הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 135

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, כ"ד בשבט התשע"ו (03 בפברואר 2016), שעה 9:30

הערכות המחוז החרדי לשנת הלימודים תשע"ז

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מסעוד גנאים

יואב בן צור

יגאל גואטה

מאיר שמעוני - מנהל מחוז ירושלים, משרד החינוך

יפה ישר - מפקחת מרכזת מחוז ירושלים, מנח"י, משרד החינוך

שאול פאר - דובר מחוז ירושלים, משרד החינוך

נועה היימן - רכזת חינוך באגף התקציבים, משרד האוצר

נאזם בדר - סגן מזכירת הכנסת

צביקה כהן - סגן ראש העיר ומחזיק תיק החינוך החרדי, עיריית ירושלים

בצלאל אברהם - עוזר אישי לסגן ראש העיר, עיריית ירושלים

איתמר בר עזר - מנהל אגף, עיריית ירושלים

אהרון וינגרטן - מנהל תחום מוסדות חינוך, עיריית ירושלים

מנחם ברוכמן - מ"מ מנהל אגף החינוך, עיריית בית שמש

ישראל גולומב - מרכז השלטון המקומי

אברהם יוסף לייזרזון - יו"ר החינוך העצמאי

ליאת מלכה - מפקחת בי"ס חרדי, רשת עתיד

שמעון דדון - הסתדרות המורים, ארגוני מורים

לורן פוריס - סגנית יו"ר, ארגון ההורים

שלי אלקיים - נציגות איגוד היועצים החינוכיים

יואב ללום - מנכ"ל עמותת 'נוער כהלכה'

רבקה שפירא - מחלקה משפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

חיים ביטון - מנכ"ל מעין החינוך התורני 'בני יוסף'

אליעזר אדלר - מנהל תחום חינוך, נוער ומוסדות חינוך, ארגון 'שחר'

עמרי כבירי - עו"ד, כבירי נבו קידר

שיר אנג'ל כץ - עו"ד, כבירי נבו קידר

עומר ליפשיץ - פעיל, תיכון רוטנברג

עפרי לוינסון - פעילה, תיכון רוטנברג

יואב לוין - פעיל, תיכון רוטנברג

שגיא לוי - פעיל, תיכון רוטנברג

יובל חכם אהרון - פעיל, תיכון רוטנברג

בילי כהן - פעילה חברתית

ישורון תורג'מן - עיתונאי, רדיו קול ברמה

לירון וייס - דוברת הוועדה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ס.ל., חבר המתרגמים

הערכות המחוז החרדי לשנת הלימודים תשע"ז

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 3 בפברואר 2016, כ"ד בשבט תשע"ו. הנושא על סדר היום: היערכות המחוז החרדי לשנת הלימודים תשע"ז.

שלום לכולם, אני רוצה לומר בפתיח, הישיבה הזו היא כהפקת לקחים משנת הלימודים הקודמת, שנדרשנו לסוגיית התנהלות המחוז החרדי במשרד החינוך ברישום לשנת הלימודים תשע"ו כשהתחילה כבר שנת הלימודים. היה מצב של אי ודאות של עשרות תלמידים ותלמידות שלא שובצו. כפי שידוע, מה שנקרא, עונת הרישום למוסדות החינוך החלה בראש חודש שבט ואמורה להסתיים אוטוטו, לכן זימנו ישיבה שנבדוק את ההיערכות של המחוז בסוגיית הרישום.

בד בבד בזמנים האלה, בתפר, נערך מכרז למנהל מחוז חדש. חשבנו לזכות לראות אותו היום כאן, אבל הפחד אחז בשולי גלימתם של אנשים במשרד שלא אפשרו לו להגיע. אני לא מבין למה. חבל, הוא היה צריך לבוא לראות איך מתנהלת ועדת חינוך, אני חושב שזו החפיפה הכי טובה. אני לא מבין מה החשש. היה בא, שומע, שומע את התהיות ואת השאלות של המוזמנים, יכול להיות שזה היה עוזר. זה, איך אומרים? השתלמות בחינם. נכון שאי אפשר לעשות איתה גמול א' וגמול ב', אבל זו השתלמות בחינם.

כמו כן מאז, מאותה תקופה, לא בגלל, אני לא רוצה לומר בגלל, אבל יכול להיות שזה בגלל כינוס ועדות ערר על ידי משרד החינוך, הועלו טענות על התערבות המחוז בתכני הלימוד. גם את זה אנחנו נרצה לשמוע. נמצא איתנו מאיר שמעוני, מנהל מחוז ירושלים ומנהל המחוז החרדי עד לאותו מכרז, שייתן לנו סקירה מה נעשה, כי את רוב העבודה הוא עשה, בתקופתו. כמו כן, על הדרך, לא יודע אם לא תהיה מנוע, הועלו טענות לאחרונה שהיו אי סדרים בהליך המכרז. אם אתה רשאי ולא מנוע, אז תוכל לומר לנו אם יש בדיקה או בגלל זה הממונה החדש לא הגיע לדיון. אבל עיקר הדיון היום קודם כל להתייחס להיערכות המחוז לשנת הלימודים תשע"ז. בבקשה, מאיר.

אדוני היושב ראש, כמו שאמר היושב ראש, עד לפני מספר ימים הייתי בתפקידי גם כמנהל המחוז החרדי הארצי בנוסף לתפקידי כמנהל מחוז ירושלים ומנח"י במשרד החינוך. מה-1 בפברואר התפקיד הועבר למר איציק זהבי, שנבחר במכרז, והוא מנהל המחוז החרדי כיום.

בהתאם לבקשה הגעתי לכאן היום על מנת להציג את מה שכבודו הציג ואני רוצה קודם כל לומר שבאופן אישי נפלה בידי הזכות במשך השנתיים וחצי האחרונות להקים במשרד החינוך מחוז חרדי ארצי על מנת לשפר ולייעל את מערכת החינוך במגזר החרדי ברמה הארצית ככל שניתן ולעשות את המיטב למען ילדי ותלמידי המגזר החרדי. זו זכות גדולה ומבחינתי זה היה משהו היסטורי מאוד מאוד חשוב שאני מקווה שגם עשיתי את המיטב.

מבחינת המחוז החרדי, המחוז כמחוז הוא למעשה קם כזרוע ביצועית, הן פדגוגית והן מנהלית, על מנת לשרת את מטרת העל שהצגתי קודם, לשפר את מערכת החינוך לתלמידי המגזר החרדי ברמה הארצית. מזה גזרנו מספר יעדים של המחוז. גם יצירת אלטרנטיבות חינוכיות במערך החינוך העל יסודי בדגש על הבנים, גם שיפור הפיקוח והרגולציה באמצעות קריטריונים, בקרה, מינהל תקין, גם שיפור כוח האדם, תכניות לימודים, התאמה של תכניות לימודים בנושאים שונים, גם התאמת עבודת המשרד בנושאים משפטיים ותקציביים שיהיו מותאמים למאפייני המגזר החרדי, גם חיזוק לימודי החול במסגרת החינוך היסודי לבנים ועוד.

הדגש המרכזי היה קודם כל ציבוריות, מינהל תקין, שקיפות, שוויון לכל הילדים, קבלת אמצעים לכל ילד וילד וגם מערך של סטנדרטים, בקרה, אכיפה על דברים שמתנהלים בחלקם כלא תקינים, כמו למשל לא ייתכן שגננת שצריכה להשתכר בסכום מסוים לא מקבלת את מלוא שכרה. יש הרבה דוגמאות. לטפל גם בפרט וגם בכלל. כשאני אומר גם בפרט, אז זה גם באותה גננת שלא מקבלת שכר, לטפל באותה תלמידה שלא קיבלו אותה, מסיבות כאלה ואחרות, ולטפל גם במערכת עצמה כמערכת, ברמה הארגונית.

הדבר הראשון, אני אכנס יותר לפירוט, וזה גם חלק מההיערכות, אדוני היושב ראש, כמו שאנחנו יודעים, אנחנו סיכמנו, אנחנו ממש באמצע שנת לימודים תשע"ו התחלנו במהלך של היערכות לפתיחת תשע"ז וכמו שאמרת, היושב ראש, אנחנו למעשה על בסיס הלקחים והדברים שעברנו במהלך ע"ד-ע"ה וכמובן באמצע ע"ו.

אני אדגיש את זה בכמה נקודות. אחת, כל נושא חיזוק הפיקוח, הבקרה והאכיפה. חשוב להבין שזה דבר מאוד חשוב, במסגרת הקמת המחוז בנינו תשתית של כוח אדם במחוז ברמה הארצית, נקבעו מפתחות פיקוח, אחד ל-25 בתי ספר ליסודי ועל יסודי, ואחד ל-120 לגני ילדים. רבותיי, זה משהו היסטורי. זאת אומרת שכל 20 בתי ספר יסודיים חדשים מגיע תקן של מפקח. זה מפתח שאושר באוצר. זה משהו היסטורי שלא היה ולא קיים. על בסיס הקריטריונים והמפתחות האלה יוגדרו גם מספרי המפקחים שאמורים להיות.

בנוסף לזה קבענו גם תפקידי מעטפת. יש את המפקחים הכוללים, שהם אחראים על כל הפיקוח בבתי הספר, הישירים, ויש את תפקידי הפיקוח של המעטפת, שהם המפקחים המקצועיים, מפקח ממונה שחר, מפקח קידום נוער, מפקח ביקור סדיר - - -

סליחה, כמה זה ביחס לרשמי?

זה ההיסטורי שפה, שזה באותו מפתח של הרשמי. יש תוספות - - -

היום ברשמי זה 25 למפקח?

בין 20 ל-25, תלוי באיזה מחוז, בצפון ודרום זה 20 וכל השאר זה 25. פה זה אחד ל-20. זה משהו היסטורי. צריך להבין את המשמעות של הדבר הזה. מבחינתנו כמשרד זה דבר שהוא באמת משהו בלתי רגיל. אבל אם כבר הערת, אדוני חבר הכנסת בן צור, בנוסף לתפקידים של המפקחים יש תפקידים נוספים שלא קיימים במחוזות אחרים, לאור הייעוד. למשל ייעוץ משפטי במשרה מלאה, למשל מפקחים מקצועיים, מפקח להוראת האנגלית, מפקחת להוראת המתמטיקה, מפקח להוראת העברית, מפקח להוראת האנגלית וכו' וכו'. אלה מקצועות שלא תמיד קיים תקן של מפקח. כאן קיבלנו ממש תקן של מפקח וזה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב גם למגזר החרדי.

בנינו מודל פיקוח. בסוף צריך גם לנהל את המערכת הזאת. בנינו מודל פיקוח ארצי, רשותי, אזורי. זאת אומרת שהמחוז פרוס על כל הארץ. יש פיקוח שהוא אזורי, על פי המפתחות שהצגתי, לא עוד מפקח שגר בדימונה ולמעשה נוסע לקרית שמונה, כי הוא עבד ברשת המעין או ברשת אחרת, אלא לכל אחד יש את האזור שלו. זה טוב למפקח, זה טוב למוסד, זה טוב לרשות, זה טוב לכולם וגם זה טוב לא לנסוע בכבישי ישראל, לחתוך את כל הארץ ולבזבז זמן. אז נקבע מודל הפיקוח, לכל מפקח יש גזרת אחריות בין 20 ל-25 בתי ספר, או גני ילדים, בהתאם למפתחות, לכל אזור יהיה מפקח אזורי, זה בתכנית האסטרטגית, ככה זה בנוי וכל האזורים תחת הנהלת המחוז.

דבר נוסף שעשינו, ממש סיימנו בחודש האחרון, זה מפקח רשותי לכל רשות. לכל רשות יש מפקח אחד שהוא מפקח מתכלל רשותי. למשל אם אני לוקח את העיר אלעד, אז יש שם שמונה או עשרה מפקחים, אחד מתוך העשרה הוגדר כמפקח מתכלל, הוא אחראי ומתאם את כל המפקחים מול ראש העיר, מול מנהל אגף חינוך וכו', על מנת שלא ידברו כולם עם כולם, עם כל מה שזה אומר.

מבחינת איוש של תקני פיקוח, נתון נכון להיום, קודם כל מה שאושר על בסיס התקנים זה 110 תקנים של מפקחים עד סוף 2016, בשלוש פעימות, 2014, 2015, 2016. אנחנו למעשה התחלנו את הפעימה השלישית שזה ממש בימים האחרונים. נכון להיום יש כ-80 מפקחים.

בנוסף לזה איוש של תקני מינהל, גם לפי מתווה שהוסכם, לא נפרט כרגע, מפאת קוצר הזמן. אושרו לנו 44 תקנים עד סוף 2016, נכון להיום יש 11 תקנים והפער אמור להיות מאויש עד סוף שנת 2016.

הטמענו מנגנוני עבודה ושגרות עבודה, כמו בכל מחוז, כמו בכל ארגון. אם אנחנו מדברים על, למשל, להיערך לפתיחת שנה, אז יש מנגנון של היערכות לפתיחת שנה, גם בהיבט הפדגוגי חינוכי, רישוי, שתיכף נפרט עליו, וגם בהיבט של רישום, ועדות ערר, תלמידות, שגם על זה אני אפרט תיכף בהמשך.

דבר נוסף שישרת את כל נושא הפיקוח והבקרה והאכיפה, כל נושא הבקרה עצמה. צריך לעשות בקרות בתוך בתי הספר, צריך לבוא ולראות שמה שהמדינה הקצתה מגיע לתלמידים על בסיס קריטריונים בשקיפות מלאה. יש קושי, אדוני היושב ראש, אבל אנחנו נעשה את זה בנחישות עם הרבה רגישות. בעניין הזה.

בנושא הגברת הציבוריות והשוויון, כמו שציינתי. אני רק אסמן קודם כל, לגבי ועדות ערר שהיו לקראת תשע"ו. כמו שאנחנו יודעים, הרישום לע"ז התחיל ואנחנו ב - - -

הוא עומד להסתיים. יש מי שאומר לי שכבר תשע"ח תסתיים, שאנחנו נצטרך לדון בזה גם.

אני אעדכן אותך אולי גם על תשע"ט. אבל לגבי הנתונים, אדוני היושב ראש, של מה שהיה עד - - -

זה מה שנקרא רישום מתחת לרדאר. בקטע הזה אני אומר לכם, שרוליק פורוש, ראש עיריית אלעד, ייזכר לטוב, הוא חשף אצלי את התופעה הזו בשנה שעברה ולכן אנחנו ערים לכך. עד שלא נעשה, איך אומרים, באלעד המעשה הזה, מה שנקרא מעל המקפצה, זה התרחש מתחת לרדאר כל הזמן. זה עיוות שצריך להתמודד איתו.

אני אתייחס לזה בהמשך.

בוא נאמר שנעשה רישום על בסיס ענייני ובשנה הזו תלמידה לא הייתה באמת ברמה מסוימת ועשתה מאמץ ושיפרה את - - - היא לא יכולה, הדרך חסומה בפניה אפילו שהיא השתפרה בכל הפרמטרים, כי כבר הרישום המוקדם, מה שנקרא עתידי - - -

אדוני היושב ראש, אני - - -

חז"ל אמרו, מאז שחרב בית המקדש אתם יודעים למי ניתנה הנבואה. אוקיי, סליחה, זה היה הרהור בקול.

אדוני היושב ראש, הבאתי מייל ואני אצטט את חלקו, ברשותך, שקיבלתי אתמול, מני רבים, על תלמידה ואבא שהיה פה בוועדה לפני כמה חודשים, מבית שמש, אני לא אזכיר את שמו כי לא קיבלתי אישור - - -

מאחר שבוועדה הקודמת היה אבא אחד מבית שמש, זה אותו אחד.

הוא היה גם בבית המשפט.

לא משנה, אני רוצה לגופו של עניין. היה לנו מפגש בבית הספר 'כה תאמר' בבית שמש, שהמנהלת, הגב' מרים סולטן, יחד עם כך וכך, את כל נושא ההיבחנות, טה טה טם, לא משנה, אני לא רוצה לפרט.

בלי שמות, אני מבקש.

הדבר שהכי ריגש אותי, שהסגנית פנתה אליי ואמרה לי בגאווה שהתלמידה א"ב, לצורך העניין, התלמידה מיוחדת מכל הסמינר, הן לימודית והן משמעתית. 'התרגשתי עד כדי הוזלת דמעה, ומכאן אני רואה שהעבודה שלך נותנת את אותותיה בשטח. ופה המקום להכיר תודה' וכו', לא משנה. מה שאני רוצה לומר לך - - -

מאיר, משפט אני אומר לך. כמה ועדות ערר קיימת במחוז? בערך, אל תתאמץ.

השנה 75 ולפני כשנתיים - - -

סגן ראש עיריית ירושלים, כמה שיבוצים ביצעת?

השנה בסביבות 120.

כמעט 200 ביחד, נכון? ואני רוצה לומר לכם שהשמים לא נפלו ואף סמינר לא התמוטט ובשום פרמטר לא היה נזק. לכן זה מתחבר לי טוב מאוד, ולא היה לי ספק שאלה התוצאות, אני מכיר הרבה סיפורים כאלה, 'שמע, אם היינו יודעים, יש לך עוד כאלה להביא לי?' אין ספק שהמנהלת תגיד לו 'אם יש לה עוד אחיות, תביא אותן'. בבקשה, תמשיך.

יש הרבה סיפורים, אבל כל כך התרגשתי בבוקר, אמרתי - - -

אני מאוד מודה לך על ה - - -

מבחינת ועדות הערר, אז קודם כל המטרה שלנו בוועדות היא למסד תהליך שקוף, שוויוני, באמצעות מנגנון מוסדר ומובנה של ועדות ערר על מנת למנוע אפליה כזו או אחרת שקיימת, לצערי, בחלק מהמקומות. הנתונים, רק בשביל העובדות, לקראת תשע"ו היו לנו 75 ועדות ערר, מתוכם 20 התקבלו, 2 נדחו ואחת התקבלה לאחר שימוע. נסגרו ללא ועדות ערר ושימוע כ-70% מתוך הפניות, הווה אומר 53 בקשות.

מה זה אומר, אדוני היושב ראש? אחד הדברים שאני למדתי בשנתיים האחרונות, שהמנגנון של ועדת ערר הוא מנגנון סטטוטורי טוב, קיים, אבל הוא לא תמיד משרת אותנו ותמיד מלחיץ את התלמידים וכו'. אז אמרתי, בואו נעשה לפני כן ולכן ביקשתי והנחיתי את המפקחים להיות בקשר עם הרשויות והסמינרים לנסות לפתור את הבעיה טרם ועדת ערר. הפלא ופלא, 70% מהבקשות שהוגשו לא הוגשו בכלל לוועדת ערר. יכול להיות שגם לא רצו להגיע לוועדת ערר מסיבות כאלה ואחרות והדברים אכן סודרו. רק על מנת שנעשה איזה שהיא השוואה, ב-2013, לקראת תשע"ד, היו 119, ב-2014, 124, והשנה, לקראת ע"ו, כמו שאמרתי, 75 ועדות.

מאיר, אני רוצה להתכנס אחרי הסקירה, ותעשה את זה זריז, איך אתה הולך להתמודד בשנה הזו עם מה שהיה לנו בשנה שעברה, אנחנו לא נחכה ללוחות הזמנים כמו בשנה שעברה. השאלה אם יש התמודדות מוקדמת, אם יש בקרה מוקדמת, אתם מבקשים נתונים לפני הזמן? אתה רוצה לגמור את הסקירה, תגמור את הסקירה בדקה, שתיים, שלוש הקרובות, אבל תן לנו התייחסות ספציפית.

אז אני אתן התייחסות בעניין הזה ואחר כך נמשיך, ברשותך. קודם כל הפקנו לקחים מאוד מאוד חשובים, אחד מהם ציינתי קודם, לגבי הנושא של טרום ועדת ערר, על מנת שהבנות ישובצו במסגרות. שתיים, אחד הדברים החשובים שלמדנו זה להדק את הקשר עם הרשות המקומית ולתת לרשות המקומית את המנדט ואת הסמכות שמוקנית לה בחוק כרשם על פי חוק.

יש לנו דוגמה את עיריית ירושלים. אני אומר לכם בכנות, לא בגלל שסגן ראש העיר יושב פה, המסה הקריטית באי שיבוץ בנות זה בא מירושלים. ברגע שלקחו את זה לידיים, באומץ וביושרה, סגן ראש העיר נכנס לסוגיה, ואני אומר לכם, זה לא קל, מי שמכיר את האווירה והסביבה, לא קל, והוא עשה שיבוצים והוא איתן בדעתו וממשיך ועומד בצורה - - - אם לא, אנחנו היינו נמצאים בשוקת שבורה של מאות בנות. בבקשה.

הדוגמה של ירושלים, ויושב פה ידידי סגן ראש עיריית ירושלים, באמת היא דוגמה חיובית, איך אם רוצים לעשות לטובת הבנות באמת, בכמות לא של 20-30 בנות, אלא קרוב ל-200 בנות, כמו שהוצג פה, ואם רוצים לעשות את זה אז איך עושים את זה ועושים את זה במיטב, ובודדות הגיעו אליי.

מאחר שהצטרף אלינו חבר הכנסת יגאל גואטה, שהיה חבר מועצה בעיריית בני ברק, גם שם הסוגיה מטופלת בצורה מיטבית לעומת אזורים חרדיים קטנים יותר.

יש שם בנות מתחילת שנה עדיין בבית, זה לא ממש מיטבי.

כמה?

יש שם שתי בנות מתחילת השנה בבית.

שתי בנות, בסדר. אני לא מזלזל, אבל - - -

שוועדת ערר קבעה שחייבים לקבל אותן, הבטיחו השנה תקציבים - - -

יואב, תודה על ההערה, תודה על קריאת הביניים, אבל כשאתה מדבר על עיר כמו בני ברק, ואני לא מזלזל אפילו במקרה אחד, אתה מכיר את דעתי, אבל אתה לא מגיע עם עשרות כפי שהיה לנו ביישוב יותר קטן.

אדוני היושב ראש, אני מסכים איתך, עיריית בני ברק היא דוגמה חיובית טובה, למרות מה שאומר עורך דין ללום, יש מקרה אחד שהוא עולם ומלואו, של ילדה שעדיין לא לומדת. השם שלה ידוע, מטופל.

יש שתיים. אחת עברה ועדה, אחת בדרך לוועדה.

אחת, ההורים לא מוכנים לקבל שיבוץ, לאחת יש שיבוץ והרשות לא מוכנה, אבל זה סיפור אחר. למעט זה גם בבני ברק הדברים מתנהלים כמו שצריך.

אז אמרתי, הידוק הקשר עם הרשות, הקניה ומתן סמכות ואחריות לרשות המקומית בשיבוץ בנות, יצירה של מנגנון של לוח זמנים. פרסמנו, אדוני היושב ראש, את כל נהלי ועדות ערר, נהלי רישום, נהלי השימוע המעודכנים לגנים, ליסודי, סמינרים וכו', זה מפורסם היום בציבור באתר של המחוז. כל תלמיד, כל הורה שיכול לקרוא ולעיין, יכול לפתוח, לקרוא ולעיין בכל דבר.

אני אגיד לך, אם אני הייתי איזה לקח הייתי מפיק משנים עברו. אנחנו יודעים בטווח הזמנים, אנחנו מכירים את מועדי הרישום, נכון? אני הייתי עושה תחנות ביניים ומבקש נתונים. הרי אנחנו יודעים כמה בשנתון יש, יודעים כמה תלמידים ומועמדים לרישום. אם אני אחכה לסוף הדרך אנחנו נתמודד עם הבעיה בגדול. אם התחלנו בראש חודש שבט ונבדוק בראש חודש אדר, נעשה בדיקה, עוד מוקדם, עד לשלב זה כמה רישום בוצע, כמה עדיין לא בוצע, אנחנו נדע אם הרכבת מתנהלת בקצב הנכון.

אני מקבל את ההמלצה שלך.

תודה. בבקשה.

בנוסף לרשויות המקומיות חשוב, וזה גם לקח שלמדנו, להדק את הקשר עם הרשתות, גם החינוך העצמאי וגם רשת המעין, מעבר למה שקיים, זה מאוד מאוד חשוב כי בסוף הם למעשה הבעלות על מוסדות החינוך האלה ולכן אנחנו גם צריכים להדק איתם את הקשר וגם לשפר איתם את תהליכי העבודה כולל הרישום והשיבוץ ובכלל כל נושא המשאבים שאמורים להגיע.

אנחנו התחלנו בהסדרה של שולחנות עגולים משותפים לשיח ודיאלוג, גם בנושא הסמינרים, גם בנושא המוסדות המוכר שאינו רשמי, גם מוסדות הפטור, עם הרשתות כמובן. לצערי, כמו שכולנו יודעים, בחודשים האחרונים בחלק מהמקומות הודיעו שהם לא משתפים פעולה עם המחוז החרדי ולכן השולחנות העגולים כרגע הם בהקפאה. אני עד עכשיו לא מבין למה. הטענה לכאורה היא התערבות בתכנים. אדוני היושב ראש, אתה גם שאלת את זה, לכאורה התערבות בתכנים. אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה, לא הייתה שום הנחיה להתערב בתכנים במוסדות החינוך, לא בפטור, לא בסמינרים ולא בשום מוסד כזה ואחר. ההתערבות היחידה הייתה על בסיס אותם עקרונות שדיברתי קודם, שקיפות, מניעת אפליה, שוויון - - -

ובזה אף אחד לא יגנה אותך והוועדה תברך אותך.

יכול להיות שלזה הם קוראים אולי התערבות בתכנים, אבל חשוב לי לציין את זה, אדוני היושב ראש, כי אתה גם - - -

הוועדה הזו נדרשת פעמים רבות על מעמדם של המורים והגננות, על שכרם ותנאי העסקתם ולכן תבורכו על כך.

תודה. אני ממשיך.

רק ברשותך, חבר הכנסת יגאל גואטה, אני אשחרר אותו, ברשות, הוא נקרא להצבעה חשובה.

במסגרת הגברת הציבוריות חשוב לי להציג, זו היערכות גם לשנה הבאה, זה מסלול שאנחנו פתחנו לפני כשנתיים, שנקרא מסלול ציבורי חרדי, או ממלכתי חרדי. רק נתונים. יש היום במסלול 40 גנים, 32 בתי ספר יסודיים, שתי חטיבות ביניים. אני חייב לציין שיש ביקוש גדול מאוד, אני גם חייב לציין שאין פה שום כפייה, זו אלטרנטיבה. כמו שיש אלטרנטיבה במגזר הכללי ובמגזר הדתי צריכה להיות אלטרנטיבה, לטעמי, גם במגזר החרדי. רוצים, יבואו, לא רוצים לא יבואו. זה בסדר.

אני חייב גם לציין עוד דבר אחד, שלמרות כל השינויים שקרו פה בשנה האחרונה בפוליטיקה, ברמה הארצית, שהיא אמורה הייתה להשפיע, הייתה יציבות, אף מוסד לא פרש ואף מוסד לא ביקש לפרוש. אנחנו ממשיכים, ואני מקווה שלפחות תישאר האלטרנטיבה. אם יצטרפו יצטרפו, ואם לא יצטרפו אז גם בסדר. אבל לפחות הדבר החשוב כאן - - -

אתה יודע, מאחר שאחד האבחונים שלי זה שאני לא יודע להתאפק, מה שאתה אומר, במילים אחרות לא בהכרח שאלה שצועקים זו זעקתם גם של המנהיגות ושל ה - - - זה פועל יוצא של האמירה שלך. מי שירצה אחר כך להגיב, בשמחה רבה.

אני אגיד לך דברים יותר - - - בשטח, צריך לדעת את זה, קיים שינוי, הציבור, משקי הבית, ההורים רוצים שינוי. אנשים רוצים שוויון, אנשים רוצים אלטרנטיבה, אנשים רוצים יותר להתערב ולהיות משולבים בחברה, באקדמיה, בלימודים וכו' וכו'. צריך לדעת את זה, מתחולל שינוי מאוד מאוד גדול. כנסו למכללות, כנסו לאוניברסיטאות, תראו כמה תלמידים - - - דרך אגב, אנשים נהדרים. אני פגשתי לפני שבועיים במכון מנדיל חבר'ה חרדים אקדמאים נהדרים, מצוינים, איכותיים, פשוט גאווה.

טוב שאתה אומר לי כי אתמול היה מי שהגדיר אותם שולי החברה החרדים, את אותם מפקחים ואת אותם - - - טוב שאתה מבהיר את זה שהם איכותיים ואנשים - - -

איכותיים מאוד, אקדמאים ולומדים. דרך אגב, לא כולם לומדים במכללות. אין לי שום דבר נגד המכללות, אבל יש לא מעט שלומדים באוניברסיטאות מוכרות בחוגים מאוד מאוד יודעים ומוכרים ולא רק במשפטים בקרית אונו, אלא באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת תל אביב, במקצועות באמת טובים ומבוקשים.

סעיף נוסף בנושא הציבוריות זה נושא הרישוי. כבודו יודע שאחד הדברים במוסד חינוכי זה קבלה של רישוי או רישיון למוסד החינוכי. צריך לדעת שמתוך כ-5,500 מוסדות 3,000 טופלו לקראת תשע"ו לפתיחת שנה ואנחנו בקצב הזה ניערך לקראת תשע"ז. אנחנו כבר התחלנו את המהלך הזה ומה שזה אומר, שלראשונה בע"ו כל מי שהגיש בקשה בזמן קיבל את אישור הרישוי בזמן. אני אומר את זה, כל מי שהגיש בזמן קיבל את זה בזמן. זה היה היעד, עמדנו ביעד הזה, בזה אנחנו גם נעמוד לקראת ע"ז.

ואתם תעמדו גם במי שפספס, תבואו לקראתו במקרים - - -

מי שפספס יש מקרים חריגים וזה בסדר, קורה.

ואנחנו יודעים שזה קורה.

ברור. מעבר לנושא של הרישוי עצמו יש גם את הבדיקה הפדגוגית, איכות הבקרה, איכות הבדיקה, שהיא גם חשובה, לא ניכנס לזה, אבל בהחלט עשינו את זה גם השנה.

אוכלוסיות מיוחדות. פה יש בשורה נוספת. לטעמי גם במגזר החרדי צריך לטפל באוכלוסיות מיוחדות, למשל מחוננים ומצטיינים. הם אף פעם לא היו על סדר היום, מה, אין במגזר החרדי מחוננים ומצטיינים? בוודאי שיש. צריך לאתר אותם, צריך לטפל בהם, צריך לתת להם אלטרנטיבות, צריך לתת להם תכניות, צריך לפתוח להם שערים, בהתאמה, לא בכפייה, בתכניות שמותאמות. אבל, רבותיי, יש תכניות.

כל המגזר מחונן.

מרגע זה אין קריאות ביניים כי הפרוטוקול לא מזהה מי אמר ומה אמר.

אחת התכניות המובילות במשרד בנושא מצטיינים, למשל, זה תכנית אמירים במערך הכללי. הכנסנו את זה, אמרתי בואו נכניס גם לחרדים. הפלא ופלא, 20 בתי ספר נמצאים בתשע"ו בתוך תכנית אמירים. כמובן זה מותאם לאוכלוסייה, לתכניות וכו' וכו'. רבותיי, רק התחלנו אבל זה קיים.

אני חשבתי שאתה מתחיל באוכלוסיות המיוחדות, קודם כל בעלי הצרכים, ונהניתי מזה, חשבתי שאתה מגדיר - - - ובאמת אוכלוסיות מיוחדות, כי שם היו לנו קצת לאקונות והיו דיונים בוועדה.

אני תיכף אגיע, כי כשאנחנו מדברים על אוכלוסיות מיוחדות, תודה על ההערה, אני מתכוון לשתי הקצוות, יש את המחוננים והמצטיינים, גם הם הקצה וצריך לטפל בהם. זו אוכלוסייה מאוד מיוחדת שצריכה טיפול מיוחד, ויש את העולים, חולים, חינוך מיוחד וכו' וכו' שגם הם צריכים טיפול, ויש את אלה שבאמצע, לצורך העניין. נתתי את זה כסמן ופריצת דרך מאוד חיובית ואנחנו חייבים להמשיך עם זה.

תלמידים עולים. פעם ראשונה הוקצו משאבים ותשתיות לתלמידים חולים, כל מי שמגיע לו, ואותו דבר תלמידים עולים.

תלמידים חולים, באיזה מסגרת הם נמצאים? גם במסגרת הזכיין, 'קדימה מדע', או במסגרת נפרדת?

לא, ילד שמוגדר כחולה, הוא זכאי ללימוד, זכאי לסיוע, זכאי לשעות.

איך הוא מקל את זה? ישירות?

המשרד מעביר את זה לרשויות, לבעלויות והוא אמור לתת - - -

בחינוך הכללי יש זכיין ספציפי ללימודים חולים, זה 'קדימה מדע', השאלה בחינוך - - -

גם במגזר החרדי יש זכיין.

זה אותו אחד או אחר?

לא, אחר. על יסודי בנים, אלטרנטיבות לעל יסודי בנים, זה סעיף נוסף. אחד הדברים שאנחנו יודעים שהם מאוד מאוד חשובים בכלל, כולל מתן אפשרות גם לגברים להשתלב בשוק העבודה וכו' זה לייצר אלטרנטיבות איכותיות של ישיבות תיכוניות כאלה ואחרות שלומדים גם מקצועות קודש, אבל גם מקצועות חול, לומדים לבגרויות ואחר כך משתלבים בלימודים אקדמאים או בחברה בכלל. הפכנו חלק מהמוסדות התיכוניים כמוסדות לגיטימיים מוכרים. יש לנו שלוש ישיבות כאלה תיכוניות מוצלחות מאוד, שתיים בירושלים. מאוד מוצלחות ומאוד מבוקשות. פתחנו, לראשונה, חטיבות ביניים - - -

שלא יהיו מוצלחות יותר מדי, כי אז יתחיל תהליך האפליה והסינון. שיהיו מוצלחות ברמה מסוימת.

זה כבר יהיה התפקיד של הפיקוח, לכן צריך גם מפקחים על מנת שלא יקרה מה שאמר כבודו.

נעבור מבחינת לוח זמנים. אני רק אציין כמה אתגרים. רק התחלנו את העבודה, המחוז החרדי רק בהקמה שנתיים, אחד הדברים המוצלחים, ואני אומר לך, אדוני היושב ראש, ואני אומר את זה למרות שאני כבר לא שם, אבל זו הזדמנות שאסור לתת לה להתפספס, יש פה הזדמנות היסטורית אולי חד פעמית לקדם את מערכת החינוך במגזר החרדי. נכון שאולי יש כל מיני הערות ויש כל מיני דברים שאולי גם טעינו בדרך, אבל בכללי, במקרו, אסטרטגית זה מכון שצריך לעבוד ולתת את השירות לתלמידי המגזר. 400,000 תלמידים נמצאים במגזר החרדי. אין דבר כזה בשום מחוז, בשום מקום, מורכב, רגיש, עם כל מה שאנחנו מכירים. לכן אנחנו חייבים שגוף מקצועי יוביל את המגזר הזה וייתן לו את מה שמגיע כמו כל ילד וילד.

אתגרים. אני אסמן ממש בקצרה. עשינו, זה לא מספיק, עכשיו צריך לסמן את האתגרים הבאים, חלק בע"ז וחלק מע"ז והלאה. אל"ף, להמשיך לבסס את כל נושא התשתית של המחוז, היבט של רגולציה ובקרה, עדיין יש קליטה של מפקחים, חלק מהמפקחים לא יודעים בדיוק מה תפקידם, איך הם עובדים וכו', חלק נמצאים שם, חלק צריך לבנות. זה ייקח לפחות עוד שנה-שנתיים.

כל נושא הפיתוח המקצועי של מערך הפיקוח, הכשרות השתלמויות וכו', למפקחים. ביסוס כלים של דיווח, ניהול ידע ונתונים. זה דבר שהוא לכאורה פשיטא, אתה רוצה נתונים על תלמידים בחינוך מיוחד, מחוננים, מצטיינים, לא היה מסד נתונים. אנחנו צריכים שיהיה לנו מסד נתונים לכל דבר ודבר, גם במגזר הזה, על כל עניין, עם חינוך מיוחד, עם מורכבויות, לקויות וכו' וכו'.

זה כבר בהליך עבודה?

אנחנו באמצע, אבל צריך להמשיך, הרף צריך להיות גבוה מבחינת סטנדרטים. לכן אני מסמן את זה כאתגר, כי התחלנו וצריך להמשיך עם זה. צריך להתאים את מסגרות החינוך המיוחד למורכבות ולשונות של המגזר החרדי. יש פה הרבה עבודה של חקיקה, זה שינוי חקיקה.

גם הפריסה היא בעייתית. אם ילד חרדי צריך לקבל מוסד מתאים למגבלה שלו בדרום והוא צריך לנסוע שעה וחצי לאשדוד וגם שם מספר המקומות מוגבל וצריך להישען על חסדים, אנחנו פוגעים במוסד ההוא כי הוא כמעט היחיד באזור, מעמיסים עליו, וגם הסוגיה הזאת צריכה להיבחן, פריסה של מוסדות מתאימים בתחום החינוך המיוחד.

מעבר לזה צריך גם לקחת בחשבון שצריך לעשות התאמות. אלה דברים שצריך אולי לשנות בחקיקה, למשל סייעות למוסדות הפטור, סייעות של התרבותי ייחודי. זה לא מופיע. צריך לעשות תיקון, זה צריך להופיע בחוק החינוך המיוחד כולל האוכלוסיות האלה, לא צריך כל שנה להתחיל לריב למה הוא לא מקבל, למה הישיבה הזאת לא מקבלת ואלה לא מקבלים והמוסד הזה לא מקבל וכו'. חבר'ה, הגיע הזמן שייעשה פה שינוי ולהכניס את זה בצורה מוסדרת ומסודרת. איך זה קורה כל שנה? פעם נותנים, פעם לא נותנים, תלוי באיך הדברים מתנהלים. צריך לעשות גם בעניין הזה הסדרה.

30% מפניות הציבור בלשכה שלי זה הסוגיות האלה.

זה אומר הרבה. כל נושא סוגיית החינוך המיוחד זה אתגר אחד גדול שהתחלנו בעבודה - - -

בכלל בחינוך הכללי ובחינוך החרדי בפרט.

ממש. המשך ביסוס מדיניות הרישום, הרישוי והשיבוץ מול הרשויות המקומיות והבעלויות, מה שציינתי קודם. המשך ההסדרה של החינוך המיוחד, מערכת החינוך הנפרד, קביעה של דגם מדידה והערכה והסכמה לחינוך החרדי. לצערי אנחנו עדיין מדשדשים, עדיין לא התקדמנו בעניין הזה, אבל אני מאמין שבתהליך איטי ובשיח עם הרשתות והבעלויות נגיע לזה. אבל צריך לסמן את זה כמטרה, עוד שנה, עוד שנתיים, נגיע לזה.

עם הרשתות יש לכם שיתוף פעולה ושיח מתמיד?

יש שיתוף פעולה, יש כאלה יותר, יש כאלה פחות, אנחנו רוצים להגיע למצב שזה יהיה יותר אופטימלי.

עיצוב של מדיניות שהתחלנו בה למה שאנחנו קוראים מערכת החינוך הבלתי פורמלית. גם המגזר החרדי צריך, זקוק, ל - - -

זכאי.

זכאי למה שאנחנו קוראים חינוך בלתי פורמלי. יש היום מנהל חברה ונוער במחוז החרדי שאחראי על כל הנושא הבלתי פורמלי במחוז החרדי והוא זכאי לקבל כל ילד - - -

מה התקציב שלו?

זה מה שנקרא שאלה קשה.

זה בחיתוליו.

אבל זה - - -

לא, מיד אנחנו פותחים דיון וכל מי שנרשם - - -

זה חשוב - - -

הכול חשוב.

המשך ההכרה בבגרויות אקוויוולנטיות בלימוד של על יסודי לבנות ובזה למעשה סיימתי את האתגרים.

לפני שנפתח דיון, סביבת לימודים היא חשובה, יש לי בעיה עם הקטע הזה של ההפרדה, בקטע הזה של המחוז בסוגיית פיתוח המבנים ובינוי. המצוקה בבינוי במוסדות החרדיים היא אפילו עולה על המצוקה של המגזר הערבי בבינוי. השבוע היה לנו דיון והוצגו הנתונים, מדברים על מחסור של 1,300 כיתות בבינוי. תעשה ככה עד מחר, אתה רוצה נתונים?

מחוץ לירושלים.

לא, דיברנו על ירושלים ,1,300. 1,300 רק בירושלים, לא הוספנו ערים אחרות כמו אשדוד, שיש עיר קרוונים ובית שמש והצרכים. הסוגיה הזו, זה בנפרד, השאלה, אתה יכול לשאוף למצוינות, אתה יכול לחתור ולעשות, המחוז יכול לעשות את כל מה שעליו לעשות ותקבלו - - - חייב להיות ממשק או חיבור. סמכות הולכת עם אחריות. אני רוצה לדעת בסוגיה הזו איך אנחנו הולכים להתמודד. אני לא הולך להרפות בסוגיית הבינוי של החינוך החרדי ושל החינוך הערבי. אי אפשר לחלק את העוגה לפי חלק יחסי בחברה כשיש פערים כאלה גדולים.

אני לא אחזור על מה שאני אומר כל הזמן בשמו - - - תיקנו אותי, עד אתמול אמרתי את זה בשמו של איזה מנהל מחלקה חרדי ומנהלת הוועדה אומרת לי דזו אמירה של הרבי מקוצק, שאין דבר יותר לא שוויוני, אני משבש קצת, מלתקצב באופן שוויוני אנשים שחיים במצב בלתי שוויוני. לכן יש תקופה של ליישר קו וצריך לעשות את זה וצריך לדחוף את האוכלוסיות האלה כדי להגיע לרמת בינוי. אין לי ספק שאתם תחתרו לזה - - -

איפה המקור? אם כבר - - -

כדי להביא את זה לרמה שאתה שואף ונעשית עבודה טובה, לא רק על פניו ולפי הסקירה, גם אני מכיר ומלווה, אבל זה חייב להיות ביחד. סוגיית הבינוי חייבת להתחבר פה לשאיפות, לקצב העבודה שלכם. יש לך תשובה, אם לא, אז אני אבקש שתתייחס לזה.

מאחר שמי שממונה על זה הוא הסמנכ"ל לבינוי במשרד אצלנו, אני יודע שזה נמצא על סדר היום, אבל זה אתגר נוסף שצריך להיות במגזר, גם החרדי וגם הערבי, שם הפערים הגדולים. בהחלט נצטרך לבנות תכנית רב שנתית איך להדביק את הפערים האלה לרשויות כאלה ואחרות. אני מציע, על מנת לא לתת פה דברים בשלוף, לקיים על זה דיון.

יתקיים דיון בנפרד בנושא. רבותיי, שמענו את הסקירה, נרשמו מספר אנשים לרשות דיבור, אנחנו נתחיל עם סגן ראש עיריית ירושלים, הרב צביקה כהן. תציג את עצמך, תפקידיך, סמכויותיך.

צביקה כהן, סגן ראש עיריית ירושלים, מחזיק תיק חינוך. היושב ראש הזכיר קודם שחלחלה אחוזה בשולי גלימתם של אנשי המשרד - - -

ככה אמרתי?

אני חושב שהייתי נוטה להציע, בדחילו ורחימו, אולי התרגשות צריכה לאחוז את אנשי המשרד שמתעסקים בנושאי הקודש הללו. כמובן שאני רוצה גם לברך את הרב לייזרזון שהיה איתנו בפתיחה פה. משום מה הוא נעלם, אבל זה חשוב שנברך אותו.

לענייננו, רבותיי. נאמרו פה הרבה מאוד דברים ואני לא צריך להתייחס לכולם, אני רוצה לנגוע דווקא במה שאני מתעסק, וזה חשוב מאוד - - -

רישום.

רישום לקראת השנה הקרובה. אני רוצה להתמקד בשתי נקודות, הרישום המוקדם, שזה נוגד את החוק, וברישום המאוחר, שזה נוגד את החוק. הרישום המוקדם, אדוני הזכיר קודם שמתעסקים בשנים קדימה, ילדי כיתות ז', כשאמרתי פעם באמצע השנה שכבר נרשמו ראיתי חיוך על ראשי החינוך בירושלים, כאילו בכזה זלזול, אתה אפילו לא עדכני, מדברים כבר בשנים קודמות, שכבר הסתיים הרישום ויודעים לאן כל ילדה הולכת. כל ילדה בכיתה ז', אולי גם בכיתה ו', יודעת כבר לאן היא הולכת. משכך תבינו כמה בנות לא יודעים לאן הולכות, מפני שכבר נגמר הרישום. ילדה שעשתה מהלך בכיתה ז' ואולי גם בכיתה ח' והיא ראויה להגיע לקבוצה א', מה שמוגדר אצלנו, זה כבר אזל, נגמר, פסח מעליה הרישום, וקבענו בעצם עוולה לדורות לאותה ילדה וכמוה רבים.

אני רוצה לומר לך, הם חושבים שנגמר, לא ייגמר.

אדוני, בינתיים זה המצב.

יש סמכות בחוק גם למחוז וגם לך.

אני אשמח מאוד שייקחו את הנושא הזה וירימו אותו גבוה גבוה. נקודה נוספת שראוי להתייחס אליה ולשם זה הגעתי לכאן, הרישום באופן כללי. בירושלים אנחנו מחזיקים משהו כמו 2,500 פלוס בנות שמסיימות את כיתות ח' ואנחנו מתעסקים עם בערך כ-500-600 בנות שלא הצליחו להיכנס בצורה טבעית. לא אכנס למספרים נוספים כדי שלא אלאה את חברי הוועדה, אבל לא מעט בנות בתוך הקבוצה הזו מתאימות לקבוצה א' והן מגיעות לקבוצות אחרות, אילולא ההתערבות שלהם, מסיבות של ראשי הסמינרים וראשי החינוך.

אני אומר דבר אחד, אנחנו משתדלים לעשות את העבודה. כשאני אומר אנחנו זה אנשי עיריית ירושלים מחד, החינוך החרדי, הם עושים את העבודה בצורה מדהימה, ומאידך משרד החינוך, מכובדי שיושב לימיני, שעשה את העבודה בצורה מאוד מאוד מקצועית ובמסירות נפש. יחד עם כך, ילדה שהגיעה לשנת הלימודים, אולי קצת לפני כן, אולי בחופש הגדול ועדיין לא תדע לאן הולכת אנחנו פשוט מפרקים לה את כל העתיד שלה. היום אנחנו נמצאים בלב הרישום ומתקשרות אליי אמהות בוכות, זועקות לשמים, 'הילדה לידה ולצדה והחברה שלה, יודעות כולן לאן הולכות והיא לא יודעת לאן היא הולכת', אני אומר לה, 'ריבונו של עולם אנחנו באמצע הרישום, לאן את הולכת, מה הלחץ? תמתיני', היא אומרת לי 'אדוני, נגמר הרישום, לא קיבלו אותה'.

לכן אני אומר לכם, השנה במקרה יש לנו חודש אדר כפול, שנה מעוברת, הרישום ייגמר בירושלים לקראת ראש חודש אדר א', אנחנו נמצאים בעיצומו של רישום ואנחנו עושים תהליך כמעט טכני ברישום בירושלים. מסתיים הרישום, אנחנו נדע כל ילדה לאן הלכה ונדע כמה בנות קיבלנו שלא סודרו. הצוות שלנו נמצא כבר בתוך התהליך של המיון, כבר אנחנו לומדים מהמוסדות היסודיים בעבודה מאוד יסודית מי לא הצליחה להתקבל. עם אותן בנות כבר עשינו את המיפוי, אנחנו כבר ערוכים למיפוי, יודעים כל ילדה לאן היא צריכה ללכת. אנחנו נעשה שיבוץ במיידית, אנחנו מבקשים שמשרד החינוך עד אחרי כל העולם, ערב פסח תשע"ו, גמר את הערעור ושיבץ אותן והילדה תדע בערב ליל הסדר לאן היא הולכת. אין מצב בעולם שהגיע ליל הסדר והילדה הזו, מתוך 30 או 40 חברות בכיתה, לא יודעת לאן הולכת.

בני חורין תרתי משמע.

בני חורין תרתי משמע. איך אמר פעם, אדוני היושב ראש, הרבי מקוצק, 'אין יותר שלם מלב שבור', אבל אני אומר דבר אחד קטן, אם תראו את האמא ואת הילדה כשהן בוכות והדמעות שלהן מתערבבות אחת בשנייה, אז אף אחד לא יישב פה ככה על כיסאו ויוכל להיות בחיים שקטים. אני יודע שאתה, הרב מרגי, עושה הרבה עבודה - - -

אני לא רב, שלא תטעה את הציבור, חבר הכנסת מרגי. בינתיים חבר הכנסת מרגי, כדי להרגיע.

הרב מרגי, תקשיב, חשוב לכולנו לראות את התוצר הסופי. אני יודע שמשרד החינוך, אני יודע שמר שמעוני, ידידי היקר, שבאמת זה הזמן אולי לברך אותו, עשיתי את זה מעל כמה במות ואני עושה את זה גם עכשיו, במעורבותו בתוך תהליכי הרישום בעוצמה גדולה מאוד, אבל לוח הזמנים חשוב לנו מאוד. ערב פסח תשע"ו תדע כל ילדה בארץ ישראל לאן הולכת. אם צריך להוסיף ועדות ערר וצריך להוסיף כל מיני כאלה, תוסיפו, בגלל שהתוצאה החשובה הזו היא פשוט קודש קודשים לנו ולכל בית ישראל.

מאיר, אתה מבין את הרציונל בקריאה שלו, אני חושב שצריך להיכנס לזה, צריך להנחות. חבל לי שמנהל המחוז החדש לא נמצא כאן. צריך להעביר את המסרים האלה בצורה ברורה, אנחנו נעקוב אחרי זה, אנחנו נדרוש את הנתונים ונקבל ונדון בהם.

תהיו איתנו בקשר, נעדכן אתכם בפרטים.

אנחנו מקדמים בברכה את חבר הכנסת מסעוד גנאים, איש חינוך גם הוא בעצמו.

סיימתי את השלוש דקות.

בבקשה, הרב חיים ביטון, מנהל רשת - - -

גם אני לא רב.

אתה לא רב?

עוד לא. מסתבר שהיום בעם ישראל המילה רב זה קדימון ל - - -

לכבוד, לכן אנחנו שומרים על כבודם.

אם אתה לא רב, גם אני לא רב. יושב ראש הוועדה, ידידי מר מאיר שמעוני, אני לא יודע, בתחילת הישיבה, הגעתי אולי טיפה באיחור וראיתי שהדיון עומד מולו, כבר חששתי שהוא חזר, בשמחה, לא חששתי, לא, כאילו לא הבנתי מה קורה, אמרו לי, רק עכשיו אמרת לי שחבל שמנהל המחוז החדש לא הגיע - - -

אז הרגעתי אותך.

לא, הפוך. אני אומר את זה בצורה חד משמעית, אמרתי את זה מעל כמה במות, חבל מאוד שהוא עזב. אני מכיר אותו כמה חודשים, אולי קצת יותר, ואני חושב שהוא עשה עבודה נהדרת. יש לי הרבה מה לדבר, אבל אני לא אגיד את זה כאן, יש מנהל מחוז חדש ואנחנו רוצים לתת לו את ההזדמנות ואנחנו מקווים ששם נוכל להגיד הרבה יותר ממה שיש לנו להגיד כאן.

רציתי להגיד רק שני דברים. הראשון, לגבי הנושא של אלטרנטיבה, שנקרא החרדי ציבורי, שהצגת, מר מאיר היקר. אני חושב שמשרד החינוך צריך להכיר בכישלון הגדול הזה. הסיבה שזה הוקם היה חד משמעית כדי לסגור את הרשתות, כדי לייצר להם אלטרנטיבה מול הבג"צ. זה לא התרומם והבעיה שלי עם הדבר הזה, זה מאוד פשוט, כל אחד מהמנהלים שלנו ברשתות וגם ברגיל קיבל חבילת הפתעות, הרבה יותר מביצת קינדר, כדי להיכנס לחינוך הזה. ברוך ה' שהם הכירו בעובדה שהדבר הזה הוא לא מתאים ומה שהכיר בן גוריון ז"ל כרשת, את החינוך העצמאי, וגם אותנו מתוקף אותו חוק, כנראה שלא רצו להכיר בזה, שאנחנו יודעים לחנך את ילדינו, כמובן ביחד עם משרד החינוך בחלקים שהוא אמור לפקח, איננו מתכחשים לכך. אותה אלטרנטיבה שכל יום נמצאת על שולחנם של מנהלים, ואני מדבר גם על הימים האחרונים, מנהלים אצלנו מקבלים המלצות ורעיונות לעזוב את הרשתות שלנו ולעבור לרשת הזאת, אם היא לא התרוממה והיא נהייתה אלטרנטיבה בעיקר לחב"ד, רוב הרשתות שם הן של חב"ד, הייתי מציע מאוד, אין סיבה להחזיק אותה ולסגור אותה ובמיוחד להפסיק את אותו מרדף אחרי המנהלים שלנו לעבור לשם עם הבטחות של מבנים ותקציבים מפה עד להודעה חדשה, שלנו אין אותם ואנחנו לא מקבלים אותם. זה דבר ראשון.

דבר שני, אני גם קצת בהלם מהמספר שהוא אמר, שכל כך שמח מר מאיר על זה שיש לו 101 תקנים. שמעתי עד היום על 65, כנראה שהיום, לקראת פרישתו, הוא גילה את הסוד, שיש יותר מ-100, 101 תקנים של מפקחים.

110.

כבר חשבתי שזה מיכאלי, הוספת עוד תשע. על כל פנים, אין לי בעיה עם מפקחים ואני בעדם. הייתה פה לפני רגע רפרנטית חינוך במשרד האוצר, חבל שהיא יצאה, כדאי שהייתה שומעת את הנתונים והנקודה כאן היא חשובה. אני בעד שיהיו כמה שיותר מפקחים ממשרד החינוך ואין לי בעיה איתם ואני גם בעד בקרה שלהם, העניין הוא שפתאום נהייתה אי הבנה כזאת כלפי הרשתות, שהמפקחים שלהם, לא צריך, זה כפילות, כי יש מפקחים כבר במשרד החינוך. זה האבסורד הגדול, חוסר ההבנה הזה שכאילו המפקחים שם עושים את עבודתנו, הסברתי, מי שהכיר בזה, מקום המדינה הכירו ברשתות החרדיות כאלטרנטיבה לחינוך, תחת הפיקוח שלהם. אז אם צריך 110 מפקחים שיפקחו עלינו, אז צריך כנראה אצלנו 200 שיעשו את העבודה כדי שנדע שהדברים, מה שצריך בעצם לעשות.

שאני אבין, אתם, הרשתות, היום נדרשים לוותר על התקנים של הפיקוח? זה התייתר בגלל שיש מפקחים במחוז?

זה לכאורה התייתר.

לא, זו טענה שנאמרת?

החליפו רק את המשכורת.

לא להפריע לי, אני יודע לשאול את השאלות. אני מקבל תשובות טוב אז למה להפריע?

אנחנו עובדים כרגע על תקינה של רשת החינוך התורנית. אני לא אכנס להרבה פרטים, אבל זו האמירה, גם באוצר וגם בזה. השתנתה קצת האווירה אחרי הרבה ויכוחים, אבל זו הייתה האמירה הראשונית, 'מה אתם צריכים בכלל מפקחים?' זו הבעיה שמדברים עליה בנושא ההתערבות, שלכאורה התפיסה הזאת של אין צורך - - -

לכן שאלתי את השאלה.

כן, השאלה הייתה במקומה וממש לזה התכוונו. צריך להבין, משרד החינוך, כפי שאמר מר מאיר שמעוני היקר, אמור לפקח ולראות ולהיות הרגולטור, והכול בסדר גמור, אבל לנושא החינוך, פרופר חינוך ופיקוח והנחיה, חייב להיות ומוכר וצריך להיות אצלנו. יש שינוי בתפיסה, אבל טוב שהוועדה ויושב ראש הוועדה יידע מזה שהבעיה הזאת קיימת. אני שמח לשמוע שהדרישה שלי תגדל.

עורך דין יואב ללום, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני רק רוצה להתחיל בברכות. הרב צביקה כהן, אני רוצה לברך אותך על האומץ - - -

אתה יודע שכשמתחילים בברכות במה מסיימים.

אחרי זה, מתחיל בברכה ונסיים בקללה, אל תדאג, הקללה תגיע.

תודה. רק לי מותר - - -

אתה הפרעת לי עכשיו, אדוני היושב ראש, אתה הסטת אותי. בכל מקרה אני רוצה להתחיל בברכה לך, על האומץ של החשיפה של מה שאתה אמרת, של הנקדוה שאמרת. אני רוצה להתמקד בנקודה הזו ואני בסוף אבקש כמה שניות גם להגיד ברכת פרידה למנהל המחוז היוצא, שאני אישית חייב להגיד, ואני אתחיל את זה כבר בהתחלה ולא אשאיר לסוף, שהרבה שינוי בתחום האפליה נזקף לזכותך, מאיר, ויש הרבה כאב. העזיבה שלך קשורה, לטעמי, רק לזה, רק לנושא הזה, שטיפלת באומץ בנושא האפליה. בנוגע לרישום המוקדם, אדוני היושב ראש - - -

אמרתי, כשתרגמתי אותו ממרוקאית בהתחלה, כשאמרו לי שזה מחז"ל, שתבין, גם אלה שבוכים היום יכאב להם. אמרת, הרבה כאב, יכאב להם בעתיד.

אנחנו פה, אנחנו לא הולכים. מ-2006, אנחנו 2016, עשר שנות פעילות 'נוער כהלכה' ימשיכו גם הלאה. אני רוצה להתייחס לנושא של הרישום המוקדם. בפועל במשך שנים גם בעיריית ירושלים שיתפו ומשתפים עם זה פעולה. בכל הרשויות החרדיות העברנו ראיות ומסמכים מפורשים של הליכי רישום שנעשים הרבה לפני א' בשבט, כשהליכי הרישום נפתחים. אני רואה מקרים של הורים שפונים אלינו שכבר בתשרי מוזמנים לבית הספר למעין קדם רישום, שאומרים להם 'אתם אל תדאגו', לחלק מהם אפילו אומרים 'אל תדאגו, אתם תקבלו תשובה שלילית וועדת ערר תכניס אתכם אלינו'. זה הסיכום. זאת אומרת יש כאן סיכומים בכמה שכבות ופה העירייה שותפה לפשע, לטעמי. העירייה משתפת פעולה כשהיא אומרת למנהל הסמינרים - - -

העיריות.

העיריות, כולן. לאו דווקא עיריית ירושלים, גם אבל לא רק. העיריות משתפות פעולה בזה שהן באות ואומרות לבית הספר הספציפי, 'אתם, נדחף לכם כך וכך, תגדירו לנו, תצבעו לנו מראש את מי אתם רוצים שנדחף לכם'. לכן בהרבה מהמקרים, צביקה, אני לא מדבר על תקופתך, אני מדבר על במשך שנים, בשנים האחרונות זה יותר טוב אצלך, זה לא נגמר, אבל זה יותר טוב.

בנוגע לאזורי הרישום באלעד. היינו כאן בדיון הקודם בנוגע לאזורי הרישום, אני פניתי בנושא למשרד החינוך ואני עדיין לא מקבל תשובות למרות שיש כאן ביזיון בית משפט דה פקטו, על השולחן. המשרד, העירייה, אנחנו ובתי הספר הסכמנו, זה קיבל תוקף של פסק דין, שיהיו אזורי רישום. מתנהל הליך רישום באלעד, אין על זה שום התייחסות מהמשרד, לא מהמחלקה המשפטית ולא מהמחוז, ואני שואל את המחוז איפה זה עומד. בית המשפט אמר את דברו, הסכמתם, זה היה בהסכמה, זה לא יורד לשטח.

בבני ברק, אמרתי, יש שתי תלמידות כרגע, מתחילת השנה הן נמצאות בבית. אצל אחת מהן זה הרבה יותר חמור, אחת מהן עברה ועדת ערר, ועדת הערר קבעה שבית הספר חייב לקבל את התלמידה, בית הספר צפצף על ועדת הערר. מנכ"לית משרד החינוך מוציאה מכתבים לבית הספר ולעירייה 'תבצעו את החלטת ועדת הערר, אחרת נעצור לכם תקציבים'. אני לא צריך לספר לכם שלא עצרו תקציבים.

בעיריית בני ברק מדובר על בתי ספר שהם בבעלות העירייה, הם בתי ספר עירוניים, הם לא בתי ספר של עמותה כזו או אחרת ויש כאן עירייה שמצפצפת, כחלק מניגודי העניינים שיש כאן להרבה מהגופים המעורבים. יש כאן ראש עיר שהוא במקרה גם חבר איגוד הנהלת הסמינרים, שאני לא יודע איך שר הפנים מאשר לו ניגוד עניינים כזה, או משרד הפנים. ניגוד עניינים בוהק, על השולחן, בן אדם יושב באיגוד הסמינרים ו - - -

תנסה להתנתק מתפקידך כמשפטן.

לא, אני אומר שיש פה ניגוד עניינים של רשות. ראש רשות פועל בשתי רשויות - - -

תטפל בזה במישורים המשפטיים.

אני אטפל בזה, אל דאגה. מכתב ייצא בדיוק כמו שיצא על סגן השר מאיר פרוש שמטפל באלעד ובבן שלו. ייצא מכתב מטעמנו בנושא הזה.

בנוגע לקרית ספר, אני רוצה לספר לכם עוד דוגמה אחת קטנה. בקרית ספר היו מספר בנות לא מבוטל שמתחילת שנה היו בבית. הם עמדו והציגו תחת כל במה שאין בנות בבית. הבת האחרונה, בחנוכה האחרון נכנסה לבית הספר, אבל לא לכיתה ט'. הם החזירו אותה לכיתה ח' פעם נוספת, כדי לא לכפות את מנהלי הסמינרים בעיר לקבל אותה וכי ההורים שם פחדו להגיש ערר. אז המספרים שהוצגו, שוועדת ערר בירידה, נכון, הם מבורכים, אני מודע שהם הרבה בזכות הפעילות שלך, מאיר, אבל הם לא רק, יש עדיין מאות בנות שההורים שלהן חוששים, מפחדים לפנות לוועדת הערר. גם את הדבר הזה צריך לשים אותו בנתונים ששוקלים, לשים אותו עם הנתונים ששוקלים.

אני רוצה לסיים בנקודה אחת. סיפרתי את זה בפעם הקודמת ולכן אני לא אתייחס לגור בבני ברק, אבל הולכת להיווצר לנו עוד גור בני ברק. גם בנושא הזה פניתי למחוז ומאיר שמעוני בהגינותו ענה מיד לדואר האלקטרוני הזה והשיב, ראינו, התפרסם בתקשורת תקנון של הסמינרים העירוניים, אני מדגיש, של בני ברק. אתה צריך להצהיר שם נאמנות, חוק הנאמנות של ליברמן עבר בסמינרים, אתה צריך להצהיר נאמנות מי הרבנים שלך. אם חס וחלילה תצהיר נאמנות לרב עובדיה יוסף זצ"ל, אדוני היושב ראש, אתה לא תתקבל, או חכם שלום כהן, שייבדל לחיים ארוכים וטובים. וכל רב, אם לא תצהיר שהרבנים שלך הם הרב חיים קנייבסקי או הרב שטיינמן אתה לא עומד בתקנון. הם מצהירים שזה נעשה על ידי ייעוץ משפטי ובאישור המשרד. המשרד הכחיש שהוא אישר את זה. אני אומר כבר, שם על השולחן, המשרד הכחיש שהוא אישר.

לסיכום.

לסיכום, המטרה של התקנון הזה היא מטרה אחת, לבוא ולהפריד את מלחמות היהודים שנמצאות בתוך הציבור הליטאי, בין ה'מחבלים', 'השונאים' האלה והאלה, לא יודע כבר את השמות והמיתוגים שלהם, מקימים בתי ספר לפי המלחמות הפוליטיות? לאיפה הגענו?

תודה. אלי אדלר.

אני מנהל תחום חינוך, נוער ומוסדות חינוך בארגון 'שחר'. תודה, אדוני היושב ראש. דבר ראשון אני רוצה להודות לך על האומץ שאתה מטפל בנושאים מאוד כואבים, מאוד רגישים, בנושא החינוך החרדי.

זה לא אומץ, זה רגישות. אומץ, סימן שיש פחד ממשהו.

יש, יש הרבה פחד.

האיש שלא ידע פחד, אתה יודע מה הוא? לא מי הוא.

אני מברך את מר מאיר שמעוני על העבודה העצומה שהוא עשה במשרד בנושא של הרגולציה, של הפיקוח ואת הרב צביקה כהן, שנעלם משום מה, על האומץ שלו בנושא האפליה בירושלים.

אני רציתי לדבר על כמה נקודות קצרות. לגבי הנושא של הממ"ח, הממלכתי חרדי, שאמר מר חיים ביטון שהוא נפתח רק בשביל לנגח את הרשתות. אני לא חושב שמישהו פתח משהו בשביל לנגח מישהו, אבל מצד שני הממ"ח הזה יכול להוות פתרון מצוין להרבה מאוד הורים שלא מוצאים את עצמם ברשתות החינוך החרדיות הקיימות, גם בגלל שלא מקבלים אותם, וזה לאו דווקא בני עדות המזרח, אלא גם חרדים עובדים, או חרדים יותר מודרניים, אקדמאים, משרתים בצבא וכו', וגם בחלק גדול מהמוסדות מדובר באנשים שרוצים יותר לימודי ליבה לילדים שלהם.

אני מניח ומאמין שיש בעיה, וציין אותה הרב ביטון, שפונים למנהל ואומרים לו 'בוא תעבור אלינו', אבל אפשר לעשות את זה בצורה הרבה יותר פשוטה. יש המון הורים שרוצים את המערכת הזו, רק לא כל ההורים יודעים לארגן לעצמם, אבל אפשר לפנות להורים ואם יש מספיק הורים במקום מסוים, בעיר מסוימת, להקים להם בתי ספר, למה צריך ללכת דרך הרשתות והמוסדות? או לעשות גם וגם. אני יודע למשל שבאלעד יש ביקוש עצום כיוון שיש מוסד אחד בלבד שהילדים והילדות של הציבור שציינתי, היותר מודרני קצת, מתקבלים לשם וגם שם יש סיפורים מאוד קשים של ועד הורים שהקימו והמוסד מאיים על ועד ההורים, סיפורים שאני לא רוצה להיכנס אליהם, אבל סיפורים מאוד מאוד לא נעימים.

יש המון הורים ואני מקבל המון פניות, בתור אדם פרטי, לא בתור התפקיד שלי בארגון 'שחר', סתם בתור אדם שנמצא בתחום, למה לא מקימים ממ"ח. אם המשרד יוכל לפנות באיזה שהיא צורה, אפילו במודעה בעיתון, 'מי שרוצה שיפנה, יירשם', יתגבשו מספיק אנשים.

בקשר לוועדות הערר שעושות עבודה נפלאה. עדיין, למרות העבודה הנפלאה יש רגישות בציבור החרדי מוועדות הערר, רגישות מובנת מאוד, אני חייב לציין, ולכן אני הצעתי בשעתו למר שמעוני ומר שמעוני הסכים לקבל את זה ואמר שניתן בהחלט לקדם את זה, בשיתוף עם הרשויות המקומיות, שוועדות הערר תהיינה ועדות רבנים שמקובלים על הציבור, כלומר שהרבנים הם אלה שיקבלו את היכולת ואת השיניים ממשרד החינוך, בתיאום עם הרשות המקומית. בצורה הזאת זה יבטל את כל הרגישויות, כי כשרבנים יישבו בוועדות ערר - - -

לא בטוח שתמצא הרבה רבנים שמוכנים.

יש.

כשטיפלתי פעם באפליה, הלכתי לרב שבבחירות היה דומיננטי, הוא אמר לי 'בנושא חינוך אני לא מתערב. הם לא שומעים לי'.

אתה יודע מה, 'תנסה למצוא באלעד שלושה רבנים שמקובלים על כולם', אמרתי 'אין שום בעיה', תוך שלושה ימים הבאתי שלושה שמות של רבנים שמקובלים על כולם והיו מוכנים להירתם לזה. ניתן למצוא את זה בכל עיר, בכל ריכוז חרדי.

והדבר האחרון, דובר פה על פיקוח על הרשתות. יש המון מוסדות פרטיים שהם לא רשתות, שם הבעיה קשה יותר מאשר ברשתות, כי רשת בסופו של דבר לא יכולה להתנהל איך שהיא רוצה, כי היא רשת, היא גם כפופה לראשי הרשת - - -

וגם יש מוסדות פרטיים שהרשתות לא מוכנים לקבל אותם, שיילכו לממ"ח.

בדיוק. מוסד פרטי עושה מה שהוא רוצה, בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה. ברגע שהפיקוח יוגבר - - - עוד פעם, אנחנו לא מדברים פה על תכנים. אני התווכחתי עם מנהלי מוסדות בשידור ואומר לי מנהל מוסד מאוד ידוע בירושלים בשידור, הוא אומר בצורה הזאת, 'נכון, אף פעם אצלי לא ניסו להכניס תכנים, אבל אני שומע סיפורים'. ככה מנהלים דיון, על שמענו?

תסכם, אלי.

אני חושב שאלה הדברים שמבחינתי הם דברים מאוד חשובים לקידום. תודה רבה.

בבקשה, תציג את עצמך.

שמי עורך דין עמרי כבירי. קודם כל רציתי לברך את מאיר על התפקיד שהוא ביצע עד היום, על הרבה מאוד יוזמות חינוכיות שאמורות להועיל באמת להמון ילדים במגזר החרדי. שמעתי את מרבית המיזמים, אבל יש לי הערה אחת שאני חושב שהיא הערה חשובה לגבי הפעילות במגזר החרדי. ציינת כאן רצון לקחת ולפצח הרבה דברים במגזר עצמו, אבל מגיע שלב בכל מוסד כשהוא צריך לחזק את הבסיס שעליו הוא עובד. הבסיס כאן הוא בסיס של רישוי. אם אתה מציין שבשנת הלימודים ע"ו, מתוך כ-5,000 מוסדות כ-3,000 קיבלו כבר רישיון המשמעות היא שיש 2,000 שפועלים ללא רישיון. 2,000 ללא רישיון או 2,000 מוסדות שנמצאים עכשיו ללא רישיון אלה מוסדות שבעצם בתחילת שנת הלימודים, כשהם התחילו לפעול, אין להם את הידע אם יש להם את אישורי הבטיחות, אם יש להם את אישורי הבריאות, מורים לא יודעים אם הם עובדים במוסד שהוא מוסד שהוכר ותלמידים לא יודעים אם הם לומדים במוסד שהוא מוכר. יש קושי רב בכל נושא הרישוי של אותן בעלויות, דבר שגוזל מהם הרבה מאוד משאבים במקום להתעסק בעיקר בפדגוגיה ובלימוד התלמידים עצמם. זה דבר אחד חשוב.

לצד הליך הרישוי מתקיים הליך נוסף שהוא הליך ביקורת, שגם הוא הליך חשוב מאוד, כמו הליך הרישוי. יש מקום לבצע ביקורות. אם אנחנו מדברים על ביקורת של איתנות פיננסית, אז עכשיו יצא נוהל חדש לבקר האם מוסדות יכולים בכלל להתקיים. אלא שהנוהל הוקם מבלי בכלל להתייחס לבעלויות עצמן, כלומר לא התקיימו הליך של התייעצות. המשמעות היא שאם מוציאים היום נוהל שאומר לבעלויות שהן ייבדקו על פי הנתונים הכספיים בשנים קודמות והם לא נערכו לכך יש כאן החלה, לטעמי לא חוקית, של הנוהל הספציפי הזה ויש קשיים שאותם בעלויות עתידים למצוא את עצמם כבר בשנים הקרובות, וגם בנוהל הספציפי הזה של איתנות פיננסית.

הרצון כאן, שאתה הדגשת אותו הרבה מאוד פעמים, לשפר את הרגולציה ולדאוג לאותם מוסדות, בסופו של דבר מונע מהמוסדות להתעסק בעיקר וזה בפדגוגיה. לכן אם כן הייתי חושב שיש איזה מסר להעביר למי שממלא את מקומך היום ולומר לו שנדרש לעשות, זה בהחלט לשפר את כל נושא הרישוי, זה בהחלט לשפר ולהקל בתהליכי עבודה בכל מה שקשור גם בבקרה, שאני חושב שהיא בהחלט בקרה חשובה, וזאת על מנת שבאמת המוסדות עצמם יוכלו להשקיע בחינוך הילדים. תודה.

תודה רבה. ליאת מלכה, רשת 'עתיד'.

ברשותך, היושב ראש, אני אתייחס לשני נושאים שמאיר דיבר ושהועלו פה. הנושא הראשון זה הנושא של הרישום. אני רוצה דווקא לקחת את זכרון כדוגמה של התוויית מדיניות. בזכרון זה באמת מהלך היסטורי. שני בתי הספר, הבנות הספרדיות והאשכנזיות אוחדו, הו לומדות תחת מבנה אחד, בכיתות מעורבות לחלוטין. אני רוצה להגיד שהאיחוד הזה היה מוצלח, מניב, גם מבחינת צוותי ההוראה, גם מבחינת המשאבים שהבנות קיבלו. זאת אומרת אנחנו רואים שכשהטיפול הוא שורשי ומעמיק אז באמת אנחנו לא מתעסקים עם הנושא של קבלה של הבנות וכן ערער ולא ערער. זאת אומרת המהלך הזה של האיחוד פתר את זה בצורה בלתי רגילה. אני חושבת שהיום המוסד הוא מוסד שיכול להיות דוגמה להרבה מקומות בארץ.

מפה אני רוצה להמשיך לנושא של פתיחת אזורי הרישום. זאת אומרת אם בנות לומדות כבר בכיתה ח' בקבוצות הטרוגניות, זאת אומרת אשכנזיות וספרדיות ביחד, אז גם כך הן יכולות להמשיך לבתי הספר העל יסודי, אין מניעה, זאת אומרת אנחנו רואים את זה גם בתהליך הזה. ודרך אגב, בכל המקומות בארץ אנחנו רואים שעד כיתה ח' הן לומדות ביחד, הבעיה המרכזית זה בדיוק במעבר לעל יסודי. אני חושבת שגם שם צריכה להיות התוויית מדיניות. ואני רוצה להגיד למאיר פה, שבאמת כל הקהילה פה מודה לו. אני חושבת שהמהלך הזה היה נכון והיה חכם ואנחנו רואים את התוצאות.

הנושא השני שאני רוצה להתייחס אליו זה הנושא של המסגרות האלטרנטיביות. אני חושבת שפחות הייתה התייחסות לנוער המאתגר, קוראים לו נוער נושר, נוער בסיכון, איך שתקראו לו, הוא באמת נוער מאתגר. אנחנו יודעים שבאמת החברה החרדית היא חברה הטרוגנית החל משנות ה-70-80, אבל החינוך הוא חינוך מאוד דיכוטומי, זאת אומרת לא היו מסגרות נוספות לילדים ולנערים ואנחנו רואים היום את התוצאות. לכן הנושא של המיקוד, כן לבנות מסגרות אלטרנטיביות, שנותנות מענה, שמשאירות את הילד בתוך הקהילה, ששומרות על הזהות שלו, אבל מאידך הוא לומד מקצוע, הוא לומד לימודי ליבה ואנחנו רואים שזה כן מצליח בעל יסודי. היום לומדים למעלה מ-1,500 תלמידים.

אני כן רוצה להדגיש ליושב ראש שכן צריך לתת את הדעת על המוסדות האלה, כן צריך להגדיל את המשאבים שם, גם בנושא של הבינוי צריך להתייחס מאוד ברצינות לנושא הזה. אני דווקא מדברת על האוכלוסייה שהיא אוכלוסייה בדרך כלל מוחלשת, אנחנו נמצא אותם בפריפריות וצריך לתת על זה את הדעת. המצוינים יצליחו בכל מקרה, איתנו ובלעדינו, זה חשוב, זה נכון לתת להם את הכלים, אבל אני חושבת, אם אנחנו רוצים ליצור פה חברה שוויונית גם בחברה החרדית אנחנו צריכים לתת להם ארגז כלים שבו הם יוכלו לבנות את העתיד שלהם ועדיין הם יהיו שייכים לחברה החרדית עם זהות חרדית ועדיין שייכים לקהילה.

תודה. עורכת דין רבקה שפירא, בבקשה.

אני ממרכז רפורמי לדת ומדינה. אני רק רציתי להתייחס לנתונים של המפקחים. אנחנו פנינו לאחרונה למשרד החינוך וביקשנו מידע על כמה מפקחים יש וקיבלנו מידע שיש 27 מפקחים על כל המגזר החרדי. אז אני מופתעת מאוד מהנתון זה והייתי שמחה לקבל הסבר. ומה זאת אומרת שהמפקחים האלה לא מפקחים על תוכן, כלומר האם הם לא אחראים לבדוק שאכן לימודי הליבה נלמדים או לא? אני לא מכירה מצב שבו מפקח אחראי רק על עניינים טכניים ולא אחראי על תוכן. הייתי שמחה לקבל הסבר על העניין הזה.

בסוף הוא ייתן את ההתייחסויות.

וגם על עניין הכשרת המורים שזה נושא שכבר אנחנו הגשנו בג"צ ב-2010 על כל הנושא של היעדר לימודי ליבה במגזר החרדי וקיבלנו תשובה ממשרד החינוך שהוא הולך לערוך הכשרה מאוד מסיבית של מורים בתחומי מתמטיקה ואנגלית ואנחנו יודעים שיש חסר עצום ועדיין אין הכשרות. כלומר למרות שאנחנו נמצאים היום ב-2015 אין הכשרות במידה מספקת למורים חרדים שיוכלו ללמד מתמטיקה ו - - -

זה לא מדויק.

בסוף תתייחס. בבקשה, גב' כהן.

ממש בקצרה. בעיקרון אני באה לכאן בתור עדה, עצוב לי שאין הרבה בנות שבאמת באות ומספרות את הסיפור שלהן, גם לי זה לקח הרבה שנים לקום ולעשות את זה, אבל בוא נגיד שאני מדברת בשמן ותחשבו שעומדות כאן עוד מאות בנות. מה שאני באה להגיד, זאת באמת שואה, זה - - -

תקשיבי, אני אומר לך משהו, אל"ף, תחזרי בך לפני כן, כי אין דבר איום ונורא שאפשר להשוות אותו לשואה. עם כל הפאתוס והכאב והרגישות שאנחנו מגלים, אין דבר שאפשר להשוות אותו לשואה. ואנחנו בשידור לילדי ישראל, אז אנא, קצת כבוד למילה המזעזעת הזאת שנקראת שואה.

אוקיי, אז בשבילך זה מזעזע שואה, אבל בשבילי זה באמת ככה. אין מה להתווכח, אני עברתי - - -

תודה, גברתי, חבל - - -

שנייה, אני רוצה להסביר.

את לא חוזרת בך, נכון? מותר לי, אין לך רשות - - -

אני רוצה להסביר למה אני - - -

לא, אל תסבירי לי. אם את לא מבינה בבסיס, תודה רבה, אין צורך. שלי אלקיים, תציגי את עצמך, בבקשה.

אני פשוט בהלם.

מותר לך להיות בהלם. גם אני בהלם.

מהסקירה של מר שמעוני אנחנו שמענו שעיקר העבודה של המחוז החרדי היא פיתוח המערך של החינוך הפורמלי ותתקן אותי אם אני טועה, עם כ-100 או יותר מפקחים בתחום החינוך הפורמלי שפועלים בשטח. לעומת זאת שמענו בסקירה החשובה של מר שמעוני שמנהל חברה ונוער בתוך המחוז החרדי, זה שתפקידו החינוך הלא פורמלי, הוא תפקיד שנמצא עדיין בחיתוליו. בכלל כל המחוז, אפשר לומר, הוא די בחיתוליו. אבל הנושא של האיזון או חוסר האיזון בין החינוך הפורמלי והחינוך הלא פורמלי הוא דבר שגורם לחוסר נחת, שהרי ידוע שמחליפו של מאיר שמעוני, לפחות נכון לרגע זה, הגיע לחלוטין מן החינוך הלא פורמלי והוא חסר כל בקיאות וידע בתחום החינוך הפורמלי. גם ידוע שהתחום של החינוך הלא פורמלי במשרד החינוך, יסודו בחלוקה הפוליטית, כגון השומר הצעיר, הצופים, תנועת הנוער העובד והלומד, בני עקיבא, התאחדות האיכרים וכו'. אני שואלת האם נעשה דיון ציבורי עם ההנהגה של המגזר החרדי הקשורה למגמה הברורה של פיתוח החינוך הלא פורמלי, דהיינו תנועת נוער, מבלי שידוע על דיון ציבורי שנעשה עם המגזר החרדי ונציגיו ומה המשמעות של נבחר בעל תפקיד שהוא חסר למעשה ניסיון בחינוך הפורמלי.

תודה, שלי. אנחנו רוצים זמן לתשובות.

מה המשמעות של הדבר הזה, מה המדיניות אומרת, מה מסמלת הבחירה הזאת.

בבקשה.

מאיר, בשם ארגון ההורים בירושלים אנחנו רוצים להודות לך על שיתוף הפעולה ועל העבודה המצוינת שעשית איתנו במשך התקופה שכיהנת בתפקיד שלך.

הוא עדיין יעשה, הוא נשאר במחוז. הרווחתם אותו במשרה מלאה.

יואב, תודה, אין לי זמן. השעון מאיץ בי.

בכל מקרה, דבר אחד רציתי לברך אותך על הנושא של התלמידים המחוננים. אני לא רואה את זה לגמרי, אני יושבת ראש ארגון התלמידים המחוננים, יש בית ספר בירושלים, יש שם שילוב של תלמידים חילוניים ותלמידים דתיים, יש כיתות נפרדות לתלמידים הדתיים. מבחינת התכנים אין שם לימודי קודש, זה קורסים כלליים. אני לא רואה איזה סוג של התאמות. כשדיברת על נושא של התאמות לא לגמרי הבנתי למה הכוונה, זאת אומרת מה אתם מתכוונים לעשות.

תודה. חבר הכנסת יואב בן צור.

אני רוצה רק לברך את מאיר שמעוני באמת על התקופה היפה שהייתה לו במחוז החרדי. אני חושב, לטעמי בכל אופן, שהוא עשה עבודה יפה ונאמנה והיה קשוב, ברוב המקרים הוא לא עשה דווקא אלא השתדל להסתדר עם כולם.

אל תתרגש מה'ברוב', אפילו מרדכי היהודי היה רצוי לרוב אחיו.

הרב עובדיה זצ"ל אמר לי פעם, אם בן אדם רצוי לכל אחד תבדוק איזה בעיה יש לו. אז רצוי לרוב, ברוב הדברים בעזרת ה' היה בסדר ואין לי ספק שחלק גדול מזה קרה בכלל האישיות המיוחדת שלך. אני בטוח שתמשיך לנהל את מחוז ירושלים ביד רמה ותתמסר כולך למחוז, זה מחוז מורכב גם ככה ואני מאחל לך הצלחה בהמשך הדרך.

תודה. בבקשה, אדוני, אחרון הדוברים, לפני התייחסויות של מאיר.

אני רק אשלים מדברים שנאמרו. תודות למאיר זה ברור.

אולי לך זה ברור, לא לכולם. אבל אל תתייחס להערה שלי.

אני אומר לך באישי ובכללי. שני נושאים. האחד, מחוז צריך שיהיה לו גם גזר ואני לא מדבר על החינוך הציבורי שפתחו, החרדי ממלכתי, אני מדבר על המוכש"ר ובפטור. במוכש"ר ובפטור יש לנו בעיה במתי"א, שאנחנו יודעים, יש לנו בעיה במרכז פסגה וכו'. אין למחוז כסף לשעות או משהו לבוא לבית ספר. זאת אומרת בית ספר היה מתייחס אחרת למחוז אם המחוז היה בא ואומר לו 'תשמע, בוא נעשה איתך תכנית' - - -

יש את המקל, אבל הנה הגזר.

כן, זה הבהרתי. אני רוצה בקצרה מאוד. דבר שני, אני חושב שיותר צריכים להיכנס לנושא של ישיבות קטנות בהנשרה, בשליחת תלמידים הביתה. אני לא מדבר על קבלה, אני לא רציתי להיות שם, אבל באלה.

נתת אלטרנטיבה, כפי שהציע.

זהו. על הפטורים אני לא מדבר בגלל - - -

מאיר, יש לך שתי דקות להתייחס טלגרפית. אתה לא חייב, זה לא גזרה משמים, תנסה להתייחס בשתי דקות כי אנחנו מסיימים.

אני אתייחס לכמה דברים לפי הסדר שעלה פה בצורה ככל שניתן ממצה. קודם כל לגבי הבקשה של הרב צביקה, להקדים את הערר וכו', אנחנו נבחן את זה עוד פעם. יש לזה השלכות, אבל בהחלט - - -

אנחנו נקרא לכם בסיכום לעשות את זה, בלי בחינה.

אנחנו ננסה להקדים את המועדים ככל שניתן. שתיים, לגבי האלטרנטיבה של הציבורי חרדי, שאלה שנשאלה על ידי מנכ"ל הרשת, הרב ביטון.

אתה פטור מהתייחסות, אני אסגור את זה איתו.

נושא המפקחים. קודם כל שיהיה ברור, מפקחים יש במשרד החינוך. אין כפילויות, לא צריכות להיות כפילויות של מפקחים. יחד עם זאת אין פה סתירה, אדוני היושב ראש, ולא נלקח שום כסף לטובת המפקחים שתוקצבו באופן מיוחד. הקמת המחוז החרדי, דרך אגב, תוקצבה בחצי מיליארד שקל, כל המחוז עם כל האנשים מתקציב ייעודי, לא על חשבון שום רשת - - -

את הטענה הזו שמעתי, הלכתי לבדוק מעל הראש שלך ואז גיליתי שהיה גידול. אמרו לי שזה בגלל התקנים, וביקשתי לבודד את התקנים, גם אחרי בידוד התקנים יש גידול. תודה.

אז לכן אין פה שום כפילות. יחד עם זאת צריך להבין, יש מפקח אחד למשרד החינוך או בכל משרד כזה או אחר, ובנוסף לזה לאור הייחודיות של הרשתות בעבודה שעשינו עם משרד האוצר וכו' הכרנו, עדיין אנחנו לא מתוקצבים במאה אחוז עם הרשתות, שבכל רשת יהיו ממונים פדגוגיים שיובילו תכנים ודברים ייחודיים לרשת עצמה. אז זה לא אחד על חשבון השני.

נושא אזורי רישום באלעד. הנושא בטיפול. צודק עורך דין ללום ברמה עובדתית, הנושא בטיפול. הועברה פנייה לראש עיריית אלעד, טרם קיבלתי פנייה מסודרת מטעמו. הנושא הזה נמצא על סדר היום שלנו, גם בהיבט של הלשכה המשפטית וגם של המחוז החרדי.

אבל בפועל הליכי הרישום - - -

יואב, אתם יודעים לדבר אחרי הדיון. לא עכשיו.

לגבי התלמידה מבני ברק, ציינתי את זה גם בפתיח, יש תלמידה בבני ברק שזו באמת סוגיה מורכבת, מטופלת על ידי - - -

מאיר, אני חייב לסיים.

נתת לי שתי דקות, אדוני היושב ראש. אני יודע שבזמן הנאה הזמן עובר יותר מהר, אבל זה מה שיש.

נושא התקנות של הסמינרים טופל, כמו שנאמר. עורך דין כבירי, יש פה לטעמי משהו שלא הובן, מתוך כ-5,500 3,000 טופלו לקראת תשע"ו. רוב הבקשות הן כבר ב - - -

תודה רבה לתלמידים שהיו איתנו ושמעו את הדיון.

רוב הבקשות הן בקשות כבר הרישוי שנשאר, ה-2,000 לכאורה, אלה בקשות שיש להן רישיון. אחד הדברים שעשינו, אולי לא ציינתי את זה, בעבר היה ניתן רישיון לשנה אחד, אחד הדברים שעשיתי, מוסד שהוא קיים, נושם וכו' יקבל בין שלוש לחמש שנים רישיון. אז יש לא מעט בתי ספר כאלה ולכן יש פה אי הבנה וצריך לדייק את זה.

דבר אחרון, נושא הפסגה והמתי"א שעלה פה. בהחלט, אחד הדברים והאתגרים זה להקים פסגה, יש לנו כבר מקום אחד שאנחנו רוצים להקים. נושא סוגיית המתי"אות שבהחלט אמורות לתת שירות בהיבט של החינוך המיוחד שציינתי - - -

ועוד לא דיברנו על גני יוח"א.

בזה אני מסיים, אבל לעומת זאת עם כל הדברים שיש באלעד, אדוני עורך דין ללום, פתחנו חווה חקלאית ראשונה בארץ למגזר החרדי בעיר אלעד, חווה אקולוגית חקלאית ראשונה.

מבחינת חוטא יוצא נשכר? אתה לא חייב להגיב.

טובת ילדי אלעד.

תודה. אני חושב שאם כבר דיברו על מקל וגזר, תשקלו בעתיד גם לצ'פר את אלה שהולכים ועובדים לפי הנהלים. תודה רבה.

הוועדה מודה לכל מי שהשתתף בדיון. הוועדה מודה למנהל המחוז החרדי היוצא, מר מאיר שמעוני, על עבודתו, מסירותו ותרומתו הרבה לשיפור המחוז החרדי מאז הקמתו. הוועדה קוראת למשרד החינוך לבצע בקרת רישום מבעוד מועד כבר בשבועיים הקרובים על מנת לבחון את תהליך הרישום. הוועדה קוראת למשרד החינוך/המחוז החרדי להתערב בסוגיית הרישום המוקדם, הן בנוהל ברור, הן בסנקציה וברישום הרטרואקטיבי.

הוועדה תמשיך לעקוב ותקיים דיון נוסף בסוגיית השיבוצים, הרישום וועדות הערר. הוועדה קוראת למחוז החרדי לקיים, על פי קריאתו של סגן ראש עיריית ירושלים, מר צביקה כהן, וכהפקת לקחים מפעם שעברה מבעוד מועד, לא לחכות לתחילת שנת הלימודים, לקיים ועדות ערר. אנחנו חושבים שצריך לתת את הוודאות הזו, הן להורים והן לתלמידים. הצלקת שנותרת מבלי לומר את המילים האיומות - - -

אני אשמח לחזור בי עוד מעט.

אני מאוד מודה לך. הצלקת שנשארת לכל החיים לאותן תלמידות היא נזק בלתי הפיך לכן צריך לעשות הכול לפני, שכבר בשלב שכולם מקבלים תשובה, בסוף זמן הרישום כל ילד וילדה יידעו היכן הם לומדים בשנת הלימודים הבאה. תודה רבה.

אני קודם כל רוצה לחזור בי. נכון, זאת מילה אולי קשה, שואה, אני רק רוצה - - -

אדוני היושב ראש, תנשמי שנייה, מדובר בבוגרת בית יעקב שחוותה את זה על בשרה.

הבנו, הבנו בתחילת הדברים. אני חושב שעשיתי חסד עם זה שהיא חזרה בה. זה גם לדורות, גם לא להשתמש במילה האיומה והארורה הזו.

אוקיי, לקחתי לתשומת לבי. אני רק אומרת, קודם כל אני מודה, הרב צביקה כהן לא נמצא פה, אבל למאיר שמעוני, אני מודה לכל מי ש - - - היום זה בטוח שונה, אבל שבאמת לפחות שמה שעברנו על בשרנו יהיה לתועלת, שלבנות אחרות זה לא יקרה ותודה רבה.

תודה רבה לך. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.