הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 149
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ב בשבט התשע"ו (01 בפברואר 2016), שעה 10:28
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 01/02/2016
דיווח שר התחבורה והבטיחות בדרכים על פעולות משרדו, תכנית העבודה של המשרד ואופן ביצוע התקציב
פרוטוקול
דיווח שר התחבורה והבטיחות בדרכים על פעולות משרדו, תכנית העבודה של המשרד ואופן ביצוע התקציב – בהשתתפות שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ
חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר
יצחק וקנין
עבד אל חכים חאג' יחיא
דב חנין
אורי מקלב
איילת נחמיאס ורבין
יעקב פרי
עיסאווי פריג'
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ
עוזי יצחקי - מנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
קרן טרנר - סמנכ"לית בכירה תשתיות והמשנה למנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
רן שדמי - מנהל אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
משה אמסלם - מנהל אגף בכיר רכבות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
יעקב בליטשטיין - ראש מנהל נתיבי ישראל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
גלעד-גילי כהן - מנהל אגף תקציבים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ברק טייכמן - יועץ המנהל הכללי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
מלי סיטון - היועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ברנרד גרוסמן גליק - בוחן נהיגה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
הודיה מאזוז - יועצת מנכ"ל, משרד התחבורה
דניאלה גרא-מרגליות - רכזת תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר
עמי צדיק - מנהל המח' לפיקוח תקציבי, הממ"מ, כנסת ישראל
מרדכי בהירי דואני - מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
צביקה דן - משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת המבצעים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
יובל פרידמן - מנהל מינהל כספים ומשאבי אנוש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
נועה רוזנהק - עוזרת מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
עמי רוטמן - יועמ"ש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
מוריה מלכה - דוברת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
גבי בן הרוש - יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים
דוד כוכבא - מנכ"ל, מועצת המובילים והמסיעים
ירון בארי - ניצב, ראש אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים
ירון אבטליון - מרכז בכיר תקציבי משטרה, המשרד לביטחון פנים
מאיר בן גל - סנ"צ, רמ"ד תעבורה, המשרד לביטחון פנים
קובי אזיקרי - סנ"צ, רמ"ד תכנון תקציבי משטרה, המשרד לביטחון פנים
שבתאי גרברציק - דובר המשטרה למגזר הדתי חרדי, המשרד לביטחון פנים
ניסים פרץ - מנכ"ל החברה, חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה
יצחק עייש - מ"מ מנהל אגף בטיחות, חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה
מיכל בונפיטו - מ"מ מנהל מחלקת פרויקטים, חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה
בעז צפריר - מנכ"ל, רכבת ישראל
ראובן לבאון - מנכ"ל, חברת כביש חוצה ישראל
שלמה ברימן - מנכל, חברת נמלי ישראל
שי יפתח - משנה למנכ"ל, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים
יאיר זילברשטיין - מנהל אגף תקציבים, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים
חגי זמיר - ממונה על התקציבים, רשות שדות התעופה
גדי רגב - ראש אגף, רשות התעופה האזרחית
יואל פלדשו - מנהל, רשות התעופה האזרחית
אברהם פרידמן - יו"ר מזכירות אגד, מפעילי התחבורה הציבורית
ציון פת - מנכ"ל קווים תחבורה ציבורית בע"מ, מפעילי התחבורה הציבורית
פריד אברהם - יו"ר ארגון מוניות השירות בישראל, ארגוני המוניות
יהודה בר אור - יו"ר איגוד המוניות בישראל, ארגוני המוניות
דני גונן - נציג חבר הנהלה, ארגון חברות ההסעה
יעקב אנוך - נשיא, איגוד יבואני הרכב
יעקב יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב
אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים
מקס אבירם - מנהל אגף זהירות בדרכים נגישות ואורח חיים, משרד החינוך
חזי שוורצמן - מנהל אגף תושי"ה-עיריית ירושלים, מרכז השלטון המקומי
אשר בן שושן - מנהל הרשות לתחבורה תנועה וחניה עיריית תל אביב-יפו, מרכז השלטון המקומי
תיתי עאבס - ראש מועצת בענה, מרכז השלטון המקומי
שמעון ועקנין - משנה לראש העיר בת ים, מרכז השלטון המקומי
גיל יעקב - מנכל 15 דקות ארגון צרכני התחבורה הציבורית, ארגונים לקידום התחבורה הציבורית
סטלה אבידן - יו"ר ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל, ארגונים לקידום התחבורה הציבורית
גין נורית גרוסמן - יו"ר עמותת אנשים באדום, ארגונים למאבק בתאונות דרכים
מרדכי פדר - יו"ר חיים בדרך - מתונה, ארגונים למאבק בתאונות דרכים
רוני דן - חבר זה"ב פורום פעולה, ארגונים למאבק בתאונות דרכים
יעקב אדלר - ד"ר, חבר בהנהלה אנשים באדום, ארגונים למאבק בתאונות דרכים
מיטל להבי - סגנית רה"ע, עיריית תל אביב-יפו
אבי גולן - יו"ר, ארגון מורי הנהיגה
איציק שדה - חבר ועד, האיגוד המקצועי של מורי הנהיגה בישראל
אבנר בנדיקט - חבר ועד, האיגוד המקצועי של מורי הנהיגה בישראל
עירית זינגר - יו"ר, האיגוד המקצועי של מורי הנהיגה בישראל
תהל שטובר - נציגה, מועצת התלמידים והנוער הארצית
יובל אביגדור - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים בישראל
משה בר - יו"ר עמותת "תנו יד לחירש ונכים למען נכים
שמחה בניטה - יו"ר, עמותת מזור, פורום ארגוני הנכים
אבנר עורקבי - ארגון אהב"ה, פורום ארגוני הנכים
יהודה דורון - יו"ר ארגון נכי הפוליו, פורום ארגוני הנכים
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
אסתר מימון
דיווח שר התחבורה והבטיחות בדרכים על פעולות משרדו, תכנית העבודה של המשרד ואופן ביצוע התקציב – בהשתתפות שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ
בוקר טוב, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. אדוני השר, אני שמח שהצלחת סוף-סוף להגיע בפקקים האלה...
חברים, סליחה, גם כך הדיון נפתח ב-28 דקות איחור. המתנו כאן בצורה מכובדת, אז נצטרך להתכווץ בתהליך שבו אנחנו מנהלים את הדיון, כדי שנרגיש שמיצינו את התהליך.
הדיון הזה הוא דיווח של שר התחבורה והבטיחות בדרכים על פעולות משרדו, תוכנית העבודה של המשרד ואופן ביצוע התקציב, בהתאם לתקנון הכנסת. אני רק רוצה להזכיר, חברי חברי הכנסת, שממש אתמול הוגש תיקון לתקנון הכנסת שיחייב כל ועדה וועדה לעשות לפחות שליש, כמדומני, מהדיונים, כדיוני מעקב ובקרה על עבודת הממשלה.
אני כבר רוצה למקד את הדיון, אדוני השר. אנחנו נוותר על המצגת. מי שירצה לקרוא את המצגת, יוכל לקרוא אותה לאחר מכן. חברים, בכל הכבוד למצגות לא על זה יקום או ייפול העניין. אני רוצה למקד את הדיון.
אדוני השר, בשבועות הקרובים אני מתכוון שוועדת הכלכלה תקיים דיון מעמיק, רחב, שלא היה כמותו עד היום, סביב נושא תאונות הדרכים. כמובן נעשה זאת בתיאום עם המשרד. ירצה אדוני, יציין נקודה אחת-שתיים כנקודת קצה. אנחנו כוועדה מתייחסים לנושא הזה ברצינות גמורה, אחרת ממה שהתייחסנו עד היום, ודאי בעקבות מה שקרה השנה בכבישים. זה נושא שאיננו יכולים לעבור עליו לסדר היום כוועדה, ולכן יהיו לפחות ארבע-חמש ישיבות על-פי תוכנית סדורה, כשנפתח את הדיון הזה לאורך, לרוחב ומכל הכיוונים. זה דבר אחד.
דבר שני, אין משרד שפעולתו ניכרת כמו הפעולה של משרד התחבורה, גם כי זה מסוג אותן פעולות שמה שנעשה מיד ניבט לעין – והארץ הפוכה על קרביה – וגם כי הוועדה הזאת היא הוועדה המרכזית של משרד התחבורה.
בסך הכול הכללי מערכת היחסים בינינו היא מערכת יחסים טובה, אבל אנחנו רוצים שהיא תהיה הרבה מעבר, אנחנו רוצים שאדוני יהיה קשוב לבקשות של חברי הוועדה שבאמת עושים כל מאמץ כדי לקדם, בוודאי את אחד החוקים היותר חשובים שהונחו כאן בכנסת בשנים האחרונות, וזה חוק רישוי שירותים לרכב. לקחנו על עצמנו משימה לסיים אותו במושב הזה, והוא יסתיים במושב הזה. אני אומר זאת בצורה ברורה וחד משמעית.
נקודה נוספת שאני רוצה להסב את תשומת לבנו אליו. יש כאן סדרה ארוכה של תקנות וחוקים שאתם מעבירים אלינו. אמרתי למנכ"ל, ואני גם מבקש ממך, כראש המשרד, שכל דבר שתעבירו לנו, תגדירו לנו גם את דחיפות העניין, ובוודאי מה שדחוף לכם, נוכל להתייחס אליו כדחוף מנקודת המבט שלנו.
אני רוצה להעלות פה כמה וכמה נקודות. יש הנושא של התחבורה הציבורית. מתוך ההתייחסות הרצינית שלנו לעניין הזה, דב חנין יושב-ראש ועדת המשנה, שעוסק בעניין הזה ורק בעניין הזה, ואנחנו מבקשים להרגיש באמת, מעבר לתשתיות הנרחבות שנעשות, שנושא התחבורה הציבורית שהוא באמת עניין מאוד-מאוד חשוב גם לוועדה, שיקבל ביטוי.
בנושא של הרכבות, גברתי, בחודש-חודשיים הקרובים נעשה סיור ברכבת הקלה בתל-אביב. חלף לו פרק זמן וכבר אפשר לבוא ולראות את ההשפעה, לא רק של העבודה עצמה, אלא ההשפעה הסביבתית, איך הדברים מתקדמים, מה הלקחים שנלמדו, גם אל מול הרשויות המקומיות, איך העניינים האלה עובדים.
הוועדה היתה באחד הסיורים היותר מרתקים שהיו לנו, אני חושב, בשנים האחרונות, ואני אמליץ, כפי שגם אמרתי ליושב-ראש הכנסת, להביא את כל חברי הכנסת אל פרויקט הרכבת המהירה מתל-אביב לירושלים ומירושלים לתל-אביב – עוצמות שטרם נראו בישראל.
יש שם הסיפור עם התקלה שקרתה. כבר קיימנו את הדיון, אנחנו לא נפתח כאן ברגע זה את הדיון הזה, רק כפי שאמרתי, אני מזכיר, תבענו שתהיה בדיקה אובייקטיבית, מהירה, לא רק על הכשל הנקודתי עצמו, אלא לבדוק בכלל, כפי שאז גם אמרנו בדיון, את כל המנהרות המחברות בין המנהרות הראשיות, שהכשל הוא לא חס וחלילה גם במקומות האלה.
נמצא כאן חבר הכנסת, הקברניט וקנין, שהוא "הטייס" הראשי שלנו, המומחה באמת בכל כנסת ישראל בכל הנוגע לתעופה האזרחית. הוא מוביל והוביל בימים האחרונים כמה מהתקנות - - -
נכון. הוועדה גם עסקה ועוסקת בשני שדות התעופה הקטנים והחשובים. שדה דב – כולנו שמענו את החלטת בית המשפט בעניין הזה. מצד שני, פעילותה של הוועדה והתערבותה של הוועדה, גם אל מול השר וגם אל מול הרשות, בעניין שדה הרצליה, היום מחר אני גם אשלח אליכם את ההחלטה שהגענו אליה - -
- - את ההסכמות שהגענו אליהן בשלוש השנים הקרובות. אני חושב שהגענו אתם לסיכום, מעבר לזאת, העסק כולו יצטרך לקבל פנים אחרות ואני מקווה שסוף-סוף יינתן המענה שאנחנו מצפים לו, ולא שהדברים ייעשו טלאי על טלאי.
יש דוחות מבקר המדינה. אדוני, משרד התחבורה ורשות שדות התעופה כשלו בפיתוח תשתיות התעופה הפנים הארצית. זה לגמרי מתחבר עם שני הנושאים הקודמים שעסקתי בהם. אני מניח שזה מסוג הדברים שאתם עוסקים בהם בוועדה לביקורת המדינה - - -
אני לא לוקח להם את פרנסתם, אין לנו כוונה, יש לנו משלנו מספיק, ברוך השם. אני רק נותן את זה ככותרת.
ממש בקצרה שתי נקודות אחרונות, ואני מניח שגם אנשים נוספים כאן ירצו להתייחס. האופניים החשמליים והפקחים – סיכמתי עם יושב-ראש ועדת הפנים שנעשה ועדה משותפת בראשותי, שתוליך את המהלך המשולב הזה. אנחנו נחושים כוועדה לתת את המענה המיטבי בכל הנוגע לאופניים החשמליים. הוועדה כאן כבר קיימה מספר דיונים בשאלה הזאת. אני לא רוצה לפתוח ולהרחיב. אני רק פניתי וביקשתי, והמנכ"ל רואה עין בעין עם רוב חברי הוועדה – לא שמעתי את כולם, אני לא רוצה להגיד שאני יודע עד הפרט האחרון – בסך הכול הכללי אנחנו מכווננים. הבאנו לך את עמדותינו בנושאים השונים והמיילים שלנו מופצצים בהתמודדות עם העניין הזה.
הדבר האחרון זה נושא הבוחנים, מורי הנהיגה ובוחני הנהיגה. התקיים כאן דיון בשבוע שעבר. אני לא מתכוון לפתוח, אבל אני כן רוצה לומר משהו ואני מצפה שהשר ייתן את התייחסותו.
מהלך אחד הפרטה כן או לא. אני שם את זה בצד, אני לא רוצה לעסוק בזה ברגע זה. ויש דבר אחד, אדוני השר – גם שוחחתי אתך וגם שוחחתי עם מנכ"ל משרדך, גם עם הסמנכ"ל, אבנר פלור – אני לא מבקש, אדוני השר, בחברות אני אומר לך: אני תובע שתינתן לנו היום הודעה שאומרת שמשרד התחבורה, בלי קשר להפרטה – עד שזה יסתיים, אם יסתיים. זה תהליך – שאתם לוקחים להוריד בצורה דרסטית את ההמתנה לביצוע המבחנים המעשיים ב-2016. זה נהיה סיפור מטורף לגמרי, חסר כל היגיון, חסר כל הבנה. ויש כלים למשרד להתמודד עם זה ולייצר מצב אחר, שגם יקל את השיח בשאלות האחרות. אדוני השר, בבקשה.
תודה רבה. קודם כול, אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, אני מברך את הוועדה על הפעילות שלה, על האינטנסיביות בליווי, בדיון, בקבלת החלטות ביחס לנושאי התחבורה השונים. אני גם שמח על הסיור שקיימת עם מספר חברי ועדה במנהרות הרכבת המהירה לירושלים. אומנם זה בעקבות תקלה מסוימת, ולמרות שהנהלת הרכבת עומדת על זה שהיא לא מהותית, מיניתי בודק, את הרגולטור במשרד, הסמנכ"ל, לבדוק באמצעות מומחים חיצוניים.
הדברים האלה נבדקים, אבל העשייה – הרי מסיירים שם מדי פעם גורמים שונים, אני שמח ללוות אותם, את חלקם, ככל שאני יכול – אמר לי פעם מישהו שהוא לא האמין שבמערכת האזרחית של מדינת ישראל עוד מסוגלים לבצע פרויקטים כאלה – זו ההגדרה הנכונה ביותר – רכבת שתוביל ב-28 דקות מתל-אביב לירושלים וההיפך, עם כל המשמעויות, ויש הרבה פרויקטים אחרים.
קודם כול, אני רוצה לומר בהקשר לנושא שרק נגעת בו, אדוני היושב-ראש, והתקיימו גם דיונים מעשיים כדי לבצע אותם, וצריך קונספט וצריך אנשים שיובילו.
הזכרת את יצחק וקנין, אז חבר הכנסת וקנין הוא ודאי קרוב ללבי בכל פעילותו – אני מאוד מעריך את פעולתך לאורך השנים בכנסת – אכן טיפל בנושא חוק הטיס וכל התעופה האזרחית מההיבט של הכנסת והליווי של הוועדה, הוא עשה את זה מול גיורא רום שהיה מנהל רשות התעופה האזרחית.
אני שמח לבשר, וגם הודענו היום, שהוא מועמדי לתפקיד. הוא הסכים לקחת על עצמו בהתנדבות את תפקיד יושב-ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני בטוח שהוא יעשה עבודה טובה. אנחנו ניתן לו את כל הגיבוי, כפי שנתנו כל הזמן לכל מי שעסק בדברים.
רשות התעופה האזרחית, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עם כל ההבדל אלה שתי רשויות. קידום הטיסה האזרחית ובטיחות הטיס – הרקורד כמובן של גיורא מאפשר להוביל את הנושא, ואני בטוח שהוא יוביל.
אמרתי כאן בהופעה שלי בוועדה לא מכבר, שאני עוסק באיתור מועמדות או מועמדים. היה גם ניצב במשטרה שהתמחה בנושא, שהיה מועמד, אבל עקב נסיבות מקצועיות לא היה יכול להתפנות לתפקיד הזה, וגיורא הסכים לקחת אותו.
זו הדרך שלי להוביל דברים – מעורבות כמובן, גיבוש קונספט ולקחת אנשים מתאימים בחלק שתלוי בי, שאני יכול ליזום כשר, בראשות הגופים או בתפקידים במשרד, באלה שיש לי נגיעה כשר, כדי להוביל את הדברים בדרך מקצועית. ואני חושב שכך נעשים הדברים בשבע השנים האחרונות, וכך גם ייעשה בתחום החשוב הזה.
נעשו כאן הרבה מאוד דברים לאורך השנים, נעשית פעילות מאוד מקיפה בתחום הזה. כל פעילות קשורה גם לזה בסופו של דבר, וטוב שיהיה אדם שגם יוביל את זה.
המשרד אכן עוסק במגוון של תחומים. ציינת, איתן, את התחומים האלה. תחום התשתיות שניכר ונראה לעין ממטולה וקריית שמונה ועד אילת וגם לרוחב המדינה, שהוא מלווה בכבישים, רכבות, מחלפים, כל המיזמים האחרים.
רק אתמול מנכ"ל ה-OECD, שהתארח בממשלה ציין את הנחיצות של ההשקעה, ואנחנו עדיין מאותגרים מול ההשקעה האירופית בהשקעה בתשתיות התחבורה והתחבורה הציבורית.
קודם כול הממשלה עומדת, וזה נקרא "פרח מוגן" ולא נוגעים, ויש מי שמוודא שלא יגעו במשך כל השנים. היא לא רק עומדת, אנחנו מוסיפים מן הגורן ומן היקב.
הסוד בעניין הזה, וגם אתה עבדת בשירות הממשלתי, גם כשר, גם כעוזר וכו', לדאוג שהדברים יבוצעו. ברגע שהדברים מבוצעים אי-אפשר להפסיק אותם ואי-אפשר למנוע אותם. פיתחנו שיטות להתחיל מכל הכיוונים וגם באמצע, כשאנחנו יודעים שיש כאלה שלא אוהבים אותן, אבל אנחנו צריכים לוודא שיתבצעו לכל רוחב הגזרה.
הדברים מקודמים, חלק כבר הסתיימו. לראות תחנות רכבת בשדרות, נתיבות ואופקים זו חגיגה לאומית כלכלית וחברתית. ולראות את התוצאות ועשרות אלפי אנשים שנוסעים בחודש בניגוד לתחזיות, שזה לא פרודוקטיבי, לא ייסעו ולא יעשו.
כל פרויקט כזה הוא בשורה לציבור, אם זה במרכז המדינה ואם זה מה שקרוי "פריפריות – גליל ונגב", כל מקום, החיבורים לירושלים. וזה בסיס לרכב הפרטי, אבל זה בסיס לתחבורה ציבורית, רכבת ודאי וגם הכבישים צריכים לשרת את כולם, וזה גם אחד הכלים המשמעותיים להורדת מספר הנפגעים בתאונות דרכים. ביטול הכבישים האדומים, לא במלל, אלא בעשייה שדורשת השגת תקציבים וביצוע.
יושב כאן מנכ"ל נתיבי ישראל, נסים פרץ, אחרי זה אני אבקש לאפשר למנכ"ל מספר דקות להציג את תנופת הטיפול במוקדי הסיכון, שזה תחום אחד של בין-עירוני. יש המון תחומים אחרים בנושא הפנים עירוני. קרן המשנה והסמנכ"לית לנושא התשתיות שהיא עוסקת ומובילה - - -
אני לא רוצה להרחיב יתר על המידה בעניין של תאונות הדרכים, זה אפילו יהיה עוול מבחינתנו לגעת בדברים בלי לפתוח את כל היריעה.
אני רק נוגע בדברים דרך העשייה התחבורתית, ההקרנה על טיפול בתאונות מעבר לטיפול הקונספטואלי.
כביש 71 – אני מסתכל על איתן ברושי, אז אני מדבר על הכביש השכן – או הכביש מעפולה לצומת גולני. כבישים כאלה אנחנו הולכים לבצע בשנה הבאה, במסגרת תוכנית החומש הבאה. משקיעים במיליארדים. הולכים להשקיע בתוספת לכל מה שהושקע בגליל ומושקע. והכביש מנהלל עד מגדל העמק, בהמשך למה שנבנה כבר עד נהלל, וכל מה שאתם רואים, הזרוע הצפון מזרחית, צומת גולני וכל הדברים האחרים בכביש 6.
זו התשובה האמיתית, זו התשובה. אנחנו מטפלים במוקדי סיכון, עושים דברים, עושים כבישי מעבר ברשויות של מיעוטים. זה גם כן דבר במסגרת התוכנית הרב-שנתית, זו תוכנית שלנו. עושים הכול, אבל בסוף כשכביש 6 ממשיך דרומה עד צומת שוקת, ומשם הכביש לערד כבר לא מאפשר תאונות חזית, יהיה פתרון להמון נפגעים והרוגים שהיו כאן במשך השנים וכל הדברים מהסוג הזה. אני מדבר על המאבק בתאונות בהיבט של העשייה, התשתית, של העברה לתחבורה ציבורית.
לגבי התחבורה הציבורית – מבחינת יעדי המשרד הם ממשיכים, אבל שתי המטרות שסימנתי בקדנציה השלישית, כשהתחלתי בה, הן שתי מטרות מרכזיות לצד דברים אחרים שממשיכים והתחבורה הציבורית. אנחנו ממשיכים את כל הדברים, ניתן את התנופה, נאפשר לפרויקטים להבשיל, וכל נושא בטיחות הרכב והרכב האוטונומי. זה העתיד, בהרבה פחות מעשר שנים ינועו כאן רכבים ללא נהגים.
ינועו ללא נוסעים – יהיו חברות שליחות שיעשו כל מיני שירותים באמצעות רכבים או כלי תחבורה אחרים שידעו לנוע לבד, ויפעילו חברות שליחות, יפעילו דברים אחרים.
גם יסיעו ילדים וגם האנשים עצמם ייסעו. זה לא משהו דמיוני, זה דבר שמתקדם ומתפתח. ואנחנו, כרגולטורים, צריכים להיערך מכל הבחינות, מהיבט המיסוי עד בטיחות, תשתיות וכל הדברים האחרים לדבר הזה, ובהחלט אנחנו עוסקים ומתכוונים לעסוק גם בדבר הזה.
התחבורה הציבורית היא מגוונת. זה לא פרויקט תשתיתי שהתחלת, סיימת, באמצע, דחפת. דבר קשור לדבר. אתה יכול לשדרג את האוטובוסים, ואנחנו משדרגים, ולהפוך את הרכש לתחרותי ולהוזיל את המחירים ולאפשר יותר אוטובוסים, ולהכניס את כל אמצעי הבטיחות ואת התקנים הכי מחמירים, ואנחנו עושים את זה, אבל אם אין נת"צ – אני מדבר עכשיו על הערים הצפופות – נתיב תחבורה שמאפשר עדיפות אמיתית לאותו אוטובוס, הוא לא יגיע בזמן. הוא יהיה הכי משוכלל והכי טוב, הוא יצא מתחנה מרכזית מסודרת ויגיע לתחנה מרכזית מסודרת, אבל חייב להיות נת"צ עם אכיפה. לכן אני שמח שהוועדה הזאת פעלה במהירות הבזק להעביר את החוק שמאפשר לעיריות אכיפה אלקטרונית. אנחנו מתקדמים בשתי זרועות מול עיריית תל-אביב, והיועצת המשפטית, מלי סיטון, מול משרד המשפטים, להביא את התקנות להבשלה ממש, ואני מקווה שהן יגיעו בקרוב לוועדה, נדמה לי שהן כבר גובשו - - -
פורסמו לציבור, יגיעו לוועדה לדיון קצר מאוד, כי ההסדרים כבר נעשו כאן בוועדה בין הגורמים, מנכ"ל עיריית תל-אביב ואחרים. אנחנו מממנים את המצלמות האלה לכל רשות שרוצה.
המשטרה עושה עבודה בלתי רגילה, אבל המשטרה מתוחה עד קצה גבול היכולת שלה במדינה הזאת והיא לא יכולה לאורך זמן לעשות אכיפה אינטנסיבית במקומות האלה, למרות המאמץ שהיא השקיעה עם השקת עבודות הרכבת הקלה והדברים האחרים.
השילוב של נת"צים שקרן מקדמת בתוך המערכת, במימון של 100% על-ידי הממשלה, בלי מאצ'ינג, בלי שום דבר, מול ראשי הערים, להסביר להם שגם הם צריכים לתת עדיפות לתחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי, עם כל העמידה – אני יכול לציין את עיריית תל-אביב שעושה והעיריות האחרות שרובן אכן נרתמות לעניין הזה. אנחנו נבצע את זה בשיא המהירות וכמובן האכיפה שתאפשר לתחבורה, שרובה כרגע באוטובוסים בהפרשים גדולים מאוד, לזרום.
גם וגם. איתן, הבין-עירוני יותר קל, אנחנו עושים אותו. אם ראש העין מוכרת לך, משם גם מתוכנן נת"צ, בכל המקומות.
בונים בראש העין עשרות אלפי יחידות. אנחנו עושים מחלפים, ואני חייב לשבח את עיריית ראש העין, שמראש רוצה עדיפות לתחבורה ציבורית, ולכן אנחנו מקדמים גם פרויקטים של תחבורה ציבורית בפועל ובצורה אמיתית לצד פתיחת התשתיות, וכך אנחנו עושים. ניקח את גוש דן בתור האזור הפקוק ביותר, וכמובן יש גם אזורים אחרים, אנחנו - - -
אני רוצה להרגיע את חברת הכנסת פארן כי איחרת. יש בתקנון חובת דיווח, לא חובת השמעה. קודם כול החובה היא דיווח, לכן לא להיות בלחץ. השר בעוד עשר דקות יסיים, תהיה לנו שעה להציג את הדברים. בבקשה.
התחבורה הציבורית מקודמת. אני לא אפרט כאן את כל הדברים, נמצאים כאן גם החברות והחברים שאחראים על זה. היא מקודמת, היא לא היתה מקודמת קודם לתקופתי בצורה משמעותית. אני שמח מאוד על כל מי שיש לו מוטיבציה לקדם. יש כאן את ראשי ומנהלי החברות, אני מזהה חלק, כמובן נגב ואחרים.
העדות הטובה ביותר להתקדמות התחבורה הציבורית באוטובוסים זו הזעקה – אני לא רוצה לזרות מלח על הפצעים – של מוניות השירות.
לא קראתי את ההודעה, אני רק אומר שככל שניקח אזורים שבהם התחבורה הציבורית שודרגה עם הרפורמות עכשיו, הרפורמה בתעריפים, הוזלת המע"מ וכל השילוב הזה, ועוד קודם לכן – ככל שהתחבורה הציבורית מתקדמת, אנשים נוסעים בצורה יותר אטרקטיבית ובחלק מהמקרים פחות נזקקים למונית השירות. אנחנו עושים עכשיו רפורמה תחרותית אמיתית במוניות השירות. כדרכי אני מוביל רפורמה הוגנת של תחרות הוגנת.
אתמול חתמנו באופן סמלי עם ועד נמל אשדוד וגם עם ההנהלה על השלמת הרפורמה. הנמל החדש באשדוד כבר נבנה, הנמל החדש בחיפה כבר נבנה, כמו שהבטחתי כאן. חלק אהבו את זה, חלק לא אהבו את זה. אמרתי שתהיה תחרות, והתחרות היא ברמה הגבוהה ביותר. והדבר הכי משמח שכמו בכל הרפורמות שקידמתי עד עכשיו לפחות, וכך אני מתכוון בעתיד, הגורמים המאותגרים מצטרפים לתחרות בתנאים שווים. כשבאים נציגי ועד נמל אשדוד ואומרים: עזבו את מה שהיה בעבר – והם שמחים להגיד – לא ביקשנו, לא סחטנו, לא קיבלנו כספים עבור הרפורמה, מה שביקשנו וקיבלנו זה תנאי תחרות שווים – העמקת הרציפים, ציוד, רשת ביטחון אם הממשלה טועה בתחזית, והיא לא טועה, אני בטוח לגבי היקף התנועה המשקית, לא פר נמל. זאת רפורמה בדיוק כמו בשמים הפתוחים.
כשעמדתי בטקס כאשר אל על חתמה עם בואינג על רכש מטוסים אחרי הרבה מאוד שנים, זה שיפור השירות, והיו שם 1,000 עובדי אל על ואמרתי "שמים פתוחים" והם מחאו כפיים, אז הודיתי להם, אבל אמרתי להם שלפני שנה או חצי שנה הם לא היו מוחאים כפיים.
מדוע? שיבחתי אותם שההנהלה והעובדים נענו לאתגר, נכנסו לתחרות. מחיר נמוך יותר, יותר נוסעים ומרוויחים יותר. אל על וחברות התעופה ישראייר וארקיע מרוויחות לראשונה זה המון שנים גם בלי קשר למחירי הדלק, כתוצאה מזה שהם נכנסו לתחרות, והלואו קוסט והדברים האחרים, בצורה נכונה. כך זה היה ברכבת. עם כל המאבקים שהיו היום קולטים כ-200 עובדים בממוצע לשנה בתנאים טובים מאוד, כי יש צורך בהם, אבל היד היא כבר לא על השלטר. כך זה בנמלים, וכך זה בתעופה וכך זה בתשתיות כשהכנסתי תחרות לחברות התשתיות.
חברות תשתית מכל העולם פועלות כאן ומתחרות. היו חששות – מה יהיה, אולי נעשה כללים מלאכותיים לעניין. לא. אני אתן לכם את אחת התוצאות. דיברתם על הרכבת התחתית הקלה בגוש דן, בדרך מכרזית זכו בשלושת הפרויקטים שלוש קבוצות משותפות, סיניות וישראליות שונות, וגם ברכבת שסיירתם, גם חברות זרות עבדו שם ועובדות עם חברות ישראליות.
מה קרה בזה שהכנסנו תחרות? ניקח למשל את שוק הדיור, שאין שם היום חברות זרות שפועלות, אפשר להקים 40,000 יחידות בשנה. אבל אם למשל זה ייפתח לתחרות בין-לאומית, אז יבנו 150,000 דירות בשנה, ולא יצטרכו שום הוראה מלאכותית כדי להוריד את המחירים. ההיצע יוריד את המחירים. התחרות בסופו של דבר יותר חשובה. זו אמירה מאוד משמעותית, היא יותר חשובה מההפרטה.
היו הפרטות שלא הצליחו, החל מאל על, שלא היתה שום משמעות להפרטה עד שלא התחילה התחרות, עד הקו-אופים וכל הדברים שקורסים עכשיו, שהופרטו, המשק ההסתדרותי או הממשלתי, אבל לא נכנסו לתחרות. ומה קרה? אנחנו רואים מה קרה, ולכן התחרות בהקמת תשתיות, בתחבורה הציבורית, בכל אחד מהתחומים – בנמלים, בשמים, ברכבות – כל הדברים שיש בהם תחרות על תחזוקה ועל דברים אחרים.
החוק החשוב ביותר מבחינה צרכנית – ואני מאוד מעריך את העמידה שלך מול מערכות כבדות, שרק את הקצה שלהן רואים כאן בכנסת – זה חוק שירותי הרכב, שיש לו שם מאוד מסורבל, אבל הוא בעצם אומר להכניס תחרות לראשונה מקום המדינה, תחרות אמיתית לענף הרכב, שהוא ענף כבד ומוביל במחזור של יותר מ-30 מיליארד שקלים כאן במדינת ישראל, על יבוא הרכב, על הטיפול במוסכים, על חלקי החילוף ועל בעלי המקצוע שנלווים לדברים האלה.
אכן האמירה שלך, אדוני היושב-ראש, שעד סוף המושב החוק הזה יסתיים היא אמירה מאוד חשובה. היא תאפשר לגורמים הפרטיים להצטרף למערכה הזאת. יש היבואן הזעיר עד 20 רכבים, והיבואן המקביל של אלפי רכבים, והיבוא האישי, וכל השמאים וכל העוסקים בתחומים האלה. בואו ניתן לאנשים ולכישורים ולעסקים לעשות את שלהם.
זה הדבר ואני מדוּוח על הדיונים, אני גם שמח לבוא לכאן. אני חושב שאתם גם משפרים את החקיקה תוך כדי הדיונים. יש לכם כבר מומחים, ממנהלת הוועדה וצפונה, שכבר מלווים את הדברים, גם חברי כנסת ואחרים.
אני באמת חושב שחוק תחרותי יוביל כאן לשינוי והוזלה בכיס של כל אזרח, כי פחות או יותר בכל משפחה יש לפחות רכב אחד – במשפחה המורחבת ודאי – וזה דבר מאוד משמעותי. גם לגבי רכב ישן שמטפלים בו וחלקי החילוף שיקרים באלפי אחוזים ממה שהם צריכים להיות היום בגלל המלאכותיות הזאת של הגדרה מהו רכב מקורי ומהו חלף מקורי וכל הדברים האלה.
כל הנושא של הבטיחות – כבר ציינתי את מערכות ההתרעה, מערכות הבטיחות, שאנחנו חייבים להטמיע אותן. כרגע מטפלים בצו לגבי אוטובוסים, במשאיות, אמבולנסים. יש כאן בסיס של צו - - -
מה שאפשר בצו הוא הגיוני. אולי זה לא היה הגיוני לפני שנים, אבל עכשיו עם ההתפתחות והטמעת העזרים האלה, בלאו הכי אפשר כבר לחייב את זה ובצו.
לגבי רכב פרטי – בחדש יש תמריץ – אבל אנחנו חייבים למצוא פתרון לרכב המשומש. להציל חיים, להתקין במקביל לכל הפעילות הרגילה שנמשיך לעשות, הנושא הזה של הכנסת מכשירי התרעה, זה מציל חיים. אם היה לאוטובוס שפגע בצומת שדה צבי שם בדרום, ברכב שיצא – אם היה מכשיר התרעה, לא היתה התאונה. פשוט. אותו דבר ברכב הפרטי, אותו דבר במקומות אחרים. שלוש השניות האלה הן קריטיות לעניין הזה.
בשביל השוויון אמרתי "תפתחו את זה", וביקשתי מהיועצת המשפטית להשגיח עלי ועל כולם מקרוב, שהכול יהיה שוויוני וינוהל בצורה תקינה.
נכון שהמוחות הישראליים מובילים בעולם, אבל בואו ניתן לכל חברה בעולם שמסוגלת להתמודד, להתמודד, כדי שלא ייאמר שרצינו לזכות מישהו באיזה פריבילגיה. ואנחנו רוצים להשתמש ביכולות האלה בצורה שוויונית, בצורה אמיתית. אנחנו חייבים להטמיע את הדברים.
זו התרומה הגדולה ביותר, פורצת הדרך, שיכולה להיות – נושא הבטיחות בדרכים. להביא לאפס הרוגים. זה צריך להיות החזון בסופו של דבר.
אגב, לצד התשתיות, כל ההסברה, גופי ההצלה ובטיחות הרכב, הנושא של האכיפה, אני קובע ואני אומר שהמשטרה לא מקבלת מספיק אמצעים כדי שיהיו לה מספיק ניידות וכוח-אדם לעשות את זה.
אני חושב שהדרך שזה נבנה, שמעבירים דרך הרשות הלאומית לבטיחות סכום מסוים, אני לא רוצה להגיד שזה לעג לרש, אבל זה תרגיל מחוכם מאוד איך לא להעביר את האמצעים, כי גוף כמו אגף התנועה במשטרת ישראל הוא חלק מגוף רציני. או שיגידו שהוא כפוף למשטרה – והוא כפוף למשטרה – ומתוקצב ישירות על-ידי המשטרה, או שבאמת יקבעו לפי הצרכים איך מעבירים את התוספת.
במסגרת הסקירה הכללית שלי אני פשוט מציין את הזרועות העיקריות, התשתיות והאכיפה במאבק הקונבנציונלי בבטיחות, ולהעביר אנשים לתחבורה ציבורית וכל הדברים האלה.
הערה אחרונה לגבי כל כלי התחבורה המשלימים. הייתי זה שחתם. היה כאן אברהם פורז, אפילו כשהוא כבר עזב את הכנסת, כל הזמן שאל: מתי תהיה תקינה לאופניים חשמליים. כשחתמנו על התקינה, אמרתי: תעדכנו את אברהם פורז.
זה נותן אפשרות למי שאין לו רישיון על קטנוע, אופנוע, או רכב, אבל זה חושף גם לבעיות. כשהתחילה המכונית היא גם חשפה לבעיות. בערים הגדולות בייחוד על המדרכות והולכי רגל, זה יוצר בעיות מאוד קשות, ובתהליכים מסדירים את הדברים האלה. חייבים לאזן וטוב שהוועדה או הוועדה המשותפת תהיה מעורבת. מול המשרד לביטחון פנים נגיע לרמת תיאום של 100%, יש דעות לכאן או לכאן לקראת המשך החקיקה. דיברתי גם עם השר לביטחון פנים, הוא דיבר אתי לבוא ערוכים מבחינת עמדת הממשלה גם לדיונים. גם קורקינטים, דברים אחרים – חייבים להסדיר את כל הדברים.
הערה אחרונה לגבי הטסט עם הבוחנים. אני אומר את זה, אמרתי להם את זה כשנפגשתי אתם ביחד עם ההסתדרות וביחד עם יושב-ראש ההסתדרות בירושלים ועם כולם. אמרתי: החתונה יצאה לדרך, אתם יכולים לדבר רק על התנאים, מה יהיה כתוב בכתובה. אני לא אחזור בי. זה מה שיהיה, זה מה שצריך להיות, כי זה מה שבדקתי, התייעצתי, כמו שעשיתי בכל אחד מהתחומים. אתם רואים כשאני לא נלהב ממשהו, אני לא רץ לעשות אותו, ולא חשוב היקף הלחצים. אני בוחן את הדברים ביחד עם אנשי המקצוע, ביחד עם הגורמים, עם מי שעוסקים בתחומים האלה, ובסופו של דבר עובדה. החתימה אתמול, הדוגמה הכי קיצונית, עם אותו ועד של נמל אשדוד הגענו לרפורמה מושלמת, כשהם רוצים לבוא ולהתחרות ולהשתלב. אני לא אכנס כרגע בהרחבה לכל ענף המוניות והדברים האחרים.
הנושא הזה בדקתי, ולפי מיטב הכרתי והבנתי, יש רק פתרון אחד – להפריט את הנושא הזה, להוציא אותו בצורה מבוקרת. עובדים על הדברים האלה. זה לא שעוברים לאיזה חברות. אני שומע הערות שמכעיסות מאוד. הן פוגעות לא בי, כי אני לא עוסק במכרזים, אבל החשדות מצד חבר כנסת כזה או אחר – רוצים להוציא כדי לתת וכו'. פשוט בלתי נסבל להגיד אמירות כאלה. אף אחד לא רוצה להוציא כדי לתת למישהו. יש יותר מ-100 בוחנים בפועל שעובדים, עושים כמיטב יכולתם, גם אם יעלו את זה ל-200 – ואני אגע עוד פעם במה שאמרת, תקופת הביניים, בהחלט – הם לא ייתנו פתרון לנושא הזה.
התקנות – עובדים עליהן באופן מקצועי, משפטי וכל הדברים, וברגע שהן יהיו מוכנות אנחנו נשמח לבוא ולהציג אותן. ובלי קשר הן צריכות להיות מאושרות, הן משדרגות את כל ענף המבחן המעשי מכל הבחינות. רק כמה דוגמאות, אני יכול להביא מצלמה שתהיה שם, פיקוח שיהיה לראשונה, כשאין היום פיקוח. חלק מהבוחנים, הטובים שבהם, יעברו להיות עובדי מדינה מלאים כפקחים על התהליך שהיום - - -
אדוני השר, ברשותך, תן לי למקד, כי אני רוצה שתצא לפחות בשורה היום מכאן. הנושא של ההפרטה, אנחנו לא עוסקים בו - - -
לא יכולה להיות בשורה כזאת, אני אסביר. המכרז, ייקח חודשים עד שהוא יבשיל ועד שיתחילו לעבוד. אני אחראי לתוצאות. נתתי קריטריון, שלושה ימים מיום שהמורה קובע שהתלמיד יכול לגשת לטסט, בתוך שלושה ימים יצטרכו לאפשר לו להיבחן, ואם הוא נכשל – בתוך 14 יום מבחן נוסף. אני רואה את הצעירים מול עיני, רבים מהם עומדים בפני גיוס. אני אפילו פעלתי לתקופת ליווי, הורדת הגיל, לאפשר להם להגיע עם הרישיון לצה"ל ולכל מקום אחר. ברור שפער גדול בין סיום הלימוד לבין המבחן הוא פער שרק פוגע ביכולת המקצועית. כל הדברים האלה ידועים. אנחנו נדאג לבוחנים האלה. אנחנו נדאג לשלב כל מי שירצה - - -
זה לא קשור לעמדה, אני מתנצל. אני לא מתווכח עם עמדתו של השר. אני מנסה לומר לאדוני – הוועדה מתעסקת עם זה פה. ההפרטה – ייקח לה הזמן שלה, במקרה הטוב - - -
קודם כול, אני מברך אותך על זה שאתה אופוזיציה, ואני מאחל לך להיות הרבה שנים ולקבל הרבה הכרה בתחום הזה.
מאחר שאתה אופוזיציה טרייה, תלמד מאופוזיציונרים יותר ותיקים להיות גם ממלכתי, ולא בכל דבר - - -
אני מאוד ממלכתי. אני מקשיב לך בקשב רב כבר יותר משעה. חיכיתי לך 30 דקות עד שהגעת.
אף אחד לא חייב אותך להמתין. עוד תלמד להיות אופוזיציונר אחראי ולא להטיח האשמות שווא בדברים דמיוניים שלא קרו.
אתה תשכנע אותנו למה אתה לא מאפשר לאותו תלמיד שיהיה לו רישיון בתוך שלושה חודשים, כשזה בידיים שלך.
אתה משמיץ פקידים ועובדי מדינה ואתה מחשיד אותם מראש בזה שהם רוצים להעביר עבודות לגורמים מסוימים, זה דבר - - -
זה פשוט בגדר שערורייה שאתה מטיח דברים כאלה. אם יש לך מידע, לך למשטרה. אל תגיד בצורה דמגוגית האשמות שווא, שאין להן שחר.
כשאתה תהיה שר התחבורה, אז תעשה את הדברים בדרך שאתה מבין, וכשאני, אני עושה איך שאני מבין - - -
חברים, אני עוצר כאן את הקטע הזה. סליחה, בכל הכבוד לכם. אני רוצה התייחסות לעניין הזה.
האמירה שלי היא שאני אכן הנחיתי, הנחיתי שתוך כדי ההוצאה של הדברים, הוצאת המכרז – ואני מקווה שבקרוב מאוד כבר יצא ממש לדרך, וברור כאשר הוא כבר יוצא יותר קל להסביר – תהיה גם היערכות לתקופת הביניים, לא רק בתקנים קבועים, וכבר שמעתי שיש כאלה שמנדבים לנו תקנים. אני עוד לא ראיתי את משרד האוצר נותן במהירות כזאת תקנים. אני כבר שנים נאבק על התקנים האלה. מעניין שנותנים ולוקחים מפה. עוד לא ראיתי תגבור תקנים בשירות המדינה בהיקפים שנדרשים. אבל אפילו מה שאפשר לתגבר על-ידי אנשי מקצוע מהתחום, ממורי נהיגה, גמלאים ועד כל הדברים האחרים, ההנחיה היא שעם השקת הרפורמה, וזה ממש עכשיו, עוד לפני שיש זכיינים שהתארגנו, ואתה צודק שזה ייקח פרק זמן, לעבות מעל ומעבר את כל הנושא הזה.
אם אפשר, למה זה לא הפתרון? כי אפשר לעשות את זה רק באופן זמני. את העיבוי הזה אפשר באופן זמני לעשות, ואנחנו נעשה אותו, כדי שהמספר לא יפחת, ואולי אפילו ישמור על הנורמות ואולי אפילו טיפה יותר טוב.
אני אומר לכם, ואני אומר עוד פעם, לא במקום העמדה של יושב-ראש הוועדה ולא במקום מישהו אחר, אני אומר את זה מול הציבור: הגעתי למסקנה שזה הפתרון וזה הדבר שצריך לעשות כדי שנוכל בעוד תקופה להגיד שגם הרפורמה הזאת הצליחה. אין מה לעשות, יש תהליכים שצריך לעבור, יש מערכת משפטית, יש מערכת ניהולית, מינהלית, ואנחנו לא יכולים לקצר את התהליכים. אנחנו עובדים על התהליך הזה כבר שנים, ובקרוב הוא יצא לדרך ויבשיל, ובינתיים אכן גם בעקבות השיחות שלנו לא מעט פעמים הנחיתי ואני מנחה עוד פעם להיערך ולהכין את כל הכוחות שאפשר לתקופות הביניים.
אני אומר עוד פעם, חבר הכנסת אייכלר, אתה הרי פונה ואני מפנה. אמרתי בתחבורה הציבורית: היתה לי הזכות להכניס את הרב-קו לשימוש. אני עוד זוכר את אגד ואחרים שהיינו צריכים לקרוא להם – לא חשוב, מנהלים מתחלפים, החברה קיימת – ולהגיד: אתם תעמדו ביעד שקבענו, והשקנו במועד שקבענו. לא היה בכלל רב-קו. עכשיו הכנסנו את המעבר בין כלי תחבורה שונים, אוטובוסים, רכבות. זה עדיין בתהליך. הנושא של ערך צבור, כל הדברים האחרים, קודם כול אתם יכולים להזמין עכשיו - - -
כל הדברים האלה וכל ההערות האלה, כי אתה מייצג ציבור שצורך תחבורה ציבורית, ואנחנו בעד הציבור הזה שצורך תחבורה ציבורית. אנחנו מטמיעים ומכניסים. אני עוד פעם מזכיר, זה כמו פאזל, זה דברים שמתחברים אחד לשני וטוב שמותחים בדרך ביקורת. אנחנו הולכים לכיוון נכון של שדרוג.
אני אתן לכם ביטוי אחד שלמדתי לאחרונה, אדוני היושב-ראש, acid test. פעם בשביל לבדוק אם הזהב היה זהב אמיתי, היו טובלים אותו בחומצה, ב-acid. ובמבחן התוצאה אם זה זהב או לא – אני מציע למדוד אותנו במבחן התוצאה.
לאור הרקורד של הדברים שציינתי, של רפורמות, ועשייה גם בדברים האחרים, תוך כדי ליווי ופיקוח – לא על רקע חילופי הדברים שהיו כאן עכשיו – אני כשר יודע לעמוד בחזית, יש לי אנשים שעוסקים בחברות ובמשרד, תנו להם קצת פרגון ועידוד כי הם באמת עושים עבודה טובה. תודה רבה.
תודה, אדוני השר. נרצה להספיק גם לשמוע התייחסות של חברי כנסת, אנחנו עוד נחזור לעניין הבוחנים. אין עדיין דעתי נוחה מהתשובה. התשובה לא חלוטה, למרות שהיא בכיוון הנכון. אני רוצה לקבל ממך ומהמנכ"ל את התשובות הברורות בעניין הזה.
אם אני אשמע את הרב אייכלר עוד פעם אחת שואל על הרב-קו - - -
לא תאמין שהרב-קו עוד לא חוקי. ועדת הכלכלה עוד לא אישרה את היסוד של הרב-קו.
תאמין לי, נהייתי מומחה רק מלשמוע אותך.
חברי חברי הכנסת, קודם כול תודה על הדברים, וכמו שאמרת, זו האכסניה, ונעשה הכול כדי ששיתוף הפעולה יהיה מלא.
אני רוצה לפתוח כאן את הדיון, ברשותכם חברי הכנסת, שהדברים יהיו ממוקדים ומאוד ענייניים וגם נאפשר כאן לשמוע אנשים שהגיעו לכאן כדי לומר את הדברים שלהם ולהתייחס. הראשון, שגם ממהר מאוד – איתן ברושי. בבקשה.
אדוני השר, יושב-ראש הוועדה, חברים, קודם כול, אני רוצה לשבח את השר, אני מכיר אותו הרבה שנים. יש פה שילוב, אני חושב, גם של יכולת גבוהה של ביצוע וגם יציבות לאורך שנים בתפקיד. מה שמוכיח את זה הן התוצאות בכל רחבי הארץ, בעיקר בפריפריה, שממנה אני בא, אבל יכול להיות שהשר ישלם על זה מחיר, לא ייתנו לך לעזוב את התפקיד לתפקיד אחר. יש תמיד סיכון.
כן, יש תמיד סיכון.
אני רוצה שניים-שלושה משפטים. האחד, בנושא הפריפריה. יש איזה עיוות של השרים גם ברפורמה בתחבורה הציבורית וגם ברפורמה הזאת, כשבסוף יש כלל בישראל שכל הנחלים זורמים אל הים וכל הכסף לתל-אביב. בסוף איפה הסובסידיה? איפה שיש תחבורה ציבורית. איפה שיש פחות תחבורה ציבורית, יש פחות כסף. אנחנו יודעים שלהסיע קשיש בגלבוע או בגליל מהבית שלו למרכז סיעודי יום זה פי כמה מאשר במקום אחר, כי הוא לא מקבל את הסובסידיה של התחבורה הציבורית, היא לא קיימת בהיקפים הנדרשים.
אנחנו עדים למצב שהרפורמה חלה על מטרופולין. כלומר, קריית-שמונה היא לא מטרופולין. מי הגדיר את זה? זה לא מעשרת הדיברות ההגדרות האלה. קריית-שמונה והגליל המזרחי מקופחים. למה? כי הם בפינה הכי צפונית. יש "מס" למי שקרוב לחיזבאללה, הוא מקבל פחות.
במקום להתחיל מהכי רחוק, הכי קשה והכי מסוכן אולי התחילו מהמקום שיותר נוח, איפה שיש מטרופולין. לא רק שהם הרבה ויש שם הרבה תחבורה ציבורית, הם גם מקבלים את ההקלות. זה בדיוק לא התפיסה של השר, אני בטוח, ולא התפיסה של מדינה שרוצה לחזק את המקומות הרחוקים.
כביש 232 לא מופיע בתוכנית. אני מכיר את הוויכוח, הייתי עוזר שר הביטחון, כל השנים מי ישלם את הכביש הזה. דרך אגב, על כבישים משלמים בנתיבי ישראל, במשרד תחבורה, כמו שכאשר בנו ממ"דים, מי ששילם זה משרד האוצר והשיכון ולא משרד התחבורה.
כביש 232, שהשר לעניינים אסטרטגיים מכיר את החשיבות שלו, ויש לו גם מנכ"ל מעמק יזרעאל, רמי בן ברק, כביש שמוביל לאורך כל עוטף עזה עד כרם שלום. היום כשהמנהרות חוזרות, והשר בטח עוסק בזה לא בדיון הזה, הוא יודע מה חשיבותו של הכביש.
מאחר שאני מכיר את הנושא, אני יודע שתכנון זה פסק זמן שכדאי לנצל, אבל יש לו גבולות, והכביש הזה היה צריך להיות מבוצע, והוויכוח הוא מי ישלם. את המחיר משלמים התושבים, כי הכביש הזה הוא גם מסוכן.
דבר אחרון. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, אם רוצים פה בשורות, שתהיה פה אמירה, ואם צריך דיון, שיהיה פה או שנביא אותו לביקורת המדינה. הכביש הזה לא יכול לחכות לא לתאונות ולא למלחמות, ואני מבקש לקדם את זה.
דבר אחרון, במגבלות של הזמן, כי מחכים לי – ביקרתי בשדה דב לפני כמה ימים, אני לא מתייחס להליך המשפטי, יש פה שאלה, מה המדינה מעדיפה עכשיו, את הקשר לערבה הדרומית, התיכונה ולאילת, לקריית-שמונה ולגולן או לבנות 12,000 דירות בתל-אביב? כאילו זה מה שחסר למדינה, עוד כמה מגדלים, שלא לדבר על זה שאפשר להקטין את כמות המגדלים ולא לסגור את שדה התעופה.
אני קורא לשר להתערב ולומר שיישאר מסלול נחיתה גם לחירום בתל-אביב ולהמשיך את הקשר. אם סוגרים את שדה דב מנתקים את אילת מהשירותים, מהבריאות ומהתיירות.
ודבר אחרון. כמי ששומע את המטוסים שמניעים ומחממים - - -
אחרון לגמרי.
- - - ברמת דוד, אני לא מתייחס פה, אני רק מבקש שיקפידו לשתף את הרשויות ואת התושבים בהפיכת שדה התעופה רמת דוד לשדה חלופי. תודה.
קודם כול, תודה רבה לשר על הסקירה. משרד התחבורה הוא ללא ספק אחד מהמשרדים שעולים על שולחננו הכי הרבה, וטוב שכך, אנחנו שמחים.
אני רוצה דווקא לדבר עם השר בנושא שבכנסת עוד לא הצלחתי להעלות אותו לדיון, לא בשאילתה ולא בדיון מהיר בשלב זה, למרות שדיברתי עם יושב-ראש ועדת הכלכלה, ואני מקווה שכן נביא את זה לדיון, וזה הנושא של ממגורות דגון.
אנחנו עדים למכולות טבועות. עוזי, אני מניחה שאתה מכיר את הבעיה. אני חושבת שהתקבלה החלטה נכונה. רק כדי לסבר את האוזן של מי שלא מכיר את הנושא, בישראל נפרקות מכוניות, נפרקים רהיטים ונפרקים מוצרים לבנים, הרבה לפני שנפרקים מוצרי המזון שכולנו זקוקים להם, זאת ואמרת, חיטה, תירס, כל מה שמרכיב את הלחם שאנחנו בסופו של דבר אוכלים, המזון שבסופו של דבר מגיע לחקלאות. זה נפרק אחרון. אנחנו רואים שבהשוואה לעולם הפערים של הזמנים פשוט מטורפים.
אדוני השר, הרבה פעמים כשאנחנו מחפשים את יוקר המחיה – באמת אלוהים נמצא בפרטים הקטנים – מאוד יכול להיות שזה מקום שיוקר המחיה נמצא בו ממש. אנחנו יודעים שבישראל עד השנים האחרונות נפרקו פה רק 3 מיליון טונות. מאז שנפרקים כאן 5.2 מיליון טונות, ממגורות דגון לא יכולות לעמוד בנטל הזה.
ממגורות דגון, למי שלא יודע, זה פרויקט BOT הראשון במדינת ישראל, משנות החמישים. ממגורות דגון כבר בבעלות המדינה.
מוכרחים לעשות דיון אסטרטגי איך מעתה ואילך המדינה רואה את עצמה. אני מעריכה ומקווה שאיכות החיים כאן לא תרד, אלא תעלה – יש לקוות – ולכן זה אומר שאנחנו כנראה נמשיך לייבא ונמשיך לייבא בכמויות יותר גדולות, ולכן מוכרחים למצוא פתרון ארוך טווח, כי המכולות האלה לא יכולות לפרוק את עצמן באשדוד, לפחות לא בכמויות שאנחנו זקוקים להן. באשדוד, אם אני לא טועה, אדוני השר, נפרקים כמיליון טונות, אולי אפילו קצת פחות, לא הרבה, ולכן אנחנו חייבים למצוא פתרון לדבר הזה. יש גם בעיית זיהום, גם בעיה של יוקר מחיה, יש גם בעיה של נגישות. זו בעיה שמכילה את כל האלמנטים האלה, וחייבים למצוא לדבר הזה פתרון. תודה רבה.
קודם כול, מי שמנהל פה את הדיון זה אני, וכל אחד ואחד מותר לו להציג ואחר-כך לקבל את התשובה. יכול להיות שכל אחד יצא מכאן מאושר.
לא משנה. אל תדאג, כל אחד והעבודה שלו. תודה לך, איילת. מיטל להבי, בבקשה. בקצרה, מיטל.
בקצרה. תודה רבה. אני חושבת שזה אחד התיקים הכי מורכבים ובאמת משלב המון דברים. אני כל הזמן מסתכלת ואומרת: זה משלב מיסוי, תקציב מדינה. איך אפשר לדבר על הורדת רכב פרטי כשתקציב המדינה מבוסס על הרכב הפרטי? איך אפשר לדבר על העלאת השימוש בתחבורה ציבורית כשהמשכורת דוחפת את כולם להיות בעלים על רכב פרטי? זה נוגע בסטטוס קוו, בריבוי רשויות, בזיהום אוויר, הכול מאוד-מאוד מורכב.
בתוך כל הדבר המורכב הזה של תשתיות ואכיפה יש נושא הניהול. מה שחסר לי בניהול זה קצת יותר שיתוף הציבור. זה עלה בדיון שהיה בכנסת על נושא מוניות שירות, ושאלו אותנו האם הרשויות עומדות אתנו בקשר, האם הן עומדות בקשר עם המפעילים, ונאמר שלא.
השבוע נחשפתי לעבודה שאפילו מתבצעת אצלי בשיתוף משרד התחבורה על תחבורה בשכונות ואין מגע עם המפעילים.
על הנושא של השירות. בנושא של מוניות שירות אני מדברת על הרפורמה, כשברפורמה ובחשיבה על רפורמה צריך לשבת גם אתנו על המסלולים שאנחנו חושבים וגם אִתם.
הנושא של תחבורה ציבורית – דנים באיזה שכונה לשנות קווים. צריכים לשבת גם עם המפעילים. אני יודעת שיש בעיה לשבת עם המפעילים, כי אחרי זה אתם רוצים להוציא את הקווים למכרזים.
אני חושבת שתחבורה זה התחום הבא שצריך לעסוק בו בתהליכים של הניהול, אולי לא של התשתיות, לא של האכיפה, יותר מהלכים של שיתוף הציבור והידברות עם הציבור שאמור לקבל את השירות או עם הרשות שהשירות אמור להיות אצלה או עם המפעיל שאמור להפעיל את השירות. זה חסר לנו.
אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה לברך על מינוי יושב-ראש דירקטוריון לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני חושב שזה נושא חשוב, וטוב שזה נעשה.
אני רוצה להתחיל בנקודה הראשונה, שהיא תקציב 2015 של המגזר הדרוזי במשרד התחבורה. בדיון שקיימתי בוועדת הכספים על מעקב אחרי תקציב – 187 מיליון, תוכנית הממשלה על העצמת היישוב הדרוזי – התברר שהוקצו יותר מ-40 מיליון שקל על-ידי משרד התחבורה, אבל הביצוע בשנת 2015 היה אפס. זה מה שנאמר לי על-ידי משרד התחבורה בוועדה. זה דבר אחד.
נקודה שנייה שהעליתי, נקודה של כבישים חוצי יישובים, כמו חוצה דליה, עוספיה, מג'אר, פקיעין, שהועברו מהחברה הלאומית לדרכים – אני לא יודע מה השם היום. מה השם היום? מישהו יכול לעזור לי?
- - - מנתיבי ישראל למועצות המקומיות, כאשר השר בעצמו יודע שאין יכולת למועצות לתחזק את הכבישים האלה. עברתי שם רק השבוע. חציתי כביש במג'אר – בורות בכל הכביש, צריך עוד מעט ארבע על ארבע בשביל לעבור את הכביש הזה. לכן אני מבקש להחזיר את זה לנתיבי ישראל, שהם יטפלו בכביש הזה. זה כביש מאז קום המדינה, שמטופל על-ידי מע"צ, אחרי זה החברה הלאומית ונתיבי ישראל, שימשיכו לטפל בנושא, גם בדליה.
אדוני היושב-ראש, חוצה עוספיה-דליה – העבירו למועצות, אחרי זה החזירו את עוספיה לנתיבי ישראל והשאירו את דליה, אבל זה חוצה עוספיה-דליה. למה אחד כן ואחד לא? חשוב מאוד להחזיר את הכביש הזה לנתיבי ישראל על מנת שייתנו את השירות לאותם אזרחים.
עברתי על המצגת לפני שהגעתי, הסתכלתי על התקציב וביצוע התקציב של משרד התחבורה, לא כולל הרשות הלאומית, ורשום שם בקניות שיש ביצוע של 80%. אני רוצה לתקן אתכם, הביצוע שם פחות מ-76%, אז תתקנו את זה. והרשות הלאומית, שכל הזמן נטען שהיא לא מנצלת את התקציב, יש ביצוע של 73% כשהתקציב הועבר רק בספטמבר. זו נקודה חשובה. בנושא הזה אני לא רוצה להיכנס לעומק ולדבר. אני מבקש ממך, כמו שהבטחת, לקיים דיונים בנושא של הבטיחות בדרכים - - -
חשוב מאוד שנמשיך לדון בנושא הזה. שמעתי את ההשקעות – קרוב ל-15 מיליארד שקל בתשתיות, וזה מבורך, אבל עובדתית אנחנו עולים במספר ההרוגים בכבישים.
בנקודה שהואשמתי, הנקודה של הפרטת בוחני הנהיגה. דרך אגב, ישבו אתי בוחנים ואמרו לי שישבו אתם בתוך משרד התחבורה. אתם לא רוצים שאני אגיד את הדברים ששמעתי? נאמר לי על-ידי בוחנים - - -
הציבור יקבע. הציבור יקבע. אם יש רווח למדינת ישראל 32 מיליון שקל מכל נושא המבחנים צריך להעביר את זה.
אני חייב לסיים את הנקודה הזאת. ב-2003, אדוני היושב-ראש, היו 149 בוחנים, המתינו למבחנים 65,225, ניגשו למבחנים בחודש 29,732. היתה המתנה של חודש. בשנת 2015 יש 128 בוחנים, ממתינים למבחנים 95,337 נבחנים, ניגשים בחודש 32,046. זה אומר שמספר הבוחנים ירד, מספר הנבחנים עלה. אמרתי שאני נגד הפרטה מכמה סיבות. סיבה בטיחותית – אני לא יכול להפריט נושא חשוב כזה של בטיחות בדרכים לידיים פרטיות.
אדוני היושב-ראש, אני עדיין לא דיברתי שלוש דקות. אם הדברים האלה לא נשמעים טוב לאוזניים של השר, אבל לאוזניים שלך - - -
אם אנחנו היום רוצים להעביר לידיים פרטיות את נושא הבטיחות, כשליושב-ראש של אותה חברה יהיה אינטרס כלכלי, זה בטוח, לא יעזרו מצלמות ולא כלום. המצלמה לא תרוץ מרכב לרכב. אדוני היושב-ראש, אני חייב להקריא לך את התשובה של השר שהיתה במליאה בשבוע שעבר: למשרד התחבורה אין הלכה למעשה מערך של בקרה שבמסגרתו אפשר לעקוב אחר יישום מדיניות משרד התחבורה, לאתר כשלים של בוחנים – זה עכשיו, זו התשובה של השר – לאתר כשלים של בוחנים - - -
- - - לאתר כשלים טכניים, לנתח את מהלכי המבחן, כדי להפיק לקחים – לכל אלה אין מענה בהיבט של פיקוח. זה יותר משבע שנים - - -
אתה שבע שנים יושב שם, אדוני.
הנקודה האחרונה שאני אגיב עליה. היום במדינת ישראל יש 128 בוחנים, חסרים בוחנים, מדינת ישראל מרוויחה 32 מיליון שקל מכל הנושא של מבחנים. משלמים אגרה קרוב ל-57 מיליון שקל, עלות הבוחנים 25 מיליון שקל, נשארים יותר מ-32 מיליון שקל למדינה.
למה להפריט את הדבר הזה? אני רוצה לקבל תשובה. אם משרד התחבורה לא יכול לנהל את זה, סימן שהוא נכשל.
חמד, אני רוצה להגיד כמה דברים. א', לא נתתי לך שלוש דקות, אבל ויתרתי לך. אתה החלטת שנתתי לך. לא חשוב.
השעון שלך, לא שלי. דבר שני, התקיימו דיונים בעניין הפרטת מבחני הנהיגה, כבר שלושה דיונים נדמה לי שקיימנו בוועדה, שלא לדבר על דיונים שנעשו לפני. אני חושב שאנחנו מתחילים לראות כיוון בעניין הזה. זה לא הוגן. כאן זה דיווח, זה לא לרדת לרזולוציות עמוקות. אנחנו מחטיאים את מטרת הדיון. אמרתי שאני רוצה לראות את התמונה אחרי שאני אסכם את הדברים בעניין בוחני הנהיגה.
חבר הכנסת דב חנין. אני מבקש לנצל את ההזדמנות שהשר פה, באמת לתת לו את הנקודות, שאנחנו נוכל לצאת מכאן עם משהו ביד.
תודה לך, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, לדיון הזה חלק מהמשתתפים הגיעו באיחור בגלל שהם נתקעו בפקקים. כך נראית חברה שתלויה ברכב פרטי. חברה שנשענת על רכב פרטי– כולנו מעמיסים רכב פרטי בכל המקומות וכולנו תקועים כל הזמן. הפתרון לזה הוא כמובן תחבורה ציבורית, וזו סוגיה חברתית ראשונה במעלה.
לקראת הדיון הזה שאלתי אנשים מה לשאול אותך, אדוני השר. קיבלתי כל-כך הרבה שאלות בענייני תחבורה ציבורית שחבר הכנסת כבל יכעס עלי אם אני אנסה אפילו לדגום חלק מהן.
אני אנסה להתמקד בכמה שאלות. שאלה ראשונה – מהו הלו"ז להשלמת הרפורמה במחירי התחבורה הציבורית? והכוונה שלי למחירים הבין-עירוניים ולפריפריה. מתי זה יקרה?
שאלה שנייה – נושא קווי התעסוקה למרכזי תעסוקה, שנמצא בתוכנית העבודה שלכם, לא בוצע. התקציבים הועברו לטובת השטלים של הרכבת הקלה, שזה נושא ראוי בפני עצמו. מתי זה יקרה?
קווי שירות למוסדות להשכלה גבוהה – אנחנו שומעים מהתאחדות הסטודנטים הרבה תלונות בעניין הזה, במיוחד לקווים מריכוזים של אוכלוסייה ערבית למוסדות להשכלה גבוהה. זו בעיה. זו גם בעיה חברתית, זו גם בעיה השכלתית.
נקודה נוספת – העדפת הרמזורים במטרונית זה אחד המפעלים החשובים שקידמתם במפרץ חיפה ביחד עם עיריית חיפה, אבל ברוב הנקודות עדיין אין למטרונית עדיפות ברמזורים, אז היא עומדת בפקק ומחכה.
א', זה לא מדויק. ברוב כבר יש ועד סוף השנה תהיה בכולם. זה התשובות שניתנו.
תשובה מצוינת. תודה.
צירי העדפה לתחבורה ציבורית במטרופולינים, צירי העדפה נוספים – אצלכם בתוכנית העבודה היעד הוא דצמבר 2018. זה מאוד רחוק, במיוחד נוכח המשבר שיש לנו היום עם הרכבת הקלה בתל-אביב, משבר התחבורה. מה תוכנית ה-BRT למטרופולין גוש דן? מתי נראה בפועל, חוץ מקו אחד, המהיר, שאנחנו מברכים עליו – מתי נראה עוד BRT בגוש דן?
נושא הקישוריות בין רכבת ואוטובוס – באמת קידמתם מהלך מבורך של רכבות להרבה מקומות, אבל בהרבה מאוד מקומות הקישוריות לאוטובוס מאוד חלקית ומאוד בעייתית. אני אתן כדוגמה דווקא אזורים שאתה, אדוני השר קרוב אליהם: אשקלון למשל, בית שמש, גם נתיבות, גם עתלית. בלי קישוריות טובה בין רכבת לאוטובוס, אנשים לא ישתמשו ברכבת. התוצאה של הדברים האלה שבשנה האחרונה – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – אחוז המשתמשים בתחבורה הציבורית עלה ב-1% בלבד, זה הרבה פחות מתוכנית העבודה שלכם, וזה משאיר אותנו באותה נקודה שבה התחלתי, שכולם תקועים ברכב פרטי וכולם תקועים בפקקים.
להשלמת העניין הזה, אחד הדברים שיכולים מאוד לסייע למשרד, לדעתי, ויש במשרד הרבה ידע מקצועי, זה שיתוף הפעולה עם ארגוני התחבורה הציבורית. יש כאן מסביב לשולחן ארגונים מצוינים: 15 דקות וארגונים נוספים. אני חושב שמאוד חשוב לחזק את ההידברות ואת שיתוף הפעולה עם הארגונים האלה, כיוון שבלעדיהם הידע הגדול שנמצא אצלם לא יגיע אליכם. תודה רבה.
תודה. אני מודה לך בהזדמנות זו, חבר הכנסת דב חנין, גם על העבודה שאתה משקיע בכל הנוגע לתחבורה הציבורית, שזה נושא דגל אצלך, גם אצלנו בוועדה ובוועדת משנה בראשותך.
אני מבקש מגיל יעקב, מנכ"ל 15 דקות, בקצרה. אחריו – יעל פארן-כהן. בבקשה.
תודה, קודם כול, אני בטוח שכולם יודעים ולא צריך לחזור על הפעילות הענפה של שר התחבורה והתנופה של העשייה. זה בהחלט מורגש. אבל בתחום שאנחנו עוסקים בו, בנושא התחבורה הציבורית, אנחנו מרגישים שעדיין הדברים זזים לאט, לאט מדי. אני אביא דוגמה אחת שלדעתנו ממחישה את העניין. בסוף 2013 הוחלט על הקמת רשות ארצית לתחבורה ציבורית. בצדק נלחמת על תקנים, 40 תקנים חדשים לאייש באנשי מקצוע וכו'. עד היום התקנים לא אושרו - - -
יתרה מכך, ברגעים אלו שאנחנו מדברים כרגע מאוישים מבחינת המחוזות, הממונים המחוזיים על תחבורה ציבורית, שזה תפקיד מאוד קשה, שהיה אמור להיות מוקצה לכל ממונה מחוז עוזר, הנושא הזה ירד מהפרק. כרגע מאוישים שני תקנים בלבד, זאת אומרת, יש רק שני מחוזות שיש בהם אנשים - - -
הדבר הזה מאוד מקשה על התקדמות בפרויקטים. אנחנו יודעים שיש כוונות לבצע פרויקטים, אנחנו לא מפחיתים בערכן של הכוונות, אבל בפועל התוצאות מדברות אחרת בהרבה מאוד תחומים, והוזכרו פה הרבה מאוד - - -
גיל, תודה. העברתם את "פעילות משרד התחבורה 2014-2015 – יעדים מול ביצוע", אני אעביר את זה, ואנחנו גם נשמח, אדוני השר, אדוני המנכ"ל, לקבל התייחסות.
חברים, סליחה. חברים, עיתונות זה כלי. כשנוח לך אתה קורא. עזבו. אני לא רוצה להתייחס לזה עכשיו. אני לא מועצת העיתונות פה. עוזי, זה לא מכבד אותך ולא מכבד אותנו.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה לשר, אני רוצה לשתף אתכם ששמעתי אתמול ברדיו דבר מדהים. הייתי בנסיעה, לצערי באוטו הפרטי שלי, ושמעתי שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ממליצה במזג אוויר סוער להשתמש בתחבורה ציבורית.
נדהמתי, כי אף פעם לא שמעתי המלצה כזאת. נדהמתי לטובה כמובן, אבל אני פשוט תוהה קודם כול למה גם בימי חול אין המלצה כזאת, לא רק בימים של סערה. זה נכון באופן כללי. אם אתה נוסע בתחבורה ציבורית, הסיכון שלך בנסיעה יורד פי אני לא יודעת כמה אלפים, כי יש הרבה-הרבה פחות תאונות בתחבורה ציבורית, וכמובן גם בימי החורף, שזה ברור.
עלו כאן הרבה דברים, ואני לא אחזור. אני רוצה כמה נושאים שלא עלו. אחד מהם קשור לבנייה המאוד מסיבית שמתחילה להתרחש ברחבי הארץ במתחמים לדיור בעלי עדיפות, שמקודמים בצורה מהירה מאוד, והשאלה היא – מקדמים את המתחמים האלה בהיקף נרחב מאוד, אבל אין שם התאמה נדרשת לתחבורה ציבורית מבחינת התשתיות, מבחינת מבנה הרחובות, מבחינת התניית האכלוס בהפעלת תחבורה ציבורית. מה יהיה לנו פה? יהיו לנו פה מגדלים, יהיו לנו אזורים צפופים מאוד בבנייה, שזה בסדר גמור, אבל איך אנשים יצאו משם? אלפי רכבים ייתקעו ברחוב האחד שיוצא מאותו אזור. מאוד-מאוד בעייתי שזה לא נכנס בשיקולים.
נושא אחר שאני רוצה להעלות הוא נושא הקאר פול. היום למעשה אם אנשים חולקים בנסיעה ורוצים לחלוק בדלק – העוזרים שלי נוסעים ביחד מתל-אביב לירושלים לדוגמה, בטוח יש הרבה נסיעות נוספות. יש אגב כל מיני אתרים שעוזרים כדי לארגן קאר פול, וזה דבר מבורך, כי ארבעה אנשים נוסעים באוטו אחד – אין להם היום דרך לעשות את זה בצורה חוקית, ואני לא מדברת על "הובר". אגב גם הובר, אני לא חושבת שצריך כל-כך לצאת נגד הובר הוא יכול להפחית את מספר הרכבים הפרטיים אם אנשים ישתמשו יותר בסוג כזה או אחר של מוניות.
יש כאן אפליקציות של קאר פול, ואנשים לא עושים את זה כדי להרוויח כסף, אלא כדי באמת לחלוק בנסיעה, אבל היום אין להם באמת אפשרות לעשות זאת. צריך להפוך את זה לחוקי ומוסדר, כי אנחנו לא רוצים שיהיו כאן כמובן הרבה נסיעות לא חוקיות.
שאלה קטנה. באמת יש לי פה אינטרס אישי, אני מצטערת – מתי תהיה רכבת לירושלים? תודה רבה.
אז כבוד השר. מה היה לפני שהוא היה שר? מי שמכיר אותי אני אומר את הדברים בפרצוף גם אם הם לא נעימים, אבל פה יש לנו שר – באמת יש הרבה דברים לא טובים, אבל יש הרבה דברים טובים, אז למה לא להגיד גם את הדברים הטובים? ברור שלא הכול אפשרי. ברור שאין אפשרות לעשות הכול היום. ברור שלא. אבל יש המון-המון דברים טובים. דרך אגב, כל דבר שהוא רצה לעשות, התנגדו לו. ועובדה, הדברים האלה היום בסדר.
יש תחבורה ציבורית שהיא מצוינת וצריך לקדם אותה. דרך אגב, היו יכולים לבוא לפה ראשי רשויות, אם כל-כך מעניין אותם, או סגני ראשי ערים. מי שרוצה בעיר שלו לעשות דברים טובים, יכול. אני אגלה לכם סוד, משרד התחבורה אוהב נודניקים, אוהב חופרים, מי שחופר - - -
יושבת פה קרן טרנר, אנחנו רוצים להגיד לכם ששיגענו אותה יומיים לפני שהיא התחתנה והיא עזרה לנו, יומיים לפני שהיא התחתנה, על מסוף שבעזרת השם בעוד חודש - - -
לא אמרתי שלא. אני חוקקתי שמבקר המדינה חייב לציין גם גוף מבוקר שעשה פעולה טובה. זה לא היה.
איתן, אח שלי, דבר אחרון. העניין של חשיכה בכבישים. זה דבר שאני מתנגד לו. מה זה מתנגד לו? אני אומר את זה על השולחן. קחו למשל סתם לדוגמה את כביש ים המלח - ירושלים או ים המלח - ערד, חושך מצרים, את הכביש הזה לא בנה שר התחבורה ישראל כץ, אבל הוא חשוך.
תודה לכבוד השר על הסקירה וליושב-ראש הוועדה על הדיון. אני אהיה מאוד קצר, אני רק רוצה לומר לך, אדוני השר, מניסיוני מועט השנים, ככל שעושים יותר, כך יש יותר ביקורת. צריך גם לזה להתרגל, ואין ספק שהעשייה שלך ושל משרדך ברוכה.
שלוש שאלות או שתי שאלות וחצי מאוד-מאוד קצרות. האחת – כבר נכנס אליה חבר הכנסת איתן ברושי – נראה בכל זאת שהגליל וחלקים בגליל זוכים לפחות עדיפות בנושא הפריפריה. כולנו מברכים על מה שקורה בדרום, ודאי סמוך לבאר-שבע, אבל נראה שהפריפריה הרחוקה של הגליל קצת מחוץ לתחום.
על הרפורמה. הרפורמה של התחבורה הציבורית. כמובן שעל הרפורמה צריך לברך, אבל צריך לנסות למצוא תשובות גם לפריפריה הצפונית הרחוקה. השאלה כבר נשאלה על-ידי איתן ברושי.
שאלה שנייה. יותר מחצי שנה עברה מאז שחנכת את מגדל הפיקוח החדש בנתב"ג. אני מבין שהיה משבר עם פקחי הטיסה ואני מקווה שהוא הולך להיפתר. אני שואל אם ההסדר נותן מענה גם למחסור בכוח אדם, שזה היה חלק מהתלונות או חלק מהבקשות של פקחי הטיסה והאם הוא ייפתר עד המעבר למגדל הפיקוח החדש.
גם אני מברך על מינויו של האלוף במיל' גיורא רום לתפקיד יושב-ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
והשאלה האחרונה. אני מבין, ואני מקווה שאני לא טועה ומטעה, שהוראת השעה שנוגעת לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תפוג ב-2017 - - -
אז אני לא טועה. אני שואל האם יש צעדים על מנת להביא לעצמאות הרשות הסטטוטורית, שהצורך בה, בשל הנתונים של הנפגעים בתאונות דרכים, ללא ספק עולה, ומנציח לצערנו את נחיצותה. האם לא רצוי לעשות דיון? זה כבר היושב-ראש נתן תשובה.
כבר הודעתי, אדוני. הרשות הלאומית היא חלק מהדיון שיתקיים סביב נושא ההתמודדות עם תאונות הדרכים, וזו גם אחת הנקודות המרכזיות שתעלה.
אני יושב-ראש ארגון אהב"ה, ארגון הנכים בישראל. אני חבר בפורום הנכים שמורכב מארבעה ארגוני נכים גדולים. אני פונה לשר בשאלה. אנחנו מאוד אוהבים אותך, מאוד מעריכים אותך. רואים את העבודה שלך בשטח, רואים הכול ומעריכים את זה. אנחנו מבקשים מעל שנה להיפגש עם כבודו, להעלות נושאים, לא עם המנכ"ל, עם כבוד השר בעצמו באופן אישי. נשמח לפגוש את השר בעצמו. אנחנו מבקשים, מתחננים לכבוד השר להיפגש אתנו כמה שיותר מהר. אתך. תודה.
נכון, יש נושאים שמעלים הנכים, שקשורים לנכים: רכבי נכים, נגישות, תווי חניה וכל המשתמע מכך. תודה. חברת הכנסת תמר זנדברג, שהיא גם יושבת-ראש השדולה המשותפת עם דב חנין לתחבורה ציבורית. בבקשה.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, האזנתי לדברי הפתיחה שלך ולאחר מכן לכל הערות חברי הכנסת, וניסיתי לתזמן, נניח שכל הדברים שלך וההערות והשאלות של חברי הכנסת היו עוגה, איזה נתח מתוכו היה מוקדש לתחבורה ציבורית ואיזה נתח מתוכו היה מוקדש לכבישים, לפקקים, למטוסים, לאוניות, לכל אותם דברים אחרים שהם לא הלחם והחמאה של התנועה במדינת ישראל.
אני רוצה להתייחס לדברים שאתה נוהג לומר, וכיוון שיש לנו הרבה שעות והרבה דיונים, אתה תמיד נוהג לומר שעל הכבישים נוסעים גם אוטובוסים. רק מה, בשנה האחרונה עלו על הכבישים למעלה מ-250,000 מכוניות חדשות, לעומת זאת, שיעור התחבורה הציבורית יחסית לאוכלוסייה – כלומר, עולה שיעור הנסועה, אבל הוא יורד באופן ריאלי יחסית לאוכלוסייה. כלומר, המסקנה היא שאנחנו לא עושים מספיק על מנת לעודד את השימוש בתחבורה הציבורית, ואין חולק שהיא בסופו של יום מבחינה סביבתית, בריאותית, חברתית וגם מבחינת החיים עצמם במובן הפשוט, מבחינת הרוגים בתאונות הדרכים, היא מצילה חיים באופן מידי וישיר, לא רק בימי החורף, אלא בכל השנה. יש לזה דוגמאות מהעולם, אני חקרתי את הנושא, אני לא אפרט על זה עכשיו.
איתן, אני מברכת אותך על העיסוק בנושא הזה, ואני חושבת שבנושא תאונות הדרכים אנחנו גם מתעסקים בבטיחות, באמצעים טכנולוגיים, אבל בדבר שיכול פשוט להציל חיים על הכביש, שזה עידוד ומעבר לתחבורה הציבורית, אנחנו לא מקשרים בין הנושאים האלה ועוסקים בהם כאילו בצורה נפרדת, ואני חושבת שחובה לחבר.
1. מהו היעד המספרי ואיך המשרד מתייחס ליעד מספרי לעידוד הנסיעה בתחבורה הציבורית, שנוכל לפרוס אותו על פני עשר שנים קדימה ולהגיד שאנחנו שמים יד שבעוד עשר שנים נהיה ב-40%, ב-60% נסועה במטרופולינים? אני לא יודעת, נשים יד, משהו צנוע, 20%, משהו, איזה יעד מספרי שנוכל בעוד עשר שנים – ואני מברכת על הכהונה הארוכה של השר, זה דבר טוב ויציב - - -
זה גם מעודד אפשרות לפעול לאורך זמן ולהציב יעדים ארוכי טווח, כי מדובר כאן בדבר ארוך טווח.
באותו נושא של עידוד, הנת"צים – כמה שאנחנו יושבים כאן ומדברים על הנושא הזה, גם על הבין-עירוני וגם על הנת"צים העירוניים, בסוף אם האוטובוס יעמוד באותם פקקים של הרכב, לא עשינו הרבה מבחינת חיסכון הזמן והעידוד של הנוסעים. אני אביא רק דוגמה אחת, ציינתם את הביקור שלכם במנהרות בכביש 1 – איך ייתכן שבשנת 2016 אנחנו סוללים כביש חדש כזה והוא לא כולל נת"צ לכל אורכו? מי שעולה לירושלים בכל יום מעיד כמה התנועה נפתחת ברגע שמתחיל הנת"צ. כמה זה? 2 ק"מ לפני העיר? למה לא לכל האורך? זה כביש חדש.
נושא נוסף.
קצת התייחסה לזה חברת הכנסת יעל כהן-פארן בנושא הקשר שבין התכנון העירוני לבין עידוד התחבורה הציבורית. מדינת ישראל נמצאת בתנופת בנייה. אנחנו דנים במשבר הדיור, עוסקים בו במשרד האוצר, במינהל התכנון, בכל מקום אחר, אבל הוא כאילו לא קשור למשבר התחבורה, והמקום היחיד שבו הוא כן קשור, זה שאותה שכונה חדשה או אותו ראש עיר דורש מחלף כתנאי לאכלוס השכונה החדשה, בגלל שאחרת יש לו לחץ מהתושבים, ובצדק. התושבים עצמם רוצים לצאת, לא אכפת להם איך. האם בכוונת המשרד לדרוש – במסגרת נתיב לדירה דורשים את הכביש והמחלף – האם בכוונתם גם לדרוש תוכנית לתחבורה ציבורית?
רק קישור אחרון לזה. אנחנו רואים שמטרופולין תל-אביב קיבל בשנה האחרונה הזדמנות גדולה מאוד עם עבודות הרכבת הקלה – שטלים, חניונים, חנה וסע וכל הדבר הזה. בסופו של דבר התוצאה היא שהשטלים והחניונים ריקים, ואילו מרכז העיר פקוק ברכבים פרטיים שמתעקשים להגיע ולחנות בכל העיר. יש כאן הזדמנות פז לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית, לא ברכבת הקלה שתבוא, אלא בזמן העבודות, ואותה אנחנו קצת מפספסים. תודה.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, מנכ"ל המשרד, גם אני מבקש להקדיש את המפגש החשוב הזה, על אף שיש לי הרבה נושאים לדבר עליהם, בין אם תאונות דרכים, בין אם תשתיות, מנהרות, טסטים, שדות התעופה ותחבורה שיתופית, יש הרבה נושאים – גם אני מבקש את הדקות הספורות שיש לי להקדיש לתחבורה ציבורית.
כמה משפטים, ממש רק על הנושא של התחבורה הציבורית. אני שואל על הפער הגדול מאוד שיש בין ההשקעה הרבה שאתם משקיעים, משרד התחבורה, גם השקעה פיזית, גם השקעה כספית וגם בתפיסה שאתם מאוד רוצים לקדם את התחבורה הציבורית, ואין לי שום תלונה אליכם בעניין הזה, לבין מבחן התוצאה. אני שואל למה הפערים הגדולים. במבחן התוצאה, כשאתה בא היום ושואל את האנשים, האם לאור כל ההשקעות האלה שהמשרד עושה יש לכם תחבורה נגישה, זמינה, אמינה בכל המובנים, יגידו לך שאנחנו רחוקים מלהיות שבעי רצון. אני לא יודע אם אתם עושים או לא, אני שואל אם עשיתם סקר אמיתי - - -
בכל האזורים, באזורים שהאוכלוסיות דורשות את התחבורה הציבורית ובאזורים שהתחבורה הציבורית עובדת. כולם יגידו לך – אני לא מדבר על הארגונים, שאתה ודאי שומע – אני מדבר אתך על אזרחים שפונים אלי, ואתה יודע שאני לא בא כדי להתנצח. אני באמת חושב שאתם עושים מאמצים גדולים מאוד ושמים כספים גדולים מאוד, ויגידו לך היום שאין שביעות רצון אמיתית בנושא התחבורה הציבורית ושביעות רצון מקסימלית רחוקה מלהיות. יגידו לך למה הם לא מרוצים מהתחבורה הציבורית, מה הבעיות שיש להם בתחבורה הציבורית.
בזה אני מסיים. אחת השאלות שיש לי בעניין הזה, איך יכול להיות שחברות התחבורה הציבורית, כשאתם מוציאים את המכרזים על הזיכיון, משלמים לכם רבע מיליארד שקל? משהו לא מסתדר לי בראש. איך יכול להיות שאתם רוצים לתת תחבורה ציבורית טובה, והתחבורה הציבורית הזאת, שצריכה לתת את כל ההשקעות למען הנוסעים, מחזירים, נותנים על זיכיון רבע מיליארד שקל?
קיימת ועובדת. עובדת. הוא משגע את העולם. תודה, חבר הכנסת מקלב. הבאים רק במשפט, רק מפאת כבודם. סטלה, ממש משפט. אם אני אשמע עוד פעם תחבורה ציבורית, לא שזה לא חשוב - - -
לא, לא. גם אני הקשבתי לדברי השר, והוא דיבר על החלום שלו של הרכב האוטונומי, ולנו יש חלום הרבה יותר צנוע, שתהיה העדפה לנהגים. יש חוסר נהגים. במשרד התחבורה ישבנו לפני חודש, גם עם מיטל להבי, הסיבה שאוטובוסים לא מגיעים בזמן ולא יוצאים בזמן בגלל שאין נהגים. נקודה. קיבלנו תשובה ברורה. תודה רבה.
אני לא מאלה שמפרגנים בדרך כלל לפוליטיקאים, אתם מכירים אותי, אבל אנחנו מסיימים עכשיו עבודה של שנתיים עם משרד התחבורה עם כל ראשי האגפים בנושא התאונות, ואני שמח לשמוע על חמישה הדיונים האלה. החשש שלי שלמרות כל ההחלטות שיעברו בוועדת הכלכלה וכל האישורים, אנחנו ניתקע בתקציבים. חשוב מאוד, אדוני השר, להביא את זה בחשבון בתקצוב של 2016-2017 מראש.
דבר נוסף, ידידתי סטלה, אתם מדברים על תחבורה ציבורית ותחבורה ציבורית. יש גידול של 30% בנוסעים במדינת ישראל, ויש הפחתה - - -
לגבי הממגורה בנמל חיפה, המצב הוא הפוך. הממגורה עמוסה, לא מגיעות משאיות לפנות אותה מסיבה אחת. יש עידוד של משרד התחבורה, תקציב של 7 מיליון שקל בשנה לעבודת לילה, לא מנצלים את זה וחבל מאוד, זו הסיבה.
כבוד היושב-ראש, אדוני השר, המנכ"ל וכל האחרים, שני משפטים. משפט ראשון, אני מודה בשם כל ענף המוניות על התמיכה ועל ההגנה בצורה מקצועית ביותר על נהגי המוניות מול החברה האמריקנית שרוצה פה, אני לא יודע מה לעשות, "הובר". זה דבר אחד.
אני חייב לציין שני דברים. הרפורמה בענף השירות – השר אכן שמע את בקשתנו והציג אותה לראשונה ביום חמישי נדמה לנו. אנחנו מברכים ומודים, אבל חסרים שם שני דברים, אדוני השר. עוד לא הספקתי להגיד לך אותם, ואני אגיד אותם פה. חסר לנו בהסדר הזה הרב-קו במערכת, כי באמצעותו נוכל להשתלב גם בסובסידיה, אחרת אין לנו זכות קיום. אני מבקש דיון בנושא של הרב-קו. תודה, על התמיכה ועל ההסדר עצמו.
קודם כול, אני מודה לשר, השר עושה הרבה עבודות מקצועיות וטובות, ולנו אין שום ספק שהוא נחוץ למשרד התחבורה. יושבים פה כולם, דנים בנושא הזה שצריך לאפשר תחבורה ציבורית ושיעברו כולם לתחבורה ציבורית. מה שקורה בפועל שפתאום רוצים לשלב כל מיני גופים שהם לא תחבורה ציבורית. רוצים להכניס 250,000 פרייבטים שיסיעו אנשים, לדוגמה בהובר, או בתחבורה שיתופית? איפה נמצאת אפשרות כזאת?
הגשתי תוכנית לשר איך אנחנו, 22,000 מוניות, יכולים להשתלב ולהסיע הסעה שיתופית, במיוחד שיש לי עכשיו אפליקציה שיכולה לעשות את זה, שעולה על האפליקציה של הובר ושל וויז ושל גוגל ביחד. אם מישהו מקצועי יכול לעשות את זה, זה רק אנחנו. אנחנו מקצועיים ויכולים לעשות את זה. ואם שר התחבורה רוצה שנעזור לו בנושא הזה, נשמח וניתן את השירות לתושבים בכל מקום בארץ. שום גוף שהוא לא מקצועי ושמפעיל פרייבטים לא יכול להיכנס, זה נוגד את תוכנית המדינה. מדברים פה שעות ובכל מקום על תחבורה ציבורית ומביאים את כולם לפרייבטים. זה לא יקרה במדינה הזאת, כי יש שר תחבורה שמבין - - -
תודה. תודה, יהודה. אדוני השר, אחרונה באמת, תהל, תהל שטובר. היא נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית בקשר למבחני הנהיגה. היא תגיד בקצרה את הדברים וניתן לאדוני להשיב.
אני תלמידת כיתה י"א בבית ספר "פלך" כאן בירושלים, נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית. אני אגיד שני דברים מאוד-מאוד קצרים. ראשית, אנחנו המועצה, אנחנו הגוף הנבחר והמייצג של כל 700,000 בני הנוער בארץ, כבר שש שנים מנסים לקבוע אתך, שר התחבורה, פגישה - - -
בסדר גמור. פנינו במכתבים, בטלפונים, עשינו תורנויות, והאמת היא שאפילו חסמת אותנו מהפייסבוק שלך, אז אין לנו דרך לבקש ממך בפייסבוק. ביקשנו כל-כך הרבה פעמים, יש כל-כך הרבה תלונות וטענות וגם הצעות שיפור שלנו, בני הנוער. אין לנו אינטרסים, אנחנו רק רוצים שיפור. זה דבר ראשון. אני מבקשת בנושא הזה.
בנושא מבחני הנהיגה – הפרטה, לא הפרטה. אני לא מבינה גדולה בכלכלה. מצוין, אתה רוצה הפרטה, יופי, אבל בינתיים אנחנו רוצים להיבחן. אני לומדת נהיגה כרגע ואני מחכה, בירושלים יש זמן המתנה של ארבעה חודשים וחצי לטסט. אין כסף לתקנים, אנחנו גוף מאוד פרקטי, פנינו למשרד האוצר ביחד עם חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון ויש כסף מהאוצר.
לפי מה שהבנו בפגישה שנערכה עם חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, יש כסף, אפשר לאייש תקנים. אנחנו רק רוצים להיבחן, אנחנו רק רוצים לא להיפגע.
עברתי את כל השרים מליברמן למופז, ועם כולם דיברתי על הנושא הזה, כל שר העביר את תפוח האדמה הלוהט הזה לשר אחר. אני רוצה להודות לשר שלנו, הוא ימשיך ויעשה, ובתקופה הקצרה הזאת יעבה אותנו במבחנים, כי אנחנו בלחץ אטומי. תודה לשר.
תשובות טלגרפיות לפי השואלים. ברושי דיבר על הרפורמה בגליל, וגם חבר הכנסת יעקב פרי. נכון שזה מטרופולינים גדולים. בדקתי את הנושא היטב. הגשנו לאוצר בקשה לתוספת של 40 מיליון שקלים, כדי שכל יישוב בארץ ייכלל ברפורמה הזאת בתעריפים, בגליל כמובן, יש ביהודה ושומרון, למרות ששם העלות היא שולית, של כמה מאות אלפי שקלים, יש העמק ומקומות אחרים. עיקר ההוצאה היא בגליל באמת. דיברתי גם עם שר האוצר ואנחנו פועלים כדי לשכנע, כדי להכיל ולשלב אותם גם ברפורמה מהסוג הזה. באופן כללי ודאי שאנחנו משקיעים שם השקעה עצומה, אתם רואים את כל התשתיות שנעשות שם בצורה חסרת תקדים.
לגבי כביש 232. קרן, מה קורה?
יש החלטת ממשלה ל-250 מיליון שקל, החלוקה התקציבית כבר נקבעה. 84 מיליון למשרד, 166 מיליון - - -
שדה דב – אני לא אכנס לזה, זה סיפור שנקבע בבית משפט כרגע. רמת דוד – יש החלטת ממשלה להקים שם שדה משלים. חשבתי, אם אפשר, בחיפה להאריך את המסלול לתוך הים, שזה מצוין, התברר מקצועית שזה בלתי אפשרי.
שנייה. קטעת אותי במשפט השני. אפשרות ראשונה לתוך הים בחיפה, הייתי מוכן להזיז את בלו בנד וכו', התברר שבגלל רכס הכרמל מטוסים גדולים לא יכולים להמריא ולנחות, וזה ירד. נבטים בעדיפות גם של הסביבה, והשדה נבנה במקורו להיות משותף. חד-משמעית האפשרות הזאת נחסמה על-ידי מערכת הביטחון וחיל האוויר. כל מי שידבר על נבטים, יכול לדבר, אז עוד 15 שנה לא יהיה שדה משלים. האפשרות הריאלית שנשארה, שמערכת הביטחון מוכנה, זה ברמת דוד, לאפשר לזה להיות שדה אזרחי או גם שדה אזרחי.
יש שני דברים חשובים שעשיתי בכל תולדותי כשר חקלאות ושר תחבורה, יחד זה כבר מעל 10 שנים. כשהייתי שר חקלאות התמניתי כמנהל המכסות, תפקיד שהוא בדרך כלל פקידותי. הסכימו למנות אותי וקיבלתי כוח, והשרים לא קובעים, מנהל המכסות קובע, וקבעתי את המדיניות של הפריסה. הדבר השני שעשיתי, מיניתי את עצמי באישור יושב-ראש ועדת ההיגוי להקמת השדה. ראיתי שכל מיני גורמים מתווכחים. אני יושב-ראש צוות ההיגוי, שתפקידו לקדם מהר ולבדוק תוך כדי את ההיבטים של הסביבה, את כל היבטי הרעש והכול.
שדה משלים זה צורך של מדינת ישראל. נתב"ג הולך ומתפוצץ בגלל השמים הפתוחים, וזה לחיוב, יותר ויותר טסים, הרעש באזור המרכז, ודאי הוא לא דבר שאפשר להקל בו ראש. השדה המשלים צריך להיות מוקם, כי אחרת ישאלו איך קרה המחדל הזה שנתב"ג התמלא ואין שדה משלים. איפה ננחת? בקפריסין או באילת?
לגבי הנושא של איילת, היא לא כאן. בנושא ממגורות דגון – חברת נמלי ישראל. איפה שלמה? שלמה, בבקשה, אתה יכול להתייחס לזה, לאשדוד. הנושא כן פתור ומתוכנן.
לעניין הגרעינים צריכים להיעשות שתי פעולות, בטווח הקצר נעשה כרגע ניסיון בין-משרדי להגביר את הסבב הגרעיני בממגורה כדי לאפשר את הריקון שלה. זה מאוד-מאוד תלוי ביכולת המשק להתארגן לקבל גרעינים בלילה לממגורות הפנים ארציות. זה לטווח הקצר. בטווח הבינוני, בתוך שלוש שנים, אולי פחות, יוקם מסוע גרעינים בהשקעה של 200 מילון שקל בנמל אשדוד, כדי להסיט חלק מהגרעינים שהיום מובלים במשאיות או ברכבת לדרום הארץ – להסיט אותם לנמל אשדוד ומשם - - -
תקציב הפיתוח הוא תקציב שמתנהל בהרשאה להתחייב. השקענו כמעט חצי מיליארד שקל ב-2015 ליישובים בחברה הערבית, במגזר הדרוזי הרבה מעבר למחויבות שלנו בהחלטת הממשלה, לא 40 מיליון, אלא 65 מיליון בהרשאה להתחייב. זה מצביע על תחילת פרויקטים. חוץ מחצי מיליארד הרשאה להתחייב, יש 250 מיליון במזומן שמממנים את ההרשאות שניתנו בשנים הקודמות. זאת אומרת, זה תמיד קופץ. כנראה שענו לך מבחינת תקצוב ההרשאה כמה מזומן יצא. ברור שבשנה הראשונה לתקצוב פרויקט מעט מאוד מזומן יוצא, אבל אנחנו בהיקפי מזומן שלא נראו גם בעבר בחברה הערבית. 250 מיליון שקל זה הרבה מעבר למחויבות שלנו - - -
התוכנית שאושרה למגזר הערבי היא אחת, התוכנית לדרוזים ולצ'רקסים היא אחרת, ואנחנו פועלים ליישם אותה. בקרוב אנחנו עושים פגישה, כמו שאני נוהג תמיד כשיש תוכנית, עם ראשי הרשויות הרלוונטיות, במקרה הזה הדרוזיות והצ'רקסיות, וכמובן הרשויות הערביות. כמו לפני מספר שנים אנחנו פוגשים אותם בקבוצות אזוריות כדי להציג בפניהם את התוכניות, לקבל את המשוב ולוודא את הביצוע של הדברים. אני מאמין בהידברות, וזה מביא אותנו - - -
כבישים חוצים זה דבר שיזמנו. קרן, בבקשה. יזמנו וזה כלול בתוכנית.
בכבישים חוצים אנחנו פועלים בכמה מישורים. דבר אחד, יש לנו 100 מיליון שקל ב-2015 ועוד 100 מיליון ב-2016 לטיפול בכבישים חוצים. נוסף על זה עוספיה, 672, הצלחנו להעביר לנתיבי ישראל בהתאם לקריטריונים, את דליה לא הצלחנו, אבל בהידברות עם דליה דיברו על חלופה שבה אנחנו מסדירים את הבטיחות בכביש, ואכן תקצבנו בסוף השנה 14.5 מיליון שקל לכיכרות בדליה, שזה משהו שגם דליה רצתה בו. צריך להבין שזה כבישים עם מאפיינים יותר עירוניים, יותר מתאים שיהיו שם כיכרות שימתנו תנועה מאשר כבישי מע"צ ואוטוסטרדות. במג'אר יש 7% תנועה חוצה, ולכן זה כביש עם מאפיינים עירוניים ולא יכולנו להעביר אותו לנתיבי ישראל, אבל בתוכנית רב-שנתית אנחנו מטפלים בכל הכבישים החוצים, ומתכוונים להמשיך גם בשנים הבאות לעשות את זה.
בכל מקרה, אנחנו מבצעים שיתוף, ועובדה שיש אפילו הסתייגויות מהקו שאנחנו רוצים להוביל. אנחנו בהידברות עם יבואני המוניות ואנחנו בהידברות עם העיריות. כרגע ממפים את הצרכים, התייחסתי לזה גם בכנסת, ואמרתי: ממפים לראשונה זה הרבה מאוד שנים. אחרי שהקפיאו את היציאה והכניסה של מוניות השירות לתחום, ממפים את הצרכים באופן מקצועי, ממפים מול העיריות ומול הבקשות ומול כל הדברים.
אנחנו נצא לרפורמה ולתחרות כשאנחנו נשמור על הזכויות של מי שעוסק בענף, וההבחנה הזאת של זכויות מוקנות כולל תהליך של המרה, המרה או למספרים של מוניות, אני מקווה. בדרך כלל זה צריך להיות העיקרון, לפי קריטריון כזה או אחר. כרגע זה מגובש משפטית. הענף הזה יתרחב מאוד וייפתח גם לתחרות. למשל בתל-אביב ודאי שיש צרכים, הרבה יותר מוניות שירות, שיוכלו לפעול ולהיות נדבך משלים.
אני חייב לומר את מה שכבר אמרתי: אין אפשרות לתת סבסוד למוניות השירות. ומאחר שאין אפשרות לתת סבסוד, הרב-קו שלהם צריך להיות נפרד וגם לא בתוך הרב-קו הכללי. אלה הכללים של מוניות השירות, ואני תמיד אומר את הדברים בצורה ברורה. אפשר לשדרג טכנולוגית, אפשר להשביח את הקווים, אפשר להמיר, אפשר למפות את הצרכים, אי-אפשר לתת סבסוד לתחום הזה, אחרת הוא כבר לא מונית שירות, הוא הופך להיות מעין אוטובוס או דבר אחר ואז חלים כללים אחרים. זה היתרון אתי, שהדברים שאני אומר הם מאוד ברורים, וזה אחרי ששמעתי, בדקתי, הבנתי, וזה פסק-הדין.
אני לא מאלה שיגידו דברים לא נכונים. הדברים צריכים להתבצע בדרך הזאת.
אנחנו עונים כל הזמן, אנחנו גם נתייחס לשאלה, לכל הדברים האלה, צירי העדפה לנת"צים. קרן, בכמה מילים מה באמת קורה. מה המדיניות ומה קורה.
אנחנו עובדים כרגע עם 20 רשויות בגוש דן, כי בגוש דן המצב החמור ביותר, על קידום צירים עם העדפה, זה לא רק צביעת הנת"צ, זה גם שביל אופניים ומערכות כרטוס חכמות ומרחב התחנה, דלת אחורית וכרטוס.
אנחנו מקווים שהשנה נצליח לצאת למכרזים לפחות בשש מהרשויות, מדובר בצירים הכי עמוסים בערים. הלוואי וזה היה מתקדם מהר יותר. לפעמים אנחנו מצליחים לייצר נתיב נוסף, אם מקטינים את אי-התנועה או עושים איזה התאמות, אבל המון פעמים זה על חשבון חניות או על חשבון נתיב, כי לפנות בתים בתוך עיר זה לא ריאלי. אנחנו מתקדמים עם הרשויות, יושבים עם הרשויות, משקיעים בזה הרבה מאוד עבודה. חלק מהרשויות משתפות יותר פעולה, חלק פחות, ואנחנו נחושים בעניין הזה. השגנו סיכום תקציבי למימון התוכנית ללא מצ'ינג בכלל ואפילו עם תמריצים לרשויות המקומיות.
יש לנו סיכום על חצי מיליארד שקלים כבר ל-2016, לתוכניות החדשות, ואנחנו מקווים כמה שיותר מהר לחתום על סיכומים עם רשויות ולצאת לדרך. ב-100% מימון ובצורה הוליסטית.
אנחנו מבינים את המשמעות ואת העדיפות ודוחפים בכל כוחנו – מיליארד שקלים זה הרבה כסף – במקומות הצפופים, מול הרשויות, מול הגורמים. יכול להיות שהוועדה, אם נידרש, נבקש ממנה לעשות דיון, להזמין גם ראשי רשויות שפחות משתפים פעולה. בבקשה, יש כאן דיון של הלחץ הציבורי על אותן רשויות. ככלל אנחנו מתקדמים.
אמרתי בעצמי שהתועלות של מה שאנחנו מקדמים, הביטוי שלהן מוגבל אם אין נת"צ.
הנושא הזה של איוש רשות התחבורה הציבורית, אני עצמי אקיים דיון בעניין הזה בקרוב, אקבל דיווח מדויק איך זה מאויש, איך זה פועל. הנושא הזה של רשות ארצית היה חשוב מאוד בעיני, לקחת באופן ייחודי מרמת הממשלה עצמה גוף שהוא ממשלתי, אבל מתמקד בנושא הזה, מקדם את כל הנושא. אני מייחס חשיבות רבה לפעילות, אני מלווה את זה.
הרשות הלאומית, חברת הכנסת יעל פארן-כהן, היא ממליצה במזג-אוויר סוער, כי זה התחום שלה. העידוד של התחבורה הציבורית – הרי לא מפסיקים לשדר תשדירים יום ולילה בכל המקומות.
רעיונית זה נכון. אנחנו מעודדים, ועכשיו כלי התקשורת מלאים בתשדירים ומראים כמה זה אטרקטיבי. אני עצמי רואה את זה ומתפעל, כזה הפרש במחירים ובחבילות שמוכרים היום.
אגב, 750,000 מינויים, מתוכם 450,000 במקומות שהרפורמה הזאת של התעריפים יצאה בדרך. הקהל "מצביע ברגליים" לחיוב.
אנחנו בעד עידוד, אבל כמו שאמרתי תחבורה ציבורית זה פאזל. אם חלק מהמרכיבים עוד צריכים להבשיל, הם מונעים את התועלות הגדולות שבמרכיבים האחרים שכבר הבשילו. אנחנו מקדמים את זה כל הזמן. הרכבת לירושלים היתה מתוכננת להיות ברבעון הראשון של 2018.
היא תעודד תחבורה ציבורית, תנועה, כביש 1 והרכבת וכל הדברים. עובדים קשה מאוד על הפרויקט הזה. הוא היה תקוע חמש שנים, הוצאנו אותו לדרך.
אדוני השר, סליחה, אני מתנצל. החדר השני מלא כבר רבע שעה עם אנשים וגם הם הגיעו מכל הארץ.
אני רק אומר שבנתיב המהיר, עובדה שרכב שנע עם ארבעה נוסעים הוא נוסע בחינם.
12 בפברואר. יעקב פרי שאל.
אני לא אכנס עוד פעם לרשות הלאומית. אני חושב שהמינוי של גיורא רום הוא בשורה מאוד חשובה. פגישה תהיה.
סליחה. קודם כול, חברים, שתי דקות, אני מסיים. לפני שאני מודה לך, אדוני השר, אדוני המנכ"ל, כמו שסיכמנו ונדברנו על כל השאלות, אלה שכבר נענו, ואלה שטרם נענו, תינתן התייחסות גם בכתב, ואתם תהיו מוזמנים גם לקבל את התשובות. זה דבר אחד.
דבר שני, אני רוצה לומר לגבי עניין מבחני הנהיגה – שוב, הנושא של ההפרטה, אני מתעסק בזה באופן אישי גם אל מול - - -
- - - לגבי הבקשה, ביקשתי שתוזמנו לפגישה. אין לי שום בעיה לפגוש.
אני מסמיך אותך בשמי לפקח על עוזי. בכל פעם שאתה מזמן אותו הוא חייב לבוא, ואתה תבדוק אם - - -
אני רק אומר לך, אני אשב עם עוזי ועם כל מי שתחליטו, עם אבנר שגם עוסק בעניין הזה. אני נחוש שניתן לתקופת הביניים תשובה לאלתר. תהיה תשובה ואפשר לתת אותה.
תודה. אני מודה לאדוני השר. באמת תודה. נמשיך לפעול בשיתוף פעולה. ככל שתעשו דברים טובים, אנחנו אתכם. תודה.