הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 141

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ח' בשבט התשע"ו (18 בינואר 2016), שעה 9:30

תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון), התשע"ו-2015

חברי הוועדה: איילת נחמיאס ורבין – מ"מ היו"ר

אורי מקלב

עמרם בן ישי - מנהל אגף משיטים וכלי שיט קטנים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אלכסנדר גרסון - מנהל אגף פיקוח ובקרה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ירון שוורץ - מנהל אגף הנדסה ותפעול נמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דרור וגשל - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

בילי בירון - יועמ"ש, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אהרון כהן - מנהל בית ספר שיט בים, בתי ספר לשיט

יורם נאמן - מנהל מחלקת ספנות, חברת קו צינור אילת-אשקלון

דינה בראון - עו"ד, חברת קו צינור אילת-אשקלון

מירב תורג'מן

לאה ורון

הדס צנוירט

תקנות הנמלים (בטיחות השיט)(תיקון), התשע"ו-2015

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. אני מודה לכל מי שהגיע הבוקר. על סדר-היום: תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון), התשע"ו-2015. יש לנו ישיבה לא קצרה, שנועדה לקדם תיקון התקנות הללו, שאמורות להחליף תקנות ישנות יותר, לתקן אותן. אני עברתי על התקנות. אני חושבת שיש להן חשיבות רבה.

נשלחו אלינו – צריך לומר – יחסית מעט הערות, ואני מבינה שלפחות על חלקן התגבשה הסכמה וגובשו הבנות. שוחחתי הבוקר גם עם היועצת המשפטית שלנו, ונעשה כל מאמץ לקדם את זה בצורה יעילה. אני מניחה שעוד חברי כנסת יצטרפו אלינו בהמשך. אתן לרספ"ן לתת לנו את הרקע.

כיוון שגרוני ניחר, ואני אמורה מחר לשיר ביום ההולדת של הכנסת, ברשותכם, נשתדל לתת מקום אחד לשני. בוקר טוב ותודה רבה. בבקשה.

בוקר טוב. אני עו"ד בילי בירון, הממונה על הייעוץ המשפטי, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה. אציג באופן כללי, ברשותך, את הרקע לתיקון הזה. כפי שציינת, הצורך הוא להחליף שני צווי פיקוח שקבועים כיום ושעוסקים בתחום הספנות בהתאם להתחייבות שהתחייבה הממשלה בפני בג"ץ לפני שנים לא מועטות.

מה זה אומר, לא מועטות? באיזו שנה? 1990 ו-?

משהו כזה. אני יכולה לברר אחר כך.

מעניין אותי לצורך הפרוטוקול.

הממשלה במסגרת תשובת המדינה לעתירה שהוגשה נגדה על כך שאנחנו עדיין מצויים בסטטוס של הכרזת מצב חירום, הממשלה התחייבה לבטל את מצב החירום, אבל כיוון שיש במדינה מערכת ענפה של חוקים שנשענים עדיין על אותו מצב חירום, בטרם ביטול מצב החירום המדינה נדרשת להחליף את ההוראות האלה - ככל שאלה הוראות של שגרה, להעביר אותן לחקיקה של שגרה, וככל של חירום – להעביר אותן לחירום. זה הרקע לתיקון שאנחנו עושים. אנחנו מדברים פה על ביטולם של שני צווי פיקוח.

כאשר באנו להתקין את התקנות, עשינו שני דברים: מצד אחד, אנחנו יודעים שצווי הפיקוח האלה עומדים להיות מבוטלים. בחנו כל צו פיקוח לגופו, והתאמנו את ההוראות שקבועות בצו הפיקוח לצרכים שיש כיום בספנות ולמציאות הנוהגת. כך למשל, אם אנחנו מדברם על צו פיקוח של סיווג בטיחותי של אוניות נוסעים שעתיד להיות מבוטל, אנחנו מציעים לקבוע בהצעה הזאת הוראות שונות מאוד מההוראות הקבועות בצו הפיקוח הקיים, פשוט משום שאנחנו רואים שהן לא רלוונטיות.

זה גם משנת 1968, והן משנת 1972.

התכליות השתנו, ודברים רבים.

בילי, עכשיו אני נזכרתי שהבנתי שיש דחיפות רבה – מדובר בניסיון להעביר את התקנות בתוך 30 יום?

זה לא דחיפות רבה.

כי אני מתעניינת לדעת איפה היתה הדחיפות הזאת, כשהמדינה התחייבה לבג"ץ.

ה-30 יום לא נובע מדחיפות אלא מתוך זה שמשגובשו התקנות האלה, ויש בעיקר בכלי שיט שמסיעים נוסעים בשכר, יש שם הסדרים מיטיבים לאנשים עם מוגבלויות, סברנו שראוי שהן ייכנסו לתוקף כמה שיותר מהר, אבל אין דחיפות. שוחחתי על הנושא הזה עם היועצת המשפטית של הוועדה. רצינו לקדם את זה.

ההתחייבות לבג"ץ, שנגעה לחקיקה לשעת חירום, זו התחייבות שנוגעת לתקנות הנמלים הללו או לכלל- - -

לכלל.

אני שואלת כי יש תקנות נוספות בוועדה שיש מקום להחליף.

זו, לא היתה התחייבות כללית של המדינה. זו גם לא היתה עתירה נגד משרד החבורה. לדעתי, יש ועדה בוועדות הכנסת- - -

נכון.

המדינה לא התחייבה לתאריך; היתה עתירה של האגודה לזכיות האזרח, שהוגשה ב-1999. העתירה הזאת, בג"ץ היה הבייביסיטר שלה לאורך הרבה שנים, כי המדינה אמרה שהיא פעלה. בסופו של דבר היא נמחקה לפני שנתיים או שלוש - כנראה ב-2012, כי בג"ץ בסוף האמין לנו שהממשלה והכנסת פועלות- - -

במלוא המרץ.

במלוא המרץ, כדי להחליף את החקיקה.

מנהלת הוועדה קמה צינית הבוקר...

באמת נעשית עבודת חוק רישוי שירותי רכב, למשל, שנדון פה בוועדה הזאת – אמור להחליף שלושה או ארבעה צווי פיקוח כאלה, ויש עוד כאלה – חוק הטרור. יש הרבה כאלה, שאמורים להחליף. זו חקיקה מאוד מסובכת, שאמורה להחליף חקיקה מאוד ישנה. היתה החלטת ממשלה, אנחנו פועלים לזה, וזה המצב כרגע. אנחנו פועלים במלוא המרץ.

אנחנו ננסה במלוא המרץ להיענות למרץ הממשלתי הזה, וננסה לקדם את תיקון התקנות האלה ניסיתי לא לקבל מחלת ים כשקראתי את התקנות... אלא אם כן למישהו יש הערה מקדמית, לפני שאנחנו מתחילים את הקראת התקנות. בבקשה, אדוני.

שלום. אהרון כהן, מנהל בית ספר לשיט. יש לנו סירות מסחריות. באותה הזדמנות הייתי שמח, אם היו מתקנים את התקנות, מה שנכלל לגבי אונייה, גם לספינת נוסעים בשכר, כלומר שגם ספינת נוסעים בשכר שנכנסת לישראל, זרה, תוכל לקחת נוסעים וכו' לחו"ל. במקום כרטיסי נסיעה לחו"ל.

לכיוון אחד לתוך לב ים?

אם צריך, כן. זה קורה כל הזמן. לכיוון אירופה וחזרה וכו'.

אני מבינה – תחליף כלי תעבורה.

זה צורך קיים מהמון-המון סיבות. אם כבר מתקנים, שאונייה וספינה בשכר יהיה אותו דבר.

אני בתחושה, אהרון, שכולנו צריכים הסבר קצת יותר ברור.

הייתי רוצה שכלי שיט קטן בשכר, או לא בשכר – כלי שיט בדגל זר שמגיע לישראל, נוכל להוציא נוסעים בשכר - לצורך העניין לאירופה, באופן חוקי. כמו אונייה בדיוק.

המצב הוא למעשה הפוך ממה שאהרון מתאר, כי היום אין מגבלה לעשות את זה. המגבלה שהיתה, היתה רק על אוניות, והמגבלה ממשיכה להיות על אוניות, כך שאין שום מגבלה שאוסרת על ספינות או כלים קטנים יותר לעשות את זה.

אהרון מכוון לאסדר את זה?

ודאי.

אבל אני תחת הרושם שהפלטפורמה שבמסגרתה אתה מבקש לעשות את זה, היא כנראה לא רלוונטית הבוקר. היא רלוונטית לנושא בטיחות – זה ברור, אבל אני מציעה שאולי תדברו אחר כך, ותנסו להבין יותר טוב למה אתה מכוון, כי אולי אתה מציף איזושהי בעיה שהמדינה אפילו לא ערה לה, שניתן יהיה- - -

אני מכוון למצב שבמקום שיהיה כתוב אונייה, יהיה כתוב: כלי שיט. זה הכול.

אבל רספ"ן לא מכוונים לשם כרגע. יש לי מלא קלישאות בראש מהגאים של אונייה וכאלה. אני אוהבת ים אמתית. אני מציעה, שתנסו לדבר אחר כך ולהבין, האם ועד כמה יש צורך במה שאתה מציף פה, ולראות אם זה הפלטפורמה הנכונה, התקנות הללו, או שצריך להתקין את זה בדרך אחרת או בכלל.

היום אנחנו לא מודעים לכך שיש צורך כזה.

אהרון אומר בעצם, שלא רק אונייה היא מסיעה נוסעים. לא רק אונייה מסיעה בשכר אלא גם ספינה. לכו לנמל יפו, למרינה בהרצליה, לכל אחד מהמקומות, והם מסיעים נוסעים. אני מתחילה להבין. לוקח לי לפעמים להתניע בבוקר... אתה מכוון לזה שתקנות הבטיחות הללו יחולו גם על כלי שיט יותר קטנים.

כן. מה שמאשרים לאונייה, יאשרו ודאי לכלי שיט קטן יותר, זה הכול. אך ורק. זה יכול גם להיכנס. זה יכול הכול. מה שמאשרים לאונייה – לכלי שיט קטן מסחרי זר.

בואו נתכנס, כי לא נסיים את התקנות היום.

שמי אלכס גרסון, מרספ"ן, מנהל האגף לפיקוח ובקרה. אני רוצה להעיר, שעל-פי ההגדרות של האמנה לבטיחות החיים בים, כל כלי שיט שמוביל מעל 12 נוסעים הוא אוניית נוסעים.

אבל אלה לא ההגדרות בדין הישראלי. זה היה סתם לידע כללי.

חברים, שמענו את ההערה. התקנות לא יושלמו היום, יש להניח, לכן אני מציעה שתבהיר טוב יותר למה כוונתך כדי לראות אם יש בזה צורך. לעוד מישהו יש הערה מקדמית? בילי, בבקשה.

הצעת תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון), התשע"ו– 2016.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 60(1)(יח) ו-(4) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א– 1971, לפי הצעת רשות הספנות והנמלים לפי סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד– 2004 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז– 1977, אני מתקין תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 1. בתקנה 1 לתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג – 1982 (להלן – התקנות העיקריות) – כאן אני רוצה לעשות הפסקה ולהבהיר שבעקבות שיחות שקיימנו עם היועצת המשפטית של הוועדה, ערכנו תיקונים נוספים בנוסח שהועבר. אקרא את הנוסח המתוקן, ואסביר את המהות.

(1) לפני הגדרת "מנהל הרשות" יבוא: ""ארגון מוכר" – גוף שמדינת הדגל הכירה בו ואישרה לו לבצע בשמה בדיקות ולהוציא בשמה תעודות לכלי שיט, בהתאם לאמנות בין-לאומיות של אימ"ו ובהתאם לחקיקה הלאומית בתחום הימי.

העניין הוא כזה: אני סברתי שבנוסח השני שהונח בפני חברי הוועדה ביקשו לנסח את האמנה ארגון מוכר" כך שגוף שמדינת הדגל הכיר בו ואישרה לו להנפיק תעודות לכלי שיט המניפים את דגלה.

אני סברתי שצריך להיות קשר בין התעודות שהם מציעים, אותו ארגון מוכר, לבין נושא הבטיחות, כי לפי הנוסח שהם הציעו, כל גוף שמוציא כל תעודה שהיא, זה מספיק לצורך ההגדרה ארגון מוכר, וחשבנו שצריך להיות קשר כלשהי, לעניין הבטיחות של כלי השיט.

ברור.

כמובן, קיבלנו את ההערה הנכונה של מירב, ובהתאם לכך תיקנו.

מאה אחוז.

"חוק הספנות (כלי שיט)" – חוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960;

גברתי, זה תיקון שיחזור על עצמו – נוסח.

ברור.

"כלי שיט זר" – כלי שיט שאינו רשום במרשם הישראלי לפי חוק הספנות (כלי שיט);

"מדינת הדגל" – המדינה אשר במרשם כלי השיט שלה רשום כלי השיט הזר, ואשר את דגלה הוא מניף".

(2) אחרי הגדרת "המנהל" יבוא: ""חברת סיווג" – גוף שעיסוקו סיווג, בדיקה, סקירה של כלי שיט ופיקוח עליהם, החבר באיגוד חברות הסיווג הבין- לאומי (IACS);

(3) אחרי הגדרת "מפקח כלי שיט" יבוא:

"מנהל אגף הנדסה" – מנהל אגף האחראי על תחום הנדסה ותפעול נמלים ברשות הספנות והנמלים, או מי שהוא הסמיך לכך; "משרד התחבורה" – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים".

(4) בהגדרת "כלי שיט ישראלי", המילים "התש"ך– 1960" -יימחקו"; (5) בהגדרת "קברניט", המילים "התש"ך– 1960" – ימחקו.

(4) בהגדרת "כלי שיט ישראלי", המילים "התש"ך– 1960" -יימחקו"; למה ימחקו?

כי היא הגדירה את חוק הספנות בלי השנה.

טכני לגמרי. ברור. סליחה.

נצביע על תיקון תקנה 1, כולל התיקונים, כולל מה שהוסיפה היועצת המשפטית של הוו

עדה.

מי בעד?

הצבעה

בעד תקנה 1 – פה אחד

תקנה 1 אושרה.

אני. נמשיך.

2. בתקנה 5(15) לתקנות העיקריות, המילים "כהגדרתו בתקנות הבניה" – יימחקו.

זה גם תיקון טכני, משום שהגדרתי בתקנה 1 את תקנות הבנייה.

בסדר גמור. מי בעד תקנה 2?

הצבעה

בעד תקנה 2 – פה אחד

תקנה 2 אושרה.

תקנה 2 תוקנה.

3. בתקנה 27א(א) לתקנות העיקריות, המילים "כהגדרתו בתקנות הבניה" – יימחקו.

מי בעד תקנה 3?

הצבעה

בעד תקנה 3 – פה אחד

תקנה 3 אושרה.

אושר.

4. בתקנה 52א לתקנות העיקריות, ההגדרות "ארגון מוכר", "כלי שיט זר" ו-"מדינת הדגל" – יימחקו.

כי הגדרנו. בסדר. מי בעד תקנה 4?

הצבעה

בעד תקנה 4 – פה אחד

תקנה 4 אושרה.

אושר.

עכשיו הגענו לעיקר.

הוספת פרק שישי א'. אחרי תקנה 57 לתקנות העיקריות יבוא: פרק ששי א': הסעת נוסעים בשכר

כללי. הגדרות. 57א.

רק אעיר שגם פה בהגדרה של שירותי סיראות ביצענו תיקון לעומת הנוסח שהועבר לוועדה, וזה בעקבות הערה שקיבלנו מחברת קצא"א.

ראיתי את המכתב של קצא"א. יש פה נציגים של קצא"א? שלום.

57א. "כלי שיט" – כלי שיט, שאורכו המירבי אינו עולה על 36 מטרים המסיע או מיועד להסיע נוסעים בשכר, למעט כלי שיט המספק שירותי סיראות;

"צוות כלי שיט" – כל אדם הנמצא בכלי השיט והנדרש לכך על פי דין, למעט מי שהוא נוסע;

"שירותי סיראות" – הובלת בני אדם או ציוד אל כלי שיט או אל מיתקן ימי או מהם, בכלי שיט, אשר בין תפקידיו הוא משמש לסיוע בתמרוני אוניות ובקשירתן בשטח הנמל.

כלומר הרחבתם.

הרחבתי, ואסביר את מהות ההרחבה.

נראה לי שזה ניסוח טוב יותר מזה המקורי שקיבלתי.

אם אפשר לקרוא: שירותי סיראות.

אקרא שירותי סיראות: הובלת בני אדם או ציוד אל כלי שיט או אל מיתקן ימי או מהם, בכלי שיט, אשר בין תפקידיו הוא משמש לסיוע בתמרוני אוניות ובקשירתן בשטח הנמל.

הובלת בני אדם אל כלי שיט או אל מיתקן ימי או מהם, ובלבד שאותם בני אדם מועסקים בבצוע עבודה על כלי השיט או המיתקן הימי, לפי העניין.

אסביר את מהות התיקון.

בעצם, אני לא בטוחה שזה לא מצמצם. חשבתי שזה מרחיב. בנוסח המקורי היה די ברור התפקיד של אותם בני אדם. איכשהו פה נראה שיש- - -

אני בעצם מוסיפה. המטרה של הגדרת שירותי סיראות היא לתאר בעצם את המציאות, כאשר בנמל כיום יש כלים שמשמשים את חברת הנמל או את התאגיד, במקרה של קצא"א, שמפעיל את הנמל, למספר שימושים. זה בשונה מכלי שיט רגילים, שבדרך כלל יש להם ייעוד ושימוש אחד.

אסביר איך זה קשור להערה שקיבלנו מקצא"א. ההערה שקיבלנו מקצא"א – אני מאוד מקווה שנגיע אליה היום - היא בתוספת ה-32, מתייחסת לגובה גדר שביקשנו להתקין בכלי שיט, ספציפי לכלי שיט שמספק שירותי סיראות, ואז, כאשר בחנו שוב את ההערה של קצא"א, פתאום אני הבנתי שאותם כלים שמספקים את שירותי הסיראות לא מובילים - רק אנשים שמועסקים על כלי שיט אחר או על המתקן הימי, אלא הרבה פעמים הם מובילים בני משפחה של אנשים שנמצאים על כלי שהשיט, שזו הדרך שלהם לפגוש את בני המשפחה שלהם. קיבלתי אתמול הרצאה מאלפת על העניין הזה ואיך זה קורה, ובני המשפחה שבאים לפגוש את האבא.

אולי במקום אחר.

אולי בקצא"א לא, אבל אנחנו כמובן הרי לא עושים תקנה רק לקצא"א. אחד מאנשי צוות. ואז, ברגע שהבנתי את העניין הזה, ההגדרה שיש כאן לשירותי סיראות היא כבר לא מתאימה, כי אנשים שכלי השיט הזה עשוי להוביל הם לא רק מועסקים אלא גם אנשים שלא מועסקים. לכן תיקנתי את ההגדרה במובן הזה שהורדתי את ה"בלבד שאותם אנשים מועסקים".

אני חושבת שחסר לי "בין היתר".

"בין תפקידם" זה לא מספיק?

לא. "שבין היתר משמש".

אין שום בעיה. הערה מקובלת. בהחלט.

"בכלי שיט אשר בין היתר משמש לסיוע בתמרוני אוניות ובקשירתן בשטח הנמל". בסדר.

אני רק תוהה כרגע, האם - כלי השיט מוגדר עכשיו רק על-פי מאפייני תפקידי כלי השיט. זה אומר שכלי כזה – אם למשל לוקח כלי של קצא"א, שבין היתר הוא משמש לשירותי סיראות, אבל עכשיו אשתמש בו להסעת נוסעים רגילה לשכר, אל כלי שיט או אל מתקן ימי- - -

הוא עדיין בגדר שירותי סיראות.

למה הוא לא נכנס להגדרה הכללית?

כי אותו כלי שיט עושה – לא באותו רגע, אבל בתכליתו הוא עושה פעולות נוספות – לפעמים קושר, לפעמים גורר, לפעמים הוא מוביל כל מיני דברים. לא גורר, אבל עושה כל מיני פועלות אחרות, ובין היתר הוא יוביל גם נוסעים בשכר – לא נוסעים, למשל, כשאני רוצה לעשות סיבוב בנמל.

דרור אומר: עכשיו הסירה משמשת לשירותי סיראות לפי ההגדרה. מחר בבוקר היא לא תשמש לשירותי סיראות כהגדרתם בתקנות אלא להובלת נוסעים בשכר בצורה אחרת כלשהי. לכן הוא אומר – האם הגדרנו - אני טועה?

לא, אני אומר שברגע ששירותי הסיראות מגדירים את מאפייני הסירה, הסירה תמיד תהיה לשירותי סיראות.

תמיד לשירותי סיראות. גם כשהיא מובילה את האנשים האלה למתקן הקידוח למשל, היא עדיין נשארת בישורתי סיראות, לכן תמצא כאן התייחסות מפורשת בחובות, בין אם זה במתקנים ובין אם בדברים אחרים לסירה הזאת. היא תמיד נשארת ככלי שיט שמבצע שירותי סיראות.

אני חושבת שנכון שתוגדר ככלי שיט שמספק שירותי סיראות, כי אז כל ההוראות חלות עליה.

אני עו"ד דינה בראון, מקצא"א. הרשיון של כלי השיט הוא בהתאם לשימושים שלו.

נכון.

נעלה את ההערה הזאת בהמשך, כשנגיע.

אם כך, אפשר להצביע על תקנה 5 – הרישא, ועל תקנה 57א המוצעת.

מי בעד?

הצבעה

בעד תקנה 5 – הרישא ותקנה 57 – פה אחד

תקנה 5 – הרישא ותקנה 57 אושרו.

תודה. אנחנו ממשיכים.

57ב. התנהגות והופעה.

צוות כלי שיט ילבש לבוש נקי ומסודר, והמאפשר את זיהויו כצוות כלי השיט.

ההוראה הזאת בבסיסה נשענת על הוראה שקבועה כיום בצו פיקוח, עם תוספת שמאפשרת זיהויו כצוות כלי שיט.

המילה "מדים" היתה לי חסרה בהקשר הזה. הנחת העבודה שלכם היא שאין להם מדים? בדרך כלל יש סוג של מדים.

הם לא מחויבים. זה לא חייב להיות מדים. לא ירדנו לרזולוציה כזאת.

אותי כאמור הטריד יותר מה זה נקי. זה אמנם קיים כיום בתקנות, אבל איך אפשר לבחון את רמת הניקיון?

אני חושבת שהכוונה שלנו היא לדברים יותר דרמטיים - משהו שלא יהיה מזוהם משמן מכונות או משהו קיצוני.

לכן הייתי אומרת: לבוש נאות. אבל נקי ומסודר.

גם אני חשבתי לשנות את הנוסח. זה קיים בצו כיום.

הבנו שאם זה קיים בצו, זה לא רלוונטי, וחשבתי שאטביע את חותמי אם נהפוך את זה לנאות, אבל לא אתעקש על זה. לבוש נקי ומסודר- - -

אצביע על 57ב. מי בעד?

הצבעה

בעד תקנה 57ב – פה אחד

תקנה 57ב אושרה.

אני בעד. ממשיכות.

57ג. חובת הזדהות. לפי דרישת נוסע, חייב קברניט כלי שיט או קברניט של כלי שיט המספק שירותי סיראות להזדהות בשמו המלא, בין בזמן ההפלגה ובין בסמוך לאחריה.

בסמוך – תוקן- - -

ברשותך, אני חוזרת ל-57ב רגע. עבדתי בעברי בחברת תעופה. בתקנות הטיס, כשהן מתייחסות ללובשי המדים במטוס, יש התייחסות שאומרת מה הם אמורים ללבוש לאפשר את זיהויים כצוות כלי התעופה? לא סתם משהו מפריע לנו. יש פה אי בהירות די גדולה – מה מאפשר את זיהויו של צוות כלי שיט, בעיניי. יש סבבה 5 בנמל יפו - אני לא חושבת שיש בעיה שהם לובשים חולצה של סבבה 5. אבל אני חושבת שכשאנחנו מדברים על כלי השיט שפה בתקנות, נדרשת איזושהי בדיקה. אתמול בלילה כשקראתי את התקנות, חשבתי, מה המקבילה לכלי תעופה? על פניו באופן ההתנהלות לא אמור להיות הבדל. אני אשאיר את האישור כפי שהוא כרגע, כדי לא לעכב אותנו, אבל אני מבקשת לקבל תשובה על כך.

על חוק הטיס?

כן. יכול להיות שתג זיהוי זה לא מספיק.

גברתי, אני רוצה להתייחס. מבחינתנו, הרזולוציה של איך זה ייעשה - האם זה ברמה של חולצה או תג זיהוי, זה פחות משמעותי; יותר חשוב לנו, וגם מבחינת החובות שאנו מחילים פה על אנשי צוות לסייע וכו', אני לא בטוחה שהאנלוגיה בהקשר הזה לכלי טיס היא נכונה. אנחנו עוסקים פה בטווח של כלי שיט – החל מכלי שיט מאוד קטנים שמסיעים – עמרם, כמה נוסעים?

בודדים.

שלושה, ארבעה, חמישה, סבבה לצורך העניין, וכלה באוניית נוסעים קטנה.

אתם מניחים שחברת ספנות גדולה, יהיה לה אינטרס שהמדים יהיו ממותגים, שלאנשים יהיה קל מאוד לזהות, ובסירה קטנה, כומ חברת סכר, יהיה פחות דגש על הזיהוי הזה.

אני דבקה בבקשתי. אני כן חושבת שיש מקבילה. נכון שיש פחות כלי שיט מכלי טיס שנמצאים במרחב הימי שלנו לעומת המרחב האווירי שלנו, אבל אני חושבת שכשאנחנו קוראים את זה, ראוי שנדע מה זה אומר. מצדי, אתם רוצים לבדוק איך נהגי אוטובוסים אמורים לזהות את עצמם או נהגי רכבות ונותני שירות ברכבות – מקובל עליי שתעשו את הבדיקה הזאת, אבל פה בדרך כלל יש יותר אנשי צוות. לכן המקבילה של כלי תעופה היא המקבילה הנכונה.

זה נכון בטיחותית.

נכון. בסדר. נחזור ל-57ג.

חובת הזדהות. לפי דרישת נוסע, חייב קברניט כלי שיט או קברניט של כלי שיט המספק שירותי סיראות להזדהות בשמו המלא, בין בזמן ההפלגה ובין בסמוך לאחריה.

בסמוך לאחריה – זו תוספת בעקבות שיחה- - -

למה לא גם לפניה?

לא חשבנו שזה נחוץ.

מישהו מכם נסע פעם בספינה? זאת לא ספינת אהבה, אבל זה כאילו כן. אני לא רואה שום הבדל בין לאחריה לבין לפניה.

הצוות יכול להתחלף בדקה האחרונה.

זה כמו לומר שקברניט של מטוס מתחלף בחמש דקות שלפני טיסה. מצריך בדיקה, אבל אני לא רואה שום הבדל בין לפניה לבין אחריה.

בדרך כלל רוצים לדעת מי הקברניט לפני ההפלגה.

ברור. אני מאוד מקפידה מי. כמו רובנו, אני פחות נוסעת בלי שיט, למעט קייאקים... אני לא רואה הבדל בין בסמוך לפניה לסמוך אחריה. אני חושבת שסמוך לפניה, זה חשוב באותה מידה.

אין לי התנגדות. מקבלת את ההערה.

בין בסמוך ליציאה להפלגה, בין בזמן ההפלגה ובין בסמוך לאחריה.

בסדר גמור.

נחשוב על ניסוח אחר כך. בסמוך לפני ההפלגה, בזמן ההפלגה ובסמוך אחרי ההפלגה.

בסדר גמור.

אני מעלה את 57ג בכפוף לתיקון.

הצבעה

בעד תקנה 57ג – פה אחד

תקנה 57ג אושרה.

תודה.

57ד. סיוע בעלייה ובירידה. צוות כלי שיט יסייע לנוסעים, במידת הצורך, בעליה לכלי השיט ובירידה ממנו.

זה רק בעלייה ובירידה; לא בהתנהלות בתוך כלי השיט.

נכון.

בזמן הפלגה יושבים.

כל הזמן? לא מדברים על הסירות של קצא"א אלא על עיקר השימוש.

הוא התכוון לזה שצריך על-פי חוק, שיהיה ספסל ישיבה. צריך שיהיה מקום ישיבה לכל אדם.

מאה אחוז. סעיף 57ד - מי בעד?

הצבעה

בעד תקנה 57ד – פה אחד

תקנה 57ד אושרה.

בעד.

57ה. העברת נוסע מכלי שיט. לא יעביר קברניט ולא יתיר העברה של נוסע מכלי שיט בעת הפלגתו לכלי שיט אחר, אלא בעת חירום וכדי למנוע או להפחית סכנה לחיי האנשים שבכלי השיט.

תקנה חשובה מאוד.

אני מצביעה בעד תקנה 57ה.

הצבעה

בעד תקנה 57ה – פה אחד

תקנה 57ה אושרה.

אושר.

57ו. הסעת קטינים. קברניט כלי שיט לא יסיע קטין שגילו מתחת לגיל 12, אלא בליווי אדם מבוגר אחד לכל 10 קטינים כאמור- - -

עצור. אתמול בלילה אמרתי לעצמי: איך הגעתם ליחס הזה של ליווי אדם מבוגר אחד לעשרה קטינים? ואם יש שם ילדים בני שנתיים וילדים בני 16? אלה עשרה קטינים על-פי חוק. אני מאוד מאוד מאוד מתלבטת.

בעניין הזה הונחינו לפי הנוסח הקבוע.

העולם השתנה, אבל יש בטרם, וזה ממש לא יעבור ככה. תמצאו בבקשה את היחס המתאים. יש ילדים מגיל 12 ועד גיל 12. זה לא רק עניין של קטינים. קטינים זו הגדרה לפי חוק האפוטרופסות – אני לא צריכה לומר לך - מאוד מובהקת. אתם צריכים לתת לנו תשובות יותר טובות בעניין הזה, אני חושבת. או לפצל את זה לפי גילאים.

פה זה עד גיל 12.

נכון, את צודקת. מקבלת את התיקון.

מגיל 12, בהנחה שכל הילדים – אני קוראת להם ילדים – הם לא צריכים ליווי מבוגר. מגיל 12 עד גיל 18 לא נדרש פה ליווי.

זאת שאלה. קטין מגיל 12 שנוסע לבד לא נדרש לשום ליווי? בכל מקרה עשרה קטינים מתחת לגיל 12 ומבוגר אחד - זה נראה לי פרופורציה לא נאותה.

זה יכול להשית עלויות גם על הנוסעים.

רק על הנוסעים.

יכול להיות שהוא יצטרך לספק את המלווה.

אם באים לו עכשיו קבוצה, כיתה עם מורה ושלושים ילדים, זה אומר שהוא לא יעלה אותם, כי צריך להביא עוד שני אנשים, ואם יוריד את מספר האנשים, צריך להביא עוד אנשים, לשלם על עוד מלווים. זה בלי ספק יושת על הנוסעים; לא על הקברניט.

זה יושת על הקבוצה.

נכון.

צריך לחשוב מבחינת העלויות.

יש המון כלי שיט של 12, 15 איש, ולילדים קטנים מבוגר מלווה אחד, זה לא מספיק.

אני יודעת שזה נכון. אני משתדלת לא להתעכב על משהו לא מהותי. אני חושבת שמבוגר אחד זה לא הגיוני. שני מבוגרים נראה לך מספיק?

כן.

ואם זה ילדים ממש קטנים?

אפילו במעונות יש חמישה ילדים קטנים על מטפל.

גם שם הפרופורציה בעייתית, אבל אנחנו היום לא מדברים על מעונות אלא מדברים על משהו שמזמן סכנה באופן מובהק. נעשה את זה שני מבוגרים.

אז מבוגר אחד לכל חמישה ילדים.

כן.

נחזור רגע למעל גיל 12. האם מעל גיל 12 – תחשבי רגע על הנכדים – האם אנחנו רואים את זה כלא בעייתי, שילדים בני 12 לא יהיו מלווים בכלל בשום צורה על-ידי מבוגר?

אין לי נכדים בגיל הזה, אבל אני יכולה לרענן את זיכרוני לימים שבהם ילדיי היו בני 12. לא הייתי שולחת אותם לבד לשום שיט. מה יש לדבר?

זה לא לבד. ברור שאפשר לבד. יכולים להיות גם עם מבוגר.

צוות הוועדה הנפלא, בואו נחשוב, האם הגיוני להעלות את הגיל עד גיל 15, ואז מ-15 עד 18 זה סולו? ושני מלווים עד גיל 15? או אחד לחמישה. זה נראה לי יותר הגיוני איכשהו. נראה לי יותר רלוונטי למציאות של היום.

אין לי התנגדות.

גברתי, יש לשינוי הזה משמעות גדולה, עלולה להיות לו משמעות גדולה על הציבור. השאלה, האם לא כדאי לתת לציבור- - -

אני מוכנה לתת לכם עוד חשיבה. אני בתחושה שהנחת העבודה – ביני לביני חשבתי שגיל 14 נראה לי סביר. זה גם הגיל שבו מותר להתחיל להתנייע באופניים חשמליים. אני מנסה להקיש מהתנהלות שלנו כרגולטור בעוד תחומים.

כל הצורך בסעיף הזה מבחינתנו כרשות הספנות והנמלים נובע מזה שצוות כלי השיט צריך להיות עסוק בהשטת כלי השיט בצורה בטוחה ולא בטיפול כמו הדוגמה הטובה שנתת, של הפעוט בן השנתיים, אבל ילדים מגיל 12 או 13, אנחנו סברנו שגיל 12 אפשר להמשיך, אבל אין לי בעיה לשנות את הגיל – הם עצמאים ולא זקוקים לטיפול. להבדיל מנסיעה באופניים חשמליים, הם מצויים במתחם- - -

לפעמים ילדים בני 12, רמת הפיכחון שלהם ביחס לסכנה, יכולה להיות קצת בעייתית.

גיל 15 נראה לי ממש – ילדים בדרך כלל עצמאיים, בוגרים.

זה נכון, אבל העיר דרור, שהמשמעות היא מאוד דרמטית מבחינת הציבור.

המשמעות הכספית, בהחלט.

מה קורה בפועל?

בפועל בכלי שיט קטנים מעל גיל 14 מספיק אחד, אבל מתחת – שניים.

הצעתי 14. קטינים עד גיל 14.

ואחד לחמישה מתחת ל-14? מעל 14 בלי ליווי.

נכון. נראה לי סביר. בכפוף לתיקונים הללו אני מאשרת תקנה 57ו.

הצבעה

בעד תקנה 57ו – פה אחד

תקנה 57ו אושרה.

משמעת. 57ז. (א) כל נוסע בכלי שיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות חייב למלא אחר הוראות הקברניט וצוות כלי השיט שניתנו לשם הבטחת בטיחות השיט, נוסעיו, אנשי הצוות או המטען שבו וביטחונם, או לשם שמירה על הסדר הטוב בכלי השיט או על המשמעת בו.

(ב) לא יפריע אדם בכלי שיט ובכלי שיט המספק שירותי סיראות לאיש צוות במילוי תפקידו, לא ישתתף בתגרה בכלי שיט כאמור, לא יתפרע בו ולא יעשה מעשה הפוגע בבני אדם, בחיות, בכלי שיט כאמור או בציוד שיט שבו.

אני מפנה את תשומת לבכם שתקנה (ב) מחילה חובות על הנוסע ולא על צוות האונייה. אני בחנתי יחד עם משרד המשפטים, עם דרור ועם בילי את סעיף ההסמכה כדי לבחון, האם יש קשר ואם יש הסמכה להחיל חובות על הנוסע ולא רק על צוות הסיפון. בהקשר הזה נחה דעתי - אתה יכול להסביר את זה, לומר מה ראיתם, למה אתה חושב שסעיף הסמכה כן מאפשר לקבוע?

יש פה בעצם שני סעיפי הסמכה – סעיף 60(1)יח ו-4. סעיף 4 מדבר על כל פעולה הנדרשת לביצוע הוראות פקודה זו. זו הסמכה רחבה מאוד. לכן מצדה היא לא מגבילה את סמכות שר התחבורה להטיל חובות גם עם הנוסעים, לכן אין פה לדעתנו מניעה של הסמכה.

חשוב לציין שיש פה גם סעיף עונשין. נגיע אליו גם בהמשך. זו עבירה פלילית.

אני מנחשת שהבעיה של היועצת המשפטית היא בעיקר בהגדרה, מה זה יפריע. וסלחו לי – אני חושבת שהיה מקום פה, לדעתי, ללכת לחוק הטיס, שהוא יחסית חדש.

עשיתי את זה על בסיס סעיף 77 לחוק הטיס. אקרא אותו. סעיף 77ב בחוק הטיס אומר: לא יפריע אדם בכלי טיס לאיש צוות במילוי תפקידו, לא ישתתף בתגרה בכלי טיס, לא יתפרע בו ולא יעשה מעשה הפוגע בכלי טיס או בציוד תעופתי שבו. משם קיבלתי את ההשראה.

קלעתי לדעת גדולים. בבקשה.

לנוסע יש הגדרה בחוק הבין-לאומי בכלי שיט, עד כמה שאני יודע ומבין, אם הוא נדרש לעזור אם צריך, בפינוי, בכל דבר אחר. זו חובתו. הוא חייב לעשות את זה.

פה מדובר באופן שבו הנוסע מתנהל במצב תקין. לא במצב חירום. בשבוע שעבר אגב דנו פה בהושבה במושבי חירום בתקנות הטיס. כרגע אנו מדברים על מצב שבשגרה בכלי שיט.

שם הדגשנו בפירוש שאין חובה כזאת לנוסע, לעזור.

אנחנו מדברים פה על הפרעה, ואם גברתי מבקשת, ארחיב על הקשר ועל החשיבות של זה באופן ספציפי בהיבט של בטיחות השיט. כלי השיט שאנחנו עוסקים בהם עשויים להיות כלים מאוד קטנים, החל מסירה, ממש סירה עם דפנות קטנות. תגרה עלולה לפגוע ביציבות כלי השיט, ממש במובן הכי מוחשי. מעבר לכך, פעילות כזו- - -

למעט להגדיר מה זה הפרעה- - -

יש לך אחר כך הוראה שמתייחסת לאדם שהתפרע. יש פה סמכויות. הוא רשאי לסרב והוא רשאי גם לנקוט באמצעים סבירים- - -

אבל אני חוזרת לשאלת מהי הפרעה. זה שיש סמכויות לעשות אתו מה שצריך, זה דבר אחר.

לא הייתי רוצה לגדור את ההפרעה.

לא ישתתף בתגרה. אם זה מניח את דעתך- - -

זו הגדרה מאוד כללית.

כיוון שכבר השתכנעתי, אחסוך לך את הצורך להסביר לי.

הצבעה

בעד תקנה 57ז – פה אחד

תקנה 57ז אושרה.

מאשרת תקנה 57ז.

57ח. נוסע מסוכן. זה אותן סמכויות שהיועצת המשפטית התייחסה אליהן.

(א) קברניט כלי שיט או קברניט של כלי שיט המספק שירותי סיראות רשאי לסרב לקחת להפלגה נוסע העלול לסכן את בטיחות השיט.

התיקון של בטיחות השיט הוא בהתאם לשיחה שקיימנו עם היועצת המשפטית של הוועדה.

(ב) בעת ההפלגה, הקברניט רשאי לנקוט אמצעים סבירים לבידודו של נוסע כאמור בתקנת משנה (א), וכן להורידו מכלי שיט או מכלי שיט העוסק בשירותי סיראות, בכל עת, למקום בטוח.

בשבוע שעבר היה לנו דיון מעניין על איך יודעים בהושבה במושבי חירום במוטסים, איך יודעים מה זה מגבלה נפשית נראית לעין. בעיניי זה היה אחד הדברים היותר הזויים שקיבלתי פה לשולחן שלנו, וגם אמרתי את זה בצורה ברורה לפרוטוקול. אני שואלת את עצמי, איך הוא יודע שהוא מסוכן? שהוא עלול לסכן – גרוע מכך.

זה הקריטריון? סיכון פיזי? אם הוא חולה במחלה מידבקת, גם לא תוכל להעלות אותו? איך אתה יודע שהוא חולה במחלה מידבקת?

הרי הכול מתחיל מידיעה או מחשש אצל הקברניט, שאדם מסוים עלול לסכן את בטחות השיט. באמת המקרים, שנניח, 98% מהמקרים שאנחנו יכולים לחשוב עליהם זה אדם שעוד כשעומד על הרציף, אולי אפילו רחוק, מתחיל בתגרה מאוד מאוד אלימה.

קיימנו על זה שיחה ממושכת אתמול. אני חושבת שיש לנו פה האיזון הראוי מכמה מובנים. קודם כל, קברניט כלי השיט, האינטרס שלו הוא להעלות כמה שיותר נוסעים, כי זו הפרנסה שלו. זה לא שהוא עושה את זה למטרה אחרת. כל אדם שאומר: אותך לא אעלה - זה פוגע בו באופן אישי.

אני לא מודאגת מהאינטרס- - -

האינטרס לאזן את זה שינהג באפליה.

הרי אנחנו לא רנטגן של אנשים, ואני יוצאת מנקודת הנחה שאנשים שהגיעו להיות קברניטי כלי שט הם אנשים מאוד טובים, איכותיים ואחראיים, אבל כמו כולנו הם לא מושלמים, וסובלים מדעות קדומות. דוגמה מאוד טובה שמישהו נתן לי אתמול, כשדיברתי על ההושבה במושבי חירום - מישהו שיש לו טורט. האם מישהו שיש לו טורט, שיכול לקלל מתוקף זה שיש לו סינדרום כזה – הוא לא שולט בזה - יכול הקברניט להגיד שהוא מסכן את כלי השיט?

אני סבורה שזה לא סביר.

זה אומר שהאדם צריך להסתובב עם פתק מהרופא, שיש לו טורט.

אני לא חושבת שזה דבר שעלול לסכן את בטיחות השיט. לכן החידוד הזה – הורדנו: לסכן את כלי השיט, את הנוסעים. הוא לא יכול. הגדרנו פה: לסכן את בטיחות השיט, כי זו המהות.

אני סבורה שקברניט, וחלילה קברניט יחליט למנוע מאדם שיש לו תסמונת טורט, ואחר כך יתלוננו על אותו אדם, אני לא חושבת שזה סביר, והוא יזכה להגנה. אני לא חושבת שהפעיל בסמכות.

השאלה של גברתי נכונה גם לגבי אדם עם טורט שרוצה להיכנס למסעדה.

כיוון שלא הביאו לפתחי את התקנות של אישורי כניסה למסעדה, אני לא עוסקת באישורי הכניסה למסעדות אלא אני עוסקת באישור עלייה לכלי שיט. אנחנו עוסקים בשירותי בטיחות, כשרואים שמישהו עלול לסכן. אתם יכולים לתת דוגמה אחרת.

ניסיתי לומר שהדעות הקדומות של אנשים חלות תמיד, ולכן יש לנו חוקים שאוסרים אפליה בכניסה למקומות ציבוריים, והחוק הזה אמור למנוע את האפליות שגברתי מדברת עליהם. מחלה לא נכנס שם, אבל בעיקרון על האפליות החשודות, יש חוק שמטפל בזה. פה – ושוב, זה עסק פרטי. אדם תמיד יכול להחליט שאדם לא נכנס לעסק שלו, גם בספינה. אם זה היה פה תחבורה ציבורית, והיה פה אלמנטים שמצדיקים שמירה יותר הדוקה על חופש התנועה או על שוויון, היה פה אולי אינטרס לצמצם.

אני מקווה שאנחנו לא לוקחים סיכון כבאופן שבו אנחנו מגדירים את הסיכון.

אני סברתי שזה מצמצם קצת את שיקול הדעת מבחינת דרישות הסיכון, כשמצמצמים את זה לנוסח של בטיחות השיט.

אאשר את זה בלב כבד מסוים. בכפוף לתיקון שהציעה היועצת המשפטית של הוועדה, תקנה 57חמאושרת על-ידי.

הצבעה

בעד תקנה 57ח – פה אחד

תקנה 57ח אושרה.

57ט. מי שתייה. (א) קברניט של כלי שיט או קברניט של כלי שיט המספק שירותי סיראות, או מי מטעמם, יצייד לפני תחילת כל הפלגה את כלי השיט במי שתיה ראויים לשתייה בכמות שלא תפחת מ- 3 ליטרים לכל אדם שכלי השיט מורשה להסיע לכל יום הפלגה או חלק ממנו.

כלומר זה כולל את הצוות בהגדרה.

כן.

(ב) מי השתייה יסופקו לנוסעים ולצוות ללא תמורה.

אני מאשרת תקנה 57ט.

הצבעה

בעד תקנה 57ט – פה אחד

תקנה 57ט אושרה.

57י. בתי שימוש וברזים. בעל כלי השיט או בעל כלי שיט המספק שירותי סיראות, או מי מטעמם יתקין בכלי שיט בתי שימוש וברזים לשטיפת ידיים, כמפורט להלן: (1) בכלי שיט הרשאי להסיע עד 55 נוסעים למעט סירה, יותקן בית שימוש אחד לפחות;

גם על זה שאלתי אתמול את עצמי את השאלה – לפי מה התקן של 1 ל-55? לפי הניסיון שלכם מכלי שיט? זה מה שקיים בצווים היום?

זה לא קיים. יש לקונה, כי בין 50 ל-150 אין התייחסות.

מה התקינה שלפיה החלטתם? כי לאה ואני לא נכנסות לשירותים האלה. הרי יש תקינה לדברים האלה. לא נראה לי שמישהו קם בבוקר, והמציא שזה שירותים 1 ל-55 נוסעים. אני מגיעה מהמגזר העסקי, אז אני רגילה לנתונים. כי מעל 55 נוסעים יותקנו שני בתי שימוש לפחות. כלומר אם יש 300 נוסעים, שני בתי שימוש? זה מספיק?

מייד אבדוק את זה.

אני מניחה שגם ברספ"ן נתקלים בהרבה מאוד סוגי כלי שיט. כלי השיט של Carnival cruise, אני מהמרת שהתקינה שלהם קצת יותר- - -

זה לא חל עליהם. הפרק השני חל עליהם.

נכון. אני רגע רוצה לסתור את עצמי - מבחינה פיזית, אל מול המתאם של דרישות החוק מבחינה בטיחותית וכו' והצרכים הטכנולוגיים של כלי שיט היום.

חשוב לציין שהמצב החוקי היום היה שמעל 150 איש נדרשו שני תאים. כלומר יש שיפור.

אז שוב, לפי מה החליטו שזה 1 ל-55?

מקווה שאמצא פה את המכתב.

אולי מישהו יקרא בינתיים?

אני אקרא.

(3) ליד כל בית שימוש יותקן ברז מים לנטילת ידיים ולידו תהיה כמות מספקת של נייר טואלט, סבון ומגבות נייר או מיתקן אחר לייבוש ידיים;

(4) השימוש בבתי השימוש ינתן לנוסעים ולאנשי הצוות ללא תמורה;

(5) בתי השימוש יוחזקו במצב סניטרי תקין ונקי.

אין לי בעיה עם (3), (4) ו-(5).

זה היה לפי חוות הדעת המקצועית אצלנו ברשות. אני לא מוצאת את האסמכתא.

כל מספר פוגע.

יש דרגת רשיון ל-55 נוסעים. אני לא יודע אם זה קשור.

זה תלוי בגודל?

בין היתר, קשור בגודל כלי השיט, כמובן.

נשמע לי הגיוני, מה שאהרון אומר. ניסיתי להבין, מאיפה בא המספר הזה.

בכפוף לזה שהתחייבתי לא להיכנס לשירותים האלה... תקנה 57י מאושרת.

הצבעה

בעד תקנה 57י – פה אחד

תקנה 57י אושרה.

57יא. ניקיון בכלי השיט. (א) הקברניט, או מי מטעמו, ידאג לכך שהמקומות המשמשים לנוסעים בכלי השיט יהיו נקיים לפני כל הפלגה בטרם יעלו נוסעים על כלי השיט.

(ב) בכלי שיט שדפנותיו או תחתיתו, כולן או מקצתן, עשויות זכוכית, תהיה הזכוכית שלמה לפני כל הפלגה.

בעקבות שיחה עם היועצת המשפטית של הוועדה, הורדתי את המילה "נקייה".

מה זה אומר "שלמה"?

אומר מאיפה החשש שלי הגיע. שוב, בהקשר העונשין של האחריות הפלילית, חצי שנת מאסר ו-50,000 שקלים קנס, אני סברתי שאם הזכוכית לא נקייה, לא מידתי להטיל- - -

אני יותר מודאגת מעניין השלמות. אגב, זכוכיות שמכסות תחתית של כלי שיט אמורות להיות בסטנדרטים מיוחדים? זאת זכוכית מחוסנת, משוריינת?

אני חושב שסדק בזכוכית כזאת זה אי-שלמות.

כלומר "שלמה", ברור שאין בה סדק?

חד-משמעית.

טוב.

זה גם הדפנות, חלונות כפולים.

רק אציין שבמקור הם ביקשו להחריג את הסעיף הזה מסעיף העונשין, אבל אני סברתי דווקא שצריך להחיל את סעיף העונשין לעניין השבר ולא לעניין הניקיון, לכן הם ביקשו להוריד את המילה "נקייה".

נוריד את המילה "נקייה". תקנה 57יא.

אולי הייתי מציע הצעה - לא מלוכלכת – כן היה צריך לכתוב.

(א) יספק אותך אולי בהקשר הזה.

המקומות המשמשים לנוסעים. כוונת החוק הזה היא למושבים יותר. אני מניח שהכוונה לא לכלי עצמו אלא למושב של הנוסע, שיהיה נקי. השאלה, אם רוצים להכניס מילה.

מקומות זה לא מושבים.

זה גם וגם.

אם זה תחתית זכוכית שנועדה לאפשר צפייה לקרקעית הים, אני מניחה שזה גם מקום שמשמש את הנוסע. לכן אני חושבת שזה כן חל בהקשר הזה.

מה שעדיין מטריד אותי זה עדיין, מה זה זכוכית שלמה. איפה כתוב מה הסטנדרטים לכלי שיט, איזה סוג זכוכית יהיה בתחתית כלי שיט? אלכס.

דרישות הנדסיות.

הרב מקלב, נצביע על תקנה 57יא?

הצבעה

בעד תקנה 57יא – פה אחד

תקנה 57יא אושרה.

תודה.

57יב. איסור השכלת פסולת. לא ישליך אדם פסולת בכלי שיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות, אלא במקומות המיועדים לכך.

שוב עלתה השאלה גם בהקשר סעיף ההסמכה, דיברנו על זה כבר, וגם בהקשר סעיף העונשין. למעשה די בכך שאדם ששט בכלי השיט יזרוק לצורך העניין טישיו על רצפת כלי השיט, שניתן יהיה להטיל עליו את חצי שנת המאסר או קנס בסכום 50,000 שקלים. חשבתי שזה מן הסתם לא מידתי.

העבירה הזאת של השלכת פסולת במקום ציבורי – ונניח אם זה מקום ציבורי או יחיד – קיימת היום. העונש עליה הוא הרבה יותר חמור. קנס.

הקנס. לא מדובר בחצי שנת מאסר.

אני מדבר על חוקי איכות הסביבה.

זה עניין סביבתי גם פה. לא מדובר פה על שמירת ניקיון הסביבה.

יודעים כמה זה השלכה ברכבת. כמה זה באוטובוס?

זה לא אותו דבר, וזה קשור לשאלת רשות היחיד או רשות הרבים שדיברנו עליה. זה לא השלכה מהחלון.

גם באוטובוס וברכבת יש.

נגיד את ההבדל. נכון שההשלכה בכלי תחבורה והשלכה בכלי שיט זה לא אותו דבר – נסביר תכף למה, אבל לפני כן, נגיע לעניין העבירה הפלילית – עבירה פלילית שדינה קנס, קנס גבוה מאוד – 220,000 שקל, יש כל מיני נסיבות לחוק שמירת הניקיון – תלוי איך זרקת את הפסולת ואיזה סוג פסולת, ואיפה בדיוק זרקת אותה- - -

פה מדובר על כל השלכת טישיו או עטיפת מסטיק.

נכון, אבל כיום בחוק שמירת הניקיון יש עבירות קנס, כלומר אם היום מישהו ישליך טישיו ברחוב, כנראה שלא יצטרכו ללכת לבית המשפט, והפרקליטות תצטרך להגיש כתב אישום, והוא יצטרך לעבור את כל ההליך המשפטי, שבסופו של דבר בית המשפט יטיל עליו – אפשר שאת העונש המקסימלי שקבוע בחוק, אלא יטילו עליו קנס, וגם הקנסות נעים בין 250 לאלפי שקלים – תלוי בסוג העבירה והנסיבות שלה.

אנחנו פחות מוטרדים מהקנס ויותר מוטרדים מעונש המאסר.

הסיבה שיש פה עונש מאסר – זה רק כי החוק, פקודת הנמלים קובעת- - -

סליחה שאני עוצרת. אני לא אתן שישיתו פה עונש מאסר על השלכת פסולת, נקודה. לא משהו שאני חתומה עליו. לגבי הקנס, גם גובה הקנס זה משהו שצריך לדון בו. ואני רודפת אחרי אנשים שזורקים סיגריה בערוגת עצים.

אנחנו מסכימים. מה שחשוב לנו- - -

אז איך תחריגו את זה?

עונש מאסר – גם לא עומדים.

מה ההבדל בין כלי שיט לכלי תחבורה?

ההבדל בין כלי שיט לכלי תחבורה – בתוך רכבת או בתוך אוטובוס, השלכת פסולת ברשות היחיד. גם בספינה זה השלכת פסולת ברשות היחיד. ההבדל היחיד הוא – שבגלל זה יש עבירה פלילית ובאוטובוס אין – הסיכוי שהפסולת שמושלכת מספינה תגיע לים היא יותר גדולה מאשר פסולת שמושלכת בתוך רכבת.

אני מודאגת ומוטרדת מזה מאוד. אני פשוט לא רואה איך אנחנו משיתים עונש מאסר.

זה לא יהיה עונש מאסר. אנחנו לא רוצים עונש מאסר.

גם אני מוטרדת מהשלכת- - -

מי אמור לדווח בעצם? צוות האונייה?

צריך להגיש תלונה למשטרה, ובית המשפט הוא זה שיצטרך להטיל עונש מאסר. אבל לא יהיה עונש מאסר. נוריד את עונש מאסר?

איך אתם מציעים לתקן את הסעיף? חבל על זמן הוועדה, בכל הכבוד.

העונש הקבוע בפקודה, זה סעיף 61א2 לחוק העונשין, זה משהו כמו 29,000 שקל. זה עונש מקסימלי שמוטל על-ידי בית המשפט.

61א2. ו-א1 זה 14,400 שקלים, נכון?

נכון.

זה לא מספיק? 61א1.

נתקן את התקנה הזאת, אורי - הגענו להסכמה שעונש מאסר לא יחול במקרה כזה על אף החשש הסביבתי, שכולנו שותפים לו – מוטרדים מכך מאוד, אך זה לא מידתי, לטעמי. הקנס יהיה עד גובה 14,400, שזה גם קנס שצריך להיות מוטל על-ידי בית המשפט.

זה 61א1 לחוק העונשין.

אבל במהרה הם יבואו לוועדת החוקה ויבקשו לעשות עיצומים כספיים.

זה עבירות מינהליות.

אתם תבואו עם זה, ואז יהיו קנסות בלי בית משפט.

נכון, אבל נמוכים יותר.

אנחנו הגדרנו את הרף, כי אנחנו לא יכולים לא להגדיר כלום.

מה גובה הקנס היום של מי שמשליך ברכבת?

בתוך הרכבת עצמה אין.

זה מדהים אותי. אני לא מבקשת שתטילו קנסות על הציבור – מספיק יש עליו קנסות, אבל כל הסיפור פה, אורי, הוא שחוששים שהפסולת תגיע לים, והסכנה בזיהום הים הוא גדול, וכולנו ערים לו ומטפלים בו ונדרשים לו כל הזמן.

הסיכון בכל זאת בהשלכת שקית במבה, שזו הדוגמה שקודם נתנה מירב בצדק, או טישיו, על הכביש או פסי הרכבת – זה לא נעים, אנחנו מאוד סולדים מזה כמובן, אבל הסיכון הסביבתי הגדול הו פחות גבוה. זאת הסיבה.

פה מדובר באותו טישיו שנמצא בתוך הספינה.

מחשש שיגיע במהירות לים, כי יש רוח, יש יציבות.

יש כלים שהם פתוחים, דפנות נמוכות.

לאור הזיהום שהים התיכון חווה, לפחות – צר עולמי כעולם נמלה – מה שמעניין אותי זה הים התיכון או הכנרת או ים המלח – לאור הזיהום שאנחנו רואים, לאור זה שבעלי החיים – רק לאחרונה התגלה עוד צב ים עם שקית.

אני רק רוצה לעדכן את הוועדה – חוק שמירת הניקיון, סעיף 13ב לחוק שמירת הניקיון אומר: העושה אחד מאלה דינו מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61א4 לחוק העונשין. זה הקנס המאוד גבוה, 220, ומשליך פסולת המלכלך את רשות הרבים בניגוד להוראות סעיף 2- - -

הרגע אמרת לנו באסרטיביות שזה רשות היחיד, הספינה. צריך להחליט.

החשש פה הוא לא רשות היחיד אלא רשות הרבים. אנחנו רואים את לכלוך הספינה כרשות הרבים.

אנחנו כרגע ברשות היחיד.

אם זה היה רשות היחיד, לא היינו קובעים פה עבירה פלילית.

אבל כיוון שכבר סיכמנו שעבירה פלילית לא תהיה במקרה הזה; קנס – הסכמנו. זו עבירה פלילית, לא מאסר.

רק נגיד שהשלכת פסולת בכל מקום אחר בארץ זה כן עבירה שדינה מאסר שנה.

אין קריטריונים שם להיקף הפסולת?

לא.

כיוון שלא אוכפים- - -

פסולת, זה נקרא פסולת בנייה- - -

פסולת לרבות שיירי מזון, קליפות- - -

אצלכם.

אצלנו אין הגדרה לפסולת. אני מקריא מחוק שמירת הניסיון. פסולת בנייה זה מאסר שלוש שנים. אבל פסולת רגילה- - -

פסולת מוגדר כפסולת בנייה, פסולת לא- - -

לא. מוגדר גם כשיירי מזון, קליפות, ניירות, בקבוקים.

הרב מקלב, אני רוצה שנתכנס להבנות. סיכמנו - גם אם זו עבירה פלילית, לא יהיה בצדה מאסר; יהיה בצדה קנס בגובה סעיף 61א1 של חוק העונשין. אורי, קיבלתי את הצעת היועצת המשפטית שלנו, שנצביע על הסעיף הזה כרגע כפי שהוא. כשנגיע לתקנה שעוסקת בסעיף העונשין, תהיה הוראה נוספת לגבי תקנה 57ב.

רק אגיד עוד דבר שנתבקשתי להגיד. התייעצתי בנושא הזה עם המשרד להגנת הסביבה. הם מסרו שהעניין הזה הועבר אליהם מעט מדי זמן לפני הדיון, ולכן הם לא הספיקו להתייחס לעניין הזה. בשיחה המקדימה שלי אתם הם חשבו שקנס לפי 61א1 הוא נמוך, אבל אני לא יכול לומר עמדה רשמית לעניין הזה. שוב - הם לא פה לעניין הזה. אמרתי מה שנתבקשתי.

לשיקול דעת חברי הוועדה.

תקנה 57יב. אושרה על-ידי שני חברי הכנסת.

הצבעה

בעד תקנה 57יב – פה אחד

תקנה 57יב אושרה.

שילוט. 57יג. (א) בעל כלי שיט שאורכו למעלה מ- 7 מטרים או מי מטעמו ידאג להתקנת שלטים בכלי השיט בשפה העברית ובשפה האנגלית, במקום הנראה לעיני נוסעים בכלי השיט, כמפורט להלן: (1) שמו של בעל כלי השיט ודרכי התקשרות עימו; (2) מספר הנוסעים המירבי שכלי השיט מורשה להסיע; (3) איסור גישה למי שאינו מצוות כלי השיט למקומות האסורים לכניסה לפי התקנים הבין-לאומיים שמפרסם אימ"ו;

(ב) בכלי שיט שאורכו פחות מ- 7 מטרים יותקנו שלטים כאמור אם אפשרי בכלי השיט.

אילו היה כאן אחד מחברי הכנסת הערביים, היו שואלים בצדק, מדוע לא גם בשפה הערבית, ולטעמי פה זה נכון. בשבוע שעבר, כשדנו במושבי חירום, אמרתי לחבר הכנסת חאג' יחיא כאשר הוא נכח, שמה שחשוב זה השפה האנגלית – לא עברית ולא ערבית. פה אני לא רואה הצדקה שלא יהיה שילוט גם בשפה הערבית.

בסדר. מקבלת את התיקון.

אני חושבת שזו הערה נכונה שהעירה היועצת המשפטית, אורי, בעניין הצבת שלט בנושא איסור השלכת פסולת. ודאי, והעונש שבצדה.

לא הצלחתי להבין – סליחה שאני חוזרת להשלכת פסולת – מה זה בא להוסיף על תקנות הנמלים.

אותן תקנות עוסקות בהשלכת אשפה מכלי השיט. כאן אנחנו קובעים איסור על השלכת אשפה בכלי השיט, שזה עלול למצוא את דרכו לאותו מקום.

ננסח את זה אחר כך, ברשותך.

בכפוף לתיקונים. הוספנו את השפה הערבית והוספנו שלט נוסף. ביקשתי שזה יהיה גם בערבית. כל שפה רשמית במדינת ישראל – השפה הערבית והתוספת של השלט בנושא איסור השלכת פסולת, והעונש המושת בגינה.

איך זה נקבע, מה גודל השלט? איך השלט? איפה זה ימוקם?

אין לנו סטנדרטים לעניין גודל השלט. לעניין המיקום, כתבנו: במקום הנראה לעיני נוסעים בכלי השיט. זה משתנה. יש הרבה דגמים של כלי שיט.

השאלה, במקום, רק בהיבט הזה - האם למשל יש שלטים מסוימים שראוי שיהיה יותר מאשר שלט אחד, נניח, בגודל מסוים של כלי שיט? סיפונים, כלי שיט גדולים מאוד.

יכול להיות, גברתי. העניין הוא שבעבר היתה הוראה, לפי החלטת מפקח כלי שיט, שזה מפקח אצלנו, וזו הוראה שמשרד המשפטים סירב לאשר עד כה. הם רוצים דברים מאוד ברורים, וכיוון שיש דגמים שונים של כלי שיט, אני לא יכולה לקבוע מסמרות בתקנות. לכן הלכנו על הבחירה של מקום נראה לעיני- - -

כמו שיש ברכבים, אני מניח שגם לספינות האלה יש סיווגים. כל יאכטה – אני מניח שיש שלוש-ארבע הגדרות. יש גדול ויש קטן. אתם לבד כותבים: מעל 7 מטר.

נכון, כי בכלי שיט שמתחת ל-7 מטר יש בעיית מקום. לפעמים זה בלתי-אפשרי – מדובר בסירה קטנה. אין לנו שום אפשרות לקבוע מסמרות, איפה המקום הזה יהיה, וכשניסינו להגיד שזה יהיה לפי שיקול דעת המפקח, זה דבר שמשרד המשפטים לא הסכים לקבל אותו.

יכול להיות שלא נגיע לתכלית הבקשה שהיועצת המשפטית הציעה, של שלטים על אזהרה מפני קנסות, אבל אם בספינה גדולה ישימו שלט אחד באיזה מקום אחד, אולי- - -

הנראה לעין – יצטרכו לפרש את זה גם כשזה נראה, בגודל, וגם שזה בולט.

הגודל, כמות השלטים לפי גודל כלי השיט. אני מצפה שלא יפרשו את זה בצורה הדווקנית והמצמצמת אלא בצורה הנגישה ומסבירת הפנים. הפונקציונלית.

בכפוף להערות שהערנו פה והתוספות שהוספנו, תקנה 57יג מאושרת על-ידך, הרב מקלב?

הצבעה

בעד תקנה 57יג – פה אחד

תקנה 57יג אושרה.

תודה רבה. אישרנו.

57יד. מיתקנים ועוצמת הרעש בכלי השיט. בעל כלי השיט או בעליו של כלי שיט המספק שירותי סיראות או מי מטעמו יתאים את כלי השיט לקבוע בהוראות התוספת העשרים ושתיים לעניין המיתקנים בכלי השיט ולעניין עוצמת הרעש שבו.

זו התוספת שנגיע אליה.

תקנה 57יד, הרב מקלב, מאושרת?

הצבעה

בעד תקנה 57יד – פה אחד

תקנה 57יד אושרה.

תודה. עברנו לסימן ב' בשעה טובה.

הסימן הזה נועד להחליף צו פיקוח שעוסק כיום במתן היתר לאוניות- - -

צריך להגיד שאוניות נוסעים זרות הן לא בהכרח אוניות נוסעים לא ישראליות. הן לא תחת דגל ישראל, אבל הרבה פעמים יכולות לשרת רק ציבור ישראלי – למשל, חברות ספנות למיניהן.

חברה אחת ספציפית יש כזאת.

כן.

סימן ב': היתר פעילות לאניות נוסעים זרות המסיעות נוסעים בשכר.

גברתי, לפני שאתחיל, אספק בשני משפטים את הרקע, מה הצורך שלנו בפיקוח שלנו. כפי ששוחחנו קודם, מדובר באוניות נוסעים שכולן רשומות בדגל זר, כלומר נתונות לפיקוח מדינה אחרת כלשהי, שבהיבטים שלנו קוראים לה מדינת הדגל. כאשר מדובר באוניות נוסעים הרשומות במרשם הישראלי לכלי שיט, אותן אוניות נוסעים מחויבות לעבור בדיקה שנתית של בדיקת כושר שיט שאפשר לערוך אנלוגיה לטסט שעורכים לרכב. ככל שאותה אונייה – בין אם היא אוניית נוסעים ובין אם היא לכל ייעוד ושימוש אחר, לא עומדת בסטנדרטים של הבדיקות שעורכים אצלנו מפקחי כלי השיט – לא ניתן לה היתר שיט והיא לא רשאית להפליג בכלל לשום פעילות.

לגבי אוניות נוסעים זרות, כפי שאמרנו, הן נתונות למשטר, לבדיקות ולפיקוח של מדינה אחרת כלשהי, כך שמצד אחד, אנחנו לא רשאים לערוך עליהן בדיקות אלא בדיקות אקראי בפרק אחר, שקוראים לו Port State Control, ומצד שני, משום שאותן אוניות מעלות נוסעים בישראל להפלגות, סברנו שעדיין האינטרס מחייב סוג של בדיקה.

נשמע לי הגיוני ביותר. קראתי את התקנות. אני חושבת שיש בהן הרבה היגיון.

אני שוב שואל, אני לא מבין – למה שלא יהיה כתוב גם ספינות? איפה הבעיה?

משום שעד היום לא נתקלנו בכלל בקושי כלשהו בספינות שרוצות- - -

אהרון, עם כל הכבוד, נתתי את הנחייתי בעניין הזה. סיכמנו שתדברו ביניכם אחרי הדיון. ככל שתידרש תוספת, תהיה תוספת. תודה.

57טו. הגדרות. בסימן זה - "אניית נוסעים" – אנייה, המוגדרת במסמכיה כאניית נוסעים, אשר אינה רשומה במרשם הישראלי לפי חוק הספנות (כלי שיט) או בפנקס הרישום כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס"ה - 2005, המיועדת להעלות בישראל נוסעים בשכר להפלגה;

"בדיקת מנהל אגף ההנדסה" – בדיקתם של מסמכי אוניית הנוסעים שהוגשו למנהל אגף ההנדסה, וכן, לפי שיקול דעתו, בדיקה של גוף אניית הנוסעים, המחיצות, המכלים, הסיפונים, תכניות, יציבות וחוזק של האנייה, הרעש במדורי האנייה, כולם או חלקם, וכל דבר אחר, הטעון, לדעת מנהל אגף ההנדסה, בדיקה לצורך קביעת כשירותה ההנדסית של אניית הנוסעים;

"גיל האנייה" – מספר השנים שחלפו ממועד הנחת השדרית באנייה;

"היתר פעילות" - אישור בכתב ממנהל אגף הנדסה להפעלה של אניית נוסעים בשכר במסלול מישראל אל מדינת חוץ או אל מחוץ למימי החופין של ישראל;

"מסמכי אניית הנוסעים" – תעודות, מסמכים, תכניות, ואישורים בין-לאומיים שהוצאו, לפי דרישות אמנה, כהגדרתה בתקנה 52א, בידי מדינת הדגל של אניית הנוסעים או ארגון מוכר.

שתי המילים האחרונות, הסיפא של מסמכי אוניית הנוסעים, בעקבות שיחה שקיימנו עם היועצת המשפטית, תיקנו – היה כתוב בנוסח שהועבר אליכם – או חברות סיווג, והיום אני קוראת את זה – או ארגון מוכר.

אז אנחנו בארגון מוכר ולא חברות סיווג. יופי. בסדר גמור. בכפוף לתיקון הזה אני מאשרת תקנה 57טו.

הצבעה

בעד תקנה 57טו – פה אחד

תקנה 57טו אושרה.

57טז. עריכת הפלגה באונית נוסעים. לא ימכור אדם כרטיסים להפלגה מישראל באניית נוסעים אל מדינת-חוץ או אל מחוץ למימי החופין של ישראל, אלא אם כן קבל לכך היתר פעילות ולפי תנאי ההיתר.

57טז מאושר.

הצבעה

בעד תקנה 57טז – פה אחד

תקנה 57טז אושרה.

57יז. היתר פעילות לאנייה שגילה אינו עולה על 30 שנה. מנהל אגף הנדסה רשאי לתת היתר פעילות אם שוכנע כי התקיימו התנאים הנדרשים בתקנות 57יח וכי גילה של האנייה אינו עולה על 30 שנה.

מאשרת את 57יז. עוברים ללב העניין.

הצבעה

בעד תקנה 57יז – פה אחד

תקנה 57יז אושרה.

57יח. (א) לצורך קבלת היתר פעילות נדרשים בעל אניית הנוסעים וקברניטה לעמוד

(1) להציג למנהל אגף הנדסה חוות דעת של נציג חברת סיווג בדבר עמידת האונייה בדרישות אימ"ו בנושא הסדרת נגישות בכלי שיט לאנשים עם מוגבלויות, לפי Recommendation on the Design and Operation of the Passenger Ships to Respond to Elderly and Disabled Persons' Needs, שפרסם אימ"ו בנושאים אלה: (א) מתן מידע לנוסעים בדבר נגישות האנייה ומסירת מידע, בכתב או בעל פה לכלל הנוסעים, באופן המותאם למוגבלותם של הנוסעים; (ב) כי כלי השיט מותאם להסעת אדם עם מוגבלויות, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998, בהיקף מקומות כמפורט להלן:

(1) ל- 100 הנוסעים הראשונים שכלי השיט מורשה להסיע, לפי רשיון השיט שלו – מקומות בשיעור של 5% מכלל מקומות הישיבה או ההפלגה בכלי השיט; (2) מעל 100 נוסעים, מקומות נוספים על האמור בפסקה (1), בשעור של 2% ממספר המקומות שמעל 100; (3) מקומות ישיבה נוספים לאנשים עם מוגבלות שאינם נעים בכיסא גלגלים, במספר שלא יפחת מ- 2% ממספר הנוסעים המותר לפי רישיון השיט. (ג) התאמתן של הוראות הפינוי בשעת חירום לנוסעים בעלי מוגבלות;

עם מוגבלויות. צריך לשנות את זה בכל המקומות.

(ד) מתן סיוע של צוות האנייה לנוסעים עם מוגבלויות במעבר מאולם הנוסעים או הרציף, לפי העניין, לאנייה ובחזרה ממנה, לפי תקנה 19 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג - 2003;

(ה) הכשרת צוות האנייה למתן שירות נגיש בעת חירום לנוסעים עם מוגבלויות;

(ו) התקנת ציפוי למניעת החלקה.

(2) להוכיח למנהל אגף הנדסה כי בעת הפעלת האנייה בפעילות לשמה מבוקש ההיתר נמצא בארץ נציג מטעם בעל האנייה, הזמין בכל עת, ולפרט את דרכי ההתקשרות עימו.

(3) למסור למנהל אגף הנדסה את מסמכי אניית הנוסעים כפי שידרוש מנהל אגף הנדסה.

(ב) כל מסמכי אניית הנוסעים והמסמכים המפורטים בתקנת משנה (א)(1) יהיו ערוכים בשפה האנגלית כמקור או כנאמן למקור והיכן שנדרש, יהיו תקפים לשלושה חודשים לפחות ממועד המצאתם למנהל אגף הנדסה.

(ג) תוקפו של היתר הפעילות יקבע לפי תוקף מסמכיה של אניית הנוסעים שהומצאו למנהל אגף הנדסה כאמור בתקנת משנה (א) לפי תוקפו של המוקדם מביניהם, או עד מועד קצר יותר, לפי החלטתו של מנהל אגף הנדסה.

(ד) מנהל אגף הנדסה רשאי לקבוע בהיתר הפעילות תנאים.

כלומר הוא רשאי להוסיף עוד תנאים.

כן.

לגבי (ד), רשאי להוסיף עוד תנאים – לא צריך לתחום את זה באיזשהו היקף שיקול דעת? דרור, זה בעיקר מופנה אליך. אתה בסדר עם זה?

אין לי בעיה עם זה. זה פר אקסלנס עניין בטיחותי. אני חיה מאוד בשלום עם הנוסח הזה.

עובדים לפי אמנות בין–לאומיות. אין מצב.

בסדר.

בכפוף לעובדה שליועצת המשפטית של הוועדה אין יותר הערות... אני מאשרת את תקנה 57יח.

הצבעה

בעד תקנה 57יח – פה אחד

תקנה 57יח אושרה.

57יט. מתן היתר פעילות לאנייה שגילה עולה על 30 שנה. על אף האמור בתקנה 57יז מנהל אגף הנדסה רשאי לתת היתר פעילות לאנייה שגילה עולה על 30 שנה, ושעומדת בכל התנאים האמורים בתקנה 57יח, בהתקיים התנאים הבאים; (1) בעל אניית הנוסעים וקברניטה יעמידו את אניית הנוסעים בפני מפקח כלי שיט לבדיקת כשירות טכנית של כלל מערכות האניה בהיבט בטיחות החיים בים ומניעת זיהום מכלי שיט, ויעמידו את אניית הנוסעים לבדיקת אגף הנדסה לפחות שבוע לפני מועד ההפעלה הראשון של אניית הנוסעים או במועדים נוספים אם יידרש, לפי שיקול דעתם של המנהל או של מנהל אגף הנדסה;

למה בהיבט בטיחות החיים בים? בוא נתחיל בהיבט בטיחות, נקודה, כלומר בטיחות הנוסעים, מצב האונייה, מצב כלי השיט.

האמנה לבטיחות החיים בים, האמנה הבין-לאומית, היא כוללת הכול.

אבל ציינתם: בטיחות החיים הים ומניעת זיהום כלי שיט, שזה מאוד חשוב בעיניי.

אלה שתי אמנות שונות.

זה החיים של בני אדם.

הבנתי. אני חשבתי על הצבים. זה ניסוח כל כך קלוקל בעברית – בטיחות החיים בים, כי אם נעשה סקר, אני מניחה שלא אהיה היחידה שאחשוב כך.

Safety at life at sea. זה התרגום המדויק. אמנה שנכתבה בעקבות הטביעה של הטיטאניק.

זאת האמנה המרכזית.

אני הייתי מתרגמת את זה לעברית אחרת בכל זאת. עברית דורשת לפעמים כמה מילים כדי להסביר את מה שבאנגלית נשמע טריוויאלי.

להמשיך לקרוא?

כן.

(2) בעל אניית הנוסעים וקברניטה יציגו למנהל אגף הנדסה אישור בעליה של אניית הנוסעים לקבל נתונים ממאגר הנתונים של חברת הסיווג לגבי אניית הנוסעים;

אישור בעליה – אישור מיהם הבעלים?

מי הבעלים של חברת הנוסעים.

כי זה לא האישור מהבעלים אלא זה אישור בדבר הבעלות.

לא. זה אישור מהבעלים.

אז צריך: אישור מבעליה של חברת הנוסעים.

בסדר.

(3) בעל אניית הנוסעים וקברניטה יגישו למנהל אגף הנדסה חמישה עשר ימים לפחות לפני הגעתה של אניית הנוסעים לנמל בישראל לראשונה, ולגבי אניית נוסעים הפוקדת את ישראל פעם ברבעון לפחות – חמישה עשר ימים לפחות לפני צאתה לראשונה להפלגה בין-לאומית, את מסמכיה של אניית הנוסעים כפי שידרוש מנהל אגף הנדסה; (4) מתקיים באניית הנוסעים אחד מהתנאים הבאים: (א) אניית הנוסעים קבלה דרגת סיווג בטיחותי לפי צו פיקוח על מצרכים ושירותים (סיווג בטיחותי של אניות נוסעים), התשכ"ח - 1968 במשך שנתיים רצופות לפחות לפני כניסתו לתוקף של תיקון זה; (ב) בהגיע אניית הנוסעים לגיל 30, ובחלוף כל 5 שנים ממועד מתן היתר פעילות לאנייה שגילה עולה על 30 שנה, תערוך חברת סיווג בדיקה מעמיקה לאנייה ("Special Survey"), הבדיקה תבדוק אם מצב האנייה מאפשר הפלגה בטוחה ועונה על דרישות הרשות והדרישות הבין-לאומיות החלות על אניות נוסעים; הבדיקה תיערך לפי נהלים בין-לאומיים בעניין אניות נוסעים ולפי דרישות המנהל ומנהל אגף הנדסה המפורטות בתוספת העשרים ושלוש, ובמסגרתן תידרש בדיקה של מצבה הטכני – תפעולי של האנייה ומצבה הפיזי; הבדיקה תיערך בנוסף לבדיקת כושר שיט שנתית שעורכת לאנייה חברת הסיווג.

שאלות רבות לי אליכם. קודם כל, כמה ספינות בגילאים הללו מסתובבות?

פחות ופחות.

למה? כי הן לא שימושיות?

במדינת ישראל או בעולם?

אמרתי לכם כמה פעמים – צר עולמי.

בודדות. שתיים, שלוש, ארבע אולי. אבל מניסיון שלנו בעבר, שהיו אנשים מכאן, שהחליטו שהם רוצים להיות בעלי אונייה. קנו איזו גרוטאה, והיו עם זה עניינים מאוד לא פשוטים. על-מנת למנוע הישנות של מצב כזה, ביקשנו להתקין את התקנה.

אלכס, במטוסים יש - אחת לשנה לוקחים מטוס, מפרקים אותו. באוניות אין תהליך כזה?

יש משהו שחייבים לדעת. יש החמרה לגבי אוניות נוסעים באמנות הבין-לאומיות. מה שאוניית סוחר צריכה לעבור בדיקה יסודית מלאה פעם בחמש שנים, אוניית נוסעים עושה כל שנה. בתום חמש שנים היא חייבת לעלות- - -

אז רק אחת לחמש שנים.

כן. בודקים אז את עובי המתכת, את המכלים, את כל הדברים שקשה לראות כשהאונייה בפעילות.

אבל זה רק אחת לחמש שנים.

כן, אבל יש בדיקה יסודית.

אחת לחמש שנים זה מספיק לדעתך לאוניות שגילן מעל 30 שנה?

אם האונייה היא בפיקוח של חברת סיווג מחברת איאק"ס, שזה הכי טוב של חברות הסיווג – יש משהו כמו 80 חברות סיווג בעולם, אז אנחנו די רגועים. יש 12 חברות מתוך 80, שזה החברות בעלות המוניטין, הן גם יושבות בארגון הימי הבין-לאומי, יש להן נציגות. היום למשל, אם אתה רוצה לקפוץ מחברת סיווג אחת לשנייה – אתה אומר, נגיד: אתה מחמיר מדי, ואני רוצה לעבור לחברת סיווג אחרת – היום זה לא פשוט; היום זה עסק מסובך. אבל אנחנו לא יכולים לחייב אוניות זרות, שיהיו באיאק"ס. לכן אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לבדוק.

ולדרוש את הבדיקה.

תהיתי אם 15 ימים לפני מועד הגעתה של האונייה זה מספיק זמן עבורכם.

זו פשרה.

כי את לא יכולה לחייב אותם מתי להגיע לפה.

סביר.

אני מבינה שהסעיף הזה מקורו בפשרה מסוימת בכל מיני נקודות.

נכון.

איפה נקודות הפשרה שבהן אתם עדיין מצויים באי שקט? זה שמי שמשרת את הציבור לא נמצא באי שקט, כי הוא הגיע לנוסח – זה נהדר. אנחנו פה דואגים לציבור, עם כל הכבוד.

אנחנו שלמים עם הנוסח שהגשנו.

אנחנו בסדר. אנחנו, למשל, בודקים את האוניות של חברת מנו. הם מעמידים את זה לרשותנו שבועיים לפניי, זה בשביל לתקן הערות שהם מקבלים בזמן הבדיקה.

כמה כלי שיט הם מחזיקים?

היו להם שתיים, מכרו אחת, נשארו עם אחת. הם רוצים לקות אונייה נוספת. אני לא יודע בדיוק מה התוכניות שלהם.

הם לא נמצאים כאן.

זה לא תקנות לגופה של חברה.

זו רק דוגמה.

כולנו שמענו בשנים האחרונות כל מיני סיפורים על אוניות נוסעים, שמכרו כרטיסים, שנתקעו פה, שנתקעו שם. חלק לא הצליחו אפילו להפליג. זה נועד למנוע את הדבר הזה.

בסעיף הקודם - אם מנהל ידרוש תנאים נוספים כלשהם. אני רוצה לתת דוגמה, שאוניית נוסעים לפני שש שנים, רצתה לצאת באוגוסט, ב-36 מעלות צלזיוס, עם אנשים מבוגרים, ללא מיזוג אוויר. זה לא סביר.

אבל לא נתת להם לצאת – ברור. אגב, סליחה שאני שואלת. זה לא שאני לא מבינה למה את תקנה 57(יח) לגבי התנאים בהיתר פעילות תנאים לא השתם על- - -

זה חל עליהם. זה תנאים נוספים.

טוב. אהרון, בבקשה.

לסבר את האוזן – ספינות נוסעים בשכר, שבדרך כלל לא נתקלות, מפיברגלאס וחומרים מהסוג הזה, נדרשות להרמה, להספנה כל שנתיים מעבר לבדיקה השנתית. כלומר זה הרבה יותר מחמיר מאשר אוניית נוסעים עם 2,000 או 3,000 איש.

איך זה יכול להיות?

לפיברגלאס יש הצרות שלו. לא כאן המקום לפרט. זה לא שיצא מהמפעל – ונשאר. היה בשמש, התנפח- - -

אני מניחה שלא.

יש המון דברים שצריך לבדוק.

באופן אינטואיטיבי אני הרגשתי שאחת לחמש שנים, לי זה נראה קצת מעט. אבל אינני אשת ספנות.

הדרישה של איאק"ס היא שבמשך החמש שנים האונייה תוספן פעמיים, אבל בשום מקרה לא מעבר לחמש שנים.

אני מאשרת את תקנה 57יט.

הצבעה

בעד תקנה 57יט – פה אחד

תקנה 57יט אושרה.

57כה. הודעה על מתן היתר פעילות. נתן מנהל אגף הנדסה היתר פעילות, יודיע על כך במסמך כתוב לנציג בעליה של אניית הנוסעים או לסוכנה בישראל ולמבקש הבקשה, אם אינו אחד מאלה.

אנחנו מתייחסים לעובדה, איך מועבר מכתב כזה היום, בחקיקה? מעבירים את זה באימייל? לא שמתי לב בדברי חקיקה אחרים – לכן אני שואלת.

אני מניחה שכתוב - זה גם יכול להיות מועבר במייל.

אני מניחה שצריך לחתימה.

יודיע. יש פה הודעה.

מבקשת שיהיה כתוב: יודיע על כך במסמך כתוב וחתום.

בכפוף לתוספת הזאת תקנה 57כ מאושרת על-ידי.

הצבעה

בעד תקנה 57כ – פה אחד

תקנה 57כ אושרה.

סירוב למתן היתר פעילות או להארכת תוקפו. 57כא. (א) סירב מנהל אגף הנדסה ליתן היתר פעילות, ימסור הודעת סירוב מנומקת לנציג בעליה של אניית הנוסעים או לסוכנה בישראל ולמבקש הבקשה, אם אינו אחד מאלה.

(ב) בעליה או קברניטה של אניית נוסעים או מבקש הבקשה אם אינו אחד מאלה, רשאי לערור על הודעת הסירוב לפני מנהל הרשות תוך 15 ימים מיום קבלתה.

זה שוב שאלה, איך מוסרים הודעת סירוב? וגם, למה כאן לא כתוב: בכתב?

אין שום בעיה. הכוונה היתה שזה יהיה בכתב. הנוסח הזה- - -

הודעת סירוב מנומקת בכתב.

בסדר גמור.

בכפוף לתוספת הזאת, תקנה 57כא מאושרת על-ידי.

הצבעה

בעד תקנה 57כא – פה אחד

תקנה 57כא אושרה.

6. תיקון תקנה 58. בתקנה 58 לתקנות העיקריות, המילים "התש"ך– 1960" – יימחקו. שוב תיקון טכני, כפי שהיה לנו בראשית התקנות.

תקנה 6 מאושרת.

הצבעה

בעד תקנה 6– פה אחד

תקנה 6 אושרה.

7. תיקון תקנה 79. בתקנה 79(ב) לתקנות העיקריות, המילים "התש"ך– 1960" – יימחקו.

תקנה 7 מאושרת.

הצבעה

בעד תקנה 7 – פה אחד

תקנה 7 אושרה.

8. תיקון תקנה 105. בתקנה 105 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: "אלא אם כן נקבע אחרת בתקנה מתקנות אלה."

מה זה תקנה 105?

תקנה 105 קובעת את האחריות לקיום חובה המוטלת לגבי כלי שיט.

אקרא: האחריות לקיום כל חובה המוטלת לגבי כלי שיט וכל איסור שנאסר לגביו לפי תקנות אלה חלה על בעל כלי השיט ועל קברניטו, כלומר יש לנו אחריות מצטברת פה על הבעלים ועל הקברניטים, ואנחנו בגוף ההוראות קבענו לפעמים אחריות על אחד מבין שניהם.

מקובל. התיקון מאושר.

הצבעה

בעד תקנה 8 – פה אחד

תקנה 8 אושרה.

הוספת תקנה 106א. 9. אחרי תקנה 106 לתקנות העיקריות יבוא: אחריות קפידה. 106א. על אף האמור בתקנה 106(א), עבירה לפי תקנות 57ט, 57י ו- 57יד היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

אני מאשרת את תקנה 9.

הצבעה

בעד תקנה 9 – פה אחד

תקנה 9 אושרה.

10. תיקון תקנה 110. בתקנה 110 לתקנות העיקריות, אחרי "מהוראות תקנות אלה" יבוא "למעט תקנות 57ב, ו-57ד".

גברתי, בהתאם לשיחה שלי עם היועצת המשפטית- - -

את משאירה את 57יא. זה הזכוכית.

את יא אנחנו משאירים כעבירה. לכן הורדתי את זה מה"למעט". רצית שזה יהיה עבירה.

כן.

גוף התקנה 110 אומר שכל העובר זו עבירה, למעט – החרגנו שניים.

נכון.

57את יא אנחנו משאירים.

גברתי, עכשיו אנחנו צריכים לתקן את זה, בהתאם להערה.

כתבתי את זה.

בנושא הפסולת, נכון.

57אני רק רוצה להעיר לגבי הסעיף הקודם, 57יד – 57יד מחיל את התוספת שעוד לא עברנו עליה. יכול להיות שאחר כך יהיה צורך לבחון מחדש.

טוב. אמרתנו, 57ב, 57ד לא נכלל. 57יא כן נכלל.

ובנוסף יהיה א או ב, וב-ב: העובר על הוראות תקנה 57יב, שעניינה, כמו שדיברנו קודם, השלכת פסולת, יהיה קנס לפי סעיף 61א1 לחוק העונשין.

נעבור אחר כך על נוסח.

ודאי.

תקנה 10 מאושרת בכפוף לכל התיקונים.

הצבעה

בעד תקנה 10 – פה אחד

תקנה 10 אושרה.

11. תיקון תוספת העשרים. בתוספת העשרים לתקנות העיקריות, בטבלה מס' 1, יבוא: (1) בהערה (1) שבטור הערות לצד סודר מס' 5, במקום "צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (כלי שיט קטנים המסיעים נוסעים בשכר), התשל"ב– 1972 "יבוא "התוספת העשרים ושתיים לתקנות אלה; "(2) בטור הערות לצד סודר מס' 17, במקום "צו הפיקוח" יבוא "סימן א' בפרק שישי א' לתקנות אלה:".

אני מאשרת את תקנה 11.

הצבעה

בעד תקנה 11 – פה אחד

תקנה 11 אושרה.

אני מתנצל, אני צריך לצאת וועדת כספים.

בהצלחה.

12. הוספת תוספות עשרים ושתיים ועשרים ושלוש. אחרי התוספת העשרים ואחד לתקנות העיקריות, יבוא: "תוספת עשרים ושתיים. (תקנה 57יד) בתוספת זו - "כלי שיט", " שירותי סיראות" –כהגדרתם בתקנה 57א.

גברתי, את כלי השיט המספק השמטתי בהתאם לשיחה שלי ולהערה של היועצת המשפטית.

ברור.

לא היתה הגדרה כזאת.

נכון.

1. מושבים. (א) מספר המושבים התקינים בכלי השיט ובכלי שיט המספק שירותי סיראות יהיה כמספר הנוסעים או אנשי הצוות שכלי השיט מורשה להסיע, לפי הגבוה מביניהם לפחות.

כלומר לכן לא צריך שיהיה: ואנשי הצוות.

כן, כי זה בכל מקרה יהיה הגבוה.

למה בעצם לא "ו"? הרי בסוף המספר הקובע הוא המספר הגבוה. אם יש לך רק אנשי צוות, מספיק שיהיה לך רק לפי מספר אנשי הצוות. למה לא "ו"?

כי אנשי צוות לא אמורים לשבת. יש להם תפקידים בכלי השיט. תקנו אותי אם אני טועה.

בסופו של דבר את רוצה שמספר המושבים יהיה כמספר הנוסעים ומספר אנשי הצוות, אז זה חייב להיות "ו".

צריך שיהיה להם אופציה לשבת.

בילי, זה דיון מיותר. זה צריך להיות "ו".

בסדר גמור.

(ב) רוחב המושב בכלי השיט לא יפחת מ- 45 סנטימטרים; (ג) עומק המושב בכלי השיט לא יפחת מ- 30 סנטימטרים; (ד) סידור המושבים בכלי השיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות יאפשר, לגבי כל מושב, גישה וישיבה נוחה ובטוחה. (ה) בכלי שיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות המושבים יהיו מעוגנים לסיפונים.

אפשר להעיר לסעיף הזה? זאת דוגמה – ברור שצריך שיהיו מספיק מושבים, אבל אם למשל רוחב המושב או עומק המושב הוא לא כפי שמצוין פה בסנטימטרים, אנחנו מגיעים לאחריות קפידה, לפי הסעיף שאישרנו קודם.

גברתי, הרי ישבתם עם בילי, הידיינתם על הצרכים הייחודיים של קצא"א. גם קראתי את המכתב שלכם. כנראה שברספ"ן לא השתכנעו מהטיעונים האלה. תאמרו לי מה אתם מציעים לעשות.

גברתי, אני רוצה להציע פתרון אפשרי. התיקון שאנחנו עורכים ייכנס כתיקון לתקנות הנמלים, בטיחות השיט. תקנות הנמלים, בטיחות השיט קובעות בתקנה 104ב כדלקמן: המנהל רשאי לפטור בכתב כלי שיט פלוני או דגם של כלי שיט מהוראות אלה – כולן או מקצתן – כפי שיפרש בכתב הפטור. כלומר היה ויהיה מצב שכלי שיט מסוים באמת יוכח להנחת דעתו של המנהל, שיש סיבה מוצדקת לפטור אותו, יש סמכות לפטור נקודתית.

זה מספק אתכם?

הסנטימטרים זה לא העניין; אני חושבת שהעניין הוא יותר מהותי, כמו שהתעכבתם קודם על הזכוכיות או מה צריך להיות אחריות קפידה ומה לא צריך להיות אחריות קפידה.

לא, יש פה הבדל מהותי בהקשר הזה, ולכן התעכבנו על הזכוכיות. עכשיו את מציפה בעיה ספציפית – הייתי מגדירה פרסונלית, במונחים של החברה.

לא, כי אין לנו בעיה עם הסנטימטרים. לקחתי את זה כדוגמה, כי זה הסעיף הראשון, אבל אני חשבת שלא כל הדברים המנויים בתוספת 22 מבחינת חומרתם, שווים.

אני מבינה מה את אומרת. בילי, את רוצה להגיב? זה לא מופרך.

אגב, הוספנו את ההערה של אחריות קפידה לפי הערה של משרד המשפטים, משום שכל הדברים הקבועים בתוספת ה-22 אלה דברים קבועים שאמורים להיות בכלי השיט - מתקנים לרווחת הנוסעים. לכן מרגע שהם לא היו פעם אחת, זה דבר שקל מאוד לקבוע שיש בו הפרה. זו הסיבה שהלכנו לכיוון של אחריות קפידה.

אסתפק בהסבר של רספ"ן בשלב הזה. נמשיך.

2. סככות סל. (א) בכלי שיט בים סוף, בימת כנרת ובים המלח - תותקן סככה המספקת צל לכל מספר הנוסעים שכלי השיט כאמור מורשה להסיע. (ב) בכלי שיט באזורים אחרים, לגבי הפלגות שמשכן למעלה משעה – תותקן סככה המספקת צל לפחות לשני שלישים ממספר הנוסעים שכלי השיט מורשה להסיע.

אני מניחה שפיזית יש בעיה לוודא שלכל הנוסעים יש צל, גם באזורים אחרים?

בים התיכון לשבת שעה בשמש – לרופא העור יהיה מה לומר על זה.

יש דיון מרתק לגבי הצללת גני משחקים, שבינתיים עוד מחזיקים לי שבוי במשרד המשפטים, כי בגני משחקים לא הגיוני שתהיה הצללה...

שמי עמרם בן ישי, מנהל אגף כלי שיט קטנים ומשיטים. יש בהחלט הרבה כלים שלא יהיה ניתן- - -

אומר לך מה אני מציעה, כי אני מבינה מה אתה אומר. הייתי כותבת את זה: סככה המספקת צל לכל הנוסעים ולא לפחות משני שליש. כלומר שברירת המחדל יהיה לשני שליש. אני רוצה שהם יחתרו לכך שלכל הנוסעים תהיה הצללה, ופה אתם לא דוחקים בהם לייצר הצללה לכל הנוסעים.

בהקשר להערה של עו"ד בראון בעניין העבירה, חייבת להיות החלטה ברורה.

להמשיך לקרוא?

כן.

3. כבש ומדרגות. (א) לצורך עליה לכלי השיט וירידה ממנו יוצבו בכלי השיטכבש או מדרגות לפי המפורט להלן: (1) רוחב המדרגות או הכבש לא יפחת מ- 60 סנטימטרים; (2) משני צידי המדרגות או הכבש יותקן מעקה בגובה שלא יפחת מ- 110 סנטימטרים; למעקה תהיה חלוקה נוספת אחת לפחות בגובה של 0.55 מטר; (3) שיפוע המדרגות או הכבש לא יעלה על 20 מעלות מקו אופקי; (4) המדרגות יהיו ברום אחיד, וגובה כל מדרגה לא יעלה על 20 סנטימטרים; (5) במדרגות ובכבש יהיו סידורים מתאימים למניעת החלקה.

(ב) בכלי השיט, במקום שיש צורך לעלות או לרדת יותר מ- 30 סנטימטרים, יותקנו מדרגות כמפורט להלן: (1) רוחב המדרגות או הכבש לא יפחת מ- 50 סנטימטרים; (2) המדרגות יהיו ברום אחיד, וגובה כל מדרגה לא יעלה על 20 סנטימטרים; (3) משני צידי המדרגות יותקן מעקה בגובה או ידיות אחיזה שיאפשרו עלייה וירידה בטוחה.

(ג) לצורך עליה בטוחה לכלי שיט המספק שירותי סיראות וירידה בטוחה ממנו, יוצבו בכלי השיט כאמור כבש, מדרגות או סולם.

אני לא רואה פה משהו חסר. ראית משהו חסר?

4. גידור. זה הסעיף שלגביו קיבלנו הערה מחברת קצא"א. אקרא את זה עם התיקון שאנו מציעים, אחרי ששקלנו שוב.

4. גידור. (א) סביב משטחים בכלי שיט המשמשים לשהיית נוסעים יותקן גידור, שגובהו לא יפחת מ- 110 סנטימטרים, ויותקנו אמצעים נאותים למניעת נפילת קטינים ברווח שבין אמצעי הגידור לרצפה;

בכלי שיט המספק שירותי סיראות, סביב משטחים המשמשים לשהיית בני אדם, יותקן גידור, שגובהו לא יפחת מ- 60 סנטימטרים.

קודם כל, הפחתנו את ה-90 ל-60 בהתאם להערה שקיבלנו מקצא"א. 60 ספציפית זה גובה ההגדרות שיש כיום בכלי השיט של קצא"א. אני רוצה להרחיב בעניין הזה, שחובת הגידור היא סביב משטחים המשמשים לשהיית בני אדם, כלומר ככל שראינו בתמונות שהעבירה אתמול עו"ד בראון, בקצה של כלי השיט, אין שם גידור גם כיום. אנחנו גם לא דורשים שיהיה שם גידור, כי זה לא משטח שאמור לשמש לשהייה. בחלק אחר זה משטח שכן משמש לשהייה גם כיום, ושם יש גדר בגובה 60 ס"מ. קיבלנו את ההערה של קצא"א.

הבנתי. אני מבינה ש-90 ס"מ לא מספק אתכם, כי זה מפריע לכם תפעולית.

90 מפריע תפעולית, אבל התיקון מקובל, ה-60. זה מה שקיים כיום, אם גברתי ראתה את התמונות שהעברתי.

כן.

יש שם מעקה נמוך בצדדים. זאת הכוונה. ויש שם המשטח הירוק שאליו התייחסה עכשיו עו"ד בראון, שטח שמיועד לשהיית בני אדם.

יש לי שאלה בקשר למעקה. אתם לא כותבים בשום צורה: הימנעו מהצבת מדרגות או קופסאות באזורים שמיועדים לשהיית בני אדם. זה דבר שמאפשר בעצם טיפוס מעבר למעקה. השאלה, האם חשבתם על זה? זה העסיק אתכם, השאלה הזאת? כי אתם מתייחסים לנפילת קטינים, אבל הקטסטרופה היא שקטינים לא נופלים רק ברווח.

גברתי צודקת. אני לא סבורה שזה מתאים בכלל לתקנות, לקבוע איסור על הצבה. ככל שיהיה צורך בזה- - -

זה כמו מעקה. מה ההבדל? אתה לא יכול לטפל בכל מרחב הסכנות, אבל כיוון שאתה מתעסק בגידור, אתה מתעסק ברוחב המרווחים במעקה- - -

כי אלה דברים קבועים שאמורים להיות שם.

אבקש שלא יוצבו קבועים באזורים שמיועדים לשהייה, שמאפשרים טיפוס עליהם מעבר למעקה. למשל, קופסאות לכלי עבודה. זה יכול להיות שלל דברים שאני יכולה לדמיין לעצמי, שצריך אותם בכלי שיט.

קודם כל, אנחנו מדברים על כלי שיט שיש להם מגוון גדול של פעולות. הם רב-תכליתיים. הם לא בנויים להובלת נוסעים, נקודה. הם יוצאים לים, הם עוזרים בקשירת האוניות.

לא דיברתי על שירותי סיראות. דיברתי רק על נוסעים בשכר. הבהרתי את זה לשאלתה של עו"ד בראון.

השלב הבא זה רשת, אבל זה לא מעשי.

למיטב הבנתי, לא ביקשתי משהו לא מעשי.

רשת מסוכנת לפחות כמו אין רשת, וכבר קרו מקרים – אפילו בעבר הלא רחוק. אני לא חושב שרשת היא הפתרון. אני חושב שחלק עיקרי בעניין הזה זה אחריות הקברניט, לראות מה הסיכונים שעומדים בפניו, כאשר הוא מעלה נוסעים. אם ניכנס עכשיו למי הציב עד איפה, לא נצא מזה.

לא. לכן סייגתי את עצמי לקבועים, הווה אומר שלא יוצבו דברים קבועים המאפשרים טיפוס עליהם בצד המעקה. הייתי מאוד ספציפית. לא דיברתי על ארגז כלים של אחד מאנשי הצוות, שמסתובב אתו, ובמקרה הניח אותו לצד המעקה.

בתהליך הבדיקה הזאת היא מדידת הגובה מהמקום שעליו עומד אדם. לכן אם יש פה מתקן קבוע, ולצורך העניין- - -

אבל הוא יכול להיות בנקודה מאוד מסוימת של המעקה. למה הוא שם? בנקודה הזאת זה כן 110 ס"מ, ובנקודה הזאת זה 60 ס"מ.

אם זה מקום שמאפשר לאדם לעמוד שם, מן הסתם יידרש 110 ס"מ.

כלומר המעקה יצטרך להיות יותר גבוה. סליחה, אבל זה לא מגדיר את זה ככה. זה לא כתוב כך.

זה לא כתוב בתקנה.

אני מבקשת שתהיה תוספת בהתאם. מצדי זה יכול להיות ברוח הדברים שאמר עמרם. זה מקובל עליי, אם בחלק מסוים- - -

סביב משטחים בכלי שיט המשמשים לשהיית נוסעים, גידור שגובהו לא מ-110 ס"מ- - -

מהיכן שהאדם עומד.

אין לי התנגדות לזה. ואז זה יכול להבהיר את זה – שלא יכול להיות שבמקום שבו, לצורך העניין, יש איזושהי קופסת עבודה או משהו מהסוג הזה, או אפילו משהו שנדרש לצורכי חשמל. ששם זה יהיה 110 ס"מ מהגובה של אותה קופסה.

מגובה משטח העמידה למעשה.

כן.

110 ס"מ מגובה משטח העמידה.

כן.

זה מרחב הסיכונים שמטריד אתכם מבחינת נזק או לכלוך? לא החלקה?

לא. מטרידה אותנו נפילה. הגידור נועד למנוע נפילה מצד אחד, וסעיף קטן (ב)- - -

עברתי לסעיף קטן (ב).

לא החלקה אלא מגע. פגיעה כתוצאה מ- - -

אבל גם זאת עבירת קפידה.

נכון.

נזק או לכלוך? אני הרבה יותר מוטרדת מהחלקה.

לא נזק או לכלוך. נזק ברמה של פגיעה.

זה קפידה? אדם טיפה התלכלך מגריז.

לא, הגידור.

הוא חייב לגדר את האזורים האלה. זה יותר האזורים שבהם המנועים.

אוקיי.

כדי למנוע מגע בין הנוסעים- - -

מה זה חלקים נעים משומנים?

כשעושים שיפוץ, ואין הפלגה.

איך הוא יכול לגדר משהו שהוא מניע אותו? זה לא ברור מספיק. כשאנחנו מטילים עבירת קפידה, ה- - - צריך להבין במי מדובר; לא איש המקצוע, עם כל הכבוד. בידיי לא היית מפקיד ספינה – אני מבינה את זה, אבל גם אני רוצה להבין מה זה חלקים נעים משומנים.

חלקים נעים משומנים, על הסיפון לסירות הצלה, לזריקה למים. יש בהם חלקים נעים משומנים. רצוי שהם יהיו מגודרים.

אבל בהגדרה, כשאתה אומר: חלקים נעים משומנים, זה אומר, לצורך העניין, נתן דוגמה טובה ירון – באמצע הפלגה צריך לתקן חלק כלשהו, והוא נע משומן. איך אפשר לגדר אותו בזמן שמטפלים בו, או בזמן שהוא נע על הסיפון כדי להעביר אותו כדי להחליף חלק כלשהו?

אולי כלי עבודה? ואז זה כל דבר שקשור לכלי עבודה. מנועים וכלי עבודה משומנים?

אני לא חושבת שלשם הם כיוונו. הם מכוונים לחלפים, הם מכוונים להרבה דברים.

לא, לחלקים של כלי השיט.

חלקים נעים משומנים זה מאוד ברור, כנראה, למי שנמצא. גם אני הבנתי מה זה אומר בעיקרון, אבל אני עדיין לא מבינה איך מגדרים את זה. כיוון שמדובר בעבירת קפידה, אתם בעצמכם התעקשתם אתי בצדק, שזה חייב להיות מאוד-מאוד ברור ולא נתון לפרשנות, אז תגדירו את זה בצורה שאינה ניתנת לפרשנות.

אמצעים המשמשים לתפעול הספינה?

זה נשמע כיוון יותר נכון.

החבל שאתה זורק, למשל – אתם מגדרים אותו, את אזור החבל? הכוונה, שזה יהיה מגודר?

כן.

כמי שבסופו של דבר מפעיל את כלי השיט האלה, ויעמוד בביקורת של רספ"ן כשהם באים לבקר, אני צריכה לדעת מה אני צריכה בסירות האלה, וכרגע אני לא יודעת.

לכן אנחנו מתעכבים, עם כל הכבוד.

כשאתם אומרים על חבל- - -

עו"ד בראון, אם הייתי אומרת שהסעיף מאושר וכו', לטענתך היה תוקף. כרגע מצויים בעיצומה של הידיינות.

אדרבא – תציעו אתם הצעות.

שאלתי, האם חבל ייחשב אמצעי טכנולוגי? הם בוחנים את זה.

סעיף ב' מיועד רק למקרים שבהם צריך לעבוד? שקרתה תקלה, וצריך לעבוד באונייה?

לא, מיועד לשגרה.

אבל שגרת השיט היא שגם מתקלקלים חלקים לפעמים, בזמן שאתה נמצא בשיט. זאת העבודה הרי. זה בהגדרה.

גם לגדר ולהרחיק. למנוע מאנשים להגיע.

אז זה לא גידור קבוע. זה לא למנוע גישה. זה לא אותו דבר. מדובר פה בגידור קבוע.

לאו דווקא.

גברתי, יש לנו הצעה שאולי תוכל להבהיר – מנועים וחלקי מכונות נעים משומנים המשמשים לתפעול כלי השיט.

למה הם נעים? אם הם יציבים והם לא נעים?

החלק עצמו נע. מכונה. גלגלי שיניים.

הדוגמה הפשוטה זה מתקן לסירות הצלה. זה מתקן שהוא מגודר מהנוסעים. הוא משומן.

אבל הוא לא כל כך נע.

הוא יכול לנוע. הוא לא נע בהווה.

אפשר לומר חלקי חילוף – אז ברור שהוא לא מחובר.

הוא לא נחשב חלק חילוף.

הסעיף הזה לא חל על חלקי חילוף?

לא. יכול לחול גם, אבל סירה לא נחשבת חילוף.

גידור סביב משטחים שבהם אמצעים המשמשים לתפעול הספינה או לאחזקתה יגודרו כך שלא יגרמו לנוסעים נזק או לכלוך – זה עשוי לענות על מה שאתם- - -

אני מנסה להבין שוב אם מה שהקראת עכשיו כולל דברים כמו חבל.

היא שואלת שאלה טובה.

חבל עצמו - לא, אבל מה שמניע את החבל.

אמרת גם הפעלתה.

נכון, כי הם הסבירו היטב שלא מדובר רק באחזקה אלא בתפעול גרידא.

רק שכל עוד, כפי שאת יודעת, קיבלנו את הסעיפים, וכשראינו מנועים וחלקים נעים משומנים, גם עכשיו מתברר שזה עוד פחות ברור ממה שחשבנו - לא היתה לנו בעיה עם זה, אבל חבל, זה כבר מקשה עלינו.

למה החבל צריך להיות מגודר, עמרם?

חבל עצמו לא. חבל הוא רק בעגינה.

עו"ד בראון, כיוון שעומדת לכם האופציה של לבקש פטור מדברים מסוימים, אם יש משהו שהוא לא מתאים לתפעול שירותי הסיראות שלכם, שזה הרי העניין מבחינתכם, אני מציעה שאתם תטפלו בזה, ואנחנו במקביל ננסה לחדד פה את התשובה לגבי כלי שיט בשכר, כי אני חושבת שהתפעול אצלכם הוא מאוד ספציפי.

וגם שירותי סיראות בכלל.

נכון, אבל כיוון שהם יושבים פה, אני נוהגת בהם בכבוד מיוחד, ומעריכה את זה שהם יושבים פה. לכן אתם כנראה תצטרכו לבקש פטור בנקודות מסוימות, ולעומת זאת כלי שיט בשכר, אולי לא יוכלו לקבל פטור על מה שהם מבקשים. אז משטחים שבהם אמצעים המשמשים לתפעול הספינה או לאחזקתה – לתפעול כלי השיט – יגודרו כך שלא יגרמו לנוסעים נזק או לכלוך. זה נראה לי הזוי: יגודרו כך שלא יגרמו לנוסעים נזק או לכלוך, בלי נפילה, החלקה, שום דבר אחר. זה ממש מוזר.

נפילה, החלקה וכו' – זה נכנס בקטגוריה של הנזק. רק כדי שאבהיר – אמנם אמרת ספינות באופן כללי, אבל ככל שתחליטי לאשר, זה גם כלי שיט וגם כלי שיט המספקים שירותי סיראות, נכון?

נכון, וככל שהם זקוקים לכך, הם יצטרכו לפנות ולבקש פטור. ותודה למנהלת הוועדה.

5. תאורה. בכניסה לכלי השיט או בכניסה לכלי שיט המספק שירותי סיראות, במדרגות, בחדרי השירותים, ובכל מקום אחר שיורה עליו מפקח כלי השיט, תהיה התאורה בעוצמה של 20 לוקס לפחות.

מה זה לוקס?

זה מושג קצת ארכאי.

לא כדאי ואט?

ואט זה הספק. זה לא קשור.

איזה סוג תאורה זה אמור לספק?

כל תאורה הנמדדת בלומנים- - -

אני חושבת שזה צריך להיות מחובר למציאות של 2016. חיכיתם עד עכשיו – לפחות שיהיה מותאם. אני סומכת על מירב.

אדבר עם הגורמים המקצועיים. ננסח את זה, אבל זה יישאר ברמה הזו של 20 לוקס לפחות.

6. מערכת אוורור. במדורים סגורים לנוסעים בכלי השיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות, הדורשים אוורור מכני לצורך אספקת אויר תקינה, תותקן מערכת אוורור מכנית, המספקת 20 חילופי אוויר לשעה לפחות.

אני רק מוודאת, כי איני מבינה בזה – 20 חילופי אוויר זה אמת מידה רלוונטית לנושא של אוורור?

כן.

זו אמת המידה הרלוונטית גם היום?

כן.

בסדר גמור.

7. מתקן למי שתייה טריים. (א) בכלי שיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות יותקן מיתקן למי שתייה טריים; נפח המיתקן לא יפחת מ- 3 ליטרים לכל יום הפלגה או חלק ממנו, לכל אדם שכלי השיט מורשה להסיע. (ב) מעל למיתקן כאמור בתקנת משנה (א) בכלי השיט יתלה שלט בגודל 20/10 ס"מ לפחות ועליו יהיה כתוב באותיות ברורות "מי שתייה–DRINKING WATER ".

פה הגדרת מה גודל השלט, אז למה לא הגדרת בשלטים ההם? באמת.

אני יכולה להגדיר.

הדבר היחיד שמטריד אותי בדברים האלה – עקביות. פה קבעת גודל – תקבע גם שם גודל. אני בעד שיהיה גודל שלט. אני לא רוצה להשאיר דברים כאלה להנחות עבודה.

השאלה, לגודל שקבענו של עברית, אנגלית וערבית, איך תתאימי אותו לגודל כלי השיט?

לא יודעת. אגב, גם זה לא כל כך קטן, ב-10 על 20 לא בטוח שכל המלל "מי שתייה Drinking Water" יכול להיכנס בגודל הזה. זה בערך הגודל. זה מאוד קטן.

זה לא כל כך קטן בשביל שתי מילים.

לא, אני מקבלת את זה כשלט. אני מקבלת את זה כגודל רלוונטי.

יש הרבה דברים ששם צריך להכניס, בשלט ההוא.

נמשיך.

פחי אשפה. בכלי השיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות יותקנו פחי אשפה מחומר בלתי דליק ובנפח של 30 ליטרים כל אחד לפחות, בכמות כמפורט להלן: (1) בכלי שיט שאורכו עד 7 מטרים יותקן פח אשפה אחד לפחות; (2) בכלי שיט שאורכו 7 מטרים עד 15 מטרים יותקנו 2 פחי אשפה לפחות; (3) בכלי שיט שאורכו מעל 15 מטרים יותקנו 3 פחי אשפה לפחות.

להמשיך?

כן.

עוצמת הרעש. 9. עוצמת הרעש בכלי השיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות לא תעלה על המפורט להלן: (1) בכלי שיט המסיע עד 12 נוסעים או בכלי שיט המספק שירותי סיראות לא תעלה עוצמת הרעש על 80 דציבלים (A).

לפי מה קבענו את הסטנדרטים של הרעש? מאיפה זה בא?

אנחנו עם הרעש הזה הרבה שנים, עם נושא הדציבלים. זה בא מהתקנות, כמו שאני יודע, של שהייה בקבינה של אונייה. אדם בקבינה של אונייה רוצה שיהיה לו שקט מסוים. זה לא מתאים לרוב כלי השיט המסחריים הקטנים, שמגיעים מהארצות המפותחות. תמיד כשבא בודק, יש מעל 80 דציבל, ואז עושים כל מיני פטנטים זמניים לבדיקה שלו, ואחרי שהוא הולך - ואנחנו כל הזמן בשטויות האלה של ה-80 דציבל, ואף אחד לא התייחס לזה ברצינות.

גברתי, יש תקנות שמבוססות על ההנחיות של IMO – ארגון הספנות הימי הבין-לאומי, שכבר קיימות, שמדברות על קביעת רעש במדורים שונים של אונייה, כפי שציין מר כהן. בכלי שיט קטן התקנות עד היום קבעו מה שאנחנו רוצים לקבוע כאן ב-(1) – עוצמה של 80 דציבל.

ב-(2) אנחנו מבקשים לקבוע הוראה חדשה, ולגביה קבענו גם הוראת מבער. ההוראה הזאת נועדה מצד אחד, להשוות לעוצמות רעש שמקובל בעולם להוריד את עוצמת הרעש, אבל עדיין שזה יהיה רעש שאפשר יהיה ליישם אותו בכלי שיט.

קבענו כאן – נגיע לזה בהמשך – גם הוראת מעבר לגבי כלי שיט שהבנייה שלהם כבר התחילה, הוזמנו או משהו כזה, אבל עדיין אנחנו סבורים- - -

ריאלי מבחינה טכנית להגיע ל-80 דציבלים?

80 דציבל זה הסטנדרט היום.

הסטנדרט הבין-לאומי?

לא יודעת. זה הסטנדרט שיש במדינה, לפי צו הפיקוח שיש היום.

ממתי צו הפיקוח?

60 ומשהו?

משהו השתנה מאז. האם זה תואם סטנדרטים בעולם בנושא של רעש? הסטנדרטים בנושא רעש הוחמרו, במובן של הפחתת רעש.

אחד, נאמר – אפילו מר כהן אמר שלצורך הבדיקה, הוא עומד ביכולת הזאת, כלומר זה ניתן לביצוע.

שתיים, המנועים היום הם מנועים שרק עושים אותם יותר ויותר שקטים. לכן אין סיבה- - -

לכן אני אומרת – מי אמר שה-80 דציבלים זה הסטנדרטים? לכן אני שואלת. אתם הבאתם תקנות, להחליף את צו הפיקוח. עם כל הכבוד, תידו לנו מה הסטנדרטים הראויים היום. האם הסטנדרטים הראויים היום הם זה 65 דציבלים אולי? אני לא יודעת.

בכלי שיט קטן עם מנוע חיצוני זה לא תמיד כל כך פשוט.

הארגון הימי הבין-לאומי הוציא עכשיו נוהל חדש לחלוטין. הוא לא היה קיים קודם.

ומה כתוב בו?

אני לא יודע להגיד. הוא חל גם על אוניות חדשות, מתאריך בנייה והלאה.

הוא לא חל על כלי שיט קטנים.

אם תציגו לחברת הכנסת את הסטנדרטים של היום, יהיה מושג להתייחסות.

הקוד של IMO לא רלוונטי לכלי שיט קטנים, ויש קושי – ועמרם ודאי ירחיב בעוד רגע – בהחלת הקוד הזה על כלי שיט קטן. דברים שאני מבינה בהם ממש בגדול – זה לא תחום המומחיות שלי – אבל בכלי שיט קטן המנוע הוא חיצוני. יהיה קשה הרבה יותר לבודד. לכן אי-אפשר ליישם את הקוד הזה של IMO as is על כלי שיט קטן, כשם שאת תקנות הרעש שחלות על אוניות, תקנות מהדין הישראלי מ-1985, אני לא יכולה ליישם כפי שהן, אבל יצרנו פה איזון כלשהו. אגב, לעניין הזה העברתי את עניין הרעש להתייעצות – את כל התקנות, אבל יש לי אישור של זה לגבי זה גם מהמשרד להגנת הסביבה, שהרעש זה בתחום הסמכות שלהם. הם אישרו את הסטנדרטים האלה.

את התשובה לשאלה הזאת אפשר היה לומר לי לפני כמה וכמה שאלות ששאלתי. ניסיתי להבין מתוך מה – ודאי בעולם שבו אנחנו משפרים את הסטנדרטים – גם לטובת אנשי הצוות, גם לטובת הנוסעים. זה מה שהיה צריך לענות לי, שזה מתואם עם המשרד להגנת הסביבה, ככל שאלכס העיר לגבי IMO, ככל שזה רלוונטי לתקנות. חשוב לי לדעת, אני רוצה שתעבירו לוועדה מה הסטנדרטים היום המקובלים בעולם בעניין הזה. זה כל מה שהיה צריך לומר. תמשיכו.

(2) על אף האמור בפסקה (1), בכלי שיט המסיע עד 12 נוסעים או בכלי שיט המספק שירותי סיראות, שמשך הפלגתו הרציף עולה על 4 שעות – (א) במקומות הסגורים המשמשים נוסעים או אנשי צוות, לפי העניין, ובאזורי הגשר ומגורי הצוות, לא תעלה עוצמת הרעש על 65 דציבלים (A); (ב) באזורי שהיית הנוסעים או אנשי הצוות, לפי העניין, על הסיפונים הפתוחים של כלי השיט המיועדים לנוסעים ועל הסיפונים הפתוחים של כלי שיט המספק שירותי סיראות המיועדים לאנשי צוות לא תעלה רמת הרעש על 75 דציבלים (A). (3) בכלי שיט המסיע מעל 12 נוסעים, עוצמת הרעש המותרת תהיה לפי תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשמ"ה – 1985.

אלה התקנות שאמרתי.

לזה גם אמר אלכס ש-IMO הוציאו תקנות עכשיו מעודכנות.

חדשות לחלוטין. הן חלות על אוניות.

אתם תביאו תיקון בהתאמה?

ככל שיהיה לצורך. אני לא מכירה עדיין.

כי אי-אפשר להיתלות בגוף בין-לאומי כזה בלי - כשנוח, מתייחסים, וכשלא נוח, לא מתייחסים. אני לא אוהבת את זה. אמרתי לכם – עקביות.

אל"ף, אנחנו מבקשים לדעת, אם אתם מתכוונים – אחרי שתעיינו - לתקן את תקנות הנמלים; ומהי עוצמת הרעש המותרת לפי תקנות הנמלים?

זה דרגות. זה תלוי במיקום. אבדוק.

אגב, כל אלו שהפליגו הרבה שנים בים, כמוני, כולם קצת חירשים – לא מהרעש אלא מהרעש של הטורבינה ששורקת שם באיזשהו תדר שהאוזן האנושית לא שומעת. זה עושה את הפגיעה הכי חמורה.

חשבתי שזה הרעש הקבוע, להיות כל הזמן במצב של רעש קבוע.

אגב, אנחנו עכשיו מדברים ב-80 דציבלים. בין 70 ל-80. אני מודד.

חשוב.

גברתי, אלה התקנות. אגיד בקצרה שזה מחולק פה לפי אזורים. חדרי מכונות מאוישים – 90, חדרי מכונות מאוישים תקופתית – 100, ויש להשתמש במגני שמיעה, חדרי בקרה למכונה – 75, בתי מלאכה – 85, מקומות עבודה וכו'. יש ממש לפי - חדר אלחוט, לפי מקומות.

בכפוף לכל ההערות שהוספנו, תוספת 22 מאושרת על-ידי.

הצבעה

בעד תוספת 22 – פה אחד

תוספת 22 אושרה.

תוספת 23. במסגרת בדיקתה של אוניית נוסעים שגילה 30 שנים ומעלה ובכל 5 שנים לאחר גיל 30 תיבדק אוניית הנוסעים בידי ארגון מוכר, בין השאר, בנושאים אלה: (1) בדיקת עובי לוחות גוף כלי השיט; (2) בדיקת אטימות המחיצות; (3) בדיקת מצב הצלעות במחסנים, באזורי חרטום וירכתיים ובמכלים; (4) בדיקת מצב התחתית הכפולה, בהיבטים אלה: (א) צלעות; (ב) חיזוקי אורך ורוחב; (ג) צבע; (ד) מערכות מניעת קורוזיה (אקטיבית, פסיבית); (5) בדיקת צנרת מים, דלק ולחץ; (6) בדיקת מנגנון ההגה כולל הגה חירום, העוגן על כל חלקיו ומערכות האבטחה על הסיפון; (7) בדיקת מערכת כיבוי אש בחדר המכונות ובמגורים, בדיקת מערכת אזעקות וההתראות ונתיבי מילוט ופינוי, כולל התאורה לשעת חירום; (8) בדיקה של יישום תכנית הניהול הבטיחותי של האוניה (ISM); (9) בדיקת חומרי הבנייה במגורי צוות ובמגורי הנוסעים לעמידות בפני אש וכן למניעת שיחרור גזים רעילים; (10) בדיקת אטימות מחיצות מדורי האנייה לאש ולמים; (11) בדיקת קיומו של סימון מאיר עיניים לכל אמצעי החירום כגון: גלגלי הצלה, זרנוקי מים, סולמות, ודרכי מילוט; (12) בדיקה מוקפדת של מערכות למניעת זיהום הים ובמיוחד מערכת השפכים; (13) בדיקה מוקפדת של מוכנות ותפעול הציוד לטיפול בזיהום ים."

שואלת מנהלת הוועדה, איפה זה קיים – באיזו חקיקה?

בתקנים בין-לאומיים.

זה חובה בלתי-מתפשרת.

בהתאם להנחיות של IMO. לכן כתבנו בין היתר.

על דברים כאלה מעכבים אוניות בנמל, שהן חייבים לעשות את זה לפני יציאתן.

טוב. אומרת מנהלת הוועדה - לפני הסימון המאיר, בנוסף לסימון מאיר.

בדיקת קיומם של גלגלי הצלה, זרנוקי מים וסולמות ודרכי מילוט, וכן סימון מאיר עיניים של כל האמצעים האמורים.

מקובל.

עכשיו מנהלת הוועדה יודעת שהיא עשתה את שלה להיום, היא יכולה ללכת הביתה...

אני לא רוצה לסגור את הרשימה, אז אומר – בדיקת קיומם של אמצעי חירום כגון.

נכון.

וכן בדיקת קיומו של סימון מאיר עיניים לכל אמצעי חירום כאמור. אני חוזרת: בדיקת קיומם של אמצעי חירום כגון גלגלי הצלה, זרנוקי מים וסולמות ודרכי מילוט, וכן בדיקת קיומו של סימון מאיר עיניים לכל אמצעי חירום כאמור.

מצוין.

אני מעלה להצבעה את תוספת 23. גם אותה אני מאשרת במו עצמי.

הצבעה

בעד תוספת 23 – פה אחד

תוספת 23 אושרה.

תחילה. 13. גברתי, גם כאן, בהתאם לשיחה שקיימתי עם היועצת המשפטית של הוועדה, אקרא את זה לפי הנוסח המתוקן, וככל שיהיו לכם שאלות – אני משנה את מועד התחולה שהצענו- - -

בנוסח המקורי מועד התחילה המוצע היה 30 יום מיום הפרסום. אני שאלתי אם זה זמן מספיק להיערכות לכל הדרישות. אני חושבת שנדרש לשאול מהם, אם זה זמן היערכות מספיק. הם מציעים 60 ימים.

לא כל הלקוחות של התקינה הזאת נמצאים פה היום. אני מעריכה שאולי קצא"א תוכל לעמוד ב-30 ימים בשירותי הסיראות, אבל האוניות לא בטוח שיוכלו לעמוד בזה. האם שאלתם אותם?

הארגון שמייצג אותם, הוזמן לדיונים.

אני יודעת. יש לי שאלה אחרת - עד כמה מבחינתכם הבהילות גדולה שזה יהיה עד כדי כך מהר, 30 יום מיום הפרסום?

אנחנו סבורים ש-90 ימים זה הרבה מעל ומעבר למה שנדרש, גם לצורך התאמות.

תמיד הבעיה היא פערי הזמן – עם כל הכבוד למדינה, שהמתינה והמתינה, ועכשיו תוך 30 יום אתם תשנו. פה הבעיה שלי עם הבקשה. קראתי פה היום המון דברים חשובים ורציניים. אני שואלת את עצמי, איפה המדינה היתה עד היום? לכן אני חושבת שניתן 60 ימים, כי זה בכל זאת דורש היערכות. אלה דברים דחופים.

מדובר פה אולי גם על התקנת שירותים, שילוט, ברזי מים. לכן רציתי לשמוע את גורמי המקצוע, מה הם יודעים שהמצב היום.

אני מתקשה להאמין שבספינות שמגיעות לכאן – שיכול להיות שאין שירותים. עד כמה שאני מדמיינת, אני מאוד מתקשה להאמין – יכול להיות שאין שירותים אחד לכל 55 אנשים. אין אמצעי ערעור, נכון? כלומר לא יכולים לפנות אליכם, לבקש דחייה, ארכה, נכון?

יכולים לעשות שימוש בסעיף הפטור באופן זמני.

נורא באתם בית הלל היום.

לא, אני פשוט יודעת כמה זמן התקנות שכבו במזכירות ועדת הכלכלה, וכמה זמן עבדו עליהן.

אבל הלקוחות הפוטנציאליים – התקנות האלה לא נעלמו מעיניהם. הם היו בדין ודברים עם רספ"ן- - -

מפורסם באתר שלנו שנים.

הם לא לגמרי לא ערים לכך שהתקנות האלה צפויות לבוא. לא צריך להעמיד פה פנים. 60 יום – אני רוצה שיהיה ברור שאני בהחלט נוזפת באופן שבו המדינה מתפקדת בדברים האלה. אני חושבת שזה לא תקין שדברים מתמהמהים עד כדי כך. זה לא בסדר, וזה בעיקר מסר לא נכון. אני אדבק ב-60 ימים, אבל אני באמת-באמת לא שבעת רצון מהאופן שבו דברים מתנהלים בהקשרים האלה.

לא זכור לי אף מקרה שבו מישהו היה במצוקה של התקנה של משהו וביקש תוספת זמן, ולא אישרו.

לכן אני נותנת 60 ימים, ועדיין, אלכס, מה שאמרתי ביחס לאופן שבו המדינה מתנהלת.

לכן המדינה מתחשבת.

אני מאשרת את סעיף התחילה.

הצבעה

בעד סעיף 13 – פה אחד

סעיף 13 אושר.

14. הוראות מעבר. על אף האמור בפרט 9 לתוספת העשרים ושתיים כנוסחה בתקנה 12 לתקנות אלה, על כלי שיט המסיע עד 12 נוסעים או בכלי שיט המספק שירותי סיראות, שמשך הפלגתו הרציף עולה על 4 שעות - שבנייתו הסתיימה עד שנה מיום התחילה, תחול פסקה (1) לפרט האמור.

מה שזה אומר זה לעניין הרעש. אנחנו נותנים גרייס לאוניות ישנות וגם לאוניות שהבנייה שלהן – משום שנדרש להיערך לזה כבר בעת בניית כלי השיט.

בסדר.

יום התחיל הוא 60 יום מיום הפרסום.

מאשרת את הוראות המעבר.

הצבעה

בעד סעיף 14 – פה אחד

סעיף 14 אושר.

בבקשה.

57א, צוות כלי שיט – כל אדם הנמצא בכלי שיט ונדרש לכך על-פי דין, למעט מי שהוא נוסע. בישראל יש המון- - -

עם כל הכבוד, סיימנו.

כדי לסכם את הדיון, יש שתי הערות: ביקשתי שתדברו עם אהרון כהן כדי לבדוק האם יש צורך להוסיף את כלי השיט שבהם מדובר.

שתיים, ביקשתי שתעשו בדיקה נוספת לגבי אופן הזיהוי של צוות כלי השיט. אני נותנת שבועיים לשתי הבדיקות האלה. ככל שיידרש, נתכנס שוב כדי לתקן או לא לתקן את התקנות. אני משהה את הוצאת המכתב.

ובתום שבועיים אפשר יהיה להוציא את המכתב, אלא אם כן תחליט חברת הכנסת לבקש בקשה לדיון מחדש, או כל חבר כנסת אחר.

אז באופן עקרוני, כדי שאבין – ככל שאנחנו, בעקבות הבדיקה שנעשה גם לגבי זיהוי- - -

ככל שהבדיקות יתבצעו כפי שהגדרתי, התקנות האלה יהיו מאושרות לפרסום, אלא אם כן נחליט שצריך להתכנס שוב.

אני לא נדרשת למשהו אקטיבי, לשלוח לוועדה.

כן, את צריכה לשלוח לה עדכון בעניין שני הנושאים האלה, שיושבת-הראש העלתה כרגע.

בסדר גמור. תודה רבה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.