הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 3

מישיבת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

ועדת המשנה לטיפול בצעירים חסרי בית

יום שני, ח' בשבט התשע"ו (18 בינואר 2016), שעה 9:05

שיתוף הפעולה בין המשרדים לעמותות שעוסקות בחסרי בית

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

אילן גילאון

טלי פלסקוב

נחמן שי

מריה פודגייצקי - מפקחת ארצית, טיפול בדרי רחובות וזנות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ציפי נחשון גליק - מנהלת תחום השירות לנוער, צעירים וצעירות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

גילה רונן - סגנית מנהל השירות לנוער, צעירים וצעירות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רות מנע - ראש תחום בכיר פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון

איילה קדמי חקלאי - אחראית טיפול בדרי רחוב, קידום ונוער, עיריית ירושלים

חנה כאליהו וזל - רכזת תחום דרי רחוב, י-ם

תמר סיבוני - לשעבר רכזת דרי רוחב, מינהלת עיריית ירושלים

אריה דרזי - מנהל היחידה לטיפול בצעירים, עיריית חיפה

ד"ר שמוליק שיינטוך - חוקר ומרצה, ביה"ס לעבודה סוציאלית, מכללת ספיר

עמית פרלסון - רכז חיפה, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

אלון ברמי - מנהלת תחום פיתוח משאבים ושותפות, עמותת אותות

ידעיה לוין - מנכ"ל "בת עמי"

יאיר הס - מנכ"ל עמותת הל"ל- האגודה ליוצאים לשאלה

רחל כהן - נציגת הל"ל, האגודה ליוצאים בשאלה

נטע דובדבני - מנהלת מקלט חירום לצעירים, עמותת הל"ל - האגודה ליוצאים בשאלה

גיל פנחסי - משקיף, פעיל "המשמר החברתי"

רבקה טיטאן - דרת רחוב

יואב בן ארצי - מנהל תחום דרי רחוב, עיריית תל אביב

ענת כהן שמואלי

יעל, חבר המתרגמים

שיתוף הפעולה בין המשרדים לעמותות שעוסקות בחסרי בית

18 בינואר 2016, ט' בשבט תשע"ו. אנחנו מתחילים את ישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בטיפול בצעירים וצעירות חסרי בית.

אחת, אני רוצה להשתתף בצערו של חבר הכנסת אלי אלאלוף, יושב ראש הוועדה שנמצא בשבעה בשל פטירתו של אחיו, - - -

בוודאי שאני מצטרף לתנחומים.

תנחומים בשם הוועדה.

הדבר השני, מה שאנחנו נעשה בוועדות האלה, שתדעו, בכל התקופה שהוועדה הזו פועלת, קודם אנחנו נדבר על מסקנות של פגישה קודמת כדי לעשות פולו-אפ ולראות שבאמת מה שביקשנו מתקדם. הוועדה היום באופן ספציפי בגלל הבקשה שהועלתה כאן, תתייחס בנושא של דרי רחוב באופן כללי ותיתן דגש, כמו שאני תמיד אומרת, בגלל התקופה הזאת של החורף, אבל בכלל של דרי רחוב.

אני רוצה רגע להתחיל עם מה שהיה בשבוע שעבר, בכינוס הוועדה האחרונה. אני רוצה לדעת איפה הדברים עומדים. אני אפנה ספציפית למי שהיה צריך לתת תשובות. נתחיל עם עיריית ירושלים. הוועדה ביקשה לחזור ולדווח לנו על הוסטל לבנות חרדיות, האם יש משהו, האם בדקתם אצלכם?

העברתי את הפנייה הלאה. לא ידוע כרגע שמשהו, עיריית ירושלים בכל מיני - - -

בואי תגידי לי, את פניית לעירייה, למי? אנחנו רוצים לקבל פה תשובות. על הבנות החרדיות הפנית מכתב?

לא פניתי במכתב, פניתי בעל פה - - -

תשמעי, אנחנו ועדה רצינית ואני בנאדם מאוד רציני. אם אני נותנת כאן הפנייה לבנות חרדיות, א' צריך לצאת מכתב רשמי של משרד הרווחה, עיריית ירושלים - -

אז אני אגיד לך, אני פניתי בכתב לעיריית ירושלים - - -

היא אמרה שהיא תבדוק את זה, את זוכרת.

שלחתי במקביל, אבל גם אני לגבי צעירות 18+ הלנת חירום ולהוסטל - - -

חרדיות.

עיריית ירושלים אמרה שהיא לא מוכנה כרגע לפתח תכניות נוספות כי הם עסוקים בהישרדות. הם אמורים לפטר מאות עובדים והם עסוקים בזה ולכן הם לא פנויים לפתח תכניות חדשות. אז מה שאני עשיתי במקביל, מה שאני התחלתי, ואני דיווחתי בפעם הקודמת שאני יוצאת במכרז, רצינו למצמצם אז אני - - -

כן, אני יודעת - - -

את לוח הזמנים, אז אני ממשיכה בכיוון שלי שזה המכרז גם להלנת חירום וגם להוסטל. זה לגבי צעירות 18+. לגבי נערות, יש הרחבה של חסות הנוער, יש הלנת חירום לבני נוער, "אתנחתא", יש "מבשר טוב" לחרדים ומרחיבים את "מבשר טוב" ל"מבשר טוב לנערות חרדיות" מתחת לגיל 18. זה מבחינת ירושלים.

או.קיי. פעם שעברה באמת אמרת ציפי שאת יוצאת למכרז, את ממשיכה. אז ניסינו להקל, את אומרת שקיבלת תשובה רשמית שהם לא לוקחים על עצמם את ה- - -

כרגע לפתח תכניות חדשות.

אז לא מפתחים.

כן.

תסלחו לי דקה כי יש לי משבר עם איזה חוק שאמור לעלות היום של הרווחה. דקה סליחה.

אני רק רוצה לחזור על דבריי. אני פשוט עושה מעקב על מסקנות הוועדה הקודמת. לאחר מכן אנחנו נמשיך. לכן אני רוצה שיהיה כאן רשום לפרוטוקול שעיריית ירושלים כרגע לא לוקחת על עצמה את הנושא של צעירות חרדיות ולכן ציפי ממשיכה, כפי שכבר התחילה, בעניין של לצאת למכרז. ציפי ציינה לוועדה, וזה מאוד חשוב, זה יקרא "מבשרת" זה של הנערות?

"מבשרת טובה".

"מבשרת טוב"

"מבשרת טוב". ציפי, תקנתי את עצמי.

מבחינת דקדוק.

זה יפה מאוד. יפה שיש לנו כאן עדכון של הרחבה של "אתנחתא". אין פה מישהו מ"אתנחתא"? אלון פה, בעצם הוא הכול.

"אתנחתא" יישאר במבנה הקיים? אתם מדברים על הרחבה של "אתנחתא", תרחיבו קצת.

"מבשר טוב" זה הרחבה של "אתנחתא", אבל אנחנו מרחיבים את "מבשר טוב" ל"מבשרת טוב".

"מבשר טוב" זה לצעירים? לנוער. אלון מעמותת אותות. נערים ונערות, ראיתי גם את "אתנחתא" וגם על "מבשרת". רק רציתי לדעת כשאמרת הרחבה של "אתנחתא", זאת אומרת, הרחבה של "מבשר", לא של "אתנחתא". כן. כשאת אומרת הרחבה של ה"מבשר" זה אומר יותר - - -

לנערות עכשיו.

לנערות. "המבשר טוב" as is נשאר - - -

וירחיבו אותו לנערות.

לנערות חרדיות והמקום עצמו, המתקן?

אנחנו נמצא, אנחנו מחפשים מבנה. יכול להיות שזה יהיה במקום שהיית בו ואנחנו נזיז את הבנים משם והבנות תכנסנה ל"מבשרת טוב", איפה שהוא היה ברחוב הרכבת.

שם הייתי. או.קיי, יופי. ההרחבה ל"מבשרת טוב" בעצם של החרדיות, איך זה עובד?

חסות הנוער.

חסות הנוער, או.קיי, יופי, טוב מאוד. אני שמחה לשמוע. מה ההחלטה לגבי ההוסטל השיקומי והדיורית?

ההוסטל השיקומי זה הלנת חירום, אמרתי, זה יוצא למכרז - - -

זאת אומרת שהמכרז הוא גם על "שלטר" וגם על הוסטל?

כן, שני מכרזים. לגבי דיורית גם התבשרנו שעיריית ירושלים לא תוכל להכליל את זה השנה. אמרתי שבגלל שהם בקיצוצים והישרדות - - -

איזה קיצוצים, איזה מוגזמות. הם קיבלו עכשיו 600 מיליון שקל של השר לענייני ירושלים. הישרדות - - -

הבוקר התבשרנו, אני תמי מעיריית ירושלים. הייתי רכזת דרי רחוב 11 שנה, כרגע מנהלת לשכת רווחה. התבשרנו שהסכסוך בין האוצר לבין עיריית ירושלים הסתיים ויועבר התקציב, כך שאני מניחה שעכשיו הם יהיו פנויים לטפל - - -

אז את אומרת עכשיו הם לא שורדים.

עכשיו אנחנו ממשיכים לעבוד.

אם עכשיו עיריית ירושלים כעת היא לא שורדת, היא כנראה לא תהייה השורדת האחרונה מהרשויות. בואו, באו, ציפי חבל, מה, זה עוד שנה עכשיו. מה הבעיה לקחת דיורית לאוכלוסייה חרדית?

דיורית חרדית אנחנו פותחים - - -

בירושלים?

כרגע אנחנו - - -

מזל שיש את עמותת אותות.

כרגע זה מתפקיד של המוסד לביטוח לאומי כמפעל מיוחד.

וידידות טורונטו.

זה הדיורית של החרדים?

כן.

בואי רגע ניקח את ההוסטל השיקומי הזה כי הם לא בהישרדות עכשיו עיריית ירושלים. את יצאת במכרז על ההוסטל?

אני יצאתי כבר לפני חודש וחצי. באמצע אמרת לי לפנות אליהם במקביל. אני לא עצרתי את היציאה למכרז.

תגידי רגע, את מנהלת אגף הרווחה, לשכת הרווחה, מה זה אומר? מה ההבדל בין לשכת הרווחה?

לשכת רווחה, לשכה לשירותים חברתיים בשכונות. אני באזור דרום. אזור דרום כולל בתוכו 7 שכונות. בעצם יש 4 חלקים לירושלים: מזרח, דרום, - - -

הבנתי. ואיילה, - - -

אני מנהלת לשכה - - -

בסדר, אני רוצה לשאול אותך- - -

מי שבעצם הייתה רכזת דרי רחוב בעיריית ירושלים.

בסדר, אנחנו נתייחס לדרי רחוב. איילה, אני רוצה להבין משהו. עכשיו שנפתר הסיפור הזה של האוצר ועיריית ירושלים, ציפי כבר פנתה בנושא של החרדיות. לא לקחו ועמותת אותות לקחה את הדיורית, אז אולי העירייה - - -

לא. היא לא לקחה את הדיורית שלי. היא לקחה דיורית אחרת מתקציב אחר, אל תבלבלי.

אז יש עוד דיורית של חרדים?

יש דיורית ועוד דיורית שגם על זה הם אמרו שהם- - -

אז למה שלא תקבלי תשובה. תכתבי מכתב רשמי, את רוצה שאנחנו נוציא את זה כוועדה? כי פשוט, את אמרת שאת תפני ותתני לנו, לפחות תשחררי לנו את הפקק בנושא של הדיורית ושל ההוסטל השיקומי.

בעיריית ירושלים יש איזו חלוקה שהיא יוצאת דופן ומיוחדת לחלוקה הארצית. ברוב הארץ בלשכות רווחה האזוריות ובכלל לשכות רווחה עירוניות הן מבצעות מדיניות של משרד הרווחה. אצלנו בקידום נוער יש איזו חלוקה, קידום נוער לא כפוף לרווחה ולא מפוקח על ידי הרווחה - - -

את, למי את כפופה?

עיריית ירושלים.

לראש העיר?

מנח"י, מנהל חינוך. מנהל חינוך הוא משהו שהוא יותר חינוכי והוא פחות שיקומי. כל הכסף שדרוש הוא איזה סידור יוצא דופן, מיוחד, יש לו את הפתרונות ויש לו גם בעיות. אחת הבעיות היא שאני לא מוסמכת ולא ממונה ואין לי פנייה ישירה לרווחה בירושלים, אפילו לא לבוני מהרווחה בירושלים. הפרויקטים של בוני הם של בוני מנהלת הרווחה. מדובר על שיתופי פעולה - - -

בקיצור, את לא נותנת לי פתרון. תגידי ציפי, בואי נתקדם - -

אני יכולה להתערב? זה שתמי - - - של בוני שהיא מנהלת מנהל הרווחה והתעסוקה - - -

בוני היא מנהלת אגף הרווחה.

כן.

לא נבזז את הזמן, אני אפגש איתה.

הלנת חירום, הוסטל לחרדיות ודיורית כללית - - -

אל תדאגי, את תגידי לי בדיוק מה את צריכה. בואו נתקדם, חבל על הזמן, אני אטפל עם עיריית ירושלים אישית. אחלה, עיריית חיפה. הייתי צריכה להקליט את ראש העיר בשיחה שהייתה לי אתמול.

עוד משהו שקשור לאוכלוסיית חרדיות - - -

ירושלים?

ירושלים. אני נמצאת במיזם משותף עם אחת העמותות שמטפלת בצעירות חרדיות, גם להוסטל וגם לדירת מעבר. אני מקווה שתוך שלושה חדשים. זה בנוסף - - -

זה עם מי?

עמותת מורשת אברהם.

וזה יהיה - - -

בירושלים.

בירושלים. מה זה, זה מיזם משותף?

זה מיזם משותף, כן.

אני רוצה להעיר עוד הערה. בנוסף יש צעירות חרדיות מרקע של מצוקה וגם חסרות בית והן מגיעות לשירות לאומי. א', כידוע השירות הלאומי לא ממן את הדיור, דיברנו על זה. זה דבר ראשון.

דבר שני, גם חסרים תקנים וזה גם נותן פתרון לדיור - - -

רגע, שנייה. אנחנו נדבר.

יש לנו שלוש דירות בירושלים שנותנות מענה מכספי תרומות. חלקן נותנות מענה גם לנערות חרדיות מרקע של מצוקה וגם לנערות מבתים דתיים מרקע של מצוקה. בכללי, בשירות הלאומי זה בעייתי.

אני יודעת, אני יודעת.

הוא מזכיר את זה כי אנחנו גם יוצאים במיזם משותף עם עמותת בת עמי להפעיל 4 דירות מעבר לצעירות בסיכון בשירות הלאומי.

איפה 4 דירות?

3 מהן תהיינה בירושלים ככל הנראה, ואחת במרכז הארץ.

איפה עומדים הדברים עכשיו?

בתהליכים מתקדמים. אני מקווה שזה יהיה בקרוב ממש.

יופי. תגיד לי, 3 הדירות בירושלים ואחת איפה?

אחת במרכז הארץ.

מישהו מחפש דירות?

אנחנו עוסקים בזה כל הזמן. קודם כל צריך לחתום על המיזם המשותף. אני מקווה שזה במהלך השבועיים-שלושה הקרובים.

יופי, בסדר גמור.

טוב, בנימה אופטימית זאת נעבור לעיריית ירושלים. אני שמחה אריה שאתה פה, אבל לא נראה לי שאתה תהייה המושיע. אז יש התנגדות נחרצת של ראש העיר חיפה להעביר את הבית ברחוב חיים למרכז הכרמל שם. איזה רחוב זה, אלון, תזכיר לי.

שדרות הנשיא.

תראו, יש התנגדות קשה מאוד. האמת שאתמול הייתה לי שיחה קשה איתו וכנראה סיימתי את קשריי בחיפה. נתקלתי בחומות יותר בצורות בחיי. בסדר, אנחנו נדבר בסוף הישיבה ונחליט ביחד מה דרך הפעולה. יש התנגדות להעביר למרכז הכרמל. התנגדות אישית של ראש העיר כי כנראה הילדים יפריעו שם לתושבים. דיברנו על ה – אתם זוכרים, גם בפעם שעברה על not me make be yard', אין ספק שזאת הבעיה המרכזית. יש דרך אחת לצאת ואני אצא לתקשורת. אני לא סיימתי איתו את העניין. מצד שני, בסוף אני רוצה שלילדים יהיה להם בית יותר טוב. בסוף הילדים האלה, הוא הבטיח לפחות שהוא מוכן לשמוע על להוציא. יכול להיות שלא למרכז הכרמל שם, אבל הוא כן מוכן. אנחנו נעשה איזה צוות חשיבה ונחליט. המטרה שלי היא להוציא את הילדים מהמקום, מהשכונה הנוראית הזאת. הוא כן מוכן לשמוע על להעביר, הוא לא מוכן לשמוע על מרכז הכרמל.

בסדר, אנחנו נחליט ביחד עם העמותה מה הצעדים. בכל מקרה אני לא אעבור על זה על סדר היום. מה שקרה כאן הוא חמור מאוד וחבל. כל השכנועים, אני גרה בבאזל בתל אביב, מעוז התל אביביים. השכנים שלי הם "מקור אחר" ואנחנו חיים ביחד בשותפות. חברים שלי מתנדבים שם, אני הרבה פעמים הורדתי שם תרומות. אני חושבת שברגע שיש לך הוסטל לחסרי בית לצעירים זה עושה טוב לכולם וחבל לי שיש אנשים שלא רואים את זה. אני לא מבינה. אמרתי לו את זה אתמול במהלך השיחה, הוא אומר לי: 'למה את כל כך, זה מפתיע אותך'. אמרתי לו: 'זה מפתיע אותי שאני, שאני בכלל לא מכירה את הילדים האלה ומעולם לא גרתי בחיפה, זה כל כך בוער בעצמותיי ואתה בתור ראש עירייה לא רואה את זה'. הוא לא מוכן שהילדים האלה יהיו במרכז הכרמל.

מה הסיבות, למה?

כי לא מתאים לו. אני לא רוצה לצטט לך מה הוא אמר לי אתמול. זה יביך אותי ויביך את הוועדה.

אני חייבת להעיר הערה לגבי ירושלים.

בירושלים יש הרבה מאוד פתרונות, אף פעם זה לא מספיק ותמיד יש חבר'ה שמוצאים את עצמם נופלים בין הכיסאות. זה מבורך - - -

תמיד יש, גם בתל אביב.

וזה מבורך, אבל באופן כללי - - -

קריאה

הבעיה היא מעל גיל 18.

כן, בואו נתייחס ציפי לדיורית בחיפה.

יש לנו פגישה עם עיריית חיפה בתחילת פברואר לגבי דיורית - - -

זה הלנת חירום. דיורית אחת?

דיורית אחת שזה 16 מיטות והלנת חירום זה 12 מיטות.

אתה מודע למה שקורה כי אתה לא היית בפגישה הקודמת, וגם מומי לקח את זה על עצמו - - -

זה לא מומי. אני התקשרתי למנהלת האגף וקבעתי איתה פגישה והיא תזמין את אנשי - - -

כן, אני רק אומרת כשהוא היה כאן, אם את זוכרת, את אמרת שלא מעוניינים. רגע, זה אומר שזה יהיה לחבר'ה הצעירים?

18+.

18+. זה הדיורית וההוסטל.

והלנת חירום. בנוסף נמצא כאן מנכ"ל עמותת הל"ל –האגודה ליוצאים בשאלה, לצעירים בסיכון על רקע בחזרה בשאלה. אנחנו באותה בפגישה לגבי שירותים גם לצעירים בסיכון בחיפה.

אתה רוצה להוסיף, בבקשה.

כן. העמותה מפעילה בשיתוף עם - - -

רק תציג את עצמך לפרוטוקול.

יאיר הס, מנכ"ל עמותת הלל. העמותה מפעילה בשיתוף עם משרד הרווחה מקלט חירום ארצי שקולט מכל הארץ, הוא יושב בירושלים. יש בו 12 מיטות. יש תכניות של דירות מעבר שיש לנו בירושלים ובתל אביב. אנחנו עכשיו מתחילים להיכנס לחיפה. בהתחלה ניכנס עם דירת מעבר אחת, ובשילוב עם מרכז ייעוץ שאנחנו פותחים, שלא עוסק בתחום הדיור - - -

אני לא מכירה אתכם, איך זה שעד עכשיו - - -

אני שמעתי על וועדת המשנה בשבוע שעבר - - -

יופי, אני אבוא גם לסיור אצלכם.

והזמנתי - - -

טוב שהזמנת, אנחנו אוהבים אנשים שמזמינים את עצמם.

ראוי לציין שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה בירושלים בצורה טובה מאוד. יושבת כאן נטע מנהלת המקלט.

אני אבוא אליך. גיא העוזר שלי פה ייקח את הפרטים ואני אבוא לראות. בסוף אני יוצאת פה עם הכי הרבה שיעורי בית מהוועדה הזאת.

או.קיי. תקנות התע"ס (תקנות העבודה הסוציאלית). רגע, רציתי - - -

עוד הערה אחת. אנחנו משרתים את האוכלוסייה החיפאית, כלומר תושבי חיפה.

כן, בעייני אתה יודע מה, מי מחליט. אתם מטרופולין מתי שנוח לכם?

לא. אני אומר שבעיקרון אלו ההנחיות - - -

מה זה שאין. באמת, בא ילד בין 15 שברח לחיפה וגר ברחובות ועכשיו תגיד לו 'תחזור למוצקין, אתה לא רצוי פה'. גם אתמול הוא אמר לי את זה - - -

אלו ההנחיות שאנחנו מקבלים.

ברור. פני הדור כפני הכלב.

מי שהוא מחוץ לחיפה אני אפילו לא יכול להתחיל לטפל בו. שוחחתי באמת לגבי כל הצפון ואזור הגליל בעיקר מכפרים הערבים שמגיעים אלינו. פשוט הצעה, אני לא יודע אם אני דובר בשם השלטון המקומי, שיוצא פתאום, אבל כן להקים משהו אזורי, מחוזי שיהיה בעכו למשל או במקום אחר שכן ינקז אליו וייתן לנו מענים.

יהיה בעכו, כן.

תעבירי אותו אלינו, תגדירי אותו מחוזי. שאני לא אפול בין - - -

תשמע, אני אמרתי את זה עוד לפני שדיברת. או שאתם עיר מטרופולין שמקבלת תקציב ממדינת ישראל כעיר מטרופולין. הוא בא ואמר לי למה רק בירושלים וחיפה תמיד. אמרתי לו: 'אתם קולטים עובדים מחוץ לחיפה, אתם נותנים דוחות למכוניות מחוץ לחיפה, אתם נהנים שאנשים מגיעים לחיפה ואתם רוצים שיבואו מהקריות, מעכו, אבל בכל מה שקשור לרווחה אתם פתאום לא מטפלים'. מה, תבוא הגברת או גבר מירושלים, תגיד לו 'רגע, רגע, אתה מביתר עילית תחזור לביתר עילית'.

כל הערים קולטות חוץ ממנו. באמת ירושלים והסביבה, תל אביב גדרה-חדרה מצפון לחדרה. חיפה קולטת את חיפה וכל הערים הסמוכות, יש שם לפחות 40% מהנערים והנערות שמגיעים - - -

אני לא מדבר כרגע על הנוער, אבל דיברתי על ה-18+ ואני יודע כמה אנחנו מצומצמים בזה.

עדיין יותר טוב לכם שהם יהיו במסגרת הלנת חירום מאשר שהם יהיו ברחובות, אז הם מבצעים עבירות.

ברור.

הם לא ילכו לקריות או לעכו. אם הוא ברח והוא גר ברחוב שלך הוא יעשה לך נזק ובטח כשהוא צעיר. עדיף לך שהוא יהיה בהוסטל. איפה ההיגיון?

אני מסתכל על ההיקף. אנחנו מדברים על 12 מיטות. היום אני עם 4 מיטות שאני צריך לתת להם לשנה אני מתחיל לצמצם את זה - - -

אבל היא מגדילה לך את הבית הזה. כבר דיברנו, ישבנו ודיברנו, אני יודעת את המצוקה. היא מגדילה.

ויש את דירת החירום.

זו דירת מעבר, זו לא דירת חירום. נכון, זה מה שיש.

יש כאן תכנית מדהימה שהולכת לתת הלנת חירום והוסטל שיקומי לחבר'ה צעירים. אני מציעה שאולי יכנס שכל שם בעיריית חיפה, תסלח לי, ויבינו שהתכנית הלאומית הזאת הולכת להוציא אותם מהרחוב, לתת להם טיפול והכוונה ולמנוע את הנזק שהם עושים לסביבה ולעצמם. להבין, כשאנחנו מוצאים בחור כזה צעיר בן 20, ולא משנה אם הוא הגיע מכפר ערבי בגליל או שהוא הגיע מקריית מוצקין, ואנחנו נותנים הכוונה והדרך, זה רק יכול להועיל לחיפה כי הוא כבר לא יחזור לכפר שלו.

אני בעד.

אתה תיאמת עם עכו, עם עיריית עכו?

אני רואה מאיפה מגיעה האוכלוסייה.

אני מבין, מובן לי שלא.

אתה יודע כמה צעירים ערבים מגיעים וישנים ברוחב בחיפה, את יודע, אתה רואה אותם. לא חבל, למה?

אני יודע, אני העליתי את זה כי אני מודע למה שקורה.

אני מבינה אותך, אגב ואני גם יודעת ממה שהכרתי אותך - - -

אם הם מגיעים גם לירושלים ותל אביב, אנחנו ניתן להם - - -

תזריקי אותם לחיפה?

והם מגיעים, מגיעים ומגיעים.

ברור שהם מגיעים. תגיד לי יואב, אולי אתה רוצה להחזיר את החיפאים לחיפה כי אתה - - -

יש אחד שמנסים להחזיר לי אותו ואני בשמחה, אין בעיה. אני מבחינתי.

זה לא עובד ככה, זה מה שנקרא יפה שעה אחת קודם.

השקעה בטיפול יותר זולה ופחות השקעתית מלהשתדל להחזיר לערים אחרות.

ברור. אני רוצה להתייחס לעוד נקודה אחת ואז לעבור ולראות את המצגת. רק עוד נקודה נוספת שהוועדה גם מחויבת. אני התחייבתי כלפי מנכ"ל משרד השיכון, לצערי כל פעם דוחים אותי, חבר שהיה איתנו כל הקמפיין אבל לא משנה כבר נקבע. אני מבטיחה, זה שלי, לבוא ולקבל את החלטות משרד השיכון. יש לנו פה את הגברת מנע שמלווה אותנו לאורך כל התהליך. אנחנו מנסים וישבנו שלושתנו יחד כדי לא רק להגדיל את הסיוע בשכר דירה ל-2017 כמו שדיברנו, אלא גם למצוא איזה פתרון שבעצם משרד השיכון יהיה מעורב יותר מבחינת שכר הדירה של הדירות. יש בעיה, אני כבר אומרת. דיברתי גם עם השר כמובן לגבי השתתפות בשכר, בטח שזה לא הדירות של משרד השיכון. בנוסף הדיור הציבורי ששם, אין הוא אמר לי, 'מה, נוציא משפחה מהדיור הציבורי כדי לתת לחסרי בית'. כן ניסינו למצוא פתרון שבעצם יהיה איזה מועד. כרגע זה נמצא בשלב הדיון. נכון.

ישיבה עם אשל.

נכון, ישיבה עם אשל. אשל הוא מנכ"ל משרד השיכון. אנחנו נבוא אליה מוכנים. כמובן אם יש לכם נושאים שלא דיברנו כאן וקשורים למשרד השיכון אתם מוזמנים לעדכן את הוועדה.

אתה רוצה להתייחס למשהו לגבי חיפה, אם כבר אתם פה? עמית, אתה רוצה?

לדעתי הכי חשוב זה לינת חירום - - -

אתה מודע למה שקורה עם ציפי? את ראית המקום של ע"עלם", דיברתם?

לא.

מזל שהוועדה עושה כאן חיבורי קצוות.

חשוב לציין שהרשויות אחראיות לילדים ולבנים שלה. אם הרשות תרצה לעשות התקשרות עם "עלם" היא תעשה איתה.

ציפי את צודקת. זו לא הייתה המטרה. המטרה היא מול הרשות. פשוט רציתי, בגלל שהייתי בסיור בבית ברחוב חיים, נכנסתי לדירה הקטנה שם.

אולי תגיד כמה מילים כדי לחבר.

אנחנו מתחילים ממרחבון קטן מתחת לבית ברחוב חיים למענה חיבורי: מקלט, כניסה, הוסטל. זה לא נותן לינה, זה לא נותן כלום. אני רואה שהדבר הכי חסר זה לינת חירום כדי להצליח לעשות איזה - - -

ל-18+.

כן, הם מטפלים בצעירים.

כל הסיפור עולה למדינה יותר עד שאני מצליח לעשות הפנייה למישהו שאני מאתר ברחוב. אם אני לא יודע איפה הוא ישן - - -

זה הניידת?

כן, זו הניידת - - -

ויש להם בית קטן, הם לא ישנים שם?

לא.

יש שם בית חירום כזה. אני הייתי, ראיתי. הם יכולים לעשות שם כביסה, מקלחת. דיירי הרחוב הצעירים לא הילדים. זה נמצא פיסית מתחת לבית ברחוב חיים ומשם הוא מקבל והוא גם מכיר. דרך אגב, כמה עוברים אצלך בבית הזה?

40 עברו בכמה החודשים האחרונים.

רגע, כשהם נכנסו שאלת אותם אם הם מחיפה? זה חשוב שחסר בית יציג תעודת זהות בכניסה מעכשיו לכל "שלטר". אני מבקשת שאם הוא לא מאיר, תדברו ביניכם.

להנפיק תעודת זהות לחסר בית, אבל בעצם לפי התקנות חסר בית זה מישהו שאין לו תעודות.

בקשר לזה, את רק פותרת את הבעיה של הכתובת והוא אומר שלא משנה מה הכתובת, לכן גם בחיפה אם אתה מדבר מעבר לגיל 18, אז אין בעיה והם צריכים לקבל בלי שום קשר למקום המגורים. בתע"ס יש פתרון לבעיה הזאת.

נכון, נכון מאוד. זה מה שיואב אמר. עכשיו אנחנו נדבר על דרי רחוב. המציאות לצערנו מביאה - - -

מה אומר התע"ס?

אגב, דווקא החבר'ה של הרשויות הם מעניינים כי הם יודעים, אמרתי את זה גם ליואב בפגישה שלנו בשבוע שעבר וגם בשיחות שלי עם ציפי, יודעים שיש ראשי ערים או מדיניות שאומרת 'אם זה לא מהעיר שלי, אז למה אני צריך לטפל'. זה לא משהו שלא שמענו. לצערי, היום כשדיברת על חסרי מעמד, מדברים על אלה שאנחנו נותנים. היום בדיוק קראתי על התכנית של דרום העיר שהם מדברים על ביטוח בריאות ועל תנאי העסקה. אמרו קופות החולים ובצדק, שכבר היום כל מי, לצורך העניין פליט או מהגר עבודה או לא יודעת מה, הוא מקבל שירותי בריאות וזה מגיע ל-50 מיליון שקל, את זה כבר אף אחד לא יחזיר להם. בואו נגיד, שאף אחד לא שואל מישהו מאיפה הוא.

לא. זה דברים חירום בלבד, זה לא שוטף.

כן, ואני אומרת לך שהדברים שהם חירום לאותם מהגרי עבודה או מבקשי מקלט לצורך העניין, זה הגיע כבר ל-50 מיליון שקל ב-10-15 שנים האחרונות. זה הרבה כסף. חירום עולה יותר ואמרת את זה בצדק.

עכשיו אני רוצה לדבר על דרי רחוב. ביקשתי מיואב בן ארצי מנהל תחום דרי רחוב, עריית תל אביב. כמובן נשמע ואתם תוסיפו את דבריכם. אני ביקשתי לייחד קצת על דרי רחוב, א' כי בדרך כלל גם החבר'ה מגיל 18 נכנסים לדרי רחוב וגם בגלל שבפעם הראשונה יש בכנסת וועדה שמתעסקת עם חסרי בית ולכן נראה שחשוב להתעסק גם עם חסרי בית באופן כללי. כמובן שהצעירים נכנסים לשם גם כן. בבקשה יואב, סליחה.

קודם כל תודה. יואב בן ארצי מעיריית תל אביב. אני חייב לומר שלושה דברים. אחד, הנתונים בעצם על פי מיון תיקים של 2015 והם הועברו למשרד על פי מתכונת שהמשרד ביקש. הם עולים בקנה אחד עם הדרישות של המשרד ומתארים מציאות תל אביבית.

דבר שני, אני כמובן מתייחס גם לנתונים כמותיים וגם למאפיינים סוציו-דמוגרפיים שמשליכים מן הסתם על אופן הטיפול שאומר להיות בשנת 2016 כלפי דרי רחוב.

הדבר השלישי, אני אעלה כאן סוגיות שאני חושב שכל מי שעוסק בדרי רחוב בארץ, כמובן מריה שהיא המפקחת הארצית, ערה לסוגיות האלה. בכל אופן חשוב לי להעיר אותן כי אני חושב שצריכות להיות כאן נגזרות לפעולה ואני אציג אותן בהמשך.

נתונים כמותיים – אנחנו ראינו 817 דרי רחוב בשנת 2015 שההתפלגות בעצם היא לטיפולים קצרי מועד. יכול להיות שבקצר מועד זה ייעוץ של פעם אחת כשהוא מגיע, אנחנו לא רואים אותו יותר. יכול להיות שזה טיפול משלים. זאת אומרת, כמחלקה מטפלת, אנחנו נותנים רק סיוע מגודל בשכר דירה. מול זה – 54 מטופלים, טיפול רחב היקף. אנחנו מדברים על 554 תיקים בפועל. 184 מטופלים חדשים היו במשך השנה הזו. 191 נסגרו או הועברו - - -

תגיד את הגיל של המטופלים החדשים, או מי אלה החדשים שהגיעו ב-2015.

קשה לי מאוד לפלח את הגיל שלהם. הנתון השכיח הוא בגילאי 30-50. זה הנתון השכיח ויש כמובן את הקצוות לכאן ולכאן.

בין 30 ל-50.

בין 30 ל-50. חשוב לי לציין נתון נוסף: 191 תיקים סגרנו או העברנו למחלקות להמשך הטיפול מצוק העיתים, זה לא הדבר שאנחנו נורא אוהבים לעשות, אבל בלית בררה. 261 מטופלים הצליחו לקבל סיוע בשכר דירה. זה נתון שהולך וקטן במשך השנים, יש לו משמעות מאוד ברורה. זה מול 289 בשנת 2014. הנתון הזה שהולך וקטן לגבי היכולת לממש סיוע בשכר דירה הוא משמעותי משום העובדה, אני אדבר על זה בהמשך, שהסיוע המגודל אינו בר מימוש עבור מטופלים שמשתכרים באמצעות קצבאות: מקסימום 2,400 שקל לקצבת נכות, 1,400 שקל להבטחת הכנסה ו-1170 סיוע מוגדל כשכר דירה מוצע. בעיר תל אביב יפו, חדר נטוש עלוב, סליחה על הביטוי, עולה בסביבות 1,800-2,000 שקלים. חישוב מתמטי פשוט מראה שבעצם אי אפשר לשכור את הדירות האלה. מאוד קשה להתקיים כשאתה בשכר דירה.

יכול להיות שצריך את משרד השיכון כדי שיעזרו לעיר תל אביב, כדי לראות באזורים זולים.

הדבר השני, היום בעלי בתים דורשים תנאים של 12 צ'קים, של ערבויות, וגם החסם הזה הוא משמעותי. לכן בשנות הכספים הקודמות אנחנו רואים שאחוז המטופלים שמצליח לממש את הסיוע הוא קטן. זה בעיניי סוגיה, אנחנו נדבר עליה בהמשך עד כמה סיוע מוגדל רלוונטי היום לדרי רחוב עם המאפיינים שאומר אותם בהמשך.

נתונים סוציו-דמוגרפיים – אנחנו משום מה בירידה במספר נשים. בשנה שעברה הינו 15% נשים, 85% גברים. השנה אנחנו 12% נשים, 88% גברים. זה לא מה שמאפיין את השנים האחרונות. בשנה חדשה מהבחינה הזאת, חבר העמים, אנחנו בירידה של 2% למול עלייה ב-3% בילדי הארץ. ילידי אתיופיה ללא שינוי והאחר הוא זניח וגם הוא ללא שינוי.

מה יוצאי אתיופיה אמרת?

ללא שינוי, 4% או 5%.

נשואים, גרושים או פרודים, אנחנו רואים שהחלק הארי הוא החלק שחי לבד או שהוא גרוש או שהוא פרוד או שהוא מעולם לא נישא. אחוז הקטן מאוד הוא 22% מול 88%, זה עוד אפיון לגבי דרי רחוב, המשמעות של זה, שהם נעדרים רשת חברתית או משפחתית תומכת. זה אומר שבמקרה הטוב אנחנו יכולים לחדש את הרשת בעת השיקום. במקרה הפחות טוב, אף אחד לא רוצה להיות יותר בקשר והם נשארים לבד. לכן כל ההתמודדות הכוללת בהמשך, לכשמשתתפים בדירה ובדיור עצמאי בתוך הקהילה, הרבה יותר מורכבת. גם על זה אני אדבר בהמשך. מורכבת, זה אומר שצריך להשקיע בזה תשומות טיפוליות.

אפשר לשאול שאלה בעניין הזה? בהגדרה של דרי רחוב כתוב במפורש שזה יחידים. השאלה, כשאתה אומר פה שהם יחידים האם זה בגלל שאתם מגדירים רק יחידים ולכן משפחות לא יכולות להיכנס להגדרה הזאת?

לא. לא. אנחנו מגדירים את האוכלוסייה שמגיעה אלינו.

לא, אבל בהגדרה של התע"ס.

אני אומר, ההגדרה בתע"ס מטפלת, אנחנו מטפלים, מתמודדים, אבל אם יש להם רקע של נישואין זה משהו אחד, ברגע שהם פרודים זה משהו אחר, או רווקים. זה שלוש התייחסות נפרדות ומאובחנות אחת מהשנייה. ברגע שיש רקע משפחתי אתה אומר, אולי אני אייצר משפחתיות ונחדש את הקשרים. ברגע שהם מגיעים רווקים אין רשת כזו.

אבל אם תהייה משפחה בתל אביב של דרת רחוב אתם תקבלו אותה?

אנחנו נקבל אותה, אנחנו נתייעץ מה אנחנו עושים איתה כי אין לנו כל כך כלים לשקם אותה. אני חושב שנתקלו פעם אחת בזוג, גבר ואישה. יחסית זה היה פשוט כי יש לנו מעון לגברים מעון לנשים והטיפול היה משולב בשיניהם. היה גם זוג ש--- תוך כדי ברחוב וגם הוליד ילד.

סליחה יואב שאני מפריעה לך. לגבי השאלה של שמוליק. כאשר מדובר במשפחה, זוג וילדים או ילד אחד, הטיפול יהיה בלשכה לשירותים חברתיים כלשכה וגם זה עם התייחסות לבעיות - - -

אני חושבת שהם בכלל לא יגיעו - - -

הם יקבלו טיפול בבעיות השונות. כלומר, הם יקבלו התייחסות, אבל לא ביחידה לדרי רחוב.

או.קיי. לגבי נתוני השכלה.

נתוני השכלה – בואו תראו כמה פוטנציאל של האוכלוסייה הזאת גבוה יחסית, לפחות מהעבודה שלי עם מכורים. אנחנו מדברים 17.5% השכלה האקדמית. השכלה תיכונית אנחנו מדברים על 54.3% ויסודית על 23.5%. בעיניי, זה נתון מאוד משמעותי לגבי אופק הכשרתי שיקומי כולל. לצד זאת, כל המאפיינים האחרים די מחבלים, אבל הנתון של ההשכלה מאוד משמעותי בעיניי ואסור להקל ראש.

ותק שהייה ברחוב – עד שנה יש לנו 35%, עד שנתיים 12%, בין שנתיים לארבע שנים 19% ומעל ארבע שנים 34%. אני אתאר את האוכלוסייה שמעל ארבע שנים, אני אתן לה אפיון הרבה יותר מדויק בהמשך.

שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים – יש 27% משתמשים באלכוהול, ירידה של 2% אל מול שנת 2014. 385 משתמשים בסמים, נתון קשה. זו עלייה של 5% אל מול שנת 2014.

כמה באלכוהול?

27%. מריה, את תקבלי את זה. בבקשה הנה. אנחנו גם יכולים לשלוח.

10.5% משתמשים גם בסמים וגם באלכוהול. אנחנו מדברים על עלייה של 4% אל מול שנה שעברה. אם אני לוקח את הטטאל, יש 75.5% של משתמשים בסמים ובאלכוהול או סמים או אלכוהול. אחוז מאוד מאוד גבוה.

אתה עושה אבחנה של אילו סמים?

כן. אני רוצה להגיד שבסמי מסיבות, החגיגית, הרואין שולט פחות וכל הג'נקים האחרים, סליחה על הביטוי - - -

זה נמוך יחסית לנתונים הבינלאומיים - - -

אבל זה מדויק לנתונים הארציים.

אבל אני רוצה להגיד לך שזה לא מעודד, כי המציאות הזאת מאוד מורכבת, באמת.

יש לי שאלה. אתה רואה איזה מעבר בין שימוש באלכוהול כמגמה, פחות אלכוהול יותר סמים? זאת אומרת, אחת לכמה שנים אנחנו רואים חילופים במגמה.

זאת השערה בלבד. אני חושב שחלק מהעניין של השהות המשותפת חושפת אותם לחומרים מסוכנים שהעלויות שלהם הופכת להיות יותר נמוכות והיכולת "לקמביין", ליצור קומבינות היא הרבה יותר גבוהה. עם אלכוהול אתה די לבד, עם סמים אתה בקומבינות ולכן יש מעברים בין אלכוהול לשימוש בסמים, במתחמים שאני נמצא בהם אני רואה אותם בשימוש מאוד מוגבר. אלה מתחמים משולבים של דרי רחוב ומשתמשים בסמים. לדעתי ההפריה הקשה הזאת מולידה את הנתון הזה.

45% אנחנו מדברים חולי נפשי. 35% חולי פיסי.

אם נסכם את הסכום של השקף, שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, חולי פיסי וחולי נפשי, אני מניח שמקבלים פרופיל של האוכלוסייה הזאת. זאת אומרת, שברובה היא אוכלוסייה מאוד מאוד מרוכבת עם מאפיינים מאוד מאוד קשים, עם אופק שיקומי מאוד מורכב, עם יכולת תעסוקתית מאוד מוגבלת. אני חושב, בעיניי אלו ארבעה נתונים מאוד משמעותיים שמשליכים על אופן הטיפול.

הנתונים האלה, 27% ו-45%, זה לא אחד כלול בשני, או כל אחד בנפרד? בנפרד.

אלו המענים שניתנים על ידי היחידה. קודם כל אנחנו בסיורי שטח יזומים. כל יום עד השעה 11 בלילה יש לנו כונן ברחוב. משעה שעה 11 בלילה עד למחרת בבוקר יש לנו כונן רווחה שעונה לקריאות. סך הכול ענינו לכ-1,270 קריאות במוקד העירוני. אני חייב לציין שהרווחה כולה שמורכבת מ-9 מחלקות ומ- 44 אלף תושבים שמקבלים שירות שעונה על כ-1,270 קריאות. זאת אומרת, שאנחנו עם דרי רחוב, עם 817 מטופלים ועונים כמעט כמו הרווחה הכוללת שזה הרבה מאוד פניות. העיר מלאה בדרי רחוב ואי אפשר להתעלם מהנתון הזה.

אנחנו מלינים, בגגון למשתמשים, נקיים ולדרות רחוב, סך כך מדי לילה, לא כתבתי, אנחנו מלינים בערך כ-90 דרי ודרות רחוב. אנחנו עוסקים בהפניה מידית לבתי חולים ולמסגרות טיפוליות ארוכות טווח. אני רוצה לומר לכם שהסוגיה הזאת מאוד מאוד קשה, כי ברגע שמטופל לא רוצה להתאשפז האמבולנס לא מגיע, המצבים מורכבים. לפעמים אני מפעיל את החוק לטיפול בחולי נפש כדי שיגיע לאיזה בדיקה רפואית. מזלי שהפסיכיאטר המחוזי שלנו עם ראש פתוח, הוא מגיב לכל קריאה. השנה הורנו, ביקשנו בדיקה כפויה לגבי 29 מקרים. זה המון, המון. עלינו פי שתיים מהשנה הקודמת. הסמים עושים בהם שמות והפוטנציאל של סיכון כלפי עצמם או כלפי הסביבה הוא מאוד מאוד גבוה. כשאנחנו רואים במצב כזה אנחנו מנסים מיד להפעיל את החוק, לא תמיד זה הולך. ברוב המקרים זה הולך כי, שוב אני אומר, יש לנו פסיכיאטר מחוזי עם ראש פתוח, הוא די מקל עלינו והעבודה איתו היא שוטפת ועושה טוב לאנשים ולעיר. לצערי, ההחזקה שלהם בבתי חולים מאוד מאוד מוגבלת. השחרור לקהילה נעשה בעצם בלי שאנחנו מעורבים ואז אנחנו חוזרים לאותו סיפור של דלת מסתובבת, בית חולים, קהילה, שוב שימוש בסמים, שוב בית חולים ושוב קהילה. אין רצף טיפולי לבעלי תחלואה כפולה ואפילו משולשת – זאת נקודה שגם כן חייבים לתת עליה את הדעת.

אני רוצה לשאול אותך משהו. אם נגיד נמצא ברחוב, הוא הגיע אליכם ליחידה והחלטתם לשלוח אותו לטיפול בהתמכרות, אז אתה יכול לשלוח אותו, דיברנו על קריית שלמה או איך שזה נקרא, ולעשות שם תהליך במקום הזה?

אני רוצה להסביר.

למה אין אחרי השחרור?

בדיוק.

בואו נחלק את זה לשלושה חלקים שונים. יש לנו מכורים שזה העניין שלהם, ההתמכרות – כאן זה הרבה יותר פשוט. עיריית תל אביב הקצתה 100 אלף שקל לגמילות מידיות. אני מוצא מטופל, אני עושה לו את הבדיקות הרפואיות. זה חלק קשה כי נורא קשה לגרד, סליחה על הביטוי, מהרחוב את המצבים המאוד מורכבים, להסיע במונית ואפילו למרכז למלחמה בשחפת לעשות את הצילום חזה. זה משהו שהוא מאוד מורכב. הרעיון הוא, שאנחנו נוכל להפנות ישירות לתהליך של גמילה מידית. לפעמים באמצעות הפיקוח הארצי ומכסות חירום אנחנו מצליחים לעשות. אם זה לא חירום אז אנחנו מגששים טיפה בתהליך הזה. לגבי מקרים מורכבים שצריכים טיפול אינטנסיבי והמשכי בקריית שלמה, אנחנו מקבלים אישור מהמפקחת הארצית או המחוזית. בדרך כלל אנחנו עושים את זה בצורה מאוד מהירה ומקבלים את האישור באופן מידי, זה משהו שעובר חלק. זה לא כל המקרים, זה מקרה קצה, אבל הם ראויים כמובן להפניה מידית. אנחנו מקבלים את הסיוע ממשרד הרווחה. לגבי המורכבים יותר של בריאות הנפש, שם אנחנו זקוקים כמובן להפעלת חוק ואנחנו מפעילים אותו.

לגבי רצף טיפולי של מאושפזים בבתי חולים לבריאות הנפש יש לקונה משמעותית. שיתוף הפעולה מאוד מאוד מרוכב. מטופלים מאוד קשים בדרך כלל מעדיפים שיברחו להם. היה לי מקרה של בחור צעיר בן 24 – סמי מסיבות, מצאנו אותו בבית נטוש. עד שהספגנו אותו לקחנו לנו זמן, היה בבית חולים. כעבור כחודש וחצי באו לבקר, הוא יצא עד השער וחזר כביכול חזרה לבניין, וברח מבית החולים. הודענו על הבריחה הזאת, יותר מזה, הודענו שהוא משתמש בסמים. אף אחד לא בא לאתר אותו. שילבנו אותו בחזרה ואז הוא שוב בבית חולים. לפני כשבועיים וחצי הוא שוב ברח מבית החולים, שוב התרענו, שוב הודענו, תפסו אותו וזהו. זה הסיפור השיקומי של הבחור הזה. זה עצוב מאוד, כולה בן 24.

אנחנו כמובן מבצעים מיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי - -

סליחה שאני קוטע אותך. יש לך נתונים שאתם לוקחים אותם למשפחה, קרובים, יש?

משפחה, קרובים - - -

אחים, ככה בכלל - - -

לבחור בן ה-24 אין לו משפחה?

המקרה הזה הוא מקרה מאוד עצוב וקשה.

אני מדבר בכלל.

אם אתם רוצים אני ארחיב על המקרה הזה. זה סיפור מאוד מאוד עצוב מצד אחד ומצד שני איזה גב שהוא לא צפוי. זה בחור שהתייתם מהוריו. הוריו חיו טורקיה-ישראל on line, בשלב מסוים נפרדו, הילדים הוצאו לפנימייה, אחותו הגדולה והוא. הם למדו בפנימייה שנקראת הדסים. הדסים זה בית ספר שאני למדתי בו, או.קיי. יום אחד אני מקבל טלפון מאישה בשם חנה אשכנזי. חנה אשכנזי, כמו שהיא אומרת לי את השם, אני אומר לה: 'את היית מורה למתמטיקה?' בלי להתבלבל, היא אומרת לי: 'נכון'. אמרתי לה: 'אז היית גם מנהלת הפנימייה'. הכול התחיל בזה שהיא ניסתה לסייע לו, פנתה אלי כי היה ברחוב ואז נוצר הקשר עם הבחור הזה. הבחור הזה איים על אחותו בכל פעם שהיה מקבל, היא קיבלה עבורו את הקצבה, בכל פעם שהגיע הביטוח הלאומי הוא היה מגיע אליה הביתה, הרס לה מערכות יחסים. איתרנו אותו, אחרי שהפעלנו חוק הוא הגיע לבית חולים ושם התחיל התהליך הטיפולי. כמו שאמרתי, on and off נכנס ויוצא. חנה אשכנזי, הדמות המופלאה הזאת, בתוך התמונה עם מכתבים למשרד הבריאות למה משחררים אותו, או למה לא בודקים אחרי שהוא יצא, למה המשטרה לא עוקבת ותופסת אותו. הסיפור הזה מורכב ועצוב, אין גב משפחתי!. או.קיי, חנה אשכנזי זו המשפחה. האחות לגמרי מיואשת ואנחנו בתוך התהליך הזה. לגבי דרי רחוב, הסיפור של המשפחה הוא כמעט ולא רלוונטי לגמרי.

טיפול פסיכו-סוציאלי ארוך טווח במישור הפרטני- אני אכנס לזה טיפה יותר מאוחר.

טיפול תקופתי – מתקיימות שלוש קבוצות במקביל.

שילוב במקומות תעסוקה – יש לנו רק 8.6% שמצליחים לעבוד בעבודה מסודרת. כמו שאמרתי קודם, זה מאוד קשור למאפייני האוכלוסייה. 45% עובדים בעבודה מזדמנת, חלקם תוך התמכרות פעילה. זאת אומרת, הם שותים, הם משתמשים בסמים, עושים עבודות מזדמנות כולל איסוף כל מיני בקבוקים וכאלה, זה סוג של עבודה, בעצם זה מקור ההכנסה שלהם. כמובן אנחנו יוזמים ומשוועים לפרויקטים להעצמה והעשרה. הקמנו קבוצת כדורגל, זה נקודת אור שהייתה כבר באמסטרדם. ב-27 אנחנו מקימים מחזור שני של קבוצת כדורגל. השנה הזאת שילבנו אותם בתכנית שנקראת 'אוניברסיטה בע"מ". אלה שהם גובהי יכולת ישתלבו בתכנית ובינתיים התחילו, והאמת, הם מאוד נהנים.

זה השקף שבעיניי הוא הדבר המשמעותי לדיון פה.

פערים, סוגיות שדורשות חשיבה ביקורתית בעיניי. יש גם המלצות ואני אומר אותם בהמשך. כמו שאמרתי, היקף הסיוע 170 אלף, באמת עם כל הכבוד למשרד הבינוי והשיכון, אינו מסייע לרבים מדרי הרחוב נוכח המצב הכלכלי התמורות והתמרה המתמדת במחירי הנדל"ן וגם למאפיינים המורכבים. משך הסיוע מוגבל ל-4 שנים ואינו עולה בקנה אחד עם צורכי ומאפייני האוכלוסייה. לצערנו, אין החלמה ספונטנית והם הופכים להיות יותר ויותר בעייתיים.

כאן אני אומר למשרד כשמריה יושבת כיסא לידי, אני אומר את זה לא פעם ולא פעמיים ואני מניח שגם יש תשובות, אבל אני אמשיך ואומר. תראו, עבודה עם דרי רחוב זו עבודה שצריך להשקיע בה על הרצף, מהשלב של איתור ברחוב שהוא מאוד לא פשוט. אם אתה מאתר זה לא אומר שהוא מגיע ליחידה. צריכות להיות הרבה מאוד פעולות של חיזור. אני רוצה לומר לכם שאני בשטח לא מעט ולפעמים יוצא לי להיות ממש בשיחות בזירה עצמה כשהמטופל נמצא, אני רואה כמה השיחות האלה משמעותיות עבור המטופלים. אני בכלל מאמין גדול שקשר נבנה בזירה שהמטופל נמצא. הזירה שהוא נמצא זו הזירה שהוא מזוהה איתה, מגבש את הזהות שלו שם, מרגיש שם הכי בטוח. ברגע ששם אתה יוצר את השיחות הראשוניות תהליך ההירתמות לטיפול, בעיניי, עולה באחוזים גבוהים. אבל, כשיש לנו 100 מטופלים לעובד אני לא יכול לדרוש מהם להיות בשטח כמו שהייתי רוצה שהם יהיו. שלא נדבר על מצבי סיכון וסכנה כשיש לנו בערך 80 מטופלים שנמצאים במצבי סיכון. אנחנו מנסים לעשות עבודה מעקב, ניטור אחרי מצבים כדי לראות האם אפשר להפעיל חוק או לא, האם אפשר לשלב אותם בבתי חולים או לא, האם הם צריכים התייחסות ייחודית. אני רוצה לדלג לשלב הסופי כביכול בטיפול בשילוב בדירות.

לשלב בדירות בסיוע מוגדל לשכור דירה זה השלב הטכני, השלב המשמעותי זה להיות איתם בתוך הדירה. זה אומר שאתה מתייחס אליהם בשיחות פרטניות של פעם בשבוע לפחות, עושה ביקורי בית, מלמד אותם, מקנה להם יכולות לניהול בית, לניהול כלכלי, לניהול צריכת שירות בקהילה, ניהול צריכת שעות פנאי, להתמודד עם ההיבט הפנימי. אנשים נכנסים לבתים האלה לבד עם עצמם, פתאום אין זירה, אין שטח, אין אטרקציות, אין רחוב, אין גורמים חיצוניים. מה שנשאר זה האדם עם עצמו, זה הראות הפנימית. רבותיי, שכל אחד יהיה עם עצמו לרגע עם איזו חוויה שהיא קשה, 24 שעות מאוד מאוד קשה, זה מחזיר אותם לרחוב. זאת אומרת, התשומות שאנחנו צריכים להשקיע כאן, בשלב הראשון של איתור וחיזור והשלב המשכי של שילוב בדירות הן תשומות מקצועיות משמעותיות.

לסבר את האוזן, התקינה בהתמכרויות מראה שזו אוכלוסיית קצה, אבל לא כמו דרי רחוב, פי 30 מטופלים לעובד. 30 מקרים לעובד, זו התקינה, ככה עובדים. אני גם בבית הזה נמצא. 100, נגיד שאני מגזים, 85 מטופלים לעובד בדרי רחוב זה לתסכל אותו באופן קבוע, מתסכל את המטופל באופן קבוע, זה להשקיע הרבה מאוד אנרגיה ב-on and off' on and off אם נעשה לזה איזה חישוב כלכלי, האמינו לי, שה-1 ל-30 ייתן תוצאות הרבה יותר משמעותיות בהיבט הטיפולי ויחסוך בהיבט הכלכלי מול כל הדשדוש שאנחנו מדשדשים איתו עם 100 מטופלים לעובד.

איך זה 100מטופלים?

יש לנו 5.5 משרות, 554 תיקים.

יש איזו בעיה, אני אתייחס.

או.קיי, מריה תתייחס. בסדר גמור, אנחנו נדבר אחד עם השני.

הדבר האחרון שאני רוצה לציין, אני חושב שדי אמרתי אותי, פרקטיקה עם דרי רחוב והמשאבים המוקצים להתמודדות עם התופעה, רואים מבחינה מחודשת נוכח המאפיינים המיוחדים של האוכלוסייה: התמכרויות, מחלות פיסיות, הקצאה של משרד השיכון - - -

כל הנושא שמדברים עכשיו של תחלואה כפולה, נראה לי שהוא נכנס - - -

כן, אבל זה משהו שהוא רק בהתחלה, הוא די בחיתולים, נכון שנעשים, מה שקורה היום הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני חמש ועדיין לא משביע רצון, אבל אני מדבר על הפרקטיקה הכוללת. אני מדבר על התמודדות עם התופעה של דרות רחוב. מה שהיה לפני 15 שנה, 10 שנה, רבותיי, לא רלוונטי להיום. חייבים לחשוב אחרת! המשמעות היא שולחן עבודה משותף, אופרטיבי עם משרד השיכון - - -

בשביל זה מתכנסים.

ברור.

שולחן העבודה המשותף שלך כולל את משרד השיכון, משרד - - -

ברור, מי שמעורבים בתוך הסיפור הזה, ואת הרשות המקומית. אני לא מדיר אחריות מעצמנו, גם הרשות המקומית. אין ספק שהרשות המקומית - - -

והביטוח הלאומי - - -

הביטוח הלאומי, יפה, גם כן.

חייבים לעטוף את האוכלוסייה הזאת. תשמעו, בחזון שלי, בואו נאמר בחלום הרטוב, אני רוצה לראות בעיר תל אביב-יפו, שרון חולדאי יקיים דיור מוגן, אין לי הגדרה אחרת. אנשים חייבים להיתמך באופן קבוע לאורך כל החיים שלהם. ברגע שאנחנו נהיה בדיור מוגן מהסוג של דיור שמוליק אומר, א' תוכל לקבץ אותם במקום אחד. ב', הם יהיו משולבים יחד איתנו, יחד עם אנשים נוספים. נוכל לעשות עבודה שיקומית הרבה יותר מבוקרת, עם פינצטה הרבה יותר לכלל הצרכים הייחודים של כל מטופל ומטופל. אין לי ספק, שוב, בעלויות כלכליות אולי ההוצאה ראשונית קצת יותר גובהה, בהמשך בשוטף זה גם כלכלית יהיה הרבה יותר נכון לרשות או למשרד ולרשות ביחד, וכמובן כלפי האוכלוסייה עצמה.

אני אוסיף ואומר, אני גר בעיר, אני חיי בעיר לא בבזל, בפלורנטין, אני יותר קרוב לאוכלוסייה שאני עובד איתה מאשר למקומות שנבנים עבורה - - -

עכשיו הייתה כתבה ב"דה מרקר" על תל אביב ,אומרים שפלורנטין עוברת את מרכז תל אביב.

לא, אני לא מתלונן, אני אוהב את המקום, רק טיפה מלוכלך, אבל אני אוהב את המקום. המקום הזה הוא באמת איזה מארג, תמהיל מאוד מעניין. אני גם רואה את המטופלים שלנו שנמצאים, לפעמים אני עושים עיקוף כשאני חוזר כדי שלא יראו ליד הכניסה כשאני נכנס.

אני רק רוצה לומר שאנחנו עושים עבודה מאומצת כדי לאתר את האנשים האלה ולהביא אותם לכדי טיפול, לא כולם מעוניינים. זמן, רצון או חלון ההזדמנות שאני פותח לדר רחוב לא תמיד עומד בקנה אחד עם מה אנחנו מציעים לו. לפעמים הסנכרון בין התזמונים לוקח הרבה מאוד זמן. נכון להיום אני יכול לציין שיש לנו 85 מטופלים. כשאני רואה אותם אני, מילה שהיא לא לפרוטוקול, אני חוטף חלאסטרה כי כל כך הרבה משאבים אנחנו משקיעים בהם ומה אנחנו לא עושים איתם רק כדי ש- -- ויש הרבה תלונות. יש לנו 1,270 פניות וזה אומר ש-50% מלינים ו-50% חומלים. עם שני הצדדים אתה חייב לעשות איזה מהלך טיפולי. לא פעם אני מוצא את עצמי מסביר לאוכלוסייה שחיה ברחוב שאנחנו עושים כל מאמץ לשלב אותם. זה לא מעניין אותם, הוא אומר 'אני חי בעיר הזאת, אני רוצה ליהנות מאיכות חיים, יש מרחב ציבורי ואני רוצה ליהנות מהמרחב הציבורי' והוא צודק. דר רחוב אומר 'זכותי ליהנות מהמרחב הציבורי' והוא צודק במידה מסוימת. לכן אני אומר משעבר לכל התפקיד שלנו, שהוא לא נאמר והוא כתוב בהוראת התע"ס זה לשמור על האיזון הזה, שהוא מאוד שביר, של דו הקיום של תושב העיר עם דר הרחוב בעיר. זהו.

סליחה, גיל מהמשמר החברתי. רק רציתי לדעת אם יש אנשים שהם מתחת לאפוטרופסות בעניין הטיפול הנפשי כי זה אומר משהו על ההתנהלות של החברות או מי שעושה את האפוטרופסות הזאת.

עם אותו אחד עוד לא הגענו למצב של אפוטרופסות.

אבל 45% שהם חולי - - -

חלקם כן וחלקם גם הקשרים עם האפוטרופסות הם לא אחידים כמובן, זה תלוי האפוטרופוס עצמו, יש לנו בהחלט.

אני אתייחס. מריה פודגייצקי, מפקחת ארצית, טיפול בדרי רחוב משרד הרווחה השירות לפרט ולמשפחה.

ראשית, אני רוצה לומר תודה גדולה ליואב ולצוות שלו. יש יחידה מופלאה בתל אביב שעושה את הבלתי אפשרי לאורך שנים. אנשים מנוסים, וותיקים. מאוד קשה לי גם שיואב מציג להגיד משהו שהוא לא מסתדר, כי כל מה שהוא יגיד יישמע כי זה השטח ואנחנו לומדים הרבה מזה.

אני רוצה להגיד משהו, ראשית לגבי התקינה. אנחנו עובדים בשקיפות ויש מודל מאוד מאוד מדויק. זה לא 1 ל-100. אני אחסוך מכם, כי ביום שלישי שזה מחר, יש פגישה עם הרשות המקומית, עם מנהלת האגף ועם מנהלת השירות והמפקחת כי יש אי הבנה - - -

בגלל העניין של התקינה הזאת?

בעיקר התקינה בין היתר. יש באמת מחסור- - -

כמה משרות יש לך?

יש לנו 5.5 משרות בלבד על 550 - - -

כן, אבל המשרד מעביר כסף על יותר משרות ולכן אנחנו נעשה את ההבהרה הזאת. יש מפקחת מחוזית חדשה.

יש כאילו כסף, אבל אין עובדים.

אני נזהרת להגיד - - -

זה לא לפה, זה ממש לא לפה.

זה עניין אותי, דווקא עניין. כמה לך היו בירושלים כשהיית מנהלת היחידה?

לנו יש עכשיו 210 מטופלים.

לא. כמה עובדים?

אנחנו מפעילים את "השלטר" שזה שונה מתל אביב. יש 3 עובדים סוציאליים ב-2 תקנים. לצורך העניין, 2 עובדים סוציאליים וחצי רכזת- - -

ביחידה לדרי רחוב בירושלים כמה עובדים?

2.5 על 210 מטופלים. יש מדריכים שמתחזקים את "השלטר".

אני לא אכנס לזה כי אנחנו נעשה קודם הבהרות ואולי לוועדה הבאה נבוא עם הבנות יותר כי יש פה פערים.

תבואי עם זה לוועדה כי מטריד אותי איך יכול להיות שעם כל כך הרבה דרי רוחב כל כך מעט כוח אדם.

באמת אנחנו אומרים מחר להיפגש.

אני רוצה שקודם כל יפגשו ויראו על מדובר. דרך אגב, אפשר להביא לוועדה את המודל התעריפים. הכול בשקיפות ואין בעיה.

מה שאני כן רוצה להגיד, יש פה משהו שצריך להבהיר אותו מבחינה תפיסתית מקצועית. אני נפגשתי עם העובדים המופלאים של עיריית תל אביב ועם הוותיקים שביניהם. שאלתי אותם איך יכול להיות שיש לי במערכת הממוחשבת דר רחוב 8 שנים שמטופל ביחידה לדרי רחוב. רוב הזמן הוא ברחוב ומה בעצם עשינו 8 שנים? התשובה הייתה 'לוקח זמן ליצור קשר'. אני חייבת להגיד לכם שאני עושה איזה בדק וחשבון נפש שלנו, אני אומרת שאולי אנחנו עושים משהו לא נכון, כי אם אנחנו 8 שנים בקשר עם המטופל והוא עדיין ברחוב, אולי צריך לבחון מצד אחד מה הכיוון הטיפולי ושנית מה יש לנו להציע. אני אומרת שפה צריכה להיות השאלה. החלק של ההתמקצעות וחיפוש דרכים חדשות לדרי רחוב זה מה שמעסיק אותי הכי הרבה.

אני יודעת שמה שמראים במשרד השיכון לא מספיק. אני יודעת שיש לנו בעיה עם הבטחת הכנסה, לא רק לדרי רחוב אלא באופן כללי, הכסף באמת לא מספיק. אני יודעת שיש בעיה של דיור בכלל באוכלוסייה ולא רק לדרי רחוב. אני גם יודעת שהאוכלוסייה שאנחנו מטפלים בה זאת אוכלוסייה שצריכה מענים ארוכי טווח. לכן, האתגר הגדול איך בכל החוסר הזה עושים איזה איגום משאבים ומתקדמים, מה לעשות, אנחנו צריכים להיות גם ריאליים. אנחנו יושבים פה עם השותפים שלנו ושוברים את הראש איך אנחנו בכל זאת עושים את זה בתנאים שנוצרו. אין ספק שיש צורך במשאבים ארוכי טווח. אנחנו מטפלים באותם אנשים שנה אחר שנה, זה פשוט לא יאומן. באמת הטובים שבטובים, אנשי מקצוע אחד-אחד שמשקיעים בהם מזמנם, מכישוריהם ומכל מה שרק אפשר. באמת עושים את הבלתי אפשרי, אבל האנשים האלה חוזרים לרחוב כי אי אפשר לשרוד עם מה שאנחנו מעניקים להם. בסוף התהליך, שם אנחנו צריכים קודם כל להיות, כי הגלגל הזה צריך מתישהו להפסיק להסתובב. זו נקודה- - -

מריה, תרשי רק להגיד משהו - - -

אבל יואב רק כדי שאחזיק את החוט ברשותך.

הדבר הנוסף, אני חייבת להשמיע אותו פה. דיברנו פה אפרופו מטרופולין לא מטרופולין. אנחנו רצים היום עם איזה פרויקט שככה מאגם משאבים של כולם. אני רוצה לומר לכם שדווקא הערים הקטנות ביותר, יותר בקלות מרימות כפפה, יותר בפשטות מוכנות לקלוט גם אוכלוסייה שהיא לא מהרשות שלהם והם דברים שקצת יותר קל. לא נדבר על זה שהשכירות יותר זולה בערים שהן לא מרכזיות ויותר קל להרים פרויקטים כאלה. גם את הפן הזה אני רוצה להשמיע פה, כי השותפים שרצו איתנו עם הרעיון בהתחלה, רק בשבוע שעבר נפתחה מסגרת חדשה בחדרה לדרי רחוב, טיפול ארוך טווח ללא שעון שעומד לו מעל הראש שהוא צריך לצאת, תנאים, מקסימום. הם מוכנים לקלוט גם אנשים שהם לא מחדרה. זה לא מכרז ולא כלום, הרמנו את זה, הרמנו. מי שהרים את זה הם המפעילים, אבל הסיפור הזה קרה בפחות שלושה חודשים. כנ"ל היה באשדוד. אני אומרת, לפעמים אנחנו לוקחים איתנו דווקא את השותפים שהם כאילו לא היו על המפה כשחקנים מרכזיים ועושים איתם דברים מאוד מאוד יפים. חשוב לי להשמיע את זה פה.

אני רק רוצה להגיד פה שני דברים. אחת, לגבי האוכלוסייה של ה-8 שנים. השבוע, ביום שני שעבר בדיוק, אשפזתי בכפייה לצערי אישה בת 79, 21 שנה ברחוב, כמעט מאז שהקמנו את היחידה. פעמיים היא הייתה בהוראת בדיקה כפויה ושחררו אותה כעבור כמה שעות, כי היא הייתה בסדר גמור. בעלת אוריינטציה, הכול היה טוב. אישה שהתעקשה להיות ברחוב. בשלב מסוים אני כבר שיניתי פאזה ואמרתי: 'רבותיי, יש כאן דגם של דרות רחוב'. הדברים מאורגנים, החפצים מאורגנים, הכול מסודר יותר טוב מארון הבגדים שלי, הכול מתוקתק, היא סירבה לצאת מהרוחב. ביום שני האחרון היא התחילה לצרוח, אמרתי איזה יופי, אודי שי. היא אושפזה בבית החולים, התקשרו אלי מבית החולים ואמרו 'עשיתם מצווה גדולה, האישה הזאת כמעט ולא רואה'. או.קיי, אני לא מדבר על ההיבט הנפשי, על ההיבט הפיסי. למה אני אומר את זה, ניסיונות האחד אחרי השני, כבר אמרנו אולי משנה מקום משנה מזל, משנה עובד משנה מזל, עובדים חדשים חנכו אותה. אמרנו אולי ייוצר קשר, כל דרך שניסינו. אגב, היא לא היחידה, יש לנו הרבה כאלה ששנים ברחוב, התמכרות פעילה – אין לי איך להתמודד עם זה חוץ מלהיות שם לידה ובכל פעם דרך אשפוז כזה או אחר להביא אותם לידי טיפול. מריה, יש 85 כאלה היום ברחוב, אני אומר את זה בצורה הכי שקופה - - -

זה לקחת אחריות גם אחרת. כשאני אומרת 'אחריות אחרת', זה כולנו צריכים לעשות חשיבה- - -

ברור, אבל אני אומר ש אולי יהיו גם מצבים שנהייה חסרי אונים מול הבחירה הזאת. קשה לי להגיד - - -

יהיו מצבים - - -

ובעיר הזאת, עוד נתון שלא אמרתי, יותר מ-50% הם בכלל לא תל אביבים, אפרופו תעודת זהות. אני בכלל לא מדבר על זה. one's הגיע אלי, אוכל, נושם ומתקיים פה וחי פה, אני נותן לו שירות. זו בכלל לא שאלה ב-99.9% של המקרים.

לגבי הנושא של הערים הקטנות – אני מקווה שאני לא פוגע מריה, אבל אני אומר את זה. אני חושב שיש משהו שאם אני מדמה אותו לגינה, בערים הקטנות זה סוג של ערוגות שנורא קל לטפח אותן. אנחנו, סליחה על הביטוי, ג'ונגל, שדה לא חרוש. עיר גדולה במובן של דרי רחוב היא שדה לא חרוש. בואו נעשה את העבודה של: חריש הקרקע ולהעמיד את המתקנים הראויים ואת כוח האדם והמשאבים עבור האוכלוסייה הזאת. אי אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא.

שלום. רות מנע, מנהלת תחום טיפול בפרט ובחריגים.

אני רוצה להגיד משהו. נכון, הסיוע שלנו בשכר דירה הוא לא מספיק. אנחנו ערים לעובדה שזה לא מספק, אבל הכול מתחיל ונגמר בתקציבי, גם לנשים מוכות וגם ליחידים נכים וגם לחד-הוריות, הסל הוא מצומצם ואנחנו נאצלים לחלק אותו בין כולם.

בגלל שאנחנו ערים לעניין הזה, הייתה לנו יוזמה כשקיבלנו קצת כסף לאחרונה, אחת הקבוצות שהעלנו לדיון על השולחן ואמרנו שזו קבוצה שלא מספיק לה, זו הקבוצה של דרי רחוב. לכן, ה-1,170 שיורד במשך ה- 4 שנים. אנחנו השארנו את זה באותה רמת סיוע לכל ה-4 שנים - - -

שזה מבורך.

כן, זה באמת לא היה פשוט לבחור בין כל הקבוצות האוכלוסייה הנזקקות את דרי רחוב ולתת להם. חשבנו שזה חשוב, נכון וצריך.

אנחנו מצטרפים גם לכל מיני יוזמות שמגיעות אלינו. כשמריה פנתה ואמרה שיש יוזמה לשיקום ארוך טווח 'בואו נעשה איגום משאבים' אנחנו הצטרפנו ואנחנו מברכים על היוזמה. כל בית שנפתח אנחנו מצרפים לנוהל החדש הזה.

אני גם רוצה להגיד שאחת ההמלצות שלנו לוועדת אללוף, שהוקמה למלחמה בעוני, הייתה להגדיל את הסיוע בשכר דירה לכל קבוצת האוכלוסייה הנזקקות לרבות דרי רחוב. לצערי, בשלב מוקדם ההמלצות האלה הוקפאו בגלל תקציב, אבל כל אימת שיש לנו הזדמנות ותקציבים נכנסים אנחנו חושבים על האוכלוסייה. אני מצטרפת לדעה שזה לא מספיק, אנחנו ערים לכך ובכל מקום שאפשר אנחנו עושים.

את גם שותפה לדעה - - -

אני מצטערת, אני חייבת לסיים בעוד כמה דקות וחשוב לי לשמוע כאן את כולם. בבקשה דוקטור, תציג את עצמך לפרוטוקול.

שמוליק שיינטוך מבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר. אני מאוד שמח לשמוע את מה שאת אומרת רות על העניין שאתם משאירים את הכסף באותה רמה, אבל כמו שנאמר כאן, וכתוב פה על הלוח, 1,170 שקל זה באמת לא מספיק - - -

מסכימה.

כשרואים את המספרים ש- - -

זה משהו שאנחנו מסכימים, זה משהו שאנחנו הבטחנו בתקציב 2017. זה דבר שכולנו פה שותפים, גם ציפי, גם יואב - - -

זה קשור למשהו שיואב הזכיר על דיור בתחילה. בעצם גם כשיואב הזכיר את זה ומריה הציגה באולם הזה לפני כמה חודשים, באופן שזה איזשהו מענה שיכול להסתדר, גם הכסף שמגיע ממשרד הבינוי והשיכון וגם לתת מענה לעניין של התקנים. מתחילה התקינה היא לא 1 ל-30, היא 1 בין 6 ל-10. זאת אומרת, עובד אחד על 6 עד 10 אנשים בצוות רב מקצועי. אם מחפשים איזו תכנית שהיום ברמה הבינלאומית נותנת מענה לאוכלוסייה של חסרי בית, אז דיור חינם נותן מענה. לא מזמן היה באירופה פיילוט, אנחנו פה בוועדה שעוסקת גם בצעירים באופן רציף, פיילוט שהראה שגם עם צעירים התכנית הזאת עובדת, אבל צריך לעשות התאמות מקומיות, התאמות לצעירים. אבל, בסופו של דבר גם לחסרי בית צעירים וגם לחסרי בית מבוגרים תכנית דיור חינם עובדת. אם מחפשים תכנית ללכת אליה, כל מה שאתה מראה כאן, דיור חינם נותן מתחילה מענה.

תודה. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף בבקשה. אני רוצה להגיד לך שאני מאוד מעריכה שאתה יושב איתי פה מתחילת הדיון.

אני יושב איתך קודם כל בגלל שאני מעריך אותך וחשוב יותר, בגלל שהעניין חשוב מאוד מבחינה חברתית, זה חשוב מאוד. אני לא חבר באופן קבוע, אבל בכל הדיונים האלה שהם חשובים מאוד ושהם אבני יסוד בחברה שלנו חייב להיות לנו חלק בהם.

הדיון לא רק טוב, הוא ממש טוב. יש לנו את ההבחנה, סטטיסטיקה, אבל את הטיפול הנכון חסר לנו ועם העבודה המצוינת שהשקעתם מריה ויואב, זה מובן, זו עבודה מקצועית לחלוטין. העניין הוא שאנחנו, מקבלי ההחלטות, לא מספיק שיש לנו את ההבחנה צריך לדפוק תמיד תמיד. הנה, משרד השיכון פה מעורב וצריך את הדברים האלה להמשיך ולא להסתפק במה שיש. להשלים מה שחסר לו, חסרות לו משרות אז בבקשה. לא מספיק דוח ועדת העוני ושל ועדת אלאלוף שהוא נשאר, כמה זמן מדברים ודווקא העוני עוד יותר.

אני לא אכנס להיבטים אחרים בעניין של חלק מהאזרחים. אפילו אין להם מודעות על הדברים שמושקעים בחברה שלנו הישראלית, בתל אביב-יפו, בחיפה, אולי בגלל שההרכב של האוכלוסייה מבחינה מנטלית חברתית הוא קצת אחר. תפיסת העולם שאצלנו שהתופעה הזאת היא ישנה, אבל לא רואים אותה בגלל כל מיני סיבות, אבל והמנטליות היא יותר ולכן הם נושמים, או גולשים והם הולכים לחיפה.

אני הייתי רוצה שמהוועדה הזאת יהיו גם מסקנות. אצלנו גם בתמרה וגם במקומות אחרים כמו שפרעם, שגם שם המועצות תיקחנה את התפקיד שלהן, אולי הם מודעות, אבל כמו שאומרים אולי הם שמים את הראש בחול כי זה קל. אני בונה גם על זה שאנחנו בעניין הזה, ראשית לא יהיה לכם שם עומס, נוכל לטפל ספציפית אצלנו גם בעניינים האלה שהם שם ועם ייחודיות. כמו שאומרים, נתפוס שתי ציפורים במכה אחת, גם פחות עומס וגם אנחנו נטפל באוכלוסייה הספציפית שם. זה אמור לכלול את התקציבים ופנייה לעיריות. חיפה, אפשר לעשות ישיבה משותפת לראות אם יש עומס ומאיפה זה ואז נטפל בעניין בצורה הנכונה מבחינה סוציאלית חברתית כמו שצריך.

תודה רבה חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף.

עיריית ירושלים, רציתם להתייחס.

קודם כל אני רציתי להגיד, לא אגזול הרבה זמן. עיריית ירושלים מזמן לא מטפלת באנשים ששייכים רק לעירייה - - -

זה ידוע.

אדם שאין לו לאן ללכת הוא מגיע לעיריית ירושלים. אם לא שמעתם, שדה תעופה בן גוריון שייך לעיריית ירושלים. כל מי שמגיע לעיריית ירושלים כי הוא יודע שיש הלנת חירום ושם יטפלו בו. זה דבר ראשון.

דבר שני, מה שיואב אמר לגבי טיפול בדרי רחוב, אולי משרד הרווחה יכול לוותר על אותם אנשים ולהגיד רק 4 שנים וזהו, אבל הרשות המקומית לא מוותרת על אף אדם, אם הוא יהיה 8 ,10 או 12 שנה אנחנו נמשיך לטפל בו. יותר מזה, אני יכולה להגיד באופן אישי שהוצאתי אנשים ברחוב אחרי 5 ו-6 שנים שהם היו בזולה. בוקר אחד הם התרצו, קמו, באו איתנו והלכו לקריית שלמה לעשות גמילה. זה לגבי עיריית ירושלים.

אני רוצה להגיד ש"השלטר" שלנו נותן מענה לא רק אוכלוסייה ישראלית יהודית אלא גם לערבית בלי שום קשר לצבע, מין ודת. זה "שלטר" שמאכלס בתוכו גם נשים וגם גברים עם פיקוח של 24 שעות. כל זמן שיש שם אנשים יש - - -

איך נקרא "השלטר" הזה?

"שלטר" - - - הוא ממוקם באחד מבתי - - -

כי אצלם אין העירוני.

ממש משפט אחד אחרון. אני רוצה לשמוע את רבקה. רבקה, רק אם תוכלי לקצר כי יש כאן וועדה אחרינו שהיא גם חשובה, אבל אני רוצה לשמוע אותך. תודה שבאת.

שלום לכולם, אני מאוד מתרגשת. שמי רבקה. עליתי לארץ בשנת 198 מקזבלנקה, מרוקו. הגעתי למרכז קליטה שם למדתי מלונאות בטבריה. בסוף הלימודים, בשנת 2000 עברתי לירושלים. בהתחלה, בנושא מגורים הסתדרתי בכל מיני מקומות. כתוצאה מחוסר קורת גג, חוסר בית, חוסר יציבות תעסוקתית נשארתי ללא קורת גג. הגעתי למצב שהייתי דרת רחוב. ישנתי בבתי כנסת שונים בארץ, בכותל המערבי וגם בשערי צדק. בקיצור, הכי גרוע בחדרי מדרגות. סליחה על הביטוי, הייתי ממש במצב של דרת רחוב. הגעתי למצב של משבר חמור שבו הרגשתי שאין תקווה, בודדה, מיואשת, אין לאן לפנות. הופניתי למרכז למצבי חירום מגורמים אחרים. פגשתי את תמי, תמר סיבוני. אני רוצה להדגיש, אישה מדהימה שעושה מעבר לעבודה שלה במסירות נפש. אישה בעלת נתינה גדולה שרק - - -

תספרי על השיקום שלך.

תני לה. היא קוראת יפה, אל תפריעי לה. כולנו מקשיבים, תמשיכי רבקה.

היא חיזקה אותי וכל הזמן חיוך על הפנים. זה מחמם את הלב, בקיצור. ברגע שמגיעים למקום הזה ולמצב הזה זה גם הרבה עידוד וגם תורם.

תמי הציע כפתרון את "השלטר" לדרי רחוב. בהתחלה היה לי קשה והיה זמן להתרגל, אבל היה חשוב לי לקבל מיטה, ארוחות חמות, מקלחת חמה, התייחסות אנושית מהמדריכים, טיולים ופעילויות. במהלך השנה האחרונה מלווה אותי עובד סוציאלי, - - -אשל, אדם אכפתי שמטרתו היא רק לסייע, לעזור ולדאוג לכל מי שפונה אליו באופן אמיתי, זה דבר טבעי אצלו. בעזרתו הצלחתי לעבור וועדות בביטוח לאומי, וועדת סל שיקום וסיוע בשכר דירה ממשרד השיכון.

כיום, ברוך ה', אני יכולה להגיד שיש לי תקווה והרבה אור לעתיד. אני עומדת לקבל דיור מוגן, סיוע בשכר דירה. אני רוצה להודות על העזרה שקיבלתי מעובדי העירייה והמדינה שתמכו בי והאמינו בי ובכוחות שלי והחזיקו עבורי את התקווה שבתחילת השנה לא הייתה. אני רוצה לציין שהעובדים במרכז למצבי חירום הם עושים מעבר למחויבות שלהם לשעות העבודה ומכל הנשמה. זה הכוח שלנו כעם וכמדינה שלא מוצאים בשום מקום אחר.

יש לי נקודות טובות וחשובות מהמקום הזה שהופניתי. יש תוקף שזה עוזר לאדם להגיע למטרה מסוימת בחיים ולא לשבת בטל. חשוב לקום בבוקר ולצאת ולעשות דברים שאנחנו צריכים לעשות. דבר השני, הדחיפה מהצד השני, מהעובד הסוציאלי וגם מהאנשים העובדים שם. ההתקדמות בעניינים האישים עוזרים לקבל כוח ולהחזיר לנו את הביטחון. למשל, כשנכנסתי בקהילה תומכת לאחר שיצאתי מה"שטלר" הרגשתי שאני חוזרת אחורה, מפסידה את כל מה שעשיתי עד עכשיו ואז קמתי ועזבתי. אני אומרת, אני לא רוצה לחזור עוד פעם לאן שהגעתי. שוב חזרתי ל"שלטר" והיום יש לי אומץ ורצון לגור באופן עצמאי ולהתחיל הכול מחדש בזכות העזרה הזאת.

דבר שלישי, לפעמים כשיש נושאים מטרידים אז יש עם מי לדבר. כשלא יודעים עם מי לדבר ומה לעשות, אז יש מדריכים שמתייעצים איתם, יושבים ומדברים איתם, זה גם עוזר לקבל עצות והדרכה.

דבר רביעי, - - -

רבקה, הסיפור שלך מדהים. רק משפט סופי ואנחנו - - -

זה הסוף.

נכון שצריך לדעת לפנות למקומות הנכונים כדי לקבל עזרה, אבל צריך לא לשכוח להודות. להיות עם הכרת הטוב כלפי האנשים האלה שעזרו.

אני מודה לכם ומקווה שתמשיכו תמיד לעזור לאנשים אחרים הזקוקים לעזרתכם. שמחתי לפגוש אתכם. אם יש שאלות בשמחה.

תודה רבה שבאת לפה ושיתפת את הוועדה בסיפור שלך. אני ממש מתנצלת, אבל קראת כול מה שכתבת? כל הכבוד לך.

כל פעם שוועדת המשנה של חסרי בית מסתיימת אנחנו מסיימים בסיפור. אני שמחה שזכיתם לשמוע. אני מודה לטלי שהולכת להחליף אותי כיושבת ראש וועדה חשובה לא פחות.

אני אגיד בדקה אחת לסיכום הוועדה.

קודם כל אני מודה לכל מי שהגיע לפה. אני יודעת שכל האנשים פה מגיעים מהשטח וגם עם הסיפורים שלך, אבל גם אנשים שבאמת נושא של דרי רחוב, מה שנקרא, חשוב להם.

אני נתתי כאן כמה החלטות חשובות, אני אטפל גם בעניין של עיריית ירושלים ואפגש עם מנהלת אגף הרווחה כדי שנסגור סופית את התכניות של ירושלים.

ציפי, אני עוד פעם אומרת, צריכה להיות תכנית כתובה. את עובדת ועובדת וכל שבוע מביאה כאן דברים לוועדה, אבל צריך להיות משהו כתוב כדי שנעביר הלאה.

מחר יש לכם את הפגישה, אני מבקשת שלוועדה הבאה, כמו שעשינו פולו-אפ על הוועדה הקודמת, שיהיה כאן סיום. אני בטוחה, אנחנו חייבים לתקן בעניין של התקינה וכמובן את הנושא של חיפה. יש לנו גם את הדיורית, אבל עדיין יש שם בעיה. למרות שיש התנגדות של ראש העיר אנחנו ננסה. בכל אופן אנחנו ננסה למצוא פתרון לצעירים האלה חסרי בית, לא יכול להיות שהם ימשיכו לגור בשכונה הנוראית הזאת.

אני אפגש גם אתכם. אני מאוד מודה לכם. אנחנו נמשיך להיפגש, זו וועדה מאוד חשובה. בעיניי מאוד חשוב איך אנחנו מעלים לסדר היום את הנושא של דרי רחוב במדינת ישראל.

תודה רבה לכולכם. אני מצטערת זה הזמן של טלי. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:38.