הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 159

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ"ג בשבט התשע"ו (02 בפברואר 2016), שעה 13:30

יעדי שירות התעסוקה - דיווח לוועדה - במסגרת יום התעסוקה בכנסת

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מיכל בירן מיכל

יגאל גואטה

יעקב מרגי

עליזה לביא

מיקי לוי

מיקי רוזנטל

משה שמעוני - עו"ד, יו"ר מועצת שירות התעסוקה

בועז הירש - מנכ"ל שירות התעסוקה

מימי שמחה כהן - סמנכ"לית השמה, שירות התעסוקה

רפי ברנדר - סמנכ"ל תפעול, שירות התעסוקה

חגי לוין - סמנכ"ל תכנון, שירות התעסוקה

ערה שגב - יועצת בכירה למנכ"ל שירות התעסוקה

לאה ליברמן בנדר - דוברת שירות התעסוקה

אורי שיינין - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

קלאודיה כץ - מנהלת אגף תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

צבי הולנדר - הכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם, משרד הכלכלה והתעשייה

ניצה קסיר - ראש תחום שוק העבודה ותחום מדיניות רווחה, בנק ישראל

רינה פרנקל - חברת כנסת לשעבר

פיני קבלו - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

עדינה בר שלום - יו"ר המכללה החרדית

יעקב ויסברג - בית הספר למינהל עסקים, אוניברסיטת בר אילן

עדי ברמוחה - חברת מועצת העיר הוד השרון

סיגל רונן כץ - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח בישראל

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

רימון לביא - מרכז צוות תעסוקה, מרכז ישראלי לקידום צדק חברתי

ענבר אדמון - מנהלת קשרי ממשל ומדיניות, עמותת תפוח

עדי לי גייבל - מנהלת תחום קידום תעסוקה, עמותת תפוח

רמי אדוט - מרכז חזן, מכון ון ליר

נירית זקוביץ שישון - מנהלת הדרכה תחומית, ג'וינט ישראל

אבי פלימון - ראש תחום, ג'וינט ישראל

איריס צין - מרכז צעירים

אסתי זרדוך - רכזת תעסוקה והשכלה, מרכז כרמיאל

גזית נבו מושקוביץ - מנהלת רשות מקדמת תעסוקה, מעלות תרשיחא

זהבה בנאיבגי - רכזת מעסיקים, רשות מקדמת תעסוקה, מעלות תרשיחא

ורדה הלל - מנהלת מחלקת נשים, ויצ"ו

ענת סוכן - החוג לגיל הרך, ויצ"ו

מאיה קורן - ויצ"ו

אילה רזניק דותן - מנהלת כספים עצמאית, דירקטורית

שי רוזלב - יש עתיד

שרון ביטון - ייעוץ וקידום תעסוקתי לאוכלוסיות מוחלשות

נטע משה - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

יובל יפת - לוביסט

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

יעדי שירות התעסוקה - דיווח לוועדה - במסגרת יום התעסוקה בכנסת

צהרים טובים. אני מתנצל על האיחור. אנחנו בדיון במסגרת יום התעסוקה שמובילה חברת הכנסת עליזה לביא ולא נותנת לנו מנוחה בתחום הזה ואני רוצה להודות לך על כך ועל היוזמה לקיום היום הזה. אנחנו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת – וזה נושא שדנים בו באופן שוטף כאן – תמיד מדברים על נושא תעסוקה ועבודה.

אנחנו שמחים לקיים דיון מיוחד אבל זה לא הדיון הראשון ובוודאי לא האחרון. אני חושב שזה אחד הנושאים המרכזיים ואומר זאת מי שהכשרתו היא טיפול בעוני. אני מאמין שתעסוקה מהווה את אחד הפתרונות המרכזיים אבל לא הבלעדי. שלא יהיו אשליות, כל מי שחושב היום שמתמודדים עם העוני רק באמצעות עבודה, הוא טועה. הוא טועה כי העוני הוא תולדה של שילוב מערכות שנכשלו ושלא מסוגלות לייצר מהלכים חיוביים בהוצאת אנשים מהעוני.

אני שמח שיש לי כאן ידידה שהייתה בוועדה, נציגת בנק ישראל, ניצה קסיר. ברוכה הבאה. אני גם מברך את חברי הכנסת שנמצאים כאן אתנו. נמצאת אתנו גם רינה פרנקל, חברת הכנסת לשעבר, ואני שמח על השתתפותך בדיון.

היום ה-2 בפברואר 2016, כ"ג בשבט התשע"ו והשעה 13:35. אני חייב להגיד שאני בחרתי את הנושא של שירות התעסוקה מתוך אכזבה. אדוני המנכ"ל, זה מופנה במיוחד אליך.

זאת התחלה טובה כאשר מתחילים בשבח.

זאת אומרת, גרוע מזה לא יכול להיות.

הנושא הזה של שירות התעסוקה שאני מאוד מוקיר ומעריך, זה נושא שרציתי להכיר אותו כבר בשבועות הראשונים שלי בתפקיד ולא רק להכיר אותו אלא גם לחזק אותו וזה גם בגלל הרקע האישי, גם בגלל המפלגה אותה אני מייצג ונמצא בתוכה וגם בגלל החשיבות. נעשים מהלכים והיו מהלכים קודמים עם שמות לועזיים כאלה ואחרים ורציתי שהכנסת, ועדת העבודה של הכנסת, תקיים דיון בנושא הזה כבר בשבועות הראשונים של הכנסת, דהיינו, לפני עשרה חודשים. הייתה ישיבה עם המנכ"ל שהייתה מלהיבה בעיני המנכ"ל בא עם נכונות, עם ידע, עם המלצות חמות. כאמור, עד היום לא התקיים הדיון וזה אומר אנחנו לא שיתפנו פעולה. הכנסת לא תרמה את חלקה בתחום הזה ואני חוזר ואומר שהדיון היום הוא תירוץ אבל מעכשיו זה יהיה אילוץ לעבוד ביחד. משותף. זה יחייב אותנו לעשות יותר.

היו נתונים שהוצגו בזמנו על ידי המנכ"ל והם זעזעו אותי אותם יכולנו לתקן ביחד. שנת התקציב התחילה, שנת התקציב השנייה התחילה ואם לא נתכונן בחודשים הקרובים, ברבעון הקרוב מאוד, גם לא יהיה תקציב של שנה הבאה. שירות התעסוקה הוא קודם כל לאוכלוסיות המוחלשות. זה לא אומר שהשירות צריך להיות עני. השירות חייב להיות ברמה גבוהה, לוחצת ועם תוצאות מעל אלה שיש היום, למרות - שיעורי בית - שש שיפורים כאלה ואחרים. לא יכול להיות שיישארו אנשים שלא מקבלים משירות התעסוקה – והם שלכם אומר הרבה – את השירות ההולם ולא יימצאו לאנשים שציינתי לפני כן – תושבי כל המדינה – הפתרונות הנדרשים למצוקה שלהם בנושא תעסוקה כאשר התעסוקה בחלקה – אני חוזר על דבריי – מהווה חלק במוביליות חברתית הנדרשת.

לא יכולתי להתאפק אבל אני אומר את הדברים מתוך אהבה והערכה לשירות התעסוקה. אנחנו כן יכולים לשנות. אני לא דמגוג שחושב שבדיון אחד אנחנו נמצא את כל הפתרונות. לוועדה הזאת יש יתרון כי היא מקיימת דיוני מעקב בכל התחומים בתדירות שקובעים מראש ושומרים עליה והנושא של שירות התעסוקה באזורים הנדרשים ביותר הוא האובססיה של הוועדה הזאת.

אני בטוח שיש לכם תפקיד שלא מתמקד אך ורק במסגרות הטכניות אלא לשירות התעסוקה יש גם תפקידים נוספים בראייה כוללת של מה זה שירות תעסוקה. היכולת של אנשי שירות התעסוקה, אני מרשה לעצמי לומר ולא רק מידע אישי אלא ממה שלמדתי, היא הרבה יותר גדולה מיכולת הביטוי שלהם היום. אני לא תמים לחשוב שזה לא דורש עדכוני שכר, שיפור תנאי העבודה וכל הדברים אבל תבינו, יש לכם משימה לאומית גדולה. אני לא מסתפק בהכרזה שבסטטיסטיקה הרשמית של המדינה יש חמישה אחוזים מובטלים. זה לא מעניין אותי. אני יודע על עשרים אחוזים באזור שלי, בירוחם, בדימונה, בערד, בפזורה הבדואית וזה מה שמעניין אותי. זה שבתל אביב אומרים שאין כמעט אבטלה, בסדר, שישחקו עם עצמם אבל בפריפריה, במקומות הקשים, שם מחכים לכם, שם זקוקים לכם וזועקים אליכם.

לכן לשירות התעסוקה יש תפקיד אדיר ואם אני טועה, אני אשמח להתנצל, אבל לצערי אני בטוח שיש בזה הרבה מאוד מהלכים אפשריים ואני חוזר ואומר שצריך לעשות אותם יחד. אנחנו כמחוקקים לא נתחמק כי יש לנו השפעה ותפקידנו הוא לפקח, לפחות עכשיו בהגדרת החוק. 25 אחוזים מזמננו בוועדה חייבים להיות מוקדשים למעקב אחרי ביצוע משרדי הממשלה. תאמינו לי, אני מכיר את החברים מהקואליציה ומהאופוזיציה, לכולנו יש תיאבון אדיר לבצע או לגרום לבצע.

שוב, תודה לעליזה לביא על היוזמה, תודה למנכ"ל שירות התעסוקה וליושב ראש על שאתם שומעים את דבריי ומתאפקים.

רשות הדיבור לעליזה לביא, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. תודה מיוחדת על האפשרות לקיים שני דיונים במסגרת הוועדה גם בוועדת המשנה קיימנו דיון חשוב מאוד בנושא של תעסוקת קשישים בישראל.

אדוני, היום המיוחד הזה בא ורוצה לשים זרקור על המצוקה הגדולה בעולם התעסוקה בישראל ואנחנו מתבוננים קדימה, אל המחר. התיאור שאתה נתת הוא כאן ועכשיו. אבל אדוני, התיאור הזה קשה יותר. נתנו לנו חמש שנים בסקר שהוצג בדאבוס לפני כשבועיים לשינוי ענק בתוך עולם העבודה ואנחנו כאן במדינת ישראל נרדמנו במקום. אנחנו חוטאים כלפי הילדים והנכדים שלנו. לא מציידים אותם בכלים הנכונים הראויים קדימה וממשיכים לכוון אותם באותם מסלולים שאנחנו מכירים. אין כאן גמישות מחשבתית, אין הקנייה של מיומנויות, אפשר לבוא עד מחר ולדבר על כל מיני דברים שצריכים אותם ויש ניירות עבודה, אבל שום דבר לא מיושם בשטח.

אני מודה שלא הכרתי את זה אבל הבוקר בוועדת הפנים היה דיון שהוקדש לנושא של מיזמי תעסוקה בפריפריה, בדיוק על מה שדיברת אדוני, ושם דיברו אתי אנשים מדימונה ואנשים מכרמיאל שהקימו רשות מקדמת תעסוקה בערים שלהן. אנשים מכירים את הפרויקט החשוב והנפלא הזה אבל אז משרד הכלכלה החליט – אני לא יודעת למה – להעביר את זה לשירות התעסוקה והדיווחים שהגיעו הבוקר מהשטח הם קשים מנשוא ומדברים על נסיגה, על דריכה במקום, על חוסר התכתבות של רשות התעסוקה עם המיזם הנפלא הזה שהיה עשר שנים ושילב אנשים רבים בתעסוקה לפני שהוא עבר לשירות התעסוקה. כלומר, אני אומרת אדוני המנכ"ל, אני אומרת דברים בשם אומרם כדי לתקן. לא הכרתי את הנקודה הזאת אבל הדברים נאמרו באמת עם דמעות בעיניים של אנשים שהקימו את זה בדימונה ובכרמיאל והם באים ואומרים שזה כבר לא קורה, אנשים לא מצטרפים, אנשים לא באים, התנאים הם אחרים, שירות התעסוקה לא נותן מענה. אנחנו עומדים בפני שוקת שבורה של שינוי. כרגע זה התיאור אבל אתה לא יודע מה מחכה לך.

זאת לא בעיה אישית שלך. בזרקור של היום המיוחד הזה, התפקיד שלנו הוא לפקח, לראות איפה נרדמים בשמירה, איך הדברים לא קורים, איך אין סינרגיה החל מהגיל הרך והלאה על כל אותם שינויים שצורחים מול עינינו. הנתונים של ה-OECD שבאים לפתחנו ואת דאבוס הזכרתי. הנתונים שלנו, הנתונים שמוצגים בנייר עבודה שכותב יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה היוצא יוג'ין קנדל, אבל מה קרה לכל הניירות הללו?

אני מברכת אותך על העבודה אבל באמת אדוני היושב ראש, אי אפשר להשאיר אותו לבד. צריך להיות כאן פרויקט לאומי אבל שים לב לבקשה אישית שלי. אני רוצה לחזור אחרי הדיון הזה עם תשובות לאנשים בדימונה ובכרמיאל שהיו הבוקר בוועדת הפנים ואמרו שאי אפשר להמשיך כך כי אנחנו הולכים אחורה ולא הולכים קדימה. תודה אדוני היושב ראש ושוב תודה על האפשרות לקיים את הדיונים הללו. אני אצטרך לצאת ב-2:00 לכנס המרכזי שלנו באולם ירושלים. תודה.

תודה. יש לנו חבר כנסת חדש בוועדה, חבר הכנסת גואטה. אם תרצה, תקבל רשות דיבור ראשון.

יש לכם מצגת שרציתם להציג בפנינו.

כן. תודה רבה אדוני היושב ראש, חברי הכנסת. מה משה שמעוני, יושב ראש מועצת השירות. אני מקבל את דבריך הן לגבי האכזבה והן לגבי חשיבות שירות התעסוקה.

לפני שאני פותח, מכיוון שחברת הכנסת לביא תכף תצא, מילה על רשות מקדמת תעסוקה. אני ביקשתי להעביר את רשות מקדמת תעסוקה לשירות מכיוון שחשבתי שהמצב שבכל מקום פועלים מספר גופים ללא סנכרון וללא ראייה מתכללת, הוא מצב לא נכון. אני יותר מאשר אשמח להבין בדיוק על מה הטרוניות. אני אסביר לדוגמה ששירות התעסוקה מתקציביו הוא העביר לכל רשות מקדמת תעסוקה, ויש שש כאלה, תקציב שנע לדוגמה רק בשנת 2015 בין עשרות למאות אלפי שקלים לקיום קורסי הכשרה מקצועית מטעם רשות מקדמת תעסוקה. במסגרת הסינרגיה, כל ששת הרמ"טים מקבלים 3,000 אנשים בשנה ותכף נראה את סדרי הגודל של השירות. אני מצאתי את זה לא מספק ועל מנת לייצר סינרגיה ביקשתי להגדיל את הקיבולת שלהם מ-3,000 ל-3,600 עם אוכלוסיות של שירות התעסוקה על מנת להעביר אליהם אוכלוסיות בהן יש להם יתרון יחסי בטיפול.

תרשה לי לברך על כניסתו של חבר הכנסת מיקי לוי. לא הצגתי את כל חברי הכנסת אבל המאחרים זוכים בציון לשבח.

יש מקומות שיש לנו סינרגיה מצוינת כמו עכו וקריית שמונה, יש מקומות שהסינרגיה האישית פחות עובדת. אני חושב שיש לנו הבדל בין שני סוגי תרבויות שונות אבל אני אשמח לעבור גם אם התפיסה שלנו לגבי מאזן מדדים, מה זה שמו אנשים בעבודה וכדומה ולגבי התפיסה שלנו. תודה על ההערה.

אדוני היושב ראש, שירות התעסוקה הוא למעשה ראי של החברה הישראלית. יש לנו 460 אלף לקוחות בשנה שמייצגים את כל החברה הישראלית. זה מורכב מאנשים שמקבלים הפניה ומאנשים בהבטחת הכנסה כאשר עובדי השירות רואים 190 אלף אנשים בחודש, שזה בערך 24 אלף התייצבויות ביום. זה מוסד קבלת קהל עצוב לכל החברה הישראלית על כל שכבותיה. אני מסכים לגבי זעקת הפריפריה כמו שאמרת, אבל מבחינתי גם אדם בתל אביב, בירושלים ובחיפה באבטלה, הוא במצב משברי וזה נכון, מעבר לסטטיסטיקות, שיש כאן המון סיפורים קורעי לב.

שירות התעסוקה הוא תאגיד סטטוטורי שפועל מכוח חוק שירות התעסוקה 1959. מפורטים כאן התפקידים שלו שמבוצעים על ידי מבחן תעסוקה. המטרה שלנו היא למעשה להפוך את מבחן התעסוקה לאיכותי. כאשר אנחנו מסתכלים ורואים שאנחנו חיים בעולם רב שינויים, ברמת הפרט נושא תיווך העבודה, כל אופן מציאת העבודה, הולך ומשתנה. ברמת המדינה אנחנו רואים ונתקלים יום יום בבעיות של עוני, בבעיות של רווחה, בסוגיות של פריון נמוך ולמעשה המשימה העיקרית שעומדת בפנינו היא כיצד מבחן התעסוקה שמתקיים בין עובד השירות, מתאם ההשמה, לבין הלקוח דורש העבודה, יביא את הערך המוסף להסרת חסמים ולשילוב דורש עבודה בשוק העבודה.

על מנת להגיע למבחן תעסוקה איכותי, אנחנו יכולים לשים את כל האסטרטגיות בצד, אדוני היושב ראש, קודם כל נדרש שתהיה תרבות ארגונית שתהיה מסוגלת לשאת על כתפיה את האתגר החברתי הראשון במעלה והכבד הזה. מזה קרוב לארבע שנים שכם אל שכם עם עובדי השירות הנהגנו כמות עצומה של שינויים . מארגון שיובש תקציבית, שהיה קפוא, שהיה מאובן, פתחנו במסע כאשר בהתחלה זה לא היה קל אבל אני חושב שגם אנחנו וגם עובדי השירות כיום מבינים ששינוי הוא הדבר הכי קבוע, קל וחומר בעולם שמשתנה. אני לא אכנס אתכם לכל הפרטים אבל אני חושב שבאמת מגיע כאן יישר כוח עצום לעובדי השירות שנרתמו ואנחנו היום רואים שירות אחר אחרי יישום של עשרות שינויים.

מה מבחינתנו הוא מבחן תעסוקה איכותי. קלענו לדעת גדולים כי כמו שאתה תראה, החלק הנכבד של הפעילות שלנו מתמקד באוכלוסיות החלשות ואני אומר מראש שתמיד אפשר יותר. קודם כל, בנושא של ייעוץ תעסוקתי, יש לנו בשירות 124 יועצים, אלה עובדים שעברו הכשרה מיוחדת לנושא ועכשיו גם החלטנו לעלות מדרגה והשנה סיימו 18 עובדים קורס מאמנים. הם נבחרו מתוך שישים. זה קורס שניתן יחד עם גוף שמוכר על ידי אוניברסיטת בר אילן והוא מתקיים מתוך מטרה להרים קורפוס רחב של מאמנים על מנת שדורש העבודה, כאשר הוא מגיע, יזכה לכתף ולהכוונה תעסוקתית ברמה הגבוהה ביותר האפשרית וזה מהלך רב שנתי. 42 אלף אנשים עברו ייעוץ תעסוקתי ותכף נראה למה הוא משמש.

מבחינת הפניות לעבודה. כחלק מהשינוי, עלינו מלפני שלוש שנים מקצב של 3,000 השמות בחודש לממוצע של כ-5,000 השמות בחודש, עלייה של למעלה משישים אחוזים.

יחד עם המוסד לביטוח לאומי פתחנו במהלך של מיצוי זכויות. הכוונה לראות דורשי עבודה שיכולים לקבל את זכויותיהם כגון הבטחת הכנסה ללא התייצבות בלשכה או למיצוי זכויות נוספות על ידי ביטוי לאומי. התחלנו את הפרויקט הזה ב-2015, הפנינו 1,241 דורשי עבודה, 43 אחוזים מהם נמצאו פטורים מלהמשיך להתייצב בלשכה, ועוד 31 אחוזים בתהליך התייצבות. זה חלק ממסע מאוד רחב של שיתוף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי בראשותו של פרופסור שלמה מור יוסף שהוא למעשה השותף העיקרי שלנו בעשייה היום יומית.

כמה הפניתם אחרי מבחן תעסוקתי אפקטיבי כמו שכתבנו בדוח העוני? באיזה קצב?

הפניה למיצוי זכויות או בכלל?

כן. בכלל. אלה שהם בהבטחת הכנסה.

כל דורש עבודה מתייצב אצלנו ובביטוח לאומי והוא דורש זכאות. הביטוח הלאומי משיב לו על זכאות בהבטחת הכנסה תוך חודשיים בערך, זאת בדיקה די מורכבת, ולמעשה מאז אנחנו מדווחים על אותם אנשים. יש לנו כ-97 אלף אנשים בהבטחת הכנסה. למעשה זה דיווח שוטף אל מול ביטוח לאומי. תכף נראה מה אנחנו עושים.

אתם מנתחים את זה כאן?

כן.

זאת אחת הנקודות החלשות שהיו בבדיקה של דוח העוני.

נכון.

מספר המופנים או אלה שפונים כדי להיות מופנים, כדי למצות את הזכויות שלהם וכדי להתחיל לקבל.

אפשר לשאול כמה סירובים שירות התעסוקה רשם לאנשים בשנת 2015 ומה ההיקף של הקצבאות לקיום שנלקחו מאנשים כתוצאה מהסירובים האלה?

אתה ניצלת כאן קשר חברי. אחת הנקודות היא ששירות התעסוקה במתכונת הישנה שלו לא עמד בלחץ הנדרש כדי להפנות לביטוח הלאומי אחרי המבחן התעסוקתי – אני רואה כבר יותר אפקטיבי מכפי שהיה ובראוו – ואני שואל כמה הפניתם למשל בשנת 2015 לעומת שנה קודמת.

לעבודה?

לא. לקבלת הזכויות שלהם בביטוח הלאומי כי בלי הפניה שלכם הם לא יקבלו.

אם הבנתי נכון את שאלתך אדוני היושב ראש, למעשה לביטוח לאומי כולם מופנים. גם מתבצע מעקב שוטף כדי לראות שלמעשה אף אחד לא נשאר במידה - מה שנקרא בשפה הטכנית – שמפות ההתייצבות שלו הועברו כנדרש, כדי לראות שהקצבה משולמת בזמן וזה המון עבודה ומאמץ ביחד עם ביטוח לאומי. היכן שאנחנו משתפרים ויש לנו עוד הרבה עבודה, זה באמת בניסיונות ובמאמץ לשלב את אותם אנשים בשוק העבודה.

התכניות שאנחנו מפעילים. יחד עם להב"ה הפנינו בשנה שעברה כ-900 אנשים לקורסי מחשב, מייקרוסופט. קורס מייקרוסופט מתבצע ביחד עם מייקרוסופט, ויצ"ו ותפוח. 1,248 דורשות עבודה. זה קורס שמיועד רק לנשים. כחמישים אחוזים השמה בפרויקט הזה וכחמישים אחוזים מהמשתתפות בקורס הזה הן מהבטחת הכנסה.

זה במימון ישיר שלכם?

כן, במימון שלנו עם שלושת השותפים.

מי שלושת השותפים?

מייקרוסופט, תפוח ו-ויצ"ו.

למשרד הכלכלה אין תקציב להכשרה מקצועית?

יש לו תקציב להכשרה מקצועית. זאת יוזמה שלנו. משרד הכלכלה לא קשור לזה.

יש יוזמות משותפות עם משרד הכלכלה?

כן. תכף ניגע בהן.

נושא של תכנית תנופה. זאת תכנית בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, מיועדת לדורשי עבודה בהבטחת הכנסה עם רמת מוגבלויות קשה כאשר גולת הכותרת היא מימון של שלושה חודשים שיקום במרכזי השיקום של משרד הרווחה. זאת לאחר שהם עוברים אצלנו סדנאות שהן סדנאות שילוב, סדנאות כניסה לעבודה ואז בשיתוף עם משרד הרווחה נבנה סילבוס לשילובם בשוק העבודה. השנה פתחנו עשר כיתות ובשנה הבאה ביחד עם משרד הרווחה אנחנו מתכננים להכפיל את זה לעשרים כיתות. מעבר לסוגיות תקציביות, זה גם לקחת מרכז שיקום ולמעשה לבנות אותו לאותו סוג של עבודה ולראות שהוא עושה את זה טוב. זאת אומרת, מעבר להביא את הכסף, זה גם לראות שהעבודה שם מתבצעת. אנחנו כיום עובדים עם שלושה מרכזי שיקום ולקח לנו בעבודה משותפת יחד עם משרד הרווחה להגיע לסטנדרטים המבוקשים.

אלה המספרים האופטימליים של מקבלי השירות?

זאת תכנית שהתחילה בשנת 2015. זאת יריית הפתיחה של כיוונון המערכות כדי להגיע לתפיסה מקצועית משותפת עם משרד הרווחה שמרכזי השיקום יוכלו לבצע אותה, כמובן גם בנייה של המערכות שלנו ואנחנו מקווים שבשנה הבאה מקצועית וניהולית נוכל לעמוד ביעד של הכפלת מספר המשתתפים. אנחנו רואים את זה כמהלך שהוא רב שנתי. היינו רוצים לראות הרבה יותר כיתות אבל אנחנו לא יכולים להגיע לשם במכה אחת.

דיברת על שיתוף פעולה עם משרד הכלכלה. אנחנו מקבלים ממשרד הכלכלה תקציב של שוברים. אני מאוד גאה בעובדי השירות שלמעשה ניתן להם תקציב של עשרה וחצי מיליון שקלים ורמת הביצוע, החלוקה, הייתה לא פחות מאשר 99.5 אחוזים.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת מיכל בירן.

בשלוש השנים האחרונות השלשנו את תקציב השוברים והגענו בסיכום התקציבי לשנה הקרובה לכך שהוא יגדל בחמישים אחוזים, כך שלמעשה בארבע שנים התקציב יחמש את עצמו.

אני רוצה לומר משהו על חשיבות השוברים.

מה מאפשר השובר?

השובר מאפשר קורס כאשר היתרון הגדול שלו הוא גמישות. אתה כדורש עבודה, אחרי שעברת ייעוץ תעסוקתי ואושרת, אתה יכול לפנות למעשה לכל מכללה או גוף כל עוד הוא מוכר על ידי המשרד הממשלתי הרלוונטי ולמעשה נפרס כאן היצע מאוד רחב של קורסים. מחקר שעשה אגף תכנון אצלנו גילה שיש לזה השפעה מאוד יפה על העלייה בשכר שמרוויחים אותם דורשי עבודה.

יש השתתפות עצמי של האנשים? אם כן, איך הם משלמים?

כן, יש השתתפות עצמית. השובר הוא עד 7,000 שקלים והם מקבלים את זה Back to back ואם יש השתלבות בעבודה, הם מקבלים עוד מענק של 1,500 שקלים.

הם צריכים לשלם ורק אחר כך מקבלים את השובר.

נכון. הם קודם כל צריכים לשלם ואחר כך הם מקבלים.

חלק לא עושים את זה כי אין להם איך לשלם.

בחלק מהמקרים זאת בעיה. אכן כך.

אולי אפשר לחשוב על משהו בנושא התשלום. אני מבין את הצורך להבטיח את ההשתתפות ואני מניח שזה נובע מכך, אבל אולי כדי שלא נאבד בדרך אנשים, יהיה חצי מימון ורק בסוף את ההשלמה.

השאלה מי האנשים שמנצלים.

אפשר לשלם ישירות ואז לא צריך שהאישה או הגבר שהולכים לקורס יממנו זאת מכיסם.

זאת נקודה חשובה.

דיברנו על נושא של שוברים. נדבר על עוד שיתוף פעולה עם משרד הכלכלה וזה נושא של הכשרה פנים מפעלית. בשנת 2015 פעם ראשונה השירות קיבל תקציב ממשרד הכלכלה שעמד על שני מיליון שקלים. עם זאת השכלנו לנצל שני מיליון ו-600 שקלים שזה אמר למעשה להכניס 390 עובדים למסלולי הכשרה פנים מפעלית אצל 32 מעסיקים. זה אומר שהמעסיק רואה תשלום של כאלפיים שקלים למשך מספר חודשים כהשתתפות במימון העלות של אותו עובד, כמדומני לא יותר מעד שישה חודשים, ולאחר מכן אותו דורש עבודה ממשיך אצל המעסיק. למעשה זאת פעם ראשונה שהשירות הפעיל את התכנית הזאת באופן רוחבי והיא זכתה להצלחה מלאה.

מה שמדאיג אותי זה הסכום של 6,000 שמשולם וזה מהלך מבורך מאוד. האם יש לכם כבר בדיקה סטטיסטית כמה מהמעסיקים ממהרים לפטר אחרי ששת החודשים, אחרי שקיבלו את המענק, את האנשים האלה. אם זה לא כצעקתה כמו שאני חושב, זה בסדר, אבל אם זה כצעקתה, צריך לחפש דרך לחלק את זה לשני חלקים כדי שהמעסיק לא יפטר את העובדים אחרי שהמענק יתקבל לכיסו.

אני חושב שאתה צודק. אני לא זוכר, אבל כמדומני הוא מחויב להעסיק אותם לפחות לשנה. אני אחזור אליך עם התשובה.

אם יורשה לי להגיד מילה טובה על הפרויקט הזה. אני הפעלתי פרויקט כזה של עסק חברתי, של לימוד יוצאי אתיופיה במפעל בירושלים, וקיבלנו תמיכה מהפרויקט הזה. ההעסקה היא לפחות לתקופה של שנה וזה יופי של פרויקט ותודה על כך.

תראה כמה מחמאות אתה מקבל.

זה עוד לא הסתיים.

ואני עוד לא התחלתי.

שיתוף פעולה נוסף עם משרד הכלכלה הוא בתחום הכשרה מקצועית. 2,950 אנשים התחילו קורסי הכשרה מקצועית של האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה. 2,282 מתוכם הגיעו משירות התעסוקה. לצערי אלה נתונים שאנחנו מקבלים לאחר מכן מהכשרה מקצועית ואין לי עדיין מעקב אחר נושא של מסיימים והשמות לאחר מכן מהרגע שהם עזבו את חסותנו.

נושא של מעגלי תעסוקה. דיברנו אתך על זה אדוני היושב ראש. זאת למעשה תכנית שאנחנו מפעילים בטיפול בהבטחת הכנסה. זה מבוצע בתוך השירות, פרוס הרגע על פני שנה וחצי. חלק מהפעילויות שלא מבוצעות על ידי עובדי השירות, מבוצעות על ידי מאמנים חיצוניים. במסגרת התכנית הזאת, עברו בה כ-12 אלף אנשים בשנה וחצי האחרונות. הפעלנו קבוצת ביקורת למדוד את האפקטיביות של התכנית ואנחנו רואים לדוגמה שבקבוצת הביקורת של אנשים עם ותק של עד שנה, 51 אחוזים מהאנשים נשארו בלשכה לעומת 31 אחוזים שהיו בתכנית ואנחנו רואים גם פער של 14 אחוזים לטובת התכנית מהזרם הנכנס בהבטחת הכנסה. אנחנו גם רואים שמתוך כניסה לשוק התעסוקה יש עדיפות של שמונה אחוזים לטובת הפעלת התכנית. התכנית למעשה אפשרה לנו – וזאת פעם ראשונה – לגעת בקשיים המורכבים של אנשים בהבטחת הכנסה שיושבים אצלנו לא מעט זמן. זה כר פורה של שיתופי פעולה עם משרד הרווחה, הן ברמה הארצית, הן ברמה המוניציפאלית והן עם המוסד לביטוח לאומי. אנחנו בעיקר רואים כאן שהתכנית מאוד אפקטיבית במגזר הערבי אבל לא רק. שמנו כאן לדוגמה שתי דוגמאות לסיפורי הצלחה אצל אנשים – בני זוג מאום אל פאחם שהיה אצלנו במשך שנים ואחרי סדנת מכינה וכדומה השתלב קודם הבעל ולאחר מכן האישה.

עוד תחום אתו אנחנו מתמודדים, נושא של מכורים או מכורים לעבר וכאן יש קושי מאוד לא פשוט בהכנסה לשוק העבודה וכאן א', נרקומנית לשעבר שאיבדה את כל רכושה, למעשה התקבלה בסוף לעבודה עם בעלי חיים בארגון בראשון לציון.

אלה שתי דוגמאות רק כדי להראות שהתכנית הזאת, אחד היתרונות הגדולים שלה הוא שלמעשה במקום לבוא ולהתייצב בלשכה, אנשים מגיעים עוד פעמיים בשבוע, מקבלים על זה החזר הוצאות נסיעה ומקבלים הן טיפול פרטני ברמה של מאמן והן סדנאות. אנחנו גם מקצים לזה שוברים בהתאם לצורך אם האנשים אכן בשלב שמתאים לכך. דוגמה לבעיה היא שהמינימום לכניסה לשובר היא עשר שנות לימוד ואנחנו מתמודדים כאן עם לא מעט אנשים שיש להם השכלה יסודית חלקית. חלק מהניסיונות הוא שיתוף פעולה עם משרד החינוך בנושא של השלמת השכלה. אלה המספרים של האנשים שהעברנו, רובם ככולם מהמגזר הערבי, השלמת השכלה. אלה קורסים של תשעה חודשים ויותר ואלה מספרים היינו רוצים לראות אותם הרבה יותר גדולים וזה אחד האתגרים שלנו.

אלה המספרים הכלל ארציים?

שלנו. כן.

לא של המגזר הערבי.

לא. רק שלנו. אני בטוח שבמשרד החינוך המספרים הם אחרים. זה אחד הדברים שהיינו רוצים לראות כאן מיצוי מכיוון שלנשים עם השכלה יסודית חלקית, זה למעשה המפתח – כמובן מפתח ארוך טווח – להשתלבות בשוק העבודה.

נמצא כאן יושב ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת יעקב מרגי שידועה הרגישות שלו לנושאים האלה. אם אני לא טועה, בפגישה הראשונה שקיימנו רק 140 אנשים קיבלו השלמת השכלה.

כן. כאן המספר גדל פי שלוש אבל זה עדיין לא מספק.

זה לא מספק. בכמה אפשר להגדיל?

אני לא יכול להגיד כי למשרד החינוך יש תקציבים לנושא ולא כולם ממומשים דרכנו. יש להם את הקהל שלהם שמגיע אלינו ולא כולו דרכנו.

אני ממליץ ברמה ידידותית ועניינית לחבר הכנסת מרגי לקיים דיון בנושא הזה של השלמת השכלה למבוגרים. זה צריך להיות יותר ויותר בכל המקומות ולא רק במסגרות בתי ספר למבוגרים.

יש את פרויקט היל"ה.

זה בעיקר לצעירים. אני לוקח כדוגמה את המרכזים לגיל הרך, מי שלא מנצל את הנכונות הבלתי רגילה של האימהות שמגיעות עם הילד ומרגישות שחסרה להן השלמת ההשכלה הזאת כדי לא רק לטפל טוב יותר בילד שלהן או בילדה שלהן, אלא זאת גם דחיפה ללימודים ברמות גבוהות יותר. התקציב, אני יודע מידע אישי בעבר, משרד החינוך לצערי הוריד אותו בצורה דרמטית, הוריד את כל הנושא הזה של השלמת ההשכלה למבוגרים.

אני מרים את הכפפה. יהיה דיון מיוחד על כך.

בשיתוף עם הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, היום זה אצל השרה גילה גמליאל, התחלנו בשנת 2013, וכל שנה בהיקף של 15-20 כיתות מלמדים עברית תעסוקתית לדורשי עבודה. אלה בעיקר דורשות עבודה מהמגזר שאין ברשותן עברית שמאפשרת להן להיכנס לשוק העבודה. יש לנו כאן מיצוי מלא של התקציבים. כל תקציב שאנחנו מקבלים מהרשות מנוצל. העלות כאן היא לא פשוטה. היקף הקורסים נע בין 400 ל-600 שעות לדורשת עבודה.

אני לא אכנס למעוף, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים אלא אולי להראות שגם לשם אנחנו מפנים 500 דורשי עבודה במהלך השנה. שוב, אנשים שמגיעים, היו שכירים, מקבלים דמי בטלה וחלקם מקבלים הבטחת הכנסה ואחריות תעסוקתית. אנחנו מנסים ביחד אתם לסייע להם לפתוח דרך חדשה. אין לנו נתונים מכיוון שאלה תהליכים מאוד ארוכי טווח. אנחנו מפנים למעוף. הקורס, ההכוונה, פתיחת העסק, אלה תהליכים לא פשוטים.

נקודה אחרונה ברשותך אדוני. ליווי מפוטרים. כאשר יש לנו מפוטרים, בעיקר בפריפריה, בעיקר של מפעלים שנכנסים לכינוס נכסים, אנחנו מנסים גישה פרו אקטיבית ולהגיע לאותם עובדים לפני שהם הופכים להיות לקוחות שלנו. אני חושב שאנחנו אחד הגופים היחידים שלא רוצה שיהיו לו לקוחות. אני חושב שעשינו כאן מהלך מאוד יפה, הלשכה בשדרות עם מפוטרי נגב טקסטיל. היה מאמץ מאוד כבד לגבי מפוטרי מגבות ערד, אתגר לא פשוט לאור צמצום מקומות העבודה בערד. אנשים שולבו בעבודות בבאר שבע, בקריית גת ואפילו ברהט בסודה סטרים. אנחנו מנסים, כולל גם עכשיו, להיות במגעים עם מגה אבל כרגע, כל עוד לא יודעים לאן הענייניים הולכים, אין לנו עדיין מענה.

רק להראות שאותו שינוי ארגוני עליו דיברנו בהתחלה גם מביא להגדלת תקציבים וגם ליכולת ביצוע שלהם. שנת 2015 שירות התעסוקה למעשה הגיע לביצוע תקציבי של 91 אחוזים.

לעומת שנים קודמות?

בשנת 2014 עמדנו על 87 אחוזים ובשנת 2013 עמדנו על 81 אחוזים.

היחידה לאיכות השירות במשרד ראש הממשלה בודקת אותנו כמו עוד 19 גופים. אני חושב שאנחנו למעשה גוף שנותן שירות לאנשים במצב משברי ובסך הכול לאור הנתונים של שביעות רצון כללית מגיע כאן ציון יפה לעובדי השירות.

מילה אחרונה אדוני היושב ראש. בשנת 2016 אנחנו רוצים להשיק אתר אינטרנט. זה אולי כלי שלפחות ישים לאוכלוסיות המוחלשות.

היום אין אתר אינטרנט?

יש אתר אינטרנט. הכוונה להשיק אתר אינטרנט אחד עם טכנולוגיה יותר חדשה אבל עם מגוון שירותים יותר רחב שיכלול בין היתר אפשרויות למעסיקים לחפש באופן אקטיבי דורשי עבודה שעונים על הדרישות שלהם, לדורשי עבודה לחפש מי מתאים להם מ-25 אלף המעסיקים שעובדים אתנו, לתת ייעוץ פסיכולוגי או סדנאות מקוונות. דורש עבודה בעין יהב שצריך להגיע היום לסדנה בדימונה ורק האוטובוס עולה לו ארבעים שקלים, יוכל לעשות את זה און ליין. אפשרות להקל על אנשים ברישום ראשוני שיתבצע מהבית.

ארבעים שקלים פחות 14 אחוזים.

זה מביא אותי ל-34 שקלים. כנ"ל הקלה על אנשים ברישום ראשוני. המטרה שלנו, השירות העיקרי שאנחנו מספקים לאנשים הוא פרונטלי, הוא מול העובד, ועם זאת אנחנו רוצים לייצר מצב בו חלק מהשירותים, חלק מהערך המוסף כמו שרואים כאן יוכל להינתן ולהנגיש את זה לאנשים גם לפני שהם מגיעים ללשכה. תודה.

תודה. אתה באמת גורם לי ליהנות מצד אחד ולבכות ביחד כי זה כל כך מדהים לראות את השינויים ולראות את העשייה והכיוונים החדשים. שוב אני חוזר ואומר שאנחנו כאן כדי לשרת אותך בעניין הזה.

תודה.

חבר הכנסת מרגי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, המנכ"ל, יושב ראש מועצת שירות התעסוקה. קודם כל, תודה על הדיון שהוא דיון חשוב. השולחן הזה זכה לדיונים בנושא שירות התעסוקה עת שירות התעסוקה היה כמעט גוף מונשם. הגדרה מעולם הדימויים. אנחנו זוכרים את סכסוכי העבודה התכופים שהיו שם. הממשלה מצד אחד חנקה וניוונה את הגוף כפי שאמר המנכ"ל. אנחנו חברי הכנסת לא נתנו אמון בשירות בגלל האווירה הכוללת שהייתה והייתה גם הסוגיה הזאת שהזכרת ברמז של ויסקונסין.

לא הזכרתי. רק אמרתי שיש מילה לועזית.

כן. אמרת. מילה לועזית. הבנתי מהר. היה אי אמון גדול. אין ספק שמה שאנחנו רואים כאן, זה תהליך חשוב שקרה וסליחה שאני מחמיא לו בפניו. הוא נקט בצעד. המנכ"ל ידע את אי האמון הגדול ששורר גם בין חברי הכנסת לבין השירות ואני זוכר שהוא בא להיפגש אתנו אחד אחד. אין ספק שאתה רואה את היוזמות החשובות, לא לשבת ולחכות שדורש התעסוקה יגיע אליו אלא יוזמות לחפש וליצור. אני חושב שצריך להמשיך בכך ולא לחכות לממשלה. אם אתה שואל אותי, בסוף הדיון הזה צריך לקרוא לממשלה להעצים את הגוף הזה.

אני אומר לך בכנות, בתפיסה חברתית נלחמנו להוציא החוצה את כל האאוט סורסינג שעשה השירות והנה, השמים לא נפלו. צריך לפעמים להיות אמיתיים וכנים ולומר את זה כי אנחנו ניהלנו כאן דיונים צעקניים וגם כוחניים. אנחנו לא אוהבים הפרטות. אנחנו חשדנים כלפי הממסד, חשדנים כלפי האוצר אבל אם זה בסוף מביא יותר משאבים ויותר יוזמות, זאת ברכה וכולם נהנים.

מבחינתי אני רואה בדיון הזה צפירת הרגעה. אנחנו כחברי כנסת ופרלמנטרים צריכים גם לדעת לפעמים לומר את האמת כי באמת הלכנו לתהליכים האלה בחשש רב ובחוסר אמון כאילו מדובר בגוף אותו הולכים להרוג. דווקא מתוך ההריסות קמה צורת חיים בריאה מאוד ממוקדת, היי-טקיסטית, ואני מקווה שהמגמה הזאת תימשך. המספרים הם קטנים וצריך להעצים את זה, אולי להעצים משאבים ולדאוג לכך שהאוצר יזרים יותר משאבים כדי להעצים את הגוף.

חברת הכנסת מיכל רוזין.

מרגי, אני לא מסכימה אתך.

מותר לך.

לרוב אנחנו מסכימים. דבר ראשון, וזה גם חשוב לפרוטוקול, זה נשמע איזה יופי, גידול בכמות השוברים אבל צריך לראות את זה בפרספקטיבה של מעל עשור משנת 2000. היה קיצוץ מ-160 מיליון שקלים להכשרות מקצועיות ובשנה שעברה המינימום, אני חושבת שהוא שישים מיליון. אני מבינה שהשנה היה שוב גידול ומגיעים ל-110 מיליון שקלים כאשר האוצר לא מבטיח מה יקרה בשנים הבאות.

את מסכימה אתי שצריך לתת תקציב.

צריך לעשות הפרדה בין הכשרה מקצועית לבין שירות התעסוקה.

יש כאן עניין בלי קשר לשיטה. הטענות שלי לא אליך בועז, אבל זה כן דיון שעוסק בנושא ואני חושבת שהדברים צריכים להיות על השולחן. יש כאן שיטה ואנחנו מכירים את השיטה. קודם מייבשים, מביאים את הגוף לכך שהוא יהיה על הברכיים, עד שגם אתה ואחרים אומרים – ואנחנו מכירים את השיטה הזאת – שחררו, המצב כל כך גרוע והגוף כל כך לא פועל, אז מסכימים לכל.

אנחנו ראינו מה קרה בוויסקונסין. לא סתם צעקנו על כך. ראינו מה קרה כאשר חברות פרטיות עשו את זה. שוב, אני לא אומרת שבהכרח כל המדינה צריכה לספק ישירות, ואם יש דברים שנותנים יתרון לאנשים, זה בסדר שחלק מהדברים ייעשה בשוברים, אבל מה עושה אדם שאין לו עוד 7,000 שקלים להשקיע מלכתחילה ולחכות להחזר? אם היו משאירים לפחות חלק מהמרכזים להכשרה מקצועית, זה היה יכול להיות מענה לפחות לחלק מהאנשים שאין ביכולתם ואין באפשרותם קודם לשלם ואז לחכות להחזר.

מבחינתי ההכשרה המקצועית הזאת היא אינטרס הישרדותי של מדינת ישראל, אם רוצים שאנשים יצאו מהעוני. ראינו בפרויקט ויסקונסין שבסופו של דבר עושים דלת מסתובבת על מנקה שמוצאים לה השמה כמנקה ומצבה לא השתפר. גם כאן נשאלת השאלה האם מדובר בהשמות לעבודה איכותית שמשפרת את רמת החיים גם של האנשים וגם של המשפחה.

אני רוצה לדברר גם על האופן. מעגלי תעסוקה היא דוגמה טובה. אנחנו אמרנו, בסדר, אין לכם בשירות התעסוקה אנשים לעשות קוצ'ינג, צריך אותם פנימה, שמחנו בעקבות הלחץ שהיה כאן בוועדה שלא עשיתם את זה לגמרי אאוט סורסינג אלא עשיתם את זה בתוך המרכזים של שירות התעסוקה והבאתם את המנחים. אבל שאל חבר הכנסת מיקי רוזנטל שאלה טובה. אם זה יהיה מוצלח, בסדר, אתם רוצים לנסות, לא רוצים להתחייב, רוצים לראות אם זה עובד, לגיטימי. אם יוכח שזה מוצלח, שהשיטה עובדת, תקלטו את המנחים האלה לשירות המדינה?

את פספסת את הפתיח. בפתיח דובר על 18 מנחים.

אני מאוד שמחה לשמוע כי אז קיבלנו תשובה מוחלטת מרן רינדיק מאגף התקציבים שאמר בשום פנים ואופן לא.

אני אסביר. הנושא של המאמנים כיום הוא חיצוני. למעט הפעילות הזאת, כל שאר הפעילויות הן בתוך השירות. אנחנו התחלנו במהלך פנימי בתוך השירות להכשיר גוף של מאמנים מתוך עובדי השירות שעומדים בקריטריונים. זה לא מהלך של שנה ולא מהלך של שנתיים אבל הוא מתבצע.

המספר היה 18.

אני מברכת על זה. אני לא אומרת מה המצב עכשיו אלא מה הכיוון. האם הוא כיוון של התנערות מאנשים או לא. שוב, עובד שלא עושה את עבודתו בצורה טובה, זה דבר שאני אומרת גם להסתדרות, צריך לאפשר לשחרר אותו, הציבור נמצא במקום ראשון ומי שלא יודע לעשות את העבודה שלו, צריך למצוא דרך לפתור את זה. מצד שני גם לא צריך לוותר על זה בקלות. אם חושבים שהם מוכשרים ושאפשר להכשיר אותם כך שהם יוכלו לעשות את העבודה אין האוס כחלק מההסכמה של המדינה עם ההסתדרות לצמצום העסקה קבלנית או לצמצום העסקה לא ישירה, זה צריך להיות.

אני כן חושבת שהשמים כן נפלו. שוב, זה לא קשור אליך, בועז. יש כאן מגמת שיפור אבל כשמסתכלים בפרספקטיבה של עשור, חלה כאן פגיעה מאוד מאוד חמורה ביכולתה של המדינה לתת הכשרה מקצועית. כשמסתכלים על המספרים המוחלטים, בשנת 2000 היו כ-34 אלף אנשים שקיבלו הכשרה מקצועית על ידי המדינה והיום אנחנו מדברים על כ-4,000, לפי הנתונים שאני מכירה. שוב, הדבר הזה צריך להיות על השולחן. אמנם בשנה האחרונה יש כאן עלייה, אבל היא באה בהקשר יותר רחב.

אני מברכת על המגמה, נמשיך להציק לכם כדי לראות שאתם עושים את זה כמה שיותר בהעסקה ישירה בכל מקום בו זה אפשרי יחד עם העלייה ברמת הסטנדרטים והשירות לציבור. תודה.

חברת הכנסת לשעבר רינה פרנקל.

אני מברכת על היום החשוב הזה, יום תעסוקה בכנסת. זה רק אומר עד כמה התעסוקה הוא נושא מרכזי בין נושאי המדינה. באמת זה הנושא החשוב ביותר כי הפרנסה היא דבר שנותן אפשרות להתפתח למדינה באופן כלכלי וכל שיפור בנושא תעסוקה הוא רק לטובת המדינה.

תודה לבועז על המצגת הכול כך מדויקת. אפשר להגיד שראיתי כאן תכניות חדשות. אני בעצמי מהשירות ואני מכירה את השירות היטב מאז שנות ה-90. אני רואה עד כמה שירות התעסוקה נמצא היום במקום אחר לגמרי. יש המון תכניות, המון אפשרויות לאוכלוסיות המוחלשות, לכל סוגי האוכלוסייה, להתקדם ולפרוץ לעידן תעסוקה בעולם המודרני. אבל כמובן שתמיד יש מקום לשיפור והשיפור הזה קשור לתקציבים.

כאן דיברו על הכשרה מקצועית ואני יודעת היטב ששוברים לא פותרים את כל הבעיות של ההכשרה אלא ההכשרה הרגילה היא חלק חשוב מהתכניות של שירות התעסוקה. כאן אני חושבת שמשרד האוצר חייב לשים תקציבים גם להכשרה רגילה לאלה שבאמת מעוטי יכולת מצד אחד ומצד שני יש סוגי הכשרה שלא מתאימים לשוברים כמו תעסוקת מתכת וכל מיני מקצועות שהיום חסרים בשוק וחייבים לתת מענה לפתרון הבעיה הזאת.

כי בשוק לא מספקים את זה באופן ספונטני?

כן. קשה מאוד כי המקצועות האלה נעלמים.

אין הכשרות לכך אלא ההכשרה מתבצעת תוך כדי עבודה.

המקצועות האלה נעלמים מהשוק ויש בעיה גדולה בתחום הזה. השוברים לא נותנים מענה לתחום הזה.

שירות התעסוקה הוא לא השירות להכשרה מקצועית.

נכון. בהחלט, אבל הוא עדיין נותן מענה.

כישלון בהכשרה מקצועית הוא כישלון של משרד הכלכלה ואמרתי את זה בכל מקום ואני אחזור ואני אומר שזה המשרד הפחות מתקן את המצב.

שירות התעסוקה מקבל כלי.

תודה. בבקשה, רן.

כמה הערות קטנות. חל שיפור משמעותי בשירות התעסוקה אבל יחד עם זאת אני רוצה להעיר בכמה נקודות. אני אתחיל דווקא מאחד הדברים האחרונים עליהם בועז דיבר והוא אתר האינטרנט. אני מציע לכם להיכנס לאתר האינטרנט של שירות התעסוקה ולהיבהל. למה להיבהל? כי האתר לא מונגש על פי החוק לאנשים עם מוגבלויות, בשפה הערבית יש רק כותרות וטקסטים קטנים מאוד, על רוסית אין מה לדבר וזה כאשר חלק גדול מהאוכלוסייה אינו דובר עברית, על אמהרית למשל או שפות אחרות אין בכלל על מה לדבר. לפני שמפתחים אתרים, צריך קודם כל לעשות את הדברים הבסיסיים ולהנגיש את האתר לאוכלוסיות.

נקודה שנייה. אנחנו נתקלים לאחרונה בהרבה מאוד מקרים, בעיקר במגזר הבדואי אבל לא רק אלא גם באזור צפון הארץ ובפריפריה הרחוקה, באנשים שנרשמים להם סירובים והסירוב בעצם נובע מכך כי אדם לא יכול להגיע למקום עבודה שניתן לו כי אין תחבורה ציבורית ראויה לאותו מקום.

זה הדיון שיתקיים ב-15 בפברואר. אתה מוזמן.

אני בהחלט אבוא. יש גם הצעת חוק שלנו שמונחת בנושא הזה, אבל אני חושב שלא צריך הצעת חוק אלא פשוט צריך לתת הנחיה פנימית בשירות התעסוקה שלא לרשום סירוב בגלל בעיה של תחבורה ציבורית.

הבעיה הנוספת של חסם בירוקרטי ואני יודע שנעשו ניסיונות לעבוד מול שירות התעסוקה, זה הנושא של מבחן תעסוקה לאימהות חד הוריות שמקבלות קצבת מזונות או תשלום ממערכת המזונות של הביטוח הלאומי לצורך קבלת זכאות לדיור ציבורי. אני רוצה להסביר. יש היום 18 אלף אימהות חד הוריות שמקבלות מזונות מהביטוח הלאומי. לחלק מהן יש על פי הקריטריונים של משרד השיכון זכאות לדיור ציבורי. כדי שהן יוכלו לקבל את הזכאות, מישהו צריך לעשות להן מבחן תעסוקה. הגוף היחידי בארץ שעושה מבחני תעסוקה, זה שירות התעסוקה. למרות זאת, כל הניסיונות, גם של ביטוח לאומי, גם של משרד השיכון, גם שלנו, להביא למצב בו יהיה מבחן תעסוקה לאימהות שמבקשות – לא לכל ה-18 אלף, ולכן אנחנו מדברים על מספרים לא גדולות – לעשות מבחן תעסוקה כדי שאפשר יהיה באיזושהי דרך לתת להן את הזכאות לדיור ציבורי. זה חסם בירוקרטי שצריך לפתור אותו.

אוכלוסיות מבוגרות בגילי 45 פלוס. לא שמעתי הרבה נתונים במצגת על השמה של אנשים בני 45 ומעלה במערכת התעסוקה. זאת רעה חולה. אני מסכים אתך אדוני היושב ראש שקודם כל צריך להאשים בזה את משרד הכלכלה, שהאוכלוסייה הזאת מוגדרת כאוכלוסייה ייחודית, והמשרד לא עושה שום דבר כדי לקדם אותה. לצערי הרב, מהנתונים שלי יש, לא נעשה יותר מדי גם בשירות התעסוקה ואני חושב שגם על זה צריך לתת את הדעת.

בנושא מימון הביניים של הקורסים, התשלומים עבור הקורסים, צריך לטפל בו.

הדבר האחרון. המצגת המאוד יפה ששירות התעסוקה הציג כאן, בעצם מתחברת להמלצה שנכתבה בדוח בראשו עמד צבי אשל לפני מספר שנים. אחת ההמלצות שלו הייתה להקים רשות לאומית לתעסוקה. הרשות הזאת בעצם צריכה להיות שירות התעסוקה החדש. שירות התעסוקה צריך להפוך להיות רשות שבעצם תנהל ותפקח על כל מדיניות התעסוקה במדינת ישראל ולא רק על השמות של עובדים חדשים. אני חושב ששווה לעשות אצלך, אדוני, דיון בנושא של למה לא הוקמה רשות לאומית לתעסוקה ואיך אפשר אולי להקים אותה. יש הצעת חוק שלנו וישבתי עם אנשי שירות התעסוקה כולל ועד העובדים כדי שיבין שהיא לא באה לפגוע בעובדים אלא לקדם אותם ולשדרג את המעמד שלהם. אני חושב שזאת נקודה ערכית ועקרונית ששווה לדון בה. תודה.

תודה. נציג האוצר. מה המדיניות של האוצר היום בנושא שירות התעסוקה?

רוב התלונות שלי הן אליכם ולא לבועז.

אני אגיד במבט המקרו לגבי העבודה של בועז ואנשיו בשירות התעסוקה. בעינינו שירות התעסוקה עובר בשנים האחרונות איזשהו תהליך של פיתוח ושינוי ארגוני מאוד משמעותי שניכר הן בתוצאות בשטח, בשיעורי ההשמה, איך הציבור תופס את השירות הזה, והן ביכולת שלו להוציא תכניות אפקטיביות לשילוב בתעסוקה, להוציא אותן מהכוח אל הפועל. בהתאם גם התקציבים שלו והתכניות שהוא מפעיל גדלו באופן משמעותי. אם משווים את המצב בשנה הקרובה, בשנת 2016, למה שהיה לפני ארבע וחצי שנים, בשנים 2011-2012, אנחנו מדברים על שני גופים אחרים. חלק מהמדיניות הממשלתית היא הגדלת שילוב בתעסוקה והשירות ללא ספק הוא אחד הגורמים המשפיעים. אני חושב שמשחקן שהרלוונטיות שלו הייתה מאוד חלשה לפני כמה שנים, הוא הפך להיות לגורם מאוד משמעותי. אנחנו לא מופתעים מכך שגם בעוגת התקציבים החלק שלו גדל בצורה מסיבית, אם זה בנושא השוברים ואם זה בתכניות אחרות לשילוב בתעסוקה.

עם שיפור השירות והגדלתו, האוצר יעקוב אחרי כן ויתקצב וייתן את התשובות הנכונות?

כרגע התקציב לשנת 2016 לא דומה למה שהיה.

אנחנו יודעים שזה תהליך.

אין גוף שיכול לצמוח ולעשות צמיחה של פי שתיים או פי שלוש.

אני שמח שאתה מציין את זה כי אני נתקלתי באוצר בספקות גדולים האם בכלל צריך להשקיע בשירות הזה ואני שמח שהגישה השתנתה. אני חושב שאם לא ניתן לו את האופק של השנים הקרובות, הוא לא יכול לעבוד בצורה שיטתית כדי להגיע לאותו דבר. זאת נקודה מאוד מרכזית ואי אפשר לקחת אותה מהיד לפה כי זה דבר שמתכננים מראש. לפעמים מתכננים שנים מראש. אני לא ממליץ ללמוד מה שקורה בצרפת אבל כאן לדעתי, ולאור התוצאות שראינו בדיון הזה, בחלקן ודאי ניתן לשפר ואני חושב שזה שווה שבעוד שלושה חודשים נקיים כאן דיון כדי לראות את העתיד כפי שהוא נראה על ידי כל המערכת, שילוב של כל המשרדים, כי כאן ראינו דבר מדהים שאני מאוד שמח עליו וזה שיתוף פעולה עם המשרדים השונים ועם המערכות השונות כמו ביטוח לאומי, כמו משרד הכלכלה שלא הרבה מצליחים לעבוד אתו.

אני שמח על הדברים האלה. אולי בעוד שלושה חודשים – אני אגיד את זה בסיכום – נקיים דיון בנושא.

יושב ראש הרשות, משה שמעוני, בבקשה. כמה זמן אתה יושב ראש?

שבעה חודשים.

ראשית, תודה רבה. אנחנו שמחים על המעורבות ועל הסיוע ואנחנו נשמח להסתייע בוועדה, אדוני יושב ראש הוועדה.

אני חייב לציין, בהמשך למה שאמר נציג אגף התקציבים, שבשמונת החודשים האחרונים מתנהל משא ומתן אינטנסיבי מול אגף תקציבים עם בועז ואתי, עם הרבה מאוד שעות של עבודה ואין ספק שחל שינוי בגישה של אגף התקציבים, באמון שהם נותנים בשירות התעסוקה וניתן לזה גם ביטוי בתקציב הקיים החדש כאשר רק לפני שבוע בועז חתם על הסכם לתקציב לשנת 2016.

אחת הבעיות שלנו היא גם התדמית. תדמית של הרבה מאוד שנים והייתה תדמית מאוד מאוד רעה. דיברנו על זה בועז ואני לא מעט פעמים. אנחנו חייבים לשנות את התדמית ולהשקיע בזה הרבה מאוד מאמץ כי באמת נעשית עבודה גדולה. חלק מהשינוי התקציבי שאנחנו נראה אותו בשנה הקרובה, הנוכחית, אנחנו נראה לטובת אותם מעגלי תעסוקה, הנושא של השוברים, ואם יש גופים אחרים כמו התאחדות התעשיינים שרוצים מאוד לעבוד עם שירות התעסוקה כי אנחנו היום גוף יעיל ושונה. אני לא רוצה חלילה להעביר ביקורת על הגוף, אבל לזה התכוונתי עת אמרתי שיש הבדל בינינו לבינם כי באמת הגוף הזה הוא גוף יעיל, אם הגוף הזה ידע להוציא לפועל את התכניות שלו במקסימום האחוזים שניתן.

אנחנו כמובן נשמח להסתייע בכם בכל דרך, בחברי הוועדה, כמובן גם בתוספת תקציב שנשמח מאוד אם נוכל לקבל בעתיד.

אני שמח להיות חבר בוועדה החשובה הזאת. יש לי רק מה ללמוד ממרגי. מר"ן עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה שרוחו שורה עלינו בכל הפעילות הציבורית שלנו הנחה אותנו, ואותי גם באופן אישי, במשך השנים ללכת בהלכות צדקה כאשר מעלת הצדקה הגדולה ביותר היא לספק לאדם תעסוקה. זאת מעלת הצדקה הגדולה ביותר. כשאתה נותן לו צדקה, שזאת קבלת תמורה בחינם, אבל כשאתה נותן לו עבודה, הוא מרגיש שהוא נותן תרומה. אין ספק שזו המעלה הגדולה ביותר. לכן ככל שהמעלה של שירות התעסוקה היא גדולה מאוד, האחריות עלינו גדולה עוד יותר.

צריך לשבח את מנכ"ל שירות התעסוקה בועז הירש ואת היושב ראש משה שמעוני שהם באמת קיבלו לידיהם שירות תעסוקה גוסס, מנוון, סכסוכי עבודה ובדרך שלהם הצליחו להרגיע קצת את המערכת. נדמה לי ששלשום ראיתי ב"ידיעות אחרונות" שפורסם שישראל היא במקום אחד לפני אחרון, לפני מקסיקו, בדוח העוני. ברור שכל הפרשנים אומרים שזה מחוסר תעסוקה.

המנכ"ל אמר בתשובה לדבריה של חברת הכנסת לביא שתמיד אפשר יותר. זה נכון שתמיד אפשר יותר, אבל אנחנו צריכים להבין – ואני אומר לכם את האמת שכאשר אני מדבר על הנושא הזה, הברכיים שלו רועדות ולא בגלל שיש לי בעיה לדבר בפני ציבור אלא בגלל שהנושא הזה הוא באמת נושא כבד מאוד – שהאחריות עלינו היא רבה. המנכ"ל אמר שתמיד אפשר יותר, אבל צריך גם להבין שבמצב הנוכחי אי אפשר פחות. אי אפשר מכאן ללכת אחורה.

אני בא מהתחום העסקי וגם מהתחום הציבורי. למען האמת, אני רוצה בנימה אישית לומר שאצלי בעסק אם מגיע מנכ"ל ובא אלי עם לפטופ ועם מצגות וסיפורים, אני שואל אותו למה תזרים המזומנים שלנו לא בסדר, הוא מתחיל לספר לי סיפורים, אני זורק אותו עם הלפטופ שלו מהחלון. כך זה עובד בתחום העסקי. אני חושב שצריך קצת להעתיק את הדפוס הזה לתחום הציבורי. אני אמנם חבר כנסת חדש, רק שבוע, אבל אחרי 15 שנים של פעילות ציבורית, וזאת הרגשה מאוד לא טובה כשאתה שואל חברי כנסת כמה שנים הם מתעסקים בנושא הזה של תעסוקה והם אומרים שדיברו על כך לפני שנה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים. אני מאוד מקווה שלפחות במשמרת שלי לא נצטרך להתכנס כאן בעוד שלוש שנים ולשמוע את אותם נתונים. צריך להתחיל לדבר אופרטיבית. זה יפה, זה נחמד, וכולם מדברים בסיסמאות אבל אני חושב שצריך להתחיל לעבוד קצת כמו במגזר העסקי ולדבר על צעדים אופרטיביים עם לוח זמנים ברור ולומר תוך כמה זמן אתם חושבים שהדברים האלה יכולים להיפתר. זאת אומרת, לומר דברים יותר ברורים.

לכן אני מבקש מיושב ראש הוועדה, על מנת שנצליח לעזור לציבור הזה, כי זה באמת הציבור הכי נמוך במדינת ישראל - - -

מוחלש.

מוחלש. כולם מבינים על מה אני מדבר. אני מבקש שבאמת נעשה ככל יכולתנו כדי שהציבור הזה יקבל את המענה ואני אשמח להיות חלק מהפעילות הזאת. תודה רבה.

תודה. אני שמח שהישיבה מסתיימת בטונים ובאווירה.

אני מהאגודה לזכויות האזרח. אני מצטרפת לדבריו של רן מלמד בהתייחסות לאוכלוסייה של בני 45 פלוס. אני חושבת שצריך להתייחס לאוכלוסייה הזאת בצורה נפרדת וקוהרנטית. לפי הנתונים שבידי, הם מהווים שמונים אחוזים מהקבוצה שנמצאת בעומק אבטלה כבד של מעל 270 ימים ורובם הן נשים. הבעיה הזאת הולכת להיות קשה יותר עם הרעיון להגדיל את גיל הפרישה כיוון שבגילים 55 עד 59, רק 61 אחוזים מהנשים הן בשוק העבודה לעומת כמעט שמונים אחוזים מהגברים בשוק העבודה. אם גיל הפרישה הולך לעלות מגיל 62 לגיל 64, השאלה מה קורה עם אותן נשים שכבר הרבה קודם מוצאות את עצמן מחוץ לשוק העבודה. אני חושבת שמשרד התעסוקה צריך לתת את דעתו לעניין הזה של קבוצת הגיל הזאת ובפרט לגבי הנשים בתוכה ולתת הכשרות ייעודיות לקבוצת הגיל הזאת ולנשים בקבוצת הגיל הזאת כדי שיוכלו לממש את מקום העבודה שלהם עד גיל הפרישה וגם כשהן יוצאות משוק העבודה, יוכלו לחזור לגיל הפרישה כי זאת אוכלוסייה שהיא בעצם נשארת בעוני, ללא תעסוקה ועם נטל מאוד כבד על המדינה כי שם יש אחוז אבטלה גבוה בסכום מאוד מאוד גבוה. יפה שעה קודם לתת פתרונות לנושא הזה של הזדקנות האוכלוסייה והתארכות גיל הפרישה בתוך מבנה קוהרנטי שנותן גם הכשרות וגם ליווי לאוכלוסייה המבוגרת בכלל ולאוכלוסיית הנשים בתוכה.

תודה. אני שמח לחזור בי בחלק מהדברים או יותר נכון להוסיף קצת מתוק לדברים שאמרתי, אבל בינינו, אני גם מסכים עם חבר הכנסת גואטה, חבר הכנסת החדש, שאכן צריכה להיות תכנית עבודה עתידית עם יעדים ברורים, עם נתונים ברורים ועם בעיות אמיתיות. הזכות שלנו לשרת אתכם היא כדי להתמודד עם הבעיות. אני תמיד אומר שבגיל שמונים אני אספר לנכדים, אני כבר מתקרב לגיל הזה אבל עוד אין לי נכדים ולכן אני רוצה ליהנות כאן עכשיו. אפשר לעשות את התכנון הזה ואפשר להתמודד עם האתגרים.

אנחנו נקיים דיוני מעקב. הדיון הבא יהיה בעוד כשלושה חודשים ואני מוכן לתכנן אותו יחד אתכם, עם שירות התעסוקה. אנחנו נקבע ביחד בשבועות הקרובים.

אני אשמח אם בפעם הבאה יהיו גם נציגים של העובדים.

אני מסכים. זה רעיון.

לשמוע גם את הציבור.

אני רוצה לציין ולהמליץ, ואפילו לחייב, את שיתוף הפעולה שיצרתם עם הגופים השונים, להמשיך ולהעמיק אותו כי אחת הבעיות של המערכת הממשלתית בכלל, ובמשרד הכלכלה במיוחד, היא אי היכולת לבצע. אם יהיה גוף שמסוגל לבצע, הקיום שלכם מובטח למאות שנים. המשרדים הממשלתיים פחות ופחות יודעים לבצע, פחות ופחות רוצים לבצע, ואם הם מבצעים, זה באמצעות קבלנים. אתם לא קבלנים אלא אתם שירות המדינה, שירות ממלכתי וזה שונה לגמרי. כאשר משרד מעביר לכם, הוא מעביר לזרוע ביצוע של המדינה ולכן מאוד חשוב שתמשיכו להעמיק ולחזק את יכולת הביצוע שלכם כי זה מה שמצדיק.

אנחנו נפנה למשרד החינוך, אני בטוח שידידי מרגי יעשה את זה, כדי להגדיל בצורה מאוד משמעותית את נושא ההשכלה ולא רק ל-12 כיתות. אנשים שיש להם פוטנציאל שלא מומש ולא מנוצל, זה הפסד לא רק למדינה אלא במיוחד למשפחה.

המבחן התעסוקתי האפקטיבי והשונה שאתם עושים, צריך באמת לאפשר אופציות נוספות. אם תיבנו על זה אמינות, יהיו הרבה פניות שיתבססו על המבחן הזה כי היום במקומכם, אלה כל מיני גופים חאפרים כאלה ואחרים שמתעשרים מאוד ומספקים נתונים בהתאם לצרכים של המזמין. לכם יש יכולת לעשות את זה. נמצאת כאן נציגת משרד הרווחה ואני בטוח שהיא יכולה להזמין דרככם ולא באמצעות גופים מסחריים עם כל הנקודות השליליות שאנחנו מכירים.

אני באמת מצטרף למה שאמר רן מלמד. ראשית, יש לכם הרבה מה להיעזר בו באופן אישי, אבל הוא התייחס לנושא של אתר האינטרנט, למרות שאני לא מאמין בו כי אני בעצמי לא יודע להשתמש בזה, חוץ מ-גוגל, אני חושב שזה באמת כלי אדיר שאולי לא תמיד הוא לטובת העובד או לפרט שמחפש את התעסוקה אבל הוא לטובת המעסיקים שיכולים לפעול דרכו. תסתכלו על זה. זה לא רק חשוב לעובד אלא זה חשוב איך אתם נראים ואתם באמת עובדים על התדמית והמצגת שלכם מוכיחה את זה, אבל תדעו שאתם לא עובדים על התדמית שלכם רק בקרב האוכלוסייה שנזקקת לכם אלא גם בקרב מי "שלא שם עליכם". בזכות האופי, בזכות היכולת להציג את עצמכם, יבואו אליכם גופים לבקש מכם את העזרה וזה לטובת אותו עובד שהיום אין לו פתרון.

אולי בעניין הזה צריך יחסי ציבור. אני עצמאי שלושים שנים ובחיים לא חשבתי לפתוח את האתר שלכם ולחפש בו עובדים.

בסדר העדיפות תיאלצו לעשות את זה כי אין ברירה. סדר העדיפות הגבוה ביותר הוא באזורים עם המצוקה הגדולה ביותר והמצוקה העתידית. צריך לחשוב על העתיד כי הפתרונות שאתם יכולים לספק, אי אפשר להחיל אותם מהיום למחר, אבל בתחזית נכונה, אנחנו יודעים שערד הולכת ומאבדת עסקים. נפו את מספר המפעלים שנסגרו בשנים האחרונות ולכם יש את מפת העוני ומפת האבטלה של השנים הקרובות. זאת אומרת, צריך להיערך בהתאם. התכנית העתידית, ההתמודדות שלכם מתחילה היום וזה מאוד חשוב.

אנחנו נבדוק את הנושא של רשות התעסוקה, אבל לא קל להקים היום רשות תעסוקה.

אני מאוד אשמח אם תתייחסו להערה לגבי גיל 45 ומעלה.

דבר אחרון ולא פחות חשוב הוא הנושא של השוברים. אני לא מכיר הרבה אנשים שיש להם 7,000 שקלים לממן ולהמתין להחזר. אני מבקש מהאוצר שישקיע מחשבה בנושא הזה. 10,000 אנשים בשנה השתמשו בשוברים השנה?

1,891. אצלנו.

תבדקו אם יש מקום לקרן שממחזרת את עצמה. זאת השקעה חד פעמית.

אני אתן את הרציונל. זה לא שהם מחכים עד סוף הקורס. בדרך כלל כאשר אתה משלם על קורס, אתה לא משלם בתחילתו את הכול.

תבדקו. אני לא אכנס לזה. אתה מכיר את הנושא הזה עד הסוף. כדאי לתת לאנשים אפילו "לשרוף" אלף שקלים אבל תנו להם את ההזדמנות להתחיל. תנו לו את האפשרות להתחיל. זה אחד הוויכוחים שיש לנו, ואתה מכיר את זה, גם במכללות הטכנולוגיות. אם אתה לוקח את מי שבלאו הכי גם יש לו את אלף השקלים, גם יש לו את כל הנתונים כדי להתחיל, אז לא צריכים אותך, אבל אנחנו צריכים לבוא היכן שהחולשות מתבטאות בצורה חריפה וחוסמות כמעט אוטומטית את הכניסה של האנשים שזקוקים לזה. תחשבו על זה. אני מציע שהנושא הזה ייבדק ונמצא לו פתרון.

לא הייתה כוונה חס וחלילה לפגוע באופן אישי. בועז, יש אליך הערכה מאוד גדולה במערכת ואנשים מדברים עליך בשבח וכנראה זה בצדק. אני באמת מודה לכם על המפגש הזה.

הישיבה נעולה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:55.