הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 111

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ג בשבט התשע"ו (02 בפברואר 2016), שעה 14:30

הצעת חוק לעיגון מעמדם של בתי המשפט הצבאיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו–2015

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

זאב בנימין בגין

ענת ברקו

רויטל סויד

אוסאמה סעדי

אלעזר שטרן

מוריס הירש - פרקליט איו"ש, משרד הביטחון

ענת אסיף - יעוץ וחקיקה ייעוץ, משרד המשפטים

עינת גדעוני - רפרנטית יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עידית אנגלברג- טלר - מתמחה, משרד המשפטים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

סיגל קוגוט

אפרת חקאק

נעמה לזמי

אסף פרידמן

יפעת קדם

הצעת חוק לעיגון מעמדם של בתי המשפט הצבאיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו–2015

צהריים טובים, אני מקבל בברכה את חבריי חברי הכנסת היושבים סביב השולחן, את החברים היושבים במעגל השני, את אנשי הממלכה ואת הצוות שמלווה אותנו. הצעת חוק לעיגון מעמדם של בתי המשפט הצבאיים, הצעת חוק של חברת הכנסת ענת ברקו. כפי שמקובל, ניתן לה להציג את האני המאמין שלה בהצעת החוק הזאת, אחר כך נמשיך.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתחיל בתודות לך על כך שקיימת את הדיון כמה שיותר מהר. אני רוצה להודות לסיגל ולצוות המשפטי הכל כך מקצועי שעזר לי לגבש את ההצעה, להתאים אותה, לעשות את הדברים הנדרשים כדי שנוציא תחת ידנו משהו שהוא גם תוצר טוב.

במדינת ישראל, מתוקף היותנו ריבון באיו"ש, יש מערכת שיפוט שהיום אנחנו לא כל כך נהנים מתוצריה במובן שאין הכרה ומעבר בין המערכת הצבאית למערכת האזרחית, אם אפשר לומר. המערכת הזאת היא מערכת שעובדת על פי נהלים משפטיים ברורים. יש בה ערכאת ערעור, שיפוט לנוער טרוריסט, מה שלא קיים בשום מקום בעולם. החוק המוצע לא בא לשנות שום דבר, הוא לא בא לספח את בתי המשפט הצבאיים, אלא יש בו הכרה בתוצרים של בתי המשפט האלה. זה לא חדש. גם בתי משפט מכירים בתוצרים של מדינה זרה, מבלי להתייחס למעמד בשטח.

הנושא הראשון הוא תיקון דיני ראיות. כיום מתקיימת קורלציה בין פסק הדין שניתן בהליך פלילי שמתקבל כראיה בהליך אזרחי, אך מה דינו של פסק דין כזה בבית משפט באיו"ש? למשל, אנשים שעשו את הלינץ'' ברמאללה. על מנת שקורבנות ישראלים שנפגעו יוכלו להגיש תביעה אזרחית, צריך שהחוק הזה יאפשר את זה.

יש גם נושא של רישום פלילי. הר.פ הזה מהווה אינדיקציה לזהות עבריינים מורשעים. יש היום בעיה במעבר של רישום פלילי באשר לפיגועי טרור ללא הסכמה מפורשת לכך. הצעת החוק שלי מתקנת וקובעת במפורש שגם הרישום הפלילי המתנהל במשטרה, יוכר גם אם הוא ניתן בפסק דין של בתי משפט צבאיים. הממשלה בעניין הזה מבקשת שאני אעשה את זה בתיאום עם המשרד לביטחון פנים. אין בעיה, אנחנו נעשה את זה.

אני חושבת שיש חשיבות רבה בקבלת הצעת החוק, היא מתיישבת עם המגמה העולמית של שיתוף המידע ומיסודו, במיוחד בתחום של עבירות ביטחון. קיומה של מערכת ערכאה שיפוטית באיו"ש היא עובדה קיימת. זו ערכאה שבמהלך השנים הפכה להיות יותר מקצועית ומכובדת. אני רוצה לומר שאי אפשר להתעלם ולנהוג מנהג בת יענה בתוצריה. החוק גם נותן עזרה לנפגעי טרור בתביעות אזרחיות נגדנו, שגרמו למוות או לפציעת יקיריהם. אין בחוק זה משום שינוי הסטטוס של בתי המשפט האלה שערכאת השיפוט בהם עולה בקנה אחד עם אמנת ז'נבה ועם משפט האזור.

תודה רבה לכולם. התיקון המוצע הוא לסעיף 42א לפקודת הראיות. הסעיף היום קובע שהממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט הפלילי שמרשיע נאשם, יהווה ראיה לכאורה בהליך אזרחי. הרציונל מחקיקת הסעיף היה למנוע הכרעות סותרות, לא לבזבז את זמנו של בית המשפט ושל העדים. התיקון המוצע זה להחיל את סעיף 42א לפקודה גם על בתי משפט צבאיים. בעניין הזה יש דעות מנוגדות. השיקולים של אלה שתומכים בהחלת הסעיף הם של עצמאות השופטים, המקצועיות שלהם, זה שדיני הראיות זהים בין דיני הראיות שקיימים בבתי משפט ישראלים לדיני הראיות שקיימים בצו. אלה שסוברים שלא להחיל את סעיף 42א, טוענים שהם מפרשים את המונח "פסק דין" כפסק דין שלא חל בבית משפט בישראל, אלא בערכאה אחרת. העניין הזה התגלגל לפתחו של בית משפט העליון. בנושא הזה לא התקבלה הכרעה. השיקולים שאנחנו חושבים שיש לתת עליהם את הדעת הם קודם כל חוסר השוויון שקיים בין נפגעי עבירה. קיימת היום סמכות מקבילה לבחון את העניין בבית משפט צבאי ובבית משפט ישראלי. אם אותו עניין של קורבנות העבירה הגיע לבית משפט ישראלי, הם יוכלו לקחת את הראיה לכאורה ולהשתמש בה בהליך משפט אזרחי.

זה לא לכאורה. אם זה אחרי פסק דין, זו ראיה.

ראיה לכאורה.

למה לכאורה? זה אחרי פסיקה של בית משפט.

זה החוק. 42 אומר ראיה לכאורה.

המשמעות כאן היא ראיה.

ראיה לאמיתות.

אחרי פסיקה של בית משפט, מי אנחנו הקטנים שנערער על זה?

נטל הראיה בפלילי הוא יותר חזק.

הוא יותר חמור גם מהצבאי?

לא, נטל ראיה של משפט פלילי צבאי הוא אותו דבר. צריך מעבר לספק סביר.

אם הפלילו אותך בבית משפט בישראל, ועכשיו אתה רוצה לנצל את ההפללה כדי לתבוע פיצויים באזרחי, אתה יכול להשתמש בזה. לעומת זאת, אם ההפללה הייתה בבית משפט צבאי - -

הוא שואל אם הנטל הוא אותו נטל.

אם הוא היה בבית משפט אזרחי אחר בישראל, אין ספק, נכון?

כן.

למה הספק קיים כאן, אם קיים? אחד, בגלל שחלה בו מערכת שיפוט אחרת שאתה רוצה להסתמך עליה. מערכת השיפוט האחרת, החיוב או דרך השיפוט שלה עונה.

היא אמרה בהתחלה שמערכת דיני הראיות היא אותו דבר. היא אפילו ציינה שהשופטים בבתי המשפט הצבאיים הם מכובדים וראויים.

צריך להתייחס לעניין של חוסר השוויון שקיים בין נפגעי עבירה, שהעניין שלהם מתנהל בבית משפט צבאי, לבין נפגעי העבירה, שהמשפט שלהם מתקיים בבית משפט ישראלי. אלה שמתנהל בבית משפט ישראלי יוכלו לקחת את פסק הדין וזה יכול להוות ראיה לכאורה במשפט האזרחי. לעומת זאת, לגבי אלה שהעניין שלהם מתנהל בבית משפט צבאי, זה כבר תלוי לאיזה שופט הם יגיעו. יכול להיות שזה יהווה ראיה לכאורה בבית משפט אזרחי. לעניין דיני הראיות, שזה משהו שאנחנו כן חושבים שצריך לבחון - -

האם את יכולה להסביר למה זה תלוי לאיזה שופט הם יגיעו?

כי יש מחלוקת בפסיקה.

יש שופטים שמקבלים את זה, יש שופטים שלא מקבלים את זה. לא נקבעה ההלכה עדיין.

לגבי דיני הראיות, צריך לבחון אם קיימת זהות. משיחות שניהלנו עם הגורמים הרלוונטיים, סעיף 86 לצו מחיל את דיני הראיות שקיימים בפקודה על צו. צריך לראות - זאת שאלה שאנחנו מפנים - אם זה מופעל ומוחל כמו שהוא.

עניין נוסף הוא כל ההסדרים הכלליים, ההסדרים הנוספים שנוגעים לסדרי הדין, לדין המהותי, האם הם חלים בצורה זהה, בצורה דומה. משיחות שקיימנו עם הגורמים הרלוונטיים, הסדרים מסוימים אומצו. אנחנו רוצים לדעת אם זה מוחל, ואם כן, מה ההשלכות של זה.

כפי שנעמה אמרה, היסודות של מערכת השיפוט באיו"ש ובבתי המשפט הצבאיים כמעט זהים ליסודות השיפוט בישראל. דיני הראיות מוחלים ככתבם וכלשונם לפי המחוקק הישראלי. כשהנשיא שמגר חוקק את הצווים הראשונים בנושא הזה באיו"ש, הוא קבע שהדין החל בדיני הראיות בישראל הוא הדין שחל בבתי המשפט הצבאיים. כך גם סדרי הדין. בסדרי הדין יש הוראה כללית שאומרת שבתי המשפט יפעלו למען עשיית צדק. הסעיף הזה פורש כאימוץ סדרי הדין המופיעים בדין הישראלי. יש קרבה מאוד גדולה בין הדין המהותי באזור, לביו הדין המהותי בישראל. בחודש אפריל שנה שעברה אומץ כמעט כל תיקון 39 לחוק העונשין. זה יסודות הדין. נטל ההוכחה, כתשובה לחבר הכנסת שטרן, במשפט פלילי באיו"ש, הוא אותו נטל כמו בבית משפט ישראלי, מעבר לכל ספק סביר.

לאחר מכן, מי הם האנשים שמקבלים את ההחלטות, מי הם השופטים, מה דרך המינוי שלהם, מה הכפיפות שלהם, אולי, לגורמים זרים? בתוך צה"ל קיימת יחידה של בתי דין צבאיים. בראש יחידת בתי הדין הצבאיים עומד אלוף בצה"ל. מדובר ביחידה עצמאית לחלוטין, גם בלי הצו שחל באזור יהודה ושומרון. אין דרך להשפיע על הערכות שלה. הם לא מקבלים חוות דעת מגורמים חיצוניים, הם לא תלויים בגורמים חיצוניים לקידום שלהם בשום דרך ובשום צורה. מדובר ביחידה סגורה, מוגנת היטב. כנ"ל גם כל השופטים שמתמנים לפי כשירויות שונות, לפי דרג השיפוט, אם זה בית משפט בערכאה ראשונה, אם זה בית המשפט הצבאי לערעורים. אלה מונחים שלקוחים מדרך מינוי שופטים בישראל, כמובן עם ההתאמות, כיוון שהממנה בסופו של דבר הוא אלוף הפיקוד כי הוא הריבון בשטח. לאחר מכן, מה הוא הרכב הוועדה שבוחנת ומאשרת את מינוים של השופטים וממליצה בפני האלוף. בכל הרכיבים השונים יש זהות די גדולה בין שתי המערכות.

יש גם מקרים בהם העבירה בוצעה בישראל, אבל העבריין עומד לדין בפני בית המשפט הצבאי. אפשר לראות את זה במסגרת המלחמה האחרונה. היו עשרות רבות של מפגעים שביצעו פיגועים בישראל, אבל בסופו של דבר עמדו בפני בתי המשפט הצבאיים על בסיס הקביעה שמקצת העבירה בוצעה באזור. ברגע שמקצת עבירה בוצעה באזור, קמה סמכות לבית המשפט הצבאי לדון בנושאים האלה. בתי המשפט הצבאיים פיתחו, כפי שאנחנו מסבירים במסגרת חוק המאבק בטרור, מהימנות ומקצועיות רבה בהתמודדות עם כל נושא הטרור, לכן יש גם מצבים שגם אם העבירה בוצעה בישראל, הקורבנות הם ישראלים - - אילו המחבל עמד לדין בפני בית המשפט אזרחי, הוא יכול היה ליהנות מהסעיף הזה. ברגע שהוא עומד לדין בפני בתי המשפט הצבאיים, אין לו דרך להתבסס על הסעיף הזה. כמובן שיש גם דרך אחרת. ברגע שיש פיגוע שמתבצע בתוך שטחי יהודה ושומרון, קמה סמכות גם בבית המשפט האזרחי להעמיד לדין את אותם אנשים. תמונת הראי בדברים האלה אמורה להילקח בחשבון.

הממשלה תומכת בתיקון הזה. עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שהחוק בנוסחו הנוכחי בפקודת הראיות לא מאפשר לקלוט לתוך המונח "פסק דין" את פסקי הדין של בתי המשפט הצבאיים, ולכן הדרך לשנות את זה היא בתיקון חקיקה, כפי שמוצע כאן.

רק בהתייחס לדברייך, חברת הכנסת ברקו, אין אימוץ כזה של פסקי דין ממדינות זרות בישראל, יש מה שנקרא אכיפת פסקי חוץ. זה מסלול אחר. זה מהטעמים שהושמעו כאן של סעיף 86 לצו בדבר עבירת ביטחון ששואב את דיני הראיות והרצון לא להטיל חסם כלשהו על נפגעי עבירה.

אנחנו התעלמנו מהחלק הזה של מדינה זרה. זה בסדר מה שהערת.

אני חושב שההצעה הזאת והעמדה של הממשלה הן לא מובנות, מאחר והעניין הזה, איך שאמרת כבוד היושב-ראש, התגלגל לבתי המשפט. העניין אפילו הגיע לפתחו של בית המשפט העליון בתיק שחברתי ענת ברקו דיברה עליו, שזה התיק של הלינץ' של שני החיילים שנרצחו ברמאללה. היה פסק דין של בית המשפט המחוזי, שאישר להגיש את פסקי הדין של בית המשפט האזרחי. הרשות הפלסטינית ערערה לבית המשפט העליון. מי שהתייצב ומי שביקש להתייצב בבית המשפט העליון, למרות שהוא לא צד למשפט, היה היועץ המשפטי לממשלה. המשפט שם הוא בין היורשים והעזבונות של הנרצחים של שני החיילים, לבין הרשות הפלסטינית. היועץ המשפטי לממשלה הואל לא צד. היועץ המשפטי לממשלה ביקש מבית המשפט העליון להתייצב כדי להגיש את העמדה שלו בפניו. זה לא קורה בהרבה מקרים, אלא במקרים שהיועץ המשפטי לממשלה חושב שמדובר בסוגיה עקרונית. הוא אמר: "מכוח סמכותי לפי סעיף 1 לפקודת סדרי הדין, ולאחר שראיתי כי הזכות של מדינת ישראל היא עניין ציבורי העלולה להיות מושפעת או כרוכה בהליך שלפני בית המשפט הנכבד, הריני להודיע על התייצבותי בהליך זה".

מה פסק בית המשפט העליון?

זה לא כמו שאמרה חברתי חברת הכנסת ענת ברקו שאין פה שינוי של סדרי עולם, שלא משנים את מערכת בתי המשפט, שזה דבר סטנדרטי שאנחנו מחילים את פסקי הדין של בית המשפט הצבאי. לא, יש פה שינוי יסודי, לכן היועץ המשפטי לממשלה התייצב. אני אקריא לכם מה הוא אמר.

מה השופטים אמרו, לא מה הוא אמר.

.

מה שחשוב זו העמדה של מדינת ישראל, לא של מערכת בתי המשפט. היועץ המשפטי לממשלה הביע את עמדת מדינת ישראל בפני בית המשפט העליון. אני מתפלא על הפרקליטות שבאה ואומרת שהממשלה תומכת. היא לא אומרת מילה וחצי מילה על העמדה של היועץ המשפטי לממשלה, עמדה עקבית שהוגשה ביותר מתיק אחד.

ממתי העמדה?

זה בתיק של הלינץ' מ-2009. עמדת היועץ המשפטי לממשלה: "פסק דין חלוט של בית משפט שאינו מוסמך לדון בישראל, לרבות פסק דין של בית משפט צבאי, אינו יכול לשמש כראיה לכאורה במסגרת הליך אזרחי בישראל. עמדה זו מלשון הסעיף, מתכליתו, מעקרונות שיטתנו וכללי המשפט הבינלאומי". זה התמצית. הוא מפרט. "היועץ המשפטי מדבר על כך שבתי המשפט הצבאיים באזור מתנהלים באופן עצמאי לחלוטין, ואינם תלויים מבחינה מהותי ומקצועית בגורם כלשהו במדינת ישראל. בהקשר זה חשוב להדגיש, כי מערכת המשפט הצבאית הינה מערכת מקצועית ומהימנה מאוד, אשר הסטנדרטים המהותיים והפרוצדוראליים לפיהם היא פועלת מבטיחים קיומו של הליך הוגן וצודק. מטבע הדברים, בפסקי דין של בתי המשפט הצבאיים ניכרת השפעת המשפט הישראלי, ובתי המשפט הצבאיים מאמצים לא אחת את ההלכות שנפסקו בבית המשפט העליון". כל הדברים כתובים. בסוף אומרים: "למעלה מן הנדרש נשוב ונבהיר כי אין חולק שתכליתם של הכללים המסדירים את מינוי השופטים בבתי המשפט הצבאיים, נועדו להבטיח כי השופטים שייבחרו יהיו מקצועיים, אמינים והוגנים. יחד עם זאת, יש לזכור כי שופטי בתי המשפט הצבאיים מתמנים לתפקידם מתוקף סמכותו של מפקד כוחות צה"ל באזור, וכי הליך הבחירה והמינוי שונה מההליך על פי החוק בישראל. המסקנה העולה מן האמור היא כי מערכת בתי המשפט הצבאיים הינה מערכת נפרדת ועצמאית אשר הוקמה מכוח דיני התפיסה הלוחמתית של המשפט הבינלאומי ופועלת לפי תחיקת הביטחון החלה באזור. הדין הישראלי אינו חל לגביה במישרין ואינו מקנה לה את סמכותה, ועל כן בית המשפט הצבאי הינו למעשה בית משפט זר לסוגיה דנן". זה לא אני אומר את זה, זה היועץ המשפטי למדינה, זו פרקליטות המדינה, זה משרד המשפטים. מה השתנה? מערכת בתי המשפט השתנתה? דיני הראיות השתנו?

מה הייתה הפסיקה של בית המשפט העליון?

בית המשפט העליון המליץ לבטל בתיק הזה את ההחלטה של השופט דרורי במחוזי, הוא אמר שזה לא מתקבל כראיה. הוא החזיר את התיק למחוזי. הוא לא נתן פסיקה תקדימית, אבל ביטל את ההחלטה של השופט דרורי. אנחנו מדברים על תיק שמתנהל בבית משפט, תיק תלוי ועומד בבית המשפט.

מה אמר משה דרורי?

משה דרורי חושב - -

הוא חשב שאפשר. היה ערעור לעליון.

הבאת טיעונים נפלאים, אבל הם נגד המסקנה שאתה רוצה להגיד.

למה?

אלא אם כן אתה אומר שמי שמחייב אותנו זה היועץ המשפטי, לא בית המשפט העליון.

דרורי הוא במחוזי.

כן, אבל העליון החזיר את זה אליו.

דרורי פסק מה שפסק. הרשות הפלסטינית ערערה לעליון.

בסוגיה הזאת אין הכרעה.

הם החזירו את זה למשה דרורי.

לא. בית המשפט העליון ביטל את פסק הדין של דרורי, הוא אמר שזה לא יהווה ראיה לפי סעיף 42. הוא החזיר את התיק הזה למחוזי. יש דרכים אחרות, זה לא שאנחנו סותמים את הדרך בפני התובעים להוכיח את תביעתם.

אנחנו מקלים בכך על קורבנות טרור. יש ערך מוסף בלהקל על קורבנות הטרור.

יש דרכים. היועץ המשפטי לממשלה מתייחס. הוא אומר: "נכון, אכן מסתבר שיקל על המשפחות לנהל את תביעתן בעזרתם של פסקי הדין בבית המשפט הצבאי, אבל בהליך שלפנינו מונחת בפני בית המשפט הנכבד שאלה משפטית כללית אשר יש לבחון אותה בהתאם". מבחינה משפטית, מבחינת משפט בינלאומי זו העמדה המשפטית הנכונה, אומר את זה היועץ המשפטי. לא שמעתי מהיועץ המשפטי וממשרד המשפטים מה השתנה, למה הם עכשיו נותנים חוות דעת בניגוד לחוות הדעת שהוגשה לבית המשפט העליון. נכון, סיגל, בית המשפט העליון לא אמר את דברו, אבל העובדה היא שלא רק בתיק של הלינץ', אלא בעוד 2,3 תיקים שהשופט דרורי נתן את אותו פסק דין, הלכו לעליון, החזירו למחוזי ואמרו לו: בינתיים אל תקבל את זה לפי סעיף 42.

עד שיתקנו את החוק.

זה מה שאני עושה.

לא, זה לא לתקן את החוק. אתה לא יכול לתקן את החוק אם היועץ המשפטי אומר שזה בניגוד לכללי המשפט הבינלאומי.

אני לא יכול לתקן את החוק?

זה לא חוקתי. המדינה אומרת. המחוקק יכול לעשות כל דבר?

היועץ המשפטי יכול להכתיב לנו, לכנסת, לא לחוקק?

לא, אבל יש חוקים שנפסלו.

בוא נחכה שבית המשפט העליון יפסול.

שום דבר לא השתנה. תהיו גם חכמים, כי פסקי הדין האלה שמוריס מדבר עליהם ניתנים נגד המבצעים. המשפחות יכלו לתבוע את המבצעים, ואז פסק הדין, כמו בתיק של מרואן ברגותי שנשפט בישראל - -

הוא נשפט במחוזי, לא בצבאי.

הוא נשפט בישראל, זה ההבדל. מרואן ברגותי, שנשפט בישראל, השתמשו בפסק הדין הזה נגדו בבתי המשפט בישראל. אף אחד לא אמר כלום. מערכת בתי המשפט הצבאיים, עם כל הכבוד, ענת, זה בית משפט זר ופסק דין זר. זה לא מונע מאנשים, חבר הכנסת בני בגין, ומהקורבנות לתבוע ולהוכיח, אבל אז הם צריכים להוכיח את זה לפי המערכת המשפטית ולפי דיני הראיות בישראל, לא לפי בית משפט צבאי, עם כל הכבוד. אם הם רוצים מיליונים, שיטרחו קצת ויוכיחו את זה. אל תעשי להם קיצורי דרך.

אין סתירה. גם לא השתנה שום דבר. עמדת היועץ שנכתבה עסקה בפרשנות החוק הקיים. נאמר באחת הפסקאות על כך שככל שרוצים לשנות את זה, הדרך היא בתיקון חקיקה, כאשר לא הובעה עמדה בעד או נגד תיקון החקיקה. זה מה שעכשיו הובא בפני ועדת שרים לחקיקה בתיקון הזה. כמו שאמרתי, הממשלה תמכה. היועץ המשפטי לממשלה לא סבור שיש מניעה בתיקון חקיקה כזה. זה לא שיש בו פגם חוקתי, כי אחרת הוא היה אומר את הדברים בוועדת שרים לענייני חקיקה. התיקון שמבקשים לקבל כאן לא משנה מהעובדה שאנחנו מסכימים שמדובר במערכת משפטית נפרדת, שמקורותיה המשפטיים שונים. על אף הדמיון הרב שיש, על אף ההחלה של דיני הראיות בסעיף ספציפי בצו בדבר הוראות ביטחון, המחוקק הישראלי מבקש לאמץ את פסקי הדין האלה. בגלל זה אנחנו מדברים על סעיף נפרד, אנחנו לא אומרים שאנחנו מבהירים מצב קיים. יש כאן סעיף חדש שאומר שההוראה הזאת תחול גם על פסקי הדין האלה.

אנחנו לא מבקשים לקבוע שינוי במעמדו של בית המשפט הצבאי.

בפירוש.

אני מודה לך, חברי אוסאמה, שהעשרת את הדיון. אני לא ער לכל הדברים האלה, לכן חשוב לקבוע את זה. אנחנו לא משנים את המעמד של בית הדין הצבאי. אנחנו אומרים שבהינתן שמעמדו שונה מבחינה מעשית, כך אני מבין את זה, ניתן לאמץ את המסקנות של בית המשפט.

גם באימוץ של פסק דין פלילי חלוט כנגד המבצעים, עדיין לנפגעים יש עבודה להוכיח. התביעות האלו מוגשות נגד הגורמים שיכולים לשלם תשלומים יותר גבוהים מהמבצעים עצמם. עדיין יש במשפט האזרחי כברת דרך להוכיח את העובדה שהם שלוחיהם, להוכיח את הקשר הסיבתי.

אתם משנים פה כללי יסוד, עם כל הכבוד. אתם משנים את המשקל של פסק הדין, את המשקל של בתי המשפט הצבאיים. אתם משנים את המצב החוקי הקיים.

הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (פסק דין פלילי של בית משפט צבאי כראיה בהליך האזרחי), התשע"ו-2016

תיקון סעיף 42א 1. בפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, בסעיף 42א, בסופו יבוא:

"(ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פסקי דין (פלילי חלוט) של

בית משפט צבאי, כהגדרתו בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת

תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט

בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007.

זאת הייתה הצעת חוק לתיקוני חקיקה שאנחנו עכשיו מפצלים. החלטה בדבר פיצול הצעת חוק לעיגון מעמדם של בתי המשפט הצבאיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 פ/20/ 2237, לפי סעיף 79ב לתקנון הכנסת. על פי הצעת ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מחליטה הכנסת לפי סעיף 79ב לתקנון הכנסת, לאשר את החלטת ועדת חוקה, חוק ומשפט לפצל את הצעת החוק לעיגון מעמדם של בתי המשפט הצבאיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 לשתי הצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את סעיף 4, חלק אחר מההצעה יכלול את יתר הוראות הצעת החוק.

מי בעד הפיצול , ירים את ידו?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 1

נמנעים – אין

הפיצול אושר

עכשיו אנחנו נצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (פסק דין פלילי של בית משפט צבאי כראיה בהליך אזרחי), התשע"ו-2016, תיקון סעיף 42א. מי בעד לאשר אותו לקראת קריאה ראשונה, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 1

נמנעים – אין

הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (פסק דין פלילי של בית משפט צבאי כראיה בהליך אזרחי), התשע"ו-2016, סעיף 42א, אושרה

ועדת חוקה אישרה את זה לקריאה ראשונה. ענת, שיהיה בהצלחה.

אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, ולהודות שוב לייעוץ המשפטי על הליווי לאורך כל הדרך. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:15.