הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 142

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ח' בשבט התשע"ו (18 בינואר 2016), שעה 12:30

הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 8) (העלאת המחיר הבסיסי המשמש לחישוב המענק המותנה), התשע"ו-2016 (פ/1896) (כ/613), של חברי הכנסת אלי כהן, יואב בן צור, יפעת שאשא ביטון, אברהם דיכטר, מיקי לוי, טלי פלוסקוב, אורלי לוי אבקסיס, רוברט אילטוב, יעקב פרי, רועי פולקמן, נורית קורן, סופה לנדבר, דב חנין, אילן גילאון, יוסי יונה, איל בן ראובן, איתן ברושי, איציק שמולי, איתן כבל, יעקב מרגי, אורן אסף חזן, דוד אמסלם ומירב בן ארי

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יצחק וקנין

יואב בן צור

עמר בר-לב

אלי כהן

ליאת גואלי הרוש - מנהלת תחום טיפול בפרט לחריגים, משרד הבינוי והשיכון

עו"ד אמיר פז - סגן היועמ"ש, ממונה חקיקה, תכנון ובנייה, מכרזים וחוזים, משרד הבינוי

מירית בטיטו - לשכת סגן השר, משרד הבינוי והשיכון

יסמין כהן - לשכת סגן השר, משרד הבינוי והשיכון

עו"ד רוני מר - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יובל טלר - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

טל אלדרוטי - השמאי הממשלתי הראשי, משרד המשפטים

עו"ד אסתי ורהפטיג בס - מחלקת ייעוץ וחקיקה – אזרחי, משרד המשפטים

בצלאל סינואני - משנה למנכ"ל, חברת עמיגור, חברות משכנות

רחל אלרואי - מנהלת נכסים, חברת עמיגור, חברות משכנות

יעקב קארו - ממונה נכסים, חברת פרזות, חברות משכנות

נעמי מורביה - יו"ר מטה מאבק הנכים

שמחה בניטה - עמותת מזור + פורום ארגוני הנכים

משה בר - עיתונאי, תנו יד לחירש ונכים למען נכים

דן קידרון - עיתונאי, תנו יד לחירש ונכים למען נכים

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה – ארגון הנכים בישראל המיוחד

יואל דוד - מנהל החטיבה לניהול נכסים, המחלקה לכספים, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

שמעון טויטו - יועץ ראש עיריית אשדוד לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים

גיל פנחסי - פעיל, המשמר החברתי

איתי עצמון

דניאל קלמנט (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת

הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 8) (העלאת המחיר הבסיסי המשמש לחישוב המענק המותנה), התשע"ו-2016 (פ/1896) (כ/613), של חברי הכנסת אלי כהן, יואב בן צור, יפעת שאשא ביטון, אברהם דיכטר, מיקי לוי, טלי פלוסקוב, אורלי לוי אבקסיס, רוברט אילטוב, יעקב פרי, רועי פולקמן, נורית קורן, סופה לנדבר, דב חנין, אילן גילאון, יוסי יונה, איל בן ראובן, איתן ברושי, איציק שמולי, איתן כבל, יעקב מרגי, אורן אסף חזן, דוד אמסלם ומירב בן ארי

שלום לכולם, צהרים טובים. אני שמח לפתוח את ישיבת הוועדה. היתה הבוקר ישיבת ועדה בראשות חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. אני מנצל את ההזדמנות להודות לה על שהחליפה אותי בדיון.

אנחנו מתכנסים כאן, גברתי מנהלת הוועדה, הדובר, הרשמת, חברים נכבדים, לדיון בהצעת חוק שהתחייבתי שנדון בה בלוח הזמנים הכי מהיר שאפשר מכיוון שבכל יום שאנחנו מונעים מעצמנו את כניסתו לתוקף של החוק אנחנו גורעים מאנשים את ההזדמנות ואת הזכות לשנות את מצבם.

החוק סדור כבר מן הדיון בהכנה לקריאה הראשונה שנערך ב-11 בינואר 2016.

הוא אושר לקריאה הראשונה במליאת הכנסת לפני שבוע ימים.

מאחר והתחייבתי לעשות את זה בלוח זמנים מאוד-מאוד מהיר אז אנחנו שוב כאן. אין שינויים בעצם.

אני רוצה להעלות כאן נקודה שאליה הסב את תשומת לבי היועץ המשפטי המדהים של הוועדה. אני רוצה שהוא יעלה אותה כאן, נראה איך אנחנו מצליחים להתמודד איתה ו"נסגור עניין".

כלומר, אין שינויים? הבקשות האחרונות שלנו לא נכללו בהצעת החוק?

כל מה שסיכמנו בקריאה הראשונה כבר נכנס פנימה, עלה למליאה, אושר על-ידי המליאה וחזר לוועדה. את כבר חצי חברת כנסת, את כבר צריכה לדעת את התהליך.

את זה אני יודעת. רציתי לדעת אם הבעיות שהעלינו ניתן להן מענה בהצעת החוק.

כל מה שהתייחסנו וסיכמנו והצבענו עליו. לא כל מה שרציתם.

יצאנו וחצי תאוותנו בידינו, אתה אומר...

לא, לא, אני חושב שפה יש הישג מאוד-מאוד משמעותי וגדול.

עו"ד איתי עצמון, בבקשה.

אקרא את הצעת החוק בנוסח כפי שהתקבל בקריאה הראשונה.

הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 8) (העלאת המחיר הבסיסי המשמש לחישוב המענק המותנה), התשע"ו-2016

סעיף 1 – תיקון סעיף 3 לחוק העיקרי

"בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3 –

(1) בסעיף קטן (א)(2), במקום הסכום הנקוב בו יבוא "915,000";

(2) בסעיף קטן (ג)(1), במקום הסיפה החל במילים "בפסקה (2)" יבוא "בפסקה (2), במקום הסכום הנקוב בה יקראו "1,091,250""."

זה הסעיף שבו מוצע לעגן את העלאת הסכומים, העלאת התקרה שממנה מחושב המענק המותנה שמקבלים הזכאים לרכישת דירה ציבורית לפי החוק.

יש הערות? אין. הסעיף הראשון אושר.

הסעיף השני מתקן את סעיף 19 לחוק העיקרי. סעיף 19 לחוק העיקרי עניינו בעדכון סכומים נקובים לאורך כל החוק. הסעיף קובע היום: "הסכומים הנקובים בחוק זה ישתנו לפי שיעור עליית המדד מן המדד הידוע ביום תחילת החוק עד המדד הידוע במועד שבו חתם הזכאי או הדייר הממשיך, לפי העניין, על החוזה לרכישת הדירה". המדד שאנחנו מתייחסים אליו מוגדר בסעיף 1 והוא מדד תשומות הבנייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כרגע תיארתי את המצב המשפטי הקיים.

הוא קרא את החוק שאותו מתקנים.

סעיף 2 – תיקון סעיף 19 לחוק העיקרי

"בסעיף 19 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה."."

"השר" – דהיינו שר הבינוי והשיכון.

כאן אני מבקש להעלות נקודה מסוימת שאולי לא התחדדה מספיק בעת ההכנה לקריאה הראשונה. הסכומים שאליהם מתייחס סעיף 19 הם כאמור סכומים שנקובים לאורך כל החוק. הסכומים שאני מצאתי שרלוונטיים לענייננו הם, ראשית, הסכום שמופיע בהגדרה "זכאי", מי זכאי לרכוש דירות לפי החוק, ו"זכאי" הוא "מי שהתגורר כדין או על-פי חוזה תקופה של 5 שנים רצופות לפחות בדירה ציבורית ואין ולא היו בבעלותו או בבעלות קרובו מהמועד שבו חתם על חוזה להשכרה ציבורית דירה או מקרקעין אחרים ששוויָם עולה על 350,000 שקלים חדשים". זה סכום אחד. הסכומים הנוספים שאליהם התייחס הסעיף נקובים בסעיף 3. אלה הסכומים שכרגע מוצע להעלות אותם, הסכומים שמהם מחושב המענק המותנה שמקבלים הזכאים.

השאלה שצריך לפתוח כאן לדיון ולהתייחסות היא איך בדיוק לקבוע את מנגנון העדכון.

אם אנחנו לא מעדכנים אנחנו עלולים למצוא את עצמנו פוגעים בדייר הפוטנציאלי. להערכתי יש מי שהדירות שלהם כבר לא שוות 350,000 שקלים, במחירים של היום. אם יש לו דירה בשווי של 350,000 שקל והיום הדירה שווה כבר 800,000 שקל- - -

זה מוציא אותו מגדר הזכאות.

אז הוציאו אותו מגדר הזכאות בגלל שלא עדכנו את הסכומים. אנחנו חייבים למצוא מנגנון לעדכון הסכומים.

יש עדכון. העדכון של התקרה כנראה נעשה בחוזים לרכישת הדירה.

אני תקועה עם העניין הזה מכיוון שבאמת יש נכים שאומרים להם שהסכום המקסימלי של מחיר הדירה לגבי הפטור הוא עד 700,000 שקל ומעליו אין להם הנחה. אני עוד לא מצאתי דירה בירושלים בסכום כזה, ובמיוחד לזוג נכים שקיבלו בזמנו ב-240,000 דולר דירה גדולה של 5 חדרים, כאשר יש 4 מטפלים בבית, דירה שהיום שווה לא פחות מ-1.6 מיליון שקל, ועוד לא בשכונת יוקרה, בפסגת זאב, שזה לא בשמים. 700,000 שקל זה כלום. מעבר לסכום של 700,000 שקל, את כל ההפרש הם צריכים לשלם. תגיד לי מאיפה נכים שבחיים לא עבדו, שחיים מקצבאות הביטוח הלאומי, שהבנקים בכלל לא מתייחסים אליהם והם לא יכולים לקבל משכנתה ייקחו את ה-700-800 אלף שקל הנותרים שחסרים להם, או מיליון שקל וישלמו את זה? 700,000 שקל לנכים כאלה זה בכלל לא רלוונטי.

רק תיקון אחד. ההצעה מדברת על כך שה-700,000 שקל עולה ל-900,000 שקל, ועבור נכים זה מגיע ל-1,091,000 שקל.

אני רוצה להסב את תשומת לבך לנקודה חשובה מאוד. אני נותן את הקרדיט בעניין הזה לחבר הכנסת אלי כהן. מי כמוכם יודע כמה שנים אני מכיר את העניין. הצעת החוק לא מתיימרת לפתור את כל הבעיות של הדיור הציבורי. היא לא במקום הזה. היא כן מנסה לשפר. היא לא באה לפתור, היא באה לשפר. יש כאן שיפור משמעותי.

אני כבר אומר לך, היו לא מקרה אחד ולא שניים שכבר אדם היה זכאי לדירת נ"ר (נכסי רכישה) ולא מצאו, והמדינה לא מצאה ב-1.1 מיליון שקל כי באזור שבו אנחנו מדברים המחירים גבוהים. כל אחד מאתנו מכיר מקרים כאלה. המנעד של הבעיות שאיתן אנחנו מתמודדים עצום. אבל אין ספק שיש כאן שיפור גדול מאוד. חשוב לי להגיד שהצעת החוק לא באה לתת מענה לכל בעיות הדיור הציבורי.

יש סוגיות רבות שאמורות להיות מוסדרות בתקנות שאמורות להגיע לאישור הוועדה.

נכון, אבל גם אחרי שיותקנו התקנות – זה מקדם. נכון, נציג שר הבינוי והשיכון? מה תפקידך?

אני מהלשכה המשפטית.

חבל שלא הגיע האדם שאמון על העניינים האלה.

נמצאת כאן גברת גואלי הרוש, מנהלת תחום טיפול בפרט במשרד הבינוי והשיכון.

אז היא בטח אמונה על הדברים. האם החלפת את ישראל שוורץ?

עוד לא... אני עובדת עם רונן כהן.

אני מדייק, נכון? זה לא אמור לתת מענה כולל. זה נותן בנקודה מאוד-מאוד חשובה קידום מאוד חשוב.

אדוני היושב-ראש, אני מקבלת את זה שבאמת, כל הכבוד, הם העלו את התקרה ל-מיליון ו-91 אלף שקל, אני מעריכה את זה מאוד, אבל אסביר לך. כשגרים שני נכים, אם היית לוקח כל נכה שגר לבד בדירה והיית מסייע לו ב-מיליון ו-91 אלף שקל הייתי אומרת: אתה יודע מה, עשו צדק איתם. אבל כשגרים שני נכים, שבעצם כל אחד בנפרד הייתה מגיעה לו דירה אבל הם התחתנו, שניהם מונשמים כבדים, נכים עם ניוון שרירים, הם באמת חייבים דירה גדולה שהמחיר שלה גבוה מאוד. אני חושבת שכן צריך להוסיף שאם יש שני נכים – אלי כהן, אתה יכול לעשות פה שירות באמת גדול לנכים הספציפיים האלה – להגיד: זה חריג. יש כאן שני נכים על כיסאות גלגלים ממונעים, לא סתם נכים עם ניוון שרירים, שמחזיקים 4 מטפלים, זה בית חריג. לשני כיסאות גלגלים צריכה להיות גישה אחרת. האם לאחד נותנים ולא לשני?

העניין ברור. אגיד לך איפה הדילמה שלי כיושב-ראש שהנושא קרוב ללבו. מי שמוביל את החוק הוא חברי חבר הכנסת אלי כהן. אגיד לך איפה הדילמה. אם זה יוכנס לא נוכל לאשר היום את הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית כי זה שינוי משמעותי.

זה נושא חדש.

נעזוב עכשיו את העניין הפרוצדורלי התקנוני, נניח והתגברנו על זה. אני מדבר אתך על הרבה מעבר. זה מחייב דיון. צריך להגדיר את זה, צריך לדון על כל זה ולהמתין. זה יכול לקחת שבועות במקרה שכולם יצטיינו ושכולם רוצים לסייע.

אתה רוצה להעביר את זה עכשיו.

תן הנחה של 95% וגמרת את הסיפור.

מה שנקבע פה בהצעת החוק, המאסה הקריטית זקוקה לו לאלתר. אלה חריגים, אולם על החריג יש עוד חריג. אני מציע, אחר-כך אפשר למצוא דרך להוסיף תיקון. גם אם הייתם מבקשים את זה לא הייתי מסכים לעכב. אני רוצה לחדד, שיהיה ברור. לא נעכב פה את המאסה הקריטית שהחוק הזה אמור לתת לה מענה, באמת, מבלי חס וחלילה לגרוע כהוא זה ממצבו או כבודו של מאן דהוא שיכול אולי למצוא את עצמו משודרג בחוק הזה.

אני יושב-ראש ארגון אהב"ה וחבר בפורום הנכים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הנדירה הזאת כדי לברך אותך, אדוני היושב-ראש, ולברך את אלי כהן.

קודם כול את אלי כהן.

וגם את יואב בן צור שהיה שותף מלא אתי להצעה.

יואב בן צור הוא חבר די טוב שלנו ואנחנו מאוד אוהבים אותו. גם שלך, אדוני היושב-ראש.

אנחנו מודים לכם מאוד על כל מה שאתם עושים למען האוכלוסיות הקשות. אין לנו מילים. תמשיכו הלאה ותנו לנו להמשיך אתכם הלאה בנושאים הבאים. תודה רבה.

תודה רבה. (מציגה באצבעות סימן של לב).

אני מבקש התייחסות של משרד הבינוי והשיכון לדברים שהעלה עו"ד איתי עצמון.

אני רוצה להבחין פה בין שני דברים, בין העדכון השוטף שנעשה לזכאי ובין נושא הפרסום ברשומות. העדכון השוטף, כמצוות סעיף 19 לחוק, נעשה. כל אדם שבא לחברה לרכוש דירה, אחרי שעשו את השמאות, במועד שבו הוא מגיע עושים לו את החישוב ביחס לתקרה מעודכנת לפי המדד.

כולל לקביעת הזכאות, להגדרת "זכאי"?

יושבים כאן גם אנשים מן החברות. בדקנו איתם שלוש פעמים. מעבר לזה שזה כתוב בנוהל ההפעלה שלנו לחברות, והם אכן עושים את זה כי אלה הוראות החוק. זה ברמה הפרטנית של כל זכאי בתאריך הספציפי שהוא בא לרכוש. זה בשוטף. זה לעניין תקרת ההנחה.

לעניין הגדרת "זכאי", הדירה היא חלק במקרקעין של 350,000 שקל. זאת בדיקה שכמובן לא צריכה להיעשות בשוטף אלא רק באותם מקרים שהזכאי ירש נניח חלק מדירה ועכשיו צריך לבדוק אם אותו חלק הוא יותר מ-350,000 שקל. לכן את זה לא עושים בחברות, הם מעבירים אלינו, לליאת גואלי הרוש. את הסכום הזה מצמידים פר דייר.

לגבי פרסום ברשומות, נכון להיום אין פרסום ברשומות של עדכון הסכום הזה.

מה זה אומר?

בפועל זה לא אומר דבר וחצי דבר כי הדייר מקבל את העדכון כשעושים לו את החישוב שלו. פרסום ברשומות הוא לא תנאי לתוקף של הסכומים.

אמון עלי היועץ המשפטי של הוועדה. לשיטתו כשקוראים את החוק אי אפשר להבין את הדברים כפי שאתה מציג אותם. אז תסביר.

אני לא מבין למה לא.

כפי שמקובל בדברי חקיקה רבים, סכומים שנקובים בחוק, למשל סכומי קנסות, עיצומים כספיים וכל כיוצא בזה, נקבעת בדרך כלל הודעה על עדכון הסכומים וכך הסכום בעצם נשאב אל תוך נוסח החוק. לעניין הסכומים שנקובים בסעיף 3 אין את העדכון הזה.

כתוב במפורש בסעיף 19 לחוק שכל אדם שבא לרכוש יעודכן לו הסכום.

אתה מדבר על עדכון ספציפי. אני מדבר על עדכון כללי, לגבי הסכום שקבוע בהגדרה "זכאי". יש שני סכומים.

קודם כול, אתה מסכים אתי שהסכום של התקרה, 915,000 שקל ו-1,091,250 שקל, אין גם בעיה מבחינת הנוסח, הוא מתעדכן לכל דייר כשהוא בא לרכוש.

איך? הוא יודע מראש מה הסכומים או שהוא פונה אליכם? איך נעשה התהליך?

כשדייר בא לרכוש, לפני שהוא חותם אומרים לו מה שיעור ההנחה שלו לפי הנתונים שלו ואחרי השמאויות נותנים לו הודעת תנאי רכישה, שבה יש חישוב של ההנחה ובה מופיעים כל הסכומים. כמובן יש מקרים שדיירים משיגים על זה.

אני מקבל את מה שאתה אומר לגבי הסכומים שנקובים בסעיף 3. לגבי ההגדרה "זכאי" אני חושב שמן הראוי לקבוע שתהיה הודעה ברשומות, ואולי גם באתר משרד הבינוי והשיכון, על הסכום המעודכן. פשוט שאחת לשנה יתפרסם עדכון כזה.

מקובל עלי.

היועץ המשפטי של הוועדה מבקש שהדברים יהיו נהירים. בעיקר כשמדובר באוכלוסייה שהצד הזה הוא לא הצד החזק שלה. אגיד כך, גם אנשים שזה הצד החזק שלהם לא בהכרח בקיאים, אז קל וחומר האנשים שהצדדים המשפטיים הם הדבר האחרון שהם בקיאים בו. מי שאמון ואמור לתת להם את הנתונים, קודם כול שזה ייכתב בשפה בהירה. אתה אף פעם לא יודע מול איזה פקיד אתה יושב, אני אומר את זה מניסיון.

זה אל"ף-בי"ת של הנגשה.

יש פקידים שהכול רואים בחומרה, תלוי אם הפקיד הוא מבית שמאי או מבית הלל. יש כאלה שנותנים את נשמתם עבורך ויש כאלה שנותנים אבל גם נוטלים את נשמתך באותה הזדמנות.

העיקרון יהיה כדלקמן, שהסכום שנקוב בהגדרה "זכאי" יעודכן לפי שיעור שינוי המדד. אני מציע שהעדכון בשוטף יהיה ב-1 בינואר של כל שנה, אבל כרגע צריך אולי לקבוע מועד לעדכון הראשון מכיוון ש-1 בינואר חלף זה מכבר. מתי תהיה ערוכים לפרסם את העדכון בשנה הזאת?

ניתן להם עד 1 במאי, אחרי החג.

אין בעיה.

לאחריו הפרסום יהיה ב-1 בינואר, ואחר-כך בכל שנה ב-1 בינואר.

חבר הכנסת אלי כהן יצביע במקום חבר הכנסת רועי פולקמן, חבר הכנסת עמר בר-לב יצביע במקום חבר הכנסת יוסי יונה.

הפרסום כאמור יהיה הן ברשומות והן באתר משרד הבינוי והשיכון.

אני ממשרד המשפטים. רציתי לשאול האם הסכום שיחייב הוא הסכום שיתפרסם ברשומות או הסכום שיחושב במועד הרכישה הספציפי? זה דבר שצריך להבהיר. אם אנחנו מדברים על פרסום כדי לא להפתיע אנשים, שיידעו מה השיעור הכללי, אבל אחרי זה יחשבו להם באופן פרטני – זה משהו אחד.

לאילו סכומים את מכוונת? יש שני סכומים שמדברים עליהם. אנחנו מדברים על הגדרת "זכאי", מי בכלל נכנס לגדר הזכאות.

גם בהגדרת "זכאי". השאלה היא האם הסכום הקובע הוא הסכום שמתפרסם ברשומות או הסכום שאחרי כן במועד הספציפי שהזכאי מגיע יחושב לו על-פי עליית המדד.

גברת ורהפטיג בס צודקת. העניין הוא זה, שאסור שנמצא את עצמנו פה מקבלים החלטה, שאחר-כך בפרקטיקה של החיים אחד האנשים פה או אלה שמייצגים אותם יראה את הסכומים שנקובים בחוק ויגידו לו: סליחה, מה פתאום? איך תמיד אומרים: תיגש לחוק, תקרא מה כתוב בחוק. שלא חס וחלילה נייצר מצב שיוביל לשגגה, או שמישהו עלול חס וחלילה לטעות כתוצאה מן העובדה שעשינו שינוי כזה.

למעשה אפשר אולי להבחין בין שני דברים, בין הפרסום, שיהיה אחת לשנה, אבל שזה לא יגרע מן העדכון לגבי כל חוזה. אבל בהגדרת "זכאי" לא מדובר על חוזה. אני לא מבין לגמרי לְמה את מתכוונת.

גם בהגדרת "זכאי" צריך לבדוק אם הוא זכאי או לא והשאלה אם בוחנים את זה- - -

אם תקראי את לשונו של סעיף 19, מדובר על השינוי ממועד תחילת החוק ועד המועד שבו ידוע מדד. מדובר על המועד שבו חתם הזכאי על החוזה. אני לא בטוח שהנוסח של סעיף 19 מתאים בכלל למהות של הגדרת "זכאי".

אתה אומר שבעצם בכל מקרה המועד הקובע הוא המועד הקונקרטי. בסופו של דבר גם השאלה אם מישהו מוגדר כזכאי או לא היא לצורך רכישת הדירה.

נכון, אבל אם את קוראת את סעיף 19 ואת הגדרת "זכאי" ביחד, אני לא כל-כך בטוח שהם תואמים. לא רלוונטי המועד שבו הוא חתם על החוזה לעצם ההגדרה אם הוא בכלל זכאי, כלומר אם הוא בא בגדר הזכאות של החוק.

הזכאות היא לפני.

אבל בודקים אותו.

נכון. אני שואלת אם במועד שעורכים את הבדיקה אם הוא זכאי או לא באופן קונקרטי או ש- - -

אז מה ההצעה שלך?

אני חושבת שצריך לקבוע את זה. כרגע אני מבינה שעושים את זה פר בן אדם ברגע שהוא בא לבדוק, אז עורכים את העדכון. אם אנחנו עכשיו מפרסמים אז יהיה עוד סכום והשאלה מי מהם יגבר. רק צריך להחליט כדי שלא תהיה אי-ודאות.

וצריך יהיה להתאים את המועד שבו מעדכנים למועד הרלוונטי להגדרת "זכאי" לאותו אדם.

זה המועד שיקבע.

נצביע על הסעיף. נצביע על העיקרון ואתם תבואו בדברים כדי להוציא את הניסוח המדויק, כדי שלא נמצא את עצמנו עושים שגגה או סתם מייצרים סיבוך.

העיקרון הוא שיהיה פרסום ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון, אבל לגבי העדכון הקונקרטי ביחס להגדרת "זכאי" נבדוק אם אין צריך לשנות את הנוסח של סעיף 19 כפי שקיים היום, להתאים את המועדים כדי שיהיו רלוונטיים.

אני מעלה להצבעה את סעיף 2 עם ההערות והתיקונים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2, עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.

הסעיף נתקבל פה אחד.

הצעת החוק אושרה לקריאה השנייה והשלישית במליאה. איתי עצמון, אנא תטפל בזה במהירות מכיוון שהנושא הזה חשוב מאוד, ראית שהבאתי אותו במהירות האפשרית, אז אני מבקש שכל מי שעוסק בעניין הזה יקדים להביא את זה לאישור לקריאה שנייה ושלישית במליאה גם במהירות הנדרשת.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה לכם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05.