הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 162

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, א' באדר א התשע"ו (10 בפברואר 2016), שעה 9:30

ההסכמים בין חברת דואר ישראל והמדינה

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

נאוה בוקר

דוד ביטן

עבד אל חכים חאג' יחיא

דב חנין

יוסי יונה

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

נורית קורן

מיכל בירן

איתן ברושי

מסעוד גנאים

מיקי מכלוף זוהר

אוסאמה סעדי

נחמן שי

איציק שמולי

עו"ד רן שיטרית - ראש מטה השר, משרד התקשורת

עו"ד פאדיה זידאן - מנהלת מחלקה בכירה, משרד התקשורת

אלחנן שפירא - יועץ שר התקשורת

שמעון שוהם - משרד התקשורת

יפעת יאיר - רפרנטית ברשות החברות הממשלתיות

מוריס דורפמן - סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

פיני קבלו - סמנכ"ל כנסת ורווחה, מרכז השלטון המקומי

מיה אבישי - דוברת החברה, חברת דואר ישראל

חגי עינת - יועץ משפטי, חברת דואר ישראל

הרצל בר מג - סמנכ"ל רגולציה, חברת דואר ישראל

דני גולשטיין - מנכ"ל דואר ישראל, חברת דואר ישראל

חיים מזעקי - סמנכ"ל תפעול, חברת דואר ישראל

דב פרימוביץ' - סמנכ"ל כספים, חברת דואר ישראל

אביחי רזווג - מ"מ כספים, חברת דואר ישראל

יורם מימון - מנהל בנק הדואר, חברת דואר ישראל

רלי מלאך אטיאס - עוזרת מנכ"ל, חברת דואר ישראל

שלמה קוגן - סמנכ"ל משאבי אנוש, חברת דואר ישראל

שמעון פרג'ון - יו"ר ועד עובדי חברת הדואר

בני כהן - יו"ר ארגון סוכני הדואר

ז'קלין ויזמן אלפסי – מנהלת סיעת כולנו

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

לאה ורון

תמר פוליבוי

ההסכמים בין חברת דואר ישראל והמדינה

בוקר טוב לכולם, אני מבקש לפתוח ישיבה של ועדת הכלכלה, אחרונה לשבוע זה. גברתי מנהלת הוועדה, חברי חברי הכנסת, רשמת פרלמנטרית, דובר, אורחים נכבדים, ברשותכם, אני רוצה להתחיל דווקא מאירוע קשה שהתרחש הלילה בהקשר של הדיונים שלנו אתמול בוועדה. ועדת הכלכלה יצאה לסדרת דיונים מאוד אינטנסיבית במאבק בקטל בדרכים. אני לא רוצה לחזור על כל הדיונים, אני אשמח מאוד שבוודאי חברים מוועדת הכלכלה יהיו שותפים קבועים בדיונים. אני הזמנתי גם את כל חברי הכנסת. אבל בדיוק עסקנו אתמול בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית בנושא, ו"התבשרנו" – במירכאות כפולות ומכופלות – על שתי תאונות קשות. אם אינני טועה, חמישה הרוגים בין הלילה של אתמול להיום. זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת. מכאן אנחנו שולחים תנחומים למשפחות. אני אומר את זה מעבר לעובדה, שזה לא הולך להיות רק שיח, גם תהיינה החלטות. ברור לי שחברי הכנסת מכל סיעות הבית יירתמו כולם, אולי לסיפור הקשה ביותר שתוקף אותנו מדי שנה. תודה.

אדוני היושב ראש, אני גם משתתף ומצטרף לדברים שאמרת. התאונה בכביש 31 ליד היישוב חורה, בה נהרגו וקיפחו את חייהם שלושה צעירים ממשפחת אבו אל קיעאן – אני מצטרף לתנחומים.

(אומר דברים בשפה הערבית. להלן התרגום החופשי: )

אללה ירחם עליהם.

"אלעמר אִלהם".

בנושא תאונות הדרכים אנחנו מתכוונים לשתף פעולה עם הוועדה, כיוון שהנושא הזה הוא אסון.

אנחנו שייכים לאללה, ואליו נשוב.

אללה ירחם עליהם.

אני רוצה לברך אותך קודם כל על ההחלטה לקיים על זה דיונים במסגרת הפיקוח על הממשלה. זה ממש פיקוח על הממשלה, מה הממשלה עושה ומה הפקידות עושה בעניינים האלה. זאת מכת מדינה והגיע הזמן שניכנס לתוך העניין הזה.

תודה. השותפות שלכם והגיבוי שתיתנו בוועדה הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך. תודה לכם.

ברשותכם, אני רוצה במעבר חד לעבור לעניין חברת הדואר, תכנית ההבראה של דואר ישראל. אני רוצה להזכיר לכם שלפני מספר חודשים קיימנו כאן דיון. אני רוצה להזכיר בדיוק את אשר נאמר בדיון ההוא ולהתחבר לדיון היום. חברת הדואר בעצם קרסה. כל ניסיון לתאר זאת במילים עדינות, מכובסות, אין לו שום מקום. זה איננו מבצע להרים את חברת הדואר מהרצפה, זה אפילו להוציא אותה מתחת לאדמה. אני מכיר את הדברים מקרוב וניהלתי לא מעט פגישות ושיחות, זה רק היה כפשע שהחברה תיסגר. יש רגעים שהעסק היה מתרסק שם לגמרי, והוא היה שם לגמרי. הגיע מנכ"ל חדש, בירכנו אותו בברכת ברוכים הבאים. בתקופה הזו, אדוני המנכ"ל, אני התחייבתי, אנחנו חברי הוועדה התחייבנו להביט מן הצד ויחד עם זאת לעקוב מקרוב על כל אשר אתה התחייב להוביל לשינוי משמעותי אמיתי.

ברור לנו שבלוח הזמנים הזה, אנחנו לא נמצא את עצמנו במצב חדש לגמרי, אבל כן אדוני ציפינו ואנחנו מצפים לראות שינוי במובן הזה, שחברת הדואר עולה על הנתיב, יש לה חזון, יש לה כיוון. ולכן לא שמעת ממני, למרות שתא הדואר שלי – ואני מניח ששל כל חברי הכנסת – הוצף ומוצף בפניות שונות. אדוני המנכ"ל, באמת לא קל לי לעמוד מן הצד ולהגיד: אני נתתי את מילתי, זה לא הוגן, מדובר במנכ"ל חדש, וצריך לתת לו את הסיכוי. ואני יכול לומר לך, כמי שעוקב מקרוב, זה כבר יותר מניצנים. אני שמח.

ניצני שינוי.

כן כן, בוודאי, ניצנים טובים של שינוי. אני רוצה להגדיר בדיוק. כששאלת אותי מה להציג בפני הוועדה, אמרתי: את האמת, רק את האמת, את הקשיים, אבל גם את השינוי, את התוכניות, אבל את האמת. כי בסוף אני צרכן גדול של הדואר – אני במובן המשפחתי, אני זה שהולך להוציא את הדואר, זו הכוונה.

רואים שינוי, ואני רוצה שאדוני יחד עם זאת יתמודד עם הסיפור הכי קשה. יש שני עניינים קשים, ברורים וחד-משמעיים: עדיין הדואר הרגיל שמתאחר בצורה מאוד מאוד משמעותית – חל שיפור, אבל אנחנו רוצים לראות את הדברים ולעקוב מקרוב, ובסיכום דבריי אני אגיד מה אני מצפה לראות בדואר החבילות להמתנה. אני רוצה שתיתן לי את התשובות ברגעי הפיקים, בלחץ. כולנו יודעים שאתה יכול לתת לי סניף בראש העין ראשון עד חמישי והכול בסדר, אבל ביום שישי קטסטרופה.

שבע דקות.

זה כשאתה מגיע, לא כשאני, אבל עזוב, אתה רוצה שאני אתאר להם? יש עכשיו שיטה טובה של פתק כמו בקופת חולים, לקחתי אותו והלכתי לסופר, סיימתי את כל הקניות והן היו ארוכות, חזרתי מילאתי לוטומט כדי לא להתעכב – צריך, כי אנחנו לא מרוויחים פה.

זכית?

איזה, בחיים שלי לא.

מפלגת העבודה, איך תזכה? אחרי זה נכנסתי לקנות פיצוחים לשבת, חזרתי וזה היה ארוך.

גם האימפריה הרומית נפלה, עוד יבוא יומכם.

אדוני המנכ"ל, חזרתי ועוד חמישה היו לפני, אז אמרתי שאני אבוא ביום ראשון.

אין לי ספק שחל שם שיפור גדול, שאף אחד לא יטעה, אני לא באתי עכשיו לייצר הלקאה, זה לא הדיון. אני יודע שיש שיפור, אבל יחד עם זאת, אנחנו רוצים לראות בצורה ברורה ולעקוב. אני אומר לאדוני, שהחל מהיום יהיה מעקב דו-שבועי בנקודות שארצה לקבל דוח דו-שבועי על הקדמות במקומות הקשים. אנחנו נחליט מה המקומות הבעייתיים, מה הם המקומות הקשים שבהם אנחנו רוצים לראות שחל שיפור.

אני מבקש מאדוני להתייחס בדבריו לסיפור פרשת אבן גבירול.

דבר שלישי, אני רוצה להתייחס למתח הבלתי נגמר, מצד אחד מפיטורי כמות גדולה של עובדים, כמובן בהסכם עם ההסתדרות, נמצא כאן יושב ראש הוועד שמעון, אני יודע שההסתדרות עובדת עקב בצד אגודל כדי להציל את המערכה וגם להציל חלק ניכר מהעובדים. יחד עם זאת, במתח הזה שבו אתה מצד אחד מפטר כמות גדולה של עובדים, ומצד שני מה אתה מצ'פר את אלה שעכשיו מוצאים את עצמם עובדים בסדרי גודל אחרים לגמרי? כמעט כל עובד מוצא את עצמו מ-X עבודה ל-X פלוס פלוס, ואלה דברים שצריך לתת עליהם את הדעת ולהתייחס עליהם.

כן, יש עומס בלתי סביר.

עומס בלתי סביר, עומס בלתי סביר. אני רוצה לקבל את התוכנית של רשות החברות והאוצר לדואר, אם יש דבר שכזה. אני מבקש ממש בקצרה שתדבר דוד ביטן.

אני מסכים לכל מה שאמרת, באמת יש שינויים בדואר. אותי תמיד הרגיז הנושא של הדואר הרשום. אתם רוצים שאני אתמוך בכם? תדאגו ששנה לא אקבל דואר רשום, אבל אני רוצה גם להעלות על נס את התרומה של העובדים לרפורמה הזאת. הם גם תרמו בקיצוצים, בשינויים ארגוניים ובשינויים במספר העובדים וגם העובדים היום עובדים הרבה יותר קשה. כשהדואר יתחיל להתרווח קצת, אני מציע שייקחו גם בחשבון שהעובדים לא יכולים לעבוד משרה וחצי ולקבל תשלום על משרה אחת.

איתן ברושי, בקצרה בבקשה, יהיה לכם זמן לדבר, כי לא נענה על מה שעדיין לא נאמר.

בוקר טוב אדוני היושב ראש וחברי מהדואר, הייתי לפני מספר ימים בביקור במטה הדואר, נפגשתי עם חברים בהנהלה ובוועד העובדים.

אין ספק שהמנכ"ל הנוכחי אלוף ביח"צ.

לא, דווקא - - -

סליחה, אני אמרתי את זה ממקום טוב, לא אמרתי את זה ממקום רע.

היוזמה היתה שלי בעקבות פניות גם אלי וגם כל אחד מהחוויות שלו ויוזמת חקיקה.

אני לא יודע אם יש פה עוד נציגי ממשלה. התרשמתי מהמאמצים ומהנכונות לחשוף את הבעיות וגם את הרעיונות והפתרונות. אבל נראה לי שלא פעם ראשונה אני אומר את זה ונתקלתי בזה, אני תמיד שואל את עצמי קודם כל מה היא הגדרת המטרה, מה היא הגדרת המטרה של חברה ממשלתית, שנועדה לשרת את הציבור בכל רחבי הארץ, בכל ימות השבוע והשנה, שבשמה פועלים להתייעלות או קובעים את התקציבים ואת העלויות. בטרם אנחנו שופטים מעשה כזה או אחר, צריך לשאול את מה אנחנו משרתים ולשם מה.

לכן אני חושב שחסרה גם בתוכנית ההבראה שהוצגה בפני וגם בפתח הדברים שנאמרים פה, לפני שהם נאמרו, מה רמת השירות אליה הם מחויבים. לכן מזה נגזר כל היתר.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, חברי חברי הכנסת, אני ביקשתי את רשות הדיבור כי עוד 10 דקות מתחיל הדיון בה"א הידיעה על הדחת חברי כנסת בוועדת החוקה, חוק ומשפט, אז אני צריך להיות שם.

לא נורא, בטח יעיפו אותך מהר.

גם יעיפו אותי, לכן אני הולך לשם. למרות שאני לא חבר קבוע בוועדת הכלכלה, מצאתי לנכון, אדוני היושב ראש, לבוא היום ולהגיד מניסיוני כחבר כנסת חדש במשך החודשים האחרונים בעניין הדואר – נכון, הבעיות ידועות, העומס, האיחור הבלתי סביר במסירת דברי דואר רשום, התורים הארוכים, אבל מניסיון אישי עם מנכ"ל הדואר הנכנס מזה חצי שנה וגם מנהלי המרחבים, ערכנו סיורים במגזר הערבי בדרום עם חברי מסעוד גנאים בעיר רהט, בצפון כבר ערכנו סיורים אולי ב-10 כפרים וערים. מתוכננים עוד סיורים באזור נצרת, ואני מוצא אוזן קשבת בהנהלה ובמרחבים ונכונות לשפר את השירות הירוד ביותר שהיה במגזר הערבי, העוול והאפליה שהיו בעשרות השנים האחרונות. אז מילה טובה, אבל אנחנו נמשיך ונבקש לשפר את השירות וניתן את כל התמיכה שאתם צריכים פה על מנת להבריא את חברת הדואר שתיתן את השירות הטוב ביותר לציבור. תודה רבה.

תודה אוסאמה. חברים, ממש בקצרה, מיכל בירן, יוסי יונה, דב חנין, מסעוד גנאים.

אני אהיה ממש זריזה. גם אני הייתי בסיור בדואר לאחרונה, ראיתי את המאמצים הגדולים שנעשים לייעל את המערכת. באמת היתה פה עבודה רבה לעשות. אני מברכת על המאמצים, אבל גם מה שנקרא מחכה לכם בסיבוב, כי הפתרון של העסקה קבלנית כדי להתחרות עם השוק הפרטי – אני מבינה את הלוגיקה, מצד אחד אהיה שם לעזרתכם בכל מה שצריך, אבל מצד שני מתכוונת למרר את חייכם בעניין עובדי הקבלן.

תודה לך. יוסי יונה ודב חנין אחריו, ממש בקצרה.

אדוני היושב ראש, אני מחזיק בדעתה של מיכל, גם הסתכלתי לפני בואי לכאן על המצגת, ונראה שם שדברים מרשימים אכן קורים בדואר ובתהליכי ההתייעלות. כולנו אוהבים את המילה הזאת, ואני שבע רצון מכך באופן עקרוני שתהליכי ההתייעלות נעשים בשיתוף פעולה מלא עם יושב ראש הוועד פרג'ון, אז זה משמח.

אבל גם אני רוצה להביע את דאגתי הכנה. אני מבין שבתוך תהליכי ההתייעלות וכחלק מהרפורמה עדיין יהיו שם כ-300 תקנים של עובדי קבלן. אנחנו מקווים, נפעל שהנגע הזה יחלוף לו מן העולם ושזה לא יבוא על חשבון תנאי העבודה של העובדים הללו.

תודה אדוני, שתי ברכות: ברכה על הרחבת סל השירות, אנחנו באמת רואים את זה; ברכה על הרחבת שעות הפתיחה, זה מאוד מאוד משמעותי, לפחות ככל שניסיוני יכול ללמד אותי בהקשר הזה; ושני אתגרים מאוד גדולים: אתגר אחד זה פיתוח בנק הדואר, שהוא כלי מאוד מאוד אסטרטגי, בין היתר גם לתחרות עם הבנקים המסחריים. צריך לפתח את הכלי הזה, המדינה צריכה להיות מעוניינת בו, זו ממש מבחינתי אסטרטגיה. הדבר השני שמאוד מטריד אותי הוא עומס העבודה על העובדים. אתם קוראים לזה התייעלות, אבל הצד השני של המטבע הם עובדים שעובדים קשה מאוד. אני רואה את העובדים בסניף הדואר לידי, אני מתפעל מהם מאוד. באמת עובדים כל הזמן עוד אנשים ועוד אנשים ומשימות ורצים ועושים, עומס עבודה מאוד גדול, צריך לחשוב על זה. ההתייעלות – אסור לה להגיע למצב שבו אנשים קורסים.

היא מקריסה את האנשים.

בדיוק, וההיבט השני שמטריד אותי – אני שומע מתוך שיחות עם עובדי דואר, שיש הרבה אי-ודאות בקרב העובדים על חלק מהתהליכים שמתבצעים, מה עתידם. עובדים הם נכס מאוד מאוד מרכזי של המערכת הזאת, ויש במערכת הדואר עובדים נהדרים. תודה רבה.

תודה דב. מסעוד גנאים בבקשה, נאוה בוקר, עיסאווי פריג', נחמן שי ואחרון יהיה חאג' יחיא.

האמת אני התלוויתי למנכ"ל ולצוות שלו כשהיינו בדרום בעיר רהט. היו לי שאילתות בקשר לדואר ברהט, שם היה עומס, היה רק סניף אחד והיתה היענות. היה אז השר יריב לוין – אני לא יודע, הוא עדיין בתקשורת יריב לוין? הוא שענה לי בזמנו.

הוא עונה לך בשם הממשלה.

התשובה הגיעה רק עכשיו, הדואר הביא לך את התשובה?

שר התקשורת פשוט אף פעם לא עונה לשאילתות, ראש הממשלה לא עונה, גם שר החוץ לא עונה.

אני רוצה שהתשובות תהיינה מהירות יותר מהדואר שמגיע.

מגיעה מילה טובה למנכ"ל, לצוות, למנהלי המרחבים. אנחנו רואים את העבודה הרצינית שהם עושים בחברה הערבית, ביישובים הערביים. הם מנגישים יותר את השירות לכל האזרחים. תמיד אפשר להשתפר, יש עוד בעיות שצריך להתייחס אליהן, אבל כל הכבוד ויישר כוח.

נאוה בוקר, עיסאווי פריג', נחמן שי ואחרון חאג' יחיא.

בוקר טוב, אני לא רוצה לחזור על כל הדברים שנאמרו כאן, התלונות ידועות. בסניף בחדרה אני צריכה לעמוד כשלוש שעות כדי לקבל את הדואר הרשום שלי.

אז תבואי שלוש שעות לפני...

אני מבינה שהתורים גם נובעים מזה שיש הרבה הזמנות באינטרנט.

שישה מיליארד וחצי שקל.

זה שמונה מיליארד.

- - - הרבה מאוד כסף כל ההזמנות האלה, לא?

עכשיו כשיש מערכון בארץ נהדרת, זה חסר סיכוי שינוי התדמית.

אני לא מסכים, אבל נגיע...

אני שמעתי מיושב ראש הוועד שמעון פרג'ון, שנעשים מאמצים מאוד גדולים לייעל את המערכת, ואני מזהה נכונות אמיתית לפתור את הבעיות, ואני מקווה שזה באמת מה שיקרה ובהקדם.

שלום לכולם. דני, אתה נמצא במשחק בית, מה הנוכחות שלך? כי אני לא רגיל שבוועדות נושא כזה מביא כל כך הרבה חברי כנסת ואתה מקבל תשבחות על שמאל ועל ימין. זה לא אחד ולא שניים, זה משחק ביתי.

אני לא אחזור על אותם דברים, אני רק רוצה לדבר באותו הקשר שדב חנין הזכיר, והוא מאוד חשוב לי. לאחרונה התפרסמו במיוחד בחברה הערבית עמלות הבנקים שמשולמות בבנקים בחברה הערבית, במיוחד בנק מרכנתיל ובנק ערבי ישראלי, חברת בת של לאומי.

אבל עכשיו מחזירים את כולם - - -

כן, יש תהליך.

זה בזכותו של חבר שלנו.

דיברו על רמת העמלות שמשולמות שם, דבר שלא נתפס. מצד שני, כל הזמן מדברים על מילת הקסם – תחרות. דני וכל החברים הנוכחים, אני חושב שרק בנק הדואר מסוגל לתת מענה לתחרות, במיוחד ביישובים המוחלשים. מלבד בנק הדואר, אף בנק מסחרי לא מסוגל להתחרות.

הוא יכול לתת שירות, לא תחרות.

אז השירות גורר תחרות, אתה מבין? למה? כי ביישובים המוחלשים רוצים שירות. דני, אני פונה אליך אישית, זאת הנקודה שתהיה במרכז כל הדיונים בעתיד. זו נקודה מאוד חשובה, וכך אתה תיתן שירות לכל הקבוצות המוחלשות.

תודה. אנחנו גם נבקש לבנק הדואר.

אולי גם תתייחס לחילופי ההנהלה, מה נשאר מההנהלה הקודמת שהביא אותנו למצב הזה.

עסקנו בעניין הזה, אני לא רוצה לבזבז את הזמן שלי. נחמן, בבקשה.

מה השינויים שנעשו?

תודה, אני שמח על המפגש הזה. אני מחכה לראות את הנתונים ואת התוכנית. בילינו פה כבר כמה פעמים שעות אחדות בחדר הזה, ונדמה לי שאיתן "התלבש" על הדואר מתוך כוונות טובות כדי להביא לשיפור. כל אחד מחבריי דיבר על שיפור, אני רק יכול להצטרף אליהם, אני מרגיש גם רצון טוב וגם התלהבות. אני רוצה לשבח במיוחד את שיתוף הפעולה בין ההנהלה לבין העובדים. בעיני זה המפתח, בטח אם הוא יהפוך למצב של עימות והציבור ישלם את המחיר, אז טוב שיש פה ידיים שמשתלבות במאמץ משותף. אני רק מבין שאנחנו נמצאים באמצע הדרך, ולכן חשוב מאוד שגם המחמאות והרוח הטובה שנושבת פה ידחפו קדימה, אבל לא ירגיעו אף אחד מהאנשים שיושבים פה שמחויב לרעיון הזה.

הדואר הוא שירות ממדרגה ראשונה, אחד החיוניים ביותר לציבור, ודווקא אותו גל עצום של חבילות למיניהן מלמד עד כמה הוא נעשה חשוב. זה לא שכבר לא שולחים מכתבים – אוקי, אז לא שולחים, אבל עדיין ההזדקקות שלנו לשירות גדלה והולכת. אם אני עושה חישוב האם כדאי לי לעשות משלוח או לא לשלוח או להזמין או לא להזמין, אני פוגע באיכות החיים שלי, לכן צריך להבין את המהפכה הגדולה שהתחוללה בתרבות העולמית ולאמץ אותה.

אמרתי גם בדיון הקודם, אני לא חושב שהדואר צריך להיות מקור הכנסות למדינה. יהיו עוד הכנסות למדינה. ברוך השם, יש לה מקורות הכנסה. הוא קודם כל ומעל לכל צריך לתת לציבור הרחב את השירות הטוב ביותר שאפשר לתת. תודה רבה.

בוקר טוב, אני זוכר את הישיבה הקודמת בה שאלתי שאלה על הקריטריונים, והאם הקריטריונים האלה גם במגזר הערבי, אם אתה זוכר דני. דיברנו על צורך של פתיחת עוד סניף, לפחות בטייבה ובשאר המקומות. אני מבשר שאני גם מתואם עם המנכ"ל ושלקראת סוף החודש פותחים את הסניף השני בטייבה. זה אחד הדברים שצריכים לעלות לפה, כי לא צריכה להיות ביקורת – הביקורת צריכה להיות גם בונה וחיובית. אני פה אומר שהמנכ"ל גם מקשיב, וזה יתרון.

אנחנו יודעים שהדואר היה במצב של קריסה, ומהמצב שהיה בו להגיע למצב האופטימלי זה לא יכול להיעשות ביום אחד, אבל אנחנו רואים את המגמה ואנחנו רואים גם את השקיפות. קראתי את הדוח של מבקר המדינה אתמול, מה עשו ומה המגמות, וראיתי שכן עשינו ושבמקום הזה אנחנו במגמה חיובית, וזה מה שחשוב, שיש תכנית וראייה לרחוק, שתצליח.

האמת שפה מהחברה היהודית נותנים מחמאות – אוקי, אבל העובדה שמהחברה הערבית אתה מקבל אותן - - -

כשזה חיובי.

זה לא מובן מאליו פה.

אין הרבה מערכות במדינה שמשתדלות כך.

אדוני היושב ראש, לא רציתי להעצים וללכת על אותו קו, אבל גם בכפר קאסם היה המנכ"ל ורואים את השינוי מקצה לקצה.

לא הגענו למצב האופטימלי, כפי שאמרתי, אבל אנחנו רואים את הכוונות ואת הכיוון, וזה הצד החיובי ביותר.

אני נותן לך רבע שעה להציג את הדברים שלך. אתה קיבלת רוח גבית. הרוח הגבית היא לא כדי לנוח על זרי הדפנה, אלא רק כדי לתת לך משנה כוח להמשיך את אשר התחלתם אתה כראש המערכת, וכמובן ללא העובדים שום הישג לא היה יכול להתקדם. העובדים הבינו את גודל השעה, וצריך גם להגיד מילה ענקית לטובתם ולזכותם של העובדים שנלחמו על הבית שלהם ונלחמים על הבית שלהם. בבקשה.

כבוד היושב ראש, כבוד חברי הכנסת, אני רוצה להגיד כמה מילים בפתיחה לפני שנדבר על המצגת. הייתי פה לפני שישה, שבעה חודשים במצב קשה מאוד, כמו שאתה אמרת, עם נתוני פתיחה לא קלים ויצאנו לדרך עם רוח גבית של הוועדה. אני חושב שזאת לא רק רוח גבית של הוועדה שהיתה בסיס ליציאה לדרך, אלא גם שיתוף פעולה ממשרד התקשורת, מרשות החברות, מהאוצר, מכל מי שיכול היה לשלב ידיים ולתת לנו תמיכה קדימה.

אני שמח היום להיות פה בוועדה ולהגיד שעשינו כברת דרך ארוכה מאוד, טובה מאוד, שהיא בהחלט משמעותית. היא לא הסוף, היא לא אפילו אמצע ההתחלה, אבל היא בהחלט כיוון משמעותי להרבה דברים – הוא משמעותי לרמת השירות של הדואר הקיים, הוא משמעותי למנועי הצמיחה של דואר ישראל שזה הסחר האלקטרוני ונושא בנק הדואר, שהוא לדעתי היום אלטרנטיבה מאוד טובה לכל מה שהממשלה רוצה לעשות מבחינת סוג האוכלוסייה; ולפני שאני נכנס לזה, אני רוצה להגיד לכם שההישגים לא רעים. התכנית קשה, מורכבת, היא שילוב של כמה דברים – של שיפור השירות, של התייצבות פיננסית. תזכרו שבסוף הדרך אנחנו צריכים גם לשלם משכורות וגם לייצר ערך לחברה, טכנולוגיות ומחשוב וזאת יצירת תרבות של שירות. תהליך כזה לוקח זמן, אנחנו באמצע הדרך.

אחד הדברים העיקריים שהעליתם כאן בשיחה זה שיתוף הפעולה של העובדים. אתם ציינתם את העבודה הקשה, אבל בעיקר אני רוצה להגיד שהעובדים מסתכלים על דואר ישראל בתור בית. הם מסתכלים היום על האזרחים במדינת ישראל בתור לקוחות ולא בתור אזרחים. הם מבינים מה חשוב והם מבינים מה נדרש על מנת לייצב את הבית, על מנת שלא נגיע למצבים כמו שקרו במדינת ישראל, ואנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי. העבודה קשה, אנחנו מייצרים ערכים שיהיה להם קל יותר לעבוד. אנחנו ממש בשותפות עם ארגון העובדים, רואים את הדרך קדימה. זאת פשוט עבודה מאומצת למען מטרה לא קלה.

אני אתייחס גם למה שחבר הכנסת דוד ביטן שאל, זה גם מראה על הכיוון. אנחנו קלטנו לחברה כחמישה מנהלים בכירים. קלטנו סמנכ"ל כספים לוגיסטיקה דב פרימוביץ שהיה סמנכ"ל כספים של טבע ישראל, קלטנו סמנכ"לית שיווק שהיתה סמנכ"לית שיווק של סודהסטרים, קלטנו סמנכ"לית מחשוב שהיתה סמנכ"לית של HP, קלטנו מנהל מרחב הדרום שהיה קצין שלישות ראשי, תת אלוף, מפקד הבקו"ם וניהל חברה עסקית, קלטנו סמנכ"ל לוגיסטיקה שהיה ראש חטיבת הלוגיסטיקה, שזה בעצם הטופ של הלוגיסטיקה במדינת ישראל, וזה לצד החבר'ה הוותיקים. אנחנו מייצרים אווירה שבאה מהעולם העסקי, יחד עם הצוות שמכיר את הדואר, יודע ונאמן לדואר. בסך הכול השילוב הזה הוא מאוד טוב, ואת כל זה עשינו בחצי שנה. זה אומר שאנשים באים ברצון, עם הבנה שיש עתיד לדואר ישראל.

חשוב לי לקבל קודם כל את הנתונים של לפני ואחרי ומשם נתקדם הלאה.

קודם כל כמה מילים על דואר ישראל, תמונת מצב במעוף ציפור: כשני מיליארד, 1.8 מיליארד דולר הכנסות, 5,500 עובדים.

5,500 עובדים היום?

היום.

כמה היו?

היו 6,250.

אתם במגמה משתנה?

אנחנו במגמה להגיע ל-5,050 עד 2018.

לצמצם עוד עובדים?

לצמצם עוד עובדים, אנחנו עושים שיפורים. יש לנו 750 סניפים ברחבי הארץ. חשוב להראות שפתחנו בתוך שנה 190 מרכזי מסירה לחבילות ולמכתבים רשומים. אנחנו החברה היחידה במדינת ישראל שפותחת סניפים. למי ששאל על הבנקים, 750 סניפים, בכל הבנקים ביחד יש משהו כמו 724 סניפים.

כמה היו קודם?

זה מה שהיה, לא סגרנו סניפים, זה סניפים וסוכנויות, אבל 160 מרכזי מסירה חדשים, כשהיו 10.

הגדר מה זה מרכזי מסירה.

מרכז מסירה זה מרכז, שנקרא shopping shop, חנות בתוך חנות, כמו שופרסל.

כמו קבלן משנה.

מאפייה.

הוא מבצע מסירת חבילות.

כולם מרוויחים.

מה המדרג, סוכנות, סוכנות א'?

ב-750 יש כ-500 סוכנויות ו-250 בתי דואר. ה-190 זה נושא חדש ששיפר לגמרי את רמת השירות, הוא זה שהוריד את השירות בסניפים, כי פתחנו עוד 190 נקודות מגע עם הקהל, כשאנחנו יכולים גם בעתיד להרחיב אותם.

כשאנחנו מדברים על בנק חברתי, תזכרו שאנחנו נמצאים בכל נקודה בארץ. ה-750 האלה מפוזרים בכל הנקודות, וה-190 הם פוטנציאל, שאם נרצה להרחיב בהם שירותים בעתיד, לתת עוד שירותים, גם כבנק, אז אנחנו נמצאים בפריסה, במבט קדימה מוכנים להחלטה לתת לנו - - -

אנחנו מעבירים 500 מיליון דברי דואר בשנה. יש לנו 450,000 חשבונות בנקים וכ-40 מיליון חבילות. דבר לא פחות חשוב זה היציבות הפיננסית של הדואר – היינו ב-2% רווח תפעולי תזרימי, והשנה אנחנו מסיימים ב-9%. זאת מהפכה של בערך פי שלוש, פי ארבע משנה קודמת, ככה שאנחנו עושים גם וגם וגם, גם שיפור השירות וגם יציבות פיננסית לחברה.

מי שמתעניין בדואר האלקטרוני, הדואר האלקטרוני קפץ במדינת ישראל במשהו כמו שלוש שנים פי שניים, אפילו פי שלוש. אנחנו נמצאים היום עם 40 מיליון חבילות. כדי להגיד לכם למה אני מאמין שהדואר נותן שירות טוב בתחום החבילות, ישראל היא המדינה שצומחת הכי הרבה ב-OECD בתחום הגידול במספר החבילות.

אבל מה היה הסיפור שקראתי באחד מכלי התקשורת, לגבי eBay כמדומני?

ב-eBay יש 10,000 ספקים. ספק אחד שמספק בקושי 100 פריטים למדינה כן סיפק או לא סיפק, עשו מזה פוסט בפייסבוק, הפוסט הזה רץ קדימה. איביי העולמית העבירה מכתב לעיתונות, שהיא עובדת טוב מאוד עם דואר ישראל, והיא מרוצה מאוד, ואני כבר אומר לכם שדואר ישראל בדירוג של ארגון הדואר העולמי נמצא ב-top 10 של נותני השירות.

תעבירו את זה גם לארץ נהדרת...

ארץ נהדרת זו סטירה, עזוב...בקיצור, מסחר מקוון קרוב לשמונה שקל – זה מוריד את יוקר המחיה בצורה מהותית, דרמטית.

בינתיים לא מרגישים את זה.

בביגוד של ילדים אין מי שלא מרגיש את זה בארץ. זה תלוי, יש תחומים שכן, יש תחומים שלא.

בביגוד של ילדים מרגישים את זה מאוד.

קנינו חמש תחפושות במקוון.

אני מקווה שבדקתם שזה לא דליק, כי אנחנו עסקנו בזה במכון התקנים...

איך שהגיע, לקחתי גפרור והדלקתי, זה לא נשרף...היתרון של זה, שגם התחפושות בארץ דליקות, אבל מצד שני, אתה לא צריך לכבס, יותר יקר לכבס את זה.

למה אתם לא קונים תוצרת ישראל? אני לא מבין את העניין הזה. מזמינים את כל זה מחוץ לארץ, אז מה עשינו פה? זה לא הדבר הכי טוב בעולם.

בכוונתי לקיים דיון רחב, אני עוד לא יודע באיזה סדר, על כל העניין הזה של היבוא, היצוא והמתח המתקיים בכל הנוגע לזה – גם לגבי העסקת עובדים ישראלים, חברות מחוץ לארץ, כל הדברים שנוגעים ליוקר המחיה, השפעתם, ייבוא מקביל והמתח שכל הזמן מתקיים.

אני אלך קדימה ואחר כך אחזור לזה. כדי לשפר את זה, אנחנו הולכים למספר צעדים מאוד רחוקים. אנחנו מקימים עכשיו מרכז לוגיסטי מאוד גדול, של 15 דונם, על יד שוהם, שהוא יקבל את כל הסחר המקוון מחוץ לארץ ויניע אותו תוך 48 שעות לנקודות המסירה. אנחנו מקימים כ-100 לוקרים, מחסנים אוטומטיים.

ראיתי כבר חברות אחרות שעושות את זה.

אנחנו נעשה את זה יותר טוב.

אחת הדרכים להתחרות זה לאפשר את המרכזים הלוגיסטיים האלה לחברות בישראל. הרי אחת הבעיות כשאתה רוצה לעשות מסחר מקוון זה שאתה צריך להחזיק מלאי וצריך לשנע אותו. לעסקים קטנים ובינוניים זה מאוד קשה. הרי מה קורה באמזון? אני עסק קטן, אני נותן אותו למרכז הלוגיסטי של אמזון והם מטפלים בכל ההפצה. התקיים על זה דיון בנושא מסחר מקוון לעסקים קטנים ובינוניים. שווה לעשות על זה חושבים, כי אולי דואר ישראל יכול להיות העורף הלוגיסטי. נעשתה על זה הרבה עבודה בשנה האחרונה.

תודה רבה. אנחנו כבר מתחילים לנוע עם הדבר הזה, למשל עם חברה שנקראת גרופון. נכנסנו לשיתוף פעולה, ומה שאתה אומר אלה בדיוק הנקודות - - -

שנית, אנחנו משיקים השבוע שירות "הדואר בא אלי", שנותן אפשרות לשלוח הביתה. מקימים את מרכזי המסירה ומרחיבים את כל נקודות המגע. בעוד כמה חודשים תוכלו להיכנס לאינטרנט, להגיד: אני רוצה שהדואר יגיע לכאן, לכאן או לכאן, תבחרו לאן אתם רוצים שתגיע חבילה – או הביתה, או למרכז הזה, או לכנסת, או לאן שתרצו.

לכנסת עדיף שלא, זה עובר בידוק ושיקוף.

קודם כל, שיפרנו את השירות. זמני ההמתנה בסניפים היה נקודה מאוד קשה.

אנחנו רוצים לקבל את הנתונים כדי לשים את האצבע עליהם. כמה זמן לקח למכתב להגיע בעבר וכמה היום, ולאיזו נקודה אנחנו רוצים להגיע?

איפה המוקדים הבעייתיים ביותר, האם הגעה לפריפריה או דווקא באזור גוש דן?

אני אתחיל מזמן המתנה בסניפים, שהיה נושא מאוד כאוב בעבר. גם לא יכולנו למדוד אותו. אם אתם תשאלו, אני יודע שפעם היה 20 דקות זמן המתנה רגיל ו-30 דקות בזמן העומס. אני יכול להגיד לכם שהיו מקומות של שעה וחצי וגם שעתיים, ולא מדדנו אותו, ומיד אני אסביר מה עשינו. היום אנחנו בממוצע ארצי נמצאים בזמן המתנה של בין שמונה ל-11 דקות. יש עדיין מקומות בעייתיים. אנחנו יודעים לזהות כ-10 מוקדים בעייתיים בישראל – באשדוד, אשקלון.

פרדס חנה, חדרה.

לגבי חדרה אני מוכן לערוך אתך ביקור שם, בבית הדואר בחדרה. היום הוא ברמות שירות מדהימות, הוא עבר שינוי דרמטי. יכול להיות שהסוכנות שם, אבל צריך לבדוק אותה.

אתה מדבר על הדואר המרכזי?

המרכזי, המרכזי עבר שינוי דרמטי. את מוזמנת לבוא אתי לביקור עכשיו.

אז יכול להיות שבחצי שנה האחרונה באמת המצב השתפר.

לגמרי, על זה אני מדבר.

הוא היה אצלנו בפעם הראשונה לפני חצי שנה.

אם את מדברת על לפני חצי שנה, אנחנו לגמרי במקום אחר. שבע, שמונה דקות בסניף המרכזי, אני יכול להראות לך את זה עכשיו און-ליין.

יש לי כמה טפסים שמחכים לי בבית, אני הולכת לבדוק.

אנחנו נמצאים היום בשמונה עד 11 דקות המתנה, ובימי העומס בקרוב ל-20 דקות. היו מקומות שזה היה שעות.

אתה אומר שיש לך 10 מוקדים שהם עדיין - -

- - שהם עדיין בעייתיים, לא ברמה שהיתה בעבר. אולי הסניף הכי בעייתי שהיה לנו זה סניף הורדוס במזרח ירושלים שמשרת 300 תושבים. זה היה סניף שזמן ההמתנה בו היה כשעתיים, שעתיים וחצי, והיום – שבע דקות. יש סניפים, שכשאני אומר בעיה, זה 20 דקות, 25 דקות, ושם אנחנו רוצים להגיע ל-10 דקות, על זה אנחנו עובדים עכשיו – אגב, נכון שאף אחד לא בפריפריה. יש הרבה סניפים במגזר הערבי, שאני קורא להם לא ראויים. אנחנו עוברים איתם עכשיו אחד, אחד על מנת לשפר אותם, עם הרחבה ועד פתיחה של סוכנות מקבילה. אותו דבר אנחנו עושים במגזר היהודי וגם בערים מעורבות, כמו לוד, שהיינו לאחרונה. יש תהליך מאוד מורכב, אני רק אומר כבוד היושב ראש, זה לוקח זמן, זה למצוא מקום לסוכנות, לפתוח, להרחיב, אלה הכול תהליכים לא קלים.

בנושא של פתיחת מרכזי מסירה, 190 מרכזים, היינו עם 11 לפני, והיום אנחנו עם 190, ואנחנו מתכוונים עד סוף מרץ - - -

רובם במרכז הארץ?

רובם בכל האזורים, זה מתפזר.

הרחבנו את שעות הפתיחה בבתי הדואר משש בערב לשעה שמונה, 180 יחידות. בתחילת התוכנית היינו באפס, היום אנחנו עם 180 יחידות שעובדות עד השעה שמונה בערב.

לגבי הפתיחה בשעות הערב, הרבה פעמים אנחנו כלקוחות מתבלבלים מתי פתוח פה, מתי פתוח שם. האם השינוי הזה הוא שינוי across the board עם אותן שעות פתיחה? אם אני עכשיו עובר מתל אביב לחדרה, השעות יהיו זהות?

יש 180 סניפים, אותו דבר, across the board. אגב, אנחנו לומדים את זה, כי אנחנו רואים שאנחנו פותחים, אבל אנשים עדיין מעדיפים לבוא בבוקר.

התקנו מערכות ממוחשבות לניהול תורים. היינו עם 150 יחידות, והיום אנחנו נמצאים עם 315, הכפלנו את הכמות. זה אומר שכאשר אדם מגיע, הוא יכול להזמין תור, להיכנס, להסתובב ולקנות פיצוחים ולחזור חזרה, וזה אומר גם שאתה יכול להזמין תור באינטרנט או בסמארטפון. אתה יכול להיכנס להזמין תור ואתה יכול להיכנס ישר בלי המתנה.

למה הזמנת התור הזו? היא קצת בעייתית. זה כמו בכביש, תחשוב שתעשה הזמנה להגיע לצומת לפני. אני עומד כמו ילד טוב ובא מישהו שעוקף אותי מימין ומשמאל.

גם קח בחשבון שהקשישים לא בדיוק יודעים להזמין.

רובם מגיעים שעה לפני.

או מבקשים מהנכד להזמין.

כשאני לוקח את הכרטיס, אני ממתין בצורה מסודרת.

אבל איתן, מתקדמים טכנולוגית. אנשים יתרגלו, זה לוקח זמן.

אתה יודע מתי אתה יכול לעשות את זה? זה כמו שאמרתי בדיון אחר על הרכבת, שהוסיפו קרון לקבוצות. כשאף אחד לא מחכה בחוץ והקרון לא צפוף - - -

זה מתחבר למה שאתה אומר – התחלנו לעשות את זה, כשאנחנו הורדנו את זמני ההמתנה ל-10 דקות. זה כבר מאפשר את זה, כי גם אלה שממתינים - - -

מאה אחוז.

זה הולך ביחד.

הדבר הבא – אם אתם זוכרים את הפתקים האדומים שקיבלתם הביתה כדי לקחת דואר, זה הולך ונעלם. אנחנו היום כבר ב-600 סניפים וגם ב-200 מרכזי המסירה עובדים עם אס-אם-אסים. אנחנו שולחים אס-אם-אס, האס-אם-אס מגיע. באותו רגע שאתה מקבל אותו, אתה יכול ללכת לסניף ולקבל את המוצר. זה מקדם את האנשים.

זה ממש חשוב.

בואו לא נתלהב, המבוגרים – לא לכולם יש אס-אם-אס, גם בחברה החרדית רוב המכשירים כשרים למשל.

נכון, אז אנחנו עובדים גם בחברה החרדית. היה לנו כנס לפני שבוע. אנחנו עובדים בחברה החרדית לשמור להם על הפתקים וגם לעשות מרכזי אינטרנט בטוח, שהם יוכלו לגשת לשם ולהזמין תורים, שזה יהיה מרכז שבו יוכלו לקבל שירותים נוספים, אבל גם להזמין את התורים. אנחנו נותנים פתרונות ספציפיים לאוכלוסיות ספציפיות.

כשאין מספר טלפון על החבילה, מה אתם עושים?

אם אין מספר טלפון, בסוף יש כתובת, אנחנו שולחים פתק ללקוח.

אדוני המנכ"ל, אני לא רוצה להפריע לך, אבל אני צריך ללכת לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

מה יש לך לעשות בוועדת החוקה, חוק ומשפט?

אני הולך לראות שהכול מסתדר שם.

מה יש לך, אתה לא חבר כנסת שם.

חבר הכנסת גטאס, אני מבקש ממך...

אתם הולכים ללבות אש.

לא הולך ללבות אש, אני רק הולך לראות מה קורה. הרי זה יכול היה להיות אצלי בוועדה ונתתי את זה לוועדת החוקה, חוק ומשפט, אז כנראה שלא רציתי ללבות אש, נכון? קצת התייחסות לעניין. חבר הכנסת גטאס עושה בעיות.

עכשיו אתה תגרום למכלוף גם להתפרץ, הוא חייב אחריך.

רציתי לשאול, קיבלתי הרבה תלונות על סניף הורדוס בירושלים.

הוא אמר.

לא שמעתי, התייחסתי לגטאס. יש שם שיפור? אני צריך לענות בפייסבוק לאנשים.

שיפור דרמטי משעה וחצי לשבע דקות.

יפה, כל הכבוד.

אתה מוזמן מפה לנסוע לשם.

המנכ"ל, תסביר מה זה אומר שאתם תיפגעו מפתיחה לתחרות, ומה אתם תפסידו כשאחרים ירוויחו בחברות הפרטיות ואתם תשרתו מדן ועד אילת. אולי זה חשוב לכנסת, כי הולכים להצביע היום על חוק הדואר.

אני רוצה לענות למה ששאלתם ולתת לכם עוד מידע. מי שאין לו מספר סלולרי על הפתק, אנחנו מתחילים לבנות data base של כל הלקוחות שלנו, ומי שאין לו, בפעם הבאה כשהוא מגיע, אנחנו נקבל ממנו. ה- data base הזה, גם אם לא יהיה לך אותו שם בסוף, אנחנו נדע מי אתה לצורך העניין. יותר מזה, נבנה אתר מיוחד, שבו תוכל להיכנס ולא להגיד: איפה החבילה שלי? אלא להגיד: אני איתן כבל, אני רוצה לדעת מה מגיע לי, מה נמצא בדרך, איזה מכתבים רשומים אצלי ואתה תוכל לראות את זה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שהנתונים הם יפים, וגם רואים אותם במצגת שלפנינו. יש כמה שאלות, כולל על השלבים הבאים של הרפורמה שאמורים להיות מאושרים בקרוב. שווה שיותר נראה איפה המקומות הבעייתיים.

תחרות מכיוון אחד, אבל עכשיו הם בתחרות עם ידיים קשורות.

בדיוק, הם לא יכולים להתחרות.

אדוני, יש לך בדיוק עוד שלוש דקות לסיים את המצגת. יש לי גם סדרה של שאלות, שנוגעות לבנק הדואר, כל מיני הצעות חוק שהממשלה מניחה על הדואר, ואנחנו רוצים לדעת האם זה פוגע, מקדם, איפה זה בדיוק עומד. אני גם רוצה לשמוע את מוריס דורפמן, שאנחנו מברכים אותו, הוא מגיע כסגן מנהל רשות החברות.

אולי יקדמו אותך...

יש אופק, יש אופק ניהולי, דורפמן...

אני ארצה גם לשמוע גם עמדתך וההתייחסות שלך לגבי התוכניות מן הצד שלכם, כי יש לי תחושה – יכול להיות שהיא מוטעית לגמרי – שזאת לא פעולה מקבילה, אלא פעולה שכל אחד חי לו במערכת משייטת משלו. יכול להיות שכל מה שאתם מביאים מתואם ומוסכם, או יכול להיות מתואם ולא מוסכם. אנחנו נרצה גם את הדברים האלה לדעת בדיוק. אתה יודע על מה אני מדבר, נכון מוריס? אם לא, אני אפרט לך.

מאחר שראיתם את זה ואתם כבר יודעים, אני אעבור על זה מהר. נקודה חשובה שיש לנו מוקד טלפוני, שההמתנה בו היתה מאוד ארוכה והוא היה מפוזר על כל הארץ. המוקד הזה אוחד, והוא עבר שינוי טכנולוגי דרמטי והוא מתחיל בימים האחרונים לקבל את השדרוג שלו ולתת שירות טוב יותר לאזרחים.

את כל השאר ראיתם. אני לא רוצה להיכנס לזה שמספר העובדים ירד. אנחנו עובדים עם תכנית הבראה אחד לאחד, המדדים הפיננסיים משתפרים.

לגבי מה שחבר הכנסת ברושי שאל, הכול נופל בבת אחת – חוקים, תחרות, עוד דברים. אני תמיד אומר לחבר'ה שלי: אני עולה על הליכון כזה, וכל שעה מעלים לי את השיפוע של ההליכון ומוסיפים לי קילוגרם על הגב. היה טוב אם היו מרווחים את הדברים, אנחנו בעד תחרות ותמיד היינו בעד תחרות, אבל אם היו מרווחים את הדברים – אני יכול לתת לכם דוגמה מוזרה, אנחנו יחד עם משרד התקשורת בתהליך פתיחת אפשרות שהדואר יוכל להתחרות בכלל על העולם העסקי. היום אנחנו מחויבים למחיר מסוים והחברות המתחרות יכולות לתת כל מחיר, אז זה ברור שילכו אליהן. משרד הפנים הוציא היום מכרז להודעות לבוחר. אנחנו מבקשים ממשרד הפנים לדחות את המכרז בחודש, כי עד אז אנחנו נבשיל עם משרד התקשורת להיכנס לתחרות, והם לא רוצים. זה דבר מוזר שהמדינה – חלק מהמדינה - -

- - שלחה אותך לעשות את העבודה ולא - -

מכשילה אותם.

- - שלחה לעשות את העבודה, להתמודד עם הדבר הזה, בסוף הדרך לא אומר מכשילה - -

אני אומר.

- - אבל לא נותנת לנו אפשרות להתמודד, וזאת בעיה מאוד קשה.

אגב, אפילו בכנסת הם הולכים לאבד חצי מיליון דברי דואר בשנה בגלל השינוי עכשיו במבנה הקשר לבוחר, והם לא יכולים להתמודד לתת לנו מחיר – שוב, כי לקוח גדול שולח 14,000 בבת אחת, והם לא יכולים להתמודד לתת לנו מחיר יותר טוב.

שאלה שלא ענית עליה והיא שאלה מאוד חשובה לי, ואני מניח שאם לא לכל חברי הכנסת, בוודאי לרובם. הנטל שנופל על ציבור העובדים – אני יכול להזכיר, שאתה הצגת מצגת של כ-5,000 עובדים ואתה גם אמרת שעוד כ-450 הולכים למצוא את עצמם מחוץ למערכת. המשמעות היא שהם צריכים לעשות את כל מה שהיה בעבר פלוס כל האתגרים. איך אתה אחד שאמרת שאתה מרגיש שכל שעה מגדילים לך את השיפוע ומוסיפים לך קילו; אני יכול להגיד לך שהעובדים מרגישים שכל שעה מגדילים להם פי שניים את השיפוע ומוסיפים להם שני קילו, לא קילו אחד.

אולי היתה אבטלה סמויה?

הכול יכול להיות, אבל אני אומר את זה במצב שבו העובדים נרתמו כדי להציל את הבית שלהם וויתרו וגם מוותרים בהסכמים שיושב ראש הוועד הוביל אל מול ההסתדרות, אל מולכם. אבל אני גם רוצה לדעת, שיש מחשבה על ציבור העובדים. אני אומר לך משיחות שאני מנהל באופן אקראי, לא משהו שהוא מכוון או אינטרנטי או שמישהו פונה אלי, הם ממש מרגישים בקריסה, ואין לכך תמורה הולמת.

בהקשר הזה כדאי שנשמע גם את יושב ראש ועד העובדים שמעון פרג'ון.

אני חושב שהמפתח – ביום שבאתי לפה לפני חצי שנה ואמרתי שיש סיכוי לקחת את הדואר למקום אחר, זה בגלל שהסתובבתי חודש ימים עם העובדים בשטח וראיתי את המצוקה שלהם, אבל ראיתי את הברק בעיניים. אנחנו עושים כמה דברים – אני חושב שאנחנו עברנו את הדרך העיקרית. הפיטורים המסיביים של העובדים התפעוליים עברו בסוף 2015 וזה הגל הכי גדול. אנחנו מתייעלים בשיטות העבודה ובדרכי העבודה, מוסיפים כלים לעובדים. המצב הוא לא קל, אני חייב להודות שהוא לא קל, אבל אני חושב שבעבודה משותפת של שינוי תהליכים, של שיפור שיטות עבודה, של מעבר מבתי דואר ישנים למרכזים אזוריים גדולים - - -

דני, אבל האמת שאני רוצה לשמוע את שמעון, את הפרספקטיבה שלך קיבלנו.

אני מסכם.

אתה פוחד ששמעון ידבר?

אני? אני למדתי, אני עבדתי בהרבה ארגונים ולמדתי שאם אתה לא הולך יד ביד עם העובדים, אתה הולך לבד. בסך הכול, יש לנו 5,400 עובדים, מה יש לנו עוד חוץ מהעובדים? לקוחות. זה הדבר הכי חשוב.

אנחנו נעביר לשמעון את רשות הדיבור, אבל כדי שהדיון גם יהיה ממוקד, אתה דיווחת על כך שאתם רוצים להוריד את מצבת כוח האדם בעוד 450 עובדים, כך שתעמוד על 5,050. בישיבה של ועדת הכספים לפני כחודש ב-4 בינואר קיבלנו דיווח מהרצל בר מג, שיש בכל זאת 300 משרות, כשעל פניו מועסקים לפחות 600 אנשים במשרות הללו, כי הם בחצי תקן וכו'. על פניו, לא צריכים עובדי קבלן – אני לא מבין את ההיגיון, למה עכשיו לפטר את ה-450 האלה כשיש לכם עוד 300 משרות?

ברשותך אדוני היושב ראש, העבירו לי שאלה בטלפון צופים שצופים בשידור.

מה, יש אנשים שלא עובדים?

יש אנשים שמסתכלים דרך מקום העבודה, זה יותר גרוע...

"אני צופה בישיבה בוועדה, אנא תשאל מתי ירשמו את שם השולח של הדואר הרשום? אולי איני רוצה לקבל את הדואר, ובוודאי לא להמתין בתור?".

כמה פעמים הגעתי לדואר לגבי דואר רשום, ובסוף זו ועדה ארצית שמזמינה.

עיסאווי, איך זה קשור לוגית לזה שיושב ראש הוועד אמור לדבר?

אני קיבלתי את זה בפלאפון.

אבל עשית עכשיו הסחת דעת מהנושא.

אני לא יודע מה עמדת הדואר, לא דיברנו על זה אף פעם, אבל זה נמצא אצלך בוועדה לדעתי, כי זה עבר קריאה טרומית, אז למה לא נקדם את זה? מה אתם חושבים על זה?

עיסאווי, יושב ראש הוועד בא לדבר ואתה לוקח את זה לכיוון הזה?

חברים, זה יקודם. שמעון, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, אני אתייחס נקודתית לבעיה שעלתה כאן, אבל ברשותך אדוני היושב ראש, אני גם מבקש להתייחס בכלל לכל מה שקורה כאן. לגבי העובדים והמתכונת שהעובדים עובדים. אני חושב שכל מילה שתעלה כאן, לא תשקף את מה שעובר על העובדים. כל החברה עובדים במתכונת חירום, זאת בעצם ההגדרה שנמצאת בחברת הדואר היום – במתכונת חירום כולם, דרך ההנהלה, דרך העובדים, דרך כולנו ביחד. המצב אליו נקלענו מחייב אותנו למתכונת חירום. אלו אותם עובדים, אותם אלפי עובדים שבמשך שנתיים יצאו להפגנות ברחובות ובמשך שנתיים זעקנו מעל כל במה להציל את הפרנסה שלנו. שם היינו, ואלה אותם עובדים שהיום רואים את מה שקורה, ואני יכול להגיד שזאת גאווה עבור כולנו לשמוע את חברי הכנסת, לשמוע אותך אדוני היושב ראש, לשמוע את התכנית של המנכ"ל, לדעת ולהבין שיש לנו אופק. אבל אני אומר באותה נשימה, זאת מתכונת חירום. במתכונת חירום אפשר לעבוד בתקופה מסוימת, לא לאורך זמן.

אני מתחבר למה שהציג המנכ"ל, כי אני מכיר את זה, אני לא שומע את זה כאן פעם ראשונה. אותן טכנולוגיות חדשות ואותן תכניות שנערכים אליהן, הן אלה שאמורות תוך כדי תנועה למתן את קצב העבודה שקיים כיום, כי הקצב הוא קצב כמעט בלתי אנושי.

אבל – וכאן אני גם רוצה לענות לך חבר הכנסת ידידי יוסי יונה – הלוואי ולא היינו צריכים לא לפטר 450 ולקלוט עוד 450. לצערי הרב, ההסכם שאליו אנחנו אולצנו להגיע, אני אומר את זה כאן, אולצנו בגלל מדיניות כושלת של ממשלה שהובילה את חברת הדואר לאן שהיא הובילה. אנחנו אולצנו להגיע להסכם, שאם לא היינו מגיעים אליו, היינו נכנסים תחת הקפאת הליכים, ואתה מכיר את הסיפור. המתכונת של 5,050 משרות, פשוט כפופים תחת ההסכם. אנחנו מכבדי הסכמים ומכבדי חוק, ומשם נגזר עלינו כולנו לעמוד בהיקף משרות שכתוב בהסכם. הלוואי שנוכל לפתוח יחד כולנו את ההסכם ולהרחיב את היריעה כדי לספק עוד כלים ועוד עובדים - - -

שמעון, בימים אלה אנחנו עובדים על הצעת חוק בוועדת הכספים, שבתום ההסכם שלכם, לא יאפשרו יותר את ההעסקה הקבלנית הזאת. יש יתרונות וחסרונות להיות חברה ממשלתית, וזה בא גם עם אחריות.

אני קודם כל מברך על מה שאת מובילה, אני באמת מאמין ואני חושב שצריך להוקיע את כל העבודה של עובדי הקבלן. גם ידידינו הטוב יושב ראש ההסתדרות הרי מוביל את המהלך. אבל חשוב לציין, שאי אפשר לעשות מהלך נקודתי כזה רק על הדואר ולהשאיר את השוק פרוץ להעסקה של עובדי קבלן, כי אז אנחנו ניפגע פעמיים, ולכן בואו נירתם כולנו להוביל את זה ברמה ארצית על כל המשק ולא על הדואר בלבד.

תודה לך. לא עניתם לי לגבי התגמול, האם יש היערכות לתגמל עובדים שעובדים בלחצים מאוד גדולים עכשיו?

ראה, אנחנו בחברה ממשלתית וכל התגמולים הם על פי הסכמים. התגמול האוטומטי הוא שעות נוספות, התגמול האוטומטי הוא הפרמיה. אנחנו תמיד בעד תגמול, ואני יכול להגיד לך מתוך חדרי חדרים, שאנחנו תמימי דעים, שבעזרת השם כשנייצב את החברה הזאת ונגיע לאן שצריך לחוף מבטחים, גם לשיפור האזרח, אנחנו בהחלט נשב - - -

גם זו אמירה. אם זה נאמר מנציג העובדים, אני יכול להגיד שאני לא מרגיש שאני יכול לנוח על זרי הדפנה, אבל אם זו תשובה שבאה ממך, אז אני יכול להגיד: אוקי, בדיון הבא נעלה את זה ביתר שאת כדי לראות לאן זה הולך.

מאה אחוז.

רציתי לשאול לגבי הצעת החוק.

חשוב לי לשמוע לפני כן את רשות החברות הממשלתית. מוריס דורפמן, חבר ותיק בבית, בוועדה הזאת.

אני לא רגיל לאווירה - - -

אלה שאוהבים לריב, נמצאים כרגע בדיון אחר...

שלא תתרגל רק...

יש שני תהליכים שאנחנו נמצאים בעיצומם: אחד זה יישום תכנית הבראה של החברה – והתייחסו לזה קצת – כשאנחנו נמצאים באמצע הדרך. דני הראה פה את המספרים של הדואר והשיפור במצב הפיננסי של החברה. צריך לזכור שחלק ניכר מהשיפור הפיננסי נובע מכך שהמדינה הזרימה כסף לפרישת עובדים, שחוסכים עלויות לחברה.

כמה?

עד היום 236 מיליון שקל כבר הועברו, ואמורים לעבור עוד חודש או פחות - -

- - בסך הכול 470 מיליון שקל לכל ה-1,200 עובדים.

זה חלק מתוכנית הבראה, זה לא דבר חדש.

לצד זה היתה העלאת תעריפים בחלק מהשירותים שהדואר נותן. הדברים האלה עוזרים בטווח הקצר לייצב את פעילות החברה, וכמובן שהם עושים מהלכים מאוד מאוד רציניים, הנהלת החברה יחד עם העובדים, ואני חייב להגיד שגם מהצד זה נראה שיתוף פעולה מאוד מאוד מאוד מרשים ובאמת ועד מאוד מאוד אחראי, אבל בעצם אנחנו נמצאים באמצע הדרך ואנחנו מן הסתם עוקבים אחרי החברה והאופן בו היא מתמודדת עם תכנית ההבראה והעמידה שלה ביעדים.

לצד זה, אנחנו נמצאים בעיצומו של יישום תיקון 11 לחוק הדואר, שמתייחס לבנק הדואר, מה שכבר הזכרתם. לבנק הדואר מונה לא מזמן דירקטוריון שהחל לפעול. לפני חודש ימים מונה לבנק הדואר מנכ"ל, דורון ארבלי, חלקכם בטח מכירים אותו, הוא היא ראש רשות המסים בעבר. אנחנו נמצאים בשלב – אני מקווה שבשבועות הקרובים תאושר כניסה לתהליך הבאת משקיע לדואר, מה שיאפשר הזרמת הון עצמי לבנק הדואר, כדי שיוכל לעשות פעילות שהיא יותר קרובה לפעילות בנקאית. היום יש מרחק מאוד גדול בין השם "בנק הדואר" לבין שירותי בנקאות שהוא נותן, ואנחנו כן רוצים להגיע לשם.

ברשותך, אני רוצה לאתגר אותך בשתי שאלות הנוגעות לעניין הזה. אחת – אני רוצה להזכיר שבדיון הקודם שוחחנו על בנק הדואר ועל מחויבויות שונות, שצריך להגיע אליהן כדי להשלים את הדירקטוריון ובעקבות כך גם להמשיך את התהליך. קיבלתי מכתב מראש הממשלה, מתוקף תפקידו כשר התקשורת לאחרונה, שבו הוא מודיע לי שטרם הצליחו להשלים את המהלך. אני מבקש ממך, מוריס, לדעת מדוע זה עדיין לא מצליח לצאת אל הפועל?

שתיים – ארצה ממך גם התייחסות על הדיבורים שעולים מעת לעת לגבי הפרטת הדואר. אני זורק את זה כך, יכול להיות שזה עורבא פרח, אבל בכל זאת אני מבקש התייחסות לעניין הזה.

לגבי תיקון 11, הוא כולל ארבעה סעיפים שצריך לעמוד בהם: אחד – מינוי דירקטוריון לבנק הדואר, דבר שכבר בוצע; שניים – הון עצמי, שזה תלוי בכניסת משקיע, שזה סדר גודל בין 100 ל-150 מיליון שקל שצריך להגיע לבנק הדואר, כשלהערכתנו ברגע שייכנס שלב ראשון למכירת מניות בחברה, זה יאפשר את הזרמת אותם סכומי כסף לבנק הדואר; שלוש וארבע – הסכם תשלומים בין הדואר לבין בנק הדואר, הדברים האלה הם חלק מתוכנית עבודה של הדואר היום. ההערכה שלנו שעד ספטמבר השנה התהליכים האלה יושלמו, ואז יש סיכוי מאוד טוב, שעד סוף 2016 ניתן יהיה לסיים את יישום תיקון 11 לחוק הדואר.

מוריס, איך אומרים? אתה יצאת לגמרי מהאטמוספירה בתשובה, ואתה יודע לעשות את זה כשאתה רוצה. יכול להיות שאתה רוצה להתרחק מהגז, אבל אני רוצה להחזיר אותך פנימה אל תוך התהליך. אני רוצה לקבל תשובות קצת יותר ברורות. אתה ואני מכירים את המערכת הציבורית כבר הרבה מאוד שנים, וכשאני מקבל תשובות כאלה, שאני לא יודע לגעת בהן, אני נהיה מודאג.

אני אומר את זה קודם כל לגבי בנק הדואר. כולנו עושים עיניים, זה לא עניין של מה בכך. הציבור נושא לכך עיניו ומתייחס במידה רבה לבנק הדואר כסוג של בנק חברתי. גם שר התקשורת התייחס לדברים באופן הזה. כשהכול בידיים שלנו, של המדינה בעצם, למה אנחנו לא מצליחים להוציא את זה מן הכוח אל הפועל בצורה הרבה יותר מיטבית ויותר מהירה פעם אחת, ופעם שנייה שוב אני רוצה לחדד את העניין הזה, אני מחכה לגבי ההפרטה וכל ההתכתשות הזו בין השר. אני חס וחלילה לא מתכוון שתתייחס לעניינים האישיים, ברור.

זה גם לא אישי.

כן, בוודאי, הרי שום דבר לא אישי...הכול אישי כמו ב"קוזה נוסטרה". אני לא אומר את זה מהממד האישי, אני אומר את זה בממד המקצועי.

בממד הציבורי.

יישום תיקון 11 עליו אתה מדבר, הוא אמור להקים את בנק הדואר או להביא אותו למצב שהוא יוכל לקחת צעד קדימה כדי להיות בנק. כדי שאיזשהו גוף, חברה תוכל להיות בנק או לקבל רישיון בנקאי, היא צריכה לעמוד בהרבה תנאים: הדבר הכי בסיסי, זאת צריכה להיות חברה נפרדת, ובנק הדואר היום אינו חברה נפרדת, עובדי בנק הדואר הם עובדי הדואר, כל הנהלת בנק הדואר הם עובדי הדואר, ובעצם השלב הראשון הוא להפוך את בנק הדואר לישות עצמאית, וזה תהליך שאנחנו בעיצומו.

אני לא מבינה מה הלוגיקה. כל היתרון שלהם בין היתר זה הפריסה, זה המנגנון.

זה לא אומר שהם לא יכולים להשתמש בזה, אבל - - -

הוא אומר שטכנית הם צריכים לייצר מנגנון, שתי ישויות. חברים, אני לא רוצה לפתוח את הדיון. אותי מעניין דבר אחד – מוריס, מה זה, כל יום מקדישים לזה 10 שניות? כבר חלפה למעלה משנה מאז שתיקון מס' 11 אושר, שלא נדבר ממתי עוסקים בעניין הזה.

איתן, אם אפשר יהיה יום אחד לקיים על זה דיון, זה חשוב - - -

הדבר הכי בסיסי שיהיה - - -

מוריס, אתה עובד במכונת כביסה הכי מהירה בעולם, אתה מכבס אותי, ובאתי מגוהץ ונקי הבוקר.

אני מצטער שאתה מרגיש ככה, אבל זה לא נכון.

אתה ממש מסובב את המכל מהר, אתה עושה לי סחרחורת.

אז אני אדבר לאט.

מוריס, אל תדבר לאט, תדבר לעניין.

כדי שבנק הדואר יקום, הדבר הכי בסיסי כדי שיוכל להיות ישות עצמאית זה שיהיו מנכ"ל ודירקטוריון. אלה דברים שקרו רק לאחרונה, אני לא יודע איזה תהליכים לקחו קצת זמן, מנכ"ל יש מה-14 לינואר השנה. מרגע שיש מנכ"ל, מרגע שיש דירקטוריון, יכול להתנהל תהליך של הסדרת היחסים בין הדואר לבין בנק הדואר.

תן לי לוח זמנים.

עד ספטמבר - - -

ספטמבר זה המון זמן, אתה יודע מה יכול להיות עד ספטמבר מוריס? הבג"ץ יחליט לבטל את מתווה הגז, אתה יודע כמה דברים יכולים לקרות. עזוב מוריס, אני רוצה להגיד את הדבר הבא – גברתי, אני ארצה שקודם כל תצא פנייה מסודרת, יכול להיות שאבקש קודם פגישה סגורה לא במסגרת כל הוועדה. אנחנו ננסה להבין בדיוק, אני מודאג כשנותנים לי תשובות טובות, ואני נהיה מודאג פי כמה כשאני לא מבין את התשובות שנותנים לי. זה נושא שאנחנו מאוד מאוד מאוד רוצים לדחוף קדימה, וזה נראה לי לא הגיוני. אני חושב שגם לממשלה יש אינטרס עליון, זה לא משהו פוליטי עכשיו, יודעים להתחבר לגמרי סביבו.

אני רוצה לתת לך מידע שיאיר את עיניך. קודם כל, אנחנו מתקדמים קדימה, ומתקדמים קדימה בקצב גדול מאוד. אתה לא צריך שזה יהיה בנק, עוד לפני זה היום השירותים שבנק הדואר נותן לאזרחים הם בין 60% ל-100% פחות מהבנקים המסחריים, ואנחנו נותנים שירותים מגוונים ושונים. אנחנו נמצאים בתוך תהליך של לחץ. החוק היה ב-2012, אנחנו בתוך משימות רבות, בין היתר המשימה הזאת, ואנחנו לא עובדים פעם ביום, אלא כל היום כדי לייצר את התהליך הזה, אבל כבר היום בנק הדואר נותן שירותים מקיפים.

אין ספק שיש התפתחות, אני עדיין - - -

שתדעו שנותנים שירותים לתושבים בעלויות של 60% עד - - -

אדוני המנכ"ל, קודם כל תודה על המידע הזה, אבל עדיין זה בסדר גמור, אנחנו רוצים לראות את התהליך נסגר.

כדי להבין, הרי היתה אמורה לבוא תכנית, שבחלקה היה צריך להיכנס משקיע, באיזה היקפים?

20%, ההערכה שלנו שזה אמור להספיק להון העצמי שנדרש לבנק הדואר.

והכסף ייועד לאן? האם הוא יהיה כסף שיגיע למקומות הרלוונטיים?

זה הון עצמי, כדי לתת שירותי בנקאות.

אבל הוא יגיע להשקעות בפיתוח הדואר?

לא לא, לבנק הדואר.

להון עצמי פשוט?

לייצר את ה-backing.

אבל עדיין השליטה תהיה ציבורית?

התכנית מדברת עד 40%, כאשר 60% מן הסתם אין שום תכנית שמדברת על זה שהשליטה תעבור - - -

בכל מקרה זאת נשארת חברה בבעלות המדינה?

מוריס, ספר על ההפרטה, על מה שהתפרסם בכל כלי התקשורת בבקשה.

הגשנו תכנית למכירת עד 40% מהדואר בשני שלבים – כניסת משקיע ב-20% שזה שלב ראשון, ושלב שני זה מכירה ציבורית לבורסה, כאשר שוב השליטה, 60% יישארו בידי המדינה והשליטה בדואר נשארת בידי המדינה. היו לשר האוצר הערות כאלה ואחרות.

איזו חברה כזו יש בשוק היום ששיטה כזו נעשתה בה, חברה ממשלתית שהפריטו אותה בדרך הזאת?

יש תהליכים שבה נעשתה הפרטה מלאה בחלקים. כרגע זה משהו שלמדנו מהעולם, תהליכים מאוד מקובלים, שבהם בחברות ממשלתיות נכנסים משקיעים פרטיים. יש ספרות מאוד רחבה, שמדברת על כמה זה תורם לחברות, הופך אותן ליותר טובות. המטרה הכי בסיסית היא שזה יזרים כסף לחברה, לפעילות שלה, וישאיר אותה בידי המדינה.

די, אורי יוגב כתב זה – להפריט כל מה שזז, זאת תפיסה אידיאולוגית.

ברשותך, אני רוצה להבין עוד דבר. אחרי שהחברה תהיה חזקה, בריאה, או שכמו תמיד תמכרו אותה בהפסד?

התוכנית היא להביא משקיע בשנה הקרובה לחברה כדי להזרים את הכסף, כדי לקחת צעד קדימה את בנק הדואר.

בקיצור, צריך דיון על העניין הזה.

קראתי על הערכת השווי – מתי היא נעשתה, או על בסיס מה נעשתה הערכת השווי, שעל פיה רוצים להציע את זה?

זה בדיוק מה שאני אומר.

אבל עשו את זה בלי הנדל"ן.

מוריס, העניין ברור.

מוריס, אתה מסכים שכל מה שהופרט עד עכשיו נמכר בנזיד עדשים? שיש לנו סיבה לדאגה?

מיכל, קודם כל יש לנו סיבה לדאגה.

תמיד.

אנחנו מכירים איך הדברים מתנהלים. אנחנו כן נקיים דיון על העניין הזה. אדוני, אני אומר את זה לך, יש שני שלבים בתהליך: השאלה הגדולה – האם החברה צריכה לעבור הפרטה, כן או לא, זה ויכוח שיש בו גם ויכוח אידיאולוגי, ויכוח שהוא מעבר לעניין; ויש גם שאלה שנייה – אם כן, איך כבר כשאנחנו רוצים לקבל תוצאה שאתה רוצה שיתחרו עליה בחוסן, שכולם ירצו להיות חלק ממנה, ושלא נמצא עוד פעם את עצמנו – אני מעדיף לא להגיד. מוריס תודה, כמו תמיד, נעמת לנו ולא נתת לנו את כל התשובות.

חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני חושב שלמרות שהדואר בשנה, שנתיים האחרונות הוא אולי הגוף הכי חבוט במדינה, יש פה נקודת מפנה מאוד מאוד משמעותית. המנכ"ל רמז - - -

יש עוד מקום אחד שהוא לא קיבל מחמאות אחרי כולנו, עכשיו תתיישר.

בסופו של דבר, צריך לזכור שהציפיות שיש לכל אזרח מהדואר, זה ברור – לתת שירות ברמה גבוהה ושהדברים יגיעו בזמן – הן ציפיות מובנות, לגיטימיות והן במקומן. אבל צריך להגיד עוד דבר שבשנה, שנתיים האחרונות, לפני שיצאנו לדרך עם תכנית ההבראה, גם המדינה לפעמים עשתה כמעט כל מאמץ כדי לתקוע מקלות בגלגלים של הרכבים של הדואר. אני שמח מאוד על נקודת המפנה הזו, ואני שמח עוד יותר על השותפות שנרקמה בכהונה הזאת בין ההנהלה לבין העובדים.

אני חושב שדני, אתה מביא אתך תפיסה חדשנית לדואר, שהיא באמת נדרשת. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, איך אנחנו מסייעים לכם לעלות באותו מדרון שאתה מדבר עליו. אם יוצא מכרז כזה, ואתה יודע מה? אני לא רוצה לגרום לזה שאתם תזכו בכל מקרה, אבל אני גם רוצה לגרום לזה שאתם תתמודדו בכל מחיר, כי אם כל היום מדברים בבית הזה על תחרות, תחרות, תחרות, אז בבקשה, צריך לדאוג לזה שהדברים יקרו; וכמובן שמילה טובה מגיעה גם לוועד העובדים. אם רשות החברות אומרת שמדובר בוועד, שבסופו של דבר מסתכל על התמונה המלאה ובמקביל לכך עושה את עבודתו ונותן שירות לשישה מיליון לקוחות בשנה, אני חושב שזו גדולה באמת לא מבוטלת ועל כך צריך גם להוריד את הכובע.

לסיכומו של עניין, אדוני היושב ראש אתה רמזת לזה בסוף, הכותל שכולם מתפללים אליו בעניין של הדואר זה אותו בנק דואר שאמור לקום.

מה שהיושב ראש לדעתי רמז בדבריו, ואנחנו לא שואלים על הפרטים של דירקטוריון ומנכ"ל, אנחנו שואלים על המוטיבציה. כאשר הממשלה, כל ממשלה רוצה לקדם משהו, אתה מרגיש את זה בקצב ובלוחות הזמנים. וכאן, איך להגיד? כשאתה יושב כאן ואתה אומר לנו "נדבר בספטמבר", זה לא נותן לנו יותר מדי - - -

- - כשתיקון מס' 11 אושר כבר לפני יותר משנה. תודה חבר הכנסת שמולי.

מוריס היה באמצע משפט, הוא התחיל לדבר על ההערות של שר האוצר לגבי ההפרטה. אני רוצה רק שהוא יסיים את המשפט הזה, זה חשוב לי.

כמו שאמרתי, לשר האוצר היו הערות לגבי המתווה שהוצג. אנחנו הטמענו את ההערות, לדוגמה: היה לו חשוב להבטיח, שכל התמורה מההנפקה תוזרם חזרה לחברה, וזה בעצם סעיף שתוקן. היו לו כל מיני דגשים לגבי בנק הדואר שגם הוכנסו.

ומה לגבי עצם ההפרטה, הבעלות?

שוב, זה לא הפרטה.

את רוצה שהוא יגלה לך את כל הקלפים במכה אחת?

אני רוצה לדעת רק כדי שתנוח דעתנו, גולן חזני בכלכליסט אומר והכותרת היא – קרע בין כחלון לאורי יוגב: מתנגד לתכנית להפרטת הדואר שהכין. זאת אומרת, אלה שני דברים שונים מה שאתה אומר. מה שאתה בעצם אומר לי: הערות קטנות, העיפרון היה מחודד מאוד, אז הוא שם כמה דגשים והמשכנו. כותרת כזאת, גם אם היא לא נכונה במלואה, היא מציגה מגמה. זה לא שיש מחלוקת, יש כאן אמירה מאוד ברורה, בעיקר כשזה יוצא משר אוצר.

עלתה שאלה לגבי נושא השווי שצריך לבדוק אותו, ודבר שני זה כמובן היקף ההפרטה, האם זה 20%, האם זה פחות, מה מידת השליטה, כלומר יש חשש מאיבוד איזשהו אחוז משמעותי מהשליטה בדואר. אני חושב שהתפיסה, בוודאי של השר הנוכחי, שזאת צריכה להיות חברה ציבורית - -

בעיקר כשהיא עולה על דרך המלך.

בסדר, יש עוד הרבה מה לעשות בדואר.

- - שזאת צריכה להיות חברה ציבורית, האם הזרמת ההון בהיקפים כאלה או אחרים יעזרו לחברה להתחזק, זה דיון חשוב, כל עוד ברור שזו חברה ציבורית שהיא בבעלות - - -

שמי בני כהן, ואני מארגון סוכני הדואר. ראשית, למי שקבע את תאריך הדיון, אני מזכיר לכם שהיום ראש חודש אדר, ומשנכנס אדר מרבים בשמחה, אז האווירה פה היא נינוחה ולא סתם.

לעניין השקף, השקף מציג כאן 750 סניפים, מתוכם 400 סוכנויות. מתוך 5,500 עובדים, יש כ-1,500 עובדים שהם עובדים עצמאיים שמפעילים את הסוכנויות. דובר פה על תגמול, דובר פה על עובדי קבלן. אני מזכיר לכם שבכל התהליך הזה – ואני יודע שהוא מתבצע – צריך לקחת גם את אותם עובדי סוכנויות, החוזים שלהם אנכרוניסטיים. צריך לקחת את התגמול שלהם ולראות בהם כשותפים מלאים. תודה רבה.

בני, רק תיקון קטן, לא מתוך ה-5,500 – 1,500 עובדי סוכנויות, אלא בנוסף.

בנוסף, זה חשוב.

זה עוד יותר.

זה שמים וארץ, לא דייקת. בדיוק עמדתי לרדת עליהם על הסוגיה הזאת, אמרת לא נכון.

אדוני המנכ"ל , בטרם אני מסכם – כי אני גם רוצה להוציא סיכום אופרטיבי – ברשותך, אני נותן לך את הזכות לסכם את החלק שלך. בנוסף, מה הדרישות שלך מאתנו כוועדה?

לתת לנו רוח גבית. אנחנו מתחייבים להמשיך להניע את המערכת, להניע את מנועי הצמיחה של המערכת.

בנק הדואר הוא נקודה מאוד חשובה. אני אומר לכולם כבר היום, אפשר לנצל את בנק הדואר יותר. עכשיו מדובר על חסכונות לילדים – אני חושב שבנק הדואר זאת פלטפורמה מעולה לזה. נשמח מאוד שהוועדה גם תסייע בתהליך הזה. בסך הכול, תודה ואנחנו נמשיך לדווח לכם.

קודם כל אני רוצה לסכם ולומר כך – אדוני המנכ"ל, העובדה שאתה והדואר קיבלתם מחמאות מחייבת אותך עוד יותר. אני אומר זאת באופן מאוד מאוד ברור, המחמאות הרבות אמנם מגיעות לך מצד אחד, אבל מצד שני מדאיגות אותי מאוד. אנחנו עוד לא התחלנו. אני רוצה שיהיה ברור, חברי חברי הכנסת, עם כל הכבוד לנו ולמחמאות, כשהקטסטרופה היתה כל כך גדולה, איך אומרים? אני אומר את הדברים בצורה מאוד ברורה, אני אומר תמיד כל קוץ במדבר לפרח ייחשב. אני מזהיר, כי קיבלת מחמאות רבות, הדואר והעובדים קיבלו מחמאות רבות ובדין.

גברתי, קודם כל נקבע דיון על ההפרטה ודיון על בנק הדואר. זה דיון משולב, שבו אנחנו נבקש גם את אורי יוגב להגיע לדיון הזה.

אם הוא יהיה עדיין בתפקיד.

יכול להיות שמוריס יבוא.

מוריס בטוח יישאר בתפקיד שלו.

אנחנו נבקש שיגיע כמובן המנכ"ל, יהיה מי שיהיה, אני אומר זאת עכשיו בשיא הרצינות. יש לזה משמעות מאוד גדולה על תהליכי ההבראה שעוברים על חברת הדואר. בעוד שלושה חודשים נקיים דיון מעקב נוסף.

אני מבקש כל שבועיים לקבל דוח מפורט, מצדי תבנו טבלה שיודעת לתת לי את מוקדי הבעיות, השיפור שחל בכל תקופה ותקופה, גם בדואר החבילות, גם בדואר הרגיל.

כל שבועיים זה לא מצומצם מדי?

לא לא לא, אני רוצה כל שבועיים, ואני רוצה לקבל את ימי הפיקים. לפעמים כשאתה עושה סטטיסטיקה, היא מטעה, זאת אומרת האזרח שעומד יותר זמן ביום שישי, סטטיסטית לא עומד, הוא עומד את הזמן המלא. לכן אני מבקש מאוד מאוד לקבל את התשובות.

הוועדה בראשותי תבחן לעומק את הצעת החוק שהונחה בתיקון מס' 12, ובעיקר את הכוונה להרחיב את התחרות, ותאשר את הצעת החוק רק אם תשתכנע שאין בה פגיעה בחברה. זה יהיה דיון מעמיק, רציני. אנחנו רוצים לתת לחברה רוח גבית, כי היא באמת חלק בלתי נפרד מחיינו, אבל אני גם מודיע שתהיה לכם תחרות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.