הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 64

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ט"ו בשבט התשע"ו (25 בינואר 2016), שעה 12:30

הצעה לדיון מהיר: האנטישמיות הגואה באירופה, של חה"כ יואל רזבוזוב

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יואל רזבוזוב

רוברט אילטוב

שמואל רבל - רח"ט אגף אירופה, משרד החוץ

עקיבא תור - רח"ט תפוצות ודתות, משרד החוץ

תאיר קלימן - מתמחה בתחום מאבק באנטישמיות, משרד התפוצות

הגר כהן - רמ"ד מדיניות חוץ במל"ל, משרד ראש הממשלה

נתי קנטורוביץ' - ממונה מידע ומחקר, משרד ראש הממשלה-נתיב

זאב חנין - מדען ראשי, משרד העלייה והקליטה

דוריס קריאף - ממונה תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה

אלה סבן - סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

אבי מאיר - דובר לתקשורת בינלאומית, הסוכנות היהודית

חיים פיארברג - מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו, אוניברסיטת תל אביב

עידו דניאל - התכנית למאבק באנטישמיות, התאחדות הסטודנטים, ISCA

יעקב חגואל - סגן ומ"מ יו"ר, ההסתדרות הציונית העולמית

ארסן אוסטרובסקי - ראש מערך המחקר והמידע, הקונגרס היהודי ישראלי

יעל קסוטו-שרון - ראש מטה הקונגרס, הקונגרס היהודי ישראלי

דוד דנקר - קשרי ממשל, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

ג'פרי דאובה - ראש הארגון בארץ, ארגון ציוני אמריקה

מלה תבורי - מנהלת סניף ישראלי, ISGAP

אריאלה קוטלר - חברת ועד מנהל, ISGAP

מעין סמון - ארגון תפנית, תכנית סטודנטים למען ישראל

אבי גז - שורת הדין

אלעד ציגלר - המשמר הציוני דמוקרטי

דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

האנטישמיות הגואה באירופה, של חה"כ יואל רזבוזוב

שלום רב לכל המשתתפים. התכנסנו היום לדון בהצעה לדיון מהיר, האנטישמיות הגואה באירופה, של חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר הוועדה, שהציע את זה. לפני כחודש קיימה הוועדה ישיבה בנושא. הוועדה עמדה על התגברות האנטישמיות בעולם ובאירופה במיוחד וכן על הדה לגיטימציה של מדינת ישראל ובאופן מיוחד על ההתנהלות של תנועות ה-BDS.

בכל זאת במהלך עשרת הימים האחרונים היו באירופה אירועים, בהזדמנות הזו אני מודה לפורום לתיאום המאבק באנטישמיות, CFCA, על ריכוזים ופרסומם, אציין כמה אירועים שקרו. לפני ארבעה ימים פורסמו בברלין כרזות אנטישמיות במסגרת הבחירות לאגודת הסטודנטים, בבריטניה התפרעו מפגינים פרו פלסטינאים במהלך הרצאה של עמי איילון, ראש השב"כ לשעבר, בסלובניה הורידה רשת מרכולים גדולה מוצרים ישראלים מהמדפים. במוצאי שבת נכנס אדם לבר בהמבורג בגרמניה והצהיר, 'צריך להמית יהודים בגז'. באנטוורפן בבלגיה הגיש עיתון יהודי תלונה רשמית נגד יומן שפרסם טענה של מכחיש שואה, שאף אחד לא מת בתאי גזים. בטורקיה רוססה כתובת נאצה אנטישמית על קיר בית כנסת באיסטנבול. בהנובר, בגרמניה, חולל בית קברות יהודי בפעם השלישית בחודשים האחרונים. בברלין אירעה התנכלות אנטישמית ליהודי חובש כיפה, בשבדיה ברכבת התחתית הודבקו מדבקות המשוות את ישראל לדאעש ומכריזות על ישראל כמדינת טרור נאצית בלתי חוקית.

בסיום הישיבה שקיימנו לפני חודש המלצתי לראש הממשלה להקים ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שתתכלל ותתאם את העבודה בנושא ה-BDS שנעשית כיום על ידי משרדי הממשלה השונים. הוועדה התרשמה שתכלול ותיאום המהלכים האסטרטגיים של ממשלת ישראל יביאו לריכוז המאמצים וליתר אפקטיביות אל מול האיום הנוכחי. לדעתי יש מקום לכלול קריאה זו במסקנות הוועדה לדיון המהיר.

אני עכשיו מבקש מיוזם הדיון, חבר הכנסת יואל רזבוזוב, להציג את הנושא.

תודה, כבוד היושב ראש, על הקיום של הדיון הזה. מכיוון שאנחנו עוברים מדיון לדיון בערך באותו נושא, עם נושא משותף, אנטישמיות, אני רואה שרק החזקים שרדו כאן, שבאמת מוכנים להילחם באנטישמיות. לא נעשה את זה ארוך, כי יצאתי מהדיון הקודם וראיתי שאנחנו עוד פעם מדברים מדברים מדברים, אבל אנחנו צריכים גם מעשים.

לאור כל המקרים שקרו, ואנחנו יודעים שבאמת יש עלייה והיא עלייה במקרים של אנטישמיות ואלימות כנגד יהודים בתפוצות, זה הוגבר לאחרונה. אני כבר שמעתי לא מעט, אפילו מחברים אישיים שגרים בתפוצות שכבר מבקשים מהילדים שלהם שלומדים בקולג'ים ובאוניברסיטאות להחביא את המגן דוד. פעם היו הולכים עם מגן דוד, היום כבר מחביאים. לא מזמן יצאה קריאה בצרפת לא להסתובב עם כיפות, להוריד כיפות. אני חושב שהמצב הזה זה כבר שהגענו לאיזה שהוא קיצון וזה מצב שהוא מדאיג. אני באמת לא ישן בלילה ואני אומר איך אנחנו, כיהודים, אחרי השואה חשבנו שזה לא יקרה יותר, אבל ברגע שיש מצב שאומרים ליהודי לא ללכת עם מגן דוד, כיפה או סימני זיהוי של יהודי, זה אומר שבאמת זו כבר סכנה לחיים שלו והמצב הוא קריטי.

איך זה משפיע על הצעירים שלומדים באותם הקולג'ים והאוניברסיטאות, שהזהות שלהם רק נבנית עכשיו והם גדלים על כך שלהיות יהודי זה מסוכן? יכול להיות שהם עוד לא נשואים ואנחנו גם מדברים על הנושא של ההתבוללות, לכל זה יש השפעה.

אני ביקשתי דיון מהיר כי אני רוצה להבין מה נעשה. נגיד, אמרו בצרפת, ראשי הקהילה היהודית, לא ללכת עם כיפה. מה אנחנו כמדינה במישור, אני לא מדבר עכשיו הסברה, אנחנו דיברנו על זה, אפילו במישור הדיפלומטי, משרד החוץ, שר חוץ אין לנו, יש שישה שרי חוץ, אני לא יודע, כל אחד עם האחריות שלו, מה אנחנו עושים. האם עשינו משהו, קודם כל, האם נעשה משהו, אני רוצה לשמוע, ואם חושבים לעשות משהו. כי באמת דעתי לא נחה, אני לא ישן, כי זה נהיה מסוכן יותר ומסוכן יותר ומסוכן יותר. אולי לפנות למשרד לבטחון פנים של צרפת, יחידת משטרה מיוחדת שתחפש ברשת, תעשה מודיעין, כמו שאמרנו כאן תמיד בנושא של אלימות בספורט. דיברו עכשיו, השר לבטחון פנים, על הקמת יחידת משטרה שיודעת לזהות ולטפל בנושאים האלה.

אני לא יודע, לי אין רעיונות, השאלה באמת, הדיפלומטים שנמצאים שם, האם יש מעשה קונקרטי שאנחנו כמדינה עשינו, כי בסופו של דבר מדינת ישראל הוקמה כבית לעם היהודי והרבה כסף הושקע כאן שהגיע מהתפוצות ולא כולם בחרו להגיע לכאן. היום היהודים בתפוצות גם תלויים בנו, הם זקוקים והם מצפים שאנחנו ניתן להם גב. עוד פעם אני חוזר לזה, איך אנחנו יכולים לתת גב, האם בכלל אפשר. יכול להיות שיגידו לי שאי אפשר, אין שום סיכוי בעולם ואנחנו לא יכולים להתערב, או שבאמת נעשו דברים. תודה.

תודה רבה לחבר הכנסת יואל רזבוזוב. אנחנו נשמע מנציג משרד החוץ בנושא הזה, מר עקיבא. אנחנו חוזרים אליך, למרות שהנושא נראה אותו דבר, אבל דיברנו קודם על הרשתות החברתיות, עכשיו אנחנו מדברים על אירופה.

בסדר גמור. קודם כל, חבר הכנסת צודק, לא לישון בלילה. המצב אכן חמור ביותר ובעינינו, בעיני משרד החוץ, הבעיה של האנטישמיות הגואה באירופה היא סוג של בעיה מבנית ואנחנו לא בטוחים שהיא הולכת להיפתר, מכיוון שזה נגרם - - - חשוב שאנחנו נבין בדיוק מה קורה כאן. אישית ומקצועית גם אני לא חושב שזה נכון לקיים את הדיון הזה, עדיף שנשים את ה-BDS בצד, שזו בעיה קשה ביותר, אבל מה שקורה באירופה זה משהו אחר. יש כאן איום על הביטחון הפיזי של הקהילות שנובע בעיקר, לא רק מההגירה הנוכחית, אלא תהליך שהתבשל, שאוכלוסיות מוסלמיות כבר שלושה דורות באירופה שאינם נטמעים וזה מגיע לאיזה שהוא מצב נוראי, במיוחד במדינה כמו צרפת, איפה שהיהודים והאוכלוסיות האלה גרים אחד ליד השני באותן השכונות. החדשות הטובות הן שמדינות אירופה, ממשלת צרפת במיוחד, מבינות את גודל האתגר, את גודל הבעיה והן מבינות גם שהאיום על הקהילות היהודיות הוא גם איום על החברה הכללית.

איך משרד החוץ פועל? אנחנו רואים את תפקידנו כך, ישראל לא יכולה להגן על הקהילות היהודיות באירופה, אבל אנחנו כמדינה צריכים לדרוש מממשלות אירופה להגן על הקהילות שלהן במקומן וכך אנחנו אכן נוהגים. יש לנו דיאלוג פורמלי עם ממשלת צרפת על נושא האנטישמיות בצרפת ויש לנו דיון נפרד עם האיחוד האירופי ובדיאלוגים האלה אנחנו מדברים על צעדים קונקרטיים שאנחנו סבורים שצריכים להתרחש.

מה הם הצעדים האלה? אל"ף, קודם כל, כמו שדובר קודם, אנחנו חושבים שגם צרפת וגם האיחוד האירופי צריכים להגדיר בחוק מה זה אנטישמיות. בהגדרה הזאת צריך להופיע גם התקפה בלתי מרוסנת על הזכות של מדינת ישראל להתקיים. זה חלק מאנטישמיות. בי"ת, צריכה להיות הכשרה יותר טובה של המשטרות במקום, שהם יבינו מה זאת האנטישמיות כאשר הם רואים את זה. בשנים האחרונות אנחנו עדים למקרים רבים שהמשטרה רואה הפגנה ברחוב, שומעת 'איטבח אל יהוד' ואינה מבינה שזאת אנטישמיות ושזה דבר שהוא אינו בגדר חופש הביטוי. דבר שלישי, אנחנו חושבים שהממשלות צריכות להקים יחידות רגולטוריות מול האינטרנט, מול המרחב המקוון במדינות שלהן כדי לבלום את ההסתה נגד היהודים. ממשלת צרפת אימצה חלק גדול מהצעדים האלה בתכנית 40 הנקודות שממשלת צרפת בעצמה אימצה ואנחנו עוקבים אחרי היישום.

דבר אחד שאנחנו צריכים מאוד מאוד להיזהר ממנו, היהודים באירופה בעצם לכודים בצבת. מחד, איום על ביטחונם מהאוכלוסיות שדיברנו עליהן, מאידך, התגובה של כלל הציבור לאוכלוסיות האלה שגורם להתגברות כוחן של מפלגות הימין הקיצוני, שהן אנטישמיות גם כן. אנחנו צריכים למצוא את הדרך לחזק את המרכז ולעבוד עם ממשלות אירופה, שחלילה לא תעלינה מפלגות של הימין הקיצוני באירופה, כתגובה למה שקורה עם האוכלוסיות המוסלמיות שמאיימות גם על החברה. עד כאן.

שאלה, ברשותך. יש לכם תכנית, כמו שאמרת, עכשיו לעקוב, לראות מה נעשה באותן המדינות שבאמת מוכנות להיצמד לתכנית הזאת ואז אפילו אנחנו כחברי כנסת, אנחנו יוצאים במשלחות, נוכל כל הזמן ללחוץ, לעשות את הלחץ שלנו כדי שזה יקרה. אין לנו היום שר החוץ, אין לנו מישהו שיוביל, אז באמת עובדי משרד החוץ, אני רוצה לשבח, עושים את העבודה, ואני יודע שהם מתקשים, קשה להם. רק בדיון הקודם חברת הכנסת סבטלובה אמרה, כי היא דיברה עם הדיפלומטים, הם מרגישים עד כמה שקשה היום בזירה הדיפלומטית. אנחנו יכולים לבוא ולסייע כאן, ברגע שאנחנו נדע את פרטי התכנית ואז פשוט לעשות מעקב מול חברי הפרלמנט.

אנחנו באים לעזור. הכי קל, במיוחד אני, חבר כנסת מהאופוזיציה, לבוא ולתקוף היום, אבל המטרה היא באמת לסייע, כי כמו שאמרנו, אנחנו כבר לא ישנים בלילה במצב כזה שיהודים בסכנת חיים. אז אנחנו נבקש ממשרד החוץ - - -

קודם כל תמיד אפשר להזמין את שגריר צרפת לכאן ואני חושב, למרות ששגריר צרפת הוא מאוד ביקורתי כלפי ישראל במישור המדיני, בנושא הזה אתה תשמע מה שאתה מצפה לשמוע, אבל אולי יש מקום לאיזה שהוא דיאלוג בין פרלמנטרים צרפתים לחברי הכנסת כדי לדבר על הנושאים האלה ואיך אנחנו מסייעים אחד לשני. לישראל יש הרבה מה ללמד, אנחנו המדינה הדמוקרטית עם אחוז האוכלוסייה המוסלמית הגדול ביותר והצלחנו איכשהו, למרות הביקורת כלפי עצמנו, לנהל כאן חברה די פתוחה. יכול להיות שחברי הכנסת בשיח ידידותי וחברי מול עמיתים צרפתים, זה יכול להיות רעיון מאוד טוב, וצריך כמובן לבדוק את הנכונות בצד השני, אבל נשמח לסייע.

כן, הנושא בתהליך. אני בשלב של הקמת קבוצה, אני אצטרף ליוזמה הזו של הקמת כמו אגודת ידידות בפורום של חברים מפרלמנטים אחרים, גם אירופה, גם אמריקה. אנחנו, גם ישראלים פרלמנטרים, ואנחנו נעשה את זה בנושא של מאבק באנטישמיות וב-BDS. זה מה שאנחנו הולכים לעשות.

זה חשוב, זה באמת מבורך, בשיחות הפורמליות והלא פורמליות אנחנו נסביר את העמדה שלנו. בדרך כלל מהניסיון שלי השיחות האלה הן ברמה של ידידות, אנחנו מדברים עם אלה שאוהבים אותנו ותומכים בנו, אבל אני בן אדם פרקטי, אני אוהב יותר להיצמד לתכניות. יש תכנית, יש נקודות, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, זה מה שאנחנו דרשנו, את זה הם עשו, את זה הם לא עשו. את הנקודות שהם עשו, מצוין, אנחנו מברכים אותם, את הנקודות שהם לא עשו, אנחנו צריכים ללחוץ אותם בשביל שיעשו את הנקודות האלה. כמו שאמרת, ברמת חקיקה וכו'. זה יעזור מאוד ואני חושב שעם זה אנחנו כן יכולים לצאת.

מר יעקב חגואל, יש לך מה להוסיף?

כן, אני חושב שהלחץ של פרלמנט שעובד מול פרלמנט, יש לו אפקט. אם אתה בא עם שתי נקודות, כמו שאתה אומר פה, חבר הכנסת יואל, אחת זה העניין של הגברת החקיקה והשנייה, לא פחות חשוב, זה הגברת האכיפה, כי לפעמים יש חוקים אבל אין להם משמעות, לא אוכפים אותם. אני חושב שאם תהיה פה - - -

זה המודל הישראלי בדרך כלל.

בחלק מהמקרים. אני חושב שאם תהיה פה קבוצה רצינית של פרלמנטרים שעובדים בצורה רצינית, דרך אגב, כשאני אומר רצינית זה לא שנה וחצי קדנציה אלא חוצה קדנציות, שבאים ואומרים 'אנחנו מבקשים חוקים אחת, שתיים, שלוש, ארבע, ואנחנו מבקשים לאכוף אותם' ולעבור באופן סיזיפי מדינה מדינה ולהתייחס ככה מול המקבילים שלהם בפרלמנטים השונים, אני חושב שזו אמירה, אני חושב שזה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו. אני חושב שיש שותפים אוהבי ישראל בכל פרלמנט ובהקשר הזה צריך לרתום אותם וליצור את הקשר, גם אתם מולם וגם הם מול האחרים בפרלמנטים השונים. אני חושב שהקשר הזה יכול ליצור פה אפקט של עשייה ושל מעקב אחרי הדברים האלה.

תודה. ד"ר מלה תבורי, בבקשה.

תודה, אדוני יושב ראש. עצוב לנו שיהודי חזר למצב שהוא צריך לפחד. ביקרנו בשבוע שעבר, משלחת ISGAP יחד עם המשלחת שביקרה והשתתפה באירועי האפיפיור בבית הכנסת ברומא, יחד עם יושב ראש הכנסת, ורואים בית ספר שהילדים נעולים בחצר ומפחדים להוציא אותם. ניסיתי לצלם רחוב ואמרו לי לא לצלם ילדי בית ספר, כי לא יודעים מה יקרה עם זה. עצוב שאנחנו, עם מדינת ישראל וגאווה יהודית, חזרנו למצב שיהודים צריכים להסתגר בתוך עצמם, עם כיפה או בלי כיפה, כי אנחנו פה להגן עליהם ולדאוג לשלומם.

בארגון ISGAP במסגרת המחקר אנחנו מחפשים את המימון של חלק מפעילות האנטישמיות והדה לגיטימציה וה-BDS כי זה לא נובע מעצמו ויש כוחות גדולים ופיננסיים שמממנים חלק מהנושא ולחפש את המימון הזה יחד עם גורמים אקדמיים בארץ זה חלק מהמידע שיאפשר לנו להילחם.

במסגרת המפגש עם האפיפיור יצא לנו להגיש לו איגרת שנעביר ליושב ראש ובו ביקשנו מהאפיפיור הזה להכיר שדה לגיטימציה והדמוניזציה של מדינת ישראל וההתקפות האידיאולוגיות על העם היהודי מהווים צורה של אנטישמיות. כן ביקשנו, בתיאום עם משרד החוץ, שהוותיקן יכבד את ההסכם בין מדינת ישראל לבין הוותיקן משנת 93' על מנת להיאבק באנטישמיות כי מדינת ישראל צריכה עם כוחות לא יהודיים ומתונים להשתמש בכל הכלים ובכל השותפים להיאבק בנגע הזה.

תודה רבה. עכשיו אבי מאיר, דובר הסוכנות היהודית, בבקשה.

שלום, אדוני היושב ראש. אנחנו שקללנו סוף כל סוף את מבנה העלייה הסופי לשנת 2015 ואנחנו הבחנו בכך שמדובר בשיא של כל הזמנים בעלייה ממערב אירופה, 9,880 עולים הגיעו בשנת 2015 ממערב אירופה, זה כולל כמובן את צרפת, שממנה כ-1.5% מכלל האוכלוסייה היהודית עלתה לארץ בשנה האחרונה. אבל המעניין הוא שאפילו אם מוציאים את צרפת מהמשוואה עדיין מדובר בשיא של יותר מ-30 שנה ויותר מ-1.5% מהקהילה היהודית בבלגיה, 1.5% מהקהילה היהודית באיטליה עלו בשנה האחרונה. אמנם המספרים עצמם לא גבוהים כמו המספרים שהגיעו מצרפת, אבל עדיין מדובר במספרים משמעותיים מאוד.

אנחנו פועלים בשני ערוצים מקבילים. אנחנו כמובן מסייעים לכל עולה שרוצה להגיע, אנחנו מחזקים את מערך השליחים שלנו באירופה ובמקומות אחרים וכן את המערך שלנו פה בארץ כדי לסייע לכל אלה שמגיעים, ובמקביל אנחנו שולחים סיוע כספי מקרן שאנחנו הקמנו אחרי הפיגוע בבית הספר בטולוז ב-2012 כדי לסייע לקהילות עצמן יחד עם הפדרציות בצפון אמריקה וקרן היסוד לאבטח את הקהילות, כי יש מצב, יש כל מיני מצבים בכל מיני קהילות, גם באירופה וגם במקומות אחרים, שבהם הקהילות לא יכולות לממן את האבטחה במקומות שלהם.

אם יורשה לי אני רוצה להגיד מילה על כל הנושא של BDS. אני חושב שכשמדובר באנטישמיות לשמה, פה העלו כמה אנשים וארגונים הצעות לטיפול בנושא הזה, עידו עושה עבודת קודש עם הצוות שלו בכל הנושא של האינטרנט ומשרד החוץ וכו', אבל כשמדובר ב-BDS אני חייב להגיד שאני חושב על השורה מהסרט 'מועדון קרב', שהכלל הראשון של מועדון קרב הוא שאתה לא מדבר על מועדון קרב. BDS היא תנועה שניזונה מתשומת לב וככל שאנחנו נותנים לתנועה הזו תשומת לב היא הולכת ומתחזקת. לכן אני חושב שאנחנו חייבים להיאבק בתופעה הזאת בכך שאנחנו מצד אחד מוציאים את סדר היום האמיתי של התנועה הזאת לאור, אנחנו בעצם מראים כיצד מדובר בתנועה אנטישמית שאינה דוגלת בפתרון של שתי מדינות אלא בפתרון של אין ישראל, ומצד שני, כפי שכבר נאמר, אנחנו חייבים לכבוש מחדש את הנרטיב, אנחנו חייבים לדבר על כך שיש הרבה יותר שקורה פה במדינה מעבר לסכסוך. הניסיון להפוך את מדינת ישראל כמשהו שהוא מושא של הסכסוך בלבד הוא אקט אנטישמי שבעצם הופך את הישראלים פה, גם אגב את הפלסטינים, כאנשים שאין להם תכלית מלבד כך שהם עסוקים בסכסוך. אנחנו חייבים להיאבק בזה בכל הכוח.

שאלה אליך. בעניין ה-BDS, אתה אמרת, אוקיי, עדיף להתעלם ואז כך ייעלמו - - -

ממש לא.

ככל שאנחנו נותנים להם אז יהיה - - - זה מה שאני מבין. אבל כשאתה מסתכל, כל הזמן יש עלייה, זה לא רק חרם של תוצרת ישראל, זה חרם אקדמיה וגם עכשיו הגיעו בבריטניה, ממה ששמענו, שדרשו להוציא את ישראל מ-medical association, אתה רואה שכל הזמן הם עולים. אז השאלה האם האסטרטגיה, מה שאתה אמרת, האם אנחנו יכולים להמשיך באסטרטגיה הזו והאם לא כדאי לנו לחשוב לשנות כיוונים איך להילחם בעניין. זו שאלה אחת.

שאלה שנייה שלי, בנושא העלייה, העניין שאנחנו שומעים שיהודי צרפת, הם שוקלים או מחליטים להגר למדינה אחרת, האם זה אמת ואתם רואים את זה בעבודה שלכם, את הדברים האלה - - -

מה זאת אומרת למדינה אחרת?

למשל במקום לבוא לישראל הם רוצים לעבור לקנדה או לארצות הברית. זה מה שאנחנו שומעים או קוראים מהכתבות. האם אתם, שנמצאים בשטח, בעבודה, מרגישים את זה?

ממה שאני יודע, ויכול להיות שאנשים אחרים יביאו נתונים אחרים, אין נתונים על יהודים שמהגרים למקומות אחרים. אנחנו מאמינים, על סמך השיחות שאנחנו מנהלים עם אנשים, עם ראשי הקהילות וכו', שישראל הפכה להיות היעד הראשון ליהודים שמהגרים, מצרפת בפרט ומאירופה בכלל, אבל ממה שאני יודע אין נתונים ברורים.

היה סקר שיצא לאחרונה לפני כמה שבועות על הנושא הזה, אני לא יכול להתייחס לסקר הזה כי לא אנחנו ערכנו אותו, אבל מסתבר, על סמך הסקר הזה, שכנראה יש גוף די נכבד של יהודים מצרפת שרוצים להגר למקומות אחרים ורובם אכן רוצים להגיע לישראל. אני גם יכול להגיד לך, משיחות שאני ניהלתי עם צעירים בצרפת וכו', רוב רובם לא רואים את העתיד שלהם בצרפת ורובם רוצים אכן להגיע לישראל.

בכל הנוגע ל-BDS, אני רוצה לתקן את הרושם שאולי עלה מהדברים שלי, ולהגיד שאכן יש צורך במאבק, אבל חשוב שהמאבק לא יהיה פומבי. אני חושב שהעבודה שעקיבא והצוות שלו עושים וכל המערך של שליחי משרד החוץ ברחבי העולם, במגעים פרטניים עם ראשי הארגונים האלה, ההתאחדויות וכו', הם למנוע כל מיני הצעות של חרמות וסנקציות וכו', זו עבודה שחייבת להיעשות, זה מה שיעשה את השינוי, כי בסופו של דבר עצם זה שאנחנו מדברים על זה בפומבי מחזק את תנועת ה-BDS ובסופו של דבר כולנו נצא בצד המפסיד.

את רצית, ממשרד הקליטה.

נכון. לשאלתך ובהמשך למה שנציג הסוכנות אמר, משרד העלייה והקליטה עורך תכניות לעידוד עלייה לארץ ואנחנו מנסים לדאוג לכך שבאמת כל יהודי שמתעניין לעזוב בגלל אנטישמיות בצרפת או באנגליה, כן, הם חושבים על אופציות לפעמים, לפעמים הצרפתים חושבים לעבור דווקא לאנגליה, או לטורונטו או לכל מיני מקומות כאלה, אנחנו מנסים כמה שיותר לצאת בתכניות שמעודדות עלייה למדינת ישראל. אנחנו רק צריכים, אפרופו הישיבה שהייתה בשבוע שעבר, שמשרד האוצר יאשר לנו את התקציבים שאנחנו מייעדים לתכניות האלה ושיהיה לנו מספיק תקציב לקלוט אותם כאן וגם שהקליטה שלהם תהיה מספיק טובה על מנת שיעבירו הלאה מפה לאוזן שאכן הקליטה כאן היא טובה והעלייה היא מספיק חזקה בשביל לבוא לכאן ולא לנסוע למדינה אחרת, שמציעה להם לפעמים כל מיני הטבות סוציאליות, כמו לימודים בחינם וכל מיני דברים כאלה, שאנחנו הרבה יותר טובים מהמדינות ההן.

תודה. חבר הכנסת רוברט אילטוב.

כן. כבוד היושב ראש, תודה על הדיון, דיון מאוד חשוב. הסוגיה היא מאוד מורכבת, מאוד בעייתית, אני חושב שדנים עליה גם בוועדת חוץ וביטחון וגם בוועדות משנה וגם אנחנו רואים את זה בתקשורת, ברמה יומיומית, הסוגיה של BDS ומתקפות על ישראל כמדינה יהודית הם פשוט לא מפסיקות. אולי חשוב שאני אפנה אותנו, את כל הוועדה, לנתונים באופן כללי על דוח האנטישמיות האחרון, 40% מתושבי אירופה הם אנטישמים בהגדרה, ל-25% מתושבי בריטניה יש דעות אנטישמיות מובהקות, שהיא בעצם הדמוקרטיה המובילה בעולם.

כשאנחנו מסתכלים על כל מה שקורה אז אנחנו רואים שהתקריות האנטישמיות, 80% מהתקריות האלה, אחראים להן מוסלמים, ו-100% האלימות, בעצם פעולות טרור או פעולות פגיעה פיזית באנשים הם בעצם מוסלמים. למרות שאנחנו לא מגיעים ל-40% מוסלמים, עדיין, באירופה, הם הרבה פחות, אבל עדיין יש פה תשתית מאוד רחבה של אוכלוסיות רחבות מאוד באירופה, שלמרות מה שקרה, למרות ההיסטוריה הקשה שיש לנו, חלק גדול מאוכלוסיית אירופה הם אנטישמים מובהקים, הם מזדהים עם אנטישמיות ומה שקורה היום באדמת אירופה זה שבאדמת אירופה נפגשים האנטישמיות הקלאסית הישנה, שהמקור שלה היסטורי, והאנטישמיות המודרנית, שנבנתה כשנאת מדינת ישראל ומתבטאת כשנאת מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי וזה המפגש של שני הדברים ושם יש להם קרקע פורייה.

פה אין לי ספק שרק מדינת ישראל יכולה לבוא ולהתערב ולפעול מול אותן המדינות, לפעול כנגד אנטישמיות. אין גוף פרטי או גוף ציבורי שיכול לעשות זאת, זאת אומרת אין היום גופים כאלה שיכולים להשפיע על דעת קהל ואין ספק שכשיש היום בקשה של מורים בגרמניה לפרסם את ספרו של היטלר, מיין קמפף, והם טוענים שזה לצרכי לימוד, אין מילים לבוא ולהסביר את הדבר הזה, כאשר הספר הזה הוא פשוט הסתה אחת גדולה נגד יהודים. בספר הזה הוא מאשים את היהודים בכל צרות העולם ובעצם נותן את מפת הדרכים לחיסולו של העם היהודי. אותו ספר היום ניתן לפרסם כי הזמן של זכויות היוצרים פג וממשלת בוואריה כבר לא מחזיקה בזכויות לכן הוא בעצם חופשי לפרסום.

מה שקורה והתהליכים שקורים באירופה, ההסתה והייתי אפילו אומר תעמולה אנטישמית, שהיא מאוד דומה, אם אתה בא ומסתכל היום על מה שהיה לפני 70 שנה והתעמולה האנטישמית שקורית היום באירופה, יש הרבה מאוד קווים זהים ששם מאשימים את היהודים בכל הסכסוכים, בכל הבעיות, בהשתלטות על העולם, וכשאתה בא ומשווה את המתקפות בתקשורת ו-BDS עם כל החרמות ואתה רואה את חוקי נירנברג, בעצם כשאתה מעמיד את שני הדברים האלה ביחד אתה רואה שהתהליכים הם מאוד זהים. שם זה היו חוקים, פה מנצלים את דעת הקהל בתקשורת שהיא חופשייה ומנצלים את חופש הביטוי באופן מאוד מאוד חריף נגד מדינת ישראל ונגד העם היהודי וכתוצאה מזה האנטישמיות מתפתחת וגדלה.

אין ספק שפה המדינה, משרד החוץ, חייבים להתערב באופן מאוד מהיר מול המדינות, לא רק מול הגופים, כי המדינות הן אלה שצריכות לחוקק את החוקים שיגבילו את האנטישמיות ויפעלו נגד הסתה. לכן אני שוב רוצה להודות לך על הדיון החשוב הזה, אנחנו כרגע בתחילת התהליך שהיה בשנות ה-30 של המאה הקודמת ואנחנו רואים את אותו תהליך חוזר. תודה.

תודה רבה. משרד החוץ, שמואל רבל, בבקשה.

ידידי עקיבא, ראש חטיבת התפוצות, כבר הציג את הנושא מהזווית שלו, אני מייצג את אגף אירופה, אני ראש החטיבה לנושא אירופה במשרד החוץ. אנחנו רואים את המכלול הרחב של היחסים הפוליטיים והכלכליים וגם בתחום האנטישמיות מול אירופה, יש לנו את הראייה הפוליטית יותר.

אני חושב, בתגובה גם למה שנאמר כאן, קודם כל כשמסתכלים על האנטישמיות באירופה צריך לעשות הבחנה, אי אפשר לזרוק את הכול לאותו סל ולהיאבק בזה באותם כלים. התופעה המסוכנת ביותר זה האיסלם הרדיקאלי, הפיגועים הגדולים שהיו בצרפת בשנים האחרונות, בעצם למעשה מאז 2012, הפיגוע בטולוז והפיגוע שהיה בהיפר כשר לפני שנה ואחר כך גם הפיגועים האחרונים שהיו, לאחרונה במרסיי, כל הפיגועים האלה הם מוטיבציה של איסלם רדיקלי. זו תופעה שאנחנו רואים אותה לא רק באירופה, אלא גם אצלנו במזרח התיכון, אפילו כאן בישראל, צעירים שמוסתים על ידי האידיאולוגיה של דאעש, של המדינה האיסלמית, והולכים ועושים מעשה. זו קטגוריה אחת. קטגוריה שנייה זה האנטישמיות הקלאסית, מה שאומרים הימין הרדיקאלי, היא עדיין קיימת גם בצרפת, גם במקומות אחרים, במרכז אירופה, אנשים בעלי אידיאולוגיה ימנית קיצונית, בוא נאמר שזו האנטישמיות הקלאסית יותר. הקטגוריה השלישית שהוזכרה פה זה השמאל הרדיקאלי, שפה יש באמת את התופעה שעליה דיבר, ה-BDS ובעצם הגלישה או הניצול של מדינת ישראל כמין כלי שאמור להכיל את השנאה ליהודים. זאת אומרת השנאה של היהודים הופכת לשנאה של מדינת ישראל. אלה שלוש תופעות שונות ואסור לנו לשים את הכול ביחד, כי כשאנחנו נאבקים בתופעות אנחנו צריכים להיאבק בהן בכלים שונים.

הכלים צריכים להיות קודם כל ברמה הפוליטית. למשל כשאנחנו נאבקים באיסלם הרדיקלי חשוב להכיר בעובדה שגם באירופה יש לנו שותפים רבים. אותם אנשים שבאים לתקוף יהודים, הם גם תוקפים צרפתים. הם הרגו עכשיו בחודש נובמבר קרוב ל-200 צעירים צרפתים ברחובות פריס ואותו דבר לפני שנה, פגעו בחופש הביטוי, על ידי זה שהם נכנסים לתוך מגזין והורגים את מערכת העיתון. ממשלת צרפת היום ומנואל ולס, ראש ממשלת צרפת, אומר את זה בצורה מפורשת, ישראל וצרפת נמצאות פה ביחד במערכה משותפת. אנחנו צריכים לנצל את זה שיש מנהיגים באירופה שרואים את זה. לנו יש יכולות אולי מודיעיניות, גם מבצעיות, נגד הטרור ופה צריכים להיאבק ביחד עם המדינות באירופה בטרור, שהוא גם קורה אצלנו וגם אצלם. זה דבר אחד שצריך לעשות.

אחר כך, מול שאר התופעות, צריכים שורה של אמצעים אחרים, שהם יותר מסובכים, יותר מורכבים, לפעמים הם יכולים להיות פומביים, וכמו שאתה אמרת, לפעמים אנחנו מעדיפים לעבוד מאחורי הקלעים. למשל מול תופעת ה-BDS לא כל דבר צריכים שהוא יהיה פומבי. מדובר בחקיקה, גם מדובר בנושאים של חינוך, למשל להביא לשינוי תכניות חינוך. בגרמניה, למשל, אנחנו עובדים מול המחוקקים הגרמנים לשנות תכניות חינוך בבתי ספר. יש תכני חינוך מאוד בעייתיים שמראים ילדים פלסטינים כלואים בכיתה. ברור שילד גרמני, תמים אפילו אולי, שנחשף לדברים כאלה, יש בזה בעייתיות עמוקה מאוד. אז חינוך. בנושא של רשתות חברתיות יש המון מה לעשות ובטח עקיבא גם דיבר על זה ויש את הנושא של ההגנה של הקהילות האפקטיבית.

אני חושב שבשורה התחתונה זה באמת מאבק שצריך להיות רב שכבתי. פה לפרלמנט יש תפקיד, לממשלות יש תפקיד, לאנשי חינוך יש תפקיד, לחברה אזרחית, לארגונים אזרחיים שעוסקים בשיח בין דתי או בשיח בין קהילתי יש תפקיד. בסוף אני רוצה רק להזכיר שגם באירופה יש לנו הרבה מאוד אנשים שאפשר לעבוד איתם. יש לנו, לצערנו, הרבה מאוד אנשים שהם באמת שונאי ישראל ושונאי יהודים, אבל יש גם בכל מדינה כמעט באירופה ידידים, לפעמים הם גם נמצאים ברמות הכי גבוהות של השלטון ואנחנו צריכים לעבוד איתם במשותף כדי להצליח במערכה הזו.

תודה רבה לך. מעין סמון, פרויקט תפנית.

זה פרויקט שמשלב סטודנטים, מלמד אותם ונותן את הכלים למעשה לשלב את הרקע היהודי שלהם לרקע ציוני ומשלב על כל זה הסברה מודרנית. לתפיסתנו אנחנו חושבים שאי אפשר לעשות הסברה בלי להבין מי אנחנו, מאיפה אנחנו ולמה אנחנו פה ולמה דווקא אנחנו.

בנושא הדיון עצמו. האנטישמיות לא השתנתה מעולם, הכלים והאמצעים שעומדים לרשותה השתנו ומתעדכנים בכל רגע שאנחנו נושמים ומדברים בו. מה שמעמיד אותנו בפרדוקס, מצד אחד אנחנו רוצים להפחית את גילויי האנטישמיות, באירופה, בארצות הברית, בישראל גם, דרך אגב, אבל מצד שני אנחנו רוצים לשמור על הסממנים היהודים, זה מתנגש אחד עם השני. אם אנחנו נשמור על הסממנים היהודיים שלנו אנחנו ניצור קיטוב באופן אוטומטי. פה, אגב, משהו שחשוב להבין ואנחנו נוטים לבלבל אותו, אנחנו צריכים להפריד בין אנטישמיות קלאסית לשמה לבין שנאת הזר. בצרפת לא אומרים להסתובב בלי כיפות כי לא אוהבים אותנו, כי זה סממן גם שהוא מוסלמי, כיסוי ראש, הם לא שונאים אותנו, הם פשוט שונאים את הזר, הם גם לא ממש שונאים, הם פשוט נרתעים ממנו.

איך אנחנו כן יכולים לטפל בזה? זה דבר מאוד פשוט, להסביר לעולם ולאירופים בפרט, כי זה נושא הדיון הנוכחי, מה התועלת שלנו. הם יודעים מה העלות שלנו כרגע, הם יודעים שאת כל הניסוחים הקלאסיים של האנטישמיות, את כל הרעיונות האנטישמיים הקלאסיים, האיסלם הרדיקלי הוסיף נדבך מאוד מאוד חשוב למשוואה והציב, מעבר לכל הסיפורים הנפלאים שיש על היהודים, את המשוואה שאומרת, אם אתם תומכים ביהודים אתם ברי מוות. זו עלות מאוד מאוד גבוהה. זה כבר אנחנו לא גונבים להם משרות, אנחנו לא לוקחים להם תפקידים ואנחנו לא מוקד כוח, אנחנו יכולים לגרום להם למות, גם אם לא נעשה שום דבר, כי זה מה שהאיסלם הרדיקלי קבע כרגע.

פה אנחנו צריכים להיכנס לתמונה. אנחנו לא צריכים לחוקק חוקים, לדעתי, אנחנו לא צריכים לפעול ולהזדעק על כל מילה שקופצת. אגב, לפני כחודש, נועדתי עם שגריר בריטניה בישראל ודיברנו על נושא ה-BDS, שזה ארגון נורא יפה, כי הוא לא קיים. אין ארגון BDS, זה שם, זה רעיון. הוא אמר לי משפט נורא יפה, הוא אמר לי 'מעין, אם לא הייתם מתייחסים ל-BDS כנראה שלא היה BDS, אתם הופכים אותו לרלוונטי, אתם מתעסקים בו כל היום'. הוא צודק. הארגונים הממשלתיים, לתפיסתי, צריכים לקחת צעד אחורה. אם נשים לב, כל התמורות שקורות בעולם היום, זה ארגונים לא מדינתיים ולא ממשלתיים, ארגונים כמו פרויקט תפנית, כמו שגרירים ברשת, כמו StandWithUs, כמו האמת שלי, משם יבוא השינוי הזה. ואנחנו צריכים לחזק ארגונים כאלה ולא לפעול בצורה של חקיקה, אלא לפעול בצורה של בוא ננגיש לכם מי אנחנו, מה התועלת שלנו בשבילכם, לא רק מה העלות, מה אנחנו כן יכולים לתת לכם.

אנחנו עושים את זה בצורה מאוד קטנה, אנחנו נוטים לדבר על זה שהמצאנו את הווייז ואנחנו מתקדמים ברפואה ואנחנו מצילים חיים. זה לא עובד, אנחנו צריכים לרדת לרמת השטח, לרמת האנשים, לרמת הפרט, ללכת לבן אדם בכפר בפולין, שגדל על זה שיהודים זה רע, ולהסביר לו מה אנחנו יכולים לתת לו, איך אנחנו יכולים לעזור לו להתפרנס, איך אנחנו יכולים לקדם את החיים שלו, את ההשכלה שלו, את הילדים שלו. ואז המשוואה קצת תתאזן. כי מעניין של יש את האנטישמיות ויש את הנושא של 'אם אתם תומכים ביהודים אתם ברי מוות', יש גם את הצד השני של מה שהם מקבלים ואת זה אנחנו צריכים להתחיל לדחוף קדימה.

תודה רבה. אנחנו לקראת סיום, אני אתן לעידו דניאל ואז נעבור אליך.

אני אהיה ממש קצר. תודה רבה, היושב ראש. אני חש את התסכול מחבר הכנסת יואל רזבוזוב, גם נפגשנו מספר פעמים, בקדנציה הקודמת הוא עסק בזה המון. נגענו בדיון הקודם בנושא של הגדרת העבודה לאנטישמים של האיחוד האירופאי שלאחר מכן אומצה על ידי מחלקת המדינה האמריקנית. אני סבור שאם חבר הכנסת רזבוזוב, תגיד לי, שים את האצבע על משהו שכן יכול לעזור במאבק הזה ושאתה הולך, כמו שאמרת, במסגרת אגודות ידידות פרלמנטריות וביקורים בחו"ל וכו' ולקדם משהו, אני חושב שזה המקום, כי הגדרת העבודה היא הגדרת עבודה מאוד מרחיבה. אני אמנם לא משפטן, האיש מלשכת עורכי הדין, הוא הלך, הוא דיבר על הנושא המשפטי, אגב זה גם נושא מדיני, זה משהו שאני חושב שבמשרד החוץ עוסקים בו, אני יודע שעקיבא עוסק בו וזה מאוד מטריד אותו, אבל לקדם את הגדרת העבודה הזו, אם לא כחוק, כאמנה בינלאומית, אני לא יודע אם הגדרת עבודה אי פעם נכנסה לתוקף כחוק בינלאומי, כאמנה בינלאומית, ואם לא כאמנה אז אולי כנוהג, כדי להחדיר את הנושא הזה ולתת לאנשים כלים.

הגדרת העבודה על האנטישמיות נותנת כלים לזיהוי אנטישמיות ואנטישמיות חדשה. אני יכול רק אפילו להקריא, וזה גם נוגע לנושא של ה-BDS, כי מה ה-BDS אומר? לישראל אין זכות קיום. הגדרת העבודה מדברת על זה ואומרת שזו אנטישמיות. מדיניות מדינת ישראל שמושווית חדשות לבקרים למדיניות גרמניה הנאצית? גם על זה מדברת הגדרת העבודה על אנטישמיות, מגדירה את זה כאנטישמיות חדשה. לכן אני חושב שכל צרותינו אולי יהיו פחות צרות ויותר ברכות אם אנחנו נעבוד יותר במישור הזה כדי שעוד גופים בינלאומיים יאמצו את הגדרת העבודה לאנטישמיות עד שהיא תתקבע, שוב, לא משפטית, אבל לפחות כנוהג בינלאומי. כפי שנעשה עם אמנות אחרות שמדינות נוהגות לפיהן, כך לעשות בעניין הזה. זה ייתן לנו כלים וזה ייתן גם לחברות הניו מדיה כלים ויכולת שלנו לתבוע מהן, 'זו אנטישמיות, אתם צריכים להוריד את זה' או 'אתם צריכים לטפל בזה', כי כרגע הם לא מורידים כי הם לא יודעים או הם עושים את עצמם שלא יודעים איך נראית אנטישמיות, בדגש על 'עושים את עצמם'.

ד"ר חיים פיארברג רוצה עוד מילה.

שני דברים. האחד, אני אחזור שוב להגדרת העבודה. קודם כל טיפול משפטי נרחב מתקיים היום מאחורי הקלעים וזה חייב להיות מאחורי הקלעים. הגדרת העבודה, יש הבטחה של ארגון ה-OSCE, להעלות אותו כמשהו קבוע שיופיע כחלק מהארגון עצמו וכדבר שהארגון עצמו אימץ. אני מקווה מאוד שאכן אנדרו בייקר יעמוד בכך ואז הדבר הזה יסייע. אני מציע לחברי הכנסת להשתמש במכשיר שהאיחוד האירופאי נתן לנו בינתיים וזה סקר ה-FRA, כי הוא סקר טוב מאוד שיכול להוות לפחות לשלב ביניים כאיזה שהוא מכשיר לקידום דבר.

ואחרון חביב, לכל מי שחושב שה-BDS הוא לא בעיה. ה-BDS הוא קודם כל לא קיים, כמו שמישהו אמר, הוא רעיון, מצד שני לא מעניין את ה-BDS אם אתה פועל נגדו או לא. כאחד שחקר את ה-BDS, אולי מהראשונים, ויכול להרצות על זה אם פעם חברי הכנסת ירצו, להם יש טקטיקה שנקראת גרילה מרקטינג, זה לא משנה מה אתה עושה, אני מקדם את עצמי כי יש לי רעיון ואני פועל במקביל אליך וגם אם אתה תוקף אותי זה לא חשוב. לכן אם מבינים את זה גם יודעים מי הוא קהל היעד שאליו אתה צריך להילחם. עוד פעם, כמובן שכל העבודה שנעשית עם הממשלות זה הדבר החשוב ביותר, אבל מבחינה תעמולתית היעד הוא לא ה-BDS עצמו ולא תומכיו, אלא צד שלישי.

תודה רבה.

יש פעילה מטעמנו שרשומה לדיון אז אני במקומה, היא לא הגיעה. אני רוצה רק להעלות כאן המלצה ליושב ראש, לכבודו, שכבודו יזמין מחקרים של השורש של הבעיה. מה שמדברים כאן תמיד לרדוף, המון דיונים התקיימו בנושא הזה, כל פעם שצומחת בעיה חדשה חוזרים לדיון כאן ורודפים אחרי הזנב של הבעיה, איך לפתור, איך לעשות, מה לעשות, להציג את הבעיה ומה לעשות, אבל על השורש של הבעיה אף אחד לא מדבר.

כל השורש של הבעיה כאן, מדובר בנושא ששייך ליהודים, לישראלים, של שנאת חינם שמתפתחת כל פעם בכל מיני צורות וחוזרת אלינו בכל מיני צורות. הנושא כאן, יהודים, יהודים הוא סמל רוחני, והשורש של הבעיה הוא בעיה רוחנית. כאן אני מציע וממליץ ליושב הראש, אף פעם זה לא נשמע כאן, בכל הדיונים שהיו עד עכשיו, איזה 20 דיונים במשך ארבע שנים שאנחנו פה בכנסת, לא נשמע דבר בנושא הרוחני. כאן אני ממליץ לאדוני היושב ראש להזמין מחקרים או כל מי שיכול לבוא ולהביא איזה שהיא דעה או פתרון ממש לנושא הזה. תודה, אדוני.

תודה. אני מסכם את הדיון. כמו שאמרתי בדבריי בהתחלה, אנחנו רואים את העלייה של האנטישמיות באירופה ובעוד כמה מקודמות, אבל הנושא שלנו הוא אירופה, ושילוב הידיים ושיתוף הפעולה הוא הפתרון להילחם בתופעה הזו. בשטח עובדים הרבה גורמים, ארגונים שונים, ושיתוף הפעולה והתיאום הם מאוד חשובים. אני מבין שבעניין ה-BDS יש מחלוקת, אנחנו יכולים לדון על זה. המחלוקת היא לא במהות, המחלוקת היא באסטרטגיה, איך אנחנו פועלים.

לכן לפי ההצעה של חבר הכנסת יואל רזבוזוב, אנחנו קוראים שוב לממשלה שהממשלה, אם זה בפרונט, אם זה מאחור, היא צריכה להוביל את הנושא, בשיתוף פעולה עם הארגונים. ההובלה של הממשלה יש לה משמעות של משאבים וגם מקצועית. לכן אנחנו נקרא בסיכום של הדיון הזה ליצור גוף מתכלל ומתאם על כל הפעילות של האנטישמיות וה-BDS.

תודה לכל המשתתפים.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.