הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 245

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ח' בשבט התשע"ו (18 בינואר 2016), שעה 10:00

הצעת חוק תעריפי התחבורה הציבורית, התשע"ו-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

יצחק וקנין

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

אראל מרגלית

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

עודד פורר

מיקי רוזנטל

ישראל אייכלר

תמר זנדברג

יוסי יונה

סופה לנדבר

אורי מקלב

שר הפנים אריה מכלוף דרעי

נילי ברוש - יועצת לשר הפנים

ציון פיניאן - חבר כנסת לשעבר

שי דותן - מנהל תחום בכיר מע"מ, משרד האוצר

אלון מסר - רפרנט מים, משרד האוצר

הראלי מזרחי - ייעוץ משפטי אוצר, משרד האוצר

נעמי בן יוסף - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

דרור וגשל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רן שדמי - מנהל אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שמעון מויאל - עורך דין, רכבת ישראל

דן לנדאו - סמנכ"ל רגולציה, רכבת ישראל

יער אמיר - מנהל הפורום, פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות

עמית גור - יועמ"ש הפורום, פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות

בן בדרי - מנכ"ל מוניות השרות, ארגוני המוניות

יהודה בר אור - יו"ר, איגוד נהגי המוניות

פריד אברהם - יו"ר הארגון, ארגון מוניות השירות בישראל

קרן שרינגטון - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

זאב פרידמן - המועצה לצרכנות

איתי חיים - מנכ"ל "תחבורה בדרך שלנו", ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל

דבי גולד חיו - עו"ד, מקדמת מדיניות, האגודה לזכויות האזרח

דן קדרון - עתונאי, תנועת "תנו יד לחירש, נכים למען נכים"

משה בר - עתונאי, יו"ר תנועת "תנו יד לחירש, נכים למען נכים"

יורם מלול - פורום מים

חובב ינאי - רכז כנסת, המשמר החברתי

אליהו יצחק - פעיל חברתי

איתי עצמון

שגית אפיק

טמיר כהן

הילה מליחי

הצעת חוק תעריפי התחבורה הציבורית, התשע"ו-2016

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את שר הפנים, הפריפריה, הנגב והגליל – שכחתי משהו? לפני שאנחנו מתחילים, כמנהגנו כאן, אנחנו נותנים לחברים הצעות לסדר. אני רק מבקש לפני כן לומר, אנחנו עשינו את החוק שביקש שר האוצר לגבי הנושא של מס רכישה על דירה שנייה. היה לנו דין ודברים כאן בוועדה עם משרד האוצר, וקבענו שבדירה הראשונה יהיה פטור עד סכום של 1,495,000, משהו כזה. אנחנו קבענו שזה יהיה צמוד, ועל כן היום נכנסה לתוקף ההצמדה. הם רצו שזה יהיה ב-2017, אנחנו דרשנו שזה יהיה בתחילת 2016. היום עולה הפטור ממס רכישה על דירה ראשונה לסכום של 1,600,175. היה חשוב לעשות את זה אז, להתעקש על העניין הזה. הפטור ממס רכישה על דירה בסדר גודל כזה הוא פטור משמעותי, וחשוב מאוד שהוא קיים. הצעות לסדר. אם אפשר לעשות את זה בקצרה. חבר הכנסת מיקי לוי.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, המשבר ב"מגה" הוא לא עניין נקודתי, 3,500 בתי אב הולכים הביתה, זה עניין גם לכנסת, ואני מבקש להעלות בהזדמנות הזו את הנושא כאן. אני גם מבין שבעלי "מגה" אישרו 560,000 שקל ליושב-ראש, ויקטור קפלן, ועוד היושב-ראש הקודם ביקש מעל 1,350,000, בשעה שהם שולחים אלפי עובדים הביתה. הדאגה הראשונה, לטעמי, שישלמו קודם כל את משכורות החודש הזה. אני מבין שגם החודש הזה נמצא בסכנה. הדאגה השנייה היא איך עושים ש-3,500 איש – למרות שמדובר ברשת פרטית – לא הולכים הביתה. זה מספר עצום של עובדים. כמובן שדעתי נתונה לספקים הקטנים, לא ל"קוקה-קולה", ולא לגדולים, שהם ישרדו. הספקים הקטנים שמספקים את השמן ואת הסוכר, גם הם נמצאים בבעיה. הרשת הזו התדרדרה בארבע שנים מדחי אל דחי.

דורדרה.

דורדרה. כאשר הבעלים מושכים דיבידנדים שמנים, ועושים הפרדה מלאכותית בין "הריבוע הכחול" נדל"ן, שהיא חברת בת, לבין "מגה". זה אומר שלקחו - -

זה יותר מזה, מיקי.

- - את הנכסים ששווים הרבה מאוד כסף, שמרו עליהם, השכירו אותם ל"מגה" במחירים מופקעים, וככה המשיכו לדרדר את "מגה". מאוד יכול להיות שמשרד הכלכלה צריך להיכנס לעובי הקורה. נעשים שם דברים – אולי בחסות החוק, אבל מכוערים מאוד.

תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ, ואחרי זה אנחנו נתחיל את הדיון. נרשמו פה לדיון עצמו.

יש לי הצעה לסדר. משפט אחד.

משפט, כן. בצלאל, משפט.

ממש משפט. אני מחרה, מחזיק אחרי מיקי. אני חושב שכחברי ועדת הכספים, חברי הרשות המפקחת, מן הראוי שיהיה כאן דיון דחוף, שנזמין לכאן את אנשי האוצר הרלוונטיים ונשמע מאנשי המקצוע איך הם רואים את הדברים, מי אשם? מי אחראי? מה המדינה כמדינה יכולה וצריכה לעשות בעניין? אנחנו מחויבים לפקח על זה. אסור לתת לזה לעבור לידינו. תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, משפט. אנחנו עדים ליד קלה של שר האוצר ופקידיו על היתרי ייבוא בתחום החקלאות. יש מתן היתרים גורף לייבוא, שיכול להיות מאוד מזיק לחקלאות בישראל. אני מבקש ממך לקיים את הדיון על תקציב משרד החקלאות והכפר, כפי שהסכמת, ולקיים בתוך זה גם את הדיון על הקריטריונים וההיתרים למתן ייבוא גורף של תוצרת לישראל - - -

שלחת לי מכתב.

אני מוסיף מתן ייבוא גורף של תוצרת לישראל שיש בה סכנה – לפי דעתי גם בריאותית – קודם כל לעתיד החקלאות.

תודה רבה. אני עובר להצעת החוק תעריפי התחבורה הציבורית, התשע"ו-2016. נמצא אתנו שר הפנים וכולי. אדוני השר, בבקשה, הבמה לרשותך.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כל הנכבדים שנמצאים כאן, הצעת החוק המונחת בפניכם היא תוצאה של הסכמים שעשינו – אני לא עושה את זה בתוקף תפקידי כשר הפנים, זה לא בתחום משרדי, אני לא שר התחבורה. בזמנו חתמנו על הסכם, בהקמת הממשלה, שאנחנו נוריד מע"מ על מוצרי יסוד. זה היה ההסכם. ולצורך זה עמד לרשותנו סך של 1.125 מיליארד. זה הסך על 29 המוצרים שהיו אז בפיקוח, זה גודל ההנחה של המע"מ. לאחר מכן זה התגלגל כיוון שהתברר לנו, אחרי שנכנסתי למשרד הכלכלה ועשיתי עבודה מקצועית על העניין, שההנחה למשפחות מעוטי יכולת שאנחנו רוצים לעזור להן, אם נוריד את המע"מ על מוצרי היסוד שבפיקוח, ההנחה תהיה כ-29 שקל בחודש. הנחה מאוד קטנה, כיוון שרוב הסכום הולך למחנות צבא, לבתי מלון, מסעדות, שמשתמשים במוצרים הללו, ולא כיוונו נכון, בזבזנו סכום גדול של כסף ולא השגנו את המטרה שלו. ולכן הדברים התגלגלו לידי כך שעלה הרעיון להוריד את המע"מ על התחבורה הציבורית ועל תעריפי המים הנמוכים, ל-3.5 קוב לנפש שצורכים. פחות או יותר, זה היה שווה ערך למיליארד-מיליארד ומשהו שקל. זה פחות או יותר.

זה לא סוד שכמעט כל הכלכלנים שעובדים בשירות המדינה, ואחרים גם, חושבים לא לעשות מע"מ דיפרנציאלי, ולא לפגוע במערכת המיסוי. המדינות האירופאיות או האחרות שכן נוהגות, מזהירות לא להיכנס גם אנחנו לניסיון הזה. אבל אני ידעתי שהנחות שיהיו שלא במסגרת חקיקה, דינם להתבטל מהר בקיצוץ פלט הראשון, או בקיצוצים אחרים שיהיו. הן טובות לשעתיים ואחר-כך הן מתבטלות. עוד נתון אחד שאני רוצה להביא, במסגרת התקציב האחרון קוצצו כל ההסכמים ב-40%, כך שהסכום שעמד לרשותנו היה בסך הכול 660 מיליון שקל. וזו אחת מהסיבות שהסכמתי להתפשר, שזו לא תהיה הורדת מע"מ, אלא היא תהיה הנחה בצורה תקציבית, כיוון שאז האוצר יסכים להעמיד לרשותנו גם את הכסף של המים, וגם החשמל, זו הנחה לקבוצה מסוימת. ביחד הגענו לסכום של 1.1 מיליארד שקל. החוק שמונח בפניכם, החוק של הנחות במים, עדיין לא מוכן. הוא יגיע בשבוע הבא לכנסת. החוק הזה מדבר על הנחה בגובה המע"מ בתעריפים בחקיקה. שווי ההנחה הזאת היא בערך 660 מיליון שקל. אני חייב לומר לכם שאם היה יותר כסף, ברור שהיינו מכניסים עוד דברים אחרים בתוך החוק הזה. אבל הסכום הזה בדיוק מספיק לנושא – 650 בסדר. זה הסכום שמספיק.

אני חושב שיש פה אמירה. החוק שאתם מחוקקים היום בקריאה שנייה ושלישית – ואני מקווה שהיום אנחנו נגמור את זה בכנסת, כיוון שהוא לא יכול לחול רטרואקטיבית. כמובן, האנשים משלמים, אז אי-אפשר להחזיר להם את מה שהם שילמו, וחבל, כיוון שהתקציב מוכן כבר מ-1 בינואר. אז כל יום שהחוק הזה לא עובר, אנשים משלמים יותר. והמשמעות של החוק הזה היא שישלמו פחות. מהרגע שהחוק יתקבל ויפורסם, אנשים ישלמו פחות את גובה המע"מ, שזה משמעותי מאוד. מי שיודע מה זה משפחה שיש לה כרטיס רב קווי של הילדים שלה, כמה ילדים בחודש, זו הורדה של 150-100 שקלים לחודש. זה יכול להגיע קרוב ל-2,000 שקל למשפחה בשנה, רק ההנחה הזאת. זו הנחה משמעותית. רק בשביל לסבר את האוזן, הרפורמה שיש בתחבורה הציבורית עכשיו, שאתם רואים את הפרסום שלה, השווי התקציבי שלה הוא 120 מיליון שקל. השווי של ההנחה הזאת הוא 650 מיליון שקל, כך שזה באמת דבר משמעותי. וזה לכולם, ללא יוצא מן הכלל. אין כאן הפרדה בין האוכלוסייה, וזה גם היופי שלה, שהיא לא מבחינה בין אנשים, היא נותנת את זה לכולם. אז אני מודה ליושב-ראש, ולכם, שאתם מתכנסים ועושים את זה. אני מצפה שהחוק הזה ייגמר מהר, ושהיום בלילה הרב גפני יוכל להביא את זה לקריאה שנייה ושלישית, ובאמת נוכל לתת, כולנו – אופוזיציה וקואליציה – לכלל אזרחי מדינת ישראל דבר טוב.

תודה רבה, אדוני השר.

רגע, יש לנו עניינים לפני שהשר יברח.

השר לא בורח.

תן לנו דקה, נרשמנו לזכות דיבור.

בסדר, אני אאפשר לכם. אדוני השר, אני רוצה רק הערת ביניים לגבי הנושא של המים. ההנחה שעליה אתה מדבר היא מאוד מאוד חשובה, אבל חשוב שזה לא יהיה לנזקקים, אלא שזה יהיה כללי.

לכל תעריפי המים הנמוכים. כל מי שמשתמש – באופן טבעי, מי שירגיש את ההנחה הם בעיקר אלו שמשתמשים בתעריפים הנמוכים.

כן, אבל שתדע שיש חוק שאומר – אנחנו חוקקנו אותו בשעתו - - -

- - -

בסדר. תודה רבה.

הכול אוניברסלי.

מאה אחוז. בסדר גמור. אני הייתי מעדיף להתחיל לקרוא את החוק, אבל מיקי רוזנטל, ואחריו אראל מרגלית. בבקשה. בקצרה, אם אפשר.

זה יהיה מאוד קצר. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, קודם כל, תבורך על זה שאתה באמת עושה מאמץ להוזיל את המחירים, במיוחד למי שראוי שישלם פחות וכולי. בעיני, יש רק בעיה אחת. זה נכון שבתקציב 2016 במשרד התחבורה דיברו על הסוגיה של הנחות לפריפריה, אבל לא תקצבו את זה. את הכסף שנועד לדבר הזה – לפי הבנתי, אם לא, תתקן אותי - - -

טוב שהעלית את זה, מיקי, זה חשוב.

אם לא, תתקן אותי. הייתה תכנית כדי לאפשר לתושבי הפריפריה לעבוד במרכז, להוזיל באופן משמעותי את הנסיעה מהפריפריה למרכז. הסכום של הפרויקט הזה היה בערך 500 מיליון שקלים. ועכשיו משרד התחבורה אומר תראו, יש הנחה גורפת לכולם, אז אנחנו כבר לא נתקצב את הדבר הזה. השאלה היא אם לא נכון יותר היה בכסף שהשגת – וטוב שהשגת – לתקצב באופן דיפרנציאלי. דהיינו, למי שזקוק לזה יותר, למשל תושבי הפריפריה. כמו שעשתה הוועדה הזאת בסוגיית המים, שאפשרה לאנשים שבאמת זקוקים לקבל הנחות משמעותיות יותר וכולי.

השאלה ברורה. השר ישיב לכולם יחד. אראל מרגלית.

קודם כל, אדוני השר, אני מברך אותך על היזמה הזאת. אני יודע שאתה מכיר אתה הגליל, והיית שם בסיור גדול. אני בטוח שיש לך הרבה מאוד תשומת לב כשר שהוא גם אחראי על הנגב והגליל. אני רוצה להגיד משהו לממשלת ישראל. אני רוצה לשאול – ודווקא אתה, כשר הנגב והגליל, אני יודע שאתה לא שר התחבורה – מביאים תכנית לאומית לתחבורה ציבורית. אתה אומר שהיא עולה 120 מיליון שקל. איך הנגב והגליל לא נמצאים על המפה? אני אומר לכם, אנחנו נמצאים שם בגליל, בחורה גומרת לעבוד במסעדת "התחנה" בשעה 01:00 בלילה, לוקחת טרמפים. בחור רוצה להגיע ממקום למקום באמצע הלילה, לוקחים טרמפים. הם חיים על הטרמפים. בדרך כלל אנשים טובים – אנשים טובים – לוקחים טרמפים שם. אבל, ריבונו של עולם, אני נוסע שם, אני נמצא שם הרבה, אני פתאום רואה ילדים, נערים, נערות, לומדים ב"תל-חי" מהיישובים, לוקחים טרמפים אחד אחרי השני. התחבורה הציבורית בגליל – אני יודע בפרוטרוט, בנגב אני מכיר את זה גם, אבל קצת פחות – פשוט מתחת לכל ביקורת. אני אומר לכם, ממשלת ישראל מרשה לעצמה לשים מפה של תחבורה ציבורית – מיקי רוזנטל אמר, ביקשנו עוד קודם שיהיה איזשהו פתרון – ולא הנגב ולא הגליל נמצאים. הייתם אומרים זה קשור לקווי רכבות, ולכן התכנית הגיעה עם קווי הרכבות, אולי זה העניין. אבל הנה, אני קורא בסוף השבוע, יוסי דגן, שהוא ראש המועצה בשומרון, היה אצלו שר התחבורה והוא מודיע קבל עם ועדה שההתנחלויות מיד קיבלו פתרון משר התחבורה כי הם לא היו בתוך התכנית הארצית. מיד, מרגע לרגע. והגליל לא. יושבים שם חבר'ה - - -

אראל, השר הנוגע בדבר לא כאן.

אם בממשלה הזאת נותרה עוד מעט הגינות, מעט ציונות, צריך לקחת את התכנית הזאת, לשנות אותה, להכניס אפילו בהוראת שעה, לפני שיש תכנית כוללת, ולתת פתרון לגליל ולנגב. אי-אפשר להשאיר את האנשים האלה על הכביש בטרמפים. אי-אפשר, זה לא עובד.

תודה רבה. זה ששר הפנים עשה את החוק הזה, לא צריך להביא את כל הדברים של משרד התחבורה, צריך להזמין את שר התחבורה.

אני מבין, אבל אנחנו מדברים על תחבורה.

אני מתכוון להזמין אותו בגלל הדיון שהיה בשבוע שעבר. אני מתכוון לדבר אתו. יוסי יונה, בבקשה. אם אפשר, בקצרה.

אני רוצה, כבוד השר, לברך אותך על היזמה היפה הזו.

תבוא כל פעם לוועדת הכספים, פה מברכים אותך.

אנחנו נשמע את האבל.

זה לא בסדר שאנחנו שואלים שאלות?

לא, ההיפך. ההיפך. אני שכחתי לציין את זה. בגלל שאיחרתי, אז קיצרתי, אבל זו נקודה חשובה מאוד. הלוואי שיכולתי להכניס גם את זה בפנים. הלוואי.

אדוני השר, האבל הוא לא כל כך נורא. לפי המסמכים שהציגו בפנינו, אתה דיברת על כך שההטבה היא אוניברסלית. אנשים הציגו בפנינו מסמכים שזה לא עובד באופן אוניברסלי, שאכן במקומות מסוימים – זאת אומרת שהתעריפים הללו, בנגב ובגליל, יש פה איזושהי החרגה - - -

אלו שני דברים.

זה לא שייך. זה לא שייך.

לא קשור מה שמשרד הפנים - - -

לא שייך. זאת הנחה אוניברסלית.

זו הנחה לכולם.

אתה רואה, זה אפילו אבל נעלם.

יוסי, אני אקשה.

חבר הכנסת טרכטנברג, בבקשה.

אני בירכתי את השר במליאה, ואני חוזר ומברך אותו על המהלך הרצוי מאוד הזה. אני רוצה להגיד, המהלך הזה ממחיש ביתר שאת שיוקר המחיה במדינת ישראל, במידה רבה, הוא בידי הממשלה. זה לא עניין רק של שווקים לא תחרותיים כאלו או אחרים. המיסוי העקיף הנסתר מהעין במדינת ישראל הוא זה שאחראי במידה רבה על כך שאזרחים לא יכולים כיום להגיע לסוף החודש. ולכן המהלך שלך, צריך לקחת אותו כסנונית, אני מקווה, למהלכים נוספים שאפשר לעשות כדי להקל על יוקר המחייה גם בהקשרים אחרים, ולא דרך מע"מ דיפרנציאלי. זה קל מאוד להיטפל למע"מ, אבל יש רבדים-רבדים של היטלים, של מיסוי עקיף שהוא נסתר, וזה שורש הבעיה. הערה שנייה, זה עולה כסף. נכון, זה עולה כסף. רבותי, להוזיל את המוצרים שבשליטת הממשלה יעלה תקציבית. אבל שלא נחיה באשליות. הגירעון הנמוך – שאני מברך עליו – בא על חשבון זה שאזרחים משלמים יותר מהכיס. צריך לשים את זה על השולחן. זה הטרייד-אוף. וממשלת ישראל צריכה להתעמת עם העניין הזה ולתת מענים גם בהקשרים אחרים בדרך הזאת.

תודה רבה. אני רוצה להצטרף לברכות, ולהצטרף להערה בנושא הפריפריה. אני רוצה שני חידודים. אחד זה בנושא המשמעות של התחבורה הציבורית באופן כללי. תחבורה ציבורית זה שירות. זה דבר שהכרטיס מכסה חלק קטן מהעלות כי זה שירות שהמדינה רואה לנכון להעניק לתושביה. ולכן כל הוזלה בתחבורה הציבורית מחזירה את עצמה. הכרטיס מחזיר – זה נתון מהעולם – בין 30% ל-50% מעלות הנסיעה, וכך יישאר. ככל שנעלה את המחיר, זה לא יכסה יותר מעלות הנסיעה, זה רק יעלה יותר לציבור מה שהוא צריך לשלם. ולכן זה מבורך. בנושא של הפריפריה, הממשלה נכנסה לאיזושהי לקונה, לאיזשהו סחרור. זה דומה שניסו לתכנן סוס בוועדה. אז שר פעל בשביל להוריד את המחיר כי הוא התחייב והבטיח, שזה דבר חשוב ומבורך, אבל הראייה הכוללת של מה זו התחבורה הציבורית ואיך צריך להתייחס אליה נפגע. אני רוצה להתייחס לנסיעה בעיקר בפריפריה, מה שנקרא מפריפריה לפריפריה, לא לנסיעה מכל פריפריה לתל-אביב, או למרכז, שאלו בסופו של דבר הנסיעות גם הנדירות יותר וגם היקרות יותר, ותמיד יהיו יקרות. זה תמיד יעלה 31, 35, 37 שקלים להגיע מכרמיאל לתל-אביב. אבל מכרמיאל לחיפה, או מקריית-שמונה לקצרין, אלו המקומות שבהם אנשי הפריפריה עובדים, לומדים, הסעות תלמידים וכולי. זה הלב הפועם של הפריפריה, של הנגב, של הגליל, שם נמצאים רוב אזרחי ישראל, הוא הוחרג מהחוק הזה.

לא, לא מהחוק. לא מהחוק. החוק הזה לכולם.

רפורמת התחבורה של שר האוצר.

מה שאת מדברת על הפריפריה זה החוק של הרפורמה של משרד התחבורה.

נכון.

החוק הזה הוא אוניברסלי.

כן, אבל בגלל שהחוק הזה הוא פלט לכולם, פספסנו כאן הזדמנות להסתכל על - - -

זו טענה.

זה מה שאמר מיקי.

אני רוצה לומר, זה לא רק עניין של מחירים, זה גם עניין של תכנון התחבורה במקומות האלה. תודה.

אני רוצה לשבח אותך על זה שוויתרת על המע"מ הדיפרנציאלי. אני מאלה שחושבים שאסור לעשות את המע"מ הדיפרנציאלי כי בסוף זה מגיע בחלקיקים קטנים וזה לא מגיע לצרכן. התרגיל הזה, או המחשבה הזאת, להביא את זה בצורה של הנחה פלט לכל אזרחי מדינת ישראל, זה באמת ראוי להערכה, ויישר כוח על העניין הזה. אבל אני רוצה לנצל, אדוני היושב-ראש, גם שיושבים כאן אנשי משרד התחבורה וגם אנשי האוצר. רן שדמי ממשרד התחבורה, שהוא מקצוען אמתי בעניין הזה.

הוא כל שבוע פה.

וזה לא קשור לחוק של השר דרעי מה שמיקי שכפל, ואני כאן מפריד את זה לחלוטין. אני רוצה תשובה מאנשי האוצר, האם חוסר התקציב בעקבות הדרישה של השר דרעי נלקח מהתקציב הזה, והרפורמה המתוכננת על הורדת מחירים בפריפריה נדחקה לסוף 2016 או תחילת 2017? אל תעשו לי לא, אתם תביאו לי סעיף תקציבי. לא יכול להיות, רן שדמי, שנסיעה מיסוד המעלה לקריית-שמונה יעלה יותר מאשר מירושלים לתל-אביב. אנחנו השתגענו. זה לא קשור לחוק המצוין שהביא השר דרעי. אני רוצה לשמוע אם יש תקציב עבור רפורמה להורדת מחירי הנסיעה בפריפריה, ששם אנחנו צריכים - - -

תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ. אחרון הדוברים לפני שהשר משיב, חבר הכנסת אייכלר.

אדוני השר ציין בפתח דבריו את ההבדל בין חוק לבין הנחות במסגרות אחרות. אני מוכרח לומר שאני לא מבין בזה. סעיף 5 כותב - - -

אתה לא יכול - - -

לא, זו שאלה עקרונית, אני לא אקרא את הסעיף. אני חדש פה, ואפילו כחדש, למדתי - - -

על זה נדבר בסעיפים. בצלאל, אני מאפשר לך, אבל אנחנו תיכף נעבור סעיף-סעיף.

הבנתי, אבל אני שואל שאלה כללית, אדוני היושב-ראש. דבר אחד שהוא כללי בחוק הזה קובע שעליית מחירי המע"מ להבא לא תשפיע על מחירי התחבורה הציבורית. זה דבר חשוב מאוד. ההנחה החד-פעמית של 14.5%, תיאורטית, האוצר יכול לבטל אותה בתקציב הבא. הוא פשוט יעלה מחדש את התעריפים, עם החוק הזה, בלי החוק הזה.

בשביל זה יש לנו את שר התחבורה שצריך לחתום על המחירים. ואני סומך על שר התחבורה שיעמוד על משמרתו. אני לא בא להחליף את כולם. שר התחבורה צריך - - -

בקצב שהשרים מתחלפים - - -

אני שואל למה שהוא - - -

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, השר הביא את החוק. אנחנו תיכף נדון על הסעיפים. כשנגיע לסעיף הזה, נדבר עליו, אולי נשנה אותו. זה לא נוגע לשר, זה נוגע לוועדה.

יכול להיות שנכניס הוראה שזה ל-X שנים, ולא ניתן לאוצר להתעלל בנו.

בצלאל, הבנו. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. ברוך הבא.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה, כבוד השר. אני מדבר פה גם כחבר כנסת, גם כאזרח וגם כיושב-ראש הוועדה לפניות הציבור, שעוסקת המון בבעיות התחבורה הציבורית ותלאות האזרח הנוסע באוטובוס. יש פה שתי נקודות שחייבים להבטיח, ואולי אפילו להתנות את מעבר הכסף שאתם מעבירים לחברות התחבורה. זה משהו טכני שיורד לחייהם של הרבה אזרחים. אני מדבר עכשיו על כל תושבי ירושלים שלא זכו בערך הצבור בגלל – לא תאמין, אדוני היושב-ראש – שברכבת הקלה המכונות לא קולטות את הכרטיס הזה, אז אי-אפשר לעבור מאוטובוס לרכבת. אז כל חצי מיליון תושבי ירושלים וסביבותיה לא זוכים בערך הצבור. כשאני שואל את אנשי משרד התחבורה עד מתי? בתוך שנה הם יתקינו את המכונות. רבותי, זה בלתי אפשרי.

אם אפשר שאנשי משרד התחבורה, מה שלא קשור לחוק הזה, שירשמו את השאלות שנשאלות לגבי משרד התחבורה שתשיבו על זה.

או שיזרזו, וש"אגד" והחברות ידעו שכל זמן שהם לא מתקינים את כל המכונות אין להם את הכסף, או שיציבו דיילים עם מכונות ניידות, כמו שעושים כשיש עומסים בתחנות, ושהם יכרטסו את האנשים באופן ידני עד שהמכונות יעבדו. לא יתכן ששנה שלמה חצי מיליון תושבים לא יקבלו את הערך הצבור. הדבר השני, אני מצטרף לבקשה ולדרישה שהרפורמה בנסיעות הבין-עירוניות שהייתה אמורה להיות ושצריכה להיות לא תילקח מהכסף הזה, או שזה לא יהיה על החשבון הזה, אלא בנוסף לזה שאתה, השר דרעי, שר האוצר וועדת הכספים, וכל מי שעסק בזה, הצליחו לעשות, שזו מהפכה גדולה מאוד. אני לא יכול לא להגיד את זה עוד פעם. מאז קום המדינה אני לא זוכר – אני עוד נסעתי באוטובוס כשזה עלה 13 אגורות – שהייתה הנחה כל כך משמעותית בתחבורה הציבורית כמו המהפכה הזאת שעשית השבוע.

יפה. תודה רבה. אחרונת הדוברים מבחינת חברי הכנסת, חברת הכנסת רחל עזריה.

שני דברים קצרים. קודם כל שאלה לגבי הרב-קו של הסטודנט. אנחנו מבינים שהם לא יזכו בהנחה, או שיש איזושהי בעיה שם. אני אשמח להתייחסות.

רחל, זה לא החוק הזה. זה בסדר, השאלה טובה. משרד התחבורה ישיב, אני מקווה, אבל זה לא החוק הזה. החוק הזה לא קשור.

בסדר. תודה. הדבר השני, אני מאוד מברכת על הורדת המחירים, אבל הבעיה הגדולה בתחבורה הציבורית, מבחינת רמות המחירים, בטח בתחבורה העירונית, אנחנו מהמחירים הנמוכים ב-OECD. גם מבחינת כוח הקנייה של הישראלים וגם בפועל. ולעומת זאת, במהירות שמגיעים ממקום למקום, אנחנו מהפחות טובים. זמן שווה כסף. חוץ מהאמירה הכללית הזו, אם אימא צריכה לשים את הילד במעון ולמהר למקום העבודה, והיא לא מספיקה לעשות את שמונה השעות שלה, אז זו הוכחה חד-משמעית שזמן באמת שווה כסף, הזמן של הנוסעים בתחבורה הציבורית. ולכן האתגר הגדול – ואני אשמח לשמוע ממשרד התחבורה – איך אתם מתכוונים לגרום לכך שמלבד הורדת מחירים הזמן של האנשים ינוצל כמו שצריך והם יוכלו להגיע מתי שצריך? תודה.

תודה רבה. תודה. מי אדוני?

אני פעיל חברתי.

אז תמתין.

לא, אני רוצה כשהשר פה לשאול שאלה.

לא, אתה לא יכול.

שאלה קטנה.

אתה לא יכול עכשיו. השר ישיב. במהלך הדיון.

חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני מודה למיקי רוזנטל ולכל האחרים שהצטרפו, כיוון זה נושא מאוד חשוב. מאוד חשוב הנושא הזה. טוב שהבהרתם את הנקודה הזו. אני אאריך טיפה בזה כדי להבהיר את הנקודה הזו פעם אחת ולתמיד, וגם לא בשביל להצטדק, אלא כדי שנוכל להשיג את זה בהמשך, כיוון שהרפורמה הזאת של הפריפריה חשובה מאוד, שלא נעשתה עדיין. כפי שאמרתי לכם, בהסכמים היה מדובר על הורדת מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי יסוד. אתם מבינים, הורדת מע"מ זה לא תקציב, הורדת מע"מ זה בצד ההכנסות. כך שעד הסיכום האחרון שעמדנו לפני זמן מה, האוצר לא ספר את הכסף הזה בכלל בצד התקציב. כשהבינו שאנחנו הולכים לקראת זה – אמת, זה עלה על השולחן – הציעו לי האוצר, אם כבר אתה נותן את הכסף הזה, בוא, אנחנו מציעים לך חלופה. במקום הורדת מע"מ, תלך על הפריפריה. אמרתי שזה דבר מבורך ביותר. אדרבה, זה לא סותר אחד את השני.

אני רוצה ללכת על הנחה כללית לכולם כיוון שמבחינתי פריפריה זה גם פריפריה חברתית. אנשים בתל-אביב, בבת-ים, בחולון, בראשון, בשיכון המזרח, או בכל המקומות הללו, מבחינתי, זו פריפריה חברתית לא פחות מקריית-שמונה ולא פחות מאחרים. אלו אנשים שלא גומרים את החודש, עם כל הכבוד. אז להם אנחנו לא צריכים לדאוג? אז נכון שהם זכו לגור במדינת תל-אביב, אבל אין להם איך לגמור את החודש. שם, מבחינת גודל האוכלוסייה, זה הרבה יותר גדול בכל הפריפריה הגיאוגרפית. גם להם צריך לדאוג פעם אחת. לכן זה לא קשור. אמרתי להם חבר'ה, אל תנצלו על הגב שלי, על הכסף הזה, לנסות לפתור את כל הבעיות שלכם. אני מכיר את השר ישראל כץ. הוא בחור מאוד מוכשר, וכשהוא רוצה משהו, הוא ישיג אותו בסוף. ואין לי ספק שהוא יביא את הדבר הזה. אני הרגשתי פה - - -

שהוא יביא את הפתרון של התחבורה הציבורית?

כן, של הפריפריה. בוא נדבר גלוי, יש להם דרישה ממשרד התחבורה ללכת על תכנית גדולה של פריפריה חברתית, קווים, וכל המרחקים הללו. בסדר גמור, אין לי בעיה בזה. הם חשבו לתפוס טרמפ על ההסכם הקואליציוני שלנו של הורדת המע"מ, ואני לא הייתי מוכן להיכנס – אתם מבינים, הם רצו לפתור שתי בעיות באותו כסף, בכל שקל הם השתמשו כבשני שקלים. ואת זה לא הסכמתי. אמרתי לאוצר, חברים, התכנית שלכם תהיה, אני סומך על זה בהמשך. אני כעת רוצה להביא בשורה, כמו שאמר פרופסור טרכטנברג. אנחנו רוצים לסמן דבר אחד – זאת הסנונית הראשונה – שכשהמדינה רוצה להוריד את יוקר המחייה ולשלם פחות, זה תלוי ביד המדינה. זה לא תלוי בידי אף אחד אחר. שהיא תקבל החלטה, כמו שאתם מקבלים עכשיו החלטה בחקיקה, ואתם מורידים במכה אחת לכל אזרחי מדינת ישראל בצורה משמעותית מאוד. ואני מאמין שזו תהיה סנונית להוריד עוד ועוד דברים לטובת השכבות החלשות וכלל הציבור. זה דבר אחד.

נימוק שני, אני אגיד לכם את האמת, ללכת עכשיו למבצע של הנחות על חשבון אותו עיקרון וכסף – אני לא יודע מה יהיה בעוד חצי שנה, מה יהיה בעוד שנה. בתעריפים לא אני שולט. אני לא שולט בזה. אני רציתי לעשות משהו שהוא כללי לכולם, שמסמן מטרה ומסמן מגמה. אני משוכנע שבלחץ שלכם, ואני משוכנע שגם משרד התחבורה – דיברתי הרבה עם השר כץ בחודש-חודשיים האחרונים. אין לי ספק שהוא ילך – כיוון שזה כורח המציאות. לא יכול להיות שאנשים שעושים את המעשה הציוני היהודי הכי טוב שיכול להיות, ללכת לגור במקומות הכי מרוחקים בשבילם, או להסתובב בפריפריה, או לנסוע למרכז הארץ, זה כמעט כמו לנסוע לחוץ לארץ. לא יכול להיות כזה דבר. ואת זה חייבים לשנות. לא יכול להיות שאת זה לא ישנו. אבל אני לא שר התחבורה.

למה לא עושים את זה עכשיו?

אם אתה עושה את זה עכשיו על חשבון הכסף הזה, כל האנשים בירושלים, במרכז הארץ, כל האנשים הללו שנאנקים ולא גומרים את החודש, אתה מונע מהם את ההנחה. זה דבר היסטורי.

יש הרי את תכנית התחבורה של השר, את הדבר המבורך הזה. אבל יש שני דברים שאנחנו עושים בנושא התחבורה הציבורית.

תביא כסף.

בוא נגיד שאנחנו מחויבים - - -

אנחנו רוצים לקבל התחייבות מהאוצר.

אנחנו מחויבים לשים תכנית לגליל ולנגב ברמה של תחבורה ציבורית - - -

הם צריכים לתת תשובה.

חבר הכנסת מרגלית, הרפורמה בתעריפים היא דבר שמשרד התחבורה כותב אותו, דן בו, כבר שנים ארוכות. מה שאנחנו רוצים זו התחייבות - - -

הנה, הם פה. הוא אמר שיש. תן תשובה בבקשה.

בדיוק אנחנו רוצים דבר פשוט. הרפורמה בתעריפים – אנחנו שולחים שאילתות, אומרים לנו ב-2013, ב-2014, ב-2016. אנחנו רוצים התחייבות שהכסף הזה לא יהיה הכסף שהוקצה למשרד לרפורמה בתעריפים, זה הכול.

האם התקציב קיים? זו השאלה המרכזית.

תמר, מאה אחוז. אנחנו עוברים לחקיקה.

אני רוצה עוד משהו.

בוא נתחיל מזה.

אני רוצה שתהיה גם רפורמה – הרפורמה שהם הביאו עכשיו - - -

אבל זו רפורמה שכבר - - -

אבל תסתכלי על המפה, היא לא כוללת - - -

- - -

הרפורמה לא כוללת – אני מדבר על משהו אחר. ראית את התכנית לתחבורה? הגליל לא נמצא על המפה של תכנית התחבורה. איפה אנחנו נמצאים?

הוא צריך להגיד לנו אם יש תקציב לעניין הזה.

אבל מי שואל אותו אם יש תקציב? זה סדר עדיפות של מדינת ישראל. מה זאת אומרת? אני שואל אותו אם יש תקציב?

זה נחמד שאתה אומר. זה נחמד.

למה מה, אני שואל את הגזבר שלי מה אני רוצה לעשות? אי-אפשר לשים תכנית של השר כץ בלי שיש תכנית לגליל. זה לא יעבוד. תסתכלו, כבר כתבו את זה.

אנחנו אתך, אבל זה לא השולחן.

מה זה איתי? מה, אכפת לי שאתם איתי? מה אתם עושים לי "קוצי ומוצי"? אני אומר ש - - -

אדוני היושב-ראש, אולי נשמע את נציגי האוצר?

הרפורמה בתעריפים בפריפריה - - -

זה בסדר.

הרפורמה - - - כבר הייתה.

רבותי, מה יש לכם היום? תמר.

אין קווים - - - את הגליל.

אראל. אני נורא מצטער, בוועדה הזו צריך לבקש רשות דיבור. משרד התחבורה, רק להשיב, בגלל שאנחנו נבלה כאן יחד עכשיו. אני מבקש תשובה רק לגבי העניין של התקציב. הרפורמה והחוק הנוכחי. אנחנו הולכים לדון בחוק הזה. האם התקציב הוא תקציב נפרד לחלוטין והתקציב של הרפורמה הוא תקציב נפרד לחלוטין? משרד האוצר, מי משיב?

משרד האוצר, אני אתייחס. אלון מסר, אגף תקציבים. כמו שאמר השר דרעי, במסגרת ההסכם הקואליציוני בהסכמים של הממשלה, יועד סכום מסוים, שהוא מגיע לדיון הזה במסגרת החוק הזה. הרפורמה בתעריפים במטרופולינים נכנסה לתוקף בחודש ינואר, והיא גם כן נכנסה לבסיס התקציב במסגרת הסיכומים התקציביים, והתקציב שהוועדה הזאת גם כן אישרה. לגבי רפורמות נוספות בתעריפים, לא תקצבו מלכתחילה - - -

רגע, אני רוצה תשובה חדה. זה מה ששאלו כולם, ואת זה גם אני רוצה לדעת, האם לרפורמה הזאת שאנחנו עכשיו הולכים לדון עליה יש תקציב נפרד לחלוטין - -

נפרד לחלוטין.

- - מאשר הרפורמה שעושה משרד התחבורה?

נפרד לחלוטין.

אין קשר בין שני התקציבים.

מעולם לא היה בתקציב - - -

כמה כסף זה וכמה כסף זה?

האם הרפורמה תצא לדרך - - -

פשוט אין רפורמה.

רגע. רגע. בסדר.

לא, אין רפורמה.

אין בכלל תקציב. זה מה שהוא אמר.

אין רפורמה, אז אין תקציב.

בסדר. אתם לא נותנים - - -

הם לא תקצבו את זה, למרות שהם דיברו על זה בלי סוף.

כמה כסף יש ברפורמה הזאת שעליה אנחנו הולכים לדון?

העלות התקציבית של הצעת החוק כ-650 מיליון ש"ח.

מה העלות התקציבית של הרפורמה?

אני אסביר מה הכוונה ברפורמה, כי נאמרו הרבה דברים בשם הרפורמה. רפורמת המטרופולינים שנכנסה לתוקף לפני חודש, שעליה דיבר השר דרעי, עלתה כ-120 מיליון שקל. לגבי רפורמות אחרות, כרגע אין - - -

לא רפורמות אחרות. לא דיברתי על רפורמות אחרות.

כי יש כאלה שדיברו.

הרפורמה של הוזלת התעריפים לפריפריה.

לא יכול להיות שקריית-שמונה - - - יעלה כך.

הרפורמה בתעריפים שאתם כל הזמן עונים שעוד מעט תהיה.

רבותי, אנחנו לא נגיע לשום - - -

זו הוזלת תעריפים - - -

אראל, לא נגיע לכלום.

רפורמות שהוצגו לנו בנושא רפורמות נוספות בתחום התעריפים הבין-עירוניים, מה שכונה פה, העלות שלהן מוערכת בכחצי מיליארד שקל, שאין להם מקור תקציבי, הן לא תוקצבו בתקציב 2016.

אלו רפורמות שנותנות מענה למה?

לפריפריה. הפריפריה זה חצי מיליארד.

אדוני היושב-ראש, אם אפשר לשמוע את משרד התחבורה, זה יותר רלוונטי.

אולי שיגיד לנו שני דברים לגבי – מה חצי מיליארד? תגיד לנו רגע - - -

הוא אומר בשם האוצר אם יש כסף או אין. אם משרד התחבורה - - -

רגע, אראל, אי-אפשר לשמוע.

רק שנבין על מה אנחנו מדברים.

הנסיעות הבין-עירוניות, אראל.

בוא נשמע את משרד התחבורה, הוא זה שמתכנן רפורמות.

אני מציע – אנחנו מתחילים את החוק, משרד התחבורה כאן. הם יישאלו בהמשך. תודה רבה, אדוני השר, אני מודה לך. תודה רבה. אנחנו נמשיך את החקיקה. בחקיקה אנחנו נשאל אותם את כל השאלות האלה. נתחיל עם - - - לשם כך התכנסנו.

זו שאלה קודמת לחקיקה.

הוא ענה תשובה.

הוא ענה בשם האוצר, שאין כסף לרפורמה.

רק רגע. רק רגע.

לא היה גם.

אפשר לדבר בוועדה הזאת? הוא אמר שעלות החוק היא 650 מיליון שקל. עלות הרפורמה שעשה משרד התחבורה היא 120 מיליון שקל. אין רפורמה כרגע על השולחן של הפריפריה, שזה עולה בסביבות חצי מיליארד שקל.

אין רפורמה באוצר, השאלה מה התכניות של משרד התחבורה.

אבל אין כסף. עם רפורמות אפשר לעשות הרבה דברים בעיתונים.

בסדר, אבל הם מתכננים ב-17', במשהו.

בסדר, זה המצב. אנחנו יודעים את תמונת המצב.

זה נדחה ל-17', זה מה שאני יודע.

זאת השאלה.

זה נדחה ל-17', אם יהיה תקציב.

תיכף אני אתן למשרד התחבורה, אבל קודם אני רוצה לדעת מי מתחיל את החוק. בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול. אני אאפשר לכולם לדבר. אני אאפשר. בבקשה.

הראלי מזרחי, ייעוץ משפטי, אוצר. "הצעת חוק תעריפי התחבורה הציבורית".

לקחו את הכסף מהרפורמה של דרעי.

פשוט מורחים פה את העניין הזה, הרי לא תהיה רפורמה. מבלבלים את המוח.

עוד פעם.

הראלי מזרחי, ייעוץ משפטי, אוצר.

"הצעת חוק תעריפי התחבורה הציבורית, התשע"ו–2016 –

הגדרות –

1. בחוק זה –

"חוק הפיקוח" – חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–996‏ ;

"צווי התעריפים" – צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת), התשס"ח–2008‏, וצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית), התשס"ג–2003‏, כפי שיתעדכנו מזמן לזמן;

"השרים" – שר האוצר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים;

"תעריפי התחבורה הציבורית"" – פה אנחנו רוצים להוסיף תיקון קטן בעקבות שאלות שעלו, בין היתר, מהייעוץ המשפטי. בהגדרה הבאה, תעריפי התחבורה הציבורית, אנחנו רוצים להוסיף פה תיקון קטן בעקבות שאלות שעלו, בין היתר, מהייעוץ המשפטי של הכנסת. "תעריפי התחבורה הציבורית" – תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית הקבועים בצווי התעריפים, והכוללים מס ערך מוסף בהתאם לשיעור הקבוע לפי סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף התשל"ג-1975".

"הפחתת תעריפי התחבורה הציבורית –

2. (א) השרים יעדכנו את תעריפי התחבורה הציבורית בהתאם להוראות חוק הפיקוח, כך שהם יופחתו בשיעור של 14.5% לעומת תעריפי התחבורה הציבורית שהיו בתוקף ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016).

(ב) על עדכון בהתאם לסעיף קטן (א) יחולו מנגנוני עיגול הסכומים הקבועים בצווי התעריפים".

מה זה השרים יעדכנו?

לפי חוק הפיקוח היום, כל שינוי בתעריפים נעשה בעדכון הצווים. ישנם שני צווים שאליהם החוק הזה מתייחס, שמפרטים את המחירים, מחירי המנויים - - -

מה זה 14.5%?

14.5% משקפים את רכיב המע"מ מהתעריפים הקיימים היום.

זה 17% מלמעלה.

למעשה, אם יש היום מחיר של שבעה שקלים למשל, השבעה שקלים האלה הם 117%.

תנו לה בבקשה, אנחנו נגיע לכמה בעיות.

למשל מחיר כרטיס היום - - -

שנייה, קחי בחשבון שאני לא מבין מהר.

ניקח דוגמה, למשל מחיר מנוי שעולה 150 שקלים. אותם 150 שקלים כוללים 100%, פלוס רכיב מע"מ של 17%. אנחנו לא מפחיתים את המע"מ, אלא אנחנו מפחיתים רכיב מתוך המחיר שהוא שווה ערך למע"מ הנקבע כיום, אז אנחנו לא מפחיתים 17%, אלא אנחנו מפחיתים 14.5%, ואז אנחנו מגיעים ל-100%.

אז במקום 150, כמה זה יעלה?

יפה. הבנתי. שנייה. אני רק באמצע השאלה. בסדר, הבנתי.

הצרכן רואה בחוק שווי של הטבת מע"מ.

אז למה לא כותבים את זה בחוק? למה אנחנו הולכים לשרים? הסברת לי, מצוין. אפילו אני הבנתי כבר. אני הבנתי, הכול בסדר. אנחנו מתחילים עכשיו להסתבך בחוק הזה, עם הצווים ועם השרים, ואני לא יודע עם מה עוד. החלטתם לעשות את זה בחקיקה, החלטתם לא לעשות את זה בצו פיקוח, כמו שמקובל עד היום, החלטתם לא להפחית את המע"מ, נקודה, אלא להוריד כסף, תכתבו את זה. אתם לא יכולים להחזיק את החבל בכל הקצוות שלו. את הבנת את מה שאני שואל?

כן.

בהמשך לדברים שלך, במקום להגיד השרים יעדכנו, תעריפי התחבורה יעודכנו. בלי השרים יעדכנו.

לא הבנתי מה מפריע. אני רק אגיד שהצווים היום - - -

לא מפריע שום דבר.

מה שהיושב-ראש שואל, מדוע צריכה להיות פה לקונה שעוסקת בנושא של שיקול דעת במקום להגיד - - -

מחירי התחבורה הציבורית, לצערנו, הם מעודכנים על-ידי השרים, ולכן זה צריך להיות - - -

אין פה שיקול דעת, הם חייבים לעדכן אותם לפי 14.5%.

זה החוק, אין מה לעשות.

אין פה שיקול דעת.

מיקי, אני חוזר עוד פעם.

אני יודע למה אדוני התכוון.

אין פה שיקול דעת עד סעיף 5. סעיף 5 נותן שיקול דעת.

יש פה כמה דברים שהם קצת משונים. הייתה הסכמה להפחית את המע"מ, שיפחיתו את המע"מ.

שווה ערך למע"מ.

לא, הייתה הסכמה להפחית את המע"מ.

אוקיי, הגיעו להסכמה אחרת.

לא הגיעו להסכמה, ושני הצדדים הגיעו להסכמה שמורידים שווה ערך למע"מ, שזה 14.5% מלמעלה. יש צו תעריפים, שהוא תופס ב-1.1.2016, שזה 100 שקלים בקו מסוים. למה אי-אפשר לקבוע את זה בחוק? הרי עשיתם פה דבר שהוא משונה. אלון, אל תלחש לה, אני רוצה מקצועית, הרי אני לא אעשה את החוק בלי שתהיה הסכמה עם שר הפנים. אני מבקש לשאול, עשיתם דבר משונה. מקובל עלי, מכיוון שהמטרה היא חיובית. אבל זה דבר משונה, או שמפחיתים את המע"מ, ואם לא מפחיתים את המע"מ, אז מפחיתים את הסכום בחוק. הפחתת הסכום בחוק לא קיים. עד היום, כדי להפחית מחירים היה צריך צו פיקוח של שני שרים – האוצר והתחבורה. אתם עוקפים אותם עכשיו. אתם קובעים בחוק כמה כסף יופחת בצו הפיקוח של השרים. עוקפים אותם. לא מורידים את המע"מ, מורידים את שווי המע"מ, אומרים שהשרים יקבעו את זה בצו הפיקוח. בסדר. אם נותנים את זה לצו הפיקוח, תנו את זה לשרים. אתם לא נותנים את זה לשרים, אתם קובעים את זה בחקיקה ראשית, תקבעו את זה בחקיקה הראשית. למה אני צריך להיות תלוי בהחלטות של שני שרים שהם לא כאן?

זה נכון, אם עושים את זה בחוק, לכאורה אפשר היה לכתוב צווים חדשים שהם מכוח החוק הזה והם מתייחסים לתעריפים. אבל היות ומדובר בצווים שחיו לפני – וגם ימשיכו לחיות אחרי – החוק הזה - -

מצוין.

- - אנחנו רוצים שהוראות חוק הפיקוח ימשיכו לחול עליהם. מדובר בצווים שימשיכו לחיות.

אני מציע שניקח את הצו שקיים. יש פה את הצו, הוא פה מולי. שיהיה כתוב שמה שכתוב בצו יופחת ב-14.5%, זה הכול.

אדוני, יש משהו עוד יותר מזה. כדי שהשרים יעדכנו, הם צריכים לעבור ועדת מחירים. אם ועדת המחירים תתכנס, ההפחתה תיכנס לתוקף רק מהחודש הבא.

לא נכון.

לא נכון?

לא.

אז תסביר למה זה לא נכון.

ועדת המחירים כבר התחילה את עבודה כדי לעשות את הפלט הזה, והצווים כבר מוכנים.

אנחנו כבר נערכנו. הצווים כבר מוכנים, ככל שהחוק הזה יאושר, אנחנו נאשר את זה. השרים צריכים לחתום עוד השבוע על הצווים והתחולה שלהם תהיה מידית. לכן אין צורך לחכות.

זה בסדר.

לא, זה לא בסדר.

לא, אם חותמים מידית - - -

לא חותמים, אנחנו נכתוב את זה בחוק.

להוסיף מועד בחוק עד מתי יעודכנו הצווים? אין בעיה. אין לנו בעיה.

לקבוע מועד, בוודאי. - - -

אין לנו בעיה, אני רק רוצה להגיד בהקשר הזה - - -

אז עם המועד הסתדרנו.

אין בעיה.

אבל עדיין לא עניתם לשאלה העקרונית של היושב-ראש. כדי שתוכלו לעלות חזרה, זאת התשובה שאתם לא תענו. אתם לא תגידו את זה לעולם, אבל זו התשובה האמתית.

מיקי, תקרא את סעיף 5, תקרא את סעיף 6, ותראה - - -

בהמשך החוק יש התייחסות - - - לגבי עתיד. יש מנגנון מיוחד שנועד להבטיח שאנחנו לא נעדכן ככל שיהיו שינויים במע"מ.

תקרא את סעיף 5 ותראה מה הוא אומר.

אין כוונה כזאת, ובדיוק בשביל זה נמצא סעיף 5. הוא לא קיים היום והוא גובר על מה שרשום בצווים והוא מחייב אותנו.

אלון, אנחנו נגיע לסעיף 5 ולסעיף 6 ונדבר עליהם. אבל אני רוצה תשובה. תגידו, אל תפחדו.

סעיף 5 כן נותן לכם את האפשרות להעלות את המחירים.

רגע, עודד. עודד, נגיע לזה.

בשביל זה כל ההתחכמות.

נגיע לזה. לא ניתן שיתחכמו אתנו. אני רוצה לדעת למה יש פה בעיה עקרונית, למה אי-אפשר לכתוב 14.5%, נמוך יותר מהצו שקיים בפועל? יש לי פה את הצו. אפשר פשוט להפחית אותו, ובזה גמרנו את הדיון.

זו הכוונה. אני רק אוסיף פרט טכני, שהפלט של 14.5%, אין בו שיקול דעת, אבל כן יש בו עבודה טכנית שחייבת להיעשות על-ידי ועדת המחירים. היות ומדובר במחירים שאם הם ייעשו ככה, כמו שהם, 14.5%, הם יהיו לא עגולים. זה כדי שאפשר יהיה לגבות אותם, ויש גם לזה התייחסות בהמשך. חייבים להפעיל עליהם מנגנוני עיגול סכומים. אין פה שיקול דעת. זה משהו טכני לחלוטין.

עורכת הדין מזרחי, זאת אומרת שבעיקרון אתם מסכימים אתנו.

מסכימים למה?

שאפשר להוריד את זה בלי החלטת שרים.

צו הפיקוח הקיים היום יופחת ב-14.5%.

כן. כן.

בלי החלטת שרים.

והמחירים יעוגלו בהתאם.

ואם המנגנון פועל בכל מקרה, אז המנגנון יפעל בכל מקרה.

המנגנון יעבוד.

לנו זה חשוב, כי אחרת אתם תעשו מה שעושים לחוק חינוך חובה חינם.

אנחנו לא נעשה מה שאנחנו רוצים.

אני לא חושד בכם, אני חושב שאתם אנשים טובים.

לא נותנים שיקול דעת לשרים לא לעשות את זה, ונוסיף מועד שיהיה מידי ונוכל לעמוד בו עוד השבוע, או ביום ראשון. המועד שהוא הכי מידי שיתפרסם ברשומות, מה שהוועדה תחשוב שהוא נכון - - -

משהו מחשיד.

למה? הוא בסדר.

זה לא בסדר.

זה מאוד לא בסדר.

זה ממש לא בסדר.

חבר'ה, אלון בסדר.

אלון - - -

- - -

אלון "עלא כיפכ". אנחנו מדברים על ניסוח החוק. על הנוסח של החוק. למה?

אם בכל מקרה – אתם אומרים שהמנגנון פועל באופן אוטומטי. אז אין מניעה שהסיפור של השרים ירד, והמנגנון ימשיך לפעול.

כי בסופו של דבר, התעריפים נקבעים בצווים, אנחנו רוצים לשמר את המנגנון הזה. ככה היה קודם, ככה יהיה - - -

אבל הוא נשמר. הוא נשמר.

מבחינת החששות של הוועדה, יש התייחסות בחקיקה - - -

אבל הוא נשמר. הוא נשמר, כי אתה אומר - - -

- - נוכל להגיע לזה - - -

רגע. אתה אומר שבלאו הכי הניסוח של החוק הזה לא יכול לעקוף את המנגנון, אז המנגנון מניה וביה נמצא שם. כל מה שאנחנו חוששים הוא שאתה פותח כאן איזשהו פתח לשיקול דעת שיכול לעצור את החוק.

לא, אין שיקול דעת. השרים - - -

אז אם אין, למה צריך את זה?

סליחה, אם תהיה התייקרות דלק דרמטית עכשיו - -

יש לזה התייחסות בסעיף 5.

- - אתם הרי תגידו זה נכון שאנחנו הורדנו 14.5% בגלל המע"מ, והעלינו ב-14% בגלל ייקור הדלק, או בגלל כל סיבה אחרת. זה הכול. ואתם יכולים לבטל את זה בשנייה. נכון או לא נכון?

לא מדויק.

זה יוצמד לצו הקיים.

היושב-ראש וחברי הכנסת, אני חושב שאם נמשיך בהקראה, נגיע לסעיף שייתן מענה להרבה מאוד מהשאלות, כולל השאלה הזאת, ויסביר למה שינוי כזה, כמו שקורה לפעמים – הוא לא אמור להשפיע באופן מידי וגם לא באופן - - -

לא, עזוב אותי מהתירוץ של הדלק. באופן שרירותי תוכלו להעלות את זה אם תהיה בעיה תקציבית למדינה לממן את זה, אז תוכלו לשנות את זה בקלות. זהו.

נחזור לזה.

זה לא מה שהיה נהוג עד היום? זה לא מה שהיה נהוג?

היה נהוג.

זה מה שהיה נהוג, אז למה אנחנו - - -

החוק הזה לא היה נהוג מאז קום המדינה.

בסדר, אבל זו השיטה. זו הייתה השיטה הנהוגה. אתה יודע, יש כלל – אם זה לא שבור, לא צריך לקלקל.

אני לא יודע אם את שמעת את השאלה שלי.

אני מצטערת, הפיגוע בשומרון פגש אותי.

בסדר. שאלתי שאלה. אנחנו עושים פה דבר משונה שלא עשינו עד היום. מפחיתים את המע"מ, ולא מפחיתים אותו, בגלל שבסופו של דבר לוקחים שווה ערך למע"מ. הדבר השני, אומרים שההפחתה היא ברורה, היא 14.5% בתעריפים. זאת אומרת, עוקפים את המנגנון של צו הפיקוח של שני השרים, האוצר והתחבורה. עוקפים אותם בחקיקה ראשית. אם זו תמונת המצב, שרק מפחיתים את המחיר ולא נוגעים במע"מ, ולא מתחשבים בשרים שקובעים את צו הפיקוח, אומרים להם מה לעשות, אז בואו נעשה את הדבר הפשוט ביותר. ניקח את הצו הקיים, שעל זה מדבר החוק, נאמר שיופחת מהצו הזה 14.5%, פשוט.

חשוב לי להבהיר בהקשר הזה, ביחס לחוק הפיקוח, הייתה לנו התלבטות בעניין הזה. בעניין של היחס לחוק הפיקוח הייתה לנו התלבטות בעניין הזה, ואחרי התייעצות עם משרד המשפטים, אנחנו לא מעוניינים לעקוף את חוק הפיקוח.

משרד המשפטים כאן? אז אני מבקש לקרוא לו.

אבל - - -

רק שנייה. עורכת הדין מזרחי, עם כל הכבוד, ועדת הכספים היא המחוקקת בסופו של דבר, לא הממשלה המחוקקת. אנחנו לוקחים על עצמנו אחריות של מה שיוצא מתחת ידנו. אם את לא רוצה להקשיב לי, אז אני אדבר ל - - -

אנחנו נקרא למשרד המשפטים. הם פה בוועדה אחרת. הם בוועדת כלכלה.

אני מבקש שהם יבואו. אנחנו רוצים לעשות את זה בשכל ישר. אנחנו לא מתווכחים עם הממשלה, להיפך. אנחנו מברכים את הממשלה על ההחלטה הזו ועל החוק הזה. בתחבורה הציבורית נוסעים אנשים שאין להם רכבים פרטיים. על-פי רוב, זה מעמד בינוני-נמוך. והחוק הזה הוא חוק חברתי מהמדרגה הראשונה. אנחנו כולנו, אופוזיציה וקואליציה, מבקשים להעביר את החוק הזה. אנחנו רוצים לעשות אותו עם שכל ישר. ישב פה פעם יועץ משפטי. הוא אמר עם כל הכבוד, הממשלה מרובת משרדים, עבדה על זה בכל הכוח, ופתאום אתם ברבע שעה משנים לנו סעיף שלם. זה המצב. לנו יותר קל לשנות מאשר לממשלה. הממשלה הרבה פעמים נמצאת בדילמות בין משרדים. את לא יכולה להגיד לי משרד המשפטים אמר. משרד המשפטים אמר, שיבוא לפה. אם הוא לא בא, לא מעניין אותי מה הוא אמר. יוסי יונה.

אני רוצה להעלות הצעה. אם אנחנו נשנה את הלשון של החוק, כפי שמוצע כאן, לומר שהתעריפים ישונו, במקום להגיד שרים, וזה יהיה כפוף - - -

לוועדת הפיקוח?

לא, לא לוועדת – זה ברור. אני חושב שמניה וביה זה כפוף לוועדת הפיקוח.

זה כפוף לוועדת הפיקוח גם בחוק.

עכשיו בחוק זה ככה, וזה לא טוב.

הגברת מזרחי, אם נכתוב את זה ככה ונגיד שזה יהיה בכפוף לחוות דעת משפטית, שאין בזה משום בעיה?

לנו חשוב להסביר - - -

כי עולה כאן הטענה – הרי הייעוץ המשפטי לא נמצא כאן.

אין פה שום בעיה משפטית, יש בעיה משפטית שלהם, זו לא בעיה משפטית - - -

אנחנו רוצים להשאיר את הנושא – אנחנו רוצים להשאיר את התעריפים - - -

הם לא רוצים שיתערבו במקומות אחרים. הם משאירים לעצמם את החופש.

אנחנו רוצים - - - להשאיר את מנגנוני הפיקוח תחת חוק פיקוח, ולא במסגרת החוק הזה לעקוף את כל החוקים - - -

יש לנו פה בעיה. שואלים חברי הכנסת איך אנחנו דואגים לכך שלא יעלו פתאום בשנה הבאה?

אני חושב שבמסגרת סעיף 5 – נקריא אותו, נסביר אותו. אנחנו לא מתכוונים לעשות את זה. אנחנו גם מעגנים את עצמנו הרבה יותר מאשר מה שיש היום בצו הפיקוח כדי לא לעשות את זה.

נגיע ונראה.

כי לא נחה דעתנו. לא נחה דעתנו, ועדיין לא נחה דעתנו. למה זה לא נכנס לחוק כמו שזה, ולא השרים יקבעו את זה?

עורכת הדין מזרחי, תקריאי הלאה.

סעיף 5 הוא הסעיף היותר מטריד.

נכון. הוא לא מרגיע.

הוא הסעיף המטריד, כי הוא הסעיף שאומר שאין בעניין כדי למנוע כל שינוי נוסף.

אתם יכולים לשנות את זה בהחלטה - - -

לא הייתה לנו כוונה להוציא את הצווים מתחת חוק הפיקוח.

השר אמר פה שלא נחה דעתו, ולכן חוקק חוק. הוא אמר שהוא לא רצה את זה בהחלטה של ועדת מחירים, אלא הוא רצה להבטיח את זה בחוק כדי שלא ישנו את זה. ואתם הבאתם חוק שלא מבטיח את מה שהשר התכוון אליו.

הלאה. פסקה (ב).

"(ב) על עדכון בהתאם לסעיף קטן (א) יחולו מנגנוני עיגול הסכומים הקבועים בצווי התעריפים".

מה זה?

בצווי התעריפים היום ישנם מנגנוני עיגול שקובעים תעריף כדי שהתעריפים יהיו תעריפים שניתנים לגבייה, שקובעים שמתחת לעשרה שקלים, מעלים עד עשר אגורות, וכולי.

עשר אגורות, או חצי שקל.

אבל שזה יהיה למטה.

יש לך הערה?

יש לי הערה קטנה. מעיון בנוסח הצווים שקיים היום אני רואה שבצו שנוגע לדמי נסיעה ברכבת אין מנגנון עיגול.

בתיקון האחרון של הצווים נשמט המנגנון הזה מאחד הצווים. הצווים מתוקנים ומונחים היום לחתימת שר האוצר כדי שהמנגנון הזה - - -

אבל מה קורה אם החוק יכנס לתוקף לפני?

הצו כבר נכתב על-ידי שר התחבורה, הוא נמצא אצל שר האוצר.

ומתי הוא יפורסם?

אנחנו מקווים שהוא ייחתם היום. בעינינו, גם אם הוא לא ייחתם לפני כניסת החוק לתוקף, הנוסח של הסעיף כמו שהוא היום מאפשר הכלה של מנגנוני עיגול שקבועים בצו אחד על התעריפים שקבועים בצו אחד.

בעבר הם היו קבועים, פשוט נשמטה בטעות סופר בצו האחרון.

סעיף 3.

"3. בעקבות הפחתת התעריפים לפי סעיף 2, יוגדלו תשלומי הסובסידיה שהמדינה מעבירה למפעילי התחבורה הציבורית למימון הפעלת התחבורה הציבורית, וזאת למפעילים שלגביהם נדרשת ההגדלה ובשיעור הנדרש, והכול בהתאם להסכמים שהיו קיימים בין המדינה למפעילי התחבורה הציבורית במועד תחילתו של חוק זה".

אני מבקש לא לדבר. אני מרוכז במה שהיא קוראת, וזה מפריע לי. תסבירי.

אני אסביר. ההפחתה של התעריפים, אנחנו מסבירים וקובעים בחקיקה שכשהפדיון של מפעילי התחבורה הציבורית, מפעילי האוטובוסים והרכבות, ירד, אנחנו נגדיל את תשלומי הסובסידיה וזה לא יגרום להפסדים נוספים של אותן חברות. זה מבטיח שהתקציב, אותם 650 מיליון שקל, אכן יוקצו למפעילי התחבורה הציבורית. אם זה לא ברור, אני אסביר שוב.

לא ברור למה כותבים את זה ככה.

כדי לוודא - - -

אני למדתי בחינוך העצמאי, הייתי כותב את זה יותר פשוט.

איך היית כותב את זה? בוא תציע.

נורא פשוט. שברגע שהחוק נכנס לתוקף, יעלה אחוז הסובסידיה שמפעילי התחבורה הציבורית מקבלים באותו אחוז.

אבל זה לא בדיוק באותו אחוז.

אני אסביר. זה לא 100%.

תגיד מה. עכשיו אנחנו מגיעים.

בדיוק, זה לא בהכרח.

סך העלות הכוללת תועבר למפעילים. יש הסכמים שונים בין מפעילים למפעילים, ולכן לפעמים יש מפעיל אחד שזה יהיה אחוז יותר גבוה ולפעמים האחוז הוא יותר נמוך. לפעמים אין בכלל. לכן בסופו של דבר - - -

זה הסעיף היחידי שמנוסח כהלכה בחוק הזה.

לכן הוא מבטיח שכולם יקבלו - - -

אדוני, בעיני, זה הסעיף היחיד שמנוסח כהלכה.

בסדר. הבנתי. הבנתי, כל מפעיל מקבל סובסידיה - - -

שונה.

יש הסכמים שונים.

מתי שאתם אומרים ישר, אנחנו מקבלים את זה. הערות?

אני מודה לכבודו, אדוני היושב-ראש. חבל שהשר לעניינים איננו.

הוא לא השר לעניינים, הוא שר הפנים, הפריפריה, הנגב והגליל.

הרשימה ארוכה. הוא גם השר לענייני שקופים.

הוא לא שר לענייני שקופים. זה תפקידו. יש לו תפקיד ממלכתי, ואני מבקש לכבד את זה.

אני פריד אברהם, ארגון מוניות השירות. אני מודיע, אנחנו לא נגד הוזלות לאנשים הנצרכים. אנחנו עצמנו נצרכים. אבל הוא יוצר מצב, הוא והאוצר – ואני מקווה שהאוצר יתקן את עצמו. עוד כשהוא הגיש את הצעת החוק לוועדת הכלכלה, שאלתי אותו, אדוני, זה כולל מוניות? זה כולל מוניות שירות? כי גם אנחנו נותנים את השירותים. הוא אמר צריך לחשוב על זה. הוא עדיין חושב על זה. ובתשובות כאן של ההצעות שלכם, שאתם עומדים להעלות אותן, הוא דורש אותן מיד ב-1 בחודש, מופיע "אגד", אוטובוסים, רכבות. לא מוניות. לא מוניות בשום פנים. ואז מה קורה? זה הופך להיות יום שחור לענף המוניות, יום שחור למשפחות. יום שחור שבו מצד אחד מוזילים, ומצד שני הופכים אותנו לשקופים. אותנו לשקופים. אתם הייתם רוצים את זה? אלפי נהגי מוניות - - -

מר פריד, אתם מקבלים פה - - -

סליחה, עוד משפט וחצי, אדוני. אתה יודע, ישבתי באיפוק רב מאוד, כי אני בעד. כי אני בעד. אבל מצד שני, אלפי נהגי מוניות מופרשים מהדבר הזה, מדירים אותם מהסובסידיה, מדירים אותם מה"רב-קו". אומרים אתם בכלל לא תחבורה ציבורית. אבל אנחנו מסיעים ביום, בלילה, בשבתות, בחגים, במקומות שאין תחבורה ציבורית.

שבתות ראוי להפסיק.

מסיעים. ואתם קבעתם חד-משמעית שאנחנו נחוצים. אם אנחנו נחוצים, אני מקווה – אולי מסר לשר האוצר, כי שר האוצר, אני עדיין מאמין שהוא רואה אותנו בגובה העיניים. הוא רואה אותנו. אנחנו עדיין לא שקופים אצלו. שיתקנו את העיוות הזה עם אותם חמישה מיליארד שקל וחצי, ועוד 650 מיליון שקל נוספים – שימצאו קמצוץ קטן קטן קטן לדאוג גם לנהגי מוניות השירות. תודה רבה.

מה לעשות, אבל אתם לא מקבלים סובסידיה.

רגע, אז מה אתה רוצה - - -

לא, אני שואל מה אתה מציע?

אתם מגדילים את הפער. אתם מגדילים את הפער בזה שאותו נוסע שבעבר נסע אתנו היום הוא נוסע זול. זול מאוד. ואני מסכים אתו. תיצרו מנגנון – אתם מומחים. האוצר מומחה למצוא מנגנון. תמצאו מנגנון גם עבורנו. מה, אתם רוצים שאני אלך הביתה? לאיפה אני אלך? אני אלך ללשכת העבודה? לאיפה אני אלך?

עורך דין עמית גור, מייצג את פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות. אנחנו תומכים בחוק, מברכים על החוק. יש לנו רק חשש אחד לגבי נוסח סעיף 3 לחוק. אנחנו רוצים להציף אותו. לשון הסעיף מתייחס לתשלומי סובסידיה בהתאם להסכמים שהיו קיימים. המונח סובסידיה בהסכמים הקיימים הוא מונח שלא מכיל את כלל התשלומים שהממשלה משלמת לצורך מימון התחבורה הציבורית. יש תשלומים נוספים שעל-פי ההסכמים הקיימים אינם נחשבים בהסכמים כסובסידיה, ואנחנו חוששים שזה עשוי להתפרש - - -

מה למשל?

יש תמריץ גבייה. בהסכמים יש תמריץ גבייה. הפדיון היום ברוב ההסכמים שייך לממשלה בכלל. ולכן מה שמוגדר בהסכמים כסובסידיה, בכלל לא ישתנה, לא יפגע. מה שיפגע בוודאות זה תמריץ הגבייה. אחוז מסוים, 2.5% מכל שקל שהמפעילים גובים הולך - - -

ברור. תודה. אלון.

זו הערה משפטית - - -

דבר אחרון, החיבור של זה אומר שהסעיף מתייחס לזה שהתשלום יהיה בהתאם להסכמים. ההסכמים הקיימים לא מקנים לנו את הזכות לתשלום הזה. מה שמקנה את הזכות זה דווקא החוק שאמור להיות חיצוני להסכמים הקיימים. ולכן מה שצריך להיות זה לא שהכול בהתאם להסכמים הקיימים, אלא מה שיגיע למפעילים, הסכומים שמגיעים להם בהתאם להסכמים הקיימים לא יפגעו, זו הכוונה.

לעניין ההערה הראשונה, המונח סובסידיה – הסברנו להם את זה גם קודם – כמו שהוא כתוב בחוק הוא לא כפוף למונח סובסידיה כפי שהוא מוגדר בהסכמים. מבחינת המדינה ומבחינת ההגדרה החוקית, כל שקל שהמדינה מעבירה, ובכלל זאת גם תמריצי גבייה או כל סוג תשלום אחר, הוא תשלום סובסידיה. ולכן אין בהתאם לסעיף כמו שהוא מנוסח כעת שום הגבלה על איך אתם תפוצו, וברור שזו כוונת הסעיף. כל מה שאנחנו עושים כאן, אנחנו קובעים שהממשלה תהיה מחויבת לפצות אתכם על הפגיעה שלכם מהמע"מ. ולכן לא תהיה כאן התקטננות על מה כולל המונח סובסידיה כפי שהוא קבוע בהסכם. זה דבר אחד. לעניין ההערה השנייה, כל מה שהוראת הסעיף הזה באה לעשות, להוסיף על מה שאתם מקבלים היום בהתאם להסכמים. אם אנחנו נלך עם מה שאתה אומר - - -

בחוק כתוב שהכול בהתאם להסכמים.

הכוונה, כפי שאלון הסביר קודם, היא שעוד לא קיימים מנגנוני התחשבנות שונים בין המפעילים, ועל מנת שהממשלה לא תידרש לפצות מפעילים שלא נפגעו מההפחתה הזאת, בגלל זה יש - - -

אבל ברגע שכל נוסח סעיף 3 כפוף להסכמים, זה אומר שכל המונחים שקבועים בסעיף 3 – אני הולך לאותם הסכמי סובסידיה. זה מה שכתוב, אני קורא את הנוסח.

אבל כל מה שהוראת הסעיף באה לעשות, זה להגיד שאתה תוסיף - - - על מה שיש בהסכמים היום.

גם לפי חוק התקציב וגם לפי החוק הזה, להבנתי, כל התשלום שאנחנו מעבירים למפעילי התחבורה הציבורית מוגדרים כסובסידיה. בתוך ההסכמים יש להם סובסידיה כזאת, גבייה כזאת, אבל כל התשלומים ביחד מוגדרים כסובסידיה. אנחנו חושבים שהנוסח הזה הוא דווקא מיטיב עם המפעילים ביחס לחלופות אחרות. שינינו גם חלק מהנוסח כחלק ממה שהיה - - -

כתוב בעקבות ולא בהתאם כדי שהם יוכלו להיות מפוצים על כל הפגיעה.

אנחנו לא נעשה את זה פרטני לכל אחד מעשרות ההסכמים השונים, וזה בוודאי לא נועד לפגוע במפעילים, אלא רק לשפות אותם בגין משהו שאולי יקרה. אנחנו אומרים את זה גם פה, אמרנו בדברי ההסבר, ניסינו למצוא את ההגדרה הכי חכמה שתבוא לקראתכם ותסביר את זה.

אם אפשר להוסיף, במקום יוגדלו תשלומי הסובסידיה, תשלומי הסובסידיה וההסכמים האחרים שמופיעים פה בהסכם. שמופיעים פה. זה פשוט עניין של ניסוח.

- - - את ההצעה.

הכול בהתאם להסכמים שהיו קיימים בין המדינה לבין מפעילי – הסובסידיות והתשלומים האחרים, והכול בהתאם להסכמים - - -

כל התשלום הוא סובסידיה.

שהיו קיימים בין המדינה למפעילי התחבורה הציבורית.

רבותי, מכיוון שאין מחלוקת ביניכם - -

נכון, זה עניין של ניסוח.

- - אני מציע שאנחנו ננסח את זה באופן כזה שיהיה גם על דעתם, גם על דעתם וגם על דעתה של הלשכה המשפטית שלנו.

שלום, שמי קרן שרינגטון מהתאחדות הסטודנטים. אנחנו רוצים לברך על המהלך. סטודנטים זה ציבור שמשתמש בתחבורה ציבורית באופן שוטף, החל מהגעה למוסדות הלימודים - - -

את מייצגת גם את תלמידי הישיבות בעניין הזה. בגלל שגם הם משתמשים בתחבורה הציבורית.

סליחה, מה עם תלמידות "בית יעקב", תלמידות הסמינרים? למה רק תלמידי הישיבות?

נכון, מה שאת אומרת לגבי הסטודנטים נכון גם לגבי בנות הסמינרים וגם לגבי תלמידי הישיבות. עכשיו המשא שעל כתפיך הוא גדול. בבקשה, תאמרי.

אנחנו רוצים לברך ולהגיד שזה משהו שהציבור שאנחנו מייצגים משתמש בו ונצרך. ולכן חשוב שזה יהיה משהו רחב בכל הארץ. עם זאת, אנחנו כן רוצים להצטרף לדברים שנאמרו בעניין הפריפריה. לא יתכן שכיום סטודנט שלומד בתל-חי מחויב להחזיק ברכב. העלויות שהוא צריך לשלם מבחינת התחבורה הציבורית, או דלק אם יש לו רכב, הן עצומות. יש הרבה מאוד כפרים ויישובים, בעיקר באזורי הפריפריה, שלא מחוברים דרך תחבורה ציבורית למוסדות האקדמיים. בעינינו, חד-משמעית, זו דרך ראשונה לחזק את הפריפריה, לוודא שהיישובים והכפרים מחוברים לתחבורה הציבורית בעלויות הגיוניות. המצב היום גורם לכך שסטודנטים לומדים בפריפריה, ואחרי זה חוזרים למרכז. אנחנו לא מצליחים להמשיך את החיזוק הזה של הפריפריה.

טוב. תודה רבה. אגב, אני שוקל להניח הצעת חוק כזאת. הממשלה לא מתכוונת לעשות את זה בימים הקרובים. אני שוקל שנעשה הצעת חוק של חברי הוועדה. נראה, אני אחליט לגבי העניין הזה.

אנחנו נשמח.

זו טענה צודקת לחלוטין. לקרב את הפריפריה זה אחד מהדברים המרכזיים. המדינה נותנת הרבה הטבות בפריפריה למפעלים בחוק עידוד השקעות הון – הרבה מאוד דברים. עכשיו אנחנו גם נותנים את הטבות המס ליישובים. זה לא יכול להיות שהתחבורה תהיה באותו מחיר כמו בתל-אביב כשבן אדם נוסע מרחק קצר, לבין קריית-שמונה או מצפה רמון, שהנסיעה היא ארוכה ויקרה מאוד. בבקשה, אדוני.

איתי חיים, מנכ"ל "תחבורה בדרך שלנו", ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל. אני גם רוצה להצטרף לדברים של חברתי, ולברך גם על רפורמת התעריפים וגם על ההנחה המוצעת במע"מ. אנחנו רוצים הבהרות מהאוצר אם ההנחה הזאת ספציפית מתייחסת אך ורק לתעריפי הנסיעה הבודדים בנסיעה בודדת, או גורפת.

"חופשי חודשי", "חופשי יומי", בודד, כל התעריפים, המשמעות - - -

כולל הכרטיסים התקופתיים שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר אחרי ההנחות שהשר כץ הודיע עליהן. זו הנחה נוספת.

כל מה שרשום מינואר יורד ב-14.5%. המשמעות – אמרתי גם קודם – החוק הזה מבחינת הצרכן, הוא רואה בזה את אותה תוצאה כאילו בוטל המע"מ על כל תעריפי התחבורה הציבורית.

אני רוצה לסיים את זה. אנחנו תומכים כאן גם בחיבור של הפריפריה וגם - - -

איך תסביר לי – 246 שקל היה "חופשי חודשי" בירושלים, עכשיו 250?

ואנחנו באמת מצרים על ההחרגה של הפריפריה מפקודת התעריפים.

תודה רבה. סעיף 4.

בירושלים היה 246, מה קרה 250 שקל עכשיו?

החוק הזה לא נוגע לזה, בגלל שזו הרפורמה של התחבורה. אנחנו מדברים על הוזלה של הכול ב-14.5%. הכול, ללא יוצא מן הכלל. בבקשה.

את נוסח סעיף 4 אנחנו שינינו מעט בעקבות הערות שעלו, בין היתר, מהייעוץ המשפטי.

"עדכון תשלומי הסובסידיה לתחבורה הציבורית –

4. שונה שיעור מס ערך מוסף הקבוע לפי סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏, תשלומי הסובסידיה שהמדינה מעבירה למפעילי התחבורה הציבורית לטובת מימון הפעלת תחבורה ציבורית יותאמו כך שבעקבות שינוי שיעור המס לא יבוצע שינוי בתעריפי התחבורה הציבורית, אף שהתעריפים ימשיכו לכלול מס ערך מוסף בשיעור המעודכן; האמור בפסקה זו יחול במידת הנדרש, והכול בהתאם להסכמים עם מפעילי התחבורה הציבורית".

את לא קוראת מהחוק.

אמרתי, אנחנו שינינו את נוסח הסעיף. אני מקריאה נוסח מעט אחר בעקבות הערות שעלו.

אני מציע שקודם תגידי מה המהות.

הכוונה של הסעיף הזה היא לנתק את תעריפי התחבורה הציבורית מהמע"מ בעתיד. מצד אחד, אנחנו רוצים להגיד שאם שונה המע"מ, התעריפים לא יעודכנו, כפי שהיה אמור להיות עד כה. ומצד שני, אנחנו לא רוצים להגיד שהתעריפים לא יכללו מע"מ כיוון שהם ימשיכו לכלול מע"מ. אני אסביר מה המשמעות של הדבר הזה. אם היום תעריף של כרטיס נסיעה מסוים הוא שבעה שקלים, והוא כולל מע"מ בשיעור של 17%, בעתיד עלה שיעור המע"מ ל-18%, אותם שבעה שקלים יישארו שבעה שקלים, בצו יישאר אותו תעריף, אבל הוא עדיין יכלול שיעור מע"מ של 18%.

ואם הוא ירד ל-16%?

הוא לא ירד. בגלל זה שינינו את נוסח הסעיף. אנחנו רוצים להבהיר ששינוי של שיעור המע"מ, הן בעליה והן בירידה, לא משנה את התעריפים שקבועים בצווים.

אני לא מבין את הרעיון שיש בחוק הזה אם כך. מה שנקבע הוא שאתם לא רציתם, משרד האוצר – ובצדק מבחינתכם – שיהיה מע"מ דיפרנציאלי. אני חושב שכן צריך לעשות את זה בצורה מסוימת, אבל זה ויכוח אחר. מכיוון שהתביעה של השר דרעי הייתה לבטל את המע"מ, לקחתם את המע"מ הזה והפחתתם אותו בתעריפים. המע"מ יורד. הרי בסופו של דבר, מחיר הכרטיס הוא זול יותר. למה לא להשית את זה גם על הצרכנים, הנוסעים?

אתה צודק, כבוד היושב-ראש, שהכוונה פה הייתה מצד אחד, לאפשר לציבור לקבל בדיוק את אותה התוצאה, אבל בדיוק את אותה התוצאה כאילו מפחיתים את המע"מ מבחינת התוצאה הסופית. אבל עיקרון מערכת האחידות של מערכת המס יישמר. היום אנחנו מאפסים – מבחינת הצרכן הורדנו 14.5% מלמטה כבר ממחר בבוקר. ולכן אם היינו הולכים בשיטת המע"מ, זה אומר שאם היו מבטלים את המע"מ, אז ברור שאם המע"מ היה משתנה זה לא היה משפיע על התעריפים.

מה יקרה כשהמע"מ יעלה? מה יקרה שהמע"מ יעלה?

התעריפים לא יעלו כתוצאה מהמע"מ.

גם, נשאר הוא אמר.

איפה זה כתוב?

ההצעה הייתה שזה היה אמור - - -

התעריפים לא יעלו.

רשום. מבחינת הצרכן, המשמעות זהה לחלוטין כאילו ביטלנו את המע"מ והוא לא קיים יותר. ולכן, בעתיד, מה שיקרה למע"מ – ירד או יעלה – זה לא ישנה את התעריפים.

אני מבין את הדבר הזה. אבל מה היה קורה – נניח שהצעד הזה לא היה נעשה. הרי המע"מ הופחת באחוז לפני שלושה חודשים. מה קרה למחירי התחבורה הציבורית?

כלום.

במסגרת העדכון הקיים היום בתעריפים - - -

אבל פרופסור טרכטנברג שואל אותך שאלה. את יודע לענות לו על השאלה הזאת?

אני אסביר.

היא שאלה חשובה, והתשובה גם חשובה.

אלמלא היה החוק הזה - - -

לא החוק הזה. שואל חבר הכנסת – לא הוא, אני שואל. אני מצטרף אליו כעוזר שלו. מה קרה למחירי התחבורה כשהמע"מ הופחת באחוז?

לא שונו תעריפי התחבורה הציבורית. עם זאת, במסגרת ועדת המחירים לפני שהחוק חוקק כבר שמעתה ואילך – הסיכום בין המשרדים היא שמעתה ואילך כן ישוכלל המע"מ, וכתוצאה - - - של החוק הזה, אנחנו לא נכניס את הדבר הזה לתוקף כי הוא יהיה בניגוד לחוק.

אבל זו בדיוק הנקודה שאני חושב שהיא בעייתית. אני מסתכל על זה טיפה אחרת. אני אומר הממשלה שמה 650 מיליון שקל על השולחן, בצדק, כדי להוריד את תעריפי התחבורה הציבורית. יוצא החישוב 14.5%. היה יכול לצאת 10% או כל דבר אחר, נקודה. יופי, נהדר, יוקר המחייה יורד. זה אקט חד-פעמי. מעבר לכך, שנינו מבינים שכל הסיכויים הם שהמע"מ בעתיד ירד ולא יעלה.

לא בטוח.

אני אומר לך, יש סיכוי סביר. סיכוי סביר.

אתה צודק. המחירים ירדו ולא יעלו.

הורדה עתידית של המע"מ, אחת הכוונות היא להוריד את יוקר המחייה במדינת ישראל. הרי אתה יודע, זה ניסוי עקיף. ואם אתה חוסם את הדבר הזה כאן, זה יבוא לידי ביטוי בתחבורה הציבורית – שזה מרכיב משמעותי ביוקר המחייה – אז מה שאתה עושה, זה שאתה מייקר אותו. אם המע"מ יורד ואתה לא מעדכן את התעריפים כלפי מטה, אתה מייקר את התחבורה הציבורית.

אני אסביר. אם היינו מבטלים את המע"מ, התחבורה הציבורית - - -

לא, לא אמרתי – אני נגד - - -

לכן המשמעות היא - - -

אבל לא ביטלתם.

בכוונה ניסינו להגיע לתוצאה - - -

אלון, להבדיל מהיו"ר – יש לנו חילוקי דעות. אני נגד מע"מ דיפרנציאלי, ואמרתי את זה בכל פורום. אני אומר את זה גם כאן. אבל אי-אפשר לשחק עם זה לשני הכיוונים. כלומר, אני חושב שנכון הוא שכלפי מטה כן אפשר יהיה. אני עומד לשאול אותך את אותה שאלה לגבי מדד המחירים לצרכן – מה קורה כשהוא יורד?

יש לנו מנגנון שקבוע בתעריפים, שעד 3% אין עדכון, אחרי 3% יש גם למטה וגם למעלה.

מדד המחירים לצרכן, אם זה כלפי מעלה פחות מ-3%, אין עדכון?

גם וגם. גם 3%. עד 3% זה לא מתעדכן כי אנחנו לא רוצים בכל שני וחמישי לעדכן את התעריפים. ברגע שזה עובר את ה-3%, מעדכנים גם למטה וגם למעלה.

נכון, אבל זה לא סימטרי, אני אגיד לך למה. אתה מבין היטב ככלכלן שזה לא סימטרי. מה הסיכוי שמדד המחירים לצרכן ירד ב-3%? אף פעם זה לא קורה.

בשנתיים האחרונות זה ירד.

אף פעם זה לא קורה. אף פעם זה לא קורה, אלא באינפלציה עמוקה, כל עוד שמעל ל-3%, הסיכוי הוא גבוה. אלון, אני רוצה שנבין את זה. אני מאוד דואג לתקציב המדינה וליציבות הפיסקאלית וכולי. אבל זה מה שאמרתי בתחילת הדברים היום, יש מנגנונים בלתי מובנים שגורמים כל הזמן ליוקר המחייה ללכת לכיוון מסוים ולא לכיוון האחר. וזו אחת הבעיות המרכזיות שמתמודדים אתה במדינת ישראל. וכאן יש הזדמנות לעשות תיקון מסוים, לא רק את המדרגה הזאת, החד-פעמית, אלא כלפי העתיד.

המנגנונים שנמצאים היום, ה-3% נועד בכוונה – ברוב השנים, זה שזה רק 3% ולא 0.5% לדוגמה, שעולה, זה בדיוק כדי לעזור לצרכנים, ולא בכל שנייה להוריד את התעריפים. לכן אנחנו קבענו רף של 3%. בסופו של דבר המחירים הם כן מוצמדים - - -

זה לא סימטרי. אלון, אבל זה לא סימטרי, זה מה שאני מנסה להגיד לך. אין מצב – לא היה. אתה יודע מה, לא היה מצב במדינת ישראל שמדד המחירים לצרכן לשנה ירד ב-3%. לא היה.

אבל היה שעלה ב-3%.

נכון.

אגב, לגבי המע"מ - - -

ולכן מראית העין של סימטריה היא פשוט לא - - -

עד 3% התקציב מכסה את זה באופן אוטומטי.

רגע, אלון, שישמעו. לגבי הנושא של המע"מ הדיפרנציאלי, העמדה שלי היא לא עמדה גורפת. יש דברים - - -

זה מצטבר 3%, חבר הכנסת טרכטנברג. סליחה, תיקנו אותי.

כן, בסדר.

אני לא חושב שהמע"מ הדיפרנציאלי הוא דבר גורף. אתה עשית כאילו יש מחלוקת ביני ובינו. יש דברים שלפי דעתי אסור לקחת עליהם מע"מ. למשל בתרופות מצילות חיים. יש דברים שבהם היה צריך לבטל את המע"מ. אני לא מדבר על דיפרנציאלי, לזה צריך למצוא מנגנון אחר. יש דברים שצריך לבטל את המע"מ. נמשיך הלאה. תיכף נחזור לכל העניין הזה. אני רוצה את התמונה הכוללת. נחזור לשאלה הזאת.

כן, אבל יש עוד כמה דברים פה.

יש צורך לקרוא עוד פעם את סעיף 4 בנוסח שלו?

כן, בוודאי.

אני מציע שהנוסח יועבר אלינו.

קודם לקרוא.

את הנוסח המעודכן.

סעיף 4 הוא נוסח חדש.

כן, שתיאמו אותו עם הייעוץ המשפטי של הוועדה.

אבל זה לא בפני הוועדה.

אין שום בעיה.

בבקשה, להקריא.

"4. שונה שיעור מס ערך מוסף הקבוע לפי סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏, תשלומי הסובסידיה שהמדינה מעבירה למפעילי התחבורה הציבורית לטובת מימון הפעלת תחבורה ציבורית יותאמו כך שבעקבות שינוי שיעור המס לא יבוצע שינוי בתעריפי התחבורה הציבורית, אף שהתעריפים ימשיכו לכלול מס ערך מוסף בשיעור המעודכן; האמור בפסקה זו יחול במידת הנדרש, והכול בהתאם להסכמים עם מפעילי התחבורה הציבורית".

אני מבקש להביא לנו את זה. אנחנו לא נוכל להצביע מבלי שהנוסח הזה יהיה בפני חברי הוועדה. אני מבקש להעביר את זה. סעיף 5.

אני רק אומר שההערה שהתייחסתי מקודם לגבי סעיף 3 היא רלוונטית בשינויים המתאימים גם לגבי סעיף 4.

טוב. סעיף 5.

"שינוי תעריפים לפי חוק הפיקוח –

5. אין באמור בסעיף 4 כדי למנוע שינוי בתעריפי התחבורה הציבורית לפי חוק הפיקוח שאינו נובע משינוי בשיעור מס ערך מוסף בלבד, ובכלל זה עדכון התעריפים לפי המנגנון הקבוע בצווי התעריפים בהתאם לשינוי בשיעור מדד המחירים לצרכן".

אני לא משפטן, אני לא יודע מה להגיד. אבל אם אני קורא את זה ככה, בעוד חצי שנה תהיה ישבו שני השרים, מחיר הדלק יעלה, או שיקרה עוד משהו בשוק, אני לא יודע בדיוק מה, ותהיה גם קואליציה אחרת, ויעלו את המחיר ולא נדע כי באה אל קרבנה אותה הפחתה של 14.5%. אני לא משפטן, אני לא יודע, אבל לי נראה בסעיף הזה שאנחנו – איך אתם קוראים לזה, המשפטנים? – מאיינים את החוק.

אנחנו לא חושבים שהסעיף מאיין את החוק.

יש לי על זה דוגמה אישית, על הענף שלנו כולו. מה שנעשה בצד של המע"מ.

אנחנו לא חושבים שזה מאיין את החוק. בסופו של דבר החוק משקף את אותה תוצאה בדיוק כאילו אם היינו מבטלים לחלוטין את המע"מ. אם היינו מבטלים לחלוטין את המע"מ, הצווים היו נשארים בתעריפים, אם היה שינוי במדד או כל עדכון אחר היה יכול להתבצע. צריך להגיד – נמצא פה גם משרד התחבורה – אני לא מכיר, בטח לא בשנים האחרונות וגם לא לפני זה, מקרים שהשרים העלו את תעריפי התחבורה הציבורית בלי שום קשר לשום דבר. השר דרעי גם אמר – בסוף יש שר תחבורה ושר אוצר שחותמים על הדברים האלה. זה לא נעשה, להערכתי. אני בדקתי כמה שנים אחורה – אם מישהו ממשרד התחבורה יכול לתקן, אני לא זוכר. אני בדקתי עשר שנים אחורה, לא ראיתי משהו כזה.

משרד המשפטים כאן?

כן.

משרד המשפטים. אני שואל אותך, משרד המשפטים, אנחנו מחוקקים פה חוק שהוא חוק חיובי מאוד, אנחנו כולנו רוצים לתמוך בו. אבל אנחנו רוצים שהוא יהיה ישר, לפי השכל הישר, עם כל העקמימות שיש לפני שקבעו את החוק הזה. יש פה דבר עקום – מצד אחד לא מבטלים בסופו של דבר את המע"מ, המע"מ נשאר, אבל נותנים הנחה בשווי של 14.5%, וקובעים שמי שנותן את ההנחה הזאת הם השרים שעושים את צו הפיקוח. אנחנו שואלים למה אי-אפשר לכתוב בלי סעיף 5, שהוא מיותר לחלוטין? למה לא לקבוע בחקיקה הראשית, שזה מה שהממשלה מבקשת, שזה יהיה פחות 14.5% מצו התעריפים שחל ב-1 בינואר? יש אותו. מה הבעיה בזה?

עצם השאלה אלינו היא מוזרה - - -

אתה יודע מה, אני לא שואל, אני הולך לכתוב את זה בחוק.

מבחינתנו, החוק הזה לא היה צריך להיות. לא שלא צריך היה להפחית, אלא שלא צריך היה לקבוע את זה בחוק. באותה מידה, הממשלה הייתה יכולה להנחות את השרים והיה אפשר - - -

לא רלוונטי מה שאתה אומר עכשיו.

בסדר. זה רלוונטי מבחינתי.

לא, אתה צריך למחוק את מה שאמרת. עם כל הכבוד, אתם פקידים, יש ממשלה. הממשלה החליטה לעשות את זה בחוק. אתם תתמודדו עם מה שיש.

בסדר גמור, אין בעיה לעשות את זה. לא אמרנו שיש בעיה. אמרנו שאין בעיה לעשות את זה בחוק. אנחנו עושים את זה בחוק.

לא רלוונטי מה שאתה אומר - - -

אני אומר, ברגע שעושים את זה בחוק – יש פה חוק פיקוח שחל פה על קביעת המחירים. השרים ימשיכו להפעיל את סמכותם לפי חוק הפיקוח. אם השרים יפעילו את שיקול דעתם המקצועי וכתוצאה מזה הם יגיעו למסקנה שצריך להעלות את המחירים, הם יעלו מחירים. השאלה ששאלתם מקודם, התשובה היא נכון. אין שום בעיה שהשרים אחר-כך יעלו מחירים.

ומה דעתך, שאני הולך לאשר את הסעיף הזה אחרי מה שאמרת?

אבל גם אם לא תאשר, הסעיף הזה בסך הכול מבהיר את המצב המשפטי. אם אדוני רוצה למחוק אותו מהצו הזה - - -

כל הכבוד שיש נושא משפטי, אני הולך לכתוב בחוק – זה נורא פשוט. הגיע לפה חוק של הממשלה, ישב פה השר שאחראי על החוק הזה, אמר את דברו. אנחנו כוועדה רוצים ליישם את זה. אנחנו אומרים פשוט. יש צו, הצו הזה יופחת ב-14.5%. כך יהיה כתוב בחוק, והשרים, שיעשו מה שהם רוצים. סעיף 5 מיותר לחלוטין, הוא מעקר את החוק.

בסדר.

מבחינתכם זה בסדר? מה אתה מתערב?

אני מתערב כי זה חוק של שר האוצר בסופו של דבר.

אני אשמע אותך.

מבחינתי, אין לי שום בעיה.

תודה רבה. אני מודה לך. אלון מסר, בבקשה.

אני אסביר. כבוד היושב-ראש - - -

רגע, טענת משרד המשפטים ירדה.

אני רק אבהיר למה.

לא, אין צורך. דברך היה ברור.

אבל חשוב לי להבהיר למה דברי ברור. אני אומר שוב פעם, כיוון שחוק הפיקוח - - -

- - - יש את סעיף 5.

כשנבחרתי לכנסת, אמרו לי תכבד את משרד המשפטים. אז למה אתם מפריעים לי עכשיו בזה? אני מאוד מכבד את משרד המשפטים. אני לא מאפשר לך.

רק לדייק את השאלה.

עם כל הכבוד, את משרד האוצר. כאן זאת ועדה שכל אחד יאמר את דברו, ובסופו של דבר אנחנו נעשה את החוק באופן מושלם, עד כמה שאפשר.

אני אבהיר. המצב המשפטי, שלפי דעתי סעיף 5 רק מבהיר אותו, הוא שגם אם לא יהיה כתוב כלום בחוק הזה, עדיין לשרים תהיה סמכות לשנות את מחירי התחבורה הציבורית לפי שיקול דעתם. דווקא פה זה לטובת העניין. כתוב כאן שאינו נובע משיעור מס ערך מוסף בלבד. פה זה בא לגדר אותם, אבל אם לא רוצים את זה, באותה מידה הם יוכלו אחר-כך לשנות ולעדכן את הצו, ולהעלות מחירים לפי שיקול דעתם המקצועי.

יושב-ראש הוועדה, אני רוצה לחדד. אנחנו בכוונה ניסחנו את החוק בצורה הזאת כי אנחנו לא רוצים לעקוף את חוק הפיקוח בצורה תקדימית. השינוי כמו שאתה מציע הוא לעקוף את חוק הפיקוח בצורה תקדימית שלא נעשתה עד היום, ולכן אנחנו מתנגדים לזה בתוקף. אנחנו מבקשים מהוועדה להשאיר את הנוסח הזה, להשאיר את מנגנוני חוק הפיקוח שקיימים פה וגם במקומות אחרים. בסוף זה תקדים והוא יכול להשפיע גם במקומות אחרים, לאו דווקא לטובה, יכול להיות שגם לרעה. הצרכן ישיג את אותה תוצאה בדיוק. השרים, עד עכשיו, בשנים האחרונות, וגם לפני זה, לא עדכנו את תעריפי התחבורה הציבורית באופן שרירותי כלפי מעלה. גידרנו וציינו במפורש שהם לא יוכלו לעשות זאת במידה ומהמע"מ יעלה. זאת אומרת, גידרנו את שיקול הדעת שלהם ביחס למצב הקיים היום. השארנו אותו רק במקרים – כמו שקובעים מנגנונים. אנחנו חושבים שלציבור ודאי החוק הזה הוא מיטיב, הוא מועיל. הוא לא עושה השלכות רוחב לתחומים אחרים בחקיקה שיכולים להיות מאוד רגישים בנושא חוק הפיקוח. אנחנו מבקשים לא להכניס את השינוי הזה ולאשר את החוק בהתאם לחוק הפיקוח ולא לעקוף אותו.

אדוני, אני לא מאושר מזה, אבל אולי אפשר להוסיף לגבי סעיף 2 ולגבי סעיף 5 – גם ככה זה צריך אישור של ועדת החוקה. ועדת הכספים צריכה בכל מקרה לאשר את התעריפים החדשים גם היום בחוק. גם היום בחוק.

לא, לא, לא, היא לא צריכה לאשר תעריפים.

אבל בחוק הזה - - -

לא, לא, לא, התעריפים אינם תלויים בוועדה.

אז אני חושב שאולי זאת ההזדמנות להכניס את זה, שזה יהיה באישור ועדת הכספים, וזה ינטרל חלק מהשרירותיות האפשרית של העניין.

זה לחלוטין שינוי תקדימי בחוק הפיקוח. אני יכול להציע אולי פשרה.

אנחנו נשמח לשמוע פשרה.

אני אנסה להציע פשרה כי החוק הזה בא מאוד להטיב, ואנחנו חוששים בפירוש מתקדים - - -

שוועדת הכספים תרצה - - -

אישור התעריפים, גם פה וגם במקומות אחרים, נקבע לפי חוק הפיקוח. אנחנו לא רוצים לעקוף אותו פה, זאת לא מטרתנו. בסעיף האחרון, בסעיף 6, מדובר שיהיו תקנות לחוק הזה. אנחנו נעשה את זה בצווים. אפשר גם להוסיף את נושא ועדת הכספים. ככל שיהיו תקנות, תוכלו לדרוש מאתנו את התקנות.

לדעתי בהתקנת תקנות אתם תהיו חייבים לעבור דרך ועדת הכספים.

על איזה תקנות מדובר?

כרגע אין לנו תקנות. אם הוועדה חוששת שבעתיד נעשה איזשהו מחטף תחת החוק הזה ונעשה איזשהו שינוי שאנחנו מתכוונים, אז אנחנו מוכנים להכניס את הוועדה, אבל אנחנו לא - - -

אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה קונקרטית. אני רוצה להציע. אני חושב שמה שקורה כאן, שהעניין הזה של חוק הפיקוח מוזכר פעמיים. הוא מוזכר בסעיף 2 ובסעיף 5. מה שאפשר לעשות זה אחד מן השתיים – או להשאיר את סעיף 2 כפי שהוא ולבטל את סעיף 5, או לחילופין, להשאיר את סעיף 5, אבל בסעיף 2 לכתוב את מה שאמרנו בתחילה, לאמור, להוציא את העניין של השרים, אלא שתעריפי התחבורה הציבורית יעודכנו ב-14.5% וכולי וכולי. כלומר, אחת מן השתיים. ואז זה מאוזן. כי מה שקורה - - -

את האפשרות השנייה לא הבנו.

האפשרות השנייה היא להשאיר את סעיף 5 כפי שהוא, אבל בסעיף 2, כפי שהוצע קודם בתחילת הדיון, לאמור, להוציא את העניין של השרים ולכתוב תעריפי התחבורה הציבורית יופחתו בשיעור של 14.5% וכולי.

אבל איך יתפרסמו התעריפים?

האפשרות הקודמת אולי יותר - - -

אז האפשרות האחרת היא לבטל את סעיף 5 ולהשאיר את סעיף 2 כפי שהוא. אני מקבל את העניין שחוק הפיקוח צריך להיות מוזכר. צריך להיות מוזכר. אבל אי-אפשר בשני המקומות האלו, או פה, או שם.

הכוונה בסעיף 2, להגיד שזה ייעשה בהתאם להוראות חוק הפיקוח, היא להבהיר שהצווים האלה עדיין חוסים תחת חוק הפיקוח. היות ותעריפי התחבורה הציבורית, לפי החוק, הם חייבים להיות מפוקחים, אנחנו לא יכולים להשאיר שני צווים. אין הכוונה לתת שיקול דעת לשרים. אין שום כוונה בסעיף 2 לתת שיקול דעת לשרים.

מאה אחוז. על כן צריך לבטל את סעיף 5 כי הוא מיותר.

למה לא הכנסתם בחוק הפיקוח שאחרי שהוועדה מחליטה, המחיר יהיה 14.5%?

אם הוועדה רוצה למחוק את סעיף 5, אנחנו - - - זה רק מגדר את שיקול הדעת של השרים. אם זו הדרישה של הוועדה, אנחנו לא נתנגד לזה.

לתקן את חוק הפיקוח.

יהודה בר-אור, איגוד נהגי המוניות. אני מבקש מאוד מאוד להגדיר פה דבר אחד, פשוט שיהיה ברור שכן אפשר להפחית ולא לתת מע"מ ברגע שיורד המע"מ. אנחנו ספגנו קרוב למאות מיליוני שקלים הפסדים בשנים האחרונות, מאז 2013 עד עכשיו, בזמן שירד המע"מ מ-18% ל-17%, ואנחנו המשכנו לגבות במונה 17%. כל המכתבים וכל הפניות לאוצר ולתחבורה כדי שיתקנו את העוול הנורא הזה ל-25,000 בעלי מוניות ונהגי מוניות – לא תוקן. ולכן כן יש להקפיד על הנושא הזה, כמו שאמר חבר הכנסת מנואל, וכמו שאתה ציינת, אדוני היושב-ראש. אנחנו מציעים שכן ישימו לב לנקודה הזאת של הפחתת המע"מ בנקודה ברורה, שיהיה ברור שלירידה ועלייה - - - את הבעיה הזאת כי כבר יש לנו ניסיון בנושא. אם אדוני היושב-ראש רוצה באמת לעזור לפריפריה, כפי שביקשו כאן כולם, אנחנו חושבים שיש אפשרות לתת מענה על-ידי סובסידיה למוניות השירות ולמוניות בכלל. תוכל לתת אפשרות שהמוניות האלה יוכלו להסיע אנשים בתוך הפריפריה ולהגיע לכל מקום שאוטובוסים לא מגיעים אליהם. לצערנו, הם מסובסדים ואנחנו לא, ולכן אנחנו לא יכולים לתת שום שירות משלים. יש לנו את כל הכלים, יש לנו את הניסיון, יש לנו את האפליקציות, יש לנו את הדרך לשלב את כל הנסיעות המשותפות. אין לנו חוקים ואין לנו סובסידיה. שני הדברים האלו, אם יהיו, יהיה טוב יותר לעם ישראל, ובמיוחד לפריפריה. תודה.

תודה רבה. מה זה סעיף 6?

זה סעיף סטנדרט כשכותבים חקיקה.

למה?

אני אגיד את זה. אין לנו כוונה – אנחנו לא חושבים שיידרש צורך להתקין תקנות.

אז לא להכניס אותו.

פשוט צריך להגיד מי האחראי על החוק הזה, זה הכול. מבחינתנו אין בעיה להוריד את החלק של - - -

למה תקנות?

- - - בכל מקרה, אנחנו לא חושבים כרגע שיהיו.

בכל מקרה, אסור שהאוצר יהיה משרד על. קודם כל למחוק את האוצר. האוצר הוא לא משרד על. אדוני היושב-ראש, פעם נוספת משתמשים בך ככלי כדי להפוך את משרד האוצר למשרד על. צריך פשוט למחוק את זה. לא יכול להיות שיש שר מעל כולם. ועוד יש לו רפרנטים שמומחים בכול.

אני מבקש להגיע לכמה דברים. אנחנו נצטרך לעשות פשרה. אתם תצטרכו לעשות פשרה, אנחנו נצטרך לעשות פשרה. אנחנו צריכים לסיים את החוק הזה היום. הדבר הראשון, לגבי העניין הזה, שיהיה ברור, שיהיה כתוב במפורש שכל עלייה, כל דבר שיגרום, לא יפחית את ה-14.5% גם בעתיד. זאת אומרת שזה יהיה כתוב גם בסעיף 5.

שוב, לא הבנתי, מה הבקשה?

אין באמור בסעיף 4 כדי למנוע שינויי תעריפים לפי חוק הפיקוח וכולי, ויהיה כתוב – אני לא יודע את הנוסח, אנחנו נצטרך לנסח אותו. אבל בשום סיטואציה לא יקרה שתהיה פגיעה בהפחתה של 14.5%.

איך?

אין שום דרך.

יהיה כתוב.

כבוד היושב-ראש, זה בדיוק לעקוף את כל הנושא של הפיקוח.

אין בעיה, אז אני אעשה מה שאני רוצה.

בוא ננסה לחשוב.

אני מתחיל לחשוד כבר. אני רוצה שיהיה מנוסח. אתם רוצים את הסעיף הזה? אני רוצה שיהיה מנוסח - - -

אתם רוצים להוריד את סעיף 5 בכלל? עלתה פה הצעה.

עדיף להוריד את סעיף 5. זה סעיף מסוכן.

עדיף להוריד את הסעיף בכלל ולהוסיף את האישור של ועדת הכספים.

האישור של ועדת הכספים - - -

אני יודע שזה קשה לכם.

זה תיקון לחוק הפיקוח. זה תיקון לחוק הפיקוח.

יש אלפי מוצרים מפוקחים שהמחיר שלהם נקבע באותה צורה – ששני שרים, שר האוצר ושר - - -

- - -

אנחנו מדברים על מחיר של תחבורה ציבורית.

בסדר, נוריד את סעיף 5.

ככה עובד חוק הפיקוח.

יש פה בעיה - - -

יש אלפי מוצרים שלא הורידו להם.

את 6 גם לא צריך.

זה לא קשור עכשיו.

יש פה בעיה - - -

- - -

- - - שר האוצר ושר התחבורה.

צריך להציע פתרון. כי יש בעיה, מפחדים שבתוך שנה כל המשמעות של - - -

לא מפחדים, אנחנו צופים פני עתיד.

זה הסיפור. אם לכם יש פתרון שלא פוגע בחוק הפיקוח על המחירים, או לא פוגע בכל הדברים שהם מאוד – ואני מבינה שהם חשובים, אז תציעו פתרון. יש פה בעיה, ואנחנו צריכים פתרון. אם אתם יודעים ליצור את הפתרון שלכם - - -

רחל, אני כבר לא מציע פתרון. אני הבנתי למה הם מתכוונים. אני מכיר את שפת האוצר אחרי הרבה שנים. הם אנשים מאוד רציניים. אל תיקחו אותם בקלות.

אני רוצה להגיד משהו, אדוני, אם אפשר.

גם המשפטים. גם המשפטים.

אני באמצע הדיבור. עם כל הכבוד, משרד המשפטים לא מחוקק פה את החוק. הם חוזרים למשרד והם אומרים לממונים עליהם השארנו פתח שבעתיד ה-14.5% האלה יעלו. השארנו פתח. אם הם לא אומרים את זה, אז הם עושים טעות, בגלל שזה מה שהם צריכים להגיד. אבל אני חייב להגיע לפשרה בגלל שאני רוצה לחוקק את החוק הזה היום. יש דבר אחד שסעיף 5 מדליק אור ענק לגבי העניין הזה. אני מציע להוריד אותו, הוא הציע להוריד אותו, זאת פשרה. נוריד אותו. סעיף 6, אין תקנות. סעיף 6, אין תקנות לחוק הזה. החוק הזה עומד לעצמו. השר דרעי דרש וקיבל. זה חוק ולא מביאים עליו תקנות עכשיו.

אבל אדוני, אין אפשרות כזאת.

אתה לא יכול, אני באמצע הדיבור, עם כל הכבוד. אז אמרתי שבחים על משרד המשפטים, זה לא אומר שאני מתקפל בפני המשרד. ואז צריך לקבוע רק מי השרים שמופקדים על החוק הזה. השרים שמופקדים על החוק הזה, זה מה שיהיה כתוב בסעיף 6, זה שר האוצר ושר התחבורה. אלה השרים שנמצאים בצו הפיקוח. אין תקנות לחוק הזה. החוק הזה מסתיים ולא דנים בו יותר. זה הדבר הנוסף. והדבר הכי חשוב, עכשיו, אחרי שאני התקפלתי בפניכם, ואני מכופף את ראשי, אני אומר בסדר, זה הולך לצו הפיקוח, שני השרים. זה הולך לוועדת מחירים והולך לכל הדברים. אני קובע שבתוך שבוע כל התהליך הזה נגמר בחוק.

בסדר גמור.

אדוני, ואני בכל זאת רוצה להציע פה הצעה. זה נכון שצו המחירים לא צריך אישור של ועדת הכספים. אבל בגלל שזה חוק מיוחד וכל שינוי בחוק הזה יהיה באישור ועדת הכספים, אני חושב שזה נכון - - -

כן, אבל אני לא רוצה שהחוק הזה ישתנה. שישנו אותו לא בתקנות.

לא בכל פעם שמשתנה המחיר. בנושא הזה של מחירי התחבורה הציבורית, שיבוא לאישור ועדת הכספים.

בנושאים של התחבורה הציבורית – הרי הם לא הלכו בדרך המלך. הם לא הלכו לוועדת המחירים. הם היו יכולים ללכת לוועדת המחירים לעדכן. הגיע חוק. לכן אני אומר שבמקרה הזה, כדי להגן על 14.5% האלה לנצח, יש צורך באישור ועדת הכספים. אדוני, זו לא תהיה טעות, זו תהיה מצווה.

עכשיו אני רוצה להגיד לך – ואני מבקש, אל תתערבו, עכשיו זה חברי הכנסת, זה מעל הממשלה. אני אומר לך, המטרה שלנו, של הוועדה, היא לסגור את העניין, לא לדון בו יותר. ואז אנחנו מורידים את סעיף 5, אנחנו מורידים את סעיף 6 עם תקנות. אין דברים שעכשיו מגיעים, וקובעים את התאריך. בתוך שבוע ימים נגמר העניין. כתוב בחוק. בתוך שבוע ימים התעריפים מוזלים ב-14.5%, ובזה תם העניין. אם אתה אומר – ואני הייתי שמח על זה – שהתעריפים האלה, שנגמרים בעוד שבוע, עם 14.5% פחות, אם זה צריך לבוא לוועדת הכספים, אנחנו מתחילים מלחמת עולם גם עם משרד התחבורה, גם עם משרד האוצר. אנחנו מנהלים עכשיו מלחמה, שלפי דעתי, היא לא תועיל עכשיו שום דבר בגלל שאתה גדרת את הכול בתוך שבוע, הכול יופחת ב-14.5%.

אני מקבל את עמדתך, אני רק שואל אותך, אדוני - -

אין לנו דרך אחרת, זו פשרה.

- - לשיטתך, בעוד שנה וחצי תהיה ממשלה אחרת, רעה יותר, וחלילה, יהיה מחסור תקציבי.

תצטרכו לשנות את החוק.

לא. הם יבואו לוועדת המחירים ויגידו הנסיבות מחייבות אותנו להעלות - - -

אבל החוק קובע 14.5%.

לא, הם לא יגידו שזה נוגע - - -

לא תועיל לזה שום דבר. לא תועיל לזה שום דבר. אם תהיה ממשלה רעה יותר, גם תהיה ועדת כספים רעה יותר. זה לא ישנה. במהות זה לא משנה. אני מציע לנסח בהתאם לרוח הדברים שדיברנו. משרד התחבורה, לא נגענו בו. משרד התחבורה, אתם תצטרכו לנסח את זה.

אני רוצה להבין את ההחלטות. בסעיף 6 יהיה כתוב השרים, דהיינו שר האוצר ושר התחבורה יהיו ממונים על ביצוע החוק.

שר האוצר ושר התחבורה יהיו הממונים על ביצוע חוק זה. סעיף 5 יורד.

נמחק?

כן. בסעיף 2 צריך לקבוע תאריך. שבוע ימים.

השרים יעדכנו בתוך שבעה ימים מיום חקיקת החוק, או הרשומות, או ש - - -

כן, שבתוך שבעה ימים ייגמר כל התהליך – ועדת מחירים, ועדת פיקוח.

שזה יהיה בהתאם לחוק הפיקוח.

תקבע תאריך.

שבוע ימים זה עד תאריך. אמרתי.

עד יום.

אמרתי, שבוע ימים. שבוע ימים. היות ולא למדתי משפטים, אתם תכתבו את התאריך. שבוע ימים. מה זה בעוד שבוע ימים בתאריך העברי?

עד י"ד בשבט.

בסדר. עד תאריך. או ה-25 בינואר.

עד י"ד בשבט.

י"ד בשבט.

אני חושב שמפעילי התחבורה הציבורית יצטרכו קצת יותר זמן כדי לעדכן את מערכות המידע שלהם. אני חושב שבתוך שבוע זה מאוד מאוד גבולי להכניס את זה לייצור.

אני מצטרף לדברים. אנחנו נצטרך לפחות חודש ימים כדי - - -

חודש ימים?

תעבדו בשתי משמרות.

14.5% פחות. המשמעות שלא מורידים את זה יותר. לא נוגעים בזה יותר.

כמה עולה לעם ישראל התרגיל הזה?

650 מיליון. זה לא תרגיל.

זה לא תרגיל, זו הפחתה שמגיעה לאזרחים.

תרגיל זו לא מילה שלילית.

נחסוך 650 מיליון שקל, והיא עולה 650 מיליון שקל. אנחנו מעבירים מהתקציב לכיס של האזרחים 650 מיליון שקל בשנה.

איפה זה מתוקצב? מהתחבורה?

זה מתוקצב בבסיס התקציב. - - - ההסכמים הקואליציוניים. זה יועבר לתקציב התחבורה כי לא היה ברור בתחילה אם זה יהיה בתחבורה או במים, אבל זה יועבר.

מים – תשמור את זה למשהו אחר. תיכף נדבר על המים. אבל זה בתחבורה. מסר, זה נכון לומר שאיפה שיש יותר אוטובוסים, שם יש יותר תקציב? איפה שיש פחות תחבורה ציבורית, זה פחות. יש מקומות שזה פחות.

זה לפי השימוש.

מה זה משפיע עליך? על המוניות?

זה משפיע עלינו מאוד. אנחנו לא בתוך הסובסידיה. אנחנו לא מקבלים חמישה מיליארד וחצי ולא 650 מיליון. אנחנו מסיעים את האנשים על חשבון הכיס שלנו הפרטי. גם ככה אנחנו עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה, ולא מקבלים - - - בסופו של דבר, מה קורה? לנו אין סבסוד.

הם מתלוננים על זה שלא עוזרים להם.

אין לנו שום סבסוד ואנחנו נותנים את כל כולנו לענף התחבורה. פעם אנחנו תחבורה ציבורית, פעם אנחנו לא תחבורה ציבורית. לפי השיגעון של כל אחד ואחד. ואני אשים לזה סוף, נגמר הסיפור. אני יכול להשמיע פה את הקלטת שהשר שלך מאשר שאנחנו תחבורה ציבורית, ואתם לא עובדים לפי זה.

רבותי, אנחנו מסכמים את הדיון. אפשר לשבת?

בדקתי את הסוגיה שנוגעת למחיקת סעיף 6. גם אם יישאר הנוסח שקובע שהשרים אמונים על ביצוע החוק, ולפי חוק יסוד: הממשלה הם יהיו רשאים להתקין תקנות – לכן אפשר לדעתי פשוט למחוק את הסעיף. זה אומנם לא מקובל בחקיקה, אבל ניתן לעשות את זה.

זאת עמדתך?

ניתן למחוק את זה.

זה בדיוק מה שאמרתי. זה בדיוק. מה שניסיתי להגיד.

כל הכבוד למשרד המשפטים.

אני מבקש להצביע על החוק.

אפשר להוסיף משהו לפני לפרוטוקול? אנחנו מסכימים לכל מה שהצעת, וגם להורדה של סעיף 5. אני רק רוצה להצהיר לפרוטוקול שעמדתנו כעמדת משרד המשפטים שהושמעה קודם, שגם אם מורידים את הסעיף הזה, היות והצווים הם בהתאם לחוק הפיקוח, יהיה אפשר להעלות או להוריד את התעריפים בהמשך.

אז אני גם מצהיר לפרוטוקול שעל-פי מה שהיה בחקיקת החוק הזה, לא נוגעים ב-14.5%, בהפחתה של 14.5% בשום סיטואציה, אלא אם כן מדובר על דברים שלא פוגעים ב-14.5%.

ההפחתה תהיה בתוך שבוע. שינויים אחרים יהיו בתוך שבוע.

מה התאריך העברי בעוד שבוע? י"ד בשבט. ומה הלועזי? 25.

כבוד היושב-ראש, אני רוצה לחדד. אנחנו מקבלים את הצעת הפשרה. אני רק רוצה לחדד שוב. אנחנו מורידים את ה-14.5% בתוך שבוע, י"ד בשבט. אנחנו ממשיכים לפעול תחת חוק הפיקוח כמו שפעלנו. ככל שיהיו דברים, הם לא יהיו רלוונטיים אחרי ה - - -

אולי מספיק כבר? היא אמרה את זה. עם כל הכבוד, אתם לא תפגעו ב-14.5%. זה שאתם ממשיכים לעבוד, אני יודע שאתם ממשיכים לעבוד. לפעמים אתם עושים דברים טובים, לפעמים אתם עושים דברים פחות טובים.

אנחנו רק אומרים שתיתכן פגיעה - - -

לכן ההטבה – יכול להיות שירד - - -

החיים נמשכים כמות שהם. החלטת הוועדה בחקיקת החוק הזה היא שלא תהיה פגיעה ב-14.5%. מי בעד אישור הצעת חוק תעריפי התחבורה הציבורית, התשע"ו-2016 – ירים את ידו. עם כל השינויים שקבענו אותם והקראנו. מי נגד? אין מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד אישור הצעת החוק – 6

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק תעריפי התחבורה הציבורית, התשע"ו-2016 נתקבלה.

הצעת החוק אושרה.

רק רגע, הנוסח של סעיף 4, צריך לקרוא אותו. תקראו אותו שוב.

אבל היא הקריאה אותו. היא הקריאה. זה עולה היום. אני התחייבתי על היום. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.