הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 146

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ט"ו בשבט התשע"ו (25 בינואר 2016), שעה 13:20

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: זמני המתנה ממושכים למבחני נהיגה מעשיים, של חבר הכנסת מאיר כהן

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: זמני המתנה ממושכים למבחני נהיגה מעשיים, של חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

אורי מקלב

איילת נחמיאס ורבין

עיסאווי פריג'

עבדאללה אבו מערוף

מסעוד גנאים

מאיר כהן

מיקי לוי

חמד עמאר

אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אפי רוזן - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חנן אהרון - ועד בוחני הנהיגה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ברנרד גרוסמן גליק - בוחן נהיגה, ועד בוחני הנהיגה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עמנואל דרעי - ירושלים, ועד בוחני הנהיגה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

פטר שיף - ועד בוחני הנהיגה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אלון מסר - רכז תחבורה ציבורית, אגף התקציבים, משרד האוצר

אפרת ברקו - מנהלת תחום משרדי הממשלה ויחידות הסמך, נציבות שירות המדינה

אליאב בטיטו - יו"ר, מועצת התלמידים והנוער הארצית

זמרת סרי - מבקרת, מועצת התלמידים והנוער הארצית

איתי שובל - מועצת התלמידים והנוער הארצית

מאיר נח - מועצת התלמידים והנוער הארצית

אבי גולן - יו"ר ארגון מורי הנהיגה הארצי

אבי קרמר - דובר, ארגון מורי הנהיגה

יעקב פוני - ירושלים, ארגון מורי הנהיגה

עירית זינגר - יו"ר, האיגוד המקצועי של מורי הנהיגה בישראל

אבנר בנדיקט - חבר ועד, האיגוד המקצועי של מורי הנהיגה בישראל

ראובן קאופמן - חבר ועד, האיגוד המקצועי של מורי הנהיגה בישראל

איתמר לוין - חבר ועד, האיגוד המקצועי של מורי הנהיגה בישראל

משה גולומב גלעד - חבר ועד, האיגוד המקצועי של מורי הנהיגה בישראל

שלמה יוספברג - חבר ועד, האיגוד המקצועי של מורי הנהיגה בישראל

איציק סנדלר - מורה נהיגה, יוזם, העמותה לשיפור הבטיחות בנהיגה ולימוד הנהיגה בישראל

רפאל עבאדי - תלמיד נהיגה

עידית חנוכה

אירית שלהבת

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: זמני המתנה ממושכים למבחני נהיגה מעשיים, של חבר הכנסת מאיר כהן

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: זמני המתנה ממושכים למבחני נהיגה מעשיים, של חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף

שלום לכולם. אני שמח לפתוח את הישיבה השלישית היום של ועדת הכלכלה של הכנסת. גברתי המנהלת, אין פה היום יועצת משפטית, הדובר, הרשמת הפרלמנטרית. ברשותכם, אנחנו נפגשים כאן במסגרת בקשה לדיון מהיר שהגישו חברי הכנסת מאיר כהן ועבדאללה אבו מערוף. חבר הכנסת מאיר כהן ידידי, בבקשה.

שלום אדוני היושב-ראש. היות ודנתם בסוגיה הזאת, היא לא חדשה, אנחנו ממשיכים בכנסת לקבל עשרות פניות של תיכוניסטים. אני משער שגם אתה, אדוני, מקבל אותן. חשבתי שמן הראוי להעלות את הנושא, דווקא בגלל השיח המיוחד הזה עם תיכוניסטים, שעדיין רואים בנו מוסד שיכולים לפנות אליו ושיכול לקדם את הסוגיות שעליהן הם מצביעים בפנינו.

אני יוצא מתוך הנחה שמתנהל היום מכרז של משרד התחבורה לעשות הפרטה – אדוני יודע את זה – של כל סוגיית הטסטים במדינת ישראל. אמרתי את דעתי. אני אומר עוד פעם, אני דוחה את הרעיון, והלוואי והיה אפשר לעצור את ההפרטה הזאת. אנחנו מפריטים את עצמנו לדעת בכל דבר ועניין. אם בנושא של הטסטים ובביקורת על המורים לנהיגה ובשאיפה למצוינות, שכל מי שיקבל טסט צריך לעבור מסע של בדיקת מצוינות, של להיות מלווה על-ידי המורים לנהיגה ועל-ידי הטסטרים הטובים ביותר – אני לא יודע. אני יכול להעיד משאר המשרדים, שהיכן שנגענו בהפרטה, היכן ששמנו את היד באופן אוטומטי – ויסלחו לי אנשי משרד התחבורה – בכל מקום שמפריטים האיכות יורדת, נקודה. בדקתי את זה, כבר 10 שנים אני עורך את הבדיקות האלה, גם במשרד הרווחה, גם כראש רשות מקומית, גם כאיש משרד החינוך, וצר לי שעושים את זה.

ובכל זאת, היות ונפלה החלטה אצל השר אז ממה נפשנו? למה הילדים האלה נמצאים כמו בני ערובה? למה ילדים צריכים לחכות כל-כך הרבה? יש 137 טסטרים, חלקם בחלקי משרות, חלקם באים לעבודה וחלקם לא באים. אני לא מוצא דופי בעבודתם, אבל זה טבעי. הם עושים מספיק טסטים ביחס למקומות אחרים בעולם. טסטר עושה הרבה מאוד ובכל זאת נוצר צוואר בקבוק.

קראתי את הפניות שלך לשר התחבורה. כמדומני הן לא נענו, לפחות על-פי מה שאני יודע. יכול מאוד להיות שהוועדה בראשותך צריכה להיות הרבה יותר – לפחות לזמֵן, אם לא את השר אז את הסגן שלו, אם יש לו. אולי באמת לזמן את השר, שיבוא לכאן וייתן הסבר.

מעבר לסיפור של הטסטים, אדוני היושב-ראש, יש כאן הזדמנות פז לקשור את עצמנו לקבוצה של בני נוער, של תיכוניסטים, ולחדש את האמון בכנסת. דווקא הסוגיה הזאת צריכה להיות סוגיית מבחן לזה שאנחנו קשובים לרחשי הציבור, במיוחד לצעירים לפני השירות הצבאי שלהם ושאנחנו עושים משהו, אפילו דרמטי, בכדי לפתור את הסוגיה. תודה רבה.

תודה, אדוני. עבדאללה אבו מערוף הוא המציע שני ולאחר מכן נשמע את עיסאווי פריג'. בבקשה.

יום טוב לכולם. כבוד היושב-ראש, בנוסף לדברים של חבר הכנסת מאיר כהן יש להוסיף, לפי כל הנתונים המקצועיים של משרד התחבורה עצמו, לפי הנתונים שיש לנו נדרשים לא 30 אלא אולי 25 או 20 בוחנים שיפתרו את כל הבעיה. למה לעשות כל מיני שטויות, כל מיני זיגזגים באוויר, כל מיני דרכים לא נכונות ולא אתיות ולא אנושיות ולעשות הפרטה? מה עוד, מובן שעכשיו המדינה מרוויחה כסף מהטסטים, ובצדק, לבריאות, שהמדינה ומשרד התחבורה ירוויחו כסף כי סוף-סוף זה הולך למדינה. על-פי העסקה הזאת – ואני אומר שוב: עסקה, או אולי "דיל" – מי שיזכה במכרז ירוויח בשנה לפחות 30 מיליון שקל.

אני בטוח שמשרד התחבורה כבר יודע מי ירוויח.

אני אומר דבר קשה מאוד. אני יודע, בעקבות שיחות שלי עם אנשי משרד התחבורה שהגיעו אליי ונפגשו איתי, משרד התחבורה יודע כבר מי ירוויח.

משרד התחבורה רוצה להפסיד פעמיים?

הדברים שאני אומר קשים מאוד.

ההכנסה אולי 160 מיליון שקל, אולי פחות. אז משרד התחבורה רוצה לוותר על 160 מיליון שקל כמעט ולתת לזכיין לפחות 60 מיליון שקל. מה צריך בשביל הזכיין הזה? אנחנו יודעים ש-400 בוחנים מוכשרים מחכים לקבל משרה.

חמד עמאר, המלצתי שתבוא לכאן באופן קבוע ועכשיו אתה מתנהג פה כך?

הנושא הזה נוגע לכל אחד ואחד מאתנו.

יש כ-400 בוחנים עם הכשרה שמחכים לקבל רישיון כדי להיות טסטרים. כמה יקבלו מהם? 20-25? ויש אנשים שיוצאים לפנסיה.

אני חושב שהוויכוח הזה, כמה שנתווכח, הוא דבר מאוד פשוט, מאוד הוגן. היו כבר כמה דיונים בוועדה. יש לכם נייר והכול ברור. לא צריך להיות כל-כך חכם ולסיים כיתה י"ב כדי להגיד שהדברים שאמורים או מתוכננים להיעשות במשרד התחבורה צריך לדחות אותם על הסף והם לא מתקבלים על הדעת. צריך לקבל למשרות חדשות בוחנים חדשים, כ-25 בוחנים, אפילו אנחנו לא אומרים 30, אפשר גם 20. אני חושב שגם 20 משרות יפתרו את הבעיה בשלב הראשון.

יקלו את הבעיה, לא יפתרו אותה.

יפתרו חלקית. אבל במקום לתקן את המצב הפגום הקיים, לקלקל את המצב ולעשות הפרטה? זה הכול.

תודה לחבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה.

אגיד בקיצור, אדוני היושב-ראש. יש לנו ישיבת סיעה בעוד חצי שעה. לא ארחיב ולא אלך סחור-סחור. לפני הישיבה ביקשתי מעידית חנוכה, אנא תדפיסי לי את פרוטוקול הישיבה האחרונה שקיימנו. זה הפרוטוקול, חברים. ביקשתי ממנה את המסקנות של ועדת הכלכלה, ואלו המסקנות.

כאשר אני מעיין בזה, כבוד היושב-ראש, אני מתבייש בעצמי. אנחנו לוחצים פול גז בניוטרל.

ברשותך אדוני, אקרא שתי שורות מן המסקנות שאתה סיכמת. אמרת: "אני מבקש ממך, אבנר פלור, וזו לא פעם ראשונה שלך פה וגם לא פעם שנייה או שלישית, אנא ממך" – תראה, יושב-ראש הוועדה אומר לך "אנא" – "חובתכם גם לבנות יחסי עבודה תקינים אתנו, שמילתכם היא מילה, שאמירתכם היא אמירה, שנוכל להתייחס אליכם בצורה מכובדת." אם אני הייתי במקום נציג משרד התחבורה קורא את הסיכום הזה לא הייתי מרגיש טוב עם זה.

היושב-ראש קבע מסקנות קצרות מאוד, והן מתמצות בשני סעיפים. נאמר שם: "להעביר לוועדה בתוך שבועיים תוכנית עבודה שתתייחס להשלמת מכסת בוחני הנהיגה ל-140". האם העברתם?

נתייחס לכול בסוף.

אני שואל שאלה. נתבקשתם על-פי מסקנות הוועדה להעביר לוועדה תוכנית עבודה. זו שאלה ראשונה.

נשלח מכתב מענה לוועדת הכלכלה.

יש לי שלוש שאלות קצרות ואני מסיים כי אני כבר נואש. נתבקשתם להעביר לוועדה בתוך שבועיים תוכנית עבודה שתתייחס להשלמת המכסה ל-140 ולדרכים להעלות את המכסה מעבר לכך. האם העברתם לוועדה תוכנית?

יש מכתב שהועבר לוועדה ובו כתוב בדיוק את העניין. אבל אנא תסיים את השאלות שלך.

המסקנה השנייה של הוועדה: "לבקש משר התחבורה להביא לאישור הוועדה עד סוף אוגוסט 2015" – ודומני שאוגוסט 2015 כבר מאחורינו – "להעביר תיקון לתקנה 209". האם העברתם את התיקון הזה בתקנות?

לא.

"תקנות שמתייחסות למבקש רישיון נהיגה שנכשל בבחינה הראשונה".

אני חבר בוועדת הכלכלה. נלחמתי במשך 10 שנים עד שנבחרתי להיות חבר כנסת – ריצות, שכנועים, בלגן, בשביל לבוא לכאן.

ועוד אתה במרצ...

ועוד אני במרצ, ועד שתגיע במרצ – אלוהים גדול. ועוד ערבי... זה לא פשוט. עד שהגעתי לכאן. אבנר פלור, זה לא אישי.

בטח, אני מייצג את המשרד.

נלחמתי כדי להגיע לכאן, בכדי לשבת על כיסא ושתעשו מאתנו צחוק? זה לא נוח, זה לא טוב. אנחנו עושים מעצמנו צחוק כחברה תקינה, מתוקנת, דמוקרטית. אל תיתנו לזה יד, אל תיתנו לזה יד. אתם נמצאים במצב שממאיסים אותנו.

הם צריכים אותך.

תודה, חבר הכנסת פריג'. בבקשה חמד עמאר.

אדוני היושב-ראש, גם ביום רביעי נעלה במליאה לדיון את נושא ההפרטה. עם כל הלחץ של השר, הגשתי ערעור. הצלחנו להגיע גם למליאה. הנושא הזה יעלה למליאה ביום רביעי.

אני חושב שהנושא שאנחנו מעלים בוועדה הזאת, משרד התחבורה היה יכול לפתור אותו ואתה לא מאמין כמה מהר. במקום שיהיו 120 בוחנים להעלות את מספרם ל-149 בוחנים, וסיימנו, לא צריך לעשות שום דבר יותר. אבל – וזה אבל גדול – משרד התחבורה החליט, השר החליט להפריט את הבוחנים. לכן כל מה שאנחנו דנים כאן, אני אומר לכם, לא יעזור. אתה כיושב-ראש ועדה יש לך הרבה סמכויות. היום הגעתי קצת באיחור וראיתי שהעברתם חוק, והשר ישב שם כי חשוב לו להעביר את החוק הזה.

עוד לא העברנו.

התחלתם להעביר אותו. גם הלחץ שלנו ככנסת צריך לפעול. אסביר לכם קצת על ההפרטה. הגיעו אליי אנשים בכירים ממשרד התחבורה, ואפילו הייתה כתבה בעיתון שבכירים לשעבר התחילו "לתפור חליפות" על ה-30 מיליון קל שירוויחו מכל המבחנים והילדים ועל חשבון הציבור. מדינת ישראל מוותרת על 56 מיליון שקל שהיא מכניסה עכשיו ממבני הנהיגה. העלות של הבוחנים היום היא 25 מיליון שקל. אנחנו הולכים להפסיד, לתת את זה לידיים פרטיות. אני לא יודע מי יקבל, מי הידיים הפרטיות האלה שיקבלו. לפי מה שאמרו לי, משרד התחבורה כבר יודע מי הידיים שיקבלו את זה. זו האשמה קשה מאוד. אם זה בא מתוככם וזה מצוטט בכמה וכמה עיתונים זה מאוד-מאוד-מאוד מדאיג.

לכן אני אומר לכם, ואגיד את זה גם ביום רביעי, נושא ההפרטה צריך לרדת מסדר היום. לא יכול להיות שמדינה נאורה כמו מדינת ישראל תפריט את הבטיחות שלנו לידיים פרטיות. לא יכול להיות שאותו זכיין ירצה לתת לך רישיון. הוא לא ייתן את זה כל-כך מהר, אפילו אם אתה התלמיד הכי טוב, כי ישתלם לו שתעשה עוד טסט אחד.

רישיון להרוג.

ישתלם לו שתעשה עוד טסטים. במקום שמשרד התחבורה ייקח את נושא לימודי הנהיגה לידיים. שיעור הנכשלים בטסט הראשון כל-כך גבוה.

הוא לא הכתובת.

הוא ממשרד התחבורה, מבחינתי הוא הכתובת.

השר שלו הוא הכתובת.

השר לא יושב מולי, מה אעשה. אני צריך להגיד את הדברים. אולי הוא יקרא את הפרוטוקול. אבנר פלור יושב מולי, הוא מבחינתי השר עכשיו, הוא הנציג של המשרד.

אני מגן על פקידי הממשלה.

תפקידם גם לשמוע אותנו. הכול נרשם בפרוטוקול. עם ישראל צריך לשמוע את זה. לא יכול להיות מצב כזה, שכולנו יודעים שבשום מדינה נאורה בעולם לא הפריטו את הבוחנים. אנחנו יודעים מה ההפרטה של התיאוריות עשתה, מה ההבדל האדיר כשאני יושב מול מחשב לעומת שאדם יושב מולי ומחליט אם אני עובר או לא עובר. ראינו בהתחלת ההפרטה של התיאוריות שבמקום לעבור בתיאוריה השנייה או השלישית נבחנים התחילו לעבור בתיאוריה הרביעית, החמישית והשישית כי זה הכניס עוד כסף.

אדוני היושב-ראש, דיברתי אתך על נושא ההפרטה. הנושא הזה הוא בסמכותו של השר, אבל לנו ככנסת אסור לתת להם יד לעשות את זה. נעשה הכול על מנת שלא יצליחו לעשות את זה. שיוסיפו 20 תקנים ויפתרו את הבעיה.

תודה. חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

קודם כול, אני רוצה לומר שפעמיים הגשתי בקשות להעלות את הנושא לדיון במליאה ויושב-ראש הכנסת פעמיים לא קיבל את בקשתי, בשני נושאים – זמני ההמתנה, שעליהם אנחנו מדברים, והפיקוח על מורי הנהיגה. שני הנושאים צריכים להיפתר יחד. גם מורי הנהיגה שמגישים תלמידים למבחן כשהם עוד לא מוכנים, תחת לחץ, גם עליהם צריך לפקח, שיגישו את התלמידים כאשר הם מוכנים.

בשביל זה יש טסטים של המדינה.

דחו לך את הבקשות?

שתי הבקשות לא נענו.

כי שמך לא מאיר.

אני רוצה להגיע לנשיאות. אין שם שום דבר, עיסאווי, זה לא יעזור לך.

הממוצע הוא 3.25 טסטים כדי לקבל רישיון. צריך לבדוק את זה לעומק. גם העלויות שכרוכות בזה, שבמקום לתת לתלמיד עוד 2-3 שיעורים כדי שיהיה מוכן הוא מחכה ואז נדרש לקחת עוד הרבה שיעורים לקראת הטסט הבא והטסט שאחריו. זה דבר אחד.

שנית, מספר הטסטרים קטן מדי. היות והם מקבלים פרמיה עבור כל טסט שהם עושים אז מגיעים לפעמים ל-16 טסטים ביום. הטסטר הוא בן אדם ולא מכונה. הוא יכול לעתים להיות בריכוז גבוה יותר ולעתים פחות מרוכז. כדי לעשות את 16 הטסטים האלה לפעמים הוא מסתפק ב-5 דקות של טסט. יכול להיות שלא יעביר את הנבחן אחרי 5 דקות ויכול להיות שיעביר אותו אחרי 5 דקות, כי מחכים לו בתור עוד נבחנים אחרים. זה שהם עובדי מדינה- - -

הממוצע הוא 10 טסטים ביום.

מגיעים ל-16 טסטים ביום, היו אנשים שהצהירו על כך בישיבת הוועדה. אמרתי שמגיעים ל-16 טסטים ביום, לא אמרתי שזה הממוצע. ואפילו 10 טסטים, הטסט צריך להימשך כחצי שעה, זה המקובל. הם לא עושים טסט של חצי שעה. ואז יש אנשים שנכשלים כי הטסטר ממהר לנבחן הבא בתור ויש אנשים שעוברים גם בשל כך שהטסטר מחכה לנבחן הבא בתור. בשני המקרים זה חמור. אם הטסטר מכשיל את הנבחן כאשר הוא מוכן זה חמור, וכאשר הטסטר מעביר אותו והוא לא מוכן גם זה חמור.

אבנר פלור, יש לך אתגר גדול, יש לך הרבה עבודה.

אוכיח לכם שיש לי זיכרון ארוך כמו של פיל. אני לא יודעת מי מכם זוכר את בדיחי. בדיחי היה הטסטר שהעביר אותי בטסט השלישי בתל-אביב והוא בחן אותי גם בטסט השני. אני זוכרת שזה היה בזינוק בעלייה, איך התכוננו בדריכות לזינוק בעלייה ברחוב מסוים בנאות אפקה, קרוב למקום בו היה משרד הרישוי הישן, בקהילת סלוניקי. בדיחי היה הבוחן בתל אביב. עובדה שאני זוכרת את הטסטר.

אני לא יודעת מי מכם מכיר את הנתונים. אנחנו מכירים את הנתונים על תאונות דרכים. אתם יודעים שאחד מכל 36 ילדים עד גיל 9 ייפצע כהולך רגל? הוא לא נפצע כתוצאה מכך שנופל עליו איזה ענף בדרך, הוא נפצע במעברי חצייה בעיקר.

העובדה שאנחנו נמצאים פה בסך הכול חצי שנה אחרי הדיון הקודם בוועדת הכלכלה, אבנר פלור, אתה יושב פה כפקיד המקצועי שאליו אנחנו מפנים את כל התסכול שלנו, אבל בסופו של דבר כשאתה רואה שאתה יושב מול משרד ממשלתי ומבקש ממנו דברים כדי לראות מה עושים בעניין הטסטים, ואגב הדיון ביוני עסק באמת בתלונות שקיבלנו על כך שאנשים לא מקבלים טסטים. אני חושבת שהדיון התרחב כבר הרבה מעבר לגדר העובדה שאנשים צעירים לא מצליחים לקבל טסטים כי אנחנו דנים גם בנושא ההפרטה ואנחנו דנים בעיקר בנושא בטיחות בדרכים והמשמעות של אותה הפרטה.

תבינו ממה אני מוטרדת, ואמר את זה יפה חברי חאג' יחיא. בסופו של דבר אם אתה תקבל טסטים מהר כאשר אתה לא באמת מוכן ובשל – כי הרי אנחנו יודעים, היו שולחים אותנו לעשות עוד שיעורים כדי להגיע למצב שאנחנו מוכנים לטסט – אז זה לא מצב חיובי לדעתי ולדעת כולנו. אם יאיצו באנשים לגשת לטסט ראשון, או לחילופין יעשו טסטים מהר, נניח שאחרי 3 ימים יוכלו כבר לעשות עוד פעם טסט – אלה דברים שאנחנו חייבים להבין איך הם הולכים להיות מוגדרים בסיטואציה החדשה הזאת, כאשר אל מול ניצבים 130 טסטרים. בסופו של דבר, אני רוצה להגיד בצורה קיצונית, כל הבטיחות בדרכים של מדינת ישראל נשענת על הכתפיים של 130 אנשים.

אפשר לדבר על ההפרטה. אני לא בדת ההפרטה ולא בדת האנטי הפרטה, לא אדוקה בשום כיוון. אני אומרת לכם, כך צריך להתחיל להסתכל על הדבר הזה.

קרה לכם משהו רע למחנה הציוני: נגד מדינה פלסטינית, בעד הפרטה.

אני תמיד אומרת את זה אז אני חפה מכל תמרונים פוליטיים בעניינים האלה. 130 אנשים, כל הבטיחות בדרכים של מדינת ישראל מונחת על כתפיהם. ואנחנו מקיימים פה דיון חצי שנה אחרי הדיון הקודם כאשר לא קרה שום דבר.

דיברתם על 10 טסטים ביום. לעשות 10 טסטים, או 14 טסטים ביום, תחשבו איך הבוחן מגיע לטסטים האלה.

עזבו כרגע את שפת ההפרטה. אם לא נתחיל לדבר את שפת הבטיחות בדרכים – הדיון הזה לא שווה שום דבר, וזה על הכתפיים של 130 אנשים. תודה.

אדוני היושב-ראש, בניגוד לכולם כאן, כשהייתי סטודנט באוניברסיטה בעוונותיי כי רבים לימדתי נהיגה במשך 3 שנים ואני מכיר את העסק מקרוב. גילוי נאות, אני מכיר את זה גם מבפנים.

אני רוצה לדבר על שני היבטים. ההיבט האחד זה החבר'ה הצעירים האלה. מדינת ישראל מענה אותם. לפני שהם הולכים לצבא היא מענה אותם. הם מחכים בין חודשיים וחצי ל-5 חודשים לטסט. זה לא יעלה על הדעת במדינה מתוקנת. מה קרה? אנחנו מפגרים? אני שואל את עצמי. אני קורא קודם כול באמצעותכם לשר – ואני שומר על פקידי הממשלה – תעבירו לו, אנחנו לא מבקשים אלא דורשים, אני מציע שזה ייצא כקול קורא מן הוועדה, לתת להם שעות נוספות, לתת להם לעבוד בימי שישי כדי להתגבר על העומס.

הם עובדים בימי שישי.

רגע, לא סיימתי. לשלוח מכתבים לכל הפורשים ב-3-4 השנים האחרונות, לגייס אותם לחצי שנה. יש להם מיליארדי שקלים, אני יודע, אני בא מהכיכר התחתונה פה של האוצר. אפשר לעשות הסטה של תקציבים בוועדת הכספים. אני אדאג לזה.

אתה אומר שיש מיליארדי שקלים.

יש 9 מיליארד שקל עודף פלוס גבייה עודפת, מול 39 מיליארד שקל מינוס.

האגרה עבור המבחן מכסה את העלות של הבוחנים.

אני מציע פתרונות. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, לקרוא לאלה שיצאו לפנסיה ב-3 השנים האחרונות, ואז לא צריך להכשיר ולא שום דבר, ולתת שעות נוספות רק כדי להתגבר על העומס, כדי שהחבר'ה האלה ילכו לצבא עם רישיון נהיגה בכיס.

אומר משהו נוסף. כשהם היו עושים תיאוריה אז היו מחכים 30 ימים בין מבחן למבחן.

14 ימים.

היום ניתן להיבחן יום אחרי יום. התלמיד אפילו לא פותח את הספר בין המבחנים. הממוצע הוא של 2-3 מבחני תיאוריה לתלמיד. אתם יודעים למה? כי הם לא לומדים. זה ההפרטה של התיאוריות. אין שינוי בממוצע של מספר התלמידים שניגשים לבחינה. זה אומר שהחבר'ה האלה אפילו לא מכינים את עצמם. הוא לוקח צ'אנס שיותר משתלם לו. מה שקורה בתיאוריה יקרה בטסטים. אנחנו פשוט מפקירים את הבטיחות בדרכים של מדינת ישראל. מתוך 300 נהגים שהיו מעורבים בתאונות בכבישים עם הרוגים היו כמדומני 50 נהגים צעירים.

אני כבר אומר כאן, בשבועות הקרובים יהיה מרתון של דיונים בנושא המאבק בתאונות הדרכים. זה יהיה הדיון הכי רחב והכי גדול שנעשה פה בכנסת ישראל בנושא הזה. אני כבר אומר, כל מי שירצה תינתן לו כל האפשרות לבוא ולעסוק בשאלות האלה. תודה.

אני רוצה לשמוע את אבי קרמר, דובר ארגון מורי הנהיגה, אבל לפניו נשמע את חנן אהרון. לאחר מכן נציג התלמידים ואז נראה איך נתקדם.

מה עם האיגוד המקצועי?

חברים יקרים, אני מנהל את העניין. פעם אחרונה שאתה מתפרץ כך. אתה יכול להגיד שאתה מבקש לדבר. כמעט דרסת אותי במעבר חצייה... אין בעיה, רק לפי סדר. בבקשה חנן אהרון.

אומר ממש בקצרה כי אתה אומר שיתקיים דיון נרחב אז שם נרחיב על כל הנושא הזה. חברי הכנסת אמרו את הדברים טוב יותר ממני.

התחייבנו ועשינו, גם בפני הוועדה לפניות הציבור וגם בפני הוועדה הזאת. הבוחנים היום עושים טסט נוסף, הם עושים 16 טסטים במקום 14, עוד שניים ביום. התחייבנו שרוב הבוחנים יעבדו בימי שישי, וזה לא קל, והם עושים את זה. אנחנו מבחינתנו עשינו את זה, אבל ההנהלה סימנה את ההפרטה הזאת לא מהיום. הם התחילו לעשות אותה בסתר בלי לדבר אתנו בכלל. עד היום, דרך אגב, לא ראינו את המכרז. הם עושים הכול בסתר. ועדת המכרזים יושבת יום ולילה על המדוכה כדי להוציא את זה החוצה. אם נעשה או לא נעשה – זה לא מעניין אותם. אני חושב שגילינו אחריות ויכולנו לנקוט בצעדים ארגוניים, כפי שמתחייב ומתבקש, כנגד הנהלה כל-כך כוחנית שמקדמת הפרטה בלי לשאול ובלי להידבר עם העובדים. יכולנו לעשות, ולא עשינו את זה, וכבוד היושב-ראש יודע את זה. עד לרגע זה לא נקטנו בצעדים ארגוניים אלא להיפך, אנחנו עושים יותר מבחנים כדי לסייע.

עוד משפט אחד כדי לסייע לחבר הכנסת עמאר. יש כבר גורמים מבחוץ – לא אומר ולא ארחיב – שבתוך המשרדים מחפשים עובדים. פנו לעובדים שלנו בשביל לשאול אם הם מוכנים להצטרף ולעבוד איתם. איך הם יודעים מה כוח האדם הנדרש או את מי צריך? הם כבר רוצים לגייס עובדים שלנו. אני אומר את זה באופן ודאי.

זה ברור. תודה. אבי קרמר, בבקשה.

שלום. באשר לנושא זמינות המבחנים – פה אני חולק על חברת הכנסת נחמיאס ורבין: הגוף הכי מקצועי שדרכו יכולים לטפל בבטיחות בדרכים זה מורי הנהיגה. טסט, עם כל הכבוד, זה נקודת סיום של מצב מסוים ברגע נתון, ולא משנה אם זה בהפרטה או דרך המשרד.

אין בינינו ויכוח.

לכן החיזוק צריך להיות בגוף מורי הנהיגה. נושא הטסטים מבחינתנו נוגע יותר לעניין הזמינות לבני הנוער. איך יעשו את זה, כך או כך, איזו שיטה טובה יותר – זה מחוץ לתחום שלנו, אבל הגוף היחיד שצריך לקבל חיזוק והגוף היחיד שצריך לקבל את מרב המשאבים ומרב תשומת הלב זה מורי הנהיגה. לעולם-לעולם 28, 30 ו-40 שיעורי נהיגה הם המדד למה שיקרה בטסט, ושום דבר אחר לא. טסט בשעה 11 בבוקר לפעמים עם 10 שיעורים אתה יכול לעבור, וטסט בשעה 7 בבוקר עם 100 שיעורים אתה יכול להיכשל כי זה צילום נקודתי של מצב. לכן לימוד הנהיגה הוא עיקר המערכת. לכן אנחנו מבקשים שתשימו את הדגש דווקא על מורי הנהיגה. הצד הטכני של הטסטים, אם זה שבוע אחרי שבוע, אם זה בהפרטה או לא בהפרטה, זה צד טכני.

זה לא בדיוק טכני. אני רוצה להזכיר לך שבעבר בין טסט לטסט היית נדרש לקחת עוד שיעורי נהיגה, בדרך כלל גם כדי לשמור על הידע ולהתרענן. אני רוצה שלא יהיו פערים גדולים.

חברים יקרים, אתם סוטים מנושא הדיון.

חזקה עלי שבוחני הנהיגה עושים את עבודתם נאמנה. אם תלמיד נכשל בטסט, אם הוא יוכל לגשת אחרי 40 ימים עוד פעם לטסט בלי לעשות שיעורי נהיגה אנחנו עושים צחוק מן העבודה.

זה מה שהשר אומר, הוא רוצה שאחרי 3 ימים הוא יוכל לגשת לעוד טסט.

הוא אומר: 3 ימים לטסט ראשון.

סלח לי, בכל הכבוד, יש כאן עניין מוגדר מאוד.

שאלת הפרטה או לא הפרטה היא לא נושא שלנו.

זה אכן צד שלנו.

שלכם כן.

חברי הכנסת הגישו הצעה לסדר לדיון מהיר בעניין מאוד-מאוד מוגדר וברור, בנוגע לזמני המתנה ממושכים למבחני נהיגה מעשיים ולא בנוגע לרצון להפריט את שירותי הטסטים. אני לא אומר שמה שאתה אומר ומה שאומרים איילת נחמיאס ורבין ואחרים פה לא נכון אבל אני רוצה להתמקד בעניין הזה. זה דיון מהיר.

אליאב בטיטו, יושב-ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית, בבקשה.

תגיד אם יש לך כבר רישיון או לא.

יש לי כבר רישיון.

בשעה טובה. נברך אותך. תנהג בזהירות.

תודה. ניסו לכוון את הדיון לעניין הפרטה או לא הפרטה. הדיון כאן ממוקד מאוד. תודה רבה לחברי הכנסת שנרתמו. הייתי בהמון ועדות אבל כאן כיף לראות שיש כזאת הירתמות, ובעיקר אני מודה ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת איתן כבל.

מועצת התלמידים והנוער הארצית היא הגוף הרשמי המייצג של 700,000 בני נוער במדינת ישראל. במסגרת מועצות התלמידים והנוער פועלים 32,000 נציגים. המועצה הזאת קיימת בין היתר גם כמוקד פניות לבני נוער, במטרה לקבל את התלונות שלהם ולטפל בהן.

לפני כחצי שנה התחלנו לקבל עשרות פניות על עניין זמן המתנה ממושך מאוד לטסטים. בדקנו את העניין, נפגשנו עם בכירי משרד התחבורה, פנינו לשר התחבורה, שבמשך 6 שנים מסרב להיפגש עם נציגי הנוער, השר היחיד בממשלה שמסרב, אבל כנראה 700,000 בוחרים לא מעניינים אותו. פנינו אליו והוא לא מעוניין להיפגש אתנו, אבל כן נפגשנו עם כל בכירי משרד התחבורה. נפגשנו עם אבנר פלור, סמנכ"ל משרד התחבורה ועם ציון מזרחי, ראש אגף הרישוי לשעבר, שכבר הספיק לצאת לפנסיה מאז.

אנחנו צריכים לצאת בקריאה ברורה מאוד. לא ייתכן שנער ממוצע צריך לחכות בין 3-6 חודשים לטסט. עשינו מיפוי בקרב 1,000 בני נוער. פנינו לשר התחבורה עם הנתונים. שר התחבורה בפגישות שהיו לנו עם ציון מזרחי האשים את משרד האוצר, טען שאין כסף, וחבר הכנסת מיקי לוי הזכיר את זה קודם. אני רוצה לספר לכם, יש כסף, מצאנו אותו, הוא מתחבא במשרד האוצר. פנינו לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון ממפלגת כולנו, מן המפלגה של שר האוצר, יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד. היא נרתמה למאבק, נפגשה עם נציגי משרד האוצר, הביאה את הכסף. מה הבעיה של שר התחבורה להשיג בוחנים? יש כסף, יש תקנים, רק תבוא ותעשה. יש גם בוחנים לזה, יש כיום, על-פי משרד התחבורה, 300 בוחנים שכבר עברו את ההכשרה ויכולים להיות בוחנים. זה כתוב בפרוטוקול של הפגישה איתם, 300 בוחנים שעכשיו אפשר להעסיק. השר מפחד מאוד שיפעילו עליו לחצים, שיתחילו "לעשות לו שרירים" ויאיימו בשביתות. אני בכלל לא צד בהפרטה, אנחנו כמועצה לא נכנסים לסיפור ההפרטה, אבל אפשר לפתור את זה עד ההפרטה, שתקרה רק בעוד שנה, אם בכלל, ולהכניס 20-30 בוחנים שיצאו כבר לפנסיה, או לחילופין מורים לנהיגה עם תקן.

העניינים ברורים, בעיקר שמצאו את הכסף.

לא צריך למצוא את הכסף. הכסף נמצא באגרה שנגבית. לא צריך לחפש כסף. יש כסף, יש עודף.

אני יושב-ראש האיגוד המקצועי של מורי הנהיגה בישראל. אני שמחה שיש לנו את החבר'ה הצעירים שסוף-סוף מצאו את הכסף שאנחנו מחפשים כל-כך הרבה שנים.

אני שומעת כאן את חברי הכנסת שטוענים שהם מאוכזבים כי הוועדות האלה לא עשו כלום. לחברי הכנסת יש את הכוח לעשות את זה, לנו אין. אנחנו סוגרים מכוניות, מפסיקים לעבוד כדי להגיע לכאן, והתלמידים הפסידו יום לימודים היום כדי לצעוק את הצעקה שלנו. קיבלתם החלטות, עוד ישיבה ועוד דיון ועוד דיון ושום דבר לא זז פרט לדפי הנייר. זה נשמע נורא. הזוי. ומה ביקשנו? לצאת מחר לעבודה. אני לא יודעת אם הפרטה או לא הפרטה. אף אחד מאתנו גם לא מבין מה ההפרטה הזאת. איזו מילה באוויר. טובה? לא טובה? אין מושג. אנחנו צריכים להמשיך לעבוד.

הזכירו את רמת העבודה של המורים. אני מחזקת את מה שחברי אדון קרמר אמר פה. להפנות עכשיו את הזרקורים אלינו זה כאילו קל יותר, זה פשוט יותר, אנחנו אשמים. תנו לנו לעבוד ואנחנו נוכיח לכם שאנחנו יודעים לעבוד. זה הכול. אבל שנצא מכאן פעם אחת עם החלטה שגם בסוף הישיבה הזאת מקוימת ולא רק עם הבטחות.

תודה. איתמר לוין, בבקשה. מה תפקידך? כולם פה מן האיגוד המקצועי. אתה מאותו איגוד?

אני מוועד איגוד מורי הנהיגה. אני רוצה קודם כול להזדהות עם התלמידים. לפני המון שנים הייתי חייל, לדאבוני לא הספקתי לעשות רישיון לפני שהתגייסתי. ברגע שמתגייסים, בעיקר אם אתה הולך ליחידה קרבית, "הלך עליכם" לפחות לשנה וחצי-שנתיים. זה לא הוגן שהמדינה מבקשת – כולנו מסכימים, הכדור בידיים של משרד התחבורה.

אדוני היושב-ראש, מה שנמצא פה על השולחן הוא הכבוד של הוועדה הזאת. מה שנמצא כאן על השולחן זה האם יש כוח לחברי הכנסת לקחת מצב מעוות ולתקן אותו. ברור שאין פה כסף, או אולי יש פה כסף, אבל את זה כל-כך קל לעשות. בסך הכול מדובר על ניהול כוח אדם של 150 אנשים. אין עלויות מעבר לכך. אפשר לפתור את זה בתוך יום אחד. כל יום שעובר לא יעזור לילדים, ל-120,000 אנשים האלה, שחלקם לא יגיעו לטסט. זה הכבוד של הוועדה שעומד על הדוכן, אדוני, זה בידיים שלך.

אני מהאיגוד המקצועי. ב-30 ביוני הייתה ישיבת ועדה. בסיכום חברי הוועדה התחייבו שבמידה והתקנה לא תתוקן בתוך 60 ימים כל חברי הוועדה יחתמו על הצעת החוק של חברת הכנסת נורית קורן והיא תועבר.

היא נחתמה.

נכון, אבל היא לא מועברת לוועדת השרים לענייני חקיקה.

אתה חושב שאני גם הממשלה?

זה הכבוד של הוועדה. זה בדיוק מה שאיתמר לוין אמר לכם.

עם כל הכבוד, אי אפשר לירות ולבכות. כשיתמכו בי ואני לא אעמוד במה שאני צריך לעשות אז תגיד "הכבוד של הוועדה". אני יכול לעשות את מה שהחוק מאפשר לי בכללים המתקיימים. בסדר שאתם עוסקים בכבודנו אבל בואו נתקדם.

לפי מה שאתה אומר, לוועדה אין שיניים.

לא הכרחתי אותך לבוא לכאן אם אתה חושב כך, אם אתה מרגיש שאתה מבזבז את זמנך.

אני לא מרגיש כך. אני חושב שצריך לקדם את זה בכל דרך שהיא.

תזכור את הדבר הבא, גם אתה בעל עניין, וזה לגיטימי. אני מקיים כאן דיונים כל הזמן ואני אומר שמבחינתי אין בעיה עם בעלי עניין. אני לא אוהב שמחלקים לנו ציונים.

אבי גולן מארגון מורי הנהיגה הארצי אחרון הדוברים ואחריו ניתן את רשות הדיבור לאבנר פלור ממשרד התחבורה, לנציג משרד האוצר ואז לי יש מה לומר. בבקשה.

כבוד היושב-ראש, קודם כול אני רוצה להודות על הדיון שהוא כבר בן 30 שנים. חברי מועצת התלמידים כבר הספיקו לצאת לפנסיה. הדיונים האלה התקיימו עוד כשהכנסת הייתה באגף הישן.

היו אותם מורי נהיגה.

אני הייתי. אני כבר יוצא לפנסיה עוד מעט. שום דבר לא זז מאז, מגיעים לכאן אותם בחורים צעירים. בדיון הקודם נציג משרד האוצר היה צריך להיות כאן. היום נמצא כאן נציג משרד האוצר?

כן, הוא יושב לידך.

תגיד לנו למה אנחנו לא מקבלים תוספת של בוחנים? אז ביקשנו ומיהרת לדיון נוסף.

זה לא היה הוא. זה היה נציג אחר.

בלי שהוא ייתן לנו תשובות למה משרד האוצר לא מזרים תקציבים הדיון הזה פשוט עקר.

אני רוצה לאחל למנהל אגף הרישוי החדש, מר אפי רוזן, הצלחה בתפקידו.

בהצלחה, אפי רוזן, בשם כולנו. לפרוטוקול. זה מחייב יותר...

אני רוצה לכוון את הדיון. לא באתי לפתור כאן בעיה של 30 שנים או 40 שנים, זאת לא הכוונה. הדיון מתמקד כאן סביב שתי נקודות. אני מודה, לא הצלחנו עדיין, לא יותר ולא פחות מ-30 השנים הקודמות. אני רוצה להיות ממוקד ולגעת בשתי נקודות. על השולחן כאן מונחות שתי שאלות מרכזיות.

שאלה אחת, ההפרטה, שיש מי שאומר שבגינה כל התהליך הזה מעוות. אני אפילו לא מתייחס עכשיו למה שחברי חמד עמאר אמר בעניין מכרז "תפור" או לא "תפור".

גם משרד התחבורה אמר את זה.

סליחה, זה לא משרד התחבורה. אני מייצג פה את המשרד.

אבל הוא נציג של משרד התחבורה.

הוא לא מייצג את המשרד. אני מייצג את השר ואת המנכ"ל.

מי שמייצג את משרד התחבורה זה אבנר פלור.

הבוחנים הם גם עובדי משרד התחבורה.

חברים, אבל יש היררכיה.

נקודה שנייה היא הזמן שצריכים תלמידים להמתין לבחינות מעשיות.

והשאלה מעל זה, האם הקרב המתקיים היום צריך – יושב-ראש ועד התלמידים אמר: לא מעניין אותי אם תעשו את זה בהפרטה או לא, אני לא צריך להרגיש שאנחנו סובלים מזה.

יש כאן שתי שאלות, שאלת ההפרטה, ואני רוצה לשמוע את ההתייחסות, וכן שבכל מקרה ללא קשר להפרטה על דבר אחד לא אתפשר, על זמן ההמתנה למבחנים. מצדי שעכשיו תשימו לפרק זמן מסוים את כל כובד המשקל כדי לאפשר לבני הנוער לגשת לטסטים בקצב סביר ונורמלי על-פי כל תפיסה.

ארצה גם להתייחס בכל זאת בסיום הדברים שלך והדברים של נציג משרד האוצר לנושא ההפרטה. בבקשה, אבנר פלור.

אתחיל בנושא ההפרטה. אני דוחה מכול וכול את הטענה שהמכרז, שעדיין לא יצא והוא בתהליך עבודה, "תפור" ומיועד למישהו. אני דוחה את זה מכול וכול. זה יירשם גם בפרוטוקול.

אם חס וחלילה מישהו חושב שיש כאן "תפירה", אני לא מבקש אלא אומר שיפנה למשטרה.

בהחלט.

אגיד בתמצית. לפני שיצאנו למהלך של ההכנה למיקור חוץ עשינו עבודת מטה במשרד, לבחון מה קורה בעולם. עשינו עבודה גדולה מאוד וראינו למשל שבגרמניה ובהולנד הטסטים הופרטו וזה כך כבר שנים רבות. כלומר, זה קיים, זה לא המצאה ישראלית ייחודית.

דבר שני, כפי שעלה פה מדברי חבר הכנסת חאג' יחיא, שאחד עושה מבחן של 10 דקות ואחר עושה טסט של חצי שעה. למה כל אחד מקבל זמני טסטים שונים? כי אין אחידות. למה אין אחידות? כי אין משהו מובנה בטסטים ברמה שקיימת היום ואין קריטריונים מדידים.

תייצר להם תקנים. אתם הממשלה. למה לא ייצרתם להם תקן? סלח לי שהפרעתי לך, אבל ההערה לא במקום.

30 שנים עבדו ללא תקנים.

אתה נציג משרד התחבורה. אין תקנים ואין קריטריונים? מי ניהל את זה עד עכשיו? משרד האוצר ואחרי כן העביר לכם את זה? אתם מנהלים את זה כבר שנים רבות.

אני כרגע לא נכנס לעבר. כבר יותר מ-30 שנים, כפי שאמר פה אבי גולן- - -

אבל זה היה בסמכות שלכם במשך 30 שנים ו-50 שנים. מה אתם באים עכשיו בטענות?

אני רוצה להגיב לכל מה שעלה פה. במהלך הזה, כפי שאמרתי, נעשתה עבודה גם לראות מה קורה בעולם וגם נבדקו שתי חלופות, האם המהלך הזה יכול להיות בתוך המשרד או מחוץ לו.

אנחנו בוועדה יכולים לקבל את עבודת המחקר שעשיתם?

אני אבקש.

תבקש את זה. אנחנו רוצים לקרוא את זה.

בהתאם לבדיקה שבוצעה השר החליט ללכת לכיוון של מיקור חוץ. מיקור החוץ, אדוני היושב-ראש, פותר שלוש בעיות מרכזיות וחשובות. אחת, שיפור רמת המבחן, שגם יגרור את שיפור הוראת הנהיגה; שתיים, שיפור הזמינות, רמת השירות תהיה טובה יותר; ושלוש, פיקוח, שהיום לא קיים. מערך מיקור החוץ ייתן גם את הפיקוח, כדי שנוכל לפקח על מבחני הנהיגה. כיום לצערי הרב הפיקוח לא מבוצע בצורה שאנחנו רוצים שהוא יבוצע.

ועד אז?

מבחינתנו במהלך הזה אנחנו דואגים – ואני נמצא בוועדת המכרזים – אנחנו עובדים על המכרז. לא נוותר על ההיבט הבטיחותי. חברת הכנסת נחמיאס ורבין, כפי שאת יודעת, גם אחרי המבחן התלמיד מחויב בנהיגה עם ליווי במשך חצי שנה.

כמה מפקחים יש עכשיו במכוני הרישוי? כמה מפקחים יש היום על התיאוריה? אלה סיפורים, אדוני היושב-ראש.

דרך אגב, איך תקבע תקנים במכרז אם כאשר אתה היית הבוס שלהם לא קבעת להם תקנים? אגיד את זה אחרת. למה לא קבעת להם את התקנים שעכשיו אתה קובע במכרז?

קודם כול, במהלך אנחנו רוצים להתקדם ולהתעדכן.

אתה יודע שאני בכל הכבוד נמצא בסוד הדיונים והמהלך של ההפרטה ואני לא מתכוון להרים ידיים בעניין הזה. אני רוצה תשובה לשאלה אחת. עד שתהיה הפרטה ועד שזה יתבצע ועד, ועד, ועד, אני לא רוצה להיכנס עכשיו ולהפריז בעניין של ההפרטה. יושב-ראש ההסתדרות מעורב, אני אישית שוחחתי עם השר, שוחחתי עמך. אני מקווה שנצליח למצוא דרך. גם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת פנתה אליי שהיא רוצה לקיים דיון משותף בשאלת ההפרטה. זה בדיוק מה שאני מפחד, שיבוא מולי אבנר בנדיקט ויאמר לי "מה עשיתם?" הפעם הזאת אני לא רוצה לשאול כאשר אין לי עניין אחד לפחות שאני יודע לאחוז אותו בידיי, והעניין הזה הוא תשובה ברורה בכל הנוגע לקיצור המועדים של הטסטים. זה קודם כול מוקד הדיון היום.

דבר שני, לגבי ההפרטה, אנחנו אמורים לקיים פגישה בקרוב עם חנן אהרון, לראות אם בכלל אנחנו מצליחים להגיע לשיג ושיח. אני לא רוצה להיכנס כעת לעניין ההפרטה, זה דיון הרבה יותר כבד ממה שאנחנו מנסים לעשות כעת באמירות כאלה ואחרות, שיהיו רציניות ומכובדות ככל שיהיו.

אבנר פלור, עשה לי טובה, המשרד שלכם נמצא כאן רוב זמנו. השר היה כאן היום. זה הדיון השלישי היום שעוסק בענייני משרד התחבורה, ועוד היד נטויה. אני רוצה התחייבות לפרוטוקול, שבחצי השנה הקרובה עד שיסתיימו כל ההליכים, מצדי תגייסו עוד בוחנים, אפילו תזמינו אנשים שיצאו לגמלאות.

כוח אדם לא חסר.

זה חייב להתקדם. כמה ממתינים היום לטסטים?

75,000 או 80,000.

רק במחוז הצפון 38,000.

בכל נקודת זמן אל מול כ-100,000 לומדים יש שליש כמות טסטים. זאת אומרת כ-60,000 ממתינים לטסט. זה מספיק.

זאת תשובה ברורה מקצועית וחדה. אבנר פלור ידידי, קודם כול נסתכל אחד על השני ונקבל החלטה בעניין הזה. אם אתה צריך ללכת למשרד ולבוא אליי בעוד יומיים-שלושה עם תשובה בעניין הזה אז אנא, כי אני לא אוותר הפעם.

ההפרטה – נניח שאני עם השר והכול נגמר, זה לא יהיה לפני עוד שנה. אני לא יודע מה יהיה בעוד שנה, אלוהים גדול. זו שנה שבה אין שום סיבה – אני גם לא מבין אתכם כי לשר יש מודעות גבוהה מאוד בכל הנוגע לציבור. אתם חייבים לייצר אבחנה בצורה חדה בין תהליך ההפרטה, על כל המשתמע מכך, ובין הצורך לקצר בצורה משמעותית את התורים לטסטים ולתת שירות ללקוחות.

איתן כבל, אתה מדבר שוטף, אבל צריך לדעתי להגיד – סליחה שאני אומרת את זה, אבנר פלור, אני מתנצלת מראש, וגם בפני השר, שאני מעריכה – לדעתי אתם משתמשים בהפרטה כדי לא לטפל בנושא המחסור בבוחנים. למה אנחנו לא אומרים את זה בצורה ישירה? הרי מה ההיגיון? כבר חלפה חצי שנה מאז הדיון הקודם ורק בעוד שנה תהיה ההפרטה.

אני רוצה להבהיר לגבי הטווח הקצר. יש מספר פעולות, שהצגתי את חלקן גם בדיון הקודם, שאנחנו מבצעים אותן. כפי שכבר נאמר פה, גם הוספת שעות נוספות וגם עבודה בימי שישי, שעדיין לא כל הבוחנים עושים. לא עבודה בימי שישי ולא שעות נוספות לא עושים כל הבוחנים.

הוא אומר דברים לא נכונים.

אני רוצה להבהיר, ותקשיבו היטב. אם אתם רוצים עזרה ממני אני רוצה את כל הסיוע מכם. שיהיה ברור העניין הזה.

יש לי נתונים.

עשה לי טובה, אני לא רוצה את הנתונים שלך. אני רוצה לתבוע את זה מחנן אהרון עכשיו, לא ממך. אתה תדאג שהתקציבים וכל מה שצריך כדי לממש את זה יהיו, זה הכול. כל אחד ייתן את חלקו בתהליך הזה. תקשיבו היטב, הסיפור של עבודה בימי שישי, אני לא בא לדיון כשלא כולם מגויסים. יש כאן מצב שדורש התגייסות של כולם. אני חוזר ואומר, אני לא נוגע בהפרטה. יהיה דיון נפרד על כל הנוגע להפרטה. אני רוצה לדעת שכל מי שבכותרת הוא ת"פ שלך יודע לתת את השעות הנוספות המתבקשות ואת ימי שישי המתבקשים. צריך להכריז על חצי השנה הראשונה, מ-1 במרץ למשך חצי שנה לפחות, זו תקופה שבה כולם מתגייסים לפרויקט, להוריד באופן משמעותי את זמני ההמתנה לבחינות. אתה יודע לתת לי את האנשים?

כן. אני רוצה לומר לך שהבוחנים כבר שנתיים עושים את זה. לא כולם. בהבטחה שאנחנו נתנו, למרות שחרב ההפרטה מונחת על צווארם, אנחנו בסך הכול נותנים לו את החבל.

החבל שאתה נותן לו כשאתה לא מתגייס. חנן אהרון, מה הטענה? האם אתה חושב שקל לי לשבת פה? קשה לי להסביר את זה ציבורית. אתה חושב שהשר הזה פראייר? הוא בא לציבור, יושב מול עיתונאים ואומר: "הכול 'על הפנים' ואם אני מייצר הפרטה יהיו כך וכך תקנים, יהיו בחינות בכל 3 ימים." אנחנו יודעים את זה. אל תיתנו את הכלים לשר, גם אם אנחנו רוצים בתהליך הזה לייצר- - -

לכן אנחנו התגייסו, הבוחנים מתגייסים, ולכן גם לא נקטנו בצעדים ארגוניים מתבקשים, בגלל העניין הזה.

אני זוכר.

אנחנו עדיין פה, אבל ההנהלה שהצגנו בפניה – ישבנו מול המנכ"ל לפני כחודש וחצי ואמרנו לו את התוכנית לשנה, לא לחצי שנה כפי שהצעת, לשנה שלמה, 57,000 טסטים נוספים שאנחנו נותנים, אך לא נענינו.

אפשרנו גם לאלה שהיו אמורים לפרוש עד סוף השנה הארכת שירות, זה עוד דבר, וגם אפשרנו ל-10 בוחנים בתוך המשרד שלא משמשים יום-יום כבוחני נהיגה גם עבודה בימי שישי. הם יכולים לייצר בכל יום שישי יותר מ-60 טסטים.

איזה שיעור מן הבוחנים עובדים בימי שישי?

קרוב ל-100 בוחנים.

בימי שישי המוטיבציה גבוהה אז עובדים בערך שלושה-רבעים מן הבוחנים. אצלי אין אחד בפה ואחד בלב. חנן אהרון הוא הסגן שלי בשגרה כאשר הוא לא תוקף אותי אז אני אמרתי לו את זה. אני נקי, אגב, אני רק שבועיים פה. אמרתי לחנן אהרון: הבאתם את זה על עצמכם.

אל תיכנס לזה. לא, לא, לא. מרגע זה לא מעניין אותי מה עשיתם עד היום. אני רוצה לדעת מה אנחנו כותבים בפרוטוקול ברגע זה. אני רוצה להוציא הודעה לעיתונות. אני רוצה לדעת מה אכתוב בה.

מה עם התקנים? אין תקנים.

כולם בעלי עניין. אדוני היושב-ראש, בהתאם למשאבים שכבר יש לנו ומוקצים לא צריך ללכת לאף אחד, זה לא סיפור גדול, מהיום למחר. במידה ותהיה התגייסות מלאה של הבוחנים לשעה הנוספת בכל יום שניתנה להם ולימי שישי אנחנו מסוגלים בנקודת הזמן הזאת להוסיף בין 6,000-7,000 מבחנים בחודש.

ומה עם גיוס בוחנים חדשים?

אני עונה ליושב-ראש.

לא אתן לאף אחד לדבר. אני רוצה להבין בדיוק.

זה החלטה שלא דורשת עכשיו הזזת הרים.

אני רוצה להבין בדיוק. אתם מוסיפים שעה- - -

לכל אחד מ-130 הבוחנים. קוראים לזה "קוד 8". זה שעה נוספת.

"קוד 8" זה שעה נוספת לכל בוחן.

שתיכנס לתוכנית העבודה הממוחשבת.

לאלתר. פלוס עבודה בימי שישי. כמה עובדים באחוזים?

מתוך 130 בוחנים יעבדו בימי שישי כ-85 בוחנים.

למה השאר לא עובדים בימי שישי?

אי אפשר לחייב אותם.

לא ביקשתי לחייב אף אחד אבל אי אפשר לבוא ולהתבכיין אצלי.

אני מוועד הבוחנים בירושלים. אני 21 שנים בוחן. אנשים לא מבינים שיש בוחנים שמגיעים למקום העבודה, זה שעתיים, וכשהם עוזבים זה עוד שעתיים, ביחד זה 4 שעות, ונותנים עוד 9 מבחנים, שזה קרוב ל-10.5 שעות. בוחן כזה עובד קרוב ל-15 שעות ביום. איך אתם רוצים שבוחן יעבוד 15 שעות ביום?

צודק.

אני אישית בירושלים לפעמים נותן 18 מבחנים ביום.

זה רע מאוד.

אמרתי לאבנר פלור, אם יתחייבו לי שלא תהיה הפרטה אני מוכן לעבוד 24 שעות ביממה.

אני לא רוצה שתעבוד 24 שעות ביממה.

חברים, אל תגידו את מה שלא צריך להגיד. תנו לי להגיד את זה בעצמי. שמעתי אתכם.

אני אומר לאבנר פלור בידידות, גם כלפי השר שהוא חבר שלי, בזה אני לא מוכן לשחק עם אף אחד יותר. תבינו, אני אגייס אותם, הם יתגייסו, חנן אהרון והאנשים יתגייסו. וגם בצורה מושכלת כי אני לא מוכן לשלוח את הילדים שלי לעשות טסט, גם אם הבוחן יעביר אותם, באופן כזה. אגיד לך משהו, הוא גם לא יעביר אותם. טסטר שחצה את הגבול הזמן הסביר על ההגה הראש שלו כבר לא מרוכז, צריך כבר לחשוש ממנו. צריך לקחת את זה לתשומת לב. לא ידעתי שזה כך, באמת לא חשבתי, אתם צודקים. לכן צריך למצוא את נקודת האיזון, שהם עובדים קשה ולא מתבטלים, אבל גם שהזמן יהיה סביר. לא מעניין אותי השעתיים שהוא נוסע ולאן הוא הולך. אף אחד לא מדבר אתי על השעתיים שלוקח לי להגיע לפה בבוקר מראש העין וכל מיני דברים מן הסוג הזה, זה לא מעניין.

אני צריך את ההתגייסות של שעה נוספת ושל ימי שישי, אבל את מילת הקודש, אני צריך תקנים שיחזירו אנשים לעבודה לפחות לחצי השנה או לשנה הקרובה. בלי זה, אתה "מכדרר" אותי, אם אתה לא יודע לתת לי מענה לעניינים האלה. אני אומר לך שוב, לא אתעסק ברגע זה לא בעניין ההפרטה ולא בשום דבר אחר. אני רוצה לדעת איך בשנת 2016 אנחנו מקטינים בצורה משמעותית את זמן ההמתנה לטסטים.

נמצא כאן נציג משרד האוצר שיתייחס לדברים. בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש. כפי שציינו נציגי משרד התחבורה, במהלך משותף ניסינו לתגבר את כל מה שניתן במסגרת כוח האדם הקיים והמשאבים שאפשר לגייס מתוך המשרד, את כל האנשים שלא עובדים בשוטף בנושא הזה. זה אמור לתת תוספת משמעותית למדי.

צריך להגיד שמהלך ההפרטה, שדובר עליו רבות, מטרתו בדיוק לפתור את כל המצב שאנחנו נמצאים בו כבר עשרות שנים.

עזוב, אנחנו לא שם.

זה חשוב כי הנושא הזה מתקדם, המשרד עובד על זה במרץ רב.

אם הייתי יודע – לא משנה עכשיו אם אני מתווכח אתך או מסכים אתך – נניח שבעוד 3 חודשים ההפרטה הזאת כבר תצא לדרך, אבל אנחנו לא שם.

נהיה שם. להבנתי לוחות הזמנים, כפי שהוצגו לנו, קצרים מאוד.

נפגשנו עם משרד התחבורה ונאמר לנו – ויושב כאן אבנר פלור שיכול להעיד על זה – שההפרטה תצא לדרך לכל המוקדם בסוף שנת 2016.

אי אפשר להתחייב.

אני לא צריך את העזרה שלכם בעניין הזה. אני לא מקבל את דבריו של אלון מסר. אתה מנצל לטובתך את העובדה שאנשים לא מבינים מה קורה פה ואני מנצל את ההבנה שלי כדי להגיד את זה לטובתי. לְמה אני מתכוון? הרי אתה יודע שאין סיכוי בעולם, עוד לא נולד המשרד שיצליח לסיים את זה בתוך 3 חודשים, גם אם השר לא עוסק בשום דבר אחר אלא רק כל היום מפריט. זו המציאות, אתה יודע את זה, ולו רק כדי לקבוע, לזמֵן, שעורכי-הדין יסיימו להכין הכול. אני אומר את זה כדבר אובייקטיבי, לא כרצון לחבל בתהליך. אני לא שם בכלל. גם כשהמערכת עובדת וכולם באים בכל בוקר להתעסק רק בעניין הזה.

אני תובע, ואם לא אזי אתבע שהשר יהיה כאן בשבוע הבא, לא אקיים שום דיון של משרד התחבורה אם לא יהיה מענה. נכון, השר יהיה כאן בשבוע הבא, ב-1 בפברואר. אבנר פלור, אני רוצה תשובות ברורות איך אתם בשנה הקרובה – אל תערבב פה את עניין ההפרטה, אין לה דבר וחצי דבר עם התהליך הזה, היא לא קשורה בכלל. יש כאן התגייסות שיודעת כבר לתת "סגירה" מסוימת. אני יודע שיש לכם את הפחד לדבר. אל תגייסו תקנים. יש אלף ואחת דרכים לבצע התקשרויות עם אנשים שהם מחוץ למערכת. המדינה המציאה כבר את כל השיטות. אין בעיה למצוא שיטה להביא אנשים לחצי שנה על חוזה מסוים. פנסיונרים של משרד התחבורה שעסקו בזה ישמחו לבוא ולתת כתף לפרק זמן, התגייסות כמו למילואים. לא עושים את זה? בצבא עושים את זה, אני מכיר אנשים שגייסו אותם לפרק זמן מסוים ולאחר מכן הם משתחררים. פנו אליהם וביקשו מהם: "תחזרו, תנו מעצמכם חצי שנה או שנה כי יש לכם תחום התמחות מסוים מאוד, עד שנסיים את תהליך ההכשרה של האחרים."

אתם חייבים לעשות את זה. אם לא, איזה פרצוף יש לי? זה מביך. שר עם תודעת שירות גבוהה מאוד לא יכול לא לתת תשובות. לא מעניין אותי אם הוא נפגש איתם או לא נפגש איתם, זה לא העניין. אני רוצה תשובות.

אעלה את זה גם בפני השר. אבנר פלור, תביא את הדברים לתשומת לבו. אפגוש אותו אני מניח היום במליאה. אסב את תשומת לבו לעניין הזה. ושוב אני אומר, אני לא מתעסק עכשיו בהפרטה. פה אתם חייבים לתת מענה. בשורה התחתונה, מאז הפגישה ביוני ועד היום עברה חצי שנה, זה היה "כדרור" ארוך שלא קידם אותנו בכלום.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30.