הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 29

מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול

יום שלישי, ל' בשבט התשע"ו (09 בפברואר 2016), שעה 10:00

הסדרת נושא רישיונות נהיגה למטופלים בקנאביס רפואי- מעקב מיום 19.10.15

חברי הוועדה: תמר זנדברג – היו"ר

יגאל גואטה

דב חנין

חנן אהרון - סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה

חוה ראובני - עורכת דין, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד התחבורה

עמי רוטמן - יועץ משפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אתי כהנא - עורכת דין, ראש אגף אכיפה, המשרד לביטחון פנים

ניצב ירון בארי - ראש אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק סיגל כהן אברמוביץ - עורכת דין, רמ"ד תביעות אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ שרית פיליפסון - רמ"ח תביעות באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

ידידיה סבג - ראש מת"ן, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק סימונה זילבר - עורכת דין, ראש תחום יעוץ וחקיקה באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

פק"ד רוית הופמן - עורכת דין, תובעת באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

דרור וגשל - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יובל לנדשפט - מנהל היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי), משרד הבריאות

ד"ר מיכאל דור - יועץ רפואי ראשי ליק"ר (היחידה לקנאביס רפואי), משרד הבריאות

שרונה עבר-הדני - עורכת דין, לשכה משפטית, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול

דוד פפו - יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל

אמיר ניצן - מנכ"ל, הסתדרות הרוקחים

ד"ר רז דקל - מנהל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד)

פרופ' שלמה אלמוג - חוקר בכיר, המרכז לטוקסיקולוגיה - תל השומר

יחזקאל בן זימרה - ראש תחום התמכרויות, עיריית ראשון לציון

דנה בר-און - דוברת עמותת הקנבוס הרפואי בישראל

יניב פרץ - עורך דין, בעל משרד עורכי דין, פעיל חברתי, מטופל בקנביס רפואי

משה בר - עיתונאי, "תנו יד לחירש ונכים למען נכים"

דן קדרון - עיתונאי, "תנו יד לחירש ונכים למען נכים"

ד"ר רזיאל רונן - פעיל בעמותה, ישראל אומרת לא לסמים

מוריס פרג' - פעיל בעמותה, ישראל אומרת לא לסמים

ד"ר יעקב וקסמן - אזרח פרטי, מגדל נבטים אורגנים

אריאל סלומון - אזרח פרטי

טלי חץ - עורכת דין, אזרח פרטי ובעלת עניין אישי בנושא

אוריאנה אלמסי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

בת שבע פנחסוב

ר.כ., חבר המתרגמים

הסדרת נושא רישיונות נהיגה למטופלים בקנאביס רפואי- מעקב מיום 19.10.15

שלום לכולם, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הסמים והאלכוהול של הכנסת. אנחנו בעצם בדיון המשך. הוועדה התכנסה לפני מספר שבועות בנושא רישיונות נהיגה, או נקרא לזה הקשר בין רישיון קנאביס רפואי ורישיון נהיגה.

למעשה, במשך מספר שנים נוצר מצב שבו היותו של הקנאביס סם מסוכן, למעשה אסר על שימוש בו בנהיגה. לפני כמה שנים יצא מטעם משרד התחבורה מכתב שש השעות המפורסם ולאחר מכן הוא בעצם איבד את תוקפו והוכחש, ועכשיו נשאלת השאלה איפה אנחנו עומדים מבחינת היכולת או אי היכולת לנהוג ולהחזיק או לאבד את רישיון הנהיגה למטופלי הקנאביס הרפואי.

אני מחזיקה בידי מכתב מאת המרב"ד – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מינואר השנה, מלפני שלושה שבועות בערך, משהו כזה, שבעצם מסדיר, מארגן, מתאר את המציאות של שימוש בקנאביס למטרות רפואיות וכשירות רפואית לנהיגה. מי רוצה להציג בפנינו את המצב? משרד הבריאות? יש כאן מישהו מהמרב"ד?

כן, בעוונותיי.

בבקשה אדוני, סליחה. פשוט אנחנו ועדה משפחתית, את רוב הנוכחים אני כבר מכירה. שמך בבקשה לפרוטוקול.

שמי רז דקל ואני מזה שלושה ומשהו חודשים מנהל המרב"ד.

אה, ברוך הבא. הזדמנות לברך אותך.

חן, חן. המרב"ד, כפי שכולם יודעים, הוא הרופא המוסמך לפי פקודת התעבורה. זאת אומרת אנחנו יועצים למשרד התחבורה, לרשות הרישוי, בשאלה של כושרם הרפואי של אנשים לנהוג. זה מקור כוחנו, זו סמכותנו המקצועית.

המרב"ד התלבט בסוגיה הזו זמן לא קצר לפני שהגעתי לתפקיד וככל שנראים ממצאים כרגע, מה שהמכתב הזה עושה הוא לא מייצר מציאות חדשה, הוא פשוט מתעד בכתב מציאות קיימת.

בגדול, כל עוד אנחנו נמצאים במציאות החוקית הקיימת היום בישראל, שהיא מציאות שלמרב"ד אין נגיעה בה או אין השפעה במצב החוקי שאומר שהקנאביס נמצא בפקודת הסמים המסוכנים ואסור לנהוג כשאתה נמצא תחת הטיפול בקנאביס; ואנחנו יודעים שכרגע שאלה של מינון של קנאביס והקורלציה של הנהיגה נמצאת בסימן שאלה מהבחינה המדעית שלה, זאת אומרת ברור לחלוטין שיש כמויות מסוימות או מינונים מסוימים של קנאביס שאינם מתיישבים עם נהיגה, אבל לתת את נקודת החיתוך, נקודת החיתוך היא עדיין לא חד משמעית, יש דעות לכאן ולכאן.

ככל שהמצב הזה נמצא כרגע, ההחלטה הייתה שהמרב"ד, כל עוד לא נקבע סף כזה, לא בודק את האנשים עקב השימוש בקנאביס. רוצה לומר, שאם נשאלת השאלה האם יש לאדם כושר לנהיגה, אנשים שמטופלים בקנאביס רפואי הינם כמו כל אחד מהאנשים האחרים והם נבדקים בגין בעיותיהם הרפואיות. רוצה לומר שאם בגלל שאין יכולות ההתוויה היחידה להפניה למרב"ד היא עצם השימוש בקנאביס, אין מה להפנות את האנשים של המרב"ד, כי אין למרב"ד שום דבר של טעם לומר להם, בטח לא במציאות החוקית של Zero Tolerance .

היה ולאדם יש בעיות רפואיות נוספות, שזה אגב המצב השכיח, כי רוב האנשים שמקבלים קנאביס רפואי לא מקבלים אותו בלי סיבה רפואית של ממש, האנשים ייבדקו לפי הסיבה הרפואית שבעטייה נשלחו למרב"ד - קריטריונים זהים לחלוטין לכל שאר האוכלוסייה - ויקבלו הערכה של כושרם לנהוג, כאשר אנחנו מזכירים להם, לא יותר מזה, ש-דעו לכם חברים שללא כל קשר לקביעה שניתנה לכם כאן על ידינו במרב"ד - קביעה רפואית לגבי כושרם לנהוג – דעו לכם שלפי המצב החוקי הקיים כיום במדינת ישראל, תחת טיפול בקנאביס הנהיגה הינה אסורה.

ובזה אנחנו לצורך העניין, כדי שחלילה לא ייווצר המצב שאנחנו מבלי רצון מבלי משים הטענו את הנבדקים אצלנו והם קיבלו מהמרב"ד מסמך שבו כתוב – אין לך מניעה רפואית לנהיגה, אבל אין לו מניעה רפואית על בעיותיו הרפואיות. אנחנו לא מבטלים כמובן את תוקפו של החוק, שאומר שכרגע אסור לנהוג תחת טיפול בחומר הזה.

ברור.

אז זו הסיבה לאזהרה.

אבל מבחינתכם עצם מתן הרישיון לקנאביס רפואי, אינו מהווה עילה לפסילת רישיון נהיגה, לזימון לפסילת כושר או בעצם סמכותכם היא קביעת כושר נהיגה תחת מצב רפואי.

אני אקביל את זה למצב דומה. קחי למשל מצב הרבה יותר קל וגם הרבה יותר מוסדר, שזה עניין של נהיגה תחת השפעת אלכוהול למשל. שוב, חומר כימי שיש לו השפעה במינונים מסוימים על כושר הנהיגה. אם למשל מגיע אדם למרב"ד ויש לו היסטוריה של אלכוהוליזם מוכח רפואית וגיליון תעבורתי מתאים וכו' וכו', אנחנו מתייחסים לעניין הזה בהתאמה. אבל עצם זה שהאדם היה לו לצורך העניין איזה שהוא אירוע שבו הוא לקח אלכוהול, זה לא אינדיקציה לזמן אותו למרב"ד.

עכשיו, מקרה של אלכוהול הוא קל הרבה יותר, מכיוון שכאן יש קביעה חוקית ויש סף חוקי. בתחום הזה שוב, אנחנו כאנשי מדע, אם היה לנו סף כזה, היינו יכולים לתת המלצות יותר טובות מן הצד המדעי, רק שהמלצות כאלה למרבה הצער עדיין אינן מן הנמצא. אז אנחנו עושים כמיטב יכולתנו כיועצים הרפואיים/מדעיים של כל המערכת, ונכון לכרגע אנחנו בודקים את האיש ולא בודקים את התרופות שהאיש נוטל. אין לנו גם דרך לעשות את זה.

אוקיי. תודה רבה. דנה בר-און, תציגי את שמך ואת תפקידך לפרוטוקול בבקשה.

דנה בר-און, אני דוברת עמותת הקנאביס הרפואי בישראל. קודם כל אני רוצה לומר ד"ר לד"ר דקל. יצא לי לשוחח איתו פעם אחת בעבר, נעם לי מאד, והעמדה שהמרב"ד מציג כאן היא בהחלט עמדה שמתחשבת בעובדה שמדובר באנשים שחולים ושאין למחלתם דבר וחצי דבר עם כל-. וכל הדבר הזה שאומר שבגלל שהם מטופלים בקנאביס רפואי, יש בכלל להתייחס לזה בנפרד, אני מעריכה מאד את העובדה שציינת שאין להתייחס לזה בנפרד.

יחד עם זאת ואני חושבת שגם אתה מודע לכך, שהפתרון הקיים כרגע הוא לא באמת פתרון והמצב בשטח מבחינת המטופל הוא למעשה כלא מבלי שמגדירים זאת כך. כי כמו שאמר ד"ר דקל, למעשה נאמר למטופל במפורש – אסור לך לנהוג. כל עוד אתה מטופל בקנאביס, בכל עת שאתה עולה מאחורי ההגה – לך אסור לעשות את זה. אתה עושה עבירה.

המשמעות של זה היא שמטופל בקנאביס רפואי לא יכול לעלות על ההגה, ואם הוא עושה כן הוא עובר על החוק. אני יכולה לומר שכרגע אני נחשפת ללא מעט מקרים של מטופלים שנעצרו לבדיקת רישיונות שגרתית לחלוטין. לא הייתה עילה כלשהי, אבל מכיוון שהסתבר לשוטר שהמטופל שנעצר על ידו כביכול מטופל בקנאביס - - -

איך נודע לו?

נודע לו כי הוא ראה רישיון, נודע לו כי הוא בדק בחפציו של המטופל והייתה שם תרופה לצורך שעות קדימה.

זאת אומרת עשו חיפוש כדי לדעת את זה.

לצורך העניין, ביקש את התעודות ובתעודת הזהות של מטופל יש רישיון של טיפול בקנאביס. עלינו לתת את זה בכל עת, כמו שנושאים רישיון נהיגה וכמו שנושאים תעודת זהות או כל דבר אחר. אז מספיק שהשוטר חיפש בתעודתו וראה שיש לו רישיון לטיפול בקנאביס, שאל או חיפש בתיקו או משהו, מתוקף איזה שהוא-, ראה שיש תרופה. נוצר מצב שמטופלים נעצרים בלי סיבה, פשוט כי יש עכשיו מצב שידוע שהם כרגע עם קנאביס בדם.

מה, עוצרים אותו על המקום?

כן.

אוקיי. אז רגע - - -

שנייה. אני אתן דוגמא קונקרטית. יש לי כרגע מטופל שהוא עובר כרגע משפט, הוא נשפט על נהיגה בשכרות, הוא נעצר לבדיקת רישיונות שגרתית, בכליו נמצאו תרופתו, הנה כך הוא נעצר. נבדק בדיקת שתן. כמובן שיימצא לו קנאביס בשתן, כי הוא מטופל בקנאביס, והוא כעת נשפט על נהיגה בשכרות, למרות שהוא לא נעצר מראש על שום עבירת תנועה.

אוקיי.

אז נוסיף לכך את ענייני הביטוח. הביטוח לא יכסה אותך מראש אם אתה מטופל בקנאביס. הוא לא יחתים אותך ביטוח, הוא לא יכסה אותך אם הוא יגלה בדיעבד שחתמת ביטוח בלי לומר שאתה מטופל בקנאביס. נוצר כאן מצב שמטופלים בקנאביס הם עבריינים מעצם זה שהם עולים להגה, למרות שהמרב"ד מכיר בכך שעד מינון מסוים של טיפול, לא צריכה להיות לבעיה ולמרות שהם לא עשו שום עבירה.

אוקיי. סליחה רגע, אפשר לשמור על שתק בחדר בבקשה?

אני לא חושב שרז אמר דבר כזה.

רגע, יובל, רק שנייה.

מתעסקים עם עובדות. רז לא אמר דבר כזה.

רק שנייה, כל אחד ברשות הדיבור שלו יגיד את העובדות.

ונדגיש גם עוד דבר אחד אחרון, זה עלה כאן בוועדה שלך כבר פעם או פעמיים למיטב זיכרוני. העובדה שכרגע בכבישי ישראל נוהגים רבים שנוטלים משככי כאבים קשים הרבה יותר מקנאביס, ממכרים, מטשטשי תודעה. תתקן אותי יושבת הראש, אני לא זוכרת שעשינו דיון ספציפי בענייני נהיגה של נוטלי משככי כאבים מסוגי אופיאטיים קשים. לא עלה בכך הצורך, המרב"ד לא פנה אליהם.

עשינו דווקא.

לא, עשינו בענייני התפוצה ומה שאני מתכוונת לומר הוא ש - - -

לא, לא, לא, זה אותו דיון על רישיונות נהיגה.

אוקיי, הנקודה היא שאין מרדף או איזה שהוא עיסוק כרגע קונקרטי, על למעלה ממיליון אזרחים במדינת ישראל שנוטלים משככי כאבים קשים לא פחות ואם לא יותר מקנאביס.

אוקיי, תודה. נשמע את משטרת ישראל.

אם אפשר לשמוע קודם את משרד הבריאות, זה יהיה לנו יותר נוח.

בבקשה. משרד הבריאות, יובל. רגע, הצטרף אלינו חבר כנסת חדש בכנסת וגם בוועדה, חבר הכנסת גואטה. ברוך הבא. בבקשה.

אני פשוט עכשיו בשלבי למידה ומה שאני רוצה לדעת זה באמת, אנחנו רואים תרופות ומרשמים למכביר שכתוב שם שמי שנוטל את התרופה הזאת אסור לו לנהוג בשום פנים ואופן. אז במה זה שונה? רק פשוט להבין במה זה שונה זה מזה ושפשוט את זה אי אפשר לאכוף, כי לא יודעים אם הוא נוטל את הכדור הזה או לא. זו השאלה.

שאלה צודקת לחלוטין.

אוקיי, רגע, אז אולי מרב"ד יענו רגע מבחינה רפואית, מהזווית שלך, אחר כך משרד הבריאות, אחר כך משטרת ישראל.

אז אני אענה ואומר ראשית, אין שום הבדל יסודי מבחינתנו, וכשם שאנחנו לא בודקים במרב"ד אנשים שהאינדיקציה היחידה שלהם היא נטילת קנאביס, כך אנחנו גם לא בודקים במרב"ד אנשים שהאינדיקציה היחידה שלהם היא נטילת אופיאטים. אנחנו בודקים את כושרם הרפואי של האנשים לנהוג לפי בעייתם הרפואית שבעטיה נרשם להם מרשם לאופיאטיים, שבעטיה נרשם להם קנאביס. כאן אין שום הטיה לכאן או לכאן. זאת אומרת אין שום יחס שונה בין קנאביס לבין כל טיפול אחר שהאנשים הללו נוטלים. אנחנו לא בודקים את הטיפול, אנחנו בודקים את הפרט.

עכשיו מה שצריך לומר, זה שיש כאן מצב שיש בו מבחינה מדעית, ושוב, אני לא רוצה לפלוש לתחום של יובל, שאני מניח שהוא איש מקצוע הרבה יותר מעמיק ממני בתחומים הרפואיים, אבל יש שאלות רבות מאד שנוגעות למסלול מהתרופה כמו שהיא נרשמה ועד למינונים שלה כאשר הם מגיעים למערכת העצבים וההשפעות שהיא נותנת על אנשים שונים, שהם תלויים במאפיינים של החומר בעצמו, כי זה חומר טבע וזה לא תרופה וזה נובע מדרך הנטילה שלה וזה נובע מהמינון וזה נובע ממה שהתרופה הזאת עוברת בגוף וזה נובע מתגובות שיש או אין בין הקנאביס או בין התרופה לבין דברים שהאיש נוטל.

זה נובע מאפקט של הסתגלות והתרגלות של הגוף לתרופה ורשימה שלמה של גורמים שכל אחד מהם יכול לעשות אפקט מסוים והסך הכל של כל האפקטים הללו, עלול בוא נגיד לתת מגוון רחב מאד בתוך האוכלוסייה. ולכן - - -

ואתם בוחנים את זה.

לא, אני אומר. אנחנו כרגע לצורך העניין, בוחנים את ההבחנות, את המצב הרפואי של הפרט. השאלה החוקית שאומרת את זה, מייתרת למעשה את התחום שלנו, כיוון שגם אם אני אומר לצורך העניין, אני כמרב"ד מחליט מתוקף החלטה כזו או אחרת, במצב החוקי הקיים כיום במדינת ישראל, שמבחינתי מתחת למשל לרמה X בדם, בסדר לנהוג. לא אמרתי את זה, כי אין לי את המידע, אבל נגיד שאמרתי.

אם אני קובע קביעה כזאת, האחת, קשה לי מאד לבדוק מתי הפרט הספציפי נמצא ברמות האלה יחסית לנטילת התרופה שלו, כי זה עניין מאד פרטי; והדבר השני שמאד קשה לי לעשות, קשה לי מאד להגיד בנסיבות האלה, מה קורה, זאת אומרת לנבא מה יהיה האפקט של צורת הנטילה של אותו הפרט וההתגלגלות שלה על הנהיגה. נכון לכרגע המידע הזה לא קיים אצלי.

ולכן, המצב החוקי היום שאומר מבחינתי המדינות היא מדיניות של Zero Tolerance, הופך את זה שגם לו הייתי קובע קביעה כזו שהייתה מבוססת מדעית, לא יכולתי לומר אני מפקיע את תוקפו של החוק ואני מחריג את החומר מפקודת הסמים המסוכנים במינון כזה או במינון אחר. לא הייתי מסוגל לעשות את זה. אני גם לא מתכוון לעשות את זה.

מה שמקשה עלי עוד יותר, שאני מגיע לכאן ואני מייצג כאן ידע מדעי בדוק ובעולם המדעי בכללותו אין כאן תשובה חד משמעית וברורה. הנושא הזה נמצא תחת בדיקה. היתרון שהוא גם החיסרון שלנו, ישראל כידוע לכל היושבים בחדר היא מהמובילים בעולם בתחום הזה של הטיפול בקנאביס רפואי, ובתור מדינה שהיא מובילה ואולי אפילו פורצת דרך, נגזר עלינו שאנחנו צריכים כנראה לייצר תקדימים ופחות להנות מתקדימים שמונחים על שולחננו.

בדיון הקודם הוצג בפנינו מצב בינלאומי שבו יש מדינות שבהן נקבע איזה שהוא רף, רף מבחינת אחוז בדם בדומה לאלכוהול. ועם זאת, מהזווית שלך, אני באמת חושבת שפחות אנחנו צריכים להיכנס לנושא הזה ויותר, כלומר, אתה בא לשפוט כשירות לנהיגה כן או לא, ולפי זה פסילת רישיון נהיגה או קביעה שאין עילה לפסילת רישיון נהיגה. אני כרגע עוד לא בשלב האכיפה, זה אנחנו תיכף נעבור למשטרה, אלא ברמה העקרונית.

ובעצם הבשורה ומבחינתנו זו בשורה שאתה מביא בפנינו היום, שמבחינת הטיפול הרפואי בקנאביס, דבר שמדינת ישראל דרך משרד הבריאות מתירה אותו, אין רבותא מבחינתכם, אין הבדל בין הטיפול הרפואי בקנאביס, האדם שמטופל טיפול רפואי בקנאביס לא מעמיד אותו במצב שונה מבחינת כשירות הנהיגה שלו לכל אזרח אחר שנוטל תרופה אחרת, או שנמצא במצב אחר, אלא מצבו הרפואי הפרטני כמו כל אזרח.

זו מבחינתנו בשורה. כלומר, זו מבחינתנו - - -

ויחד עם זאת המצב - - -

רק, שנייה, דנה.

זה לא שינוי במציאות הממשית של המרב"ד. זאת אומרת הוא זה עולה על הכתב אחרת, אבל - - -

מאה אחוז, בסדר גמור.

אני רוצה לומר גם עוד משהו, ברשותכם. הייתה שם - - -

על המרב"ד - - -

אני מדברת עם המרב"ד, בוודאי. החוק, כל חוקי מדינת ישראל, לרבות פקודת הסמים המסוכנים, חלים עלינו, אבל אין בכך כדי לקבוע כשירות או אי כשירות לנהיגה. אנחנו עכשיו מדברים על השאלה האם מטופל בקנאביס רפואי, דבר שמדינת ישראל מתירה אותו, הוא פסול קטגורית מלנהוג בגלל כשירות רפואית, תרופתית, מצב גופני כזה או אחר, והתשובה של המרבד היא לא. קטגורית לא. זה יכול להיות מצב פרטני, כמו שיכול להיות גם אדם שאינו מטופל בקנאביס רפואי.

אני מבקש לדייק. אני אומר, המרב"ד הוא מכון רפואי הוא איננו מכון משפטי.

מאה אחוז.

זאת אומרת אנחנו עושים בדיקה רפואית ואנחנו ממליצים כגורם רפואי. החוק היום במדינת ישראל אומר שאנשים כאלה אינם כשירים לנהוג, זה החוק במדינה. חוק שאני מה שנקרא כפוף אליו כמו כל אחד אחר.

ללא קשר למה הם נוטלים את הקנאביס, בין אם הם חולים ובין אם הם עבריינים.

נכון, נכון, אמת. ללא כל קשר, חד משמעית. מה שאני רק אומר ואת זה את אמרת ותיארת היטב, אני לא מחריג לא לטובה ולא לרעה את נתוני הקנאביס מול מטופלים בכל דבר אחר.

למשתמשי קנאביס ברישיון.

כן, נכון. יותר מזה אני רוצה לומר. היו מקרים מעטים, ששמעתי עליהם, למרבה המזל לא יצא לי לראות אותם, שבהם כחלק מהליך העבודה של המרב"ד, קרה שהסביר רופא המרב"ד לאדם שנוטל קנאביס רפואי ברישיון, אומר לו אדוני היקר, דע לך, מבחינתנו לפי מצבך הרפואי, אין מניעה שתנהג, זאת אומרת אנחנו לא נמליץ לרשות הרישוי לשלול או להתלות את רישיונך, אבל דע, חוקית אתה מבצע עבירה. מה שאגב נכון. הוא אמור, האיש שנוטל קנאביס אמור להיות מודע למציאות הזו, כי כאשר הוא מקבל את כל המסמכים הרלבנטיים לפקודת הקנאביס, זה מופיע בהם.

אבל מה שאתה עושה בעצם זה לפני עיוור לא תיתן מכשול.

אני לא.

אתה אומר לו מבחינתי אתה יכול לנהוג, כשהחוק אומר אתה לא יכול לנהוג. אז מה זה?

אמת, אמת, יפה.

אבל הוא יודע שהוא לא קיבל - - -

תודה רבה.

הוא מקבל מרשם כדי לקחת.

תודה רבה חבר הכנסת.

מה אנחנו, בת יענה?

מחילה, אני רוצה להמשיך. יפה מאד, מה שקרה במקרים מרובים, כשבאו אנשים והיו כמה מקרים כאלה, שבאו מהמרב"ד ואמרו אז תן לי בבקשה טופס לחתום שאני מוותר על הטיפול בקנאביס רפואי. וכאן אני אמרתי, בעיני, אני כאן חורג מגבולות סמכותי, כיוון שאני כמכון רפואי מטפל בבריאות תעבורתית ולא מטפל ברפואת כאב. אין לנו רופא כאב אצלנו, אנחנו לא מומחים בקנאביס רפואי, אין לנו את הידע לעשות את העניין הזה. ולכן העניין של הויתור על הקנאביס אצלו זה אקט לא נכון.

אתה קיבלת החלטה מנסיבותיך שלך ועשית את שיקול הדעת שלך ומחליט שאתה לא רוצה לקבל קנאביס רפואי, אין שום בעיה. תגיע למרפאה שאתה מטופל בה, תגיד שאתה רוצה או לא רוצה לעשות מה שאתה לא רוצה עם הקנאביס, תעשה את זה שם אבל לא כאן.

זאת אומרת, אנחנו מבחינתנו אנחנו כאן מייחדים את הטיפול לנקודה הספציפית שבה אנחנו מומחים ובה אנחנו יועצים והיא כשירות רפואית לנהיגה. וכאן, כמו שאמרנו, אנחנו בודקים את הכשירות של הפרט ולא של הטיפול התרופתי שהוא לוקח, ברמה כזו או ברמה כזו.

אוקיי, תודה. משרד הבריאות.

אנחנו נחלק את התרופה שלנו לשלושה. אני יובל. שרונה, היועצת המשפטית - - -

תוכל להציג את שמך המלא ותפקידך לטובת כל הנוכחים. אנחנו כבר מכירים.

שמי יובל לנדשפט ואני ראש היק"ר – הסוכנות הישראלית הממשלתית לקנאביס לשימוש רפואי, להלן יחידת הקנאביס הרפואי ובקצרה יק"ר.

בבקשה.

היות ואנחנו בדיון, ננסה לעשות לך את כברת הדרך ולכן אחלק את תשובתי לשלושה חלקים. היועצת המשפטית שלנו, שרונה, תשים קודם כל את המצב החוקי היום ותבהיר אותו, כי רז הכביר במילים מהצד הרפואי והעמקנו לפני שהיא תגיד.

פרופסור שלמה אלמוג, שהוא גם חבר הוועדה הבין משרדית לנושא השימוש בקנאבוס רפואי, סליחה, משקיף בוועדה - - -

חבר.

משקיף בוועדת ההיגוי הבין משרדית. ועדת ההיגוי, חברים בה משרדי ממשלה והוא משקיף בה, נמצא בכל דיוניה, ועל שלמה הוטל לרכז ועדת משנה, כדי לבדוק את המסד המדעי, לדעת באמת מבחינה מדעית אם קיים איזה שהוא סייג או אם אנחנו צריכים להיות ב- Zero Tolerance, הוא יציג את זה בסוף; ואני ברשותכם אסכם בשתי דקות את עמדתנו המשרדית.

למצב החוקי אני אסביר שהדברים הוצגו כבר פעם אחת בפני הוועדה, אבל מה שנקרא כבוד הוא לי להציג את זה בפני חבר כנסת חדש.

תודה וסליחה בפני אלה שצריכים לשמוע את זה פעמיים.

לא, לא, סליחה רגע, לא, לא, לא, חברים. הוועדה מקיימת דיון המשך, זה לא. אנחנו מקבלים בברכה והכל בסדר, רק שלא יהיה פה. הוועדה מבקשת לשמוע על כל חבריה, חדשים וותיקים כאחד. בבקשה.

אז שוב, הדברים הוצגו ואין קושי להציג אותם פעם נוספת. ברמה המשפטית נטו, וכאן יש ערבוב בין מונח של כשיר לרשאי, מונחים שונים לחלוטין, אבל יש ביניהם ממשק. ברמה המשפטית הצרה, פקודת התעבורה כפי שתוקנה לפי כמה שנים, קובעת עבירה של אחריות מוחלטת בסופו של דבר, של נהיגה בעת שימוש בסם מסוכן ולרבות בעת שתוצרי הפירוק של הסם נמצאים בגופו של אדם. זו עבירה.

השימוש בסם לא צריך להשפיע על הנהיגה. עצם הקיום של הסם בגופו של האדם יוצר את העבירה. זו העבירה שיצאה מלפני הבית הזה. זה חקיקה ראשית. בחקיקה ראשית זו העבירה שנקבעה. העבירה הזו קבעו לה סייג, כי ההנחה אמרה שיש סמים מסוכנים שמשמים ברבים, לכן החוק קבע ששר הבריאות רשאי לקבוע בתקנות תנאים בהם חרף הקיום כדין, כי שר הבריאות לא התעסק עם קיום שלא כדין, חרף הקיום כדין של החומר המוגדר כסם מסוכן בגופו של נוהג, אין מדובר בעבירה.

מתי נכון ששר הבריאות יאמר – למרות שאתה משתמש בסם מסוכן כדין, עדיין אתה כשיר, עדיין מותר לך לנהוג ולא לבצע עבירה; וכאן החיבור בין רשאי לכשיר. התשובה הברורה היא – במצבים בהם ברמת וודאות סבירה - כי לעולם לא תהיה לנו מאה אחוז - חרף קיומו של החומר בגופו של הנוהג, יש לנו רמת ודאות סבירה שהנוהג כשיר לנהיגה.

בהקשר של חומרים אחרים – גם את זה כבר ציינתי בדיון קודם – יש לנו דווקא משנה סדורה, ולמעשה אני מרגישה שעשיתי עוול מסוים שלא קיבלתי תקנות ביחס לחומרים האחרים שיש לנו שם משנה סדורה, בין לגבי כמות, בין לגבי תנאים, נדבר רק לצורך העניין על ריטלין. לצורך העניין, שימוש בריטלין בהתוויה, כלומר להפרעת קשב וריכוז לא רק שלא פוגעת בכשירות, למעשה להיפך, היא משפרת את הכשירות בנהיגה. אז אין שום סיבה לומר שמי שמשתמש בריטלין מבצע עבירה ואחד מהרכיבים של ריטלין לא יעזור, זה חומר שמופיע בתוספת לפקודה.

וכאמור, לטעמי, אני מודה כאן בפני הוועדה, אני גם צריכה לתת דין בפני ועדה אחרת, את התקנות ביחס לחומרים אחרים היינו צריכים לקדם מזמן כי יש שם משנה סדורה.

איפה אין לנו משנה סדורה? אין לנו משנה סדורה בתחומים מסוימים של חומרים ובכללם קנאביס או אולי בראשם קנאביס, ששם חרף בקשות חוזרות ונשנות לקבל את המשנה הרפואית הסדורה, באלה תנאים – איזה כמות, איזה מימון, איזה זמן – איזה שהוא ציר שאפשר לתרגם אותו לתקנות, מתי ברמת סבירות טובה, לא מאה אחוז, חרף השימוש האדם כשיר.

אני אשת משפטים. מכל הדיונים שהשתתפתי ועד כמה שהאוזן שלי הצליחה להבין את הדברים, ואני מודה שהתקשיתי, כי מתחילים לדבר לי על 50 ננו משהו למשהו, אוקיי? המסר שאני קיבלתי זה שכמעט, שבסופו של דבר אחת, די קשה לקבוע באלה תנאים; פעם שנייה, מה שכן אפשר לקבוע יוצר מצב שהרוב המוחלט נמצאים מעל הסף. כלומר, גם אם אני אתקן את התקנות, זה יפתור את הבעיה לאחוז קטן של המטופלים, אבל גם להם צריך לפתור את הבעיה. אבל לרוב המוחלט הנקבע מהנחות עבודה, זה החוק במדינת ישראל.

ולכן מנהל המרב"ד, ד"ר דקל, הדגיש. הוא בודק כשירות, הוא לא יכול להתיר את מה שאסור לפי החוק והוא לא רוצה להציב מכשול בפני עיוור. הוא לא רוצה שאדם שנבדק במרב"ד וקיבל תעודת בריא, יטעה לחשוב שמותר לו לנהוג חוקית. דווקא כדי לא לשים מכשול בפני עיוור, הוא נותן את האזהרה הזו.

אבל אם אסור לו מבחינה חוקית לנהוג ויש לו את הכשירות לעשות כן, אנחנו מדברים על מצב שבו אתם אומרים לבן אדם – בשביל לקבל תרופה, אנא שים את עצמך במעצר בית. מדובר באנשים שצריכים את היכולת שלהם לנהוג. אם אסור להם לעשות כן על פי חוק, בכל רגע שהם עולים להגה הם עוברים על החוק וזה לא משנה אם הם כשירים או לא.

אוקיי.

חברת הכנסת, בואו נעשה את זה מסודר. את השאלות אפשר יהיה לשאול בסוף. שרונה סקרה את המצב החוקי, אני אתמצת אותו – החוק היום אומר Zero Tolerance. כל עוד הקנאביס או תוצרי הפירוק של הקנאבינואידים נמצאים בגופו של אדם, אסור לו לנהוג, נקודה. זה החוק. יצא מפה, מבית המחוקקים.

החוק גם אומר שאסור לו בכלל להשתמש בחומר הזה.

רגע, רגע. זה המצב.

פקודת הסמים המסוכנים זה מה שהיא אומרת.

אנחנו מחפשים היום את אותה נקודת שינוי כדי לשנות אותה בתקנות, כמו שהסבירה שרונה, מה יהיה סף, ועל כך שלמה יוכל להרחיב. אז אני מעביר לו.

אוקיי.

אז אני שלמה אלמוג, אני מבית החולים תל השומר ועוסק הרבה מאד שנים בנושא הקנאביס בהקשר לנהיגה, ונתבקשתי על ידי הוועדה הבין משרדית, שאני משקיף בה, חשבתי שמינוי של מנכ"ל משרד הבריאות זה עושה את זה חבר, אבל אוקיי.

אז אני כתבתי איזו שהיא סקירה ספרותית על מצב המחקר והידע הרפואי הנכון להיום על הנושא הזה, ויש איזו שהיא ועדה שבה אנחנו דנים בנושאים הללו, מתוך תקווה שבסופו של דבר נגיע לאיזו שהיא המלצה, לפחות ברוב דעות, אם לא פה אחד, שנגיש אותה בעצם למשרד הבריאות ואחר כך לכנסת, ולשנות את הסטאטוס המשפטי הזה, המוזר, שקיים לגבי קנאביס.

אני אקדים ואני אומר שאנחנו מתעסקים בקנאביס רפואי, כי פשוט הבעיה קיימת בישראל, אבל בואו לא נשכח שזה מקרה פרטי לבעיה הרבה יותר רחבה, הרבה יותר גדולה, של בכלל האם אפשר לנהוג כאשר בן אדם מטופל בהשגחה רפואית ובמרשם רפואי, בכל מיני סמים שהם סמים מסוכנים על פי החוק. יש כאלה המון. יש המון כאלה תרופות שאנשים לוקחים, שהם מוגדרות כסמים מסוכנים ואולי הם לא מודעים מספיק לזה שאסור להם לנהוג ואם לא מכוסים אפילו בביטוח בנהיגה ובכל זאת. והמדינה אף פעם לא לקחה על עצמה את המשימה לפתור את הבעיה הזאת ובשביל ככה לעשות את זה יותר ברור – אף מדינה בעולם לא עשתה את זה.

יש תילי תילים של ספרות מקצועית רפואית בנושאים הללו, אבל אף מחוקק, בשום מדינה מערבית בעולם, לא לקח את המשימה הזאת והלך ואמר אוקיי, בואו נגדיר איזה שהן הגדרות שבהן אנחנו נתיר או לא נתיר, תלוי לגופו של עניין במה מדובר, בתרופות שהן תרופות שמוגדרות בפקודת הסמים המסוכנים, מה כן, מה לא, באיזה כמויות, לאיזה ספים נגיע וכו'. זה לא קיים.

אז לכן בואו נסתכל על הקנאביס הרפואי בתור מקרה פרטי לבעיה גדולה. במקרה מדברים על קנאביס רפואי, אבל באותה מידה יכולתי לדבר עם אורגני. אז זה לגבי ככה בראייה היותר רחבה.

עכשיו, כשהגענו לנושא של הקנאבוס הרפואי, מה שבעצם העולם עשה בעשר השנים האחרונות, הוא ניסה לבדוק האם יש אפשרות לקבוע איזה שהוא סף מסוים של נהיגה תחת השפעת הקנאבוס הרפואי, בלי שהנזק, בלי בעצם שייגרם איזה שהוא נזק לאדם עצמו ולחברה מסביבו.

בלי שייפגע כושר הנהיגה.

בלי שייפגע כושר הנהיגה, או פגיעה שהחברה - - -

או עם פגיעה מסוימת שהחברה מסוגלת לסבול.

מסוגלת לספוג.

כדי להקל על אותם מטופלים.

מה שהעולם עשה, העולם לקח את המקרה של אלכוהול, כי גם אלכוהול הוא חומר שהוא חומר משכר והוא חומר שפוגע בנהיגה וכו' וכו', ויש קונסנסוס בעולם שקובע שבואו ננסה לפתור את בעיית הקנאבוס הרפואי, או של כל הסמים למיניהם, הסמים המסוכנים שהם תרופות במרשם, בואו נפתור את זה דרך זה שאנחנו נבודד את האוכלוסייה של החולים המטופלים בתרופה הזאת כדין, ואנחנו נחריג אותה מה- Zero Tolerance, וניתן להם איזו שהוא סף שבעצם גורם לסיכון לנהיגה לא גדול יותר מאשר מה שקיים היום בעולם לגבי האלכוהול. זה מה שהעולם קבע.

הרי גם אלכוהול גורם לפגיעה בנהיגה ברמות שאנחנו לוקחים. אז זה בעצם מה שנקבע. אז אותו 50 מיליגרם אחוז לגבי אלכוהול בדם שיש לנו בחוק, אז אמרו אוקיי, זה גורם לסיכון של X אחוזים ברמת הסיכון, בואו נעשה לגבי כל אותם האנשים של קנאביס רפואי ואחרים, בואו נעשה לגביהם, ניקח סיכון מחושב בגודל שלקחנו לגבי האלכוהול, שזה הוכח כבר עשרות רבות של שנים בעולם. זה היה הרעיון.

אז לגבי קנאבוס רפואי, מה שיצא מכל העבודה הזאת, יש מאות מאמרים רפואיים על הנושא הזה, מאות. בסקירה שלי נדמה לי שלקחתי את ה-80 או את ה-90 המאמרים הכי חדשים שהיו בספרות, והשורה התחתונה היא שאפשר להגדיר איזו שהיא רמה של קנאביס בדם, שתהיה אקוויוולנטית מבחינת רמת הסיכון לזה של סף הנהיגה לאלכוהול, למותר לאלכוהול.

והרמה הזאת נקבעה כרמה שבין 5 ל-10 ננו גרם פר מיליליטר - - -

נקבעה איפה?

נקבעה בעולם בהרבה מאד מדינות. עכשיו, דבר אחד אני חושב שחשוב שאנחנו אולי נשנה קצת דיסקט. רוב האנשים שמדברים על זה אומרים תראו, הדעות הן חלוקות אם קנאביס כן, קנאביס לא וכו'. הדעות לא חלוקות, הדעות הן מאד ברורות. קנאביס גורם סיכון לתאונות דרכים, נקודה. יחד עם זאת, לגבי אוכלוסייה נתונה שצריך למצוא את האיזון העדין בין להמשיך לתת לו לקבל את התרופה הזאת כי הוא צריך אותה, לבין זה שהוא גורם סיכון לתאונת דרכים, אז בתוך האיזון הזה נמצא איזה שהוא סף מסוים שמאזן את זה.

ולכן יש נתונים, יש ספרות מקצועית והספרות המקצועית זה מה שהיא אומרת, והנתונים האלה זה לא איזה מאמר שמישהו כתב. זה ועדות קונסנסוס בין לאומיות של טובי המומחים בעולם, שהתכנסו במשך כמה פעמים, היו כמה ועדות כאלה במדינות שונות וקבעו את הדבר הזה. ולאור זאת, חלק ממדינות העולם, מדינות מערביות, התחילו לשנות את החוקים שלהם לגבי באופן ספציפי קנאביס (כשהם מתעלמים משאר הבעיה הגדולה); ולגבי קנאביס רפואי באו וקבעו איזה שהוא סף נתון. והסף הזה קיים. הוא קיים בכמה מדינות - - -

ברוב המדינות כיום - - - קנאביס רפואי הרף הזה לא - - -

עכשיו תכרוך את השניים אחד באחד ובואו נראה ונתייעץ גם עם הוועדה, כדי באמת לעשות פה משהו, כי גם אמר רז, ד"ר דקל וגם אמרה שרונה וגם פרופסור אלמוג, שאנחנו מנסים הרי למצוא פתרון לבעיה. אנחנו לא רוצים את אותם מטופלים שלנו, וישראל היא בחזית הקדמה העולמית בתחום הטיפול בקנאביס רפואי. ואנחנו באמת כפורצי דרך מחפשים נתיבים שמצד אחד ישפרו את איכות חייהם של אותם אלה שזקוקים לטיפול המיוחד הזה, ומצד שני לא יסכנו אחרים בין אם זה בדרך - - -

דרך אגב זה לא רק אחרים, זה גם את עצמם.

וגם את עצמם, כמובן. גם אחרים וגם את עצמם. וככה מסתכלים על זה מהמבט המאד מאד מדויק של המדע של הרפואה, כשבסופו של דבר החלטות חוקיות נקבעות על ידי הבית הזה ואנחנו מכבדים.

נכון להיום, אני חוזר, ההחלטה היא Zero Tolerance, אפס, ואנחנו מחפשים את אותו מדד. הצלחנו בעבודה גדולה מאד של פרופסור אלמוג ומחקר וגם יש דו"ח על זה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שבסופו של דבר אנחנו די מיושרים סביב קו שיכול להיות באמת שסף של 5 ננו גרם לדציליטר דם, פלזמה, שגם עליו יש מתנגדים לכאן ולכאן, וגם יש - - -

זה רף שאפילו משתמש חברתי לא עומד בו.

דנה, דנה.

בבקשה. אבל עכשיו בואו ניקח את זה לפרקטיקה. לקחנו את אותו נתון של 5 ויש באמת מדינות שלקחו עליהן את אותו נתון והלכו צעד קדימה ואמרו זה אצלנו, כמו אנגליה למשל, אם אינני טועה, או אוסטרליה. ואנחנו, ברגע שייקבע - - -

שם זה 2, באנגליה.

סליחה, באנגליה זה 2. ואנחנו בארץ בטרם התכוונו ל-5 אמרנו אוקיי, בואו נבדוק מה המשמעות במילים. הרי אני אגיד לכם 5 PPM, מה זה אומר למשתמש? המטופל רוצה לדעת – מותר לי לנהוג או אסור? מה זה אומר?

הכפלנו את זה בכמות הקאנביס פר הרישיונות, עשינו איזו שהיא אקסטרפולציה. אין לנו עדיין, היות ועדיין לא גמרנו את תכנית ההסדרה ועדיין מוצרי הקנאביס אותם אנחנו מתוכננים לייצר אינם, ובינתיים במה שמקבלים המטופלים זה בדרך כלל ריכוזים שאנחנו מקווים שבאמת אכן הם יודעים ולקחנו את זה כנתון – זה מה שהם מקבלים.

לקחנו את הממוצע של המטופלים בקנאביס, הורדנו את אותם מטופלים ילדים עד גיל 18 שלא נוהגים, הורדנו אותם מהסך הכל, הורדנו את אותם מטופלים מרותקים, פליאטיביים. חולים פליאטיביים שמקבלים, חולי סרטן קשים, הורדנו ונשארנו עם סך המטופלים.

ואני ארד לשורה התחתונה, וכשלקחנו את החלוקה, ראינו שאם ניקח את כמות הקנאביס המחולקת היום במדינת ישראל, ואנחנו ניתן פר כמות הרישיונות, יוצא שהחלק הארי של המטופלים שלנו, שאינם פליאטיביים או אינם ילדים – ורוב הסיכוי שיש להם – לקחנו את כל היתר, כי נניח שיש להם רישיונות נהיגה – נמצאים מעל הסף. כך שאם תתקבל ההחלטה שזה הוא הסף, אנחנו נהיה מתקדמים בעולם, וזו החלטתך.

תקבלו עכשיו החלטה, ילך לחקיקה, שרונה, המנכ"ל שלו יחווה את דעתו, יכול להיות שהם ירצו את הסף קצת להוריד, נמוך יותר, אז כמות גדולה יותר של מטופלים תהיה, אולי נגיע ל-90% מהם.

שלא יכולים - - -

סליחה, אני לא אומר אם יכולים או לא. נמצאים מעל הסף אני אומר.

נמצאים מעל הרף הזה.

נמצאים מעל הרף.

כולם - - -

רק רגע. ולפיכך, והנה, ואומר עורך הדין יניב - - -

משתמש - - - נמצא - - - 5 - - -

אומר גם עורך דין יניב - - -

משתמש חברתי שצרך - - -

דנה, דנה.

וגם דנה, כך שלמעשה עכשיו אני מתמצת. אם אנחנו לוקחים את מה שמקובל בחלק מהמדינות, עדיין כמו ששלמה אמר אנחנו פורצי דרך, לקבוע את בחוק ואנחנו נלך לשם ואנחנו נהיה עוד יותר מתקדמים מהמתקדמים שבמתקדמים שעוד קיבלו, רוב המטופלים נמצאים מעבר לסף הזה.

אם זאת תצא הבשורה, אנחנו כמובן נקיים אותה כמשרד, כשומרי חוק ונדווח על אותם שמות למרב"ד והם ייבדקו ובמידת האפשר יצטרכו להפקיד את רישיונותיהם, אם יוחלט, או שלא. אינני יודע.

סליחה, אפשר שאלה?

בבקשה.

איך זה קורה היום? אדם שמקבל אישור לקנאביס, זה כאילו לא עניין שלי, אבל בכל זאת אני שואל כי גם אזרח במדינה הזאת.

אזרח שמקבל אישור - - -

אזרח שמקבל אישור לקנאביס והיום בעצם אסור לו לנהוג, כי אנחנו ב- Zero Tolerance, בהנחה שהוא משתמש, יש איזה דיווח מכם למשרד הרישוי?

נכון להיום חובת המטפל - זה נקרא הודעת מטפל. כשרופא נותן למטופל מסוים חומר שהוא חושב שהוא מסוגל להשפיע על כשירותו או מצבו, חובת המטפל היא על הרופא הממליץ, הרופא שפוגש את המטופל. 12 ב'.

זה הרופא?

הרופא המטפל. הרופא המטפל מדווח למרב"ד ואז אותו אחד נבדק, בדיוק כמו שד"ר דקל אמר ונבדק. לא אנחנו. אנחנו יכולים דרך אגב, בלחיצת כפתור, ללחוץ ולהוציא את כל אלה שעומדים מעל הסף. אני בלחיצת כפתור. אנחנו לא עושים את זה.

למה?

כי בחוק אין לנו חובה.

המערכת המשפטית אסרה עלינו.

אין לנו חובה.

זה חוזר לפער בין כשיר לרשאי.

חובת הודעת המטפל היא על הרופא המטפל לא על היק"ר.

אוקיי, תודה. משטרת ישראל.

תראו, אני חייב להגיד שאני כמעט שואל למה אנחנו פה. אנחנו אוכפי החוק וכל חוק שייקבע בבית הזה אנחנו נאכוף אותו. ובכל זאת, וגם בתגובה למה שנאמר פה, אף אחד לא נעצר ולא נענש בטח על זה שהוא צורך קנאביס רפואי על בסיס תעודה. מי שבדמו נמצא שהוא השתמש בקנאביס ובכל זאת נהג בניגוד לחוק, אז הוא נמצא כנראה באיזה שהוא הליך משמעתי. אני מוכן לבדוק כל בקשה וגם כל מקרה שהוא קורה, אני מוכן שיפנו אלינו ויטפלו. האנשים האלה יקירים לליבנו כמו שהם יקרים לוועדה הזאת.

אני חושב שמה שנאמר פה זה משהו שהוא מאד מדאיג ואם אנחנו רוצים לעשות איזה שהוא תיקון, שאפשר לעשות אותי לדעתי מחר בבוקר, זה לאפשר או לא לאפשר, לחייב את מי שמספק את הקנאביס הרפואי אחרי כל הבדיקות, לעדכן וליידע את משרד הרישוי, כדי שמשרד הרישוי יידע מה לעשות או לא לעשות עם הרישיון.

אם נחויב – בלחיצת כפתור.

רק שנייה, לא, לא, לא. מה שאתה אומר יחייב את משרד הבריאות להקים מערכת שלמה. קנאביס רפואי זה פה הבעיה הקטנה. יש לנו תרופות אופיאטיות שמכילות חומרים שהם אסורים לפי פקודת הסמים המסוכנים, שהם אסורים לנהיגה לא בגלל רמה כזו או אחרת חוקית, שרירותית או לא שרירותית של חומר בדם, אלא בגלל כשירות אמיתית לנהיגה.

אם מדינת ישראל, מה שלא נראה לי שמתכוונת לעשות, אבל אם היא מתכוונת שכל חומר-. להיפך. בואו נעשה רף אחר. אם אנחנו רוצים לחסוך בחיים אדם, כמובן גם של נוטלי התרופות או החומרים אבל גם של הסביבה, אז ההבחנה שלנו צריכה להיות בין כשיר לנהיגה לבין מסכן בנהיגתו. זה תרופות רבות משככות כאבים - - -

דקסמול קולד לילה, כתוב עליו - - -

דקסמול קולד לילה.

כן.

כדורי שינה.

כדור שינה זה בוודאי, אבל זה כדור שינה זה לשינה. אבל דקסמול קולד לילה, זה כמעט כל מצונן לוקח וכתוב שם שזה מרדים.

הוא לוקח את זה בלילה ואז הוא ישן. זאת התקווה, שהוא לא נוהג בשלב שהוא לקח את הכדור הזה.

אה, זאת התקווה. גם התקווה - - -

עדיין, אם הוא יעשה תאונה והוא יהיה בהשפעה של כדור שינה, אז הוא גם יועמד לדין.

מישהו יוכל לבדוק שהוא בהשפעה של כדור דקסמול קולד?

רגע, רגע, ואם הוא ייעצר לבדיקת רישיונות שגרתית?

או.

ואם יימצא אצלו בתיק דקסמול קולד לילה, הוא ייעצר?

בדיוק.

רגע, לא, לא, רק שנייה.

אפשר לסיים?

כן, כן, כן.

נלקח לבדיקת שתן רק מי ש - - -

סליחה.

אם עסקנו בתקוות, אז לי הייתה תקווה שאם יש משהו שהוא נורא ברור והוא ידוע, אז בואו נטפל בו. זה החובה שלנו לדעתי, בסדר? קודם כל. יש לנו חובה אזרחית פה, בטח לנבחרי הציבור, אבל בסדר. אם אתם רוצים לחכות שקודם יטפלו בדקסמול קולד, זה גם בסדר.

אני רוצה להגיד עוד משפט אחד. המשטרה תעשה ותאכוף את החוקים הקיימים. נכון, זה אגב דוגמא, אנחנו ביום הצעדה למשטרה פה בכנסת היום - - -

זו הזדמנות לברך את נציגי המשטרה על הנוכחות בדיון הזה.

תודה רבה. אחת הבעיות זה שיש בעיות בחברה שלא יודעים בדיוק איך להשתמש בה, או סליחה, איך לפתור אותן וזה דברים שהם במחלוקת, אז כועסים על המשטרה. אני מציע לא לכעוס על השוטר המאד נחוש, שעשה בדיקת דם או שתן למי שהוא מצא בכליו תעודה ואני מעריך שהיו לו עוד סימנים שהוא ראה, ואם הוא מצא בגופו - - -

לא, רק שנייה.

רגע, והוא מצא בגופו - - -

רגע, רגע, שוטר לא עושה בדיקת דם או שתן.

קודם כל אנחנו לא כועסים על שום שוטרים.

צודק. קודם כל אנחנו לא כועסים על אף שוטר.

לא יודע מאיפה הבנת שכועסים.

דבר שני, שוטר קצה-.

הנה - - -

לא, לא. אנחנו לא כועסים על אף שוטר או שוטרת, זה דבר אחד. דבר שני, שוטר או שוטרת בעבודת השטח שלו, לא מבצע לא בדיקת דם ולא שתן. הוא בא במגע עם אזרחים, הוא עוצר לפי חשד סביר, יש כל מיני, הכל לפי החוק במדינת ישראל. אנחנו מדינה דמוקרטית שומרת חוק.

נשאלת השאלה והשאלה שאתה ענית עליה בתחילת דבריך, האם יש איזו שהיא מציאות שבה יש אכיפה דיפרנציאלית, מוגברת, מיוחדת, כלפי אוכלוסייה שמטופלת בטיפול רפואי לפי רישיון במדינת ישראל.

התשובה חד משמעית – האם יש מדיניות כזאת – היא שלילית.

אוקיי.

האם שוטר שכמו שאמרת חשד סביר, רואה גם התנהגות, רואה גם תעודה, לקח, עשה בדיקה ונמצא בדמו של אותו נהג שרידי שם ובגלל זה הוא עומד לדין, אני חושב שזה מה שאנחנו מצפים ממשטרת ישראל.

בכל מקרה כן, ברור.

רגע, רגע - - -

אני מתחייב אגב, ואני רוצה להגיד גם עוד משהו, שבשנייה שזה ישתנה אנחנו נאכוף עם האמצעים שיש לנו.

ברור. על פי המציאות הקיימת כיום, האם ידוע לכם מבחינה סטטיסטית, מבחינת המספרים, לא רק מבחינת המדיניות, האם יש איזו שהיא מציאות שבה מבין עברייני התנועה שעומדים למשפט או הליכים משפטיים - - -

היות ואין מדיניות, אני חושב שהתשובה הקודמת היא גם קשורה לתשובה. אין לנו מדיניות שאנחנו אוכפים במשתמשי קנאביס רפואי, ממש לא, אז אני יכול להגיד לך כמה נמצאו נוהגים תחת השפעת סמים. לצערי, היות ואין לנו כיום מכשור לבדוק את זה, אז זה אך ורק דרך בדיקות דם ובדיקות שתן, מה שגורם לקחת את המעט שוטרים שיש לנו ללוות מישהו למעבדה או לבית חולים. עסק סבוך ולכן אין לנו הרבה כאלה.

ואת זה אתם עושים רק במקרה של, אני מניחה - - -

במקרים חריגים.

לא, אבל מתי זה מגיע? זאת אומרת במקרים של תאונות או דברים מן הסוג הזה?

או במקרים מאד חריגים - - -

יש מקרים שבודקים גם בלי תאונה או כלום? יש דבר כזה?

שמה? עוד פעם, סליחה.

יש מקרה שפסלו רישיון של משתמש בקנאביס, כמובן ברישיון, בלי תאונה, בלי כלום, סתם בעבודה שגרתית?

אני מוכרה לומר - - -

שאלת אותי?

כן.

אם היה חשד סביר לשוטר שהאיש תחת השפעה ונלקח - - -

לא, אני לא שואל שאלה כללית. אני שואל אם קרה מקרה כזה, אם יש לנו מידע על דבר כזה.

היות ומשתמשי הקנאביס הרפואי הם לא קהל יעד שלנו, הם לא קהל מסומן אצלנו, אז אני לא יודע אם יהיה משהו שאפשר לבדוק אותו. האם יש מצב שמישהו רק נבדק ובדמו נמצאו סמים ומתקיים נגדו הליך משפטי? התשובה היא כן וטוב שזה קרה לפני שהסם השפיע על הנהיגה שלו והוא היה נהרג בתאונת דרכים.

אז אני רוצה ברשותך לשאול שאלה פרימיטיבית, אני אקרא לה, בעקבות מה שאמר הפרופסור, המשקיף הבכיר, נכון? אני זוכר שהייתי בחור צעיר בקריית שמונה, היינו הולכים לפאב בראש פינה, שם היינו שותים וכמובן שהיה נוהג רק מי שלא שותה, אבל אם בכל זאת בצומת של ראש פינה שמאלה לקריית שמונה הייתה ניידת שקבוע הייתה עומדת שם, אז היו מוציאים אותך החוצה, מעמידים אותך על פס לבן ואומרים לך תלך על זה. בקיצור, לדעת אם אתה מסטול או אתה לא מסטול, בעברית פשוטה.

והשאלה אם באמת זו הבעיה עם זה שמעשן את הגראס הזה, אם הוא מסטול או לא מסטול, או שיש מצב שהוא יכול לסכן גם אם הוא עצמו לא מסטול.

אבל זה לא הדיון.

לא, בשביל זה רציתי לשאול את הפרופסור שעשה את המחקר. הפרופסור הבין את השאלה שלי?

תודה. והוא ענה על זה.

אז אולי לא הבנתי. סליחה על הבורות. יסביר לי כבודו עוד פעם.

יכול להיות שהפס הלבן הוא עקום.

פרופסור אלמוג.

אה, חשבתי שאתה שואל את - - -

אני שעה עושה הקדמות ואתה מסתכל עלי - - -

השאלה אליך הייתה, חבר הכנסת גואטה ואני חוזרים לנושא, לפער שבין סף חוקי שכיום לא נמצא למעשה לבין כשירות לנהיגה. האם למיטב ידיעתך המקצועית, אם נשים רגע בצד את עצם החוקיות, Zero Tolerance, או שיהיה איזה שהוא רף מספרי או משהו כזה, מתי נפגעת הכשירות הממשית בנהיגה.

כן, רציתי להשלים את זה, כי אני במקרה מכיר מישהו שמשתמש בקנאביס רפואי והוא אומר, ואני גם רואה את זה עליו, כי הוא בעצם מישהו שאני עושה איתו מסחר, שכשהוא מעשן הוא מפוקס ברמות על. אז אני שואל מבורות - - -

לכן השאלה היא לא שאלה חוקית או משפטית, היא שאלה מדעית.

ההרגשה שלי שכל שאלה שאני שואל אתם מרגישים כאילו אני תוקף את המשטרה. אני לא מבין למה. אני שואל. הנה, תרשום לפרוטוקול: אני שואל מבורות. בסדר?

ואם אני יכולה לחדד את השאלה, שאלת הכשירות לנהיגה ספציפית על מטופלי קנאביס רפואי, שזו תרופה שהם נוטלים כדי לשפר את מצבם הרפואי, או יש עניין של התרגלות לאורך זמן וכו'.

כי אני הבנתי שזה פועל על כל אדם בצורה אחרת, סתם, הבנתי שיש אנשים שזה מרדים אותם, יש אנשים שזה מעורר אותם. ככה שמעתי.

גם סוגים שונים של קנאביס פועלים אחרת.

התשובה היא כזאת. אנחנו אוכלוסיית בני האדם מאד דומים, אבל אנחנו לא זהים.

במה אנחנו דומים?

אתה יכול להבדיל אם זה בן אדם או שזה חיה אחרת, אתה יכול להבדיל. אתה יכול לראות, יש לנו המון תכונות משותפות מעצם העובדה שאנחנו בני אדם, human being, אבל למרות זאת, יש בינינו הרבה שונות והשונות הזאת נובעת בגלל שכל אחד מאיתנו, הפיזיולוגיה של הגוף שלו קצת שונה. אחד יותר מבוגר, אחד יותר צעיר, אחד יותר חולה במחלה כזאת, במחלה אחרת. אחד נושא גנטיקה אחת, השני נושא גנטיקה טיפה שונה. כל הדבר הזה עושה לנו שונות.

והשונות הזאת, שדי קשה לנבא אותה מראש, אין לנו עוד כלים טובים. אנחנו יודעים בחלק גדול מהמקרים לנבא את זה מראש, אבל לא בכל מקרה. העובדה הזאת בעצם מקשה על התשובה לשאלה שלך. כי ככלל, אנשים שלוקחים קנאביס באופן קבוע, זאת אומרת שימוש כרוני, כמו אנשי קנאביס – השפעת הקנאביס אצלם הולכת ודועכת. ההשפעה הפסיכוטומימדית, אותה השפעה על נהיגה, הולכת ודועכת, אבל היא לא מגיעה למצב של אנשים שאינם צורכים קנאביס. היא נמצאת בין אלה שלא צורכים קנאביס, לבין אלה שצורכים את זה בצורה מזדמנת.

בצורה מזדמנת הפגיעה, ההשפעה של הקנאביס הרפואי היא יותר חזקה מאשר אלה שלוקחים את זה בצורה כרונית. למה? אם אני אגיד את זה בשפה פשוטה, כי המוח שלנו מתרגל לקנאביס. אז זה דבר אחד.

אבל יש לנו הרבה מעבר לזה. יש לנו גנטיקה, יש לנו איזה מינון הבן אדם לקח. אין דומה אחד שלוקח 10 גרם בחודש, לאחד שלוקח 80 גרם בחודש. תלוי בזמן שהוא לקח ביחס לנהיגה. אם אתה נניח מעשן ומיד נוהג, הסיכון שלך לעשות תאונות דרכים הרבה יותר גדול, מאם אתה מעשן וממתין למשל שעתיים. כי בשעתיים האלה קורים תהליכים בגוף, שמפחיתים את ה - - -

זה נבדק? זה נבדק מה שאתה אומר?

ברור. אני לא אומר שום דבר שהוא לא בדוק.

ויש באמת גם מציאות של בן אדם שלוקח קנאביס רפואי ברישיון, או לא משנה, שהוא באמת יותר ערני בגלל זה?

ככלל, הקנאביס פוגע לרעה בנהיגה. הוא לא עושה את האדם ליותר ערני בנהיגה.

אני לא מדבר על נהיגה, אני מדבר על ערנות ככלל.

ערנות בכלל, תלוי במצב שלו באותו רגע.

לא, כי יש אנשים שאני שמעתי מהם שהוא אומר אני יותר ערני.

אבל זו לא הנקודה.

פרופסור אלמוג, אבל אם חולה יבוא אליך וישאל אותך האם הגיוני שאם אתה לוקח - - - זה כרגע מעורר אותי, אתה תגיד לו כן. מה שנשאל כאן כרגע זה האם הגיוני שחומר שניתן לצרכים רפואיים, אשכרה עושה משהו טוב למטופל ולכן כתוצאה מזה הוא מתפקד טוב יותר? זה כל מה ששואל חבר הכנסת גואטה. אם מלכתחילה המטופל חלש וישנוני משום כאב ומקבל את הקנאביס ולכן מרגיש פחות כאב ויש לו יותר אנרגיות, מן הסתם הוא יהיה פחות ישנוני.

אז זה כל השאלה.

אבל זה לא - - -

חברה, חברה, רגע, רגע. סליחה רגע, אני עוצרת את הדיון הזה.

אני אתייחס לזה.

שנייה רגע, לא, לא. אני עוצרת את הדיון הזה. אני לא חושבת שזאת הנקודה. פרופסור אלמוג הוא פרופסור, שאני לא יודעת מה תחום ההכשרה שלך, אבל לצורך העניין אתה - - -

אני טוקסיקולוג.

טוקסיקולוג, אוקיי. אבל אתה לא רופא מהבחינה הזאת שאתה מאבחן כל מטופל - - -

אני לא רופא, אני איש מדע.

בדיוק. אני רק אומרת, אין דרך לענות לשאלה הזו, כי המטופל מקבל את הטיפול הרפואי מהרופא שלו והוא קובע איך זה משפיע עליו וכמה הוא צריך, שוב, כמו כל תרופה אחרת. אני דווקא מבחינת מדיניות, מה שנקרא הוועדה גם קיבלה לפנינו וגם דבריו של ד"ר דקל בתחילת הדיון, שכמדיניות של כשירות רפואית, אין הבדל לצורך העניין, מעצם העובדה שמטופל הוא בעל רישיון לקנאביס רפואי, לכשירות הנהיגה שלו, אלא כשירות פרטנית.

וזו תשובה שהיא מקובלת עלינו ברמת המדיניות, כי דינו של האדם הזה כדינו של כל אדם אחר שנוטל תרופה. מה קורה עם זה מבחינה חוקית, Zero Tolerance, האם מדינת ישראל קובעת רף, לא קובעת רף, זה עניין של מדיניות אחרת. גם הרף לאלכוהול בסופו של דבר הוא רף שרירותי במידה מסוימת. יכולה להיות השפעה שונה על אדם כזה או אחר, אבל אדם לא מתייחס לזה, הוא מתייחס לרף שרירותי שהמדינה קבעה - - -

כמו שאמר הפרופסור, בן אדם ששותה הרבה, אז זה פחות משפיע עליו.

כן, נכון.

אני אוכל לומר ממש משפט, כי אני חייבת לצאת.

כן משפט, אין בעיה.

אני לא מתכוונת להאריך בדברים כי אני לצערי צריכה לצאת לדיון אחר. אני רק רוצה לומר ששמי אתי כהנא, אני מהרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. אנחנו היינו שותפים לדיונים שהתקיימו בוועדה, בתת הוועדה או איך שמכנים אותה, הוועדה הזאת בנושא של בחינת ההצעה, הוועדה שהוביל ד"ר שלמה אלמוג, ושותפים גם להמלצות שלה, שיש בשלב הזה, כלומר, אין למעשה המלצות סופיות.

שבעצם כמובן שהקו המכוון בעניין הזה הוא כמובן מצד אחד לדאוג לרווחת החולים, אך מנגד לדאוג לביטחון הציבור מבחינת סיכון בנהיגה, שהיא נהיגה פגומה, כמו שזה נקרא.

גם את ביטחונם עצמם, לא פחות חשוב.

כולם, את כל הציבור. הציבור כולל גם אותם בתוכו. והבחינה הזאת של אותו רף של 5 ננו גרם מיליגרם, קודם כל אם אנחנו מסתכלים אגב על הרבה מדינות, על רוב המדינות שבהן נקבע רף בכלל לסם הזה, הוא הרבה יותר נמוך. זאת אומרת הוא 1 או 2 או חצי אפילו, אולי 3. כך שגם 5 זה בהחלט רף מהיותר גבוהים ומהיותר גבוהים באירופה - - -

כמות המדינות - - -

סליחה, אני מחזיקה פה טבלה מספטמבר 2015 - - -

רגע אתי, סליחה שאני מפסיקה אותך. אנחנו פה לא דנים על הרף כרף שרירותי אפילו כמעט נקרא לזה, שנקבע, הוא רף כללי לכלל הציבור כמו שמדובר על אלכוהול או כל דבר אחר. אנחנו כאן דנים באוכלוסיית יעד מוגדרת שהיא מטופלי קנאביס רפואי.

אתם ברשות למלחמה בסמים לא רק יודעים ולא רק מכירים, אלא גם מעודדים ותומכים והבעתם את עמדתכם לא פעם בהענקת טיפול רפואי לאלה הזקוקים לכך ואנחנו כאן דנים אלף בנושא מדיניות אל מול המרב"ד וב' אם צריך ואם יש בנושאים פרטניים אל מול המשטרה או גורמים כאלה ואחרים, האם יש מדיניות מיוחדת שעושה איזה שהוא-, לוקחת את האוכלוסייה הזאת ומתייחסת אליה בצורה שונה.

אנחנו שמחנו לשמוע מהמרב"ד שלא, ולצורך העניין הרף של 5 ננו לדציליטר, הוא כרגע לא ממין עניינינו כי הוא לא רלבנטי, כפי שציין יובל לנדשפט, הוא לא רלבנטי לאוכלוסייה הזו. אז זה לא כל כך משנה.

זה מה שרציתי לומר. למרביתם.

בסדר, מרביתם.

אז אנחנו שותפים לכל מה שנאמר פה. אין לנו שום מחלוקת ואני גם אמרתי, אם שמעת, דבר מחד רווחת החולים – אנחנו מאד בעד, כמו שאת גם ציינת, כשמנגד צריכים להבטיח שלא יהיה סיכון - - -

כמובן. לשלום הציבור ו - - -

הגישה - - - עיקר הבעיה.

סליחה?

הסתירה באמת בין מה שאומרים המרב"ד לבין - - -

לא, לא, לא, אין פה שום סתירה. יש סתירה, חברה, בנושא הקנאביס הרפואי יש סתירה בין פקודת הסמים המסוכנים לבין רישיונות קנאביס 0רפואי שמעניק משרד הבריאות. יש סתירה. למה? כי משרד הבריאות נותן רישיון להשתמש בחומר שהוא אסור.

פקודת התעבורה גם סותרת.

דנה, הרישיון מתיר את האסור.

מאה אחוז, הרישיון מתיר את האסור.

אבל הוא לא מתיר לגבי נהיגה.

אבל - - - לפי חוק אחר.

מאה אחוז, בסדר.

גם את האסור פקודת הסמים.

ויש עוד הרבה חומרים בפקודת הסמים - - - סליחה, סליחה. משרד המשפטים, דרור וגשל, ייעוץ וחקיקה, ביקש רשות דיבור. לאחר מכן אני אתן לך משפט ומשפט ואנחנו נתקדם לקראת סיכום הדיון כי אנחנו רוצים לצאת מכאן, זו ישיבת המשך לישיבה שבה היו הרבה חששות ואי בהירות.

אני רוצה לצאת מכאן עם איזה שהם קווים מנחים שמדינת ישראל עושה או לא עושה, ואם יהיה משהו מעבר לזה, או ברמת בעיה פרטנית כזו או אחרת, או ברמת תקנות חדשות שישראל רוצה להתקין או שיכולות לפגוע או לסייע, אז נדון בזה לגופו של עניין.

בבקשה.

תודה. הנושא הזה של נהיגה תחת השפעת קנאביס ברישיון, נדון גם בבית המשפט ובין היתר גם בבית המשפט העליון ובית המשפט העליון האיץ בשר הבריאות לקדם ולהתקין את התקנות. אני רק אציין שזה לא חייב להגיע לבית הזה, זה תקנות שהן בסמכות שר הבריאות לדעתי בלי אישור ועדה.

זה תקנות של שר הבריאות והוא האיץ בו לעשות, להשתמש בסמכות הזאת ולכן גם משרד הבריאות מקיים את הוועדה.

השאלה פה היא בסופו של דבר, המשפט הפלילי לא נועד, במיוחד כשמחלקים אותו לעבירות, יש את העבירות לפי פקודות הסמים המסוכנים ויש את העבירה של פקודת התעבורה, שלא באה לאכוף את פקודת הסמים המסוכנים, היא באה לאסור על נהיגה תחת השפעה.

וגישת ה-Zero Tolerance, שהיא ביחס לכל הסמים של פקודת הסמים, היא גישה הגיונית כי אנחנו כחברה לא מוכנים לקחת את הסיכון אפילו המינימאלי שאנשים שמשתמשים בסמים יסכנו אותנו או את עצמם.

במקרה של קנאביס רפואי, שזה תרופה בעצם שניתנת ברישיון, בהחלט הניגוד הזה שאנחנו מתארים פה הוא ניגוד שהוא לא סביר. כלומר, צריך שתהיה פה איזו שהיא החלטה ואפילו אם היא גורמת לזה שכשבפועל-. כלומר השאלה כמה אנשים נמצאים מתחת לסף או מעל לסף לדעתי היא שאלה משנית. כלומר, קודם כל אנחנו צריכים להגיד מה מבחינתנו האנשים שמקבלים תרופה ככל שהתרופה הזאת היא לא משפיעה על נהיגתם, שזאת השאלה, וזה לפי הבנתי המדע שפרופסור אלמוג ניסה להגיד.

בעצם הוא אמר זה משפיע, המדד שהוא נותן משפיע על נהיגתם בדיוק כמו שאלכוהול משפיע על נהיגתם, כשאלכוהול זה משהו שאנשים צורכים להנאתם לא כתרופה. ואם אנחנו כחברה מוכנים לקחת את הסיכון הזה כלפי צרכני האלכוהול, קל וחומר שאנחנו נהיה מוכנים לקחת את הסיכון הזה כלפי זה.

עכשיו, כיוון שזו שאלה של לקיחת אחריות, זו שאלה באמת של מדיניות וזו שאלה שהשר צריך לקבל וגם בין השאר הוא גם יכול לקבל החלטה שהוא מעלה את הסף הזה. שבגלל שהם צרכנים של תרופה, הוא מעלה את הסף הזה מעל לסף של אלכוהול. כלומר, מהפן הזה זה שרירותי, אבל כמובן זו החלטה דינמית שהיא הכרעת מדיניות בעיקרה, אבל זאת הכרעה שצריכה להתקבל ויפה שעה אחת קודם.

אוקיי, תודה. פרופסור אלמוג, אחריו ד"ר דקל.

אני רציתי לשאול שאלה את ניצב בארי. אני הקשבתי בקשב רב למה שאתה אמרת ואני הבינותי שבעצם אדם שמעשן קנאביס רפואי, אם אין איזה שהוא משהו חריג, אתם לא מתנפלים עליו מה שנקרא, אתם נותנים לו את ה - - -

אנחנו לא יודעים עליו.

הוא לא יעד.

זה לא מה שאמרתי.

אולי אני קודם אשלים את השאלה?

כן, אבל שלא יבינו שזה מה שאמרתי.

בסדר, אז תתקן אותי. עכשיו, השאלה שלי היא כזאת. היה לנו דיון בתת הוועדה לנושא של קנאביס רפואי וסף שכרות לקנאביס רפואי. ובדיון הזה העמדה של משטרת ישראל, שהייתה אג בעמדה שונה מכל שאר האנשים שהיו שם - היו איזה 20 ומשהו אנשים שייצגו כמעט כל דבר - הייתה אנחנו מתנגדים לזה, בכלל לשנות את הנושא של Zero Tolerance, בגלל שיש בזה סיכון בנהיגה. יתרה מכך, חלק מנציגי המשטרה אמרו – אנחנו אפילו מציעים שנשלול להם מראש את הרישיון, כדי שבכלל, כי אדם שאין לו רישיון, זאת אומרת שוללים לו, הוא כבר לא יעלה על הכביש, או הוא ייקח סיכון יותר מדי גדול עם זה.

זאת אומרת, איך זה מתלבש עם מה שאתה אומר? מה היא העמדה הפורמאלית או לא פורמאלית, אבל שלך בתור האיש הכי בכיר במערכת הזאת, כי באיזה שהוא מקום, כשאנחנו צריכים לכתוב דו"ח כזה ולסכם את הדברים, האם מה שנאמר באותה ועדה מקובל גם עליך, שצריך לשלול לאנשים האלה את הרישיון מראש.

אז אני אענה לך.

אני שאלתי.

אם שאלת, אז קודם כל אני אגיד לך שאני חושב שהעבודה שלך אינה קשורה לדעתי למשטרת ישראל. כי אני חושב שאתם כמשרד הבריאות צריכים לקחת את מה שהסברת פה באריכות, מה הנזק ומה הסיכון ומה הסף, ואחרי שיש סף כזה אנחנו נאכוף אותו.

אני באופן אישי חושב שלא צריך באופן אוטומטי לשלול לאנשים את הרישיון ושקודם כל מוטלת פה אחריות על האנשים, אחריות אישית של המטופל בקנאביס הרפואי. זה כמו שיש לי בתיק פה כדורים נגד כאב ראש, אני לא תמיד לוקח אותם. אם אני לוקח אותם ויש להם תופעות לוואי, יש לי אחריות. ואם אני - ועכשיו אני חוזר למה שאמרתי קודם - אני במדיניות ואנשי, לא מחפשים את משתמשי הקנאביס הרפואי. הם לא יעד אצלנו ואנחנו לא מחפשים עכשיו משתמש קנאביס רפואי כדי להיטפל אליו ולבדוק אותו.

אם אני אדע על משתמש קנאביס רפואי שעישן ועלה על ההגה, חובתי, אתם, הבית הזה מצפה ממני לאכוף נגדו את הדין. אז זה לא נוח, זה לא נעים, זו אוכלוסייה שליבינו איתם, אבל זה לא יעזור כלום, זה התפקיד שלנו. הוא הכי לא נעים פה בכל הסיטואציה, אבל אנחנו לא מקבלי ההחלטות, אנחנו אוכפי חוק.

הדעה שהייתה באותו דיון הייתה, שמדובר ב-Zero Tolerance ומשטרת ישראל לא מוכנה - - -

אני אהיה נורא זהיר - - -

רגע, רגע, רק תיתן לי לגמור משפט. מאחר שיש בזה סיכון, ואין ספק יש בזה סיכון. גם באלכוהול יש סיכון, אבל יש לנו סף. אנחנו לא מוכנים לשום דבר אחר חוץ מ-Zero Tolerance. זאת אומרת השיקול שלך מאד מקובל עלי, כי זה השיקול שמקובל בכל העולם.

אבל סליחה, הוא בכלל לא אומר. מה זה עניינו? זה לא שאלה אליו, הוא צודק. הוא המשטרה, מה שיגידו לו הוא יעשה.

זה לא בכדי אני מעלה את זה. לא בכדי אני מעלה את זה. משום שבדיון הזה, חלק גדול ממנו היה, ממש הייתה דעה מאד נחרצת של משטרת ישראל, שאגב אולי גם אני כאיש משטרה הייתי חושב ככה, אבל השאלה היא בראייה רחבה, האם זו היא באמת דעתכם או שזה היה דעה של אותם אנשים - - -

אבל הוא לא חוקר את התופעות של הקנאביס, הוא מקיים את החוק.

לא, לא - - -

רק ברוסיה שאלו את השוטרים אם הם - - -

אני אגיד פה משהו בזהירות כי זה יכול להתפרש אולי כביקורת על מי שאמר פה משהו. אני חושב שמשטרת ישראל, ולכן אמרתי אולי אני אפילו לא צריך לשבת פה, אני צריך לשבת מאחור. משטרת ישראל לא צריכה להביע דעה בעניין הזה. תקראו לאנשים שאצלנו עוסקים שנים כעדים מומחים, הוא חייב לתת את זה בחינם אפילו, אנחנו עובדי מדינה.

אני חושב שזה לא תפקידה של משטרת ישראל להביע דעה על העניין הזה. משטרת ישראל צריכה לאכוף את מה שיוחלט בבית הזה.

אוקיי, מאה אחוז.

צודק במאה אחוז.

תודה רבה.

בסדר. כי זו עמדה אחרת ומעניינת מאד.

זו עמדה לפי בחירה שקיבלנו - - - ואם אנחנו נצטרך לקבל - - -

בבקשה, אדון חזי בן זמרה. אחריו עורך הדין יניב פרץ, אחריו ד"ר דקל, אתה תסכם בתור מי שהתחיל ואז אנחנו נסכם את הדיון.

לפרוטוקול, שמי חזי בן זימרה, אני ראש צוות התמכרויות ברשות העירונית למלחמה בסמים ובאלכוהול בעיריית ראשון לציון. אני חלק מהוועדה הזאת מהיום שהיא קמה, מלווה אותה וחלק ממנה.

אין לי ספק שכל הנוכחים פה, כל אחד שיושב פה, שלום הציבור וטובת הציבור חשובה לו ואין ספק בכלל. יושבים פה אנשים וכל אחד גם אמר, אנשים שמקבלים קנאביס רפואי והם אנשים חולים לצורך העניין, אני חושב שהדבר הוא כל כך פשוט, לדעתי בכל אופן. לגבי רישיון נהיגה, אני חושב שצריכה להיבחן פה מידת הכשרות וזה הדבר שאף אחד לא העלה פה. אדם שמקבל קנאביס רפואי, אני חושב שהוא צריך לעבור איזה שהוא מבחן כשרות, אם הוא קשור לנהיגה בזמן - - -

זה אינדיבידואלי פרטני, לא - - -

כל אחד פרטני.

אבל זה מה שעושה המרב"ד והמרב"ד - - -

רק שנייה, אבל זה לא פשוט. אם הוא היה עושה את זה אני חושב שזה הכי נכון, כי אני אומר דבר כזה פשוט, סליחה. אדם שמעשן ולוקח את התרופה, אני קורה לזה לצורך העניין תרופה, פעם הייתי קורה לזה סמים, בשבילי היום זה תרופה. אנשים שמקבלים את זה זה תרופה לכל דבר וצריך להתייחס לזה - - -

תודה לך.

ימחל לי כבודו, המפקד.

סליחה.

אם זו היא תרופה, אנשים צריכים להיבחן בזמן אמת, בזמן אמת. מעשנים את הקנאביס ולראות מה המבחן, כמו שהציע וכמו שאמר הפרופסור, אנחנו אנשים אולי דומים אבל לא זהים, או שהפוך, זהים או לא דומים, לא משנה.

על כל אחד זה משפיע בצורה כזו או אחרת, ואני חושב שישנם אנשים שחולים וזה יכול להשפיע עליהם לרעה, ולנו אסור לקחת אחריות ואת הסיכון הזה שחלילה וחס מישהו עלול להיפגע מכך שמישהו בזמן שהוא צורך את הקנאביס יכול לגרום לתאונה. אם זה נהגי אוטובוס, שהוא חולה לצורך הענייין והוא מסיע ילדים, אז אנחנו צריכים לבדוק מה מידת הכשרות שלו, ואני חושב שזה מה שצריך לבוא לפה בוועדה, לבדוק את מבחן הכשרות בזמן אמת. זה הדבר הכי נכון לעשות כדי לעזור להם, כי עדיין החוק פרוץ. יכולים לתפוס אותם ולהעניש אותם על כך וחבל. אני בא לטובתם, להגנתם.

אנחנו יודעים. עורך דין פרץ, בבקשה.

ככה, קודם כל רציתי וחשוב לי להדגיש כמה עובדות. עורך הדין יניב פרץ, אני גם עוסק בדין הפלילי, ספציפית גם בדיני התעבורה וגם מטופל בקנאביס רפואי, ככה יש לי את הדברים האלה.

אני רוצה להזכיר כמה עובדות. אני רוצה להזכיר שמתחילת הדרך שיצאו חלוצי הקנאביס הרפואי במדינת ישראל, ניתן כאן קנאביס וההוראה הייתה ברורה בזמן ד"ר יהודה ברוך שהיה המנהל – שש שעות לאחר השימוש בקנאביס אסור לך לנהוג לאחר השימוש. לאחר שש שעות אתה חופשי לדרכך.

המנגנון הזה פעל ובמשך 10 שנים לא נאספו נתונים. אין שום נתונים, לא חלילה על מעורבות בתאונות דרכים, לא על מעורבות בכל מיני מקרים אחרים, אין נתונים. לא אספתם. ועכשיו באים ושינו את זה להוראה אחרת עמומה. אם תקראו בדיוק מה כתוב ברישיון, רשום שבעת השימוש בקנאביס, אסור לנהוג. ואני לא מסכים עם חברי המשפטנים. החוק לא אומר, לא מגדיר תוצרי קנאביס כמשהו שאסור לבדוק, יש לקונה בחוק. זה נקרא לקונה - מצב שהחוק שותק בו.

לכן אני חושב שבמובן הזה, עקב זה שלא בדקו, היה כאן משהו ישן שעובד, לא ניתן לפגוע כמו שאמרו במטופלים שמקבלים את זה. לאנשים שמקבלים קנאביס רפואי זה לא משפיע עליהם בצורה הזאת, זה לא שונה משום דבר אחר, אפשר לנהוג, אפשר לפעול כמו שאתם רואים אותי כאן – מגיע, ממשיך לדיונים, פעילים, אין לנו קרניים ואין לנו זנב וזה לא שונה משום דבר אחר. זה אחד.

והרף שדיבר עליו פרופסור אלמוג, הרף הזה הוא רף שלא הגיוני. זאת אומרת, אם אנחנו רוצים לפתור את הבעיה באמת, אנחנו חייבים דווקא כן לאמץ איזה שהוא מבחן אולי של כשירות אינדיבידואלית, אבל לא תוך כדי שאנחנו פוסלים להם עד שאנחנו בודקים, אלא כשלוקחים איזה שנה, כל מי שיש לו רישיון בוחנים את הכשירות שלו, רואים איך הוא מפקד ביחס - יש מינונים של 20 גרם, יש מינונים של 200 גרם.

כן, אבל זה מאד אינדיבידואלי, צריך - - -

נכון, זה אינדיבידואלי. לכן לא נכון לפסול אוכלוסייה אחרת. וגם המינון שמדברים עליו, לא הייתי רץ לגבי פרופסור אלמוג, ובמשפט הזה אני מסיים. לא הייתי מתהדר במחקרים ובדברים שנעשו כאן, בעולם שהוכיח שבשנת 1937 הקנאביס יצא במניעים פסולים. עד היום אף אחד לא בא ולא תיקן את זה. זה כן צמח עם תועלת רפואית, ועצם זה שזה קרה, לא הייתי מתהדר בזה שעד היום זה אסור ושמחקרים טוענים כך ואחרת.

הסף הזה הוא סף שמשתמשים חברתיים לא יעמדו בו ואני לא יודע את מי הוא מציל. יכול להיות שהוא מסבך. יכול להיות שאם אנחנו נקבע שבין 5 ל-10 ננו גרם, והדרך הכי קלה לבדוק את זה היא לעשות ניסוי. לקחת אנשים שצורכים קנאביס, לתת להם בדיקת גם גם כשהם לא צורכים קנאביס ולראות, האם תוצרי הפירוק ממשיכים להיות אותו דבר גם אחר כך ואם זה מצביע על - - -

תודה רבה. ד"ר דקל.

יש על זה עשרות רבות של עבודות מחקר ואנחנו לא קובעים דברים על פי מוישלה', יעקלה', מה נבדק, אלא על פי - - -

כן, פרופסור אלמוג, שמענו את דבריך.

אז אפשר לעשות ניסויים פה בארץ.

לא, יש אפידמיולוגיות.

אבל אם אני אגיד לך שהמחקרים שאתה נשען עליהם הם שקריים?

יניב, עורך דין פרץ.

שקריים?

לא במובן הזה - - -

ד"ר דקל. שקט בבקשה בוועדה. ד"ר דקל, בבקשה.

לי חשוב להבהיר נקודה אחת במיוחד לחבר הכנסת גואטה. אני לא בטוח שדברי הובנו עד הסוף. אחד מהדברים שהמרב"ד עוסק בהם, ואני עכשיו לא מדבר בכלל על המרב"ד בהקשר לקנאביס אלא כראיית עולם שלו. אנחנו עוסקים בהערכת סיכונים. רוצה לומר, בואו ניקח את הדבר שיש עליו קונסנסוס לדעתי רחב, בטח לכל יושבי החדר וגם לאחרים.

רכב שנוהג בכביש, כמו שהוא יוצא מהיצרן עם הניילונים, מעטפת הבטיחות שלו היא הטובה ביותר לנוהג ומי שמקיף אותו. כל השינויים שאתה מכניס ברכב, מדקקים את מעטפת הבטיחות הזאת, לפעמים מדקקים אותה מאד מאד. עכשיו, ברור לחלוטין שיש הרבה מאד אנשים עם מוגבלויות שאינם מסוגלים לנהוג ברכב כמו שיצא מהניילונים מהיצרן.

אנחנו עושים, יש חברות אבזור שפועלות לפי הנחיות מקצועיות שלנו ומאבזרות במספר רב מאד של אביזרים את הרכב. כדי שאנשים עם מוגבלויות יוכלו לנהוג בהם, אנחנו עושים כאן במודע צעד שאנחנו מדקקים את מעטפת הבטיחות - - -

בתיאום עם היצרן.

בתיאום עם היצרן, כשברור לנו לחלוטין שהפגיעה היא מידתית והיא למטרה ראויה. מה זאת אומרת? אנחנו רוצים לתת רגליים לאותם אנשים עם מוגבלויות, שאחרת איכות חייהם תיפגע מאד. אבל לאנשים עם מוגבלויות שנבדקים אצלנו ולצורכם, אנחנו אפילו לוקחים סיכון, לא רק סיכון שלנו, סיכון בשם הנוהג ובשם הנהגים המקיפים אותו וזה סיכון שאיננו מבוטל. זה נעשה כאשר הפגיעה שלנו היא פגיעה צמיתה, רציפה ויציבה.

זאת אומרת האדם שהוא משותק בשתי רגליו, או קטוע, השיתוק לא יעלם והרגל לא תצמח מעצמה. זה מצבו הנתון של האיש ואליו אנחנו עושים את ההתאמה. כל המצבים הדינמיים, זאת אומרת מצב שבו אדם, ברור לחלוטין לכל מי שיש כאן, שמי שהוריד חצי בקבוק של אלכוהול, איננו מסוגל לנהוג גם אם הוא נהג נורמטיבי לחלוטין ואחרי שעתיים הוא יושב בבית, הוא לא עשה שום פשע. הכל בסדר.

יש כאן בעיה מבחינתנו וזו הבעיה הגלובלית ולכן אמרנו אין בינינו שום שוני. כאשר השינויים הם שינויים שהם תלויי מינון, תלויי זמן – אנחנו מתקשים מאד. מתי אנחנו נבדוק למשל אנשים שהם מטופלים נגיד, שהם מוגדרים כאלכוהוליסטים, כשאנחנו נראה שיש אירועים חוזרים של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, יש להם גיליון תעבורתי כזה או אחר. עבריינים חוזרנים, אז אנחנו אומרים מבחינתנו יש כאן שאלה לא רק על עניין האלכוהול שנוהג במקומם, אלא גם על שיקול דעתם ואותם אנחנו נבדוק.

כאשר אדם נתפס באופן חד פעמי עם הינשוף כאחד שיש רמת אלכוהול גבוהה בדמו, הוא לא נשלח למרב"ד בדין העניין הזה.

עכשיו מה קורה לעניין שכאן. יש לנו כאן שאלה, השאלה הזאת היא שאלה שנשאלה, השאלה של הבה ונתייחס לא למדדים עקיפים אלא למדד ישיר, קורלציה ישירה. זו היא שאלה מאד טובה, כיוון שגם כן מה שנטען, אנשים שמרגישים מאד מאד חדים למשל תחת הטיפול בתרופה, יכול להיות שהחדות הזאת במקומה עומדת, אבל זמן התגובה שלהם למשל, הוא כזה שהוא פחות נוח מבחינתנו.

אין לי כאן מענה חד משמעי. אחד הדברים שאנחנו מבקשים לעשות כדי לשפר את הידע וכדי להיות מבוססים יותר חזק על האינפורמציה, ציין פרופסור אלמוג ובדין ציין, יש ספרות רפואית עמוקה ורחבה בעניין הזה, אבל אין די ספרות רפואית שעוסקת בעניין של בדיקות ישירות תחת סימולאטור של נהיגה. עכשיו אנחנו לא יודעים האם העסק הזה יהיה ישים. אנחנו לא יודעים האם אנחנו נצליח לייצר איזו עקומה כללית לאוכלוסייה, כמו ששוב, ציין כאן חבר הכנסת גואטה, שפתרון שהוא פתרון פרטני הוא מאד בעייתי כאן, הישימות שלו מאד נמוכה.

למצוא איזה שהוא גרף אחיד לאוכלוסייה, מה שאני מתחייב כאן, שאנחנו נעשה כל אשר לאל ידינו כדי לנסות ולמצוא פתרון כזה וכמובן שמרגע שיהיה, זה יוצג לכל הגורמים.

ונעזור להם.

רגע - - -

מה הוא אמר בעצם? מה אמרת?

כן, אני גם - - - סליחה. אנחנו מקדמים בברכה את חבר הכנסת דב חנין, למרות שאנחנו כבר ממש מתקרבים לסיכום הדיון. דב, אתה רוצה לומר משהו?

לפני שיוצאים להפסקה.

תודה גברתי יושבת הראש. אני מתנצל, הייתי בדיון אחר ולא יכולתי להצטרף לדיון הזה בהתחלה. אני מברך על כך שהוועדה הזו באמת מפרקת את הסוגיה של הקנאביס לחוליות. כל חוליה ראויה לטיפול פרטני ואחר.

אני גם כן, כמי שמנסה לעקוב אחרי התחום הזה, אני עקבתי קצת אחרי הנתונים וראיתי גם את הטענה ואת המחקרים שאומרים שאכן קנאביס עלול להשפיע על התחושה המרחבית ולכן אני אומר, מתוך גישה שרוצה לבצע נורמליזציה של ההתייחסות לקנאביס ולהוציא אותה מאיזו שהיא קטגוריה של משהו שמתנהלת נגדו איזה שהיא מן מלחמה כוללת בכל המישורים.

אנחנו צריכים לדעתי לאמץ דפוסים שהם דומים, כמובן בשינויים המחויבים לצורת ההתייחסות שלנו לאלכוהול. אלכוהול הוא משהו שהחברה חיה איתו, למרות שזה בוודאי דבר שיש בו לא מעט נזקי,ם אבל אנחנו לא נאפשר לבן אדם שנמצא תחת השפעת אלכוהול מעבר לרמה מסוימת לנהוג, כי זה עלול להיות מסוכן.

אני חושבת שהתפיסה צריכה לקדם אותנו למקום הזה, לנסות למקד אותנו בדברים שבהם באמת השימוש בקנאביס יכול לייצר בעיה, ולהפריד אותנו מתחומים אחרים שבהם אנחנו יותר מתעסקים באיזה שהן תחושות ציבוריות או באיזו שהיא מסורת שאולי הזמן לבדוק אם היא באמת במקום ואם היא לא צריכה איזה שהוא שינוי ותיקון.

ותודה ושוב סליחה.

תודה רבה חבר הכנסת חנין וחבר גואטה על ההשתתפות בדיון. אני רוצה לסכם.

ברשותך, אני רוצה להוסיף מילה.

לא, לא.

זה מאד חשוב, כיוון שגם חבר הכנסת חנין אני רואה בדיונים והולך. לשם אנחנו חותרים, אנחנו משרד הבריאות. אנחנו חותרים, באמת מנסים, ניסינו למצוא על ידי פרופסור אלמוג סף, רף כלשהו שמעליו יוגדר אותו משתמש קנאביס ברישיון באמת כי אז כי הוא מסכן, כי בתוך תובנה של החברה שמוכנה לשאת עליה איזה שהוא סיכון קטן כלשהו, כמו אותו רף לאלכוהול, אבל כדי לאפשר להם לא להיות מסוגרים בבית.

והגענו לידיעה. פרופסור אלמוג חקר כל מה שקורה בעולם, הגיע לתובנה שהרף המקובל בעולם הוא בין 5 ל-10 PPM, רף מסוים כימי. אומרת הרשות למלחמה בסמים שזה לא כל כך נכון, זה חצי מזה. גם אם נקבע 5 PPM, רוב משתמשי, ואנחנו בסוכנות, ביק"ר יודעים, רוב זה מביא לתוצאה שברגע שנקבע את הרף הזה, והיועצת המשפטית שלנו פה, יש לנו את התקנות שאנחנו יכולים לקבוע את אותו רף וגם משרד המשפטים דחק בנו לעשות את זה, שאנחנו נקבע את הרף הזה, שהוא הרף המדעי. אנחנו כתוצאה מהוועדה, רוב משתמשי הקנאביס ברישיון נמצאים מעליו.

תמיד הם נמצאים מעליו?

נכון להיום.

תמיד.

ועכשיו אני שואל, אם אנחנו מוכנים לרף אחר - - -

רגע, רגע, יובל, יובל - - - רגע, רק שנייה חברה. בואו רגע נסכם את הדיון לכדי כל מה שעלה פה.

אני חושבת שדבריו של חבר הכנסת דב חנין והתגובה שלך הם נכונים בעיקרון לרף שרירותי שחברה קובעת לעצמה באופן כללי. דווקא אוכלוסיית מטופלי הקנאביס הרפואי ואפילו בהעדר רף היום, אוכלוסיית מטופלי הקנאביס הרפואי , לדעתי בצדק, צריכה להיבחן יותר דרך העיניים הרפואיות ופחות לדרך העיניים של רף שרירותי ולפיכך המרב"ד נמצא בפנינו.

אני מפנה אותך, חבר הכנסת דב חנין, למכתב של המרב"ד, שאני רוצה פה בסיכום הדיון לקבל את המכתב הזה כמדיניות קיימת, לא חדשה. כפי שציינת בתחילת דבריך, כמדיניות קיימת שאומרת שככלל אין בעצם רישיון לטיפול רפואי בקנאביס בכדי פגיעה בכשירות הנהיגה לפי שיקול הדעת - - -

לא, לא זה מה שנאמר. לא זה מה שנאמר.

אני מקריאה.

הקנאביס פוגע בכשירות הנהיגה.

אני מקריאה. - - - שקט בוועדה. אני מקריאה מהמכתב. אין לזמן לבדיקה במרב"ד בעל או מבקש רישיון נהיגה רק (הדגשה במקור) בשל היותו בעל רישיון כדין לשימוש בקנאביס למטרה רפואית. ועל כן - - -

וגם בסעיף 5, אין ל - - - אמור - - -

שקט. סליחה.

או שאתה עם קנאביס או רישיון נהיגה.

סליחה.

בסעיף 5 נאמר אין להמליץ על שלילת או אי מתן רישיון נהיגה כלשהו מסיבה רפואית, רק עקב היות הנבדק בעל רישיון כדין לשימוש בקנאביס למטרה רפואית.

בדיוק, ולכן לעניין כשירות הנהיגה, אין שונה בין מטופלי הקנאביס הרפואי, לכל מטופלי תרופה או מצב רפואי אחר במדינת ישראל, בין אם התרופה שהוא נוטל היא תרופה שטעונה מרשם רפואי, היא תרופה שמכילה חומרים שאסורים לפי פקודת הסמים המסוכנים, או היא כל תרופה אחרת. זה לא משנה לצורך העניין הרפואי.

ולכן הוועדה מאמצת את מכתבך כמדיניות משרד הבריאות ומדינת ישראל כלפי מטופלי הקאנביס הרפואי.

כמו כן, הוועדה גם שמעה ממשטרת ישראל שאין מדיניות מיוחדת כלפי אוכלוסיית מטופלי קנאביס רפואי, או כל מטופלי מצב או תרופה רפואית כזו או אחרת.

המשטרה כמובן, וזה יום ההצדעה למשטרה, אז זו הזדמנות להצדיע לכם ולברך אתכם בשם משטרת ישראל. כמובן שמשטרת ישראל מחויבת לאכיפת החוק, חוקי מדינת ישראל כולם באשר הם, אבל מבחינת מדיניות אכיפתית, אין איזו שהיא התכוונות מיוחדת לפסילה או לאכיפה מיוחדת כלפי אוכלוסייה הזאת.

ועל כן, יש לנו כאן הבנה מצד גם גורמי המדיניות וגם גורמי האכיפה והשטח שיש לנו כאן, שאוכלוסיית מטופלי הקנאביס הרפואי היא שוות ערך לאוכלוסיית נוטלי תרופות או מטופלי מצבים רפואיים לכל דבר. הם מוערכים על ידי המרב"ד, על פי המדיניות הזו; הם נשפטים על ידי בתי המשפט ונעצרים או משוחררים לדרכם על ידי משטרת ישראל כמו כל אזרח ואזרחית אחר או אחרת במדינת ישראל.

ככל שאנחנו נתרשם שיש רצון או כוונה לסטות מהמדיניות הזו או לחרוג ממנה, או לקבוע בין אם בחוקים ובין אם בתקנות כללים חדשים, אז הדברים יובאו לפני הוועדה והיא תדון בהשלכות שלהם, בתוצאות שלהם או בשינוי הזה ככל שיידרש.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

מה יעשה מי שלקחו לו את הרישיון?

בוא נדבר על זה באופן פרטני.

תודה, ותודה לחברי הכנסת שהשתתפו.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.