הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 125

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, א' באדר א' התשע"ו (10 בפברואר 2016), שעה 9:00

הסדרת סוגיות להסעות תלמידים ברשויות המקומיות לבתי הספר, כולל החינוך המיוחד - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

אורי מקלב

שמעון אבני - מנהל אגף הסעות והצטיידות, משרד החינוך

רחל אברמזון - מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

אילן שי - עוזר ליועצת המשפטית, משרד החינוך

הילה רכס מליק - מפקחת ארצית מסגרות יום 3-21, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

הדס זהבי - מפקחת ארצית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

קרן קרדי - מפקחת ארצית - קהילה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

נועה היימן - רכזת חינוך באגף התקציבים, משרד האוצר

לילי פיינטוך - מנהלת אגף בכיר לבקרה תקצוב ופיתוח ברשומק, משרד הפנים

יונה מורן - אגף התחבורה הציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שושי סומך - עו"ד, המועצה לשלום הילד

הדר אליהו - רכזת תחום צעירים, מרכז השלטון המקומי

מיכל מנקס - ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

שוקי שדה - מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה בישראל

ולרי זילכה - פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות, בית איזי שפירא

הניה מרמורשטיין - מנהלת על"ה-עזר לילד המיוחד, בית איזי שפירא

אביבית ברקאי-אהרונוף - עו"ד, עמותת 'בזכות'

זהר פילבר - המרכז לנסיעה בטוחה לילדים עם צרכים מיוחדים , אלוין ישראל

אבי גיספאן - מנהל מערך ההסעות, עיריית ירושלים

רויטל לן כהן - קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

אסתר קרמר - קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

מוטי אדרי - הורה
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תומר רוזנר

לאה קריכלי

ס.ל., חבר המתרגמים

הסדרת סוגיות להסעות תלמידים ברשויות המקומיות לבתי הספר, כולל החינוך המיוחד - ישיבת מעקב

רבותיי, בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הסדרת סוגיות הסעות תלמידים ברשויות המקומיות לבתי הספר, כולל החינוך המיוחד – ישיבת מעקב. זו ישיבת מעקב, לדעתי רביעית, או שלישית. לפני שאני נכנס לנושא של מה שביקשנו לגבי התקנות וכו', משרד האוצר פה?

פה.

אהלן. דיברנו אתמול. ביקשנו מכתב. אז בואי תספרי להם מה הסיכום, לפרוטוקול, ואחרי זה נתקדם.

זו הודעה שכבר ניתנה בעבר למשרד הרווחה. התחלנו עבודה מול משרד הרווחה ואנחנו מתכננים להוציא עוד היום מכתב גם למשרד החינוך שנותן מענה לסוגיית הילדים שמקבלים מועדונית ממשרד הרווחה ושהמועדונית אינה נמצאת בשטח בית הספר. היום משרד הרווחה אינו מממן את ההסעה מבית הספר למועדונית, או מהמועדונית הביתה, בעצם את ההסעה השלישית לאותו יום. אנחנו נבקש מהשלטון המקומי להעביר את נתונים אודות הילדים והפריסה שלהם ברחבי הארץ, וממשרד הרווחה להעביר נתונים גם כן על אותם ילדים והמסגרות בהם הם נמצאים, ואנחנו נממן דרך משרד החינוך, דרך המכרזים והעברות לרשויות, את ההסעה השלישית לאותם ילדים.

אני רוצה להדגיש את מה שנועה אמרה כדי שנבין ולא נתבלבל. הסיכום שלנו איתם זה שמשרד האוצר מממן באופן מלא את ההסעה של הילדים המוגבלים השלישית באמצעות משרד החינוך, לא דרך העבודה והרווחה ואחרי זה עוד ארבעה פקידים שיצטרכו להעביר את הכסף ולא קיבלו וכן קיבלו וכו'. הם רק יוודאו את הנושא הזה של התקצוב גם מול משרד החינוך, זה הרי אותם ילדים בסופו של דבר, ואתם תתארגנו עם הרשימות כדי שהם יידעו בדיוק איך לתקצב את זה וכמה.

אז כאן שאפּוֹ, תודה. באמת פה אני רוצה להודות באופן אישי, גם לנועה וגם ליאיר פינס, שהם באמת הבינו את העניין ודחפו את זה גם במסגרות שלהם ובאמת שאפו, אתם אנשים צדיקים בהיבט הזה. באמת תודה רבה. שמעון, אנחנו מגיעים אליך. בבקשה.

בסוף הכול מגיע אליי. רק לסעיף הקודם, ילדי הרווחה שבפיגור הבינוני-קשה - - -

מוגבלות שכלית, יותר נכון.

אני מתנצל, אני לא איש פדגוגיה, אז אני לא תמיד יודע את המינוחים, אבל בעלי המוגבלות השכלית שעוברים למועדונית גם כשהיא לא בבית הספר שלהם, אני מסיע אותם היום. אנחנו מסיעים אותם.

חבר'ה, בואו נעשה סדר. שמעון, הסיפור הוא מאוד פשוט.

אני רוצה להבין, האם יש הרחבה של - - - שאני אבין, כי אני צריך להתארגן לזה בסוף.

שמעון, זה לא השלישית, זה השנייה.

שמעון, אני אעשה לך את הסדר. אתה ממומן לשתי הסעות, אתה לכאורה משרד החינוך. הרי איפה הייתה הבעיה פה? שלמדינה יש כנראה יותר מדי משרדים שמתעסקים בילדים האלה. משרד החינוך בא ואומר 'אני חינוך, אני מסיע את הילד מהבית לבית הספר ומבית הספר הביתה. זה שהוא צריך לעבור למועדונית זה לא אני', 'מי זה?' אני שואל, אומרים 'משרד הרווחה'. משרד הרווחה בא ואומר 'אני לא מתוקצב בהסעה, אולי אני משלם למועדונית כמה לירות על זה שמביאים לה את הילד אבל אני בהסעה לא מתוקצב' ובעצם הילד נופל בזה. כרגע מדובר על הסעה שלישית, שהיא תתבצע באמצעותך. אתה תתוקצב באופן ישיר, לא כמעבר ממשרד הרווחה אליך, האוצר יתקצב אותך באופן ישיר באותה מסגרת של אותן הסעות, יהיה לך לשלוש הסעות, מימון מלא.

אני רוצה רק לבקש בקשה, שבמיפוי אנחנו גם נגיש את אותם ילדים, לקויי שמיעה ולקויי ראייה שלפעמים נוסעים לפעילות במועדונים שלהם גם מחוץ לבית הספר.

אנחנו מדברים על כל הילדים עם הליקויים - - -

הם לא תמיד נמצאים ברשימה של הרווחה.

אבל אני הסברתי. תקשיבי. אני אגיד לך משהו, יש לנו אנשים צדיקים, נועה ויאיר. הם הבינו את העניין, שהילדים עם הליקויים הפיזיים והנפשיים, השכליים, הם מבינים שזו אוכלוסייה שצריך לטפל בה. אנחנו לא מדברים כרגע על אלה שלוקחים ריטלין, בואו נשים אותם בצד כרגע. האוכלוסייה הספציפית הקשה הזאת, המוחלשת, הפגיעה הזאת, צריך לטפל בה. עכשיו הרשימות יעברו דרככם.

זה לא משנה, היא תעשה, אני כבר אתמול דיברתי איתה בלילה, העסק הוא פשוט, אני לא צריך לעשות פה דיון של ארבע שעות איך מביאים את הרשימות, איך ולמה וכמה. הילדים האלה ידועים, הם לא באו מהחלל, הם נמצאים במערכת עצמה היום. אז תהיה לכם רשימה, אתם אחד, משרד הרווחה אחד, בישיבה אחת של חצי שעה סגרתי את האירוע. אז אם לא תסתדרו נעשה עוד ישיבה על הרשימות.

לא צריך, תודה.

שמעון, את זה הבנו?

כן.

פרק אחד כאוב שמנו בצד, אנחנו מתקדמים.

לקראת תקנות הסעות תלמידים בחינוך המיוחד, בסך הכול גיבשנו, יש תקנות, הן גובשו, התקנות מוכנות, אנחנו נדרשים לעשות ועשינו את הפגישות עם כל הגורמים, יש לנו - - -

מה זה כל הגורמים? תפרט לי, עם מי ישבת?

ישבנו עם נציגי ההורים, ישבנו עם כל הגורמים בחינוך המיוחד אצלנו, אנחנו צריכים להיפגש עם הרווחה, חלק מזה כבר נפתר, ממה ששמעתי, נפגשנו עם השלטון המקומי שהוא מרכיב קריטי בתקנות האלה, הוא מרכיב מאוד מאוד משמעותי. במקביל יש ועדה שעובדת ומתמחרת את התקנות האלה. היום אנחנו עוד יושבים לסכם ונפיץ את התקנות האלה עם התייחסות סופית ואחרונה לכל הגורמים.

עדיין עוד לא עשיתם את זה, אני מבין.

הדברים הם ברחל בתך הקטנה, אלה דברים מאוד רגישים. אנחנו רק סיימנו.

שמעון, כמה זמן אתה צריך עוד?

כל הזמן חוזרים לשאלה הזאת ואני לא - - -

אז מה אתה רוצה שנעשה? צ'ק פתוח, קארד בלאנש, בוא ניפגש, כשאתה תגמור תתקשר אליי?

לא, הדברים הם באמת בשלב הסופי שלהם.

אבל שמעון, אני לא שם. שים לב, אני מתקדם איתך. כמה זמן אתה צריך עוד לבוא ולהגיד לי 'תשמע, דודי - - - '. דרך אגב, אני רוצה לקבל ממך את העניין הבא, אחרי ש - - -

אגב, הפצנו את טיוטת התקנות - - -

לא הפצנו, זה לא רק הפצנו ושגר ושכח. אתה צריך לעשות דבר כזה, אני הצעתי את הצוות המקצועי שצריך ללוות אותך. זה לא רק אתה לבד, יש גם את הקליינטים, צריך לשתף את כולם ואז אני מצפה ממך - - - אם כולם מסכימים עם כולם, אל תדווח לי כלום, תגיד לי 'כולם מרוצים, אהלן וסהלן', אני ישר מזמין שווארמה מפה לכולם והכול בסדר. אם יש בעיה, אתה אומר לי 'תשמע, אנחנו מסכימים על 98%' ואז אני מבקש ממך לחדד את ה-2% שאתם לא מסכימים. איפה שיש הסכמה אין בעיה, זה מה שאני רוצה, שתהיה הסכמה והכול טוב. לכן אני רוצה שאתה תשב איתם, תשתף אותם. שלחת להם לעיון, תעשה עוד ישיבה, 'רבותיי, בואו נשב, מה אתם חושבים כן, איפה אתם חושבים לא'.

אני חושב שיעידו על שיתוף הפעולה, אלא אם כן הם יגידו שהם לא מרוצים. אני חושב שבאמת הגענו להבנות. יש עדיין בשוליים, או לא - - - תלוי, עוד פעם, אנחנו הולכים לעשות עוד פגישה, לסכם את הסוגיה של הליווי, של המלוות בהסעה. אני חושב שאנחנו בכיוון הנכון ושבאמת בפעם - - - אני לא יודע להגיד אם זה 90% אבל יש הבנה על חלק גדול מהתקנות.

שמעון, אני לא רוצה להיות בכיוונים כל הזמן. אני בכיוונים כבר בעסק הזה מתחילת הדיון הראשון. כמה זמן אתה צריך כדי לבוא ולתת לנו את התשובה שאתה לקחת את התקנות, סיימתם אותן, עברתם את הגורמים הרלוונטיים, הם אישרו אותן והכול טוב ויפה? ואם לא טוב ויפה, אז אני אבקש ממך להציג איפה לא טוב ויפה. מה שאמרתי קודם.

אז לא, אם אני אבקש שתיתן לי, כדי לקבוע את לוחות הזמנים לתת לך תשובה, אני רוצה לקיים על זה דיון.

אתה רוצה דיון על לוחות הזמנים?

לא איתך, איתי, שלי, עם אנשים, כדי להגיד כמה זמן ייקח לי לתקצב את זה. זה לא יהיה הרבה זמן, אני רוצה יומיים-שלושה כדי לתת תשובה.

תקצוב, סגרתי לך את הנושא.

לא, על השאלה מתי נוכל להציג לוועדה את התקנות, אני רוצה יומיים-שלושה כדי שאני אעשה את הבדיקות עם האנשים הרלוונטיים ואני אתן לך תשובה. זה לא יהיה הרבה זמן, אגב.

מה זה לא הרבה זמן? זה דבר פלואידי.

זה לא יהיה הרבה זמן לסיים את התקנות.

שאלתי, לאחד 'לא הרבה זמן' זה ארבע שנים, אחד, 'לא הרבה זמן' זה 24 שעות.

לא, אני לא מדבר על - - -

לא, יומיים-שלושה, הוצאתי את התשובה כמה זה לא הרבה זמן.

לא בשנים, בחודשים.

אני אסכם את זה עוד מעט. אני רוצה לשמוע את ההורים. מוטי, תספר לנו מה אתה אומר.

לפי דעתי זה כבר סתם סחבת, סוחבים וסוחבים וסוחבים, ועוד פעם יתחיל הקיץ ועוד פעם תחילת שנה ונתחיל עוד פעם את החגיגה. צריך לעשות לזה סוף. כבר היו ארבע פגישות וכלום לא מתקדם, כל פגישה חוזרים להתחלה.

הבנתי. אביבית, את בלופ?

באמת הייתה פגישה משותפת של כל הארגונים. לצערי אני מסיבות אישיות לא יכולתי להגיע ואחר כך הייתה לי פגישה אישית עם שמעון. העברנו בצורה מסודרת את כל ההערות. הפערים, לפחות בטיוטה הראשונית היו די גדולים, ההערות היו מאוד מאוד ברורות. כן הייתה נכונות לבוא לקראתנו, היה נשמע שחלק מההערות התקבלו, אבל מאחר שלא הופצה טיוטה נוספת אז קשה לנו לומר איפה הדברים עומדים. אנחנו באמת מחכים לפגישה נוספת כדי שנראה איזה מההערות התקבלו.

שמעון, בחיאת שמעון, באמת אני מחבב אותך, אבל אני שואל אותך שאלה, אני זימנתי אותך לדיון הזה לפני חודש, אתה העלית את התאריך. סתם, בשביל התשובה, למה לא שלחת להם את זה אתמול? כדי להגיד לי 'אתמול שלחתי'. סתם, בשביל התשובה.

כי צריך לעשות על זה תיקונים ודיונים ו - - -

עזוב. אני הייתי מצפה ממך להגיד לי 'דודי, אין לי תשובה'.

כאן הדברים עומדים. אנחנו מחכים לטיוטה החדשה, לראות האם הפערים הצטמצמו, האם הפערים אכן עדיין גדולים והאם התקנות בעצם מקבעות את המצב הקיים, או שבאמת הלכו צעד אחד קדימה.

הבנתי. רויטל, היות שכבר באת לפה, מה?

מה שאמרה אביבית ואני אשאר שתוקה כהרגלי.

את יודעת, בדרך כלל את לא נשארת שתוקה, לכן העדפתי שעכשיו תדברי כדי שאחרי זה לא תתפרצי.

לא, אני בעניין הזה עם אביבית. היו פערים שבעינינו היו גדולים, בין מה שאנחנו הגשנו לבין הטיוטה הראשונית. בחלק מהדברים היה נראה שבאמת יש הבנה שצריך ללכת בכיוון הזה, אבל אין לנו מושג סופית מה נעשה, לא מבחינת הנכונות של - - - אנחנו לא יודעים אם הייתה באמת נכונות של משרד החינוך לראות את הדברים דרך העיניים שלנו, ההורים, ומי שמתעסק עם השטח, וגם מבחינה משפטית, זה משהו שמשרד החינוך החליט שהוא הולך אחריו. עד שלא נראה טיוטה ועד שלא נבין איפה הפערים אין לנו מושג. אני בטוחה שהתקדמתם, אבל אני מבחינתי עומדת באותו מקום.

מה קורה עם הילדים היום? מי מסיע אותם? הם יושבים בבית?

לא, או שהם נוסעים בצורה לא בטיחותית, או שהם נוסעים בלי ליווי, או שהם לא מוסעים. אני חושבת שאחד הדברים המזעזעים זה שמלוות ונהגים מתנהלים, אני קוראת לזה קרית הוותיקן, כאילו בנפרד מכל דבר אחר, בחוקים פנימיים משלהם. יש לנו משפחה שהמלווה מענישה את ההורים והילד ומורה לנהג לא לאסוף ואין לנו דרך לכפות כלום.

אנחנו מזכירים שלפני בערך חודש וחצי נפטר ילד בהסעה.

יש תחקיר על הדבר הזה? מישהו עשה תחקיר על הדבר הזה?

זה במשטרה.

לא, תחקיר ברמה של עבירה פלילית, ברמה של הפקת לקחים.

תחקרנו את זה.

ויש לכם מסקנות?

ההורים של הילד יודעים שהיה תחקיר במשרד החינוך ויש להם מסקנות?

לא יודע, אין לי מושג, לא דיברתי איתם.

לא נראה להם הגיוני שההורים צריכים לדעת שחקרתם את זה ויש לכם איזה שהן מסקנות והפקת לקחים? שבחנתם את זה ויש הפקת לקחים. יש פה הורים של ילד, הביאו להם ילד גמור ודפקו בדלת והשאירו אותו שם.

רויטל, זה במסגרת השתיקה. אז אני לא שם.

אתה פתחת את הדלת.

אבל לא לשם. רציתי שתגידי לי 'אני מסכימה בדיוק עם אביבית והכול בסדר'.

לחלוטין כן.

השלטון המקומי רוצה להתייחס לעניין?

קודם כל אנחנו יושבים עם משרד החינוך על הטיוטה שהועברה מספר פעמים.

ברשותך היושב ראש, אני אשאל משהו. שמעון, במסגרת התקנות פיגור קל ייכנס גם לזכאויות?

כן, ייכנס.

המוגבלות השכלית הקלה כבר אושרה.

דהיינו עדיין סוחבים בקשה של ילדה עם תסמונת דאון, אבל היא הוגדרה כתסמונת דאון קלה ובכלל לא הייתה בתוך - - -

נכון, וגם כשכבר נותנים להם, אז זה בלי ליווי וכל מיני דברים קשים קורים.

בואו נמשיך בדיון. אני פשוט רציתי לבדוק משהו שהיה חשוב לי לבדוק אותו.

כל הנושאים שנדונו כאן החל בתקנות, המשך בנושא ההסעה השלישית והמשך בבג"צ על הסעת הפיגור הקל, ברור שהכול נוגע אלינו מכמה היבטים, אחת, הילדים הם ילדי הרשות המקומית, שתיים, אנחנו מפעילים את ההסעה ואנחנו מחויבים לשלומם וביטחונם. התקנות, אנחנו ישבנו על כל אחד מהנושאים הללו עם משרד החינוך, אנחנו יושבים גם עם גף הסעות וגם עם אגף חינוך מיוחד והשיח והחיבור הזה לא מובן מאליו וחשוב ומחייב. אנחנו בוחנים את התקנות במשקפיים ראשונים של טובת הילד וצרכיו וכמובן ביטחונו ושלומו. אין ספק שישנן עוד השלכות שקשורות בכוח אדם, שקשורות בהכשרת כוח אדם, שקשורות בהפעלה של מכרזים ושינוי שלהם, בהתקנת דברים או ביעילות. זאת אומרת התקנות הן, כמו שאמרת, התנ"ך במרכאות כפולות של הסעה בטיחותית לתלמידים, ומצד שני חייבים לפרק שם כל דבר ועניין כי יש המון גופים מעורבים וקשורים. אנחנו עובדים, כמו שאמרתי, בתיאום מלא ואני מניחה שזה יישא פרי.

תודה רבה. מישהו רוצה להוסיף עוד משהו?

לגבי הכיתות המקדמות, אנחנו דנו בזה ולא דנו בזה, השאלה עכשיו אם עושים באמת סדר בתקנות כלליות, שלא יהיה איזה משהו שיברח לנו מתוך ה - - -

זו אחת ההערות שלנו לגבי היקף הזכאים להסעות.

לקבל תמונה שלמה ובאמת פעם אחת ולתמיד.

כן, מה השם?

זהר פילבר מהמרכז לנסיעה בטוחה לילדים עם צרכים מיוחדים באלי"ן. אנחנו עוסקים הרבה שנים בהיבטים הבטיחותיים של הסעת ילדים בכל הגילאים ונמצאים עכשיו בשיח ובעבודה מול משרד התחבורה בכל הנושא של הסדרה של המפרט הטכני של רכב להסעת ילדים נכים. זה כולל גם את ילדי החינוך המיוחד, שאין להם נכות פיזית, זה נכנס שם, אבל הסוגיה העיקרית הנדונה והמשמעותית גם לתקנות שלנו היא איך לשים ילד בכיסא גלגלים או בעגלת נכים כשנדרש שטח רצפה מסוים, נדרשת צורת קשירה של הכיסא.

אתם דיברתם איתם?

בוודאי.

בחוק הסמכות להתקין תקנות בנושא המפרט של הרכב הבטיחותי היא של משרד התחבורה. יש מכוח החוק שני סטים של תקנות - - -

לא, לא, שנייה, דקה. אני מבקש, שמעון - - -

אנחנו עושים איתם פגישה.

דקה ואני אענה לך תשובה גם. אילן, תשמע, אני חושב שאנחנו לא צריכים לבוא מהזווית של משרד התחבורה כרגע, שהוא לא יכול להיות גורם מונע שעכשיו אני אבוא ואגיד לו 'תתקין אתה את התקנות'. אני אגיד לך מה הייתי עושה, אני בא מזווית הכסף. עזוב, אין תקנות, משרד התחבורה לא מתקין, אני מבקש שתשבו איתם - - -

אנחנו קבענו - - -

שנייה, חבר'ה. אני אגיד אמירה רטורית, הייתם צריכים לשבת איתם ולא ישבתם, אז אני מבקש לשבת איתם ולשמוע מה הם אומרים. במסגרת מאפייני המכרז שאתם מוציאים אתם תוציאו מכרז שיגיד בדיוק מה שאתם רוצים בהיבט הזה של רכב. אם אתם רוצים רמפה 4 מטרים, גם אם אין תקנה, אני רוצה רמפה 4 מטרים. אני רוצה שוטר עם כובע שיעמוד עם משרוקית בפה. ככה אני רוצה, אין תקנות, אני משלם, רק תגיד לי כמה צריך לשלם.

לכן אני אומר, עזבו תקנות, חבר'ה. תשבו עם הקליינטים, בוא נתאים את המכרז לקליינטים ונתקדם קדימה. אני לא אוהב את התירוצים, נחכה שההוא וההוא, ככה לא נגיע לאף מקום. אז תצאו דרך זווית הכסף למכרז. עוד משהו?

תודה.

רק דבר אחרון, אני באמת חושבת שיש חשיבות מאוד מאוד גדולה שהישיבה הבאה על הטיוטה תהיה ישיבה משותפת של כל הגורמים ביחד, כלומר של הארגונים, של השלטון המקומי - - -

זה בסיכום שלי. אני רוצה לסכם את הישיבה. אנחנו כבר הגשנו את הצעת החוק שלנו בוועדה כוועדה, אני אחתים עוד חלק - - - זה הטלפון שעשיתי, חסרים לי עוד ארבעה שהתפקששו לי פה מסיבות טכניות, היום אני אחתים אותם. ההצעה תונח על שולחן הכנסת ביום שני הבא. יש על פי חוק 45 יום - - - שמעון, זה אליך, אתה רושם את מה שאני אומר או שאתה מקשיב?

הכול.

יש 45 יום עד שההצעה תעלה לוועדת השרים לענייני חקיקה. ב-45 יום האלה, זה הזמן שיש לכם להסדיר את הכול. במידה שלא, העסק מתקדם לבד, זה אומר שאני מתקין תקנות מעל הראש שלכם. אני רק אגיד לכם איזה מרק לשתות, זהו. זה חוק, שאף אחד לא יוכל לסטות ממנו.

לכן אני מציע, אלה לוחות הזמנים, בחודש וחצי הזה, שמעון, אתה מפיץ להם את התקנות, יושב איתם לדעתי לפחות פעמיים-שלוש, שני סבבים, בגלל שזה סיפור מורכב, ואז אתם מגבשים את התקנות. במידה שאתם תגיעו להסכמה, מבחינתי הכי טוב. אם יש מספר נקודות מחלוקת, הייתי מבקש במועד שנקבע לדיון הבא שתציגו לי את נקודות המחלוקת ואז אנחנו נכריע כאן בנקודות המחלוקת. אבל צריך להבין שהמועד המאוחר זה 45 יום, אנחנו נקבע עוד בערך כחודש לנושא בגלל שאם תרצו מקצה שיפורים אני אתן לכם, בגלל שאם זה יגיע עד 45 יום אני מושך את הצעת החוק. אני פשוט מושך אותה וכלום לא קרה. במידה שלא, אני נותן לה להתגלגל ואני כבר לא עוצר אותה.

זאת אומרת אני כבר לא עוצר לדיונים 'תן לי עוד שבוע', 'תן לי עוד סיבוב פה', נגמר. אנחנו לוקחים את ההצעה, אני מתאבד עליה פה ואנחנו כבר נעביר אותה. בוודאי ובוודאי כשיש לנו גיבוי אוצרי לעניין, אז ככה שזו לא שאלה של כסף, זו רק שאלה של פחות תשומת לב, ואם הייתי יותר חריף, קצת רשלנות.

זה מה שאנחנו נעשה, אני אקבע את הישיבה הבאה בעוד חודש פה, עד אז אני מבקש שתעשו את כל הלופים. אם חודש לא מתאים, עוד הפעם, אתם רוצים עוד שבוע, תתקשרו אליי מראש, לא יום לפני, בגלל שאנחנו מודיעים גם לאנשים. אז תודיעו לי כמה ימים לפני כדי שאני אבטל את הסיפור. תרצו עוד כמה ימים, אין בעיה. אבל באמת בואו תהיו רציניים, אנחנו רוצים לגמור את הפרק הזה ובזה אני רוצה להביא את העסק הזה לכלל סיום. בסדר, רבותיי?

תודה רבה לכולם, שיהיה לנו יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.