הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 73

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום חמישי, ב' באדר א התשע"ו (11 בפברואר 2016), שעה 10:00

ישיבה בעיריית אור יהודה לבחינת קליטת העלייה בעיר וסיור במרכז הקהילה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מאיר יחיאלי - מנהל מרחב פתח תקווה והשפלה, משרד העלייה והקליטה

אלמו אבנט - מנהל מוקדי קליטה ארצי, אגף א' לקליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

תמי צלינקר - מפקחת על קליטת תלמידים עולים מחוז ת"א, משרד החינוך

יוסי ברנוי-בוכריץ - מפקח אגף מבוגרים במחוז ת"א, משרד החינוך

כפיר רייך - מנהל תחום התנדבות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ליאת שוחט - ראשת העיר אור יהודה

אפי גוטמן - סגן ראש העיר, יו"ר ועדת הרווחה והמתנ"ס, עיריית אור יהודה

עוזי אהרון - מ"מ ראש העיר, עיריית אור יהודה

עופר תודר - מנכ"ל עיריית אור יהודה

איציק דדוש - יועץ לראש העיר, עיריית אור יהודה

יואל לוי - יועץ, עיריית אור יהודה

אסתי אשל - מנהלת אגף רווחה, עיריית אור יהודה

לבנה שטובי - מנהלת פנאי וקהילה, יועצת ראש העיר לאזרחים ותיקים, עיריית אור יהודה

תמר חכימי - מנהלת אגף חינוך, עיריית אור יהודה

מריו מלקה - מנהל מוקד קליטה, עיריית אור יהודה

אייל אברטה - יו"ר עלייה וקליטה, עיריית אור יהודה

גאולה ישראל - עו"ס, מנהלת קהילה וקליטה, עיריית אור יהודה

יונית דלאל - מנהלת לשכת ראש העיר, עיריית אור יהודה

חן עומסי - מפקד שיטור עירוני, אור יהודה

אברהם בורוכוב - חבר ועדת קליטה, לשעבר סגן ראש העיר וחבר עירייה, אור יהדה

משיח דוידוב - יו"ר עמותת בוכרים באור יהודה

בר יוחא חיסקאייב - יו"ר בית כנסת סמרקנד, אור יהודה

משיח מושאיוב - נציג הקהילה הבוכרית, אור יהודה

בוריס יצחקוב - נציג הקהילה הבוכרית, אור יהודה

נדב מדהני - רב הקהילה האתיופית

אייאם אבטמו - יו"ר הקהילה האתיופית

מיכאל אברהמצייב





לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

ישיבה בעיריית אור יהודה לבחינת קליטת העלייה בעיר וסיור במרכז הקהילה

(בישיבה)

בוקר טוב לכולם. ברוכים הבאים למי שמגיע מבחוץ וברוכים הנמצאים פה. נעשה סבב שמות.

(סבב נוכחות)

אז שוב בוקר טוב לכולם. הכנו מצגת, למי שלא מכיר את העיר, עם נתונים. אז כמו שאמרתי, אני שמחה על הביקור ועל ההזדמנות שניתנה לנו לארח אותך. אור יהודה מאז ומתמיד הייתה עיר קולטת עלייה, הוקמה בשנת 1949, היום אנחנו מונים 36,000 תושבים.

המיקום שלה הוא בין תל אביב לנמל התעופה.

עיר במרכז הארץ, במיקום אסטרטגי הטוב ביותר. היו כמה סברות על שם מי אור יהודה, בסוף יישרנו קו שזה על שם ר' יהודה אלקלעי, ממבשרי הציונות.

מבחינת אשכול חברתי כלכלי, למרות שאנחנו עיר במרכז הארץ, אטרקטיבית, מיקום נפלא, המצב הסוציו אקונומי באשכול חברתי 5, כשיש לנו פה קצוות מאוד גדולים בתוך העיר, שכונות חזקות ושכונות חלשות מאוד. ב-5 יש יתרון מבחינת תקציבים, אבל חיסרון מבחינת פעולות בקהילה. בגלל מיקומה נבחרתי לראשות העיר לפני ארבעה חודשים.

קצת על החזון שלי. בחזון שלי אור יהודה הופכת לעיר שמחברת ומחוברת, שהיא עיר מרכזית בבקעת אונו, מובילה, לתושבים שלנו מגיע את הטוב ביותר, הן מבחינת שירותים שהעירייה צריכה לתת לה, כלים ובכלל שהעיר תקודם ותשופר וצמיחה. המטרה להחזיר אותה להיות הפנינה של בקעת אונו. לצערי בשנים האחרונות נשארנו קצת מאחור.

קצת לסבר את האוזן מבחינת נתונים. העיר כיום נמצאת במרכז, אם אתה רואה את כל האזור הבנוי, מבחינת שטח מוניציפאלי אלה התכניות העתידיות לעיר שבסופו של דבר היא תכפיל את עצמה בכמות התושבים. אם היום אנחנו 36,000, ל-10-15 השנים הבאות אנחנו מדברים על אוכלוסייה של כמעט 70,000 נפש.

שתי תכניות על הפרק. בעקבות מדיניות הממשלה לקידום יחידות דיור, בשטח הצפוני יותר, במתחם תל השומר, בוועדת הגבולות שהייתה בינינו לבין רמת גן וקרית אונו אנחנו קיבלנו חלק מבסיס תל השומר ויש לנו עוד חלק שהוא כבר תכנית של 2,400 יחידות דיור מוכנה לשיווק ובתהליך של תכנון ליציאה.

כשפורקה המועצה האזורית אפעל קיבלנו לתחום השיפוט את שכונת רמת פנקס ואת השטח הצבעוני שעד כביש 4, עד צומת מסובים. בתוך השטח הזה יש 1,500 יחידות דיור, שכונה שנקראת פנקס - - - שגם היא תעלה לוותמ"ל בקרוב, לאשר את התכנית ולצאת לביצוע.

בצד שמאל 450,000 מטר מתחם בזק לתעסוקה. בסגול המקווקו התכנית היא השוק הסיטוני, אני במשא ומתן עם המדינה, עם משרד האוצר, לגבי היתכנות של הפעולה הזו. דרומה, הגבול שלנו הוא נחל איילון לכל האורך, זה תחום השיפוט שלנו. בחלק הדרומי יותר יהיה פארק ובחלק הצפוני של אותו מתחם שטחי תעסוקה נוספים.

אור יהודה, מעבר לבנייה החדשה יש לנו מדיניות לקדם התחדשות עירונית, הן בפינוי בינוי והן בתמ"א 38, כשכל הרצון הטוב של המדינה לקדם יחידות דיור לזוגות צעירים ולדירות חדשות, אני במדיניות שלי זה קודם כל התושבים הוותיקים של העיר. כלומר כל תכנית שתצא פה לפועל ואני אצטרך לחתום עליה, החשיבה תהיה קודם כל על התושבים הוותיקים שחיים בעיר שלנו. אז בגדול התחדשות עירונית ותמ"א אנחנו מדברים על תוספת של 2,500 יחידות דיור.

יש לנו בעיה שאור יהודה סובלת מאז שהיא קמה, בגלל הקרבה לנתב"ג אנחנו סובלים הן ממגבלות רעש והן ממגבלות בנייה לגובה. אנחנו מדברים על הקו הסגול, ששם נמצאים 2,300 יחידות דיור שהמדינה הכריזה שזה אזור שלא ראוי למגורים, אבל מה לעשות שאותה מדינה היא שהביאה אותם. אלה היו דירות עמידר. אמרתי לכם, אור יהודה היא קולטת עלייה, היא קלטה מטורקיה, מעירק, מלוב, אחר כך מגיאורגיה, כשהייתה עלייה בשנות ה-70, העלייה מברית המועצות, העלייה מאתיופיה. כל גל עלייה אור יהודה קלטה. העניין הוא שבמשך השנים הריכוז נוצר בשכונות האלה שהן השכונות המוחלשות יותר. אז מצד אחד המדינה לא מאפשרת לנו לקדם ולפתח אותן ומצד שני מגבילה אותנו ב - - -

בקו הסגול, המדינה הגדירה אותם לא ראויים למגורים, היום אנשים גרים שם?

כן, זו השכונה שגרים בה הקהילה האתיופית וכל מקבלי דירות עמידר לשעבר, זו האוכלוסייה הקשה. היום הם קשישים, דור שני ושלישי - - -

מרבית אלה שרכשו שם הם הקהילה האתיופית.

כן, בדיוק, הגבול שלנו של איילת השחר. אנחנו נהיה שם, נראה את זה גם בעיניים, תראה את הקרבה לשדה התעופה ואת הרעש שהם סובלים משם.

קצת נתונים על העיר. מתוך העולים החדשים, קודם כל המוצא של העולים החדשים, אז רוב העולים החדשים הם יוצאי בוכרה, קהילה שהצליחה להתחבר, ליצור לעצמה את הייחוד שלה, שומרת על המנהגים, על המסורת, בשילוב וחיבור לעיר. יוצאי אתיופיה, 27%. נתונים די בולטים.

קצת על העיר. דיברנו על המבנה הסוציו אקונומי, על הקצוות שיש בעיר. בתוך מערכת החינוך, וזה אחר כך יעידו במשרד החינוך, יש לנו כבר דור שני ושלישי של ילדים שעברית היא לא שפת האם שלהם, שאנחנו שם נותנים את תכנית פל"א המצוינת, שעוד מעט יציגו אותה, וגם העיר משקיעה משאבים גדולים, גם בתכניות לקריאה ועכשיו בשנה הקרובה תקצבנו גם לאנגלית וגם למתמטיקה.

למרות המיקום המרכזי אין ספק שאור יהודה מוגדרת כפריפריה חברתית וזה משהו שאני באמת אלחם בו, כי בשנים האחרונות הוציאו אותנו מכל מה שקשור לשיקום שכונות ותקציבים, למרות שיש פה שכונות שהן מבחינת החולשה שלהן הן גרועות מהדרום והצפון. פשוט המיקום הגיאוגרפי קצת מטעה.

קצת על מוקד הקליטה העירוני. בסיוע משרד הקליטה קיבלנו לקיים פה מוקד קליטה. מריו, אתה רוצה להציג קצת את הפעילות שמתקיימת שם. שלום. הרב נדב הצטרף אלינו, ואבטמו, נציגי הקהילה.

כמו שנאמר פה, בגדול בסיוע של משרד העלייה והקליטה אנחנו מפעילים מספר תכניות לשנה. מטרת המוקד, כמו שרובנו יודעים, או חלקכם, היא לסייע לשילובם של עולי אתיופיה כאן ביישוב קבע וזו גם החלטת הממשלה מ-1999, זה אחד הכלים שהממשלה מקצה ליוצאי אתיופיה.

אנחנו במוקד מפעילים מספר תכניות, הן תכניות להכשרה מקצועית והן תכניות לפעילות נוער ותכניות חברה ותרבות ופנאי, בכל התחומים, כמובן גם בסיוע הרשות וכל - - - ביישוב.

כאן אתם רואים כל מיני סדנאות, סדנאות יזמות כדי לעודד בתחום היזמות והפיתוח. באמצע אתם רואים סמים ואלכוהול, כל מיני סדנאות, הרצאות בנושא בניית יחסי אמון בין המשטרה לקהילה, שאנחנו עושים, בעיקר לאור האירועים שאנחנו כאן חשים ורואים.

אתם רואים פה בתמונה בערבי בריאות שאנחנו עושים נותנים דגש למחלות הזיהומיות, סוכרת ולחץ דם, אבל בין לבין אנחנו משלבים כל מיני בדיקות שיכולים גם לקבל אותם פה ב - - - אנחנו עושים את זה עדיין גם במוקד קליטה, בדיקת עיניים, כל מיני בדיקות HIV למיניהן. כרגע נכניס גם בשלב מתקדם את הנושא של בריאות הנפש שבקהילת יוצאי אתיופיה כמעט לא מדברים עליו, לא נוגעים בו. אנחנו עובדים על זה כבר קרוב לחצי שנה וייתכן שהשירות הזה יעבור אצלנו למוקד.

כמה עובדים יש במוקד?

מוקד הקליטה מונה 3.5 משרות, ארבעה עובדים. המוקד הוקם בשנת 2005, לי ניתנה הזכות להיות כאן מ-2007. אדוני היו"ר, אם כבר שאלת, אני חושב שמי כמוך יודע וער לדברים בנושא, נגענו פה גם, אני חשבתי שאולי זו ההזדמנות שניתנה לי להגיד את הדברים, אנחנו מדברים הרבה על הנושא של יוצאי אתיופיה, על השילוב המיטבי, על קליטת עולי אתיופיה בצורה המיטבית, יש פה תכניות רבות ברמה הארצית, תכניות חומש, 'דרך חדשה', אולי תהיה גם הדרך השלישית ויש הרבה תכניות, ועל זה צריך להגיד תודה למדינת ישראל שמשקיעה ביוצאי אתיופיה. עם זאת אנחנו לפעמים שוכחים גם את ההלכה למעשה. כדי להשתלב יש לנו כמה דרכים, בעיקר הדרך הראשונה בעיניי היא השכלה גבוהה. השכלה גבוהה, הכשרות מקצועיות למי שלא יכול ללכת ללימודים האקדמיים, ולאחר מכן כמובן לגעת גם בנושא של ההשמה.

אדוני היו"ר, אתה ער ומעורה ואני באמת קודם כל, טיפה באיחור, אומר לך תודה על העשייה שלך ברמה הארצית, הן בארץ והן מחוץ לגבולות ישראל, כדי לסייע ליוצאי אתיופיה, זה בדמך ואתה עושה את זה רבות ואנחנו רואים, ואתה ער גם לכך, ואף נפגשנו מספר פעמים בנושא של עובדי מוקד הקליטה, עם הנציבות ועם הנהגת עובדי מוקד הקליטה. נכון, נחתם הסכם לפני מספר חודשים בין האוצר להסתדרות ואני הייתי רוצה לדעת ולראות, דיברנו על השמה הולמת, אני רוצה, סליחה שאני קצת נכנס ל - - -

אז יש לך דקה.

אני יכול לומר שההעסקה של יוצאי אתיופיה בכלל ברמה הארצית היא על גבול הניצול. צריכה להיות פה הסתכלות אחרת והסתכלות לעומק. כל עוד שלא נעשה השמה טובה, נלמד ונעשה תואר, אני בוגר הנדסת תעשייה וניהול, כשאני עובד 10 שנים, וכולם, כל האקדמאים, אנחנו רוצים, אדוני היו"ר, התייחסות גם לסוגיה הזו, לטפל בהשמה הולמת של יוצאי אתיופיה. רק כך נוכל להשתלב, ולא בתכניות לארבע וחמש שנים, אלא שנים קדימה. די לצעוק 30 שנה, שלא נצטרך עוד 30 שנה בהמשך, לעשות הכול כדי שנוכל להיות משולבים. אין לנו מדינה אחרת, יש לנו רק מדינה אחת, בית אחד, ואנחנו פה. זו עובדה מוגמרת וצריך לטפל בסוגיה הזו.

תודה, מריו. בנוסף לקהילה האתיופית, שבאמת מוקד הקליטה הוא הציר המרכזי לפעילות ולייחוד שלהם, דיברנו על הקהילה הבוכרית. במסגרת פעילות של משרד החינוך באמצעות המתנ"ס אנחנו מפעילים פה תכנית פל"א, שעוד מעט אני ארצה שלבנה תציג את ההצלחה שלה. עד היום לאוכלוסייה לא היה ציר מרכזי לפעילות, היום תקצבתי עובד שכונתי אחד שירכז את הפעילות של הקהילה הבוכרית, בשיתוף פעולה עם מנהיגי העדה.

הרעיון הוא באמת לעשות פעילות תרבותית חברתית לכל הגילאים, גם מועדוני קשישים, גם צעירים וגם ילדים, בנוסף לפעילות ערכית חינוכית שתתבצע ובאמת להעצים את הקהילה הזו, כי היא משמעותית בעיר והיא חשובה לנו. על תכנית פל"א, בבקשה, כמה נתונים.

277 ילדים מאושרים על ידי משרד הקליטה כשבעצם אנחנו מספר שלוש בארץ שמאושרת כמות כזו גדולה של ילדים. הילדים נמצאים מכיתה ז' עד י"ב, בית ספר יעדים, אור חנה, יובלים ז'-ח' ויובלים ט' עד י"ב, כשהפעילות מתקיימת בתוך בתי הספר, חוץ מיובלים ט' עד י"ב, כי הם לא מוכנים להישאר בתוך בית הספר, הם באים אלינו לתפוח הפיס לקבל שיעורי תגבור.

מה הם שיעורי התגבור? אנחנו בעיקר מתמקדים בנושא של אנגלית, מתמטיקה ושפה. זה הכי חשוב. הקושי להביא את הילדים מאוד מאוד מאוד קשה, הילדים טוענים 'אנחנו צריכים להגיע הביתה, כי אבא ואמא עובדים בבית חולים', או בסופרמרקט או במקום אחר, חייבים לשמור על הילדים. אנחנו במעקב אחרי הילדים, יש לנו מגשר אתיופי שעושה מעקב וביקורי בית כדי לראות באמת מה המצוקה בתוך הבית. אנחנו עכשיו מכניסים את המגשר שלנו לתוך השכונות כדי לעשות גם פעילויות בערב, לראות איפה הם מסתובבים.

שיתוף הפעולה שלנו עם משרד הקליטה, שזה מריו, אנחנו עשינו תכנית העצמה להורים, הבאנו את השיטור הקהילתי. אנחנו הסתובבנו בשטח, אני עצמי מסתובבת בשטח, כדי להראות להורים איפה הילדים שלהם נמצאים אחרי שעות הלימודים ולא מגיעים ללימודים. הם נכנסו לתהליך הזה של למידה, שהם צריכים להיות יותר מעורבים עם הילדים שלהם ולהיות בקשר איתנו, שיידעו שהם צריכים להגיע ללמוד ולא להסתובב, לא בשישי שבת ולא בימי חול, במקומות שלא צריכים להסתובב.

אנחנו נותנים הרבה שירותים מעבר לכך, נותנים להם שירות בספרייה, להגיע לחדר המחשבים. אין להם לשלם את ה-15 שקלים, באופן חופשי. אנחנו הכנסנו תכנית העצמה על ידי אליאס אברהים, אתה מכיר אותו, אני יודעת, הוא עושה תכנית העצמה לילדים, 'אני, משפטן, תואר שני, אני אחר ואני בדיוק כמוכם, לאן הגעתי היום? חשוב לכם, חברים יקרים, ילדים חמודים, להגיע למצב שכל אחד במדינת ישראל יכול', ותמיד אנחנו אומרים, כל נער וכל נערה יכול לעשות, כל אחד שיש לו את האפשרות. 'גם לכם יש את האפשרות לעשות את זה'. אנחנו לא שונים, אנחנו לא אחרים, רק צבע העור שלנו שונה וזה בסדר.

אנחנו הכנסנו תכנית נוספת מבחינת העשרה. ילדים לא יכולים להגיע למשכן למוזיקה ולמחול ולקבל פה גיטרה, הכנסנו רובוטיקה, עכשיו חדש, הכנסנו פעילות של העצמה, הכנסנו פעילות של מחשבים, אנחנו מתגברים אותם כמה שאנחנו יכולים. גם אם אנחנו מוצאים תרומות, אנחנו זה המתנ"ס והעירייה ביחד עם משרד הקליטה, אנחנו מחפשים תרומות מ-HP, לתת מחשבים לילדים האלה הביתה, כדי שיעשו גם עבודות ויגישו עבודות לבתי הספר, שיהיה להם בצורה הכי קלה.

זו הפעילות שלנו, אנחנו תמיד מנסים להעשיר, אנחנו בקשר מאוד מתמיד עם מנהלי בתי ספר, מורים, רכזים, יש איתי רכזת ומגשר, שיתוף הפעולה מאוד מאוד מאוד טוב עם הנהלת בית הספר והם מאוד מאושרים שהכנסנו תכנית חדשה.

הפעילות שלכם בבית הספר?

כן, אחרי שעות הלימודים. משעה 12 עד ארבע נשארים בבית הספר ומקבלים כריך, שאנחנו מביאים, כדי שהילדים לא יישארו רעבים, כי כשהבטן מלאה השכל פועל. זה הכי חשוב.

התקציב לפעילויות האלה רק מהעירייה או גם ממשרד החינוך?

חלק מהעירייה ומשרד הקליטה.

ומשרד החינוך?

משרד החינוך לא. לא בתכנית הזו.

אבל יש תכנית אחרת שמשרד החינוך מממן?

הרבה שעות. יש לנו תלמידים עולים מאתיופיה בבתי הספר. אני מייצגת עכשיו את החמ"ד אז אני אגיד לך את המספרים של החמ"ד. בגני הילדים אין לנו ילדים מאתיופיה. הזוגות התבגרו והילדים עכשיו עולים בסולם של הגילאים. יש לנו 29 ילדים ביסודי ועוד 36 ילדים בעל יסודי. בסך הכול 65 ילדים בממלכתי דתי כאשר אנחנו נותנים 70 שעות לילדים האלה. בנוסף אנחנו נותנים משרת גישור של ארבעה ימים בבית ספר שיש בו 17 ילדים עולים.

את מתכוונת לשעות - - - ?

שעות לתלמידים עולים.

מה קורה לילד שנולד פה בארץ, הוא לא עולה חדש והוא מתקשה?

הוא מקבל. היום מערכת החינוך היא ברפורמה של אופק חדש, כל הילדים - - -

הוא מקבל, או אומרים ש'אין לך זכות בגלל ש - - -

אין ילד שלא מקבל מענה במערכת החינוך, אין תופעה כזאת. היום עם הרפורמה, כשיש לנו כל כך הרבה שעות פרטניות, כל ילד ממוקד ואנחנו יודעים בדיוק מה המצב שלו בשפה, מתמטיקה ואנגלית וכל ילד מקבל את החליפה המתאימה לו באמצעות התגבורים.

קריאה

וזה לא משנה אם הוא עולה חדש?

זה לא משנה.

זה חשוב שאם הוא מגיע ממשפחה של עולים ויש לו בעיה של שפה והוא כבר לא נחשב כעולה כי הוא גדל פה בארץ - - -

נכון, אז אנחנו תופרים מעטפת לכל ילד.

אז אין לכם בעיות של תקציב.

תשאל את הצוות שלי.

סליחה שאני שואל את זה באמצע, כי גם יש פרוטוקול, אז צריך להגדיר את זה. זו ישיבת ועדת עלייה וקליטה פה, בשיתוף פעולה עם העירייה כמובן, אנחנו עושים את זה, חברים אחרים לא הגיעו היום כי פשוט לא יכלו, הם התנצלו, אנחנו מקיימים פה את הדיון והדיון פה מתחלק לשניים, לשמוע ולהתעדכן ולשאול גם שאלות ולקבל את ההסברים והחלק השני סיור. לכן אני שואל באמצע, כי גם באנו להבין טוב וגם אם יש משהו שאנחנו יכולים לקחת לכנסת ולעזור.

לכן אני שואל, לפני ארבעה חודשים ממשלת ישראל אישרה שלוש תכניות, אושרו שמונה תכניות, אבל לפני ארבעה חודשים שלוש תכניות, בתחום החינוך, רווחה ובריאות. שלוש התכניות האלה אושרו על ידי הממשלה עם תקציבים.

אתה מדבר על 'דרך חדשה'?

אני לא יודע, התכנית החדשה, אני לא מכיר את השם 'דרך חדשה'. מה שכתוב בהחלטת הממשלה, תכנית הממשלה לשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה, זה השם שאני מכיר בכל הפרוטוקולים ובכל ההחלטות. חיפשתם קצר, 'דרך חדשה', שיהיה דרך, אבל השם הפורמלי זה מה שכתוב בפרוטוקולים בכל ההחלטות. עכשיו אני רוצה לדעת אם מיישמים את התכנית הזאת בשטח עם התקציב - - -

לא שמענו עליה, אין לנו מושג.

בגלל זה אני שואל באמצע, אני שואל אתכם, אני רוצה לדעת שאם התכנית - - - אני צריך לעשות את זה ברור, משרד החינוך הוא אחריי במה שקשור לתכנית החינוך. בנוסף לתקציבים רגילים, כמו כל אזרחי המדינה שמקבלים יוצאי אתיופיה, יש פה תוספת במיוחד לילדים שאמרתי לך, שנולדו פה ושאומרים להם 'סליחה, אתם עברתם 15 שנה, אתם לא תקבלו את הזכויות'. בשביל זה הממשלה קיבלה החלטה ונתנה לא כסף קטן ולכן אני רוצה לדעת ולהבין אם אתם מיישמים את זה או לא. משרד החינוך, אני אומר אתם, ורווחה ובריאות. לכן אני רוצה שבדיווח שלכם תתייחסו גם לזה.

לגבי התכנית לשילוב מיטבי, התקציב הזה עובר דרך אגפי הגיל, התקציב טרם הועבר. התקציבים של אגף קליטת עלייה במשרד החינוך מועברים כסדר. כל השעות שדיברתי הועברו על ידי אגף קליטת תלמידים עולים.

אני רוצה רק לספר לך על עוד תכנית נוספת שאנחנו מכניסים לבית ספר עתיר ביוצאי העדה, המודל המשולב. קרן מוריה, אם אתה מכיר את השם הזה - - -

כן.

אז אנחנו מכניסים את זה לבית ספר אצלנו ואז גם במסגרת התכנית יש לנו מגשרת ארבעה ימים בשבוע, בנוסף אנחנו מכניסים בת שירות לאומי. ואני רוצה רק לספר לך שבשבוע שעבר הייתי באחד התיכונים שלנו כאן ופגשתי שתי בנות שעושות בגרות 5 יחידות לימוד במתמטיקה והן סיפרו לי על חוויות הצלחה אדירות שיש להן, הן מתנדבות בקהילה, יש להן תמונת עתיד ברורה ובהירה והן יודעות בדיוק לאן הן הולכות, מה היעד האקדמי שלהן ואיך הם משתלבות בחיים בחברה הישראלית. זה בעצם היעד שלנו לגבי כל התלמידים.

סיימת?

רציתי לומר עוד כמה דברים, אבל תן לה לסיים.

אני רוצה להגיד שבעבר, בחודשי הקיץ, ביולי אוגוסט, היו לנו תקציבים לנושא של קייטנות מכיתה א' עד כיתה ז' וכבר שלוש שנים בערך שאנחנו לא מקבלים תקציבים לנושא הזה. אני רואה את הילדים שלא יכולים לשלם את ה-800-900 ₪ לקייטנות והם נשארים בבית ולא מגיעים לשום פעילות של קיץ, בשני חודשי הקיץ. חשוב מאוד לתת את הדעת על זה כדי לתת להם שירות בסבסוד, משהו, או תקציב כמו שהיה בעבר, כדי לתת לילדים האלה כן לבוא לפעילות של קיץ ולא להסתובב ברחובות.

אני רוצה להגיד לגבי הפעילות של קיץ, היות שזה גם סוף שנה אז אני בודקת את תקציבי הרווחה.

מאיזה משרד?

מנהלת מחלקת הרווחה של העירייה.

אני רוצה קודם כל להוסיף על הדברים של לבנה, אני רוצה להתייחס לפל"א. אני רוצה להגיד שאת תכנית פל"א מלווה ועדת היגוי, שותפים בה מנהלי בתי הספר, אגף החינוך, מפקחי בתי הספר, ואנחנו יושבים פעמיים בשנה בדרך כלל, עובדים על היעדים, על התכניות ועל ההישגים.

אני רוצה להתייחס לכמה נושאים שלדעתי אין להם מענה. אחד מהם הוא ילדים עולים שמגיעים עולים חדשים. אנחנו קיבלנו בינואר שני עולים מאוזבקיסטן, ההקצבה של משרד החינוך היא שש שעות שבועיות. ילדים שלא יודעים מילה בעברית, לא יכול להיות, מכניסים אותם לבית הספר ל-40 שעות, 35 שעות, עם שש שעות תגבור. אנחנו לא יודעים מה לעשות עם זה, בית הספר מתגייס, נותן שעות פה ושעות שם, לא רציני. הם לא עברו אולפן, אין פה אולפן בעיר, אין מענה אחר, זה מה יש.

איך משרד הקליטה שולח אם אין אולפן?

אנחנו מדברים על הילדים.

כן, אני דיברתי על הילדים, גם ההורים שלהם זה אותו סיפור.

רגע, מה שקורה זה שלהורים יש אולפנים והילדים מקבלים בבית הספר.

שש שעות שבועיות.

לכן אנחנו מדברים גם על עולה שהגיע מצרפת, או מאוקראינה, או מקווקז או מאתיופיה, אם הוא מוגדר כעולה חדש אז מגיע לו שעות עולה.

כן.

על זה קודם דיברת.

נכון, והוא מקבל.

אבל זה שש שעות, זה מה שאני אומרת, זה לא מספיק. שש שעות בשבוע.

התקציב הוא דיפרנציאלי והוא פרוגרסיבי, ילד עד שלושה ילדים מקבלים שש שעות בקבוצה באולפן בית ספרי, וזה מתפתח והולך, ארבעה עד תשעה ילדים מקבלים עשר שעות שבועיות וכו'. זה התקציב וזה חוזר מנכ"ל. אני יכולה להפנות את השאלה הזו הלאה.

לכן אני מעלה את זה פה.

אבל בבית ספר אין כיתת אולפן?

לא, יש ילד בודד שהגיע, שני ילדים בודדים בשני בתי ספר שנים.

אז כל אחד מקבל שש שעות בבית הספר שלו ובאולפן הבית ספרי. אני יכולה לומר לך שיש לי הרבה תלמידים עולים, מאות תלמידים עולים במחוז ואנחנו מצליחים ללמד אותם עברית ובשלב הזה של השנה הם כבר דוברי עברית. אני יכולה לקחת אותך לבתי ספר ולהראות לך שהילדים דוברי עברית, מדברים בשטף. כשעובדים כמו שצריך - - -

אני לא רוצה לפגוע במחוז, מה שמעניין אותי זה אור יהודה.

ביום ראשון סיירנו ברמלה, סיירנו בבית ספר וראינו שנכון, זה מספר ילדים, לא אחד או שניים, ראינו כיתת אולפן, יש שעות שהם לומדים בכיתת אולפן ויש נושאים, מתמטיקה, משלבים אותם בכיתות. כך הם נותנים להם עברית. אני מבין שפה אין להם חדשים.

לא, יש ילד אחד פה וילד אחד שם ובשש שעות זה קשה מאוד, בית הספר מתארגן, מוסיף שעות, מוסיף - - -

הקליטה כאן מועטה, מספר המשפחות שנקלטות - - -

הוא מועט. צריך למצוא פתרון דיפרנציאלי.

אבל אין אפשרות להתחשב במצב הזה במיוחד ולהגדיל להם את השעות?

זה נושא שהוא לא חדש, שנים מדובר על זה. כשזו קבוצה ברורה שעולים חדשים מגיעים, עולים חדשים שנמצאים בעיר ואפשר לאסוף אותם אז בסדר, אבל בכל מקום בארץ יש מקרים שזה ילד אחד בכל בית ספר שהוא העולה החדש ואלה השעות שנותן משרד החינוך. אנחנו מתמודדים גם עם מנהל בית הספר וגם עם המורה של הכיתה, שיתייחסו כמה שיותר לאותו ילד או ילדה.

יכול להיות שבתוך העיר יש עוד בתי ספר שיש עולים ואז אי אפשר לבנות תכנית שתרכז את כל הילדים המפוזרים אחד פה ואחד שם ולעשות להם תכנית, אולי אחרי הצהריים עם אולפן? כי הילדים לא ילמדו אם לא.

שעות, מישהו צריך לתת שעות.

האם ניתן לעשות את זה?

הלוואי. העירייה תיתן את החלק שלה, בשמחה, אבל אני צריכה את המימון הבסיסי.

אם יורשה לי להוסיף. יש מספר פרויקטים של התנדבות. אנחנו תמיד חושבים על איך הקהילה, איך מתנדבים יכולים להשתלב במאמץ הקליטה, במאמץ הלמידה וההתערבות של העולים בחברה הישראלית. רק לצורך דוגמה, יש ביקנעם ונס ציונה מרכז למשפחה שהם מלווים משפחות יוצאי אתיופיה בתחומי השפה, הקניית מיומנויות חברתיות והיכרות עם התרבות הישראלית, בראשון לציון יש קידום ילדים ונוער ממוצא אתיופי.

בואו נתמקד בשני הילדים האלה.

מה שאני רוצה להגיד זה שלנו יש אפשרות מעבר לתקציב שמועבר באופן קבוע לתמוך בעוד פעילויות, הכשרת מתנדבים, תקציב נוסף, כדי לראות איך הקהילה - - -

איפה בדיוק?

אז אני אומר, אנחנו יכולים לתמוך בעוד פעילות נוספת של מתנדבים שיכולים להיכנס למערך העירוני.

ואתם מלווים את המתנדבים?

אנחנו מלווים, יש גם רכזת - - -

אז בבקשה, יש לנו רכזת מתנדבים. אבל זה משהו שמשלים, אני צריכה משהו שהוא יותר - - -

בדיוק, אי אפשר לבנות על מתנדבים בכל דבר, אי אפשר להתנער מאחריות. הגיעו ילדים, אי אפשר להכניס ילד לכיתה י', י"א, כשכולם רצים לבגרות והוא לא יודע מילה בעברית ולבקש שמשש שעות או עשר שעות שבועיות שאנחנו נתנדב וניתן הוא ישיג. זה תסכול אדיר. לא יכול להיות שיש התנערות ואומרים שש שעות זה - - -

סליחה, אני רוצה להדגיש נקודה, משרד הרווחה נותן פיקוח, נותן ייעוצים לגבי איזה תכניות, אבל הקצאת משאבים בכסף הוא לא נותן. אני צריכה לקחת כוח אדם מתוך כוח האדם הקיים, אני צריכה זה. אז זה נורא נחמד, שתיתנו הכשרות ואתם נותנים את הביטוחים ואת זה, אבל כוח האדם, מה שצריך, זה מאצלנו ואני מקצה 15% תקן לעניין הזה, שזה כלום, כי אני חייבת, אבל יש לנו עובדת התנדבות עירונית, שבהחלט נחבור אליה, אנחנו חוברים אליה ואנחנו עושים את המאמצים, אבל בוא, שמשרד הרווחה יקצה לנו משאבים.

אם יש ניסיון והניסיון הצליח, אז אולי תגיד לנו מה עשיתם מבחינת התקציב וכוח אדם, איך עשיתם את זה.

אז אני אומר, השנה הזאת זו שנה חדשה שמעבר לתקציב הרגיל, אנחנו בתור פיקוח, אני מדבר שנייה על תחום ההתנדבות כדי לתת מענה משלים, אנחנו יכולים לתמוך באופן נוסף בעוד פעילויות. אני אומר, התקציב הזה לא יכול להיות מופנה לתקנים, זה חלק מהתקנות שלנו, אבל אנחנו יכולים לתמוך באופן נוסף, תקציב שלא היה בשנה שעברה, להוסיף ולחבור גם לרכזת ההתנדבות וליצור פעילות שיכולה לתת מענה משלים לבני הנוער האלה.

אני אשמח מאוד לשמוע על תקציבים שעד עכשיו לא שמעתי עליהם.

יש עוד שתי נקודות שאני רוצה להעלות. הרבה מאוד ילדים, גם יוצאי בוכרה, גם יוצאי העדה, בסוף יום הלימודים, אין להם צהרון, אין להם חוגים ואנחנו לצערי הרב לא מצליחים לגייס תכניות מספקות. למשל מיל"ת, יש לנו הקצבה מאוד מאוד מוגבלת של מסגרות, בכל העיר יש 4.5 מסגרות ואם היה אפשר כן לדאוג למקום כמו אור יהודה - - -

תמי, לא כולם יודעים על מיל"ת, תסבירי מה זו המסגרת.

מיל"ת זו מסגרת של משרד החינוך, של יום לימודים ארוך, ארבע פעמים בשבוע, מוסיפים שמונה שעות לתלמידים בכיתה לתגבור, גם של מקצועות היסוד, כולל ארוחת צהריים, גם חוגים, עזרה בשיעורי בית. אצלנו לצערי אין לי מספיק מסגרות, הילדים מסיימים ב-12:30, אחת, שתיים, הולכים הביתה, חלקם משוטטים וזה חבל. צריך לדאוג, איך דואגים לאוכלוסייה כזו שהיא רק הגיעה וגם העברית שם לא משהו?

ודבר נוסף, העשרה של חוגים. שוב, ילדים, בעיקר יוצאי אתיופיה וחלקם יוצאי בוכרה, לא מצליחים להגיע לחוגים עם העלות הכספית הגבוהה. וגם על זה צריך לחשוב במסגרת העשרה, כי כדי לשלב מיטבי, כמו שאתם אומרים, בין היתר זה להרחיב את עולם - - -

שוב, אני חוזר על זה, כי התכנית החדשה לשילוב המיטבי, מדובר על תכנית שהיא לא רק ליוצאי אתיופיה, זו תכנית של שילוב של כולם, עם עולים אחרים, ותיקים אחרים, ביחד, ברמה שלהם לתת את זה. אני התייחסתי בעניין הכסף, יש חלק מיוצאי אתיופיה וחלק ממשרד החינוך, גם לתלמידים לא יוצאי אתיופיה. התכנית הזו משולבת. התכנית שאת מדברת עליה, זו בדיוק התכנית - - -

נקווה, נחכה לתקציב.

ברשותך, כמה הערות בבקשה. קודם כל תודה על הביקור.

קודם כל אני רוצה להבהיר, אני לא פה מפזר סתם הבטחות, אני מדבר פה לאחר החלטת הממשלה לפני ארבעה חודשים. זה שזה לא הגיע לשטח זה כישלון של משרד החינוך.

גם הרווחה, יש לרווחה גם חלק.

גם הרווחה וגם הבריאות. יכול להיות שזה לא אתם הכתובת, הכתובת יכולה להיות למעלה, אבל אני מדבר עובדתית - - -

אבל מפה יכולה לצאת קריאה.

נכון. אני מסביר ואני מעדכן אתכם, כי אני רוצה שאתם תדעו מה קיים ותהיה לכם אפשרות לדרוש. הממשלה, אני ישבתי שם בהחלטה והכסף עבר למשרד החינוך, למשרד הרווחה ולמשרד הבריאות. לכן לא צריכים להיות תירוצים. זה תפקידי גם לבוא לשטח ולבחון ולראות אם אכן התכניות האלה יוצאות לפעולה בשטח.

ב-29.10.2015 דיברו על תחילת ינואר ליישום. אני כבר אומרת לך שלשטח, לפחות אלינו, לא הגיע שום דבר. זה כמה משרדים, זה חינוך, רווחה ובריאות.

אז תשאלו, 'אברהם נגוסה היה אצלנו, הוא דיבר על הכסף, איפה הכסף?' תשאלו, שיבואו אליי אחר כך.

אברהם, ברשותך. אנחנו חושבים שני דברים. אחת, אנחנו נבדוק מול שלושת המשרדים. קודם כל אנחנו מודים על הביקור ועל שיתוף הפעולה בינינו. באמת, יש אנשים נהדרים כאן ועוזרים לנו ובאמת תודה רבה.

הדבר השני, אנחנו נעשה את העבודה גם מול משרד החינוך, גם מול משרד הרווחה וגם מול משרד הבריאות, להבנתנו גם חשוב שאתם כוועדה תבקשו לראות איך ירד הכסף, איך חולקו ה-90 מיליון האלה ואיך חולק הכסף ולוודא שבאמת הכסף הועבר, כי אחרת יש לכסף נטייה להתאדות.

עכשיו אני רוצה עוד שלוש נקודות, בבקשה, שלא עלו כאן ולדעתי חשובות גם לנושא יוצאי אתיופיה וגם ליוצאי בוכרה וכו'. נקודה ראשונה זה הנושא של הצבא. להבנתנו יש לנו שתי בעיות קשות. יוצאי בוכרה, חלק גדול מהם, בעיקר הנשים, לא מתגייסות בשל כל מיני היבטים תרבותיים, ליוצאי אתיופיה יש קושי גדול של נשירה במהלך הצבא, אנחנו כעירייה רוצים לקדם שני דברים, האחד, לקדם יותר את הגיוס לצבא, שתיים, לקדם תכניות שקיימות במקומות מסוימים בארץ לליווי של הלוחמים, חיילים, חבר'ה שנמצאים בצבא, כדי שגם הם יישארו ולא ינשרו. זה מפתח להשתלבות בחברה הישראלית ובקטע הזה אם תוכלו גם לעזור לנו, בקטע של תכניות ליווי בצבא. זו נקודה ראשונה.

אני ממשיך טיפה הלאה, כי התמקדנו יותר בילדים וזה חשוב וזה נהדר, אבל אנחנו מקימים בשנה הזאת באור יהודה מרכז צעירים. גם בקטע הזה אנחנו מבקשים, אם יש אפשרות לסייע לנו. בעינינו זה חשוב, צעירים זו אוכלוסייה שלא מקבלת מספיק שירות, גם בקטע של אקדמיה, גם בקטע של תעסוקה, כל הדברים האלה. זו נקודה שנייה שחשובה לנו. אני מדבר על הפערים שלנו חסרים, ומאיר, אם אתם יכולים לסייע, כל מי שיכול לסייע אנחנו רוצים.

נקודה שלישית, גם בקטע של הרווחה. מתנדבים זה מצוין, מה שחשוב בעיניי ומה שבעיניי חסר כאן זה הנושא של עבודה קהילתית, דווקא בקטע של תקנים, כדי לעשות פרויקטים חברתיים, שהחבר'ה יתחברו לשכונה, זה גם קשור להעצמה. יש הרבה מאוד תכניות כאלה, חשוב לנו שגם אתם תתחברו בקטע של עבודה קהילתית ולא רק מתנדבים. אלה שלוש הנקודות.

אני לא אמרתי לכם את כל התכניות. מה שאתה העלית עכשיו, כל התכניות האלה אושרו. אולי אני בקיצור אגיד לכם על התכניות שאושרו. אני מכיר את הבעיות, אני בא מהשטח, ועדת השרים שהוקמה בראשות ראש הממשלה, לאחר שלמדנו את הבעיות הקיימות בשטח, אז כמו שאמרתי, בתחום החינוך, רווחה ובריאות כבר אושרו, ובתחום האקדמיה, או בתחום התעסוקה, גם תכנית של משרד הכלכלה אושרה עם תקציב להכשיר תוך ארבע שנים 3,600 עובדים, להכשיר אותם ולשלב אותם בעבודה. זו התכנית, בשביל זה אושר להם תקציב.

דיברת על אקדמאים, כל שנה נציבות המדינה תשלב 50 אקדמאים ו-30 סטודנטים, בסך הכול 80 בשנה לשלב במשרדי הממשלה. אני מדבר על יוצאי אתיופיה בתכנית החדשה, לארבע שנים. צבא דיברת, גם הצבא, התכנית שהצבא הגיש גם אושרה. בטחון פנים, דיברתם פה גם על העניין של המשטרה והקהילה וכל זה, גם בעניין הזה התכנית אושרה, מה שהמשטרה הגישה, או משרד הביטחון הגיש והתכנית גם אושרה.

כנ"ל גם בתחום של התבטאויות או אירועים גזעניים, אפליה, גם בעניין הזה יש צוות במשרד המשפטים, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים. גם בעניין הזה כל משרדי הממשלה מוצגים בתכנית הזאת. יש שמונה תכניות שאושרו. אלה, חמש התכניות שאושרו זה לפני שלושה שבועות, אין לי טענות, אני בכלל לא מעלה את העניין הזה, כי צריך התארגנות, עוד לא. יש לי טענות לגבי התכניות שאושרו לפני ארבעה חודשים, זה כל העניין. לכן כל הנושאים שאתה ציינת עכשיו, לכולן יש תכניות עם תקציבים וכל זה. אלה, שלושה שבועות, עוד לא, אבל ארבעה חודשים, הם היו צריכים להיות פה, כי מדובר בתקציב של 2016.

וגם אלה יהיו ב-2016?

בוודאי, כולם ב-2016, לארבע שנים. זו תכנית של ארבע שנים. לעולים אחרים, אני גם רוצה לשמוע, לעולים אחרים יש גם תקציבים, זה במשרד הקליטה. בעיקר התכנית החדשה, אנחנו מדברים על אלה שנולדו וגדלו פה ולא הצליחו להשתלב. אלה הדברים האלה. אבל לעולים חדשים יש את הזכויות כמו כל העולים האחרים שעלו, אם זה מצרפת, מאוקראינה, מארצות הברית וכל זה. לכן אם יש בעיה, הגדרת העולה זה 10 שנים ו-15 שנה. זה כולנו יודעים.

חשוב לי לשמוע לי על כל העולים, הבעיות של כל העולים ואז אני הולך ומקיים דיון בכנסת, מזמין את שר הקליטה, מזמין את שר החינוך, מזמין את שר התרבות, וכל הדברים האלה, כל מה שקשור לפי הנושאים. בגלל זה אנחנו פה ללמוד.

טוב, זה עלה בין לבין מכל הגורמים פה, אבל ריכזנו את הצרכים, גם של העולים מאתיופיה וגם של העולים מארצות בוכרה, קווקז, אוזבקיסטן. הבעיה העיקרית שלנו ולזה אני באמת מבקשת לגייס את חברי ועדת הקליטה, ואותך בראשותם, זה פתרון לבעיית שכונת המגורים שכוללת בתוכה את איילת השחר, אבל זו מין רצועה שהולכת לאורך כל הדרום של העיר. אני מובילה היום מאבק, שהמדינה תיקח אחריות על התושבים האלה במהלך של פינוי בינוי, או במהלך של פיצויים. גייסתי לכך גם את מר אביגדור יצחקי ואת רשות מקרקעי ישראל, כי מבחינת כלכלית השטח שמתפנה שם הוא אפשרי. אבל כמו שאתה יודע, הבירוקרטיה יכולה למשוך את זה שנים.

התושבים האלה לא יכולים לחכות, אנחנו נהיה שם בשכונה הזאת ואתה תראה שזה לא ראוי למגורים. אף אחד לא היה רוצה לגור במקום כזה ואני אשמח לתמיכה שלכם ברגע שזה יעלה.

העניין של התחדשות עירונית, זה נכנס פה?

כן. היום מר אביגדור יצחקי הנחה את הצוות שלו בקבינט הדיור לבדוק את ההיתכנות הכלכלית של כל המתחמים האלה וברגע שתהיה לנו תכנית פעולה אנחנו נצטרך לגייס, כי הכסף הזה לא יבוא מהתושבים ולעירייה כמובן שאין. זו הממשלה יחד עם רמ"י, כי הקרקעות הם של מדינת ישראל.

אני אגיד רק ברשותך וברשותך, ליאת. יש שני מודלים עיקריים בנושא של התחדשות עירונית, יש מודל של תמ"א 38, שזה מודל אחד, ויש את המודל של בינוי פינוי. הבינוי פינוי זה משהו יותר אטרקטיבי ואז היזם מכין תכנית ועם איזה שהוא מכפיל נותנים דירות חדשות לאנשים הקיימים. פה במתחם הזה זו בעיה לעשות בינוי פינוי גם בגלל מגבלות גובה, גם בגלל מגבלות רעש, בגלל זה הסיפור הזה יותר מורכב מאשר בשכונות אחרות בעיר. רק להבין.

נצטרך, את התושבים האלה, להוציא מתחום ה - - - זאת אומרת אתה צריך לבנות במקום אחר, להעביר לשם ובמקום זה לאשר - - -

אנחנו מציפים את הנושא הזה. ברגע שתהיה לנו תכנית מסודרת אנחנו נצטרך את הגיבוי שלכם, כי שם מרוכזת האוכלוסייה האתיופית וגם האוכלוסייה הקשה.

כמה אחוז עניין של דיור ציבורי? מי שקיבלו מעמידר או - - -

יש לתת את הנתון מבחינת דיור ציבורי כנתון - - - זו התייחסות - - -

היום ממה שנשאר בדיור הציבורי. יש לנו 43 ממתינים.

לדיור ציבורי?

כן. זו גם בקשה שביקשנו משר השיכון, שהם הצהירו שהם קונים דירות בערים. ביקשנו שייקנו פה כמה דירות, כי באמת התור פה של הממתינים - - -

אתם מודעים לחוק החדש? החלטה של העניין של זכאים להגדיל את הסיוע בשכירות.

כן, זה התקבל בשבוע שעבר. גם האפשרות של רכישת דירה - - -

נכון, מי שגר בעמידר.

בדיוק, ויכול לקנות, אז האחוזים גדלו. זה יעבור ל - - -

אני רק רוצה להגיד משהו על המספר הזה, 43, שהוא לא מספר אמיתי. בגלל התנאים הקשים של משרד השיכון הרבה אנשים לא נכנסים לקריטריונים האלה. אולי צריך להקל קצת את הקריטריונים, כי ברגע שהקריטריונים כאלה נוקשים אתה לא יכול להיכנס לתור הזה, אבל אתה עדיין סובל, אין לך לא דירה, לא סיוע.

ה-43 אלה עולים חדשים?

לא מחויב.

אנחנו בוועדת העלייה והקליטה.

כן, זה קליטה. זה משרד הקליטה. זה תיק הקליטה שלנו, זה 43 שבתוך העולים הם הגדירו לך, מקשישים, חד הוריות ודירות נ"ר. זה הנתון של משרד הקליטה.

אני שמתי את תמונת המצב, בדיוק כמו שהדגשת, מבחינת הזכויות לפי הקריטריון של משרד העלייה והקליטה, מה שמוגדר עולים, עד 15 שנים בארץ בנושא של דיור ציבורי. כל כלל העולים, עד 15 שנים בדיור ציבורי, הזכאים, קשיש יחיד, זוג קשיש, חד הוריים ומשפחות עולים בדירות נ"ר למקרה של כיסא גלגלים. אלה המקרים של הקריטריונים, אלה הנתונים מבחינת הזכאים תושבי המקום שהם מבקשים. רק בעולים.

מבחינתנו אנחנו יכולים, כמשרד, להציע בכל הארץ כמובן. זה מה שאנחנו דבר ראשון עושים. אנחנו לא אומרים אין, אנחנו אומרים שיש פתרונות דיור ציבורי בכל הארץ, בפריפריה, בצפון ובדרום, אבל - - -

לזכות התושבים שלי אני יכולה להגיד שהם אוהבים לגור פה והם ירצו להישאר פה. רק שניתן להם פה.

עוד צרכים, אנחנו נראה את זה יותר בשטח, זה במסגרת הסיור, זה באמת מרכז קהילתי לעדה האתיופית. אנחנו התחלנו לבנות ולהקים, אנחנו צריכים לסיים ואנחנו נשמח לעזרה ולתקציבים או לקישורים שתוכל לתת לנו לגורמים שיוכלו לעזור. אני לא אפרט לך, אבל בגדול זה להגדיל את סל השירותים שעיריית אור יהודה נותנת לעולים אצלה בעיר, גם ברמה של שירותים חברתיים, גם ברווחה וגם בחינוך. אני אשמח, רק לשמוע ממך היום שיש כל כך הרבה תכניות שאנחנו לא היינו מודעים זה כבר תוצר טוב של קיום הוועדה הזו.

גם לעולים מבוכרה, אנחנו דיברנו הרבה על העלייה מאתיופיה, אבל גם העולים שיצאו מהגדר של ה-15 שנים עדיין זו קהילה שצריך לשמור את המרקם שלה, את הייחודיות שלה. אני לא יודעת אם נחשפת, אבל באור יהודה יש שני מוזיאונים של קהילת עולי בבל וקהילת עולי לוב, שבאמת אלה עליות שנעשו פה בשנות ה-50 וה-60 וכן העירייה והמדינה עזרו להם ליצור מרכזי תרבות חברתיים, לשמור על הייחוד. מי שלא זוכר את העבר שלו, איך אמר יגאל אלון? אין לו עתיד.

עתידו לוטה בערפל.

אז אנחנו רוצים שאותה התייחסות שהייתה בעבר לקהילה של העולים תהיה גם היום, קהילת עולי בוכרה וקהילת עולי אתיופיה. אנחנו, מבחינת העירייה, ניתן את כל מה שנדרש, אבל אנחנו צריכים עזרה וסיוע מכל משרדי הממשלה ליישם את זה.

מישהו רוצה להגיד משהו? להציג? זה הזמן לפני הארוחה שממתינה לנו. אבטמו, אתה רוצה? בבקשה.

שלום, אני אייאם אבטמו, אני נציג של הקהילה בעיר, חלקם פה שמכירים אותי - - -

הרוב מכירים אותך.

כן, הרוב גם. אנחנו בקהילה בשטח באמת יש לנו הרבה בעיות. דברים שלנו, הצרכים שלנו, טופלו - - -

בוא תעמוד פה, כדי שכולם יראו אותך גם.

ב-2014 אנחנו, הנציגים של הקהילה, שלחנו מכתב לשרת הקליטה ובמכתב ציינו את כל הבעיות שיש בחינוך ברווחה, צרכים של הקהילה. בעקבות כך היא שלחה לנו נציגים שלה מהמשרד. יש פה פרוטוקול, הרבה דברים שלא טופלו, וגם הנציגים שבאו דיברו ישירות עם הקהילה. היו בערך 30 ומשהו אנשים, נכחו כולם, משהו פרטי שקרה להם, אם זה ברווחה, אם זה בחינוך, עם הילדים. אפשר לראות את זה. אני פשוט רוצה לקצר, אז לא ניכנס.

יש גם מכתב שאברטה שלח לי, אני באתי עם המכתב הזה גם. מה שאתה אומר, המועדון הקהילתי, לשמור את התרבות, בניית בית כנסת, תקציב מוגדל למוקד קליטה, תחום החינוך הבלתי פורמלי, הן לצעירים והן למבוגרים, חיזוק וגיבוש הקהילה ביישוב. אלה הדרישות, אני מקצר את זה.

פחות או יותר, כן. בחינוך יש הרבה ילדים שצריכים סיוע, שיעורי עזר, תכניות אחרי בית ספר, מה שהיא קודם ציינה, ויש הרבה ילדים, דיברו על הפעילויות שהם עושים, אבל בשטח יש הרבה ילדים מהקהילה שמסתובבים וגם יש את ההתנגשות עם המשטרה, אם זה בערבי שבת. הרבה דברים שליליים יש. אז אם כבר מדברים על שילוב צריך לעבוד קשה, צריך עוד הרבה תכניות בשביל למנוע את החיכוך של הילדים וגם שהם יעלו בלימודים, הילדים של הקהילה.

הייתה גם בעיה של הסעה, ילדים שלמדו מחוץ לעיר. זה לא טופל עדיין, יש ילדים, זה כבר הרבה שנים, יש ילדים שגדלו והתגייסו והם בצבא ויש גיוס מהקהילה ומתגייסים, יכול להיות שיש נשירה, אני לא יודע כמה אחוז נשירה יש מהצבא, אבל עדיין אין תפקידים, יש מתגייסים לוחמים ואין קצינים. צריך לפני הגיוס פעילויות. אני חושב שאין מספיק, דיברנו על זה.

כל זה תלוי בשילוב האמיתי שיהיה.

כן. ברווחה, סגרו את התכניות של השמגלוץ', עם מגשרי הדת. מה זה שמגלוץ'? מגשרי הדת, הזקנים שמונעים, היה פרויקט ברמה הארצית שהם עושים סולחה, שלום בית, בשביל לפתור את הסכסוכים במשפחה, את האלימות דרך המסורת. בעיר הזו הצליחו השמגלוץ' למנוע אלימות במשפחה, אבל אני לא יודע מאיזה סיבה, אולי ד"ר אסתי תסביר אחר כך, הם סגרו את זה ויש ביקוש לזה. צריך תקצוב של עובד סוציאלי בשביל שימשיכו לעבוד, כי באמת הם מצילים נפשות, משפחות מקריסה. הם גם מוכנים, רוצים לעבוד וסגרו להם את זה. וגם על זה פנינו באותו זמן והסברנו לנציגים שבאו, אולי יסבירו חלק מה - - -

בבריאות, אין מספיק נגישות. אני מדבר איתכם מאנשים מהשטח, שהם באים ואומרים לנו שאין מספיק מתרגמים בקופות חולים פה באור יהודה, אם זה בכללית ואם זה - - - גם מבית הספר מפנים אותם, אולי זה שוני תרבותי, מפנים את הילדים שלהם לכל מיני בדיקות וההורים טוענים שהם לא צריכים. אנחנו אומרים שאולי חסרה נגישות, גישור והסברה. יש ילדים ששלחו אותם לכל מיני בדיקות פסיכיאטריות, בסוף התברר שהילדים האלה נורמלים והם לא צריכים. צריך לטפל בזה.

אתה מדבר על הפניה לאבחון?

כן, על האבחונים.

בקהילה יש התנגדות לזה באופן כללי, של הורים. כן, חושבים שאולי זה חוסר ידע, או סטיגמות. נכון, צריך לטפל בזה.

אבל יש גם שלא צריכים. אנשי המקצוע, הרופאים, אמרו שהם לא צריכים.

כן, ויש מצבים שהורים גם לא מפנים. מתנגדים.

אני יכול להביא בן אדם שהוא - - -

מי את? לפרוטוקול.

אני עובדת סוציאלית.

השאלה אם יש פה בעניין של האבחון החוק מחייב שההורים יהיו נוכחים, אז אתם מחייבים אצלכם?

בטח, נכון. אנחנו עושים כל מה שאפשר - - -

וגם שההורים, אם הם לא מבינים עברית, אז הם חייב להביא מתורגמן. גם זה?

גם עם מתורגמן, יש משהו בתרבות שקשה להבין את זה, אני מנסה להבין את זה, מין איזה שהיא רתיעה מכל הנושא הזה של אבחונים, של ללכת ולבדוק את הילד. הם שומעים נוירולוג, כדי לבדוק אם יש קשב וריכוז אפילו, הם ממש מפחדים.

אני לא הגעתי לזה.

לאלה שיש להם כן, אבל אני מדבר על אלה שעשו ו - - -

אלה שעשו והאבחון אמר שלא? זה קורה הרבה פעמים גם בילדים לא רק בני העדה או ילדים עולים, שבאמת אנחנו רואים - - -

הרבה עולים אומרים שאין יותר גם הסברה, חסר הסברה וגם בגישור ואין נגישות.

נכון, אני חושבת שכן צריך לעשות הסברה עם ההורים ועבודה יחד עם ההורים. צריך לתת לזה יותר אנשי מקצוע.

אנחנו מקווים שעכשיו, עם העבודה הקהילתית שתתפתח אנחנו נוכל יותר לשים דגש על הדברים שיובאו מהשטח לגבי אבחונים, ההסברה, כדי שלא יראו את זה כמשהו ש - - -

אבטמו, רק שתדע שהיום חצי מהמדינה, לא עולים וזה, כולם הולכים לאבחונים, לקבל הקלות ולקבל את כל הדברים האלה. זה לא דבר שהוא בושה וזה לא דבר פסול. צריך אולי באמת מתורגמן כדי לראות ולעשות את זה בצורה כזו שלא ירגישו שהם נפגעים או משהו כזה.

אפי, אני רוצה לציין שבהיוועצויות שלנו, כשמזמינים הורים, תמיד אנחנו בקשר עם הרווחה ומשתדלים שיהיה עובד סוציאלי דובר אמהרית שיסביר להורים, אלא אם כן קורה שאין וגם אז מעלים לרווחה, מבקשים שיהיה שם מישהו שייתן הסברים. יש פער תרבותי וחוסר אמון וצריך לגשר על זה.

מה שאני רוצה להגיד זה שברמה הפרטנית אם ילד צריך לעבור אבחון אנחנו מדברים המון עם ההורים, מסבירים להם בדיוק את המשמעות, אבל עדיין יש הורים שלא משתכנעים ו - - -

צריכים לעשות עבודה שם.

אני חושב שצריך לעשות פעילות ב - - -

אנחנו עכשיו בונים את העבודה הקהילתית, בהחלט תהיה שם.

אני רוצה לשאול אותך משהו, יש לכם מועדון של אזרחים ותיקים בשכונה?

זה גם קשור לרווחה, זה חסר. הרבה אזרחים ותיקים מהקהילה, הם רוצים שגם נעשה להם פעילויות וחסר.

אנחנו גם על זה במשך השנה - - -

יש נציג משרד הבריאות פה?

לא, האמת היא שלא הזמנו.

אם לא הזמנו אין לי טענות.

אם אפשר, אני חייב לציין, אני מברך את הצעד כאן באור יהודה שהוא צעד חדש בנושא של קליטה, או מבחינתי שתהיה מחלקת קליטה עירונית שתתכלל את כל הנושא של הדוגמה הזאת של לתרגם בקופת חולים כשמצד שני אנחנו כמשרד מתקצבים את עמותת 'תן בריאות', שהם יכולים לסייע, גם טלפונית, זה התפקיד שלהם, כדוגמה עמותת 'תן בריאות', שבמיוחד מתייחסת לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה. זה בסך הכול מי שמתכלל, כשמזהים משפחה בנושא של תרגום, זו צעד של גורם קליטה וזה חשוב מאוד.

אני מכיר את העמותה, אני אגיד לך, מה שהוא אומר ומה שאתה אומר, יש הבדל. את העמותה אני מכיר, הפעילות שלה היא יותר להסביר בשפה האמהרית בעיקר לחץ דם, סוכרת, אלה הדברים שהם מסבירים. הוא מדבר על נגישות וגם תרגום בקופת חולים.

תרגום, קופת חולים צריכה לדאוג לבן אדם דובר אמהרית.

עולה חדש מגיע לרופא, הוא אומר לו 'כואב לי פה', הוא לא יכול להסביר בדיוק, אז אם יהיה תרגום אז הוא יכול להסביר. על זה אנחנו מדברים.

בקופת חולים כללית יש.

מי מתכלל את הפעילות הציבורית פה בבריאות במדינת ישראל? זה משרד הבריאות, אז משרד הבריאות הוא זה שנותן הוראות לקופות החולים. וגם אני אמרתי, מתוך שלוש התכניות שעברו לפני ארבעה חודשים משרד הבריאות קיבלו כסף לא קטן לצורך הזה, לתרגומים ולמגשרים. לכן מה שהוא אומר, העמותה, זה בא למלא את החור. אני לא יכול ל - - -

יש עמותה שנקראת 'תן הבריאות'.

על זה הוא מדבר.

כן, זה חלק מהפעילות שהגישו מקודם כפעילות של המוקד, זה גם היה של 'תן הבריאות'.

אוקיי, אתם מזמינים אותם במוקד לעשות הסברה, הם באים והם נותנים הסברה. הם לא יכולים להחליף את משרד הבריאות, הם לא יכולים להחליף את קופות החולים, לכן אנחנו מדברים על קופות החולים, צריכים להעמיד מתורגמנים בקופות החולים.

אני יכול להתייחס לנקודה הזאת ספציפית, ברשותך, אדוני היו"ר? זה טוב שיש מתרגם, זה טוב שיש מגשר, זה טוב שיש מישהו שעושה את הפערים התרבותיים. לדעתי צריכה להיות בכל משרד או ממסד ממשלתי שיהיה עובד אתיופי שפעם אחת ייתן טיפול הולם ושוטף, ופעם שנייה, גם יכול לעבוד כמישהו שמקבל את הפניות בנוסף למתרגמים ולמגשרים.

אני דווקא בעניין הזה לא מדבר רק על יוצאי אתיופיה, אני מדבר על כל העולים. גם בוועדה בכנסת דיברנו, נציגי משרד הבריאות, נציגי קופות החולים היו, דיברנו כמה פעמים, קיבלנו החלטות וגם כתבנו מכתב לאחר החלטות לשר הבריאות.

גם היה חוזר מנכ"ל מ-2011.

נכון, יש חוזר מנכ"ל מ-2011 שיצא שמחייב מתורגמים בשפות שונות, ברוסית, באמהרית, באנגלית.

בהסתדרות יש את זה.

בכללית יש.

כן, יש את זה בכל הקופות. לכן אני אומר פה בעניין הזה, שמקבלים החלטות, מוציאים חוזר ולא מבצעים את זה. זה מה שמדאיג אותנו, על זה אני מדבר. גם לא לצרפת, גם לא לבוכרים, לכולם.

הנושא הזה של מרכז מורשת, כמו שציינו במכתב, באמת יש בית כנסת זמני אחד לכל הקהילה. בית כנסת זמני אחד לכל הקהילה, לא בחגים, לפעמים בשבתות גם אין מקום שם, הרב יכול להעיד. כקהילה יש לנו את המנהגים שלנו, המסורת שלנו, ואין איפה לקיים אותם. היה לנו עד לא מזמן סככה, עכשיו יש - - - אדוני, היית שם.

אנחנו נלך לשם עוד מעט. אני רוצה שיראו.

כן, חשוב מאוד להבין את הצרכים.

כן, פה כתוב גם, השאלה הזו, אני חושב שראש העיר - - -

על המרכז הקהילתי?

על המרכז הקהילתי ועל בית הכנסת. אפשר לעשות מבנה אחד לשניהם.

זה נכון, אבל כרגע כדי לענות על צורך, כי שמונה שנים לא התייחסו לקהילה וכדי לענות על הצורך המיידי, אז כן שיפצנו והשקענו במרכז הקהילתי הזמני, נקרא לזה, כי בעתיד, וגם הכנתי אותם, התכנית זה שעובר שם כביש. זה זמני לכל דבר. אני אשמח למקום של קבע, גם לגבי בית כנסת וגם - - - הצגתי את זה בפני נציגי הקהילה.

כל הנושא של הקצאת שטחים או הקצאת מבנים, אנחנו מוקפאים על ידי משרד הפנים בגלל שאנחנו צריכים להגיש פרוגרמה על שטחי ציבור. אני מקווה שתוך כמה חודשים נגיש את הפרוגרמה של כל העיר וברגע שנוכל לחזור לתהליך של הקצאה אנחנו נחזור והם יהיו בראש סדר העדיפויות. כמובן שמעבר להקצאה צריך תקציבים לבנייה ולמימון של זה. אז פה הכדור יחזור אליכם לסיוע ולעזרה. דרך אגב, ההקצאה היא לא רק לגבי האוכלוסייה האתיופית, גם לגבי קהילת עולי בוכרה, להקצאת שטח לבניית מרכז מורשת, בדומה ללוב ולעירק שיש לנו. בחזון שלנו העיר שלנו היא עיר קולטת עלייה והיא תהיה מרכז לכל הקהילות שעלו.

אני חושב שהקצאת הקרקע היא המפתח. ברגע שיש קרקע אז אפשר לפנות למשרד הדתות, אפשר לפנות למשרד השיכון, למשרד התרבות ואז אפשר להגיע - - -

ואז נאגם משאבים.

כן, ואז לעבוד ביחד.

אז מה שביקשתי זה קצת סבלנות. אני ארבעה חודשים בתפקיד - - -

רומא לא נבנתה ביום אחד.

כמובן. אנחנו רק רוצים להבין את הכיוון.

הכיוון ברור ולא השתנה. ברגע שהצהרנו וחיבקנו את הקהילה זה לא השתנה. צריך סבלנות, זה המפתח.

אני רק רוצה לברך אותך, ד"ר אברהם נגוסה, שבאת לבקר אותנו. אני רוצה כמה דברים שתעזור לנו, בניית בית כנסת, מועדון קהילתי, קליטת התקציב. זה אני מבקש. אם יש לנו תקציב, מה שהוא אמר, אבטמו, כולנו ביחד נהיה ילדים, מבוגרים, הכול. תודה לראש העירייה שוחט, היא רוצה לעזור לנו, מכל הלב. באמת, היא איתנו כל הזמן, אני מברך אותה, אבל צריך עזרה, צריך תקציבים. אני מבקש אותך בזה.

בואו נשאל את הבן אדם שאחראי על הנושא הזה, אברהם אבנטה, מנהל מוקד קליטה ארצי במשרד הקליטה. תעדכן אותנו קודם כל מה מעמדם של מוקדי הקליטה עכשיו, כולל העובדים, ודבר שני, מה התקציב, איך אתם מתקצבים את מוקדי הקליטה ונשמח לשמוע מה גורלו של אותו הסכם שחתום בין האוצר להסתדרות בעניין של שילובם של עובדי מוקדי הקליטה ברשות המקומית.

לגבי ההסכם, יש הסכם, כמו שאתה יודע, גם הייתה מה שנקרא ברקע, זה מתגלגל. השנה הזאת מוגדרת כשנת מעבר, מה שנקרא כל התהליך של ההעברה של העובדים לרשויות המקומיות, כנראה שזה יהיה בשנת 2016. העובדים, יש צוות מקצועי שיושב ודן על הנושא הזה, כל התהליך הזה.

מה ההשלכות של המעבר של העובדים לעירייה?

שוב פעם, באמת אני אומר לכם את זה, אני לא כל כך מצוי בתוך התהליך הזה. אם תרצו אני אוכל לבדוק ולתת לכם תשובה, אבל אני יודע שיש תהליך.

אז אני אשמח לבדיקה.

אני אומר לך מה הדילמה שלנו, גם בעניין של האמירה החוקית, כן הסכם עם ההסתדרות או לא. ככל שאני מבין לפחות, מוקדי הקליטה עושים באמת עבודה מאוד חשובה, יחד עם זאת כל פעם יש המשך לעוד חצי שנה. כלומר בעצם אנחנו לא באמת יודעים מה קורה בטווח הארוך. אז אל"ף, לעובדים זה כמובן מאוד לא נוח, אתה יודע, שכל פעם הם חותמים על הסכם חידוש לעוד חצי שנה, זה כמובן מטריד, במובן השני חייבים להגיד שזה גם מפריע מבחינת אתה רוצה לבנות תכנית ארוכת טווח, לשלוש שנים, ואתה לא יודע להגיד מה קורה עוד חצי שנה. הסיטואציה כאן לא נוחה.

שוב פעם אני אומר, לגבי התהליך של כל העברת האחריות, זה בתהליך. שוב פעם, אני לא מצוי בתוך זה, אני לא אתן לכם מידע שהוא לא, אני מוכן לבדוק ולתת לכם.

לגבי החלוקה של תקציב של המוקדים, זה הולך כמובן לפי גודל האוכלוסייה וכמה פרמטרים. היישוב הזה מקבל באופן ממוצע חצי מיליון שקל כולל כוח אדם, אדוני היושב ראש, וזה כל פעם משתנה. מתוך זה, התקציב הזה, חלקו הולך לכוח אדם, חלקו לפעילות. לגבי הפעילות בתוך היישוב, המשרד כמעט שלא מתערב, הרשות היא זו שמאתרת את הצרכים, היא זו שמגישה. יש תמיכה, לפי זה אנחנו מאשרים.

יש מצ'ינג?

לא, פה ביישוב הזה המשרד מממן 100%, לגמרי.

משרד הקליטה מממן, אין מצ'ינג.

אין מצ'ינג. ביישובים חדשים שהצטרפו בשנת 2014 אז יש השתתפות של 50%. דבר נוסף, שוב פעם אני חוזר למשהו שהוא שלי, לגבי העובדים, אנחנו מדברים על עובדים שהם כבר הרבה זמן בתוך הרשות, סך הכול הם נותנים שירות לקהילה בתוך המקום, חלקה של הרשות צריך לבוא לידי ביטוי, זה צריך להיות משותף, מה שנקרא. אבל ההסכם שדיברת עליו, זה מתגלגל, אני מניח שכשתהיה החלטה אתם תדעו מזה ואני מוכן לבדוק ולתת להם אינפורמציה. אני פשוט לא מצוי בתוך התהליך.

בסדר.

לדעתי עוד אין החלטה מה קורה עם זה.

לפי הבקשה שלהם, יש סיכוי להגדיל את התקציב? מה שהם מבקשים להגדיל - - -

תקציב לפעילות.

אני שוב פעם אומר, יש לנו מבחנים שאנחנו מפרסמים כל תחילת שנה. התקציב מחולק באופן כזה, גודל האוכלוסייה - - -

באמצעות קולות קוראים?

כן, גודל האוכלוסייה זה בעצם המפתח. אנחנו מדברים פה על גג, כולל נולדים, אדוני היושב ראש, זה 1,600 ומשהו. גם נותנים להם שירות ל - - - גם - - -

1,900 יש לנו.

ומגישים בקשות?

בכל מקרה זה התהליך של הגשת הבקשות. אנחנו בוחנים לפי התבחינים, לפי הקריטריונים, ולפי זה אנחנו מחלקים את זה. יישוב שיחסית האוכלוסייה היא קטנה יקבל בהתאם. בנוסף לזה יש גם תוספות תקציביות שאנחנו נותנים מדי פעם בנושא של הכשרות מקצועיות. סך הכול אני חושב ש - - -

סליחה שאני שוב פעם מתפרץ, כי זה חשוב לי. הנושא של הכשרות מקצועיות, של תעסוקה. מקודם דיברתי, אז ככה קצת פספסנו את הנקודה הזאת. הכשרה מקצועית צריכה להיות הכשרה אפקטיבית, הכשרה שיכולה לתת מענה לשדרוג הקהילה הן מבחינה כלכלית והן מבחינה - - - כשאנחנו באים לעשות הכשרה מקצועית, שמוגדר לנו זמן של חצי שנה או שמונה חודשים, לא תמיד קל לעשות הכשרה אפקטיבית ויעילה. אני לא יכול לעשות כל פעם הכשרות, מה שנקרא לעשות, אלא לעשות - - - לכן אני מבקש פה בוועדה, יש שתי תכניות, גם מה שהגשתי אותן, של הכשרה מקצועית. היות שאנחנו נמצאים בקטע של תקציב השנה לא נוכל לעשות בחצי שנה הכשרה טובה, לכן יש פה מקום לתת מספיק זמן.

אל תשכחו, יש פה שתי בעיות. בעיה ראשונה זו הבעיה של השפה. לכן גם אם בממוצע זה עשרה חודשים, יש לתת טווח זמן כי תהליך הלמידה לוקח יותר זמן. לכן בנושא הזה, בהכשרות מקצועיות לתת יותר זמן, לא לחצי שנה.

אנחנו רוצים לסיים.

אני חייבת להגיד, היות שזו ועדה לקליטת עלייה בכנסת, חשוב מאוד, יש לנו את משרד הקליטה, הוא באמת נותן תקציבים, כמו שהוא אומר, לגבי עולים חדשים. הוא הגדיר 15 שנה, זה בסדר, אבל אותם עולים, כמו שאתה אמרת וכאן זה התבטא בכל הישיבה, אותם עולים צריכים אחרי זה המשך תמיכה, הם עדיין נשארים במרחק אחורנית והם חייבים המשך תמיכה ואז התקציבים נעלמים ממשרד הקליטה ואף משרד לא לוקח אחריות על זה. לכן חייבים שהתקציבים האלה יעברו במקביל למשרד החינוך, למשרד הרווחה, לתת מענה. כי אם מוקד קליטה עכשיו עומד להיסגר וכל פעם אומרים לנו 'הוא נסגר, הוא נסגר', מה נעשה איתם? מי ישלם להם את המשכורות? חייב שיהיה מוקד קליטה פה בעיר. לכן אני חושבת, כוועדה, צריך לדאוג, אם מוקד הקליטה ייסגר ומשרד הקליטה לא יממן אותו, מישהו אחר יצטרך לממן אותו, לא העירייה.

האדון אמר עוד דבר אחד, שמתקצבים לפי גודל אוכלוסייה. צריכים להתחשב בעוד דבר, שאור יהודה קולטת עלייה מאוד גדולה ומאוד מגוונת, לכן התקציבים צריכים להיות לא לפי גודל אוכלוסייה, אלא יותר פרטני.

שגם המצב הסוציו אקונומי יילקח בחשבון.

אני רוצה בנושא שאמר גוטמן, הייתה לי פגישה בלשכה של שר הקליטה השבוע והם באמת מדברים, הם אומרים 'תשמע, יש באשדוד 10,000 עולים, באור יהודה אין הרבה' וכשגוטמן, סגן ראש העיר, מדבר על פֶּר אדם, זה נכון מאוד ולזה אין התייחסות.

אתה רוצה לסכם?

כן. רציתי לשאול עוד שאלות, חסרה לי אינפורמציה ברורה, אני חוזר למשרד החינוך, בעניין של הפעילות אחרי הצהריים.

הנה זה כאן, זה אנחנו.

זה בחינוך הבלתי פורמלי.

שלכם כן. אתם מטעם משרד החינוך?

לא.

לכן אני רוצה ממשרד החינוך, אני אגיד לך, אני אמקד את השאלה שלי בתחום הזה. החינוך הבלתי פורמלי הוא חשוב וקריטי לעולים חדשים, חלק אמרנו גם בעניין האולפן, עולים שמגיעים או הגיעו בזמן האחרון וגם לעולים ותיקים, בעיקר בקרב הנוער אחרי הצהריים. אני שוב אומר, גם על התכנית החדשה, גם לזה היא התייחסה, לשלב 4,000 צעירים או נוער לתנועות הנוער הקיימות. אז זה חלק, זה ארצי. אז אני אומר שאולי תהיה לנו באמת פעילות של משרד החינוך בשיתוף פעולה עם העירייה בעניין החינוך הלא פורמלי.

אני מאמינה שכאשר התכנית החדשה תגיע - - -

לא, עכשיו. מה יש עכשיו ב - - -

עכשיו אין כלום.

כרגע אנחנו בחינוך הפורמלי, אנחנו בשעות הבוקר, אנחנו מעבירים תקציב בסדר, עושים בדיוק לפי כל החוזרים כמו שצריך.

נוער בכיתה י', או בכיתה ט', מגיע, מסיים את הלימודים שלו, חוזר, מגיע לבית שלו ואחרי הצהריים, אין שום תכנית? או מרכז למידה או?

יש מרכזי למידה בתוך בתי הספר, פל"א בתוך בתי הספר.

אם אתה מדבר על פל"א, פל"א זה מטעם מתנ"ס אור יהודה בשיתוף העירייה. אנחנו עושים בבתי ספר מ-ז ' עד י"ב הכשרה לימודית במקצועות אנגלית, שפה.

כל מי שרוצה יכול להתקבל?

לא כל מי שרוצה, לא. בקטגוריה שמשרד הקליטה מאשר אותה - - -

איפה שיש צורך?

לא, לא איפה שיש צורך.

מה הקריטריון שלכם לקבל ולבחור?

מכיוון של בוכרה ואוזבקיסטן זה מ-1990, ההורים שלהם עולים חדשים, האתיופים כמובן כולם.

122 שראינו זה ככה?

כן.

ו-155 זה יוצאי אתיופיה?

נכון.

אז הקריטריון שלהם זה שנת עלייה?

שנת עלייה, כן. של ההורים. מדובר על ז' עד י"ב. אני לא מדברת על יסודי. בעבר התחלנו ביסודי, שזה עזר מאוד כשהגיעו לכיתה ז'. זה היה שוני גם בשפה וגם בלמידה במתמטיקה ואנגלית. היום אני מתחילה רק מ-ז' עד י"ב.

זה המנדט של המשרד.

הנוער, שאו ההורים שלו נולדו פה או הוא נולד פה, אז לא מגיע.

לא נקלטים.

למה? זה בגלל בעיה של תקציב או מה?

מה שמשרד הקליטה מאשר.

עזבו את משרד הקליטה, אני שואל על משרד החינוך.

לא, אין במשרד החינוך לחינוך הבלתי פורמלי משהו ייעודי לאוכלוסייה יוצאת אתיופיה בכלל.

אתה מדבר באופן כללי?

אני מדבר כללית.

יש. יש מחלקת הנוער בתוך מתנ"ס אור יהודה, יש לנו רכז בשם יאסר שהוא מוציא קבוצות של פעילות לשטח, בתוך השכונה של איילת השחר אנחנו מכניסים עכשיו את המגשר של פל"א, לעבוד בחצי משרה שם, מארבע עד עשר בלילה, בתוך המקלט. אנחנו נכניס שם מחשבים, פעילות אחרת. זה מיועד לכל ילדי אור יהודה אחר הצהריים. נוער בלבד, מ-ז' עד י"ב. יש עוד כמה מוקדים, יש לנו יוניסטרים, יש לנו מרכז מאוד גדול בתחום הנוער שנותן פעילות בכל אור יהודה ויש מוקדים מסוימים כשיוצאים לשטח ונותנים. חוץ מזה שיש לנו גם פעילות בצופים, מכבי, בני עקיבא ועוד דברים אחרים.

לבנה, הרחבה זה לא כל יום, בגלל מגבלות תקציב, זה רק כרגע פעמיים בשבוע בלבד ולילדים. רק מ-ז' עד י"ב. עד כיתה ז' אין לנו מענה וגם אין מענה כל יום.

עד כיתה ז' אין.

אין מענה בחינוך הבלתי פורמלי.

אז לילדים אין להם אחרי הצהריים?

לא, משוטטים. מי שאין לו כסף ללכת לחוגים.

מה שנאמר קודם, שאנחנו זקוקים לעוד תקציבים בנושא הזה, סיוע בשעות הפנאי.

יש לנו מועדוניות, אבל 75 ילדים בסך הכול. לכל העיר.

ומועדונית לשילוב ואינטגרציה של עולים עם ותיקים זו פשוט מסגרת מצוינת, הם פשוט משתלבים מצוין, גם הוותיקים. הם עושים חצי ותיקים, חצי עולים וזה פשוט מדהים לראות את ההשתלבות איתם.

נכון, 15 ילדים במועדונית, אבל - - -

יש עוד מישהו שרוצה לשאול או להגיד משהו? כן, כבוד הרב.

הרב נדב, רב הקהילה.

שלום לכולם. אני מברך על היום הזה, ההתכנסות. אנחנו זוכים לראות את פרנסי המדינה וגם פרנסי העיר ובפורום כזה אני חושב שלראשונה ייאמר, ראש העיר, באמת - - - הבנייה התורנית היא בזכות כל המשתתפים ביום הזה.

אני הקשבתי, הגעתי קצת באיחור, אבל הדברים העיקריים הספקתי לשמוע. כאן אנשים דיברו בענייני החינוך. לחינוך יש סוגים, בסוגים יש סוגים חיוניים ויש סוגים שאפשר לקחת אותם בזכויות, כאן אני מדבר במעגל עם ישראל, במעגל הבית היהודי אני מדבר, זה בית יהודי כולם. במקרה כזה שיכול לסייע לענייני חינוך גם צריך לתת גיבוי לחינוך הרוחני. זה יש לו שני יתרונות, האחד, אנחנו כעם ישראל זה מחבר אותנו לקדוש ברוך הוא, לבורא עולם, לתורת האמת, כי בלעדיו אנחנו לא נקראים יהודים, שנית, זה יפחית את הפער בין המתהוללים בשטח לבין השוטרים, כמו ששמעתי, זה יהווה יחס מכובד. הרי גם השוטרים, זה התפקיד שלהם, זה חוק המדינה, חייבים לפעול בהתאם. אילו היו נאלצים אז לא היו פועלים בצורה כזאת. שנית, בקרב עם ישראל, אילו היה יותר גיבוי לחינוך הרוחני לא היו מגיעים גם לשלב כזה, הילדים. אני מבדיל אם זה הבנות ואם זה הבנים, איפה הולך יותר, איפה בולט יותר הפער, החיכוך המחריף הזה. לא בחינוך הרוחני, אלא בחינוך החופשי. יש פה חיסרון.

לכן אני חושב שצריך לתת גיבוי קצת, מרכז רוחני, לקיים בו שיעורים, לקיים בו הלכות, זאת אומרת לתת עדיפות לדבר שיכול לעזור במציאות, שיכול להחזיר אותנו למעגל עם ישראל. הדבר הזה הוא נושא, כשרואים בהשוואה איפה יש יותר יחס שלילי, איפה יש יותר יחס מכובד וחיובי, זה הבדל שמים וארץ אצל אלה שהתחנכו בבית ספר דתי ואצל אלה שהתחנכו בבית ספר לא דתי. יש הבדל עצום מאוד, עצום, אני רואה.

זו שנה שמינית שלי פה ואני מבדיל מהקטן עד הגדול, זה שמים וארץ ההבדל. יש בזה יתרון חשוב מאוד, לתת גיבוי לצד החינוך הרוחני. אני חייב לציין שפה באור יהודה יש חיסרון של בתי ספר דתיים. הרבה אמהות פונות בתור מנהיג רוחני שהילדה שלה הייתה רוצה שתהיה צנועה, שהילדה שלה, הייתה רוצה שתהיה מוגבלת, שתכבד את ההלכה, שתשמור שבת, אבל לזה צריך להיות מקור.

זה דבר שיש עודף - - -

גם בית ספר זה חיוני למקום. צריך להיות בהתאם, כדי שתהיה לילד בחירה. אם הוא רוצה להתחזק, אז ילמד בבית ספר דתי, אם לא רוצה להתחזק אז יש לו יד חופשייה, למרות שלא היה צריך להיות כך. פה חסרה בחירה בדבר הזה. חשוב לקחת לתשומת לב את הצד הזה. יש כאלה הרבה שירותים, אבל מוגבלים במקומות האלה, בבית ספר כזה.

כרגע עניין המרכז הרוחני, שדיברנו. אני מבקש שזה לא יהיה תלוי במועדון. אם בית הכנסת יהיה תלוי במועדון אז אין כל כך דחף לזה, אבל אם המועדון יהיה תלוי בבית הכנסת אולי זה יותר יזרז אפילו. בית כנסת זה חיוני בכל עיר, אז גם בית הכנסת יכול ליצור את העניין של המועדון.

אני יכול לשאול, מבחינה טכנית ומעשית, אם בונים קומה אחת למעלה לבית כנסת וקומה למטה זה יהיה מקום, מועדון?

כן, סעודה שלישית.

כן, גם לסעודה שלישית וגם למסיבות, ברית, בר מצוות. האם יש מניעה הלכתית בנושא הזה או לא?

מקובל.

מקובל, אז אין בעיה.

אנחנו כיום כשספר תורה עומד פה אנחנו - - -

אנחנו באים לראות עכשיו.

בסדר גמור.

אבל אני רוצה להתייחס לדברים של הרב. הבעיה האחרונה שיש לי פה זה מסגרות לחינוך הדתי. יש פה גם בתי ספר יסודיים ממלכתי דתי ויש גם חרדים ויש גם תיכון לבנים ותיכון לבנות. אי אפשר לכל פלג ולכל זרם ביהדות לפתוח פה בית ספר כשאין ביקוש. זה עוד עבודה קהילתית שצריך לעשות. אם הקהילה תבחר, תכיר, תהיה פתוחה לזרמים שפועלים פה אין שום סיבה שלא ישתלבו. אני יותר מרוצה שפחות ופחות ייצאו ללמוד מחוץ לעיר ויישארו ללמוד פה במסגרות שלנו. זו עבודה שצריכה להיות משותפת, לכם כקהילה ולמחלקת החינוך והרווחה, להשאיר את התלמידים יוצאי אתיופיה בעיר ללימודים.

תודה רבה לך.

כבוד יושב ראש ועדת הקליטה. קודם כל ברוך הבא, שהגעת לאור יהודה. העיר הזאת קולטת כבר במשך 40 שנה עולים, בשנת 98' עד 2003 הייתי חבר עירייה, החלטנו לפתוח מחלקה של קליטה. אחרי שעזבתי את העירייה לעבודה קהילתית ראיתי איך המחלקה נמחקה. אנחנו מדינה שקולטת עולים, למה אנחנו צריכים לחכות עד שתגיע עלייה ואחר כך לפתוח מחלקה? למה לא לתקצב קודם כל מתורגמנים, כמו בוכרים, שיהיו במחלקת הרווחה ויעבדו? לא יקרה כלום אם יהיו שתי משרות שאנחנו ניתן. למה לא לשלוח למחלקה ישירות התקציבים שאתם מעבירים? יש פה משחק שבין - - -

לעיריות.

כן, אתם שולחים לעירייה, מחלקה, המחלקה הזאת זה לדעת מה התפקיד שלה ומה התקציב שלה, לפי זה היא נותנת לעולים מענה. אחר כך מה קורה? אנחנו - - - לרווחה, הרווחה גם אחראית כאילו גם על עניין של עולים, זה קצת לא מסתדר, אני חושב. לפי הניסיון שלי, 25 שנה שאני פועל, אני ראיתי דברים שאם כל מחלקה תהיה נפרדת יהיה טיפול אחר לגמרי, יהיה מענה לכל אחד. לא ייתכן שבן אדם יבוא והוא צריך לבוא ולהביא איתו מתורגמן ביחד שיסביר לו מה הוא רוצה. אנחנו כבר עיר מעל 60 שנה, מה, שתי משרות זה מה שיקבע למדינה את הבעיות של עולים?

אני חושב, כבודו יכול לחשוב על זה, לדאוג לתקציבים, שיקימו את המחלקה, שתהיה מחלקה לעולים גם בעיריית אור יהודה, שיהיה ראש מחלקה שינהל את זה, שיהיה שם מזכיר או מזכירה, לא משנה, שעולים יכולים לפנות ולקבל מענה. במקום שלי, שאני רוצה להתנדב, כבר 25 שנה בעמותה, באים כל מיני שכבות של אנשים, מה שאני יודע, מידע שלי, אני עוזר להם, אני מתרגם, אני שולח, אני עושה, אני מתקשר, אני מגשר. אבל הדברים, דברים רציניים שאנחנו באמת מדינה של קליטה, אני חושב, מבקש ממך - - - שבעיר הזאת תהיה מחלקת קליטה. תודה רבה.

אני לא יודעת אם הוא הכתובת לזה, אני רוצה רק להסביר שכל מה שהוא אמר יכול ומתאים למה שהיה פה לפני שאני נכנסתי לתפקיד. בתקציב של 2016, ואת זה אתה יודע, תקצבנו עובד שכונתי לקהילה הבוכרית, בנוסף למוקד הקליטה שמטפל בקהילה האתיופית וגאולה תהיה ממונה על פעילות של קהילה וקליטה בעיר. אני אשמח לכל תקציב נוסף מהמדינה, אבל העירייה עשתה מאמץ - - -

זו הכוונה שלי.

אז הקריאה שלך זה למדינה. העירייה עשתה מאמץ לענות על הצורך.

- - - המחלקה נסגרה אחרי שאני יצאתי. לא יודע, אני לא רוצה להגיד, להאשים אף אחד.

דוידוב, זה יהיה בסדר. אבל מאורגן, יהיה מקצועי.

אני יכול לענות או ביחד?

אני רציתי לענות לכבוד ראש העיר, להחזיר לה את הכדור בנושא של עידוד עלייה. עם נושא של עידוד עלייה, תיכנסו לזה כמו כל עיר שנכנסת לנושא, המשרד מתקצב גם בנושא של סיוע של מלווה, פרויקטור, וזה כבר מודל שקיים בהרבה רשויות.

איפה בדיוק?

ברמלה, אריאל, פתח תקווה, תל אביב.

אז למה לא פה?

בבקשה.

בבקשה, יש ראש עיר חדשה, היא תקבל הכול.

זה קיים בתקציבים. זו ועדת עלייה בכנסת, לכן צריך להתייחס לעידוד עלייה - - -

מה שהיה זה מאוד נחמד, אבל איך אנחנו מתקדמים מהיום? בהנחה שלא מילאו את הקול קורא, לא משנה למה - - -

זה מתחייבים לקלוט עולים.

אנחנו נשב ביחד, גם אם זה לשנה הבאה.

אז מפה תצא פגישת עבודה מסודרת איתכם ונתקדם.

אני אתייחס לשאלתך בעניין העברת תקציבים. לפי החוק במדינת ישראל הרשויות המקומיות הן חלק ממשרדי הממשלה, חלק מהשלטון המרכזי, ולכן הכסף עובר בצינורות המקובלים ולפי חוק התקציבים ולכן אני לא יכול לדרוש משר האוצר לעקוף את משרד הפנים ולהעביר ישר לעיריית אור יהודה, או לעקוף את שר הקליטה או משרד הקליטה, או משרד הרווחה או משרד החינוך. זה לא יקרה. אז מה שיש, כמובן שיש את הצינורות, יש את המשרדים, לפי הבקשות של ראשי ערים או מחלקת הכספים של העירייה, מרכזים את התכניות, את הצרכים, ואז פונים, אם זה למשרד הפנים, אם זה למשרד הקליטה, אם זה למשרד החינוך. יש בעירייה מחלקת חינוך או מחלקת רווחה וככה זה הולך. לכן מה שאני אמרתי, גם על התכניות, התכנית החדשה לשילוב יוצאי אתיופיה, אני לא מדבר על העולים החדשים, על הוותיקים. כדי לשלב את הקהילה, כדוגמה אני אומר את זה, כל משרד מעביר ישר לעירייה, לא העירייה יכולה לקבל באופן ישיר מהאוצר. כל תקציב כבר צבוע. זה לחינוך פורמלי, סכום כזה לבלתי פורמלי, סכום כזה לדיור, כל מיני. לפי זה אתם יכולים ללכת ולבקש, לפנות, וזה מה שצריך להיות.

אני יכול לבקש או לפנות לשר החינוך, לשרים, בכתב, שאני ראיתי בעיות כאלה וכאלה ואני מבקש להפנות תקציבים על מנת לפתור את הבעיות האלה. זה מה שאני יכול לעשות. ישר להעביר למחלקת רווחה, אני לא יכול לתת הוראה כזאת.

אני כנראה לא הסברתי את עצמי נכון. לא התכוונתי ישירות, הכוונה - - -

חשבתי ששאלת אותי למה לא מעבירים למחלקות?

לא, כנראה לא הסברתי את עצמי נכון. הכוונה, אנחנו מדינה של עולים, מקבלים עולים, למה שלא תהיה באופן קבוע מחלקת קליטה בעיר?

אין לנו פה מחלקה כזאת.

עכשיו אין, בזמנו היה.

זה שאין באור יהודה זה לא אומר שאין, ברשויות המקומיות יש מחלקת רשות הקליטה, זה נקרא, ברשויות מקומיות שונות. רשות הקליטה היא חלק מהעירייה ולכן יש לה את ההתקשרות מול משרד הקליטה. גם במשרדים אחרים. אבל שאין באור יהודה, אז תחשבו להקים אותה, צריך להקים.

היה. זה מה שאני אמרתי, שהיה. בתקופה שאני הייתי היה.

בסדר, אז צריכים לעשות אותה. יש רשות קליטה בכל הרשויות המקומיות.

טוב, תודה רבה.

אז אני באמת רוצה לסכם. קודם כל אנחנו, ועדת העלייה והקליטה, מאוד מברכים על היום הזה, ותודה לגב' ליאת שוחט, ראש העיר פה, אנחנו מאוד מודים לך וגם לצוות שלך, לכל עובדי העירייה, וגם לנציגי משרדי הממשלה שהגעתם לפה. אני חושב שקיימנו דיון חשוב, גם ברמת העברת אינפורמציה וגם ללמוד את המציאות בשטח.

אני רוצה לסכם את הנקודות שלמדנו פה וגם מה שאנחנו יכולים לקחת לכנסת. חברי הוועדה שלא יכלו להגיע לפה, הם יקראו את הפרוטוקול של הדיון, הפרוטוקול מופץ לכולם וכולם יקראו את זה. אם אנחנו מביאים את הנושא של אור יהודה לדיונים השונים הם יבינו את זה מהפרוטוקול, לכן אל תחשבו שהם לא יהיו מעודכנים.

אנחנו התרשמנו מהעבודה שאתם עושים, גב' ליאת, למרות שאת נמצאת פה זמן קצר, באמת העבודה שאתם עושים, אנחנו מתרשמים. אנחנו גם מבינים את המוגבלות שיש, בעיקר בתקציב, אנחנו רואים את זה בתחום החינוך, יש מה לעשות, בעיקר עד כיתה ט' שאין פתרון לחינוך הבלתי פורמלי. לזה אנחנו נפנה בכתב לשר החינוך ונבקש שיתייחס בנושא הזה. קישורים לכל השרים, גם לשר הקליטה, לפי הבקשה פה להגדיל את התקציב של מוקד קליטה והחשיבות של מוקד קליטה וגם בעניין שעות העולה, למרות שזה נוגע למשרד החינוך אני חושב שיש לו חלק, בגלל משרד הקליטה, בגלל העולים. לכן אנחנו גם נפנה למצוא פתרון לבודדים שנמצאים בכל מיני בתי ספר, איזה שהיא תכנית לרכז אחר הצהריים פה בעירייה, או במקום שלכם נוח. בזה אנחנו נפנה לשני השרים האלה.

בתחום הרווחה אני הבנתי שתכניות נסגרו פה, בעיקר תכניות לקשישים. זה מה שאני שמעתי. לכן מאוד חשוב שתכניות לקשישים ונוער וחד הוריות, נכים, אלה אוכלוסיות שצריך לחזק אותן, לעזור להן. אני אומר שאנחנו נפנה לשר הרווחה בנושא הזה בכתב. גם העניין של המגשרים המסורתיים, זה מאוד מאוד - - -

על זה יש לי מה להגיד, אבל זה אולי לא המקום.

אני יודע איפה המקום, אני אפנה, זה במשרד הרווחה, יש מחלקה לזה. אני אפנה את זה. אנחנו נפנה בכתב.

הייתי מבקשת קודם לשוחח איתי לפני.

בסדר, אני רק מסכם.

אני לא רוצה לפתוח את זה, אבל זה - - -

בסדר, אני אשמח לקבל אינפורמציה או פידבק לפני שאני כותב. בתחום הבריאות יש בעיה, אנחנו נכתוב מכתב לשר הבריאות, שיהיו מתורגמנים בקופות החולים. נושא מאוד חשוב, הסברה בשפות של העולים החדשים, אם זה עולים מכל הארצות.

זה לא רק עולים חדשים, יש עולים שהם הרבה שנים פה.

בוודאי, אני פשוט לא רוצה לחזור על אותה תכנית, התכנית הזאת מתייחסת ליוצאי אתיופיה, אבל אני מסכם את זה על הצרכים של העולים בכלל.

בעניין של משרד השיכון, אנחנו נפנה לשר השיכון בעניין דיור ציבורי. אני חושב שיש לחזק את - - -

רכישת הדירות של עמידר או - - -

ההתחדשות העירונית או בעניין ה - - -

רק הדירות של עמידר, שירכשו פה, כי - - -

אני כמובן אומר לכם שאנחנו נפנה במה שקשור לעולים חדשים, אני לא יכול לפנות בנושאים אחרים. אנחנו נפנה בתחום העולים.

זה ברור. מה קורה? כשמקצים פה דירות אז דירה אחת הולכת למשרד הקליטה ודירה אחת למשרד השיכון. ככל שתגדיל פה את ההיצע של יחידות הדיור התור הזה ייגמר יותר מהר. זה חייב לעבוד בשני מישורים, לא רק בגלל קליטה, אלא גם בגלל משרד השיכון.

אנחנו מברכים על הכוונה והתכנית ושאתם הולכים בכיוון החיובי בעניין של בנייה של מרכז וגם בית כנסת ליוצאי אתיופיה. התרשמנו מזה וזה רשום בפרוטוקול. בעוד כמה חודשים אנחנו נשאל אתכם לאן הגעתם.

פספסתי נקודה אחת, ברשותך.

אבל בקיצור.

לפי האחוזים כבודו ראה כמה אוכלוסייה בוכרית יש, מתוכם יש הרבה קשישים, אין להם מועדון לקשישים גברים.

אני עכשיו דיברתי על זה, אני אפנה לשר הרווחה, לכולם, לכל הקשישים, אבל לעולים חדשים. אבל אני חושב שזה יהיה לכולם, לדעתי. זה חשוב מאוד, הם לא צריכים בספסלים ולהעביר את זמנם, צריך להיות מועדון.

זה חשוב מאוד. האזרחים הוותיקים חשובים מאוד.

אנחנו נפנה לשר הרווחה בנושא הזה. אני רוצה להודות עוד פעם, להודות לכולם שבאתם. את החלק הראשון אנחנו מסיימים ואנחנו נמשיך לחלק השני, זה הסיור.

(בסיור)

יש הרבה עבודה, אין ספק, באתם בשלב של ההתחלה. הריצוף, אנחנו מדברים עוד על לעשות שירותים נגישים, מטבחון קטן, כל מה שיאפשר להם לקיים את הצרכים שלהם ואת המנהגים שלהם במקום.

המקום הזה, לפני כן היה הסככה הזו.

'לפני כן' זה אומר לפני הבחירות ואחרי הבחירות.

כן, עד לא מזמן הייתה הסככה הזו, זה החלק הזה, ולא היה אור ולא הייתה שום תשתית לגמרי. הכי חשוב, המקום הזה מאוד מאוד מאוד שימושי, משמעותי לקהילה. כל השנים האלה אנחנו זועקים ואף אחד לא - - - עכשיו, עם הכסף של העמותה של הקהילה וגם הרבה עזרה מהעירייה, כי אנחנו השתתפנו בחלק הזה והתשתיות, העזרה מעירייה, יש קצת - - - אבל כמו שאמרת, יש המון עבודה. אתם רואים.

אפשר לפרוטוקול להגיד איפה אנחנו נמצאים?

אנחנו נמצאים ב - - -

במרכז התכנסות של הקהילה.

סמוך לאיילת השחר.

לאירועים תרבותיים, מסורתיים, מנהגים של הקהילה. מה עכשיו חסר לכם פה?

מה לא חסר?

לא, המבנה וכל זה, מה?

חסר עוד תשתיות. אין תשתית, אנחנו מדברים על משהו זמני מאוד.

אין מים?

אין מים. חסר, זה המון עבודה. אין מטבח, ובהשכרה, משתמשים במקום אחר, זה דבר ש - - - למשל גידור וחשמל, מים, כל התשתית אין, זו רק ההתחלה פה. אבל חשוב לציין שלפני כמה חודשים היה יותר גרוע.

שירותים?

שירותים יש, אבל זה עוד לא גמור. יש פה בתוך המקלט, אבל זה עוד לא גמור.

- - - זו גם העדפה שלי זה שמישהו יחזיק את המקלט, יתחזק אותו, ישמור עליו ושנצטרך בשעת חירום נוכל להשתמש בו.

העץ זה בסדר?

כן, לא נוגעים בטבע.

כמו שאתם רואים, יש המון עבודה.

שר השיכון היה, הוא יודע, הזמנתי את שר האוצר ועכשיו הזמנו אותך.

אגב, גם יוצאי אתיופיה, יש כאן ריכוז גבוה יחסית בשכונה הזאת.

זו פעילות שעושים לנוער במקלט, פה זה אחד המועדונים, זה נקרא מועדון השחר.

אבל ל-70 ומשהו ילדים.

לא, לא המועדוניות. יש לנו גם - - -

זה בית כנסת.

יש לוח מלמטה, זה אדמה, יורד למטה.

מתי זה קרה? זה ישן או שזה בזמן האחרון?

עכשיו בקרוב.

זה היה הרבה זמן.

החיבור פה. יכול להיות פה שאתם תזוזו לפה וזה יזוז לפה.

זה איך שיקראו על קריעת ים סוף.

כמה מתפללים יש פה?

תלוי, בשבת?

בשיא.

בשיא 300. בלי הנשים.

אבל אתם פותחים כמה פעמים באותו יום, נניח מתחילים בחמש ואחר כך בשבע, או משהו כזה?

לא, כולם - - - יש מניין אחד.

ואם תעשו שני מניינים זה לא פותר את הבעיה בינתיים?

לא כל כך, לא פותר, כי יש קידוש בשבת, כולם - - -

ביחד רוצים. זה בסדר, זה מגיע להם.

זה קהילה, זה גיבוש. יש קהילה קדושה מאוד שאוהבת להתפלל ובאמת אפשר לברך ולשבח, זה פעיל גם במשך השבוע, לא רק בשבתות. יש הדרכות פה, יש תלמידים. יש חתנים.

יופי. רק שמחות.

יש פה ילדים צעירים, יש הכול. רק פשוט אנחנו צריכים - - -

כשנמצאים, זה בית הכנסת היחידי שיש לנו, זה לא מספיק לכל הקהילה.

אז איך? עומדים בחוץ?

כן.

בחגים אנחנו פותחים יריעות בחוץ, יש לנו רשת תלויה פה, פותחים רשת מבחוץ, מהגדר - - -

זה בחגים של הקיץ.

בכיפור, ראש השנה, סוכה גדולה בונים פה.

(המשך הסיור)

פה יושב רכז נוער, רכז תעסוקה.

(המשך הסיור)

פה יש לנו 60 מקומות, מכניסים כיסאות.

ויהיו פה עוד 150.

לא, ביחד. זה אני רוצה להעביר.

אבל זה יגדל.

להוריד את הקיר הזה ולהזיז אותו?

כן.

זה בית כנסת סמרקנד לעולי בוכרה.

פה אנחנו מתפללים, כל האנשים שעלו בשנת 90' וברוך ה' מתקדמים, יש לנו שיעורים, יש לנו תהילים לילדים, יש לנו פעם בשבוע שיעור לנשים, לימוד בר מצווה זה תמיד עושים.

אז כל הזמן יש פעילות.

כל הזמן יש פעילות.

אין מקום אחר, רק בבית כנסת.

כל הזמן יש פעילות. אנשים באים, שרוצים לעשות השכרה, הם באים בזמן התפילה, מזונות, כל מיני דברים, באים אורחים. כבר קשה להיות במקום קטן.

הקהילה הבוכרית הכי גדולה.

האמת אני התחלתי כבר מאוד קשה, גם כספית, ופה - - - מאוד קשה. האנשים הבוכרים שלנו תורמים בעניין העליות, משתדלים לעשות הכול משלנו, אבל זה לא מספיק, מאוד קשה. עכשיו התחלתי - - -

בשיפוץ עכשיו העירייה עוזרת?

לא, זה מבית כנסת, אבל אין לי כסף מספיק.

יש פה סגן ראש העיר.

הגשת בקשה?

עוד לא הגשתי בקשה. בעזרת ה' אני גם חושב על זה.

זה מזכיר לי את ההוא שאומר 'אני לא זוכה בלוטו', אומרים לו 'שלחת?'

זה העניין. הנה, עכשיו הבנת את המסר.

כן, בעזרת ה', אני רוצה לבקש את העזרה.

בכמה זמן אתם תכננתם לסיים את השיפוץ?

רק התחלנו. לפני יום-יומיים התחלנו, זה הכול תלוי בכסף. אם יש ברוך ה', בעזרת ה', יכולים לגמור מהר. חצי אנחנו מכניסים לבית הכנסת, חצי לעזרת נשים. רק בקשה, אם בעזרת ה' - - -

אם בעזרת ה' תהיה קצת עזרה עד פסח זה יהיה מוכן.

אנחנו משתדלים.

סגן ראש העיר אמר שלא ביקשתם.

אני אמרתי, קודם כל תבקשו, נראה אם אפשר וכמה ואיך. זה לא הבטחה.

לא, זה בסדר גמור.

זה הבטחה לשמוע ולנסות לעזור. יש תקציבים, עובדים בצורה מסודרת.

כן, בסדר גמור.

אנחנו שמנו כיסאות פה, ישר באים ומכניסים כיסאות, כי אין ברירה. עכשיו מתקדמים, יש לנו חגים, יש לנו ראש חודש, בכיפור ובפסח.

צריך לעשות פה גם אולם.

לא אולם, זה לוקח חצי. חצי עזרת נשים, למי שיש אזכרה, הוא נכנס ועושה אזכרה.

מי שיש ברית, מי שיש עלייה לתורה.

כי אני גם המוהל שלהם.

יופי. מה זה?

זה כבר בחוץ, סגרנו.

טוב, שמחנו לבקר.

תודה רבה לכם. זה שירותים, יש מחסן.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20.