הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 127

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ח' בשבט התשע"ו (18 בינואר 2016), שעה 10:30

הצעה לסדר-היום בנושא: "גביית תשלומי יתר מציבור הסטודנטים על ידי חלק מהמוסדות להשכלה גבוהה", של חה"כ מירב בן ארי, איציק שמולי, יעקב מרגי

חברי הוועדה: בן ארי מירב - מ"מ היו"ר

ענת ברקו

יוסף ג'בארין

נורית קורן

איציק שמולי

מיכל גלברט - רכזת השכלה גבוה, אגף התקציבים, משרד האוצר

דבורה מרגוליס - ראש מנהל ור"ה

אורנן בודם - אגף תקצוב, מל"ג

מיכל פרי - רכזת פניות ציבור, מל"ג

חן אבישר - עו"ד, הלשכה המשפטית, מל"ג

נרי אזוגי - סמנכ"ל כספים, אוניברסיטת תל אביב

שמואל דהן - ראש אגף חירום וביטחון, האוניברסיטה העברית

עמית ניצן - מנהל אגף רישום ומנהל תלמידים, אוניברסיטת תל אביב

ניצן שחר - המשמר החברתי, אגודת הסטודנטים האוניברסיטה העברית

גלעד ארדיטי - יו"ר התאחדות הסטודנטים

ליאת הלבץ - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

עזריאל צפר - חבר מוסדות סטודנטים, בר אילן

אורי פרל - סטודנט, האוניברסיטה העברית

אביטל גלוזמן - סטודנטית, האוניברסיטה העברית

מירב ישראלי

יהודית גידלי

יעל, חבר המתרגמים

"גביית תשלומי יתר מציבור הסטודנטים על ידי חלק מהמוסדות להשכלה גבוהה", של חה"כ מירב בן ארי, איציק שמולי, יעקב מרגי

שלום לכולם. אני מצטערת על האיחור. היום יום שני, 18 בינואר 2016, ח' בשבט תשע"ו. אני מירב בן ארי ואני אחליף את יושב הוועדה, חבר הכנסת יעקב מרגי.

הנושא לדיון, למעשה הוא הצעה לסדר שאני גם שותפה בה: גביית תשלומי יתר מציבור הסטודנטים על ידי חלק מהמוסדות להשכלה גבוהה. זו הצעה שלי, של מרגי ושל שמולי. לאור העובדה ששניים חסרים ואני פה, אז בעצם אני אדבר על ההצעה לסדר. האמת, אני רוצה שבגלל שאני מנהלת ואני גם ראש השדולה של השכלה גבוהה, חשוב לי שאנחנו נצא מפה עם כמה החלטות פרקטיות. יש בעיה שבעיניי היא בעיה מרכזית, היא בעיקר הבעיה של דמי הרווחה. מי נמצא פה מהמל"ג? קודם כל שלום. מי שרוצה להירשם כמובן יתאם עם מנהלת הוועדה, מי שנרשם כבר נרשם.

אני אומרת לכם כיושבת ראש הוועדה והשדולה של ההשכלה הגבוהה, מבחינתי יש בעיה אחת מרכזית בעניין של התשלומים הנלווים שהוועדה צריכה להתייחס אליה אחת ולתמיד ולקבל החלטה. דבר ראשון, זה כל מה שקשור לדמי הרווחה. הלא, אם דמי הרווחה בעצם הם סוג דמי אגודת סטודנטים, אז מקום שהאגודה גובה ויש מקום שהמוסד גובה. אני חושבת: א', צריך להיות איזה סכום קבוע לכל הסטודנטים במדינת ישראל או לפחות בין 300 נגיד ל-350 שזה בערך הממוצע או החציון של דמי רווחה בארץ. בשל עיקרון השוויון ובשל העובדה שהסטודנט מקבל פחות או יותר את אותם שירותים לכאן ולכאן, א' צריך להיות סכום קבוע. דבר שני בעיניי, שדמי רווחה צריכים לעבור לאגודת הסטודנטים. לא יכול להיות שהיום דמי הרווחה משמשים איזה כלי סחיטה מול האגודה. לכן כשאמרתי בתחילת דבריי שצריכות להיות החלטות פרקטיות, אז צריכות להיות כאן החלטות פרקטיות. כמובן גם מה שחבר הכנסת שמולי העלה, זה הנושא של שקיפות. האם כל הכספים הנלווים שהמוסד גובה בעצם הם שקופים לסטודנטים. אגב, זה אחת ההמלצות של דוח מלץ שאומצו כמובן. אנחנו חברי הכנסת ובכלל חברי הוועדה רוצים לדעת, יושב כאן יושב ראש ההתאחדות והמל"ג ונציגים של אוניברסיטאות אחרות כדי לדעת עד כמה באמת שקופים לעיני וציבור ובטח לעיניי הסטודנטים.

חברת הכנסת ברקו, את רוצה להתייחס?

כן.

בבקשה.

קודם כל הנושא הוא מאוד חשוב ובמיוחד שאנחנו רואים באיזה מצב כלכלי חלק ניכר מהסטודנטים היום, באמת לא מצליחים להתפרנס וללמוד באותו זמן. לא רק זה, בחלק מהמוסדות שכר הלימוד מרקיע שחקים, לכן כל אגורה ממש ממש היא קריטית. לא ברור לי, תמיד שאלתי את עצמי לאורך כל השנים גם כשאני הייתי סטודנטית וזה היה מזמן, למה בעצם על הדברים שלא חייבים ואפשר לוותר, למה השאלה מראש 'לא לקחת קודם ורק לאחר מכן לוותר', אלא בסופו של דבר להציע לסטודנטים שאם רוצים לקבל את השירותים הללו הם יוכלו לשלם עבורם. זאת אומרת, טרם הכנסת היד לכיסם.

מעבר לזה, אני שמעתי על תשלומי כפל של קניית ערכות רישום ועוד כל מיני תשלומים מסביב לכל נושא הרישום. היום כשרוב תהליכי הרישום מתבצעים און ליין, למה זה כל כך יקר, למה, למה מקשים כל כך על הסטודנטים? הסטודנטים הללו הם בדרך כלל הם אותם סטודנטים שמשרתים, הם מגיעים בגיל יותר מאוחר לאוניברסיטאות, אני מתכוונת, הסטודנטים המשרתים מתחילים יותר מאוחר את החיים. במקום להקל עליהם מכבידים עליהם במקום הזה.

צריך למצוא את הדרך איך אנחנו יכולים להציע דברים כמה שיותר, בעצם לא לקחת עבורם תשלומים כל כך יקרים כולל סריקה של מחברות בחינה. אני חושבת שזו זכות אלמנטרית לסטודנט לבדוק מהם ההערות, אם היו הערות, במחברת הבחינה. אנחנו מכירים, אני אפילו מכירה כמרצה מרצים שבדקו בחינות, אין הערה ויש ציון. זכותם של סטודנטים לדעת על מה ירד להם הציון, זה משהו כאילו אלמנטרי, למה צריך לגבות על זה כל כך הרבה כסף?

גברתי היושבת ראש, אני מאוד מקווה, קודם כל אני רוצה לברך אתכם על הדיון הזה. הוא מאוד מאוד חשוב בעיני, שכל התשלומים שהם חובה היום וניתן לוותר עליהם, שהם יהיו בגדר זכות ושיוצעו כשירות לסטודנטים ורק לאחר מכן יגבה התשלום בהתאם לדרישת הסטודנטים או לקבלת הסטודנט, רק אם הוא או היא רוצה לקבל את השירות, ולא מראש.

דבר שני, ערכות הרישום, גם כן לקחת תשלומים שהם לא תשלומי כפל וכל מה שיכול להתבצע באון ליין, כמובן שזה מוזיל עלויות, צריך לבוא לידי ביטוי בהוזלת העלויות הללו. יש היום הרבה דברים כאלה שאפשר להוזיל את העלויות ולא להכביד מעבר לשכר הלימוד שגם הוא מכביד די והותר.

תודה רבה חברת הכנסת ברקו. אתה רוצה להתייחס חבר הכנסת שמולי. בבקשה.

תודה רבה גברתי היושבת הראש. אני חושב שמדובר בדיון חשוב מכיוון שאנחנו עוסקים פה, בכל מיני כיוונים, בכנסת בבעיית יוקר המחיה. הבעיה הזאת כמובן לא פוסחת על הסטודנטים שרבים מהם, צריך להגיד, גם נעזרים בהורים שלהם כדי לממן את שכר הלימוד. יותר חשוב מזה, עובדים בתקופת הלימודים שלהם, ובכל זאת אנחנו נתקלים בשנים האחרונות ביותר ויותר סטודנטים, בגלל אותה עלייה ביוקר המחיה שהיא קשה לסטודנטים, לצלוח מבחינה כלכלית את שנותיהם באקדמיה.

זאת לא הפעם הראשונה שוועדת החינוך מתייחסת לסוגיה הזאת. היא התייחסה לסוגיה הזאת כבר בשנת 2011 ואולי גם לפני. בשנת 2011 אנחנו גילנו קטסטרופה שלמה שמתחוללת בהשכלה הגבוהה שבמסגרתה כל מוסד, פחות או יותר, עשה מה שבא לו. כל מוסד גבה כמה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה וזה התבטא גם בגובה האגרות, זה אפילו התבטא בסוג האגרות. בדיון בוועדת החינוך, זו איזו פיקנטריה, אבל פיקנטריה כדי שתבהיר לוועדה כמה היה חמור העניין. בחלק מהמוסדות מצאנו תוך כדי דיון שגבו אגרת תאורת רחוב. זה מסביר לכם עד לאן מגיעה היצירתיות של חלק מהמוסדות להשכלה גבוהה - - -

חלילה כבישים. על דרכי הגישה לאוניברסיטה לא גבו מהסטודנטים?

יצירתיות היא דבר בלתי מוגבל, את יודעת חברת הכנסת ברקו.

ברור מה הרקע לזה. הרקע לזה היא המצוקה התקציבית שהייתה באותו צור עבות בהשכלה הגבוהה, האקדמיה כמובן. המל"ג, האוניברסיטאות והמכללות גם אם הם מאוד ירצו הם לא יכלו ולא יוכלו לעלות את שכר הלימוד כל עוד לא תהייה הסכמה של הסטודנטים ולכן צריך למצוא כל מיני דרכים עוקפות, פתלתלות ונסתרות כדי להגביר את המשאבים של ההשכלה הגבוהה. לפני שבועיים היינו פה בדיון על התכניות החוץ תקציביות והאגרות של הסטודנטים זה פחות או יותר מאותה משפחה.

כן צריך להגיד מילה טובה למל"ג, מאז אותה קטסטרופה שהתגלתה בשנת 2012 נעשו מאמצים להסדיר את העניין תוך היוועצות ושיתוף של אגודות הסטודנטים. אבל, להגיד לכם שהמצב היום הוא טוב, להערכתי, יותר מהערכתי, לידיעתי הוא לא טוב. הוא לא טוב מכמה סיבות. בראש ובראשונה אותו הסדר, אני מדבר פה על דמי האבטחה. דמי האבטחה, למיטב ידיעתי לפי דוח ועדת מלץ לא יכולים לגבות ללא הסכמה מפורשת ובכתב מידי שנה של אגודת הסטודנטים. אני יודע שבחלק מהמוסדות אין הסכמה כזאת. אני תוהה גם, האם המל"ג ביושבה כרגולטור על המוסדות יכלה והטריחה את עצמה. מתי נפתחה שנת הלימודים, באוקטובר, האם היה דיון במל"ג בנוגע לסוגיה הספציפית הזאת, האם מישהו במל"ג אסף את הנתונים טרם הדיון הזה. זה ברמה אחת. כמובן שכאשר לא מפקחים על דמי האבטחה אז אתם יכולים לתאר לעצמכם מה קורה עם דמי האבטחה.

אני רוצה לדבר גם על עניין השקיפות שזה נוגע לחטא אחר של ההשכלה הגבוהה. בסוף, אני חושב ואני אומר את זה גם מתוך ניסיוני, שחלק מהבעיות המבניות של המערכת, כי בעיית הפנסיות שהתגלתה יום אחד בבוקר, כרעם ביום בהיר נפל על הכלכלה הישראלית חוב אקטוארי של 20 וכמה מיליארד שקל של האוניברסיטאות בגלל החובות בפנסיות. אף אחד לא ידע מזה, פשוט כי האוניברסיטאות לא טרחו לדווח על זה לאף אחד בדוחות הכספיים השנתיים שלהם. מאיפה זה נובע, אם הייתה נציגות לסטודנטים בות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב) ונציגות לסטודנטים בגופים המנהלים של כל אחד, אני יודע שבחלק יש גם כמשקיף וברוב אין, אם הייתה נוכחות של הסטודנטים בוועדים המנהלים הדברים האלו לא היו קורים כי האינטרסים היו יותר מאוזנים באופן שבו מנהלים את ההשכלה הגבוהה.

עכשיו אני מגיע לעניין השקיפות. אני לא רוצה להיתפס למוסד אחד, אבל זו רק דוגמה שעולה לי בראש. באוניברסיטת תל אביב גונבים, סליחה גובים. סליחה זה בא לי בטעות.

אוניברסיטת תל אביב תגיב.

זה באמת היה בטעות.

באוניברסיטת תל אביב גובים 500 שקלים מסטודנט עבור אבטחה ושמירה. תעשו את המכפלות של מספר הסטודנטים - - -

בבר אילן רק 454, אני הייתי הגזבר.

אנחנו יודעים, 500 זה פשוט הכי גבוהה.

אפשר לקחת גם את בר אילן.

450-500, אלו מוסדות שמספר הסטודנטים בהם זה בערך 25-60, תעשו את המכפלות. אני רוצה לדעת, אתם יודעים מה, מילא שהמספר הזה מוסתר מחברי הכנסת, לפחות שמישהו מהמל"ג יבקש מאוניברסיטת תל אביב לדעת מהן העלויות האבטחה השנתיות בקמפוס. האם אנחנו יודעים להגיד בצורה וודאית, מכובדי מהמל"ג, שכל מה שנגבה מהסטודנטים עבור אבטחה משמש לאבטחה, או האם הוא משמש גם לדברים אחרים. אני שואל את השאלה הזאת גם לגבי אוניברסיטת תל אביב, אבל אני שואל אותה גם לגבי מוסדות אחרים, גם לגבי מכללת אשקלון וגם לגבי מכללות לחינוך, גם לגבי הקמפוס באילת. האם אתם ידועים להגיד בוודאות, אני מזכיר לכם שהכול פה מוקלט ויכול להיות שלנו יש עדויות אחרות, האם אתם יודעים להגיד בוודאות שכל מה שנגבה במוסד מסוים מסטודנטים עבור אבטחה אכן הולך למימון של אבטחה, אך ורק אבטחה?

הדבר השלישי זה עניין הוולונטריות. יש חלק מהתשלומים, כפי שאמרה חברת הכנסת ברקו, שהם וולונטריים והסטודנט לא בדיוק יודע את זה. השאלה - - -

כי קודם גובים אותם מבלי לשאול אותם.

השאלה איפה זה בא לידי ביטוי, במדור שכר לימוד או איפה שלא יהיה? אלו הדברים.

אני חושב שבצד כל הביקורת אני כן אומר שבהשוואה למה שהיה בשנת 2012 נעשו דברים, אבל להגיד לכם שהמצב היום הוא מניח את הדעת, אני חושב שהמצב הוא לא מניח את הדעת והמצב חייב, חייב, חייב להשתנות.

כדי שיהיה כאן דיון ענייני אני מבקשת התייחסות מאוניברסיטת תל אביב. הסמנכ"ל, אני אוהבת שהדיונים עניינים. עלו כאן דברים, תשמיע את דברייך ולאחר מכן חברת הכנסת.

אני רוצה להוסיף עוד נתון שיהיה לדיון. אני לא אדבר הרבה.

יש נתון נוסף שהגיע לידיי בנושא של המעונות. סטודנט רוצה להירשם למעונות, נרשם ונותן מקדמה של 800 שקל. אם הוא לא מקבל מעונות זה לא מוחזר לו וזה לא בסדר.

לפני שאתה מתייחס. חבר הכנסת שמולי יצא לרגע ואני רוצה שהוא ישמע את הדברים שלך. אדוני, רצית להתייחס לנושא. בוא תתייחס לדברים ששמעת ולאחר מכן חבר כנסת רוצה לשמוע את התגובה, אז אנחנו נשמע אותך. שמך ותפקידך.

שמי עזריאל צפר כיום אני חבר מועצת הסטודנטים בבר אילן. הייתי הגזבר, אני מכיר את כל השטיקים טריקים של הנהלת בר אילן, של האגודה. אותי אי אפשר לערבב. יש לי גם הוכחות במייל, אני אשלח לראש הוועדה. אני גם עשיתי פגישה עם יושב ראש אגודת הסטודנטים בתל אביב לפני שבועיים.

לגבי מה שהוא אמר, אני מצדיק אותו במאה אחוז, יש לי רק להוסיף לגבי דמי האבטחה. עשיתי חישוב לגבי בר אילן, 454 כפול 12, לצערי האגודה חתמה על זה, האגודה חתומה. כשאני קיבלתי את הגזבר בספטמבר 2014 זה כבר היה חתום. 454 כפול, זה 25,120 זה יוצא בסביבות ה-11 מיליון שקל. אני באתי לביטחון, באתי לקב"ט (קצין ביטחון), 'מה אתם עושים'. 'מה אכפת לך'. באתי שאלתי: 'מה אתם עושים', 'מה אכפת לך'. מה זאת אומרת, איפה החוק.

דבר שני, דמי רווחה. אני אם הייתי חותם על ההסכם הזה מול האוניברסיטה, חתמו על ההסכם לשנים בין תשע"ד לתשע"ו, תבדקי את זה, יש לי גם את ההסכם הזה אצלי, יש לי אותו במחשב - - -

לפני שנתיים.

לשנתיים, השנה הוא מסתיים. השנה אמורות להיות אצלנו בחירות. אני אומר חד משמעית, אני אתן כל כולי וגם בתקשורת כמו שעשיתי ביום חמישי. עם תא ליכוד אוניברסיטת תל אביב, אני אתן את כל כולי שזה לא יקרה. דמי הרווחה שהולכים 100% לאגודה. למה צריכים 20%, - - -

זה גם ההתאחדות.

זה גם קורה באוניברסיטאות, גם בתל אביב זה קורה. למה - - -

אני אמרתי את זה בתחילת דבריי.

אני רוצה פה תשובה למה הדברים האלה קורים. למה ה-20% האלה, כולה זה 20-40 אלף שקל, מה משנה לאוניברסיטאות מתוך התקציב הענק שלהם. זה בנושא הזה.

מעונות, האמת, אני מתבזה בנושא הזה. קודם כל המצב בתל אביב הוא יותר טוב. בר אילן, היא עושה הרבה דברים טובים, אבל אחד הדברים שאנחנו צריכים להיאבק כל שנה ושנה. אם זה רכז מעונות לפני שנה, שהיינו בפסח צריך להיאבק, פסח 2014, שאנשים יוכלו להישאר בתוך המעונות. יש כאלה שאין להם לאן לחזור והאוניברסיטה רצתה להוציא אותם. כאילו, מה - - -

למה היא רצתה?

בטענה: 'בפסח אנחנו לא מכשירים את המקום' וכל זה. אבל יש אנשים שאין להם לאן ללכת, אין להם משפחות, הם עולים חדשים. אני לא רוצה להיכנס לפרטים אישיים.

זה פחות רלוונטי לדיון שלנו. אם תרצה אנחנו נתייחס לזה.

יש הרבה דברים.

לא. אני שמעתי את העניין. אתה התייחסת למה שאני דיברתי בתחילת דברי, א', על ה-100% דמי רווחה שאמורים להיות לאגודת הסטודנטים – בזה גם ההתאחדות מסכימה אתך. ב', על העניין של השקיפות שיש בעיה. יש בעיה ואנחנו תכף נקבל את ההתייחסות. משפט אחרון.

אגב חוק, כל סטודנט שאומר ומצהיר מ-2007 - - -

יש גם דוח של ועדת מלץ שהתעסקה בדברים האלה.

אני באתי ליושב ראש האגודה, הוא אומר לי: 'שמע, האוניברסיטה מאיימת עלי'. אמרתי: 'מה מאיימת עליך, יש חוק'.

חוק, עזוב. אדריטי אתה רוצה להתייחס בינתיים לדברים שנאמרו? חשוב שנשמע את העמדה שלך כי אני וחברות הכנסת יודעת מה העמדה שלך. לפרוטוקול תציג את עצמך.

גלעד ארדיטי יושב ראש התאחדות הסטודנטים וסטודנטיות בישראל. קודם כל אני אתחיל עם משהו שלא קשור. מירב, אנחנו צריכים להגיד לך תודה. חוץ מכל העבודה הקשה מירב סייעה לנו אתמול רבות בנושא של ההנדסאים ואני מקווה שהיא תמשיך לסייע לנו. עד היום הם קצת סטודנטים סוג ב', אבל אנחנו מקווים שהם יהיו סוג א', זה מה שקורה היום במדינה.

חס וחלילה. הייתה צריכה להיות היום שביתה, ביום ראשון, של כל הסטודנטים ההנדסאים במדינה. יש בעיה במדינת ישראל עם המכינות הטכנולוגיות ויש בעיה עם הסטודנטים. הנה, בזמן שאתה נכנס, אני רוצה שתשמע את ארדיטי. יש בעיה, אני לא קוראת לזה סוג ב' כי זה חמור בעיניי, אבל אין ספק שהמדינה עם השנים הביאה את הסטודנטים האלה. לכן בצדק אמרה גברת יוכי פנחסי שהיא כמו יושב ראש ור"ה, איך אמרתי לכחלון, אמרתי לו: יוכי כמו פרץ לביא של ור"ה, באמת היא התעקשה ובצדק. הייתה לנו שיחה עד מוצאי שבת ב-11 בלילה, שלי, של ארדיטי, של יוכי ושל מנכ"ל המשרד, באמת הצלחנו לבלום. הם נכנסו ביום ראשון ל-3 לפגישות. הבטחתי גם ליוכי, ואני אומרת גם לפרוטוקול, אם אנחנו לא נצליח אנחנו נמשיך, גם אני וגם חבר הכנסת אלאלוף באמת מנסים לעזור למכינות הטכנולוגיות. בינתיים השביתה נדחתה, הם בדיונים באוצר.

אתמול גם עלתה בוועדת שרים, אפרופו הנדסאים, הצעת חוק שלי שבעצם מאזנת את נקודת הזיכוי בסוף התואר בין הנדסאי לתואר רגיל, גם זה סוג של תיקון עוול. אין שום סיבה כשאתה לומד את אותן שעות וזה שאתה הנדסאי תקבל חצי נקודת זיכוי. זה מילה אחת לגבי הנדסאים שחשובה.

שלום חבר הכנסת ג'אברין.

נושא חשוב.

בגדול אני חושב שהדיון הזה מורכב כי בסוף יש שונות מאוד גדולה בין מוסדות להשכלה גבוהה. בסוף כשמלץ שבא ובנה את כל התהליך של המלצות ומשא ומתן, הוא בנה שלכל אגודה יהיה כוח במשא ומתן בעצם אל מול המוסד ולכן הוא אמר שצריכה להיות זכות חתימה. עכשיו יש שונות עצומה בין המוסדות, יש מוסדות, מה לעשות, האגודה שם יותר חלשה ובתוך המשא ומתן הזה מגיעים למצב שבו אין חירות פוליטית בלי חירות כלכלית. יושב ראש או המנכ"ל או מי שלא יהיה מחזיק את הגרון ודואג שיחתמו על מה שהוא רוצה שיחתמו, לכן אנחנו פה. בסופו של דבר אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים למצוא איזה עולם של סוג הסכם קיבוצי שהוא מצליח לאזן בתוך המשא ומתן שבעצם יוצר כוח משותף. בעצם עושה איזון שהוא טוב בסופו של דבר גם למוסדות, גם לסטודנטים, גם לאגודות הסטודנטים. בסוף את התשלום הזה לאגודת הסטודנטים אי אפשר למדוד אותו תמיד בכאן ועכשיו. מי שבסוף בא ודואג לכל מה שקורה בקמפוסים ולכל הזכויות של הסטודנטים אלו האגודות. בעייננו זה משהו שהוא הכרחי.

אני חושב שנגעו פה בנקודה נוספת שהיא מאוד חשובה שהרבה פעמים אנחנו נוטים לשים אותה בצד. זה באמת כל אותם תשלומים נוספים של המחברות הסריקה, אני חושב שבאמת זה השיא. באמת יש הרבה מוסדות שנרתמו לזה והבינו שזה אבסורד וביטלו את זה, אבל גיליונות ציוניים שגובים על זה כסף ועל כל מיני דברים שאתה קם בבוקר ואתה חושב מאיפה אתה תוסיף את אותם שקלים האלה. אני חושב שבאופן כללי גם זה דבר שצריך להצליח להסדיר אותו. שוב, יש אגודות ומוסדות שבהם יש יחסים טובים עם הסטודנטים ואז יורדים הדברים האלה ויש מוסדות שלא יורדים הדברים האלה. אגב, לרוב דווקא באוניברסיטאות כן האגודות מצליחות להתאזן עם המוסד. דווקא המוסדות היותר קטנים שהם בפריפריה בדרך כלל שם יותר קשה. אני חושב שזה משהו שהוא - - -

כי הכוח שלהם מול המוסד הוא הרבה יותר - - -

כי באים לאגודה ואומרים: 'אם את לא חותמת אין דמי חבר השנה' והאגודה חייבת לפעול השנה - - -

זה לא חוקי.

זה באמת הבסיס של המשא ומתן. דמי רישום, שוב זו אחת הדוגמאות - - -

כל הדוחות החודשיים בלי כל הנתונים המלאים של הפנסיה, זה לא חוקי.

תודה רבה גלעד ארדיטי. נרי אזוגי סמנכ"ל כספים. בבקשה תתייחס.

אני סמנכ"ל כספים אוניברסיטת תל אביב. כפי שנאמר כאן, אנחנו פועלים מכוח אותן וועדות ציבוריות שקבעו את הנושאים של הסדרי שכר הלימוד והתשלומים הנלווים. למעשה, ב-20 שנה האחרונות אנחנו פועלים מכוח וועדת מלץ ואנחנו גובים את התשלומים הנלווים בהתאם המלצות הוועדה. קרי, אנחנו כל שנה או שנתיים, לפי תוקף ההסכם, אנחנו יושבים עם אגודת הסטודנטים, עם יושב ראש האגודה, פועלים בשקיפות מלאה. קרי, מראים את ההוצאות בפועל. אגב, בנושא דמי אבטחה, אנחנו נדרשנו מכוח "חוק חופש המידע" לפני מספר על ידי עיתון כלכליסט להציג את כל הנתונים. אנחנו הצגנו את עלויות האבטחה שלנו בחמש השנים האחרונות. מיותר לציין את מה שקורה בתחום האבטחה. עמיתי פה מהעברית אולי יפרט את מה שאנחנו עוברים כגופים מונחים על ידי המשטרה, שמנחים אותנו בלי לשלוח צ'ק בדרך. אנחנו נאלצים להתמודד עם האירועים הביטחוניים שהמדינה מתמודדת איתם היום באמצעים שלנו.

בסופו של דבר אנחנו מדברים על שאלת משאבים. המוסדות להשכלה גבוה הם גופים נתמכים, בין 60% ל-65% מהתקציב שלהם מגיע מהמדינה. אם המדינה תיקח את עלויות האבטחה אז כמובן שאנחנו לא נגלגל אותן על התלמידים ועל הסטודנטים. התלמידים בסופו של דבר הם הלקוחות שלנו. גם כל הנושאים שהם מצודקים מבחינתנו, כל צווי ההרחבה בנושא העסקת עובדי אבטחה שהעלו את ההוצאות ביותר מ-15% מלפני שנתיים. שוב, כל האבטחות מעלות את עלויות האבטחה. שכר הלימוד, מישהו פה יודע ששכר הלימוד ירד בשנה האחרונה ורק הירידה הזאת בשכר הלימוד בשנה האחרונה הורידה מהתקציב שלנו כמיליון שקל?

זה רק חברי כנסת.

ואנחנו לא העלנו את דמי האבטחה באופן קורלטיבי. שוב, השאלה בסופו של דבר היא שאלה של משאבים. אני חושב שוב, כל מה שנאמר כאן - - -

תסביר לנו.

שכר לימוד צמוד למדד ובשנה האחרונה הוא ירד. הוא ירד בערך ב-30 שקל. באוניברסיטה תל אביב בלבד זה מיליון שקל פחות.

עיקר ההוצאות של האוניברסיטאות זה עלויות שכר- -

יש שנים שהמדד גם עולה, אתה יודע.

נכון, אבל עלויות השכר, זאת אומרת ש-70% מתקציב האוניברסיטה הוא שכר. עלויות השכר צמודות להסכמי שכר, כולם ריאליים. שוב, אני חושב שיש לנו כאן בעיה עם כמה מוסדות קטנים סוררים שעוסקים באיזו גבייה אפורה ובהם צריך לטפל. האוניברסיטאות ככלל עובדות בשקיפות עם האגודות, הן עובדות בצורה מבוקרת.

חבר הכנסת שמולי, לעניין הדוחות הכספיים, אנחנו עובדים לפי כללי ות"ת. יושב ראש אגדות הסטודנטים נמצאת - - -

גם ות"ת חטף ביקורת בדוח מבקר המדינה על הפנסיות. אני לא רוצה ללכת לעולם של הפנסיה.

לעניין הפנסיה, למרות שזה לא במאזן זה נמצא כביאור בדוחות הכספיים. אנחנו בוועד המנהל של האוניברסיטה, אני מציג אישית שלושה שקפים עם ההתחייבות האקטוארית של האוניברסיטה. יו"ר האגודה ויו"ר ארגון העובדים נמצאים אצלנו בוועד המנהל - -

אמרתי שזה מצב נדיר.

והכול בשקיפות - -

זה לא המצב בכל האוניברסיטאות.

רגע. אדוני, אנחנו רוצים לדעת מבחינת גבייה שאתם גובים מהסטודנטים חוץ מדמי שמירה שזה 500 שקל מסטודנט, מה עוד?

אנחנו גובים את דמי הרווחה, 310 שקל.

דמי הרווחה as is מועברים לאגודה?

78% מועברים לאגודה והיתרה - - -

ושאר הכסף?

באוניברסיטה. גם האוניברסיטה מקיימת פעילות רווחה במסגרת הדיקנט, פעילות מאוד ענפה: פעילות של מלגות, סיוע לסטודנטים, פסיכולוג לסטודנטים, המון עליות שהן הרבה הרבה מעבר לעלויות שאנחנו גובים מהסטודנטים בתחום הרווחה.

רגע, 22% מדמי הרווחה שסטודנט משלם הולכים בעצם לטובת המוסד כאשר הוא מפעיל כל מיני פעילויות לטובת הסטודנטים כמו: מלגות - - -

מלגות, הלוואות, פסיכולוג, שירותי סיוע, כל מה שהסטודנט צריך, מרכז לפיתוח קריירה.

אני שואלת, למה בעצם שלא שתעביר להם והם יתנו את המלגות, את הפסיכולוג?

אני חושב שזה משהו היסטורי. אני חושב, אני אענה פה מה שאני חושב. אני חושב שהרעיון היה - - -

מה אתה חושב על הנקודה הזאת של ה-100%, שאתם תיקחו את זה על עצמכם?

אני חושב שמה שהיה בזמנו, שדיקנט הסטודנטים זה הגוף. זאת אומרת, גם האוניברסיטה צריכה לקחת אחריות. אני מסתכל 40 שנה אחורה, גם האוניברסיטה צריכה לקחת אחריות על מה שקורה לרווחת הסטודנטים ולכן יצרו את דיקנט הסטודנטים. שוב פעם אני אומר, בעיניי במקרה הזה - - -

אני רוצה לומר משהו, בלא מתוקצבות דיקנט הסטודנטים הוא על חשבון - -

בסדר, הם לוקחים 40 אלף שקל.

נכון. אבל לפחות הם לא משיתים את זה על הסטודנט. למה דיקנט הסטודנטים צריך להיות על הסטודנטים. זה מוסד של האוניברסיטה.

אני לא אומר שזה צריך להיות על הסטודנטים. אני רק אמרתי כשאת שואלת למה - - -

אני שואלת אותך מה הגישה שלך על זה שאתה לוקח את הדברים של האוניברסיטה ועושה את המלגות ואת הפסיכולוג ואת ה- - -

אמרתי את זה קודם, אם אנחנו חושבים שצריך לייצר היום הסכם שבתפיסתו בסוף הסכם קיבוצי שיעשה יישור קו בתוך הקמפוסים בארץ.

ג'בארין אני נותנת לך מיד. אני רק רוצה להבין את הנקודה שלך. מה זאת אומרת יישור קו? אתה אומר ש-100% דמי רווחה צריכים להיות אצל האגודה ואתם תיקחו את מה שהוא עושה?

יש דברים שאגודות - -

אתה לא אומר.

יש דברים שבעיניי האגודות לא צריכות לקחת. בסופו של דבר הסכום שהיום הסטודנטים משלמים למוסדות הוא זניח. אם באוניברסיטת תל אביב מדברים על 60 שקל, מדברים בסוף על מיליון. לא, את לא מדברת על סכום זניח - - -

כמה דמי חבר של הסטודנט באוניברסיטת תל אביב, 350?

310 שקל. 66 שקלים הולך למוסד ו-200 ומשהו עובר לאגודה.

זה מה שאני שואלת, לא קיבלתי תשובה ממך.

בבקשה חבר הכנסת ג'בארין.

גם מהכרות שלי עם הנושא, הכרות קודמת וממה שאני שומע כרגע, נראה לי שנוצר מצב של עמימות כזו שבינתיים מי שיכול לסבול ממנה הם רק הסטודנטים. מהעמימות הזאת כבר לא ברור מה בדיוק שכר הלימוד, על מה הוא נותן תשובה ולכן זה מאפשר הרבה שיקול דעת לאוניברסיטה ואולי גם לאגודות להכניס כל מיני דברים. אני אומר כאן, שלא ברור מלכתחילה שהם אומרים להיות שם. שאלת אותו למשל למה דיקנט צריך להיות מגולגל על הסטודנטים ולמה השמירה צריכה להיות על סטודנטים ואם היא מגולגלת לסטודנטים למה 500 שקל וכו' וכו'. מה הוא עונה, שירותים כך ושירותים כך.

יכול להיות שאם אני שומע את גלעד נכון, תתקן אותי, יכול להיות שהגיע הזמן להבהיר את הנקודות האלה. כלומר, להבהיר מהם השירותים שאפשר להוסיף אותם על שכר הלימוד ואיפה נוצר הבלבול.

נוצר מצב, נגעו גם קודם, שיש תשלומים נוספים ויש מחברות בחינה, איתם פשוט צריכים לעשות איזה איזון. עם כל - - -

השאלה מחברות נוספות. מי יחליט אם מחברות נוספות? זה לא חלק אינטגרלי משכר הלימוד, או שעכשיו איפה עובר קו הגבול. למה שמירה לא?

הוא צודק.

אני אומר, בסופו של דבר אני מבחנתי, הכול צריך להיות על זה. חשוב לי להגיד פה, אנחנו לא יכולים לפנות רק לאוניברסיטאות כי בסוף יש את הרגולטור ואנחנו צריכים - - -

בסדר גמור. אנחנו פונים גם אליהם. אני אומר שאי הבהירות הזאת, בעצם כשמעלים שכר לימוד מבלי להצהיר על כך.

אתה עוד רוצה לומר משהו. אני רוצה לשמוע את המל"ג.

אני חוזר שוב, השאלה היא שאלה של משאבים. בואו נדבר רק בשתי מילים על כלכלה של אוניברסיטה. שכר הלימוד בתוך תקציב אוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטאות הגדולות זה פחות או יותר אותו דבר, הוא בערך 14% מתקציב האוניברסיטה. רוב התקצוב שלנו מגיע מהמדינה. אם המדינה תבוא ותגיד שהיא לוקחת על עצמה את הנושא של - - -

לא. לא. זה לא רלוונטי. המדינה לא תיקח על עצמה בדיוק כמו שהמדינה- - -

שלא תיקח את זה, אבל אנחנו מדברים שוב - - -

היא לא צריכה לאבטח את האוניברסיטה, היא לא צריכה לאבטח כל מכללה - - -

השאלה אם ב-10,198 שקל, זה שכר הלימוד לתואר ראשון, אפשר להכניס את כל הדבר הזה. זה הכול. אנחנו בעד לתת את כל השירותים האלה, אבל בסופו של דבר כל המוסדות להשכלה גבוהה - - -

להתוות את הדיון הזה לעניין דמי שמירה הוא בעיניי לא נכון ואני אסביר למה. תכף אנחנו נשמע את ההתייחסות של המל"ג. דרך אגב, גם אתה התייחסת לזה בתחילת דברייך. צריך להיות כאן, זה מה שאומר חבר הכנסת שמולי, איזה קו מנחה. א', לא יכול להיות שמוסדות גובים מהסטודנטים כל מיני אקסטרות כמו ששמענו, ממחברות בחינה לדמי עציצים, לא משנה. צריך להיות קו וצריך המל"ג, בשביל זה נשמע אתכם. תגידו מי מפקח על מה במוסד אקדמי, אני לא מדברת על הלא מתוקצבות, על המתוקצבים מי מפקח מה הם לוקחים מהסטודנטים? כי את זה אנחנו יודעים מוועדת מלץ, כל הנושא הזה הוא וולונטרי והכול צריך להיות בהסכמה.

עכשיו יתייחסו נציגי המל"ג לשאלות שהעלתה הוועדה. א', מי מפקח. ב', מה האפשרות היום, יכול להיות שהאגודות לא תרצנה את זה, האם אנחנו לפחות יכולים לתת את האפשרות לאגודה לנהל את דמי הרווחה ב-100%? זה מה שאני שואלת באמת כשאלה של הוועדה. בבקשה, מי מתייחס מהמל"ג, שיציג את שמו לפרוטוקול.

אני אורנן. מרכז תחום חברה והקהילה במכינות.

אורנן בודם מאגף התקצוב.

כן.

ראשית, דוח מלץ באמת מתייחס רק לדמי רווחה ואבטחה שחתמו עם האגודות. במידה ויש לאגודות קשיים לחתום עם המוסד פונים אלינו, בדרך כלל לא נתקלנו בפניה. לפני שנתיים הייתה מאריאל באיזה נושא, עזרנו להם לפתור את זה. אם יש אגודות, כמובן כשהן לא מגיעות לאיזה הסכם, הן יכולות לפנות להתאחדות והתאחדות אלינו או ישירות אלינו. אני לא זוכר פניה כזאת של אגודה שלא הצליחה להגיע להסכם עם המוסד או שהמוסד לחץ אותה.

אני, לי דווקא הגיעה פנייה כזאת במקרה. הגיעה פנייה מאוניברסיטה, לא אגיד את השם, והם מאוד מאוד כלי לסחטנות, גם ההתאחדות יכולה להעיד שזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה. בוא, אל תהייה כל כך נאיבי.

לא. לא. אם תגיע אלינו פנייה או מהתאחדות או - - -

אורנן, זו בדיוק הסיבה שאתם צריכים לעשות בדיקה יזומה ולא לחכות. תאר לעצמך שאם מוסד כלשהו בא לאגודה ותופס אותה בגרון, סליחה על הביטוי, אז אותה אגודה לא תרים לך ותאמר: 'שמע, יש פה בעיה'. נכון? האם המל"ג יודעת להגיד היום שהכול 100% ב-60 וכמה מוסדות מתוקצבים?

קודם כל במוסדות המתוקצבים אנחנו כן עוקבים, כן עוקבים אחרי הדוחות ו- - -

מה זה עוקבים, נעשתה בדיקה מאז אוקטובר או לא?

כל הדוחות הכספיים, אם זה לא הופיע שם אנחנו לא יכולים לדעת. אם לא הגיעו פניות ציבור - - -

אנחנו עובדים לפי פניות. אם מגיעה אלינו פנייה מסוימת אנחנו בודקים אותה לעמוק עד סוף. אנחנו לא מניחים לה עד שאנחנו לא מגיעים לחקר האמת. אם אנחנו באמת מוצאים איזו חריגה אנחנו פונים למוסד והוא מתקן אותה.

אבל אם לצורך העניין יש קמפוס קטן בשטח, מן הסתם גם במספר הסטודנטים, שגובים בו נגיד משהו כמו 70% או 75% ממה שגובים באוניברסיטת תל אביב, זה לא מדליק לאף אחד במל"ג נורה אדומה?

זה צריך להגיע דרך האגודה.

לא. זה לא, זה לא. אם השטח של אותה מכללה זה בערך בניין בתוך אוניברסיטת תל אביב ואתה אומר שאתה לא תפעל עד שלא מגיעה תלונה זה לא בסדר. אתה הרגולטור, אתה אמור לפעול גם מתוך יוזמה ולא רק כשאתה מקבל תלונות. אתה לא הוועדה לפניות הציבור, אתה רגולטור.

המוסדות להשכלה גבוהה יש להם חופש אקדמי - - -

אני יודע ואני יודע ש- - -

החופש האקדמי הזה פה הוא יכול - - -. בשם החופש האקדמי אסור לעשות שום דבר.

אנחנו בעבר שמענו שבמסגרת החופש האקדמי אפשר לקלל סטודנטים. זה היה בשבוע שעבר. הכול בשם החופש האקדמי.

העניין הזה פה שאתם נותנים למוסדות חופש אקדמי לטוב ולרע, מה שאתם עושים, אתם פשוט מסירים, מסירים את האחריות. תסיים וארדיטי תתייחס.

הוא נותן להם את החופש להגיע להסכם עם אגודת הסטודנטים.

אבל מי מפקח?

אבל זה גוף עצמאי.

אני חושב שמה שמנסים להגיד, שבסופו של דבר הות"ת מפקחת. למוסדות יש עצמאות, את צודקת, עצמאות כלכלית ועצמאות אקדמית. הות"ת בסופו של דבר מפקחת גם על העצמאות הזאת. לצורך העניין, מחר בבוקר יש בעיה בוועד המנהל, בשנה שעברה הייתה בעיה בוועד המנהל של אורט בראודה, אז ות"ת ומל"ג נדרשו לנושא, הרימו את הדגלים ואמרו: 'אתם תשנו את 1,2,ו-3'. אותו דבר זה מה שנאמר פה. אני יכול לתת לדוגמה של משהו שעלה לי תוך כדי השיחה, בסופו כשממנים, מנכ"ל מוסד יצטרך לחתום על מסך שאומר זה סכום האבטחה ואני מתחייב שכל סכום האבטחה יוצא על אבטחה'. בסדר, 'שלא גביתי סכום עודף מהסטודנטים שהלך לא לאבטחה אלא שכל הכסף שגביתי', ולהעביר אותו לות"ת.

אז זה ישנה פתאום את התמונה כי מנכ"ל מוסד לא ישקר בנושא הזה. אבל כשזה נשאר רק בזה שהוא צריך לסגור משהו עם האגודה, אז מה לעשות, לא כל האגודות מספיק חזקות מול כל אחד ממנכ"לי המוסד. אני נותן סתם דוגמה. אני מסכים אתך שבסוף צריך לשמור על העצמאות של המוסד, אבל זו דוגמה למנגנון פיקוח.

מה שיותר מטריד את הוועדה, גם ממה ששמענו מהחברים פה בוועדה, שבסוף מי שנפגע זה בעיקר אותם סטודנטים במוקמות מוחלשים יותר שבהם אין להם את הכוח. אגב, הפנייה שהגיעה אלי ולא משנה מאיפה, דווקא היא ממקום שהוא מאוד מוחלש. לבוא ולהגיד: 'לא ידענו לא שמענו', אני לא יודעת, זה לא רק זלזול, מבחינתי יש לכם אחריות. למה אתם מתערבים רק במקומות שנוח לכם? כל פעם שיש התערבות של המל"ג זה רק במקומות שנוח וידוע. הוועדה כאן באה ומציפה דברים, כן אתם צריכים לבוא ואתם תעשו את זה כי אני אתן לכם הנחיה כזאת. אתם יודעים מה, מדגמית, מדגמית לבחון כמה המוסדות האקדמיים שונים, ולא רק כפניית ציבור. את יודעת מה, למה שראש אגודת הסטודנטים במקום יפנה אליך בכלל, למה?

כי פונים.

את יודעת שיש ראש אגודות בארץ, אני לא אומר את זה לזלזול, כשתגידי להם את המילה מל"ג הם לא ידעו מה זה אומר בכלל. אז מה, אז מה?

עובדה שפונים, יש פניות.

אז יש פניות, מתי הייתה הפנייה האחרונה?

מתי ועל מה.

כל הזמן יש פניות בנושאים כאלה.

את נציבת פניות הציבור? ספרי לנו, האירי את עיניי הוועדה.

יש פניות בכל מיני תחומים של סטודנטים. במקום שאנחנו מוצאים שהמוסד גובה שלא בהתאם או שנראה לנו לכאורה שהוא מוגזם לחלוטין, אנחנו פונים למוסד וכמובן יוצאות הוראות בעניין הזה.

האם את יכולה לתת לוועדה דוגמה?

אתן לך דוגמה של הנחיות שיצאו מהמל"ג בעקבות פניות ציבור שקשורות לכל מיני תשלומים של סטודנטים. אחת, ב-2014 יצאה הוראה בכל העניין של גביית תשלום עבור ערכות הרשמה שדיברה עליהן חברת הכנסת ברקו. הגבלנו את ערכת ההרשמה בעין, הגבלנו את ערכת ההרשמה באינטרנט – מל"ג הוציאה הנחייה. כל העניין של מתן פטורם מקורסים שנלמדו במוסדות להשכלה גבוהה אחרים, דובר עליהם ב"מלץ". מל"ג הרחיבה את זה להכרה באותו מוסד. זאת אומרת, מלץ אומר שמתן פטור מקורסים שנלמדו במוסדות אחרים, מל"ג הרחיבה את זה למתן פטור גם אם נלמד הקורס באותו מוסד.

ב-2014 שוב יצא עניין של רישום של בחינה במועד ב'. המוסדות בעצם גבו מהם קנס - -

למה?

מי שנרשם למועד ב' ולא הגיע. הקנס היה מאוד מאוד גבוה. זה הגיע דרך פניות ציבור ועלה למעלה - - -

וזה בוטל?

אנחנו הגבלנו את זה. הגבלנו את זה ל-50 שקל. מוסדות גבו 200,300 שקלים עבור הדבר הזה.

50 שקל, סטודנט שנרשם למועד ב' ולא הגיע?

כן, הם התארגנו בשביל זה, הביאו מחברת בחינה - - -

לפעמים אני מודה לעצמי שלמדתי במוסד לא מתוקצב. באמת. מה עם מועדי ג', גם משלמים עליהם, אולי זה כפל קנס?

ממתי התחילו לקחת כסף עבור מועדי ב'.

כשהזמינו כיתה. זה לא בתוך האוניברסיטה, הזמינו אולם מיוחד במכרז הכנסים. מה, זה לא גם ככה באוניברסיטה?

ממתי התחילה התופעה הזאת?

אנחנו הוצאנו את ההנחיה באפריל 2014 - -

זאת אומרת שזה משהו חדש.

לא. ההנחיה יצאה אחרי שהגיעה תלונה. היא לא יודעת כמה זמן זה חל.

כי כנראה זה פרץ כבר כמה שנים.

עמית ניצן. בבקשה.

עמית ניצן, אני מנהל אגף ורישום תלמידים באוניברסיטת תל אביב.

אני רוצה להתייחס לשני דברים. אחת לסוגיה שהועלתה כרגע. באוניברסיטת תל אביב ולמיטב ידיעתי גם באוניברסיטאות האחרות אין גביה על שמירת מקומות למועד ב' ולמועד ג'. זה לגבי האוניברסיטאות.

אני רוצה להתייחס לסוגיה של השקיפות ולפני זה תיקון, אומנם חבר הכנסת שמולי תיקן, אוניברסיטת תל אביב לא גונבת, היא פועלת על פי החוק ועל ההסכמים.

נושא השקיפות בדמי הרווחה, גם אצלנו, אני יודע בוודאות שגם בבן גוריון ולמיטב ידיעתי גם באוניברסיטאות אחרות, כל המידע על האפשרות לוותר על דמי רווחה מראש נמצאת באתר האינטרנט, במכתב שנשלח מראש לסטודנטים, במידע האישי. השנה באוניברסיטת תל אביב הוספנו אפשרות, כי אנחנו מאמינים בשקיפות ואנחנו מאמינים בזה שסטודנט צריך לעשות את הכול והוא לא צריך שאנחנו נעשה בשבילו, הוא יכול לגשת למידע האישי. אגב, הוא מקבל לפני תחילת שנת לימודים הפנייה למידע האישי כדי להגיד לנו האם בכלל הוא מתכוון ללמוד בשנה הבאה. אם כן איך הוא מתכוון לשלם את שכר הלימוד כדי שנדע אם לשלוח שוברים או לא. שם הוא גם יכול לראות את האפשרות לוותר על דמי רווחה. אז לבוא וטעון שאין שקיפות, לפחות באוניברסיטאות יש.

תודה. אני רוצה רגע את אביטל גלוזמן, סטודנטית באוניברסיטה העברית.

היי, אני אביטל, סטודנטית מהעברית שנה ג' בתואר הבוגר שלי ושנה א' בתעודת הוראה, זה נחשב לתואר מתקדם.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שדיברו כאן. בנושא האבטחה, 500 זה לא הסכום הגבוה ביותר. הבאתי את החשבונית שלי, אני שילמתי 550 - - -

באוניברסיטה העברית.

העברית.

בנושא רווחה, בעצם התשלום שלנו מתחלק, יש לנו שכר לימוד, הוצאות אבטחה כמו שאמרתי, 550 שקל. יש לנו הוצאות רווחה – לפי המידע שאנחנו מקבלים התשלום הוא 120 שקל לטובת מסרונים שאנחנו מקבלים על ביטול שיעורים או - - -

120 שקל על מסרונים? הם כנראה לא ידעו שהשר כחלון עשה רפורמה בסלולר.

בנוסף חשוב להגיד שסטודנטים - - -

השנה, 120 שקל לשנה למסרונים? שיתחילו להשתמש וואטסאפ וזה בכלל חינם.

כמו כן חשוב להגיד שסטודנטים שהטלפון שלהם לא מתקדם ואין להם את הפתיחה, אני לא טובה בטכנולוגיה, הם לא מקבלים אותה. יש סטודנטים שאין להם טלפון מתקדם. הוצאות האגודה, לטובת האגודה שלנו אגיד שהן באמת ירדו - -

רווחה, כמה כסף?

אפשר להגיד שזה קצת מצחיק כי בשנה שעברה לא היה רווחה ושילמנו 321 לאגודה, כנראה היא גם כללה את כל ההוצאות הרווחה שאנחנו לא יודעים עליהן - - -

לא. בשנה שעברה זה שילוב של האגודה ושל האוניברסיטה.

והשנה?

השנה זה פוצל ויש לנו 230 לאגודה ויש לנו 120 לתשלומי רווחה שזה הולך לאוניברסיטה.

דבר שני, גם לומר לזכות האגודה אצלנו, חוברות הבחינה שבדרך כלל אנחנו משלמים עליהן, מי שכן חבר אגודה והוא כבר שילם את הסכום הגדול בתחילת השנה כן מקבל אותן בחינם, מי שלא עדיין משלם עליהן. זאת אומרת, אם אני לא חברת אגודה אני צריכה לשלם על בחינות.

על מחברת בחינה.

כן, כדי לראות מה עשית, למה בעצם הורידו לך נקודות כי אחרת יש לך רק ציון.

בנוגע לשכר הלימוד שירד ב-30 שקלים שאדוני אמר, אומנם הוא ירד, אבל בסוף התואר או באמצע התואר כדי שאני אתקבל לעבודה הייתי צריכה להגיש חוברת ציונים והיא גם עולה 30 שקלים.

החזרת את חובך לחברה.

בדיוק כך.

בנוגע לוויתור על דמי רווחה שבעצם שהם טוענים - - -

30 שקלים, על מה?

גיליון ציונים חתום על ידי האוניברסיטה.

מה, להדפיס אותו כאילו?

להדפיס ולשים חתימה.

כן.

שלושה עותקים בחינם ולפי מה - - -

לא אמרנו בחינם.

לא. לא. שלושה העתקים בחינם?

מקבלים, כן.

לקבל שלושה העתקים בחינם?

מקבלים שלושה העתקים בחינם.

ממני דרשו ישר ואז בעצם כעסתי וקיבלתי בחינם.

עם התואר מקבלים שלושה העתקים.

אני מניחה שלא כולם כועסים מההתחלה.

בנוגע לוויתור דמי רווחה, זה נכון, באמת אפשר לוותר עליהם. אבל, זה אחרי ששילמתי את כל הסכום, יש לי שבועיים שאני יכולה לוותר עליהם. אם אני מפספסת וגם אם אני לא השתמשתי, או בעצם השתמשתי במשהו שהאגודה נותנת לי אז אני לא יכולה לקבל אותם בחזרה.

יש בעצם עוד נושא שהוא לא עולה כאן והוא בעיקר לתארים מתקדמים. תשלום שכר לימוד לתארים מתקדמים הוא כמו תואר ראשון, בעצם הוא אחוז מסוים שהמל"ג נותנת לתואר ראשון. לשלוש שנים אתה צריך לשלם 300% בעצם של שכר לימוד. בעצם הנקודות הזכות - - -

תואר שני 200.

תואר שני 200. כן, לזה אני מתכוונת. אני עושה תעודת הוראה במקביל ובעצם זה 100% שכר לימוד בסך הכול.

אני אתן דוגמה אישית על שכר לימוד של התעודה וזה בעצם יאיר אור על הבעיה. תעודת הוראה בעברית עולה 14 אלף שקל, אני מעגלת, באופן כללי. התעודה היא מקבילה ל-48 נקודות זכות. ברגע שאת עושה 48 נקודות זכות את מקבלת את התעודה, סיימת את חובותייך. אולם, אני בוגרת החוג לחינוך, אני בעצם מקבלת הקלות, מקבלת פטור מקורסים מסוימים והחובה שלי לעשות רק 36 נקודות זכות, אבל תעודת ההוראה שלי עדיין עולה 14 אלף שקל. זאת אומרת, יש פה סכום גדול שאני משלמת והוא הולך לאוויר.

זו נקודה מעניינת. תודה רבה על ההתייחסות שלך.

בבקשה אדוני, רק תציג את שמך לפרוטוקול. שמואל דהן בבקשה.

ראש אגף חירום וביטחון באוניברסיטה העברית. אני כמובן אתייחס רק לתחום הביטחון שאני ממונה עליו, אני מכיר אותו.

הווה ידוע שהמוסדות להשכלה גבוהה, האוניברסיטאות, הם גוף מונחה על ידי חטיבת האבטחה של משטרת ישראל. זאת אומרת, עם כל שיקול הדעת שאני מפעיל איך להגן על הקמפוס, על ששת הקמפוסים של האוניברסיטה העברית, יש לנו שישה קמפוסים, אני בעצם מקבל הנחיות מבצעיות מחייבות מחטיבת האבטחה של משטרת ישראל: על ידי סיורים, על ידי אמצעים. לאחרונה, אני אראה לכם את זה בכתב, קיבלנו בכתב בקשה להתקין שערים כנגד רכב מתפרץ. מי שמבין קצת בתחום, זה פשוט לא יעלה על הדעת מה שהם מבקשים, אבל הם מבקשים.

אני רוצה לומר שתקציב הביטחון והאבטחה באוניברסיטה העברית הוא למעלה מ- 31 מיליון שקל בשנה. אני רוצה עכשיו לתת, כי אני התכוננתי, 18,642 סטודנטים שילמו דמי אבטחה שהגיעו לסכום של 10,253 מיליון שקל. זאת אומרת, אגרת האבטחה שהאוניברסיטה העברית גובה מכסה פחות משליש מהעלות. אני לא צריך לספר נוכחים פה, אנחנו נמצאים בירושלים עם שישה קמפוסים, אחד מהם בהר הצופים שהוא מובלעת - עיסאוויה, א-טור, ואדי ג'וז – האמצעים, כוח האדם היום שאנחנו יושבים כאן, יש 80 קצינים חמושים ומאבטחים בסך הכול בכל הקמפוסים. תעשו חשבון כמה זה עולה - -

הדלקתי לי נורה, דווקא נתת לי רעיון.

אני רוצה לבקש מהמל"ג, אם יורשה לי גם בשם הוועדה, אני מבין שהנתונים האלה לא חסויים. אני מבקש בשמי ואולי גם בשם וועדת החינוך לקבל את עלויות האבטחה של המוסדות להשכלה הגבוהה, החל מהמכללה הקטנה ביותר ועד האוניברסיטה הגדולה ביותר, הכול כולל הכול כולל הכול. בסדר. לעשות את המכפלות אנחנו יודעים.

הדבר השני אדוני שאני רוצה להגיד, תתייחסו בבקשה גם, אולי אתה בדברייך ואולי נציגי המל"ג, לעניין של יחסיות הלימודים. כלומר, האם במוסדות להשכלה גבוהה, בכולם, בחלקם או באף אחד לא, סטודנט שלומד, כפי שאביטל אמרה, נגיד 4 שעות בשבוע - -

אתה מתכוון כמו בוינגייט נגיד שהם באים - - -

הם באים יום בשבוע.

זה עיקרון שמדובר בדרך כלל עם אגודות הסטודנטים. אני מודה שאנחנו מתנגדים בנושא.

כן, כי אז אלה ישלמו יותר.

אתה תיתן למי שלומד הרבה יותר ונמצא כל היום הלימודים, לו אתה תיתן לשלם המון כסף ומי שמעט זמן - - -

אני מסכימה. לא רק זה, פתאום הוא יבוא לספרייה וייהנה חמישה ימים, מי יודע שהם באים יותר.

אתה עושה איזון שבסופו של דבר הוא הכי בריא.

הרי הם לא ישליכו את זה עליהם, בכל זאת הם אגודת הסטודנטים ואיך אנחנו, אני שותפה ואני נותנת פה גיבוי לחבר הכנסת שמולי. אתם תגישו לוועדת החינוך את העלויות של האבטחה. הוא אמר את זה פה בצורה מאוד שקופה. אגב, כמובן לטובת המוסד, אבל מניחה שנראה גם דברים אחרים. אין ספק שמה שהאוניברסיטה העברית עוברת זה לא מה שעוברת לצורך העניין מכללת כנרת, אני מניחה. בסדר. תמשיך אדוני, קטענו אותך באמצע.

אני רוצה לומר שתחום הביטחון והאבטחה, ואני מברך על כך שנחתם הסכם קיבוצי לעובדי אבטחה שמבטיח להם פנסיה מלאה, שמבטיח קרן השתלמות לעובדי האבטחה, אלה שעומדים בשערים ובודקים הם מקבלים שכר שאני יודע לומר בוודאות, בשנתיים האחרונות השכר הזה עלה ב-30%. לאוניברסיטה העברית זה עלה מיליונים, ואני מברך על כך כי הם עובדים, הם עובדים קשה מאוד, הם עובדים בשמש ובקור הירושלמי והם עושים את העבודה ומגיע להם שכר ראוי והגון. אבל, זה מפיל את כל המעמסה הנוספת על תקציב האוניברסיטה שממילא היא מתמודדת ונמתח כמו שמיכה לכל הכיוונים.

בתחום הביטחון באוניברסיטה העברית, ואני מכיר את זה גם באוניברסיטאות האחרות, גם אוניברסיטת תל אביב גובה פחות מאשר מההוצאות בפועל שלה. - - -

אין בעיה, את זה אנחנו רוצים לבדוק. אנחנו צריכים לבדוק. אנחנו מקבלים את הדברים שאמרת ולכן אנחנו מבקשים לדעת. כמובן, אנחנו רוצים לדעת מה עלות האבטחה וכמה הסטודנט משלם. זה בעניין הזה.

תודה רבה.

למה דמי האבטחה עלו משנה שעברה? בשנה קודמת זה היה לנו 416 וכמו שאמרתי קודם השנה 550 שקל.

אנחנו נבדוק בין 2015 לבין 2016, שנת הלימודים תשע"ו.

זאת אומרת שכן עלו דמי האבטחה של הסטודנטים. זה לא נכון להגיד שהכול נפל על האוניברסיטה כפי שהצגת את זה.

לא הצגתי שהכול נופל על האוניברסיטה. אני הצגתי שאחרי שזה עלה זה עדיין 30% מהעלות בפועל.

בסדר, אבל גם הסטודנטים תרמו את חלקם.

נכון, בהחלט נכון.

עוד מישהו מהאוניברסיטאות, מכללות רוצה להגיב? או.קיי. יש עוד הערות או משהו? בבקשה הערה אחרונה.

רציתי להגיד קודם משהו, רציתי לכמה דקות - - -

אני נתתי לך לדבר. בבקשה שתי דקות אדוני.

אני הייתי הגזבר עד לפני עשרה חודשים בבר אילן. כרגע אתם פשוט נגעתם בנושא, התפרצתם לדלת פתוחה אצלי. אני כבר חודשיים יושב על "חוק שכר הלימוד", אני יודע מה הולך אצלך, מה הולך בהתאחדות. כל אחד בכל מקום, תאמינו לי - - -

זה - -

שנייה, שנייה. מי שהתמודד מולך ניתאי בר נוי, הוא חבר שלי.

דבר לעניין.

אני מדבר לעניין. אני אראה כמה דוגמאות ואחר כך אני אגיד מה דעתי - - -

רק לדמי - - -

תשלומי פיגורים. בואו נדבר על דברים אחרים, למה מדברים רק על דמי אבטחה. בואו נדבר - - -

אדוני, בוא אני אסביר לך משהו. אני מנהלת את הוועדה הזאת. אולי אתה לא מכיר אותי, אני בנאדם מאוד פרגמטי, לא באתי, לא במטרה שיתנו לי פה נאומים חוצבי להבות נגד המל"ג, נגד התאחדות לבד או ביחד. אם אדוני רוצה להתייחס לעניין הנלווים מוזמן. בבקשה הגעת במיוחד, אני לא אמנע מאדם את יומו בוועדה, אבל נא להתייחס לדברים שנאמרו כאן על ידי המציעים, זה אני ושמולי, וכמובן למה שנאמר ולא לדברים אחרים.

אין בעיה. לגבי תשלום הנלווים, מה שאמרת דמי רווחה ודמי אבטחה. הבעיה הגדולה שזה בגיבוי ההתאחדות ובגיבוי האוניברסיטאות שגובים את זה אוטומטית. מה זאת אומרת, לא מודיעים במייל בצורה מפורשת, לא מודעים את זה בשום מקום. אני קיבלתי את זה כהודעה בתוך מכתב, שתי שורות בסוף המכתב בפונט שהוא פחות מהפונט הרגיל, זה אצלי בבית. כתוב שמי שרוצה לבטל יכול עד היום הראשון. למה עד היום הראשון? כל שנה א', 95% ובדקתי את זה ודגמתי את זה: במשפטים, בכלכלה, בחינוך, בהנדסה לא מודעים שהם יכולים לבטל את דמי הרווחה שלהם, הם לא מודעים לזה. ההתאחדות לא עושה שום דבר בעניין הזה, לא - - -

מה אתה אומר, כל סטודנט יודע, הרי גם היא אמרה את זה, אביטל, שדמי הרווחה אתם יודעים שהם וולונטריים לאגודה.

לא.

אני יודעת שכולם יודעים. אומרים לך: 'אתה רוצה תשלום אתה לא רוצה אתה לא מקבל כלום'.

אולי סטודנטים שנה א' שרק מגיעים לא יודעים.

זה לא נכון. אני דווקא חושבת שהקטע הוולונטרי גם אנחנו ידענו.

אני יכול להראות. יש לי לפחות 20 מיילים כחבר מועצה ששלחו אלי, מאנשים שנה ב' וג' שהלכו - - -

שלא ידעו שאת דמי הרווחה - - -

שלא ידעו שעד היום הראשון. זה שזה וולונטרי הם ידעו, הם לא ידעו את התאריך, עד מתי אפשר לבטל הם לא ידעו את זה כי האגודות מסתירות את זה. עכשיו אני גזבר, אני אהפוך. אם אני הגזבר, האגודות מתבססות בעיקר על דמי הרווחה, בסדר. תקציב של האגודה של בר אילן הוא 4 מיליון שקל, מתוכם בהערכה גסה, כ-400 אלף שקל זה ממקורות אחרים כמו הדיקנט, כמו הרב, כמו ארגון הבוגרים וגם האגודה צריכה להוריד 11 אלף שקל השנה לטובת ההתאחדות. מירב, אני אומר פה משהו שהוא חידוש, השנה יש חידוש שהאגודה צריכה לשלם להתאחדות 11 אלף שקל – מה שלא היה.

רק כשתרצה עובדת תגיד.

ארדיטי, תן לו - - -

בשנה שעברה הייתה קומבינה שנקראת 'דיבידנד איסתא', אני גם מכיר את הקומבינה הזאת מקרוב, שהאגודה מקבלת כביכול פיקטיבית 300 אלף שקל ומעבירה 300 אלף שקל להתאחדות ולכן היה יוצא בתקציב אפס.

אני לא יודע לאיזה מחוזות אתה הולך.

בחירות.

מה קשור בחירות? אני לא מתמודד לאף דבר.

יש לך מה להגיד לנו על - - -

כן, אמרתי לך. אמרתי, גבייה אוטומטית, אמרתי - - -

הוא לא יודע מה הוא מדבר.

אני לא יודע? איציק, אני - - -

קודם כל, תפנה אליו, חבר הכנסת שמולי, זה דבר אחד. אדוני, אתה מתפזר. אתה מדבר איתי עכשיו על – מה זה קשור? אני דיברתי איתך בצורה יפה, אני מכבדת אנשים שבאו במיוחד לוועדה. האם יש לך משהו, אתה הערת כאן לעניין של הוולונטריות, הערת כאן לעניין של התאריך – זה נושא שניקח אותו בחשבון. מה נאמר, 'תפרוש בשיא'.

רק הערתי קודם, כשחבר הכנסת שמולי לא היה פה, לגבי החלוקה ש- 100% של דמי הרווחה של הסטודנטים ולגבי דמי הרווחה שלדעתי הם מאוד גבוהים. ביקשתי מהקב"ט - -

אמרת את זה. זה הגיע לפה - -

אבל עד עכשיו לא קיבלתי. אני לא רוצה דוחות כספיים, אני רוצה תקציב, מאיפה יוצא כל הסעיפים האלה.

ברור, מובן. ובכן חברים, זמנכם יקר לנו. חבר הכנסת שמולי אתה רוצה להוסיף עוד משהו לפני שאנחנו מסכמים?

דווקא בעקבות דברייך אני הייתי מבקש מהמל"ג איזו התייחסות בכתב. היום אנחנו על האגרות, אבל אם נוכל לקבל מכם גם יש איזה קווים מנחים לגבי כל מה שקשור גם לקנסות.

כן. אני מוטרדת מהעניין הזה של 120 שקל למסרונים. זה גם מטריד.

אני קיבלתי עכשיו, לא עכשיו אלא בבוקר, דווקא מסטודנט מאוניברסיטת בן גוריון שאיחר ברישום במערכת הממוחשבת השנה ונדרש לשלם קנס של 230 שקל.

להירשם למוסד?

לא להירשם, להירשם לקורס.

לקורס?

כן, יש לי את המייל, אוכל להראות. אם אתם מהנהנים לי בראש אני יכול לקרוא לכם את המייל, אין לי שום בעיה.

לא, לי נראה שהם צריכים לבדוק את זה אצלם.

כשתגיע אלינו הפנייה נבדוק אותה.

את כבר יודעת שיש לנו אלרגיה מהתשובה הזאת.

את כבר הבנת שסטודנטים לא פונים אליכם.

למה, פונים ועוד איך פונים.

לא מספיק. כמה פניות את מקבלת בשנה מסטודנטים?

2,500.

מתוך 300 אלף. מה זה, זה פחות מאחוז, ולא הצטיינתי במתמטיקה. זה פחות מאחוז ואת אומרת לי שזה הרבה פניות?

זה מציף הרבה נושאים.

תשמעי, את מבינה שאין פה שום דבר הגיוני. כמה שנים המל"ג קיים? משנת 1957?

1957, חוק המל"ג.

אבל אחוז אחד בשנת 2015 או 2014. אחוז אחד מכלל הסטודנטים במדינת ישראל פנו אליכם בפניות ציבור. למרות שאת שומעת פה דברים, בואי, את יודעת מה, נראה לי שאתם צריכים לבדוק את עצמכם בעניין הזה ואפילו פה זה משעשע את הציבור. נהיו פה שני פלגים, אבל משהו קצת, לא הייתי אומרת לא עובד, אבל יש בעיה אם רק אחוז מהסטודנטים במדינת ישראל פונים למל"ג. אגב, בפניות, הייתי רוצה כי טיפלתי בזה עכשיו בוועדה אחרת בפניות הציבור. חבר הכנסת שמולי מה שצריך לבחון, כמה מבין הפניות שקיבלתם נמצאו כמוצדקות. כמה, את יודעת? טוב, נראה לי שאני אשלח אותך להכין קצת שיעורי בית לוועדה.

הערות נוספות? כן. בבקשה.

דבורה מרגוליס, ועד ראשי האוניברסיטאות. רק לעניין האחרון.

הסיבה, אולי שהמל"ג מקבל יחסית מעט פניות, הסיבה מבחינת האוניברסיטאות, אני כמובן לא אדבר בשם המכללות, יש מערכת שנותנת מענים ופתרונות בתוך המוסדות החל מאנשים שאפשר להתלונן אליהם כפניות ציבור ועד כלל הבעיות.

דרך אגב, אין ספק שלכל מוסד, זה התפקיד שלו, יש לו פניות ציבור. העניין פה, שזה ברמה שאתה בעצם פונה נגד המוסד, נגד מועד ב' שעולה כסף, נגד -120 שקל על SMS אז הוא לא צריך את המוסד. המהות היא אחרת, המהות היא אחרת! מה, הוא יגיש מייל על זה שהוא שילם, כמה אמרת 50 שקל על זה שהוא לא בא לכיתה, גם כך זו כיתה באוניברסיטה ולא שלקחתם אולם אירועים לצורך הבחינה. תאמיני, לפעמים אני יושבת בוועדות ואני פשוט - - -

זה לא רלוונטי לגבי המכללות כי הן המכללות לא מיוצגות כאן.

בואי, התלונה היא על המוסד, זה קצת בעייתי.

כמו שאת מקבלת חשבון מים מהעירייה ואת רוצה לערער עליו את פונה לעירייה למישהו יותר גבוה. כך זה גם בתוך המוסד.

אבל אם המוסד לוקח 50 על מועד ב' שסטודנט לא בא, למי הוא יפנה, למי הוא יפנה?

אולי לאגודת הסטודנטים שלו.

אולי לאגודה, אבל אז אגודת הסטודנטים היא בעצם בסחטנות מול זה, עזבי.

חבר הכנסת שמולי, אני שוב אומרת שאם תעביר אלי את התלונה - - -

אני אגיד לכם - - -

זה פשוט לא האנשים הנכונים במקרה הזה.

אתה, מה שנקרא מוציא לי את הדברים מהפה. עמדתי להגיד את זה. אתם רואים, אתם גם לא מקבלים יחס עוין כאן בוועדה. אמרנו את זה. אנחנו רואים את הבעייתיות דווקא במוסדות הקטנים יותר ואנחנו דווקא רואים את הבעייתיות במקומות, מה שנקרא, שהם מתחת לרדאר, אבל עדיין יש שם סטודנטים וצריך לדאוג להם, וזה לא משנה.

אגב, יש פה גם בעיה, מה שמעלים כאן את נושא מועד ב' על 50 שקל, זה קיים באוניברסיטה, זה קיים בתל אביב אם אתה לא בא למועד ב'?

תל אביב לא.

רק הערה שלך כי אני רוצה לסכם כי יש לי עוד דיון בשעה - - -

רק על מה שהיא אמרה שבעצם יש לאן לפנות, אני פניתי לאגף התקציבים. אמרתי: 'למה אני משלמת את הסכומים האלה המיותרים וגם בנוגע להפרשים בשכר - - -

אגף התקציבים במוסד שלך?

בעברית. אני קיבלתי" "זה החוק" וזה מה שהמל"ג אמר.

אין חוק.

תקנה או מה שזה לא יהיה.

אין חוק.

יש תקנות.

מה שאני רואה כאן זה כמה בעיות. אחת, המוסד של פניות הציבור.

אני רוצה לשאול משהו אחרון. ההתאחדות, האם סטודנט יודע לפנות למל"ג בפניית ציבור שלו נגד המוסד?

בדרך כלל מי שמגיע אלינו אנחנו יודעים לעשות את החיבור למל"ג.

אתם מציגים תלונה - - -

אנחנו בקשר שוטף עם המל"ג.

עם פניות הציבור. עדיין מטריד אותי שיש רק אחוז אחד מהסטודנטים.

כמה פנו אליכם השנה?

אדוני, יש מנהלת אחת. אני עושה את זה, בסדר?

המועצה להשכלה גבוהה בהשתתפות התאחדות הסטודנטים יצאה בקמפיין - - -

לעידוד?

קודם כל ליידוע - - -

מתי?

עכשיו, לפני חודש. ליידוע כל הסטודנטים בכל הקשור למוסדות מתוקצבים. במוסדות לא מתוקצבים שכר הלימוד כבר גם כך אם הוא מפוקח או לא מפוקח, הכול נעשה עם השתתפות התאחדות הסטודנטים. בקמפיין הזה אנחנו מזמינים את הסטודנטים לפנות אלינו, מזמינים לפנות להתאחדות. פונים על שאלות עיקריות שמטרידות, אנחנו ראינו בפניות הציבור שמטרידות את הסטודנטים. חוץ מזה, המל"ג פועלת בהמון דרכים אחרות להפחתת עלויות של הסטודנטים, עכשיו הקורסים המקוונים באנגלית שכולם יודעים עליהם, שהתחילו להעביר - - -

נו באמת. זו מלחמה. בואי, זה לא קשור לדיון. שלוש- חמש שנים האחרונות, חיכיתם ליום שאני אעזוב וזה עלה, נכון? אז מה, רק לזה חיכיתם? איך שעזבתי, עוד לא הגעתי לתפקיד העלאתם את האגרות. מה זה, את אומרת שזה המדיניות של המל"ג?

לא. אני לא אומרת שזה בא מפניות, אבל המל"ג פועלת באופן רציף - - -

אני עוד לא יצאתי מהחדר והם כבר העלו את האגרות.

בואי נעצור כאן.

לזכותו של ארדיטי שהוא הוריד אותם בחזרה.

גם זה נכון.

קודם אני רוצה להודות לכל שהגיע לוועדה.

עכשיו אני רוצה כמה דברים שיהיו גם פרקטית.

אני מבקשת מכם לדגום, או.קיי, לוועדה. אתם תצטרכו לבוא לפה ולהביא את המסקנות שלכם, כן. לקחת מהמוסדות, אני לא יודעת, מינימום 2,000 סטודנטים, לעשות כמה מוסדות. לפחות 10 מוסדות במדינת ישראל - - -

מותר לי לתקן אותך? אני רק ברמת ההצעה. אני מבקש שלא ידגמו, אלא ש- - -

רגע, על הביטחון אני רוצה מכולם, אבל אני אומרת על השאר. הביטחון זה משהו אחר.

מה שאנחנו מדברים עכשיו זה על כל אותם, את הביטחון שימו רגע בצד, כל אותם מוסדות. תלך ככה מדרום לצפון ותבדוק, תבדוק 100-120 שקל ה-SMS'S עד ל-50 שקל ומועד ב', עד לגיליון ציונים של שלושה העתקים שעולים 30 שקל. הנה נתתי לך דוגמאות מה שנקרא. אני בטוחה שתמצא עוד דוגמאות נפלאות להציג לוועדה. אני רוצה שאתם תביאו את זה, אבל אם אתם לא תביאו את זה אנחנו נבקש מהממ"מ שיעשה את המחקר. אני מקלה עליכם כי כשהממ"מ יעשה את המחקר, בואו נגיד, אני לא בטוחה שאתם תראו באותו אור ולכן אני מציעה שאתם תעשו. אתה יודע מה, תעשו את זה לטובתכם כי זה לטובת המל"ג, לטובת פחות פניות ציבור ולטובת הסטודנטים שנמצאים כאן. זה אחת.

דבר שני, אני רוצה לקבל לוועדה את הביטחון, זה קל ופשוט. הנה בשנייה הוא שלף לך מספר, היא שלפה כמה זה עולה. אני מאמינה, מה שנקרא, כמובן שייקח לכם זמן עד שתבואו כי פה בחודשיים, אבל אני מניחה שאת נושא הביטחון אתם תוכלו לפתור מהר ובקלות, להגיד כמה עולה וכמה סטודנט משלם, אנחנו נעשה את החישובים. זה מבחינת המל"ג.

תראי, אמרתם שיצאתם בקמפיין של פרסום. אני באמת חושבת שאתם צריכים לבדוק את עצמכם. באמת בפרסומים של המל"ג, ויש פרסומים לסטודנטים, האם באתר, אפילו של המל"ג, יש איזה באנר בתחילת הדף, אני סתם חושבת בצורה מאוד פרקטית, יש לך את האתר של המל"ג, סטודנט נכנס, משהו שיהיה יותר שקוף לסטודנטים. נכון שהם עושים את העבודה שלהם, ונכון שזה בא דרכם, אבל יכול להיות שבסוף יש סטודנט שהוא לא רוצה לעבור דרך התאחדות, וזה לא אומר שאתם עושים עבודה פחות טובה כשהוא לא פונה אליך. אמר את זה בצדק חבר הכנסת שמולי, יש כאלה שבכלל לא יודעים מה זה מל"ג. המינימום שסטודנטים ידעו שהם יכולים לפנות ישירות.

דבר שלישי, תשמע ארדיטי, זה שיעורי בית בשבילכם. אתם צריכים לגבש עם היושב ראש, אני יודעת שיש לנו גם בפגישה בפברואר, האם אתם רוצים ש-100% רווחה יהיה לאגודה. אני רוצה להגיד לך משהו גם כיושב ראש הוועדה, אבל בכובע שלי כיושבת ראש השדולה למענכם, ואתה יודע שאני פעילה גם בשבילכם, דרך אגב גם להשכלה גבוהה עצמה, אתם צריכים להגיע לאיזו נקודה. לא יודעת מה, אולי להגיע לכולם 90%, אני לא יודעת. אתם צריכים כהתאחדות להחליט. אם אתם תקבלו החלטה אנחנו נשב ביחד עם ור"ה ויחד עם מי שיצטרך פה בשולחן עגול ונחליט. נכון זו היסטורית הם לוקחים על עצמם 22%, אוניברסיטת תל אביב. על השאר אני לא נכנסת עכשיו, אבל אני מניחה שזה פחות או יותר בכל האוניברסיטאות. אם אתם חושבים שאתם יכולים לקחת ממנו את הפסיכולוג, דרך אגב אני חושבת שגם להם - -- , את המלגות, אגב שגם כך אתם נותנים כאגודה וכהתאחדות. יכול להיות שצריכים לקבל כאן החלטה. יכול להיות שצריך להעלות אם כן בפני ראשי המכללות והאוניברסיטאות. יש לנו בעיה, יש כאן מכללות, בעיקר הקטנות יותר, שהן כלי סחטנות בידי המוסד. אולי אתם, עוד לפני שאנחנו באים אליהם ואומרים : 'תנו לנו', אתם צריכים לקבל החלטה. לדעתי אני גם באה אליכם בפברואר, בואו נתכנס לטובת הרעיון, נעלה את זה ונחליט. אגב, כשנחליט יכול להיות שנחליט גם על סכום מסוים. אם אלו שני נושאים שמעניינים אתכם, קחו אותם אליכם, סיימו להתגבש, נחזור לור"ה, רה"מ (ועד ראשי המכללות האקדמיות) וננסה לשבת ביחד להחליט מה עושים. לא נראה לי שתהייה על זה התנגדות.

רק עוד הערה אחת, בקשה נוספת למל"ג. אני הייתי מבקש לקבל מכם, אולי בעקבות איזה דיון פנימי שתעשו אצלכם, באילו מקרים את סוברים שהמל"ג צריכה להתערב בכל זאת ביוזמתה. אולי צריך לפתח איזה שהם קריטריונים, כמובן שתואם את שטח המוסד, לקבל גם את מספר הסטודנטים, את דרישות האבטחה שדיבר עליהן כאן נציג האוניברסיטה העברית. אני רוצה לדעת באילו מקרים אתם חושבים שהמל"ג בכל זאת צריכה כרגולטור להתערב בעניין של התשלומים הנלווים. גם אם תחזירו תשובה לוועדה שאתם לא צריכים להתערב בשום מקרה, זו תשובה, אבל אני לא יודע אם זה יניח את דעתנו.

45 יום, זה מספיק זמן בשביל להתארגן על ביטחון שזה פשוט ולדגום. ביקשתי לדגום, לא את הכול רק מדגמית, רק שהמדגם יהיה מייצג בבקשה. בסדר? תגיעו מכל הארץ ומכל הגדלים. הנה אני אמרתי את זה לפרוטוקול ואני, יש לי זיכרון טוב. או.קיי. שנדע על מה הסטודנטים משלמים. אנחנו נמשיך לדון ואתכם בפברואר נתחיל לרוץ.

תודה לכול מי שהגיע.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.