - - - כדי לפנות אותו.

כמה אנשים בשנה את אוזקת וכופתת מחוץ לתחנת משטרה? זה עניין שבשגרה?

קודם כל אני לא אוזקת - - -

לא את, את מייצגת מבחינתי את מח"ש.

נגיע למשטרת ישראל ונשאל אותם, אבל אני באמת מנסה להבין. קודם כל אתם הבטחתם לנו נתונים לגבי כמות החקירות שנפתחו כנגד שוטרים באלימות משטרתית וביקשנו פילוח של הנתונים, מתי זה קרה כנגד יוצאי אתיופיה, מתי זה לא. לא קיבלנו את הנתונים הללו. ועדת הכנסת היא לא לשם קישוט, כשמבקשים נתונים צריך להעביר אותם.

אני רוצה לענות על זה.

אפשר שאלת המשך, ברשותך?

בבקשה.

אני שומע את הדברים שלך, גברתי, ואני חייב לומר לך שהתחושה היא שהמערכת לא מתפקדת. אני מתכוון לא למשטרה, אלא אליכם, למח"ש. מח"ש היא מערכת לא מתפקדת במבחן התוצאה. את נותנת לי תשובה פרטנית על התיק המסוים הזה, שאני באמת מכיר אותו פחות מכם, אני לא ניתחתי את כל הראיות בתיק, למרות שהשאלות הן שאלות רבות. אבל אנחנו צריכים להסתכל גם הסתכלות מערכתית, אנחנו למשל יודעים שבארצות הברית הפסיקה בחנה בחינה מערכתית של התייחסות של כל מיני גורמים במערכת אכיפת החוק מבחינת התוצאה, מבחינת בחינת התוצאה בסופו של דבר.

כשאנחנו רואים מצבים רבים מאוד של אלימות ושל פרופיילינג ושל התייחסות מפלה ובעייתית ליוצאי אתיופיה בישראל ולעומת זאת אנחנו רואים מספר מאוד מאוד קטן, ואני אומר את זה בעדינות של כתבי אישום פליליים והרשעות של שוטרים על התייחסות כזאת אנחנו מבינים שיש כאן בעיה מערכתית, מערכתית משהו פה לא עובד. לא יכול להיות מצב שבו מכל כיוון אנחנו שומעים על התעללות, על פגיעה, על פרופיילינג, על התייחסות לא הולמת ומהצד השני כמעט אפס כתבי אישום, כמעט אפס הרשעות. משהו במערכת הזאת לא עובד.

אני אשיב. תחילה ליושבת ראש הוועדה, לגבי הנתונים. הנתונים שדיברנו עליהם בדיון הקודם נאספו על ידי מנכ"לית משרד המשפטים ונעשתה עבודה של איסוף נתונים. המנכ"לית, וזה לא מטעמנו, לכן אנחנו לא יכולנו להציג את הנתונים. בכל מקרה, הנתונים המלאים אמורים להיות מוצגים בקרוב על ידי מנכ"לית משרד המשפטים במסגרת עבודת הוועדה הבין משרדית שהיא עומדת בראשה. כך שהנתונים יוצגו בקרוב על ידי מנכ"לית משרד המשפטים, שהיא זו שעסקה באיסוף הנתונים. זו התשובה ליושבת ראש הוועדה.

תראי, אפשר לבוא ולטעון טענות כאילו אין פה נתונים, אם יש נתונים, אני לא יודעת, מסיבת עיתונאים היא רוצה לעשות במועד אחר? הוועדה ביקשה נתונים, הוועדה זכאית לקבל נתונים. זו ועדה לביקורת המדינה, איך הוועדה יכולה לעשות את עבודתה אם לא מועברים לה נתונים כפי שהיא ביקשה?

שוב אני אומרת, אני מטעם מח"ש, הנתונים נאספו על ידי מנכ"לית משרד המשפטים ולכן רק היא זו שיכולה להעביר אותם - - -

אבל אני ביקשתי מכם. ידכם על הנתונים. הרי גם המנכ"לית, כשהיא מפרסמת נתונים, היא ביקשה אותם מכם קודם, אתם האמונים על הנתונים הללו.

לא, אנחנו - - -

בסדר, אבל לך יש את הנתונים לגבי כל התיקים?

לא, לנו אין נתונים, כבר אמרנו בזמנו, אנחנו לא מסווגים את התיקים שלנו על פי המוצא של המתלונן, אנחנו עיוורים למוצאו של המתלונן. אבל מנכ"לית משרד המשפטים מינתה צוות מיוחד שאסף, שעבר תיק תיק ועשה עבודת נמלים כדי לאסוף את הנתונים שלנו אין אותם ולכן הנתונים הם בידה והיא אמורה להציג אותם בקרוב.

עורכת דין בן עמי, עברו חודשיים מאז הדיון הקודם שבו התחייבת להעביר נתונים לוועדה. חודשיים. כשמוצגים מקרים כמו המקרה של סלמסה, אני לא חושבת שיש משהו חשוב יותר לעשות, באמת אני אומרת את זה, עם כל הכבוד.

הדבר נעשה, נאספו הנתונים.

אני לא יודעת, יכול להיות שעשיתם המון דברים, אני לא קיבלתי אותם. איך אני יכולה להתייחס למה שנעשה? אין לי נתון, חודשיים.

אני כן יכולה להשיב, אם אפשר, לחברי, שפה יש - - -

רק אני אומר לך, גברתי, שמספר ההרשעות של לבנים שהורשעו במדינות דרום ארצות הברית בתקיפת שחורים בתחילת המאה היה אפסי, זה לא אומר שלא היו תקיפות של שחורים על ידי לבנים במדינות דרום ארצות הברית, זה אומר שמשהו במערכת לא עבד.

חבר הכנסת חנין, אני מתנגד לבית משפט שאתם עושים פה ואני מציע להפסיק עם ההשוואות האלה. זה לא - - -

אני עומד מאחורי ההשוואות.

זה לא - - -

אז אתה אל תעמוד. תעצום את העיניים, תתעלם מהמציאות, תמשיך להטיח ו - - -

אין לך משלים - - -

חבר הכנסת ברושי - - -

אל תרימי עליי את הקול.

אבל היא יושבת ראש הוועדה.

אתה לא נותן לו לדבר.

אבל גם אני רוצה לומר - - -

אבל אתה תהיה בזכות דיבור בזמנך.

גם אני רוצה לומר שיש גבול למה שאתם עושים.

אתה תהיה בזכות דיבור.

כבר קבעתם שמישהו אשם?

סליחה, אתה תהיה בזכות דיבור בזמנך. עכשיו תורו של דב חנין.

מה זה מישהו אשם?

שמח"ש אשם?

מה זה מח"ש אשם?

המשטרה אשמה? מה זה, להשוות - - -

תקרא את הנתונים, תסתכל מה קורה במדינה שלך.

אבל היא כרגע אומרת שאין נתונים.

יושבים שלושה נערים אתיופים, שלושה נערים לבנים, כל משטרת ישראל - - -

סליחה, מירב, הדיון הזה הסתיים.

אבל זה לא נעים, כי כל המשפחה הגיעה לכאן וזה הרבה יותר חשוב - - -

בסדר, זו עמדתו. הוא יביע אותה כשתהיה לו רשות לדבר, עכשיו דב מדבר.

ידידי חבר הכנסת ברושי, הנתונים שאני מדבר עליהם הם נתונים שקיימים. אנחנו יודעים על מעט מאוד כתבי אישום, אני לא מדבר על המקרה הקונקרטי הזה, אני שוב אומר, אני מדבר באופן כללי מערכתי, מעט מאוד כתבי אישום, מעט מאוד הרשעות, ולעומת זאת גל אדיר של פניות שמגיע אליי ואם אתה רוצה אני מוכן גם להפנות אליך, של אנשים, של אזרחים יוצאי אתיופיה שמתארים מציאות שהיא פשוט בלתי נסבלת. מה, מאות אנשים ממציאים טענות על זה ששוטרים תוקפים אותם ומתייחסים אליהם בצורה לא הוגנת? משהו פה מערכתי זועק לשמים ועקום.

אני רוצה רק להשיב, נאמר פה שלא מוגשים כתבי אישום, בשנה האחרונה הוגשו למעלה מ-100 כתבי אישום במח"ש, אני חושבת שזה מספר מכובד ביחס לאוכלוסיית שוטרים מצומצמת - - -

אבל זה לא אומר לי כלום. תראי, בערכים מוחלטים זה אולי המון, אבל אני לא יודעת כמה מהם של יוצאי אתיופיה, אני לא יודעת כמה תלונות הוגשו. זה שיש 100 כתבי אישום לעומת 100 תלונות זה אולי מספר שאפשר לחיות איתו, אם הוגשו אלפי תלונות ורק 100 כתבי אישום אולי צריך להרים גבה. אני לא יודעת, אני לא מכירה את הנתונים, לכן ביקשתי לראות אותם.

שלא לדבר על מאות ואלפי צעירים אתיופים שנפתחים להם תיקים במשטרה וכל עתידם נעצר רק בגלל שאותו שוטר החליט שהוא לא מסתדר לו טוב בשכונה, כמו שכולנו ראינו, כולנו צפינו בכתבה המזעזעת הזאת שהייתה בערוץ 2. על אותם ילדים וצעירים אתיופים. הם כבר לא אתיופים, הם כולם נולדו בארץ - - -

הם ישראלים לכל דבר.

כל התפיסה המעוותת הזאת היא פשוט - - - זה בעוכרינו. אנחנו כמדינה צריכים לקחת אחריות ולא להמשיך לטמון את ראשנו בחול. אחרי זה אני אתייחס.

עורכת דין בן עמי, מתי יהיו נתונים?

אני יודעת שזה ממש במהלך השבועות אם לא הימים הקרובים, ממש בקרוב. זה מטעם המנכ"לית, היא תמסור - - -

תני זמנים.

זמן, עורכת דין בן עמי.

אני לא יכולה לתת זמן בשם - - -

אבל את יודעת איפה זה נמצא?

בלשכת מנכ"לית - - -

את יודעת כמה זמן זה עוד אמור לקחת?

עניין של ימים.

שבועיים. שבועיים, אני רוצה את הנתונים. ואני אומר עוד דבר, אם אין נתונים תוך שבועיים עדיין אתם מחויבים לדווח לוועדה. זה שאין את הנתונים המוגמרים זה לא אומר שאי אפשר לשלוח דוח ביניים, זה לא אומר שלא צריך להתייחס לוועדה. אתם מחויבים להתייחס לוועדה. גם אם זה לא מתאים לכם בלו"ז, אתם מחויבים להתייחס.

אני רוצה לשאול את משטרת ישראל, אחרי כל הממצאים שהוסקו, נוח לכם שהשוטרים שהיו מעורבים עדיין בתפקידם?

מאחר שמח"ש פרסם בתקשורת והחומרים לא הועברו למשטרה, אנחנו לא יכולים להתייחס לעניין הזה. כשנקבל את החומרים ממח"ש - - -

שמעתם את הדברים.

שמעתי בתקשורת.

מה זה שמעתי בתקשורת? אתם לא מעורים, אתם לא בקשר?

אנחנו לא קיבלנו - - -

אז על בסיס מה רב פקד סמי היה אמור לעדכן את המשפחה אם הוא לא יודע מה קורה?

תיכף ייכנס רב פקד סמי, אני כרגע מתייחסת לגבי הצעדים המנהליים שמשטרת ישראל צריכה לנקוט כנגד שוטרים. הצעדים המנהליים יכולים להיות כשיש לנו חומרים ויש לנו בסיס ראייתי לנקוט בהליכים כאלה או אחרים. עד לרגע זה לא קיבלנו חומרים ממח"ש כדי לטפל בנושא הזה.

אז אני שוב שואלת, מונה רב פקד מטעמכם שהיה אמור לעדכן את המשפחה ולהיות איתה בקשר. עכשיו את אומרת לי, אנחנו לא מכירים בכלל, על מה הוא היה אמור לעדכן את המשפחה אם אתם לא מכירים את העניין?

על הליכי החקירה, ממה שקיבלנו בהתנהלות של החקירה של מח"ש, חומרים שקיבלנו. החומר היחידי שקיבלנו ממח"ש זה בתחילת דצמבר, עדויות של שוטרים שניתנו בחלק מהמקרים. לא קיבלנו חומר מלא שמאפשר לנקוט צעדים כאלה או אחרים.

גברתי, אני רוצה לומר משהו לחברי הוועדה. אני קודם כל משתתפת בצער המשפחה, משטרת ישראל ידעה לנקוט בצעדים, למרות שמח"ש החליט לנקוט בחוסר אשמה כלפי שוטר, האירוע שהיה בחולון, אנחנו יודעים לנקוט בצעדים המנהליים הדרושים כנגד שוטרים. אבל גם לשוטרים יש זכויות וכל עוד לא קיבלנו חומרים אין לנו כל דרך לנקוט בצעד כזה או אחר לפני שהחומרים מגיעים. אני יכולה להגיד, אני מצטערת שזה נעשה פה, אבל אם שאלת אני אענה, גם תזכרנו מספר רב של פעמים את מח"ש כדי לקבל חומרים כדי לטפל בנושא הזה ועד לרגע זה לא התקבלו החומרים.

איך יכול להיות שמשטרת ישראל לא קיבלה חומרים?

קודם כל משטרת ישראל עודכנה לגבי ההחלטה שלנו לא דרך התקשורת, אלא בדרך ישירה.

מתי היא עודכנה?

כשהתקבלה ההחלטה צמשטרת ישראל - - -

אתמול.

אתמול התקבלה ההחלטה.

זה אבד בדואר? מה קרה?

עכשיו אנחנו מעבירים, ברגע שמתקבלת החלטה ו - - -

דואר זה שלושה שבועות, בעוד שלושה שבועות זה יגיע.

ברגע שמסתיימת החקירה וזה משהו שנעשה היום. מחר מועבר כל תיק החקירה למשטרת ישראל והיא מקבלת את כל חומרי החקירה. כל עוד לא מסתיימת החקירה בסיטואציה כזאת אנחנו לא מעבירים את החומרים. כן עדכנו לאורך כל הדרך את המשטרה בהתפתחויות החקירה ובממצאים שלה.

גברתי, מה יש לך לומר בעניין?

יש לי לומר שכשאני מקבלת את סיכומי החקירה, כשזה יגיע מחר, אנחנו נעיין בכובד ראש ו - - -

אני לא שאלתי עוד מה כתוב בפרטי החקירה, שאלתי לגבי הממצאים. נוח לך שהשוטרים המעורבים נמצאים עדיין במשמרת שלכם. זה נוח?

גברתי, את מבקשת שננקוט אמצעים מנהליים כנגד אנשים, זה לא נמצא בשום הליך מנהלי תקין כשהחומר לא הגיע. מח"ש פרסם, מח"ש עדכן טלפונית, לא קיבלנו שום דבר כתוב. על בסיס זה אף - - -

לא העברתם משהו כתוב?

אתמול התקבלה ההחלטה. עם קבלת ההחלטה מועבר כל תיק החקירה למשטרת ישראל. זה מה שנעשה בימים אלה. עדכנו לגבי ההחלטה עצמה, ממצאי החקירה מועברים כיום.

היום, התכוונת. לא 'כיום'.

אתמול התקבלה ההחלטה.

קארין, לדעתי את אשמה שעשית היום את זה, היית צריכה לעשות את זה עוד שבוע.

כן, אני מתנצלת.

אתה אופטימי גם לגבי השבוע.

אני רוצה להקריא לכם מסעיף 2 למכתב שיצא מהמשרד לבטחון פנים ב-13 בינואר 2016: 'לעניין פסקה 5 לבקשת הוועדה, טרם התקבלה החלטה בתיק מח"ש בנושא יוסף סלמסה ז"ל. מחלקת משמעת של משטרת ישראל קיבלה חומרי ביניים ממח"ש ביום 20.12.2015. לאור החומרים שהועברו לא נמצא כי יש עילה בשלב זה לנקוט בצעדים כלפי השוטרים שנחקרו עד כה'.

זה לא אני כתבתי, זה אתם, שאתם מעודכנים בשלבי ביניים ואתם כן מכירים. אז אני לא מבינה, יש אמנזיה?

זה בדיוק מה שאמרתי לך. אנחנו עודכנו טלפונית, קיבלנו חומרי חקירה בתחילת דצמבר שנה קודמת - - -

זה לא - - -

קודם אני מבקשת - - -

אני מדברת, תעני לי.

קיבלנו בתחילת דצמבר חומרים ממח"ש, חומרי חקירה אקלקטיים, של עדויות שלא אפשרו לנו לקבל החלטות או לנקוט בצעד כלשהו. קיבלנו עדכונים טלפוניים, על בסיס עדכונים טלפוניים לא מקבלים החלטות, לא כאלה ולא אחרות, גם לא מגישים כתב אישום לבית דין למשמעת על סמך עדכון טלפוני. רבותיי, נקבל את החומרים - - -

אי אפשר בכלל להגיש כתב אישום בלי שהיא מקבלת החלטה סופית. אני חושבת שהבנו את זה, אמרת את העניין, פשוט מה שגברתי יושבת ראש הוועדה מנסה לומר, לדעתי זה השוטרים האלה שהיו שם, שכפתו את יוסף ז"ל, שהיו שם בכל התהליך, בכל האירוע הזה, האם הם שוטרים במשטרת ישראל שעובדים? אין שום הליך שבו אי אפשר גם להשעות? אפילו רק מן העניין המוסרי כאן. שום דבר? או להוציא לחופשה ללא תשלום? מה, כלום?

ממש לא. כשיש לנו בסיס ראייתי לקבל החלטות מנהליות, גם עם אמצעים מנהליים ביניים, כמו השעיה או כמו חופשה כפויה, אנחנו עושים את זה. בחומר שהתקבל ממח"ש, החומר הדל, יש לומר, שקיבלנו בתחילת דצמבר ממח"ש לא אפשר לנו לקבל החלטות, כל החלטה מנהלית, כנגד השוטרים. חיכינו לסיום החקירה. אני אישית תזכרתי את ראש מח"ש וסגנו, אני אישית, כי אני נמצאת כיושבת ראש ועדת היגוי - - -

ביקשתם יותר חומר?

בוודאי. הפעם האחרונה הייתה לפני שבועיים. רבותיי, אני לא יודעת גם מה העיתוי של הפרסום של ההחלטה בתקשורת להודיע יום לפני הוועדה. נאמר פה, אם זה היה - - -

הוועדה נקבעה קודם, לא תיאמנו את זה.

אני יודעת, אבל צריך לבדוק את העיתוי ולאפשר לנו זמן לבדוק את הדברים. אנחנו לא נחסוך כל הליך, לנו יש עניין לטפל בכל הערה או בכל הליך משמעתי כנגד כל שוטר שפעל שלא כדין ואנחנו עושים את זה.

דוח שקרי ששוטר חותם עליו, זו עבירה פלילית או עבירה משמעתית במשטרה?

זה בידוי ראיות, זו עבירה פלילית.

זה הדבר שמדהים אותי. איך מח"ש יכול לכתוב על שוטר שהוא לכאורה כתב דוח שקרי, כתב לכאורה, אני לא הייתי שם, ואת זה מח"ש מעביר לטיפול משמעתי? דוח שקרי? דוח שקרי, לדעתי, כשמדובר על אזרח שנותן עדות שקר, הוא מועמד לדין פלילי וזו עבירה חמורה ביותר. כשמדובר בשוטר שכותב דוח שקרי זו עבירה פלילית חמורה בצורה קיצונית ביותר. אני לא מבין איך מח"ש יכול לכתוב את שתי השורות אחת ליד השנייה, מצד אחד דוח שקרי של שוטרים, מצד שני אין הליך פלילי, 'נבדוק את זה משמעתית'. איזה מין דבר כזה? אני פשוט לא מצליח לתפוס את השפה העברית כאן.

ללא ספק.

בנצ'י, בבקשה.

אני רוצה לדבר גם לגבי ההחלטה שהוחלטה אתמול במח"ש.

אני רוצה לעדכן אותך שבזמן שלא היית, שאלנו על השוטר אם הוא היה בקשר איתך ומישהי שם מאחורה אמרה - - -

הוא היה איתי בקשר רק ביום שישי האחרון ויש לי את ההקלטה שהוא אומר 'מהיום אני יוצר קשר'.

זהו?

זהו.

מה זאת אומרת?

חודשיים אחרי הדיון הקודם.

חודשיים אחרי הדיון, 'מהיום אני יוצר קשר'. יש לי את ההקלטה, אם תרצו לשמוע.

הוא היה צריך לספר לוועדה שהוא יצר קשר, אז זה מה שהוא עשה מספר ימים לפני.

לגבי ההחלטה שמח"ש החליטה - - -

רגע. הוא איש הקשר שאת מינית פה?

לא אני מיניתי, המשטרה מינתה.

ההחלטה שהוחלטה על ידי מח"ש, יום לפני הדיון, אם הכול שקרי פה אני לא יודעת מה זה פלילי, עבורכם, מח"ש, ואם זה שקרי איך זה שאותם שוטרים עוברים רק למשמעת? תגידו לי, זה נראה לכם גנון ילדים? את יש לך ילדים? הילד הזה איננו ואם זה משמעת בשבילכם, מח"ש, שאתם מחפים על אותם שוטרים, אותם שוטרים לא אמורים להיות באותם עדים, השוטרים האלה דינם מאחורי סורגים. את יושבת ורואה פה את ההורים שלי, הילד הזה לא יחזור, אבל הצדק שלו ייעשה ואותם שוטרים יעמדו לדין. אתם כותבים שהכול שקרי וזה משמעת? תגידי לי, זה נשמע לכם הגיוני? ריבונו של עולם, באיזו מדינה אנחנו חיים? במה אני שונה ממך, במה אני שונה מכם? כבודה, במה אני שונה ממך? במה השוטרים שלי שונים מכם? שקרי זה לא פלילי?

וגם ההחלטה התקבלה כשביום שישי האחרון הגיעו חוקרים לקחת עדות מבחור שהיה עם יוסף ז"ל. איך אתם לוקחים מישהו לעדות כשהוא צריך לעבור פוליגרף ויומיים אחרי מתקבלת ההחלטה. זה משהו שהוא לא ברור לי. אם אני טועה, תתקנו אותי. זה לא ייתכן שהבחור בא ואומר לי 'תקשיבי, בנצ'י, אני צריך ללכת לעבור פוליגרף', אני אומרת לו 'סליחה, אבל ביום ראשון יש פגישה במח"ש, החלטה'. אז איך אתם מחליטים על חיי אדם שהוא מתהפך בקבר, והרסתם לא רק משפחה, קהילה ומדינה שלמה? מבחינתי, זה רק אומר לי כמה אתם מחפים וכמה אתם נותנים יד לאותם שוטרים. אותם שוטרים האלה, הם גם אחראים לרצח של יוסף.

אני חייבת לומר לכם, כשיש שוטרים שעל הטרדות מיניות, שאני לא מפחיתה כמובן מהעבירה הזו, אתם מוציאים לחל"ת. על הטרדה מינית.

על חשד.

על חשד. וכאן, כשהילד הזה, בסופו של דבר, אני שומעת אותך ונקרע לי הלב, כי זו בושה שלנו, של החברה, זו בושה שלנו, פשוט, כי אין הבדל ביני לבינך, אין הבדל בין ההורים שלי להורים שלך, אף פעם לא היה הבדל, פשוט הגזענות שמכרסמת בחברה שלנו היא זאת שיצרה את ההבדלים המיותרים האלה. אני רק אומרת משהו אחד - - -

עכשיו אין גזענות?

אברהם, אתה יודע שאני איתך. חס וחלילה, הגזענות מכרסמת - - -

את שומעת את הגזענות.

מכרסמת. אני רק אומרת, אם על חשד להטרדה אתם מוציאים שוטרים לחל"ת לא יכולתם להוציא את השוטרים האלה לשבת בבית, לחשוב על מה שהם עשו? איך זה יכול להיות? תסבירי לי.

אני מסבירה שוב - - -

אני אומר לגברתי יותר מזה, בדיון הקודם זאת הייתה ההצעה שלנו. אמרנו, בתקופת הביניים עד למתן החלטה, אנחנו שלפחות השוטרים האלה יועברו מתפקידם, שלא יבואו במגע עם הציבור. אנשים שמעל ראשם עננה כזו - - -

ואמרתם שתבחנו את זה, דרך אגב.

אמרו שיבחנו ולא עשו דבר. אני רוצה שוב להגיד לכם, גם בבחינת הדברים בשיקול קר ומקצועי, האם יכול להיות מצב, האם אנחנו יכולים להעלות על דעתנו מצב שבו שוטרים שמח"ש קובעת, לא אני, לא עורך דין של המשפחה, שמח"ש קובעת באופן חד משמעי, שיש סתירות בגרסאות, דוחות שקריים, מילאו דוחות שקריים כוזבים, דוחות פעולה, כדי לחפות על משהו. הרי שוטר שממלא דוח כוזב, למה הוא עושה את זה? מה האינטרס שלו? האינטרס שלו הוא לחפות על התנהגות בלי תקינה קודמת שהייתה לו. אז אחת, מה ההתנהגות הבלתי תקינה, אנחנו כבר יודעים, כי מח"ש כותבים 'שימוש באקדח טייזר מחשמל בניגוד לנהלים', ועכשיו כדי לחפות על מה שעשינו, להוסיף חטא על פשע, אנחנו גם נעשה דוחות כוזבים.

מי שאמון על אכיפת החוק בישראל, שעושה דוחות כוזבים שקריים, אסור לו להיות במשטרת ישראל ואסור לו לבוא במגע עם הציבור. אם אתם לא מבינים את זה אנחנו בבעיה קשה.

אני רוצה לחזור לנקודה הזאת, זו נקודה מאוד בעייתית. על הרבה פחות מזה, כשיש יחסי ציבור גרועים למשטרה, אתם מוציאים שוטרים לחופשה ואנשים רמי דרג, לא אחרון השוטרים.

גברתי, כשיש חומרים - - -

לא, מה זה - - -

אין לי חומר. אין לי - - -

לא, אני לא מקבלת את זה ואני אגיד לך למה אני לא מקבלת את זה. את כותבת, אתם כותבים בתשובתכם, 'מחומרי החקירה שקיבלנו לא מצאנו עילה', אמרתם שלא היה מספיק. ביקשתם עוד?

ביקשנו ולא קיבלנו.

ולא קיבלתם?

לא קיבלנו. עד לרגע זה לא קיבלנו.

למה לא נתתם להם עוד חומרי חקירה כשהם מבקשים?

לא ידוע לי על בקשה. אני לא רוצה להתווכח. מה שמתבקש אנחנו מעבירים, עדכונים העברנו כל הזמן. חומרי החקירה - - -

תקשיבו, אני אומרת לכם את האמת, אני רוצה להגיד לכם משהו, זה לא יעלה על הדעת שאתם רבים ביניכם כאן בוועדה מי העביר ומי לא העביר ויש שוטרים שנמצאים עם חשדות כבדים. זה מכתים את כל המשטרה.

גברתי, אני חושבת שנעשה פה עוול לשוטרים.

באמת?

כן, ממש כן.

אי הצדק פה זועק לשמים.

תתביישי לך, איך את בכלל מעזה - - -

- - - יש לך ילדים? תתביישי לך. הנה הבן שלי, ככה מצאתי אותו בתחנת המשטרה. תסתכלי. תסתכלי. כל הילדים שלי בצרות. הילדים שלי לא ישנים שנתיים. תתביישי לך. לא נשמע אותך, תסתמי את הפה שלך. אני נשרפת.

תניחי לה, בבקשה. תניחי לה, היא תשב. תזוזי מפה.

לא כואב? הבן שלי, תסתכלי. איפה הגעתי? לאיפה הגעתי, למדינת ישראל?

תתביישי לך. את עם המדים, את בכלל לא ראויה. המקום שלך מאחורי סורגים.

בנצ'י.

תסתכלי.

בושה, את משרתת במדינת ישראל? את אמורה להגן על - - -

בנצ'י.

אני רוצה להמשיך בדבריי, בבקשה.

תתביישי לך.

אני חושבת שנעשה עוול לכלל השוטרים והמשטרה. כשיש שוטרים שסורחים אנחנו יודעים לטפל בהם - - -

למה הגעתי? חיים שלי. את לא יודעת, בבקשה אל תדברי. לא כואב לך?

כבודה, אל תתני לה זכות דיבור.

בבקשה. בשעה חמש יוסף יצא מהבית, יוסף יצא מהבית, את רואה? את רואה? זה לא כואב לך?

כואב לי, מאוד. כואב לי מאוד.

לא כואב לך. אל תגידי.

זה רק אומר שעשינו עוול לשוטרים.

אם היה כואב לך ככה את עושה? לא כואב לך.

אם תיתן לי להשלים אני אגיד. עם כל הכעס והכאב. גם אני בת למשפחה שכולה ואני מבינה מאוד את הכאב.

מה זה 'כואב לי', כואב לך?

בוודאי, בוודאי שכואב לי. כואב לי מאוד.

אז איך את אומרת דבר כזה? איך את אומרת משפט כזה?

את דואגת לכיס שלך, את דואגת רק לכיס שלך.

בואו נעשה שנייה הפסקה.

קודם כל אני - - -

אדוני, אני אתן לך לדבר, אני מבטיחה שאני אתן לו לדבר.

מה עשינו? רק אנחנו רוצים את האמת. בשביל הילדים שלי גם, כואב לי על הילדים שלי. נשברו. נשברו.

אנחנו לא ניתן למשטרה לסגור את הפרשה.

בנצ'י, את רואה פה את כל - - -

אנחנו לא ניתן לסגור את הפרשה הזו. מח"ש לא תיתן החלטה כזו.

בנצ'י, את רואה פה את כל האנשים, אף אחד לא מוותר בקלות על שום דבר. אנחנו רוצים, כמוכם, לא כמוכם, אתם בטח רוצים יותר, אבל גם אנחנו רוצים לקבל תשובות. לכם זה פגע ברמה האישית ולנו כחברה. גם אנחנו רוצים לקבל תשובות ברורות לדבר הזה. גברתי, בבקשה.

ההליכים שאנחנו נוקטים נגד השוטרים הם ביד קשה וחמורה כשיש לנו חומר ראייתי. כשאמרתי שעושים עוול לשוטרים, אני חוזרת לכלל השוטרים, יש שוטרים מצוינים ויש שוטרים בעייתיים שאנחנו מטפלים בהם ביד חמורה.

ולכן אתם צריכים להיפטר, אפילו באופן זמני, מאנשים שיש נגדם איזה שהוא כתם, אפילו - - -

אני רוצה לתת את האירוע - - -

גברתי, תקשיבי. אני באמת חושבת שבמשטרת ישראל יש שוטרים נפלאים, אבל, וצריך להגיד את האבל הזה, גם אם הוא פחות נעים, יש שוטרים שאפילו החשדות כנגדם, עד שלא יתבררו, הם לא יכולים להיות שם. למה זה משהו שהוא לא ברור?

ככה אנחנו פועלים והוא ברור מאוד - - -

לא, אבל עובדה - - -

לא כשמדובר באתיופים, לא כשמדובר ביוצאי אתיופיה שחווים אלימות יומיומית.

כשמדובר ביוצאי אתיופיה, פיטרנו את השוטר יאן כשהייתה לנו הוכחה ביד, צילום, מיידית, לא חיכינו למח"ש. אני מזכירה שמח"ש סגר את התיק - - -

טוב שהיה צילום.

נכון.

מזל שיש לך גם משקפיים, שיגדיל לך את הראייה.

תשמרי קצת על תרבות הדיבור, עם כל ההבנה, בסדר?

בנצ'י, אני לא מקבלת את זה.

מה זה הדבר הזה?

מה זה הדבר הזה? אל תשבי פה.

אני אשב פה ואני אגיד את דבר המשטרה.

חברים, זה דיון קשה, אני מבינה את הקושי, אבל בואו נתייחס בכבוד אחד לשני, כי אנחנו לא נתקדם ככה. כן, גברתי.

אני אומרת שכשהיה את האירוע בחולון, היה את הצילום וסביב הצילום לא חיכינו למח"ש וגם כשהתיק נסגר מחוסר אשמה אנחנו פיטרנו את השוטר. כשיש לנו בסיס ראייתי אנחנו עושים טיפול מחמיר מאוד עם השוטרים. בנושא הזה אני רוצה לומר, סביב ההפגנות שהיו של יוצאי אתיופיה הוקמה ועדה - - -

הם עשו את זה בכוח לא סביר.

את יודעת שאם לא היה צילום החייל הזה גם היה נשאר בכלא? הצילום זה שהכריח אתכם.

- - - בוועדה, אדוני, אדוני חבר הכנסת. רק תנו לי לסיים בבקשה שניים-שלושה משפטים שאני אגיד גם מה המשטרה עושה בעניין הזה. סביב האירוע הוקמה ועדה בראשותי, יחד עם חלק מנציגי הקהילה, שם קיבלנו החלטות. קודם כל העברנו סקר אמון וראינו שיש בעיה קשה מאוד של האמון, ובצדק, של יוצאי אתיופיה במשטרה. הנתונים היו מאוד קשים. מיפינו את תחנות המשטרה, ששם נמצאים יוצאי הקהילה, רמתנו את כל מפקדי התחנות יחד עם יוצאי הקהילה שנמצאים באותו אזור כדי לבנות משהו אחר, לבנות אמון אחר ולטפל אחרת. ראינו מה הבעיות שלנו בתוך המשטרה. סביב הוועדה שלנו הוחלט לצרף מצלמה לכל שוטר, הדבר הזה נמצא ב - - -

נראה לי שכל אתיופי צריך מצלמה, לא השוטר.

כל שוטר, שנוכל להראות את הדברים. גם באירוע כזה - - -

גברתי, בנקודה הזאת. בדיון הקודם דיברנו על התקדמות בצילום חדרי חקירות, למשל. אמרתם שזה נמצא בדיונים, האם זה אושר? אם לא, עברו חודשיים וחצי, אני אשמח לקבל עדכון.

ברשותך, אני אעבור על רשימת הדברים שנעשו וביניהם גם הדבר הזה. הימצאות מתורגמן בחקירת קטינים, כשהורים לא דוברים את השפה האמהרית – בוצע מה-24.9.2015.

אבל, גברתי, מדובר בצעירים וצעירות שהם ישראלים לכל דבר ועניין, הם דוברים עברית פרפקט, יותר טוב ממני.

אנחנו נתייחס לזה, אבל יש מקרים שצריכים את ההורים וההורים לא דוברי עברית, לכן הכנסנו את הנושא של דובר אמהרית. נמצא פה רמ"ח נוער.

בעניין הזה אנחנו עשינו צעד אחד קדימה, שאולי באמת ראוי לציון וחשוב שתבינו. אין הרבה טענות כאלה של הורים שבאים עם קטינים. החוק מחייב, או מאפשר ברוב המקרים הימצאות של הורה כאשר קטין נחקר כחשוד במשטרה. זה החוק. באו והעלו טענה, במסגרת ועדת ההיגוי, שראש אמ"ש עומדת בראשה, ואמרו לא מספיק, הילד דובר עברית, אבל ההורים שנמצאים בחקירה לא מבינים מה קורה שם.

כמה מקרים כאלה יש לכם?

אני חושב שחשוב להסתכל על התפיסה ועל הצעד קדימה. בעקבות זה יצאה הנחיה, זה עולה הרבה כסף, בכל שעה ובכל זמן ובכל שפה. זה לא רק - - -

כמה מקרים כאלה יש לכם?

מאות בשנה. לא אלפים, אבל מאות.

מאות? לנערים עד גיל 18?

שההורים לא דוברי השפה העברית ברמה מספקת והם נוכחים בחקירה. אני חושב שזה צעד חשוב מאוד לקראת. כך צריך לראות את זה.

טוב. מה עם צילום חדרי חקירה?

צילום חדרי חקירה, מדובר על תחילת שנת 2017 שזה ייכנס לפועל. מדובר באירוע רב תקציבי. אני רוצה פה לעשות פעם אחת סדר, יש חוק במדינת ישראל שנקרא תיעוד והנצחה, הוא קובע שבעבירה מסוג פשע, 10 שנות מאסר ומעלה, חובה לתעד ולצלם. אותו כנ"ל לגבי אנשים עם צרכים מיוחדים, שפה שונה, מתורגמן, זה מתקיים בהגדרה, בכל מקרה, כל הזמן. כראש מחלקת הנוער אני נמצא באיזה שהיא ועדה שבאה והולכת צעד קדימה כשמדובר בקטינים בני נוער, כל עבירה מסוג פשע נתעד ונצלם. יש לזה הרבה מאוד עלויות, חדרים, מתקון של חדרים, מדיה שצריכה להישמר, דיסקים, אנשי מקצוע וכו'.

כל עבירה מסוג פשע רק?

כי הפשע 3 שנים ומעלה.

בסדר, אבל קטינים נעצרים גם על דברים אחרים.

אז אני רוצה להסביר, יש פה גם בעיה, צריך להסתכל על כל התמונה.

הם בעיקר נעצרים על חטא ועוון, לא על פשע.

כראש מחלקת נוער אני רוצה להסביר לך איך אני רואה את התמונה. כשילד בן 16 ברמת גן פוגע בעציץ של ועד הבית, לא נותן שום דבר שאני מתייג ומצלם אותו. לא רלוונטי, סתם עושה נזק. אלה עבירות מסוג עוון.

לא, אבל אני רוצה לדעת מה היה בחדר החקירות.

אני מסביר שהדברים נעשים באופן מידתי, עם הרבה מאוד מחשבה. כשאני באתי והמלצתי, זה לא דבר ברור מאליו. החוק מחייב 10 שנים ומעלה, כאשר אני מאפשר שפיל שכשמדובר בקטינים, בגלל הרגישות, 3 שנים ומעלה, כל עבירה מסוג פשע, אז זה כן בהחלט באופן משמעותי - - - על גניבה קטנה או על עבירות של איום כזה או אחר, או הסגת גבול, שנופלות בתחום של עוול של עד 3 שנות מאסר, נראה לי שהנזק רב מן התועלת בזה שנתייג ונצלם וזה סתם - - -

תודה. נחזור אליך.

חבר הכנסת חיים ילין.

כבוד היושבת ראש. אני קודם כל מציע שהדיון יתקיים עוד שבועיים, לא יהיה תירוץ, לא למשטרה ולא למח"ש. זה דיון נוסף. צר לי להגיד לכם, אבל מתוך היכרותי, אין לי מושג איזה תירוצים חדשים יהיו, אבל זה נראה קצת ביזיון ששני מוסדות כמו משטרת ישראל ומח"ש מתחילים פה איזה שהוא שיח, שאנחנו כבר מכירים אותו לא מהיום, ואחד מאשים את השני ואף אחד גם לא לוקח אחריות. עוד יותר, מח"ש מפיל את התיק על מנכ"לית משרד המשפטים. אני לא אומר אם זה נכון או לא, אבל זה נראה כמו הספסלים האלה, שמעבירים מאחד לשני ואף אחד לא לוקח אחריות.

אנחנו חברה ומדינה גזענית. אני שם את הכותרת פה על השולחן. חוק המישוש, שעבר לפני שבועיים, אני אומר לכם כמשטרה, אתם תשלמו את המחיר של חוק המישוש, החוק הפוליטי הזה. אתם כל כך רציתם אותו וכאלה מקרים יהיו לכם במאות, כי יושבים בני אדם עם אמוציות בקצה. אותו שוטר שלפעמים הוא יעשה את הטעויות ואנחנו נמצא את עצמנו בוועדות חקירה כל הזמן, יום יום. אותו חוק, שאנחנו התנגדנו לו, אני מזהיר אתכם - - -

הגיע לפה מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, בשבוע שעבר, יום השוטר, הוא עלה, הציג לנו פה לאן הוא לוקח את זה. אני חושב שהוא עושה מעשה אצילי, חברתי, צודק לכל חברה במדינת ישראל. הפער הוא עצום בין השיח הזה לאן הוא רוצה להוביל. אני מציע, קודם כל, שתקשיבו לו. לא יקרה דבר כזה כמו שקרה בשום מקום שיש את השוטר הקהילתי. השוטר שהוא חלק מהחברה, זה מה שצריך להעמיד. השוטר שמכיר כל ילד בשכונה והוא יודע גם לחנך אותו והוא לא פותח לו תיק, כי הוא יודע שאם ייפתח לו תיק העתיד שלו במקום אחר. שהוא יודע שהוא צריך ללכת לפנימייה, בשביל להציל אותו, שהוא יודע לדבר עם המשפחה. אלה השוטרים שאנחנו רוצים. לשם אנחנו צריכים לקחת. הם לא פחות חשובים מהמורה והמחנך, זו המשטרה שאנחנו רוצים לראות.

אנחנו רוצים לראות את אמון הציבור במשטרה. יש לכם תפקיד מרכזי והצדק לפעמים צריך להיראות. אם יש ספק, ואני לא מטיל לגבי הנהלים שלכם, השוטרים האלה היו צריכים לצאת לחופשה. זו ההרגשה. אני מסביר לך מה התחושה. אנחנו נמצאים פה לא רק להגן על המשטרה, אלא על הציבור, זה חלק מהתפקיד שלנו, והתחושה היא שאם יש ספק, ייצא לחופשה, לא יקרה כלום. מפקד לה"ב יצא לחופשה, הוא בעצמו, מתוך הערכים שלו, יצא לחופשה. שבוע ועוד שבוע ועוד שבוע, כמעט חודש. ערכית, הוא אמר, 'עד שלא מנקים אני לא חוזר'. זה לא משנה, בסוף הבן אדם הולך עם זה, הבן אדם הולך עם עצמו, עם הערכים שלו.

אני חושב שאתם הייתם צריכים לעשות את המעשה הזה. לא לחכות למח"ש. נכון, יכול להיות שאין לכם את הנושא המנהלי הזה, אבל אני שומע את המפכ"ל ואני חושב שזה פער שאתם חייבים לסגור אותו.

להמשיך את דברי המפכ"ל, אושרו 32 מש"קים קהילתיים לאזורים שבהם מתגוררים יוצאי הקהילה האתיופית. בדיוק כדי ליצור את הקשר הזה.

אני מציע להפסיק ולדבר במושגים של אתיופים, של מזרחיים. זאת הגזענות. אני לא אומר את זה לשלילה עד כדי כך, אבל בשפה שלנו אנחנו משתמשים בגזענות על ידי זה, יוצאי ברית המועצות, יוצאי אתיופיה, ככה אנחנו קוראים לזה, כולם ישראלים. יש כאלה שיש להם קושי בשפה, יש כאלה שיש להם קושי להיטמע בתוך החברה, אבל כולם ישראלים ואנחנו רוצים אותם פה איתנו ביחד ולחבק את כולם. הם מצוינים בצבא, הם מצוינים להקריב את עצמם למען הביטחון של מדינת ישראל, הם לא רשאים להיכנס לשום פאב כמעט בגלל שצבע העור שלהם לא מאפשר להם. זו החברה שאנחנו רוצים? ממש לא, לכן אנחנו חייבים לשנות את זה. יש תפקיד לכל מי שנמצא פה לשנות את זה.

תודה רבה.

שמעתם את אחותי הגדולה, יוסף זה אחי הצעיר ממני. היום אני פעיל נוער, עובד כמדריך ומחנך,

בן כמה אתה?

אני היום בן 25, נושק ל-26. אז ככה, שירתי בחטיבת הצנחנים, שירות מלא בסדיר, לוחם בסדיר, כל מה שצריך, הגנתי בגופי על כולכם. עשיתי את זה כי אני אוהב את המקום הזה, הוא חשוב לי, זה ההורים שלי והחלום הזה של ארץ ישראל. השתחררתי ב-2012. אירוע ראשון שלי, הותקפתי על ידי סיור משטרתי ובלש לבוש בגדים אזרחיים, ללא שום סיבה מוצדקת. אין לי עבר, בן אדם נקי, אני לא יודע מה הוא רצה ממני, אין לי מושג, הוא קפץ, אני אוטומטית גוננתי על עצמי. התסריט שרץ לי בראש, רק שאני לא איעצר וההורים שלי צריכים להגיע לשם, כי ההורים שלי מאמינים במערכת הזאת. האמינו, היום כבר אין אמון, אין לנו אמון בלובשי המדים, בטח ובטח במשטרת ישראל. אנחנו ארבעה אחים, ארבעתנו חווינו אלימות משטרתית, יוסף זה היוצא מן הכלל.

הייתם חמישה ועכשיו - - -

ארבעה עם יוסף.

אז הייתם ארבעה.

היינו ארבעה אחים. כן, יוסף ז"ל, כולנו חווינו אלימות משטרתית, כל אחד מהאחים שלי. אחי הצעיר, שהוא עדיין קטין, לפני כמה חודשים נעצר ללא שום סיבה.

הילד בן 13.

נעצר ושוחרר. כאילו סתם, השתעממו, עצרו ושחררו אותו הביתה. אני לא יודע איך הם העזו לעשות את זה, הם מכירים טוב מאוד את הסיפור הזה, בעיקר תחנת משטרת זכרון, שאני לא יודע אם זה שוטרים, אני לא יודע אם זה בני אדם, אין לי מושג איזה אנשים נמצאים שם.

זה לא במקרה שאותי תקפו ואת שלושת האחים הקטנים שלי. זה במכוון וזה גזעני, ואין פה מקום לגזענות, בטח לאותם לובשי המדים שנושאים את סמל מדינת ישראל על הכתף. אני לא יודע איך יש דברים כאלה. שוטרים תמיד יהיו, אבל זה לא משטרה, מה שהולך פה, צריך שם תיקון. כבר אי אפשר, אני לא יכול להסתובב. איך אני אמור לחלום ולהקים בית במדינת ישראל כשאני יודע שיש שוטרים שיתנכלו לילדים שלי. איך אני אמור בתור אזרח, ששירת את המדינה שלו ועושה מילואים, איך אני אמור לחוות את זה?

איך ההורים שלי יכולים להגיד 'כן, הגענו לארץ'. הם עשו, הם באו לפה בזכותם, אף אחד פה לא עשה חסד. ההורים שלי הלכו את מדבר סודן, אכלו חול, איבדו ילדה, שכלו ילדה בסודן, קברו, איבדו ילדים, אז להגיע לארץ ישראל ולאבד ילדים? מה עוד? כמה אפשר? אני רוצה לחיות פה, ללכת בגאווה, להיות גאה בהורים שלי, המסע שהם עשו לארץ ישראל. כמה אפשר לבכות, כמה אפשר לאבד? מה אנחנו צריכים? אז מה, אז אני שחום עור, אז אני משהו אחר? אני מחנך את הילדים שלכם, אני רוצה לחיות פה בכיף, אני רוצה להקים פה בית, אני רוצה לחיות בכיף.

איך אתם מסוגלים להגיד 'אני מוסיפה', זה לא עוזר להוסיף עוד שוטרים מקהילת ישראל, אתיופים מהקהילה, זה לא עוזר. אין פה אתיופים, אנחנו חלק מהמעגל הזה. ופה זה לא יד ה', זה אדם גרם לזה, שום דבר. יוסף לא הגיע לשם לבד, מישהו דאג לשים אותו שם ואתם צריכים לתת לנו את התשובות. ואתם, מח"ש, חמודים, מה זה נראה לכם פה, גן ילדים? מה זה הטיוחים האלה? אתם לא תשנו ואנחנו לא נישן, זה איום, זה לא משהו שהוא נעים. כשיסתכלו בבית שלך, להורים שלך, יגידו לכם 'אנחנו לא נישן ואתם תישנו?' זה נראה לך הגיוני? תעשו פה משהו, זה חיי אדם, זה ילד שלי, שלך, של כולנו. אנחנו לא סתם יצאנו להילחם. זה עוד משפחות, זה לא רק יוסף סלמסה.

תודה.

גברתי, תראי מה קרה כאן, התהפכו היוצרות. אותה המשטרה, שאנחנו צריכים להסתכל עליהם באמת, ואני לא רוצה להכליל, אני מסכים שיש שוטרים מצוינים ולכן אני חושב שהמיעוט, שהוא לא מצוין בלשון המעטה, לא צריך להיות איתם. אבל תראו מה קרה, התהפכו היוצרות. האנשים האלה, שאנחנו צריכים להיות בתחושה מלאה שהם שומרים עלינו, הם שומרים על הקהילה, הם שומרים על החברה, רק בגלל צבעם צריכים לפחד. מה קורה? כשאני עובר במעבר חציה, גברתי, עם הרכב ולא עצרתי, אני מיד מסתכל ימינה ושמאלה לראות שאין שוטר. זה קורה, אבל עשיתי משהו שהוא לא תקין. הם צריכים לחשוש ממשטרת ישראל שצריכה לספק להם הגנה מבלי שיש שום סיבה לכך. אדם יושב על הספסל בשעה לא נכונה, מבחינת המשטרה, החל משעה שבע וחצי - - -

בשכונה ספציפית. אתה יודע. כי אם הוא יישב בשכונת חפציבה בנתניה זה בסדר, זה עובר.

גם שם - - -

גם שם יש בעיה? נו, טוב, אפילו בגטאות שהמדינה הזאת יצרה.

אנחנו גרים בבנימינה. שתבינו, בנימינה זה לא נתניה, אנחנו חיים בתוך השכונה, בבניין שאנחנו גרים אנחנו משפחה אחת של קהילת יוצאי אתיופיה. אנחנו חלק מהבניין פה ואין פה שוני - - -

אתם ישראלים.

ישראלים לכל דבר. אנחנו באנו מקהילת ביתא ישראל, אם תלמדו קצת את ההיסטוריה של יהדות אתיופיה תבינו מה יש לכם פה בידיים וכל הזמן דוחים והורסים את הדבר היפה הזה. ואותם השוטרים, שאומרים שיש שוטרים טובים בתוך המערכת, אני לא יודע איפה הם.

לא רואים אותם.

לא רואים אותם, לא מרגישים אותם. אין דבר כזה. אם שוטר שהוא כביכול טוב, הוא רואה את השוטר מתנפל על בן אדם בלי שום סיבה מוצדקת, השוטר הזה הוא לא טוב מבחינתי, הוא צריך לבוא ולהעיד. המחאה הזאת לא צריכה להיות שלנו, של קהילת יוצאי אתיופיה, אם אתם אומרים שאתם שוטרים טובים, המחאה צריכה לבוא מתוך המערכת. אתם צריכים לבוא ולשנות.

תודה. אני רוצה רק לשאול אתכם, אתם מכירים שארבעה אחים נעצרו על ידי המשטרה? עוכבו?

ואף אחד מאיתנו - - -

אתם מכירים את העובדות האלה?

אני לא מכירה את המקרה, אני רק רוצה להתייחס באופן כללי.

הם אפילו לא רשמו את זה, הם מוציאים, מביאים כאפות ומשחררים אותך הביתה, כאילו לא קרה כלום. זה מה שקורה.

אבל אל תשכח את הרישום. גם הרישום בעיה.

משטרת ישראל לא מושלמת, אנחנו לא מושלמים.

את זה הבנו, כן.

יש לנו עוד הרבה מה לעשות כדי להיות מושלמים.

אתם צריכים בדיוק את האנשים שלכם - - -

תן לה לענות. תשמע, אני שמעתי אותך, אני רוצה שהיא תגיב.

יש לנו עוד הרבה מה לעשות. איתרנו שיש בעיה לחלק מהשוטרים ובחלק מהמקומות בהתנהלות, לא רק כלפי יוצאי הקהילה - - -

ומה עשיתם אחרי שאיתרתם?

אני אספר, אם תיתנו לי רק את השלוש דקות לספר.

בבקשה.

אני רוצה להתייחס, ברשותכם, לנושא של יוצאי קהילת אתיופיה ולהרחיב את זה ליתר האוכלוסייה. איתרנו מספר מוקדים של בעיות. בהתייחס ליוצאי הקהילה ראינו שהפער הוא מאוד גדול, גם בסקר שהעברנו בקרב יוצאי הקהילה וגם מהתרשמות שלנו, מקבוצות מיקוד שעשינו עם השוטרים. מה שעשינו, עשינו פעילות בשלושה מוקדים. המוקד הראשון במסגרת התחנות. בנינו ניהול עם האנשים שגרים בקהילה, יחד עם מפקדי התחנות, ושם גם השוטרים וגם המפקדים עוברים סדנאות לתהליך של מניעה, לתהליך של למידה, לתהליך של עבודה משותפת עם הקהילה כדי לבנות ולייצר אמון שהמשטרה תהיה כתובת, כמו שאתה אומר. המשטרה היום לא מהווה כתובת למרבית מאוכלוסיית יוצאי אתיופיה ואנחנו רוצים לייצר את זה.

יותר מזה, אנחנו גם נמנה שוטר שהתפקיד שלו להיות איש הקשר, שיהיה כל הזמן בקהילה, שישאל את האנשים מה שלומם בבוקר ויבדוק - - -

גברתי, זה לא מתכתב עם מה שנאמר כאן.

אני אגיד לך למה. בכל הקורסים במכללה הלאומית, החל מספטמבר, כל הנושא - - -

לא, לא, לא. תראי, אומרים כאן אנשים שהם עדויות חיות לכך ששוטרים התנכלו להם, אומרים שפעלו כנגדם שלא כדין, שלא כצדק, שלא מן המוסר, אני לא יודעת מה. במקום לייצר סדנאות, הדבר הראשון שצריך לעשות זה לנקות אורוות.

ברור.

אז תגידי לי כמה שוטרים - - -

אז תגישו תלונות. רבותיי, תגישו תלונות.

למה את צריכה את התלונות? תעשי מניעה.

- - - מה זה נראה לך פה?

אדוני, אתה רוצה או לא?

אני מגיש תביעה, אני הולך, באים לאיים עליי בבית. היא אומרת 'תגיש תביעה'.

אני חושבת שיש משהו כמו לעג בדברים של 'תגישו תביעה'. אם אני מפוחדת מהמשטרה, כי כל מפגש שלי איתם נגמר בזה שאני חוטפת סטירה פה או סטירה שם, המקום האחרון שאני אפנה אליו כדי להתלונן הוא למשטרת ישראל. את מסכימה איתי.

נכון. מה ש - - -

עכשיו את שומעת את הדברים, יש תלונות, ככל הנראה לא מועטות כלפי תחנה מסוימת, מה אתם עשיתם כדי לבדוק מה קרה שם, האם השוטרים נהגו כדין, האם הם נהגו שלא כדין? האם זה מקובל עליכם? מה הבדיקות שאתם עושים? ואל תגידי לי סדנאות, כי סדנאות זה פתרון התחלתי, כשעוד לא היה קונפליקט בין הצדדים.

זה מניעה. יש מניעה, יש עבודת מניעה שלא צריך לשים אותה בצד, מניעה של חינוך ובנייה. כחלק מזה כל תלונה נבדקת, כל תלונה נבדקת. אני רוצה להציג פה, ברשותכם, גם דברים אחרים, פנים אחרות של המשטרה, שעשינו בנושא חקירות נוער, בנושא של קטינים, של נערים יוצאי אתיופיה שבדקנו את עצמנו ותיקנו ועשינו תהליכים.

אני רוצה להוסיף. כל טענה שעלתה קיבלה מענה. לפעמים הוא לא נותן מענה מספק, אבל קיבלה מענה. כשבאו ואמרו טכנית 'אנחנו לא יודעים אצל מי להגיש תלונה', הנגשנו את זה לכל האוכלוסייה, לאמור שמנו טפסים, כולל בשפה האמהרית, בכל מרכז שירות - - -

תגיד לי, אתה שמעת - - -

שנייה, אני אסביר, אם תיתני לי, גברתי, לסיים תוכלי - - -

לא, אדוני, אני מצטערת. כשאתה אומר לי טפסים בשפה האמהרית ואנחנו מדברים על אנשים ישראלים לכל דבר ועניין, שיודעים עברית יותר טוב משנינו - - -

אני מנסה להסביר, גברתי, שכשעלתה טענה שאנשים לא מבינים - - -

אז תסביר לי את זה.

אז אני אסביר. בטפסים האלה רשום מספר טלפון, דרך התקשרות, למי לפנות, גם למח"ש והאופן שפונים למח"ש, כי הם אמרו שהם לא יודעים איך לפנות למח"ש. פעם נוספת אמרו שלא יודעים מה זה קציני ביקורת תלונות הציבור במחוזות, אז גם שם מפורטת הדרך. כל האפשרויות במספר שפות. זה סוג של מענה ראשוני.

במחלקת נוער, אני רוצה לדבר על מעשה שעשינו שלא היה כדוגמתו בשנים בכלל, אם אי פעם. באתי ואמרתי שאני רוצה לבדוק מה קורה עם בני נוער בני העדה האתיופית. הסתובבתי בכל הארץ - - -

היית הולך לכלא אופק, נראה לי ששם היית פוגש כבר שליש מבני העדה האתיופית.

לא, גברתי, אני רוצה למנוע, לפני שיגיעו לכלא אופק. תני לי לסיים. מעשה עשיתי. אני והמחלקה שלי הסתובבנו, מצאנו 287 תיקים בסטטוס פתוח, זאת אומרת שטרם הוגש בהם כתב אישום, בחקירה, מה שנקרא תיקים פתוחים. הם התייחסו ל-361 חשודים, לאמור שבמספר תיקים מספר חשודים בתיק אחד, של התפרצות, שוד, גניבה וכו', לכן הכמות של החשודים היא 361 מול 287 תיקים. החוק מאפשר קיום הליכים אלטרנטיביים שיקומיים. 64 איש נמצאו מתאימים ועונים לקריטריונים. זאת אומרת סוג של העבירה, אופי העבירה, רישום קודם וכו'. ופה חשוב שתדעי, מתוך 64 ל-59 סגרנו את התיקים הפליליים והפנינו אותם להליכים של מיל"ה או של קדם, שזה הליכים חינוכיים, שהמשמעות שלהם היא סגירת התיק והחזרתם למעגל החיים הנורמטיביים.

דבר כזה, לא רק שלא קרה בעבר, אלא אנחנו מתכוונים, אחרי שעשינו אותו, להמשיך ולעשות אותו. להמשיך. זה לא דבר שמאפיין אף מקום, זו פשוט יוזמה מקומית. דרך אגב, בוועדת ההיגוי כל הזמן כל החברים רק מחמיאים לנו על זה ואומרים 'אתם עושים עבודה שלא נעשתה אף פעם, כל הכבוד'. לצד הכאב וההבנה צריך גם לומר את הדברים הטובים שנעשים.

אדוני, אל"ף, זה באמת לא בגדר טובה, אתם עושים את עבודתכם. עכשיו אני שואלת, המטרה, גם שלך, אני בטוחה, היא שלא יישנו המקרים האלה בעתיד.

נכון.

אתה מבין שיש בעיה עם שוטרים מסוימים, שהם פועלים בצורה לא ראויה? הבנת את זה. מה אתה עושה אחרי ששחררת את הנערים מאותו תיק שנפתח כנגדם, שלא כדין, הבנת שלא היה מקום לפתיחת התיק, עכשיו תסביר לי מה אתה עושה אצלך - - -

לא, היה מקום לפתיחת התיק, אבל - - -

אני אתן לך נתון, בסדר? מנתונים חלקיים שקיבלה הוועדה מהמשטרה, נפתחו בשנת 2015 כ-500 תיקים כנגד קטינים רק בעיר נתניה.

אני יכולה לספר לך את זה ממקור ראשון.

זה יותר מתיק ביום. אם זה לא אכיפה מוגברת אני לא מכירה מה זה אכיפה מוגברת. אתה חייב להבין שיכול להיות שמתוך ה-500 תיקים הללו, כמו שאתה בוודאי אמרת קודם, יכול להיות שלא בכל התיקים היו צריכות להיפתח חקירות. הבנת שיש בעיה, הבנת שחלק מהבעיה זה השוטרים, נכון?

כן.

מה אתה עושה עם השוטרים האלה?

אז אני אומר לך, רק שאת לא הקשבת, אנחנו באנו ועשינו המון דברים. המון דברים, החל מהדברים הקטנים ביותר, דרך הכשרה תרבותית, כנסים. אני אתן לך דוגמה - - -

מה הכשרה תרבותית?

אני אתן לך דוגמה.

אחרי שהוא עובד במשטרה הוא צריך לעבור את ההכשרה הזאת, אז הוא צריך לעוף מהמשטרה.

סליחה, הוא יגיד את מה שהוא חושב.

ימים מיוחדים, כנסים. יש אפילו ספר שנקרא 'חזק ואמץ', זו דוגמה, סימבולי, אבל חשובה. ספר שבן העדה האתיופית כתב והוא בא ונותן היבטים, תרגומים של משפטים, משלים ומסורת שמהווים חלק שלא מוכר לשוטרי ישראל ובכלל לאזרחי ישראל. שוטר שמקבל ספר כזה, יש פה אמירה. למה אנחנו נותנים לו את הספר? אנחנו נותנים לו, כי אנחנו מבינים שהוא צריך להכיר קצת יותר.

בקורס שראש אמ"ש דיברה, נכנס כחלק מהשגרה יום שלם, סדנה, הרצאות, סרטים, הבאה של בן עדה שמספר ומקרבים ומסבירים את הצד האחר.

כמה שוטרים אתיופים יש?

ככה מקבלים גזענות.

אדוני, אתה עונה לי.

מה שמפריע פה, מעלים טענה, אנחנו נותנים פתרון, אז אומרים שזה לא - - -

זה לא פתרון. אתה נותן פתרון שהוא לא נכון.

עורך דין מתתיהו, דיברת.

לגבי השוטרים, אפס סובלנות לשוטרים שסרחו. אם אני, כאחראי על מחלקת הנוער, יש את תיקון 14 לחוק שקובע כללים ברורים, התפקיד שלי זה לעשות פיקוח, בקרה, הנחיה ולראות שכל הזכויות שיש בחוק לקטין ולמשפחתו מתקיימות. היוועצות עם עורך דין, שעות חקירה וכו'.

כמה שוטרים הושעו?

לדוגמה, המערך שלי בארץ מונה 600 שוטרים כאלה. להגיד לך שאם יש משהו שהוא בעייתי, אני מקבל מכתב או תלונה, מנכ"ל טבקה נמצא פה, הוא מכיר אותי ויודעים, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, ונהפוך הוא, רק מחמאות. אני הייתי רוצה דווקא לחזק את זה, לא ללכת אחורה. אני לא מקל ראש, כשיש סרחים עודפים שהם צריכים טיפול. אבל מח"ש עושה את - - -

כמה סרחים עודפים - - -

זה התפקיד של מח"ש. למח"ש יש מנדט, לא הייתי רוצה לחיות במדינה, גברתי, שאם יגידו שגב' קארין אלהרר היא סוחרת סמים כשמועה, שמיד נצא ונעצור אותה או ננקוט בעמדה. אנחנו צריכים לגבש תשתית - - -

אין בעיה, אני שואלת - - -

יש פה הפרדה ברורה, מח"ש מעביר את ההמלצות - - -

אדוני, כמה הושעו מתפקידם?

כמה הושעו מתפקידם? מה, את רוצה לדעת - - -

עשרות רבות.

אפשר נתון יותר מדויק?

יהיה לנו - - -

מצוין, אני רוצה אותו בתוך שבוע. אני רוצה נתונים לגבי שוטרים שהושעו.

את תקבלי תוך יום.

חברת הכנסת רויטל סויד.

קודם כל אני מברכת על הדיון הזה. בוקר טוב, שלום לאדוני מבקר המדינה, שלום למשפחת סלמסה ולעורך דין מתתיהו, שאנחנו מכירים מצוין. אני רוצה שנייה באמת לפנות למח"ש ולמשטרת ישראל ולכל הנוכחים פה ולעשות איזה שהוא זרקור. יוסף סלמסה ז"ל הוא כבר סמל, מכיוון שיוסף סלמסה פתח מחאה ומאבק שהגיעו לקנה מידה ארצי ובעצם היווה את הזעקה, היוו למעשה קריאה בקול של דברים שנאמרו בשקט, או לפחות לא נשמעו במשך עשור, לא פחות מזה.

אנחנו, כציבור, שמענו את זה בשנה שעברה, אבל העדה זעקה את זה במשך שנים ואני, כעורכת דין הרבה מאוד שנים שעסקה בין היתר בייצוג של הרבה מאוד קטינים, גם יוצאי העדה האתיופית, מכירה מצוין את הבעיה. פרשת סלמסה היא פרשה אחת, מתוך רבות שלא הגיעו לתודעה ציבורית ולא יוכלו להגיע לתודעה ציבורית. בדיוק כמו שנאמר פה, על ידי חבר הכנסת נגוסה, לגבי החייל שהוכה, שאלמלא היה סרטון מן הסתם הוא היה עצור עכשיו וזה לא היה מגיע לחשיפה.

בואו נשים רגע את הסיפור הזה בצד. לא בצד, חס וחלילה, בואו נחשוב שנייה כחברה שמקבלת סיפור אחד, אבל יודעת שהוא מייצג משפחות רבות והיא יודעת שהוא מייצג תחושה של עדה שלמה. אנחנו לא יכולים להתעלם מזה. אנחנו לא יכולים להיות קהים רגשית לזה, אנחנו לא יכולים לבוא ולומר 'אין לנו ראיות, אין לנו נתונים'.

אני עורכת דין, אני מבינה שאמת משפטית ואמת עובדתית לא תמיד מתחברות, אבל אני יודעת גם עוד משהו, שלפעמים לגופים רציניים, משטרת ישראל, המחלקה לחקירות שוטרים וגם שופטים, זה לא משנה, כרגע אתם פה מוקד הדיון, יש תפקיד נוסף והתפקיד הנוסף זה לא רק לברר אמת וצדק, הוא גם לתת תחושה שצדק נעשה, גם אם לפעמים הראיות הן מורכבות אם בכלל. אומרת את זה עורכת דין שיודעת כיצד דברים כאלה מתגלגלים לבית המשפט. שבית המשפט ישמע, שבית המשפט יראה. לפעמים המשפט הציבורי יותר חשוב מהכול, וזה בדיוק המצב שאנחנו נמצאים פה.

אז אני לא הייתי רוצה לעמוד, לא בנעליים של מח"ש ולא בנעליים של משטרת ישראל בנקודת הזמן הזו, אבל זה לא סיפור פרטי, זו בדיוק הנקודה. יוסף סלמסה ז"ל הוא כבר לא סיפור פרטי של משפחת סלמסה וזה גם לא הסיפור של עדה, זה סיפור של חברה בישראל בשנת 2015, 2016, שצריכה לעשות צדק חברתי אחורה. אז באמת, בבקשה, אל תהיו בסוג החשיבה שהיא נכונה אולי ומדויקת בתיקים אחרים, אבל כבר לא פה.

אני רוצה בנקודה אחת לדבר על חוק המישוש. אנחנו הובלנו את המאבק הזה בוועדת חוקה. אנחנו זעקנו מדם ליבנו, ואני לא מדברת עכשיו על עניין הביטחון והתמודדות עם גל טרור, שלזה הסכמנו בפה מלא, אני מדברת רק על החלק האזרחי שכל כך רצינו להפריד. לא בגלל ששוטרי משטרת ישראל הם לא טובים, זה בגלל שכשיש סעיף שמאפשר חשד סביר לחיפוש כאשר יש מראה מרתיע ומפחיד, כל אחד מכניס את תפיסת העולם שלו. לא מה שמרתיע ומפחיד אותי מרתיע ומפחיד אחרים. אז יבוא כל שוטר, עם הדעה הקדומה שלו, עם התפיסה שלו, ואנה אנו מגיעים? אנחנו חזרנו שנות אור אחורה בזכויות הפרט, בזכויות האדם ובהגנה על זכויות הפרט.

אני פניתי לרוני אלשיך, המפכ"ל, שהתרשמתי ממנו מאוד, ואמרתי לו 'אני מבקשת ממך, קיבלתם כלי נוראי לידיים, חופש בלתי מוגבל לערוך חיפוש כמעט על כל אחד, ובכל מקום, וגם על מי שעומד לידו, גם אם הוא לא עשה מאומה'. כל אלימות מילולית, כל שיחת טלפון של צעקות אפשר לחפש. כל מראה של אדם כהה עור עומד בקרן רחוב בחושך, אפשר לחפש, בלי שום סיבה. 'תתמודדו עם זה ותשתמשו'. ולמה אני חוזרת על זה פה? ואגב, הוא ענה לי שייצאו נהלים מדויקים וברורים באמת כדי - - - ולמה אני אומרת את זה פה? גם לכם במח"ש וגם לכם במשטרה, אני אומרת את זה, קודם כל תתכוננו והיו ערניים לזה, תעבירו הנחיות מאוד ברורות בסיפור הזה ותהיו גם מאוד רגישים להבין שהולכים להגיע אליכם תיקים שיכשירו בדיעבד חיפושים שלא היו חוקיים עם תפיסות שאולי לא היו חוקיות, עם בן יששכר, שלך תדע מה יקרה איתה עכשיו. אני מבקשת שתהיו ערניים לזה.

ולמשפחת סלמסה מגיע את יומה. אני יודעת שזה דיון מורכב, אני יודעת שנאמרים פה דברים קשים, אולי לא תמיד בטון שאנחנו היינו כל כך - - - קשה לנו להכיל אותו, אבל מגיע לה את יומה. זה יומה של המשפחה, זה יומה של העדה וזה בהחלט יומו של הציבור במדינת ישראל, שיידע בדיוק מה קורה ב-2016 וכולנו צריכים לשנות את תפיסת העולם שלנו.

תודה רבה. חבר הכנסת נגוסה.

תודה, גברתי היושבת ראש. אני אתחיל במה שאתם הסברתם פה, שמתכוונים לעשות תכניות, פרויקטים וכל זה. אני חושב שאנחנו איבדנו את האמון, אני לא חושב שנאמין לתכניות האלה. אם מח"ש ידע והגיע לזה שהשוטרים משקרים וזה דיווח שקרי ואז סוגרים תיק, אני לא יודע איפה להאמין. גם אם זה יגיע אליהם, את אמרת קודם ש'לא קיבלנו את החומר', גם אם יגיע החומר, אני לא חושב שתעשו משהו. יש פה מערכת עקומה, או השוטרים לא שיקרו, או השוטרים שיקרו ואז אתם התעלמתם ולא הגדרתם את השקר כפלילי ואז המחדל של סגירת התיק, אני חושב שפה נכשלתם.

הנאמנות למערכת, הנאמנות לאזרחים, להסתכל בצורה שוויונית, פה יש פגם. לא ברור לנו. מה המשפחה ביקשה ומה עם ישראל כולו ביקש? צדק, את האמת. האם השימוש בטייזר היה בניגוד לנהלים? הוא לא היה חמוש, הוא לא סיכן חיים, לפי הדיווח שקיבלנו, הוא לא סיכן את החיים של השוטרים, השתמשו בטייזר, האם זה נוהל תקין, שהמשטרה משתמשת בטייזר בניגוד לנהלים?

ובניגוד להבטחות שנתתם, גם בדיון הקודם בוועדה, גברתי יושבת הראש, שיהיו בקשר עם המשפחה, וכפי ששמענו עכשיו מהאחות, שהשוטר יצר קשר ביום שישי. אז זה לא פגם? מח"ש?

יומיים לפני ההחלטה.

זה לא - - -

אל תעני לי עכשיו, תעני אחר כך.

לא, זה המשטרה, זה לא מח"ש.

הם קשורים אחד לשני. זה שעכשיו הם מעבירים את האחריות, שהם מעבירים כשנוח להם זה לזה, זה לא מדבר אצלי כלום, כי הם קשורים אחד לשני, הם גם יודעים לכסות אחד על השני. לכן זה לא מדבר.

אתם מדברים על צדק, איך כל התיקים שקשורים בנושא יוצאי אתיופיה נסגרים ללא כתב אישום? תסבירו לי, תנו לי תיקים שהוגשו והוכרו והאחראים עמדו לדין. אני לא יודע. כל תיק שאני מכיר נסגר. ויותר מקומם, שגם אתם אומרים שיש דיווח שקרי ואתם סוגרים את התיק.

וזה לא פלילי.

כן. אז זה זלזול. ואני רוצה גם להגיד פה, את אמרת 'תגישו תביעות'. את יודעת כמה תביעות הוגשו, כמה תלונות הוגשו? מישהו הועמד לדין מהשוטרים? גם אותו מקרה שאת אמרת, בגלל הצילומים, בגלל שבמקרה יש צילום ואז לא הייתה ברירה למשטרה, הם צריכים להוציא אותם או להשעות אותם. בסופו של דבר אנחנו יודעים שגם התיק הזה נסגר.

אני בינתיים אספתי נתונים שהתבקשתי, 82 שוטרים פוטרו בשנת 2015 לעומת 74 ב-2014, לחופשה כפויה הוצאנו - - -

הם הועמדו לדין?

אדוני הנכבד, אני אתייחס לשאלה. 51 שוטרים הוצאו לחופשות כפויות - - -

למה? מה הנימוקים? רק בנושאים של הקהילה האתיופית?

לא.

אז מה את מדברת על זה? אני שואל, אני מתמקד במקרים של יוצאי אתיופיה.

אין הבחנה לפי גזע, מין ודת.

מסתבר שזו כל מהות העניין כאן. על מה הדיון הזה, אם לא על גזע, מין ודת?

אני רוצה לסיים. אני חושב שאתה דיברת על מקרים שנמצאים בחקירה או פתוחים, שעשינו כל מיני, כאילו שאתה עשית חסד. אני אומר לך שהיום אלה שנמצאים בכלא אופק, הם גם נכנסו ללא שום סיבה. האם מישהו חזר ובדק את התיקים האלה? אז פה יש את העניין. לכן אני חושב שהסגירה של התיק של יוסף ז"ל זו פרשה שאין לה סוף. אני אומר לכם שאנחנו נעקוב אחרי זה, נבדוק את זה, מח"ש, צריך לבדוק את מח"ש, יש משהו מסריח בתוך מח"ש.

תודה רבה. חברת הכנסת בן ארי.

תודה, גברתי היושבת ראש, על הדיון הזה ותודה לך שאת מלווה את כל הנושא הזה. אני חייבת להתייחס לכמה דברים. לפני שאני הגעתי לכנסת, 10 שנים ניהלתי מרכז לנוער בסיכון, הוא היה בנתניה, אני מכירה טוב מאוד, אני לא מופתעת מהנתון שהבאת על נתניה כי אני מכירה, חייתי שם, גידלתי שם נערים, זה היה מרכז רק של נערים, וחלקם היו בני העדה האתיופית. אני מכירה את קדם, אני מכירה את מיל"ה, אני לא מזלזלת, אתם עושים תכניות טובות. הייתי גם באופק שלוש פעמים, אני יודעת מי יושב, אני מרשה לעצמי שאני קצת מכירה את העניין, בטח את האוכלוסייה.

אבל, בעיניי, את אמרת את זה לפני שנייה, על העניין של 82 שוטרים שפוטרו, בעניין כזה ציבורי שזועק לשמים, הרי לא משנה, בסופו של דבר, יש בנושא לחץ ציבורי עצום. את אומרת ש-82 שוטרים פוטרו, אני אומרת דבר כזה, יש לחץ ציבורי עצום, אם בסופו של דבר הם איבדו את הבן שלהם, הם איבדו את אח שלהם, אם זה לא אומר דרשני, לא אומר 'רגע, בואו נבדוק כמה שוטרים פיטרנו בגלל שהם התעמרו באוכלוסייה האתיופית, בואו נבדוק כמה יצאו לחל"ת'.

תראי, את אמרת שעשית סקר, הקשבתי לך, אני פה מתשע, אני מקשיבה לכל מה שנאמר כאן. אמרת כאן משהו מאוד מקומם, כי את אומרת בסופו של דבר זה לא עניין של דת וגזע, זה בדיוק - - -

אמרתי שלגבי המפוטרים אנחנו לא - - -

זה כללי.

בוודאי.

אז אני אומרת לך, מהלחץ הציבורי העצום, מהעוול שזועק לשמים שנגרם למשפחה הזו, לא תבדקו ספציפית על האוכלוסייה האתיופית? אתם עושים את קדם ומיל"ה בעיקר לאוכלוסייה האתיופית, שליש מהיושבים בכלא אופק הם אוכלוסייה אתיופית. ראיתי אותם, דיברתי עם העצורים ועם האסורים שם, הרי זה דורש מאיתנו - - - אני יודעת שיש לכם עבודה ואתם עושים את הדברים, ואני לא מזלזלת, לא זלזלתי בכם רגע אחד בדיון הזה, אבל בסופו של דבר אנחנו כחברה צריכים, לא יודעת איך להגדיר את זה, כי דרשני בעיניי הוא אנדרסטייטמנט. כל העוול כאן זועק לשמים.

אני גם אומרת לך, ממח"ש, אני מנסה לא לעשות השוואות. כל הזמן אני אומרת 'ההוא יצא לחל"ת על הטרדה מינית', דיברנו כאן ואני מנסה לא לעשות השוואות והוא יצא לחל"ת חצי שנה, כשבאמת השוטרים האלה עשו מה שהם עשו, הם יושבים והם עדיין שוטרים. אני מתעסקת בתקופה האחרונה בנושא של אותו בחור, להבדיל להבדיל, נחמן, שנאשם באונס, שהמינימום של העבירה הזאת 4 שנים, ואם ראיתם בשבוע שעבר, הפרקליטות ערערה. כל זה למה? מהלחץ הציבורי העצום שנעשה כאן על אותו בחור. להבדיל, אני לא משווה. אבל אי אפשר שלא לראות שאותו בחור שנראה כזה בן טובים כזה, שרק התחיל איתה ורק דיבר איתה ובסוף אחרי חצי שנה יוצא לו לחופשי. באמת נעשה כאן לחץ ציבורי והפרקליטות הגישה ערעור.

אני אומרת לכם, אל תתבלבלו, יש כאן יושבת ראש וחברי ועדה, יש לי הזכות להיות חברה בוועדה הזאת, ואנחנו איתכם ואנחנו נהיה שם ונפקח על הנתונים שהיא מבקשת לעוד שבועיים והנתונים שאת צריכה להביא, ואם לא יהיה כאן צדק חברתי מוסרי, שאנחנו, לא רק כחברי כנסת, אלא כאזרחים של המדינה הזאת וכבני אדם, אני אומרת לך, אנחנו לא ננוח. אני גם מכירה את היושבת ראש היטב, היא לא תרפה וגם לא אף אחד ובטח לא חברי כנסת גם כשהם לא כאן, כי בסופו של דבר אנחנו כחברה - - - ישבתי פה והתביישתי, התביישתי שדיברת. את יודעת מה? התביישתי כשראיתי בערוץ 2 את הכתבה על השלושה חבר'ה, בני העדה האתיופית, שיושבים על ספסל, לעומת שלושה חבר'ה אחרים שיושבים ונופלים עליהם. למה אמרתי על הנער? שהוא צריך ללכת עם מצלמה, כי אם לא היו הצלמים של ערוץ 2 שישבו שם, אותם שלושה חבר'ה, שאני בסוף טיפלתי בהם, היו מגיעים לי עם רישום.

את יודעת איזה מורכב זה למחוק רישום, איך זה תוקע את הילד הזה בצבא, איך זה תוקע אותו אחרי זה במציאת עבודה. הייתי נלחמת ועכשיו תמצא לו עורך דין, וזה בדרך כלל מאוד מאוד קשה גם כלכלית, ועל מה? אני אומרת לך, השוטר האחרון בתחנה, כל שבוע, עזוב סדנה, כל שבוע שיחה בעניין של יוצאי העדה האתיופית. זו אחריות שלנו. את לא צריכה סקר, גברתי השוטרת, לא צריך סקר. צאי לרחוב בנתניה, תראי את החבר'ה ותראי את השוטרים ולא נעים לי לומר, יש שם התנהגות שכאילו הם אוכלוסייה, לא נעים לי להעלות על שפתיי, אבל הם יודעים והם נתקלים בזה, ולא פלא שארבעתכם הייתם בתחנת משטרה. אני ליוויתי עשרות נערים אתיופים שהיו שם על כלום, על זה שהוא אתיופי. רק בגלל זה. רק בגלל זה. ושהוא ישב בשכונה הלא נכונה.

תודה.

דוברת אחרונה, זיוה מקונן דגו, האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה.

תודה.

האבא ידבר, אחרון חביב. האב, אני מסכמת ואז סיימנו את הדיון.

גברתי היושבת ראש, קודם כל הערכתנו על העקביות, על ההתמדה ועל הדיונים התכופים בנושא. היום נכנס ראש ממשלה לשעבר לבית הכלא ואני רוצה להאמין במערכת אכיפת החוק. כשאתמול שמעתי בחדשות על סגירת התיק על יוסף סלמסה אמרתי שאני כבר לא בטוחה. אני לא יודעת מה לגבינו, לגבי יוצאי אתיופיה, מה היא מערכת אכיפת החוק. יוסף סלמס ז"ל הוא מקרה כל כך חריג, כל כך זועק לשמים, שאני לא ציפיתי, לא חשבתי שיכול להיות מצב שסוגרים את התיק שלו.

בעקבות הפגישה עם המשפחה באוגוסט 2014, אחרי פטירתו, אנחנו כאגודה התחלנו לבדוק מה הנתונים לגבי יוצאי אתיופיה שנעצרים על ידי שוטרים. אין משפחה שדיברתי איתה ולא מצאתי שאחד מבני המשפחה נעצר, עוכב או נפתח לו תיק. כשמח"ש מחליטה לסגור את התיק של דמאס פיקדה, שכולנו ראינו את הצילומים של החייל שעבר את האלימות של השוטרים, כשאנחנו רואים את המקרה של יוסף סלמסה, למה שאני באמת אחשוב - - - זה הציבור, זה המדינה, כל המדינה ראתה וכל המדינה זועקת, איך אני אאמין במקרה של ילד בן 13, שמאשימים אותו. הילד שלי בן 14 ואני באמת מפחדת עליו, באמת באמת מפחדת עליו. אני לא סומכת, בשום דבר.

גברתי, מאז המחאה שמו קץ לחייהם 13 צעירים יוצאי אתיופיה. 13 צעירים יוצאי אתיופיה שביניהם ילדה בת 13, המבוגר בן 35. אני סיפרתי בדיון הקודם שאת השר אהרונוביץ לקחנו לסיור בראשון לציון, כדי להפגיש אותו עם נערים שנמאס להם לעבור את האלימות המשטרתית ורוצים לקחת את החוק לידיים. אני אומרת לכם, ואל תאשימו אותי בהסתה, שעלול לקרות מצב שמישהו ייקח את החוק לידיים ואז יאשימו אותנו ואז יאשימו ואוטומטית כל האתיופים, נהיה חשודים, כמו שראיתם שאנחנו החשודים המידיים. זה מה שיקרה.

אם אני לא מרגישה כאזרחית שווה במדינת ישראל שהחוק מגן עליי ויש מחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים שאני יכולה לסמוך עליה, כי על המשטרה אני כבר לא סומכת - - - אני מחנכת את הילדים שלי, בחיי, יש לי ילד בן 4 שאני מחנכת אותם שהשוטרים הם כדי להגן עלינו. היום באמת באמת בפנים אני לא סומכת, כי זה לא הגיוני שבכל בית של יוצאי אתיופיה יהיה עצור, כולל אח שלי, שרק בעקבות המחאה גילינו שהמכה שקיבל בכתף כשהגיע באיזה ערב זה משוטר. הוא התבייש כל כך, במשפחה טובה, נורמטיבית, מה, להגיד ששוטר הכה אותו, מה, שנאשים אותו שהוא עבריין, אנחנו כמשפחה?

כשבאים ואומרים ישבנו עם נציגות הקהילה, נציגי הקהילה, כאילו מה? מה המומחיות שלי בחקירת שוטרים, באלימות שוטרים, בפתיחת תיקים, כדי שאני אשב איתם כדי להסביר 'כן, אני אסביר לכם', כשירות תרבותית. רגע, על האלימות של השוטרים התרבותית או על התרבות האלימה של האתיופים? אני רוצה להבין על מה הכשירות התרבותית. הדבר הכי מדהים הוא שכשהמשרד לבטחון פנים הגיש את התכנית לראש הממשלה בוועדת השרים, תקצבו תקציבים לכשירות תרבותית. איזה יופי, עכשיו עושים סדנאות על תרבות הקהילה, שעה אחת לכל הגוף הזה, גם יש זכיין, למה לא? גוף זכיין שמכשיר וכו' וכו' והם מקבלים תקציב בשם האתיופים, כי המדינה מתקצבת לטובת האתיופים, בשביל מה? כדי לקלוט שוטרים אתיופים. האם זה לא הצורך שלהם שיהיה מגוון שוטרים? האם זה לא הצורך ולא אמור להיות בתוך התקציב של כוח אדם כדי לקלוט שוטרים? בשביל זה אני צריכה תקציב לאתיופים?

גברתי היושבת ראש, מח"ש, למרות שזה נמצא במשרד המשפטים, אני לא יודעת איך הוא מנהל את התיק הזה. משפחת סלמסה היא משפחה חזקה, שמחזיקה אותנו ומחזיקה את הסיפור הזה על סדר היום של כולנו. אני מחזקת אותם, אבל תנו להם מנוחה, תנו להם להתאבל על הבן שלהם ולא להיאבק על הצדק, להתאבל באמת. אני רואה את ההורים, מצב הבריאות שלהם הולך ומידרדר.

תודה, אני רוצה לאפשר לאבא לדבר. בבקשה, אדוני.

קשה לי לדבר, אבל אין לי בררה. יוסף, החיים שלי, בן שלי, בשר שלי, הדם שלי, המשפחה שלי, דם שלי, המשפחה, חיים שלי. יוסף, אכלו אותו. משטרת ישראל אכלה את יוסף, משטרת ישראל אכלה אותו, יוסף. יוסף, אני גידלתי אותו בצורה נכונה, בצורה יפה, איך הגיעו אליו? אני לא יודע, אני לא מבין בכלל. אני אבא שלו, לפני כן למה לא באו אליי? אני אבא שלו. אכלו אותו, קשרו אותו, עשו אותו על האש. זאת מדינת ישראל? אני לא באתי למדינה הזו לחפש לחם, זאת המדינה שלי, המדינה היהודית. למה קורה דבר כזה? לא רק יוסף, אכלו, הבן שלי. יוסף לא ראשון, לא סוף. ממשיכים.

מדברים, של אתיופים, העדה האתיופית, הקהילה האתיופית, ככה ההתנהגות שלהם. הם מחפשים איפה יש מסכנים. זה ככה במדינת ישראל? זו המדינה של היהודים? ואיפה הבן שלי? לקחו אותו, הגיעו 30 שוטרים לבית שלי, 'בוא תחתום, בוא תחתום', אני לא חותם עד שאני רואה את הבן שלי, אני רוצה לראות את הבן שלי. לא נתנו לי. לקחו אותו לתל אביב, נסעתי לתל אביב לראות את הגוף שלו, לא נתנו לי לראות את הגוף שלו. אני קברתי את יוסף, קברתי אותו, מה עשו ליוסף? אכלו אותו. אני לא יודע מה קברתי גם. למה אני לא יכול לראות את הגוף שלו? מה עשו לו? יש פה משהו מסריח.

תודה.

אני רוצה להגיד משפט אחד.

לא, חיים.

אני רוצה להגיד לך משהו. הבן שלי היה בקרית יערים, שם, סלח לי, נוער בסיכון, כולו אתיופי. הוא היה מקפיץ את כל המשפחה, כולל אותי, כל שישי, שבת, ראשון, פעם בשבועיים הם היו יוצאים הביתה, מי לא יחזור? לך לשם, עם השוטרים שלך, דבר עם הילדים האלה, המדהימים שנמצאים פה, כולה רבע שעה נסיעה מפה, תבדוק מה עובר עליהם בסופי שבוע. לא צריך לעשות מהפכה בשוטרים, תקשיבו להם. זה הכול.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון הזה. אנחנו מסיימים דיון רביעי, ולצערנו, למרות שקיוויתי אחרת הוא לא יהיה הדיון האחרון בעניין בנושא של שילוב יוצאי אתיופיה, במיוחד בנושא האלימות המשטרתית. הנתונים שהיו צריכים לעבור בין מח"ש למשטרה, בין המשטרה למח"ש, לא הגיעו. השוטר שנבחר על ידכם לעמוד בקשר עם המשפחה מצא לנכון להתקשר בפעם הראשונה, חודשיים מיום הדיון הקודם, לאחות, לקיים שיחת יציאה ידי חובה. הדבר הזה הוא לא מקובל.

גם אם, אני אומרת 'גם אם', יש החלטה של מח"ש שהיא לא פלילית, מה שאני חייבת לומר שנשמע מאוד תמוה בעיניי כשיש אמירה ברורה של עדויות שקר, כשבכל מקום מתוקן עדות שקר היא דבר פלילי, כשמגישים תצהיר ועדות שקר זה כולל קנס וזה לדעתי עד שנת מאסר, איך יכול להיות שדווקא האנשים שאמורים לשמש דוגמה ומופת, שומרי החוק פר-אקסלנס, הם לא יעמדו לדין במצב כזה כשעולות טענות חמורות? אני לא מכירה טענות יותר חמורות מזה, שהבן אדם שאמור לשמור על ביטחוננו, בדרך ישירה או עקיפה פגע בה. אני לא מצליחה להבין את זה.

יושבת כאן משפחה שנהרסה, ואמרה חברת הכנסת רויטל סויד, ואני מקבלת את הדברים, המקרה הזה הוא מקרה אחד, אבל יש עוד מקרים וצריך ללמוד מהחומרה של המקרה הזה גם לגבי מקרים אחרים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את ההמשך של המצב הזה.

ואני רוצה לומר למשטרת ישראל, סדנאות הן טיפול מונע, אבל כבר הגענו למצב של רעה חולה, לא מטפלים ברעה חולה בפלסטר, מטפלים בה בניתוח פתוח. אי אפשר, זה לא ייתן מענה. זה בוודאי לא נותן מענה לתת מתורגמן לאנשים שדוברים עברית. כשמדובר בקטינים, שההורים שלהם מגיעים ולא יודעים עברית, זה מתבקש, אבל למצבים אחרים זה בכלל לא רלוונטי. הם ישראלים בדיוק כמונו. אני לא מצליחה להבין את זה. וכל הדיון הזה, דרך אגב, מתנהל שנה וחצי אחרי שהתחילה חקירת מח"ש. שנה וחצי.

כמעט שנתיים, שנה ו-10 חודשים אחרי התלונה הראשונה.

מה, לא היו מספיק אנשים כדי לבדוק את זה? אלה היו עדויות מיוחדות שלא נצפו בעבר? איך זה קרה?

גברתי, דווקא בשל הרגישות, גם כשהיינו על סף קבלת ההחלטה והבנו שיש פעולות חקירה נוספות אנחנו עצרנו וביצענו פעולות חקירה נוספות. היה לנו חשוב שההחלטה תתקבל על דעת פרקליט המדינה וחוות הדעת - - -

אז אני - - -

דווקא בגלל כובד הראש שנתנו לתיק הזה ביצענו את כל הפעולות ואת כל שיקול הדעת המקצועי שאפשר היה לעשות.

בגלל הרגישות ההחלטה שלכם מזעזעת.

בגלל הרגישות קיבלו החלטה כזאת רגישה. מה זה, עם הרגישות שלכם הפתעתם את הוועדה, מה שנקרא לטובה.

חומרי החקירה וההחלטה המפורטים יועברו למשטרה, היום? היום. משטרת ישראל, בתוך שבועיים מודיעים לוועדה מה בכוונתכם לעשות מהחומרים שהגיעו אליכם. בשים לב, משטרת ישראל, אם יש אנשים שהתנהגו שלא על פי אמות המידה שמשטרת ישראל מעמידה לאזרחים, שלא לדבר על עצמה, ראוי שייעשה מעשה למען יראו וייראו. כדי שהדבר הזה לא יישנה.

אני מבקשת, מהנתונים החלקיים שקיבלנו, רק לגבי נתניה, וביקשתי גם לגבי ראשון לציון, 500 תיקים נגד קטינים בשנה רק בעיר נתניה, זה נשמע לי מספר לא מתקבל על הדעת. זה יותר מתיק חקירה ליום. אני רוצה לדעת מה קורה בערים נוספות בישראל. ביקשתי במיוחד גם את ראשון לציון ולא קיבלתי.

יש את זה.

אז אני לא קיבלתי. ומשטרת זכרון. אני רוצה לדעת, ואל תגידו לי שאתם עיוורים לצבעים, כי אני לא מקבלת את זה, תבדקו במחשב, כתוב לכם במחשב - - - אז תמצאו שזה יהיה כתוב. אני רוצה לדעת כמה אתיופים נעצרים.

אפשר לדעת, גברתי, גם כמה שוטרים מתוך ה-82 שהיא ציינה בעצם - - -

רגע, מירב. אחד אחד, אנחנו נעבור על הכול. לגבי התלונות שהוגשו כנגד שוטרים, שעל פי התלונה פעלו שלא בצדק ושלא כדין ושלא באופן מוסרי כלפי יוצאי אתיופיה, כמה מהתלונות בוררו, כמה טרם בוררו, בכמה מתוכן ננקטו הליכים, כולל הליכי משמעת, כולל כתבי אישום. בכמה מכתבי האישום היו הרשעות, אני הולכת צעד קדימה. אם היו כתבי אישום אני רוצה לדעת כמה הורשעו. אני מבקשת גם ממח"ש ומהמשטרה לפרט, כפי שאמרתי, את ממצאי החקירה, מה עשו מאז. מהמשטרה, בתוך שבועיים, לגבי כמה שוטרים הושעו בשנת 2015, על איזה רקע ולכמה זמן. לא נתונים כלליים, כפי שאת נתת, תודה, אבל אני מבקשת נתונים יותר פרטניים.

בנוסף אני אבקש לקבל מהמשטרה בתוך שבועיים את הנתונים המלאים שהתבקשו בדיון הקודם, פילוח מדויק לגבי תיקים שנפתחים, כולל מעצרים כלפי יוצאי אתיופיה, פילוח על פי מבוגרים, נוער, נתונים לגבי כל המדינה.

יש את זה פה, גברתי.

נתונים לגבי כל המדינה וכן תאריך צפי לגבי הצפת מצלמות בחקירות. עם התיקונים שהתבקשו מהמכתב של ה-28 בינואר, מפני שהנתונים שכתבתם במכתב מה-28 בינואר לא מלאים.

אנחנו נקיים דיון המשך בתחילת המושב הבא, זה לא עוד הרבה זמן. אני אומרת לכם, כל עוד אני יושבת ראש הוועדה הזאת הנושא הזה לא יירד מסדר היום. ואם צריך שנביא את כל הגורמים, כולם יישבו כאן בחדר. פעם בשבועיים? אני אעשה את זה פעם בשבועיים, לי יש זמן. זה נושא חשוב מדי.

למרות שלא הספקנו לדבר על הנושאים האחרים, אני מבקשת את הנתונים שהוועדה טרם קיבלה מאז הדיון ב-20 באוקטובר. רשם החברות, נתונים לגבי העסקת עובדים יוצאי אתיופיה בכל חברה ממשלתית בשנת 2015, הן מבחינת מספר העובדים, הן מבחינת מספר משרות, הן לגבי שכר, כפי שהתבקשו. לא קיבלנו את הנתונים הללו.

נציבות שירות המדינה, לשלוח את כמות העובדים בכל משרד, פירוט המשרות, את אחוז העובדים מכל משרד שהם יוצאי אתיופיה, או לחילופין את מספר העובדים - - -

יש את זה מפורסם.

לא, אין את זה מפורסם. גברתי, תקשיבי, לא רק שעשינו חיפוש אקטיבי משלנו, ביקשנו לקבל נתונים, הנתונים הם נתונים שלא מלמדים על שום דבר. כשאני אומרת כמה משרות, אני רוצה לדעת גם באיזה משרות, בסדר?

בסדר.

יופי. לגבי המל"ג, יש כאן נציג? הוא יצא לוועדת כספים, הוא יקבל את זה בסיכום הדיון. אין נתונים לגבי השכלה גבוהה, אין נתונים לגבי הסגל האקדמי. ב-19 בינואר הם נשאלו האם הולכים להתחיל לאסוף נתונים, טרם ענו, אני מבקשת תשובה מנומקת. אם הם לא מתכוונים לאסוף אני מבקשת לדעת למה.

יש שמונה סטודנטים שלומדים רפואה, בכל הארץ, אתיופים.

אולי יש להם עודף בעניין הזה. אני אשמח ללמוד. עורך דין נגוסה, רצית להוסיף.

כן. אני רוצה להוסיף לסיכום הוועדה גם קריאה של ועדת הביקורת, אנחנו לא מקבלים את העובדה שסוגרים את התיק של סלמסה.

התיק כבר נסגר.

לא, לכן אני אומר, אנחנו דורשים לפתוח מחדש, לבחון מחדש, כי קיבלנו דיווח סותר. אני קורא, אני רוצה, יושבת ראש הוועדה, גם לפנות במכתב לשרת המשפטים, ליועץ המשפטי לממשלה, פה אין צדק בסגירת התיק הזה ולכן אנחנו קוראים לא לסגור את התיק. אם סגרתם את זה, לבטל את הסגירה ולחקור את הנושא.

כפי שאמרנו, אנחנו מצאנו בתיק כשלים, שאת אותם כשלים, לפי עמדתנו המקצועית ולפי אמות המידה שאנחנו בוחנים את כל התיקים שלנו, בעינינו הכשלים האלה לא חוצים את הרף המצדיק העמדה לדין פלילי, אלא מצדיק בחינה משמעתית, לכן אנחנו מעבירים את התיק למשמעת. יחד עם זאת אמרנו, ומנהל מח"ש הסביר - - -

לא, שקר זה פלילי. או שתגידו שאין קשר, הם אמרו את האמת - - -

חבר הכנסת נגוסה, תן לה להשלים.

לא, אבל הם אומרים - - -

אבל לא שמעת מה היא אמרה.

הם אומרים שהשוטרים שיקרו, אז זה פלילי.

אני רוצה להשיב. אנחנו מצאנו שאת אותם כשלים, ואני לא אכנס עכשיו לכל פרטי החקירה, כי להסביר את זה ייקח הרבה מאוד זמן, מנהל מח"ש אמר לעורך דין מתתיהו שאנחנו נציג בפניהם את כל חומרי החקירה, הם יבחנו אותם, ההחלטה התקבלה על דעת פרקליט המדינה, הוא יגיש את הערר ליועץ המשפטי לממשלה, שיבחן את ההחלטה שלנו. זו העמדה המקצועית שלנו וכולם מוזמנים לבחון אותה.

טוב. בסדר גמור. עורך דין מתתיהו, בכוונתכם להגיש ערר?

קודם כל בוודאי שכן, אבל, גברתי, עדה פה לגלגול האחריות, לגלגול הכדור מאחד לשני.

אין פה גלגול, לא יהיה גלגול.

הגיעה האחריות לפתחו של מנהל מח"ש, קיבל החלטה מוטעית, היה נכון לדעתנו, לפני שאנחנו עוברים לשלב הבא של פנייה בערר ליועץ המשפטי לממשלה, שיבחנו מחדש את ההחלטה השגויה שלהם, שמדברת על חוסר שוויון באכיפה הפלילית, במיוחד לאור העובדה - - -

עורך דין מתתיהו, הדברים נשמעו. עורכת דין בן עמי, אני אומרת לכם, באמת, אני חושבת שהדברים שנשמעו כאן היום בחדר הם דברים קשים וחמורים, יש גם עניין של חוסר אמון במערכת שצריך לקחת בחשבון כשמקבלים החלטות כל כך כבדות משקל. אני הייתי מציעה לכם, לקח לכם שנה ו-10 חודשים לקבל את ההחלטה, הייתי מציעה, בטרם יגיש עורך דין מתתיהו את הערר שלו, קחו לעצמכם כמה ימים, תשקלו את הדברים נוכח האמירות שלכם עצמכם. בדקתם, מצאתם עובדות קשות, אין סנכרון בין העובדות שנמצאו לבין המסקנות שהוסקו. קחו לעצמכם כמה ימים, תודיעו לעורך דין מתתיהו, לאחר מכן המשפחה תחליט אם היא רוצה להגיש ערר, כן או לא.

אני רוצה לסיים את הדיון, אני רוצה להודות למבקר המדינה, שכיבד אותנו בנוכחותו, ולצוות המורחב שהגיע. אדוני המבקר, אמרתי בתחילת הדיון ואני אומרת את זה שוב, הנושא הזה חשוב מדי, אנחנו לא ניתן לו לעבור מתחת לרדאר, יש גבול לכמה משפחה אחת, שהיא סמל בעניין הזה, צריכה לשמוע דברים קשים כל כך ולהישאר חסרת אונים מול מערכת שהיא בירוקרטית והיא קשה. אנחנו כאן בוועדה רוצים גם שבצורה מערכתית הדבר הזה ייפתר. לא ייתכן שנמשיך ככה. החברה שלנו לא צריכה להיות כל כך מפוחדת מאנשים שנראים פחות מהקונצנזוס, והם כבר הקונצנזוס.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.