הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 128

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, י' בשבט התשע"ו (20 בינואר 2016), שעה 9:30

1. ההבדלים בשיטת הניקוד לשיבוץ להוראה בין המורים הערבים לבין המורים היהודים

2. ההבדלים בשיטת הניקוד לשיבוץ להוראה בין המורים הערבים לבין המורים היהודים

3. ההבדלים בשיטת הניקוד לשיבוץ להוראה בין המורים הערבים לבין המורים היהודים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חנין זועבי

עבדאללה חטיב - מנהל אגף חינוך במגזר הערבי, משרד החינוך

נסרין חורי - עוזרת ראשית ליועצת המשפטית, משרד החינוך

סוניה פרץ - מנהלת אגף כא"ב, משרד החינוך

כמאל עטילה - נציג דוברות, משרד החינוך

רחל פנדו - עוזרת למנהל אגף חינוך מגזר ערבי, משרד החינוך

זיאד מג'אדלה - הסתדרות המורים, הסתדרות המורים

בני שדה - המשמר החברתי

אחמד חטיב - רכז מחקר ומידע, ממ"ם, כנסת ישראל

אסף וינינגר - רכז מחקר ומידע, ממ"ם, כנסת ישראל

יהודית גידלי

רמי בן שמעון

1. ההבדלים בשיטת הניקוד לשיבוץ להוראה בין המורים הערבים לבין המורים היהודים

2. ההבדלים בשיטת הניקוד לשיבוץ להוראה בין המורים הערבים לבין המורים היהודים

3. ההבדלים בשיטת הניקוד לשיבוץ להוראה בין המורים הערבים לבין המורים היהודים

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בתאריך 20 בינואר 2016, י' בשבט תשע"ו. הנושא: "ההבדלים בשיטת הניקוד לשיבוץ להוראה בין המורים הערבים לבין המורים היהודים" של חבר הכנסת מסעוד גנאים והצעה שנייה של חבר הכנסת זוהיר בהלול ואותה הצעה זה גם כל של חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

אתם רוצים לפתוח או שאני אתן לממ"ם לומר כמה נקודות? מה שתחליטו. חבר הכנסת המציע, דין קדימה יש לך.

בבקשה, לממ"ם. גם אני מ"ם, מסעוד.

אתה מ"ג ואני מ"י.

סבח אל חיר.

סבח אל נור.

בוקר טוב. טוב, ברוך הבא. בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. מרכז המחקר והמידע של הכנסת נדרש לנושא הזה של שיבוץ מורים ערבים במערכת החינוך כבר מספר פעמים. הנושא הזה עולה על סדר יומה של הכנסת ועל סדר יומה של הוועדה כמעט בכל אחת מהכנסות האחרונות. בכנסת שעברה, בשנת 2014 - - -

מה זה "שיטת הניקוד", למי שלא מבין?

אני בטוח שמשרד החינוך יידע להסביר את זה יותר טוב.

טוב. תתקדם למסמך שלך.

במסמך שלנו ביקשנו להתייחס למספר המורים הערבים שמבקשים להשתבץ וזה לאור טענות שעלו במהלך השנים על מספר גבוה מאוד של מורים ערבים מובטלים, שאינם מועסקים בתחום ההוראה. דיברו על 10,000 מורים ובמקרים מסוימים אפילו 14,000 מורים ערבים לא מועסקים, בעיקר מורות.

פנינו למשרד החינוך בבקשה לקבל נתונים. ביקשנו נתונים על כמה מורים הגישו מועמדות בשנים 2011 עד 2014. רצינו לראות את זה על טווח רחב של שנים. הנתון שקיבלנו היה שבאותן שנים הגישו מועמדות כ-13,000 מורים ערבים שונים. זאת אומרת שבכל שנה יכלו להגיש אותם מורים – אם מורה לא שובץ בשנה מסוימת, הוא יכול להגיש מועמדות בשנה שלאחר מכן. אנחנו רצינו לראות את הנטו, מספר נפשות מוחלטות. המספר הזה עמד על 13,000 מורים.

מתוכם ב-2014 מחצית היו משובצים במערכת החינוך. זה הנתון שנמצא. כלומר, 6,400 מהמועמדים לא היו משובצים באותו זמן במערכת החינוך. נתון מעניין לשמוע זה שההערכה של משרד החינוך על פי בדיקה שהוא ערך הייתה ש-30% בערך מהמועמדים שלא שובצו היו מועסקים במסגרות הוראה אחרות.

השיבוץ במערכת החינוך הוא שיבוץ למשרות בבתי ספר יסודיים, בגני ילדים ובחטיבות הביניים אבל לא בחטיבות העליונות שם הבעלות היא של הרשויות המקומיות ואחרות, ובגני הילדים גם יש בעלויות אחרות.

זאת אומרת, 30% מאותן 6,400, לפי בדיקה שערך משרד החינוך, הועסקו במסגרות הוראה אחרות. בסופו של דבר נשארנו עם בערך 4,500 מורים ערבים שלא הועסקו באותו זמן בתחום ההוראה.

בדקנו דברים נוספים במסמך. אחד הדברים המעניינים שמצאנו היה מספר המועמדים לשיבוץ לפי תחומי ההוראה הנבחרים. מצאנו שמבין המועמדים שלא שובצו, תחומי ההוראה וההכשרה המרכזיים שלהם היו חינוך מיוחד, חינוך לגיל הרך - - -

תמיד הבטן הרכה חוטפת.

נכון, שם העודף.

חינוך מיוחד, חינוך לגיל הרך, ערבית – אלה התחומים המרכזיים. המסמך הזה לא הונח כאן אבל מי שרוצה ימצא אותו באינטרנט נגיש וזמין.

אבל גם אלה ששובצו, מסעוד, זה גם בתחום של חינוך מיוחד. אלו ששובצו ואלו שלא שובצו.

שם אני יודע שיש הרבה עודף. אני לא יודע כמה השנה היו על כמה משרות.

בוקר טוב כולם. זו לא פעם ראשונה שאנו נדרשים לעניין של שיבוץ המורים הערבים במערכת החינוך אבל הוספתי לדיון את ההשוואה משום שלדיון שני חלקים: חלק ראשון בקשר לשיבוץ כפי שהזכיר חברי מהממ"ם, על המספרים וכמה מורים, אבל החלק העיקרי הוא על השיטה עצמה, מהות השיטה של הניקוד.

חשבתי להשוואה לחינוך היהודי, חיפשתי באתר משרד החינוך אבל לא מצאתי. על השיבוץ במגזר הערבי מצאתי את הדפים האלה מפורטים מאוד בנקודות ובמספרים, על סמך מה ומה הקריטריונים ופירוט של מי מועבר, אם הוא משובץ, אם הוא חלקית באופן מפורט מאוד. בקשר לחינוך היהודי לא מצאתי.

כשהתקשרתי לאבו עומר, מר עבדאללה חטיב, הוא מר לי שאולי אני גם לא אמצא מפני ששם המנהל הוא שמחליט, המנהל מראיין והוא מחליט וזהו. אין את כל העניין של הניקוד והקריטריונים וכל הדברים האלה.

אולי הדבר נובע מזה שבמגזר הערבי יש עודף, יש הרבה מורים, יש הרבה מועמדים ושם יש מחסור. אבל להשוואה רציתי ללמוד מה אפשר לעשות כדי להשביח את השיטה של הניקוד. השיטה של הניקוד, קראתי את כולה וכולנו מכירים אותה, היא מסתמכת על 5 קריטריונים: הוותק, דרגת השכלה, הצטיינות, מקום מגורים, מבחן בקיאות בשפה ערבית, עברית ואנגלית. אלה חמשת העקרונות או הקריטריונים. לכל קריטריון יש פירוט של כמה נקודות. המטרה של הניקוד היא לדרג את המורים, הכוונה איפה התור שלו, האם הוא ראשון, שני, שלישי.

יש הרבה פעמים שהשיטה עושה לא טוב עם מורים ותיקים או סיימו מוקדם בגלל כמה דברים: אחד, יש מסלול מצוינים, התלמיד במסלול הזה נותנים לו 3,000-2,000 נקודות כדי שיעקוף את כולם ויהיה הראשון.

עניין שני, יש אי התאמה. למשל, כאשר במבחן בערבית, שהמטרה שלו היא גם דירוג, נותנים מ-8 עד 15. 15 נותנים גם שיש לו לדוקטורט. איך אפשר להשוות בין מי שישב במבחן שעה או שעתיים ומקבל 15 נקודות, לבין מי שלמד כמה שנים ומקבל אותן נקודות.

אני רוצה לשמוע על השיטה משום שיש הרבה תלונות עליה. אני חושב שאני לא מתלונן על השיטה או על אחרת. אני חושב רק על הכללים. הכוונה שלי: צריך שקיפות, צריך צדק וצריך גם איזון בין איכות המורים. גם אנחנו רוצים את המורים הטובים, אבל גם רוצים להתגבר על עניין האבטלה. אי אפשר שמורה יחכה 10 שנים בתור בגלל שכל פעם איזה מצטיין, איזה מצוין, עוקף אותו והוא יוצא לפנסיה עוד כמה זמן והוא לא הגיע למשרה.

משרד החינוך, אני חושב ששמענו את הבסיס לדיון ומיד אתן לכם להשיב. אם כבר נוגעים בסוגיה, כבר תנו לנו את הנתונים: כמה מורים יש במגזר, כמה מועמדים שלא שובצו, כמה בוגרים יש לנו בהוראה כל שנה שמגישים מועמדות.

אני רוצה לראות את המגמות וכמובן להתייחס לשיטת הניקוד האם היא נבחנה. אדם שקיבל ניקוד, כל שנה הוא נכנס עוד פעם למדידה? זה כמו ריקוד הורה, צעד קדימה, שתיים אחורה יכול להיות לו הוא כל הזמן יכול למצוא את עצמו כך.

לכן השאלות נשאלות כאן ואין ספק, צריך להביא מצד אחד, כפי שאמר מסעוד, את המורים הטובים ביותר למערכת ומצד שני צריך לתת לאותם מורים שלא התקבלו את החושה שהמערכת מתנהלת בשקיפות, ביושר, ללא לחצים. כי תסכול מביא לדברים שאף אחד לא רוצה לחשוב עליהם. תתייחסו מכל ההיבטים לסוגיה הזו.

בבקשה, מי מדבר?

אני מנהלת אגף כוח אדם בהוראה במשרד החינוך. קודם כל, יש לנו נוהל כללי שהוא מרכז את כל המגזרים.

תתייחסי לזה למה יש נוהל למגזר ולא ליהודים.

נכון. אני מחילה עם זה. יש לנו נוהל שיבוץ, יש לנו כללים לשיבוץ עובדי הוראה במערכת, יש לנו קדימויות, למשל, מורים קבועים קודמים למורים חדשים. אנחנו קודם כל מחויבים למורים קבועים. אנחנו מחויבים מתוקף הסכמים קיבוציים להשלים משרות של מורים שעובדים בחלקיות משרה, אנחנו מחויבים לקלוט מורים בעלי השכלה והסמכה להוראה וזה נוהל כללי.

בעניין המגזר הערבי, בגלל המאפיינים המיוחדים של המגזר, קודם כל אנחנו במקום בעייתי מאוד בהיבט הזה שהיקף הביקוש להוראה הוא הרבה –הרבה-הרבה יותר גדול מההיצע הקיים. כלומר, יש תקנים לבתי ספר וגם עכשיו כשהתקן הדיפרנציאלי מוסיף תקנים לבתי הספר במגזר הערבי בגלל שהוא נותן עדיפות על פי מצב סוציו-אקונומי, עדיין אנחנו במצב שבשנה שעברה היו משהו כמו 12,000 מבקשי עבודה, כשבפועל אפשריות השיבוץ שלנו בתקנים פנויים נעים בין 30% ל-40% מהיקף המורים.

אפילו לא 50%.

אני מקווה שכתוצאה מהגידול בתקנים - - -

כשאת אומרת 12,000 את כוללת את הקיימים?

בסך הכול מבקשים עבודה מדי שנה משהו כמו 18,000.

אני רוצה לחדד - - -

לא רק בוגרים חדשים.

כשאת אומרת מבקשי עבודה, כל שנה יש 18,000 חדשים שלא מועסקים? לא. אז מה ההגדרה של מבקשי העבודה? מיהם 18,000 האלה?

יש לנו 3 קבוצות. הקבוצה הראשונה הם המורים הקבועים במערכת.

והם נכללים ב-18,000?

הם נכללים.

את מדברת על ערבים ויהודים או רק על ערבים?

אבל למה שייכלל? כמורה לשעבר, שלחתי שיבוץ עד שנתיים. בשנה השלישית הייתה לי קביעות. אחרי זה אני לא ממלא טופס שיבוץ.

רגע. תן לה להסביר.

יש מורים קבועים במערכת שעובדים במחוז הדרום והם מבקשים לעבור חזרה לצפון. ברגע שהם לא מוצאים עבודה במחוזות הצפון, המרכז וחיפה, שם יש לנו בעיקר את הבעיה, הם עוברים ללמד בדרום.

איפה שיש מחסור.

בדיוק. הם מקבלים שם קביעות ואז מבקשים לחזור חזרה למחוז הצפון. יש לנו קבוצה כזאת, בסביבות 3,000 מורים. יש לנו קבוצה של מורים שעובדים בחלקיות משרה ומבקשים להגדיל את המשרה שלהם. אז יש לנו עוד קבוצה של 3,000 מורים. יש לנו את המורים שאינם במערכת החינוך, מבקשי העבודה, 12,500 מורים שמבקשים לעבוד.

כמו שאמרתי, אנחנו קודם כל נותנים עדיפות למורים הקבועים ולמורים שמבקשים את הרחבת המשרה שלהם. זה לא נוהל שמיוחד למגזר הערבי, זה נוהל כללי בכל המערכת. אחר כך, כשיש תקנים פנויים, לפי התקן הפנוי של בית הספר אנחנו קולטים את המורים החדשים.

אין ספק שיש פה בעיה רצינית מכיוון שבאמת יש לנו מבקשים הרבה מעבר לתקן שמאפשר לבית הספר לקלוט. יש לנו יותר מבקשים. בגלל המצב הזה ובגלל, כמו שאמרתם, המטרה המרכזית שלנו היא לקלוט את המורים האיכותיים ביותר מקרב הקיימים במטרה לקדם ולהשביח את המערכת, אז יש לנו שיטה שנותנת לכל מועמד ניקוד.

כמו שצוין קודם ועבדאללה ירחיב, הניקוד מתבסס על מספר פרמטרים. בשלוש השנים האחרונות המועמד מגיד את הבקשה בצורה מקוונת, הוא מגיש את הבקשה באינטרנט. מדי שנה אנחנו מפרסמים פחות או יותר את הנוהל בתחילת פברואר. ההגשה מתאפשרת מאמצע פברואר עד אמצע מרץ.

מגישים בקשה מקוונת ובאיזשהו שלב המועמד רואה את המקום שלו בתור. זה בשקיפות מלאה, הוא יודע בדיוק איפה הוא בתור - - -

הוא יודע גם מה הניקוד שלו.

הוא יודע און ליין בכל רגע נתון - - -

אבל הוא גם רוצה לדעת מי לפניו ומי אחריו כדי שיידע שאף אחד לא עקף אותו.

אלה נתונים – יש פה צנעת הפרט. למרות שאנשים יודעים, יש פה צנעת הפרט. אבל אנחנו בדרך כלל - - -

אבל עומדת לו הזכות מכוח חוק. עומדת לו הזכות להגיש שאילתה לשר, למנכ"ל, לשאול שאלה סתמית: אבקש לדעת אם בשנת הלימודים תשע"ו התקבל למערכת מורה שהוא מתחת לניקוד הזה והזה.

מותר לו.

אני לא מאמין שוועדה כזו תעז להוציא מתחת ידה - - -

היו מקרים שהגיעו עד לבית משפט.

אני יכולה לציין בסיפוק – יושבת אתנו עורכת הדין נסרין חורי מהלשכה המשפטית – שכל - - -

רק רגע. זו נקודה חשובה, אנחנו נדרשים לה. מורה שחושש, חושד, שמישהו עקף אותו שלא בצדק – איפה הוא מערער בדרגה ראשונה?

הוא יכול לערער במחוז. יושב לצדי מר זיאד מג'אדלה, נציג הסתדרות המורים. אני חייבת להגיד שהנוהל הזה נכתב בשיתוף עם הסתדרות המורים. מדי שנה אנחנו עושים הפקת לקחים וכותבים יחד את הנוהל, מעירים את ההערות. סיכמנו עם הסתדרות המורים ועם יושב-ראש הסתדרות המורים, מר יוסי וסרמן, שבקיץ נעשה מפגשים שבועיים עם נציגי הסתדרות המורים לגבי פניות של עובדי הוראה כדי לבדוק אם יש בזה משהו.

חשוב לי להגיד שוועדות השיבוץ יושבות נטולות אינטרסים. הן מסתכלות על המורה, על המיקום שלו בתור. למעשה לא צריך ועדת שיבוץ כי המחשב יכול להגיד שבבית ספר מסוים מחפשים מורה למתמטיקה, רואים מי המורה למתמטיקה עם הניקוד הכי גבוה ומשבצים אותו. ככה זה עובד.

אני יכולה להגיד שבשנים האחרונות כמעט 99% מהעתירות לבתי המשפט על השיבוץ נדחות מכיוון שאנחנו באמת יכולים להראות שאנחנו באמת משבצים אך ורק על פי השיטה. אנחנו לא סוטים ממנה מילימטר ימינה ולא מילימטר שמאלה. אנחנו משבצים באמת לפי הניקוד שיש לעובד ההוראה.

תמיד יש לנו מה לשפר, לכן אנחנו מסתכלים תמיד על מה היו התלונות בבתי המשפט. האם יש משהו מתוך התלונות בבתי המשפט שמחייב אותנו לחשוב אחרת על הכללים, לנסח אותם אחרת ואנחנו - - -

במגזר היהודי יש עודף מועמדויות מול שיבוצים?

יש מחסור.

המחסור הוא במקצועות מסוימים או באזורים מסוימים אבל אין לנו בעיה של - - -

ענית לי. לכן נדרשתם לשיטת ניקוד מדוקדקת. אני חושב שככל שהנוהל יותר מחודד – הוא יותר - - -

הנוהל הזה גם נועד למנוע שיבוצים מאינטרסים שהם לא מהעניין.

מה לעשות? כולנו חיים באותה - - -

זו הסיבה שאנחנו מנהלים את הנוהל הזה. אני רוצה שעבדאללה קצת ירחיב לגבי השיטה של הניקוד.

אני רוצה להגיד לך שהלוואי שבחינוך החרדי היה נוהל ניקוד.

יש בעיה כזו בחינוך החרדי?

בטח.

של העדר שיבוץ?

אני אענה לך. אלו סימפטומים כמעט זהים. המקצוע מועדף בגלל – אתם לא אוהבים שאני אומר מסורת. לא יעזור לכם כלום – מסורת, תפיסה, תגדירו את זה איך שאתם רוצים. אני לא בא ממקום של שיפוטיות.

נכון שהמסורת לא מחייבת, יש קיבעון מחשבתי. אצלנו החרדים מקצוע ברירת המחדל הראשון בהשכלה על-תיכונית הוא הוראה, חינוך. כנ"ל גם פה היה במגזר הערבי. לכן אני אומר לך שהלוואי – שיתפסו אותי בלשוני, לא אכפת לי – הלוואי שהמחוז החרדי יוציא שיטת ניקוד כזו.

כבוד היו"ר, שיטת הניקוד הזאת הייתה אחרי עתירה לבג"ץ. אז תעתרו לבג"ץ, אולי יסייע לכם.

אין לי כלות וחתנים ובנים ומועמדים להוראה בחינוך החרדי.

אפשר לשאול כמה שאלות?

סוניה, סיימת?

כן.

אנחנו ניתן לחברי הכנסת. נעשה את זה לסירוגין.

חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה.

אני חושבת בכל זאת שהשיטה טובה. היא שיטה אפקטיבית, צודקת. אולי אפשר להתווכח על הקריטריונים, אבל יש לי כמה הצעות או שאלות: האם יש אפשרות שתגידו לקבוצה מסוימת שבגלל הקריטריונים היא רחוקה מלהתקבל למערכת ובשביל שהיא תתחיל כבר לחפש אלטרנטיבות, לא כל שנה וכל שנה, 7 ו-8 שנים.

בזמן ההמתנה הם אולי מאבדים מסלולים אחרים שיוכלו להתאים להם יותר. אז תגידו מלכתחילה לחלק שהם רחוקים מהקריטריונים, שאתם מציעים להם לחפש הסבה, משרה אחרת.

שכחתי להגיד שיש בעיה, לא למחלקה שלכם של כוח אדם, אלא בעיה של אסטרטגיה, בעיה אסטרטגית של משרד החינוך. אין ראייה אסטרטגית איך לשלוט ולאזן בין הביקוש לבין ההיצע.

ברפואה הם יודעים לעשות את זה טוב.

כן, הם יודעים במקצועות אחרים. אז זו לא בעיה של מחלקת החינוך. אנחנו צריכים להתווכח על אסטרטגיה. אתם צריכים לקבוע שאנחנו צריכים איקס ולכן אנחנו שולטים גם במכללות, באפשרות הקליטה של המכללות ושל המסלולים באוניברסיטה ומלכתחילה אנחנו אומרים שאנחנו לא מאפשרים למערכת של ההשכלה הגבוהה ולסטודנטים הכוון לימודי שעבדאללה ידבר עליו, כלומר זו ראייה אסטרטגית.

קודם כל, אתם בכוח אדם תגידו לקבוצה מסוימת שהם רחוקים מלהתקבל. זה אבסורד לחכות שנים ולכן תתחילו עכשיו לחפש אלטרנטיבה. ככה אני חושבת שאולי תרחיקו ח=מחצית מאלה שעומדים ומחכים שנה אחרי שנה.

אומדן של המתנה. אתם לא רק תגידו למועמד כן אן לא. תתנו לו איזשהו אומדן של המתנה ככה שגם הוא יכול להחליט. בקריטריונים שלך, אומדן ההמתנה שלך הוא 3 שנים, 4שנים, 5 שנים.

היה אופטימי, אמרו לו 4 שנים. בוא שמע שבסוף השנה סיימו במחזור של חינוך והוראה עוד 4,000. את יודעת מה קרה לאופטימיות שלו?

הם יודעים. יש להם אומדן, אדוני היושב-ראש, כל שנה כמה כי זו לא מדיניות שמתחלפת שנה אחרי שנה.

הייתה תכנית של קליטת מורים לבתי ספר יהודיים אבל היא לא הייתה יעילה . לא הייתה מחויבות אמתית אולי מצד משד החינוך. אז עוד פעם לחזור ולדרוש לקלוט מורים ערבים בבתי הספר היהודיים.

לבסוף, מה שדיבר עליו מסעוד וגם היושב-ראש, אפשרות של שקיפות מי לפני. אני רוצה לדעת האם יש אפשרות של שקיפות כזאת? תודה.

לפחות אם לא שמית בגלל צנעת הפרט, כמותית.

את מקומו בתור הוא יודע.

אני כמציע אוסיף רק דבר אחד. הנושא פה הוא שיבוץ של מורים. אולי גם העניין של המנהלים משום שגם שם אני חושב שאפשר לשפר את הבחירה. זה משהו אחר, אבל אם יש משהו - - -

זה פצע פתוח שצריך לטפל בו.

נכון. אם יש משהו להתייחס משום שזה גם חשוב מאוד לפי דעתי.

זיאד מג'אדלה, ההגדרה שלך היא יו"ר המחלקה לתכנון ותיאום בהסתדרות המורים. אני שמח שהסתדרות המורים נמצאת אתנו בדיונים. לאט-לאט היא תגיע לקצב של נציגי מועצות התלמידים שמשתתפים אתנו – הם עוברים אתכם.

תעביר את זה הלאה. אני תמיד נוזף באלה שבאים פעם בשלושה חודשים לפה.

תודה רבה לך, בוקר טוב לכולם. אני מאוד שמח ע עצם קיום הישיבה הזאת ואני מודה גם לחברי הכנסת שיזמו, חבר הכנסת מסעוד גנאים ואחרים. הנושא מאוד חשוב והבעיה מאוד מורכבת אבל פשוט מאוד אין שום דרך אחרת מלבד שיטת הניקוד.

לא הכול ורוד ולא הכול מצוין אבל אני יכול להגיד ולהעיד שהשיטה טובה מאוד ומשנה לשנה השיטה והקריטריונים עוברים הפקת לקחים, התייחסויות ושיפורים. אם נחזור כמה שנים אחורה, היינו רואים דברים מסמרי שיער שמאות מורים ומורות בחופשת הקיץ היו עומדים בפתחם של רכזי הפיקוח הערבי במחוזות - -

אני הייתי אחד מאלה.

- - בכדי שיידע איפה התור שלו. עומדים שעות על גבי שעות בתור. לפני 4 שנים בנצרת הקימו מאהל בחום שם.

התור היה בחוץ.

לשמחתי, בשנים האחרונות, כמובן בהשתתפותנו ולאור בקשה שלנו בשנת 2011-2010 שהנושא יהיה מקוון, אין לנו המראות האלה שמורים עומדים בפתחם של רכזי פיקוח. כל מורה יושב בבית שלו, יודע איפה המקום שלו, מה הניקוד שלו ועל מה נקבע הניקוד. נכון, יש מה לתקן ולשפר ואנחנו עדיין בוויכוח עם משרד החינוך, אפילו החוזר שאמור לצאת באמצע פברואר לקראת שנת הלימודים תשע"ז, עוד לא סגרנו בו את כל הדברים מאחר ואנחנו מפיקים לקחים ממה שהיה בעבר.

אל תעצבן אותי על החוזר הזה שאתם תוקעים.

זה לא נתקע.

תקעתם אותו. עזוב.

אז לכן אין שיטה אחרת. אפילו היום, מזה שלוש שנים יש לנו ועדות שיבוץ לשיבוצים ולהשלמות משרות אין מנהל בית ספר ואין מפקח שיכול למנות, כמו שהיה לפני ולא רכז פיקוח. כל מורה, סליחה, כל בית ספר, מגיש את הבקשות שלו, בקשות ממוחשבות, מקוונות, למפקחים ומעבירים את זה לוועדת השיבוץ אני אפילו יכול להעיד על זה שהמורה מקבל הודעה על השיבוץ שלו, על השלמת משרתו, לפני שהמנהל או לפני שהמפקח ידע על זה. הוא מקבל את זה טלפונית וגם אינטרנטית. אבל היות - - -

זיאד תן לי את הקטע. איך זה מתנהל שמענו. אני רוצה לדעת מה באיזה רמות אתם מקיימים את התיאום ביניכם באיזה עניינים באיזה נקודות. פה אני צריך את - - -

- - - נשוב לחוזר של השיבוצים - - - השונות הנוספות כמעט בכל הנקודות. כמעט בכל הנקודות, ועדיין יש בינינו כמה נקודות מחלוקת לקראת החוזר הבא, שעדיין לא הגענו להסכמה ואני מקווה שבשבוע הקרוב נגיע להסכמות בכדי שהחוזר יצא בזמן למורים, לאינטרנט, ולכל השאר.

עכשיו התייחסות לשתי נקודות שהעלה פה מסעוד גנאים וחבר כנסת - - -

לסיכום.

נכון שמשרד החינוך משקיע במורים המצוינים, ונותנים להם תוספת ניקוד וכולנו רוצים את זה וכולנו רוצים את המורים המצוינים במערכת - - -

המצוינים לפי התוצאות?

לפי התוצאות. אבל אני אומר לא בהכרח כל סטודנט מצטיין הוא גם מורה מצוין. שנית, אם אנחנו רוצים לקלוט את המצוינים האלה, ולתת להם עדיפות ואנחנו השקענו בהם ומשרד החינוך משלם עבורם שכר לימוד גם. הם לומדים בחינם על חשבון משרד החינוך.

אני אומר שצריך לבוא ולבדוק איפה אנחנו צריכים אותם בכדי שהם לא יקדימו מורים אחרים מהאזור שלהם. נבוא ונקבע את הקריטריון שהמורים האלה שאנחנו צריכים אותם באזורים מסוימים, ששם אנחנו צריכים אותם. ואז המורה הזה שסיים במסלול של המצוינים הוא לא תהיה לו קדימות על פני מורה אחר בישוב שלו. יכול להיות שאני לא צריך את המורה הזה בסכנין או בעראבה או בכבול. יכול להיות שאני צריך אותו במקום אחר. ואז אני לא נותן לו הקדמה על תושב עראבה סכנין וכבול. זה אחד.

שנית, בקשר לקליטת המורים. הבעיה היא מאוד גדולה ומורכבת. היות ובאמת באמת והיקף המוצע הוא הרבה הרבה פחות מהמבוקש. ופה הבעיה צריכה להיפתר – אני חושב שיכול להיות שזה צריך להיות דיון אחר – לא רק על ידי משרד החינוך אלא על ידי ועדה בין משרדית בראשות נציג של האוצר. לבניית כיתות במגזר הערבי מה שיש שם מחסור.

המכסה מגיעה ל – 1,250 מכסות פנסיה בשנה כללית. יכול להיות שהמועצה צריכה לבוא לתת 1,600 מכסות ומתוכם צריך לתת 500 למגזר הערבי.

הייתה תכנית של השר: 500 מורים ב-5 שנים, אבל מה זה 100 לשנה? אולי פה צריך להגדיל את המספר הזה להגדיל את המורים למתמטיקה, מדעים ואנגלית. יש מורים כאלה והם מצוינים והם מרוצים שם.

בין היתר, גם להקים ועדה בראשות נציג של האוצר להכוון להסבה מקצועית. לאלפי אקדמאים מהמכללות. בזה בינתיים אני מסתפק.

תודה. תודה רבה.

יש לי שאלה ואחר כך נשמע את עבדאללה כי זה מתקשר לדברים שאמר זיאד. סוניה, יש לך הערכה לגבי התוכנית הדיפרנציאלית, כמה תקנים - - -

אני רוצה רקע להגיד משהו לגבי מה שזיאד אמר לגבי מכסות פרישה. אני יכולה לעדכן שאנחנו קיבלנו כבר את מכסת הפרישה לקראת השנה הנוכחית כשהאוצר מראש נתן לנו את המכסה הוא שריין לנו - -

הייתה לי שאילתה לשר האוצר - - -

רגע תן לה, תן לה. התחלת לומר שהאוצר דווקא - - -

- - שריין לנו 25% מהמכסה לטובת המגזר הערבי.

כמה הם מתוך - - -

זה יוצא 350 תקנים.

באחוזים, מתוך כלל כוח ההוראה?

אני מעריכה שמשהו כמו 20%. אנחנו בעצם התבקשנו לתת עדיפות. עכשיו אני חייבת לומר משהו לגבי העניין הזה - - -

יש הענות, פרישה, אני שואל? אני יודע שמעמד המורה במיוחד באוכלוסיות הבוגרות הוא מעמד – השאלה אם יש רצון לפרוש?

אז אני יכולה להגיד שאם אני משווה לשנה הזאת, אז מתוך אחוזי הפרישה פרשו 18% מקרב המגזר הערבי. פרישה מוקדמת היא פרישה שאדם מבקש אותה מרצון. אני מקווה שנעמוד ביעד שקבע לנו האוצר - - -

יש לי הצעת חוק ביום רביעי הבא שזה 25 שנים. אתם תומכים אבל האוצר לא תומך.

תראה, 25 שנים אתה יכול להגיע למצב שבו עובד הוראה בן 45 יפרוש בגיל 45 או 46. זה - - -

גם בצבא - - -

זה בסדר תני לו ללכת למקום אחר, לרענן את המערכת ושהוא לא בסוף יצא ביגון מהמערכת.

גרעון אקטוארי אדוני. גרעון אקטוארי, בוא לא נפתח פה דיון על הפנסיה זה כבר דיון כלכלי.

זה חלק, אדוני היושב-ראש.

אני מוכן להתפשר עם האוצר על 30 גם. אבל הם לא רוצים לעגן את זה בחוק.

עבדאללה, בבקשה.

אבל זה חלק, סליחה, עבדאללה ואדוני היושב-ראש. זה חלק מהנקודות שאנחנו חוזרים ומעלים אותם על תנאי פרישה מוקדמים. הם עידוד

עידוד פרישה . ב-25% יהיה עידוד.

לא, לתנאים יש שני מרכיבים.

בסדר. בבקשה עבדאללה חטיב.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני לא רוצה לחזור על מה שאמרה סוניה אבל רוצה להגיד מספר דברים. קודם כל אין ספק שהדיון הזה הוא דיון חשוב מאוד, והחשיבות שלו הוא הנושא של איכות ההוראה ויציבות ההוראה וזה המפתח לשיפור הישגים בלימודים במגזר הערבי. אין ספק שהנושאים גם שהועלו על ידי חברי הכנסת הערביים וגם על ידי הניקוד של מבחן הבקיאות או על ידי הנושא של בחינת המכסות שהעלתה חנין והנושא של אומדן המתנה, אלה הם סוגיות שאנחנו צריכים לבחון אותם לעומק.

אדוני היושב-ראש, לפני שנתיים, נתבקשנו לכתוב נייר עמדה לשר החינוך בנושא של שיטת הניקוד וגם בנושא של שיבוץ מורים במגזר הערבי, כאשר במסגרת אותו נייר עמדה – אין שום בעיה להעביר את נייר העמדה לכנסת ולחברי הכנסת – נתבקשנו לבדוק 4 סוגיות עיקריות.

האם קיימת הצדקה לנוהל נפרד לשיבוץ מורים במגזר הערבי אשר יתווה ויארגן את הנושא של קליטת מורים במגזר הערבי. זו הייתה השאל הראשונה.

השאלה השנייה שבחנו אותה היא גם עלתה במסגרת ההצעות של חברי הכנסת: האם הקריטריונים שמובאים במסגרת הנוהל מנבאים ומבטיחים איכות הוראה? יכול להיות שהמורה הזה מצוין אבל אין לו כישורים לעמוד בפני כיתה. פה אנחנו מדברים על נושא של התאמה לתפקיד או התאמה להוראה כפי שהעלתה חנין.

הסוגיה השלישית שנתבקשנו לבדוק היא האם מתן סמכות למנהלי בתי ספר בבחירת המורים תשפר את המורים הטובים?

הסוגיה הרביעית שבחנו היא האם משרד החינוך מספק שירות נאות למועמדים להוראה וגם נותן להם שקיפות בכל מה שקשור לשיבוץ מועמדים להוראה במגזר הערבי. אלה ארבע הסוגיות המרכזיות שהתבקשנו לבחון. כתבנו מסמך על זה - - -

"אנחנו" זה צוות משרד החינוך?

זה לא צוות משרד החינוך, חבר הכנסת ג'בארין, זה גם אנשי אקדמיה. אני גם עשיתי מפגש עם מנהלים, עשינו מפגש עם מפקחים ועשינו גם מפגש באוניברסיטת בחיפה וביקשנו שם שולחן עגול על מנת לבדוק האם קיימת הצדקה לנוהל והאם הקריטריונים אכן מנבאים איכות הוראה.

אז אנחנו רוצים שתשלח לנו - - -

בשמחה רבה.

מתי זה היה?

זה היה לפני שנתיים.

גם מצאנו במסגרת אותו נייר שיש תמימות דעים בקרב האוכלוסייה הערבית שיש להמשיך באותה שיטת ניקוד אשר עונה על שני דברים מרכזיים: הסוגיה הראשונה היא הנושא של ההיצע הרב שעולה על הביקוש ומה שאמרה סוניה. אנחנו מדברים על 12,000 בקשות שיבוץ.

לא כל המורים שמגישים בקשות שיבוץ, אדוני היושב-ראש וגם חברי הכנסת, הם מורים חדשים. יש כאלה שעובדים במסגרת בתי ספר תיכוניים והם מגישים גם בקשות לעבודה במסגרת משרד החינוך ויש גם מורים שעובדים במסגרת - - -

זה בשוליים. כשמדברים על 18,000, וסוניה פירטה, תוריד את ה-6,000 – זה 3,000 ועוד 3,000, בוא נאמר 12,000, אתה יכול לקחת עוד 1,500-1,000 על מה שאתה מצביע. אלא אם כן תבוא ותגיד לי: אל תדאג, רובם מועסקים במשרות הוראה במקומות אחרים.

לפי הנתונים שקיימים בידינו, אדוני היושב-ראש, כ-4,000 מועמדים לא מועסקים בכלל - - -

מתוך ה-12,000? ו-8,000 מה עושים?

הם מועסקים או עלי ידי בעלויות או בבתי ספר תיכוניים או במסגרת משרד החינוך. במשרד החינוך אמרנו שאנחנו קולטים כ-32 עד 35 אחוז מהמועמדים להוראה במגזר הערבי.

אין שספק שעקב קשיי התעסוקה של אקדמאים ערביים, חלק רב מהאקדמאים הערביים פונים לחינוך ואני חושב שצריכה להיות תכנית לקלוט אקדמאים ערביים. אנחנו רואים שחלק מהאקדמאים הערביים שסיימו במשפטים, שסיימו ברוקחות, שסיימו בכלכלה, באים ועושים הסבה מקצועית במסגרת משרד החינוך.

אין ספק, אדוני היושב-ראש, שאנחנו כל שנה מנסים לשפר את הפרמטרים אשר מנבאים איכות הוראה. מה שעולה פה על ידי חברי הכנסת הערביים בנושא של הניקוד שניתן עבור מבחן הבקיאות בשפה ה ערבית או עבור הצטיינות או עבור תואר, הוא נושא שגם ניתן לבדיקה ואין שום בעיה ליזום דיון עם חברי הכנסת הערביים ועם כל גוף שתרצו על מנת לבחון את אותן נקודות שניתנו לכל פרמטר. אין ספק שזה נושא שאנחנו רוצים לקדם אותו ולהגיע למצב שאנחנו בוחרים את המורים הטובים ביותר במגזר הערבי.

לפני כחודש יזמנו מחקר דרך לשכת המדען הראשי, מחקר שהמשרד מוביל אותו. אנחנו פרסמנו אותו במסגרת קול קורא. הגישו בקשות כל מיני אוניברסיטאות ואקדמיות. המטרה של המחקר היא בחינת קודם כל, את שיטת הניקוד וגם את בחינת הקריטריונים. פרופסור עמי ולנסקי הוא שהוביל את המחקר הזה.

אנחנו בתהליך של הקמת מרכז הערכה שיבחן את המורים אשר מגישים בקשות לעבודה במסגרת משרד החינוך. אני לא רוצה להתחייב שבמסגרת השנה הקרובה אנחנו נוכל להקים את מרכז ההערכה, אבל יכול להגיד שתוך שנתיים יוקם מרכז הערכה במימון המשרד שגם ייבחן את הנושא של איכות ההוראה.

אני יושב במסגרת ועדה שיושבת גם אצל אייל וגם אצלנו ואנחנו מנסים לעשות שני דברים: קודם כל, לצמצם את היקף ההכשרה במסגרת המכללות הערביות. אנחנו יודעים שבכל שנה מגישים כ-1,750 מורים חדשים, אלה שמסיימים באוניברסיטאות ואלה שמסיימים במסגרת משרד החינוך, בקשות לעבודה כאשר הצורך במורים חדשים שיש להם שנה אחת אחת שלו ותק הוא פחות מזה.

לכן, בנושא של בחינת המקצועות, המשרד מצמצם את המכסות במסגרת המכללות הערביות. לפי הודעת השר אנחנו גם רוצים להקים מכללה אקדמית למקצועות נדרשים במגזר הערבי. הנושא של אומדן המתנה - - -

ראיתי מול השיבוץ לעומת המועמדות שלא היה מקצוע שהיה באפס או במינוס – בכולם היה עודף. גם אם תעביר, אז מקסימום תוריד מחינוך מיוחד למתמטיקה ויגדל הפער במתמטיקה. לא ראיתי מקצוע אחד שיש בו פער.

במקצועות האומנויות, למשל כל מה שקשור למוזיקה ולאומנות, זה מקצוע נדרש. כל מה שקשור לנושא של חינוך גופני זה מקצוע נדרש ואין לנו מועמדים לתחומים האלה. אם אתה תבקש היום מורים לאומנויות ומורים למוזיקה, לא תמצא בחינוך הערבי, אבל אם אתה תבקש מורה לחנוך מיוחד או מורה לגיל הרך, אתה יכול למצוא עודפים רבים.

לפי התכנון של המשרד, אנחנו ב-3 השנים הקרובות, עם היישום המלא של התקצוב הדיפרנציאלי, אנחנו נוכל לקלוט כ-4,000 מורים חדשים.

תתייחס לעוד נקודה קשה: אולי הגיע הזמן שהמשרד ידביק את הפערים בהשלמת תקנים וכיתות במגזר הערבי? אני אקרא לכם בסיכום לעשות את זה.

במסגר התקצוב הדיפרנציאלי, אדוני היושב-ראש, ייקלטו כ-4,000 מורים.

בסוף ה-5 שנים?

אנחנו כבר בשנה השלישית. עוד שנתיים נקבל גם תוספת גדול של שעות לחנוך העברי. בסוף התהליך ייקלטו כ-4,000 מורים חדשים במגזר הערבי.

אבל זה מצריך כיתות.

זה מצריך כיתות. אנחנו עכשיו בתהליך של בניית תכנית חומש לפעילות במגזר הערבי. חנין נפגשה עם תמיר ואנחנו עכשיו במסגרת התכנון האסטרטגי גם מנסים לבנות תכנית חומש - - -

מה? חנין נפגשה עם תמיר בן משה?

כן.

אני מנסה כבר חודש וחצי ולא הצלחתי.

היא נפגשה אתו בסוגיות הקשורות למגזר הערבי.

הוא היה בסיור.

ביום ראשון הוא אצלי בישיבה. אני אפרגן לו שהוא פגש אותך ואני אעקוץ אותו על זה.

אתה צריך לתמוך בעבודה שלי.

הסוגיה השלישית, אדוני היושב-ראש, היא הנושא של הסבה מקצועית.

רגע, עבדאללה, לגבי תכנית חומש לבניית כיתות, אמרנו 4,000 מורים – יש הערכה כמה כיתות חדשות כדי לענות על הצרכים שעולים מהתקצוב הדיפרנציאלי? מה ההערכה?

אני יכול להבטיח של שאין שום יישוב ערבי או רשות מקומית ערבית שהגישה בקשה לבינוי והייתה בעדיפות א', כלומר מבחינת קרקע, מבחינת המסמכים, ואנחנו לא תקצבנו אותה. דווקא בסוף השנה נותרה לנו ייתרת תקציב ואנחנו התחלנו לפנות - - -

אתה מתפרץ כאן לדלת פתוחה. היה לנו דיון על זה. יש לנו נתונים על תקציב שלא אושר, נכון?

אני לא מדבר על בינוי, אתה יודע למה?

סליחה, כבוד היושב-ראש, אם לא יהיו כיתות, אתה מבין, זה - - -

בוודאי שצריך לעשו. אני לא אתן לך לברוח למקומות הקלים. אני עדיין נוגע בתקינה. משרדי ממשלה לא אוהבים את המילה תקינה, האוצר לא אוהב. תקינה מחייבת. היום, הפער בשנתונים מול תקנים וכיתות, התפיפות במגזר הערבי גדולה יותר?

בוודאי.

גדולה יותר. אז יהיה מקום לעוד מורים. גם נרוויח חינוך טוב יותר, נרוויח את רווחת התלמיד ורווחת המורה ובכל הפרמטרים נרוויח. נכון, צריך להזיז מבנים ישנים ויבילים על הדרך, לבנות בתי ספר חדשים. אני מדבר על ריווח.

אדוני היושב-ראש, אין ספק שהנושא שאתה מציג אותו הוא נושא חשוב מאוד. המשרד גם מחויב למצוא פתרונות של המגזר הערבי בכל מה שקשור לבינוי.

תודה.

בנושא של הסבה מקצועית, מה שאמרה חנין, התחלנו בהסבת אקדמאים ערבים בתחום ההוראה למקצועות נדרשים. אנחנו בקשר עכשיו עם "צופן". ביקשנו מהם, גם בסיוע משרד ראש הממשלה, לקחת את כל הבוגרים שסיימו ביולוגיה, כימיה, פיזיקה ומתמטיקה ולעשות להם הסבה אינטנסיבית תוך תקופה של 6 חודשים ולהעביר אותם למקומות שיש בהם אופקי תעסוקה.

זה עובד? יש היענות?

זה עובד. התחלנו - - -

מתי התחילו?

התחלנו בשנה שעברה פיילוט עם קבוצה של כ-30 מורים למקצועות נדרשים. הם שולבו במסגרת מפעלים, הם שולבו גם במפעלי הייטק. לפני שבועיים הייתה ישיבה אצל מנכ"לית המשרד עם "צופן". אנחנו רוצים להרחיב את זה ולקלוט כמה שיותר אקדמאים ערבים שיש להם הכשרה בתחומים האלה.

תנו להם תמריצים. אל תכניסו אותם למערכת עם 4,500 שקל.

עם 60 מ-900 - - -

הנושא של מורים ערבים במסגרת בתי ספר יהודים, לפי הנתונים היום כבר עברנו 220 מורים. יש מחסומים ויש בעיות בדרך, אנחנו מנסים להתגבר. התכנית היא לשלב 500 מורים מהמגזר הערבי במסגרת בתי ספר במגזר היהודי.

אין ספק שהנושאים שהועלו הם חשובים מאוד. אנחנו ניקח אותם ונשמח גם לקיים ישיבות מקצועיות - - -

בקשר להכוון המקצועי או חינוך לקריירה שזה - - -

הנושא של ההכוון המקצועי, אנחנו הרחבנו אותו השנה לכל בתי הספר הערביים באמצעות המל"ג בשותפות עם הרשות לפיתוח כלכלי. עכשיו אנחנו מפעילים תכנית של הכוונה בכל בתי הספר התיכונים הערביים על חשבון המשרד ועל חשבון המל"ג, כאשר המטרה היא להציג בפני בוגרי התיכון במגזר הערבי ובפני התיכוניסטים את המקצועות הנדרשים.

בנוסף, אנחנו גם נותנים מלגות למקצועות הנדרשים: למקצועות הנדסה, למקצועות של ניהול עסקים, למקצועות של כלכלה. כלומר, אנחנו מממנים שכר לימוד מלא באמצעות מלגת "אירתקא" – אנחנו מעבירים תקציב למל"ג והוא מחלק את התקציב לאותם מקצועות נדרשים.

יוסף, בבקשה. ד"ר יוסף ג'בארין, חבר הכנסת.

תודה לכבוד היושב-ראש, האמת שיהיה מנהג מעניין אם נסכים אולי פעם בחודש נשב עם נציגי משרד החינוך ונוכל לעקוב - - -

הם יושבים אתנו כל יום. נמאס להם לראות אותי.

אני אומר את זה דווקא בנימה חיובית.

יש דמויות במשרד החינוך שבכנות אני חפץ שיבואו. אני מכבד את אלה שמגיעים אבל יש שמתחבאים, אני לא יודע, או שפוחדים ממני או – אני לא אצביע עליהם, הנציגה שלהם נמצאת פה, זה בסדר. נציגה שלה.

אני אומר את זה בנימה חיובית, כי במיוחד כשאנחנו משוחחים אוף רקורקד על הנושאים הללו, אנחנו מוצאים שאנחנו מסכימים על הרבה דברים. לכן אנחנו מרגישים שרוצים להיות שותפים בתהליך החשיבה איך משנים ואיך מקדמים את הנושאים הללו.

אני שמח להגיד לך שגם אנחנו, שלושת חברי ועדת החינוך, מפתחים יחסי עבודה טובים. הראייה היא שחנין פוגשת את תמיר ואתה לא מצליח. זה רק סימן - - -

תאמין לי, לו רציתי, הוא היה פה, איך אומרים אצלנו, בשמאל ימין. אבל לא רציתי.

אבל הוא היה כמה פעמים.

יש הבדל בין פגישת עבודה - - -

בנימה חיובית זו, גם עם עבדאללה, גם העבודה עם כמאל ועכשיו נסרין פעם ראשונה שאולי אני רואה אותה כאן, אני מקווה שבאמת נצליח לקדם - - -

היא לפחות באה - - -

אז אתה אחראי להעמיד אותם - - -

בכנסת הנוכחית - - -

עזבו את נסרין. קדימה.

אין ספק שיש קושי. אני כל הזמן מקבל פניות ותהיות וכדומה. יש לי תחושה שאולי הגיע הזמן להציע שנקים ועדה מקצועית. לכן שאלתי מתי עשיתם את ההערכה הזו. אני חושב שצורך, כבוד היושב-ראש, לחשוב שתקום ועדה מקצועית לבחון את הסוגיה הזו. יש לנו אלפי מורים ערבים, זה מתקשר גם להעדר אופציות תעסוקה, זה מתקשר להעדר הכוונה, זה מתקשר כפי שראית למחסור בכיתות עוד מעט – יש שעות לימוד, יכול להיות שאין מספיק כיתות.

אבל זה גם מתקשר לעבודה של המכללות להכשרת מורים: קיים היצע רחב. אנחנו אולי מספיק טובים אבל לא מספיק כדי לראות את כלל התמונה. לכן אני מסכים עם זיאד שיכול להיות שצריך הסתכלות בין-משרדית. שגם משרד החינוך, גם משרד האוצר וגם משרד הפנים בענייני בינוי כיתות יעבדו עודה של חודשיים-שלושה, ילמדו מקרוב את הנושא ויציעו לנו, גם לעבדאללה וגם לי, לאן ללכת עם המצב הזה.

רק לפני שבוע היה לנו דיון בוועדת החוקה על ייצוג של אקדמאים ערביים בשירות המדינה. בשירות המדינה אנחנו עדיין בסביבות ה-9.5%. אם היו מעלים את זה רק אחוז או שניים, זה היה קולט מאות אקדמאים ערביים. לכן צריכה להיות הסתכלות יותר רחבה ובאמת ועדה בין-משרדית שתיתן המלצות לכל הגורמים המעורבים איך להתקדם עם זה.

קשה לי להחליט עכשיו מה יותר עדיף, מצוינות או בחינה בערבית וכדומה, לא נוכל להיכנס לזה. יכול להיות שוועדה מקצועית תוכל לבחון גם את הסוגיה הזו. אבל יש תחושה, ואני אומר לך את זה עבדאללה, שהזמן שעבר מאז שהם סיימו ועד היום, אני מדבר על מורים שמדברים על 6-5 שנים. זה מספר קיצוני של שנים. גם אם מועסקים, אתה יודע, הם מועסקים לפי שעה אצל גורם פרטי והם מועסקים רק שעות ספורות או בעמותות.

או שהוא נוסע ל-6 יישובים כדי - - -

לדעתי צריך לתת משקל גם למתי שהם סיימו כי כל שנה שעוברת מבלי שהם נקלטים, זה מוסיף לתסכול שלהם ולתחושה שמשהו לא הוגן קורה בתוך המערכת. כנראה, גם לפי בדיקה לא מעמיקה שעשיתי, בכל זאת עדיין יש בעיות. אני וחושב ששיטת הניקוד כעיקרון היא שיטה טובה כדי להבטיח אובייקטיביות אבל כנראה שעד היום מפקחים, מנהלי בית ספר, מצלחיחם למצוא דרכים איך בכל זאת לעקוף את השיטות הללו.

ספרו לי על מפקח או מנהל בית ספר שמודיעים לו על שעות שהוא קיבל, אז הוא ממתין עד שיגיע תור של מישהו שהוא מעוניין בו או מישהי. צריך להיות עם יד על הדופק. למשל קובעים שמי שלא מנצל עד לתאריך הזה, אז מעבירים לאחר. יש שיטות איך לעשות את זה. יכול להיות שגם ארגון המורים יכולים ליזום מהלך ולשמוע מהמורים איפה קיימות בעיות ועדיין פוגעות באובייקטיביות של השיטה ואז לפגוש את משרד החינוך ולדבר על כך.

אנחנו מעלים כל הזמן את הדרישה הזו. אם אתם אומרים שאין מחסור בבתי ספר יהודיים, הרי במקומות מסוימים - - -

זה לא שאין מחסור. אני אסביר לך - - -

אבל זה לא כמו אצלנו.

יש עודף הכשרה, אבל חלקם מלכתחילה לא באים להוראה. יש נתונים שאומרים שכ-30% מוצאים את עצמם בזה, ויש מקצועות שבהם חסרים גם במגזר היהודי. אבל זה לא דומה בשיעורים ובגודל למה שיש במגזר הערבי. אבל אם אתה שואל אותי, צריך לעודד מעבר של מורים מהמגזר הערבי למגזר - - -

נכון, בהחלט. חשוב לנו מאוד שנשתף פעולה להבטיח את יישום התכנית הדיפרנציאלית. היא יכולה להגביר את שעות הלימוד, היא יכולה להגביר את הכיתות, אבל אסף שכתב את המסמך על הבנייה חייך שהכול מכוסה. יכול להיות שתיאורטית כן, אבל יודעים שיש בעיות עם קרקע וכדומה. זה מחייב הסתכלות יותר רחבה. אם לא יהיו מספיק כיתות, זה יכול לתקוע לנו את התכנית הדיפרנציאלית ולכן חשוב שתהיה מילה ברורה שהיא אכן מיושמת במלואה.

תגיד לי אם אני טועה. אני מבין שהרוב המוחץ של התקצוב הדיפרנציאלי הולך למוסדות חינוך ערביים?

מדובר על כ-150,000 שעות בסך הכול.

נכון.

מטבע הדברים, לפי הדירוג הסוציו-אקונומי.

נכון. לזה אני מצפה. אני רוצה לשמוע את זה. אני אשמח אם תהיה הצהרה כזו כי לפי הנתונים שאני מצליח לקבל, אני לא מקבל תמונה מאוד ברורה שאכן הרוב המוחץ, נגיד יותר מ-80-70 אחוז הולך לבתי הספר הערביים, למרות שככה אני מצפה, כמו כבוד היושב-ראש.

אני מכיר מתמטיקה אחת, לא מכיר הרבה שיטות במתמטיקה.

גם אני. נושא שאשמח לדבר עליו: היום בכפר קרע בית ספר יסודי שובת בפעם הנייה ברציפות. אני לא מצליח להבין את הבעיה. אני מבין שיום הלימודים מתחיל בשעה 07:30 – אם אני טועה, תתקנו אותי –אם מנהלי בית הספר לא רוצים לפתוח ב-07:30 אלא רק ב-07:45, אז חבל שמשרד החינוך לא כופה את זה כי זה היום השני לשביתה. אני מדבר אתכם ואני כל הזמן מקבל סמסים.

השביתו בית ספר על רבע שעה?

כן. כי ההורים לא מצליחים להסתדר עם 07:45.

הם רוצים יותר מוקדם.

הם רוצים ב-07:30 כדי להספיק ללכת לעבודה ולהשאיר את הילדים.

זה לפי חוזר מנכ"ל.

שעה 07:30?

לא. לפי חוזר מנכ"ל, המנהלת יכולה לפתוח ב-07:45. היא יכולה לפתוח ב-07:30 אבל אנחנו לא יכולים לחייב אותה. אם היא רוצה לפתוח ב-07:30, היא צריכה למנות תורנים. זה נמצא כל המגזר הערבי, אבל המנהלת שם מתעקשת ועושה לפי הנוהל.

אבל אם לרוב ההורים מסתדר 07:30, אני חושב שדרושה גמישות של מנהל. אי אפשר להשאיר את זה בידיים של מנהלת כהחלטה של גורם יחיד.

ועד ההורים אומרים שהם לא מספיקים - - -

אם ועד ההורים מסכים וזה בהסכמה של רוב, אני חושב שניתן למצוא - - -

בחוק היבש. אבל יש שם שומר שמועסק על ידי המועצה והיא יכולה להנחות אותו לפתוח ב-07:30. הוא לא כפוף למשרד החינוך. יש פתרון שהשומר - - -

אני מבקש לקבל תשובות.

אנחנו נבדוק את זה.

שמעתי על השבתה ב"אשל הנשיא" ומיד התערבנו והפסקנו את השביתה. זו פעם ראשונה שאני שומע על זה.

זה היום שני ברציפות וזה מאוד חורה - - -

עבדאללה, אני מבקש לעדכן אותנו. תלמדו את הסוגיה ותודיע לי שהצלחתם לבטל את השביתה. תודה.

תודה, כבוד היושב-ראש. כמאל, אני מסכים שזה החוק היבש אבל אני מניח שאפשר למצוא פתרונות. לא ייתכן שכל ההורים מסכימים ורק המנהלת, שאני לא מכיר אותה כמובן, תוקעת את זה.

הוא מתעקשת.

אבל אי אפשר.

יש עוד מישהו שרוצה לדבר? נסרין, באת סוף-סוף, את רוצה לומר התייחסות או שהכול בסדר? לא עלו שאלות משפטיות.

אני רואה שהכול בסדר.

לא עלו שאלות משפטיות.

כל המרבה – גורע.

יפה, נכון. כל המוסיף – גורע. את צודקת.

אני רואה שכולם - - -

במיוחד במשפטים.

אבל את מסכימה שיש מקום לעשות הערכה על כל התופעה בראייה בין-משרדית?

זה לא התפקיד שלה.

זה התפקיד של עבדאללה וסוניה. אנחנו כמובן מלווים אותם בהיבט המשפטי שלנו. ראייה כוללת זה יותר עבדאללה וסוניה.

כמה תביעות? יש הרבה תביעות?

הנה, מצאנו שאלה משפטית. לא באת לחינם. את יכולה לומר לנו כמה היו בשנים האחרונות.

אני יכולה להגיד שכל שנה זה הולך ומתמעט כי יש אמון בקרב המורים שאנחנו פועלים אך ורק על פי שיטת הניקוד, פועלים בשקיפות מלאה. אז כל שנה שעוברת ומניסיון המורים - - -

או אם יש אי-אמון במערכת – זה לא מצביע על אמון, נסרין - - -

נסרין, יש לי הצעה: אם המורים, לפי דעתי, יודעים שיש כתובת לערעור. לא בית משפט, אלא כתובת לערעור שיפנו אליה, אני חושב שזה יפחית גם.

אני אסביר איך זה עובד. קודם כל, לא צריך לזלזל באינטליגנציה של המורים, הם יודעים להגיע לכל גורם רלוונטי והם עושים את זה. זה מתחיל בזה שהם פונים לתחום כוח אדם בהוראה בכל מחוז ומחוז. יש כאלה שמגיעים ישירות למנכ"לית, לשר, אלינו. יש כאלה שמגיעים לעומר ולעבדאללה חטיב - -

אחרי כל זה, הם מגיעים אלינו.

- - וגם יש כאלה שמגיעים לסוניה. אנחנו מטפלים בכל פניה שמגיעה אלינו. אנחנו עושים את הבדיקות ונותנים תשובות - - -

מי הגוף? למי יפנו?

הגוף שצריך לפנות אליו זה תחום כוח אדם בהוראה במחוז. לכל מחוז יש מנהל תחום כוח אדם בהוראה ויש לפנות אליו בכתב והוא יקבל תשובה תוך 14 יום ואפילו פחות. יש כאלה שלא פונים - - -

כשאנחנו אומרים שבמגזר הערבי, בדרום יש מחסור ובצפון יש עודף, זה מחוז אחד יוצא. הבעיה הקריטית שאנחנו מדברים עליה עכשיו מתמקדת במחוז אחד.

בצפון, חיפה ומרכז.

אבל המסה הקריטית בצפון.

בצפון בעיקר. בצפון יש את מרבית האוכלוסייה ויש הרבה יישובים ערביים.

איפה יושב במחוז בצפון?

בנצרת עילית, בקריית הממשלה, ליד בית המשפט. שם גם יש בית דין אזורי. המורים יודעים לשכור שירותיו של עורך דין, הם פונים לבית הדין ואני חושבת שבבית הדין הם מקבלים גם מענה. חלק הארי מהבקשות המוגשות לבית הדין נמחקות. אז הם מגיעים לבית הדין. רוב, 99% מהבקשות נדחות כי אנחנו מגיעים עם תשובות מלאות לכל טענה וטענה.

תודה. יש מישהו שרוצה להוסיף? אנחנו צריכים לסכם.

אני רוצה להוסיף על מה שאמרה נסרין. אנחנו רוצים להגביר את הנושא של השקיפות בכל הנושא של שיבוצי מורים במגזר הערבי. זה אינטרס לכולנו וזה מתייחס גם לחברי הכנסת ולך, אדוני היושב-ראש, וזה גם אינטרס שנו.

לכן הקמנו מרכז מידע בצפון. מרכז המידע בצפון יכול לתת מענה לכלל הפונים מבחינתה המורים שפונים אליו. אפשר להתקשר אליו, לקבוע תור והם יתנו גם נתונים על המיקום שלהם ועל הניקוד שלהם. אם יש בעיה, ניתן גם לפנות אל המחוז.

אנחנו בתהליך לקראת אוקטובר בכל שנה. אנחנו רוצים לפרסם את כל המשרות שאוישו בבתי הספר הערביים ברמת בית ספר על מנת שתהיה שקיפות מלאה, שכל המורים במגזר הערבי יידעו שיש משרות בבתי הספר הספציפיים האלה על מנת שכולם יידעו ויראו שהנה - - -

שמית? למה לא?

לא שמית. מקצועית.

לא השם של המורה אלא המקצוע ובית הספר.

אני לא ביקשתי שתפרסמו את הנטו והברוטו שלו, את הציונים שלו או מספר הילדים.

שם.

אם אני נכנס לאתר של המשרד לקליטת עליה, לדוגמה, יש את כל האגפים עם הפונקציות ועם השמות שלהם. מה קרה? נחרב העולם?

אני אסביר מה הניע אנחנו עד עכשיו. אני רוצה להבהיר שאנחנו שכל שנה אנחנו יושבים, כמו שאמרה סוניה, ומפיקים לקחים לאור הערות של חברי כנסת, של גורמים רלוונטיים, גם בבית הדין יש הערות. יכול להיות ששופט כזה או אחר מעלה תהיה, מעלה נושא וסוגיה לבחינה.

עד היום זה התפתח בשלבים. זה התחיל בזה שאנחנו נתנו מיקום. כל מורה ומורה יודע כמה מורים לפניו בתור. הוא לא יודע את השמות. אני אגיד לך למה זה - - -

לא ביקשתי את זה.

לא ביקשת שמות.

בעקבות הדברים של עבדאללה אמרתי: מה הבעיה לפרסם שבעראבה, בבית ספר זה וזה, צוות ההוראה הוא כזה וכזה? בסכנין, בבית ספר זה וזה, צוות ההוראה הוא זה וזה. מה הבעיה? אני מבין את הרגישויות אם תפרסמי, זה כמו במשחקי כדורגל, מי לפני ואיך עושים ומה עושים ואיך מזיזים - - -

למה כולם צריכים לדעת שאיקס הוא בתור מספר ארבע או חמש? יש לו זכות לשמור על - - -

לא רוצה, לא ביקשתי. נסרין, הסכמתי אתך. לגבי התור והשיבוץ, את צודקת – לא טוב. ברגע שאני יודע מה הניקוד שלי ומה המקום שלי בתור, זה מכובד. אבל אלה שכבר שובצו, חשוב. אני חושב שאם יש מצבת צוותים של בתי ספר, יש בעיה? אני לא חושב שצריכה להיות בעיה.

אנחנו נבדוק את זה.

אני שמח.

חסרים לי שני דברים: גם לבדוק, לשקול, עבדאללה ונסרין, גם את כל השמות אפילו של אלה שלא שובצו. כלומר, כולם יודעים שאני מורה, כולם יודעים - - -

אולי הוא לא רוצה? אולי זה יפגע בו זה שהוא לא שובץ?

אדוני היושב-ראש, אנחנו גם רגישים. למה שהחברה שלנו רגישה, אנחנו גם רגישים. אני מובטלת, אז כל העולם יודע שאני מובטלת והתסכול שלי כבר הגיע לכולם, אז זה לא ביג דיל להגיד שאני בתור ארבע או שלוש. זה כלום.

אני, אם אהיה מובטל, לא רוצה להרים דגל מובטל, אגיד לך את האמת.

אבל לפעמים הצעקה והזעקה, לחשוף אותה זה יותר חשוב. אני לא מתחבאת, זו לא אחריות שלי, זו לא אשמה שלי שאני מובטלת, זו אשמת המדינה. אז לא מתביישים בזה.

צריכים חשיבה אסטרטגית. אלה שלא שובצו הם פי 2 עד פי 20 מאלה ששובצו. מדעים וטכנולוגיה, פי 30 ופי 20. אז חסרה לנו חשיבה אסטרטגית ולא לחכות עד - -

אני כתבתי את זה בסיכום.

- - אישור המכללה.

בבקשה, אחרון הדוברים, לפני הסיכום.

מנהלת מחוז חיפה הזמינה את המנהלת לשיחה ביום ראשון בשעה 10:00 לדון בנושא כפר קרע.

עוד לא הכריזו על סיום השביתה.

התכתבנו עם מנהלת המחוז. היא עדכנה שהשביתה הסתיימה אבל יתקיים בירור אצל מנהלת המחוז ביום ראשון בבוקר. עוד משהו שחשוב לי להגיד: יש אי-הבנה לגבי - - -

אני לא הבנתי.

זה לא תקוע. אנחנו - - -

לא לשם כיוונתי. יש חוזר מנכ"ל אחר, לא בנושא השיבוץ. תסמכי עלי.

חשבתי שזה נוגע לנוהל הזה.

מה שקשור להסתדרות המורים, אני לא מאבד מהר.

אתם אומרים שמנהלת יכולה לעכב את פתיחת יום הלימודים עד ל-07:45?

זה דיון אחר.

זה החוק היבש.

זו הזכות שלה.

גם אם ההורים מתנגדים?

זה החוק, זה החוק היבש.

תודה רבה. הוועדה מודה לכל מי שהשתתף בדיון ולחברי הכנסת המציעים. אני אעבור ברשותכם על מספר נקודות שדלינו בדיון. זה כיף לנהל דיון בלי פטיש.

אתה לא צריך פטיש פה.

הוועדה שמחה לשמוע שתהליך קליטת המורים במגזר הערבי נעשה בדרך של נוהל מסודר ובשקיפות רבה. הוועדה עמדה מקרוב על הפער בין המשרות המוצעות במגזר הערבי אל מול ההיצע מבוגרי המכללות לחינוך שעומד כל שנה על כ-18,000 מועמדים חדשים. כן שמעה הוועדה על התפלגות 18,000 האלה לכ-6,000 מועסקים במשרות חלקיות או זמניות וכ-8,000 שמועסקים על ידי בעלויות שונות במסגרות חנוך שונות.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להכין תכנית אסטרטגית אל מול המל"ג או מכללות החינוך ולהתאים את ההכשרות וההתמחויות אל מול הביקוש.

הוועדה מברכת - - - שמצמצמת מכסות ההכשרה במכללות הערביות נוכח עודף המורים הקיים במגזר הערבי. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להעביר אליה את הסקר שבוצע לפני כשנתיים, שבדק את יעילות שיטת השיבוץ.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להאיץ את תהליך השלמת הפערים של כיתות ותקנים במגזר הערבי וכן שילוב מורים מהמגזר הערבי בחינוך היהודי במקצועות החזרים. הוועדה רושמת לפניה שהמשרד הסכים לשקול פרסום של מצבת ההוראה בכל בתי הספר.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.