הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 66

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"ג בשבט התשע"ו (02 בפברואר 2016), שעה 12:00

שילוב יוצאי אתיופיה בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות - מעקב אחר יישום החלטות הממשלה מאוקטובר

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

יוסי יונה

מאיר כהן

אודי פראוור - סמנכ"ל ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה

לירית סרפוס - משרד ראש הממשלה

פוריה קלעי - מרכזת תכנית תספה, הכשרת מורים, משרד החינוך

רויטל דותן - ממונה על ארגון הלימודים, אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

דורית בר חי - ממונה על מכינות אופק וצעירים בגיל גיוס, משרד החינוך

אורנה שץ אופנהיימר - מפקחת מוסדות להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

דפני מושיוב - מרכזת מנהלת קליטה וכשירות תרבותית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שלומית אבני - מנהלת תחום צמצום פערים בבריאות, משרד הבריאות

דוד יאסו - מנהל אגף א' לקליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

אופיר להב - מנהל אגף בכיר תכנון מדיניות, משרד העלייה והקליטה

מספין אלמיהו - ממונה על קליטת עולי אתיופיה ברשות, עיריית ירושלים

אשר פנטהון סיום - שליח נייד לאתיופיה, הסוכנות היהודית

ירון יחיאס - מקדם מדיניות, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

רוני אקלה - מנכ"ל, הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל

דוד מהרט - מנהל מרכז היגוי של עולי אתיופיה

פנטהון אספה דויט - מנכ"ל 'טבקה'

מיכל אברה סמואל - מנכ"ל, עמותת 'פידל'

זהבה טיספי - מנהלת תכנית, הקרן לידידות

שמואל שטח - מנכ"ל נאמני תורה ועבודה

נתנאל דיין - דובר, נאמני תורה ועבודה

דן פוטרמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך וקרן מוריה

אורלי גוטמן - מנהלת שותפויות אסטרטגיות של המרכז האקדמי לב

לירון הורוביץ - מרכז אקדמי לב

יפית טגניה ימביט - מגשרת, מרכז ההיגוי לעולי אתיופיה

מולוגטה נגה - גישור, מרכז ההיגוי לעולי אתיופיה

רחל סמעין - מרכז ההיגוי לעולי אתיופיה

ליאור אבבה - עוזר ויועץ לשר אופיר אקוניס

הדס גרמאי
–

מגשרת חינוכית, מרכזי ההיגוי לעולי אתיופיה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

שילוב יוצאי אתיופיה בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות - מעקב אחר יישום החלטות הממשלה מאוקטובר

צהריים טובים לכולם. אנחנו נתחיל. אני מברך את חברי הכנסת שנמצאים פה, חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר הכנסת מאיר כהן, חבר הכנסת מוטי יוגב, חבר הכנסת יוסי יונה.

אנחנו היום החלטנו לעשות דיון מעקב בהמשך לדיונים וויכוחים שעשינו, כולל בוועדה הזו, גם בוועדות אחרות, בעיקר בוועדות מקצועיות מול משרדי הממשלה. ועדת השרים, בראשות ראש הממשלה, אישרה עד כה הייתי אומר שמונה תכניות, לפני שלושה חודשים היא אישרה שלוש תכניות, אחראים להגשת התכניות ולביצוע התכניות הם שלושה משרדים, משרד החינוך, הרווחה והבריאות.

לפני שבועיים ועדת שרים אישרה תכניות נוספות במשרד הכלכלה, זה תעסוקה ונציבות שירות המדינה, לשלב אקדמאים וסטודנטים אקדמאים במשרדי הממשלה, במשרד הביטחון לעניין הצבא, במשרד לביטחון הפנים בעניין הטיפול של המשטרה מול הקהילה. כנ"ל גם התכנית במשרד המשפטים שהוקמה ועדה בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, גם כדי להילחם ולמגר את תופעות האפליה והגזענות, אם זה במקום עבודה, אם זה בציבור והתבטאויות.

אלה התכניות שעד כה אושרו, תכניות גם יבואו בהמשך, אבל אלה תכניות שקיבלו אישור של ועדת השרים ואנחנו היום הזמנו את משרד החינוך ומשרד הרווחה ומשרד הבריאות, כי אלה שלושה משרדים שקיבלו את האישור על פי התכניות שהם הגישו, כולל תקציבים, לפני שלושה חודשים. לפי החלטת ועדת השרים אחד הסעיפים שבהחלטת ועדת השרים שתוך 60 יום כל משרדי הממשלה יקימו ועדה ציבורית שיש בה 50% חברים יוצאי אתיופיה. אנחנו היום הזמנו אותם למעקב כדי לבדוק וגם להבין לאן המשרדים האלה הגיעו, האם התחלתם לטפל, כלומר לבצע את התכנית, איפה הגעתם, מאוד חשוב לנו לקבל את העדכונים.

אני רוצה להגיד גם לתכניות הבאות, כדי למנוע את הטעויות של העבר אנחנו נמשיך לעשות דיוני מעקב כל שלושה חודשים. כל שלושה חודשים הוועדה רוצה לקבל את זה ולכן כל משרד צריך להיות מוכן כל שלושה חודשים להגיע לפה לתת לנו דין וחשבון, איפה הגיע, מה ההצלחה, מה הבעיות שנתקלתם. אנחנו רוצים לעבוד בשיתוף פעולה איתכם.

נמצא איתנו המרכז את כל התכניות במשרד ראש הממשלה, מר אודי פראוור, וגם הצוות נמצא פה. היום הכתובת שלנו לשאלות שלנו, אנחנו רוצים לשמוע מהמשרדים, אבל אם יהיה רלוונטי אנחנו נפנה אליך, אבל הכתובת שלנו היום אלה משרדי הממשלה שקיבלו את האחריות.

חבריי חברי הכנסת, האם יש מישהו שרוצה להתייחס בשלב הזה?

כן. שלום, אדוני. אל"ף, אני רוצה לפתוח בסיפא שלך, אני חושב שצריכים לעבוד לא מול אודי פראוור. אודי מרכז את זה, אבל אתם צריכים להזמין לכאן מתי שתרצו בכל זמן את השרים של אותם משרדים, כי אם זה לא יהיה ברמה של שר שיישב כאן וייתן דיווח, אז אני מאוד מכבד את אודי, אני רוצה שתשמע, האחריות הישירה זה לא אודי פראוור, לכן אני חושב שאתה לא צריך אומץ, כי יש לך, שמדי פעם צריכים לבוא לכאן השרים. אני ידעתי כשר רווחה לבוא לוועדת הקליטה ולתת במה עברתי ובמה נכשלתי. צריכים להגיע לכאן השרים. זה כאילו השרים מעבירים לאודי ואודי מעביר אליך. לא, אתה יושב הראש.

זה השלב הבא.

הדבר השני, אני מסתכל כאן על מדדים של משרד החינוך ואני רוצה לבקש, מה שחסר זה זמנים. 10% הצלחה תוך כמה זמן? חייבים לסמן זמן אחרת זה ייקח עוד 20 שנה. משרד החינוך, אני מאוד מבקש, חסר במערך הבקרה והמדידה שלכם לוח זמנים. מה אתם רוצים לעשות.

אני חייב להגיד שכל התכניות שאושרו הן תכניות לארבע שנים.

תכניות לארבע שנים מתוקצבות. יש הבדל בין תכנית מתוקצבת לארבע שנים לבין מה אומר המשרד. אם המשרד אומר שבכל שנה אני עולה ב-2%, 3% או 5% זה נראה אחרת, כי התקצוב הוא יפה מאוד. אני בכלל מברך על זה שאחרי כל כך הרבה שנים יש התגבשות לקראת פתרון של טוב יותר. תודה רבה.

תודה רבה. יש עוד מחברי הכנסת? אתם רוצים לשמוע?

אני באתי לשדולה עם חברי הכנסת שהיה יותר משמעותי, כי היו הרבה יותר אנשים, לצערי.

אתה צודק שהיעד שלנו שנזמין את השרים. כרגע, היום, זו הפגישה לקבל מהדרג המקצועי לאן הגיעו ואז אם אנחנו רואים שיש איזה שהיא בעיה אנחנו נזמין את אותם שרים שאחראים למשרדים. זה בשלב הבא. אנחנו נשמע, המשרד הראשון זה משרד החינוך, גב' רויטל דותן, בבקשה.

שמי רויטל דותן, ממונה על ארגון הלימודים באגף קליטת תלמידים עולים, מייצגת את המינהל הפדגוגי במשרד.

מבחינת מבנה המערכת למעשה הטיפול ביוצאי אתיופיה עבר מאגף קליטת תלמידים עולים אל אגפי הגיל, הם לוקחים את האחריות ואת הטיפול בכל יוצאי אתיופיה שנמצאים במערכת החינוך, כמו כל הילדים האחרים בתוך מסגרות החינוך. בעבר האגף לקליטת תלמידים עולים היה אחראי על הטיפול ביוצאי אתיופיה כמו גם בעולי אתיופיה וכל העולים האחרים מכל המדינות, הטיפול ביוצאי אתיופיה עבר אל אגפי הגיל.

בתוך המשרד.

אני מדברת רק על משרד החינוך. כן, אגפי הגיל בתוך משרד החינוך, הם לוקחים את האחריות על כל התלמידים יוצאי אתיופיה בתוך המערכת כמו על כל הילדים שנולדו בישראל. נעשה תהליך של בחינת הפעלת התכניות, כל התכניות נבדקות אחת אחת, כך שהתהליך הזה בביצוע. יש מינוי ועדה בראשות המנכ"לית שבסמכותה לאשר תכניות או מסגרת ייעודית ליוצאי אתיופיה, גם בחינוך הפורמלי וגם בחינוך הבלתי פורמלי. הרשימה בגיבוש כרגע.

לגבי תכנית מורשת במסגרת פסיפס ישראלי, מדובר על הטמעה ויישום של יחידות לימוד בנושא תרבותה או מורשתה של קהילת אתיופיה, כחלק מהנושא השנתי, פסיפס ישראלי. הדבר ממש בתהליכי עבודה.

את יכולה למתוח קו מתחת לדבר החדש שאתם עושים?

אני חושבת שציינתי. הדבר החדש הגדול זה שהטיפול ביוצאי אתיופיה קודם כל עבר לאגפי הגיל. מינוי ועדה זה דבר חדש.

מה עובר איתם? זה שמעבירים לאגף הגיל זה לא אומר, הם צריכים קביים מיוחדים, מה עובר איתם לאגף?

לכן אני המשכתי ואמרתי שכל תכנית נבדקת ומותאמת אליהם.

ומתוקצבת במיוחד ל - - -

ומתוקצבת, והמטרה היא שהן יהיו תכניות אינטגרטיביות, שיכללו גם יוצאי אתיופיה וגם שאר ילידי ישראל.

כמה יוצאי אתיופיה יש, כשאתם עושים את הפילוח של תוצאות בחינות הבגרות, באחוזים?

אני לא יכולה להגיד לך את זה בשליפה כרגע, אני יכולה לבדוק ולומר.

יש מישהו שיודע? כמה אחוז של יוצאי - - -

אתיופיה מקבלים תעודת בגרות? אחוז מקבלי בגרות בקרב בני הקהילה, נכון לעכשיו, הוא בסביבות 50%, פחות, 47%, זה מה שידוע לי, בכלל החינוך היהודי העברי בסביבות 62%. יש פער גדול בין איכות הבגרות, בגרות איכותית שמאפשרת כניסה לאוניברסיטה, שם מדובר, לפי מה שאני יודע, על כ-23%.

כשאתה אומר 24%, אתה מתכוון לחבר'ה עם 4-5 יחידות מתמטיקה, אנגלית?

תלוי באיזה חוגים.

יש חוגים, אבל מסלול איכותי באוניברסיטאות בסך הכול מדבר על 4-5 יחידות במתמטיקה ואנגלית ובאיזה שהוא מקצוע מדעי. כך שהפער בבגרות האיכותית הוא במיוחד גדול. כמו שאמרתי, בסביבות 23% לעומת כ-43%. זה מה שאני יודע.

תודה. יש התייחסות?

אני רוצה לומר שיש מגמת השתפרות גדולה מאוד וזה תהליך. תהליך ארוך מאוד.

סליחה שאני מתערב, כדי לסייע, השאלה של מאיר הייתה שהנתונים הללו, נוכל להעריך אותם רק אם נוכל להבין אותם על ציר הזמן. השאלה אם את יכולה לספק לנו, גם אם את לא יכולה, את יודעת, אנחנו נגיד לך אם תיאותי בפעם הבאה להביא את הנתונים האלה, אבל אני חושב שזה הדבר המאוד מאוד חשוב. להבין שיפור, אם אין לנו ציר זמן, אז האינפורמציה היא כמעט חסרת חשיבות.

אני אעביר את הנתונים המדויקים. אני חושבת שזה לא נכון שאני אמסור אותם על בסיס הזיכרון. אני אעביר בצורה מסודרת. אני יכולה לומר שיש שיפור גדול מאוד.

גם אני לא אוהב להפריע, אני בעיקר רוצה, אחרי שאני אשמע, אבל בכל זאת, אם חבריי פה כבר שאלו, אני רוצה להוסיף עוד שאלה וחצי. הראשונה היא, מתבקש שבכל אגפי הגיל, אם זה כך, יהיו יוצאי העדה בעלי כישורים פדגוגיים בתפקידים, כדי שיידעו לתת את תשומת הלב הייחודית מתוך העדה. מתבקש למנות. ואם אפשר להרוויח שתי ציפורים במכה אחת וכתוצאה מכך שיש בעלי תפקידים מתאימים במגשרים של ועדת ההיגוי, שכעת תשובת המשרד היא שהארגון הזה לא יישאר להמשיך לגשר, אז יכול להיות שבאחד על אחד אפשר גם להוסיף או אולי אפילו תקן נוסף כדי שיהיה מי שיסב את תשומת הלב ואז נטפל בשתי ציפורים במכה. גם תשומת לב של אדם מתוך העדה וגם - - - ויש בעלי כישורים פה, בוגרי תארים, חינוך ולא חסר.

אני חושבת שאורנה תתייחס תיכף לנושא הזה. אתם שאלתם אותי על דברים חדשים, אז אני רוצה לציין גם את שבוע העלייה שיחל השנה לראשונה ביוזמת השר, שבוע העלייה יהיה ב-29 במאי, כל המערכת תעסוק בנושא העליות לישראל, התרבות, המורשת שכל קבוצה הביאה איתה לפסיפס הישראלי. יהיה ציון מיוחד שיסכם - - -

את יכולה לשים דגש על תכניות ולא פולקלור? עם כל הכבוד, סליחה שאני כזה בוטה.

אני חושבת שלמידה על העליות זה לא פולקלור.

אני מצטער, אני עולה חדש, אני עליתי ממרוקו, באמת לא הפולקלור עזר לי, עזר לי מה עשינו בתוך בתי הספר, איזה מורים הבאנו, האם היה שיח של מצוינות, האם אנחנו ידענו לטפל בצורה הוליסטית. לכן אני שואל, עם כל הכבוד, שבוע עלייה זה נחמד, אבל האם זה הדבר שצריך להישמע כאן? יש פה תקצוב, יש פה הזדמנות פז של ועדת שרים, שלושה שרים, איך אנחנו מגיעים לתכניות שהן מעצימות. זה נחמד, כל מה שאת אומרת, אבל - - -

יש שורה של תכניות - - -

אני רוצה לחדד גם את שאלתו של חבר הכנסת מאיר כהן, התכנית האחרונה שהגשתם ואושרה בוועדת השרים, לכן גם חברי הכנסת וגם המשתתפים יודעים, מה שאנחנו מבקשים, להתמקד בתכנית הזו. המשרד עושה הרבה דברים, אבל אנחנו רוצים להתמקד ולקבל עדכון על הביצוע של התכנית הזו.

אם תרשה לי, יושב הראש, להוסיף מילה.

היא התייחסה לסעיף 1, היא דווקא קוהרנטית.

אני הולכת לפי הסעיפים.

אני רק רוצה להגיד משהו, כהערה כללית, ברשותכם, אני מצטער שאנחנו שוב מפסיקים אותך באמצע, כהשקפת מסגרת. יש מין איזה שהיא נטייה כזאת איך אנחנו מטפלים בבעיה של יוצאי אתיופיה, אני חושב שצריך לעשות איזה שהוא שינוי של דיסק ולהגיד איך אנחנו מטפלים בבעיה של החברה הישראלית, איפה נמצאת הבעיה. להציג תמיד את יוצאי אתיופיה כבעיה שאנחנו מטפלים בה, המון פעמים זה יכול להחמיץ את העניין, כי אני חושב שחלק מקשיי השילוב של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית הם בעצם בעיות שלנו, אנחנו, לא יוצאי אתיופיה, שמקשים עליהם להשתלב. לכן אני תוהה, כשאנחנו חושבים על התכניות הללו, עד כמה התכניות הללו נוגעות בבעיה הישראלית בבואה לשלב את יוצאי אתיופיה. לחשוב ככה - - -

אני חושב שזו הערה חשובה.

לחשוב ככה, אני חושב שזה לשנות את הדיסק. כאילו לקחת את המוקד של הבעיה הגדולה, זה בנו, ואני אומר בנו, אני לוקח גם על עצמי את האחריות. אם תרשה לי, אדוני היושב ראש, כשכתבתי ספר על הנושא של רב תרבותיות רציתי לסיים באיזה שהוא דימוי ובדימוי שמתי מילים על הקאוור ברוסית, באמהרית, ורציתי לשים - - - אמרתי למי אני אלך? אז ברור שהלכתי על הדשא באוניברסיטת בן גוריון לבחור יוצא אתיופיה ואמרתי לו 'תגיד, איך כותבים באמהרית אדיס אבבה?' אז הוא הסתכל עליי ואמר לי 'ולמה אתה חושב שאני יודע?' אז הבנתי את הדעה הקדומה שלי, כי מבחינתו, זה שהוא שחור והוא יוצא אתיופיה, אז הוא תמיד יוצא אתיופיה. גם כשהוא נולד פה ואולי סבתא שלו רק עלתה, מבחינתי, אמרתי, תראה, הנה צפירה אליי, אל הדעות הקדומות שלי, שהנה אני גם נתון בזה, שאני רואה אותו כל החיים שלו כמו עולה. הוא לא יודע אמהרית.

לכן אני אומר שהמון פעמים אנחנו צריכים לטפל בבעיה שלנו ביחסינו ליוצאי אתיופיה, לפני שעוסקים בבעיה של יוצאי אתיופיה.

אדוני היושב ראש, חצי שעה עברה ועוד לא שמענו.

כן. אני חושב שבואו נשמע, אתה צודק, אני חושב שזה אחד ההישגים מהתכנית הזו, שראינו שעד עכשיו היו באגף אחד ועכשיו כמו כל החברה הישראלית. זה הישג גדול, לדעתי, התחלה.

אם לקרוא לזה הישג.

לפחות לאלה שנולדו, אני חושב שזו הדרישה שלנו וזה מה שקורה. אם זה טוב או לא טוב, בואו נראה את זה מעשית. אני מבקש שניתן לה להציג. אמנם לחברי הכנסת יש את הפריבילגיה לשאול שאלות, להיכנס באמצע, אבל ניתן לה להציג את הנושא. בבקשה.

הסעיף הבא שאני רוצה להתייחס אליו זה שעומד לצאת חוזר מנכ"ל בנושא כל ההנחיות של הדרך החדשה, כך שזה יהיה מפורסם, יהיה שקוף, כולם יוכלו לראות.

לגבי תכניות אגפיות, זה עונה על השאלות שאתם העליתם פה, לקידום ולצמצום פערים, אז כן יהיה חוג לכל ילד והכוונה היא בסבסוד חוגים לתלמידים, שזה תכנית הוליסטית ממש להעשרה. לגבי מעורבות הורים, גם בקדם יסודי וגם בגילאים הגדולים יותר, יודגש חיבור בין תרבות הבית לתרבות הגן, לתרבות בתי הספר. יגובשו דפוסי עבודה משותפים עם ההורים והמפגשים יהיו גם קבוצתיים וגם פרטניים לאורך כל שנת הלימודים. אנחנו מדברים על 100 קבוצות בבית ספר להורים.

לגבי צוותים, עוד מעט יוסיפו לדברים שאני אומר, אבל בהחלט תהיה הכשרה של צוותים ועובדי הוראה לשלושת שלבי הגיל. לזה גם יוקצו ימי הדרכה.

כל התגבורים הלימודיים, גם ביסודי במקצועות הליבה, גם בעל יסודי, סיוע במקצועות הליבה לאחר שעות הלימודים, כמובן הכנה לבגרויות, תכניות כולל הזנה, שיפור מיומנויות למידה לתלמידים מתקשים וכמובן תכניות מצטיינים להגדיל את כמות התלמידים יוצאי אתיופיה בתכניות למצטיינים, בתכניות אמירים.

התחלתם, כל מה שאת אומרת לנו כבר התחלתם?

כן, בהחלט. יש עלייה במספר הילדים שמשתתפים בתכניות למצטיינים. קידום בהישגי בגרויות, מה שעלה כאן, אז כמובן שהעלאת אחוז הזכאים לתעודת בגרות, שיפור אחוז הזכאות לתעודת בגרות כמותית, כשאנחנו מדברים על מקצועות של 5 יחידות שיכולים לאפשר כניסה חלקה יותר למוסדות להשכלה גבוהה. שיפור הזכאות לילדים שלא השלימו בחינה או שתיים על ידי זה שיקבלו הזדמנויות נוספות. אני חושבת שבגדול זה החלק ש - - -

את יכולה להביא לנו, גברתי, דוגמה? שתהיה לנו חוויה של הצלחה, אמרה הגברת לידך מספר, מכמה לכמה.

אם אתם שואלים על טיפוח מצטיינים לדוגמה - - -

לא, אנחנו שואלים על בחינות בגרות, אני מתעקש על זה.

אני אומרת, גידול של 25% מבני הקהילה ל-5 יחידות לימוד ו-4 יחידות לימוד במתמטיקה ואנגלית, כי שם זוהו נקודות התורפה.

זו מהפכה אמיתית, מה שאת אומרת. בפרק זמן של כמה?

זה היעד, אנחנו מדברים - - -

לא, אני לא מדבר על היעד, אני מדבר על האם את יכולה למשל להגיד, ב-2013 היה ככה וב-2015 אלה התוצאות? עדיין לא?

לא, כיוון ש - - -

אני חושב שאנחנו מדברים בשלב - - - לפני שלושה חודשים התכניות אושרו.

חבר'ה, האתיופים פה 40 שנה.

בסדר, אבל אנחנו הגבלנו אותם לדווח לנו לגבי התכניות. שלא נתפזר.

זה בעקבות הדרך החדשה.

מטרת הפגישה פה, אמרתי בהתחלה, אני לא רוצה שעכשיו משרד החינוך יפרוס לנו את כל השנים. הדיון מתמקד במימוש, בהתחלת המימוש. האם התחלתם או לא התחלתם?

כן.

אם התחלתם במה התחלתם. אלה הדברים שאנחנו רוצים לשמוע. לא הישגים עכשיו, כרגע.

בסך הכול כל הדברים שאני מציינת אלה דברים שהתחילו עכשיו, ממש בחודשים האחרונים.

ועדה, 'הקמנו', אמרת. ועדה ציבורית הוקמה על פי החלטת ועדת השרים, על פי החלטת הממשלה? זו כבר החלטת ממשלה. הקמתם את הוועדה, 50% יוצאי אתיופיה?

לא אמרתי שהקמנו את הוועדה, אמרתי שזה בגיבוש הרשימה.

אז עוד לא הקמתם את הוועדה.

כרגע עוד אין ועדה, הרשימה בגיבוש.

אז לא עמדתם ב-60 יום, כי זה מה שהוחלט בהחלטת הממשלה. כתוב תוןך 60 יום, אז פה מצאנו פגם אחד, לפחות.

אני רושמת ואנחנו ניתן לזה קדימות, כמובן.

אנחנו עוד שלושה חודשים מזמינים אתכם.

להמשיך, בבקשה. סיימת?

כן, אני מעבירה ל - - -

אני רציתי לשאול אותך בעניין השילוב של בני הנוער לתנועות הנוער הקיימות.

אני אחראית על העניין הזה. שמי דורית בר חי ואני ממונה על מכינות אופק וצעירים בגיל גיוס. אני אתחיל, ברשותכם, כל נושא ההכנה לצה"ל או הכנה לשירות משמעותי, אנחנו סיימנו תהליך של מיפוי הקיים, התמקדנו בכיתות שבהן יש 8 תלמידים יוצאי אתיופיה ויותר ואותן כיתות יקבלו תגבור. אנחנו בעצם מגדילים את התגבור מבחינת כל התכניות הקיימות בהכנה לצה"ל כך שהם יגיעו לצו ראשון בצורה הטובה ביותר, המיטבית ביותר, שיוכלו לעבור את המשוכה הראשונה, לקבל קב"א ודפ"ר ברמה גבוהה יותר ולהשתלב טוב יותר בשירות בצה"ל. כיום יש 100 כיתות, אנחנו מגדילים ל-250 כיתות. התכנית הזאת תתחיל בשנת הלימודים הבאה, כי השנה הזאת מבחינת בני הנוער היא כבר לקראת סיום, אנחנו גם לא בשלב של צו ראשון, מבחינת לוח הזמנים של צה"ל, בתחילת כיתה י"א, הם כבר עברו את השלב הזה. אנחנו נערכים בתכניות האלה לקראת שנת הלימודים הבאה.

בנושא של הכנה, אנחנו מיפינו את השכונות ב-25 רשויות ממוקדות יוצאי אתיופיה. באותן שכונות אנחנו מתגברים את נושא פעילות אחר הצהריים, כמו אחריי, כמו אמירים, כמו פעולות נוספות חדשות שאנחנו מכניסים לתוך המערכת, כדי ליצור לא רק פעילות של הכנה לצה"ל, אלא פעילות של הכנה למצוינות, מנהיגות, כך שהם ישתלבו בצורה טובה יותר בתפקידי פיקוד בשירות הצבאי. זה מתוך העצמה ולא מתוך איזה שהיא חולשה.

אני רוצה לומר שאנחנו מוסיפים לשכונות ההן, כיום יש רכזי זינוק בעלייה, אבל המודל הזה של רכז יישובי שמלווה אותם ליווי פרטני כדי שישתלבו טוב יותר גם בתנועות הנוער, גם בקבוצות הפעילות של הכנה לצה"ל, היום יש 10 יישובים כאלה, אנחנו מגדילים ל-25 יישובים, זו תוספת של עוד 15 יישובים בנושא הזה.

זה בתחום ההכנה לצה"ל. אנחנו ממתינים להעברת התקציב. ברגע שהתקציב יועבר אנחנו יכולים להתחיל להפעיל, לגייס את האנשים המתאימים ואת הרכזים ולהכניס אותם לשכונות.

האם אני שומע שהתקציב לא הגיע אליכם עד עכשיו?

התקציב הגיע אבל עוד לא הועבר ליחידה המקצועית. ברגע שאנחנו נדרשנו לבצע את המיפוי המקצועי, אנחנו סיימנו אותו ועכשיו אנחנו עוברים לבקשה להעברת התקציב בהתאם למיפוי, כדי לעשות את זה מקצועי ולא מה שנקרא חובבני, רצינו לעשות את זה מדויק.

הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו זה כל נושא המכינות או התכניות הקדם צבאיות. יש לנו גם שנת שירות, גם מכינות קדם צבאיות וגם מה שנקרא מכינות אופק. הוקמה ועדה שבוחנת משפטית את דרך העברת התקציב למכינות, הן כולן מתוקצבות בתקנה. במקביל הוקמה ועדה לבחון את הקמת קרן מלגות כדי שהמלגה תתמוך בנער גם ברמה של התקציב שדורשות אותן מכינות לנער עצמו, וגם אם צריך איזה שהיא תמיכה כספית לנער כדי להגיע למכינה, אם הוא נדרש לעבוד, אולי למשפחתו, אולי לדברים נוספים, כדי לאפשר לו להתפנות ולהיות עסוק באותה שנה רק לטובת המכינה או השינשין או מה שהוא בחר לעשות באותה שנה. אנחנו הגדרנו יעד שלנו, להרחיב בצורה משמעותית את מספר יוצאי אתיופיה בתוך אותן מכינות. המלגות זה הסיוע.

הדבר השלישי שאני רוצה להתייחס, תנועות הנוער וארגוני הנוער. היום משתתפים בפעילות 8,000 בני נוער יוצאי אתיופיה. היעד שלנו הוא 9,000 בתשע"ו ובתשע"ז 10,000, וגם כאן דרך התקנה באמצעות קרן המלגות שתתמוך בהם - - -

לא, היעד זה 12,000.

12,000 ב - - -

זה מה שכתוב.

זה בסדר, זאת אומרת אם אנחנו - - -

כלומר שיש לכם 8,000 היום, אתם התחייבתם - - -

תוך ארבע שנים ל-12,000.

עוד 4,000, כל שנה 1,000. זה מה שאני זוכר מהדיונים.

נכון מאוד, לכן אמרתי, היום 8,000, בתשע"ו 9,000, בתשע"ז 10,000 ותשע"ח - - - אני מאמינה, מתוך הניסיון שלי שברגע שהתנועה הזאת מתרחשת אח מביא אח, אנחנו כבר ניצור הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. אני מאמינה שזה מה שקורה. כמו שאני מכירה אצלי בבית, כולם בתנועת נוער כי זה חלק מהמסורת המשפחתית. אני מאמינה שכך זה יקרה.

אנחנו ממוקדים בכל העשייה שלנו במינהל חברה ונוער לקידום יוצאי אתיופיה בכל הרמות. ברגע שיתקבל תקציב, זה מה שאנחנו ממתינים, התכניות האלה כבר למימוש, מה שאפשרי מיידי ומה שמחכה, בגלל שזה בני נוער, לתחילת שנת הלימודים הבאה.

מה עם העניין של הכשרת 300 מורים?

אני עובדת במשרד החינוך במינהל עובדי הוראה ואחראית על שני תחומים, תחום ההכשרה ותחום ההשמה. יושבת איתי ד"ר פוריה קלעי, אנחנו עובדות יחד. אנחנו התחייבנו בסוף תקופת הדרך החדשה להגיע למצב שיהיו בשדה 600 מורים. יש לנו היום תכניות בשש מכללות. השנה כבר הגדלנו את ההיקף, היו לנו ארבע מכללות שעשינו שם הכשרת מורים, מכללת אורנים, קיבוצים, שאנן ואפרתה בירושלים, הרחבנו כבר היום לשתי מכללות נוספות, למכללת הרצוג ולמכללת אורות ישראל. סך הכול יש לנו היום 222 מבני הקהילה שלומדים הכשרת מורים. הם לומדים באופן שוויוני לחלוטין בתוך המכללה, בכל המסלולים, התמחויות וכו'.

אנחנו מציעים להם כל מיני נושאים נוספים. קודם כל תוספת של סיוע אקדמי, פדגוגי, שזה כולל אוריינות, כתיבת עבודות וכו'. אנחנו מציעים קורסים בתחום מורשת, זהות ומנהיגות.

למה אתם לא מנהלים שיח עם הדרום? למה אין בבאר שבע ובמכללות מסביב?

אנחנו הפצנו את זה באופן מסודר על פי נהלי משרד החינוך, מכרז.

תיזמו את זה, יש קהילה גדולה מאוד בבאר שבע ובקרית מלאכי, צריך לייצר - - -

אנחנו מחויבים למכרז של משרד החינוך והם לא זכו.

זהו? אז עכשיו סטודנט או סטודנטית יוצאי אתיופיה צריכים לנסוע לירושלים ללמוד? הם לא יוכלו ליד הבית?

לא, יש בכל המכללות וגם באוניברסיטאות - - -

אבל זה לא מה שאומרת הגברת.

יש פה תכניות ייחודיות.

אני מדבר על תכניות ייחודיות, לזה הממשלה הקציבה כסף. האם סטודנט מהדרום יכול ליהנות מהתכניות המיוחדות שלכם?

בוודאי שכן, ויש לנו סטודנטים מאשקלון ומקרית גת - - -

בתנאי שהוא נוסע לירושלים כל יום?

והם מעדיפים ללכת ללמוד - - - אני יכולה להגיד לך, אני ראיינתי את הסטודנטים האלה שלומדים, יש לנו סטודנטים מאשקלון ומאשדוד ומקרית גת, הם מעדיפים ללכת ללמוד למשל במכללת סמינר הקיבוצים. מכללה רצינית, טובה, הם רוצים ללמוד שם. הם יכלו ללמוד באחווה, למשל, הם אמרו 'לא, אנחנו נוסעים לתל אביב'.

כי אין להם ברירה.

'אנחנו רוצים להיות במיינסטרים'. אני חושבת שזה גם - - -

גברתי, אם תאפשרו להם באחווה, ואני חולק על דברייך, זאת מכללה מצוינת, אם תאפשרו שם - - -

מכללה מצוינת, אני עבדתי שם הרבה שנים. אני לא מזלזלת, אני רק אומרת שיש להם בחירה והם עושים את הבחירה שלהם.

אבל יש באחווה? יש להם בחירה באחווה?

תחכו, אני מבקש - - -

מכללת אחווה היום לא שייכת למשרד החינוך. היא שייכת לוות"ת ואנחנו לא קשורים מבחינה פורמלית.

אני מבקש, כל אחד ירשום את ההערות שלו, את השאלות שלו ואז ניכנס לדיון. קודם כל נקבל דיווח, תרשמו את זה ואחר כך ניכנס לדיון. אני אומר שרק לחברי כנסת יש את הפריבילגיה.

אז יש לנו קורסים לזהות, מורשת והקורסים האלה פתוחים גם לכלל הלומדים ויש לקורס הזה ביקוש וערך רב, כי הוא יוצר חשיפה לכל התחום הזה, גם של המסורת האתיופית, כולל אופציה היום שמתפתחת למשל באורנים, כתיבת מודולות לתכניות לימודים לבתי הספר, אנחנו מתחילים איזה שהוא ניסוי ראשוני של כתיבת תכנית לימודים ראשונית, שהם גם יעבירו אותה וילמדו בתוך בתי הספר, הסטודנטים בעצמם.

חוץ מזה יש לנו תוספת של ימי עיון. אנחנו עושים ימי עיון בכל מכללה, ימי עיון שעוסקים בכל מיני תכנים, משאלות של מה זה גבורה עד שאלות של ילדים בסיכון, שאלות חינוכיות. ימי העיון האלה חשובים כי גם שם יש לנו שני חלקים, יש חלק אחד שנעשה רק בחלק של בני הקהילה, בשנה שעברה היה לנו יום עיון גדול בירושלים, היינו גם בביקור בבית הנשיא, אצל הנשיא, ויש לנו גם ימי עיון בתוך המכללה עצמה, שהיא פתוחה לכלל הלומדים. מבחינה זו יש לנו מטרה, לחשוף את הקשר החברתי של מפגשים בין תרבותיים בכל המכללות.

דרך אגב, יש גם מלגות, לא הזכרתי, אבל כמובן גם לסטודנטים יש מלגות. יש לנו קריטריונים, יש תהליכים, המלגות כלולות בתוך מינהל סטודנטים, חלק מהם מקבלים ישירות, חלק מקבלים באופן אחר.

לגבי השמה. ההשמה זה החלק שהם נכנסים לשדה לעבוד כמורים לכל דבר. יש לנו מערך שלם של שעות תוספתיות, כל בן קהילה שרוצה יכול לקבל סיוע כדי ליצור העדפה בהשמה. זה סוג של אפליה מתקנת במובן הזה שמי שרוצה יכול לקבל ביסודי 8 שעות ובעל יסודי 6 שעות, הוא בא לבית הספר עם שעות ומנהל בית הספר עושה לו מצ'ינג וככה הוא נכנס לפחות עם איזה חצי משרה לבית ספר וזה מאפשר גם למורה וגם לבתי הספר לבחון את השאלה, איך ההתאמה, איך רוצים לראות את המשך הדרך.

יש לנו הגדלה, בעקבות הדרך החדשה, קיבלנו תוספת של הדרכה. יש לנו מדריכה נוספת שעובדת בהשמה של התאמה של המורה לתוך בתי הספר ולגנים ואם צריך סיוע והדרכה - - -

עוד פעם, סליחה שאני מתפרץ, כל פעם זה איך אנחנו מתאימים את יוצא אתיופיה לסיטואציה שבה הוא נמצא ולא חושבים על הסיטואציה, איך היא מתאימה את עצמה ליוצאי אתיופיה.

זה החלק הבא, יש לי תשובה.

כדי להמחיש את העניין, תארי לך שיש מצב שבו אני אומר למישהו 'זה מועדון, אלה הם האנשים, זו המוזיקה שהם שרים, טה טה טם, ואלה הנוהגים שלהם', ואני עכשיו מכשיר אותו למועדון, אבל הוא בא למועדון והמועדון אומר לו 'אתה לא תיכנס לפה', אז מה עשיתי עם כל הסיפור שאני אומר לו עכשיו מה הוא המועדון, מה טיבו של המועדון, מה ההיסטוריה של המועדון, מה הנוהגים במועדון, אם אני לא עובד גם למול המועדון?

יש לי תשובה.

עוד כמה זמן את מסיימת? כי אני חייב ללכת.

עוד שתיים-שלוש דקות.

אני 30 שניות ברשותך. כולנו פה מתוך זה שהנושא חשוב לנו ואני אומר רק דבר אחד, חוץ מלברך את היושב ראש ואת המנהלת ואת כל מי שהתכנסו פה, אנשי משרד החינוך, בריאות ורווחה, אני רוצה לדבר בהכללה, כל קליטת העלייה, לצאת רגע מהראש של יהודי אתיופיה. 32,000 שעלו ב-2015, הם מבורכים ואם אנחנו רוצים לצפות קדימה, 40,000, אני יותר ויותר חש ואני חבר בוועדה הזאת כבר קדנציה שנייה שהוועדה הזאת נעשית יותר ויותר אסטרטגית במובן של אחת מהמשימות, קיבוץ הגלויות, כמו שקראו לה פעם, קליטת עלייה, שאנחנו מתברכים בה בשנה אחורה, שנתיים אחורה, אם ממצוקות, אם מאידיאולוגיות, אם מכל סיבה אחרת. מזה אני אומר ואמרתי פה לחבריי וליושב ראש, וגם למשרדים אני אומר, ועדות המעקב צריכות לקדם את כולנו. כדי שדברים אכן יחולו ויתרחשו ובצעדים יותר נמרצים, אני אומר את זה פה, אודי, גם במובן האסטרטגי של התכלול של המערכת במשרד ראש הממשלה, ואם אני חוזר רגע לנושא של השתלבות יוצאי אתיופיה, לי הייתה סברה אחרת, שכן נכון שיהיו עוד חממות ייחודיות, כך סברתי, למשל לגבי קורסים בצה"ל שיקדמו, כך נהגתי כמזכ"ל בני עקיבא, סניפים ייחודיים, עד שיהיו מדריכים מקרב העדה ויהיה להם את הביטחון העצמי והם יהיו גם מדריכים במקום אחר, אחרת הם לעולם לא יתפסו את הביטחון העצמי.

אבל אני עדיין סובר שיש עיקרון יותר גדול והוא להתייעץ עם אנשי העדה, כי בסוף הם יודעים אולי יותר טוב, או לפחות את האיזון הזה. לכן אני כך מבטל את דעתי בפני דעתם ואני שמח במה שנאמר פה, שנוצרה השתלבות, אבל אני סבור שבכל ההשתלבות הזאת צריכים להיות נציגי העדה כדי שהאיזונים הללו כל הזמן יהיו וימצאו את מי שלא הצליח לצעוד עם כולם, גם בדור השני וגם אם צריך מעבר לכך, כי הפערים המנטליים האלה ואחרים אינם דומים ממקום למקום וחובתנו להביא את כולם לכך שנהיה פה בערבות הדדית עם אחד. אז אל"ף, תודה, ובי"ת, נמשיך לעקוב וזו משימה אסטרטגית.

היות שגם באחת יש לנו עוד ישיבה אני רוצה להגיד משהו לאנשי משרד החינוך, למשרד הרווחה. השאלות הן לא שאלות מתגרות, חלילה, זה לא שאנחנו מטילים ספק ברצון שלכם, אבל חשוב להפוך את דוח מבקר המדינה של 2013 לתכנית העבודה. מי שקורא את דוח מבקר המדינה הוא פרופ' יונה, אחד הכשלים שהוא מוצא שם זה כל שאלת הבקרה אחרי מיליארדי שקלים. לא מאות מיליוני שקלים, מיליארדי שקלים. אין לכם מושג. כלומר זה לא שמישהו יחשוב שהעסק הזה התחיל לפני שלושה חודשים. היום מגבשים את זה מחדש וזה מצוין ועושים חיפוש מחדש, אבל חבריָה, מיליארדי שקלים ששואל המבקר איפה הבקרה על זה.

לכן אני אומר למשרד החינוך ולכן אני אומר את זה למשרד הרווחה, ואני הפכתי את זה במשרד הרווחה לתכנית העבודה, אי אפשר היום, באמת, גם הקהילה התבגרה, הקהילה שואלת שאלות, אי אפשר לבוא לתכנית כזאת ששמים בה המון כסף, המון מיליונים, ולבוא ולשמוע תכניות בלי שלצידם יהיה לוח זמנים ברור, מערך בקרה ברור, ולא לקבל אמירות של 'הם לא זכו במכרז'. משרד החינוך יודע לעשות, כמו משרד הרווחה, מיזמים משותפים. אם משרד החינוך חושב שצריך להכשיר מורים אתיופיים בבאר שבע אז הוא יפנה לבאר שבע ולאחווה ויגיד להם 'אתם לא תהיו במכרז, אתם תהיו במיזם משותף, כי יש לי אינטרס לחזק את הדרום'. אז באמת, הסיפורים האלה הם סיפורים - - - אנחנו יודעים איך לעבוד.

לכן אני אומר שוב, אדוני, זה דבר מצוין שאתה עושה, אני מברך אותך על כך, זה בער לנו בעצמות גם כשרים ואני כל כך שמח שדווקא אתה, בן העדה, שהגיע לכאן, מוביל את זה. אבל תזכרו את הדבר, בקרה ולוח זמנים, כי אחרת נשב פה עוד חמש שנים. אני לא בטוח שאני אהיה, אבל אתם תהיו בעזרת ה' ותפנו לאנשים אחרים ותגידו עוד פעם תכניות ועוד פעם כסף.

ותקפידו על עוד דבר אחד, בהחלטת הממשלה הקודמת, מ-2011, התחילו ב-840 מיליון, שנתיים לא היה שום דבר, ב-2013 תקצבו רק 480 מיליון, חצי נעלם. לכן, אודי ואדוני היושב ראש, התקציב, להקפיד, גם על זה אתם צריכים לעשות הקפדה. תודה ואני מצטער שאני הולך.

לכן השאלה הבאה שלי, אנחנו שמענו ממשרד החינוך, עוד נשמע גם ממשרד הרווחה והבריאות, אבל כיוון שאתה עוזב באחת, אני רוצה שאלה אחת, השאלה היא, אחד השינויים זה שהתכנית הזאת, מי שמתכלל אותה זה משרד ראש הממשלה, זה לא משרד הקליטה, כמו שהיה בשנים הקודמות, לכן על הטענה שהכסף לא הגיע, אני רוצה שתסביר לנו מה הבעיה.

אני אבדוק. נתחיל בשתי מילים, אני רוצה שהציבור יידע, וגם חברי הכנסת. התכנית נמצאת בהסכמים תקציביים לארבע שנים עם המשרדים, התכנית מתוקצבת, התכנית לא חשופה לזה שהיום יש כסף/אין כסף, כפי היה בחומש. הדבר הראשון שלמדנו זה זה. להבנתי הכסף עבר, אבל הוא טרם עבר לאגף במשרד החינוך, להבנתי הוא שם. אבל אני אבדוק את זה, כי זה מטריד אותי, זה אור אדום. אם בתוך המשרד, עד שיקצו לאגף - - - זה יכול להיות, אבל להבנתי הכסף צריך להיות אצל המשרדים. גם של 15', המעט שהיה, וגם של 16'.

אני אגיד עוד דבר, אני חושב שאתה פועל נכון במובן שאתה אומר שהאחריות היא על המשרדים שקיבלו תכניות והמדדים הם מדדים משרדיים. אנחנו לא מתחמקים ולא נעלמים מהתמונה, אנחנו מסתכלים בתמונת העל. אלה תכניות שהוגשו על ידי המשרדים, מופעלות על ידי המשרדים ובמקביל למה שאתה עושה אנחנו עושים וכל אחד צריך לעשות את התפקיד שלו. אנחנו גם צריכים לעזור אם משהו נתקע. תודה. בכל אופן אני אבדוק את זה, נקפיד עם זה.

תודה. אני צריך לתת לה להשלים את המשפט ואז אנחנו נעבור למשרד הרווחה. אני מבקש שתרשמו את זה, כי אני לא רוצה שנדון רק על משרד החינוך ואז נלך. אז נשמע את כולם והדיון ייפתח לאחר שנקבל דיווח משלושה המשרדים האלה. בבקשה. אבל אני מבקש לתמצת.

אני לקראת סיום. אני גם רוצה לענות לשאלה לפרופ' יונה. אנחנו התחלנו השנה גם בעבודה של איתור בתי ספר שמעוניינים לקלוט את בני הקהילה האתיופית ויש לנו. אתמול הייתה לי פנייה של מנהל מרחובות שאומר 'אני רוצה', כלומר אנחנו גם מחפשים את הצד האחר לשותפות ובעיניי זה קריטריון שאפשר - - -

למה איתור? זה נשמע כאילו - - -

כי אנחנו רוצים לעשות שיתופי פעולה. אנחנו רוצים לבנות את שיתוף הפעולה ודרך אגב, זה כל המורים במדינת ישראל, דופקים על דלתות בתי הספר. לא, אנחנו רוצים שמלכתחילה תהיה לנו אפשרות לתכנן ולבקר את כל התהליך הזה של כניסה להוראה. אני מניחה שאנחנו גם - - -

אולי אני אשאל אותה שאלה פה, כשאת אומרת שיש שיתוף פעולה, האם אתם בשיתוף פעולה עם ארגונים הפועלים בתחום החינוך? אנחנו יודעים שבשטח ארגונים פועלים, האם אתם בשיתוף פעולה, האם הם יהיו חלק מהעשייה? את יכולה להגיד לנו?

לנו יש קשר, אני יכולה להגיד שיש לנו קשר מועט, אבל יש לנו פגישות עם עולים ביחד ו - - -

הם לא בחינוך.

לא, הם לא חינוך, הם תעסוקה.

בתעסוקה וזה שלב מאוד מאוד קריטי, התעסוקה. בכל מדינת ישראל, לכל המורים בישראל, זה שלב קריטי המעבר הזה משלב ההכשרה לשלב ההעסקה. יש לנו פחות קשר כי אין לנו זמן לכול ואין לנו כמובן תקציב לכול, אבל גם רציתי להזכיר שבכל התכניות שלנו יש לנו מרכזי תכניות, בכל מכללה יש לנו מרכזי תכניות ובכל מכללה יש לנו שיתוף פעולה בין מרכז תכנית מתוך המכללה, שהוא גם בן הקהילה האתיופית, בכל התכניות, כי אנחנו רואים בזה חשיבות כפי שנאמר פה, לשיתוף הפעולה, להאזנה, להקשבה, לעשות את הדברים נכון יותר. אנחנו לא עובדים לבד, אנחנו לא הפטרונים, אנחנו עושים את הדברים בהקשבה מאוד מאוד חזקה. אלה אנשים בוגרים ואנחנו מתדיינים איתם ויש לא מעט שאלות, יש הרבה שאלות וזה פתוח, מפני שאני חושבת שהתהליך הוא תהליך מאוד מורכב.

אני רוצה רק להוסיף דבר אחד. צריך להבין שבשנה שעברה עדיין עבדנו בכלל בלי תקציב של הכשרת מורים, לא היה לנו תקציב. זו פעם ראשונה שבזכות התכנית הזאת של הארבע שנים אנחנו מקבלים תקציב ואחד הדברים שלמשל ממש בימים אלה פתחנו זה יחידת השמה, שהיחידה הזאת אמורה להסתכל לא רק על השמה של סטודנטים שלנו, השמה מוצלחת בבתי הספר, אלא יש בארץ הרבה מאוד מורים אתיופים שלא מצאו עבודה ואנחנו רוצים לתת מענה גם להם וגם לעזור להם להשתלב בתוך מערכת החינוך.

אני רוצה להעיר להערה שלך, שאתה אמרת, צריך להבין, נכון, העלייה כבר המון שנים יש לנו את יוצאי אתיופיה, אבל מה לעשות, לא כל מנהלי בתי הספר פתוחים לקבל אותם.

אז לחייב אותם.

אני יכולה להגיד לך שקשה מאוד לחייב.

אני לא בטוחה שיש מורים שרוצים לעבוד כך.

אבל את המנהלת שלהם.

ליאור, אם אתה לא תתנהג כמו שצריך להתנהג בוועדה אז בלית ברירה צריך להוציא אותך. אני מבקש.

לא, קודם לקרוא לו לסדר פעם ראשונה.

הנה אני קורא. אני מבקש.

אני רוצה להגיד לך שאני עובדת בתכנית שנה וחצי, לפני זה עבדתי הרבה מאוד שנים בשילוב מורים מכללת לוינסקי לחינוך, שילבתי מאוד סטודנטים, זה לא עובד על להכריח. אתה צריך לעבוד בשיתוף פעולה, אתה צריך לעבוד עם מפקחים, עם מנהלים, לדבר, להסביר, להראות הצלחות וככה זה עובד בכל המורים החדשים, על אחת כמה וכמה עם יוצאי הקהילה האתיופית.

לא, אולי גם עם סנקציות.

אני יודע שיש שאלות, אני רוצה שתרשמו את השאלות. אם אני עכשיו אפתח את הדיון רק בתחום החינוך אז את שני המשרדים לא נשמע ולא נקבל דיווח. אז בואו נקבל דיווח מהמשרדים האחרים בתמצית, בקיצור, ואז אנחנו נכנס דיון ביחד. אז כל אחד ירשום בתחום החינוך את השאלות שלו, בתחום הרווחה השאלות שלו, בתחום הבריאות השאלות שלו, כך תרשמו ואז אנחנו נפתח את זה לדיון.

תודה רבה למשרד החינוך. אני עובר עכשיו למשרד הרווחה. בבקשה, גב' דפני מושיוב.

במשרד הרווחה קיימת מדיניות כתובה שכוללת את מודל העבודה ברשויות המקומיות. המדיניות כוללת את תיאור התכניות, מדדי תוצאה ולו"ז לשנת 2016 והמסמך הזה ייצא לכל הרשויות במהלך החודש הזה. יצאו הודעות ליישובים המשתתפים בתכנית על השתתפותם בתכנית, יצאו הודעות על אישור כוח אדם לתכניות, לרשויות המקומיות, אני מקווה שבתחילת השבוע הבא ייצא גם כתב המינוי לחברי הוועדה העליונה ונקבעו שלושה מועדים. זו הוועדה העליונה שבה ישתתפו 50% מקרב יוצאי אתיופיה, אנשי מקצוע ואנשי המשרד.

יש נוהל הסבר לנושא התקציבי, איך הוא יתבצע, פלוס חוזה מול הרשויות. בדיוק לפני הישיבה כאן ישבתי עם אגף הכלכלה אצלנו והם צריכים לאשר את זה ואני מקווה שנוציא את זה בשבוע הבא.

אנחנו עובדים על בניית בסיס נתונים מסודר בתוך המשרד, שהוא בין מה שנקרא אצלנו נתוני היסוד, התכנית הלאומית ועם ברוקדייל, כדי שנוכל לעקוב אחרי הנתונים בצורה מדויקת. דרך אגב, לא רק לתכנית הזו אלא בכלל שיהיה לנו דבר קבוע במערכת ומבחינתנו זה להחלטות ממשלה.

בחלק מהיישובים כבר התקיימו ישיבות עבודה, בחלקם אנחנו במהלך של קביעת הישיבות. נקבע מועד, יש לנו פגישה עם מנהל משאבי אנוש להכניס סטודנטים, אנחנו יחד עם נציבות שירות המדינה התחברנו לתכנית של הכנסת סטודנטים שנה ג' לעבודה סוציאלית כדי שיוכלו להיכנס אחר כך לתפקידים בכירים בלי מכרזים חיצוניים אלא בשילוב עם נציבות שירות המדינה.

אנחנו יושבים, כמו שדיברנו, על חיזוק העברית התעסוקתית אצל אנשים שעובדים באגף מש"ה, שזה במסגרות החוץ ביתיות של האדם עם מוגבלות שכלית, שהם ממילא עובדים שם והם לא מצליחים להיכנס לקורסים של מעבר ממדריך לא מוסמך למדריך מוסמך, והמשמעות היא הכפלה של השכר שלהם. אז אנחנו מקדמים גם את הנושא הזה.

אנחנו נתנו הנחיה שבכל תכנית 'נושמים לרווחה' תהיה עדיפות ליוצאי אתיופיה, במסגרת תכנית סילמן, הפיילוט עדיין לא התחיל, אני מניחה שהוא יתחיל בחודשים הקרובים וגם שם תהיה עדיפות ליוצאי אתיופיה ואנחנו מתחילים בכלל לעבוד על מה שנקרא סטנדרטים בתרגום במערכות טיפוליות. לצערי מתברר שאין לנו סטנדרטים ואמנם המכרז של המדינה למתורגמנים כבר קיים הרבה מאוד שנים, אבל אף אחד, למשל במכרז, לא כתב הערה של לבדוק אם לאדם יש עבר פלילי או אין. אז את הנקודה הזו אנחנו מתחילים להבין יותר כדי שנדע מה הסטנדרטים. בהתאם לזה גם נתחיל לבנות את מאגר המתורגמנים, המתורגמנים שונים למצבים שונים, ואנחנו גם מוצאים מה שנקרא את הדרכים הטכניות לדרכי תשלום.

שאלה אחת. גם אצלכם יש בעיה של תקציב, או שהתקציב הגיע?

התקציב נמצא במה שנקרא עודף מחויב, שמרנו על הכסף. האוצר העביר בסוף השנה ואני מקווה, זה חלק מהישיבה הבוקר, שאנחנו כבר נעשה את ההקצאה לרשויות. זה עניין של הימים - - -

זה עניין טכני.

ההודעה יצאה. שני דברים יצאו, האחד ההודעה מה התקציב לרשויות, זה יצא, הרשויות יודעות, והדבר השני, יצאה הודעה על כוח אדם. מה שחסר, הם צריכים לראות, הם קוראים לזה 'סדין'.

הוועדה העליונה של 50% יוצאי אתיופיה הוקמה?

כן, אמרתי. אמרתי שכתב המינוי - - -

אז יש להם 50%.

כן, כתב המינוי יוצא.

לקחתם את האנשים יוצאי אתיופיה שעובדים בתוך המערכת או לקחתם - - -

אנשי מקצוע שהם עובדים סוציאליים.

בתוך המערכת?

לא רק. חלק מהאנשים הם גם מחוץ למערכת. אתם יודעים שיש בעיה פה בעניין הזה, אני מבקש שתיקחו בחשבון, אם אתם לוקחים את העובדים שנמצאים בתוך המערכת, אני מסכים שכל נציג יהיה מקצועי לאותו תחום, אבל אם אתם לוקחים את אותם עובדים אנחנו לא השגנו את המטרה, כי הם לא יפתחו את הפה, כי הם יפחדו על הפרנסה ועל הכיסא שלהם. לכן אתם תיקחו אנשי מקצוע, זה לא חסר, שלא עובדים.

אז לקחנו, עובדים ברשויות חלקם, אין כפיפות ישירה. וחוץ מזה, חלקם מארגוני עולים וחלקם נבחרי ציבור, שנבחרו לרשויות, הם גם עובדים סוציאליים אבל הם גם נבחרו.

חברי מועצה?

כן, חברי מועצה. ניסינו ליצור תמהיל שהוא מגוון כדי שאנשים יוכלו להוסיף גם ידע, גם ניסיון וגם ממיקומים שונים.

שיהיה להם חופשיות להתווכח.

כן. אני אגיד לך מה הם אמרו לנו, אני עושה סבב כמובן לבדוק אם אנשים רוצים, אז למשל אחד הדברים שמאוד בלט זה שהם לא מבינים את המערכת שלנו. אפילו אנשים שמכירים את המערכת, עובדים סוציאליים הרבה מאוד שנים, להבין מערכת. אז אחד הדברים שאנחנו ניקח על עצמנו כאקסטרה, מי שירצה כמובן, זה לדאוג לזה שהם יכירו טוב יותר את המערכות שלנו, את השפה שלנו, את האנשים שלנו, זה מעבר לפגישות, כדי שגם השיח יהיה שיח של שווים ולא - - -

אנחנו נבדוק גם את הסוגיה הזו. אני חושב שאנחנו נבדוק את זה. אני עכשיו מבקש ממשרד הבריאות, הגב' שלומית אבני.

הייתה מצגת, אבל אנחנו לא מצליחים לחבר אותה, אז אני פשוט אתחיל, חבל על הזמן. אני שלומית אבני, אני מנהלת התחום של צמצום פערים בבריאות, במינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות.

אני אתחיל ממינוי הוועדה. ב-21 בדצמבר מנכ"ל המשרד מינה ועדה בראשות המשנה למנכ"ל, פרופ' ארנון אפק, בוועדה יושבים עשרה נציגים, מתוכם חמישה יוצאי אתיופיה. הוועדה כבר נפגשה מפגש ראשון ב-24 בינואר.

מבחינת ההתקדמות מול המשימות אני אשמח לשלוח לכם את הסטטוס המדויק של כל משימה, זה מה שהייתם צריכים לראות במצגת. כשאני אומרת משימה, אני אומרת גזירה במדויק מה כתוב מבחינת התכנית שאנחנו אמורים לבצע במסמך שיש לכם. מבחינת מרבית המשימות אנחנו כבר התחלנו לגלגל אותן ואני אהיה מאוד ספציפית לגבי כל משימה ומשימה.

הנושא הראשון היה תחת הנושא של חיזוק התא המשפחתי. כל ההיבט של כשירות תרבותית ולשונית מול מבוגרים יוצאי אתיופיה ומול עולים חדשים. בנושא הזה אנחנו התחייבנו להכפיל את מספר המגשרים שפועלים בתוך המערכת עד 2020, שזה אומר מ-12.5 משרות ל-25. התחלנו במיפוי של הצרכים, גם בבתי החולים וגם בקהילה, לראות איפה יש מקומות שבהם יש ריכוז גבוה של עולים חדשים או מבוגרים שאין מגשר והמיפוי, אני מקווה שיסתיים לקראת הפגישה הבאה שלנו ונוכל לעדכן איפה אנחנו מתכוונים להציב אותם.

דבר נוסף לגבי המגשרים, אנחנו התחייבנו להפיץ טיוטה תוך שלושה חודשים מיום החלטת הממשלה בנושא של סטנדרטים להפעלת מגשרים, מה התפקיד של המגשר, איזו הכשרה מינימלית הוא צריך לעבור, איפה הוא אמור להיות מועסק, מה הוא אמור לעשות. הופצה טיוטה באיחור של יומיים ב-31 בינואר, במקום ב-29 בינואר, טיוטה ראשונה שקיבלה אותה גם ועדת המעקב וגם צוות ראשון של מומחים מחוץ למערכת שרצינות לקבל מהם פידבק. אני משערת שתוך חודש אנחנו נסיים עבודה על הטיוטה ואז נפיץ אותה להתייחסות חיצונית, כמו רוב טיוטות החוזרים שלנו.

אנחנו התחייבנו להכשיר 60 מנהלים ומטפלים בתוך המערכת בנושא של כשירות תרבותית בקורסים עד סוף 2017. הכשרנו 30 אנשי צוות ראשונים בקורס ראשון שהתחיל באוניברסיטת תל אביב, אנשי צוות בנושא של בריאות הנפש, שם קיבלנו הערות בתקופת הדיונים עם הציבור שהכשירות התרבותית מול הצוותים שלנו בבריאות הנפש היא חסרה במיוחד ולכן התחלנו שם. יש לנו תקציב נוסף להחלטת הממשלה, להכשרה של 40 מדריכים מכל מוסדות הבריאות בארץ במוסדות בהם אין מדריכים, כי כבר הכשרנו 66 בשנה שעברה, אנחנו רוצים להכשיר עוד 40 נוספים, כך שלכל המערכת יהיו מדריכים בנושא הזה של כשירות תרבותית.

התחייבנו לחזק ולעשות עבודת עומק נוספת על בקרות במרפאות שיש בהם עולים חדשים ומבוגרים. התחייבנו ל-20 בקרות ייעודיות במרפאות שיש בהם ריכוז גבוה של עולים חדשים יוצאי אתיופיה עד ל-2020. אנחנו עכשיו מעצבים מכרז לבקר ייעודי, שיעשה רק את זה ולא עוד דברים, שהוא צריך לבדוק כשהוא פוגש מרפאה בקהילה או בית חולים.

התחייבנו לעדכן את מערך הבקרות בבריאות הנפש. עשינו עבודה עם האגף לבריאות הנפש, עבודת רקע, אבל עוד לא עשינו את התיקון בבקרות עצמן. כלומר דף הבקרות, אני מקווה שהוא יעודכן עד סוף השנה.

התחייבנו להפיץ או להעלות לאוויר פרויקט שפותח יחד עם עמותת טנא בריאות, בנושא של הסברה ליוצאי אתיופיה בתחומים של סוכרת, בריאות נשים וכו'. האתר כעיקרון כבר מוכן, אבל אנחנו עוד לא התחלנו לעבוד על עלייה לאוויר שלו והתחייבנו גם להוסיף שירות באמהרית במוקד פניות הציבור שלנו, 'כל הבריאות', כשיגיע התקציב. התקציב עוד לא הגיע אלינו. בדקתי אתמול עם התקציבים אצלנו, להבנתנו צריכה להיות פנייה, התקציב אמור להגיע מוועדת הכספים, הוא עוד לא הגיע, הוא צפוי להגיע במרץ.

מה שאני הבנתי, מה שאודי קודם הסביר, יש פה עניין של הסכמה בין המשרדים. לא צריכים לחכות לכסף, המשרד יכול להמשיך לבצע בתקציב הקיים והתקציב מגיע ומשלים את זה. זה מה שאני הבנתי.

נכון. התקציב המשלים אמור להגיע במרץ וכמו שאתם רואים, אנחנו לא מחכים לתקציב, אבל בנושא של הוספת מוקדן או שירות באמהרית למוקד פניות הציבור, שזו עלות שהיא גבוהה יחסית ליתר הדברים שתיארתי, אנחנו נחכה למרץ ואז נוכל להוסיף מוקדן או שירות בשפה האמהרית גם בפניות הציבור שלנו.

התחייבנו לפרסם נוהל להנגשת זכויות במערכת. הנגשת זכויות בכלל, לא רק ליוצאי אתיופיה. זה נושא שחשוב לנו לטפל בו במשרד. הופצה טיוטה ראשונה של הנוהל לחברי הוועדה. היו חברי ועדה שעבדו בחודשים האחרונים מכל מערכת הבריאות וגם נציגות ציבורית שעבדו על נוהל בנושא של איך עושים הנגשה טובה יותר של זכויות במערכת. הם כתבו נוהל ראשון, יש טיוטה ראשונה שהופצה פנימה.

התחייבנו להגדיל את מספר הפניות בשפה האמהרית למוקד התרגום הרפואי הטלפוני שלנו, שזה מוקד נפרד ממוקד פניות הציבור שמקבל תלונות. שם התחייבנו, מכיוון שיש שירות באמהרית, להגדיל את מספר הפונים וגם להנגיש לפונים, לאנשים בתוך המערכת, מידע לגבי זה שהם יכולים להשתמש במוקד תרגום ולדרוש את זה מהמטפלים שלהם. בשני הנושאים האלה עוד לא התחלנו לעבוד.

כל מה שתיארתי עכשיו הוא סביב הנושא הראשון, של כשירות תרבותית. בנושא של צמצום פערים. סוכרת היה המוקד העיקרי בנושא של צמצום פערים. ערכנו סבב ראשון של התייעצויות בנושא של איך עובדים מול קופות החולים כדי לתת דגש נוסף חזק כי קופות החולים עובדות על סוכרת, אבל איך אפשר לעשות שיפור משמעותי בנושא של שכיחות הסוכרת הגבוהה בקרב יוצאי אתיופיה. נערך סבב התייעצויות ראשון, יש טיוטה פנימית ראשונה של מבחני תמיכה לקופות חולים. היא עוד לא יצאה להערות ציבוריות בחוץ. אני משערת שזה יהיה קצת יותר מורכב מסטנדרטים למגשרים. הסיפור של מבחני תמיכה גם צריך לעבור ייעוץ משפטי, אז זה ייקח מעט יותר זמן, אבל יש טיוטה ראשונה. והתחייבנו גם להרחיב פעילות של המחלקה לחינוך וקידום בריאות בנושא של מניעת סוכרת בקהילה, לעשות עבודה עם הקהילה ולא רק דרך קופות החולים. גם שם אנחנו בסבבי התייעצות ראשונים.

בנושא של מצוינות וחוזקות, שזה קשור בייצוג הולם. אנחנו עובדים בשלוש רמות. רמה אחת היא הרמה של ייצוג של יוצאי אתיופיה בפורומים בעלי השפעה, בין אם זה מועצות לאומיות, ועדות ממלכתיות, מתמחים שמגיעים אלינו למשרד. בהקשר הזה מנכ"ל המשרד כבר הנחה את ההנהלה הבכירה לקדם ייצוג הולם בוועדות ממלכתיות ובכל פורום בעל השפעה שהם מקימים, כלומר פורומים חדשים שיוקמו, הם צריכים לדווח לו על רמת הייצוג ההולם. אגב, שוב, לא רק יוצאי אתיופיה. אנחנו צריכים לתרגם לפרקטיקה ספציפית מול פורומים שכבר קיימים, שהם כבר יצאו לדרך עוד לפני החלטת הממשלה ולראות איך באמת בכל מקום כזה אנחנו עושים מיפוי מדויק ודואגים לקדם את הייצוג ההולם.

יש לנו פגישה במרץ עם המל"ג לגבי הסיפור המורכב מאוד, אני חייבת להגיד, של איך מעלים את ריכוז הסטודנטים בלימודי הרפואה ומקצועות הבריאות הנוספים. בסיעוד דווקא המצב הרבה יותר טוב מפיזיותרפיה, תזונה, רפואה כמובן, קלינאות. שם המצוקה היא הרבה יותר קשה. מרבית עובדי הבריאות שלנו יוצאי אתיופיה הם עובדי סיעוד, זה לא אומר שאנחנו לא זקוקים לעוד אחים ואחיות, אבל שם יש פחות בעיה. והנושא של הסרת חסמים בקבלה ללימודים, חשוב לי להגיד את זה בפורום הזה, הוא נושא מורכב, כי הוא לא תלוי רק במשרד הבריאות אלא הוא תלוי גם במשרד החינוך ובחסמים נוספים של פסיכומטרי ובגרות. אני לא יודעת מה נוכל להביא לשיחה עם המל"ג, אבל זה נושא, אני חושבת, לשיחה יותר רחבה, שהיא בעיה של כל משרדי הממשלה.

שיגדילו את מספר הסטודנטים לרפואה, דברו עם ראשי האוניברסיטאות שיכניסו, יעזרו להם. פשוט מאוד.

השאלה היא באמת הסף של הפסיכומטרי ובגרות. יש פה כמה שאלות - - -

בזה הם צריכים להתחשב. כמו שהם עושים העדפה מתקנת לאוכלוסיות האחרות, כמו לערבים, לדרוזים ולחרדים, אז מל"ג יכול לעשות מול ראשי האוניברסיטאות.

גם שם יש לנו בעיה. יש לנו בעיה עם ערבים ועם חרדים, אבל אנחנו נהיה חכמים יותר אחרי פגישה ראשונה איתם. אני עוד לא יודעת להגיד מספיק על זה. והנושא הנוסף הוא נושא של ייצוג הולם, הוא קשור בלהעלות את מספר המועמדים בין אם זה ממקצועות הבריאות או מדעי החברה, למשל אצלנו במטה יש הרבה מדעי החברה, למכרזים אצלנו, פשוט שייגשו יותר ושם אנחנו עושים עבודה עם אגף משאבי אנוש. אגף משאבי אנוש הכניס את זה לתכנית העבודה שלו, זה גם נכנס לעמוד האש, תכנית האב של משרד הבריאות, של המנכ"ל. יש טיוטת תכנית עבודה פנימית לאיך אנחנו עושים את זה ואנחנו כאמור נציג אותה עד סוף מרץ, כמו שאנחנו מחויבים.

הנושא האחרון קשור בבניית האמון והקשר שאבד עם יוצאי אתיופיה מול המערכת ופה התחייבנו גם לקיים מפגשים פעמיים בשנה עם נציגות של יוצאי אתיופיה. אנחנו בתכנון של זה מול המשנה למנכ"ל. אני מקווה שביוני נעשה מפגש ראשון ולקראת סוף שנה מפגש שני. למה ביוני? אפשר לעשות את זה גם במאי או באפריל, אנחנו - - -

המסקנות של ועדת גרמן הן כבר ב-2014.

אתה מדבר על תרומות הדם?

נכון.

אוקיי, אני רק אפריד בין ה - - -

לא, זו סוגיה קצת שונה. זה נמצא ברמה של השר, אני מטפל גם מול השר ולכן אולי פה לא ניכנס לזה, כי זה לא בתוך התכנית.

פרט לנושא של תרומות דם, שאני יודעת שהוא נושא אקוטי לטפל בו והוא יושב אכן על שולחנו של השר יש לנו עוד הרבה דברים לדבר ולעדכן ולהתייעץ איתם לגבי יוצאי אתיופיה וזאת הייתה הכוונה, שפעמיים בשנה אנחנו ניפגש ברמת בכירוּת גבוהה, מנכ"ל או משנה למנכ"ל, עם יוצאי אתיופיה, מי שירצה להיפגש איתנו ונשמע מה יש להגיד, נעדכן באיך אנחנו מתקדמים. אז כאמור אני מקווה שביוני יהיה מפגש ראשון. אנחנו גם אמורים לעשות כנסים בנושא של אבני היסוד למנהלים בתוך המערכת ולרופאי משפחה. עוד לא התחלנו עם התכנון של זה.

הנושא האחרון הוא הטיפול בגזענות. אנחנו התחייבנו לטפל בפניות בנושא של גזענות תוך 48 שעות. פיתחנו איזה שהוא נוהל פנימי שאנחנו עוד לא מיצינו את הפיתוח שלו, שאומר שיהיה קו ייעודי מבחינת מייל וטלפון לנושא של גזענות שיגיע לרמת הסמנכ"ל, המנהל הישיר שלי, סמנכ"ל בכיר, ישירות לסמנכ"ל בכיר, שהוא יטפל בזה ויהיה מחויב להתחיל לטפל בפנייה תוך 48 שעות. עוד לא סיימנו להסדיר את זה במובן הזה, כדי שזה יהיה מתועד במערכת שלנו וכו', זה מעט מורכב, אבל אני מאמינה שעד הישיבה הבאה שלנו כאן כבר יהיה נוהל מסודר ותוכלו לראות איך משתמשים בערוץ הזה.

תודה רבה. אנחנו קיבלנו סקירה משלושה משרדים, חינוך, רווחה ובריאות. אני בטוח שרשמתם את השאלות שלכם. הם פה איתנו, אז אני פותח את הדיון במה ששמענו עד עכשיו. אני מבקש להתמקד רק בתכניות, לא להביא נושאים אחרים מסביב. הדוברת הראשונה היא גב' מיכל אברה סמואל, מנהלת עמותת 'פידל'.

עמותת 'פידל' עוסקת בנושא של חינוך מזה 20 שנה, הכשרה וליווי של מגשרים חינוכיים, אנחנו עובדים עם למעלה מ-5,000 ילדים ונוער ברחבי הארץ, מהציר של החינוך הפורמלי בבתי הספר דרך מגשרים עד החינוך הבלתי פורמלי בציר משותף של עבודה עם ילדים אחרי הצהריים בחינוך הבלתי פורמלי וכמובן עבודה גם עם הנושא של הורים, שזה חלק מאוד משמעותי ביום יום.

אני חושבת שמשרד החינוך לא מיצה אפילו בחלק את ההתחייבות שלו לקראת הדיון הזה. איפה היעדים שהוצבו בתכנית המאוד גדולה והלאומית שככה בהתייחסות שלה ולכן ציפיתי שנקבל נתונים מאוד מדויקים, של כמה מורים בהשמה - - -

יש נתונים מדויקים מאוד.

כמה הם בתקן, כמה הם - - -

לא לפתוח. אני מבקש, לא ויכוח, כמו שהם שמעו אתם גם תשמעו ובסוף תהיה לכם זכות להגיב.

שאם אנחנו צריכים לדפוק על דלתות של מפקחים או לראות כמה תקנים יש. התכניות למצוינות, אני חושבת שאחד הדברים שלא עלו זה כמה ילדים נכנסו לתוך התכניות. דיברו על תנועות נוער, שזה חשוב וזה משמעותי להשתלב בתנועות נוער, אבל היום אנחנו יודעים שאם לא רואים את הילדים בצורה הוליסטית, גם להתחיל את תנועות הנוער בגיל יותר צעיר, הרי בכיתה ז'-ח' אתה לא מכניס ילד עכשיו לתנועות נוער ויש את החוויה המשפחתית. אני מעריכה שהילדים שלכם בתור חלק מאוד משמעותי בחיים שלהם בכיתה ד', מתחילים בכיתה ד', אבל צריך להתחיל בגיל צעיר.

אני חושבת שאנחנו ב'פידל' שותפים בתכנית מאוד משמעותית שנוגעת בצורה ההוליסטית, גם בבתי הספר היסודיים, שנותנת מענה של פיתוח קהילה ואוריינות, לצד העבודה האיתנה שלנו בחינוך הבלתי פורמלי יחד עם הפרויקט הלאומי האתיופי. אני חושבת שאחד הדברים שמדברים עליו זה איפה בני הנוער היום נמצאים, לא דיברו כמה נשירה יש, כמה הנושא של אלימות של המשטרה כלפי יוצאי אתיופיה וההתגייסות לצבא. אני חושבת שגם בצבא, אם לא נוגעים בהורים, במודל המאוד מצליח של הגישור של הורים, לעבוד עם ההורים ולעבוד עם החיילים, אני חושבת שזה חלק מאוד משמעותי שצריך לגעת.

החלק שאותי בכל הסיפור באמת, אני מתחברת עם חבר הכנסת פרופ' יונה, שדיבר שאנחנו כל הזמן צריכים להשתלב, להשתלב, להשתלב. אני חושבת שיש קאדר מאוד גדול של אנשי מקצוע יוצאי אתיופיה שנמצאים בכל מיני זירות ובאמת צריך לשאול איפה הם נמצאים היום. איפה הם נמצאים, איפה הם משתלבים וצריך לדבר על ההצלחה של הקהילה. אם הקהילה מצליחה היא תוכל להשתלב. אני חושבת שהדבר שאנחנו היום - - - דיברתם על כוח אדם ברווחה, שאתם הולכים לתת תקנים ברשויות לכוח אדם, או שהרשויות הולכות לקבל תקציבים, מי מפקח על זה, איך הקהילה - - - אנחנו למדים שהכסף תמיד נשאר בצינורות והשאלה אם זה לא הולך להיות אותו דבר גם בתכנית הזאת.

אני חושבת שגם מבחינת תקציב עדיין אנחנו לא יודעים, אנחנו שומעים ברשויות, הנה יש תכנית משלבת, תכנית של שילוב, אנחנו נוסיף יוצאי אתיופיה עם לא יוצאי אתיופיה, אבל בפועל המעטפת שצריך לעבוד עם בני הנוער, עם ההורים, כדי שיוכלו להגיע ולצרוך את השירותים, זה נשאר בארגונים, זה נשאר עדיין במעטפת שלנו לעבוד מאוד קשה כדי להביא אותם. אני חושבת שזו הזדמנות גם להתחיל לחזק את הארגונים של יוצאי אתיופיה שנמצאים בשטח ונותנים את המענה, לא פחות טוב מכל ארגון אחר שנמצא ברשות.

תודה. הדובר הבא שלנו זה פנטהון אספה דויט, יושב ראש נציגות הארגונים ומנהל 'טבקה'.

תודה, אדוני היושב ראש. לפני שיוצא הפרופ' חבר הכנסת יונה, אני מודה לך על ההערות המאוד נכונות. אני רק אתחיל בהערות שלך, במקום שהמערכות, במיוחד משרד החינוך, יתמודדו עם הבעיות האקוטיות, הם מתמודדים באיך יוצאי אתיופיה יכולים להיקלט בתוך המערכת. ההתמקדות ביוצאי אתיופיה, ומחפשים כל הזמן שוב ושוב את אותה נקודה, במקום לשנות, במקום להשקיע בבתי ספר, לשדרג את התשתית, להביא את המורים הכי טובים, אולי ספרייה יותר טובה, אולי חדר מחשבים ולהנגיש את השירות ליוצאי אתיופיה אנחנו מדברים כאילו יוצאי אתיופיה לא בסדר ובואו נחפש כל מיני טקטיקות כאלה או אחרות.

יש הרבה מאוד תקציב, שמענו עכשיו גם מאודי פראוור, שתקציבים נמצאים באגפים השונים של המשרדים. מה שנעשה עם התכנית הזאת, אדוני היושב ראש, לא יותר ממה שהפגיעה המאוד מאוד קשה ביוצאי אתיופיה. התכנית המשלבת בהגדרה היא לא תכנית אלא מכשיר שמכשיר את העברת התקציבים מיד ליד עם תכנית חומש. חצי מהתקציב לא נוצל, הוא עדיין נמצא באגפים, כי הם לא יכולים להשתמש בו, כי זה כסף צבוע, כסף מיועד. כרגע, על ידי ההגדרה הזאת של תכנית משלבת הם בקלות יכולים להזיז כספים מאגף לאגף ולנצל אותו אפילו אם יש שם 5% יוצאי אתיופיה.

הדבר הראשון שמשרד החינוך עשו זה לבטל תכניות שהיו קיימות כבר הרבה זמן, עוד לפני שהתכנית אושרה, כבר בספטמבר או באוקטובר, היו ילדים שבאו, לא רוצים לקבל אותם כי יש תכנית חדשה שנכנסת עכשיו ואנחנו לא זכאים. אין מה לעשות, לצערי - - - קודם כל לשמחתי יש יוצאי אתיופיה שהשתלבו במערכות, עשו כברת דרך, כן, יש התקדמות מסוימת, אבל לצערי הרבה מאוד מיוצאי אתיופיה, למרות שאנחנו נמצאים פה 30 ו-40 שנה, יש צורך בטיפול מיוחד, התייחסות מיוחדת ליוצאי אתיופיה, כי יש צרכים מיוחדים שם.

ההגדרה של התכנית המשלבת היא פוגעת פגיעה מאוד מאוד קשה כי היא מבטלת הרבה מאוד מההטבות שיוצאי אתיופיה זכו להם עד עכשיו. תחת חסות התכנית הזאת - - -

אתה יכול לציין דוגמה, כמו?

כמו למשל ילדים שרצו להירשם לתכנית ואמרו להם 'עכשיו אנחנו לא מטפלים בכם', כי יש תכנית חדשה, 'אתה מעל 15 שנה, לא זכאי לזה', אתה צריך לעבור בירוקרטיה - - -

דווקא התכנית מדברת על מי שנולד פה והוא מעל 15 שנה.

זאת בדיוק הבעיה. זו בעיה מאוד מאוד קשה בהגדרה. אנחנו אומרים את זה השכם והערב, יש פה בעיה בהגדרה של משרד החינוך. אתה ראית משהו קונקרטי שמשרד החינוך הציגו היום? נאדה, שום דבר. לכן צריך לבחון מחדש את התכנית המשלבת הזאת. אם לפני שנתיים רצו לבטל את התכנית שיוצאי אתיופיה זוכים לה, התכנית של השכלה גבוהה שממומנת, יש גם שמות, בעוד שנה-שנתיים, יש אנשים בתוך המשרדים, אני אומר לך, אדוני היושב ראש, שלא רוצים שינקבו בשמות, שהם אומרים שיש נסיגה משמעותית של יוצאי אתיופיה, זה יהיה בכי לדורות. התכנית הזאת פוגעת קשה מאוד ביוצאי אתיופיה, קשה מאוד.

לכן, אדוני היושב ראש, ההגדרה של התכנית לא טובה וצריך לבחון אותה מחדש. דבר נוסף, יש כסף שעכשיו מחלקים אותו, הנה שמענו אותו, כסף מעבר, לקראת סוף השנה. את מה מעבירים? מעבירים לכל מיני, אני לא רוצה להתייחס, הנה, לפרויקט הלאומי. רוצים להעביר כסף לפרויקט הלאומי שעושה עבודה טובה לפי הנתונים שלהם, ומה אומרים? 'אלא אם כן אתם עושים תכנית משלבת, לא ניתן לכם תקציב'. האם זו הדרך? למה, ליוצאי אתיופיה לא יכולה להיות תכנית, אם היא מוצלחת? למה צריך לשלב? איפה שצריך לשלב כן לשלב.

משרד החינוך לא משקיע במקום הנכון, משרד החינוך לא מסתכל על המקומות הנכונים. בואו נסתכל על בתי הספר, ניקח עשרה בתי ספר כפיילוט, נשקיע שם, למה אני צריך לפזר? להסיע אותו חצי שעה, שעה, לבית ספר שלא בשכונה שלו, בשם האינטגרציה? ילד שלומד בבית ספר, החוויה היא אחר הצהריים, בהשתתפות במסיבות ימי הולדת, המשחק אחר הצהריים, זה מה שמשלב את הילד. לא זה שהולך לבית ספר מאוד מאוד מפואר, יושב שם כאורח וחוזר חזרה לשכונה שלה. האם זה מה שאנחנו רוצים לעשות?

אנחנו מדברים על זה כבר מהתחלה, אין אוזן שומעת. העובדה, משרד החינוך מקשיב למה שנוח לו. אנחנו מדברים על זה כבר הרבה זמן, בגלל שזה נוח למשרד החינוך לנצל את התקציב הזה, 200 מיליון שקל, להזיז אותו ממקום למקום ואז הם יסכימו. עטפו אותו ב-20 ידיים, מהר מאוד, לפני שהתכנית אושרה הם התחילו לפעול. עכשיו, שלושה-ארבעה חודשים אחרי שהתכנית אושרה אין אפילו מילה אחת שהם יכולים לבוא ולהציג לנו פה.

לכן אני דורש, אדוני היושב ראש, בשם הרבה מאוד מחברי הקהילה, שהקול שלהם לא נשמע, אני אמרתי את זה בוועדת השרים אצל ראש הממשלה, צריך לחזור בחזרה ולבחון ולשנות את ההגדרה של התכנית המשלבת במשרד החינוך. תודה רבה.

תודה. אני יודעת שרצית להגיב, אבל אני מציע שתגיבי ביחד.

מתי שתגיד.

מר רוני אקלה, מנכ"ל הפרויקט הלאומי.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני דווקא רוצה לציין שוועדת השרים התכנסה ב-8 באוקטובר 2015, החליטה את ההחלטות והקציבה גם זמן. אני מבקש מאדוני היושב ראש שההחלטות ייושמו כפי שיוחלט. זה אומר אם תקבעו תאריך יעד של הקמת ועדות ועשייה וזה לא מתרחש, זה לא קורה, היום אנחנו אחרי ארבעה חודשים, זה החודש החמישי שאנחנו יושבים ומדברים. דיונים כאלה, אנחנו צברנו הרבה מאוד, כבר שלוש שנים אנחנו יושבים ומדברים ומדברים והבעיות בשטח קטסטרופליות. מי שלא רואה את זה, אני חושב שזה מה שצוין כאן. יש בני נוער היום שאין להם מענה בעקבות ההחלטות שקרו, למרות שיש החלטה, למרות ההחלטות עדיין התכניות לא יצאו לפועל, התכניות נסגרו. בגלל התכניות שנסגרו לילדים אין מענה. אני חושב שהמשרד שלקח את האחריות צריך פה לתת את הדעת.

אני שמעתי על הנושא של צה"ל. אני חושב שיש מושג שמטעה, הכנה לצה"ל. זה חשוב להכין את הילדים שישרתו בצה"ל כמו כולם, אבל זאת לא הבעיה של כולנו. זאת אומרת הכנה לצה"ל, זה אומר שהילדים מהקהילה האתיופית מתגייסים בין 84% ל-88%, אין היום בעיה של הכנה, הבעיה שלנו זה אחרי שנכנסו לצבא. איפה התכנית שמסבירה לנו שהנה הצעירים נכנסו לצה"ל וככה מטפלים. כשהייתי קצין בריאות נפש בצה"ל, כשהדרכתי את המפקדים איך לשלב את בני הקהילה - - -

אז אולי אני אשאל שאלה שתתייחס לשאלה הזו, אני שואל מה שאתה שואל, אז מה שאני מקבל, כי אם היה להם הכנה אז היו יכולים לשרוד ולעמוד מול האתגרים ולכן צריך לעשות את ההכנה, כדי להעצים אותם שיתמודדו מול הקשיים בצבא. מה אתה אומר על זה?

לילדים יש גם חברים, שהם משוכנעים על ידי החברים והם מתגייסים והם הולכים ליחידות מצוינות, הבעיה שלהם, בהכנה לא פותרים את הבעיות שהן בעיות סוציאליות. הבעיות הסוציאליות הן אלה שגורמות לילדים או לחיילים לנשור מצה"ל ולחפש עבודה ולעזור למשפחה. זאת הבעיה. הבעיה שם, לא בעיה של הכנה.

עכשיו כרגע שמעתי שדיברו בתנועות נוער. אני אחד מהאנשים שתומך שבני נוער ישתלבו בתנועות נוער, שמעתי שיש לנו 8,000 בני נוער, מתוך כמה? יש לנו 18,000 בגילאי 13-18. אם 8,000 ישתלבו בתנועות נוער אני הייתי מאוד שמח לראות אותם. אני חושב שיש מספר שנזרק שמאחוריו אין רשימה של ילדים שמשתתפים בתכניות האלה. אני הייתי רוצה לראות שאותם 8,000 שנמצאים בתנועות נוער, שאם יש רשימה מאחוריהם וגם מספר תעודת זהות, זה יכול לתת לנו מנוף גם לדחוף את אותם בני נוער שצריכים להשתלב, שיוכלו להשתלב כמו שצריך.

אני שמעתי מורים. הכשרה זה חשוב, אני הייתי רכז ארצי לתעסוקה, אבל להכשיר זה לא מספיק בלי השמה. הכשרה ללא השמה זה בעיה קשה מאוד. אני נתקלתי לפני כחודשיים, עשיתי ניסוי לפני שבאתי לוועדה, היה מורה שמלמד מתמטיקה לכיתות ט' עד י', שיש לו יכולת, לא חסר לו כלום, אבל הוא נמצא בפריפריה. ביקשתי שאותו מורה ישולב באותם אזורים, בבאר שבע, הוא בערד, באזורים האלה, לא מצאתי אוזן קשבת.

לא שלחת - - -

רגע, שנייה, יש לי שרשרת של התכתבויות, אני לא אומר סתם. יש לי השתלשלות של התכתבות מ-א' עד ת'. ביקשתי, פניתי, אמרו לי לפנות לזה, אני פניתי במקומו, עשיתי את העבודה ואחר כך שלחתי אותו. הוא מיואש. זה אומר, אם מכשירים את המורים ולא משלבים, אני זוכר את זה בדוד ילין בהתחלה, כשהכשרנו את המורים, יש מעט מאוד מורים שהצליחו להשתלב ומשם יש לנו בעיה. אם אנחנו מדברים רק על הכשרה, אני מבקש לא לעשות את ההכשרה. אם אין לו השמה אחרי ההכשרה זה לא יכול להיות יעיל.

אני גם שמעתי בנושא של בריאות, זה מאוד חשוב שאנשי המקצוע ישולבו איפה שיש ריכוז גדול. אני אומר לכם, מיפוי יש בשפע, אתם לא ביקשתם מאיתנו, אנחנו נשלוף לכם תוך דקה באיזה יישובים איזה אוכלוסיית יעד יש לנושא של חינוך. אבל היות שאתם מנסים מהתחלה, זה לוקח לכם זמן, כתוצאה מכך האוכלוסייה נפגעת ולא מקבלת טיפול. אני אומר, בואו נשלב ידיים, בואו נעשה איגום וראייה כוללנית, זה אומר שכדאי שניתן את המענה הזה. לדעתי גם הבריאות, שהם נמצאים גם בתמונה, וגם יודעים בדיוק איפה אוכלוסיית היעד שצריכה את העזרה, לא רק סוכרת, לא רק בנושא של השמנת יתר, יש גם דברים אחרים שאנחנו מכירים, שיוכלו לקבל את המענה כמה שאפשר כדי שיוכלו להיעזר במערכות המקצועיות.

הייתה שאלה שם, מה אחוז הבגרות של הקהילה האתיופית. אני אומר לכם, רבותיי, כבר 10 שנים יש לי בניסיון הזה, אני יכול להגיד את התחום שאני פועל בו. יש לנו כיום, בתכנית העבודה שאנחנו מפעילים, 84%-85% בעלי 14 יחידות פלוס, לעומת זאת הממוצע הארצי הוא 74%. בבגרות מלאה, הילדים שמשתתפים בפרויקט הלאומי, עליהם אני מדבר, 72% בגרות מלאה, לעומת הכלל ארצי שזה 68%. בכניסה לאוניברסיטה, נכון שיש לנו בעיה, ואנחנו גם אומרים שיש לנו 45% שיש להם סיכוי להיכנס לאוניברסיטאות ו-57% זה כלל ארצי שיש להם אפשרות להיכנס לאוניברסיטאות.

אתה מדבר על הבגרות שמכניסה לאקדמיה?

בגרות שמכניסה אותם לאוניברסיטה זה 45%, זה אלה שמשתתפים בתכניות העבודה שלנו, אני לא מדבר על כלל הקהילה האתיופית. בכלל הקהילה האתיופית האחוז הוא נמוך.

גם מי שמשתתף בתכנית, כמה אחוז הם עם בגרות איכותית?

45% לעומת 57% של כלל הארץ.

תודה. דוד מהרט .אבל בקיצור, כי קודם דיברת.

אני דיברתי? ראשית, אני אגיד שאנחנו דנים בנושא שיפור הישגיהם והשתלבותם של תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך ובחברה הישראלית. אני חושב שאני לא יכול לדלג ולדבר על התכנית הזאת בלי שאני אומר משפט על עובדי מרכז ההיגוי. במרכז ההיגוי עובדים כ-65 אנשים, אנשי חינוך, מגשרים, מנחים מחוזיים, צוות הנהלה, שצברו ידע וניסיון של 21 שנים פלוס. משרד החינוך מוביל מהלך שבעוד חצי שנה האנשים האלה יהיו מובטלים. אני חושב שמי שמדבר על שיפור ההישגים של בני הקהילה לא יכול לוותר על הידע והניסיון של האנשים האלה. יש פה שלושה מגשרים שיושבים פה, רחל ואני יושבים כאן, אי אפשר לוותר על הידע והניסיון של האנשים האלה. המשרד יכול היה לעשות, עדיין יכול לעשות והאנשים האלה יוצאים למאבק, היו יומיים מול משרד החינוך, כנראה הם ימשיכו במאבק שלהם והדרישה שלהם היא שמשרד החינוך יקפיא את המכרז עד שיימצא פתרון אמיתי - - -

הדרישה שלנו, לא שלהם.

אני מסכים איתך, שלנו. אני יודע למה אני אומר את זה - - -

דוד, אתה יודע שהוועדה, גם אני וגם חברי הוועדה, מזדהים איתכם, אנחנו איתכם, אנחנו עושים את המאבק איתכם ביחד ולכן אני מבקש היום, הדיון מיועד לתכניות. אני ידעתי שאתה תעשה את זה, אבל תעשה בקיצור ולא לפתוח עכשיו דיון בנושא הזה.

לא, זה היה בקיצור. אני רק רציתי להגיד לך, יושב ראש הוועדה, ד"ר אברהם נגוסה, שאנחנו פונים אליך, כי גם כחבר קואליציה אני חושב שיש לך אפשרות לדבר עם ראש הממשלה וזה דבר חשוב.

עכשיו לעניין של התכניות. קודם לעניין של המדדים, אנחנו מדברים על סגירת פערים, יוצאי אתיופיה לא ביחס לעצמם אלא ביחס לחברה הישראלית. אם זה היעד, אז אני אומר לכם מה צריך להיות בגרות איכותית, אמרתי שהפער בבגרות האיכותית הוא בערך כ-20% מול כ-40%, כלומר העלייה בהישגים של בני הקהילה בבגרות איכותית לא צריכה להיות 15% או 20% או 30%, אלא קפיצה של 100%. צריך להכפיל את זה, אם הכוונה היא לסגור את הפערים, לא לצמצם אותם. לכן המדד צריך להיות ההישגים של בני הקהילה בהשוואה להישגי הילדים בחינוך העברי, ובדגש על החינוך העברי, בכל המדדים, גם במבחנים של ראמ"ה. זה צריך להיות היעד. זה דבר אחד.

הדבר השני שאני רוצה להגיד הוא, אני גם העליתי את זה בשולחנות העגולים, יש שאלה גדולה מה קורה לגבי ילידי הארץ. החברים התייחסו פה גם בהקשרים האחרים, מה קורה עם ילידי הארץ. התכנית אומרת שיכול להיות שלילידי אתיופיה אפשר לעשות כל מיני תכניות גם נפרדות וכו', אבל מה קורה עם ילידי הארץ? אגפי הגיל השונים במשרד החינוך יטפלו בהם ורוצים לעשות תכניות אינטגרטיביות. אני בעד אינטגרציה, אבל יש לנו ניסיון במרכז ההיגוי, אני לא רוצה להתפאר יותר מדי, אבל אני רוצה להגיד לך מה זה מסגרת בתגבור לימודי אינטגרטיבי. זה אומר שיבואו בני הקהילה, לידם יהיו ילדים לא בני הקהילה ונשאלות שתי שאלות, אחת, מי הם הפרנג'ים שבאים למסגרות שרק בני הקהילה לומדים בהם? כי המסגרות האלה מתויגות כמסגרות לילדים חלשים וכו'. האם יבואו הפרנג'ים החלשים או הפרנג'ים החזקים יבואו? אז אני אומר לכם, הרבה פעמים יבואו הפרנג'ים החלשים. הפרנג'ים החלשים יבואו, הם רק יחזקו את התיוג של המסגרת הזאת, מסגרת לחלשים. אתה רוצה להביא פרנג'ים חזקים? למה לפרנג'ים חזקים לבוא למסגרת שיש לה תיוג כזה שהיא מסגרת לחזקים?

זו המציאות בשטח.

נכון, זו המציאות בשטח ואני מדבר באמת מהשטח. אבל מצד שני אני גם ער, ד"ר אברהם - - -

אני רוצה לשאול שאלה. אני לא מפסיק אותך, תענה כשאתה מדבר, גם בהמשך למה שפנטהון אמר, גם מה שאתה אומר עכשיו, אני אומר שאיפה הייתם כשכל העניין היה שילוב שילוב שילוב, ואתם מעלים עכשיו נושאים אמיתיים, בעיות אמיתיות, אין לי ויכוח איתכם, אבל אני רוצה שתתייחס לזה.

אני אתייחס. אני ופנטהון מסכימים בעיקרון, אנחנו שונים בפתרון.

זו הבעיה.

אני אגיד לך מה הפתרון שלי. הפתרון שלי הוא שילידי הארץ, גם להם יש צרכים מיוחדים והם צריכים לסגור את הפערים ואי אפשר להתעלם מהם. לגבי הפתרון, שלחתי לך אתמול גם מסמך שקראתי לו 'מעגל השתלבות' שעוסק בנושא של פתרון.

מתי שלחת?

אתמול שלחתי לך. אני חושב שהפתרון שאני מציע הוא מנגנון של סיוע פרטני. לא קבוצתי.

גם וגם.

רוני, אני אומר את דעתי. אני אומר מנגנון פרטני. יש היום הורה בעל אמצעים, כשילד שלו מתקשה מה הוא עושה? לוקח מורה פרטי, מממן. אז אני מציע, הצעתי במסמך לאפשר להורים יוצאי אתיופיה לקבל שעות פרטניות לילדים שלהם, בפיקוח ואחריות שלהם. יהיה מאגר של שעות, אם הילד שלי צריך שעתיים במתמטיקה ייתנו לי ממאגר מורים שיוקם מראש, להגיד לי 'דוד, יש לך שעתיים פה', אחרי שהילד שלי מיצה את מה שמגיע לו בבית ספר, זה גם מה שקורה הרבה פעמים, בריחה תקציבית, אומרים 'לעולים מאתיופיה יש לנו תקציבים אחרים', את מה שנותן משרד החינוך מסיטים. אני מציע את המנגנון הזה.

ונקודה אחרונה, ברשותך, לעניין של הצטיינות. סיפרתי למשרד החינוך, אנחנו למשל משלבים ילדים ונוער שוחר מדע, אחד מהמסלולים שמובילים לבגרות איכותית הוא חשיפה של הילדים בגיל הרך למקצועות הריאליים, פיזיקה, כימיה, מתמטיקה. זה הרבה ילדים במדינת ישראל עושים במסגרת של נוער שוחר מדע.

השאלה שלי למה אתה עושה את זה ולא משרד החינוך. אתה לא חלק ממשרד החינוך.

אני רוצה שהם יעשו אותו.

אבל אתה מנציח את העניין, תן להם שהם יעשו.

לא אמרתי שאני רוצה לעשות - - -

הוא מציע להם, אבל אני חושב שתעשה את זה בכתב ולהעביר להם.

נכון. יש להם, אגב. אני חושב שזה צריך להיות - - -

לא, אבל מועלית פה נקודה נכונה.

בבתי ספר איכותיים, שמעתי את הגב' אורנה, דוד יאסו פה מכיר, לפני הרבה שנים משרד הקליטה ומשרד החינוך הובילו שילוב ילדים בבתי הספר הקיבוציים, ביד מרדכי, בחצרים ליד באר שבע. 15 קיבוצים. מה עשה משרד החינוך? הוא אמר, אחרי מספר שנים, 'אני לא מממן לכם יותר הסעות'. הורים נלחמו בבאר שבע, 'אני לא מממן לכם הסעות, אתם רוצים לשלוח את הילדים שלכם לקיבוצים? תדאגו להם'. תכנית ששילבה כ-300 ילדים בשנה בסופו של דבר לאט לאט התכנית נגמרה. יש הורים אולי בעלי אמצעים בבאר שבע שעדיין דואגים שאיכשהו הילדים שלהם ילמדו. לכן צריך לאפשר לבני הקהילה להגיע לבתי הספר האיכותיים. מה שמונע מהם להגיע לבתי הספר האיכותיים זה הסעות, זה התשלומים הגבוהים לבתי הספר האלה ותגבור לימודי. כשאתה מגיע לבתי הספר האלה אתה צריך הרבה תגבור לימודי. כך שצריך לפתוח את הראש ובאמת המשרד צריך לשחרר את עצמו מהכבלים, כבלי הבירוקרטיה שמגבילים, ופה אני חושב שנוצרה הזדמנות לפרוץ את הגבולות אחרת עוד כמה שנים ניפגש - - -

אגב, גם המדדים. מה שאמר פרופ' יוסי יונה ומאיר כהן, דובר על ארבע שנים, פלוס יעדים, זה אומר שבשנה הראשונה אנחנו משיגים 5%, בשנה השנייה נשיג את ה-13%, בשנה השלישית נשיג את זה ובתום ארבע שנים נגיע למדד המצופה. צריך לפרוס את המדד על פני ציר הזמן, כל שנה כמה משיגים ולא להגיד מה נשיג עוד ארבע שנים ולהגיד 'תחכו ועוד ארבע שנים נספר לכם אם השגנו את היעד או לא'.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייחס לשאלה שלך, בקצרה, בשני משפטים.

אני גררתי את הבעיה. יש רשימת דוברים.

אני אעשה את זה ממש בקצרה. אני רק אומר מהתחלה העמדה שלי הייתה שהתכנית הזאת היא לא טובה, שלחתי שני מכתבים, גם לראש הממשלה, שאדוני מכותב אליהם, בישיבות ועדת השרים, בכל הישיבות, ארבע מתוך החמש שהשתתפתי, העלית את הנושא הזה, כולל האחרונה. בוועדה של כבודו, ועדת עלייה וקליטה וגם בוועדת החינוך אני העליתי את הסוגיה הזאת, זאת לא פעם ראשונה שאני אומר את זה, אני אומר את זה השכם והערב בכל הזדמנות, אם אדוני מסכים שזאת בעיה קריטית, אקוטית שצריך לטפל בה, הנה, בבקשה.

תודה. מר שמואל שטח, בבקשה, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה. אני מבקש, בקיצור.

שלום. קודם כל נאמני תורה ועבודה עשו מחקר על השתלבות תלמידים יוצאי אתיופיה בחינוך הדתי וזה הכובע המקצועי שלנו כאן. אני אמנם נראה פרנג'י, אבל יש לי שתי בנות ועוד אחת שנרשמה שלומדות בבית ספר שמוגדר כבית ספר של ילדים אתיופים, בית ספר מקסים, נפלא. הבת שלי, התלבטנו בדיוק עכשיו, לפני חודש, לאיזה סניף בני עקיבא לשלוח אותה בכיתה ד', לסניף הרגיל או לסעיף בני עקיבא סניף עדה, והיא בחרה ללכת עם החברות שלה לסניף עדה. זאת אומרת אני מאוד מלווה עם הקהילה מאז שהייתי עם מספין בחדר בתיכון. גרנו באתר קרוונים ואני מכיר הרבה מן הדברים.

מה שאני רוצה להראות בדקה וחצי כאן, ישנם בתי ספר נפלאים בחינוך הדתי שלוקחים אחריות ועושים אחלה עבודה ועמותות נפלאות שעושות אחלה עבודה בדברים האלה, אבל יש כאלה שממש לא. הבעיה היא לפעמים שהתקציב דווקא מגיע לאלה שלא, במקום להגיע למי שצריך לעשות בו. אני אנסה לתת ממש שתי דוגמאות, כי אם היה אפשר הייתי נותן פה הרצאה של שעתיים וחצי, אבל אין לנו את הזמן הזה.

אז בוו נראה ממש פילוח קטן, למשל בתי הספר, פילחנו את בתי הספר הדתיים לפי בתי ספר מעורבים, שזה ממ"דים רגילים לבתי ספר נפרדים, ממ"דים תורניים יותר, הפרדה בין בנים לבנות.

איפה אתם פועלים?

זה בכל הארץ, זו פריסה ארצית של כל הארץ. כל בתי הספר הממ"דים בישראל, יותר מ-400 בתי ספר, אתה מפלח אותם לפי בתי הספר מעורבים ונפרדים, זאת אומרת התורניים יותר. תנחשו איפה נמצאים רוב יוצאי אתיופיה? 68% נמצאים דווקא במעורבים ודווקא בנפרדים הרבה פחות. אני יכול לתת לכם עוד כל מיני פילוחים שגם בתוך הערים אתה רואה את זה בצורה מאוד בולטת, את הפערים בדברים האלה.

בואו נמשיך לכאן, הנה בית ספר בבית שמש, בית ספר כביכול בפריפריה, 'אורות' תורני בנים בית שמש. אתר שלהם. הם מקבלים הרבה מאוד כסף כי זה גרעינים תורניים, הם מקבלים הרבה מאוד כסף, כביכול כסף חברתי, הם כותבים לכם שבחודשי הקיץ הם באים לבית ועוזרים להם ומדריכי קייטנות עולים מאתיופיה, וזה מושך אחלה תקציבים, גם תקציבי מדינה וגם תקציבים פרטיים. אז לקחנו את כל בתי הספר הממ"דים ופילחנו אותם, אז הנה למשל הממ"דים בבית שמש. בבית שמש יש לך ממ"ד אליקים, 61% ילדים מרמה סוציו אקונומית נמוכה, זה לאו דווקא ילדים ממוצא אתיופי, זה אני אומר בכלל, ברמה סוציו אקונומית נמוכה ובדרך כלל יש התאמה, זה מדד שטראוס, יש התאמה גם, זה מותאם גם לילדים יוצאי אתיופיה כי בודקים שם את ארץ המוצא. עוד בית ספר 49%, 32%, נפלא, איזה יופי, כולם קולטים ואינטגרטיביים וביחד. והנה דווקא מי שאמרנו לכם שהוא מושך כסף זה תורני אורות בנים, סימנתי אותו בקו, כמה אחוזים יש אצלו? 5% ברמה סוציו אקונומית נמוכה.

ובוועדות אחרות כאן נותנים כסף לגרעינים ולדברים ויופי יופי יופי, למי זה מגיע? דווקא לבית ספר שזה לא צריך להגיע אליו. אני יכול לתת עוד הרבה דוגמאות שאני מתעסק בהם עכשיו. דוגמה אחרת בבית ספר אחר בעיר אחרת, הקימו שם מוסד תלמוד תורה והם עושים שם אחלה פעילות אחר הצהריים לילדים. זו שכונת מצוקה שיש בה ערבים ויש בה ילדים ממוצא אתיופי.

לוד.

נכון. אני לא רציתי להגיד את זה כי צריך להסביר פה שעה שלמה מה קורה שם, אבל מגייסים כסף בכל מקום לפעילות הנפלאה אחר הצהריים עם הילדים האתיופים, בבוקר, בתלמוד התורה, אין אף ילד אתיופי, כולם עולים בהסעות ונוסעים לממ"דים האחרים. אף אחד לא נמצא שם. שאלו את ראש העיר, אמרתי לכתב, 'תשאל את ראש העיר, איך זה יכול להיות שאין שם ילדים אתיופים באותו תלמוד תורה? שאתה נתת לו את התקציב' וכו', אז אומר ראש העיר 'שאלתי אותם אם יש בתלמוד התורה גם עולים מאתיופיה ואמרו לי שכן'. ראבק, אתה ראש עיר, יש לך את כל הנתונים, אתה לא יכול לבדוק את זה?

אני מטפל בסיפור עכשיו בגדרה, יש סיפור שגם מקימים תלמוד תורה, שבעצם הוא אליטיסטי לחלוטין, בנתניה גם גרעין שהשתלט על בית ספר של אתיופים ועכשיו הילדים האתיופים צריכים לברוח החוצה לכל מיני מקומות. במקום אחר, כיתה שפתחו, גם ממ"ד שהיו בו הרבה מאוד תלמידים אתיופים, בירושלים, פתחו שם פתאום כיתה תורנית עם 10 בנות בלבד. מאיפה התקציב הזה? כי בעצם שואבים את הכסף שבית הספר מקבל לטובת הילדים האתיופים, הוא נשאב לאותם אנשים.

אני לא ממצי לכם את הגלגל, אבל צריך מאוד מאוד בכל הדברים הללו לשים לב טוב טוב, כשאתם תומכים בבתי הספר, להסתכל טוב על הסטטיסטיקה, לבחון את התהליכים שקורים שם, אם יש פתאום איזה שינוי, מה קרה שם ולשים לב לזה מיד בכיתה א', לתהליך הזה. וגם ביחס לעמותות, להסתכל וכמה שאפשר לעבוד עם עמותות שהן קרובות וצמודות לבתי הספר או איכשהו בקשר ולא עם כל מיני עמותות שמספרות לכם בברושורים נפלאים עם, סליחה, אני לא מעליב, עם דוגמנים יוצאי אתיופיה שמכניסים הרבה כסף, אבל בפועל זה בדיוק הפוך. ואני יכול לתת לכם עוד הרבה דוגמאות. בהצלחה.

תודה רבה. מר דן פוטרמן, מנכ"ל מרכז התחדשות בחינוך.

שלום, אני המנכ"ל של המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך. אנחנו פועלים בשותפות עם עמותת 'פידל', בשיתוף פעולה עם מרכז ההיגוי וכמובן בשותפות מלאה עם משרד החינוך. אנחנו אחראים על תכנית לקדם את כלל התלמידים בבתי הספר שיש בהם ריכוז של תלמידים יוצאי העדה. התכנית פועלת, אני חושב שזו תכנית מובילה בתחום החינוך הפורמלי היסודי, פועלת היום ב-23 בתי ספר, מאשקלון עד חדרה, בתי ספר של חמ"ד, ממלכתיים, בית ספר אחד של ש"ס ויש לנו הצלחות מרשימות. באמת מצליחים לסגור את הפערים, מצליחים להעצים את ההורים, מצליחים לשנות את ההוראה בבית הספר. זו השקעה באמת במערכת החינוך ולשדרג את רמת ההוראה והיכולת של מורים לעקוב אחרי ההתקדמות של התלמידים ולקדם גם הוראה מכוונת נתונים.

למה אני מביא את הדוגמה הזאת? משום שאני רוצה לציין שיש כבר הצלחות במערכת. יש שותפויות עם הממסד ואני חושב שאם היום כבוד יושב הראש, ד"ר נגוסה, אם היום יש תקציבים נוספים זאת ההזדמנות להרחיב את הפעילות המוצלחת. יש תכניות טובות של הפרויקט הלאומי, של נקוץ' שאפשר להרחיב היום.

בנוסף על להרחיב את הפעילות המוצלחת הקיימת אני מציע גם שנשקול אפשרות שהממסד, אם זה דרך משרד החינוך או דרך משרדים נוספים, ייקח נפח יותר גדול מהעלויות של התכניות. יש לעמותות יכולת מוגבלת, עמותה לא מסוגלת להחליף את הממסד, לא מסוגלת להחליף את הממשלה וגם לא רוצים להחליף את הממשלה, אבל עם זאת רכשנו ניסיון רב, אנחנו למדנו, כולנו, על בשרנו מה עובד ומה פחות עובד. אז אני מזמין, גם את השותפים שלי כאן בחדר וגם את הממסד לבדוק שיתוף פעולה יותר עמוק, לכנס את השותפים כאן לדיון בנושאים מקצועיים, לבדוק איפה אפשר להשקיע, כמו שאתה ציינת, איפה כן להשקיע ואיפה לא, איפה באמת מקדמים את הקהילה ואיפה פחות. לנצל את התקציבים נכון. נראה לי שזו הזדמנות פז ולא בטוח שהיא תחזור, אז אני מבקש להתכנס ממש בהקדם לבדוק איך לנצל את התקציבים שמיועדים לנושא הזה כדי שנשתמש בהם עכשיו.

תודה. כמו שעשיתי דיון בהתחלת הקדנציה בעניין שיתוף פעולה בין המגזר השלישי למגזר הציבורי, למשרדי הממשלה, אז אנחנו גם נקיים דיון נפרד בנושא הזה. בנושא לוד, אנחנו קבענו פגישה, דיון, שהוועדה תקיים את הדיון וגם נעשה סיור. כשנעשה דיון וסיור אנחנו נזמין אותך, אנחנו נשמח.

נרשום אתכם, אבל יש עכשיו תור. מה שנהוג, אתם רוצים להתייחס, תעבירו פתק, שיירשם. ועכשיו ירון יחיאס.

תודה רבה ליושב ראש, שלום לכולם. אני מטעם ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה. קודם כל אני רק רוצה לציין שאנחנו מברכים על ההחלטה של להפריד את יוצאי אתיופיה ממשרד הקליטה ולהעביר אותם למשרד החינוך, כי אנחנו בעד גישה וראייה שהיא לא קולקטיביסטית, אלא ראייה פרטנית, כל מקרה צריך להיות לגופו.

בנוגע לשיתוף פעולה עם המגזר השלישי, אנחנו יצרנו קשר עם משרד החינוך והתחלנו לפעול עם האגף לשיתוף פעולה מגזרי, להכין תכנית שהיא תכנית שתהיה רלוונטית למענים ולצרכים בשטח. זה דבר ראשון. דבר שני, היינו שמחים לקבל התייחסות בנוגע למורשת ולהיסטוריה, כי בתכנית החינוכית ראינו שאין התייחסות קונקרטית לכך, בין אם זה ברמת שינוי התכניות של המפמ"רים השונים. זה מאוד מאוד חשוב שהתלמידים הצעירים יידעו ויכירו את המסורת שלהם, מאיפה הם באו ולאן הם מתקדמים.

קצת עלינו. אנחנו פועלים במספר בתי ספר, אנחנו נמצאים בשטח. אנחנו רואים מה שקורה. אני לדוגמה מגיע לבתי ספר לביקורי פתע, כדי לבדוק מה בדיוק קורה בפועל, הלכה למעשה. התמונה היא עדיין לא תמונה מלאה, מה זאת אומרת? צריכים להבין פה, גם החברים בשולחן, כל מקרה צריך להיות לגופו, יש תלמיד שכן צריך את העזרה ויש תלמיד שלא צריך את העזרה, בין אם הוא עולה חדש ובין אם הוא יליד הארץ וצריך לחבור פה כולם אחד לשני ולראות מה אנחנו עושים בסוגיה הזו.

דיברו פה על בתי ספר שהם בתי ספר, אתה הזכרת את הפנימיות שהן מאוד איכותיות. אנחנו כארגון לא מאמינים שצריך לשלוח אך ורק לפנימיות, אנחנו גם נותנים מלגות לתלמידים שרוצים להישאר קרוב, קרוב למשפחתם, קרוב לחיק המשפחתי.

איזה מלגות אתם נותנים?

אלה מלגות לתלמידי תיכון. אנחנו נותנים מלגות.

לכמה אתה נותן, איזה שטח, מי יודע עליהם?

אני אשמח לענות לך, בשמחה. קודם כל באתר שלנו יש פירוט על תכנית המלגות שאנחנו נותנים. עקב צנעת הפרט אני לא יכול לפרט לך למי אנחנו נותנים - - -

ירון, יש לי פתרון. פה נושא הדיון הוא על התכנית, אם יש לך מה להתייחס על שלוש התכניות שהוצגו, אנא להתייחס, כי אנחנו עכשיו לא מספרים מה - - -

בוודאי. אנחנו התחלנו לעבור כרגע ממסלול כחול ואנחנו רוצים להיות מסלול ירוק. אנחנו מאמינים שעצם זה שמתחילים לפעול בתוך משרד החינוך זו הדרך שהיא הדרך הנכונה ואנחנו צריכים להתקדם.

בנוגע לתכניות להכשרת מורים. אנחנו גם מבצעים צעדים אקטיביים והיינו לפני שבועיים בפגישה עם חותם, שזו הייתה פגישה מאוד מאוד עניינית, מאוד חשובה וחשוב אולי שגם אתם תחברו אליהם כדי למצוא את ה - - -

חבל שלא מיידעים אותנו, כי אני עובדת עם חותם.

אז אנחנו ראינו את התכנית והיא מאוד מאוד טובה. יכול להיות שגם שם אולי צריך לעשות איזה שהיא קרן מסוימת כדי לעזור ל - - -

צריך לתאם ולהגיד שבאים.

לפעמים גם צריך לעשות צעדים אקטיביים. תודה רבה לכם.

מולוגטה נגה.

תודה, כבוד יושב ראש ועדת העלייה, נציגי הארגונים, נציגי משרדי הממשלה. עשיתי את דרכי מקרית חיים, באמת אני נמצא בשטח, אני מכיר את העבודה של כל המגשרים החינוכיים והחברתיים שאנחנו עושים. כמו שלפני 21 שנים, משרד החינוך חשב לנכון וגייס את בני הקהילה ואמר להם 'בואו, בלעדיכם', זה בעקבות ההפניה לחינוך המיוחד הגורף והרבה משפחות מאז ועד היום נפגעו מאוד והיום העבודה יותר קשה ולכן אם באים לשנות את הגישה הזאת, לשלב אותנו לא מיטבית, דרך משרד החינוך, דרך משרד הבריאות, למה לא מתייעצים איתנו? כשאתם באים לפרק, את מה שבניתם ביד ימין שלכם באים להרוס ביד שמאל. לא יכול להיות.

אני התחנכתי, אני בוגר אוניברסיטת חיפה ועמותת 'פידל', הנה, מיכל תעיד, עשרה חודשים למדנו כ-18-19 מגשרים חינוכיים חברתיים, כל אחד משכמו ומעלה, האמנו בזה, יום ולילה. רק היום, כדי להגיע לוועדה הזאת הקדמתי מפגש שנקבע לי לשבע וחצי כי זה היה חשוב, עד רבע לתשע נשארתי לשם ואז רצתי לפה, כדי להשמיע, אני ועוד 65 מגשרים, שהאמנו בזה. אוניברסיטת חיפה ועמותת 'פידל' יצרו קשר, גייסו אותנו אחד אחד. כל בוגר מגשר חינוך חברתי קיבל 20 נקודות. בעקבות זה אני היום בעל תואר ראשון, 11 שנים ותק במרכז ההיגוי, שנה ב'פידל' ומשרד החינוך בא לזרוק אותנו.

יש לי משפחה, אני באתי למדינה הזאת דרך סודן בלי אגורה, בלי בגד, ככה, כמו שבאתי עכשיו, בניתי את הכול פה, התגייסתי לצבא, תרמתי 15 שנים מילואים, כל שנה. יש לי חמישה ילדים. דוד הזכיר קודם, הקיבוצים, שתי הבנות שלי למדו בקיבוץ אפק, כי הארגון, משרד החינוך על ידי מרכז היגוי, נתן להם את ההסעה. בעצם את ההסעה אנחנו שילמנו, רק את שכר הלימוד. את ההסעה אני שילמתי, כי יש לי אמצעים, לי ולאשתי ברוך ה', אשתי - - - כולנו באנו ובנינו את החיים שלנו פה, אני יש לי חמישה ילדים, ב-31 בשמיני אני כאילו, אני לא יודע, איפה, איפה היחס שלכם.

אתם יושבים פה, מציגים לנו תכנית. אני אתן לכם דוגמה אישית, בקרית ים יש מועדון אדמס, נסגר. לפני שנים הפרויקט הלאומי היה מחזיק אותו, אחר כך עמותת - - - בלי להתייעץ, בלי לעשות תהליך סגרו אותו. אתם יודעים מה? אם באמת יש לכם זיכרון טוב, בקרית ים היה רצח, היה אונס, השכונה הזאת שאני מדבר עליה, המועדון שנמצא, תראו אותו, הרבה פעילויות נעשו והיום הרכז, שהוא עובד איתי בשיתוף פעולה, הוא הלך למוצקין, כי בקרית ים זרקו אותו לעזאזל, הוא אומר לי 'מולוגטה', ואני גם רואה את הילדים, 'עבריינות הנוער התחילה שוב', להשתמש בסמים. תרדו לשטח.

משרד הבריאות, אני גם מבין קצת במשרד הבריאות, אני גם מנחה בקבוצות עולים. אצל מי נמצא האחוז הגבוה ביותר במחלות כרוניות, סוכרת, יתר לחץ דם, אסטמה וכל אלה? אצל האתיופים. אף אתיופי לא בא למדינה הזאת עם סוכרת. במיוחד אלה שבאו דרך סודן. הכול התחיל לאט לאט. תבואו, נתייעץ. יש פתגם שאומר (באמהרית), אם אנחנו לא נהיה שותפים מלאים, עם כל הכבוד, שילוב זה מעולה, אבל השילוב צריך להיות בצעדים. לפני שסוגרים מרכז היגוי שעבד 21 שנים - - - באמת אני אומר לכם את זה, כל קיץ יש לנו השתלמויות, כל חנוכה ופסח מביאים לנו אנשים מומחים איך להיטיב יותר את העבודה שלנו בגישור.

תודה. נקודה אחרונה.

משפט אחד קצר. כשאתם אומרים גישור רק לעולים אתם טועים. ילד אתיופי רב עם הפרנג'י אני המגשר שלו, אמא פרנג'ית מתקשרת אליי בערב, 'תשמע, הבן שלי כך וכך', אני מגשר ביניהם. אז בואו תיקחו אותנו ברצינות, קצת, יש 70 משפחות שהולכות לאבד את ה - - - שלהם.

אגב, זה טעות, עיקר עבודת הגישור היא עם ההורים, לא עם הילדים.

תודה רבה, מולוגטה. יפית טגניה, בבקשה. בקיצור.

אני מצטרפת לדבריו. אני מגשרת חינוכית, שנה רביעית בלימודי חינוך ואני לא מתביישת לעסוק בתחום הגישור כי אני רואה את זה עקרונית כאחת הדרכים להביא שינוי. כדי ליצור הבנה והתקדמות צריכים ליצור דיאלוג ושיח בין כל הצדדים.

מה שאני ממשיכה ומצטרפת לדבריו של מולוגטה, הרי כל מה שאנחנו מדברים וכל מה שאנחנו מעלים, הכול ישתנה על ידי שינוי בתפיסה החינוכית. אם אנחנו נעשה בחינוך את השינוי - - - אני רואה את עצמי כ'אנחנו' ולא כאתם, אם אתם תראו אותנו כחלק אינטגרלי בקבלת החלטות, לא להחליט מעלינו ולא לעשות בשבילנו, אלא לקחת אותנו יד ביד כולנו כשותפים מלאים בהחלטות ובעשייה ובקידום, אני מאמינה שיהיה שינוי. אבל אם תדברו בשמנו, אם תכתבו אלף ואחת תכניות ולא יהיה הלכה למעשה בשטח ואנחנו לא נהיה חלק אינטגרלי בעשייה ובקבלת ההחלטות שום תכנית עבודה לא תעבוד ולא תעבור לסדר היום.

אני רואה את הילדים שלי ומחנכת את הילדים שלי כחלק מהחברה, אני לא רואה אותם אחרת. אני מאמינה שכל הורה והורה וכל אח או אחות בקרב בקהילה שנוכחים פה רואים את עצמם כחלק ולא אחרת. אבל כדי שנרגיש חלק ושווי ערך בשוויון הזדמנויות צריך לתת לנו, כהורים, לגיטימציה להיות בתפקידים שאנחנו נמצאים בהם. לא צריך לדבר, עצם העובדה של השדר של שפת הגוף שאנחנו עוסקים בעבודה שיש לה ערך ואנחנו שליחים באמת לחולל שינוי ולעשות צעד קדימה ולא לחשוב אחרת, אם אנחנו לא נמצא את עצמנו כלגיטימיים במערכת, אז לא לחשוב שהדור הצעיר, תנועות נוער או הילדים, או פעילות כזו או אחרת אלה הם שיעשו את השינוי. כשההורים מרגישים כחלק, שווים בין שווים, השינוי מגיע מעצמו, כי השדר עובר לילדים.

אנחנו נגיד לילדים 'מה פתאום?' אני שומעת במסגרת העבודה שלי המון שימוש בגזענות ואפליה ומבחינתי אני שליחה כדי למגר את הלקסיקון הזה של גזענות ואפליה, אבל אני לא יכוןלה להילחם למגר את התופעה כשהעשייה בשטח היא אחרת. אומרים לי 'אם את לא כמו המורה הזאת שמקבלת את כל התנאים, איך את חושבת שאני אאמין לך שאת מדברת על שוויון הזדמנויות? איפה את רואה אותי שאני אאמין לך שאני באמת אסיים בית ספר ברמה גבוהה ובציונים טובים ויקבלו אותי במערכת ההשכלה הגבוהה כמו שאני רוצה ואני אצליח בחברה הישראלית?' אני צריכה להוות דוגמה ומודל לילדים שאני עובדת איתם, לא רק לדבר איתם, אלא באמת לחוש את זה ולעשות את זה. את זה אתם צריכים לקבל, משרד החינוך, הלכה למעשה.

תודה רבה לך. זהבה טיספי.

כן. אני רוצה להתייחס בשתי נקודות. אני מהקרן לידידות. הקרן לידידות מפעילה תכנית שנקראת אזימוט שיש בה גם מרכיב להכנה לשירות צבאי. אנחנו גם בקשר עם היחידות הרלוונטיות בתוך הצבא, גם עם - - - וגם עם בן נתן והם מכירים את התכנית. אנחנו גם נותנים מלגות לבני נוער שרוצים להשתלב במכינה שנתית או חצי שנתית. אני אומרת את זה למשרד החינוך, כי אני אשמח לשתף בידע שיש לנו, אנחנו מריצים את זה שנתיים, אבל אנחנו כבר למדים איפה לשווק, מה לעשות. המעטפת ההורית שדובר עליה, שהיא חלק מאוד מאוד מהותי לתוך הדבר הזה.

וככה בהתייחס למה שאולי רוני אמר, הרעיון הוא לעבוד בצורה משמעותית ואיכותית טרום צבא, שכשמגיעים לצבא אנחנו בעצם אולי מייתרים את התכניות, אבל בו זמנית צריך להבין שצריך לעבוד גם עם מערכות. להכין נוער וצעיר או צעירה לשירות צבאי משמעותי אבל הוא פוגש תגובות שהן לא ראויות ואפילו גזעניות בתוך המערכת הצבאית, זה מה שבעצם משתק את הכול ומחזיר את זה ממש אחורה.

אז אני אשמח אם נוכל אחרי זה גם לשבת ולהחליף פרטים. ומעבר לזה, אני אשמח לדעת אם יש איזה שהוא קשר גם בין המשרדים, כי לצורך העניין משרד הבריאות, דיברתם על העובדה שאתם רוצים לראות איך אתם מכניסים למקצועות הרפואה החסרים, רופאים ורפואה בעיסוק וקלינאים וכו', אז איפה מייצרים חשיפה לאותם מקצועות כבר בתוך בית הספר, כי הרי אנחנו יודעים - - -

ביסודי.

כן, החשיפה חייבת להגיע בתוך בית הספר וביסודי, כי הרי ברור שהחשיפה לאותם מקצועות ריאליים מדעיים וכו' זה מה שמבנה בסוף את הסטודנטים לרפואה. הפתרון הוא אולי פתרון, צריך להחזיק אותו בשתי ידיים, גם בטווח המיידי של איך כרגע מייצרים חשיפה למי שהוא בעל פוטנציאל להגיע, אבל גם איך מייצרים את הדור הבא, זאת אומרת אם מכיתה ד'-ה' לא נחשפתי לתפיסות מדעיות וכו' וכו', אז כשאני מגיע לבחירת התואר שלי אני לא בהכרח אפנה לאותם מקצועות מדויקים.

אז אני שואלת, האם יש קשר בין המשרדים, וגם פה, מן הסתם, בהשלכה למשרד הביטחון, איפה יש ראייה קצת מתכללת של הדברים?

אין.

יש, ונקבל תגובה. נשאל אותם. הדובר הבא שלנו זה מספין אלמיהו.

שלום וברכה. אני איש שטח. אני משתתף הרבה בוועדות ודברים שאני לא רואה אותם בשטח אני בא ושומע דברים כאן, מספרים שלא אומרים לי כלום. בשטח, מי שמבצע בשורה התחתונה זה רשויות מקומיות וברשויות המקומיות כל ההנחיות למיניהן, אם זה חינוך, רווחה, בריאות, לא מגיעים. שם יש שולחנות עגולים שנציגי הקהילה יושבים שם, הם האנשים שיודעים. גם ועדי השכונות שיושבים בשכונות, שהם יודעים, שהם רלוונטיים וגם עמותות וארגונים למיניהם שעובדים בתוך הרשויות המקומיות, הם לוקחים חלק. שם לומדים את העבודה המקצועית, שם לומדים מה כן מצליח, מה לא מצליח. אם אתם לא מדברים עם השטח ואני לא שמעתי חוץ מפרט רווחה כאן שצוין, תכניות שדוברו עליהן, שהוצגו מול הרשויות המקומיות ודנו עם הרשויות המקומיות, פה לא ראיתי. אז מה לעשות? הדברים, לא עושים אותם בשטח. מי שמבצע, בשורה התחתונה, הוא לא משרד החינוך, המטה, אלא הרשות המקומית בשטח.

גם פה דובר בנושא של תנועות הנוער, דובר בנושא של הכנה לצה"ל, אני לא רואה פה - - - משרד הביטחון עושה פעילות נפרדת, משרד החינוך עושה פעילות נפרדת, כל ה - - -

זה לא נכון, הכול מתוכלל.

הכול מתוכלל, אבל אני איש שטח ואני יודע מהנתונים, מה לעשות, שכל אחד מדבר באוויר. אם אני מסתכל פה, ה-8,000 שדובר, פה מישהו אמר בוא נדבר מה השמות שלהם, הם מאחורי הקלעים. זה אחת. בי"ת, 80% מבני הנוער הם בני עקיבא, מה עם התנועות האחרות שקיימות? כמה אחוזים יש שם? אין. אני יודע את זה מירושלים, אני לא יודע ממקורות אחרים שאתם מדברים.

הגופים פה, דובר, כל מרכזי ההיגוי אחרים. החבר'ה האלה הם אנשים שצברו ניסיון, אחר כך כל אחד מביא תכניות, יקבלו תכניות ואחר כך אתם מחפשים את אותם אנשי העדה, לחפש אותם שהם יעסקו בתחומים שאתם מצליחים. לפני רגע אתם מגרשים אותם ואחר כך מחזירים אותם בדלת אחרת כדי לעסוק עוד פעם ולא על תקן. אנחנו צריכים פה לדבר גם על הנושא של ייצוג, אם זה בתחום החינוך והכול, אם אנחנו מדברים על תקן. אם לא תקן, אז לא עשינו שום דבר. עוד פעם אנחנו חוזרים לאותו גלגל. זה חשוב.

דבר נוסף שאני רוצה להתייחס אליו, לפני כשבוע דיברתי עם טנא בריאות. טנא בריאות ממתינים לפחות חצי שנה לתקציב. אני מבקש פה, יש לי מועדוני קשישים שאני רוצה לקבל הסבר בנושא של סוכרת, כל מה שהוא הציג, אין להם תקציב. לכן, בואו נדבר, האנשים בשטח.

נושא נוסף שחשוב לי לדבר, אנחנו בשנה שעברה עשינו פיילוט בנושא של גיוס ושילוב מורים יוצאי אתיופיה בתוך המערכת. זו אחת התכניות שהעירייה לקחה על עצמה. כשחיפשנו מתוך 180 המורים לפחות 80% בתחום של חינוך מיוחד, תנ"ך ותושב"ע. אם אתם מכשירים את החבר'ה, בואו נעשה היצע מול ביקוש. בשטח מחפשים מתמטיקה, אנגלית, מורים לאנגלית וכו', בואו נעשה התאמה לזה. אם תכשירו אותם בתושב"ע בבית הספר לא יקבלו, אין צורך במורה לתושב"ע, לא כולם הולכים לבית ספר דתי, צריכים לפזר אותם. לכן צריך להיות היצע מול ביקוש.

תודה. לליאור יש שאלה. תשאל את השאלה שלך.

יש לי שתי שאלות למשרד החינוך ולמשרד הבריאות. משרד החינוך הגדול מכשיר מורים יוצאי אתיופיה וממנה מנהלים שלו, ומה קורה? הוא מתחנן למנהלים שהוא מינה שיקבלו את יוצאי אתיופיה. זה פשוט זלזול באינטליגנציה של האנשים.

זו לא שאלה, ליאור.

אנחנו לא מתחננים.

לא, אמרתם שהוא צריך להסכים.

זלזול באינטליגנציה.

רגע, אתם תענו. השאלה, אני כהבנתי - - -

זה פשוט לבוא ולירוק לאנשים בפנים. את המנהלים שאת ממנה בעצמך את מתחננת שהם יקבלו את יוצאי אתיופיה, גם מורים וגם ילדים.

אנחנו לא ממנים מנהלים. מה הקשר? אני לא אחראית על מנהלים - - -

אותו דבר בילדים יוצאי אתיופיה.

בואו לא נעשה ויכוח, תשאל, תרשמו ואתם תענו.

אדוני היושב ראש, אותו דבר בכל מקום בארץ, גם הילדים של יוצאי אתיופיה, הם מתחננים למנהלים שהם ממנים שישימו את הילדים של יוצאי אתיופיה. זה משרד החינוך.

משרד הבריאות, רציתי להגיד לך את זה בטלפון, אבל אני חייב לדבר. המון עובדים של בית חולים קפלן, יוצאי אתיופיה, בזמן האחרון הם ממורמרים מאפליה וגזענות. הם אומרים לי 'תשמע, ליאור, כל חולה שבא להיבדק בבית חולים קפלן, ישר, לא משנה איזה מחלה יש לו', אם אני פה 30 שנה ואני בא להיבדק בבית חולים קפלן, ישר לוקחים אותי לחדר בידוד. בכל מחלקה, ישר יוצאי אתיופיה בא לבית חולים קפלן לחדר בידוד. לא משנה מה יש לו, הם בודקים אחר כך שלושה-ארבעה ימים ואחר כך מחזירים אותו למחלקה רגילה. פשוט זה מקומם. זו גזענות לשמה, אי אפשר לעבור עליה. גברתי, באמת.

הדוברת האחרונה, אורלי גוטמן, המרכז האקדמי מכון לב.

תודה רבה. קודם כל סליחה על העברית שלי, אני חושבת שאני העולה הכי חדשה פה, הגעתי לפני שישה חודשים. תודה רבה על ההזדמנות.

ברוכה הבאה.

אם מותר לי להגיד שמהעיסוק הקודם שלה, שהיא הייתה אחראית בנקוץ' באמריקה, בניו יורק, לעלייתם של אלפי יהודים מאתיופיה לישראל. ואחרי שהיא עשתה את זה היא עלתה לארץ כדי לעזור בקליטתם פה בישראל. יישר כוח על כל מה שעשית, ואת עושה ותעשי למען הקהילה.

זה לא בדיוק נכון, בגלל שאברהם עשה את רוב העבודה. אז שלום, רק להגיד משהו קצר, אני עובדת עכשיו במרכז אקדמי לב, מכון לב, אני לא יודעת אם אתם מכירים, מכירים כולם?

מכירים מה, מחוברים למציאות.

מכללה דתית, אקדמית, בין מכללה לאוניברסיטה, יש לנו גם מחקר פה בירושלים, הם מכללה דתית, איפה שלומדים הנדסה וטכנולוגיה. במרכז אקדמי לב יש לנו סטודנטים ובוגרים יוצאי אתיופיה כבר 18 שנה, ו-18 שנה אנחנו עובדים לצמצם את הפערים ואנחנו מצליחים. יש לנו עכשיו 135 סטודנטים יוצאי אתיופיה, שרובם לומדים הנדסה, הנדסת תוכנה, אלקטרוניקה, אלקטרואופטיקה ותקשורת וגם מינהל עסקים. יש לנו 40 סטודנטיות שלומדות סיעוד, רוב הסטודנטים שלנו לומדים הנדסה ומצליחים. אחוזי ההשמה שלנו הם 99% של הסטודנטים שלנו יוצאי אתיופיה ו-89% בתחומים שלהם.

אז אנחנו מצליחים, אנחנו מודים לכולכם על המלגות שאנחנו מקבלים, אנחנו רוצים להמשיך להצליח ואם אתם מכירים סטודנטים מתאימים, בבקשה תשלחו אותם אלינו, יש לנו גם מכינה ואנחנו עושים את הכול בשביל הסטודנטים יוצאי אתיופיה שלנו. אז בבקשה תשלחו אותם אלינו.

יש לנו בעיה קטנה השנה. בעבר קיבלנו תרומות ממקורות פרטיים עבור שיעורי תגבור, השנה אין לנו את זה וקיבלנו ממינהל הסטודנטים רק 15,000 שקל עבור 135 סטודנטים יוצאי אתיופיה לשיעורי תגבור, שיעורים פרטיים ועוד כמה דברים קטנים. זה יוצא משהו כמו 70 שקל לכל סטודנט לאורך כל השנה לשיעורי תגבור. זה באמת בעיה, אנחנו לא נוכל לעמוד באחוזי ההצלחה שלנו עם השמה, אנחנו מפחדים שקודם כל לא נצמצם את הפער ואנחנו מפחדים שהם לא יצליחו לסיים את הלימודים בלי שיעורי תגבור. זה מאוד מאוד חשוב שאנחנו נקבל את העזרה הזאת ושנוכל לעמוד בהצלחה שלנו. תודה.

שכחת להגיד שזה לא מכללה, זה מכון אקדמי, מקביל לאוניברסיטה.

לפני שאני מסכם את הדיון אני רוצה לתת למשרדי הממשלה כדי להתייחס לשאלות וטענות שעלו. קודם כל המשרד המתכלל זה משרד ראש הממשלה, לירית, בבקשה.

תודה. יש חששות וזה מאוד מובן ויש דעות מגוונות וזה מאוד טבעי, ויש דרכים שונות לפתרון. אני לפחות יכולה לומר שאת כל הדברים שעלו כאן אנחנו שמענו. אנחנו הקשבנו, אנחנו נפגשנו עם האנשים, לא עלה כאן משהו שהוא חדש לנו. בסופו של דבר הייתה קבלת החלטות שהתבססה על כמה וכמה אילוצים. זה לא אומר שמה שאתם מציעים הוא לא טוב או שהוא לא נכון, זה רק אומר שכששוקלים את זה מול שיקולים נוספים בסופו של דבר התקבלו ההחלטות שהתקבלו ואני מזכירה שמי שקיבל את ההחלטה זה ממשלת ישראל, זאת אומרת ועדת השרים, זה קיבל תוקף של החלטת ממשלה.

אנחנו היינו בהחלט ערים לחששות שעלו כאן ואנחנו עשינו כמה דברים כדי, אני מקווה, להבטיח שאנחנו לא נהיה עוד ארבע שנים במקום הזה ונהיה באותו מקום. אז קודם כל קבענו מדדים, כל משרד קבע מדדים. נכון שבחוברת הזאת המדדים הם מדדים ארבע-שנתיים אבל כבר בוועדת השרים משרד החינוך הציג את המדדים השנתיים שלו ואולי מה שיכול לנבוע בסיום הוועדה הזאת, אולי כדאי להזמין את משרד החינוך להצגה נוספת. אני חושבת שאולי אפשר להעמיק יותר, זה נושא מאוד מאוד גדול, זה גם משרד עתיר תקציבים, אני חושבת שיכול להיות שכדאי להביא עוד אנשים למעגל השיח הזה מהמשרד. שווה, אני חושבת.

בכל מקרה כל המשרדים מחויבים לקבוע את המדדים שלהם על ציר הזמן. בוודאי אנחנו בטח לא נחכה עוד ארבע שנים ואז נסתכל לראות אם אנחנו הגענו. אנחנו מחייבים בהחלטת הממשלה, תקראו אותה, תסתכלו, כל משרד חייב לקבוע עד תחילת 2016 את המדדים השנתיים שלו. המשרדים מקימים את הוועדות המקצועיות המייעצות, מתוך כוונה, ציינת את זה בתחילת דבריך, הקהילה זה העיניים והאוזניים שלנו במה שקורה בשטח. אין לנו עיניים ואוזניים אחרות ולכן מאוד חשוב שהאנשים יהיו משולבים בכל תהליכי העבודה ויביאו את הידע ואת הנתונים.

הדבר הנוסף זה צוות היישום והבקרה אחרי התכנית, שאנחנו מקימים במשרד אצלנו. אני ממש מבטיחה לכם שאנחנו משתדלים לעשות את זה הכי מהר שאפשר במסגרות הבירוקרטיה. אני מקווה שתוך שישה שבועות אנחנו כבר נהיה במצב שנתחיל לבחור את האנשים והם ייכנסו לעבודה.

אני יכולה להבין שאנחנו מסתכלים לאחור ואנחנו אומרים על איזה שהיא תכנית שהיא תכנית לא טובה, הרבה יותר קשה לי לקבל את זה שאנחנו עוד לא התחלנו, עוד לא יצאנו לדרך ואנחנו כבר אומרים שזה לא טוב. אז יש לי בקשה, תנו צ'אנס. אנחנו הולכים כאן לתהליך שהוא באמת מחייב שיתוף פעולה של כולם והתגייסות של הקהילה והתגייסות של הממשלה. חובת ההוכחה היא עלינו, היא על הממשלה, חד משמעית, בסופו של דבר יבואו וישאלו אותנו מה קרה בצמצום הפערים שדיברתם עליהם, מה קרה במצוינות ובמנהיגות. אני מסכימה שבוודאי ובוודאי יש לנו הרבה מאוד עבודה לעשות עם החברה הישראלית, בוודאי, אנחנו נעשה אותה, אבל חייבים חייבים חייבים לצאת לדרך מתוך אמונה שיהיה יותר טוב.

היו טענות של כמה הדוברים בעניין המגשרים. את יכולה להתייחס? כי עכשיו אני חושב שהכדור הולך למגרש של משרד ראש הממשלה.

בנושא המגשרים הנושא הוא של משרד החינוך לגמרי, אבל אני כן אגיד שבכמה וכמה הזדמנויות אנחנו שמענו ממשרד החינוך נכונות לקלוט את מי שיש לו תעודת הוראה בתוך המשרד. אנחנו גם הצענו בפגישות שהיינו לעשות את התהליך הזה, להתחיל לראות איך עושים את המהלך הזה של מי שאין לו תעודת הוראה, שתהיה לו, מפני שברור שלמגשרים יש ערך מאוד מאוד גדול וידע מאוד גדול ובסך הכול העבודה שנעשתה היא עבודה נהדרת ומצוינת. אז אני מציעה, במקום לתאר את המציאות הקשה, בואו נראה איך יוצרים תהליך שמאפשר לפתור אותה.

אני חייב לענות לה.

לא, דוד, אני לא אפתח את הדיון עוד פעם. עלו טענות, שאלנו אותה שאלה, אם יש לך שאלה תדבר איתה בסוף בנפרד.

מה עם הראייה הרוחבית?

זה ברור, זה משרד ראש הממשלה - - -

אז איך זה שהם לא מדברים את אותה - - -

הם מדברים, אני אסביר. היום מי שמתכלל את כל התכניות האלה, שמונה או שבע תכניות, יהיו גם עוד, מי שמתכלל זה משרד ראש הממשלה.

אני לא מדברת על התכלול, אני לא מדברת על מי שמתכלל, אני מדברת על אופן של גישה וראייה. האם מסתכלים על כל התכניות בצורה כזו ואז כל משרד עושה את שלו, או שישנן סוגיות שמבינים שהן סוגיות רוחביות ולכן, אגב הדוגמה שניתנה כאן, אם רוצים את הרופאים של מחר חייבים להתחיל בחינוך, אם רוצים שירות צבאי משמעותי זה חייב - - -

לירית, אנחנו חרגנו מהזמן, אני רוצה שנקבל את ההתייחסות ממשרדי הממשלה לטענות שעלו. הם הולכים לענות עכשיו. לירית קודם תשלים.

יכול להיות שיש עוד מה לעשות, יכול להיות שהדברים עדיין לא מושלמים, כן יש חיבורים בין המשרדים. הם התחילו לא דווקא בשולחנות עגולים, אבל בשולחנות העגולים יכולנו לראות שהם קורים. אני ודאי מסכימה שהדברים הם רצף והם לא איזה שהיא הסתכלות כזאת, אז אנחנו נסתכל על זה.

תודה. דוד, שאלה, בקיצור.

השאלה שרציתי לשאול והיא שאלה נכונה גם לגבי כל המשרדים. דובר על נציגים שיהיו מבני הקהילה ולא מהקהילה. האם יש איזה קריטריון מי הם האנשים האלה שהולכים לשבת שם, כדי לוודא שבאמת מדובר באנשים אובייקטיביים שמסתכלים על כלל האינטרס של הקהילה ולא אנשים שמנסים לדחוף את התכניות שלהם במסגרת הזו. איך מונעים ניגוד עניינים.

אני מצטרף גם לשאלה הזו, כי זו הדאגה בקהילה. בעבר כל התכניות שהוכנו, אז היו אנשים שנלקחו על ידי המשרדים, כביכול נציגי הקהילה, אז אני אומר שלא נבחרו, ולכן היום גם החשש שאותם אנשים דוחפים את עצמם להיות גם שם בוועדות ובכל מיני משרדים וגם בצוות הפיקוח. אני אומר את זה, אני שם על השולחן. זה מה שהולך בקהילה, הדאגה, הפחד שלהם.

לא חשש, זה אמיתי.

אוקיי. לכן אני רוצה, לירית, שגם את תשימי לב לשאלה הזו וגם ממשרדי הממשלה, אני רוצה שיגיבו. משרד החינוך, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לנושא ההכנה לצה"ל ולומר שכל נושא ההכנה לצה"ל הוא שיתוף פעולה בין משרד החינוך, משרד הביטחון וצה"ל ולכן כל התכנית היא תכנית כוללת, אנחנו בשיתוף פעולה מלא ורציף ונושא יוצאי אתיופיה הוא במרכז התכניות שלנו, קודם כל.

הדבר השני, כן, הכנה לצה"ל היא הפלטפורמה לא רק ליוצאי אתיופיה אלא לכל בני הנוער להשתלב טוב יותר ונכון יותר בתוך השירות בצה"ל. אני רוצה לגלות לכם סוד, שיש בעיה של אי שרידות בשירות, לא רק של יוצאי אתיופיה אלא של בני הנוער בכלל היום שהנושא של חוסן אישי וקבלת מסגרת וכללים וחוקים היא בעיה כוללת של בני הנוער, ולא רק של יוצאי אתיופיה.

אבל בשלב הזה אנחנו מדברים על עולי אתיופיה.

אנחנו עוסקים בזה ואנחנו ממוקדים בנושאים האלה. הכנה לצה"ל היא קריטית לשילוב טוב ונכון יותר כדי לא להגיע למקומות אחרים.

הדבר הנוסף, ליווי בתוך השירות, אתה צודק, זה לא נושא שאנחנו באופן אישי עוסקים בו, אבל אנחנו כן לוקחים עליו ומכינות אופק, שהן מכינות לפריפריה גיאוגרפית וחברתית, חלק מהמטרה והייעוד שלהם הוא לעסוק בליווי בני הנוער בתוך השירות, לתת אוזן קשבת, כמו גם תכנית זינוק בעלייה שכן, חלק מהמטרות שלה זה ליווי בתוך השירות - - -

לא נכון. זינוק לא עושה - - -

רגע, אני מוכנה לענות לכול. אני אומרת שזו מטרה ואנחנו רואים בזה חלק מהתפקיד שלנו, למרות שזה לא התפקיד שלנו במהותו, זה באמת צה"ל צריך לטפל ולא אנחנו.

נושא נוסף שעלה, תנועות הנוער. אני רוצה לומר שכשאני אומרת תנועות נוער אני מתייחסת לכיתה ד' עד י"ב והמספר שנתנו הוא לאחר מפקד תנועות הנוער שלקח את כל תנועות הנוער בכלל ובני הנוער וילדי יוצאי אתיופיה, זה מספרים מעודכנים מהמפקד האחרון. זאת אומרת אם רוצים שמות ומספרים וכו' אפשר לתת גם את הדבר הזה היום, בסוף המפקד. על זה נשאלנו כאן פעמיים.

נושא של הורים, אני יכולה לומר שגם כאן סדנאות להורים בנושא של הכנה לצה"ל זה חלק מתכנית הכנה לצה"ל. ברור לנו שאם ההורים לא ילוו את הילדים לקראת השירות בצה"ל הילדים לא יוכלו להתגייס כמו שצריך ואולי גם שם יכולים לפתור בעיות, מה שקראתם סוציאליות. זה נכון שהבעיה הסוציאלית היא מרכיב חשוב בסיפור הזה וחלק מהמטרה של ההכנה לצה"ל היא עם צה"ל לנסות לאתר את הקשיים לפני הגיוס כדי לתת להם פתרון או מענה לפני השירות, כך שיקל עליהם בתוך השירות לעסוק בנושאים שלהם ולא להגיע לקשיים.

אני הייתי מציע לך, ב-23 יישובים שיש ועדות ברמת ראש העיר, אני לא רואה אתכם שם בדיונים כאלה שמקיימים. אם יש לך נציג, תשלחי אותו לשם, כדי שיוכל לשבת שם ולחשוף את כל מה שאתם עושים כדי שנוכל לעשות את העבודה בצורה הכי נכונה.

אני אשמח לשתף פעולה ולהגיע לאותם יישובים.

הנה, תשתפו פעולה. תודה רבה. בעניין המגשרים, את יכולה להתייחס?

אני משתתפת בישיבות ועדת עלייה כבר שנים רבות, מעולם לא ראיתי ישיבה לא רק כל כך משותפת, אלא גם כל כך רצינית כמו הישיבה של היום.

תודה רבה.

שאלת לגבי המגשרים. אני יכולה לומר שאתמול התקיימה פגישה עם מינהל עובדי הוראה במטרה באמת לתפור חליפה שתתאים לכל מגשר בהתאם להשכלה שלו ובהתאם ליכולות שלו כדי לשלב אותם בתוך המערכת כעובדי חינוך וכעובדי הוראה. אני אוסיף עוד משפט אחד, עם השתתפות של הנציגים מקרב המגשרים.

אני יכול להיות בשקט, גם הם יכולים להיות בשקט שאתם תמצאו את הדרך לשלב אותם לתוך משרד החינוך?

זאת המטרה.

את כולם? 65 עובדים.

רחל, אני אומר, בואו לא ניכנס. יש כוונות טובות, בואו נתקדם עם זה.

לא קיבלנו התייחסות.

משרד הרווחה, בבקשה. אם יש לך למה להתייחס.

אני רק אוסיף שני דברים. אחת, אנחנו לא מסתפקים רק בהנהלה שמתכנסת שלוש פעמים בשנה, אלא גם בנינו תתי ועדות ואז אפשר להרחיב לנציגים נוספים. הדבר השני זה בתוך הוועדות היישובים אנחנו ביקשנו שיהיה גם נציג ציבור, איש הקהילה.

סליחה, חבר הכנסת נגוסה, לא קיבלנו התייחסות על התכנית ההיסטורית.

אני אמרתי בתחילת דבריי, דיברתי על הפסיפס - - -

היא אמרה בהתחלה. חברים, אנחנו לא נישאר פה כל הלילה, עוד מעט מליאה.

ליאור לא נמצא כאן לגבי ההערה על הנושא של גזענות בקפלן. גזענות זו תופעה שצריך למגר אותה באופן חד משמעי. אני לא יכולה להתייחס ספציפית לגבי קפלן מכיוון שאני לא מכירה את פרטי המקרה. אנחנו נדבר עם ליאור ואנחנו נטפל בנושא הזה.

לגבי הנושא של טנא בריאות, לפקדו יש ערוץ ישיר למשנה למנכ"ל, הוא יושב בוועדת המעקב, אנחנו מכירים את המצוקה התקציבים של פקדו, כספים שהיינו חייבים לטנא בריאות הועברו כבר. לגבי תקציבים חדשים, האם אנחנו נוכל לאפשר תקציבים חדשים, זה כבר תלוי בתכניות.

לגבי העבודה הבין משרדית, אני מסכימה איתך, הנושא הזה הוא מאוד חשוב, הוא עלה כבר בשולחנות העגולים ובפורום הבין משרדי. צוות היישום, שלירית מדברת עליו, אמור גם להיפגש לפחות שלוש פעמים בשנה בין משרדי, כך שיש שם, אני חושבת, הזדמנות, לירית, ליצור באמת לא רק מצב של עדכון אלא לדבר על הממשקים האלה. זה ממשק שכן עלה בשולחנות העגולים וכולנו מודעים לזה שזה לא יושב במשרד מסוים. אני חושבת ששווה להקדיש לזה מחשבה לגבי איך אפשר לקדם את זה ביחד. אני מסכימה.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל אני מאוד מודה לכל נציגי משרדי הממשלה ולנציגי הארגונים, גם לנציגי הקהילה שהגעתם מכל מקום שאתם עובדים.

אני רואה שהדיון מאוד חשוב, המעקב שאנחנו עושים, אני חושב שכרגע אנחנו נמצאים בשלב של לבצע וליישם את התכניות. במהלך היישום, במקום שאנחנו רואים שיש נזק יותר מאשר תועלת, אז כמובן אנחנו לא נעבוד בחלל ריק, אנחנו נתייעץ, נתקן את התכניות שמביאות נזק לקהילה. כרגע בואו ניתן צ'אנס, כמו שנציגת משרד ראש הממשלה אמרה, כולנו נשלב ידיים, כולנו נעבוד בשיתוף פעולה, לכולם יש כוונות טובות ואני חושב שבשילוב ידיים ובשיתוף הפעולה אנחנו יכולים לקדם.

היום המצב השתנה. צריך להבין, המצב השתנה ולכן אני אומר, לא נחזור לתכנית חומש ואני אומר לכם מה אנחנו מתכוונים לעשות. קודם כל, כל תכנית תיבחן כל שלושה חודשים בוועדה הזו. אני אומר לכם שאנחנו כל כך עבדנו שהדבר הזה יקרה ואנחנו לא ניתן שיהיה מסמוס בעניין הזה. אנחנו רוצים שהתכניות האלה ייושמו כלשונן ואת זה אנחנו צריכים לעשות וזה תלוי בנו, בעיקר בבני הקהילה. מה שאנחנו נדע לעבוד אז אנחנו נצליח.

אנחנו נקיים בעוד שלושה חודשים, אני מבקש ממשרדי הממשלה, תגיעו מוכנים עם התקדמות במה שאתם עושים. כרגע אני אומר לכם, לא עמדתם בלוח הזמנים של החלטת הממשלה וועדת השרים. תוך 60 יום היו צריכות להיות הוועדות העליונות או הציבוריות שאתם הייתם צריכים להקים עם 50% יוצאי אתיופיה בתחומים המקצועיים.

רק לתקן, כי משרד הבריאות כן הקים ונפגש אפילו - - -

בסדר, אני - - -

לא, צריך לדייק, כי זה נכנס לפרוטוקול.

בסדר, הקמתם, כל הכבוד, אז אתם מודל לחיקוי. תמשיכו ותתקדמו כמו משרד הבריאות. אני מתקן, במשרד הבריאות עמדו בזמן, במשרדים האחרים לא עמדו בזמן. זה מאוד חשוב.

דבר מאוד חשוב, כשאתם מקימים את הוועדות, תיקחו אנשים מקצועיים כדי לקדם את העניין. אני אומר לכם, אל תיקחו את העובדים שעובדים בתוך המערכת שם, כי אז לא נשיג. אנחנו רוצים שיהיה דו שיח, ויכוח, שלאנשים שיהיו בוועדה תהיה אפשרות של להתווכח, 'זה לא טוב', 'זה טוב'. אם אלה עובדים, אני מכיר, הם לא יפתחו את הפה. זה לתשומת ליבכם.

בדיון הבא שאנחנו הולכים לקיים בעוד שלושה חודשים יהיו עובדים בכירים במשרדי הממשלה. אני לא מזלזל בכם, סליחה, אני אומר בכירים ברמת מנכ"לים ושרים, לזה אני מתכוון. אני לא יכול להתחייב לגבי השרים, כי לפעמים לשרים יש עיסוקים אחרים, אני ומנהלת הוועדה פה, דנה, נעשה מאמץ שגם שרים יבואו, אבל לפחות המנכ"לים יגיעו לפה. זה מה שאנחנו רוצים לעשות, כי אנחנו רוצים שהדבר יזוז. אני לא רוצה בפעם הבאה לשמוע שהכסף לא הגיע, התקציב לא הגיע. תקציב המדינה עבר ב-19 בנובמבר, אנחנו נמצאים בפברואר 2016, לפחות מ-1 בינואר כל התקציב צריך להגיע, אנחנו גם יודעים איך התכנית, זו הסכמה שהמימון יוצא גם ממשרדי הממשלה. לכן אני לא מקבל את התירוץ של 'הכסף לא הגיע'. שימו לב לדברים האלה.

אני מודה לכם, לכל המשתתפים, סליחה שהארכנו את הישיבה, אבל זה עניינית, תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:55.