הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 147

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י"ז בשבט התשע"ו (27 בינואר 2016), שעה 9:30

דיווח שר החקלאות ופיתוח הכפר על פעולות משרדו, תכנית העבודה של המשרד ואופן ביצוע התקציב

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

נאוה בוקר

דוד ביטן

אורי מקלב

רועי פולקמן

יעקב פרי

עיסאווי פריג'

נורית קורן

איתן ברושי

תמר זנדברג

חיים ילין

טלב אבו עראר

אלעזר שטרן

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל

אורי צוק בר - סמנכל כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נדב גלאון - מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גלעד אלירז - יועץ המנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת אביאני - יועמ"ש, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ירון סולומון - מנהל-החטיבה להתיישבות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עלי בינג - רפרנט חקלאות, משרד האוצר

שרון רוברטס - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שלמה קפואה - ראש אגף אגרואקולוגיה סביבה חקלאית, המשרד להגנת הסביבה

סמדר טייב - מנהלת תחום תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

ליאור דגן - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

רחל בורושק - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

דב אמיתי - נשיא התאחדות האיכרים, תנועות ההתיישבות

מיכל לוין - מנהלת מטה התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל, תנועות ההתיישבות

יאיר ריינמן - מנכ"ל ארגוני הקניות הקיבוציים, התאחדות חקלאי ישראל

גלית חזקיה הרשקוביץ - דוברת התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל, תנועות ההתיישבות

דויד הימן - מנכ"ל התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל, תנועות ההתיישבות

אמיתי פורת - מזכ"ל הקיבוץ הדתי, תנועות ההתיישבות

אברהם דניאל - יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל, תנועות ההתיישבות

נועם בלום - חבר הנהלה התאחדות חקלאי ישראל החדשה, תנועות ההתיישבות

אורי נעמתי - מנכ"ל, ארגוני מגדלים

מרדכי אלקבץ - מנכ"ל ארגון מגדלי עופות, ארגוני מגדלים

חיים חבלין - אחראי על החקלאות בתנועה הקיבוצית, תנועות ההתיישבות

שמואל פרום - חקלאי התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל, תנועות ההתיישבות

שמואל לויט - מנכ"ל המועצה לענף הלול, מועצות ייצור ושיווק

דוד ישראלי - יו"ר עמותת מאבק החקלאים, שונות

אריאל ארליך - פורום קהלת, שונות

זכריה רייך - שדלן (פרילוג), מייצג את חוות בודדים

חניתה חפץ - שדלנית (פרילוג), מייצגת את התאחדות האיכרים והחקלאים

מבשרת נבו - שדלנית (גלעד), מייצגת את מועצת הארגונים הכלכליים הקיבוציים

מאיה בובי - שדלנית (גורן עמיר), מייצגת את מועצה מקומית מנשה

לאה ורון

אתי אפלבוים

דיווח שר החקלאות ופיתוח הכפר על פעולות משרדו, תכנית העבודה של המשרד ואופן ביצוע התקציב

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: דיווח שר החקלאות ופיתוח הכפר על פעולות משרדו, תכנית העבודה של המשרד ואופן ביצוע התקציב.

אני מקדם בברכה את שר החקלאות ופיתוח הכפר, גברתי מנהלת הוועדה, הצוות, הרשמת, אורחים וחברי כנסת.

אנחנו כבר בשיח ושיח ארוך כאן. ועדת הכלכלה של הכנסת היא בעצם הבית המרכזי של משרד החקלאות. זה הבית.

אנחנו באמת משתדלים להוציא את המיטב מעצמנו למען החקלאות בישראל ולמען החקלאים. משתדלים למצוא את נקודות האיזון בשאלות מאוד לא פשוטות. שאלות שמצד אחד, נוגעות לחקלאות הישראלית ולנושאים נוספים שאנחנו מוצאים את עצמנו עוסקים בהם. יש התגייסות שאיננה תואמת קואליציה ואופוזיציה. הרבה פעמים אנחנו מוצאים את הוועדה נטרפת ואתה לא יודעי מי בקואליציה ומי באופוזיציה.

כולם בקואליציה של החקלאים ושל החקלאות.

זה משפט מפתח לשר, פתחת טוב.

אפשר לסיים כאן.

האמת שאני יודע שמבחינתך לא היתה שום בעיה.

אני אומר לך, אדוני השר ואומר גם למנכ"ל, שבסך הכול אני כן יכול לומר שיש שיתוף פעולה. לא כל אשר אתם עושים אנחנו מרוצים ותכף אתייחס לכך, אבל בסך הכול הכללי יש שיתוף פעולה. יש סנכרון שהרבה זמן לא פגשתי בו. מה שיפה במשרד החקלאות, שחוץ מהשר והמנכ"ל שום דבר לא השתנה רק הזבובים שכל פעם מביאים תקנות. הכול נשאר אותו דבר. אותן שאלות, אותן בעיות, אותן מועצות. זה מדהים. זה כאילו יש לי דה ז'ה וו. אבל באמת, בכל השנים שאני עוסק בעניין ואני קרוב לתחום, התקופה הזאת שאני רואה חיבור בין כל הגורמים ורצון כן לעשות מהלכים טובים.

מעבר לסקירה שאדוני השר יתייחס אליה וגם בוודאי החברים יתייחסו, ישנן שתי נקודות שלא הנחתי אותן לפתחו של המנכ"ל בשיחתנו ואינני יודע לתת עליהן תשובות. האחת, נוגעת ליבוא הבשר הטרי. פתאום אני מקבל מכל הכיוונים שאלות לגבי האופן שבו נקבעו הכללים, למה חברה מסוימת קיבלה? באמת, אני לא בקיא בזה. אני רק אמרתי זאת. אנחנו כמובן נעסוק בזה בצורה יותר מעמיקה. אינני יודע מי צודק, אני לא בעד הנגד ולא בעד הבעד. אין לי שום עמדה. אני רק מבקש שתינתן התייחסות כיוון שנפתח השוק לפולין ויש חברות שחלקן פנו אלינו וטענו למה חברות מקבלות ולמה חברות אחרות לא מקבלות. זאת נקודה אחת.

הנקודה השנייה שאני מבקש להתייחס אליה. קראתי בכלי התקשורת וגם קיבלתי כמה פניות בעניין, שאדוני השר העביר כ-100 מיליון שקלים ליהודה ושומרון. אני לא רוצה לגעת בצד הפוליטי של העניין ברגע הזה. אדוני, אנחנו יודעים מה עמדותיו, מהימים שהיה תוקף אותי במחסום רמות, כשהיה מגיע לשגע אותי.

הייתי מביא לו פיצה ואז נותן לו גם איזו צ'פחה כדי שיבין איפה הוא נמצא.

עמדותיך ידועות היטב אבל אני מבקש התייחסות עניינית. אנחנו מדברים במשרד החקלאות. זה לא בדיוק משרד שמשופע בתקציבים גדולים מידי. אני מבקש התייחסות עניינית, את הפוליטיקה אני אעשה במקום אחר ובהזדמנות אחרת.

עשית כבר 25 שעות במתווה הגז. יש לך לכל הקדנציה.

אבל פה אני מבקש. אני אגיד כך: לא מעט חקלאים כתבו לי על זה ולא רק מהמקום הפוליטי. אני מבקש התייחסות.

תהיה התייחסות.

אם יש נקודה שיש למי מחברי הכנסת שרוצה לשים איזה זרקור, אני אתן.

עוד דבר. אני רוצה התייחסות נוספת למחירי הפטם. האם המהלך שהובלנו, שבסופו של עניין היתה התחייבות של החקלאים, האם זה בא לידי ביטוי אצל החקלאים, ואיך זה בא לידי ביטוי במדף?

רציתי לשאול. איך יכול להיות שיבוא ביצים, כל פעם שמביאים לנו את הביצים, הביצים האלה לא שוות. או שנותנים לנו רק את עודף הבררה או שאני לא יודע. איך יכול להיות דבר כזה בכלל?

דבר שני. פנינו אליך ואני מבקש שתתייחס לנושא של המכסות לקו העימות.

לא קו העימות, יישובי גדר.

משום מה, למרות שאפשר לפתור את זה בהחלטת ממשלה מאוד פשוטה שנעשתה בעבר, הלשכה המשפטית מתנגדת, דבר שלא יעלה על הדעת.

היתה הבטחה, אדוני השר, להעביר חקיקה ממשלתית בנושא פערי התיווך ולכן גם לא תמכתם בחקיקה הפרטית של ילין.

זה אחד הנושאים שלהם ביקשתי התייחסות.

אני מבקש לדעת האם היתה התקדמות בנושא וזאת על רקע כל אותה חקלאות חברתית ישירה, מחאת הפלפלים וכל אותם דברים שמנו?

ישנם שלושה נושאים. אחד זה בנושא מכסות הביצים והלולים. היינו פה בריטואל הקבוע שבסוף כל שנה אנחנו מאשרים. היתה פה אמירה של כל חברי הוועדה, שאנחנו נאשר בתנאי שבמהלך השנה נראה את ההתקדמות הממשית לכיוון הרפורמה לקראת לולים ללא כלובים.

בנושא פערי התיווך. חלק מהנושאים של יוקר המחיה חוזרים כאן בנושא המזון מהחי שזה הפטם והביצים. להתרשמותי, לא ראינו מספיק עיסוק בתחום של הפירות והירקות שדווקא המחירים שלהם עולים לאורך זמן. האם יש פעילות באופן כללי בנושא הזה?

הדבר השלישי והאחרון זה בנושא העברת סמכויות חוק צער בעלי חיים. אתה כבר חצי שנה בתפקיד. האם יש לך תובנות בנושא הזה? אני יודעת שזה לא מקובל ששר ישחרר סמכות, אבל בהקשר הזה העמדה שלנו היתה להעביר את סמכויות חוק צער בעלי חיים למשרד להגנת הסביבה. האם תוכל להתייחס לנושא ומה עמדתך?

רציתי לשאול את כבוד השר שמחזיק את תיק המגזר הבדואי בנגב ובכל מה שקשור לדיור שם. מה תכניתו לזוגות הצעירים שנמצאים במצוקת דיור אדירה? בנושא זה הייתי רוצה לשמוע את השר.

בבקשה, אדוני השר.

בוקר טוב. תודה רבה ליושב הראש הוועדה. כפי שאמר היושב ראש, אנחנו מרגישים בבית. זה לא אומר שאין ויכוחים ולפעמים דעות אולי כמעט הפוכות, אבל בהחלט מרגישים בבית. אני חושב שפה כולם באמת ביושר מלא ואמיתי רוצים לדאוג לחקלאות, לחקלאים ובהחלט גם לצרכנים במובן של יוקר המחיה.

ברשותכם וברשות יושב ראש הישיבה, חברי הכנסת, מנהלת הוועדה, מזכ"לי התנועות. אני אזכיר רק אחד שהוא חדש. נמצא פה אמיתי פורת מזכ"ל הקיבוץ הדתי. אני מאחל לו בשם כולנו בהצלחה. כמובן נמצא פה מנכ"ל המשרד וחבריי במשרד החקלאות, שבסוף הם הנושאים בטל העיקרי.

יש לנו מצגת קצרה ואחרי זה נרד לפרטים. אם אפשר, תנו לי להציג את זה. אני חושב שאתייחס לכל הדברים שמעניינים אתכם ואולי גם לדברים נוספים. אני נמצא פה עד סוף הישיבה ואני אשמע ואשתדל לענות אם תשאירו זמן.

(מוצגת מצגת)

את החזון של המשרד, אתם רואים מול עיניכם. המשרד יפעל לפיתוח חקלאות ישראל וביסוס ההתיישבות, להבטחת אספקת מזון טרי ואיכותי לתושבי המדינה ולמינוף היתרון היחסי של חקלאות ישראל.

אני אוותר על ההקראה. אני חושב שהיושבים כאן נמצאים כולם באותו מקום. אם יש למישהו מה להעיר אז הוא יוכל להעיר בהמשך. המצגת נמצאת אצל חברי הכנסת ואם יש למישהו הערה על אחד מהשקפים, הוא יעיר בהמשך.

האתגרים של חקלאות בישראל זה ייעול גורמי הייצור: מים, קרקע, הון ועבודה. זה לא רק עובדים זרים אבל בהחלט גם עובדים זרים וגם אחרים. זה מים, קרקע, עבודה, הון, ביטחון וודאות כלכלית יותר גבוהה לטווחים בינוניים וארוכים.

אתה יכול להסביר מה זה מים שוליים?

מים שוליים זה לא המים השפירים, שזה "מקורות" לצורך העניין. זה גם לא מים מושבים, אלא למשל מי שיטפונות. זה בקצה ואתה לא יודע אם יש לך או אין לך. בגולן, למשל, אין. בגולן עשו מאגרים של 25 קוב, שזה בעצם כל המערך שצריך להחזיק את הגולן והם יבשים עכשיו. ירד גשם אבל שם לא ירד. זאת דוגמה אחת.

יוקר המחייה הוא עניין חשוב אבל אני רוצה לומר בצורה הכי ברורה, הוא לא גובר על החקלאות ועל החקלאים. הוא משתלב. הוא לא אנטי, הוא לא מול. מי שמנסה להעמיד את זה מול, אז הוא לא מבין או שבכוונה מנסה ליצור איזה מתח שהוא מיותר. אפשר לעשות חקלאות מצליחה, חקלאים מתפרנסים וגם יוקר המחייה. זה קשור לפערי התיווך, דברים שתכף נדבר עליהם . אני עושה כרגע את העניין הכללי ותכף נרד יותר לפרטים.

הדבר שאתם רואים למטה הוא הסיפור הגדול ותכף נדבר עליו. אני רוצה שתיראו תמונה כוללת ואחר-כך נרד לפרטים. מעבר לתמיכות ישירות זה הסיפור הגדול. אני לא אוהב את המילה מהפכה כי אני חושב שבין אבולוציה לרבולוציה, בדרך-כלל האבולוציה היא זאת שנכונה. יש התפתחות ולא פתאום הכול נשבר. בעניין הזה זה כמעט מהפכה, במובן הזה שמשנים את השיטה. זה גם פותר חלק מהבעיות האחרות. זאת לא רק התמיכה הזאת אלא פותר חלק מהבעיות.

חקלאות זה לא רק ערך כלכלי. אתם רואים את כל העיגולים מסביב. אלה דברים ידועים רק טוב לראות אותם מסודרים ומלאים.

מטרות ויעדים מרכזיים לשנת 2016. אני אגיד מילה על שנת 2015. יושב ראש הוועדה, חבריי חברי הכנסת. תשומת ליבכם שבשנת 2015 ניצול התקציב, שהוא אחד המדדים לעבודת משרד – הוא לא היחיד שבהם אבל הוא אחד מהם – הוא 101%. איך יוצרים יותר מ-100%? יוצרים איזה התחייבויות, הכול ברשות ובסמכות.

מעבירים כסף ליהודה ושומרון.

כן, בעיקר, זה חלק מהעניין.

זה מצריך ממני ואני עושה את זה בכיף, להגיד תודה למספר עובדי המשרד. תרשה לי, אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות למנכ"ל, שאחראי על כל התזמורת ולעובדים הבכירים שלנו. אני אזכיר את סיון, את אורלית, אסף, צביקה ואורי, נדב גלאון ולראש המטה שלי. בקיצור, כולם עבדו. מרגע ששוחרר התקציב היתה באמת התמסרות ועבודה לילות כימים. אני מדבר עם חלק מאנשינו בשעה 1 בלילה כי משהו נתקע שם. מגיעה להם תודה.

אני ממשיך הלאה.

אנחנו נמצאים ב-2016 עם המטרות שאתם רואים מולכם. אין פה איזה חידושים גדולים מאוד בתחום החקלאי. זה לא נוגע פה בדברים חשובים, כמו שדיבר חבר הכנסת טלב אבו ערער על נושא הבדואים. זה לא נמצא פה וזה לא כי שכחנו. פה במצגת התרכזנו בתחום החקלאי. יש אצלנו במשרד עוד כמה גורמים חשובים כמו רשות הבדואים, רשות שירות לאומי, שגם לא התייחסנו במצגת. התבקשנו כאן להציג בעניין החקלאות. אני אענה לך על השאלה ששאלת, בהזדמנות הזאת שאנחנו פה.

יש פה כמה מספרים. לפעמים לא זוכרים על מה מדברים, או לא יודעים. ערך הייצור החקלאי הוא כ-30 מיליארד, ערך הייצוא הוא כ-10 מיליארד. אלה דברים באמת עצומים וחשובים ואנחנו רוצים להעצים אותם.

אני רוצה מילה על המו"פ. המו"פ הוא חלק מרכזי, יסודי - הייתי אומר כמעט תנאי. הוא לא תנאי אבל אי-אפשר בלעדיו – כדי שהחקלאות של ישראל תהיה איפה שהיא היום ואף יותר. מבחינת המחקר והפיתוח והחידושים היא נמצאת גבוה מאוד ואנחנו חושבים שצריך להעצים את זה יותר ויותר. זה אפשרי, הן על-ידי תמיכה ממשלתית יותר גדולה. אנחנו בשיח בעניין הזה עם ראש הממשלה ועם מנכ"ל משרדו אלי גרונר, כדי להביא תקציבים ושיטות. זה לאו דווקא תקציבים אבל גם תקציבים. אנחנו נמצאים בשיח עם השוק הפרטי, שהולך ופונה להשקעות בקרנות פרטיות.

תוכל לומר מילה על החזרת הטעם לפירות והירקות על חשבון המראה? אני אומר את זה במסגרת המו"פ. יש געגוע.

אני עשיתי טעות. מה היתה הטעות? בישיבת הממשלה הבאנו את מכון וולקני בהצגה מאוד צנועה של כמה שולחנות. היה שם, לדוגמה, מיץ מפרי שנקרא קוקטייל, שהוא הכלאה בין האשכולית שאתם מכירים לבין המנדרינה. הוא עבר בציון מאה, כי באמת נותן חלק מהתשובה לשאלה. התשובה האמיתית, כדי שיושב ראש הוועדה יבין כמה טובה הארץ הזאת שהיא ארץ זבת חלב ודבש, אנחנו נשלח את הוועדה לשבועיים לארצות הברית. תאכלו פלסטיק, תחזרו לפה וייגמרו השאלות.

אנחנו רוצים להתחרות עם עצמנו. אני רק מודיע לאדוני שבחוק הבא אתם לא מקבלים כלום, אם אתם לא פותחים שולחן בחוץ.

סיכמנו. אני אמרתי שזאת טעות שלי. אני אתקן אותה.

יש דיבורים להעביר את וולקני לקריית שמונה?

תעשו לי טובה. תנו לי רק את חוט המחשבה. אנין מאוד מנסה לקצר ואני אשתדל לענות לכל השאלות.

הסיכום לגבי ענף הפטם היה בעקבות עבודה מאומצת מאוד שלך כיושב ראש הוועדה עם כל הוועדה, להגיע לאיזה דבר. התשובה היא כן, המחירים ירדו בכ-15% במחיר הסיטונאי. סוכם על 10%. כמובן שצריך לראות את זה לאורך יותר זמן. אני מראש רוצה להכניס את זה לפרופורציה. אבל החקלאים וגם אנחנו מתכוונים לעמוד בזה.

אני אגיד על זה משפט. ב-2015 האוצר הציע חמש או ארבע רפורמות. יושב פה נציגו, עלי בינג. אמרתי לאוצר, כמו שאמרתי לעצמנו: אנחנו נלך ביחד להעביר רפורמות כי צריך לעשות רפורמות. המשק החקלאי לא יכול להישאר במציאות כמו שהוא עשרים ושלושים שנה בלי שינויים מתחייבים. זה נכון בפטם כמו במועצת הצמחים, גם בדגים וכן הלאה. זה יתקיים רק אם זה ייעשה ביחד. היות ויש רצון מצד כולם – לפי דעתי גם החקלאים נמצאים היום במקום שיש הבנה שצריך לעשות שינויים. השאלה כמובן מה הם, עלותם וכן הלאה. זה לא דבר פשוט אבל זה כן חשוב שיש הסכמה עקרונית. אנחנו נעשה את זה השנה. אנחנו לא אפשרנו ב-2016 לעשות את הרפורמות האלה. אני חושב שהשנה נוכל לנצל את הזמן. אם לא יהיו הפתעות פוליטיות אז זאת השנה נקייה לעבודה. השנה הקודמת היתה חסרה מאוד כי עד שנכנסנו, התקציב, חוק ההסדרים ובסוף צריך לנצל תקציב. הדברים ידועים. אני חושב שבת-2016 נוכל לעשות את זה עם האוצר. אנחנו נמצאים בשיח גדול מאוד יחד עם התנועות. אבו נמצא פה, אני לא רואה את מאיר צור. אנחנו נמצאים בניסיון להחיל את כל השינויים המבניים הגדולים, לא עוד קצת מכל דבר, שזה חשוב כשלעצמו.

האם אדוני יודע להגיד לי? יש ירידה של 15% - 20% בשוק הסיטונאי. כמה זה בא לידי ביטוי במדף?

כ-10% ירידה לצרכן.

נעקוב אחרי זה.

עלי התכרכמו פניו כי בעניין הזה אני אומר שיצרנו כל הזמן את האבחנה המתקיימת בין הסיטונאי והאם זה מתקיים בסופו של דבר על המדף?

בבקשה, אדוני השר.

לגבי ענף ההטלה, זה נוגע גם לשאלת חברת הכנסת זנדברג. אנחנו חושבים שצריך לעשות שינוי. זה לא דבר חדש. מצד צער בעלי חיים הנושא נמצא בוועדת חינוך שהיא הוועדה האחראית. זה לא אומר שאי-אפשר לדבר פה על זה. צריך לדבר פה, זה בסדר גמור. בסוף תקנות מאשרים שם, אצל חברנו, חבר הכנסת מרגי. אנחנו נמצאים איתו בדיונים. השינוי המשמעותי הגדול, לא תיקון פה תיקון שם, הוא עניין יקר מאוד. הוא לאפשר לחקלאים בגבול הצפון, כמו במקומות אחרים, לבנות לולים חדשים. זאת רפורמה שעלותה מאות מיליונים. במספרים אני ראיתי שזה נע בין 500 ל-700. בקיצור, זה לא 20-30 שזה גם כסף גדול אלא זה דבר אחר לגמרי ואנחנו מנסים להגיע להבנות.

אני אומר במפורש, בכל מקרה, נעשה מאמץ לתת עדיפות במכסות או בכל דבר שנוכל לחלק מהמשרד, ללולים מהדגם החדש, שהם פחות צער בעלי חיים.

עד כמה חוק הגליל יכול לעזור פה?

חוק הגליל יכול לעזור במידה מסוימת. יש לולים גם לא בגליל. זה נקודתי מאוד הגליל וזה מקיף סדר גודל של 20% מהייצור. אנחנו רוצים לראות את כל התמונה.

אנחנו שומעים הרבה על חיות בית. הסיפור הגדול באמת הוא פה בחקלאות. אנחנו רוצים מטילות בענף הביצים , אנחנו משמידים את כל האפרוחים הזכרים.

דיברנו על זה פה בוועדה.

אני מצטרף למה שאתם מדברים כי פה יש אנשים שחיים את הנושא. הנושא הגדול הוא בעלי חיים שהם למשק המסחרי. לייבא עגלים מאוסטרליה זה לא חגיגה גדולה. מי שחושב באמת שנותנים להם שם וי.איי.פי?

לגבי האפרוחים הזכרים, נכנסנו למהלך עמוק, עם כסף יחסית גדול, למחקר כדי לזהות את המין של האפרוח העתידי, כדי שנדע מי זכר ומי נקבה. ברגע שנדע מי זכר נשמיד אותו עוד בהיותו ביצה והוא לא חי עדיין.

יש דבר דומה בדגים, למי שמכיר. בדגים אתה יודע לבדוק את המין ולשנות אותו. אפשר לשנות מין בדגים, זה דבר מעניין ואנחנו בודקים. בסוף אנחנו נמצא פתרון. גם יפן וגרמניה מתעסקים בזה. אנחנו נמצא את הפתרון. אנחנו משתדלים לזרז אותו.

בבשר אנחנו מייבאים 100,000 ראשי בקר מאוסטרליה? אנחנו רוצים לפתוח מדינות נוספות מהאזור הקרוב כדי שנוכל להביא בשר לא קפוא. קפוא מביאים מארגנטינה. ההובלה הימית לוקחת שבועות.

הרשות מסתפקת בבשר חי.

איתן תודה. אני יודע שאתה שואף להיות שר החקלאות.

שלום לחבר הכנסת ברושי. ברוך הבא.

אני נמצא פה כדי לענות על כל שאלותיכם. אם היושב ראש יזמין אותי פעם נוספת, אני אבוא. סך הכול, כפי שאמר שרון פעמים רבות, זכרו לברכה: פה בכנסת זה המקום הכי טוב. לא מפריעים לך, שקט פה. אתה יושב, נהנה עם החברים. בסדר, תזמינו אותי ואני אבוא.

בכל אופן, אנחנו רוצים להביא מאירופה בשר מצונן ולא קפוא. בעזרת השם ובעזרת נדב גלאון והצוות שלו נפתח עוד ועוד מדינות להביא בשר מצונן. אז לא יהיה צורך להביא עגלים חיים את כל המסע הזה מאוסטרליה שהוא שבועות בים.

לגבי בעלי החיים למאכל אנחנו הולכים לעשות שינויים שקשורים לצער בעלי חיים באופן עמוק ומשמעותי. לא תיקון קל. אני לא מזלזל בעניין השוקר בבית המטבחיים. אנחנו טיפלנו בזה, אתם יודעים את זה? אנחנו שמים מצלמות ואנחנו עושים כוכבים למשחטות. הדבר הגדול הוא מה שאמרתי לכם עכשיו.

לגבי המשק המשפחתי, מה שנקרא המושבים והמושבות. הם בהחלט חלק מהמארג הכולל של החקלאות. כולם יודעים שיש יתרון לגודל, אני לא מחדש לאנשים שעובדים בשטח. בסוף, למשק המשפחתי יש את היתרונות שלו ואת התרומה שלו ואנחנו נמצא דרכים לחזק אותו. למשל, בנושא חוק ההתיישבות, שזה פרק בפני עצמו. אני לא אדבר עליו עכשיו אבל אנחנו רוצים להסדיר דברים שלא מוסדרים ולא מאפשרים לחקלאים לעשות התאגדויות ביניהם ולתת משמעות ליתרון הגודל.

יש לכם רשימה של חוקים ותקנות פה בוועדה. כפי שאמר היושב ראש, אנחנו בקשר טוב ולחלק נקבע כבר זמן ולחלק ייקבע זמן. יש לנו עניין לגמור את זה עוד במושב הזה ככל שזה ניתן.

לגבי צער בעלי חיים. יש פה פירוט. האחרון ביניהם הוא לעשות כפרות בכסף ולא בתרנגולים חיים. יש על זה דעות שונות. יושב פה ידידי, חבר הכנסת אורי מקלב, שחושב שמנהג אבותינו בידנו. אני מכבד את זה, אין לי שום ביקורת על זה, אבל אנחנו מנסים להגיד לאנשים שיבחרו בין זה לזה. אני לא מציע עכשיו שנאסור את זה בכוח בחוק. יש מנהג כזה מאות ואלפי שנים ויהודים נוהגים כך. אנחנו כן צריכים לדאוג שבמקומות שעושים כך, יהיו את התנאים המתאימים ככל שניתן. מי שילך לעשות את זה בכסף, יותר טוב.

אני יכול לומר לאדוני השר שהוועדה וגם חבר הכנסת מקלב וגם אנוכי, גם אנשים שעוסקים בצער בלי חיים, הגענו להבנות. כל מה שאני מבקש מהשר ומהמנכ"ל ואמרתי זאת גם לאנשים שהיו כאן, להביא לנו את ההתייחסות ולהתמודד עם הדברים האלה מבעוד מועד כדי שיהיה לנו את הסיפק ואת הזמן להתארגן ולעשות את הדברים כמו שצריך. דווקא בעניין הזה יש התקדמות מאוד גדולה לכולי עלמא.

הכוונה היתה להעביר את זה לרשויות המקומיות.

אני לא רוצה לפתח את זה לדיון. כל אשר אני אומר הוא שתביאו את זה הפעם לא שבוע לפני הכפרות.

הגענו לאיזה מתווה שהיה סביר.

הגענו והתקדמנו מאוד. יש עוד דברים, אנחנו נמשיך בהידברות גם עם הוועדה וגם עם אחרים כדי לטייב את זה ולהגיע למירב שאפשר.

עברנו שקף לתקציב המשרד. אתם רואים, אני לא רוצה להאריך כי תכף אני אענה על השאלות, כולל השאלה לגבי התקציב ליו"ש.

אני אעצור לרגע אני אומר לכם מה חסר. חסר לנו היום סדר גודל של 250 מיליוני שקלים, שכוללים בתוכם: 100 מיליון שקל לחידוש תשתיות בישוב הוותיק, שאין לנו אותם. זה דבר שהממשלה בזמנו החליטה ואחרי זה החליטה לעצור. יש לנו חוסר בקנ"ט, קרן נזקי טבע, של 50 מיליון שקלים. יש לנו חוסרים בתחום ההדברה הביולוגית, שאנחנו מאוד רוצים ללכת אליה כדי לשפר גם את טיב המזון ואת טעמו. לא חייבים לאכול פירות מרוססים, גם אם הם עומדים בתקן. שלא תהיה אי הבנה, הם עומדים בתקן האירופאי הכי מחמיר. עדיין, יש היום שיטות חדשות משדה אליהו ומקומות אחרים שעושים עבודה מצוינת. חסר לנו לפחות 50 מיליוני שקלים לתקנות של השקעות הון בחקלאות.

בין 50 ל-100 מיליון.

צביקה צודק. בין 100 ל-0 יש 100 מיליון מספרים שלמים. אם מישהו יגיד חסר לכם 100 אז תקבלו 2, אז אני אומר: תודה רבה, אבל אין הקומץ משביע את הארי. אם זה יהיה 40, זה משהו, ואם זה יהיה 80 ואם זה יהיה 100 זה נהדר.

יש בקשות מאושרות. אנשים כבר ביקשו, נבדקו ואמרו להם שהם עומדים בכל הסטנדרטים, רק שאין כסף. האוצר אומר: תעשו את סדר העדיפויות שלכם.

אני אגיד על זה מילה. התקציב של משרד החקלאות גדל השנה לעומת שנה שעברה. הגמישות ירדה. למה? כי כשאתה מקבל 50 מיליון שקלים ל"ברצלוזיס" שהיא במחלה בצאן וצריך לטפל בה כי היא מסוכנת גם לבני אדם ברמה מסוימת, אז זה לא היה לנו. אין לנו שום גמישות שם. נניח שנעלמה המחלה, אז נבוא לאוצר נבקש ונדון. זה לא שאנחנו לא יכולים לעשות עם זה משהו אחר. כולם מבינים שצריך להשקיע בחקלאות, הרי זה לא ילך מעצמו. ודאי שבכל הדברים שאני מדבר יש עדיפות לפריפריה. צריך בגדול לרשום את זה. היינו בערבה אורחים של איל בלום ושל ראש המועצה אודי גת ושל התנועות. מה להגיד? מישהו לא מבין שבערבה צריך לעזור? המדינה צריכה לעזור. צריך לעזור וכאשר לצביקה כהן אין כסף בקופה, הוא רושם לפניו את הבקשות. זה יוצר אשליה כאילו יש משהו אבל אין לנו כרגע.

יש הרבה דברים נוספים שכולם ברמה של כמה מיליוני שקלים, שאנחנו עושים מאמץ בתוך המשרד לגרד קצת מזה וקצת מזה ולתת. זה חוסר ברור במשרד.

גם אם זה לא יהיה 100 מיליון שקלים לשיקום תשתיות ביישוב הוותיק, זה יהיה 49 . בלי זה - כל אחד מבין את המשמעות. אני חושב שהוועדה הזאת יכולה לסייע וטוב שתסייע בדיונים כדי להגיע לתקציב נכון ויותר טוב. הכול כמובן צריך להיות מתואם עם האוצר.

השקף האחרון של ברכת התודה הוא השקף הכי חשוב כאן.

אני עונה לשאלות שעלו פה. אני אתחיל עם יושב ראש הוועדה.

בקשר לתקציב ליהודה ושומרון. התקציב הזה תחילתו, הולדתו, בדיון שהיה עוד עם שר האוצר הקודם יאיר לפיד לגבי חיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון, שזה חלק ידוע ומרכזי במדיניות הממשלה הקודמת והנוכחית. הדברים אז לא הסתייעו, הלכו לבחירות וזה נגמר. היתה החלטה שלא מומשה עקב הבחירות והיא ממומשת עכשיו.

צריך להגיד בצורה הכי ברורה, בעצם זאת תוספת גם למשרד. למה? כי המשרד נקרא משרד החקלאות ופיתוח הכפר. לגבי פיתוח הכפר יש לנו תקציב לא גדול אבל יש לנו תקציב. יש תקציב שהוא לא חקלאות נטו, הוא לפתח את היישוב. למשל, לסדר לו דברים מסוימים כדי שתהיה יותר קליטה וכן הלאה וכן הלאה. למשל, תכניות מתאר מסוימות.

למה התקציב שהגיע ליו"ש עוזר? כי מי שקיבל מהתקציב המיוחד, לא מקבל מהתקציב הרגיל. כלומר, לשאר הארץ השתחרר יותר תקציב. זאת לא דרמה מי יודע מה. זה הסיפור שלגביו שאלת וזאת התשובה.

השאלה האם זה היה על חשבון?

לא, מאה אחוז. אני אומר הפוך, זה גם שחרר כסף. לא הרבה אבל שחרר כסף לתוך מדינת ישראל כי מי שקיבל ביו"ש לא יכול לבקש. לכן הרווחנו פה פעמיים וטוב שכך.

האם אותו תקציב שניסית להסביר אותו באלגנטיות רבה, הגיע גם למקומות שאתם סבורים שהם צריכים לקבל תקציב של פיתוח הכפר שלא בקו הירוק?

לא. אני אומר לך ביושר ובאופן הכי ברור שהתקציב הוגדר מראש ליהודה ושומרון.

אז למה אתה מחליף את השם?

אני כבר החלפתי פעם אחת את השם ומה שקרה מזה, חבל על הזמן. על תחזיר אותי לשם. תשאל את דב חנין מה יצא מזה.

שיהיה דוגרי.

בסדר, אני אשקול את זה. זה בבירור ליהודה ושומרון. זה בא מטעמים ידועים שלא מוסתרים פה. איך אמר היושב ראש? הוא רצה לדעת האם זה על חשבון והתשובה היא: לא. להיפך, זה הוסיף קצת כסף לתוך מה שנקרא הקו הירוק.

אפשר לקבל את הרשימה שקיבלו?

כן, אין שום בעיה. המנכ"ל יעביר היום ליושב ראש הוועדה שיכול לעשות עם זה מה שהוא רוצה.

לגבי מחירי הפטם דיברנו. לגבי התקציב דיברנו.

לשאלת דוד ביטן לגבי הביצים "הדפוקות" שמייבאים. אני אבקש מנדב גלאון לתת תשובה קצרה.

נדב, אני רוצה לחדד. אני מייבאים ביצים ממדינות שאוכלים בהן ביצים. דוד שואל איך יכול להיות שבמדינה מסוימת יש 40 מיליון ביצים, דווקא אלינו זה מגיע?

אני מנהל השירותים הווטרינרים.

הספרדים שמייצאים גם לישראל מייצאים למדינות רבות וגם במדינות אחרות מצאו סלמונלה. גם באנגליה היה אירוע לפני כמה שנים. בעקבות התפרצות שהיתה בסתיו האחרון בבני אדם, משרד הבריאות יחד עם משרד החקלאות התחילו סקר מקיף, הרבה יותר מעמיק ממה שעושים בדרך-כלל. הבעיה עם מחלת הסלמונלה היא שצריך לבדוק כמות אדירה של ביצים כדי למצוא ביצה נגועה. זאת מחלה חמקמקה.

סליחה. כל מה שאמרת קראתי בעיתון ואפילו מבין לבד. אני שואל אחרת. האם בספרד, שממנה אנחנו לוקחים, האם יש שם את המחלה בביצים שלהם?

אם כן, אז למה קונים מהם?

כשאומרים שיש את המחלה, זה רק כשמוצאים אותה. ספרד מייצאת כל הזמן ביצים וספרד חופשיה מהמחלה. מעת לעת החיידק הזה יודע להיכנס ללולים שנחשבו כחופשיים ולשם כך מחפשים. כשמחפשים עוצרים. החכמה היא להכיל את האירוע. מעת לעת יש אירוע.

מה קורה עם אוקראינה?

באוקראינה היתה חוה אחת שאושרה על-ידי מדינת ישראל. לחווה הזאת יש תכנית מצוינת לשליטה בסלמונלה. כמו בספרד, גם באוקראינה, גם בישראל, מעת לעת החיידק הזה יכול לחדור. מצאנו אותו גם בפטם ישראלי.

אבל באוקראינה לא מחסנים.

יש איזו טעות שהועברה בתקשורת לגבי חשיבותו של החיסון. כתפישת בריאות, כשאפשר לבער מחלה וליצור מצב של חופשיות, זה תמיד עדיף על חיסון.

אנחנו פועלים לפתוח ארצות נוספות.

אולי אם היינו מגדילים את המכסות אז לא היינו מייבאים אלא רק בחגים?

המציאות היא שהמכסות המחולקות היום בתחום הביצים הן בסדר ונעשות בתיאום עם מועצת הלול ועם החקלאים. יש לנו שני אירועים גדולים, אחד זה חגי תשרי והדבר השני זה פסח ואז צריך המון. אי-אפשר לבנות את כל השוק לאורך השנה בגלל הפיק הזה שעף למעלה.

אני לא מדברת על הפיקים.

אין לנו רצון לייבוא, שיהיה ברור. מה שאפשר לייצר בארץ ייצרו בארץ. אני אגיד לכם בצורה הרי ברורה שנתתי הנחיה שכל יבוא משמן לפסח, ביצים ועוד, הכול עובר אישור אישי של המנכ"ל ואחרי זה אישור אישי שלי.

אורי, שר האוצר מקבל ממך אישורים?

איתן, זה לא הוגן. יש רשימה, אני אתן לך לדבר.

יש ועדה שמורכבת מנציגי משרד חקלאות, כלכלה ואוצר שבסמכותם לאשר. אני אמרתי והודעתי שלא מאשרים שום יבוא.

אדוני השר, סליחה שאני קוטע אותך. אני לא פותח עכשיו את הדיון של הביצים כי קיימנו פה דיונים אל תוך הלילה. קיימנו דיון רחב ומעמיק. חשוב לי שאדוני יתייחס לשאלה שאין לנו מענה לגביה. דיברנו על יישובי גדר, תיחמנו אותם, מה שנקרא 7ג.

אני רק אומר אנחנו פותחים עוד מדינות לייבוא, כך שלא נהיה תלויים לא בספרד ולא במדינה אחרת. כרגע על הפרק עומדת תורכיה ואנחנו מקווים שנגיע איתם לסיכום ונביא משם.

מהדיון שהיה פה על המכסות, אני מבין שהמגמה היא להקטין את היבוא.

צריך לזכור שבתקופת הפיקים - - -

הודעתי לפני שתי דקות ואני חוזר ומודיע שכל דבר שנוכל לייצר בארץ במחירים סבירים, לא יהיה ייבוא. צריך אישור אישי של המנכ"ל ושלי לייבא. לא יהיה יבוא. אם יהיה צורך, אם לא יהיו ביצים אז נייבא ביצים.

לגבי יישובי הגדר. אנחנו בשיח מול משרד המשפטים. כרגע לא מאשרים לנו את ההחרגה הזאת.

אני רוצה להבהיר. בעניין 7ג אני חושב שהיתה התלכדות מקיר לקיר. 7ג מדבר על בנים ממשיכים ביישובי הגדר. בכללים הקיימים, אם הם רוצים לקחת את המכסות שלהם - - -

אין להם כסף לקנת את הלול החדש.

בדיוק. הלול החדש הוא כבר בכללים החדשים.

זה ברור, מה הסיפור הגדול?

נכון. תן להסביר לאנשים שצופים בנו.

צריך להוסיף אותם למכסה. הם ביקשו להוסיף קבוצה קטנה על המכסה של ההורים שלהם לפרק זמן. מדובר בפרק זמן מאוד מוגבל. חיפשנו את כל הדרכים כדי שזאת לא תהיה הוראה שתכלול את כולם. ניסינו להיות יצירתיים והסיכום הוא שבסופו של תהליך נחדד את זה למה אנחנו קוראים יישובי גדר. מדובר בקבוצה מאוד קטנה.

הטענה של משרד המשפטים היא שצריך החלטת ממשלה.

אז הסכמנו להביא את זה לממשלה, כדי שהיא תגדיר מחדש את יישובי הגדר, כפי שקרה בעבר, לאותם חקלאים. לצערי אני רוצה לומר, שלמרות שביצענו את כל הפעולות כולל העברה למשרד החקלאות, נודע לי על-ידי אורי, שיש התנגדות של משרד המשפטים.

אני רק רוצה שנדע. ביקשתי ואני לא מתכוון לוותר על זה. אני לא אפעיל את 7ג עד שראש הממשלה יקבל את ההחלטה הזאת. הוועדה פה, אני לא מסכים שהוועדה תיקח על עצמה - - -

אז מה עם משרד המשפטים מתנגד? אז שיתנגדו, זה יעבור בממשלה.

קל לי מאוד להגיד משהו על משרד המשפטים כי הם לא פה.

אנחנו פה.

אנחנו כרגע מדברים איתם. אם נגיע איתם להבנה תוך שבועיים שלושה ולא נצליח למצוא משהו יצירתי – אתם מוזמנים לעזור בזה. עוד פעם, אנחנו ביחד ואין לנו חילוקי דעות. אנחנו נביא את זה גם לממשלה.

משרד המשפטים טען שהדרך המשפטית הנכונה לעשות את זה, זה תיקון להחלטת הממשלה ולהכניס את העניין הזה. מה פתאום הם שינו את דעתם? היה שם נציג של משרד המשפטים.

אני רוצה לחדד. אנחנו באמת בהידברות והתייעצות ואין כרגע איזו עמדה סגורה, כפי שאמר השר. הקושי המשפטי הוא, שברגע שהכוונה של תקנה 7ג היתה לתת העלאה למגדלים שעומדים בתנאים של רישוי עסקים וצער בעלי חיים, וזאת לאור הרפורמה שמשרד החקלאות מקדם במקביל בנושא של רווחת מטילות. עכשיו רצו להוסיף לצד ההעלאה הזאת גם ההעלאה רק ליישובי הגדר. יש קושי לנוכח התכלית הזאת שיישובי הגדר לא עומדים בתנאים האלה, לקדם את שתי ההטבות האלה במקביל. צריך לחשוב על דרכים אחרות לעשות את זה. אנחנו עדיין עומדים על כך שכשעושים איזו עדיפות - - -

לא הבנתי מה את אומרת. לא אמרת כלום.

גברתי, סליחה. אני מודיע את הדבר הבא: ביקשתי ישיבה ואנחנו מתכנסים בדחיפות. דוד, למענה לא ניתן את המענה פה. היה חשוב לשמוע שהשר יעשה כל מאמץ לתמוך בכל המהלכים. אנחנו ניאבק למען זה בכל כוחנו ולא נוותר. אם יש יצירתיות במשרד המשפטים לעניין, תבורכו. אנחנו לא נגד יצירתיות, העיקר שהקבוצה הקטנה והמסכנה הזאת – באמת, זה לקחת את כל הסיפור הזה - - -

אחרת הם יעזבו את יישובי הגדר. זה מה שאתם רוצים?

אני מבקש ממך להסתכל על החלטות ממשלה כי יש לנו את זה גם בעוטף עזה. 7 ק"מ ו-9 ק"מ, והשר רשאי להחריג אותם ולא צריך השלכות רוחב על כל מדינות ישראל.

חברים, אני שמח שאתם נותנים להם רעיונות.

העניין הזה סגרתי אותו.

לגבי השאלות שנשאלו על-ידי חברי הכנסת חיים ילין, יעקב פרי ואחרים לגבי פער התיווך.

אנחנו מסכימים עם חברי הוועדה, עם החקלאים ועם אחרים, שפערי התיווך הם בלתי סבירים. במציאות שבה חקלאי מקבל פחות ממה שעלה לו לגדל. הוא עוד לא מרוויח, הוא מקבל פחות ממה שהוא שילם כדי לגדל את העגבנייה. בסוף אשתו הולכת לסופר וקונה את זה בפי 10 ממה שהוא קיבל, זה בלתי מתקבל על הדעת.

חשבנו לעשות חוק שמטפל בפערי התיווך ולא עלה בידנו עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, קרי, כלכלה, אוצר ומשפטים. אנחנו נמצאים היום במציאות שבה אנחנו בוחנים את האפשרות להחליט שהמוצרים הללו, קרי, פירות וירקות מסוימים כמו עגבנייה, בצל ופלפל יהיו בגדר מוצרי יסוד. לא מדובר על אננס, אנונה וכדומה. מוצרי היסוד הם תחת פיקוח. דא עקא, שאז צריך לפקח ואז יש שאלה מי יפקח? כמה תקנים צריך ועוד. זה לא דבר פשוט אבל בסוף צריך לתת איזו תשובה כך או אחרת.

לכן, בזמנו התנגדנו להצעה שהביא חבר הכנסת ילין עם עוד חברים, כי הבנו שאנחנו לא נעבור את משרד המשפטים והאחרים. אנחנו חושבים שיש לנו דבר יותר מהיר, יותר טוב ויותר טוב ליישום. אני מקווה מאוד שזה יצליח.

אני מוכן לדווח לוועדה וליושב ראש הוועדה בעוד כחודש איפה אנחנו עומדים. ככל שחברי הוועדה ויושב ראש הוועדה יירתמו לזה, יהיה טוב.

לגבי מכסות הביצים לגביהן שאלה חברת הכנסת זנדברג כבר דיברנו.

דיברנו גם על הרפורמה, פערי התיווך ויוקר המחייה.

לגבי צער בעלי חיים. נמצא פה נדב והוא יוכל להרחיב.

אין לנו הרבה זמן.

אחרי שבדקתי, וגם אמרו זאת חלק מחברי הכנסת ואני אסתמך עליהם. אין שר שעשה כה רבות בנושא צער בעלי חיים וזה לא מספיק. זה לא מספיק כי יש פיגור מאוד גדול. אתה מנסה לכנס אבל זה לא הולך ביום אחד. אין שר שדיבר על לא להביא עגלים מאוסטרליה ונעשה בשר קפוא. אין מישהו שהביא את נושא המצלמות. נכון, זה הודות לחלק מחברי הכנסת שמתעניינים בנושא, וביניהם יושב ראש הוועדה שמשגע את כל הבית הזה ואת כל הוועדה ובצדק. אני אומר "משגע" במירכאות. ישנם כבר חברי כנסת נוספים כמו איציק שמולי, תמר זנדברג, דב חנין.

גם בימין, לא לקפח אותי.

חברת הכנסת קורן, חברת הכנסת השכל. אני לא אמנה את כולם.

הפעם הראשונה שהמשרד והשר ישבו עם כל הארגונים היתה בתקופתי. ישבתי איתם לפני חמישה חודשים ואמרתי להם שכל חצי שנה תהיה ישיבה תקופתית. לא צריך לבקש ולא צריך להתחנן. כל מי שרוצה בא ואנחנו לא מדקדקים. באים מצער בלי חיים חתולים מחדרה וגם צער בעלי חיים כלבים מחדרה. אין בעיה, כל מי שרוצה מוזמן. אנחנו שומעים ואנחנו עונים. אני חושב ששיתוף הפעולה בעניין הזה הוא טוב, למרות שאנחנו חוטפים מהם וזה בסדר גמור. אמרתי שיש מה לשפר ואנחנו משתפרים בכל התחומים. אני לא אמנה עכשיו תחום תחום, דיברנו על חלק מהדברים.

צער בעלי החיים הגדול באמת הוא בתחום התעשייה, הגידול והחקלאות והוא לא בבית.

מה עם תקנות עיקור סירוס? הם עברו בוועדת החינוך והן ממתינות אצלכם במשרד.

אני היועצת המשפטית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

הסיכום היה עם חבר הכנסת כבל, שהגיש הצעת חוק פרטית בנושא הזה, שאנחנו נתקן את סעיף הסמכות להתקין תקנות בחוק צער בעלי חיים. באמת הסעיף תוקן והוכנה טיוטה של תקנות. זה נמצא בוועדת חינוך.

ב ימים האחרונים מונתה ועדה לבחינת הנושא. ברגע שהוועדה תסיים - - -

התשובה לא ברורה. יש תקנות, יש ועדה?

יש טיוטה של תקנות.

מתי הוועדה מסיימת?

מבחינתנו הוועדה יכולה לסיים את העבודה בתוך זמן קצר.

תוך כמה זמן?

המנכ"ל אומר לי 60 יום. היום 27.2. תרשמו עד 27.3.

זה הרבה זמן.

אנחנו ננסה לקצר.

אנחנו נבקש ארכה לישיבה.

אני רוצה הבהרה לשתי נקודות כדי שנצא מפה עם איזו בשורה. בחדר הזה המשק המשפחתי הוא אחד הנושאים היותר חשובים והיותר דרמטיים וזה מכל סיעות הבית. אנחנו יודעים להתאחד סביבו. התחושה היא שהוא הולך ונגמר.

אני גם אומר לך, גברתי, שעד סוף המושב אנחנו נשתדל לעשות דיון סביב הנושא של המשק המשפחתי ומקומו בחקלאות הישראלית.

דבר שני, התייחסות בקצרה. המעבר מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות זאת כותרת גדולה מאוד וצריך להבין מה המשמעות של זה.

אני אתייחס. אני רוצה לבקש מיושב ראש הוועדה שנקיים סיור של כמה שעות כדי שנראה כמה דברים. ניגע גם במשק המושבי ובעוד דברים. תקבע זמן ואני אגיע.

לגבי המשק המשפחתי, המושבי והמושבות. אתם ראיתם באחד השקפים שהמשרד רואה חשובות בשמירה על המשק המשפחתי כעוגן התיישבותי בדגש על הפריפריה. זה תמיד נכון. תמיד הפריפריה אמורה לקבל יותר. אצלנו היא יותר חשובה ממרכז הארץ. אתם רואים כמה דוגמאות, זה לא כל הדברים. יש שם תמיכה בחקלאים בערבה. זה אירוע גדול. שיעבדנו חלק מתקציב המשרד לטובת המשק המשפחתי בערבה, גם בגלל שהוא משפחתי וגם בגלל שהוא בערבה. אתם רואים את התמיכה בעוטף עזה בגלל מה שהיה שם. אני חושב שעזרנו שם למושבים.

אני מדבר כרגע על הקטע של משרד החקלאות, כי יש עוד משרדים בהחלטה.

בענף החלב אנחנו מממשיכים עם ההסדר הידוע ואנחנו נצא בזמן הקרוב עם החלטה לגבי הכמות והקול קורא.

אותו דבר בשאר הדברים. יש דברים נוספים שאנחנו רוצים. הזכרתי קודם את חוק ההתיישבות שלא מופיע פה. כל הצעה שתבוא מצד חברי הכנסת או מאחרים, תנועות ומושבים, נבחנת אצלנו תחת הכותרת: המשרד רואה חשיבות בשמירה על המשק המשפחתי כעוגן התיישבותי. אם יש הצעות, אנא העבירו.

אני לא רוצה להרחיב בעניין הזה. כמו שאמרתי לך, זה נושא עוגן שאני רוצה להתייחס אליו.

החקלאות מתחסלת. אנחנו שומעים סיפורים. החקלאות נגמרת, אנחנו מתמוטטים. יושבים לנו פה עלוקות על הצוואר, מוצצים את הדם לחקלאים, ואנחנו שומעים תכניות לעתיד.

הודעת המיסים מהעובדים הזרים היא לא עתיד, היא עבר. תגיד את הכול, בבקשה.

חברים יקרים. אף מאיתנו כאן לא חושב שהכול בחוץ דבש. בסדר? אנחנו מקבלים, דנים. כל מה שאני מנסה להבין מפה זה לא רק הצרות. בצרות אנחנו עוסקים בשוטף כמעט כל שבוע. אין שבוע שלא נמצא על שולחננו דיון בנושאים כאלה ואחרים. בשבועות האחרונים יש את הדבוראים, יש את הניקוז, יש את תקנות הדייג. יש רשימה ארוכה מאוד של נושאים שהם נושאי ליבה של החקלאות והחקלאים.

אני רוצה להגיד לגבי משהו שיוצר איזה באז. הנושא של הורדת המיסים מהעובדים הזרים לא נגמר, כי הסתבר שצריך תיקון חקיקה. האוצר לא הגיש את זה. ביום שני היה שיח בין שר האוצר, יושב ראש ועדת הכספים, איתי, איתן ברושי ואחרים. שר האוצר הנחה את אנשיו להגיש את זה לאלתר, קרי עכשיו. אנחנו נעשה נוהל הכי מזורז בכנסת עם יו"ר ועדת כספים. אם יהיה מצב ששילמו על ינואר ופברואר, יש הבטחה של שר האוצר שהכספים האלה יוחזרו רטרואקטיבית.

לגבי הערת חבר הכנסת טלב אבו עראר שמדבר איתי פעמים רבות. אנחנו תומכים מאוד ורוצים מאוד. אנחנו רואים בזה דבר משמעותי כי הוא מגיע להם. פעם אחת כי זה צודק ופעם שנייה כי זה משנה את כללי המשחק. יש חבר'ה צעירים שרוצים דירה. אנחנו מנסים עם המנהל ליצור מצב של משווקים. היה לנו ניסיון כזה אחד בחורא שכשל, עם ד"ר מוחמד אל נברי, ראש המועצה. השיווק הזה נכשל. פיצלנו את זה, שינינו בפנים את השיווק וגם זה לא הולך. אנחנו עכשיו בודקים איך לעשות את זה.

אתה יודע, מכובדי השר, שעשרות אלפי בדואים כבר שלושה ימים מנותקים מהעולם?

אני יודע כי דיברו איתי וקיבלתי תמונות.

נושא הבדואים שהוא באחריותנו כרשות הוא נושא שלא אצליח להקיף אותו בדקה. אני אומר לך שלגבי זוגות צעירים - - -

זה חלק מהעניין היום ולכן באתי.

זה לא חלק מהדיון היום. היום זה חקלאות נטו. אם אדוני יפנה אלי נעשה דיון בנפרד.

ברשותך, בנושא התמיכות הישירות אני מבקש לקבל מסמך כתוב בעניין הזה. מה התפישה ולאן זה הולך?

בסדר גמור.

איתן ברושי, בבקשה. אחריו אבשלום וילן, חיים ילין ודובי אמיתי.

אדוני השר, יושב ראש הוועדה, חבריי. אני חושב שגם אחרי המצגת ואחרי הסקירה המפורטת, ואני יודע את המאמצים, אין תשובות למשרד על מצב החקלאות והבטחת עתידה בנתונים שהוצגו פה. לא בחזון שהוא מאוד חלקי ולא בתקציב שהוא חסר ולא בבירוקרטיה שגדלה.

לכן אני חושב שנדרש פה מהלך הרבה יותר דרמטי. בראשו של המהלך הזה צריכה לעמוד ממשלת ישראל שתקבל החלטות עוגן רחבות מהחזון, שמבטיחות את עתיד החקלאות וההתיישבות לא פחות ממעמד הביטחון והחינוך.

פעם כולם היו חקלאים והחקלאים הקימו כפרים. היום רק מיעוט עוסק בחקלאות אבל בלי הכפר לא יהיו חקלאים, אולי יהיו חוואים, מה שאף אחד פה לא רוצה. לכן למשרד החקלאות והכפר יש לו יומרה ומשימה גדולה מזאת שהוצגה פה. לצערי, גם אין לכם את הכלים והאמצעים להתמודד עם האתגרים והמשברים. לכן הדיון על התקציב הוא גדול מזה שהוצג. אני ביקשתי דיון כזה והשר יודע.

דבר שני. אם הכפר לא יגדל ואם הוא לא יהיה חלק משמעותי, ולא פחות מ-10% מהאוכלוסייה בישראל, לא יהיה קיום לכפר ולהתיישבות. אני פונה אליך כאיש מרכזי בבית היהודי. אני רוצה שתעשה משבר קואליציוני על הבנייה בהתיישבות ולא על הבתים בחברות.

אתה רוצה להרחיב בזה רגע?

כן, אני רוצה. עכשיו אני מדבר.

עכשיו אני אומר לך שאני יודע את המאמצים שלך ושל המנכ"ל ויש לכם נציגות במנהל, אבל אם משרד הממשלה ואם רשות מקרקעי ישראל ואתם שותפים בהיותכם בממשלה, כמו שאין לך אחריות ישירה על הבתים בחברון, יש לך אחריות יותר גדולה על ההתיישבות בנגב, בגליל ובהתיישבות כולה.

שמעתי שאתה מוכן להעביר את הפירוט על התקציבים. יהיו תשתיות בקרית ארבע, לא יהיו תשתיות במקומות אחרים. אני חושב שצריך לקחת 1.2 מיליארד של הקק"ל. אתה יודע את זה, אני מדבר ואני כותב. 100 מיליון מכספי הקק"ל להחזיר אותם מהאדמה שממנה הם באו. הם באו מאדמת ההתיישבות. הם באו בזכות ההשבחה שהחקלאים גרמו לה ולא יכול להיות שהתשתיות יישארו ברמה כל-כך נחותה. לכן נוצר פה מצב שאתה בחזון לא מזכיר שטחים פתוחים וירוקים. כלומר, כל ותמ"ל וכל פקיד יכול לקחת קרקעות מרמת יוחנן, מגוש זבולון ומכל הארץ, כאילו שמה שחסר למדינה זאת בנייה במרכז הארץ, עד כדי כך שאפילו את שדה דב ממהרים לסגור כי חסר בתל-אביב מגדלים.

לכן אני קורא למשרד החקלאות והכפר, קודם כל להביא החלטות ממשלה שיפסיקו להעמיד אותנו כשתדלנים כל שנה בפני פקידים משתנים ומתחלפים.

דבר נוסף. אני חושב שהתקציב צריך להיות יותר גדול, יותר משמעותי ותפקידנו לעזור בזה. אני רוצה לומר שמשבר הבנייה בהתיישבות לא נפתר למרות המאמצים. אני מציע שהמשבר הממשלתי יהיה על דבר אמיתי, בנגב ובגליל ולא על בתים מיותרים בחברון.

אני חושב שהדיון הזה הוא סופר חשוב אבל אין לו את מסגרת הזמן הדרושה.

צודק.

אנחנו סיכמנו על תכנית אסטרטגית. בפועל מה שקורה, אנחנו עוברים מחודשיים דיון על פטם ומה שאמרת שהמחירים ירדו אינו מדויק. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עדיין המחיר לצרכן ירד בלא יותר מ-3%. אנחנו הורדנו כבר קרוב ל-20%.

ביום ראשון הממשלה החליטה החלטה על מים. המשמעות שלה, בטקסט שכתוב במסמך הזה בממשלה, שהולכים להלאים את כל מפעלי המים של החקלאים שנבנו במשך שלושה וארבעה דורות, ובעצם זאת תהיה מפלצת חדשה, מקורות, שהוא יהיה מונופול. בחברת החשמל מכניסים מתחרים קטנים ופה מאיידים את כל המתחרים הקטנים ומקימים מונופול אחד של מקורות. זה לא יעבור, אנחנו נשכב על הגדר ולא ניתן לזה יד.

עבדנו על תכנית אסטרטגית. השר אמר שחסרים לו לפחות 100 מיליון שקלים שהם בליבה. מה זאת הדבר ביולוגית? זבוב הים התיכון. יש פרויקט מאוד גדול ומנקים את רוב הארץ. עכשיו תוקעים את זה בשל חוסר כסף.

קרן נזקי טבע. אם אין מספיק כסף לקרן נזקי טבע, חקלאים מתאיידים. לכן אי-אפשר לדבר בסיסמאות. מוכרחים לבנות תכנית כוללת. מוכרחים להזרים כסף ישירות לא לפרויקטים חוץ תקציביים. מדברים על זה בלי סוף וזה לא קורה. כל הזמן מדברים בסיסמאות. חבר'ה, מוכרחים לבנות תכנית אמיתית, להתחיל לזוז. אנחנו נהיה פרטנרים גם אם נשלם מחירים כי מוכרחים להציל את העסק. תודה.

חבר הכנסת אלעזר שטרן ואחריו דובי אמיתי.

אני מצטרף למה שאמר אבו לגבי המצב בחקלאות. כמי שפוגש חקלאים כמעט כל שבוע, אני חושב שהנושא הזה דורש דיון הרבה יותר רחב.

אני חושב שלשר הזה יש בעיה להתעסק עם כל הדברים שהוא צריך להתעסק בהם. אני ראיתי שהגרעינים התורניים כשהם היו במשרד השיכון קראו להם שיקום שכונות. כשהם עברו למשרד החקלאות קוראים להם "מנהלת גרעינים". אני חושב שיחד עם זה, השר לקח איתו את הטיפול במפוני גוש קטיף. אני מכיר את הבעיה שם. להבדיל ממה שהוא העליל עלי, השר המסית הזה - - -

לא, לא. בבקשה, אל תביא את הדברים מבחוץ לפה.

בסדר.

כיוון שגם המנהלת היא תחת השר, אני חושב שהאינטרס שיש לו, הוא משהו כמו שאנחנו אומרים על המדינות הערביות: שימור תופעת הפליטים הפלסטינים, להבדיל. אני חושב שלשר יש עניין שהמפונים יישארו לא בבתיהם כדי שהוא יוכל לחגוג על הדם של ההתנתקות.

נוכח האתגרים האלה של משרד החקלאות, כל הפרויקטים שהוא אוסף אליו, המגזרים של שירות לאומי, של התנתקות, האם הם באמת לא מפריעים בסוף לטפל באתגרים?

אני רוצה לחדד נקודה אחת.

גברתי מנהלת הוועדה, ואני אומר את זה גם למשרד. עד יום ראשון אני אוציא חידוד לשאלות של מה אני רוצה ומה אני מצפה. אין לנו זמן לעסוק בכל השאלות.

אני רוצה לקיים דיון מעמיק מאוד בשאלות האלה. אני אציג נקודות ואני רוצה התייחסויות ענייניות לשאלות ולא חסר. נהייתם אימפריה, זה לא סוד. אנחנו רוצים לקבל את ההתייחסות העניינית.

הבעיה היא שהאימפריה מתעסקת רק בשטחים החדשים.

פתחתי בזה.

הישיבה עם השר היא ישיבת דיווח בהתאם לתקנון הכנסת. התקנון גם מכתיב דיווח על פעולות משרדו, על תכניות העבודה של המשרד ואופן ביצוע התקציב, דהיינו, ניצול התקציב ב-2015 ועוד.

ההערה אמרה הרבה ואני מבקש ממשרד החקלאות לקחת את זה לתשומת לבם.

דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, בבקשה.

אדוני היושב ראש, כבוד השר, אדוני מנכ"ל משרד החקלאות. לא מתחברים לי הדברים כשאני מסתכל על המצב החקלאות. חלה ירידה במשמרת שלה במספר המשקים המשפחתיים. תחום החקלאות סובל תחת מתקפה רגולטיבית מכל הכיוונים וזה פשוט בלתי אפשרי. התמיכה יורדת. בהשוואה ל-OECD אנחנו מכירים את המספרים. הרווחיות בענף נשחקת.

ראיתי את המצגת, אדוני השר, ואני מוכן לחתום על המצגת ואני מוכן גם לעזור ולעשות כל דבר על-מנת להגדיל את התקציב כי חסר כסף. את זה אני גם יודע ואני חייב להיות הוגן. אגב, יש במשרד צוות נפלא של פקידים ומנהלים שכיף לעבוד איתם.

אבל יש פרדוקס. היית בישיבת ממשלה והצגת לראש הממשלה, בין היתר, את מה שתיארת כרגע. זאת היתה הצגה מופלאה ואפשר גם לצטט מהדברים של ראש הממשלה שהדגיש עד כמה החקלאות הישראלית מובילה בעולם טכנולוגית, ממנפת את היחסים עם מדינות אפריקה, אסיה, אמריקה הלטינית.

היו"ר איתן כבל

דובי, תתמקד.

מצד שני, המצב שאני מתאר זאת שחיקה של החקלאים. החקלאים לא נמצאים שם. אם נמשיך בקצב הזה, לא תהיה לנו את האופציה גם לשפר את הטכנולוגיה ולהיות השגריר הטוב ביותר.

ישבת בממשלה בישיבה האחרונה. נעשה שם דבר איום ונורא. התקבלה החלטה בחוק המים להלאים מפעלים של מאות מיליונים של החקלאים. במו ידיך הצבעת על הדבר הזה. אמרת בישיבה שיש לך איזה סידור עם אגף התקציבים.

תודה, אני אסביר.

אני מבקש שגם החומר בעניין הזה יועבר אלינו. זאת פעם ראשונה שאנחנו שומעים על-כך.

לקחת מפעל ציוני חקלאי בכל רחבי הארץ, תחרות אל מונופול ריכוזי של חברת מקורות ומלאימים את זה.

לגבי פערי התיווך. פערי התיווך זאת הרעה החולה של המשק הישראלי. זה גורם לריכוזיות. אנחנו הגשנו מספיק הצעות.

חיים ילין ואחריו חבר הכנסת מקלב.

המסמך שלכם יועבר במייל לכל חברי הוועדה.

מה שחסר לי , כבוד השר, זאת התפישה האסטרטגית לטווח ארוך של משרד החקלאות. זה נכון שאנחנו תמיד אומרים שאם 10% או 15% מהזמן יש לך את האפשרות לדון על האסטרטגיה לטווח ארוך, אז זה ענק. כולנו יודעים מה זה המשאב הניהולי הזה. מאוד בעייתי לדון באסטרטגיה לטווח ארוך כאשר אנחנו רואים איך המשק החקלאי הולך ומתכווץ מבחינת כמות המגדלים והאנשים שמחוברים לאדמה. לדעתי, זה אחד הדברים שאני מצפה לראות.

לגבי פערי התיווך. למה הצעתי את החוק? אם אפשר תקנה אז שתהיה תקנה, לא משנה. אבל לא יכול להיות שרמי לוי או כל אחד אחד, פעם אחת הוא מוריד את העוף לשקל ופעם שנייה הוא מעלה אותו ל-25 שקלים ומי שמשלם את המחיר זה החקלאים. זה לא יכול להיות, אין מי שיגן עליהם. לא יכול להיות מצב כזה ולכן פערי התיווך, מעבר להורדת מחיר העלות של הדברים האלה לאזרח, יש לו גם משמעות. אם תפקח על הבסיס ותצליח בתקנה – אף אחד לא רוצה לחוקק.

הנושא של קרקע, מים וחקלאים מחייב התייחסות בתכנית האסטרטגית. אני רוצה להתייחס לדיון העקרוני שחייב להתקיים בטווח הקצר ולא בטווח הארוך. כשכדאי לנו אנחנו משווים ל-OECD וכשלא כדאי לנו, אנחנו משווים למקומות אחרים. אבל אם אנחנו רוצים להיות בשוק של יבוא וייצוא ולשתף פעולה עם ה-OECD, אנחנו גם חייבים להתאים את עצמנו ואת המבנה הארגוני לשם.

האם אנחנו רוצים לעבור לסובסידיה ישירה או לא ומה המשמעות מבחינת המועצות, או כל הדרך הזה שנמצא בין החקלאי ובין משרד החקלאות. ברור לחלוטין שבסובסידיה ישירה המשרד מדבר ישירות מול החקלאי ואין מתווכים באמצע של מועצות. מה המשמעות של הדבר הזה? זה טוב? זה לא טוב? אני לא מכיר את ההשלכות. אני יכול להגיד לכם שחצי מהחקלאים רוצים את המועצות וחצי לא. האמת כנראה נמצאת באיזה מקום וצריך לדון בזה.

הנושא האחרון הוא מס מעסיקים. זה תקוע וזה מזומנים. זה יכול לתת חמצן מיידי לחקלאים. אני מבקש דבר אחד: בגלל שבהחלטה 2017 שהעבירו בספטמבר 2014 יש הנחה של מס מעסיקים לתושבי עוטף עזה, לחקלאים שנמצאים שם. אם יבטלו את זה, ייווצר מצב של מקור בתוך האוצר של 40 מיליון שקלים.

30.

אז 30. לקחת את ה-30 מיליון שקלים ולהמיר אותם ממס מעסיקים לתשתיות חקלאיות בעוטף עזה. נרוויח פעמים. זה יכול להיות לנושא הלולים, גם לכל מה שאתה רוצה לקדם, שזה יהיה בתוך עוטף עזה.

דבר אחרון. אורי, אני אומר לך את זה כידיד. ברגע שאני רואה 60 מיליון שקלים לאיו"ש – אין לי בעיה עם 60 מיליון שקלים לאיו"ש, אם זה הולך נטו לחקלאות.

זה לא 60, זה יותר.

ה"קול קורא" דיבר על 60 מיליון שקלים. אם אני זוכר נכון, 60 או 65 מיליון שקלים על מבני ציבור. אני לא זוכר, אבל הכול היה על בינוי ושום דבר לחקלאות.

למה אני אומר את זה? כי כשהחקלאות נמצאת במצוקה, אז פיתוח הכפר צריך לשבת קצת בצד. אם תגיד לי שרוצים לפתח כרמים בעופרה, אני אהיה הראשון שיתמוך בזה כי זאת חקלאות.

דרך, כדאי שלא תסתבך בכשרות של אותו יין שלא מבושל, כי זה כבר סיפור אחר. תעשה לי טובה, תאחד את עם ישראל, אל תפצל אותו.

לבסוף, החטיבה להתיישבות. כל התקציבים בעוטף עזה, נגב גליל, הכול עצרו. תשחררו את זה.

יש מצב שאנחנו מייבאים מוצרים מעזה ונותנים אותם לחיילים?

לא.

מה זה האנטנה הזאת?

חבר הכנסת מקלב ואחריו חברת הכנסת נורית קורן.

אדוני השר. כיושב ראש ועדת המדע התוודעתי לקיצוץ הדרמטי בתקציב הגנים הבוטניים. יש 11 גנים בוטניים מתוקצבים או נתמכים ב-4 מיליון שקלים על-ידי משרדך במשך שנים. התקציב הזה הוא תקציב בסיס. לקחת מהם את התקציב הזה, המשמעות היא קריסה של חלק מהגנים. ישנו קיצוץ מ-4 מיליון ל-2 מיליון שקלים. אני לא צריך להסביר לך את המשמעות של הקיצוץ הזה. היתה גם עליה בתקציבים אחרים, אך נשאיר את זה, כי העניינים הם מקצועיים.

לגבי הפערים בתוצרת החקלאית. מעבר למה שאמרת וגם אחרים, יש עוד פתרונות חוץ מהפיקוח על המחירים. אני חושב שהציבור הוא הלוחם הכי חזק בפער המחירים. צריך לחייב את הקמעונאים לפרסם את המחירים בהם קנו את הירקות. היתה הצעת חוק בעבר ומשרד החקלאות התנגד לה. אני חושב שדווקא במשמרת שלך יכולה להיות פתיחות לזה. פרסום המחירים הסיטונאיים בהם נקנתה התוצרת.

אורי, זה היה בתוך ההצעה שלי וזה נפל.

אני ביקשתי את זה בכנסת ה-19 והיתה התנגדות של משרד החקלאות. אני חושב שהפעם, אם באמת המאבק הוא באמת אמיתי – זה לא סותר דברים אחרים שאתם עושים, אבל פרסום של המחירים האלה קיים בעוד מדינות בעולם. אותה חנות תפרסם שקנתה ב-3.5 ומכרה ב-12 ואז הציבור ישאל למה ולא יקנה.

האם יהיה מחסור בשמן זית לקראת פסח לכבוד שנת השמיטה? האם המשרד יאפשר יבוא לאותו ציבור שצריכים שמן זית לקראת פסח.

אדוני השר. אני שמחה על כל רפורמה שאתה עושה בענף הלולים. זה חשוב מאוד. צריך לראות שזה לא יהיה על חשבון החקלאים. שהם יוכלו לקבל תמיכה ולהקים דגם של לולים לרווחת התרנגולות וגם שלא תהיה סלמונלה. זה חשוב מאוד.

אני דווקא רוצה לדבר על הנושא של ההדברה. חשוב מאוד שיהיו תקנות מחמירות ויהיה מי שיאכוף את התקנות האלה, אם מדבירים קרוב לבית, או לא קרוב לבית. אני חושב שזה נופל על הפקחים של המשרד להגנת הסביבה וזה לא נאכף כמו שצריך וזה מאוד מסוכן. אם בסוף מדבירים עם מטוסים מעל בתים, זה מאוד לא בסדר.

לגבי הפירות והירקות האורגנים. הגיע הזמן שנדע בוודאות שהפירות והירקות הם אורגניים. אנחנו לא יודעים מה בדיוק נמכר כאורגני ומה באמת הוא אורגני. איך המשרד פועל בנושא הזה?

לגבי יוקר המחייה. אני מאוד מקווה שזה יהיה עוד בשנה הקרובה, שבאמת נוכל להוריד את מחירי הפירות והירקות, לפחות של חלק מהם, כדי שכולם יוכלו לאכול מהפירות והירקות, כולל אנשים שידם לא משגת.

שלום לחברי הכנסת ולכל הנוכחים. אני מייצג את עמותת מאבק החקלאים. 3,000 חקלאים חתומים אצלנו. חלקם הגדול, כמה מאות, נתבעים היום בבתי המשפט על-ידי גוף מיותר שנקרא מועצת הצמחים, שאתם עכשיו פתחתם באיזו התדיינות בין משרדית לגבי אותו גוף. הדיון הזה הוא דה ז'ה וו, כי בכל ועדת כלכלה, בכל קדנציה, אנחנו מגיעים הנה עם אותו סיפור. בסך הכול, ישנה היום הצעת חקיקה לביטול המועצה שהוגשה על שולחן הכנסת בנובמבר הקודם. אני פונה אליך בשם אותם 3,000 חקלאים, שהם כמחצית מסך מגדלי הצמחים במדינה, שהיום זה בערך 6,000 איש. הם מממנים בכספם כ-80 מיליון שקלים כל שנה את מועצת הצמחים במקום שהתופעה הזאת תהיה הפוכה.

היום אתה מדבר על תמיכות ישירות. קודם כל תעשו תמיכה ישירה בעצירה של הבושה הזאת שלא קיימת באף מדינה אחרת בעולם, לא ב-OECD ולא בארצות הברית. בידך הסמכות לעשות את זה ולייתר את הצעת החוק הקיימת היום.

ישנו סעיף 69 בחוק מועצת הצמחים, כאשר המחוקק כבר נתן את דעתו בזמן החקיקה על הסעיף הזה ועל האפשרות שהמועצה תתייתר ואכן היא מיותרת. ששת תפקידי המועצה המוגדרים בחוק אינם ממולאים, חד משמעית. לא יוקר התוצרת לחקלאי ולא המחיר ההוגן לחקלאים, שזה הדבר הבולט ביותר וזה לא מתקיים. אנחנו מבקשים ממך לשקול את העניין ותבטל את המועצה לפי סעיף 69.

תודה.

אברהם דניאל, יו"ר התאחדות החקלאות החדשה בישראל, בבקשה.

שלום לכולם. התכניות שכרגע הציג שר החקלאות, זה בהחלט דבר חשוב ונכון. איפה הבעיה? כל תכנית בלי בסיס אין לה שום ערך. הבסיס העיקרי זה החקלאי. קודם כל מטפלים בחקלאי. כל עוד שחקלאי איננו, לתכנית הזאת אין שום ערך. היום הגיל הממוצע שלנו עומד על 65. אין לנו דור המשך. אנחנו סוגרים משקים. כל יום מישהו אחר נסגר. החמור מכל, אני שומע שלמעשה חקלאי המרכז יכולים מחר לסגור את העסק שלהם, אין להם שום סיכוי.

לא שמעת את זה.

אני אומר עכשיו כדי שלא תפתח תיאוריה שלמה. יש עדיפות לפריפריה, זהו.

אז אני אגיד את עמדתי. אני לא חושב שבנושא נטו חקלאות צריכה להיות העדפה. יכולה להיות העדפה במיסוי ובכל מיני דברים אחרים ובזה אולי אתה צודק. אבל בשביל לייצר את התוצרת החקלאית הטריה זה לא משנה איפה החקלאי גר. הוא לא יכול להעתיק את המשק שלו כמו כל עסק אחר למקום שיש העדפה. לכן אתה צריך לטפל, מה עוד שמחצית מהחקלאים גרים במרכז. זאת אומרת, אנחנו הולכים לפגוע ישירות בחקלאי.

רבותיי, כל המיסים, האגרות והבירוקרטיה שקיימת עלינו לא יכולים יותר להתקיים. אתם חייבים לשים לעניין הזה סוף.

אני רוצה להתייחס לשני נושאים שעלו כאן.

לגבי נושא הפטם. מייד לאחר ההסכמה שלנו לתמוך בהורדת מחיר הפטם, אכן המגדל ברמת המגדל והמשחטה, הורדנו כ-4 שקלים. בחודש דצמבר לא ראינו כל הפחתה ביחס לצרכן הישראלי. מדובר כאן בעשרות מיליונים.

מוטי, נצטרך לראות את זה לא בחודש אחד אלא לראות שזאת מגמה שנמשכת.

ההפחתה נמשכת ואני רוצה לציין שזה בא על חשבון המגדלים הקטנים בפטם. היום הם עובדים בהפסד. הם כמעט מפסידים.

מוטי, אני רוצה להזכיר לך שאי-אפשר להחזיק את החבל בשני קצותיו. אני לא אפתח עכשיו את הדיון.

הנושא שאני רוצה להתייחס אליו זה סעיף 7ג. את 7ג אנחנו גרענו מהתקנות מתוך בקשה להחריג את יישובי הגדר.

אני יודע מה אתה רוצה להגיד. אתה רוצה שאנחנו נעשה את ההחרגה של יישובי הגדר ובינתיים נאשר את 7ג לגבי האחרים. תודה רבה.

מה רע בזה?

ידעתי מה אתה רוצה להגיד? תן לי בדרך שלי. חברים, החיים בנויים גם ממנופים.

נועם בלום, בבקשה.

אני חקלאי מהנגב. אני חוקר חקלאי, אני יזם חקלאי, אני בעלים של חוות צברי אורלי שמגדלת 1,167 דונם ברמת הנגב. כל מה שעשיתי, עשיתי בידיי. אני עוסק בחקלאות מאז שנולדתי ואני רואה בזה דרך חיים.

אני מבקש להעיר פה הערה, שבגינה שלחתי מכתב לשר ולחברי הוועדה. אנחנו מתפארים בתוצרת החקלאית שלנו ובטכנולוגיה החקלאית שלנו. רבותיי, החקלאות שלנו היום היא חקלאות של שלשום ושל אתמול. החקלאות שלנו היום היא לא חקלאות טכנולוגית ברמה המתבקשת. כשאני אומר רמה מתבקשת, כשאנחנו פוגשים היום את הטכנולוגיה שמציגה "רפאל", אותה רשות מכובדת שהמדינה הקימה לפני עשרות שנים כדי לפתח אמצעי לחימה ומתפעלים איך אמצעי לחימה נורה ממקום אחר ופוגע באיזה מקום אחר בצורה דמיונית, אנחנו אומרים כל הכבוד לטכנולוגים וכל הכבוד למהנדסים שפיתחו את הדבר הזה. החקלאות שלנו היום, שתלויה בעשרות אלפי פועלים זרים, היא לא חקלאות שיכולה להתחרות בעולם של מחר והעידן של המחר זה לא רחוק, זה חמש שנים, זה שבע שנים וזה עשר שנים.

מדינת הולנד היא יצואנית מספר שלוש בעולם של תוצרת חקלאית והיא עושה את זה עם רובוטיקה ועם טכנולוגיה מתקדמת. החקלאות של המחר זה לא חקלאות של עגבנייה ופלפל. החקלאות של מחר זאת הנדסה גנטית, זה טכנולוגיות מתקדמות. אני מבקש שהוועדה תזמן דיון שיעסוק בעתיד החקלאות על רקע הצורך לפתח טכנולוגיות ולהעמיד עתיד לייצור מזון במדינת ישראל, כמו שיידרש בעולם בעוד 10 ו-20 שנה.

תודה.

אדוני השר, אני רוצה שתתייחס לנושא הספקת המים. פתאום זה נופל עלינו ואין לנו מושג בנושא הזה.

גם לנושא התמוטטות הייצוא החקלאי.

נושא המים הוא נושא שנכנס לדיון מתחילת כניסתנו למשרד, כדבר שמתבקש מהשטח. אין אחד – אני מוכן להסתכן, יתקן אותי עלי בינג אם אני טועה. גם האוצר מבין שבמחירי מקורות, קרי כ-3 שקלים לקוב מים, אין חקלאות. אין גידולים שיודעים לשאת את הנטל הזה של 3 שקלים לקוב מים לחקלאות ולכן צריך לשנות את זה. אנחנו נמצאים בתוך התדיינות איך לשנות את זה. הדיון הזה מתקיים ללא קשר לחוק שהביא השר אריה דרעי, שתכף אגע בו. אנחנו מתקדמים ואנחנו עושים את זה יחד עם התאחדות חקלאי ישראל ועם גופים אחרים, מתוך האזנה לחקלאים, לראשי מועצות וועדות כלכליות. כל מי שרוצה, אנחנו מוכנים לשמוע ואנחנו מנסים לכלול את זה בתוך הדיון שנעשה במשותף.

הגיע לעת האחרונה השר אריה דרעי עם הבטחה שהוא הבטיח בסיכום קואליציוני להוריד את המע"מ. מזה התגלגל שאין הורדה במע"מ בגלל סיבות כלכליות אלא יש דברים תחליפיים. אחד התחליפים הוא מחירי המים בקובים הראשונים שכל משפחה צורכת. אני לא אכנס להצעה שלו. היה שם ניסיון של האוצר, באותה הזדמנות לכלול גם את החקלאות באיזו צורה. היו דיונים עד ישיבת הממשלה עצמה, כולל במוצ"ש בשעה אחת ושתיים בלילה. תודה לאסף, לאורי, לצביקה, לבן ולכל העוסקים במלאכה. הישיבה האחרונה נערכה לפני ישיבת הממשלה במשרד רוה"מ, כדי לנסות שלא תוך כדי הורדת המחירים הזאת, החקלאות תיפגע באופן שהוא בלתי אפשרי.

מי הביא את ההצעה?

את ההצעה הביא השר אריה דרעי בתיאום עם משרד האוצר.

הצעה להכפיף את מפעלי המים של החקלאים למקורות הביא השר אריה דרעי?

לשאלת מנהלת הוועדה. השר אריה דרעי בא עם הצעה שנוגעת למים הביתיים.

נכון, כי במים הביתיים משלמים מע"מ.

תני לי לענות לך.

בתוך הניסוח שהיה שם, שלמיטב ידיעתי לא היתה כוונה לפגוע בחקלאים.

זה עומד מולך בישיבת הממשלה, תסלח לי.

תן לי לסיים. לא הפרעתי כשדיברתי, הקשבתי לך קשב רב. תעיר אחר-כך מה שתרצה. אני אקשיב, אני פה.

אם זה יעזור שאוציא אותך, אני אעשה את זה.

בכל אופן, הוגש התזכיר הזה ביום חמישי בלילה. צריך גם להבין את לוח הזמנים. זה לא הוגש בצורה מוסדרת, זה הוגש ביום חמישי בלילה. אז ראינו את זה בפעם הראשונה באופן מלא. קודם אמרו לנו בעל-פה שאולי יהיה ככה וככה וכל מיני דברים, אבל הדברים לא היו ברורים. מיום חמישי בלילה אנשינו עסקו בזה מול משרד האוצר ומול משרד המשפטים, כדי לראות שהפגיעה בחקלאות לא תהיה.

סיכמנו, שמחיר המים שעלה עכשיו בינואר בהתאם למתווה המים שלפני 7 שנים, של כ-18 אגורות, מול זה יהיה קיזוז של כ-16 אגורות. צריך עוד לבדוק את זה, אז אני לא מתחייב בדיוק על האגורה, אבל העלייה הזאת בעצם תתייתר בגול.

שנית, ניכנס לדיונים בתוכנו בוועדה, זה כולל סיכום של אבו ושלנו. בוועדה ניכנס לדיונים איפה החקלאות נכנסת? איך? כמה? למה? מחירים? ועוד. זה עומד לפנינו. זה מה שצריך לעשות עכשיו בוועדה. אנחנו מתכוונים לעשות את זה ולנהל שם את מה שצריך יחד איתכם ולהביא את מה שמתאים לחקלאים.

אני רוצה להגיד לכם וגם לגברתי מנהלת הוועדה. אני לא מבין כלום, בסדר? אני גם לא רוצה לשאול שאלות על מה שאני לא מבין. אני משתדל. אני פעם ראשונה שומע ורואה את זה. אני צריך ללמוד.

אני גם רוצה להבין את זה. תכף אומר את הדברים שלי בסיכום. אני לא רוצה להתחיל לשאול שאלות כשאני לא מבין על מה אני מדבר.

חברים, זה באמת צריך עוד זמן.

אני כבר מודה ליושב הראש על השעתיים שהיו לנו. ברור שצריך עוד זמן, אמרו את זה כל החברים וגם היושב ראש. אם זה יהיה בסיור, זה יהיה יותר טוב, כי אז נעשה את זה חלק בסיור וחלק בישיבה, איך שתחליט.

חיים ילין, הדברים העיקריים היו לטווחים ארוכים. מה זה תמיכות ישירות? זה שינוי המערך. עזוב רגע מה זה כולל. אני לא אכנס עכשיו בדקה מה תהיה תמיכה ישירה. אנחנו גם לא מסוכמים עם האוצר ולא עם אחרים ויש פה דיונים. זה טווח ארוך, זה שינוי כל השיטה.

לגבי המים. אנחנו מדברים על מחירי המים מ-3 שקלים להגיע לסדר גודל של בערך 50%.

אורי, זאת פרקטיקה, אני מדבר על חזון.

אני צריך לסיים ואני רוצה לסכם.

החזון שלי הוא פרקטי. אני לא רוצה חזון, אני רוצה שדברים לטווח ארוך יהיו חוק ההתיישבות. זה לא דבר לעכשיו, זה שינוי משמעותי לטווחים ארוכים. החקלאים ידעו על מה מדברים. יהיה להם ביטחון כשהם הולכים להחליט לנטוע או לא לנטוע. הם ידעו מה מחיר המים והם ידעו עוד דברים שיתנו להם את הביטחון.

לגבי החטיבה להתיישבות. אנחנו בדיון מול משרד המשפטים. אני מקווה מאוד שזה ייגמר בחודשיים הקרובים. אני מקווה שהחטיבה להתיישבות, שנדמה שמוסכם על כולם שהיא חשובה והיא חיונית אפילו, תחזור לעבוד באופן מלא, כולל תקציבים שמגיעים לה.

אני מעיר הערה אחת לחיים ולא עשיתי את זה לאחרים פה. אני האחרון שמפצל. אל תשתמשו בביטוי הזה. אתם יכולים, אבל זאת בקשתי. אני גר ביישוב מעורב, גרים בו דתיים וחילוניים. עם כל הכבוד, יש בינינו חילוקי דעות והם מתנהלים בצורה טובה. הערתי לך גם בערבה, אין תהום בינינו, תפסיקו עם הביטויים האלה. יש מחלוקות, כן. רוב הדברים הם משותפים לכולנו. אפשר לדבר על המחלוקות, כדאי לדבר גם על הדברים המשותפים.

אחד הדברים המשותפים שהזכרנו כאן בהתחלה, שיש פה קואליציה של כולם בעד החקלאות והחקלאים. זה מה שצריך להנחות אותנו.

לגבי מה שאמר דובי אמיתי. הירידה במספר החקלאים הוא תהליך שקורה בעשור האחרון והוא לא תולדה של שנתיים אחרונות. אני לא נתח אותו עכשיו. שמנו פה שקף ברור על הערך שאנחנו רואים במשק המושבי. אמרתי שכל הצעה שתבוא מכל אחד פה, ראויה בעיניי, לבדיקה, לדיון ולשיקול.

לגבי הלאמת מפעלי מים. אנחנו לא בעד הלאמת המפעלים. אנחנו כן בעד מחיר הוגן לחקלאים במים. אמרתי שאנחנו נמצאים בדיונים. אנחנו נקיים את הדיון גם לגבי החוק שהביא השר דרעי, בסיכום עם האוצר. איפה תהיה הקריאה השנייה?

בוועדת הפנים.

עוד לא קבעו דיון.

אני לא דן פה איתכם למה זה פה ולמה זה שם. הכי טוב, תעשו ועדה משותפת.

אני רוצה לדעת ממך, עלי בינג. אני רוצה תשובות. אם מישהו פה מנסה לקרקס את הוועדה – אני לא רוצה ממך תשובה עכשיו. עלי, אני רוצה לדעת בדיוק מי חפר פה חפירה אם היתה פה חפירה?

יש חפירה.

לגבי שאלת חבר הכנסת ביטן שלא נמצא פה. אין יבוא מעזה בכלל למדינת ישראל אלא באישור מיוחד שלנו ואנחנו לא מאשרים. יש יבוא מעזה ליהודה ושומרון לערבים. כן, יש באמצע קצת הברחות מאיו"ש.

חבר הכנסת מקלב, לגבי הגנים הבוטניים. אנחנו עושים על זה עבודה. היתה לנו ישיבה איך להביא את הכסף. אנחנו רואים בזה ערך ונשתדל ונעדכן אותך בעניין.

לגבי פערי תיווך - - -

רציתי לעשות על זה דיון נפרד.

אז בוא נשאיר את זה.

לגבי שמן זית לפסח. קיבלתי פנייה ממך ומחבר הכנסת פרוש ואחרים. אנחנו בודקים את זה. באופן תיאורטי ראשוני וזאת התשובה שקיבלתי, לא חסר שמן בארץ וזה לא מוריד מחירים.

יש פה בעיות של הלכה ואנחנו מתחשבים בציבור החרדי מאוד. אנחנו בודקים איך לעשות את זה. אני אתן לכם תשובה בימים הקרובים ממש. אני יודע שפסח מתקרב.

מילה על פסח בכלל. יש צוות בראשות המנכ"ל שעוקב באופן שוטף על ההתארגנות לפסח, מסלרי ועד בצים, בשר, דגים. מיפינו מה שצריך.

חברת הכנסת קורן לא נמצאת, אני מניח שאני לא צריך לענות.

אני רוצה לענות לדובי. זה על השולחן. כמו שאמרת, אתם מטפלים בזה הרבה שנים ואנחנו רק 10 חודשים במשרד. אנחנו בקשר עם אגף תקציבים במשרד האוצר כדי לעשות שינוי. אמרתי בתחילת הדברים, שאנחנו בעד השינוי. אנחנו לא במצב שהודפים את כולם ושום דבר לא יזוז פה. כן יזוז, יהיו שינויים, חלקם עמוקים. תמיכות ישירות זה הגדול, אבל בהחלט מועצת הצמחים זה ראוי לבחינה ולבדיקה ואנחנו שם.

אני כן אשמח לשמוע את התשובה לחברת הכנסת קורן.

סליחה, זה לא מקובל. אפשר להשאיר את העוזרים למליאה, זה יכול להיות לא רע.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדברים. קודם כל, ועוד איך צריך דיון נוסף. אני רק יכול לומר לכם בהן צדק שחלפו הרבה שנים מאז שהייתי במשרד החקלאות עוזר שר ושום דבר לא השתנה. אני לא יודע להגיד אם זה טוב או רע.

אתם הייתם אז מצוינים.

אני אומר את זה כעובדה. שאלות המים, השאלות שנועם העלה. זה עובר פה כחוט השני בין כולם. אני באמת לא ידוע איך להתייחס לזה ולהגיד האם זה טוב או רע אבל זאת עובדה. כמובן שהשר שנמצא מבטיח לשנות את זה לטובה.

ברשותכם, אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כל, אני אומר למנכ"ל. אני שמח שסיימת עם זה, שהחגים לא יפרצו הפעם, אדוני המנכ"ל.

שלא נופתע שפסח הגיע.

כן. שלא נופתע מפסח ולא מכל החגים. יש לנו את "הבעיות" הידועות המונחות לפתחנו. אם אתם התחלתם את העבודה על העניין הזה, תבורכו.

היה פה דיון וזה חלק מאותן מסקנות.

אתה הטלת על איזה חבר כנסת?

כן. הוא סיים את עבודתו אנחנו גם נציג אותה. זה קשור ועוד איך. בעניין הזה, אני מבקש שזה לא יהיה על סדר יומנו בתקופה הקרובה.

דיברת על הבשר. לא בדקת את הירקות.

אני מדבר על מכלול שלם הנוגע למשרד החקלאות. זה מנעד רחב של עניינים.

ברשותך, המנכ"ל יגיש לך בתוך כמה ימים סיכום מצב, סטטוס נכון להיום בהיערכות לפסח ותפיץ אותו למי שאתה רוצה.

נקודה נוספת. בדיון הבא אני רוצה להרחיב בארבע נקודות מרכזיות ולהתמקד. אנחנו גם נוציא מכתב מסודר כדי שתהיה ערוכים לזה.

מדובר בכל נושא פערי התיווך על כל המשתמע מכך. יש לי כבר סחרחורת מהדיבור הזה.

של כלל התוצרת החקלאות.

של כלל התוצרת החקלאית.

הנושא השני זה משק משפחתי. מצד אחד, רוצה נועם טכנולוגיה, שהיא משנה את ה תמונה מקצה לקצה ומייתרת כמעט לחלוטין את המשק המשפחתי. אני לא פתחתי כרגע דיון כדי שתעשה לי לא עם הראש. אני רק אומר שזה חלק, זה לא פשיטא. זה לא עניין שהוא ברור מאליו.

העניין הזה של השתלטות כוחות גדולים על החקלאות. זה חלק בלתי נפרד מיצירת סיפור יוקר המחייה. זה לא בא לבד, זה לא רק נזקי טבע. האדם מעורב בזה די הרבה.

נושא נוסף זה הסיפור של המעבר מתמיכות עקיפות לישירות. זה נאמר במשפט אבל זה לב העניין בחקלאות. הוא לא יכול לעבור רק במשפט, גם אם הוא באותיות דוד מובלטות. זה מצריך דיון. גם במערכת היחסים אל מול האוצר, איך אתה מייצר את הסבסוד? זה ויכוח ארוך שנים.

הנושא האחרון זה הסיפור של כל ההשקעות ביש"ע. אני הקשבתי לאדוני. אני מכבד את דעותיך ואנחנו חלוקים על חלק מהדברים. אני רוצה באמת שנשתכנע. זה לא רק בעניין הזה שזה לא בא על חשבון אלא איפה אדוני משקיע את מיטב מרצו כדי להביא כסף. בסופו של דבר אנחנו צריכים לייצר מצב. אם אדוני אומר שיש מחסור של כ-250 מיליון שקלים לחקלאות - - -

לחקלאות ולפיתוח הכפר.

נכון. אני כבר אומר שאנחנו נוציא פנייה לשר האוצר בעניין הזה, שאנחנו תובעים את העלאת התקציב של משרד החקלאות.

דבר שני שאני רוצה להתייחס אליו. אי-אפשר לבוא בדרישות לחקלאות בנושאי מים, בנושאי קרקע ובנושאי עובדים זרים לחקלאות, כשזה בשלט רחוק וזה נשלט על-ידי אחרים. כמו ששר האוצר סבר ועשה וזה חלק מההסכם הקואליציוני שלו – הוא אמר שאם הוא רוצה להתמודד עם נושא הדיור הוא מבקש שכל הסמכויות הנוגעות לדיור תהיינה תחת משרדו. אני סבור ואני חושב שהוועדה מצטרפת בעניין הזה, שכל הנושאים הנוגעים לחקלאות, שיש להם קשר ישיר לחקלאי ולחקלאות, צריכים למצוא את עצמם תחת שר החקלאות על כל המשתמע מכך. מניתי את שלושת הנקודות.

העניין הוא, שיותר ויותר אנחנו מתייחסים לחקלאות כסוג של נוסטלגיה. חקלאות זה אנשים שקמים בבוקר ונותנים את עצמם למען האנשים. הסיפור של פערי התיווך וכמה החקלאי בסוף מרוויח, זאת דרמה. אנשים רואים משאיות עם כיתוב והם חושבים שזה מלא בכסף. אז יש את אלה שהם חסונים ובעלי כוח, עדיין, רוב החקלאים עושים את זה מאהבת אמת.

רק לפני כמה שבועות קיימנו דיון בנושא הגניבות החקלאיות שזאת דרמה נפרדת. אני אומר לכם ששנים בכנסת לא התרגשתי כשחקלאי מהערבה תיאר איך גנבו לו. באמת התרגשתי. הרגשתי שעיני דומעת ואני לא אומר זאת בפומפוזיות, כך הרגשתי. אנשים שנותנים מעצמם. אני רוצה שכולנו ניתן מעצמנו למענם.

כמי שהתחיל את חייו הפוליטיים והציבוריים במערכת החקלאית, אני חש מחויבות גדולה. אני מרגיש מחויבות גדולה ואני חשוב שזה בא לידי ביטוי בעבודה לאורך כל הדרך. אתם צריכים לעזור לנו. במה שתלוי בנו, אנחנו נעשה את כל המאמצים.

אני אומר לך, אדוני השר, אתה עשרה חודשים בתפקיד ואני לא יכול להפיל את כל ענייני החקלאות לפתחתך, אבל בסופו של עניין, למען השם. הכול כתוב, אין פה שום חדש תחת השמש. לא היה נושא אחד שעלה על סדר יומנו ברגע זה ואני מופתע.

צריך להגיד ביושר שאתה לא יכול להגיד ששר החקלאות לא התפלל טוב, תראה את כמות המשקעים. אמנם לא בגליל, צריך לעשות עוד תפילה.

אני רוצה לסיים. ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, שלח לי מכתב. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד לך תודה. הוא גם אומר במכתב תודה לך על העבודה בנושא המפחמות, שזה סיפור. אני גר בראש העין לצד אלה ששורפים מעט ניילונים וגומי. חברים, אפשר לצחוק אבל כשאתה חי בתוך זה, אפילו לצחוק קשה. זה נכנס לך לתוך הבית וזה איום ונורא. קל וחומר כשאתה חי ליד מפחמות.

קודם כל, תבורך על עשייתך. אם יש דברים שאנחנו כוועדה יכולים לתת לך כתף בעניין הזה, אני אשמח מאוד.

אני רוצה להגיד על זה משפט אחד. הממשלה מינתה ועדה בראשות מנכ"ל משרד החקלאות. מי שבפועל עשה את הוועדה זה צביקה כהן שיושב מולך. הוועדה סיימה את עבודתה, הגישה את מסקנותיה. לצערי, האוצר לא מסכים להמלצות שיש שם, שנוגעות לתקציב ותקנים ואולי עוד משהו. אני ביקשתי ישיבה דחופה באוצר כדי לסיים את זה. נעניתי בחיוב ואחרי זה נעניתי בשלילה.

אני אומר פה ועכשיו בוועדה: לא יהיה אכלוס בעיר חריש. שאף אחד לא יטעה. מי שחושב שאפשר לתלות בערב את הכביסה ובבוקר לקום ולראות אותה שחורה וכך יחיו שם אנשים, אני אומר לכם שזה פשוט לא יקרה. בונים שם עכשיו 4,300 יחידות דיור. זאת תהיה עיר רפאים בצורה הזאת. זה לא סביר, זה לא מתאים לנו. יש המלצות, אפשר לזוז הנה או הנה. העליתי את זה כשר הבינוי לפני שנתיים וחצי, זה לא מתחיל היום. לצערי הרב, זה נגרר כמו דברים אחרים.

אני מאוד מקווה שבשיח שיש לנו עם השר להגנת הסביבה, האוצר ואחרים, ועוד אחרים שמעורבים, זה ישתנה.

מרגע קבלת ההחלטה ועד שדבר כזה מתבצע, זה לוקח חודשים רבים. האכלוס הראשון של כ-200 משפחות הוא בחודש פברואר. עכשיו, בבקשה, כל אחד יעשה את שלו. אם הוועדה תתגייס, או אתה אישית תתגייס לנושא הזה, זה יותר מראוי, כי אנשים שילמו מיליון שקל לגור בבית שהם לא יוכלו לגור בו.

אדוני, אני כבר מודיע שאנחנו מתגייסים לעניין הזה. אתה צודק, זה להביא אנשים למקום שאחר כך – גם כשאתה סוגר חלונות זה לא עוזר. אנחנו נירתם כוועדה.

אני גם רוצה להודיע שמנהלת הוועדה תודיע ממש בזמן הקרוב. אנחנו נצא לסיור מאוד ממוקד, לא של מדור פרסומי, אלא כדי באמת לראות את הבעיות. לראות גם קצת נשמה, לראות שדברים אכן קורים. לאחר מכן נתכנס ללא פחות משעתיים דיון. כל חבר כנסת שרוצה להיות חלק מהחקלאות ונותן למען החקלאות, יוזמן להצטרף.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45.