הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 253

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ט"ו בשבט התשע"ו (25 בינואר 2016), שעה 11:00

1. ביטול מס מעסיקים בענפי הבניה – הצעתו של חה"כ מיקי מכלוף זוהר

2. ביטול מס מעסיקים בענפי התיירות והמלונאות – הצעתו של חה"כ אראל מרגלית

3. ביטול מס מעסיקים בענפי החקלאות

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

אחמד טיבי

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

מיקי רוזנטל

יצחק וקנין

חיים ילין

שי דותן - מנהל תחום בכיר מע"מ, משרד האוצר

אורי שיינין - רפרנט אגף תקציבים, משרד האוצר

שרון מאיר - מנהלת בכירה מחלקת ייעוץ משפטי, משרד התיירות

איתמר אליצור - יועץ מנכ"ל, משרד התיירות

מוריה ברוט - מנהלת תחום- תיאום יחידות מקצועיות בלשכת, משרד הכלכלה והתעשייה

אברהם דניאל - יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל, התאחדות החקלאים החדשה בישראל

יהודית כרמי - מנהלת תחום עובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שי ברמן - מנכ"ל, איגוד המסעדות

יצחק גורביץ - משנה למנכ"ל, התאחדות בוני הארץ

דב אמיתי - נשיא, התאחדות האיכרים

ירון סולומון - מנהל המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

אלדד ניצן - יו"ר המעסיקים הזרים בענף הבנייה

נועז בר ניר - מנכ"ל, התאחדות המלונות בישראל

יואב בכר - סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות בישראל

דוד דהאן - נציג הארגונים החברתיים

עידית שבתאי - לוביסטית, פוליסי

חניתה חפץ - לוביסטית, פוליסי

ליטל סבר - לוביסטית, התאחדות המלונות

אורית גנור - לוביסטית, התאחדות המלונות

שגית אפיק

טמיר כהן

איה לינצ'בסקי

ביטול מס מעסיקים בענפי הבניה

הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת מכלוף מיקי זוהר ואראל מרגלית

אני מתכבד לפתוח את הישיבה בנושא השלישי שעל סדר היום. ביטול מס מעסיקים בענפי הבניה של חבר הכנסת מיקי זוהר, בבקשה.

בימים אלו אנחנו רואים מאמצים כבירים אותם עושה שר האוצר, להפחית את מחירי הדיור. נוכחנו גם בבחירות האחרונות, כששמענו את קולו של הציבור, שאחד מהדברים החשובים ביותר שהונחו על השולחן טרם הבחירות הם שני נושאים בולטים, יוקר המחיה ומחירי הדיור.

הרצון שלנו להפחית את מחירי הדיור הוא דבר שניתן ליישם אותו, אבל כמו שהגדרתי ואמרתי גם לשר האוצר, יש מגוון פעולות שצריך לבצע כדי לעשות את המהלך הזה. חלק מהפעולות כבר החלו באמצעות הצפת השוק והוצאת כמה שיותר יחידות דיור, מחירי מטרה, הגבלת כניסת משקיעים לתחום, מאחר והגדלנו להם את הוצאת מס הרכישה ב-8%.

אבל עדין לא התחלנו פעולות בתוך מסגרת ענף הבניה, שלהערכתי יוכלו להביא להוזלה ואני אסביר גם למה. בסופו של דבר אם תיתן כלים לאותו קבלן שמייצר דירות לתת מחיר זול יותר, התחרות יכולה לנצח את הכול, כך אני מאמין. אם תהיה הנחה או הוזלה בעלויות הבנייה לקבלנים, יהיו שני קבלנים שמתמודדים זה מול זה כדי למכור דירה, מהרגע שתיתן להם כלי להוזלה בעלויות הבנייה שלהם, כך הם גם יוכלו להתחרות טוב יותר אחד בשני והציבור ירוויח מזה.

לכן ההצעה שאני מביא היום לוועדה, כדי שבאמת נוכל להגיע למסקנה, שאם נבטל את מס המעסיקים לגבי עובדים זרים בענף הבניה, נוכל לתת כלים משמעותיים לאותם קבלנים, ליצור תחרות אמיתית ולהפחית את מחירי הדיור, אני לא יודע להגיד כמה, יכול להיות 2% או 3%.

דבר אחרון שאני רוצה לומר לגבי טענה שעלתה, שזה עלול לפגוע בעובדים ישראלים שרוצים לעסוק בתחום. עשיתי בירור והסתבר לי שמרבית העובדים הישראלים שנמצאים בענף הבנייה, נמצאים אצל קבלנים קטנים שאינם עוסקים בבנייה רוויה בהיקפים משמעותיים ובצורה מאסיבית. רוב העובדים הישראלים נמצאים בהיקפים קטנים יותר. כל מה שקשור בבנייה רוויה בהיקפים משמעותיים של מאות יחידות דיור, שם מצויים העובדים הזרים, שם מצוי היקף הגדול של העובדים ושם אנחנו רוצים להביא להוזלה. המטרה שלנו להביא להוזלה בעיקר בדירות בבנייה רוויה או בבתי קרקע בהיקפיים שיווקיים.

לכן אני סבור שהנושא הוא נושא חשוב. אני רוצה לקוות שגם חברי לוועדה יחשבו כמוני. במידה וכן, אני רוצה לשמוע אם לאוצר יש אפשרות לאמץ את הרעיון החשוב הזה.

נושא מחירי הדיור עומד על סדר היום כבר מספר שנים ואכן אחרי שנים רבות של חוסר עשייה אל מול מחירים מרקיעי שחקים, שר האוצר אכן נוקט פעולות נמרצות כדי להקל את המצב. בהצעה של חבר הכנסת מיקי זוהר יש היגיון. אלא מה, כפי שציינת בחלק האחרון של דבריך, יש גם צד שני למטבע וצריך להעמיד את זה מול זה. זה נכון שאם ההיטל הזה יבוטל או יוזל ויבואו הרבה יותר עובדים זרים שהשכר שתשלם להם יותר נמוך, יש להניח שחלק מזה יגולגל גם למחיר הדירה, כמה מזה יתגלגל אנחנו לא יודעים, אבל יש להניח שמשהו מזה יגיע גם לרוכש הדירה.

יש שני אפקטים משמעותיים שליליים שצריך לקחת בחשבון. הראשון זה אכן הפגיעה בעובדים הישראלים בשני מובנים. הראשון, בשכר שלהם, אנחנו בכלכלה מדברים במונחים של שיווי משקל, אז אם ההיטל מייקר את השכר של עובד זר, אז העובד הישראלי יכול לקבל לפחות את השכר הזה. תוריד את ההיטל, העובד הישראלי יקבל פחות. זה מובן מאליו.

זה לא הוכיח את עצמו. יש מס מעסיקים ואין עובדים ישראלים.

בדיוק. הדבר הזה לא מספיק. צריך גם הכשרה, צריך תמריצים אחרים ועוד. נכון שהצעד הזה כשלעצמו טוב, אבל זה קלאסי שעושים צעד אחד ולא צעדים משלימים. אני רוצה להגיד שבמדינות אחרות, לא מפותחות כמו קנדה, לעבוד שם בבניין נחשב לדבר בעל יוקרה עם שכר מאוד גבוה. אצלנו זה נחשב למשהו פחות ערך עם שכר נמוך. אז צריך להילחם בזה על-ידי שורה של אמצעים.

כבר לא שכר נמוך.

הבאת עוד עובדים זרים לארץ יורידו גם את המחיר של העובד הזר עצמו בלי שום קשר להטבת המס.

הפן השני, במדינת ישראל אנחנו כ-15 שנה נאבקים כדי להקטין את מספר העובדים הזרים בישראל באופן כללי. יש לזה אפקטים חברתיים קשים ביותר, שבחלקם אנחנו רואים בדרום תל-אביב ובמקומות אחרים, גם אם זו לא אותה אוכלוסייה. יש פה בעיה היקפית. לכן אני אומר לחבר הכנסת זוהר, אני לא פוסל על הסף את מה שאתה מביא, אבל אי-אפשר לעשות צעד אחד בלבד שיש לו צד של פלוס וצד של מינוס. צריך להביא גם אמצעים אחרים שנותנים מענה למה שאמרתי, לעניין של הכשרה, שיטות בניה והיבטים חברתיים שלילים של הצעד שאתה מציע.

בכנסת הקודמת, כיושב-ראש הוועדה לנושא העובדים הזרים, עסקתי רבות בנושא הזה. אני כמובן תומכת מאוד בהורדת מס מעסיקים, זו אחת הדרישות שהעליתי בוועדה שלי כמעט מידי שבוע. נמצאים פה כל נציגי המעסיקים שליוויתי אותם בעניין הזה. אני נחשבת חשדנית גדולה ובדקתי את הנושא הזה לעומק.

אני חולקת עליך במה הם הפתרונות הנכונים להאיץ את ענף הבנייה בישראל ולהוריד מחירים, זה לא רלוונטי לעניין הזה. העמדה של משרד האוצר ובנק ישראל היה שלא צריך, תעסיקו ישראלים. אבל זו עצימת עיניים, מה לעשות שאין ישראלים שרוצים לעבוד בבניין, בחקלאות, במלונאות, בסיעוד. אנחנו צריכים את העזרה של העובדים הזרים. אגב, זו לא תופעה רק של ישראל אלא של כל העולם המערבי המודרני. אפילו צריך להתברך בזה שאנחנו לא מהמדינות שמייצאות עובדים זרים, אלא בעיקר קולטות, זה מעיד משהו על מעמדנו הכלכלי. אני רוצה לומר שעיקר הבעיה היא דווקא בחקלאות, לא בבניין.

זה נגמר, יש החלטה.

עוד לא נגמר. אנחנו חיים במדינה מזרח תיכונית, מה שלא נגמר, עוד לא נגמר.

לכן עשינו תחשיבים, גם בוועדה שלי, עם מיטב אנשי האקדמיה, שהיו לצערי בניגוד לעמדת משרד האוצר ובנק ישראל, אבל הראו חד משמעית שעלות של עובד זר היא יותר גבוהה למעסיק מאשר העסקת עובד ישראלי, בהרבה, באחוזים גבוהים. הם אומרים, אם נקשה עליהם, הם יעסיקו ישראלים, זה לא מוכיח את עצמו בשטח. בסופו של דבר הם נאלצים להעסיק עובדים זרים.

דבר נוסף, יש מכסות, יש הגבלה, לכן אם חושבים שנוריד את מס המעסיקים הם יוכלו להעסיק יותר ויותר הוא לא רלוונטי מכיוון שהמדינה ממילא מגבילה, ממילא נותנת מכסות, בין אם זה לחקלאות ובין אם זה לבניין. חשוב להגיד שאנחנו נמשיך לעודד ואני חושבת שגם המעסיקים ימשיכו לעודד העסקת ישראלים. צריך לבדוק את התכניות הממשלתיות והאם הן מתוקצבות, לעידוד תעסוקת ישראלים ובוודאי גם תעסוקת פלסטינים. אסור לנו לשכוח את זה, גם אני עד היום שמעתי מהענפים השונים שהם רוצים תעסוקת פלסטינים, אבל מה לעשות כולנו מכירים את המצב הביטחוני ולא פעם זה נגזר מכך. צריך גם לעודד את התעסוקה הישראלית אבל אין ספק שמס מעסיקים היה עד היום עונש על המעסיקים, מענישים אותם על מה שהמדינה מאפשרת להם, נותנת להם להביא עובדים זרים ונותנת להם עונש.

פעם היו עובדים עזתים בחקלאות ובבניין.

אם כבר, אז פעם היו עובדים ישראלים בחקלאות ובבניין.

אני לא מתייחס לבניית מדינת ישראל, אני מתייחס מהרגע שהתחלנו מוסרית וערכית עם העבודה הזרה.

עבודה זרה זה נשמע רע.

אחרי מלחמת לבנון הראשונה הגבול עם רצועת עזה נסגר כמעט לחלוטין. חלק גדול מאוד מהפרנסה שלהם היו עבודות הבנייה ועובדות קטיף בחקלאות. הגיעו בסדר גודל של בין 80,000-100,000 איש שפרנסו אלפי משפחות והם מתגעגעים לתקופה הזו, את זה אני יכול להבטיח לך משיחות אתם. מאותו רגע, נתפס באוצר שכל עובד זר שנשים לו מיסוי יקטין את הביקוש הזה. לא הבנו שבסוף, בחקלאות צריך לקטוף את התפוזים וצריך לבנות את הבתים. לא יעזור כלום. לכן, מי ששילם את המחיר היה הצרכן. האוצר עם התיאוריות שלו והצרכן שילם את המחיר, גם בדיור וגם בחקלאות.

כל זה כי זה לא כמו שאתה אומר, מיקי, שזה יוריד את המחירים ב-1%-2%, אתה יודע ש-1% נבלע לפעמים, אחוז המע"מ נבלע, הכול נבלע. אלא שאם היית יכול להביא פי 2 או פי 3 עובדים זרים, עזוב את המחיר כרגע - - -

זה מה שיקרה, תבטל את המס - - -

לא אמרתי שלא. עכשיו יש את הסוגיה השנייה, אני בעד להוריד את הכול, ההיבט החברתי של העסקת עובדים זרים. צריך לפקח על זה לא פחות מכל נושא אחר. אני אומר את זה כי ראינו איך מעסיקים עובדים זרים מתאילנד, כמעט מכניסים אותם למנהרות של החמאס ושמים ניילון וככה הם גרים, בלי תנאים. עברנו כבר את השלב הזה.

לא עברנו.

עברנו את השלב הזה. אני אומר כבכוונה, אני מבקר מספר אחד של אותה אוכלוסייה שאני מייצג.

מה אתה מציע?

קודם כל להוריד את זה, לא לפחד, בלאו הכי הבקשות כרגע הם כמעט פי 2 עובדים זרים, גם בחקלאות וגם בבניין. הנושא השלישי של ישראלים בעבודה במקומות כאלה, תשכחו מזה. ישראלים לא ייכנסו למקומות האלה, אין אופק לדבר הזה, זה מאפיין את המדינות המערביות המתקדמות ביותר וכל מה שאנחנו יכולים, העובדים הזרים שלנו שאנחנו מייצאים לחו"ל זה עובדי הי-טק, שאותם גם צריך להחזיר, אותם צריך להחזיר לפני שהם פשוט יברחו מהמדינה.

לא אחזור על דברים שנאמרו, עסקתי בזה הרבה מאוד, במיוחד בנושא החקלאות, אבל גם בנושא הבניין בוועד הכלכלה וגם פה. לדעתי, לכל הדבר של מיסוי עובדי הבניין והחקלאות, הם היו מגזרים יחידים כי לא נגעו בסיעוד, הייתה מטרה אחת, להכניס כסף למדינה. שום דבר אחר. מי שמספר סיפורים שזה כדי לתת אפשרות לעובדים ישראלים להיכנס לאותם תחומים, הוא עובד עבודה בעיניים.

אני אישית הסתובבתי עם מנכ"ל משרד החקלאות, שר האוצר, סגן שר האוצר, הלכנו עם צוות שלם לחממות בדרום. נתנו תמריצים בחקלאות, נתנו סכום של עוד 1,000 ומשהו שקל לעובד ישראלי בחודש ועוד תמריצים אחרים, אף אחד כמעט ולא נקלט. אף ישראלי לא ייכנס לחממה ב-40 מעלות חום. אנשים יכולים לספר סיפורים עד מחר שזה נועד לאפשר לעובדים ישראלים להיקלט וכדי שלא ניצור מצב של אבטלה עם עובדים ישראלים.

בבניין זה היה אותו דבר. מי שהגה את כל הרעיון הזה לצערנו הרב היה רענן דינור, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בזמנו, שהלך על ראש העובדים הזרים והייתה מחשבה שהוא הולך לקצץ וליצור מצב שלא תהיה אבטלה. הוא היה גם מנכ"ל משרד הכלכלה ומשם זה התחיל והמשיך למשרד ראש הממשלה. שם הוא חבר כדי לגבות עוד כסף שאגב, זה יוקר מחייה, שלא נטעה. אם אני מטיל על חקלאי היום לשלם עוד כסף עבור אותו עובד זר, זה בא על חשבון ייקור העגבנייה והפרחים וכל שאר הדברים, אותו דבר על הדירה.

זה יוקר מחיה. שמוסיפים מיסים על מיסים ואחרי זה מתפלאים שהכול עולה ומדברים על יוקר מחייה. איפה יוקר המחייה? האוצר מנותק. רצה לעשות כסף קל ובמהירות. אני אומר את זה באחריות. לכן רבותי צריך לבטל את המיסים האלה ויפה שעה אחת קודם.

הוועדה הזו בראשותך אישרה להביא פועלי בניין מסין בהיקף של 20,000 עובדים על-פי בקשה של אביגדור יצחקי שנכח בוועדה. דברנו אז שצריך מיקס של עובדים זרים, עובדים מהשטחים ועובדים ישראלים. אם מייצגים את ענף הבניין, זה לא רק לדירות, אולי תשתיות יהיו לא פחות מעסיק של עובדים, כולל הרצון שלנו לזרז את התשתיות, בעיקר לדרום, סיפור הרכבת וכדומה.

לכן אני לא מדבר על חקלאות כי יש לנו סעיף נוסף על זה, נאמר שם דברים קשים על האוצר. אבל לגבי נושא הבניין, אני תומך ומאשר ככל שניתן. מאחר שאין הצעה שלימה, אני מבין שזה מעין קריאה ראשונה ונדרשת הצעה מפורשת. אני מציע תוספת לכל מי שדואג לעובדים הישראלים, אולי נוסיף משהו בהטבות לעובדים הישראלים ולא נטיל מס על הזרים. אנחנו לא צריכים לפגוע בעובדים הזרים כדי להיווכח פעם נוספת שבאים מעט ישראלים. חבר הכנסת זוהר, אם אתה רוצה לקדם את העניין, צריך להכניס משהו, אני לא רוצה להגיד מהו, או בהכשרה המקצועית או בנקודות זיכוי - - -

זה כבר נעשה.

אם זה נעשה, זה בטח טוב. אם לא נעשה, אולי זה לא מספיק. אני מציע, במגבלות ההחלטות של כמה עובדים זרים, להוריד את המס הזה ולא לפגוע. השבוע פגשתי גורם בכיר בענף הבנייה שאמר לי שהוא לא יבנה בארץ כי אי-אפשר להשיג פה פועלים. אי-אפשר להשיג פועלים ומצד שני רוצים לבנות. לכן, כמו שכתוב בהגדה: "תבן הן ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו". אני מציע לשחרר את הרסן הזה של המגבלות ומצד שני לבחון הטבה נוספת לעובדים ישראלים.

אדוני היושב-ראש, יש לי תחושה שאנחנו אמורים להיות פה מעין מורי נבוכים, או מגשרים או מפשרים בין המשרדים השונים. יש לי תחושה שמדובר בשיח חרשים. אני נמצאת בוועדת הרפורמות ואני יודעת שאתה לא אוהב לקרוא לזה ועדת הרפורמות - הוועדה של אלי כהן, אבל שם מגיע אביגדור יצחקי ואומר בצדק, אנחנו חייבים עוד 20,000 פועלים סינים כדי לבנות וכדי שנוכל להתגבר על נושא של ההיצע. אז אנחנו מגלים שאם יש את המס - - -

למה זה בוועדה שם?

יש את עניין הרפורמות ואת התכנון והבנייה. יש את הרצון לטפל בהיצע בהתחדשות העירונית. אני לא חלק מהקואליציה ולא אני זו שהחלטתי. אבל אמרה חברת הכנסת מיכל רוזין ואני יכולה לסמוך על זה. הם באים ואומרים שהם רוצים להוריד את מחיר הדירות וצריכים לטפל בהיצע. אם אנחנו מטפלים בהיצע ונותנים את המס על אותם עובדים זרים שהממשלה בעצמה, שנציג כל נושא הדיור בממשלת ישראל בא ואומר דבר מסוים ומנגד אותו בוס, צריך לזכור שלקבינט הדיור יש מנהל אחד שהוא אותו מנהל של משרד האוצר. הוא משתמש פה בשני כובעים. האם ועדת הכספים צריכה להיות המתווך בין שר האוצר לבין ראש קבינט הדיור? אני לא יודעת. הוא ישן עם עצמו בלילה, הוא לא יכול לנהל את השיחות האלה? מצד אחד הוא רוצה להוריד את המחירים של הדיור, לפחות ככה מצהירים - - -

זו הצעה רצינית שלך, שאני אתווך בין כחלון לבין אביגדור יצחקי?

לא, אני מדברת לתווך בין משה כחלון לבין משה כחלון שר האוצר. כי אם הוא רוצה להוריד את המחירים, בידו הדבר. הוא יכול לבטל עכשיו את מס המעסיקים.

זו בעיה של כל הממשלות, זו האמת.

אבל הוא נושא בשני כובעים. מצד אחד הוא אומר שהוא רוצה להוריד ומצד שני הוא מטיל מס. זה לא עובד ביחד.

אבל הוא רוצה שאנחנו נכופף את הפקידים שלו.

נו, באמת, מי פה מנהל את המדינה.

אולי הוא משתמש בך.

המס הזה מתגלגל ללקוח הסופי. אין בכלל שאלה. כולנו יודעים שזה מה שקורה ברגע שהעלית את המס. אנחנו יודעים גם שכמו במע"מ, למה התרגזנו על המע"מ, בדיוק כמו שהיה בדיון הקודם, כאשר יש ירידה, אף אחד לא מעדכן, והאזרחים, בסוף השרשרת, בחולייה האחרונה, לא נהנים. אבל כשיש העלאה, לא רק שמעלים, לפעמים גם מעגלים כלפי מעלה יותר מההעלאה היחסית.

אני שואלת, אם יש כוונה למשה כחלון, שמחזיק בקבינט הדיור, להוריד את המחירים, הוא צריך לפטור ממס המעסיקים. ראינו גם את היכולת של המדינה לתמרץ עובדים זרים בנושא הבנייה, כמו במנהרות הכרמל ברגע שהביאו את העובדים הסינים, נרצה או לא נרצה, הם עבדו וסיימו את העבודה כמה חודשים לפני הזמן. כמעט שנה לפני הזמן. באותה מידה אפשר לטפל גם בהיצע פה אם רק רוצים.

והמנהרות בסדר.

המנהרות בסדר, הן לא קרסו הם עבדו לפי תכניות. אם שר האוצר רוצה להוריד, הכלים בידיים שלו. אם הוא שולח אותנו לריב עם הפקידים, אז למישהו יש בעיה עם מנהיגות.

אני יכול להגיד שזה מס פיסקאלי לחלוטין. עוד כסף ועוד כסף וזה לא מוכיח את עצמו. אבל אני מבקש להזהיר את עצמנו, שלא ניגע במכסה, במספרים של העובדים הזרים שנכנסים לכאן, בלי שיהיו לנו את כל הנתונים. אנחנו עלולים לאזן את המצב החברתי. בסוף, הם יהיו בדרום תל-אביב והם יהיו בבית שאן והם יהיו בקטמון בירושלים, בכל המקומות החלשים, שיחלישו אותם עוד יותר. לכן, לפני שנוגעים בהסדרה של מספרם של אותם עובדים שייכנסו, ראוי שייעשה מחקר מסודר.

גם מה פרופיל העובדים הזרים שנשארים פה. כי יכול להיות שהעובדים של ענף הבנייה הם לא העובדים שנשארים פה.

והאם יש פה עובדים שאפשר לנצל.

אני מציע שלא ניקח החלטה מהירה. ההחלטה לגבי ההורדה ברורה לי לחלוטין. אבל שלא ניקח החלטה מהירה לגבי מספרם, כמה ייכנסו. דבר שני, ראוי שתזמן את גורמי הביטחון, את ראש המנהל האזרחי בצבא הגנה לישראל, שיגיד מה האפשרות להכניס עובדים פלסטינים אחרי בדיקה אל תוך תחומי מדינת ישראל. אני מסתכל על זה בהיבט נוסף ואם בצד השני המצב הכלכלי יהיה מצב כלכלי טוב יותר והם עובדים זולים יותר למדינת ישראל מאשר ייבוא של עובדים מסין, אם המצב הכלכלי בצד השני יהיה טוב יותר, גם יהיה שקט ביטחוני טוב יותר. זה אני אומר כאיש ביטחון.

מערכת הביטחון בעד. הבעיה היא הממשלה. הממשלה מתנגדת. זו לא מערכת הביטחון.

אז הממשלה. כי יש כאן עובדים זמינים מעבר לגדר. צריך לתת להם את החוסן הכלכלי כדי שיהיה לנו את השקט הביטחוני.

מערכת הביטחון בעד כל הזמן. אמר את זה גדי אייזנקוט בנאום האחרון שלו שצריך להגדיל ב-120,000 עובדים פלסטינים. הוא אמר את זה. הבעיה היא הממשלה.

חבר הכנסת אראל מרגלית, לגבי הנושא של התיירות. יש מישהו ממשרד האוצר שיכול לתת נתונים?

אני ממשרד האוצר, אשמח לתת את העמדה של משרד האוצר בסוגיה.

לפני העמדה, תוכל לתת נתונים?

היא תכלול הכול.

מה תפקידך?

אורי שיינין, רפרנט תעסוקה באגף תקציבים. אני אשמח שיעלו כל הטענות ונשיב על כולן בבת אחת.

אם אפשר לתת לי לנהל את הישיבה. שאלתי שאלה ואני רוצה עליה תשובה. האם יש לכם נתונים, גם לגבי נושא הבנייה, גם לגבי נושא התיירות וגם לגבי החקלאות. כמה עובדים זרים יש?

וגם לגבי הבאת עובדים זרים מהצד הפלסטיני.

קודם חבר הכנסת אראל מרגלית בבקשה.

רציתי שנדבר בנושא העובדים הזרים גם בסקטור אחר, שהוא הסקטור של העסקים הקטנים, התיירות והמסעדנים.

חבר הכנסת מרגלית, אני מבקש סליחה על שאני עוצר אותך, אבל אדוני היושב-ראש, אם אין הצבעה, יש לנו מלחמה לא פשוטה בוועדת הכנסת.

אם אני אצביע אני אקרא לכם.

תודה רבה.

יצא אתמול דו"ח על העסקים הקטנים בישראל ועל המצב הכלכלי של העסקים בכל מדינת ישראל. שימו לב, 60,000 עסקים קטנים ובינוניים נסגרו בשנה האחרונה. אתמול היינו בכנס עסקים קטנים מאוד גדול בדרום, מי שלא מבין, המשק נמצא בהאטה. אנחנו כל פעם נלחמים בחזית אחרת. לפני כמה שבועות עזרנו פה בוועדת כספים כשהעלינו את הנושא של חזית של ירושלים בגלל המצב הביטחוני ובאמת, הוצאנו מכאן קול קריאה ובסופו של דבר הממשלה ומס הכנסה עושה מעשה ונותנים עזרה לעסקים הקטנים בירושלים, 40,000 עסקים קטנים. רבותי, גם הדרום חזית, גם ירושלים חזית וגם כל הארץ חזית.

לגבי התיירות, ב"צוק איתן" עוד שלושה חודשים לפני כן כשהתחיל המשבר הביטחוני, מי שנפגע הכי הרבה היו דווקא המסעדנים ואותם גורמים שמקבלים תיירים, לא המלונות הגדולים שקבלו בזמנו פיצוי, גם הם נפגעו, אבל הם קבלו פיצוי יפה, אלא דווקא הקטנים, מורי הדרך, המסעדנים, כל הגורמים הקטנים שזו האחריות שלהם לתיירות פנים ותיירות חוץ.

אחרי "צוק איתן" המשק נכנס למצב קשה מאוד, גם במלחמה עצמה וחלק גדול גם אחרי המלחמה. היו עוד בעיות ביטחוניות. התאוששו מעט בקיץ האחרון ואז שוב התחיל גל הטרור. המחזורים כמעט בכל מקום בארץ יורדים בצורה דרסטית.

אם היה היצע גדול במסעדות ובתיירות, שימו לב מה קורה באילת, לקחו עכשיו 500 עובדים מעקבה לעבודה בתיירות בצורה מוסדרת כי חסרות שם ידיים עובדות וזה חיובי, זה דבר טוב, הם באים כל יום וחוזרים וזה דבר חיובי. מצב האבטלה במשק הוא 5% והוא יחסית נמוך. יש צורך אדיר בידיים עובדות גם בתחום המסעדנות, גם בתחום התיירות וגם בתחומים אחרים, חקלאות ובניה. במקום לראות בהם אויבי האומה ובמקום לראות במעסיקים שמעסיקים אותם כמי שמבצע פשע, בואו נסדיר את העניין, לא נעניש אותם כי אנחנו אומרים, יש משבר גדול אבל דוחפים להם כל פעם מיסים שעלו מ-8% ל-20% ובסוף מענישים את המעסיק, את מיש מקיים את המסעדה, המקום, המלון, את מורה הדרך.

כשמסעדות נסגרות במחנה יהודה, העיר נסגרת. זה בראש שלנו. כשאנחנו יוצאים החוצה בירושלים רואים את זה הכי טוב, רואים את זה בעוד מקומות בארץ. כשאנשים יוצאים, פוגשים אנשים, שותים קפה בבוקר ואוכלים סנדוויץ' ביחד והחבר'ה הצעירים ממשיכים לעבוד, זו אחריות הערים. הערים במדינת ישראל נמצאות בסוג של מצור במצב הביטחוני הזה. לעזור למעסיקים.

לבעלי המסעדות ולבעלי העסקים אני רוצה להגיד שבעיני הם גיבורי תרבות. הם מחזיקים את העיר פתוחה, הם מסמנים שיש חיים וכדאי לבוא, הם מסמנים שאנשים יכולים לחזור להיפגש לחיות לאכול, בין אם זה במטולה במסעדה טובה ובין אם זה בירושלים ובין אם זה במקום אחר. הבת שלי עבדה במטולה, הבעיה שם הייתה תחבורה ציבורית כי היא הייתה מתקשרת ב-01:00 בלילה הייתה מתקשרת וחוזרת בטרמפים הביתה. עכשיו סיימה לעבוד וקניתי לה אוטו, אבל קודם צריכים לעבוד.

אנחנו נעשה את המעשה הפשוט הזה, נוריד את המס, ניתן לאנשים להעסיק את העובדים. נסדיר את המעמד שלהם בצורה מסודרת, נקל על המעסיקים. לא נצטרך אחר-כך לפצות את כל העסקים שיסגרו או שלא יהיה להם מחזור, פשוט נסדיר את התהליך הזה במקום להפוך אותם לפושעים.

רק שלא נגיע למדרון חלקלק כי אני זוכרת שדברנו על כל ההכשרות במסעדנות, ההכשרות של המלונאות, למשל בתדמור, אז באופן מסוים אני כן רואה עין בעין עם חבר הכנסת טרכטנברג, שאם נציף עכשיו את כל התחומים ונוריד את המס לגמרי, באופן מסוים נסגור את ההכשרות המקצועיות הללו לישראלים, שם יש אופק תעסוקתי של למעלה מ-90%. לא הייתי רוצה לפגוע בהם על-ידי זה שנעשה סל כולל של כל העובדים הזרים בכל התחומים, בהם ישראל כן יכולים למצוא את עצמם.

חבר הכנסת איתן ברושי לגבי החקלאות.

הנושא סוכם בוועדת הכספים, אני מודה לחבר הכנסת גפני ולאחרים. בהודעה משותפת שיצאה על-ידי שר האוצר ושר החקלאות היה כתוב שהמס יבוטל לקראת 2016 וכתובה שם הערה חשובה: "כל זה בהמשך לפנייתו של חבר הכנסת משה גפני" לא כתוב של איתן ברושי וחבר כנסת אחר, גם לא כתוב מאיר צור או אבו וילן. כתוב שזה בהמשך לפנייתו של גפני. קודם כל זו הזדמנות לומר קודם כל תודה.

דבר שני אני חושב שזה מסמך, אלא שעד היום, ככל שאני יודע, לא יצאה שום הוראה מהאוצר שמבטלת את החוק הקיים או מוציאה הנחיה. לפני שבוע היה אירוע מרשים של חקלאות בערבה, כנס שנתי - - -

הם המציאו שעועית שלא עושה גזים ומלון שנלחם בסוכרת.

העיקר הוא שככל שאנחנו מבינים, אין הוראה ואין אישור לא לשלם את המס, יש תשובה של האוצר, אולי היא תאמר פה, שהמס הזה הוא שנתי, אז יש להם זמן עד סוף 2016.

לא, אל תציעו הצעות, הם עוד ייקחו אותם.

ככל שזה נראה כרגע, אין מנוס מלשלם את המס על ינואר, כי מי שלא ישלם יהיה עבריין. עבריין באישור האוצר. דבר כזה לא יוכל אפילו להירשם בספר השיאים של גינס כי הוא לא מספיק עוצמתי לספר הזה. תפתחו ספר חדש להתנהגות המדינה.

אני מבקש שההחלטה תהיה שיוציאו הוראת שעה, שיביאו את זה לממשלה. שיביאו את החוק היום. ראינו שאישרנו את החוק על הפחתה בתחבורה הציבורית, בטח נאשר הלילה על המים, אז נאשר את מה שכבר אושר מזמן, להוריד את המס על עובדים זרים.

תודה. אני מבקש נתונים ממשרד האוצר.

מילה אחת לפני כן, לגבי עובדים זרים, אני מחזק את ההובלה שלך בדיונים, יחד עם חבר הכנסת וקנין, שעשה עבודה בלתי רגילה. יש לי בקשה לוועדת כספים, בהחלטת עוטף עזה 2017 קיים סבסוד במיסוי. 50% סבסוד במיסוי והמקור בא מכספים של האוצר כמו הרבה סעיפים בתכנית. מדובר על 40 מיליון שקל.

אני מבקש ממך אדוני היושב-ראש, שברגע שמורידים את מס המעסיקים של עובדי החקלאות, שהאוצר לא ייקח את ה-40 מיליון שקל האלה ששייכים לעוטף עזה. שישקיע אותם שם בתשתיות חקלאיות, אין כמעט השקעות בחקלאות בעוטף עזה, כי אין כסף לקופה, לכן מסבים את זה. כך נרוויח שני דברים: מצד אחד יש החלטה גורפת על כל מדינת ישראל במס מעסיקים, מצד שני יהיו 40 מיליון שקל שהם מנוף כלכלי בלתי רגיל לחקלאות. אז אני מבקש שידונו על זה וייקחו את זה בחשבון. הבקשה הזו תגיע לאוצר. תודה.

תודה. משרד האוצר, אני מבקש קודם נתונים לפני שאתם אומרים את עמדתכם.

אורי שיינין, רפרנט תעסוקה באגף תקציבים. אני אתחיל בתיאור האוכלוסייה שאנחנו מדברים עליה, בישראל יש כ-2 מיליון אנשים בכוח העבודה, בגילאי 25-64 שהם בעלי השכלה תיכונית ומטה. יהודים לא חרדים, יהודים חרדים, ערבים, זו האוכלוסייה הרלוונטית. חצי מהאוכלוסייה הזו לא עובד. החצי שעובד, המשרדות שרלוונטיות אליו, מתחילות מניקיון, מט"ביות, עובר לחקלאות ומגיע גם לענף הבניין. ענף הבניין הוא אחד הענפים שמשלמים את השכר הכי גבוה לאנשים שהם חסרי השכלה.

בעשורים האחרונים, השכר שהכי נשחק היה השכר של האנשים עם ההשכלה הכי נמוכה. כשמדברים על שחיקת שכר ריאלי ומסתכלים על עובדים שהם אקדמאיים, השכר שלהם לא נשחק, ב-18 השנים האחרונות הוא עלה ב-27%.

אתה מדבר על זה שיש עובדים בארץ שאין להם השכלה לכן הם יכולים ללכת להיות פועלי ניקיון?

זה מה שהם עושים. מה זה "הם יכולים"? אלה העבודות שהם עובדים, הם לא יהיו מורים, הם לא יהיו מרצים באקדמיה וכנראה הם גם לא ישבו בתפקיד שלי.

למה אמרת חרדים?

אמרתי שהאוכלוסייה מורכבת גם מחרדים.

מה החרדים עושים לפני זה? לפני שהם בלי השכלה. מה הם עושים?

לומדים.

מה הם עושים? איך הם הגיעו לעבודה בלי השכלה. איך? הם משוגעים?

איך הם הגיעו?

איך הם הגיעו לעבודה של שטיפת רצפות? מה הם עשו קודם?

הם הגיעו לכל העבודות, זה לא רק לשטיפת רצפות.

גם לחלק תה, מה שאני הולך לעשות במשרד האוצר.

האוכלוסייה הזו - - -

האוכלוסייה הזו למדה בישיבה. היא אוכלוסייה משכילה שאתם פשוט מזניחים אותה.

אני לא מדבר על האוכלוסייה - - -

על זה אתה מדבר.

לא, לא על זה.

בסדר, שמענו אתכם. הלאה, תמשיך.

אנחנו לא מדברים על האוכלוסייה - - -

על זה אתם מדברים. אין אוכלוסייה אחרת.

לא. האוכלוסייה הזו זה בניכוי האנשים שלמדו בישיבה - - -

שיתנו להם לשטוף רצפות. גם אז לא יקבלו אותם.

מה שיותר רלוונטי הוא שזו האוכלוסייה שנמצאת לך כשאנחנו מדברים על עניים, אנחנו מדברים עליהם.

כן, הבנתי, בסדר, נתונים.

העוני אצלם הוא פי 2 ופי 3 ופי 4 מהעוני בקרב יתר האוכלוסייה. זו האוכלוסייה הרלוונטית. כשאנחנו מדברים על צעדים של להביא עובדים זרים, אנחנו חייבים לקחת את זה בחשבון. גם שר האוצר, כשאמר שהוא מגדיל את מכסת העובדים הזרים בענף הבניין, אמר שיחד עם זאת, אם שיעור האבטלה יעלה ל-6% הוא יעצור, יקפיא, לא ימשיך הלאה. אם שיעור האבטלה ימשיך לעלות הוא גם יפחית את המכסות.

נתונים בבקשה.

אני כבר אגיע, לכן, השאלה פה - - -

על החרדים הבנו, על הערבים לא הבנו ועל אלה שהם לא חרדים ולא ערבים בואו נבין. נתונים.

הדבר החשוב הוא שבסופו של דבר, ענף הבניה, שהעסיק בסוף שנות ה-2000 כ-60,000, 70,000 זרים בשיאו, הקטין את מספר העובדים הזרים. היום מועסקים בענף הבנייה כ-7,000 עובדים. באותה תקופה, מספר העובדים הישראלים גדל ב-60,000. זאת אומרת ש-60,000 אנשים שאופציית ההשתכרות שלהם הייתה הרבה יותר נמוכה היום עובדים בעבודות שהשכר שלהם הוא 8,000, 9,000 שקלים ואם הם התקדמו ונהיו מנהלי עבודה אז זה כבר 14,000, רחוק מאוד מהשכר הממוצע ובטח שרחוק מקו העוני.

כמה עובדים זרים יש בשלושת הענפים עליהם דברת?

אני אענה.

אתה לא בהרצאה באוניברסיטה, עם כל הכבוד. חוץ מזה, יש פה חרדי שלא מבין. תגיד לי נתונים.

ענף הבניין, שהעסיק בעבר 60,000 עובדים מעסיק היום 7,000 עובדים זרים ויש עוד כ-40,000 עובדים פלסטינים. העובדים הזרים עליהם מדברים, 15% מהווים מכל כוח העבודה בענף הבניין, משהו כמו 5%, כשהמכסה תהיה מלאה הם יהוו 10% מענף הבניין. מתוך העבודות הרטובות הם יהוו בשיאם 20%. כשזורקים פה מספרים שזה יפחית את מחירי הדיור, היכולת של זה להתגלגל זה שברירי אחוז. מה שזה כן ישפיע, זה ישפיע בסוף על השכר.

בקשתי ממך לא להגיד מסקנות. נחזור אליך. תגיד כמה עובדים זרים בתיירות?

בתיירות אין עובדים זרים. בתיירות יש מסתננים. מסתנני עבודה שנכנסו לישראל. יש עליהם היטל בגובה של 20%.

כמה עובדים?

יש הערכות שונות, השמרנים אומרים 2,500, הקיצוניים מדברים על 7,500 לעומת ענף התיירות כולו שמעסיק 90,000.

כמה בחקלאות?

יש 36,000 עובדים ישראלים. אין בתיירות עובדים זרים.

שאלתי על החקלאות.

סך הכול עובדים בענף החקלאות כ-70,000, מתוכם כ-10,000 פלסטינים, כ-21,000 עובדים זרים וכל היתר ישראלים. ה-21,000 זרים הם מתוך מכסה של 25,000. יש עוד 3,000 משתלמים שאני לא סופר אותם כרגע.

אדוני היושב-ראש, נדמה לי שאת ההחלטה על כמות העסקת עובדים זרים קבלו בירושלים ולא בוושינגטון. שם מקבלים את ההחלטה כמה לכל ענף. אם קבלנו החלטה שבחקלאות יהיו 25,000 ובבניין 8,000 שלאחרונה הוגדל ל-20,000, אז נתקבלה ההחלטה. את הרציונל של האוצר אנחנו מבינים, מבינים שהם רוצים לעשות קופה. אם אנחנו רוצים מהממשלה לעצור את הכמות מכל האספקטים, חברתית, כלכלית, עניינית, אז בואו נעצור את זה בממשלה.

ב-OECD שאנחנו מתיימרים להתנהל על-פי אמות מידה כאלו, אין מס מעסיקים, אסור להטיל מס מעסיקים. אנחנו לוקחים היום מס, אחרי שיש החלטת ממשלה על מספר העובדים, כבר יש החלטה, החלטתם, תנו לנו את העובדים. הייתה החלטה, לוקחים מס וחושבים שהמס יישאר בידיים של הקבלנים או של החקלאים. לא, הוא מגולגל הלאה, מגיע לקצה. אני חבר בארגונים העסקיים ובחקלאות כבר המון זמן, הגיע הזמן לעצור את הדבר הזה, זה פשוט מטורף.

דבר שני, הנחתי לידך חוזר של רשות המסים, לוח עזר לחישוב מס הכנסה עם שכר 2016. כתוב, שבענף החקלאות, על אף הבטחה של שר האוצר, כתוב שבענף החקלאות יש 10% מס מעסיקים.

היטל על העסקת עובדים זרים.

חברי שאני מעריך מאוד עובד כרגע על תזכיר החוק. אבל הייתה הודעה של שר האוצר שבינואר לא משלמים. מה שיקרה הוא שחקלאים לא ישלמו. הם שמעו את שר האוצר וזה מה שהוא אמר. אני מציע שתצא בסוף הדיון הזה הבהרה חד משמעית לגבי החקלאות, האם כן ירד או לא ירד. לגבי כלל העסקי, יד ימין, שמכוונת להוזלת יוקר המחיה, לא שמה לב ליד שמאל, שמטילה את המס הזה ומעלה את יוקר המחיה.

אלדד ניצן, יו"ר המעסיקים של העובדים הזרים בענף הבניין. אכן נכון מה שאמרו האנשים פה, שד ימין לא יודעת את יד שמאל ואני רוצה לסבר את אזני הנוכחים. מעבר למס מעסיקים, שזה הנושא שאני מתרכז בו, אני אגיד שיש אגרות שמוטלות על העסקת עובדים זרים בענף הבנייה. 3/4 מהעלות, 65% מעלות העסקת עובד זר בענף הבנייה נופל על הקבלנים שבעקבות המיסים האלה מעלים את מחיר הדיור. אנחנו לא מדברים רק על מס מעסיקים, אנחנו מדברים על אגרות חודשיות ושנתיות שמהוות 3/4 מעלות העסקת עובד זר בענף הבנייה.

כחלון אומר מצד אחד בואו נעשה מחירי מטרה, נעשה דיור למשתכן, מצד שני הוא מטיל אגורת ולא מבטל חסמים בירוקרטיים כמו שהוא מדבר שיבטל כדי להוזיל את מחיר הדיור. למעשה, כוונת המשורר במס המעסיקים הזה, כמו שאמר חבר הכנסת וקנין, ב-2003 בחוק ההסדרים העבירו הוראת שעה של העלאת מס מעסיקים בענף הבנייה. בהתחלה זה היה 8%, עלה ל-10%, עכשיו זה התקבע על 15%. המס הזה והאגרות שדברתי עליהם קודם יכול להוריד מחיר דירה ב-8%. לא ב-2%, לא ב-3%, אלא ב-8%.

עובדים זרים בענף הבניין לא מביאים למצב שעובדים יישארו פה בארץ. עובדי בניין מוסדרים. העסקת עובדים זרים בענף הבניין מוסדרת. כבוד היושב-ראש יודע את זה. אנשים מסיימים 5 שנים והולכים הביתה. הם לא נשארים פה. צריך להגיע לשורה התחתונה, בענף החקלאות, גם בענף הבניין, צריך לבטל את מס המעסיקים, כי אלה החסמים האלה שיכולים להוריד את מחיר הדיור ב-8%.

אדוני היושב-ראש, בואו נפריד בין הענפים. אלה שני דברים נפרדים.

שמי איציק גורביץ, משנה למנכ"ל התאחדות בוני הארץ. אני מבקש להתייחס לנושא הנתונים, בענף הבנייה, בהסכם קיבוצי, השכר הוא 5,600, זה אומר 30 שקל לשעה פלוס כל התוספות הנוספות. השכר הזה הוא שכר מינימום בענף והוא מוכל על כולם, זרים, ישראלים, פלסטינים.

דבר שני, בישראל עובדים נכון להיום לפי נתוני הלמ"ס 176,000 ישראלים. ניקח בחשבון שב-2012 התחילה עלייה, גם של מספר הפלסטינים וגם של הזרים, מ-2012 ועד היום מספר הישראלים עלה ב-26,000, זאת על-פי נתוני הלמ"ס. זאת אומרת שלא הייתה פגיעה, ההפך, הייתה עליה.

מה לא פגע?

אחד לא תפס את המקום של השני.

עובדים זרים לא תפסו את המקום של עובדים מקומיים.

הבנתי, העובדים הזרים לא פגעו בעובדים הישראלים. אתם בעד להוריד את מס המעסיקים?

ברור.

למה? מה אכפת לכם שיהיה לאוצר המדינה עוד כסף?

קודם כל שיהיה לאוצר המדינה הרבה כסף. אבל מס המעסיקים הזה מתגלגל בסופו של דבר על הקבלן. הוא צריך לשלם אותו. כשהוא משלם כנגד שעות עבודה של העובד הזר, מוסיפים לו 15% מעבר ל-20,000 שקל אגרות מידי שנה שחל על כל עבוד?

אתם מתנגדים לזה?

אנחנו מתנגדים למס כזה גבוה. אין לו שום משמעות כרגע.

לפני שאנחנו ממשיכים הלאה. לגבי נושא החקלאות, פניתי לשר החקלאות ולשר האוצר בעקבות החלטת הוועדה. שר האוצר הודיע בתקשורת שהוא מבטל את מס המעסיקים בעקבות הפנייה. הלכתי לבדוק לפני שהעליתי את הנושא לדיון מעקב, האם יש תזכיר חוק הרי אי-אפשר לבטל מס מעסיקים באמירה לעיתון ואי-אפשר לבטל מס מעסיקים בהחלטה של וועדה, צריך חוק. אני מבקש לדעת איפה זה עומד?

עובדים על זה, יופץ תזכיר חוק.

מתי?

אני לא רוצה להתחייב - - -

אני רוצה שתבינו משהו - - -

אני מבין לחלוטין את מה שחבר הכנסת איתן ברושי העלה. אני מבין לחלוטין איך הדברים מתיישבים. בדיוק בגלל זה אנחנו מבינים את דחיפות ואנחנו עובדים על זה.

אנחנו ועדה רצינית, אני רוצה לשאול אותך שאלה, אני יכול לצאת בקריאה שהחקלאים לא צריכים לשלם מס מעסיקים מכיוון שאתה אמרת שבימים אלה יוצא תזכיר חוק? אני שואל האם אני יכול לצאת בקריאה כזו?

אני לא משפטן, אתה שואל אותי שאלה שאני לא יודע לענות עליה.

הייתה גם התחייבות בעל-פה ובכתב של השרים ושל כל נציגים שמדברים בשם השרים, לחקלאים.

אני יכול לומר מה אנחנו עושים.

צריך לעשות פה גינוי לאוצר.

יש החלטה לבטל את מס המעסיקים בחקלאות. יש הודעה של שר האוצר. החקלאים לא יודעים עכשיו מה לעשות. היות והוצאתם הודעה, היות והייתה החלטה גם פה וגם הודעתם את זה, בא חקלאי שגר במקום בארץ ואומר, שר האוצר אמר שלא צריך לשלם מס מעסיקים. הוא לא הולך עכשיו לשלם מס מעסיקים. האם אני יכול להגיד לאותו חקלאי, בעקבות הדיון הזה, שמשרד האוצר אמר שבימים אלה מופץ תזכיר חוק, אל תשלם מס מעסיקים?

אתה שואל אותי אם אני רשאי לאשר למישהו לעבור על החוק כמו שהוא קיים כיום כי יש כוונה ברורה והחלטה עקרונית שהתקבלה בנושא. זה משהו שאני לא יוכל לעשות.

אבל תשלום המס הוא שנתי.

נכון.

אבל הוא מתבצע כל חודש.

מה שחבר הכנסת איתן ברושי אמר - - -

רגע, האם אני שקוף? נכון שאני חרדי, אבל מזל שנבחרתי לכנסת אחרת לפי דבריהם הייתי הולך לעבוד בשטיפת רצפות. אני מהחרדים הלא משכילים.

זה ניכוי מס במקור, כמו מס הכנסה. לכן משלמים את זה מידי חודש. זה שנתי כי יש הקבלה בין היטל לעובדים זרים, אגב, מס מעסיקים בוטל לפני שנים רבות וזה היטל עובדים זרים בחוק ולא מס מעסיקים. אבל מקבילים את אותו היטל למס הכנסה, לכן בגדול התשלום הוא שנתי אבל משלמים מקדמות וניכוי מס במקור מידי חודש. לכן את חודש ינואר הם יצטרכו לשלם.

עד אמצע פברואר. אני מבקש להצביע על גינוי למשרד האוצר. אני מציע לגנות אותם בהחלטה. בשבילנו זה דבר מאוד חמור מה שקורה פה. לדעתי גם בשבילך ובשביל הוועדה. גם בשביל שר האוצר ושר החקלאות שחתומים על ההתחייבות לחקלאים ולא התביישו לעשות מזה גם הון פוליטי. אמרו לחקלאים קבלתם עובדים זרים, עכשיו תוותרו בכל היתר, כולל הרפורמות וכולל הפתם. עשו מהוויתור הזה מסחר. החזירו גזלה, שעוד לא החזירו, לוקחים את נקודות הזיכוי ולא נתנו פיצוי על הקיום ועכשיו לא מתביישים. אין מחילה על זה ואין כפרה וזה לא בא בחשבון. אין מנוס מלקבל החלטה שיכול להיות האוצר יצטרך לממן את הפער הזה.

אם אני מבין נכון, מדובר פה על חקיקה שצריכה לבוא בנוהל חקיקה שייקח 3 חודשים. זה לא הוגש עוד לשום מקום, זה לא מוכן בכלל ואומר שזה ייקח עוד מספר חודשים. אין מנוס מזה שהוועדה תיתן גיבוי למרד של החקלאים ושתצא מפה קריאה ברורה. אני מוכן להיות עבריין בשביל החקלאים כי המדינה הזו אומרת פעם נוספת ואין לכם מנדט. אתם אומרים שאתם לא רוצים חקלאות וחקלאים, ככה אתם מתנהגים. זה לא היה קורה עם הטייקונים ולא היה קורה עם כל מה שמסביב. עכשיו העבירו תחבורה ציבורית, מים, איך אפשר להסביר או לקבל את זה? אנחנו הופכים את עצמנו ללא רציניים.

לכן אני מציע אדוני היושב-ראש, שתיתן לאוצר לשבור את הראש. אנחנו נודיע שלא משלמים, נודיע לחקלאים שלא ישלמו ושהאוצר יעבוד יום ולילה ויביא את זה מחר. לא יכול לדבר כזה.

אוי ואבוי למצב הזה שאנחנו צריכים לקבל החלטה שאומרת לחקלאים לעבור על החוק. אוי ואבוי לחיים שלנו. הייתה החלטה, אי-אפשר להטעות את החקלאים, יש לנו מספיק כוח להגיד לאוצר הרבה דברים אחרים, כשאפשר להגיד אותם במסגרת החוק, אני לא רוצה להגיד עכשיו. אנחנו מעל משרד האוצר, אנחנו לא מתחתיו. ראית את זה במועצות הדתיות.

אני הולך לדבר עם שר האוצר. את החוק של התחבורה הציבורית העברנו ביום אחד, יום שני שעבר. הוא נידון בוועד בבוקר, ביקשתי מוועדת הכנסת שחרור מחובת הנחה, עלה למליאה ואושר. את החוק הזה אפשר לעשות ביום אחד. לא צריך הרבה, מספיק שיהיה רצון. אם יש רצון, אני יכול לנסח להם את החוק.

אני אדבר עם שר האוצר היום ואני אגיד לו שהיה לנו דיון, אתה הודעת, מסתבר לפי מה שאמרה היועצת המשפטית, שזה חודשי, אני חשבתי שזה שנתי. המשמעות של העניין שאם לא יתנו מקדמות, הם יעברו על החוק. אם לא יהיה חוק עד אמצע פברואר אנחנו אומרים לחקלאים שהם צריכים לשלם.

אודי אדירי אומר בשיחה הבוקר שישלמו ובסוף השנה יחזירו להם החזר. כאילו מישהו נפל על הראש.

תודה. אני אדבר עם שר האוצר. אני לא מסכים לקבל החלטה שאנחנו, ועדת הכספים, נגיד לחקלאים לעבור על החוק. זה מעיד על חולשה חמורה של ועדת הכספים. או שמפעילים כוח או שלא.

אבל אי-אפשר לא לגנות את האוצר. אמרת מקודם שלא סופרים ונעשה פעולת תגמול. מה פעולת התגמול? הדדיות זו מילה חשובה.

אני רוצה להמשיך בבקשה, נועז בר ניר לגבי המלונאות.

נועז בר ניר, מנכ"ל התאחדות המלונות. רציתי לציין שהמלונאים מעסיקים 36,000 עובדים, מתוכם 33,000 ישראלים, רובם בפריפריה ואנחנו מאוד גאים על כך. אנחנו מעסיקים כ-3,000 מסתנני עבודה. אני אומר מסתנני עבודה כי אין לנו מכסת עובדים זרים ודורשים מאתנו לשלם עליה את המס. אנחנו מתנגדים והנשוא נידון בבית משפט. מדובר על 3,000 מסתנני עבודה, אין לנו עובדים זרים במכסה.

מי ממשרד התיירות נמצא ויכול להסביר לי את המושג של מסתנני העבודה?

איתמר אליצור יועץ מנכ"ל משרד התיירות. לגבי המושג מסתנני העבודה, בתיירות במלונאות ובמסעדות אין אשרות לעובדים זרים כמו שיש בחקלאות ובניין. המסתננים, אנשים שהגיעו מאריתריאה או מסודן מועסקים היום - - -

אתה שומע מה אתה אומר? זה נרשם בפרוטוקול. אני מחבב את משרד התיירות, אני לא מבין את המונח הזה. מה משמעות העניין? 3,000 איש שנמצאים במדינת ישראל הם העובדים הזרים של התיירות, אתם המשרד שמופקד על כך ואתם אומרים כאן שאותם 3,000 עובדים אינם חוקיים, שהם מסתננים.

עורכת דין שרון מאיר מהלשכה המשפטית במשרד התיירות. אין להם מעמד של עובדים זרים אבל יש להם מעמד חוקי בישראל כחלק מההגנה - - -

אז למה קוראים להם מסתננים?

כי הם הסתננו. הם לא הגיעו למדינה עם דרכון, לא נכנסו בדרך שנכנס תייר או עובד זר ואין להם אשרת שהייה.

ויש החלטה - - -

סליחה, אני לא יוכל להבין הכול ביחד, בכל אופן אני חרדי, לי מתאים לעסוק בעבודות מזדמנות. האנשים האלה באו לארץ באופן לא חוקי. הסתננו. אז הם הלכו לעבוד במסעדנות או במלונאות, בנושא שהועלה כאן על-ידי חבר הכנסת מרגלית. עכשיו יש להם מעמד חוקי בארץ?

מי שמגדיר את המעמד שלהם זה לא משרד התיירות אלא משרד הפנים לצורך העניין. הם נמצאים בארץ והם יכולים לעבוד, יש להם היתר עבודה, אבל לא כעובדים זרים. עדיין משלמים עליהם מס מעסיקים, על אף שהם לא חלק ממכסות שאושרו למשרד התיירות, כי עדיין לא אושרו מכסות לענף המלונאות.

שרי התיירות לדורותיהם לא באו לממשלה ואמרו, אנחנו צריכים ל-3,000 עובדים אנחנו מבקשים מכסות?

פנו לא פעם ולא פעמים וביקשו. תמיד הענף של המלונאות נזנח ביחס לבנייה ולחקלאות, על אף שאנחנו ענף - - -

למה מסתננים?

באילת עברה החלטה, מעקבה. אני חושב שהמנגנון הזה עובד טוב.

מצוין, צריך לשלוח מכתב לממלכה ההאשמית, כל הכבוד לירדנים.

במקביל לכל מה שאנחנו אומרים עכשיו, משרד התיירות פועל ומנסה לתגבר את הנושא של העובדים הישראלים.

אבל אין מכסה.

אנחנו לא מצליחים לגייס מספיק - - -

אבל מס יודעים להטיל עליהם. כל הכבוד.

בנקודה הזו, עצם התיירות מופלית לעומת המגזרים האחרים שדברנו עליהם, במס גבוה יותר.

20%.

וכמו שאנחנו יודעים, כוח האדם במלונות - - -

אחרי שראו שמשרד התיירות הוא משרד חלש, זה מה שהם עושים. הם לא צריכים להעביר החלטת ממשלה על מכסה. אגב, למה מסתננים לא הולכים גם לחקלאות ולענף הבנייה?

כי ענף הבנייה הוא ענף מאוד מתועש והם צריכים לעבור הרבה הכשרה כדי להיות מתאימים.

אבל יש עובדים זרים בענף הבנייה ובענף החקלאות.

עובדים זרים שבאים עם הכשרה מוכנה. הם יודעים את העבודה מראש. המסתננים לא יודעים, אם הם עובדים בבניין, הם עובדים בעבודות כמו סבלות הובלות ושינוע.

רציתי להגיש העובדים האלה, בתחילת הדרך, כשהגיעו המסתננים לארץ, הם נשלחו אלינו גם על-ידי הצבא, גם על-ידי רשות האוכלוסין, שנדאג להם. אבל הם נעלמים לנו. המשמעות של מסתננים, שמידי פעם הם נעלמים כי קוראים להם לחולות. אני חייב לומר שהפתרון של ירדן הוא פתרון טוב.

כבר שלחתי ברכה למלך ירדן, לא צריך לחזור על זה.

אני חייב לציין שבענף התיירות ובכל הענפים הבלתי מקצועיים, אבטלה 5% זה אומר 0% אבטלה במקצועות השירותים, במקצועות הלא מיומנים. יש היום מחסור גדול בעובדים ואנחנו בתיירות מחפשים רק עובדי ניקיון וחדרנות, לא במקצועות שדורשים מיומנות. אני עונה לחברת הכנסת לוי, שיהיה ברור שבתיירות לא הולכים לפגוע בשום מקרה בישראלי שרוצה להשתלב בענף. קריטי להסביר שההיטלים האלה מעלים את מחירי הנופש ושוב יד אחת לא יודעת מה יד שנייה עושה. אני מבקש מאוד שיבטלו את המיסים הללו ויתנו לנו מכסה מסודרת כדי שנוכל להתמודד עם העולם.

שמי ירון סלומון מהאיחוד החקלאי. אנחנו מבקשים לכבד את ההחלטות גם של הממשלה וגם של שר האוצר. אנחנו מבקשים להסדיר לאלתר את הביטול של המס הלא צודק הזה. אנחנו סומכים ידינו על יושב-ראש הוועדה, שעד סוף החודש הנושא הזה ייגמר ואפשר יהיה לצאת לחקלאים בהודעה, כיוון שכולם היום יודעים שלמעשה המס הזה בוטל.

שי ברמן מאיגוד המסעדות. אנחנו מעסיקים 170,000 עובדים בתעשיית המסעדות רובם הגורף ישראלים מכל קשת החברה הישראלית. אנחנו מאוד רוצים להעסיק ישראלים, לא בגלל שיש לנו משהו נגד זרים אלא בגלל שאנחנו מעדיפים להעסיק את בני עמנו ובני ארצנו. לצערי הרב ישראלים, בכל גווני קשת החברה הישראלית לא רוצים לעבוד בעבודות לאו-טק. עבודות לאו-טק אצלנו אלה עבודות הניקיון, שוטפי כלים, אותו דבר במלונות וכפי ששומעים בדיון גם בחקלאות וגם בבנייה.

כל הקונספציה הזו של משרד האוצר שחושבת שישראלים יעבדו מחר בעבודות האלה היא אחיזת עיניים, אין לה אחיזה במציאות. זו מצגת שווא שלא קורית במציאות, זה לא קורה בעיקר בגלל סיבות תרבותיות. אם אתה אומר היום לישראלי לא משנה מאיפה הוא, בוא תנקה שירותים, אתה מעליב אותו. הם לא רוצים לעשות את העבודה הזו ולכן אנחנו מעסיקים עובדים זרים. חשוב להדגיש שהעובדים האלה לא עובדים זולים. עלות מעסיק לעובד ניקיון מבקש מקלט מסתנן או איך שלא קוראים לו, זה בין 8,000 ל-10,000 שקלים. לכן לא מדובר בעובדים זרים. המס הזה שלוקחים מאתנו, כמו שאמרו פה 20%, כי אפשר לדפוק את העסקים הקטנים, סליחה על הביטוי, אז לוקחים לנו 20% וזה חונק אותנו. אין לנו כסף לשלם את זה.

הענף הזה הוא ענף שקורס בגלל כל המצב הגיאו-פוליטי, בגלל הקושי של העסקים הקטנים במדינת ישראל להחזיק מעמד. המס הזה הוא מס עושק. פשוט עושקים אותנו. אין לנו שום אלטרנטיבה, מוכרים לנו סיפורים שיש אלטרנטיבה, שיבואו החרדים ויבואו ערבים ישראלים - - -

לא הערבים. החרדים. אלה שלמדו בישיבה 20 שנה, ברמה אינטלקטואלית כבוהה, יבוא לשטוף כלים אצלך במסעדה.

בטוח.

זה מה שמשרד האוצר מציע לך.

זה לא יקרה.

יכול להיות שאני אבוא למסעדה שלך לשטוף כלים. למדתי 20 שנה בישיבה כי חשבתי שזו עבודה טובה ומדברים על שילוב חרדים.

אני יודע שיש לך רגישות לעסקים הקטנים, אתה מכיר את הקושי. אני מבקש שתשים סוף לעניין הזה ותסיים את העושק שנקרא מס מעסיקים בשיעור 20%.

אברהם דניאל, התאחדות החקלאים החדשה. מס המעסיקים למעשה מוטל על החקלאים מ-2003. שמענו תיאוריות לאורך כל התקופה ממשרד האוצר כמה ישראלים יבואו לעבוד אם המס הזה יהיה קיים. בפועל בשנת 2012 נקלטו 12 עובדים, בשאר השנים נקלטו כל שנה כ-300, על-פי נתוני משרד הפנים ומשרד החקלאות. שאלתי במשרד החקלאות כמה נשארו, הם עוד לא בדקו את זה. להערכתי לא נשארו יותר מ-300. זאת אומרת שהתיאוריה היא תיאוריה יפה אבל מסביב לתיאוריה יש הרס של החקלאות וחיסול החקלאות שבסופו של יום זו פגיעה בכל אזרח במדינת ישראל, לאספקת תוצרת חקלאית טרייה.

יחד עם זאת, כשאני שומע הכרזה בתקשורת של שר החקלאות ושר האוצר שמבטלים את מס המעסיקים והחל מינואר אנחנו לא נשלם. איזו דוגמה זו של שרים שאומרים את מה שהם אומרים בלי שתהיה להם אחריות לכך? אני רוצה לומר לך אדוני ברמה האישית ואולי אני מבטא את דעתם של הרבה חקלאים, זו לא המדינה שאהבנו. איזו מן התנהגות? איזו דרך? איך מובילים אותנו? זו בושה וחרפה. אני מבקש לבטל את המס לאלתר.

לגבי נושא החקלאות יש התקדמות. מס המעסיקים יבוטל, אנחנו רוצים שהוא יבוטל מהר יותר כדי שהחקלאים לא ייכנסו לדילמה. אין להם יותר מידי כסף כדי לשלם את המקדמות. אני אדבר על העניין הזה. זה התקדם ואנחנו גם הולכים לקיים דיון על נושא החקלאות. אנחנו צריכים לאהוב את איפה שאנחנו חיים.

לפני שנשמע את עמדת משרד האוצר אני רוצה להקדים ולומר משהו בנימה אישית. אני לא מתכוון אליך ספציפית אלא למשרד האוצר בכלל. היות ואני חרדי, אני מכיר גם את החרדים. אם המדיניות שלכם נגזרת כתוצאה מהעבודה הזו אנחנו בפשיטת רגל מוחלטת. אני אומר לך על עצמי, למדתי הרבה שנים בישיבה. כמוני יש רבים אחרים שלומדים. רמתם האינטלקטואלית, לא שלי כי אני לא מצליח להבין כלום, רמתם האינטלקטואלית של מי שלומד גבוהה מאוד כיוון שהם עוסקים במדע מאוד מתוחכם, לימוד גמרא, לימוד ההלכות, זה דבר שמפתח מאוד את ההיגיון.

משרד האוצר אומר שהוא רוצה לשלב חרדים בעבודה. המדינה אומרת שהיא רוצה לשלב חרדים בעבודה. מגיע אחד כזה אחרי 20 שנה ומבקש לעבוד, מבקש להשתלב בעבודה. מה שאתם מציעים לו, אותו אחד שנענה לקריאה, אתם אומרים לו ללכת לעבודות עם הרמה האינטלקטואלית הנמוכה. אתם נותנים עדיפות לכל אלה שלא למדו בישיבה, כי אם הוא למד בישיבה הוא לא מתאים לשום דבר חוץ מהעבודות הנמוכות ביותר והוא כמובן לא ילך.

עם כל הכבוד, אחרי 20 שנה של לימוד אני אלך לעסוק בעבודות כאלה? זה מה שמתאים לי? זה שהמדינה לא מכירה בשנות הלימוד שלי והיה לי את אותו דבר עם מורי הדרך במשרד התיירות, שהוא למד בישיבה, שרת בצבא, אמר שהוא רוצה להיות מורה דרך, עבודה טובה מלח הארץ ואמרו לו שהוא לא יכול להיות מורה דרך כי אין לו 12 שנות לימוד. הוא למד 20 שנה. להיות מורה דרך לא צריך ללמוד שום דבר. צריך ללמוד את מורה הדרך אבל לא מכירים את שנות הלימוד שלו, הוא לא למד בבית ספר לפי דברי משרד התיירות. הכירו בזה רק אחרי התערבות שלי. אותו דבר היה עם מורי נהיגה במשרד התחבורה.

אתם במשרד האוצר, החרדים בעיניכם שקופים. אתם חושבים שזה לא יתפרץ יום אחד? אנשים רוצים להתפרנס. עזבו את הלימוד , הלכו לצבא, הלכו לעבודה, זה לא יתפרץ? אנחנו נשתוק על זה? יש מקום אחד שהחרדים לא צריכים לעבור את הוועדות שלכם וזה הכנסת. פה אנחנו מתקבלים בלי ועדות קבלה. לא ושלאים אותנו כמה שנים למדתם. אנחנו הולכים לבחירות ונבחרים. חוץ ממני, נבחרי הציבור החרדי הם ברמה מוצעת יותר גבוהה מאחרים. פה זה המבחן.

זה לא יימשך. יהיה מרד של הציבור החרדי. אנחנו לא חוטבי עצים ושואבי המים שלכם. היות ואנחנו גם יודעים מה עושים במשרדי הממשלה אחרי שמישהו רוצה לעזוב ואיך מקימים עבורם חברות קש, שמקבלים משכורות עתק, שאנחנו מעבירים פה את הכסף, החרדים הם חוטבי העצים ושואבי המים. זה לא יימשך.

עכשיו, כשתסביר לנו על העובדים הזרים בכל הסקטורים האלה, אני מציע שתהיה זהיר בדבריך. אל תגיד שיש עובדים, כי אם זה כמו החרדים אני לא מאמין לך. למה לא מבטלים את המס הוא עושק? למה לא מבטלים את זה? צריך לעודד את התיירות, צריך לעודד את עבודות הבניה, צריך לעודד את הפחתת מחירי הדירות, צריך לעודד את המסעדות, את המעסיקים הקטנים. תנו תשובה אמיתית למה לא מבטלים את מס המעסיקים?

אני אתחיל קודם בנימה האישית כדי להבהיר את מה שאמרתי.

זה לא אישי.

הנימה האישית שלך.

הנימה האישית שלי גם לא רצינית. בלאו הכי אתם לא שמים לב אלינו אז מה זה משנה מה שאני אומר. עד שלא יהיה מרד לא תתייחסו אלינו. רק ידברו גבוהה גבוהה על שילוב חרדים בעבודה. דברו.

מתוך ה-2 מיליון - - -

הנה מכתב שקבלתי עכשיו. חרדי אקדמאי שלא מתקבל לעבודה. יש לו תואר ראשון, יש לו את הכול, יש לי ספרים שלימים של מכתבים כאלה שאני מקבל, של חרדים אקדמאים שמבקשים להתקבל לעבודה ולא מקבלים אותם. כמה יש חרדים במשרדי ממשלה.

אני לא יודע.

גם אני לא יודע. אין.

אני אתייחס קודם למה שהעלית ואחרי זה לסוגיה העקרונית. כשאנחנו מסתכלים על שוק העבודה, על 2 מיליון שהם חסרי השכלה, הייצוג של האוכלוסייה החרדית מתוכם נמוך לאין שיעור לשיעורם באוכלוסייה. לשאלה למה זה, שאלת ההשכלה פחות רלוונטית כרגע, לא איזו השכלה יש לך, אלא האם אתה משכיל או לא. כמוש אדוני יודע, מרבית האוכלוסייה החרדית לומדת שנים רבות לכן היא לא נמצאת ב-2 מיליון. עם זאת, יש חלק באוכלוסייה החרדית - - -

מה לא לומדת? אתה רפרנט של תעסוקה?

אני מסביר, מרבית האוכלוסייה לומדת.

למה אתה מתעלם מהציבור החרדי? אתה עושה נזק לעצמך עכשיו.

לא מתעלם, להפך.

הנשים החרדיות לומדות את כל המקצועות.

לומדים, לומדים.

לומדות את כל המקצועות, זה לא כמו הגברים החרדים שלומדים בישיבה. ללמוד בישיבה זה לא רלוונטי במדינה יהודית. אבל הבנות הן ברמה יותר גבוהה מאשר הבת הממוצעת בתיכון רגיל. את זה ראו במבחני פיז"ה.

כבוד היושב-ראש, אני מסכים אתך.

אתה לא מסכים אתי. אתה עוד לא ידוע מה אני הולך להגיד. תשמע מה אני אומר לך, למה האישה החרדית, כשהיא הולכת לעבוד באותה חברה שהמקבילה החילונית שלה עובדת, היא מקבלת משכורת של 50%. למה?

זה נושא - - -

הכול נושא. למה היא מקבלת 50% פחות? אתה רוצה שאני אגיד את שם החברה? זה בגלל שהם יודעים שהנשים החרדיות שבויות. זה הכול. אתה יודע את זה ואם אתה לא יודע זה בכלל נורא. אישה חרדית מקבלת 50% מהמשכורת של המקבילה החילונית שלה ואתם יושבים במשרד האוצר רגל על רגל.

אני חושב שאנחנו לא יושבים רגל על רגל.

אתם יושבים רגל על רגל.

אחד הנושאים המרכזיים שאנחנו עובדים עליו - - -

תענה לי תשובה למה אישה חרדית מקבלת 50% פחות.

אני לא יודע לתת לך תשובה לסוגיה הזו.

אני יודע. בגלל שהן שבויות. התייחסות של מדינה כמו צפון קוריאה.

לגבי הסוגיה העקרונית יש לנו בסוף 2 מיליון ישראלים בגילאי העבודה שהכלי המרכזי לזה שהם יצאו מעוני, זה שהם יעבדו בעבודות עם שכר גבוה. גם אתה מקבל החלטת מדיניות שאומרת שאתה מכניס עובדים זרים מסיבות כאלה ואחרות ולא משנות הסיבות, ההחלטה מתקבלת לגבי המכסה. אם אתה רוצה להגדיל את היקף הבינוי, אם אתה רוצה להקל על חקלאים, הכול טוב ויפה. קבלת את ההחלטה העקרונית להכניס עובדים זרים כתוספת ולא כתחליף לעובדים הישראלים, מכאן ועד לומר, שאני רוצה עכשיו גם לשחוק את השכר של העובדים הישראלים זו החלטה אחרת. בשביל נועד היטל המעסיקים. בשביל זה הוא קיים והוא מוכיח את עצמו.

בענף הבניין, אם לא היה את ההיטל, מה שהיה קורה חדד משמעית שהשכר של העובדים הישראלים היה נשחק. אם תצא מפה אמירה של הוועדה, משמעות האמירה תהיה שהשורה התחתונה, שכרם של העובדים הישראלים יישחק. בשנתיים האחרונות, כשנוספו עשרות אלפי עובדים פלסטינים, אנחנו לא מופתעים מזה שהשכר בכל המשק עלה ב-2.7%, מחירי הדיור עלו ב-20%, עלות תשומות הבניה עלו בערך ברבע מזה ועלות השכר עלתה רק ב-0.7%.

זה לא נכון.

זה מנתוני הלמ"ס. אפשר לבדוק הכול.

בחדר הזה כל אחד יכול לדבר מה שעולה על דעתו. בכניסה בשער פולומבו אין שלט "מדבר שקר תרחק". אין מציאות כזו. פה אומרים הכול והחלטה מקבלים בסוף. לא התכוונתי אליך. אני לא חושב שאתה משקר, לצערי הרב אני חושב שאתה אומר אמת.

כל מה שאני אומר כאן הוא מנתוני למ"ס ואני מוכן להעביר את הנתונים האלה לוועדה.

אני מבקש שתסביר, אני לא מבין כי לא למדתי ליב"ה, אמרת שמחירי הדירות עלו וכו', מס המעסיקים עובד, הרי לא ביטלו את מס המעסיקים. אז מה עושה המס הזה? הרי כל הזמן שאמרו ואני זוכר שאמרו, אם מס המעסיקים גורם לכך שלא באים עובדים אחרים ומוסיף תעסוקה לישראלים ויוזיל את המחירים, אז איך מס המעסיקים עובד וכל הנתונים שאמרת נכונים? אגב, לענות על השאלה הזו באמת צריך ללמוד בישיבה כי פה צריך להיות פלפול מעמיק, קשה למצוא תירוץ.

בשנתיים האחרונות הממשלה קבלה החלטה להוסיף עובדים לא ישראלים לענף הבנייה שעלות ההעסקה שלהם יותר זולה לכן אנחנו לא מופתעים מזה שהמחיר שמעסיק צריך לשלם לעובד לא עלה כי יש לו אלטרנטיבה יותר זולה. אם עכשיו נבטל את מס המעסיקים - - -

אם היית לומד אצלי בכולל, חבל לך על הזמן אם היית אומר תירוץ כזה. אתה אומר שמס המעסיקים לא עשה כלום רק הכניס כסף לאוצר?

הוא עשה.

מה הוא עשה? מה הוא עשה?

אם לא היה, זה לא שהשכר היה ב-0.7% הוא היה יורד בעוד אחוז או שניים. זו הייתה המשמעות. אם אתם ככנסת תצאו בקריאה להפחית את המס המשמעות וצריך לומר את זה בפה מלא, שאנחנו קוראים להפחית את השכר של העובדים הישראלים 170,000 עובדים ישראלים בענף בשביל להוזיל לכמה אנשים את הרווחים שהם עושים. כי המחירים עלו ב-20% והשכר עלה ב-0.7%. אלה נתוני למ"ס ועם זה אי-אפשר להתווכח.

אני לא מאפשר יותר לדבר, כוח הסבל שלי ביום אחד מוגבל. הבעיה הייתה שהוא הזכיר את המילה חרדים, הוא לא היה צריך להזכיר את זה. תגיד לי רק דבר אחד, אם זה המצב, שמוזילים את המשכורות של הישראלים, למה שר האוצר הודיע על ביטול מס מעסיקים בחקלאות? הרי זה יפגע בעובדים הישראלים? למה הוא הודיע דבר כזה? אני מברך אותו שהוא הודיע את זה, זו בקשה שלנו. אבל לפי דבריך, מה אתה עונה על זה?

לפני שר האוצר עמדו מצד אחד השיקולים שמיניתי בענף החקלאות, הם נכונים בעוצמה קצת יותר חלשה מאשר בענף הבניה. זה לא שהם לא קיימים, הם קיימים ובעוצמה רבה, אבל אם אני משווה את זה לענף הבנייה, הם קיימים מעט פחות. לעומת זאת עמד מולו ענף שחווה משבר באותה תקופה והוא אמר שהוא שם כרגע על המאזנים את שני השיקולים האלה ומכריע לטובת הנושא הזה.

אתם במשרד האוצר הפכתם למשרד השיכון. אין במדינת ישראל שר כלכלה. עכשיו תבינו, אין אף אחד שנוהג את הכלכלה הישראלית ועושה אתה היגיון. העסקים הקטנים עוברים 18 מדורי גיהינום עד שהם מקבלים משהו, 65% מהזמן שלהם הם מבלים אתכם, עם הפקידים בכל המשרדים. תסתכל מה קורה עם המסעדנים, מה זה כל קרנות החירום האלה? המחזורים ירדו פלאים. אנשים מחפשים מזור. אתה יודע כמה מסעדות נסגרו? אתה יודע כמה עסקים קטנים נסגרים? אתה יודע מה מצב המשק, איך הדברים נראים? תתעוררו. אתה מדבר אתי על מה שהעובד הישראלי מקבל? אתה עושה לי דמגוגיה. תקשיב, אנשים לא מצליחים לגמור את החודש. אתם מעמיסים עליהם עוד ועוד. הבנקים, בתוך המדיניות שלכם, נותנים להם אשראי פי 3 או 4 ממה שהעסקים הגדולים מקבלים, כרטיסי האשראי גם שייכים לבנקים האלה והם בכלל נותנים אשראי בשוק אפור. אתם משלמים להם שוטף פלוס 120 או 170. העסקים הקטנים הם פחות או יותר האשראי של ממשלת ישראל והרשויות המקומיות ועל כל הדברים האלה אתם אומרים שלא אכפת לכם. אני אומר לכם את הדבר הבא, אם לא תהיה עזרה ראשונה - - -

חבר הכנסת מרגלית - - -

רק רגע, יש עוד במדינה הזו חוץ מחרדים.

אתה מטפל בחרדים.

נכון אני מטפל ואני בעד. חברות עסקיות רוצות לקלוט עובדים, יש הטבה שנתנה הממשלה של 3,700 שקל לחודש לכל קליטה של עובד חרדי בחברת הי-טק. הם נותנים את זה? הם לא מתקצבים את זה. וסיסקו ואי.בי.אם ומטריקס וכל החברות האלה רוצות. הם לא מבינים בכלל מה זה להזיז את המשק. זו הקואליציה שלך, תסלח לי. אתם גם החרדים הלכתם עם הימין, עשיתם את ה"הפרד ומשול" הזה בתוך עם ישראל וזה לא משרת אתכם ולא משרת אף אחד.

עכשיו אני חוזר ואומר ותקשיב לי טוב, כמו שהחקלאות הייתה במשבר, עכשיו נמצאים במשבר ענף אחרי ענף. אתה יודע שאחרי "צוק איתן" המלונות הגדולים קבלו כסף בעבודה מועדפת. אתה יודע שמעבר לרחוב, המסעדנים לא קבלו כלום. כלומר אותו ישראלי לא קיבל עבודה מועדפת, עכשיו האנשים האלה מנסים לשרוד. יש פה בעיה של שרידות. אם הם לא ישרדו נקבל את החברה האלה בלי עבודה, מחפשים את הדבר הבא שלהם, מקום אחרי מקום במדינה הזו. זה מה שקורה פה עכשיו. תפקחו את העיניים. תסתכלו על הנתונים הסטטיסטיים שבמשק. אני לא מדבר כבר עלה יצור, תסתכלו על רמת ההשקעות הפרטיות במשק בשנה האחרונה. אתם מבינים שחוץ מהשקעה ממשלתית אין פה כלום. אף אחד לא רוצה להתחיל פה משהו. 5 מפעלים נפתחו בשנה האחרונה, כשבנת 2006 הממוצע היה 60 מפעלים שנפתחים. תראה את הבורסה, יש הנפקות? יש משהו?

אני רוצה לקבל החלטה בעניין. אז קודם כל נתחיל בעובדה שציינת שהמצב, כפי שאמר נציג האוצר, היה קשה בחקלאות, יש מצב קשה גם בתיירות ויש מצב קשה במשק הישראלי. מה שאמר עכשיו חבר הכנסת מרגלית זה נכון, יש מצב קשה בבנייה. יש מדיניות של הממשלה להוזיל את מחירי הדירות ולא רק זה, הם גם מביאים הגדלה של העובדים הזרים. לכן יש צורך חיוני עכשיו לבטל את מס המעסיקים, כפי שהייתה ההחלטה בנושא של החקלאות.

אני מבקש לסכם כך, אנחנו מברכים את שר האוצר על ההחלטה שהוא קיבל לבטל את מס המעסיקים בחקלאות. ועדת הכספים מבקשת להכין מיד תזכיר חוק ולהביא את זה באופן מידי כדי לא להעמיד את החקלאים במצב בלתי אפשרי שמצד אחד יש הודעה של ביטול המס ומצד שני החקלאי שמתקשה בניהול יומו, יצטרך להתלבט בשאלה אם הוא משלם את המקדמות של מס המעסיקים היות ויש חוק, שעה שהוא ידוע שעומדים לבטל את זה. לכן אני מבקש ממך שיוגש תזכיר חוק ויוגש חוק באופן מידי. אנחנו מתחייבים להעביר את החוק ביום אחד. אין בחוק הזה תסבוכות. הוא חוק פשוט ואנחנו יודעים להעביר פה חוקים מהר אם אנחנו רוצים כמובן. נראה לי שאני הולך עכשיו לחודשים שאני לא ארצה, אבל את זה אני אעביר. אני מבקש לעשות את זה מהר. אי-אפשר להעמיד את האזרחים ובמיוחד את החקלאים שנמצאים במצוקה, להעמיד אותם במורווח זמן כזה שהם לא ידעו מה לעשות וכנראה שחלקם לא ישלמו ואז יכולות להיות בעיות, גם חוקיות גם משפטיות. אני מציע לעשות את זה מהר, אחריש הודיתי לשר האוצר בעניין.

לגבי הנושא של התיירות והבניה, המצוקה היא מצוקה קשה. המשק הישראלי נמצא במצב קשה כולם מודים בעניין הזה. יש ירידה בצמיחה, יש התמתנות רואים את זה גם במדד ובעוד הרבה זרקורים שמוארים וכולנו מקווים שזה לא יתפתח למשבר כלכלי ממשי. אבל יש בעיה מאוד קשה גם בתיירות וגם בבניה.

אני פונה קודם כל למשרד התיירות כדי להסדיר את הנושא של העובדים הזרים. צריך להעביר החלטת ממשלה מי כן ומי לא. כמו שיש החלטת ממשלה לגבי הבנייה, לגבי החקלאות ולגבי דברים אחרים, אני דורש ממשרד התיירות להביא החלטת ממשלה. אי-אפשר שזו תהיה מדינה כזו שדברים נעשים וליד השולחן של ועדת כספים מדברים על המסתננים. 3,000 מסתננים. זה מזכיר לנו את מעלה העקרבים. מה זה מסתננים? אנחנו מדינה מסודרת או מדינת פרטצ'.

צריך להעביר החלטת ממשלה כמה ממשלת ישראל מקציבה עובדים זרים לתיירות. אי-אפשר לחיות בלי זה. מס המעסיקים בסופו של דבר לא נעשה בשביל שום דבר אחר. הוא נעשה כדי להכניס כסף לקופת המדינה. אין מאחוריו שום אידיאולוגיה. אין שום מדיניות בעניין הזה. כל המדיניות שמדברים עליה אלה תירוצי סרק כדי להכניס כסף.

היום אי-אפשר לעשות את זה. היום דעתה של ועדת כספים, רובה, עם ניואנסים קטנים, אבל כל חברי הוועדה קואליציה ואופוזיציה סבורים שצריך לבטל את מס המעסיקים. אני מבקש לקיים דיון דחוף על העניין הזה לביטול מס המעסיקים גם בבניה וגם בחקלאות. אנחנו נעקוב אחרי העניין. לא אקבל החלטה כמו שהתבקשתי קודם, שתהיה החלטה לא חוקית. כל החלטה תהיה חוקית. אבל את מה שאמרתי בנושא של המועצות הדתיות, אנחנו כאן. אנחנו נבחרי ציבורי, אנחנו מייצגים את כל עם ישראל. אנחנו מייצגים את כל הסיעות בכנסת. עמדתנו צריכה להיות מקובלת במשרד האוצר. אם יש בעיות קריטיות צריך לבוא ולומר. אין בעיה קריטית במס המעסיקים.

התשובות שנתת הן תשובות טובות אבל לא משכנעות. מה לעשות, אני לא השתכנעתי. אני חושב שאין אף אחד מחברי הוועדה שהשתכנע מהטיעונים האלה. אנחנו מבקשים לבטל את מס המעסיקים, לעשות את זה בתהליך, לעשות עבודת מטה ולבדוק את הדברים עם כל הנתונים שאמרתם. בעוד חודש אני אבדוק מה עשיתם עם העניין. אני אבקש ממך שתדווח לנו בעוד חודש מה נעשה עם העניין של מס המעסיקים. עוד חודש זה ב-ט"ו באדר א', 25 בפברואר. אני לוקח את הדיון הזה ברצינות, לא חפיף לצאת לידי חובה. שמתי אותו על סדר היום. אני יודע את מצב המשק, אני רוצה לתרום לעניין מזעור נזקים.

לגבי החקלאות זה מיידי? הרחקת את זה לעוד חודש?

אמרתי לגבי התיירות והבניה. היות והעלית את נושא החרדים, אני מציע שתעשו חשבון נפש אצלכם. אנחנו לא נשתוק על הדבר הזה. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25