הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 143

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י' בשבט התשע"ו (20 בינואר 2016), שעה 9:30

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 57) (הרשות והמועצה לשידורים מסחריים), התשע"ג- 2013 (מ/784)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

דב חנין

איילת נחמיאס ורבין

רן שיטרית - ראש מטה השר, משרד התקשורת

דנה נויפלד - היועצת המשפטית, משרד התקשורת

רונית בן טל - יו"ר ועד עובדים, משרד התקשורת

ליאת גלזר - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד התקשורת

טל איזנפלד - עו"ד, מינהלת הסדרת השידורים, משרד התקשורת

אסף וסרצוג - משרד האוצר

אלידור בליטנר - עוזרת ראשית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אגם דניאל - רכז בכיר חוקר אכיפה, משרד הכלכלה והתעשייה

רמסיס חרבאוי - מנהל תחום, נציבות שירות המדינה

ד"ר יפעת בן חי-שגב - יו"ר המועצה לכבלים וללוויין

יצחק הלוי-לוין - אגף פיקוח, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

דודו קובסניאנו - יועץ משפטי, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

מזל ששון - מרכזת המועצה, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

אוה מדז'יבוז' - יו"ר המועצה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

ניר שויקי - מנכ"ל בפועל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

הילה שמיר - יועצת משפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

גילה ורד - עו"ד, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מיכל גרוס - עו"ד, ראש מחלקת חוזים ומכרזים ויו"ר ועד עובדי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מיכל ריבלין - עו"ד, מנהלת אגף תוכן ערוצים ורגולציה, חברת הוט

מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

נועה גבע - עו"ד, חברת יס

נחי כץ - חברת יס

שאול מגנזי - משנה למנכ"ל, שידורי רשת

אילאיל לבנת - יועצת משפטית, רשת

דבורה קמחי - עו"ד, סמנכ"ל רגולציה ויועצת משפטית, ישראל 10

דוד בן בסט - יו"ר, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

עפרה אייבר - אחראית קידום יצירה ישראלית, איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

אסנת טרבלסי - יו"ר פורום יוצרים דוקומנטריים, ארגוני יוצרים ומבצעים

ירמיהו קדושי - מפיק ויוצר, הפקות המזרח, ארגוני יוצרים ומבצעים

יוריק בן דוד - מנכ"ל- אקו"ם, ארגוני יוצרים ומבצעים

אורלי פרוינד-מיה - יועמ"ש-אקו"ם, ארגוני יוצרים ומבצעים

לידיה מנדלבאום פלקוב - יועצת משפטית, ארגוני יוצרים ומבצעים

יוחאי רוטנברג - יו"ר, האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית

ליאורה ריטנברגר לייבוביץ - דוברת, האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית

נתנאל גולדפינגר - מנכ"ל, האגודה לזכות הציבור לדעת

מתן אלקלעי - לוביסט (ברדוגו יועצים), מייצג את אקו"ם

גל גולן זילברמן - לוביסטית (ברדוגו יועצים), מייצגת את אקו"ם

נועה גונן - לוביסטית (גורן עמיר), מייצגת את הוט

אורלי בן שמאי - לוביסטית (אימפקט), מייצגת את רשת

רחל כהן - לוביסטית, מייצגת את האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית

טל אלוביץ - לוביסט (פוליסי), מייצג את קשת ופרטנר

אתי בנדלר

אביטל סומפולניסקי

דניאל קלמנט (מתמחה)

לאה ורון

אושרה עצידה

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 57) (הרשות והמועצה לשידורים מסחריים), התשע"ג-2013

בוקר טוב. אני שמח לפתוח עוד ישיבה של ועדת הכלכלה, גברתי מנהלת הוועדה, יועצת משפטית, רשמת, דובר. תיכף בטח יהיו חברי כנסת. אם לא – אני אסתפק בעצמי.

אורחים מכובדים, אני אקריא את סדר יומנו. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון 57) (הרשות והמועצה לשידורים מסחריים), התשע"ג-2013.

ברשותכם, אני רוצה בקטנה שתי נקודות. קודם כל, מכאן לשלוח איחולי החלמה לעיסאווי פריג' חברנו שקצת חש לא בטוב. הכול בסדר, עכשיו הוא בבית. אבל הוא כנראה צריך לעבור תיקון.

שנית, להתנצל בשמו של מנכ"ל משרד התקשורת על כי נבצר ממנו להגיע. נפגשנו כבר השבוע והוא באמת לא היה יכול. זה נופל על איזה אירוע מאוד משמעותי בנושא אחר שאנחנו עוסקים בו וזה תאגיד השידור הציבורי הישראלי. אקוניס לא פה? אנחנו נגיד "ישראלי" כדי לא לשבור אותו.

יש כאן חבורה שכבר מכירה את נוהלי השולחן ואת נוהלי החדר הזה. ביום הזה או בזמן הזה, כמובן נציגי הממשלה, ובמקרה הזה דנה יקירתנו, אורחת קבועה כבר - לא אורחת, בת בית - תציג את העניין.

אני כבר אומר לכל אחד ואחת, אני מוציא הודעת אזהרה לכל יושבי השולחן מכל הצדדים ומכל הסוגים. אני לא מכריח אף אחד להסכים עם אף מילה שדנה אומרת. אבל אני לא אסכים שמישהו יפריע לה בעת הצגת הדברים. זה גם לא מקובל עליי. בהצגת הדברים רק אם יש משהו שהוא לא נהיר או ברור בהסבר שלה, אז ראוי שהיא תיתן.

אבל אני לא אוהב את הנוהג הזה שאנחנו – חברי הכנסת – מצוינים בו, וזה התפתח גם לדרגים המקצועיים, להגיב על מה שאנחנו עוד לא יודעים מהו. אנחנו ניתן ונאפשר. אני מודה גם שאני חוטא בזה מעת לעת. כולנו חוטאים, אבל זה דבר שצריך למנוע אותו. אנחנו ניתן לך להציג את הדברים. כל אחד ואחת ירשום את ההסתייגויות שלו. אני מניח שכבר החומר הונח לפניכם ונצא לדרך.

בבקשה, גברתי.

לבקשתך, אציג מלמעלה, ממעוף הציפור, את ההצעה. אחר כך כמובן כשתתחיל ההקראה נצלול לפרטים.

לא. לדעתי, את נסחפת. את מציגה את הדברים עדיין אומנם נכון מחוץ לאטמוספירה. אבל אני מציע שניכנס גם לאטמוספירה בלי לרדת לרזולוציות או לעלות ברזולוציות כדי שנבין. אני מציע לך ולנו שתניחי גם את הנקודות אליהן התייחסנו שהן עולות בדרך כזו. פרופ' אלטשולר כאן? לא. היא גם שלחה, ואני לא יודע אם יצא לך לראות את הדברים שהיא שלחה.

היא עדיין דוקטור.

סליחה, אמרתי "פרופסור". מה אתם מתנפלים עליי?

היא בת כיתתי במשפטים ואני אומרת שהיא כבר צריכה להיות פרופסור.

שיעבירו את המסמך שלה גם לעו"ד נויפלד וגם למנכ"ל.

כן, כן. אני מנסה להגיד שבסוף בסוף רוב דבריה נוגעים בעיקר לדברים אשר היועצת המשפטית ואנוכי העלינו בפניכם - אז חשוב. צאי לדרך.

בסדר גמור, תודה רבה. הצעת החוק הזו - האמת שאני קצת נרגשת כי היא סוף סוף מובאת בפני הוועדה. היא מגיעה לכאן כבר בסיבוב שלישי. היא הוגשה פעם ראשונה לכנסת ב-2012 ואחר כך הוגשה שוב עוד בתקופה של השר כחלון, ואחר כך בתקופתו של השר ארדן, וכעת היא מובאת שוב בפניכם.

תחום הסדרת השידורים מאופיין בריבוי מסדירים. המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין מסדירה את הטלוויזיה הרב-ערוצית, הרשות השנייה ומועצת הרשות השנייה מסדירים את תחום שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים. כל אחת פועלת על-פי חוק נפרד ועל-פי מערכת כללית נפרדת.

הצעת החוק שמונחת בפניכם נועדה לאחד את סמכויות שני הגופים האלה ולהקים גוף חדש שירכז את כלל סמכויות ההסדרה בתחום הזה. בהמשך לרפורמות שנערכו במשך השנים האחרונות שגם הובאו בפני ועדת הכלכלה, התחדד הצורך לראות את שוק השידורים כשוק אחד ולהסדיר אותו מתוך ראייה כוללת של כלל הגורמים שפועלים בו. בנוסף לזה, קיומם של שני רגולטורים נפרדים שעוסקים בהסדרה של אותו תחום יוצרת כפילות מיותרת. כמו שאתם תראו בהמשך, כשנמנה את הסמכויות אתם תראו שהסמכויות במהותן - - -

אגב, כמה שנים שתי המערכות האלה עובדות? סתם, ידע אישי.

תלוי מי. המועצה לשידורים משנת 88' , והרשות השנייה מתחילת שנות ה-90.

לקח זמן להבין, אה?

האמת שלקח זמן להגיע לכאן. התובנה הזאת כבר נמצאת מתחילת שנות האלפיים.

88' ברית המועצות עוד היתה.

אני רוצה לבקש מהוועדה בקשה מיוחדת. אנחנו לא נכנה את זה עוד ברית המועצות, אלא איחוד הרגולטורים. חבר הכנסת כבל, אתה תוכל להטביע את המונח אם תרצה.

להטביע- תרתי משמע? כל אחד כאן יבחר לו.

תרתי משמע. בעקבות התובנה שכבר התחדדה מזמן אנחנו עכשיו מביאים את היישום של התובנה שיש צורך באיחוד הגופים, שיהיה רגולטור אחד שיראה את כלל השוק ויסדיר את השוק מתוך ראייה כוללת. על-פי ההצעה תוקם הרשות לשידורים מסחריים. היא תוקם כרשות פנים ממשלתית במשרד התקשורת. היא תהיה רשות פנים ממשלתית, אך עצמאית. היא תהיה עצמאית מבחינת מקצועית, ומה שינחה אותה ואת חברי המועצה שתקום הם שיקולים מקצועיים בלבד.

הרשות תכלול הן את המועצה והן את סגל הרשות שיורכבו מאנשי מקצוע בהסדרת תחום השידורים. יושב-ראש המועצה יהיה גם מנהל הרשות והוא יהיה ממונה על ביצוע תפקידי הרשות. כלומר, לספינה הזאת יהיה קברניט אחד. המועצה תמונה על-ידי הממשלה כמועצה ציבורית. יהיו 11 חברים בה, אבל שמונה מהם יהיו נציגי ציבור, שניים מהם עובדי מדינה, ואחד שהוא עובד מדינה יושב-ראש הרשות. הרכב הרשות ישקף את הידע ואת הניסיון המקצועיים והציבוריים שנדרשים להסדרת תחום השידורים, בשים לב למאפיינים המיוחדים שיש לתחום השידורים.

המועצה היא זו שתפעיל את הסמכויות, הן מכוח חוק התקשורת והן מכוח חוק הרשות השנייה. המועצה תהיה הגוף שיקבע את המדיניות ואת כללי ההסדרה בנוגע לתכני השידור, והרשות תהיה זו שתוציא לפועל את המדיניות שהמועצה קבעה, וכן תקבע את הכללים שאינם נוגעים ישירות לתוכן, אלא יותר בעלי הפן המקצועי ואת סמכויות הפיקוח.

מוצע בצד זאת לבטל את דמי הזיכיון ודמי הרישיון כמו שאתם מכירים אותם היום, ולהעניק סמכות לשר לקבוע אגרות שנתיות שיהוו חלק מהתקציב.

חשוב לי להתייחס עכשיו למה שיושב-ראש הוועדה כיוון אליו. ההצעה הזו היא הצעה שבמהותה היא הצעה טכנית - מה שאני כבר קוראת שנים בשיטת המשפך. היא שופכת לתוך גוף אחד סמכויות שנתונות היום בידי שני גופים ומעבירה אותם לגוף אחד. ההצעה הזו אינה נוגעת למהות ההסדרה, היא אינה נוגעת לכללים שחלים היום. היא לא באה לשנות את המצב הקיים.

זאת אומרת, היא ממש שופכת. היא לוקחת את הסמכויות שיש היום - - -

ממש שופכת.

אני רק מזהיר. למרות שהיא ענתה לך את מה שהיא ענתה, ואני מכבד את דנה, ובדרך כלל דנה היא מדויקת ומדייקת, אבל זה לא as is.

לכן, רציתי לבדוק.

אני אסביר במה לא. כשנגיע לנקודות בתוך ההצעה שיש סטייה מהעיקרון הזה, הן נקודות מועטות, אני אסביר בדיוק למה. ככלל, זה חשוב לנו מאוד. אני גם אסביר למה בחרנו ללכת בדרך הזו. הצעת החוק הזו, אם היתה כאן ד"ר אלטשולר היא היתה מציינת ומסבירה שהצורך החיוני כעת הוא לדון מחדש בתחום השידורים, בהסדרה הקיימת בו, ולמה באתם עם גוף מבלי שאתם באים - מדברים על הקנקן אך לא על מה שיש בתוכו.

זה לא ייתר את שמיעת הגברת אלטשולר.

אני עושה לה פרומו.

אבל זו שאלה מצוינת.

לזה אני בכל זאת רוצה לענות.

כי גם אנחנו העלינו.

נכון מאוד.

איתן, אני תמיד קולעת לדעת גדולים כשאני אומרת את מה שאמרת.

אני גדול? בחייך. תגידי: אולי קלעת לדעתה של אתי.

זה ברור, זה מובן מאליו.

אז בכל זאת מדוע בחרנו ללכת בדרך הזו? הסיבה הראשונה היא שאפשר היה ללכת ולחכות למהלך המושלם והגדול. כי בצד העבודה שתיעשה כאן בוועדה, אנחנו עובדים גם במסגרת ועדת פילבר שהוקמה על מנת לעשות בחינה כוללת של ההסדרה על תחום שוק השידורים. הרעיון הוא שקודם נעשה את איחוד המועצות, נוכל כבר להיערך. התשתית הנורמטיבית הנמצאת בהצעת החוק הזו תאפשר את כל המהלכים לקראת הקמתה של הרשות החדשה. לצד זאת, תבוא הצעה נוספת של תיקון רגולציה בהתאם להמלצות שיתקבלו אחרי ועדת פילבר. לכן, זה מהלך דו-שלבי.

העבודה של ועדת פילבר גם מניחה שיהיה צורך בהרבה עבודה נוספת בידי הרגולטור. לכן, הזמן שייקח אחרי שההצעה הזו תתקבל יאפשר את השהות להקים את הגוף החדש על מנת להיערך ליישום של המסקנות של ועדת פילבר, בהמשך גם לתיקוני החקיקה הנדרשים. אבל זה לא רק תיקוני חקיקה, זה גם תיקונים ברמת חקיקת משנה, כללים, רישיונות, והמועצה שתוקם והגוף החדש שיוקם יוכל ליישם כבר את אותן מסקנות. לכן, אנחנו מביאים מהלך שהוא דו-שלבי: קודם כל, הקמת הגוף החדש. יהיה לו את הזמן. כמו שתראו כשניכנס לפרטים, יהיה זמן עד שהוא יוכל להתמנות, ובעקבות הליכי המינוי שהם מורכבים שייקחו זמן נוכל כבר לעשות את זה עוד טרם הבאת המהלך לשלמותו.

לפני או אחרי מינוי הדירקטורים בתאגיד הציבורי החדש?

אני חושבת שזו דוגמה מצוינת.

סליחה, צר עולמי כעולם השידור הציבורי כרגע.

זו בדיוק מצוינת כי הליכי המינוי אורכים זמן. לכן, צריך לתת את הזמן לגוף החדש להיות מכונן.

אפילו לא סביר, הייתי אומרת.

אני לא ארגיע אותך.

אני יודעת שלא.

זה במהירות שיא לעומת כשהקימו - כל פעם היו מקימים ברשות השידור וזו היתה סאגה מטורפת.

נכון, לא הגיוני.

זה בדיוק מוכיח שיהיה צריך לתת את הזמן גם להקים את אותו גוף חדש. ולכן, שני המהלכים יוכלו להתכנס בסופו של דבר לנקודה אחת של יצירת רפורמה משמעותית בתוך התחום.

זו היתה הקדמה. אם יש שאלות, אני אשמח לענות.

יש כאן אנשים מכובדים שנרשמו. אילת את רוצה?

אני אקשיב קצת ואז אני, למרות שארוץ לוועדת הכנסת ואחזור.

יפה. אנחנו נתחיל את השיח. רק אני מאוד מאוד מבקש שההתייחסויות תהיינה לעניין, לגופו של דיון, ולא להמריא ולהפליג. הראשון שנרשם זה יוריק בן דוד, מנכ"ל אקו"ם, בבקשה.

בוקר טוב. אנחנו רוצים לוודא שבהרכב המועצה ייכלל נציג מתחום של המוזיקה הישראלית.

אם אתה מתחיל מהנקודה הזו, זאת אומרת שהחוק נראה לך.

בגדול, כן. אין לנו הערות לגביו, למעט נושא שבתחום התרבות ובתחום השידורים, המוזיקה היא מאוד משמעותית. היא חלק מהותי מהתוכן המשודר. לכן, ראוי בעינינו, כמו שתוקן חוק התאגיד הציבורי החדש, תוקן גם שם שבהרכב המועצה יהיה נציג שעניינו תחום המוזיקה הישראלית, גם כאן אנחנו מציעים שבסעיף שכתוב בו שני נציגי ציבור, במועצה יהיו שני נציגי ציבור בעלי מעמד וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום היצירה הטלוויזיונית והקולנועית, או בתחום היצירה המוזיקלית, כל נציג מתחום שונה.

ששי קשת היה במועצה - - -

זה היה בעבר, ומשום מה זה נשמט בנוסח העכשווי. תודה.

דנה, את יכולה ממעוף הציפור להיכנס לאטמוספירה ולענות לו?

אני יכולה לענות ממעוף הציפור.

אני מתכוון - זה שווה מחשבה? זה קשקוש?

אנחנו נרשום את כל ההערות. כשנגיע לסעיף שהוא דיבר עליו אני אשמח להציג - איך שאתה רוצה.

דנה, אני יודע שהעובדה שאת פה כבר הרבה שנים השפיעה עלייך והתחלת לתת גם תשובות של פוליטיקאים. אני ביקשתי פשוט. אמרתי את זה כמחמאה. עשיתי איזה לופ ככה. בסך הכול, אני אומר האם זה עניין שאנחנו נדון בו, נעסוק בו, או שנכדרר אותם כבר עכשיו?

ברשותך, אדוני, לדעתי עוד לפני שדנים בהרכב של המועצה, צריכים לדון בשאלה איפה המועצה הזו ממוקמת.

לא, עוד לפני המיקום. אני - זה לא רציתי. כולה רציתי להגיד: עוד לפני, נבדוק.

תוך נטילת הסיכון שאני אתמוך בדנה, אני חושבת שבאמת כרגע ההערה של יוריק בן דוד מאוד חשובה. אני חושבת שצריך לתת לה את הדעת. אבל לא בטוח שאנחנו יכולים לתת את התשובה על זה עכשיו.

בוודאי שלא.

אני יכולה להגיד שכשנציג את המועצה ואת ההרכב שלה אתם תראו שאפשר כבר לתת מענה.

תראו איך הפך דיון. אני כולה אמרתי, אם את יודעת - - -

אז למה אמרת?

כי אני יושב-ראש.

הדובר השני יהיה יוחאי רוטנברג, יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית.

בוקר טוב. כמו שהוצגתי, יוחאי רוטנברג. בשם מאות עמותות שלא כולן מגישות בקשות תמיכה, אבל על פניו לא לנושא תמיכה של המועצה לשידורי כבלים ולוויין או לרשות המאוחדת, אני פה.

נפגשנו, גם בכנסת הקודמת. אני אמרתי, ודנה אמרה שלא משנים את החקיקה, וגם עכשיו הקדמת ואמרת: לא משנים את החקיקה. יחד עם זאת, מאחר ואנחנו כבר 25 שנה מתעסקים עם הנושא של טלוויזיה קהילתית שהיא משקפת את כל אוכלוסיות עם ישראל מכל מגדר ומגזר, ואין עלינו, מה שנקרא, כיום את הפיקוח שהיה בעבר. אנחנו מבקשים שבהתאם לחוק הנכון שהמועצה המפקחת מאוד טוב, אבל יש הרבה גופים. צריך לעשות פיקוח גם כלפי מטה וגם כלפי הערוץ הקהילתי, ערוץ 98 כיום כבלים ולוויין, לגבי אופי השידור.

הדבר השני המאוד מהותי – אני יודע שזה לא המקום – אבל אני קורא לזה שתגיעו לכך, לרגולציה פנימית, שכן יהיה תקצוב קבוע רב-שנתי שלא נצטרך, כל ההנהלה, לכתת רגלינו כל שנה, אם זה לא תקציב דו-שנתי, ולבקש מהשר או מד"ר יפעת בן חי-שגב, או ללכת לשר האוצר, או להפעיל את כל הקשת הפוליטית בכדי שתהיה תמיכה שהיא גבוהה ממיליון וחצי שקל שמתחלק, וזה לא משמעותי.

מאז ההקמה של הטלוויזיה הקהילתית בשנות ה-90 המוקדמות הסכום היה פחות או יותר 3 מיליון שקלים. זה כלום כסף ביחס למה שזה מתחלק ומה שזה עושה במדינה הזו שלנו, איך זה משקף ומה זה עושה למען הציבור.

לכן, אני מבקש - ראשית, שיהיה פיקוח למעלה ולמטה. שנית, שיהיה תקציב קבוע. נכון, זה לא כאן. אבל אני מבקש שתינתן לזה התייחסות. בכנסת הקודמת לא היתה התייחסות לבקשתי משום כיוון, למעט דנה.

תודה. חברת הכנסת ידידתי, בבקשה.

קודם כל, שלא כמנהגי אני רוצה לברך את משרד התקשורת. אני חושבת שזה מהלך מאוד מאוד חשוב, באמת in due time. לקח הרבה זמן להגיע למצב שבו מבינים שכנראה אין שום הצדקה לשני רגולטורים. דנה, אני מבינה שאת מחייכת בייאוש, אבל זה בסדר. הגעתם לרגע הזה אז זו החלטה טובה ונבונה.

אני כן רוצה להעיר שאני לא לגמרי מבינה איך במציאות המשתנה של הטלוויזיה היום, ואני כרגע לא מתייחסת לידיעה מהבוקר שעוסקת בכך שלמעשה הטלוויזיה, רשות השידור בהיבט הטלוויזיוני, לא תתחיל לפעול ב-1 באפריל, בהנחה שהדבר הזה נכון ואותי זה מאוד מאוד מטריד, ואתם שמעתם אותי מדברת על זה הרבה, העולם הטלוויזיוני מאוד מאוד השתנה, בין אם אנחנו מדברים על פרסום שיפעת עוסקת בזה הרבה בנושאים של הכבלים והלוויין, בין אם אנחנו מדברים ל תוכן שיווקי שזה עולם שהלך למקומות חדשים לחלוטין. אני חושבת שיהיה מאוד מאוד קשה. עוד לא קראתי בצורה מעמיקה את התיקונים, אבל ככל שאני עברתי יהיה מאוד מאוד קשה להתייחס לברית-המועצות או לאיחוד הרגולטורים מבלי לגעת בכלל בשוק הטלוויזיה המשתנה.

איתן, לפני חצי שנה היה לנו דיון פה בוועדת הכלכלה בנושא הפרסום בטלוויזיה.

זה לא רק הפרסום בטלוויזיה, זה הרשת שעושה שמות.

ברור, זה הרשת. כניסה של נטפליקס לישראל זאת דרמה טלוויזיונית בסדרי גודל בשוק של ישראל.

תהיה, כך חושבים.

תהיה.

אילת, מסוגה עילית.

מסוגה עילית, בדיוק. ז'אנר עליון.

וההקלות לפרטנר, שפרטנר דורשת עכשיו.

אני מציע - אם רוצים לפתוח את הדיון, אין בעיה.

לא, לא. אני רק סוגרת את מה שאמרתי. דנה, אני חושבת שאתם צריכים להיות מוכנים עם תשובות גם לנושאים המהותיים כי קשה לי להאמין שנוכל לעבור על החוק הזה מבלי להתייחס לשינויים הדרמטיים האלה. תודה רבה.

את נוגעת בענייני ליבה מאוד חשובים, ובעצם ועדת מומו או ועדת פילבר - זה השם שלו, לא? - - -

אפשר אולי להרחיב קצת על הוועדה?

בבקשה, מילה.

מנכ"ל משרד התקשורת, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, נדרש בדחיפות לישיבה אחרת, ולכן הוא התנצל שהוא לא הגיע. אני מניחה שהוא יגיע לישיבה הבאה ויציג את העבודה של הוועדה שהוא עומד בראשה, שבין היתר, בדיוק עכשיו דנה בכל הנושאים שאת מדברת עליהם, ותגיש המלצות מסודרות. היא עושה את העבודה המקצועית בשביל תיקוני חקיקה המתבקשים בעקבות זאת. נעשית עבודה מקצועית מזה מספר חודשים כבר במשרד התקשורת שבועית.

מתי הוועדה אמורה לסיים את עבודתה?

היא אמורה לסיים את עבודתה, לפרסם דוח ביניים ואחרי זה מסקנות סופיות, ממש בחודשים הקרובים.

עד הצעת חוק שנתיים.

אני מאוד מקווה שלא. אתי, זה מביע חוסר אמון בעבודה שלי. זה לא נראה לי.

חס וחלילה.

אנחנו מקווים שזה ייקח מספר שבועות. אני חושבת שנכון יהיה שיגיע יושב-ראש הוועדה ויציג את זה, להביא את מומו בעצמו זה יהיה נכון. אבל הוועדה דנה גם בנושאי אותם מיזמים חדשים שמעבירים שידורים על גבי רשת האינטרנט, גם בענייני התוכן השיווקי, גם בענייני הפרסום, וגם בעניין שוק השידורים העתידי. לכן, כל הסוגיות האלה קיבלו מענה. שוב, מטרת הצעת החוק הזאת היא לא לבנות מחדש את עולם הרגולציה על תחום השידורים העתידי, זאת לא המטרה.

אני חושבת שיהיה קשה להתחמק מזה, אבל אמרתי את דבריי בעניין הזה.

גברתי צודקת, וזה חלק מאותו דיון שעוד נקיים לכשנתחיל לגעת בדברים, בכל השאלה הגדולה. הרי השוק השתנה, זה שוק אחר לגמרי. זה עולם אחר לגמרי.

בדיוק, לחלוטין.

המסקנות אמורות להיות בסוף מרץ.

ועדת פילבר אמורה לתת עד כמה שניתן את ההתייחסות לכל השינויים הגדולים האלה. אני מקווה, לפחות כך זה מוצג, מחוט ועד שרוך נעל. אני מתכוון במנעד הרחב, כי זה ממש שזור. זה כמו תצרף. אתה לא יכול להתייחס לעולם העיתונות בנפרד.

זה דומינו, זה אחד משפיע על השני – בדיוק. זה מטריצה.

זה הכול, הכול, וכל הכוחות החדשים שנכנסים.

אף אחד לא התפעל כאן מהתצרף. אני חייבת להביע את התפעלותי.

אבל אנחנו מביעים כל כך הרבה התפעלות ממנו. תראי מה קרה לו. את ראית בכמה הוא גבה? די.

איתן, אני רוצה להוסיף מילה אחת שלא אמרתי. אני מאוד מברכת את יוחאי בנושא הטלוויזיה הקהילתית. חשוב מאוד שהטלוויזיה הקהילתית תקבל תקציב קבוע ולא תצטרך להתחנן על הפירורים מידי שנה. זה פשוט הזוי בעיניי.

זה נכון. אם רוצים אותה אז זה זה. אם לא רוצים - - -

היא מקבלת דרך המועצה, לדעתי - נכון?

חצי המועצה, חצי האוצר.

כל שנה הם צריכים להתחנן על הפירורים.

על נפשם. סליחה, אני תיכף חוזרת.

עו"ד לידיה מנדלבאום מאיגוד המפיקים, בבקשה.

בוקר טוב. קודם כל, חשוב להתחיל ולומר שאיגוד המפיקים כמובן מברך ומסכים לעיקרון לפיו תוקם רשות רגולטורית יחידה שתרכז את סמכויות ההסדרה, שיהיו כללי הסדרה אחידים, ותתאפשר ראייה כוללת, והדבר מבורך. ההליכים הללו - כבר מתקיים הליך חקיקתי ארוך, כמו שגם דנה ציינה וכמו שכבר כתוב. אנו מבינים שאכן בסופו של דבר ההבניה הזו היא שתתקיים. יש לנו רק מספר דגשים חשובים כלליים לציין בנוגע לחוק, ולאחר מכן גם נגיע להסתייגויות הספציפיות כשנגיע לסעיפים הספציפיים.

ראשית, חשוב מאוד לציין שלמרבה הצער תזכיר החוק כפי שהוא מצוי כרגע בפני הוועדה לא מבטיח - - -

סליחה, פשוט התבשרנו בשורה טובה.

דקלה אחת מעובדות הצוות ילדה במזל טוב בת. מזל טוב לדקלה. זה נכנס לדברי ימי הכנסת. לאם ולבת שלום.

מזל טוב לדקלה.

מה המשקל?

אם כבר, שנכריז גם לפרוטוקול את המשקל. תבררי.

יש לקוות שזה סממן חיובי. מכל מקום, מה שהתחלתי לומר זה שעמדת איגוד המפיקים שהתזכיר, נכון לעכשיו, לא מבטיח למרבה הצער נציגות ראויה לאומנים וליוצרים במסגרת הגוף החדש הזה שיוקם. הנציגות כרגע עלולה להצית מכה קשה על התעשייה. חייבים להבטיח את הנציגות הראויה, כמו שנאמר כאן גם על ידי אקו"ם. אבל בהחלט בהחלט ליוצרים ולאומנים בתעשייה. כמו כן, הליכי המינוי וקביעת בעלי התפקידים במועצה חייבים לקחת בחשבון את הרקע שלהם, חייבים להיות עם רקע אמיתי וממשי בתחום, גם יושב-ראש המועצה וגם כל חברי המועצה. כמובן לצד הגברת נציגות האומנים והיוצרים.

מעבר לכך, חשוב לאיגוד לציין שחייבת להיות בשורה ממשית ואמיתית גם בתחום האכיפה שחסרה מאוד כרגע. אין רגולציה ללא אכיפה. חייבים לקחת את הצעד הזה, לנצל את ההזדמנות הזו שמצויה כרגע, ולהגביר את האכיפה.

ולהתמודד עם מדד הבכיינות.

זה לא רק. איזה כלים, כלים: שוט - - -

עזבי, אנחנו מכירים את זה. זה קורה ואז באים לרגולטור - - -

- - - פרסמה אתמול דוח קנסות. על מה אתם מדברים? אין אכיפה? אתמול היה פרסום של דוח קנסות.

מיכל, ברשותך. אני אלחם על זכותך לומר בשצף קצף, ותשמרי על אותה טמפרטורה לכשנגיע ל- - -

אדוני, אני תקווה שנוכל להגיע לאיזון הראוי. אבל בהחלט, בהחלט, נושא האכיפה הוא מהותי מאוד וחשוב מאוד.

דבר נוסף שיש להתייחס אליו הם נושאים שנוגעים לתכנים. הנושאים שנוגעים לתכנים בתזכיר החוק - צריך להתייחס אליהם במשנה זהירות. אי-אפשר להחיל כאן גם שינויים שנוגעים לתכנים.

למה את מתכוונת?

למה את מתכוונת? כי אנחנו הרי מלינים שאין. מה שנקרא – היא דיברה על שיטת המשפך. אחר כך נתווכח על זה.

מבחינת שיטת המשפך, ושוב גם לעניין שיטת המשפך, חשוב להבין מי הם האנשים שהולכים להיות בתוך המועצה, ועל זה כבר דיברתי. אם אנחנו כבר מגיעים לשיטת המשפך חשוב להגיד, ואולי אעלה את זה בתור שאילתה, את ההבניה של הקמת הרשות הזו כרשות פנים ממשלתית. אני בטוחה שיהיו גם דוברים נוספים שיתייחסו לזה, ולפחות יעלו את זה כזמן שאלה, בכל הקשור לעצמאות הרשות הזו שהיא מובנית בתוך יחידה בתוך הממשלה.

זו היתה השאלה הראשונה שהעלינו בהתייחס לתיקון המוצע לפנינו.

נכון. אני גם מאמינה שזו שאלה כבדת משקל – בהחלט. אני חושבת שהיא גם מתחדדת לנוכח נושאי התקציב שנמצאים כרגע שגם הם טעונים איזשהו סוג של הבהרה, מכיוון שגם יש פה תקציב שהוא מתוקצב מתוך המדינה, וזה עלול - - -

זה בסדר. המביאים דברים בשם אומרם מביאים גאולה לעולם. זו נקודה נוספת שכבר הונחה לפתחנו, הנחנו. זה בסדר, אני אומר את זה רק כדי לחזק את דברייך, לא להחליש את דברייך. תקציב הוא ודאי כלי מרכזי בעצמאות של גופים. לנושא הזה תידרש התייחסות מאוד כבדת משקל.

אני חושבת שכלל הנושאים האלה גם יסייעו לאפקטיביות של הרשות הזו שהיא החשובה ביותר מבחינת ה- - -

בשורה התחתונה, אתם בעד או נגד?

שואלים פה אם יש לנו ברירה. אנחנו בעד העיקרון.

אני רוצה להבהיר. גם אם יש כאן איזה אמירה של ממשלה בזה, אבל אני יכול להגיד: אוקי, אנחנו נזרום בתיקונים. אבל השאלה שלי היא האם אתם בכלל רואים את השינוי כדבר נכון.

אנחנו רואים את ההסדרה באמצעות רשות רגולטורית אחת כדבר מבורך. עם זאת, אנחנו מאמינים שישנה קבוצת אנשים חשובים ביותר שצריך - - -

זה בסדר, הבנו. את ה"עם זאת" כבר הארכת קודם.

כן, בכפוף.

נכון. רק רציתי לדעת מהי נקודת המוצא. אני מודה לך, גברתי.

ירמי קדושי מהפקות המזרח, בבקשה.

קודם כל, אני חושב שהחוק הזה באמת הוא מבורך. הוא צריך להיות. כמו שאמרה דנה, התעסקנו בזה כבר כמה קדנציות. אני מקווה מאוד שבקדנציה הזו זה כבר יעבור וייצא לפועל. כי יש היום כשל שוק מאוד רציני בעקבות התערבות הרגולטור. באופן כללי אני רוצה להביא דברים בשם יוצרים ואומנים שדווקא לא מקבלים במה היום בכלי התקשורת, וכן יש להם את הקהלים שלהם ואת הקהל שהם פונים אליהם.

תפקיד הרגולטור הוא לא להתערב בתוכן, אלא תפקידו הוא דווקא יותר באכיפה, בבדיקה של הפרות. כמו שמשרד התחבורה לא אומר לאף בן אדם איזה רכב לקנות ואיזה סוג של רכב ובאיזה כמות ובאיזה מחיר לקנות רכב, וכמו שמשרד הכלכלה לא אומר לאף חנות כמה סחורה לקנות ואיזה סחורה לשים במדפים, אז אין סיבה שרגולטור יגיד פשוט לערוצי טלוויזיה ויתערב באיזה סוג של תוכן יהיה שם. הדבר הזה גרם במשך שנים, בהתערבות של התוכן ובכמות התוכן, למצב כזה שהפקות המקור, מה שקוראים להן הפקות המקור, שהם כביכול אמורים לתמוך ביוצרים, הם דווקא גרמו למצב שהרבה יוצרים נפגעים מהמצב הזה. כי כשפונים יוצרים לערוצי הטלוויזיה היום לבקש תמיכה בהפקות מקור אומרים להם: תבואו בעוד שנתיים, בעוד שלוש שנים. זאת אומרת, היוצר יישאר עם עצמו ושאותו מפיק יישאר עם עצמו. כך זה היום. בדקתי את זה וראיתי את זה, והרגשתי את זה על בשרי אפילו. כשפנינו אמרו: עוד שנתיים-שלוש שנים נדבר אתכם. מה יעשה אדם שנתיים- שלוש שנים? לא יחיה? לא יעבוד? ילך ויעבוד בעבודות אחרות? כשאותם יוצרים ואומנים רוצים להקים גוף תקשורת אחר או ערוץ טלוויזיה אחר שפונה לקהל שלהם הם נתקלים אוטומטית בחסמים של כמות תוכן, סוג תוכן, כמה תוכן. זה כמו שהיום יגידו לחנויות: אל תפתחו כי אתם צריכים מחזוריות של כך וכך כסף. ראינו מה קרה לרשתות הגדולות בשוק המזון.

אני חושב שכן צריך לתת עידוד. הרגולטור, המועצה החדשה שתקום צריכה לתת עידוד, ודווקא לתת עידוד לאותם חלשים בחברה, לאותם עסקים קטנים ובינוניים, שיוכלו להתחרות בשוק ולהגיע לחלק מהעניין ולהתבטאות, ולהגיע למצב הזה. זה מה שלא קורה היום.

מר קדושי, אתה חושב שהצעת החוק הזו תקדם את האינטרסים שאתה מדבר עליהם?

דיברו כאן על לקחת את כל המצב הקיים וכמו משפך להכניס את זה לתוך הזה, ואני חושב שזה לא מספיק טוב. צריך להוריד יותר ויותר את הדברים - - -

אתה מדבר על תיקון הרגולציה, התכנים של הרגולציה.

התכנים. זאת אומרת, שהם לא יתערבו בתוכן, כמו הדוגמאות שנתתי קודם של משרד הכלכלה ומשרד התחבורה.

הדבר השני שאני רואה כאן שזה קורה היום המון באזורים אחרים זה שיש זליגה של אנשים שבאים מערוצי הטלוויזיה לתוך ועדות של רגולטורים, תקשורת, רשות שידור, רשות שנייה, או כל מיני מקומות כאלה ואחרים. צריך להכניס לחוק חוק צינון שאומר: אם אדם היה בצורה עקיפה או בצורה ישירה מעורב בערוץ טלוויזיה מסוים או מעורב כרגע בכל סוג שהוא, הוא לא יוכל לשרת רגולטור. זה לא הגיוני שמנכ"ל ערוץ מסוים, ואני לא רוצה להגיד איזה, וזה לא משנה מה, מחר או מחרתיים יהיה רגולטור. זה ייתן מצב שיהיה כאן אי-שוויון. אני חושב שצריך להכניס לחוק את חוק הצינון הזה, זה חשוב מאוד.

דיברתם פה על התקציבים, והדבר השני זה התקציבים. חייבים באמת לפתור את בעיית התקציבים.

זה כבר נאמר.

אבל אני רוצה לחדד לכיוון אחר.

בבקשה.

אסור שהרגולטור, מה שקורה היום פחות או יותר, יהיה תלוי בתקציבים של ערוצי הטלוויזיה שהוא מפקח עליהם. זאת אומרת, זה גורם למצב של החלשת הרגולטור. הרגולטור הופך להיות חלש ברגע שהוא תלוי בתקציבים של ערוצים שאמורים לשלם לו, וכך הוא מתקיים. צריך למצוא דרך אחרת. אני לא יודע איזה דרך, אבל דרך אחרת שהוא לא יהיה בערוצי הטלוויזיה ובערוצים שהוא מפקח עליהם. תודה.

תודה לך. עו"ד מיכל גרוס, יו"ר ועד העובדים של הרשות השנייה, בבקשה.

ההצעה הזו, כמו שכבר הוזכר כאן סביב השולחן, יש לה קילומטראז'. כולנו הזדקנו סביב שנות ההצעה.

תדברי בשם עצמך.

אני מדברת בשם עצמי, רק בשם עצמי, ובשם מה שאני רואה גם סביבי – גם זכותי לומר.

ההיפך - הדור ההוא שעסק בזה, אני לא רוצה להגיד כבר מה קרה. אנחנו כבר הדור החדש שמתחיל את זה.

אני שמחה שחלק לקחו את זה אישי. אני מדברת על מה שאני רואה מסביב. ככזו הצעה - מן הסתם הרבה דברים שגם אני אומר וגם שנאמרים פה חוזרים על עצמם ועוד יחזרו על עצמם. אבל חשוב שייאמרו וחשוב שיושם עליהם הדגש.

המנדט של הוועדה הזו הוא לבדוק ולחקור לעומק. אני מניחה שהוועדה יודעת את עבודתה. בכל זאת, אני אדגיש שישנם דברים שאולי נשמעים כבר שחוקים, מטבעות לשון שחוקות, כמו זכויות עובדים, וכמו רזולוציות מעמיקות יותר של מטרות הרשות החדשה שתוקם. אנחנו כוועד העובדים של הרשות לא מתנגדים לאיחוד. אמרנו את זה תחת כל עץ רענן. אנחנו בעד האיחוד הזה. יש לנו ספקות גדולים באשר לצורך בהיותה של הרשות החדשה רשות פנים ממשלתית. לא ברור מה התכלית של הדבר הזה. לא ברור למה בתקופה שבה יש נטייה להפרטה ויש נטייה להוציא דברים החוצה, צריכים להחזיר לממשלה פנימה גוף כזה, ועוד גוף שעוסק בענייני תקשורת. אבל זו שאלה שאני מניחה שהוועדה תיקח על עצמה לבדוק מאוד לעומק.

לגמרי.

עוד לא דבר שלא ברור מתוך הצעת החוק זה למה השיטה הזו של קודם כל להחליט החלטות מהירות, לבצע אותן, בשעה שעוד אין יעדים ברורים, אין כמו שאמרתי קודם רזולוציות מספיק מעמיקות של מה המטרות המדויקות. יש פחות מדי פרטים שידועים. העמימות הזו מדאיגה מכל מיני בחינות, גם מבחינה המהותית, גם מבחינה פרוצדורלית. אני חושבת שעל זה היה כדאי שהוועדה תשאל את השאלות הנכונות. בכל אופן, זה מה שאנחנו בכל אופן מבקשים שיקרה, כולל תקציבים, אגרות, מה כן מבטלים למפוקחים, מה לא מבטלים להם.

אני אחזור ואסכם: זכויות עובדים. קודם נאמר כאן על ידי דנה שסקרה ממעוף הציפור את ההצעה שהרשות החדשה תורכב מאנשי מקצוע. אני חושבת שזה בבחינת common knowledge. כולם יודעים שאנשי המקצוע מצויים אצלנו ועושים את עבודתם נאמנם יום ביומו. יש ברשות השנייה הרבה אנשי מקצוע, וטובים. אנחנו בשמחה גם נקבל עלינו את חברי מועצת הכבלים והלוויין. גם שם יש אנשי מקצוע. אנחנו נתאחד בשמחה כל עוד תשמרנה זכויות העובדים. אין סיבה שייפגעו בהם בגלל גחמות כאלו ואחרות שרואות הכול דרך החור של הגרוש. גם זה נאמר פה, וזה ימשיך וייאמר. תודה.

ששני הצדדים יתחילו לכוון אנטנה.

מיכל רפאלי כדור, סמנכ"לית רגולציה ביס, בבקשה.

תודה רבה. אנחנו לא יזמנו את החקיקה הזו, ושנים היינו גם אדישים לה. למדנו לאהוב את אדוננו. לא קינאנו באחרים על רגולטורים אחרים. אבל היום או בשנים האחרונות אנחנו מאוד בעד התיקון הזה, ובלבד שהוא יהיה רלוונטי והוא יתייחס לעת החדשה. חוק התקשורת בנוי כולו על פיקוח תלוי טכנולוגיה. השידורים היום הם לא תלויי טכנולוגיה. החוק הזה לא מתייחס לזה בשום צורה. הוא לא מתייחס, לא לשחקנים החדשים, לא לטכנולוגיות החדשות, לא לחברות בין-לאומיות שנכנסות הנה ועלולות להרוס את השוק. ובעיקר הוא לא מתייחס לצורך של משרד התקשורת לפקח על פיראטיות. מכירים אותי פה הרבה שנים בוועדה. אני משתדלת לא להיות דרמטית. פיראטיות תגמור פה כל חלקה טובה. הישראלים מצטיינים בפיראטיות ביחס לעולם, ולא יהיו פה שידורים, בוודאי לא יהיו פה הפקות מקור. יבואו הנה חברות בין-לאומיות. חוק התקשורת אדיש. משאיר את כל הנושא של מלחמה בפיראטיות לחוק זכויות יוצרים. זה מעט מדי. זה חוק שתוקן ב-2007, לא רלוונטי. לכן, אני אומרת את זה כאן בוועדה: לא יכול להיות שלא תהיה אכיפה של פיראטיות כמו בכל מדינות העולם כי אחרת לא יהיה על מי מפקח.

מיכל, אני חושבת שאת צריכה קצת להרחיב למה כוונתך. אני לא בטוחה שהדברים הובהרו.

היום כל מי שמשדר באופן פיראטי, חוק זכויות יוצרים לא מאפשר לנו, אלא דרך בית משפט, בדרכים מאוד מאוד מאוד קשות, להילחם בו.

את מדברת משדר פיראטי, איפה? באינטרנט?

הורדות פיראטיות באינטרנט, טכנולוגיות פיראטיות. אם לא הובנתי, הורדות פיראטיות, שידורים פיראטים, שידורים של - - -

מיכל, תרשה לי. אני רוצה, ברשותך, להוסיף. אם את זוכרת, כי נדמה לי היית בדיון הזה, לפני כמה חודשים ממש אחד הדיונים הראשונים שהוועדה עסקה בהם זה כל הנושא הזה שנגע לכל נושא הפרסום. דרך זה הגענו, אם את זוכרת - זו אחת הנקודות המרכזיות שדיברנו עליהם - יש עולם חדש, עולם חדש שהחקיקה הנוכחית כמעט ולא מתעסקת איתם.

אני עדיין אחדד ואעשה הבחנה. קודם כל, אני חושבת שהחוק הזה חייב להכניס תחת מוטת כנפי הפיקוח שלו בעלי רישיונות כמו: סלקום, פרטנר, נטפליקס, כל מי שייכנס הנה והוא לא פיראטי. הוא הסדיר את התוכן שלו כחוק, אבל עדיין הוא לא מפוקח והוא מתחרה בנו.

גוגל.

לא הסדיר. מאיזה צד הסדיר?

הסדיר – במובן שהוא לא גנב. חוץ מזה, ובלי שום קשר לזה, יש עולם שלם של שידורים והורדות פיראטיות וטכנולוגיות פיראטיות שגומרות את תעשיית הטלוויזיה בישראל. בגלל שהיא קטנה יותר זה פוגע בה יותר מאשר במדינות אחרות.

דבר נוסף שאני מבקשת להגיד שאליו אנחנו כן מתנגדים וזה נושא האגרות. אני אבקש אחר כך מעו"ד נועה גבע טיפה להרחיב כי פה יש גם שאלה של בג"צ. אני רוצה לומר שאנחנו מעולם לא שילמנו את הפיקוח עלינו. כשבאנו למועצת הכבלים אף פעם לא הסתכלנו להם בסנדוויצ'ים כי זה לא כסף שלנו, וסליחה שאני כל כך ציורית. החוק החדש מטיל עלינו אגרות ואנחנו נתחיל לשלם משהו שלא שילמנו מעולם. אם מדינת ישראל רוצה שהרגולטור שלי יפקח, ואני בכוונה נותנת דוגמה שלא קשורה לקדנציה הנוכחית כדי באמת לא להישמע צינית כלפי אף רגולטור, אם מדינת ישראל רוצה לפקח על אורך פרק של "קופיקו", שהיא תשלם את זה. אם מדינת ישראל חושבת שבשנות האלפיים צריך להגיד לי שפרק של "קופיקו" היה 17 דקות ולא 22 דקות, ובגלל זה לא יכירו לי בו, שמדינת ישראל תשלם את רזולוציית הפיקוח הזו ולא הציבור.

אם אפשר שנועה תדבר על האגרות.

כמה בסוף "קופיקו" היה? אני צופה ב"קופיקו". לפחות בשנים האחרונות נכפה עליי לכפות ב"קופיקו".

היה 17 דקות ולא הוכר לנו. הפרק הזה לא הוכר לנו. זה דרמה גדולה ומדינת ישראל צריכה לשים כסף בפיקוח על 17 דקות של "קופיקו".

מיכל, החל מיום חמישי נכיר בכל אורך ש- - -

יפעת, בכוונה לא נתתי דוגמה שקשורה לקדנציה שלך. אנחנו לא בהעלבות.

ביום חמישי המועצה תאשר תיקון - - -

כנראה שהסדרה "קופיקו" המשיכה מהקדנציה הקודמת.

אנחנו רצינו לעשות עוד עונות, אבל המפיקה התעקשה על 17 דקות.

נכון. שמתי לב שיש שידורים חוזרים של "קופיקו", ואני לא צוחק.

נועה, בבקשה.

עו"ד נועה גבע. עוד שתי מילים לגבי האגרות החדשות האלה. אני חושבת שההטלה דווקא היום בחוק החדש שבמסגרתו אתם לא מכניסים את ההסדרה על הגופים החדשים כמו שביקשנו, על כל הגופים שעובדים באינטרנט ומתחרים כבר היום בנו, זה עדיין לא מוסדר בחקיקה. אבל כן להחמיר את המצב שלנו על-ידי זה שגופים כמו הוט ויס יצטרכו לשלם אגרות חדשות, זה רק מחריף את חוסר השוויון בין הגורמים המפוקחים, חוסר השוויון הזה שכבר זועק בין הגורמים המפוקחים, לבין הגורמים שפועלים ללא שום הסדרה ופיקוח בשוק הזה. אין מקום עכשיו להחמיר דווקא על אלה שמפוקחים כל עוד לא הסדרנו את זה, בצורה אחידה – בוודאי.

דבר שני שחייבים לומר זה שיש פה איזה סוג של ניסיון שנראה כמו החזרה של התמלוגים שכבר יצאו מהעולם הזה. בדלת האחורית להחזיר אותם בניגוד להתחייבות המדינה לבג"צ, איזשהו מס ייחודי כזה שמוטל רק על גורמים שפועלים בשוק התקשורת, ואין כמוהו. זאת אומרת, זה משהו שהוא באמת ייחודי. זה לא אגרה על שירות שאנחנו מקבלים. זה אגרה שהיא כמו מס. אין דרך אחרת להסביר את מהות התשלום הזה, אלא סוג של תמלוגים.

דבר אחרון שגם לחשוב לומר – יש פה איזשהו ניסיון לממן רשות שהיא כבר לא המועצה של הכבלים והלוויין שזה גוף שהוא גוף פיקוח שהוא יעיל, מצומצם ומפקח, אלא יש פה איזה ניסיון לממן באמצעותנו גם פעילויות שלא קשורות בנו. כמו למשל, הפצת שידורי עידן פלוס. יש פה ניסיון מאוד מאוד אבסורדי, צריך לומר, וזועק שגורם שמתחרה בנו, ההפצה שלו תמומן על ידינו. זה דבר שאין לו שום - - -

זה לא נכון, זה ממש לא קשור, נועה.

האם התקציב של הרשות החדשה יכלול גם, למשל, הפקות שהרשות השנייה עוסקת בהם היום, הפצה, נושאים נוספים שהיא מטפלת בהם ואנחנו נצטרך לשאת בהם? זה דברים שלפי החוק הנוכחי, למשל, נאמר בהם שהאגרות האלה יממנו את הרשות. לא נאמר באיזה מידה. כלומר, אין פה הפרדה. זה דברים שבאמת לא יעלו על הדעת - זה ברור. תודה.

תודה לך, נועה.

אסנת טרבלסי פורום יוצרים דוקומנטריים, בבקשה.

בוקר טוב, אנחנו גם עקרונית בעד איחוד הרשויות. אנחנו חושבים שמכל בחינה שהיא שאנחנו בוחנים את זה נכון שיהיה חוק אחד, רק שלא ברור על-פי - - -. אני אומרת מראש, לא הייתי בפתיחה שלך, דנה. הגיע אלינו החוק נורא באיחור, הגיעו אלינו רק לפני כמה ימים.

זה רק מ-2012, אותו חוק מ-2012.

אנחנו קיבלנו את התזכיר הזה לפני כמה ימים להתייחסות, אבל בסדר. יכול להיות שאני צריכה לנבור בספר החוקים, ולהבא. אני לא יודעת את כל האספקטים המשפטיים ויכול להיות שיש דברים שאני מפספסת או טועה אז תתקני אותי. אבל אנחנו לא ראינו ממש התייחסות לתוכן. זאת אומרת, מה המחויבות לתוכן. לא רק של סוגה עילית, באופן כללי של הפקות מקור שכוללות בתוכן את כל הז'אנרים, ואולי זה שבתור הפורום היוצרים הדוקומנטריים אומרים את זה. אבל כן, יש חשיבות לכל הז'אנרים שיבואו לידי ביטוי כי בסופו של דבר זו הטלוויזיה. אפרופו, ערוץ 1 – רק לפרוטוקול – אנחנו התרענו כבר לפני חודשים על זה שלא יוצאות הפקות מקור לפועל, שאין קולות קוראים, והיום יש כתבה שאומרת שאין מה לשדר. וואה – הפתעה.

בעיניי הנקודה שנורא טעונה הבהרה היא מה המחויבות להפקות מקור באופן עקרוני, מה החלוקה של הז'אנרים, מה המחויבות לסוגה עילית, מה המחויבות לז'אנר תחתון. זה חייב להיות מוגדר. אם לא הבנתי את זה באיזושהי צורה, אשמח להבהרות.

עניין נציגי המועצה, ובמיוחד יו"ר המועצה – כתוב שהוא צריך להיות עם תואר. לא ברור אם תואר ראשון, תואר שני, במה.

כן, אבל תיכנסי לזה.

אני כן אכנס לזה כי זה חשוב. כי בסופו של דבר, האנשים שמרכיבים את הסיפור ומי שיושב במקומות האלה, זה חשוב מאוד.

אסנת, סליחה שאני קוטע אותך. זה כבר ממש ירידה לסעיפים. לא אמרתי שזו לא שאלה לגיטימית.

אז אני רק מתזכרת אותה שוב, גם אם נאמרה.

אני מבקש לא לתזכר. דהיינו, לא להיכנס.

גם לא ברור לגמרי, כמו שאמרתי קודם, תחת איזה חוק עובדים. לא ברורות, כמו שנאמר פה על-ידי קודמיי, גם הגדרות שמוצבים. בגלל שזו הולכת להיות רשות שתעבוד תחת משרד התקשורת מה הגדרות? כמה היא תהיה עצמאית? העניין הזה שיש שישה נציגים לפחות שהממשלה יכולה למנות, או לא ברורה הזיקה שלהם הברורה לתחום התקשורת. אני חושבת שזה חייב להיות ברור ומובן שרוב חברי המועצה צריכים להיות עם ידע וזיקה בתחום התקשורת.

בטוח שזה טוב.

מה זאת אומרת "בטוח שזה טוב"?

לפעמים הזיקה הזו היא לא - - -

אני לא אומרת שזה צריך להיות אנשים מטעם. אבל אנחנו נביא רק אנשים מתחום הכלכלה או מתחומים זה. וגם המעורבות הזו של המינויים, מי ממנה, כמה זה יהיו מינויים מטעם, זה גם כן שאלה שעולה פה.

"מטעם" – זה דבר אחד.

אני רק רוצה להגיד משהו לעניין האכיפה שהוא כן חשוב שאמרה פה עו"ד של איגוד המפיקים. נכון להיום, למשל, אם אנחנו רוצים לדעת מה נעשה ברשות השנייה בערוצים המסחריים אנחנו מקבלים דוח של שנתיים אחורה. זה הדוח הכי מתקדם. לדעתי, היום קיבלנו דוח של 2014. מה אתה יכול לאכוף שנתיים אחרי שהפרו? אני חושבת שהאכיפה חייבת להיות הרבה יותר מידית והרבה יותר מה שנקרא hands on על הדברים.

אני רוצה כן להתייחס לדבר אולי הכי מהותי פה. נכנסים פה שחקנים חדשים, נכנסים פה גופים. העולם הזה משתנה. אין לזה ממש ביטוי בתזכיר הזה. זה לא רק חמור מהבחינה הזו שהם מפילים, והם השותפים שלנו. זאת אומרת, גופי השידור שאנחנו גם בימים בתיקונים נלחמים בהם, אבל אנחנו נלחמים על דברים אמיתיים שכואבים לכולנו. אבל עוד מעט לא יהיה לנו על מה להילחם כי כל הקרקע הזו תישמט מתחת לרגלנו אם לשחקנים החדשים לא תהיה רגולציה ולא יהיו להם מחויבויות תוכן. לא יהיה לנו על מה להילחם בכלל, כי אם השוק הזה לא יוסדר אנחנו בבעיה. בבעיה הזו אנחנו וגופי השידור המסודרים בבעיה משותפת. אנחנו דורשים שהדבר הזה יבוא לידי ביטוי. אתם חייבים שתהיה רגולציה, גם אם זה נטפליקס. ואם לא – אז שלא תיכנס. ואם היא נכנסת אז שתהיה לה מחויבות. לא יכול להיות שאנחנו קוראים שפרטנר רוצים לקנות את התוכן שלנו או לקבל את התוכן שלנו והקלות ינוקא. מה זאת אומרת? על מה ולמה? ומה יהיה עם הזכויות שלנו? אגב, אנחנו כבר רואים ביטוי לדבר הזה כשהיום כשאנחנו חותמים על חוזים מאוד מוחמרים כלפינו כי הם צריכים להגן על עצמם. אני גם מבינה את זה. אני נלחמת בזה, אבל אני גם מבינה את הצורך שלהם שיהיה להם תוכן משלהם כדי להילחם בגופים שנכנסים. אבל אנחנו אוכלים אותה. כי היום כשאני חותמת על חוזה, על סרט או על סדרה, גוף השידור רוצה את הזכויות לנצח, ומהצד שלו הוא צודק. כי אם הוא צריך להילחם בחברה כמו נטפליקס שהוא לא יכול לקנות את הדברים שלה, אין להם כלים בכלל למלחמה הזו. אז הדבר הזה חייב להיות מוסדר. תודה.

תודה לך, אסנת.

רונית בן טל, יו"ר ועד העובדים, משרד התקשורת.

תודה רבה. אתחיל בזה שוועד העובדים לא מתנגד להקמת הגוף המאוחד על-פי המתכונת המוצעת. דהיינו, כגוף ממשלתי.

אני רוצה לציין שאין עדיין הסדרה של זכויות העובדים, אין עדיין מבנה ארגוני בסיסי. בפניות שלנו למנכ"ל המשרד לשבת ולדון - - -

שניה, ברשותך. תני לי רק להבין את מערכת היחסים. זאת אומרת, באיזה תקן את מציגה עכשיו את הדברים שלך?

יושבת-ראש ועד.

לא, אני יודע לקרוא את מה שכתוב. כוונתי – הרי שני הגופים האלה נכון לרגע זה הם גופים - - -

הם חיצוניים למשרד התקשורת.

לא, לא.

המועצה היא פנימית.

המועצה, אוקי - סליחה. על מי אתה מדברת עכשיו?

עובדי המינהלת והמועצה.

אוקי, בסדר. רציתי להבין את הקישור.

אנחנו ועד העובדים גם של עובדי המועצה והמינהלת. אין עדיין הסדרה של זכויות העובדים, אין עדיין מבנה ארגוני בסיסי.

כמה עובדים?

לנו מדובר על 15 עובדים.

13.

לא חשוב, זה לא 100.

לא, לא, לא. אנחנו מדברים על מעט עובדים, ועדיין כל עובד חשוב.

ברור. חס וחלילה לא קבעתי עמדה.

בפניות שלנו למנכ"ל המשרד, היינו אמורים להיפגש אתו על מנת להתחיל ולהסדיר את זכויות העובדים, נענינו בשלילה שכרגע אין על מה לדבר וזה מוקדם מדי. ההתייחסות בהצעת החוק לעובדים זו איזו פיסקה קטנה ולא ברורה בכלל. לכן, חשוב לנו להדגיש שאנחנו מבקשים שלא להתקדם עם כל הנושא עד שלא יתחיל משא-ומתן עם העובדים, או שזה יהיה בשני מישורים בד בבד.

תודה. האם יש עוד מי שמבקש להתייחס סביב השולחן? חבר הכנסת חנין, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, בוקר טוב. אני מתנצל, הייתי בדיון של ועדת העבודה ויכול להיות שאתם כבר התייחסתם לשתי הנקודות שאני רוצה לבדוק אם בכוונת הוועדה לטפל בהן. אני מתכוון לסוגיית הטלוויזיה הקהילתית שבוודאי עלתה כאן ואני חושב שראויה לתמיכה ולהסדר. אני חושב שאנחנו נהנים מטלוויזיה קהילתית כסוג של ביטוי דמוקרטי, כסוג של ביטוי של עוד קבוצות ועוד קהילות בחברה הישראלית. השירות הזה הוא שירות מאוד מאוד חשוב ומשמעותי ואנחנו צריכים למצוא כל דרך לחזק אותו ולעגן אותו בהסדר שאנחנו יוצרים.

אדוני היושב-ראש, הנקודה השנייה היא סוגיית היוצרים המוזיקליים שגם היא בוודאי הועלתה כאן. גם אני רוצה להביע תמיכה. אני רק אומר את זה למען הסדר. אני מביע תמיכה בגישה הזו. היא נכונה, היא הגיונית. אני חושב שההצעות שהובאו בפנינו, בפני אקו"ם, הן הצעות טובות – איך אפשר להסדיר את זה באופן שישמור גם על האינטרס הזה. תודה, אדוני.

תודה, אדוני.

עו"ד הילה שמיר, היועצת המשפטית של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, בבקשה.

תודה רבה. אני מבינה שהדיון היום הוא דיון מלמעלה, ממעוף הציפור, כמו שדנה הגדירה אותו בהתחלה וגם היושב-ראש. אני רוצה להגיד כמה דברים מאוד מאוד קצרים. חלק מהם קשורים לדברים שנשמעו פה. קודם כל, דיברו על נוסטלגיה. אני מרגישה ברמה האישית שזה כבר ממש ארכיאולוגיה. אני שמחה שאנחנו עולים ממקום שב-2002 הוגש למי שהיום הוא נשיא המדינה ואז היה שר התקשורת, דוח ועדת סמסונוב שדיברה על איחוד המועצות, והיום אנחנו מגיעים שוב. אני מקווה שבפעם האחרונה לשלב הבאמת מבורך של ניסיון לאחד את הגופים. בעיקר החשיבות היא לא באיחוד הגופים אלא באיחוד הרגולציה שזה השלב השני שדנה דיברה עליו ויגיע לוועדה אחרי השלב הראשון, אני מניחה.

למרות שאנחנו תמיד חושבים שאנחנו עם סגולה, אני חושבת שאפשר ללמוד גם קצת כמה דברים גם ממה שקורה באירופה שעוסקים בנושאים של רגולציה. אני אגיד את זה בכמה נקודות שאני מניחה שבדיונים הבאים נתייחס אליהן. צריך לראות שבאמת קיים להן מענה בהצעת החוק. כשהמועצה האירופית והאיחוד האירופי עוסק בעניין של סמכויות רגולטוריות הוא קובע מדדים. יש מדדים, פרמטרים, לכל הדברים שמאגדים את הדברים שנאמרו פה עד עכשיו: לעצמאות, למקצועיות. הפרמטרים האלה הם פרמטרים שאני חושבת שבהמשך הדיונים צריך לראות שהם מקבלים ביטוי בתוך הצעת החוק. ברובם יש להם מענה. גם אם אין מענה, אני מניחה שיקבלו מענה במהלך הדרך. הפרמטרים האלה הם מאוד ברורים בחו"ל. אני חושבת שצריך לראות שהם קיימים גם כאן בהצעת החוק הזו.

גברתי, את יכולה להעביר לנו את זה בכתוב, בבקשה?

בשמחה. רק בכמה מילים. המעמד הסטטוטורי – עצמאות. דיברו פה על עצמאות. עצמאות לא תמיד נגזרת רק מהשאלה אם אתה בתוך הממשלה או מחוץ לממשלה. עצמאות היא נגזרת גם משאלה של מה היקף הסמכויות, מה הכלים. דיברו פה על כלים. דנה בוודאי תגיד את זה בדיונים הבאים. אנחנו עובדים על עיבוי החקיקה בעניין עיצומים כספיים בשיתוף משרד התקשורת ואנחנו חושבים שזה דבר נכון. זה נאמר פה סביב השולחן. עצמאות נגזרת מהליך מינוי שקוף, מגורמים מקצועיים שממנים אותם, מקריטריונים מקצועיים למינויים, מהתקציב, מאיך הוא בנוי, וגם מהיכולת להתמודד עם עניין של תלונות ציבור שזה גם פרק שנמצא כרגע בחקיקה.

זאת אומרת, אני חושבת שמה שהוועדה בעיקר צריכה לעשות בהמשך הדיונים זה לראות שהמדדים החשובים, חוץ מפנים-חוץ שזו גם סוגיה שבטח לא אכנס אליה עכשיו, אני מניחה שהיא עוד תידון פה, אבל המדדים האחרים של אכיפה, של תקציב, של מינוי מקצועי של גורמים ושל שקיפות המינוי, הם המדדים המרכזיים שהפרמטרים להם ייקבעו בהצעת החוק ויישמרו. אני מניחה שכך תיעשה העבודה הנכונה ביותר להקמת הגוף הזה.

תודה, גברתי. הדוברת הבאה מיכל ריבלין מהוט.

שלום. אני רוצה קצת להתייחס לדברים שנאמרו פה. הראייה הרחבה של שוק היא מבורכת. אבל לפי הצעת החוק הזו אני עדיין לא רואה התייחסות לפלטפורמות החדשות שצצו וקמו פה והן משדרות שידורים רב-ערוציים על גבי האינטרנט. יש לכך חשיבות קריטית להמשך קיומה של תעשיית הטלוויזיה בישראל, הן הפלטפורמה המשדרות באופן חוקי או טורחות לפחות לרכוש את הזכויות שלהן, והן הפלטפורמות הפיראטיות שמכרסמות בבסיס המינויים הרב-ערוצי וגורמות נזקים אדירים לתעשייה המקומית.

הדיון היום הוא דיון של סוג של איחוד תפעולי עם העברת משפך, או איך שמגדירים את זה. אבל הוא דיון בסמכויות. לכן, חשוב להציף פה את עניין הסמכות, סמכות הרשות המאוחדת, לטפל גם בפלטפורמות המשדרות על גבי האינטרנט. זה משהו שמאוד מאוד חשוב לנו שיעלה על השולחן.

דבר נוסף, עניין האגרות. כאמור, אנחנו - חברת הוט וגם חברת יס - לא משלמים ולא מממנים את הרגולטור הקיים. אנחנו חושבים שזה דבר הגיוני ומבורך, ואין שום סיבה לשנות את העניין הזה.

איזה עוד רגולטור בארץ מממן את ה- - -?

חוץ מהרשות השנייה?

אני מתנצל, לא עשיתי עבודה לפני שהגעתי לכאן. אני לא יודע להגיד לך. אבל אני מניח שזה יהיה נושא שנצטרך להידרש אליו.

קודם כל, יש. יש רגולטורים, הרשות לניירות ערך, רשם - - -

יש הבדל בין אגרת תשקיף לבין - - - -

יש כל מיני הבדלים.

אגרת תשקיף זה על שירות שאתה מקבל. יש הבדל בין אגרת חופש המידע על מידע שאתה מבקש.

איזה שירות אני מקבלת בכלל?

ברשות השנייה אפילו יש איזה שירות של - - -

אוקי, סיימתם? אני מודה לכם. סיימתם לשוחח זה עם זה וזו עם זו? האם אפשר להמשיך?

האם עוד מישהו רוצה לדבר לפני שאני מעביר את רשות הדיבור ליועצת המשפטית שלנו, ואחר כך לדנה? ממש יפה. גברתי, רוצה להתייחס?

אדוני, האמת היא שמאחר ואנחנו שוחחנו לעניין אז לא הופתענו מאף אחת מהטענות שהועלו כאן. נקודת המוצא היא שאין אף גורם שמתנגד לאיחוד המועצות השונות, איחוד הרגולטורים. כולנו סבורים שהדבר נכון. השאלה היא אם ראוי לקדם את הנושא הזה בנפרד ממתן מענה להרבה מאוד שאלות אחרות שעלו כאן, והיא, בין היתר, חלק, אם לא כל הנושאים שבהם צריכים לשנות את כללי הרגולציה. האם נכון, למשל, שהגוף המאוחד שיפקח על כלל הגופים המסחריים יעבוד לפי כללי רגולציה שונים כלפי אלה המשדרים בברודקאסט, השידורים המסחריים: רשת, קשת, וערוץ 10, וכללים אחרים כלפי המפוקחים היום לפי חוק התקשורת בזק ושידורים, קודם לא הזכרתי כמובן את תחנות הרדיו האזוריות שגם הן מפוקחות לפי חוק הרשות השנייה, וכללי רגולציה אחרים כלפי המפוקחים לפי חוק התקשורת בזק ושידורים. מעבר לכך שזה רק אם הולכים על איחוד עוד לפני ששאלנו את השאלה: מדוע אין רגולציה כלפי גופים אחרים שהיום כלל אינם מפוקחים. לא מדוע, אנחנו יודעים מדוע, כי עדיין הוועדה לא השלימה את ההתייחסות שלה, ואני מתכוונת לוועדת פילבר, איזה כללי רגולציה בכלל להחיל, על מי להחיל כללי רגולציה, וכך הלאה. זו השאלה שהוועדה תצטרך להכריע בה.

אוקי. דנה, בבקשה.

אני רוצה גם לטובת אסנת שהפסידה בהתחלה את ההסבר. אנחנו לא נוגעים במצב הקיים מבחינת התוכן. מבחינת הסמכויות הקיימות – הן אלה שנותרות. מבחינת אותם גופים, גורמים חדשים שמריצים תכנים על גבי רשת האינטרנט, כמו שאמרתי, זה נדון כרגע בוועדת פילבר. זה סיסמא מאוד יפה ואני לא בהכרח מתנגדת למה שנאמר כאן מבחינת בחינה מחדש של הרגולציה ועל מי היא תחול. אבל בסוף האמת היא בפרטים. צריך אחרי עבודה מקצועית להגדיר את אותם גופים, להגיד: גופים שמשדרים על רשת האינטרנט. גם צריך לדעת את מי אנחנו רוצים לתפוס ברשת הפיקוח. בכלל, כל נושא ההסדרה על גבי רשת האינטרנט זה נושא מאוד רגיש. השאלה בסוף היא בפרטים, את מי רוצים לתפוס באותה רשת וכלפי מי רוצים להחיל את אותה רגולציה. זה לא מספיק להגיד: רוצים שתהיה רגולציה על גבי גורמים שמשדרים ב- - -. זה בדיוק מה שעושה עכשיו ועדת פילבר. היא דנה, מסמנת מי הם אותם גורמים, על מי רוצים להחיל רגולציה ועל מי לא תחול רגולציה שזו גם שאלה כאשר מדובר ברשת האינטרנט. העיקרון שמנחה אותה הוא עיקרון של חופש שמאפשר התפתחות של הרבה מאוד גורמים, גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת חופש הביטוי. ולכן, לבוא ולומר: להחיל רגולציה על האינטרנט, זה לא אמירה מספקת. השאלה הזו נדונה כרגע בהרחבה עם בחינת הפרטים המדויקים של מי אותם גורמים שראוי להחיל עליהם רגולציה.

עלו פה כמה טענות שכדאי להתייחס אליהן. זה נכון שראוי לאחד. כמו שאתי אמרה והציפה הערה טובה, יש כרגע שני גופים שברגע שמאחדים אותם יחולו שני סטים של כללים. הגוף החדש הזה - הדבר הראשון שנכון שהוא יעשה, וכך הוא גם יצטרך לעשות, וזה גם נדון בהמלצות ועדות פילבר, זה שיהיה גורם אחד שיבחן את שתי מערכות ההסדרה ויקבע מערכת אחת. בדיוק בשביל זה צריך גוף מאוחד, כי רק גוף מאוחד יכול להסתכל על שני הסטים של הכללים הקיימים ולהגיד מה נכון וראוי שיחול בהסדרה עתידית.

אוקי, דנה. מיכל רפאלי, בבקשה.

אני אצטט את עצמי, ומה שאמרתי לקודמתך בתפקיד.

המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם.

נכון. שידורים באינטרנט זה לא עניין רומנטי. זה לא עניין של חופש הביטוי. האינטרנט הוא מזמן תשתית. יש לוויין, יש כבלים, יש אינטרנט. זה טכנולוגיה, זה לא רומנטיקה. טלקום משדרת באינטרנט, פרטנר תשדר באינטרנט, נטפליקס תשדר באינטרנט.

זה העולם, זה כבר לא וירטואלי.

אף אחד מאתנו לא מבקש לפקח. אין פה שום שאלה, לא של חופש ביטוי. זה פשוט טכנולוגיה. זה לא אוקיינוס רומנטי.

אינטרנט זה הכלי. אפילו לקשישים כמוני כבר העולם של האינטרנט הוא העולם.

אינטרנט זו תשתית לגמרי, היא קודם כל תשתית. היא לא מקום לחופש ביטוי ולטוקבקים. לא ביקשנו לפקח על טוקבקים, ביקשנו לפקח על שידורים. אגב, יש שאלה מעניינת האם כשאני והוט וקשת ורשת, וכל בעלי הרישיונות במדינת ישראל, ישדרו באינטרנט, האם דינם כדין סלקום, כדין פרטנר? זה המצב היום, רק יש לנו ויכוח על זה עם משרד התקשורת.

לא נפתח את הדיון הזה עכשיו.

אבל אתם לא יכולים לא להתייחס לזה. חבר הכנסת כבל, אתם מפקחים על ההיסטוריה, ולא על העתיד.

אני מודה לגברתי על ההבחנה. אני מקיים עכשיו דיון, אני לא יכול להתחיל אותה מ-2100. אני רוצה להתחיל ממה הדברים מונחים לפתחנו. למרות שאני יכול לומר לך בצניעות, מבלי לצטט את עצמנו, שאנחנו עסקנו בנקודות האלה בצורה מאוד ברורה, גם היועצת המשפטית, גם אני, בשיחה המקדימה שהתקיימה עם מנכ"ל משרד התקשורת, עם היועצת המשפטית של משרד התקשורת. לכן אני אמרתי: אנחנו מתנצלים. מצאנו את עצמנו באמת שכמעט כל הנקודות אשר מצאנו לנכון להעלות. אבל אני למרות זאת רוצה כדי לחדד. תשמעו, מעבר לצלילה לתכנים אל תוך, ובוודאי שם כל אחד יאמר את דברו בבוא העת, יש כאן שאלות. אני ודאי וודאי אבקש ממנכ"ל משרד התקשורת בדיון הבא לתת התייחסות עניינית לשאלות שעולות כאן במובן הזה, מעבר לתפיסה הטכנית אם זה משפך או לא משפך.

יש כאן כמה אדנים שצריך להתייחס אליהם. העניין של העצמאות – אני לא נכנס עכשיו אם בנוסח החדש תהיה עצמאות יותר גבוהה או פחות או מהם הכלים כדי לייצר עצמאות, אלא להניח. זה נושא מאוד מאוד חשוב ומרכזי – שאלת עצמאות הגוף. פעם שנייה, שאלת התקצוב. תקצוב הוא כלי מאוד מאוד מרכזי על-ידי ממשלות באשר הן כדי לייצר את השליטה בתוך המערכות. דהיינו, יכול להיווצר מצב שבו כל הכללים מייצרים עצמאות, אבל בסוף הדבר הקטן הזה שנקרא תקציב משבש את כל ההליך עצמו. מעבר לכל העניין הזה, יש נקודה שהיא חשובה לא פחות ונצטרך – חברי הכנסת - להכריע בה במובן הזה של למה אנחנו נדרשים לכל המהומה הזו אם ועדת פילבר אמורה אוטוטו להגיש, גם מסקנות ביניים, גם מסקנות סופיות, ובעצם אמור לצאת תזכיר חוק אוטוטוטוטו?

כמה זמן אצל אדוני זה "אוטוטוטו"?

למה את מתערבת?

לא, רק רציתי לשאול.

למה את מתערבת? אל תקלקלי.

בתוך הדילמה הזו של האוטוטוטו, ואנחנו כבר הדור הצעיר שעוסק בברית-המועצות, מה עומד? יש גם כאן שאלה כבדת משקל?

מה ההיגיון, בקיצור?

את צודקת, תודה על ההערה שלך. זו שאלה - אז מה ההיגיון? מצד שני, כיוון שאנחנו מכירים את המערכות הממשלתיות והאוטוטוטו הקודם שהיה ב-2002, עובדה היא שאנחנו יושבים פה באוטוטוטו הזה, ואוטוטו לא קורה כלום עדיין.

אז דווקא כשרוצים לעשות אז - - -

ועד שסוף סוף המערכת הבינה מה זה אוטוטוטו, היא הגיעה לפה אוטוטוטו.

אז עכשיו אומרים לה לא.

אז השאלה שלי היתה ממש לעניין.

נכון, לא אמרתי. רק מה את חוטפת? בסופו של עניין, השאלה שתעמוד גם לפתחנו: האם באמת עדיף למרות הכול לבוא ולהגיד: תשמעו, אנחנו מכירים את המערכת איך היא עובדת. טוב ציפור אחת בידיים משתיים על העץ. אולי נצטרך כיוון שכך, כיוון שאנחנו סומכים על ועדת פילבר והכול בסדר, והכול יהיה מצוין, אבל למרות זאת בואו נוסיף שאלות שעולות כאן, נאמרו על-ידי מיכל רפאלי, על-ידי טרבלסי, ועל-ידי מיכל מהוט. יש כאן הרבה מיכל. זה כמו שיש אבי בקשת, רשת.

למנכ"לות זה אבי, לסמנכ"לות זה מיכל.

בהקשר הזה, יכול להיות מתוך אותו חשש שעולה כאן, דנה, שנצטרך להוסיף תכנים גם אם אנחנו יודעים שאוטוטו טו טו טו זה יגיע. בסדר?

ברשותכם, תודה רבה. אנחנו נסיים את הישיבה.

לא מקריאים אפילו סעיף?

טוב, אני אתחיל לך להקריא סעיף אחד. סעיף אחד, זה הכול.

אדוני, סעיף ההגדרות הוא סעיף ארוך.

אז אנחנו יכולים לסיים אותו גם באחד, אחד.

אנחנו דווקא היינו רוצים להתחיל מפרק ב'3, מסעיף 29 להצעת החוק – להקים את הגוף.

לא, לא, גברתי. גברתי, אני נתתי לך ציפור. את לקחת את כל הלהקה. אז ברשותך.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.