הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 33

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שלישי, י"ד באדר א התשע"ו (23 בפברואר 2016), שעה 14:00

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים), התשע"ו-2015

חברי הוועדה: אלי כהן – היו"ר

חיים ילין – מ"מ היו"ר

עיסאווי פריג'

יואל בריס - היועץ המשפטי, משרד האוצר

ברוך לוברט - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

אייל בן ישעיה - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

ליאורה הירשהורן - סגנית בכירה לממונה על שוק ההון ביטוח וחי, משרד האוצר

יואב צבר - מנהל יחידת נותני שירותי מטבע, משרד האוצר

יצחק מלכה - מנהל מחלקת ביקורת נותני שירותי מטבע, משרד האוצר

עודד גרינברג - מתמחה בלשכה המשפטית, משרד האוצר

נעמי היימין-רייש - ראש תחום רגולציה וחקיקה בסוכנות לעסקים ק, משרד הכלכלה

לימור תוסייה כהן - ייעוץ וחקיקה כלכלי פיסקאלי, משרד המשפטים

רעות אופק - עו"ד, משרד המשפטים

אלעד מקדסי - עו"ד, הרשות להגבלים עסקיים

ניצן וולקן - סגנית יועמ"ש, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

ניר לוי - חשבות מערכות תשלומים וסליקה, בנק ישראל

אורנה ואגו - מחלקה משפטית, בנק ישראל

אמיר וסרמן - היועץ המשפטי של הרשות, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - משנה ליוע"מש, מנהלת מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

גיל ברגפרוינד - כלכלן, המועצה הישראלית לצרכנות

רונן סולומון - איגוד חברות ממוסדות למתן אשראי

אמיר ונג - יועץ משפטי, חברת גמא

רועי קירשנר - יועץ עצמאי

רומן דיזנגוף - שותף

רם חלפון - פעיל חברתי

דור לוי-תם - פעיל

שאול בשור - פעיל

שמעון אדיר - האחים שמעון, ייעוץ עסקי בע"מ

מכלוף בן עמי - פעיל כולנו

אליהו בן עמי - פעיל חברתי

מיכה בן הרוש - פעיל חברתי

דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

בצלאל לבנה - דירקטור, חברת מימון ישיר

אביעד לחמנוביץ - יועץ משפטי ושדלן, חברת מימון ישיר

שפרה שחר - מנכ"לית, ארגון בית חם לכל חייל

עודד אופק - יועץ משפטי, איגוד חברות ממוסדות למתן אשראי

דניאל מזרחי - מנכ"ל, חברת אופל בלאנס בע"מ

שי-אברהם פרמינגר - מנכ"ל, חברת אי.אר.אן ישראל בע"מ

יפעת סולל - חברת ועד מנהל, חברת אופק

אמנון שמעון - האחים שמעון, ייעוץ עסקי בע"מ

חיים חביב - עו"ד

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ורד קירו זילברמן

אריאלה מלכה

לאה קיקיון

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים), התשע"ו-2015

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את הדיון. בפתח הדברים אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, שאני יודע שמשקיעה זמן רב בגיבוש הנוסח, וכמובן גם להודות לנציגי האוצר, שעובדים יחד בשיתוף פעולה מתוך מטרה שיהיה טוב. אז תודה, ורד.

אתה מתחיל בהקראה היום, נכון?

כן. אנחנו היום מתחילים בהקראה, ואפילו בהצבעה. אז אנחנו נתחיל היום בהקראות, בסעיפים. מי קורא מטעם משרד האוצר? ברוך, בבקשה.

אני אתחיל בסעיף ההגדרות.

אלי, ברשותך, לפני שאתה מתחיל בהקראה – אולי ככלי ללמידה, בהמשך חקיקה הקודמת לחוק, איך זה עובד בחודש חודשיים מאז שזה יצא לדרך? לחוק של אשראי חוץ בנקאי, התיקון, גיוס האג"ח. איך החברות מתפקדות? שתהיה סקירה, שאני אדע - - -

אני באמת רוצה, על אף שאני מניח שחבר הכנסת עיסאווי פריג' לא יכול היה להגיע, כנראה משיקולים ואילוצים אחרים, אז בכל זאת ניתן לחבר הכנסת עיסאווי פריג' סקירה קצרה. אז קודם כל, אנחנו העברנו את תיקון סעיף 21 לחוק הבנקאות. היום, למעשה, יש חקיקה שאמורה לבוא ולהשלים. במסגרת תיקון סעיף 21 לחוק הבנקאות נקבעו, כאמור, מספר סייגים, שמדברים על כך שהחברה שתגייס תהיה חברה ציבורית, חברה מדורגת, שהסכומים ילכו בעיקר לחברות הקטנות והבינוניות - - -

איך זה עובד עד עכשיו? את זה אני יודע. את התיקון אני מכיר.

למיטב ידיעתי יש חברה שהשלימה כבר גיוס של 300 מיליון שקלים, שבנק ישראל ניסה לטעון שהכסף כן הולך לחברות קטנות – לא הולך לחברות קטנות, אבל לצורך העניין – היום, לצורך העניין אנחנו עושים שלב נוסף שבו אנחנו מקימים את אותו רגולטור פיננסי, וחשוב להגיד, אם אתה זוכר, חבר הכנסת פריג', שגם במהלך דיוני הוועדה נאמר על ידי משרד האוצר שהם מתכוונים להביא בהקדם, ואכן הם הביאו את תזכיר החוק. קיימנו כאן מספר דיונים בחוק, ולראיה – שהיום אנחנו כבר נמצאים בשלב ההקראה. כלומר, אנחנו רוצים - -

קראתי חלק מהפרוטוקולים, זה בסדר.

- - שהרגולטור הפיננסי יבוא ויתייחס.

אז הצעה שאני מציע, לכבודו. אני מציע לך, כבוד היושב ראש, שבעוד חודשיים-שלושה נתכנס בוועדה, בכדי לעשות מין מעקב על יישום החוק, איך זה משפיע והאם משיג את התכלית שלמענה - - - זה, לפי דעתי, לא פחות חשוב מהחקיקה עצמה.

אני מציעה שנשקול עוד חודשיים לעשות דיון מעקב אחר החוקים שהתקבלו.

איך זה תרם לקידום התחרות. חודשיים-שלושה, העיקר שיהיה מעקב.

אני רק רוצה להבהיר שהנוסח שמונח על השולחן הוא למעשה הנוסח של הצעת החוק כפי שהובאה בכחול, עם שינויים שנעשו בעקבות דיונים בין הייעוץ המשפטי של הכנסת ובין היועצים המשפטיים של נציגי משרדי הממשלה. אנחנו הגענו, למעשה, להסכמות וניסוחים עד סעיף 60, כולל.

כל ניירות העמדה שקיבלנו מהמועצה לצרכנות - - -

נלקחו בחשבון, ככל שהיו רלבנטיים הם הוכנסו לנוסח. דברים שלא מוסכמים – אני אעיר בעל פה, ולכן יש כאן את כל בעלי העניין, שברשות היושב ראש יוכלו להעיר, אם ימצא לנכון.

אני קורא את פרק א'. הגדרות.

סעיף 1.

אני אקרא את הסעיף עד סופו, ואחר כך אסביר.

בחוק זה -

"אמצעי שליטה", בתאגיד – זכות שהיא אחת מאלה:

(1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;

(2) הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולעניין זה –

(1) יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;

(2) חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;

(3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;

(4) הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;

"בעל השפעה", בנותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד – מי שביכולתו לכוון את פעילותו של נותן השירותים הפיננסיים, במישרין או בעקיפין למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים; לעניין זה יראו את מי שמממן למעלה מ-50% מהיקף הפעילות של נותן השירותים הפיננסיים או משיעור נמוך יותר שקבע השר, כבעל השפעה בו;

"בעל עניין", בנותן שירותים פיננסיים – כל אחד מאלה:

(1) מי שמחזיק ביותר מ-10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים;

(2) מי שמחזיק אמצעי שליטה בשלושה נותני שירותים פיננסיים או יותר, ובלבד שההחזקה בכל אחד מנותני השירותים הפיננסיים היא של יותר מ-5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

"דירקטור", "דירקטוריון" – דירקטור או דירקטוריון בחברה וכל בעל תפקיד או גוף הממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקיד האמור, אף אם תוארו שונה;

"הון עצמי" –

(1) לגבי תאגיד - הון עצמי לפי כללי החשבונאות המקובלים;

(2) לגבי יחיד - פיקדון נזיל או איגרות חוב שהוציאה המדינה והנסחרות בבורסה, המופקדים בתאגיד בנקאי או אצל חבר בורסה בישראל, על שם נותן השירותים הפיננסיים; לעניין זה, "פיקדון נזיל" – פיקדון שניתן לפורעו לכל היותר בתוך 3 חודשים;"

"החזקה" או "רכישה" - בין לבד בין יחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט;

"היקף פעילות נרחב" -

(1) לעניין רישיון למתן שירות בנכס פיננסי - מחזור עסקים העולה על 30 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר, באישור וועדת הכספים של הכנסת;

(2) לעניין רישיון למתן אשראי - צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר, באישור וועדת הכספים של הכנסת;

"הוועדה" - הוועדה המייעצת שמונתה לפי סעיף 6;

"חבר בורסה" - מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך, למעט תאגיד בנקאי;

"חוק איסור הלבנת הון" – חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000;

"חוק הבנקאות (רישוי)" - חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999;

"חוק ניירות ערך" - חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

"המפקח" – המפקח על נותני שירותים פיננסיים במשרד האוצר שמונה לפי סעיף 2;

"יחד עם אחרים" - יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לעניין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולעניין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ותאגיד שאחד מהם שולט בו;

"מתן אשראי" - מתן אשראי דרך עיסוק, למעט פעולות שקבע השר באישור וועדת הכספים של הכנסת, ולרבות העמדת מסגרת אשראי, בין השאר באחת מאלה:

(1) ניכיון שיקים, שטרי חוב ושטרי חליפין כמשמעותם בפקודת השטרות ;

(2) מתן אשראי כנגד המחאת זכותו של מקבל האשראי לקבל נכסים פיננסיים מאחר, שלא כאמור בפסקה (1), לרבות שירותי ניכיון כהגדרתם בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 ;

(3) מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות, למעט מתן אשראי כאמור המשקף את שווי השוק של אותה עסקה, ולמעט מתן אשראי כאמור לתקופה קצרה מתקופה שקבע השר או בסכום הנמוך מסכום שקבע, והכל באישור וועדת הכספים של הכנסת;

(4) מתן ערבות להתחייבות של אחר;

(5) מתן אשראי שכנגדו משועבד נכס בלא זכות חזרה אל מקבל האשראי בשל אי קיום החיוב;

"נושא משרה", בנותן שירותים פיננסיים -

(1) לגבי נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד – נושא משרה כהגדרתו בחוק החברות, בנותן השירותים הפיננסיים, וכן מנהל סניף וכן מורשה חתימה בחשבון של תאגיד, וכל הממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקידים אלה אף אם תוארו שונה;

(2) לגבי נותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד - מי שמנהל או מכוון את פעילותו של נותן השירותים הפיננסיים, לרבות פעילות של סניף שהוא מפעיל, וכן מורשה חתימה בחשבונו העסקי;

"נותן שירותים פיננסיים" – בעל רישיון לפי חוק זה;

"נכס פיננסי" – כל אחד מאלה:

(1) מזומן;

(2) שיק, שטר חליפין או שטר חוב כמשמעותם בפקודת השטרות;

(3) המחאה בנקאית או המחאת נוסעים;

(4) פיקדון כספי;

(5) נייר ערך למוכ"ז כמשמעותו בחוק ניירות ערך;

(6) לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים, שניתן לצבור בהם ערך כספי מעל סכום שקבע השר;

(7) מטבע וירטואלי;

(8) נכס פיננסי אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

"צבר אשראי" - סך כל החובות כלפי בעל רישיון למתן אשראי, בשל אשראי שנתן בפועל, בתוספת 10% מסך מסגרות האשראי שנתן; לעניין זה, "מסגרת אשראי" – התחייבות להעמדת אשראי בסכום מסוים, בניכוי סך האשראי שניתן בפועל מתוך הסכום האמור;

"קרוב", של אדם - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו;

"רישיון" – רישיון למתן אשראי או רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;

"רישיון בסיסי" – רישיון למתן אשראי או רישיון למתן שירות בנכס פיננסי, לעיסוק במתן אשראי או שירות כאמור, לפי העניין, בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;

רישיון למתן אשראי" – רישיון לעסוק במתן אשראי שניתן לפי פרק ג', בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;

"רישיון למתן שירות בנכס פיננסי" – רישיון לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי, שניתן לפי פרק ג', בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;

"רישיון מורחב" - רישיון למתן אשראי או רישיון למתן שירות בנכס פיננסי, לעיסוק במתן אשראי או שירות כאמור, לפי העניין, בהיקף פעילות נרחב;

"שירות בנכס פיננסי" – כל פעולה מהפעולות המפורטות להלן, שאין בה מתן אשראי, הנעשית דרך עיסוק:

(1) החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פידיון, פריטה, המרה, מכירה או העברה של נכס פיננסי;

(2) ניהול או שמירה של נכס פיננסי, לרבות באמצעות כספת;

"שירות פיננסי" – שירות בנכס פיננסי או מתן אשראי;

"שליטה" - היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;

(2) בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שעניינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;"

פה השמטנו את ההגדרה של "יחד עם אחרים" בהקשר הספציפי של שליטה כיוון שהוצאנו את ההגדרה הזו החוצה, כי תשמש אותנו לא רק בהגדרה של שליטה. שתי הגדרות נוספות שהוספנו, לצורך הנוחות:

"תאגיד בנקאי", "תאגיד עזר" - כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי).

"השר" – שר האוצר;"

אני מציע שנעשה עצירות. אנחנו נקרא עד סעיף 60 וכל מספר עמודים נעשה עצירה.

קצב ההקראה – אני לא רגיל אליו, כשאתה מקריא את כל ההגדרות בקצב כזה. אני רגיל שקוראים כמה הגדרות, ואם יש - - -

אנחנו פשוט בדיון השלישי.

אבל לא התחלנו הקראות. בהקראות זה דיון ראשון. אני עקבתי אחרי זה, אמרתי שאני אבוא בהקראות. אני קורא את ניירות העמדה ששלחו לנו כל מיני גופים, ומנסה לראות מה היתרונות והחסרונות לגבי כל עניין ועניין. אני רוצה להתמקד בסוגיית הגדרת המפקח. המפקח, לגבי היותו - - -

היה פה דיון שלם על זה.

על הפיקוח ועל הכל.

בהקראה זה שונה מהדיון. הדיון הוא ברמת המקרו. עכשיו מתחילים ברמת המיקרו, לקרוא סעיף ולהצביע עליו, ככה אני מבין.

מה שאני מציע שנעשה היום – היום נעשה הקראה ולא הצבעה, נסיים את כל הנושא של ההקראה, מכיוון שיש עוד מספר סוגיות שאני יודע שבאמת יש התדיינות ביניהם, ואז בסוף נראה את התמונה המלאה. אבל יחד עם זאת אני כמובן מזמין אותך שאם יש לך הערה או הארה, בבקשה תיתן אותה.

אז אנחנו היום בהקראה, ואם יש הערות נביא אותן לדיון הבא?

לא. מכיוון שאנחנו - - - אני אומר שוב, היום אנחנו נעשה הקראות, ולכן אני כאן אומר – אם יש לך הערה, נשמח לשמוע.

אני רגיל שהדיונים שהתקיימו בחוק לפני כן התקיימו ברמת דיון כללי, ברמת המקרו. אני עקבתי, וקראתי את הפרוטוקול כשלא יכולתי להגיע. עכשיו, כשיש הקראה, אנחנו מקריאים את הסעיף, ואם יש הערות על הסעיף, אומרים את ההערות ואז מצביעים. ככה אני מבין. נכון? ככה אני מתנהל בוועדות. תגידו לי אם אני טועה.

כיוון שהחוק הוא חדש, וזה לא תיקון לחוק, ומדובר, יחסית, בהיקף חוק שהוא גדול, אז אנחנו רוצים לבוא ולראות את התמונה בכללותה, ואנחנו כן רוצים להשלים את תהליך ההקראות, אבל יחד עם זאת, כל התיקונים, "עקוב אחר שינויים" – כבר נעשים עכשיו, ולכן אני אומר – אם יש לך הערה, בבקשה, אני רוצה לשמוע אותה.

אם אתה נותן לי היום הקראה ואין הצבעה, ואתה נותן לי את האפשרות להגיד את ההערות שלי - - - אם אני מקשיב, אין לי שום בעיה.

מה שאני מנסה להשפיע על הכתוב לפני ההסתייגויות – זה מה שהוא מתכוון.

בדיוק. בדיוק. אני לא רוצה להגיש הסתייגויות. בשביל מה לי? אני רגיל בדיונים - - -

אני גם חושב. זה יחסוך, לטווח ארוך, הרבה יותר - - -

בסדר גמור. לכן זו הסיבה שאנחנו עושים עכשיו את ההקראה.

אני, בדיונים בוועדות, אני שותף להרבה חקיקה. אנחנו קוראים את הסעיף ושומעים. אין הערות? מצביעים עליו וממשיכים. ככה הדברים מתנהלים. אתם רוצים להקריא את הכל? - - -

חבר הכנסת עיסאווי פריג', האם יש לך הערות למה שקרא עד עכשיו ברוך?

אני אגיד לך, אלי, זו שיטה לא מתאימה. אתם רוצים? אני אגיש רביזיה. בשביל מה לכם?

לא, אני שואל אותך ברצינות.

אני בא לתרום, אתם לא רוצים - - - שאלתי לגבי המפקח. אמר לי שדיברתם על זה קודם. אני, בעיניי, ברגע שקוראים סעיף ולא דנים, ולא שומעים את ההערות – אז לא דיברתם.

אתה לא היית בדיונים. על אף שלא היית בדיונים, אם יש לך הערה, נשמח לשמוע.

אלי, זה הפרוטוקולים. קראתי אותם. כל הפרוטוקולים התקיימו ברמת המקרו, לא ברמת המיקרו. הנה, כל הפרוטוקולים מולי.

אני כמובן מזמין אותך, חבר הכנסת פריג'. אם יש לך הערות, כמובן נשמע אותם.

אני מציע, אם כן, שנמשיך בהקראה. שנקרא את פרק ב' סימן א.

אתה לא רוצה לשמוע - - -

אמרתי לך כמה פעמים – אם יש לך הערות, בבקשה.

כל החברים ששלחו ניירות עמדה ויש להם הערות לגבי הסעיפים שקראנו. ההערות שלהם הושמעו? יש להם משהו שאנחנו צריכים לשמוע? אני שואל.

עיסאווי, קיימנו דיונים.

אין לאף אחד הערות על כל זה?

אם יש לך עוד הערות, בשמחה נשמע.

- - -

לא משנה, אני מוותר. אני שאלתי לגבי המפקח – אמרתם לי שדיברתם.

יש לך סוגיה בעניין המפקח – תשאל, יתייחסו.

כן. רציתי לשמוע את ההתייחסות להגדרה של המפקח. אני שואל אתכם לגבי המפקח – מאיפה הוא בא, לגבי הקשר שלו עם משרד האוצר. רציתי לשמוע את זה, לגבי ההגדרה.

ההגדרה שקראנו של המפקח: "המפקח על נותני שירותים פיננסיים במשרד האוצר שמונה לפי סעיף 2;".

סעיף 2, שעוד מעט נקרא, קובע ששר האוצר ימנה מבין עובדי משרדו את המפקח על נותני שירותים פיננסיים.

יש לי בעיה עם זה. רציתי לשמוע את ההתייחסות שלך לגבי זה. יש לי בעיה שהמפקח שאנחנו צריכים למנות צריך להיות על פי סעיף 2, ששר האוצר צריך למנות אותו. רציתי לשמוע למה זה ככה, למה הגעתם להחלטה הזו, מה השיקולים, איפה היתרונות, איפה החסרונות. זו סוגיה שעניינה אותי. רציתי לשמוע. זכותי?

זה קשור להגדרה, אבל זה קשור בעיקר לסעיף 2 שעוד מעט נקרא.

אין בעיה. נחכה לסעיף 2.

אבל אני מוכן להתייחס, לפי מה שאדוני ירצה. עכשיו או - - -

תן התייחסות.

למעשה, יש שלוש חלופות לעניין הזה. או שאתה ממנה את המפקח מקרב הרגולטורים הקיימים שאינם במשרד האוצר, ולכאורה, הכתובת לעניין הזה יכולה להיות, למשל, בנק ישראל, או שמקימים איזושהי רשות חדשה שתהיה רק המפקח הזה, לצורך העניין, או שהמפקח י - - - מתוך משרד האוצר. מבין שלוש החלופות האלה, המחשבה היא שהמתאים ביותר שזה יהיה בתוך משרד האוצר, ואני אסביר גם למה. אלה היו דיונים שהתקיימו בתוך הצוות הבין-משרדי המאוד נרחב שזכיתי לעמוד בראשו, שהגיע למסקנה הזו. בנק ישראל, לצורך העניין – אולי רק נוריד את האופציה הזו, מהסדר – מדובר כאן, אני כל הזמן משתמש בדימוי של היתושים שיעקצו את הפילים. יש את הבנקים. הבנקים מטיבם הם גופים גדולים, רוצים שהם יהיו גופים גדולים, מוצקים, אם תרצה, יציבים, וכאן יש שירותים מסוימים שבהם יכול בעל עסק שהוא גמיש יותר ועוקצני – סליחה על הביטוי – לתת שירות שהוא יותר זמין ונגיש מהשירות הזה של הבנק, והוא יכול להתחרות בבנקים בשירותים האלה. כדי שלא להעמיד את בנק ישראל, שהטבע שלו הוא לפקח על הדברים האלה, במצב שבו הוא צריך לפקח גם על המתחרים, החלטנו שלא נכון שזה יהיה בתוך בנק ישראל. גם בנק ישראל, אגב, לא חשב שהמקום הטבעי והמתאים לפיקוח על הגופים האלה הוא בתוך הפיקוח על הבנקים.

נותרו שתי אפשרויות – להקים רגולטור חדש, תאגיד סטטוטורי חדש שיעסוק בדבר הזה, או לשים אותו בתוך משרד האוצר. השאלה של המיקום של הפיקוח על כלל השירותים הפיננסיים הלא בנקאיים, לצורך העניין – האם הוא בתוך משרד האוצר או מחוץ למשרד האוצר, זה דיון שהתקיים כבר אז, והוא בוודאי על השולחן היום, אבל כל עוד הפיקוח כרגע הוא בתוך משרד האוצר, חשבנו שלא נכון להתחיל להקים תאגיד עצמאי סטטוטורי עם כל המנגנון שלו, רק לצורך העניין היותר מצומצם הזה של כרגע - - -

הוא היום מצומצם, אבל בעתיד יכול להיות שיהיה מפלצת, כמו הבנקים. מאיפה אתה יודע?

בוודאי שיש – לצורך העניין, נותני שירותי אשראי חוץ מוסדיים ונותני השירותים בנכנסים פיננסיים למול, אפילו, חברות הביטוח והחיסכון הפנסיוני, לצורך העניין, שהיום נמצאים באגף שוק ההון, בוודאי שזה היקף פעילות שהוא מצומצם יותר, יחסית, ולכן, אם הוא יתפתח למשהו גדול יותר בעתיד, יכול להיות שיהיה מקום לשקול. השאלה – האם הוא מופרד, עד כמה הוא מופרד או מובחן מהרגולציה הפיננסית האחרת שמתקיימת בתוך משרד האוצר – היא שאלה ניהולית שיוכלו להחליט עליה, אבל קיים כבר אגף ותיק, מנוסה, מקצועי, בתוך משרד האוצר, שיש לו ניסיון כזה. יש למשרד האוצר את התשתית להקים עוד מפקח בתוכו שיוכל לטפל בנושאים האלה. לכן, המקום הטבעי של המפקח הזה הוא בתוך משרד האוצר.

מה דעתך, אלי? מה השיקולים שלך? איפה השתכנעת? מעניינת אותי דעתך.

בוא אני אגיד לך – אני חושב שאנחנו צריכים לבוא - - - יש רעיון - - - הפיקוח על הבנקים ויש לנו את הפיקוח על שוק ההון. הדבר הזה קשור, בסוף היום, לנושאים שקשורים לשוק ההון. היום, למעשה, הגופים שווים בגודלם מבחינת היקף ניהול הנכסים. לכן אנחנו, בסוף היום, כחלק מהראייה שלנו לפיתוח התחרות, צריכים לבוא וליצור גוף נוסף שגם יהיה עצמאי. ואגב, זה המקום, ויכול להיות שיצא לך לקרוא, שיש גם כוונה של שר האוצר לוותר על חלק מהסמכויות שלו, על מנת שאגף שוק ההון יהפוך לרשות, שתהיה רשות יותר עצמאית. בדרך כלל שרים רוצים את הדברים קרוב אליהם, לשלוט בכל דבר, וכאן – שוב, מתוך ראייה ארוכת טווח, שכפי שיש בבנקים, ואגב, טוב שיש, אני אומר, גם את בנק ישראל, וטוב שבנק ישראל הוא חזק ויציב, ויש לו את הדעות שלו – גם אם אנחנו לא מסכימים אתו, אותו הדבר כמו שיש את הרשות לניירות ערך, אותו הדבר צריך שגם כאן יהיה בסוף היום גוף חזק ודומיננטי.

אבל אתה לא בונה גוף חזק. אתה בונה איזה פקיד מהאוצר, שיהיה בעצם המפקח.

אני בדיונים עם פקידי האוצר, ואתה חבר כנסת ואני חבר כנסת ויש לנו הרבה דיונים אתם, וויכוחים אתם – ויכוחים, אגב, לגיטימיים - - -

אבל - - - סעיף 2 אומר ככה.

אני יכול להגיד לך, אחרי 23 שנה – אין פקיד חלש במשרד האוצר. זה אוקסימורון.

אז זה באמת לא עובד ככה, והנה, גם היום אני הגעתי לכאן מוועדת הכספים, גם עם ויכוח גדול מאוד, - - - ברירת מחדל. לכן אני חושב שלצורך העניין – יש להם את העצמאות, יש את ה -- - ואני אומר שוב, כפי שאתה רואה, אגב, שיש דיונים בין משרד האוצר ובין בנק ישראל אז גם יהיה – משרד האוצר, בנק ישראל, ובעתיד גם תהיה את אותה רשות. לכן אני יודע, ויתקן אותי, ברוך, אני יודע מסגן שר האוצר שבהחלט מקדמים את המהלך של הרשות.

הרי אמרנו שזה בעצם שלב המעבר. זה, כל הזמן, היה הדיון. הבעיה היא להסתכל על התמונה בסוף. בסוף אתה צריך שיהיה את אותו – לא פקיד, סליחה, ככל שיהיה חזק באוצר, אתה צריך רגולציה - - -

הזמני הופך להיות קבוע. זה מה שמפחיד אותי.

לכן צריך להתנות, מה השלב, ואני אומר את זה פה, עכשיו, ניהולית, מה השלב שבעצם אתה צריך את הרגולציה בנפרד לגמרי. מתי אתה מקים את זה, באיזה שלב אתה מקים את זה, או בעצם – מתי החקיקה מכריחה אותך להקים אותו, כי אחרת אתה נמצא שם עם איזה פקיד שנפח התנועה יכול לגדול, אתה מוסיף עוד ועוד ועוד, וזה נשאר אותו הדבר. זה היה הדיון.

אני, אגב, שאלתי את נדב שמש, יועץ שר האוצר, וגם – ברוך, אם תוכל גם אתה לאשר לי, שהתזכיר של הרגולטור הופץ. מתי הוא הופץ?

הוא הופץ ביום שלישי שעבר להערות הציבור, ל-21 יום.

עכשיו זה שלב שאתה בא ואומר: לא צריך רק את אותו פקיד, אותו רגולטור, אלא שאתה צריך את כל המנגנון. מה הוא השלב? בוא תגיד לי.

ברור שיש מנגנון, ברור שיהיה פה אגף.

מתי? מתי אתה - - - מה שעיסאווי אומר, זה שהזמני הוא הכי קבוע.

מייד יהיה אגף. ברור שמייד יהיה לו אגף. לא רק זה, אם תסתכל יותר, כשהפצנו את התזכיר הזה, אז יש שם רובריקה של עלות תקציבית. כל תזכיר חוק אתה צריך להגיד כמה הוא יעלה. אמרנו – יש שם צורך בעשרות תקנים לשרת את המפקח הזה. כלומר, מראש, לרגע לא חשבנו שיהיה פקיד שיישב לבד, ויצטרך להיות לו עשרות תקנים, תהיה לו לשכה משפטית חזקה.

- - -

בוא נראה את החוזק של אותו פקיד שיושב לבד. אמרת שכולם חזקים - - -

אני חושב שיש כאן הסכמה על הקמת הרגולטור, ולכן אני חושב - - -

אין לי בעיה עם זה, אני מסכים שצריך להיות רגולטור - - -

אתה דרשת את זה בוועדה הקודמת.

כן, אין לי בעיה עם זה, אבל אני רוצה שזה יהיה - - -

אני מבקש שתקרא עכשיו את פרק ב'.

סליחה, אדוני. עוד לא הערנו על סעיף 1. השאלה איך אתה רוצה שנעיר? אתה רוצה לקרוא את הכל ואז נחזור אחורה?

בבקשה.

אני מטעם איגוד החברות הממוסדות למתן אשראי.

אני מבקש רק התייחסויות לסעיפים עצמם. לא דיונים כלליים. הערה בהתייחסות לסעיף.

אנחנו שלחנו מכתב ארוך מאוד, שאני מניח שאתם יודעים לקרוא אותו.

קיבלנו. הכל נמצא באתר הוועדה, נכון?

באופן כללי, אמרנו גם במכתבנו וגם תמיד, שאנחנו מברכים על החוק.

לא. אני מבקש. לא אופן כללי ולא הקדמה.

העיקרון המהותי מבחינתנו זה השוויון, זה לעניין המפקח. חשוב שהמפקח יהיה בלתי תלוי באחד הגורמים האחרים שהוא צריך לפקח עליהם, כך שהוא יוכל להחיל כלל שווה על כולם.

לעניין הנושא של סעיף ההגדרות, אני אנסה כמה שיותר את ההערות המהותיות שלנו, ביותר – אנחנו הערנו באופן כללי. חצי דקה, אדוני.

לא, אני מצטער. הערות ספציפיות לנוסח, ללא שום הקדמה. אתה מדבר על הקדמה ופשוט תמנע מעצמך את רשות הדיבור בפעמים הבאות.

מדובר בהקדמה של 15 שניות כדי להסביר את ההערה שלנו להערות האלה. אנחנו חושבים שהאופן שבו הועתקו הוראות כאן, לתוך החוק, מחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, זה מחמיר מדי, ולכן ביקשנו להחיל הוראות שמתאימות יותר לגופים שלראשונה מסדירים את הפעילות שלהם, שהן החברות נותנות האשראי. בהקשר הזה הצענו גם להחיל הגדרות של חוק ניירות ערך לגבי נושא של בעלי שליטה, בעל עניין, נושא משרה – ההגדרות שמופיעות כאן הן רחבות מהרחבות שיש, הן חלות לגבי חברת ביטוח שהחוק נועד להבטיח ביום הדין את מתן השיפוי למבוטח,

אנחנו לא מצליחים להבין לאיזה סעיף אתה מעיר.

לסעיף ההגדרות.

בדיוק במה? איפה התיקון? אנחנו כאן לא בדיונים כלליים.

אתה מתכוון לנכס פיננסי, לא?

"אמצעי שליטה" – אנחנו מציעים - - - אמצעי שליטה, בעל שליטה, אחזקה – אנחנו מציעים לקרוא לתוך החוק את ההגדרות שבחוק ניירות ערך, גם כדי למנוע ארביטראג' רגולטורי מול חוקים אחרים. את "בעל השפעה" אנחנו מציעים להסיר, כי אנחנו חושבים שאין בזה צורך לעניין ההגדרות לאחר מכן. גם "אחזקה" ו "רכישה" אנחנו מציעים לקרוא את ההוראות שחלות בחוק ניירות ערך.

לגבי סעיף – היקף פעילות נרחב או כל סעיף שמשתמש במונח "מחזור עסקים", אנחנו חושבים שראוי להגדיר מה הוא מחזור עסקים, זה מופיע בעמוד 2, מרכז העמוד. אדוני, אני חייב רק לומר שבדרך ההקראה הזו קשה לכלול את כל ההערות שאנחנו כתבנו, אבל אנחנו ננסה לתמצת למען אדוני, כפי שהוא הורה, ולהכליל את עיקר ההערות שלנו, יחד עם אחרים, עמוד 3 למעלה, אנחנו חושבים שגם זה ראוי להכליל את ההגדרות של חוק ניירות ערך.

אני רק רוצה להעיר שאנחנו, הצוות שעשה את הדיונים, ראה את ההערות המאוד מאוד מפורטות שלכם שהגיעו מבעוד מועד, וגם הועלו לאתר, ואנחנו התייחסנו, ככל שראינו לנכון, לדברים, אז אתה בהחלט יכול להמשיך להעיר ואם יהיו דברים אני גם אוכל להתייחס בכמה מילים למה שאתה אומר.

אולי תתמקד במשהו צועק?

לנו משלמים לפי צעקות.

לגבי נכס פיננסי עמוד 4, "נכס פיננסי" מוגדר בחוק הסדרת העיסוק. יש שם הגדרה שונה לחלוטין לנכס פיננסי. אנחנו חושבים שזה יוצר בלבול מוחלט. כל ההגדרות של החוק עושות שימוש בהגדרה "נכס פיננסי", ובחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות נעשה שימוש בדיוק באותו מונח. אנחנו חושבים שזה ייצור בלבול.

למה בלבול? אנחנו מדברים על חוק. "נכס פיננסי" מוגדר על פי החוק, מ-1 עד 8, ואתה כעורך דין נתפס מ- 1 עד 8, זה החוק ואני אלך לפיו.

אני אסביר. כשאני אומר "נכס פיננסי" לפי חוק הייעוץ, מה שאני מתכוון זה יחידות של קרן נאמנות. כשאני אומר "נכס פיננסי" לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, אני מתכוון למזומן, צ'ק, המחאה או פיקדון כספי. שני הדברים פשוט לא מתחברים אחד עם השני. הבדל מוחלט בין המונחים.

השוני הוא בקרן נאמנות שהיא נכס פיננסי, בחוק? בהגדרה של הייעוץ שקרנות הנאמנות הן חלק מהגדרת נכס, נכון?

נכס פיננסי.

(היו"ר חיים ילין, 14:40)

נכס פיננסי. ועל פי החוק אינן מצוינות כנכס פיננסי. לזה אתה מתכוון?

כן, וגם לא צריך להיכלל כאן - - -

וגם לא צריך להיכלל. אני שואל שאלה פשוטה. יש לנו חוק, והחוק קבע 8 דברים: מזומן, צ'ק, המחאה - - - ופיקדון כספי. אני כעורך דין, כאזרח, אלך לפי שמונת הדברים, ואתנהל בהתאם. למה אני צריך לחשוב על חוק הייעוץ? אני שואל.

אדוני, הקושי הוא שכאשר אדם אומר "נכס פיננסי", במדינת ישראל – יש איזו הגדרה מסוימת שהוא - - -

אז תגיד – "נכס פיננסי על פי הגדרת חוק המפקח החוץ בנקאי".

אדם לא יודע לעשות את האבחנה הזו כשהוא מתייחס לשני חוקים שונים. אין שום חפיפה בין המונחים עצמם.

לגבי הנושא של מתן אשראי, עמוד 3.

רגע, אתה לוקח אותנו קדימה ואחורה? תן לי להבין.

אני מודה ליועצת המשפטית, דרך אגב, שהתייחסה להערות שלנו. אני אשמח אם אכן יתייחסו לכל ההערות. כך או כך, מתן אשראי, אנחנו ביקשנו, בהתאמה עם חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, ביקשנו להחריג כאן עסקת ניכיון שטר טהורה, שלא ניתן לחזור למי שמסר את השטר לניכיון, בהתאמה עם ההערה בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

לגבי הגדרה של "קרוב" בעמוד 4, אנחנו חושבים שנתנו הגדרה של כל בני המשפחה שלא מוכרים אפילו באילן היוחסין הרחב ביותר שאני מכיר. אנחנו מציעים להשתמש בהגדרה של "קרוב" מחוק החברות.

אני חולק עליך. בזה אני חולק עליך. אני קורא את ההגדרה של "קרוב". מה, גיס הוא לא קרוב? דוד הוא לא קרוב? חותן הוא לא קרוב? דחילאק.

תקשיב, הוא בא מקהילה, וגם אני, שכולנו משפחה. בוא תמשיך הלאה. בוא, תתמקד.

לגבי הנושא של הרישיונות, לגבי הגדרה של רישיונות אנחנו מבקשים שיהיה ברור שכאשר ניתן רישיון מסוים לגבי סוג מסוים של פעילות שהוגדר קודם לכן כשירות פיננסי, הרישיון יכלול את כל סוגי השירותים ולא רק את סוג השירות הפרטני שבגינו ניתן הרישיון.

תודה רבה. אפשר להמשיך בהקראה?

להתייחס או להמשיך?

לא, אנחנו נמשיך, הרי חלק מהתשובות כבר ניתנו. קיבלנו את ההערות, חלק שונה, חלק לא. נמשיך הלאה.

עוד הערה קצרה ברשות אדוני. לגבי "שירות בנכס פיננסי", באופן כללי, יש כאן גם הגדרה של ניהול או שמירה של נכס פיננסי, לרבות באמצעות כספת, רק צריך להבהיר שמדובר באותן חברות שעוסקות בשירות הזה. לא, לדוגמה, בעורך דין או רואה חשבון ששומר בתוך הכספת מסמכים עבור הלקוח שלו.

אנחנו בפרק ב'.

אני אקרא את סימן א' בפרק ב'. שני סעיפים. אחד, לגבי המינוי של המפקח והשני – לגבי שיקולי המפקח.

מינוי המפקח ותפקידיו

(א) שר האוצר ימנה עובד משרד האוצר למפקח על נותני שירותים פיננסיים.

(ב) המפקח ייתן רישיונות והיתרים לפי חוק זה ויפקח על פעולתם של נותני שירותים פיננסיים.

בביצוע תפקידיו ובהפעלת סמכויותיו לפי חוק זה יביא המפקח בחשבון בין השאר עניינים אלה:

(1) יצירת סביבה אמינה, בטוחה ויציבה למתן שירותים פיננסיים בידי נותני שירותים פיננסיים, הפועלת בהתאם לכל דין;

(2) הגנה ושמירה על עניינם של הלקוחות של נותני השירותים הפיננסיים, וכן קידום עניינם;

(3) קידום התחרות בתחום השירותים הפיננסיים;

(4) עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בתחום השירותים הפיננסיים;

(5) המדיניות הכלכלית של הממשלה."

סעיף שדיברנו עליו בהרחבה, סעיף חשוב, מאוד משמעותי לגבי השיקולים של המפקח, כשיש את ההדגשים גם על השמירה על ענייני הלקוחות, גם על התחרות, גם על ההיבט הצרכני וגם על ההקשר היציבותי בהקשר הזה.

אני רק חוזר אתך לסעיף (2) ועובד משרד. למה אנחנו לא מכניסים להגדרה את רמת העובד, שהוא בכיר – למה "עובד"?

ככה זה גם החוק של המפקח על הביטוח, זה הנוסח שמקובל. אני לא יודע אם הנציבות - - -

זה ככה כתוב - - -

זה הנוסח המקובל, כמובן שהכוונה כאן לעובד ברמה של אגף, כלומר - - -

- - -

אני ממשיך בקריאה, סעיף 4 – הוראות המפקח, שני סעיפים, גם בסימן הזה, שמדברים על הסמכות של המפקח לפרסם הוראות ואופן הפרסום שלהם.

"הוראות המפקח

4.

(א) המפקח רשאי, לצורך ביצוע תפקידו ולאחר התייעצות עם הוועדה, לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של נותני שירותים פיננסיים, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על עניינם של לקוחותיהם, ואם הדבר נדרש לאור הסיכון העלול להיגרם למערכת הפיננסית - גם כדי למנוע פגיעה ביכולתו של נותן השירותים הפיננסיים לקיים את התחייבויותיו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל נותני השירותים הפיננסיים או לסוג מסוים מהם.

(ב) המפקח רשאי לתת הוראות לעניין אמות המידה, השיקולים והנסיבות שיובאו בחשבון בבחינת יושרו ויושרתו של אדם לפי חוק זה.

5.

פרסום הוראות המפקח

(א) הוראות המפקח לפי סעיף 4 וכל הוראה אחרת של המפקח שהיא בת פועל תחיקתי, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.

(ב) הוראות המפקח כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של המפקח, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן."

זה סעיף שמקובל גם ברגולטורים פיננסיים אחרים – סעיף שנותן סמכות למפקח לתת הוראות, כשבהקשר הזה אנחנו גם קבענו הסמכה מפורשת בגלל ההיבט המאוד משמעותי של היושר והיושרה, בסעיף הזה, גם הוראה מפורשת של אפשרות לקבוע הוראות, בעניין הזה.

אם אני בא לתחום את התפקיד ואת ההוראות של המפקח, איך אני יכול לתחום אותם, בסיפור מהחיים? כהדגמה.

הדגמה לסוגים של הוראות? ההוראות ישקפו תמיד את המטרות ששמנו בסעיף 3. זו הדרך. אז אם, למשל, יש פה עניין - - -

אז למה לא ציינת – על פי סעיף 3?

סעיף 3 הוא במידה רבה חולש על הכל. סעיף 3 זה כל מה שאתה הולך לעשות - כשתוציא הוראות, כשתיתן רישיונות, כשתוציא קנסות - כל הדברים יהיו באמצעות הדבר הזה, אבל סעיף 4 זה ההוראות הטכניות והמקצועיות שיישמו את הדבר הזה. אם כתוב פה נושאים של - - -

אני פשוט רוצה לצמצם עבודה של עורכי דין בעתיד.

זה לא יעזור. זה – צריך לשנות את התרבות של בני האדם ואז זה יהיה אחרת.

כמובן שאנחנו נגד צמצום עבודה לעורכי דין, אבל זה לא קשור להערות לסעיפים האלה. אני רוצה להתייחס, ברשות אדוני, גם לסעיפים הקודמים של המפקח. אחד, אנחנו חושבים שהשיקולים שצריכים להנחות את המפקח צריכים לפעול גם לטובת יציבות הגופים עצמם. אם כבר מעתיקים את ההוראות של החוק לפיקוח על עסקי ביטוח, אז ראוי שהמפקח יוכל לדאוג לאינטרסים של המפוקחים שלו וליציבות שלהם. זה דבר אחד.

דבר שני, אנחנו רוצים שיובהר, שלמפקח הזה תהיה סמכות גם כלפי כל המפוקחים בצורה שווה – גם כלפי הבנקים, וגם כלפי הגופים המוסדיים.

סליחה, סליחה. אני באמת אומר לך – לי לקח פגישה אחת להבין שאנחנו רוצים תחרות עם הבנקים. אם אנחנו רוצים תחרות, אז אתה לא יכול להתחיל עכשיו להכניס לי את הבנקים עכשיו, בתוך המערכת החדשה שאנחנו מנסים להקים. אנחנו רוצים משהו שיהיה יותר זול, שייתן אשראי יותר זול, שיוריד את הריביות, שיוריד עלויות לכל אזרח במדינת ישראל. אז המושגים האלה הם כאילו שלא היית פה בכל הפגישות שלנו, או שאתה מתעקש, וזה בסדר, זכותך המלאה.

ההפך. אני מתעקש, אבל לא מסיבות שלא ממין העניין. אנחנו לא רוצים לשפוך את התינוק עם המים, אנחנו רוצים להצליח ברפורמה הזו. אנחנו חושבים שזו רפורמה מהותית, חשובה, היא טובה, היא תפתח את התחרות. אסור להגיע למצב שבסופו של תהליך התחרות הזו לא תצליח. אם יהיה רגולטור שישמור על האינטרסים של כל אחד מהמפוקחים שלו, ולא תהיה החלה שווה של אותם כללים, בסופו של דבר זה לא יגיע - - -

אבל סלח לי, אם תהיה החלה שווה לא תהיה תחרות. סליחה, זו דעתי. אני חושב שזה המהות של החקיקה. אולי לא כתוב פה, אבל זו המהות של החקיקה. אני לא מאמין שאם אתה עושה את אותו שוויון שאתה מנסה, וכבר מצאנו את זה לפני זה, אז לא תהיה תחרות. תחרות צריכה להיות על מוצר שהוא מוצר שונה במהות. אמנם זה כסף, אבל הוא שונה במהות. כסף זה אותו הדבר לכולם, אבל בנתינה שלו הוא שונה לגמרי מאשר המערכת הבנקאית. אם אנחנו מנציחים עכשיו בנקים קטנים, כתחרות על המערכת הבנקאית שקיימת היום, אנחנו לא נצליח לעשות. זו דעתי האישית.

במשפט אחד – כללים שווים צריכים להיות לגופים שווים. אם אנחנו מנסים לפתח בקווים שהם יהיו שונים במהותם, כמו שאמרתי לפני כן, אז ברור שהפיקוח עליהם, זה במובן הזה – להיות שונה.

אני יותר חריף מזה – ברגע שמביאים דבר חדש צריך להקשיח. שהוא יוכיח שהוא אכן ראוי להיות חלק מהמערכת. העמדה היא קצת יותר.

אנחנו לא טוענים שהגופים הם שווים, אנחנו טוענים שהשירותים הם שווים, ולגבי השירותים אנחנו רוצים את ההחלה, ואני מתקדם, ברשות אדוני. אנחנו עדיין חושבים שחשוב לדאוג לאיתנות של הגופים שהוא כן אחראי עליהם ויכול לפקח עליהם.

אנחנו חושבים, בסעיף 4, לגבי הוראות המפקח, שככל שיש לו סמכויות כל כך רחבות, אז לכל הפחות שגם יכניסו לסמכויות האלה שיקולים של שכלול התחרות וקידום התעשייה, שתהיה לו את האפשרות לתת הוראות גם בהקשרים האלה, ולגבי סעיף ב' שהמפקח רשאי לתת הוראות לעניין אמות המידה, השיקולים והנסיבות לגבי יושר ויושרה - אנחנו חושבים שזה חשוב. אנחנו חושבים, יחד עם זאת, שראוי שתהיה איזושהי ביקורת על ההחלטות שלו, של ועדה של הכנסת, כלומר, באישור של ועדה של הכנסת.

הגענו לשלב של הביקורת? עדיין לא.

חלק מהדברים, מראש, חייבים לבוא לוועדה. הנושא של כללים ליושר ויושרה, אני חייב להגיד שברגולטורים אחרים בכלל אין חובה ספציפית לקבוע אמות מידה. חשבנו שלרגולטור מודרני, 2016, נכון לחייב אותו מראש לקבוע פרמטרים לבחינת יושר ויושרה, זה נושא מאוד חשוב, זה נושא שנוגע לשם הטוב של אדם, שמגיש בקשה כזו, ולכן שמנו את זה במובחן. לא חשבנו שזה סוג הנושאים שמחייבים מראש, בכל מקרה, ביקורת של ועדה. הוועדה, ככל ועדה, יכולה לזמן רגולטור ולהגיד – נא הסבר לנו, אנחנו רוצים לבחון, אבל זה לא דבר במחייב אישור מראש.

אוקיי. בוא נמשיך.

סימן ג': הוועדה המייעצת

6.

הוועדה המייעצת 1. (א) השר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ למפקח בכל עניין כנדרש לפי חוק זה.

(ב) הוועדה תהיה בת ארבעה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לעניין הרכב הוועדה הוראות אלה:

(1) מספר חברי הוועדה שימונו מקרב הציבור לא יפחת משניים ולא יעלה על שלושה; חברי הוועדה כאמור לא יעסקו במתן שירותים פיננסיים;

(2) אחד מחברי הוועדה יהיה משפטן שימונה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ויכול שיהיה עובד המדינה או שימונה מקרב הציבור;

(3) חברי הוועדה שימונו מקרב הציבור, למעט המשפטן אם מונה מקרב הציבור, יהיו אנשי משק וכלכלה או חברי הסגל האקדמי הבכיר במוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 או מי שהיו חברי סגל כאמור, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום השירותים הפיננסיים, ואולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני אנשי משק וכלכלה.

(ג) לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

(ד) השר ימנה אחד מחברי הוועדה ליושב ראש הוועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.

(ה) הוועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הוועדה או לבקשת המפקח, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת היושב ראש או המפקח.

(ו) שלושה חברי הוועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והמשפטן, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.

(ז) בסעיף זה, "עובד המדינה" – לרבות עובד בתאגיד שהוקם לפי חוק.

7.

ניגוד עניינים 2. (א) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.

(ב) חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.

(ג) התברר לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה – יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.

(ד) בסעיף זה, "עניין אישי", של חבר הוועדה – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו כהגדרתם בחוק ניירות ערך.

תקופת כהונה 8. (א) תקופת כהונתו של חבר ועדה תהא שלוש שנים מיום מינויו.

(ב) חבר הוועדה שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שמשך כהונתו לא יעלה על שתי תקופות רצופות.

פקיעת כהונה 9. (א) חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידו;

(3) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

(ב) עובד המדינה שנתמנה להיות חבר הוועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה."

הערה קטנה – כל הוועדה מתחלפת. אם אין עבירות פליליות, כולם מכהנים או שלוש שנים או שש שנים. אני אומר לך עכשיו ניהולית, לא פוליטית – כל הניסיון שנצבר- הולך.

כן, אבל אנחנו, באיזון – וזה, דרך אגב, הערה של הייעוץ המשפטי שלכם, של הכנסת, אנחנו חשבנו שיש חשיבות גם בחידוש הפנים של בעלי התפקידים.

אני לא אמרתי שלא, אבל למה כולם ביחד?

התקווה היא שעם הזמן זה כן יהיה מדורג.

כולם ישרים והוגנים, אנחנו פשוט מאבדים את הניסיון, על ידי זה שכולם מתחלפים.

אבל אפשר שחלק מחברי הוועדה לא יתמנו לתקופת כהונה נוספת, ואז יש לך את ההדרגתיות.

אולי אפשר לעשות הוראת מעבר, בתחילה – לכתוב שהוועדה הראשונה שתמונה יכול שיהיו בה חברים שימונו לתקופה קצרה או ארוכה יותר כדי לאפשר את ההדרגה שהיושב ראש ביקש.

כי אחרת אנחנו תמיד עושים את אותה טעות ותמיד נופלים.

אז בהוראת התחילה – שיהיו בהתחלה כאלה שימונו לפחות או יותר.

אני ממשיך בקריאה:

"סדרי עבודת הוועדה 10. (א) הוועדה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

(ב) החלטותיה של הוועדה יתקבלו ברוב דעות החברים הנוכחים והמצביעים בישיבה.; היו הדעות שקולות תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.

שמירת תוקף 11. קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו."

אני רק אסביר, במילה: אנחנו למעשה, בסימן הזה, מקימים את הוועדה המייעצת. זו ועדה שכשמה כן היא – היא תייעץ למפקח בשלל תפקידים שיש לו, בין היתר – קביעת ההוראות.

יש למפקח על הבנקים ועדה מייעצת?

אתה מדבר על המפקח על הבנקים? יש ועדה מייעצת לענייני בנקאות.

יש ועדה מייעצת גם לממונה על שוק ההון, גם ב - - -

המבנה שלקחתם לקוח משוק ההון?

כן.

ושם 4 חברים? מספר זוגי?

כן.

אני רוצה לעניין הנשים – שתהיה מינימום אישה בתוך הוועדה.

יש החלטות קודמות, אנחנו לא יכולים - - -

חובת הייצוג הממשלתית תחייב את החוק?

כן.

ועדה מייעצת תחייב?

כן.

רציתי לשאול – חברי הוועדה, אני מוצא שאם יכול להיות ממונה מקרב הציבור, אז הוא חייב להיות עורך דין. האם לא ראוי שיהיה או כלכלן או איש כספים או עורך דין? ולסעיף ב(6)(2) – ככל שאני רואה פה, אז כתוב פה שאם יתמנה, אז ימונה מקרב הציבור, צריך להיות משפטן. השאלה היא אם לצורך כזה חייב להיות משפטן.

לא, לא.

חייב להיות נציג אחד שהוא משפטן שאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה. המשפטן הזה יכול להיות או עובד מדינה או נציג ציבור. זאת אומרת, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה אפשר למנות משפטן, או עובד מדינה, או נציג ציבור. בנוסף, יש עוד נציגי ציבור.

אני שואל את זה כי אני יודע שלמשל בנושא של ועדות מחירים, אז אין נציגות של ארגון צרכנים יציג, והייתי רוצה לשאול אם אפשר לשקול את הדבר, להכניס אותו לחוק הזה.

במסגרת הנציגים מקרב הציבור בוודאי שזה אפשרי.

אנחנו לא נכתוב את זה בחוק. בסוף יפילו לנו את החוק בגלל זה, שאנחנו שמים פה תפקידים ומצביעים על מי יכול להיות.

בשל הסמכויות מרחיקות הלכת של המפקח, בתחילת הדרך, לכל הפחות, אנחנו מציעים שהוועדה מייעצת יהיה בה רוב של נציגי ציבור, קצת דומה לוועדת האכיפה המנהלית, שהוקמה ברשות לניירות ערך, שיושב ראש הראשות, למרות הסמכויות שניתנו לו, מינה נציגים מן החוץ, לכהן בוועדת האכיפה המנהלית. לפחות בשלב הראשון, כדי להבטיח, בעצם, לפקח על הסמכויות הנרחבות שיהיו למפקח.

אם היועץ המשפטי לממשלה בוחר כנציג ציבור, כמשפטן - - -

שר האוצר, בהסכמה עם היועץ המשפטי לממשלה.

הוא נספר במניין של השניים, או שהוא תוספתי לשניים שרשומים?

הוא תוספתי לשניים או לשלושה.

אז זה מתקיים. לא במפורש, אבל זה מתקיים. יש אפשרות שיהיה רוב לנציגי ציבור. אם הוא היה אומר לי אחרת אז - - -

אני, בהמשך לאותו הדבר - אל"ף, אני מציע 4 חברים. אם היא מייעצת. פשוט תהיה עוד עצה. אני מבקש לשקול אפשרות להגדיל ל-4.

מה השיקול של 4?

בוא נקרא לילד בשמו – משפטי, כלכלי, נשי - - -

יש לנו ועדות - - - ועדה אחרת שאנחנו מכירים היא של 4, היא עובדת - - - אפשר להפוך את זה לוועדה של 5, אני לא אראה בזה - - -

אני חושב מינימום 5 צריך להיות.

ואז, אם אתה רוצה לעשות את זה כמו שצריך, תעשה את זה 5, מינימום 3 נציגי ציבור, ואז אתה - - -לשלב הראשון. אני מציע שנעשה את זה לשלב הראשון.

יש לי הצעה אחרת, אם מקובל – נשאיר את זה כמו שזה, ונשאל את שר האוצר האם הוא מוכן שנצהיר בשמו כאן, שהמינוי הראשון יהיה כזה, בלי שיהיה צורך לעגן את זה בהכרח בחוק. שר האוצר הוא זה שימנה. אם הוא יצהיר שזה מה שהוא יעשה, אז כמובן שזה מה שהוא יעשה. בדרך כלל אנחנו לא נכנסים עד כדי כך למינויים של שרים. אז נרשום 5, ולגבי הרוב, אם שר האוצר ירצה - - -

היום כחלון, מחר – מישהו אחר.

הערה שניה שלי, בסעיף 2(א)(9) – כתוב: "...נבצר ממנו דרך קבע לדעתו של השר, למלא את תפקידו". למה "לדעתו של השר"? מינית אותו. יש אלף תנאים – הוא לא בסדר, ניגוד אינטרסים, עבירה פלילית. למה אני צריך להכניס את "דעתו של השר"?

מכיוון שהשר הוא זה שממנה, אז אנחנו חושבים שצריך שיהיה לו שיקול דעת בהקשר של פקיעת כהונה, ויכולות להיות נסיבות שהנבצרות דרך קבע היא עניין של פרשנות. לכן אנחנו צריכים להכניס איזשהו גורם שיהיה לו איזה שיקול דעת, ואנחנו חושבים שהכי מתאים זה שזה יהיה שר האוצר.

הגורם שהכנסת הוא מספיק חזק, פלילי, ניגוד עניינים – הרבה גורמים הכנסת. אסור לתת סמכות שהיא לא לוגית, לכל הסיפור. אני מציע שהמילה "לדעת השר" לא צריכה להיות.

הבעיה היא לא שם. כל מה שאנחנו חושבים אנחנו לעולם לא נעלה על כל דבר שיכול להיות נבצרות.

בל אתה לא יכול לתת לשר סמכות גורפת כזו במינוי והפסקת כהונת חבר. זה לא קשור למצב הנוכחי, אנחנו מדברים על דבר - - -

זה מקובל ביתר הוועדות, משם זה נלקח. בטח בביטוח ובגמל. אני רק מציין שבניגוד לשתי הפסקאות האחרות של התפטרות ומסירת כתב התפטרות, שאין לזה מחלוקת או הרשעה – בנושאים האלה אין שיקול דעת. פה, נצברות - יכול להיות שנבצרות דרך קבע עקב מחלה, ויש נסיבות מסוימות, והשר - - -

אבל למה לדעת השר?

אני חייב להכניס איזשהו גורם שיהיה לו שיקול דעת בהקשר של הנבצרות. אפשר להציע מישהו אחר, אבל אנחנו חושבים שמי שמתאים זה שר האוצר.

בכל זאת, שר זה שר. בואו נמשיך.

אז 11, תן לי הסבר.

זה סעיף סטנדרטי שקיים - - - בעקבות פסיקות שהיו בעבר שטענו, נניח שבטעות שכחו לחדש מינוי של מישהו. השאלה היא האם עכשיו כל ההחלטות של הוועדה שנה אחורה הן חסרות תוקף כי לא שמו לב שהמינוי שלו פג. אז זה מאפשר במצבים כאלה של תקלות טכניות להשאיר את ההחלטות שהתקבלו בתוקף, גם כשהתברר שהיתה תקלה או טעות.

(היו"ר אלי כהן, 15:07)

תודה לחבר הכנסת ילין שהחליף אותי בהיעדרי. היינו בחדר סמוך לסכם את הנושא של הגדלת הפנסיה לשכירים, תוך הסכמה עם ארגוני המעסיקים, התאחדות התעשיינים, ההסתדרות ומשרד האוצר. אני חושב שזה גם, בהחלט, דבר חשוב, ועל אף שהיו שם שלושה גורמים שונים, אני חושב שבסופו של דבר הגענו להסכמה, ואני בטוח שגם כאן אנחנו נפעל להוציא תחת ידינו גם חוק שיהיה תחת הסכמה, כי כפי שאתם רואים, אני לפחות משתדל גם, חבר הכנסת ילין ופריג' - זה נקרא סוגיות של קואליציה ואופוזיציה, אבל יש לנו מטרה להביא את החוק שהוא מטיב, ויענה באמת על ההגדרה. אז אני מבין שאנחנו בסעיף 12. בבקשה.

סעיף 12, פרק ג'- זה למעשה הסעיפים שעוסקים בחובת הרישוי, סייגים לחובת הרישוי, ואופן מתן הרישיונות לשירותים פיננסיים.

רישיון למתן שירותים פיננסיים

חובת רישוי

12. (א) לא יעסוק אדם במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי אלא אם כן בידו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, ובהתאם לתנאי הרישיון.

(ב) מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק במתן שירות פיננסי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.

(ג) על אף הוראות סעיף 12(ב), רשאי נותן שירותים פיננסיים לעסוק במתן שירותים פיננסיים בהיקף פעילות נרחב אם התקיימו כל אלה:

(1) היקף פעילותו של נותן השירותים הפיננסיים אינו עולה על 200 אחוזים מהיקף הפעילות המינימלי הנדרש לקבלת רישיון מורחב;

(2) נותן השירותים הפיננסיים הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב בתוך 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד לא ניתנה החלטה בבקשתו.

סייגים לחובת הרישוי 13. (א) חובת הרישוי לפי סעיף 12 לא תחול על אלה:

(1) בורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

(2) החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986 בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק, מטעם החברה הבת כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור;

(3) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהמבטח מחזיק ביותר מ-20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

(4) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה – 2005;

(5) זירת סוחר כהגדרתה בסעיף 44יב לחוק ניירות ערך;

(6) חבר בורסה;

(7) מנהל תיקי השקעות כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995

(8) מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתם בסעיף 50א לחוק ניירות ערך;

(9) מערכת מבוקרת, כהגדרתה בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008;

(10) סולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהסולק מחזיק ביותר מ-20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

(11) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר;

(12) תאגיד שהוקם לפי דין;

(13) מי שעיסוקו ברכישה של איגרות חוב שהוצעו לציבור על פי תשקיף בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק ניירות ערך - לעניין עיסוק כאמור;

(1) מי שעיסוקו במתן אשראי שאינו נושא ריבית, ליחיד, או לאחר שעיסוקו במתן אשראי כאמור – לעניין עיסוק כאמור; לעניין זה, "אשראי שאינו נושא ריבית" – אשראי שאינו נושא ריבית או עמלה כלשהי, בין שהוא צמוד למדד או לשערו היציג של מטבע חוץ ובין שאינו צמוד, ולעניין זה יראו כריבית או כעמלה כל תשלום שמתן האשראי מותנה בו;

(2) יחיד שעיסוקו במתן אשראי באמצעות מפעיל אתר אינטרנט המיועד למתן הלוואות ולקבלתן, אם מפעיל האתר אינו נותן ההלוואה או מקבלה - לעניין עיסוק כאמור.

(א) השר רשאי, בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי סעיף 12, ורשאי הוא, בהתייעצות עם שר המשפטים לתת פטור מחובת הרישוי לגוף מסוים".

אני אעצור פה.

הפחד שלי הוא או ששכחנו מישהו או שהכנסנו מישהו שלא צריך להיות. הפירוט הוא כל כך גדול.

אבל יש לו היגיון מאוד מסדר, מאוד ברור. מי שבחוץ כאן זה מי שכבר מוסדר בחוק אחר, ועוד השניים האחרונים שיוסדרו עוד מעט.

מי שקורא את החוק ככה לא יודע את מה שאתה אומר.

זה יופיע בדברי ההסבר, כמובן. אבל כל הגופים האלה, יש עליהם פיקוח ואין כוונה ודאי לעשות פיקוח כפול שרק מייצר סתירה ובלבול.

אתה צודק. נגיד – 15. איפה הפיקוח עליו?

15 זה היום הפלטפורמות p to p, שזה מערכות אינטרנטיות שמחברות בין מלווים ללווים. הכוונה, בסופו של דבר, גם, בהסדרה שתהיה, לא תהיה הסדרה על מי שנותנים הלוואות באמצעות הפלטפורמות האלה, גם אם זה יהפוך לעיסוק.

ברור שגם הפעילות בחתום האינטרנט וגם הפעילות בתחום הגמ"חים זה בשני חוקים משלימים שעתידים להגיע.

אבל כל עוד הם לא שם - - - הפיקוח.

אני אתייחס לרגע לאשראי ללא ריבית. זה נושא שבימים שבימים אלה ממש אנחנו דנים בו, בצוות. יש, אגב, אשראי ללא ריבית שהוא מטעמי הדת היהודית, ויש אשראי מטעמי דת האיסלאם. אנחנו מטפלים, כמובן, בשתי הסוגיות - - -

נכנסתם גם לאיסלאם, שם?

- - -

היום יש החלטה ספציפית של נגיד בנק ישראל דאז, פרופ' פישר, ושל היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ויינשטיין, שלא לאכוף את הדין על הפעילות הזו בשלב הזה. ההנחה היתה שאין טעם להיכנס לאכיפה של הדין לגבי הגופים האלה בלי שתהיה להם הסדרה, וההוראה היתה שההסדרה תהיה באופן צמוד להחלטה הזו. זה לקח זמן, עכשיו אנחנו נמצאים בהסדרה, אני מקווה שממש בשבועות הקרובים אנחנו נוציא טיוטה להערות ציבור ואז תהיה התייחסות גם לפעילות הזו של קופות האשראי ללא ריבית.

אני פוחד ממצב של תקופת ביניים כזו, כשאתה מעביר את החוק הזה ואז, התזכיר הבא אמור - - - של האשראי של האינטרנט ייקח לנו זמן, ואז בתקופה הזו, הסוגייה הזו לא תהיה תחת פיקוח.

לגבי האינטרנטי אני רוצה להפריד בין שני גורמים. הפלטפורמות של האינטרנט למעשה, אין צורך לעשות להם חריג, כי הם לא נותנים אשראי, הם רק מתווכחים בין פרט שנותן אשראי לפרט שמקבל אשראי.

אני לא בטוח.

ולכן הם לא צריכים את ההסדרה. מה שאנחנו מחריגים כאן זה את אותו יחיד. כמו שיחיד שרוכש אגרות חוב, הוא לא נתן הלוואה לאף אחד, אבל אם הוא רוכש הרבה מאוד אגרות חוב אפשר להגיד שעיסוקו במתן אשראי. הוא נתן אשראי לכל כך הרבה חברות שהוא קנה את אגרות החוב שלהן. אנחנו מדברים רק על היחיד ולא על הפלטפורמה עצמה. הפלטפורמה עצמה בכל מקרה לא מוסדרת, עדיין.

אתה חייב להשאיר את זה בתוך זה, ולא לתת לו להיות תחת הפיקוח, בכל זאת.

אותו פנסיונר, לצורך העניין, שאין לו עבודה אחרת, וכל מה שהוא עושה – הוא קם בבוקר, פותח את המחשב ונותן כמה הלוואות בפלטפורמות, הוא ייחשב כמי שנותן אשראי.

אני רוצה שתיתנו מחשבה שניה על הסעיף הזה. זה צריך להיות תחת פיקוח. זו דעתי.

בסעיף 13(א)(3), מוחרגים גופים שמוחזקים על ידי חברת ביטוח ביותר מ-20%. החלק השני של הפסקה מתייחס לתאגיד שנשלט או תאגיד שהמבטח מחזיק ב - - - אנחנו חושבים שראוי להחיל את אותו כלל על כל הגופים שמנויים כאן, כלומר, גופים שנשלטים על ידי גופים שמנויים בסעיף 13, מבחינת הפטור, כלומר, להרחיב את הפטור תחת אותם רציונאלים שהוחלו בסעיף 13(א)(3). אנחנו לא מוצאים שראוי להטיל כלל אחר. בהקשר הזה אנחנו חושבים שכדאי לשקול גם לכלול במסגרת הפטורים גם מי שנשלט או מוחזק על ידי חברה ציבורית שמניותיה רשומות למסחר בבורסה.

מה פתאום.

לא, זה לא.

אנחנו כבר בישיבות הקודמות דיברנו על ההתפתחות של הנושא של ארביטראג' רגולטורי בתחום של אשראי צרכני. הסעיף הזה בעצם מנציח את הסיטואציה הזו, ואחזור על מה שנאמר בפעמים הקודמות. לפחות כרגע לפי המתגבש – ואני מתעלם לרגע מתזכיר החוק שמדבר על הוצאת הרשות על שירותים פיננסיים - - -

התייחסות לסעיף הזה, בבקשה.

אני לא רואה את ההיגיון מדוע גוף מבטח או חברה מנהלת, או כל גוף אחר שהולך לעסוק בפעילות אחרת, חדשה, מבחינתו, של מתן אשראי צרכני, יוכל בחוק, שיש בו כל מיני כללים בהמשך, איזה - - -

אבל הרגולטור אמר שיש גוף רגולטור ישיר עבורו. זה לא - - -

לא, לא, לא.יש עליו רגולטור, היום, לצורך העניין, נגיד - ניקח חברה מבטחת – יש עליו מפקח, הממונה על שוק ההון, המפקח עליו מכוח היותו גוף שמבטח, בהיותו גוף שמנהל נכסי ציבור. הוא לא מפקח עליו מטעמים של מתן אשראי צרכני. אנחנו מדברים על התפתחות של שוק אשראי צרכני חוץ בנקאי. אנחנו רוצים מחר שהמוסדיים ייכנסו לתחום הזה.

ההערה ברורה.

אני רוצה להתייחס גם לגופי ה p to p שהחריגו אותם. מדברים פה על גופים - - -

זה לא גופים, זה יחיד.

אבל היחיד הזה הולך לעשות את זה באמצעות פלטפורמה. מי שאחראי על הממשק מול הלקוח, מי שאמור לתת ללקוח גילוי נאות, לפרט ללקוח מה הוא לוח סילוקין, מהו שיעור הריבית הניתנת – זה לא היחיד שמעמיד אשראי, זו תפקידה של הפלטפורמה. הפלטפורמה היא לא רק מתווכחת, היא לא רק pipe טיפש בין נותן האשראי למקבל האשראי – היא זו שדואגת גם להביא לידי הלקוח, הצרכן הסופי, את כל הפרטים שקשורים בעניין הזה. אז אם היא תהיה פטורה בעצם מכל אותם חוקים והגדרות ודרישות שבאות לידי ביטוי במסגרת הרישיון, אז אין לה שום חובה, לא לגילוי נאות כלפי הלקוח שנוטל את האשראי, לא בלספר לו מה שיעור הריבית שנגבה ממנו, וכן הלאה וכן הלאה.

ברשותך, אני אחדד שאלה – בהמשך למה שאמרת, בצלאל - חברת ביטוח, הפניקס, או כל חברת ביטוח, מחליטה לעסוק באשראי צרכני. הרגולטור שקיים לגבי החברה הוא לא מסדיר את הסוגיה של מתן האשראי?

המפקח על הביטוח יפקח עליו.

וההסדרה שם עונה על כל הכללים של מתן אשראי? אני שואל אותך כ- - -

אין שם רגולציה ספציפית למתן אשראי במצב כזה, אבל קודם כל יש את חוק האשראי שייקרא עכשיו – חוק אשראי הוגן - - -

אני מפלה אותה?

התשובה היא – כן. קודם כל לא מפלה, כי בוא נודה – על אף מה שאומר בצלאל, הארביטראג' הרגולטורי, נכון להיום, על בסיס הקיים, כך שהרגולציה על חברות הביטוח היא משמעותית יותר גדולה. עכשיו צריך לזכור – מתן אשראי בידי חברת ביטוח זו השקעה כיוון שלצורך העניין, חברת ביטוח, הפיקדונות שלה הם למעשה כספי הפנסיה שהיא מקבלת מהעמיתים, ולמעשה, כשהיא נותנת הלוואה זה לצורך העניין השקעה, עבורה. ולכן הארביטראג' הרגולטורי כאן הוא הפוך – שכיום, גם על בסיס החוק המוצע כאן וגם על בסיס הקיים, זה שחברות הביטוח, הנטל הרגולטורי, ועדות ההשקעה המפוקחות – הוא הרבה יותר משמעותי מכאן.

הוא חייב להיות יותר משמעותי.

אני ממשיך בקריאה, סעיף 14.

"סוגי הרישיונות

14. (א) ואלה סוגי הרישיונות לעיסוק במתן שירות פיננסי:

(1) רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;

(2) רישיון למתן אשראי.

(ב) כל אחד מסוגי הרישיונות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב. "

זאת ההתייחסות שדיברנו עליה, סוגי רישיונות – כל אחד מהם יכול להיות גם בסיסי וגם מורחב.

"תנאים למתן רישיון בסיסי 15. (א) המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) לעניין מבקש רישיון שהוא יחיד – הוא בגיר, אזרח ישראלי או תושב ישראל, שלא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל , ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד - הוא התאגד ונרשם בישראל ואחד לפחות מנושאי המשרה בו הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל וכן לא ניתן לגביו צו פירוק זמני, ולא מונה לו כונס נכסים;

(2) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות סעיף 37 ולתוספת, הכל לפי העניין;

(3) מבקש הרישיון, ואם הוא יחיד – גם בעל השפעה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותים פיננסיים, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו...." ופה יה תוספת, בעקבות הערות של הייעוץ המשפטי של הכנסת: "... לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי סעיף 4(ב);". אנחנו מפנים, למעשה, להוראות שרשאי המפקח לקבוע בהקשר של יושר ויושרה.

" לעניין זה -

(א) יראו כל אחת מהעבירות המפורטות להלן כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק במתן שירותים פיננסיים:

(1) עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון;

(2) עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה;

(3) עבירה לפי סעיף 117(ב) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

(4) עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963;

(5) עבירה לפי סעיף 211(א1) לפקודת המכס;

(6) עבירה לפי סעיפים 415, 418 עד 420, 422, 423 ו- 425 עד 428 לחוק העונשין.

(ב) "הורשע בעבירה" – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;

(1) בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים לפי פרק ה';

(2) לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד – מתקיימים בבעל שליטה ובבעל עניין בו התנאים לקבלת היתר לפי פרק ד'.

(א) מצא המפקח כי בשל טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותים פיננסיים, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א) ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו או בפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה."

פה, בפסקה הזו, בסעיף קטן זה, יש לנו למעשה, אפשרות למפקח עדיין לשקול, בגלל האופי של השירותים שאנחנו עוסקים בהם, גם טעמים של שמירה על שלום הציבור, ביטחון הציבור וטעמים שבטובת הציבור, והערה של הייעוץ המשפטי של הכנסת – כמובן, לאפשר לו זכות טיעון לפני הוראה כזו.

תיקון בהחלט חשוב. אם יש הערות – בבקשה.

שיסביר קצת.

אני קראתי שני סעיפים, הראשון- לגבי סוגי הרישיונות. אנחנו מדברים על שני סוגים של נותני שירותים פיננסיים. אחד – שירות בנכס פיננסי, זה למעשה אותם צ'יינג'ים שאנחנו מכירים היום, נותני שירות מטבע. השירות השני זה נותני האשראי. כשיש במתן השירותים גם מתן אשראי, כשבכל אחד מסוגי השירותים אנחנו מחלקים בין רישיון בסיסי, כשמדובר על עסק קטן, במתן אשראי שהוא קטן, לבין אם יש לו רישיון מורחב או רישיון בסיסי, החשיבה היא שהרגולציה תהיה מותאמת. אם יש לי גוף, צ'יינג' קטן, או צ'יינג' גדול.

בהגדרות של מתן רישיון לגבי הצ'יינג' שנותן נכס פיננסי - החקיקה הקיימת היום בחוק איסור הלבנת הון מתבטלת – וזה בא במקומה?

כן. בדיוק.

וזה מצוין בחקיקה?

כן, כן. ודאי. זה בתיקונים העקיפים, שאנחנו נקרא בסוף, בסוף החקיקה הקיימת, פה, בנוסח אצלכם, יש תיקונים עקיפים בין היתר לחוק הלבנת הון, שמבטל את הפרק הרלבנטי, בהסדרה הזו.

אז כל מי שרוצה רישיון לצ'יינג'ים - -יהיה חייב לעמוד על פי החקיקה הזו.

בדיוק.

סעיף 15 אלה התנאים למתן רישיון בסיסי. רשימה של תנאים, כמובן אנחנו מדברים גם על היעדר הרשעה פלילית על נושאי המשרה של אותו עסק שמתקיימים לגביהם הכללים של בעל השליטה, אנחנו בודקים את בעל השליטה ובעל העניין, וכמובן, מה שאמרתי, בהקשר הזה אנחנו מדברים שיש פה סמכות למפקח לשקול טעמים של שלום הציבור, ביטחון הציבור וטעמים שבטובת הציבור.

מה השוני? מה נוסף על חוק הלבנת הון, סעיף 15-14, מה ההדגשה או התוספת?

למעשה, פה, בפסקה 3 לגבי ההרשעות - הכנסנו איזושהי ברירת מחדל, רשימה של עבירות שהן חמורות מבחינתנו, בעיקר בהקשר המיסויי, שאנחנו חושבים שברירת המחדל היא שמי שהורשע בעבירות האלה לא יכול לקבל רישיון.

זה לא היה קודם.

לא. היה רק נושא של הלבנת הון, פה הכנסנו גם את ההקשר המיסויי, העלמות מס וההקשרים האלה.

אני רוצה לחזור לסעיף 13.

לא, לא.

- - - -

תודה.

אני רק רוצה לראות שהבנו נכון – אתם מציינים כאן רשימה של עבירות. כלומר, שאר העבירות לא נכנסות בגדר הסעיף?

יש לגבי כל עבירה שיקול דעת להגיד האם מפאת חומרתה או נסיבותיה, וכו' וכו'. יש מספר עבירות שהן, בעיקרון, אלה שהן מסוכנות לאזור הזה, כולל עבירות חמורות במס, עבירות מרמה בחוק העונשין, כל הנושאים האלה, לא יהיה שיקול דעת להגיד שהעבירה הזו היא לא חמורה, אלא היא - - - הממונה יצטרך להראות סיבות מיוחדות כדי כן לאפשר למרות שיש את העבירות האלה. העבירות האלה, האוטומט שלהן הוא שהאדם נפסל.

אני רוצה להעיר שיכול להיות שהנוסח לא ברור, אז אנחנו נחדד את הנוסח, שזה בנוסף, וזה - - - כלומר, שיש עבירות שהן שיקול דעת ויש עבירות שהן לא שיקול דעת, והם עומדים בכפיפה אחת. זה, ביחד עם זה, ולא שאלה מפרטות את אלה.

יש כאן רכיב מאוד מרכזי בסעיף הזה ובסעיפים שילוו אותנו לאורך החוק לגבי האפשרות למתן רישיון או אפשרות אי מתן רישיון בשל טעמים הנוגעים בחברה, בבעל השליטה ובנושאי משרה שלה, כאשר גם מדובר בעצם בגופים שפועלים כבר היום וזה עשוי, במידה מסוימת, מקיימים את התנאים האלה, וכשהם נכנסים תחת התנאים האלה היום הם לא יוכלו להמשיך לעסוק בעיסוק הזה. אנחנו כן היינו חושבים שצריך הוראת מעבר שתאפשר להם לכל הפחות להמשיך - - -

יש הוראת מעבר.

שתאפשר להם להמשיך. כן, אבל האופן שבו זה מנוסח, שזה תלוי - - -

תן דוגמה. חלפן כספים ש - - -

ההפך. אנחנו חושבים שאת זה צריך להוציא. להוקיע את כל הגורמים העברייניים. יחד עם זאת - - -

תן דוגמה מחיי היום יום, לא בצורה מופשטת.

אנחנו ננסה לבוא בדברים כדי להביא דוגמאות ממשיות. קודם כל, יש כאן נוסח קצת חדש שאנחנו צריכים לעבור עליו. אנחנו ננסה גם לתת דוגמאות מעשיות. אנחנו רוצים למנוע מצב אבל שגוף שהוא לא אותם גורמים עברייניים שאליהם אתה מתייחס, עשויים שלא לקבל רישיון בגלל אחת מההוראות הרחבות האלה. בין השאר כתוב, דרך אגב, נכון שיש הוראת מעבר לגבי בעלי שליטה ונושאי משרה, כשהחברה לא יכולה לקבל רישיון, והחברה לא תקבל רישיון אם נושאי המשרה לא עומדים בתנאים. כלומר, זו איזושהי הפנייה מעגלית שלא ניתן לה מענה בתוך החקיקה הזו, ואנחנו חושבים שצריך לתת לה מענה כדי לאפשר את קבלת הרישיון.

זו ההערה המהותית ביותר לסעיף הזה. היו לנו הרבה הערות במכתב.

כמובן, כל ההערות מגיעות ונלמדות גם על ידי הצוות המשפטי וגם על ידי משרד האוצר, וכמובן מופצות לכל חברי הוועדה, והם יכולים להתייחס.

אני ממשיך בקריאה: סעיף 16.

"תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב 16. (א) המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, בנוסף לתנאים האמורים בסעיף 15, כל אלה:

(1) מבקש הרישיון התאגד ונרשם בישראל;

(2) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות סעיף 37 ולתוספת, הכל לפי העניין;

(3) מבנה התאגיד עומד בתואם את הדרישות לפי פרק ה'.

(ב) בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:

(1) התכנית העסקית של מבקש הרישיון;

(2) האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון;

(3) שיקולים שבטובת הציבור.

בקשה לרישיון

1. (א) בקשה לרישיון תוגש בטופס שיקבע המפקח ותכלול בין השאר את אלה:

(1) סוגי השירותים הפיננסיים שבהם מבקש הרישיון מבקש לעסוק;

(2) פרטי הזיהוי של מבקש הרישיון ושל נושאי המשרה בו;

(3) לגבי מבקש רישיון שהוא יחיד – פרטי הזיהוי של בעלי ההשפעה בו;

(4) לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד – פרטי הזיהוי של בעלי העניין ובעלי השליטה בו, ושיעור החזקתם באמצעי השליטה בו;

(5) מקום פעילותו הראשי של מבקש הרישיון וכן מענם של הסניפים שברצונו להפעיל.

(ב) לבקשה לרישיון יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת רישיון, כאמור בסעיפים 15 או 16, וכן הצהרה ומסמכים כמפורט להלן, לפי העניין, ורשאי המפקח לדרוש ממבקש הרישיון נתונים ומסמכים נוספים הדרושים לדעתו לשם בחינת הבקשה:

(1) הצהרה בדבר האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון שתינתן בדרך שיורה המפקח;

(2) היה המבקש תאגיד - המסמכים שעל פיהם התאגד והמסמכים שעל פיהם הוא פועל.

(ג) לבקשה לרישיון מורחב יצרף מבקש הרישיון גם את התכנית העסקית של התאגיד."

אני אסביר. קראתי שני סעיפים – אחד, לגבי תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב. אם בסעיף 15 קראנו מה הם התנאים לרישיון בסיסי. פה אנחנו מוסיפים עוד מספר תנאים לגבי מתן רישיון מורחב, שזה ההתאגדות שעליה דיברנו, מבקש רישיון מורחב חייב להיות תאגיד. הון עצמי – כמובן, לפי הנדרש, וגם התייחסות למבנה התאגיד. סעיף 17 עוסק למעשה בבקשה לרישיון, בסוגי המידעים שיש להגיש על מנת לקבל רישיון.

אני מתנצל על כמות ההערות, אבל זה חוק שהוא מאוד מאוד משמעותי. אני חושב שההערות הן חשובות כדי שיישמעו. זו הערה שיורדת לשורשו של עניין. אני מתייחס לסעיף 16, תנאים למתן רישיון מורחב. זה מראה, בעצם, בעינינו, לפחות, את ההעתקה של הוראות חוק הפיקוח על עסקי ביטוח בלי שזה רלבנטי לגופים המפוקחים. אמרתי, ואומר שוב - אנחנו חושבים שהרגולציה היא קריטית, היא חשובה, היא מפתחת את התחרות, אבל לא להכביד על הגופים. הדרישה לגבי תוכנית עסקית של מבקש הרישיון, האמצעים הכספיים ומקורות המימון, שיקולים שבטובת הציבור, שלא ברור מה זה אומר כרגע – אלה פרמטרים שקשה כרגע להתמודד אתם, לראות בדיוק איך הם משרתים את הגופים ואיך הם משרתים את האכיפה. בסופו של דבר, הרציונאל שמונח בבסיס החוק, זה להבטיח את היושר והיושרה של הגיפים שעוסקים בו, ואת זה אנחנו מעודדים, אבל לא להכביד עליהם. זה סעיף מכביד, פר סה.

סעיף 16(ב)(2) הוא מתבקש. תוכלו להרחיב לגבי סעיף 16(ב)(1) ו- 16(ב)(3).

אחד, לגבי התוכנית העסקית. אנחנו באמת שקלנו את הנושא הזה. זו הוראה שמוקבלת ברגולטורים אחרים. אנחנו כן סברנו שכיוון שמדובר במתן רישיון מורחב מדובר עדיין בגופים הגדולים, אנחנו כן חושבים שראוי שהם יגישו למפקח איזושהי תוכננית עסקית, איזה שהוא בסיס עסקי לאיך הם הולכים לתת את שירותים, כיוון שיש השפעה לזה על ציבור מאוד גדול של לקוחות. לכן לבקשה אנחנו כן דורשים שמבקש הרישיון יצרף תוכנית עסקית. עם זאת אנחנו סברנו שבהודעה על השינויים יש סעיף שעוד מעט נקרא אותו על איזה שינויים נותן הרישיון או בעל הרישיון צריך להודיע שיש בהם שינויים – אז אנחנו כן סברנו שלגבי התוכנית העסקית, בעל הרישיון לא יצטרך להודיע על שינויים, כי תוכנית עסקית , מטיבה, יכולה להשתנות. לכן, במהלך העסקים הרגיל, השינויים התוכנית העסקית לא צריכים לבוא לידיעת המפקח, אבל לגבי תחילת השירותים, או בבקשת הרישיון, כשיוצאים לדרך – כן נכון שהמפקח יתסכל על אותה תוכנית עסקית ויראה שהיא באמת ישימה, ואפשר לתת את השירות ללקוחות.

לגבי שיקולים שבטובת הציבור, ובאמת – עוד פעם, שיקול שמטיבו הוא רחב, בגלל האופי של השירותים האלה אנחנו חושבים שצריך להשאיר איזשהו פתח למפקח, שככל שיתעורר הצורך הוא יוכל לשקול את השיקול הזה.

מעניין אותי, יפעת, בקשר של מה שברוך אמר, בבנק או הקואופרטיב שמטפלים בו - - -

אסור לנו להגיד בנק.

בסוגיית טובת הציבור – איפה כל הסוגייה הזו? האם לא קל לעבור למסלות הזה, עבורכם?

אנחנו, אם אני מבינה נכון, אמורים להיות בהסדרה, בשלב הזה לפחות, באגודות זעירות, ואז אנחנו בכלל לא כאן.

זה לא קשור לדיון שלנו. אם זה קשור לדיון שלנו - כן - - -

למען גילוי נאות – אני פעיל בהקמת קואופרטיב בנקאי, אז - - -

אתה, בתור חבר כנסת, למיטב ידיעתי - - -

לא, כאיש ציבור. שאלתי כי רציתי לראות את ההשלכות על זה.

- - -

יש לנו מעטפה בכספת, לך - - -

מאחר וזה לא מניות סחירות, אז אין בעיה.

לגבי התוכנית העסקית של מבקש הרישיון, מילא כשמדובר בגוף חדש, יש גופים שהם גם גופים גדולים שעונים על ההגדרות, ובצדק, וגם כאלה שקיימים הרבה שנים. אני לא מכיר, יסלח לי הנציג משרד האוצר – חברת ביטוח ששולחת כל פעם את התוכנית העסקית שלה, למה לשים בעצם - - אתם מצד אחד רוצים לקדש את התחרות, ומצד שני שמים פה הנחיות שבעליל יפגעו בפעילות השוטפת של הגופים, כי בסיכומו של דבר, איפה נשמע כזה דבר שגוף שקיים הרבה שנים צריך לשלוח לרגולטור שלו את התוכנית העסקית העתידית שלו, לא את מה שהוא עושה היום, אפילו, אלא את התוכנית העתידית שלו. בסופו של דבר אני חושב שיש כאן סעיף לא נכון, להבדיל מסעיף 2 שהוא ודאי דבר חיובי, כי צריך לדעת מה האמצעים, וצריך לדעת שהם אמצעים כשרים. אנחנו שוכחים שיש פה מדרג של פיקוח. אם על חברת ביטוח לא דורשים את זה, לפחות למיטב זכרוני, אז בוודאי שאם אנחנו מדברים על גופים שלא מנהלים כספי ציבור, ולא מחזיקים פיקדון, איפה ההיגיון לעשות את זה, חוץ מרק להקשות?

סליחה על הטון, כי יצא לי יותר - - -

חלק מהבשורה של החוק הזה, שבשלב היציאה לדרך, כל הגופים האלה שהיום לצורך העניין הם לא יכולים לתלות תעודת הכשר במסעדה, תהיה להם תעודת הכשר. בשלב הזה של תחילת העבודה, זה השלב שראוי שהמפקח פעם אחת יעבור על התוכניות העסקיות של כל הגופים, יגיד – הנה, אלה הגופים. יש להם עכשיו את החותמת, הם יוכלו להגיד - באישור משרד האוצר, המפקח על שירותים פיננסיים מוסדרים אבל שהציבור יידע שלפחות יש מישהו שעבר, וכן, יש פה גוף - - -אם דיברנו במטרות של המפקח, המטרה הראשונה של המפקח – סביבה אמינה, יציבה ותקינה, זה חלק מהדבר.

עוד לזכור – זה השירות המורחב, זאת אומרת – זה הגופים היותר גופים, זה לא, תסלחו לי, איזה צ'יינג' קטן שבשוליים, פשוט, בהעברה שאולי חשוד בעבירה כזו או אחרת. אני חושב שזו לא דרישה שאני מכיר ברגולציה אחרת. בוודאי שתוכנית עסקית – אגב, היא לא מסתכלת על ההיסטוריה, היא מסתכלת להיסטוריה, אלא מסתכלת לעתיד, ואני לא חושב שזה נכון. אני חושב שיש פה מתוך רצון - - -

הערה אחת – זה רק מעיד שוב – לקחו את החקיקה הקיימת הכי קשה לגבי מי שמנהל כספי אחרים, מבטיח את הביטוח של המבוטחים שלו, מנהל את כספי העמיתים, ועל המדרג הזה עלו מדרג גבוה יותר. כלומר, נותני השירותים הפיננסיים המפוקחים ביותר במדינת ישראל, על פי כל אמת מידה של פיקוח - זה נראה לנו מחמיר.

אם זה כזה פשוט – תקבל רישיון מבנק ישראל. אם אתה באמת חושב שהתנאים כאן עלו מדרג, אז אני מציע לך - תיגש, תקבל רישיון מבטח, או תקבל רישיון של בנק, ויהיה לך יותר קל. לבוא ולהגיד שמה שרשום כאן זה מעבר?

- - -

- - - -

אבל למה אתה דואג? אתה הולך לעבוד לפי חוק. מה זה צריך להדאיג אותך, כל הדברים האלה?

בנק ישראל נמצא בקרביים של כל - - - -וזה אפילו כתוב. ברור שהוא נמצא.

יואל, אני לא פוסל את הנושא של התוכנית העסקית. יחד עם זאת, סעיף 3 נותן את שיקול הדעת למפקח שמשיקולים כאלה ואחרים הוא לא ייתן, - - - שזה לא בטובת הציבור. לגבי סעיף 1, אני לא מתנגד לזה שתהיה תוכנית עסקית, רק צריך לראות שאולי היא תהיה משהו יותר מוגדר, יותר - - - אני לא יודע, לחשוב על הנושא הזה. לראות איך לא ניתן להם- - - אני לא יודע, משהו כזה כללי.

למה אתה נותן להם הנחות? ממילא זה מוכן. ממילא זה מוכן אצלם. זה בסך הכל נותן נייר.

לגבי סעיף 17 – הערה קצרה, טכנית. רק מניסיון החיים - חקיקות חדשות שמחייבות הגשות רישיון בדרך כלל זה כולל הרבה מאוד מסמכים להגיש לרגולטור, וכיוצא בזה. לקבוע איזושהי הערה, שמקום שבו המפוקח – לא מטעמים של יושר ויושרה – לא עמד בכל המסמכים שם, שייקבע בצורה מסודרת שהמפקח יודיע לו על כך שהוא לא עמד בתנאים, ויאפשר לו לתקן את זה.

כך זה נעשה בפועל.

בפועל, אבל לא מופיע בחקיקה.

יש איזה רמז בסעיף הבא שאני אקרא, אולי נתייחס לזה אחרי הקריאה.

אני ממשיך בקריאה:

"מתן רישיון

18. המפקח ייתן החלטה בבקשה לרישיון שהוגשה לפי סעיף 17, בתוך 70 ימים מיום הגשת הבקשה, ואם דרש המפקח נתונים ומסמכים נוספים לפי סעיף 17(ב) – בתוך 70 ימים מיום שהומצאו לו הנתונים והמסמכים.

פירוט סוגי השירותים הפיננסים ברישיון

19. ברישיון יפורטו, בין היתר, סוגי השירותים הפיננסיים שרשאי נותן השירותים הפיננסיים לעסוק בהם.

תקופת הרישיון

20. רישיון יינתן לתקופה בלתי קצובה ואולם רשאי המפקח להורות כי רישיון יינתן לתקופה קצובה שיורה ושלא תפחת משנה; המפקח רשאי להורות כאמור לכלל נותני השירותים הפיננסיים או לסוג מסוים מהם, ואם מצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת - גם לנותן שירותים פיננסיים מסוים.

הודעה על מתן הרישיון והצגתו לציבור

21. (א) הודעה על מתן רישיון ועל תחומי העיסוק שבהם מורשה נותן שירותים פיננסיים לעסוק תפורסם באתר האינטרנט של המפקח.

(ב) נותן שירותים פיננסיים יציג העתק מהרישיון בכל אחד מסניפיו, במקום בולט לעין, ויציין את מספר הרישיון על כל שלט או בכל פרסום שלו וכן על כל מסמך שהוא מוציא.

דיווח למפקח על שינויים

1. חל שינוי בפרט מהפרטים שמסר מבקש הרישיון למפקח במסגרת בקשתו או במסגרת המסמכים שצורפו לה, ידווח על כך למפקח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-10 ימים מהיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין; הוראות סעיף זה לא יחולו על שינוי בתכנית העסקית, למעט שינוי כאמור מהסוג שעליו יורה המפקח, ככל שיורה".

זה החריג שדיברנו עליו לגבי התוכנית העסקית. אני ממשיך בקריאה:

אני רוצה לשאול שאלה בנושא של תקופת הרישיון- עניין של תקופה בלתי קצובה. האם גם בגופי הפיקוח האחרים זה ניתן לתקופה בלתי קצובה?

כן, אדוני. זה מה שנהוג ומקובל. אני רק רוצה להזכיר. היום, למעשה, הרישום של נותני שירותי מטבע לפי חוק איסור הלבנות הון הוא רישום שמתחדש כל שנה מחדש, אבל במעבר שלנו למשטר של רישוי במקום רישום אנחנו נוקטים בגישה שמקובלת אצל כל הרגולטורים הפיננסיים. הרישיון ניתן לתקופה בלתי קצובה, והמפקח רשאי להורות – יש לנו פה סמכות למפקח, להורות בנסיבות מסוימות שהרישיון יינתן לתקופה קצרה, אבל אנחנו למעשה קוצבים אותה שהיא לא תפחת משנה.

תודה. התייחסויות נוספות למישהו?

הם אמרו שיש רמיזה בסעיף 18, הרמיזה הזו הוא בעצם רמיזה לדרוש פרטים נוספים ולא לאפשר לגוף המפוקח, או שמבקש להיות מפוקח לתקן את מה שנפל בו פגם. בשים לב לאמור, אז עמדתנו – על סמך ניסיון העבר – בעינה עומדת, לאפשר לגוף המפוקח לתקן את בקשת הרישיון.

לגבי סעיף 19 – פירוט סוגי השירותים הפיננסיים, הזכרנו בתחילת הדרך בסעיף ההגדרות והיינו מבקשים גם כאן לוודא שברגע שניתן שירות למתן שירותים פיננסיים, זה יכלול את כל השירותים הפיננסיים זה לא שירות אחד מבין השירותים, ואז יידרש להגיש בקשה נפרדת כי הרי היושר והיושרה שהם המהות של הבקשה נבחנים בעת הגשת בקשה לשירות פיננסי מסוים, וכמובן שלא יידרש הון עצמי כפול במתן כל אחד מסוגי השירותים הפיננסיים.

נקודה אחת נוספת – סעיף 22 נראה סעיף שלכאורה הוא תמים, במובן זה שצריך לעדכן את הרגולטור על כל שינוי בתנאים, אבל מדובר במאות תנאים שייכללו במסמך בקשת הרישיון ובפרטים שיימסרו לרגולטור. לא יעלה על הדעת שבכל שינוי בפרטים האלה תימסר הודעה לרגולטור. אנחנו חושבים שזה גם מציב בעיה, גם מבחינת היקף המידע שיימסר, וגם מבחינת חוסר הוודאות מה צריך למסור ומתי חל שינוי, וזה מעמיד את הגוף המפוקח בסיכון להפרה של הסעיף הזה. לכל הפחות אנחנו נבקש שבסעיף ייכתב פרט מהותי.

אז אני אגיד כך – לגבי החלק השני, אני כן רוצה שאנחנו נקבל את כל הדיווחים, כי חשוב לנו שכל מי שעוסק במתן אשראי, כל שינוי – ולא ניכנס להגדרה, שההגדרה מהותית, ולכן זה יישאר בהגדרה כפי שהוא. לגבי ההערה הראשונה שהועלתה – כאן הדרישה נראית לי סבירה, כלומר, שלא בגין כל שירות צריך לבוא ולהגיש בקשה נוספת. אז כאן אני רוצה, אם זה ברור מלשון החוק – בסדר גמור, ואם לא – אז תעשו, בבקשה, את התיקון.

כן, אנחנו חושבים שלא צריך למנוע את האפשרות מנותן שירותים פיננסיים ללבקש רישיון לתחום מסוים, לא לכל הרשימה, וזה הרעיון שיש פה, בסעיף. זאת אומרת, אם נותן שירותים פיננסיים רוצה מתן אשראי, רק רישיון בהקשר מסוים, אז יכול המפקח להחליט שהוא נותן לו רק את הנדבך הזה, וחשוב שהציבור, כשהוא יראה את הרישיון של אותו נותן שירותים פיננסיים, יידע שיש לו רישיון רק לנדבך מסוים.

- - - בקשתו של המבקש.

נכון. ולכן אני לא חושב שכדאי למנוע את זה. לכן, זה, למעשה, מה שהסעיף אומר. הוא גם בהקשר של מקבל הרישיון וגם בהקשר של הציבור, של הלקוחות, שתהיה להם שקיפות מלאה מה השירותים שרשאי נותן השירותים ש - - -

אם הוא מבקש על הכל, אז הוא מקבל על הכל.

ודאי, ודאי.

להבהיר, למען הפרוטוקול – במהלך הדיונים באמת עלתה הערה מצד הייעוץ המשפטי של הכנסת לגבי הנושא של תקופת הרישיון – לפחות את הרישיון הראשון שניתן, להגביל בזמן, וזו ההערה שלנו כרגע. אנחנו חשבנו על משהו בין 5 ל-10 שנים.

איך מגבילים בזמן אם נותנים הלוואות ל-20 שנה? זה מאוד בעייתי, וזה מה שניסיתי להסביר ל - - -

היינו מודעים לזה, ובאמת מדובר בשוק שמתחיל לעבוד, במפוקחים שמתחילים את הפעילות שלהם. יש פה ספקטורום של פיקוח מאוד רחב, והתקופה הזו מחייבת את אותם מפוקחים להגיע באופן יזום למפקח - --

המשמעות היא שהאשראי יהיה עד - - -

לבנקים יש תקופה קצובה?

לא. לבנקים, בביטול רישיון, הנגיד רשאי לבטל רישיון, והרישיון, לצרכי - - - חוק הבנקאות – רישוי מבוטל לצרכי פקודת הבנקאות בחוק בנק ישראל, הוא עוד בתוקף ל-3 שנים. אבל עדיין יש תוכנית, זאת אומרת, עובדים עם הבנק בצמוד בצמוד כדי לראות שהוא יורד למספר המפקידים שמותר לו, מתחת ל-30, וכו' וכו'.

אם יורשה לי לענות, הרי יש ספרות גם לגבי רישיון לתקופה בלתי קצובה, ומקבל הרישיון יפר את תנאי הרישיון, אז - -

ברור.

- - עדיין יהיו הלוואות. יצטרכו לתת הוראות לעניין ההלוואות שבשוק.

אבל יש הבדל בין – הוא הפר, ובין זה שמראש אני נותן ל-10 שנים והוא יודע שהוא לא יכול לתת הלוואות לטווח של מעבר ל-10 שנים. זאת אומרת, אני מנסה לפתוח את השוק, אני מגביל אותו. זה ההיגיון אומר. אם תגידו לי שזה לא מגביל, אז אין לי בעיה.

אנחנו סברנו שלא נכון להגביל את זה בחקיקה, את התקופה, אלא לשמור למפקח את הסמכות במקרים המתאימים. כמובן – מה שתחליטו כאן.

יש לי מספיק כלים להגביל אותו.

אני מבקש שתקרא עכשיו את סעיפים 23,24,25, ובזה נסיים להיום.

"ביטול או התלייה של רישיון

23. (א) המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו, בהתקיים אחד מאלה:

(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון המנויים בסעיפים 15(א)(1) עד (3) או 16(א), לפי העניין ובשינויים המחויבים;

(3) נותן השירותים הפיננסיים הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או מהוראות המפקח או תנאי מתנאי הרישיון;

(4) נותן השירותים הפיננסיים לא החל לעסוק במתן השירותים האמורים בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון או שהפסיק לעסוק במתן השירותים במשך תקופה כאמור;

(5) היה נותן השירותים הפיננסיים תאגיד – הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;

(6) היה נותן השירותים הפיננסיים יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוכרז פסול דין או נפטר;

(7) טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או התלייתו.

(ב) המפקח לא יתלה או יבטל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו או בפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה. ואולם רשאי המפקח להתלות את רישיונו של נותן שירותים פיננסיים באופן מיידי, אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו או בפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, סמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון.

(ג) סבר המפקח כי הפגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנותן השירותים הפיננסיים לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלפה התקופה שהורה המפקח והפגם לא תוקן להנחת דעתו רשאי המפקח לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).

(ד) החליט המפקח על התליית רישיון, יודיע בכתב לבעל הרישיון על מועד סיום ההתליה.

(ה) הודעה על ביטול רישיון או התלייתו תפורסם באתר האינטרנט של המפקח.

פיקוח על מי שרישיונו בוטל

24.

(א) מי שרישיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על נותן שירותים פיננסיים לפי חוק זה, כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון.

(ב) המפקח רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחותיו שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

ניהול מרשם של נותני השירותים הפיננסיים

25. (א) המפקח ינהל מרשם של נותני השירותים הפיננסיים שיכלול, בין השאר, פרטים אלה:

(1) פרטי בעל הרישיון, סוג הרישיון שבידו ותקופת תוקפו אם נקבעה;

(2) נותני שירותים פיננסיים שרישיונם הותלה בהתאם להוראות סעיף 23;

(3) פרסום בדבר עיצום כספי שהוטל על בעל הרישיון בכפוף להוראות סעיף 90.

(ב) המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של המפקח."

תן הסבר בקצרה.

הקראנו את הסעיף של ביטול והתליית הרישיון, למעשה, רשימה של נסיבות שבהן ניתן או לבטל את הרישיון, או באופן יותר מידתי או מינורי רק להתלות אותו לתקופה – לדוגמה, מידע כוזב, אם יתברר שהרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב. פה, בהקשר הזה, הערה שכמובן קיבלנו מהייעוץ המשפטי של הכנסת, להוסיף, כמובן, את אפשרות הטיעון של בעל הרישיון לפני קבלת ההחלטה, ויש לנו סעיף לגבי ניהול מרשם של נותני השירותים הפיננסיים, שגם פה, בהתאם להערות של הייעוץ המשפטי של הכנסת – אנחנו עיבינו אותו, עשינו אותו יותר מפורט, כדי שיהיה ברור מה יכלול המרשם, שכמובן – החשיבות שלו היא בשקיפות וביכולת של הצרכנים לדעת ממי הם יכולים לקבל את השירותים הפיננסיים.

אני אומר, אלי, הרי גם בסוגיית הדיור, מה המטרה של החוק? אתה רוצה שבאשראי תהיה תחרות צרכנית, מה שיותר מהר. אתה כאן מציין – ב(4), שנותן השירותים הפיננסיים לא החל לעסוק במתן השירותים האמורים בתוך שנתיים. למה שנתיים? אני אחכה, אתן רישיון והוא לא יעשה כלום ועד שנתיים אני אשאיר לו את הרישיון? למה לא שנה? הרי אנחנו רוצים מייד להרגיש את האפקט של החקיקה הזו, באופן מיידי.

ההצעה של חבר הכנסת פריג' היא שנה. בסוף תתייחסו להכל יחד. יש עוד התייחסויות לסעיפים שקראנו?

סעיף 23, לגבי ביטול או התלייה של רישיון – אנחנו חשבנו שמאחר ומדובר בסמכות דרמטית שמשפיעה בצורה משמעותית על חיי נותן השירותים הפיננסיים, ראוי שלפני קבלת ההחלטה לכל הפחות תהיה התייעצות בוועדה המייעצת.

לגבי סעיף 23(א)(3), שנוגע לנותן השירותים הפיננסיים שהפר הוראה מההוראות, וכיוצא בזה, אנחנו חושבים שצריך לקבוע שלכל הפחות תהיה הפרה מהותית. כלומר, כל הפרה תקים זכות ביטול של הרישיון – זה נראה לנו קצת מוגזם, וכדאי, לכל הפחות, להפוך את זה להוראה מהותית. אלה ההערות המהותיות שהיו לנו.

הפרות זה הפרות, רישיון – כאן אנחנו לא משחקים. אבל מה לגבי הנושא של שנה או שנתיים?

זו שאלה של כמה זמן לוקח, באמת, לעסק כזה - - -

אבל קיימים הגופים. מי יבוא לך, חדש?

אני לא חושב שעכשיו צריך לתת תשובה. אני מציע שנחשוב על הסוגיה הזאת.

אני ביקשתי בתחילת הדיון את זכות התגובה על מה שאמרת, אני חוזרת ומבקש זכות תגובה. אמרת בתחילת הדיון שבנק ישראל ניסה לטעון שכספי ההנפקה של האחים נאווי לא הולכים למטרות שנקבעו בחוק. ראשית, איך אדוני יודע? החברה לא טרחה לפרסם את המכתב של בנק ישראל, ולא בכדי.

סליחה, המכתב של בנק ישראל פורסם באתר האינטרנט, אז תדעו. ראיתי את כל הדברים

המכתב פורסם? כי אני חיפשתי בבורסה - - -

פורסמה הפניה אליהם, ואני חושב ששילוב, כפי שהתבטאתי בנושא הזה גם אתמול - - -אנחנו רואים איך בנק ישראל פועל בצורה שיטתית כנגד גופים חוץ בנקאיים, ואני מזכיר לכם שהגופים שנמצאים תחת הפיקוח שלכם אלה הגופים הבנקאיים וחשוב שתתמקדו בריכוזיות ובהיעדר התחרותיות שנמצא בבנקים. לכן אני חושב שכדאי שתהיו ממוקדים בזה.

בסדר גמור, אבל זה בתוך החוק שלנו.

אם זה בסדר גמור, גברתי, אז תתעסקו בבקשה בבנקים.

אנחנו מתעסקים במה שבתוך התחום של החוק שלנו. אם יורשה לי, הוועדה הזו לפני חודשיים וחצי קבעה את התנאים שגוף יוכל להנפיק. גוף, שנותן אשראי, יוכל להנפיק. היא קבעה, לא בנק ישראל קבע, ואנחנו צריכים לאכוף את זה. הוועדה קבעה שהחברה שרוצה להנפיק צריכה שמטרת ההנפקה תלך או לחברות או ליחידים שההכנסה השנתית - - -

שהמחזור שלהם.

וכו' וכו' . בנק ישראל לא טוען כלום. מספיק שיסתכלו מה החברה טוענת. החברה פרסמה שכספי ההנפקה ישמשו לפירעון אשראי. הקבוצה במערכת הבנקאית - - -זה באתר האינטרנט של הרשות לניירות ערך.

מה שעולה זה גישה שיטתית של בנק ישראל לדחוק את רגלי המתחרים. קודם כל, מה שצריך לאכוף על פי חוק – תאכפו.

אני שואלת אם הוועדה קבעה את התנאי הזה כדי שתהיה אות מתה וכדי שלא ייאכף.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:10