הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 144

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ט"ו בשבט התשע"ו (25 בינואר 2016), שעה 9:30

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (כ/769)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

דוד ביטן – מ"מ היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

אורי מקלב

נורית קורן

ישראל אייכלר

מסעוד גנאים

שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ

עוזי יצחקי - מנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבנר פלור - סמנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

הילה קירון-רווח - יועצת מקצועית לשר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה ויצמן - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אברהם גונן - מהנדס ראשי לרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קירמייר - ראש תחום שמאים, שירותי תחזוקה והדרכה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לנה גרשקוביץ - מנהלת תחום כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דרור וגשל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אנואר חילף - ממונה על חוקיות הייבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

עינבל קורקוס פנחס - מחלקה משפטית, רשות המסים

דניאל דרגוצקי - מנהל מחלקת הערכה, מינהל המכס, רשות המסים

רקפת ישי - מנהלת תחום ייבוא אישי, רשות המסים

עו"ד יונתן צויקל - רשות ההגבלים העסקיים

עידית פרוים - מנהלת תכנון ומדיניות (חקיקה), רשות ההגבלים העסקיים

יעקב אנוך - נשיא, איגוד יבואני הרכב

יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

סיגלית בן ששון - יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

עו"ד יורם בונן - איגוד יבואני הרכב

עו"ד אהוד שניידר - איגוד יבואני הרכב

עו"ד שיר דיין - איגוד יבואני הרכב

נמרוד הגלילי - מנכ"ל, ארגון חברות השכרת הרכב והליסינג

רון מלכה - מנהל, קשת ליס בע"מ

יהודה יגן - יו"ר ענף רכב, איגוד השמאים

אורי גורביץ - יו"ר ועדה מקצועית, איגוד השמאים

שלמה תוסייה-כהן - יועץ משפטי, איגוד השמאים

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

אינגריד הר אבן - יועצת משפטית, איגוד המוסכים

שמואל השמשוני - מנכ"ל, מוסך סומרום בע"מ

זאב שי פרידמן - היועץ המשפטי, המועצה הישראלית לצרכנות

עו"ד אפרת מאירי מרקוביץ - ראש תחום ייעוץ וחקיקה, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

מרדכי ברנס - מורה דרך, יו"ר אגודת אשכול

יצחק קורין - חבר ועד, אגודת אשכול

רפאל שחוח - נציג, יוריס – ייבוא רכב

חיים לוי - מבעלי חברת גלובל אוטומקס בע"מ

דניאל לוי - מנכ"ל אוטומקס בע"מ

ינון עמית - גלובל אוטומקס בע"מ

דורון שורר - עצמאי

חובב ינאי - רכז כנסת, המשמר החברתי

אבנר עורקבי - יו"ר, ארגון אהב"ה – ארגון הנכים בישראל המיוחד

משה ביבי - לוביסט (גורן-עמיר), מייצג את איגוד יבואני הרכב

נועה גונן - לוביסטית (גורן-עמיר), מייצגת את איגוד יבואני הרכב

עו"ד ענת אלון - לוביסטית (גויסקי לובינג), מייצגת את איגוד המוסכים

עו"ד יעל גויסקי - לוביסטית (גויסקי לובינג), מייצגת את איגוד המוסכים

יצחק לב-ארי - לוביסט (גויסקי לובינג), מייצג את איגוד המוסכים

איתי עצמון

לאה ורון

הדר אביב

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (כ/769)

בוקר טוב, היום יום שני, ט"ו בשבט, חג האילנות. אני שמח להתחיל את היום הזה. מכבד אותנו בנוכחותו שר התחבורה, ואני שמח על כך. גברתי מנהלת הוועדה, יועץ, דובר, רשם, אורחים נכבדים, אדוני המנכ"ל.

תיכף יהיו עוד הרבה דיונים בזמן הקרוב סביב משרד התחבורה, אבלה עובדה שהשר מגיע להצעת חוק רישוי שירותים לרכב, היא אמירה מאוד-מאוד ברורה של השר. אם יש נושא שהוא לא מפסיק, אני אומר בלי הגזמה, וזה ל כי הוא כאן, אין יום שהוא לא פוגש בי או יוצא לנו לדבר והוא לא מזכיר את החוק הזה. באמת אני אומר את זה. אלה לא מילים מן הפה ולחוץ. מעבר לעובדה שהוא רואה בנושא הזה ספינת דגל שלו, של משרדו, והוא רואה בכך מהפכה גדולה שעשויה, יש מי שיאמר: עלולה, אבל מבחינתו: עשויה, להתחולל כאן בשוק. ולכן הוא בא לעזור לנו ולתת לנו את הרוח הגבית הנדרשת.

אני גם אמרתי לשר, ואני חושב שזה גם בא לידי ביטוי בדיונים, שמבחינתה של הוועדה, ואני אומר זאת בגדול, מבלי לדבר על עניין כזה או אחר, הוועדה רואה את הדברים עין בעין, במובן הזה, שהיא רואה לנכון לקדם במהירות האפשרית את החוק הזה. כשהשורה התחתונה, וזה המבחן האמיתי והגדול שלנו, שבסופו של עניין, אזרחי מדינת ישראל יזכו סוף-סוף לקבל או לרכוש רכב במחירים, גם אם הם לא כמו אירופה, אבל במחירים שהם לא רחוקים כאילו אירופה נמצאת במאדים, או ארצות-הברית נמצאת מעבר למאדים.

וכל החלפים וכל המערכת התומכת הזו, שאמורה להיות כלי מסייע, לא הופכת להיות לנטל בלתי נסבל. ואני אומר לכם שלפחות פעם בשבוע אני מקבל פנייה או התייחסות הנוגעת לעניינים האלה. אדוני השר, זה לא היום שנשאל אותך על "אובר", אנחנו לא רוצים לקחת את זמנך, אבל אתה יודע שזה יגיע וזה נושא שמונח לפתחנו. והוועדה גם תצטרך לומר את דברה בעניין הזה. היינו אמורי ם לקיים דיון בעבר, והדיון לא התקיים, אבל בסופו של עניין, נצטרך לעסוק בעניין הזה. ברשותך, אדוני, תאמר כמה מילים ונמשיך בתהליך.

תודה רבה. בוקר טוב, קודם כל, לאיתן כבל, יושב-ראש הוועדה, הנהלת הוועדה - - -

יש פה שני אנשים שאשמים שאני בפוליטיקה: דורון שורר ואתה, כל אחד ממקום אחר.

אני אשם לחיוב, אני מקווה.

היום זה יצא לחיוב.

אנחנו אכן דיברנו לא מעט פעמים על החוק הזה. החוק הזה כבר התגלגל כאן בוועדה, הוקדמו הבחירות, הוא היה חלק מחוק ההסדרים, הופרד, הרבה גלגולים, והחוק הזה הוא חוק מהפכני, הוא חוק צרכני מהשורה הראשונה. וגם מה שאמרת בסוף לגבי ענף המוניות, קשור בדיוק לאותו עניין.

אני מקדם תחרויות. אני כבר כמעט שבע שנים במשרד התחבורה, בנוסף לתפקידים אחרים בממשלה. ואני חושב שהמפתח למתן שירות טוב לאזרח, להוזלה, לגיוון השירות, זו תחרות. אני אגב, מאמין בתחרות הרבה יותר מאשר בהפרטה. אין כאן מבחינתי ויכוחים אידיאולוגיים. אני יכול להראות את זה במספר תחומים. היו דברים שהופרטו במדינת ישראל מהמשק ההסתדרותי, מהתחום הממשלתי, וההפרטה לא היתה מוצלחת. כי אם ההפרטה לא מלווה בתחרות, אז התועלות לא מתממשות לטובת הציבור הרחב, אולי לרוכש כזה או אחר. ואנחנו רואים את זה ממש כל יום, כל מיני רשתות שמתפרקות, בסופו של דבר. ומי שנפגע זה הציבור, שיש לו פחות תחרות, והעובדים עצמם באותם מקומות.

והתחרות שאנחנו מובילים כאן בענף הרכב היא תחרות אמיתית ותחרות נכונה. כמו שאמרתי, זה חוק צרכני ממדרגה ראשונה לטובת האזרח. התחרות כאן תרחיב את היקף העוסקים בענף, היא תאפשר קניית רכב, טיפול במוסכים ורכישת חלקי חילוף לרכב המשומש במחירים זולים יותר ובתנאים טובים יותר. רפורמה נכונה, אדוני היושב-ראש, היא רפורמה שמאפשרת כניסת גורמים נוספים לענף, תוך יצירת תחרות הוגנת ושוויונית מול הגורמים הקיימים. ומי שמרוויח זה הציבור. כך אנחנו עשינו ב"שמיים פתוחים", בענף התשתיות, בנמלים ובעוד תחומים. קידמנו תחרות שמביאה ותביא לשיפור השירות ולהוזלת מחירים, ולהרחבת הפעילות וקליטת עובדים נוספים באותם תחומים.

"אל על", "ארקיע" ו"ישראייר", חברות תשתית ישראליות, חברות הנמל, מצליחות ומרחיבות וירחיבו – לגבי הנמלים, את פעילותן, וקולטות ויקלטו עובדים חדשים נוספים תוך כדי התחרות, והאזרח מרוויח בגדול, זו ההוכחה להצלחת הרפורמה.

וכך, במענה לסוגיה שהעלית בסוף דבריך, כך בדיוק אני מתכוון לעשות גם בענף המוניות ובכל תחום שאני אחראי עליו, ואלה אותם עקרונות שמנחים אותי: שיפור השירות, תוך כדי מתן אפשרות הוגנת למי שעוסק בתחום להתמודד בכללים שוויוניים מול גורמים שנכנסים ומרחיבים את הענף. וכך צריך לעשות. ובאמת שהשיקולים שלי, ואני אומר אותם – יכול מישהו לחלוק עלי, למרות שאין לי כאן אידיאולוגיה מתחום אחר, ולחשוב אחרת זה לגיטימי. היו גם שחשבו אחרת בכל מיני רפורמות שהובלנו.

ואני רוצה לומר לכם שהשבוע – דחינו את זה היום בגלל מזג-האוויר, עמדנו כבר לחתום עם הוועד הקיים של נמל אשדוד על הסכם שהוא לא נותן לו שום תמורות על בניית הנמל החדש, והנמל החדש נבנה אותו דבר גם בחיפה, אגב. זה דבר מדהים. אני מציע לוועדה, אחרי שסיירתם בקו הרכבת לירושלים, גם לבוא לנמלים ולראות את הדברים שקורים אחרי ההחלטות. אבל כמו שהבטחתי, הנמלים הקיימים ישודרגו כדי שיוכלו לעמוד בתחרות הוגנת מול הנמלים החדשים, כולל אפשרות לקליטת אוניות, ספינות גדולות, מהדור החדש. הם יהיו נמלי מים עמוקים, אנחנו מעמיקים רציף בכל נמל קיים. ואנחנו מאפשרים לרכוש ציוד חדש שיאפשר לטפל בספינות הענק שחשוב מאוד שתגענה לכאן.

וגם נותנים רשת ביטחון בהיקף של כ-70%. אם התחזית שלנו, הממשלה, על הרחבת היקף הפעילות של ענף המכולות בישראל, ואני בטוח שנעמוד בו – אבל אם אנחנו טועים, אנחנו נישא בחלק מהדבר ולא העובדים. כלומר, זו רפורמה נכונה. היו לי מלחמות לא פשוטות, הרי גם בוועדה כאן ובכל מקום, היו לחצים גדולים פי אלף מאשר איזה נהג מונית מסוגל לעשות. אני בכלל לא יודע מאיפה המיתולוגיה על כוחם של נהגי המוניות. אני רק מכיר אנשים שיושבים סביב ההגה ועובדים עבודת כפיים בעצם. זה לא סיפור חזק. זה לא יבואני הרכב, אפילו, עם כל הכבוד, שגם להם יש זכויות, אבל הם גוף חזק. זה ציבור עובד שהוא לא ציבור מעשירי הארץ, ומתמודד עם דברים. בתפקיד שלי, לצד הדאגה לאזרח, גם לאפשר להם התמודדות בתנאים שווים. וכל מה שיקבל מישהו אחר, גם הם יקבלו.

איך יכול להיות שמישהו משלם על הרישיון למונית וצריך לעבור הכשרה ואישורים, ולעבוד ולעשות, ומישהו אחר יוכל לבוא עם הרכב הפרטי ולתת שירות בלי כל הדברים האלה? אם מדינת ישראל תחליט, ואם הכנסת תחליט, שיום אחד היא תרצה לפתוח את הדבר הזה, שתכין שמונה-תשעה מיליארד שקלים לפצות את מי שעוסק בענף ושילם על זה. אפילו עם מגדלי העופות ואפילו עם מגדלי הרפתות עשו איזשהו הסדר כזה, ואמרו: אתם רוצים לצאת? בואו, תקבלו ותצאו, וכולי.

לכן אני לא מושפע מלחצים ותיארתי כאן כמה רפורמות באמת כבדות מול גופים באמת חזקים שאנחנו עושים ביחד, וההוכחה הטובה ביותר שהנימוק הוא ענייני – אני חוזר לחוק הזה, אדוני יושב-ראש – היא העובדה שבכל הצבעה שהיתה בכנסת, החוק הזה עבר על האפס. מהפעם הראשונה, נדמה לי 65 או 67 קולות מול אפס. בממשלה פה אחד, כולל עמיר פרץ כשהוא עוד היה בממשלה, ונגיד שהוא מייצג איזשהו גוון חברתי. בכל קריאה בממשלה, בכל קריאה בכנסת. אנחנו באים כאן בידיים נקיות, גם בעקבות המחאה, גם הצורך להוזיל את יוקר המחיה, ולעשות את זה בצורה נכונה.

לכן, מאוד שמחתי שאמרת לי, ואני רואה שאתה והחברים הולכים לקדם את זה במהירות. בסך-הכול הדיונים היו והדברים נדונו, אפשר לבדוק נקודות כאלה ואחרות, ולהוציא את זה לדרך. ואני אומר עוד פעם, זה טבעי שמי שעוסק בתחום, הוא פחות - - - תחרות. אני תמיד אומר, גם אם לחברי הכנסת היו ממציאים פטנט שהם יכולים להתמנות עוד ועוד בלי תחרות, יכול להיות שהיו מאמצים את זה. אבל טוב שזה לא ככה.

יש רוב - - - כזאת.

טוב שזה לא כך. יש התמודדות, ויש תחרות, ויש בחירות, והציבור קובע. אני אומר את זה, וכמו שאמרתי לנמלים, וכמו שאמרתי לחברות התעופה, וכמו שאמרתי לחברות התשתית כשפתחתי את הענף לחברות זרות, והיום חברות התשתית הישראליות אין להן כבר כוח ויכולת לעבוד מרוב שהפעילות התרחבה, והם חלק ממנה בגלל הפתיחה הזאת. אני אומר את זה גם לכל מי שעוסק בענף – ילכו אתנו לארץ המובטחת. התחרות הזאת תוביל להתרחבות. ההתרחבות היא טובה למי שעוסק ולמי שיבוא, והיא בעיקר טובה לאזרחים עצמם.

אני לא יכול להשפיע כרגע על היקף המיסוי. אני חושב שהוא צריך להיות נמוך יותר, אבל זו חוכמה קטנה שאני לא בתור שר אוצר יגיד את זה, ומהווה נדבך משמעותי בהכנסות המדינה. אני מקווה שיימצא איך לחזור למסלול שהיה בעבר, אגב, של הורדת המיסוי הישיר והעקיף, הלאמת הרכב ומה שנלווה אליו, כולל הדלק ודברים אחרים. אבל יש כאן פלח מאוד משמעותי שהתחרות כן תוזיל אותו, כולל ביבוא הרכב, כולל במוסכים, כולל בחלקי החילוף ובדברים האחרים. וזה תפקידנו כנבחרי ציבור, להוביל את הדבר. לכן אני בא, גם כדי לתמוך וגם לגבות, וגם כדי לסייע. תודה רבה.

תודה לך, אדוני. ואנחנו נמשיך בהקראה, ברשותכם.

אנחנו בפרק ד'. יש עוד שני סעיפים מפרק א', פרק ההגדרות, ששייכות לייבוא עקיף. הן נשלחו ואני מציעה שנדון בהן כשנגיע להסדרה של ייבוא עקיף. נתחיל, ברשות אדוני, מסעיף 28.

ייבוא רכב

רישיון לייבוא רכב

רישיון לייבוא רכב

28.

(א) לא ייבא אדם רכב אלא אם כן קיבל רישיון לייבוא רכב מאת הרשות המוסמכת לייבוא והוא אחד מאלה:

(1) יבואן רכב מסחרי;

(2) מייבא את הרכב בהתאם להוראות לפי סעיף 31;

(3) גוף הצלה שהוקם מכוח דין הנותן שירות לציבור או ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951‏, ובלבד שהרכב ישמש את הגוף המייבא למטרות הצלה והמנהל אישר את הייבוא;

(4) מינהל הרכב הממשלתי, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידת סמך שלו ונועד לענות על צורך מיוחד, שדגם הרכב אינו מיובא על ידי יבואן רכב מסחרי והמנהל אישר את הייבוא;

(5) מפעל בעל רישיון לייצוא ביטחוני לפי חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס"ז–2007, ובלבד שהרכב משמש את המפעל המייבא לייצור ומיועד לייצוא בתוך תקופה של שנתיים מיום מתן רישיון היבוא או תקופה אחרת שאשרה הרשות המוסמכת לייבוא מטעמים מיוחדים שיירשמו;

(6) יצרן רכב במדינת חוץ הרשום כתאגיד בישראל והמקיים מחקר ופיתוח בכלי רכב בישראל, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש למטרות מחקר או פיתוח;"

ב-(7) אני מציעה שינוי נוסח לעומת הנוסח שהועבר לוועדה. בכל פעם שמסתכלים על זה, רואים עוד נקודה שאפשר לומר אותה יותר טוב, אז אני אקרא לאט.

"(7) אדם המייבא רכב מסוגים אלה: T1 ו-O כמשמעותם לפי פקודת התעבורה, למעט טרקטור משא, T3 למעט עגורן נייד. בפסקה זו, "עגורן נייד" – מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה אינטגרלית שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טון או על משקל אחר שקבע השר;"

מה החידוד?

נוסח פסקה (7), בכל פעם שקראתי אותה, אני פחות הבנתי אותה. אני מודה. הסעיף הזה מדבר על מי אדם שזכאי לקבל רישיון יבוא רכב. עצם הצורך ברישיון ייבוא, נובע מפקודת ייבוא וייצוא. כאן, כאשר יש רכב שצריך רישיון ייבוא, אנחנו אומרים מי יכול לקבל.

את זה דווקא הבנתי בלי ה הסבר שלך. אבל לגבי סעיף (7) - - -

אדוני, אני בטוחה, אבל אולי לא כל - - -

אני מתנצל בפני האחרים.

סעיף ((7) אומר, על כלים מסוימים ש מנויים בפסקה הזאת, כל אדם יכול לקבל. ועכשיו החידוד הוא מה הם הכלים האלה. T1 שזה טרקטור, O שזה גרורים, טרקטורים למט טרקטור משא.

מה זה T3?

T3 זה מכונה ניידת, חוץ מעגורן נייד.

אוקי, זה כל מה שרצית לדעת.

"(8) אדם המייבא רכב למטרת ניסוי הרכב ובדיקת טכנולוגית הרכב בתחום עיסוקו או מיועד לשימוש במוסד לימוד, למעט לימוד נהיגה, ובלבד שהרכב ישמש למטרה כאמור לתקופה קצובה ומיועד ליצוא בתום התקופה האמורה.

(9) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה ובלבד שגורם מוסמך בכיר ביחידות כאמור אישר כי הרכב מיועד לשימוש מבצעי.(10) גורם אחר שקבע השר לאחר ששוכנע שקיימת הצדקה ליבוא על ידי אותו גורם בעצמו ולא באמצעות המנויים בפסקאות (1) עד (9)."

אני רוצה לציין שעד פסקה (8) אושר בוועדה בכנסת היוצאת.

ב-(7) למה כתבת פעמיים "למעט"?

הנוסח היה מאוד מפותל ומאוד לא ברור, ולכן הקראתי נוסח אחר.

הפעם אין פעמיים "למעט"?

הפעם אין.

אין. זה בדיוק מה שאני ביקשתי.

"(ב) רישיון לייבוא רכב יינתן לתקופה של שנה, ואולם הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת רישיון כאמור לתקופה קצרה יותר, אם שוכנעה כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת" – וכאן אני עוד פעם רוצה לעשות שינוי קל בנוסח – "והכול כדי למנוע פגיעה בבטיחות."

אני מבקש, תני לנו מבט על של כל סעיף 28, מה השונה בו מהמצב הקיים. ואם אין שאלות, נעבור להצבעה.

הסעיף הזה כאמור נועד למנות מי הם הגופים שיכולים לעסוק בייבוא רכב, כאשר יש שונוּת לעניין סוגי רכב מסוימים ושימושים מסוימים. כמובן, המשך החוק ירחיב מאוד בנושא של יבואן רכב מסחרי, פסקה (1) ו-(2) – יבואן רכב מסחרי על סוגיו, ומייבא את הרכב לפי סעיף 31, שזה הייבוא האישי. זה מותאם לפי סוגים שונים. כאמור, זה דומה מאוד, למעט שתי הפסקאות האחרונות, למה שאוּשר בכנסת הקודמת. אבנר יכול לתת סקירה על המצב הקיים.

בעצם רוב הנושאים כאן נמצאים במסגרת הצו הקיים היום, פרט לנושאים שהכנסנו אותם כתוצאה מכך שהוגשו אלינו כל מיני בקשות במהלך השנים. כמו למשל, מחקר ופיתוח, ייבוא לייצוא ביטחוני, וכל מיני דברים שקשורים לתעשייה המקומית, או במוסדות אקדמיים כאלה ואחרים, ואז הכנסנו את זה למסגרת התיקון הנוכחי.

שתי הערות קצרות. הערה ראשונה, לגבי פסקה (10) שמסמיכה את שר התחבורה להוסיף גורמים שיהיו רשאים לקבל רישיון ייבוא – להוסיף, אני מבין, בתקנות.אני חושב שמכיוון שהגורמים מנויים בחקיקה ראשית, וכאן מתבקש להוסיף גורמים נוספים - - -

שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה.

אני חושב שכן.

גם אני חושב.

והערה כמעט סמנטית לסעיף קטן (ב) – אני חושב שהחלטה כזאת, החלטה לגבי קיצור תקופת הרישיון, צריכה להיות מנומקת ובכתב.

רונן לוי, יושב-ראש איגוד המוסכים בישראל. שתי שאלות – אם אפשר להגדיר כאן, רכב שמגיע לניסוי, ואחר-כך, במקום לייצא אותו לישראל, שאפשר יהיה לתרום אותו למכללות. אם אפשר להגדיר את זה בחוק. מדובר כאן שהוא מחויב אחרי שנתיים לצאת מהארץ, אז אולי להשאיר את הרכבים למכללות בארץ. יש הרבה מכוניות שמגיעות לניסוי ואחר-כך צריך להוציא אותן. בפסקה (8), אם אפשר לנסח את זה. זו בקשה.

הבעיה שעלולה להיות, אני לא יודע – הוא מובא כרכב ניסויי, ובתנאי שהוא עומד - - -

יושב-ראש איגוד המוסכים מבקש שנשאיר אותו למטרת לימוד במכללות כאלה ואחרות בתחום הרכב - - -

למה לא? באמת רעיון.

אני לא בטוחה במאה אחוז שהבנתי את ההערה.

תיכף. אמר סעיף אחד, בוא נתקדם לעניין השני, ונראה אם אנחנו יכולים לקדם.

הערה שנייה, אם אנחנו נצליח לקבל תרומות של רכבים מחו"ל למכללות – איך זה יוגדר כאן בחוק, ואם נוכל להביא אותם. אלה יהיו רכבים שלא למטרת נסיעה. זו השאלה השנייה.

זה מיועד לשימוש במוסד לימוד. אין הגבלות על סוג הרכב בסעיף הזה.

כתוב, כתוב. כן, גברתי, רצית להתייחס לשאלה הראשונה, אם אפשר יהיה להשאיר את הרכב - - -

אני לא בטוחה שהבנתי את ההערה.

אני אסביר לך, ברשותך. בסעיף (8) סיפה יש חובת ייצוא של הרכב הזה אחרי תקופה קצובה. אנחנו מבקשים שלא תהיה חובת ייצוא, זה יהיה לשימוש במוסד לימודי לרכב ללא שימוש, כמובן.

שמי דרור וגשל, ממשרד המשפטים.

אם זה מיועד לשימוש במוסד לימוד, אז זה בסדר, זה מיועד לשימוש במוסד לימוד. אם זה משמש לניסוי וזה הובא לארץ במטרה שזה יישאר בארץ, או שבהתחלה זה יובא למטרת ייצוא ובסוף הגיעו למסקנה - - -

אני אתן דוגמה. יש עכשיו רכב של "מובילאיי" שהוא תקול, והם הביאו אותו למטרת ניסוי. עכשיו הם צריכים להוציא אות החוצה או לגרוט אותו. אם אני רוצה עכשיו שהוא יישאר במכללות, ואם להם אין להם מה לעשות אותו, אין דרך חוקית להשאיר אותו במכללות.

מה זאת אומרת, נועד לייצוא? מראש הוא מיועד לייצוא?

כן, לא מתכוונים שהוא יישאר בארץ. הוא גומר את תפקידו - - - הוא יוצא.

אבל כתוב: מיועד לייצוא – מראש אני צריך לייעד אותו לייצוא. ואם אני לא מייעד אותו לייצוא מראש? אני מייעד אותו למכללה, מה הבעיה עם זה?

אתה מביא אותו למכללה. כל זמן שהוא במכללה זה בסדר.

לא, אני מביא אוו ניסוי ומייעד אותו למכללה.

דוד, חברים, אם אין פה בעיה טכנית או בעיה משפטית, או עניין יוצא-דופן, אז אפשר להוריד את העניין הקצוב ולומר - - -

אפשר להציע חידוד, ברשותכם, אפשר לכתוב בסוף: הוא מיועד לייצוא בתום התקופה האמורה, או לשימוש במוסד לימוד.

לא. למה "או"? לכתוב בסוף: אלא אם כן הוא הועבר לשימוש במוסד לימוד.

אין לנו בעיה שרכב יובא לניסוי ויישאר אחר-כך במוסד לימוד.

אז לכתוב אותו דבר, רק להוסיף את המילים: אלא אם כן הוא מועבר - - -

גם אפשרות. זה אותו - - -

לא, ה"או" זה לא נכון. "אלא אם כן".

שמי עורך-דין יורם בונן, איגוד יבואני הרכב. לגבי סעיף קטן (ב) – במקום אחר ההצעה קובעת שהרישיונות ליבואן יהיו לשלוש שנים. וכאן בסעיף קטן (ב) נאמר שרישיון הייבוא יינתן לשנה. השאלה היא אם יש מניעה שתהיה חפיפה - - -

רגע, אולי תאפשר לוועדה לסיים את פסקה (8), ואז תעלה את הנושא הנוסף? כי זה לא רלוונטי.

חברים, פסקה (8), סיכמנו, זה עניין ניסוחי. אנחנו נצביע עליה עם התיקון ה ניסוחי הנדרש, על-פי מה שהציע כאן חבר הכנסת דוד ביטן.

לגבי סעיף קטן (ב), השאלה היא אם יש מניעה להתאים גם כאן את התקופה - - -

לוחש לאוזני היועץ המשפטי של הוועדה שמדובר בשני רישיונות שונים.

זה ברור השאלה היא אם יש מניעה. ממילא יש לרשות המוסמכת סמכות לקצר בנסיבות - - -

הוא אומר, למה לא לעשות את ההתאמה למטה, בשני - - -

אני אסביר. אנחנו מתייחסים בסעיפים הבאים לרישיון יבואן. כאן אנחנו מתייחסים לרישיון ייבוא. ברישיון ייבוא ההגבלה של השנה זה כתוצאה מאילוצי תקינה שהרכב אמור לעמוד בהם. כל שנה מתחדשות דרישות התקינה, ובהתאם אנחנו מבקשים. אז אי אפשר לשלוש או ארבע שנים.

חבר הכנסת, הרב אייכלר, רצית להתייחס.

בסעיף (3) כתוב: "גוף הצלה שהוקם מכוח דין הנותן שירות לציבור או ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית". היות ואני לא יודע בעל-פה את חוק ההתגוננות האזרחית, רציתי לדעת איזה ארגונים זה כולל.

האם זק"א כלול בתוך זה?

האם יש רכב שנוסע בשבת? בואו נגדיר את זה ככה.

לא, לא. הוא התכוון לזק"א.

אם מדובר בהצלה, אז צריך רכב של שבת – פשוט חשוב לי לדעת, כי היום זה לא מה שהיה פעם, שהיה מד"א אחד. יש היום ארגוני הצלה, כמו "איחוד הצלה", "זק"א" ואחרים - - -

לא הבאתי איתי את חוק ההתגוננות האזרחית.

אנחנו כבר בודקים את זה.

אני אקרא את ההגדרה של ארגון עזר מתוך חוק ההתגוננות האזרחית.

""ארגון עזר" – כל אחד מאלה:

(1)  אגודת מגן אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950;

(2)  הרשות הארצית לכבאות והצלה;

(3) גוף שעיקר עיסוקו הצלת חיי אדם ושעזרתו נדרשת באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם בעת התקפה, אשר שר הביטחון הכריז עליו ברשומות, בהסכמת השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, ככל שנקבע, או השר הממונה על תחום פעילותו של אותו גוף, שהוא ארגון עזר, בהתאם לאמות מידה לעניין יכולותיו הארגוניות והמבצעיות ששר הביטחון הורה עליהן;"

הנחת העבודה שלי היא שהפרשנות מכניסה את הגופים האלה.

זה נותן סמכות לשר הביטחון לקבוע מי הם הגופים האלה. להרבה הקשרים אחרים יש משמעות ל"גוף הצלה".

הבנתי.

אני מבקש להצביע על כל סעיף 28, עם התוספת - -

חבר הכנסת אייכלר מצביע במקום חבר הכסת מקלב.

- - עם כל השינויים שנקבעו, בוודאי השינוי שנוגע לסעיף (8) על-פי התוספת של חבר הכנסת דוד ביטן. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 28 אושר.

הסעיף אושר. תודה רבה לכם. בואו נמשיך.

"תנאים לרישיון לייבוא רכב ליבואן רכב מסחרי

29.

יבואן רכב מסחרי זכאי לקבל רישיון לייבוא רכב, אם התקיימו בדגם הרכב כל אלה:

(1) דגם הרכב עומד בהוראות כל דין לעניין רישום רכב, ובכלל זה בהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי פקודת התעבורה;

(2) דגם הרכב כשיר לרישום במדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, למעט כלי רכב שאינם חייבים ברישום לפי הדין החל באותן מדינות, וכן לא ניזוק באופן שהיה מונע את האפשרות לרשום אותו באחת מהמדינות האמורות;

(3) דגם הרכב מונע במקור אנרגיה שאושר לשימוש בישראל לפי כל דין;

(4) דגם הרכב מתאים לשימוש בתנאי האקלים בישראל;"

אני מציעה לעצור כאן, לפני שאנחנו נכנסים לאבחנה בין סוגי היבואנים.

בסעיף 28 אמרנו שאחד הגופים שיכולים לקבל רישיון ייבוא רכב זה יבואן רכב מסחרי. סעיף 29 אומר איזה תנאים צריכים להתקיים ביבואן רכב מסחרי כדי שהוא יקבל רישיון. התנאים שהקראתי עד עכשיו הם תנאים משותפים לכל היבואנים המסחריים, ואחר-כך אנחנו נרד לרזולוציה של האבחנה בין סוגי היבואנים השונים. ואני אסביר לוועדה ככל שהיא רוצה, את המשמעות של כל אחת מההערות האלה.

יש הערות לחלק הראשון בסעיף 29?

מה זה, חלק ראשון?

פסקה (1) עד פסקה (4), לרבות פסקה (4).

כשלא תחליף מילים עם השכן שלך, אז אתה תדע.

אני יושב ליד המנכ"ל, אני יכול לקבל הסבר אישי. מה אתה רוצה? לא לנצל את זה?

זאב פרידמן, מהמועצה הישראלית לצרכנות. אדוני היושב-ראש, אני רק מסב את תשומת הלב להגדרה: "וכן לא ניזוק באופן שהיה מונע את האפשרות לרשום אותו באחת מהמדינות האמורות;". אני רק מעיר, כיוון שזה סעיף שילך אתנו בהמשך, שאנחנו נצטרך ממש לשים דגש כיצד אנחנו בודקים וכיצד מוכיחים - - -

מה "הניזוק" הזה. תודה, דבריך נרשמו, ובבוא העת ניתן את ההתייחסות האמורה.

אני רוצה להצביע על סעיף 29, פסקאות (1), (2), (3) ו-(4). מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקאות (1), (2), (3) ו-(4) בסעיף 29 אושרו.

"(5) אם הוא יבואן רכב ישיר –

(א) הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן שעמו הוא התקשר בהסכם לפי סעיף 35(2);"

35(2) זה הסעיף שמדבר על התנאים לקבלת רישיון יבואן. כאן אנחנו מדברים על רישיון יבוא, ושם יש תנאים מאוד-מאוד מפורטים לעניין טיב ההתקשרות שלו והמחויבויות, הן של היצרן והן שלו, ביחס לרכבים משל אותו תוצר. זה נמצא בהרחבה ב-35(2).

"(ב) הרכב הוא רכב חדש ומספר הקילומטרים שהרכב נסע אינו עולה על 150;"

אני מזכירה שיש לנו בסעיף 2 הגדרה לרכב חדש שאושרה כבר, כאשר "רכב חדש" הוא רכב שטרם נרשם לראשונה לתנועה בדרכים בישראל או במדינת חוץ.

מה ההגדרה של יבואן רכב עקיף?

עוד לא הגענו לשם. רבי דוד, סיימנו "מסחרי", הצבענו עליו. עברנו עכשיו לישיר, ואחרי זה נעשה את העקיף.

קפצתי סעיף.

ברור לי. שוב, תמשיך לדבר עם המנכ"ל.

שמי רון מלכה, מ"קשת ליס". בין (5) ל-(6) יש חוסר איזון מסוים. שלחתי אותו בהערות. חוסר איזון נובע מזה שבסעיף (6)(ב)(2), בחקיקה ראשית היבואן העקיף חייב בחובה להכניס רכב שלא חלפו 12 חודש מיום הייצור שלו. ולעומת זאת, היבואן הישיר חב באותה חובה רק לפי תקנות התעבורה. כל מה שאני מבקש זה איזון בחקיקה. זאת אומרת, זה משהו שצריך להופיע ב-(5), להופיע בשני המקומות.

העניין ברור. בוא נסיים את (5). יש למישהו הערות?

יש לי שאלה לגבי סעיף קטן (ב): "הרכב הוא רכב חדש ומספר הקילומטרים שהרכב נסע אינו עולה על 150;" – יש איזושהי הלכה שאסור לייבא באופן ישיר רכב שיש לו, למשל, 10,000 קילומטר?

הוא נחשב כרכב משומש.

לא כתוב פה רכב חדש.

כתוב, כתוב.

למה צריך להיות רכב חדש? זו שאלתי.

לא. אם הוא 170 הוא לא חדש?

התקנה מדברת על רכבים חדשים.

את יכולה לכתוב: או בקירוב לכך. מה יהיה אם זה 166? אם זה בקירוב, גם לא צריך לעשות סיפור.

הרעיון הוא שגם 150 הוא לא אמור לנסוע. זה המינימום שבמינימום.

אמרתי: או בקירוב. אם יהיה 152 זה בסדר.

קודם כל, בכל הכבוד, הוא לא מנהל את העניינים.

זה נכון.

יש לו ועדה שלו.

זאת ה-וועדה.

אני עוזר לך. אני רואה שעדיף לך שאני אדבר עם המנכ"ל - - -

אני פשוט מהרהר בקול על עצם העניין, שרכב שמייבאים חייב להיות חדש. למה שלא יהיו אפשרויות להביא רכב לא חדש?

חבר הכנסת אייכלר, במסגרת החקיקה כן מאפשרים יצואן זעיר - - -

נכון. פה מדברים על רכישה מהיצרן.

אבל יש לנו אופציה בחקיקה, בהמשך, יבואן זעיר שיכול גם להביא רכב משומש וגם בייבוא אישי. זאת אומרת, כן מאפשרים. פה אנחנו מדברים על יבואן מסחרי.

חברי חברי הכנסת, אלה שלא נמצאים פה בכל הדיונים, ואני אומר זאת לא חס וחלילה לעלוב במאן דהוא, החוק הוא נבנה כמו בתצרף.

אריח על גבי לבנה.

בדיוק. אתה לא בונה אותו מהגג. זאת אומרת, אנחנו עוברים שלב-שלב בתוך התהליך הזה, ובסוף תהיה לנו התמונה השלמה וכל אחת ואחד שירצה חשוב שחסר או יש אמירת יתר בנקודות מסוימות, אנחנו נשמח. אנחנו פשוט עכשיו בהתייחסות מאוד מסוימת בחוק.

אני אומר, 150 זה בסדר. אני לא מתווכח על זה. אבל צריך לכתוב: או בקירוב, כי מה קורה אם זה 152, אז אי-אפשר יהיה לדווח על זה? או 151? לעשות קו בעניין הזה - - -

אבל העניין הוא שגם 150 הוא קו.

דובר קודם ב-100, וביקשנו להעלות את זה.

המקור היה 50, אדוני היושב-ראש.

אני זוכר את הישיבה שביקשתם. אבל אפשר לכתוב: או בקירוב לכך.

הוספנו 100 קילומטר, אדוני.

זה עלול ליצור בעיות בפרשנות וביישום. איך אתה קובע מה זה "בקירוב"? האם זה 152? 154? 149

נכון, אני מודע לזה שזה יכול לעשות בעיות.

תלוי מאיזה נמל הגיעו.

אני חושב שעדיף לקבוע קו אדום.

חברים, אני מעלה להצבעה את סעיף (5א) ו-(5ב). מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקה (5) אושרה.

פסקה (6), בבקשה. זה אליך, דוד.

אולי זה הזמן לעבור להגדרות, כי עכשיו נתחיל להשתמש בשתי הגדרות שצירפתי בהתחלה - - -

שלא אישרנו אותן.

אז נתחיל להשתמש במונחים האלה. ואנחנו בשתי הגדרות מסעיף 2.

""סוכן מורשה" – כל אחד מאלה:

(1) אדם הקשור בהסכם בכתב עם יצרן רכב במדינת חוץ לתקופה שלא תפחת משנה לגבי תוצר המיובא על ידי יבואן ישיר ומשנתיים לגבי תוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר שלפיו הוא מורשה למכור רכב מתוצרתו, שהתקיימו בו תנאים שקבע השר לעניין היקף פעילותו בייבוא רכב (בחוק זה – סוכן ראשי); השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תקופה קצרה מהתקופה כאמור;

(2) לעניין תוצר רכב המיובא על ידי יבואן ישיר – אדם שסוכן ראשי הסמיכו, בכתב או בדרך אחרת שקבע השר ובתנאים שקבע לעניין זה, באישור הוועדה, לתקופה שלא תפחת משנה, לפעול מטעמו ולמכור רכב מתוצרת היצרן שעמו הסוכן הראשי התקשר בהסכם למכירת רכב;"

סוכן מורשה זה בעצם בליבת העיסוק בייבוא עקיף. בעוד שהיבואן הישיר קונה רכב ישירות מהיצרן, היבואן העקיף קונה את זה מצד שלישי, שהוא הסוכן המורשה. הוא לא יכול לקנות את הרכב מכל צד שלישי, כיוון שבסוף צריך לדאוג לצרכים, לאינטרסים, לבטיחות, לשירות וכולי, ללקוח. אנחנו מטילים הגבלות ממי הוא יכול לקנות.

זאת אומרת, הוא לא יכול להיות בנסיעה בארצות-הברית ונדלק על איזה אוטו של מישהו, ולהגיד: אוקי, אני מביא אותו.

הוא יכול, בייבוא אישי.

בייבוא אישי, כן. אבל לא כייבוא שהוא אחר-כך.

אנחנו מדברים כאן עדיין על ייבוא מסחרי כדרך עיסוק במסחר, בשיווק, ולכן אנחנו אומרים שהוא מחויב להיות קשור לסוכן מורשה, שהוא אדם שקשור בהסכם עם היצרן. יש בזה הרבה מאוד בעיות מבחינת מערכת היחסים בין הסוכן המורשה בחו"ל ליצרן, ולכן יש שלל הוראות מאוד-מאוד דקות עם איזונים, ועמלנו קשות כדי להגיע לאיזונים שאנחנו מקווים שיאפשרו את קיום - - -

אתם מנסים לייצר לזה מערכת שרשור.

דרך השרשור, כיוון שהתקשרות ישירה בין היבואן העקיף לסוכן המורשה, שקשור ישירות ליצרן, כנראה זה דבר שלא יכול להתקיים בעולם המציאות כיוון שהיצרנים מונעים את זה. ולכן בנינו את המבנה הזה.

כאשר יש שוני בין מצב שיש לאותו רכב גם יבואן ישיר בישראל עם אותו תוצר, לעומת מצב שאנחנו מביאים תוצר שאין לו יבואן ישיר בישראל, שוב, מבחינת רמות השירות והאחריות כלפי הלקוח. ומכאן האבחנה, כאשר הרישיונות יינתנו בהתאמה לאורכי תקופות ההתקשרות.

רציתי להוסיף פה איזשהו סעיף קטן בייבוא רכב עקיף: "יבואן רכב עקיף יכול לייבא רכב ישירות מהסוכן המורשה איתו הוא קשור בהסכם לייבוא רכב או לייבא את הרכב מכל גורם אחר, בתנאי שהסוכן המורשה איתו הוא קשור התחייב למלא אחר כל ההתחייבויות שלו לפי החוק כלפי אותו רכב."

מר ביטן, כבר אתה נכנס להוראות שיש ב-29(6), לא להגדרה. אנחנו נדון שם, ואנחנו מנסים שם לתת את מרב הגמישות.

כן, הבנתי. עברתי מההגדרה ל-(6). אין לנו הערות לגבי ההגדרה.

יש הערה לגבי ההגדרה?

עורך-דין אהוד שניידר, מטעם איגוד יבואני הרכב. בהגדרה, בסעיף קטן (2) כתוב שההסכם צריך להיות בכתב, או בדרך אחרת שקבע השר. אני יודע שהנושא הזה נדון גם בוועדה הקודמת. אבל יחד עם זאת, קשה לראות מהי אותה דרך אחרת שהשר יקבע. אני מזכיר שהרגע אנחנו שומעים גם מהגברת ראובני וגם ממר פלור, שחשוב מאוד לדעת מהיכן מגיע הרכב ומי מוכר את הרכב. ובעצם, כאשר אנחנו מאפשרים שההתקשרות עם אותו סוכן מורשה או עם מי מטעמו תהיה בדרך אחרת, שומטת את הקרקע - - -

העניין ברור. אני לא מסכים. אני אגיד לך למה. אל"ף, היום זה חובה בכתב. בינתיים, יכול להיות, אנחנו לא עושים את החוק לשבוע. יכול להיות שאולי בעוד עשור, אני מקווה שהחוק הזה יחזיק לפחות עשור, זה קורה בין הפקס למייל ובין המסרון לבין כל מיני יישומונים או אפליקציות שאני אומר את זה מהמקום שלי בתוך מפלגת העבודה, כמזכ"ל, שכל פעם נכנסו כלים חדשים, והאם מותר, לא מותר, כן מותר. במקום להתחיל את כל התהליך, להביא את זה לחקיקה ראשית, אתה יוצא מנקודת הנחה שעשויות להיות התפתחויות כאלה ואחרות, ובכל מקרה זה מובא באישור ועדת הכלכלה. אני לא חושב שצריכה היות עם זה בעיה. נהפוך הוא, אני חושב שזה נכתב בראייה צופה פני העתיד.

אפשר, אדוני, להשלים ברשותך?

בבקשה.

אני שמעתי את דברי אדוני, אני לא יכול להסכים להם - - -

אדוני עושה לי חיים קשים כשהוא קורא לי "אדוני". זה מכריח אותי לענות לו ב"אדוני".

כבוד היושב-ראש - - -

לא "כבוד". היושב-ראש מספיק.

ראיס, ראיס.

אני רוצה להזכיר שכשאנחנו מדברים על יבואן עקיף, לפחות בראיית החוק, אנחנו לא מדברים על יבואן זעיר שיכול להביא עד 20 כלי רכב. אנחנו מדברים על יבואן עקיף שתקוות החוק היא שהוא ייבא אלפי כלי רכב ויהווה תחרות אמיתית. אני מתקשה לראות איך ייבוא של אלפי כלי רכב ייעשה באס.אם.אסים. או במסרונים - - -

יקירי, יקירי - - -

- - - שרק אתם תייבאו. נבטל את החוק וניתן לכם - - -

עוד הערה אחת.

יותר קצרה מההערה הראשונה.

בנוסח הקודם, לגבי רכב שנרשם על סוכן מורשה, עכשיו כתוב: רכב שנרשם במדינת חוץ.

עוד לא הגענו לזה. חברים, נא לעקוב אחרינו.

שאלת הבהרה לחוה: אני מבינה שהסוכן המורשה, אתם מכוונים למי שנמצא בחו"ל, שהיבואן העקיף מישראל קונה ממנו. אם כך, למה נדרש שיהיו תנאים לעניין היקף פעילותו בייבוא רכב לישראל?

לא, זה לא ייבוא רכב לישראל. במסגרת התקנות נקבע מי הוא אותו סוכן. כמו היום, לדוגמה, אנחנו מאפשרים ייבוא מסוֹכן שמוכר למעלה מ-1,500 כלי רכב, לא לישראל, בכלל. אז אנחנו רוצים שבהגדרות יהיה לזה איזשהו - - -

אבל למה "ייבוא רכב"? מה זה "ייבוא רכב"? זה לישראל.

הוא אומר, אנחנו יוצרים פה הגדרות. זה לא כל מי ששם על הבית שלו שלט בארצות-הברית, והוא נכנס ואומר: אני סוכן. אנחנו מגדירים מה נחשב בעינינו, מבחינת שהוא יוכל לייבא לארץ - - -

אז אנחנו נחליף בכדי שיהיה יותר ברור, ובמקום "בייבוא" יהיה "בשיווק".

תודה. מי בעד ההגדרה עם התיקון של "בשיווק" במקום "בייבוא"? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

ההגדרה אושרה.

תודה. הסעיף אושר.

""רכב שנרשם במדינת חוץ" – רכב אשר נרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ וטרם חלפו 30 ימים בין מועד הרישום האמור לבין מועד השטת הרכב לישראל הרשום בשטר המטען;"

תסבירי לנו את הסעיף הזה.

אחד התנאים שאנחנו נראה ב"יבואן עקיף" – הוא יכול להביא לארץ רכב שכבר רשום במדינת חוץ, ואנחנו מנסים להסביר איזה רישום. לא כל רכב שרשום בכל דרך שהיא. בעבר, הנוסח הקודם שאוּשר בכנסת הקודמת, דיבר על רכב שנרשם על שם סוכן מורשה. אותן בעיות שכבר הזכרתי קודם, הדרישה הזאת, שזה יהיה התנאי, שאם הוא כבר רשום, הוא רשום רק על שם הסוכן המורשה, גם כן נאמר ואנחנו מקבלים את זה שזה יכול היה לסכל את הייבוא העקיף. כאשר אנחנו אומרים על רכב זה להשלמה של רכב חדש. אם רכב חדש זה רכב שלא נרשם, אופציה שנייה זה רכב שכן נרשם אבל בכפוף לתנאים האלה. זו הרחבה של היכולת שלו לייבא מעבר לרכב חדש.

זה עדיין יהיה רכב חדש.

אבל עדיין יהיה רכב חדש, כי אנחנו עדיין מדברים על ה-150 קילומטר כמו שנראה בהמשך.

- - -

אבל בדרך-כלל אם רכב הוא רשום, הוא כבר לא רכב חדש כי כבר יש עליו יד.

הגדרת רכב חדש היא רכב שלא נרשם. אם לא אכיר ברכב שנרשם במדינת חוץ כרכב שיכול לייבא, הוא יכול לייבא רק רכב חדש.

אז זה לא חדש. אם הוא נרשם, אז הוא לא חדש.

כי אנחנו אומרים שאפילו שהוא נרשם, הוא חדש.

למה מחקו "על שם סוכן מורשה"?

כדי לתת את הגמישות. כי רכבים שנרשמים על שם סוכן מורשה, הוא לא יוכל למכור כי המציאות - - -

הוא מרחיב כאן. הוא לא מצמצם.

אני מרחיבה. עדיין בגבול ה-30 יום להשטה בישראל ועדיין בגבול ה-150 קילומטר, אבל זה לא חייב להיות על שם הסוכן המורשה.

150 קילומטר? אין כאן דרישה - - -

זה יבוא בהמשך, בתוך הסעיף המהותי.

בדיון שהתקיים ב-9 בנובמבר 2015 אמרה הגברת ראובני בעמוד 43 לפרוטוקול, היא הסבירה לגבי הסעיף הזה, שלא רוצים שאותו יבואן עקיף יוכל לייבא כלי רכב מכל השוק, אלא שהוא יקנה את הרכב מגורם ספציפי. אם יש צורך אני אצטט מדבריה של ראובני. למשל, היא אומרת - - -

אוקי, בסדר, העניין ברור. אני רוצה שתביא גאולה לעולם, אבל אל תגזים בזה בציטוט שלה.

עכשיו, בניגוד למה שאומרת הגברת ראובני באותו דיון, עכשיו מה שקורה, כשהרכב לא נרשם על שם סוכן מורשה אלא יכול להירשם על כל גורם שהוא, ואפשר בעצם לייבא את הרכב מכל גורם שהוא, בניגוד לאותם דברים - - -

בתנאי שהוא לא עבר 150 קילומטר.

אבל, עדיין אותם דברים שנאמרו אז הם נכונים ותקפים מפני שגם רכב שעבר 150 קילומטר, כשאתה קונה אותו מכל גורם שהוא שוק, מפני שכשאתה קורא את אותו סעיף שקראת, חבר הכנסת ביטן, בסעיף 29(6), רואים שפה - - - המקורות לא רק - - - אלא כל רכב שהוא בשוק. אז גם אם אדם פרטי התחרט על הרכב ורוצה להחזיר אותו למישהו שהוא קנה ממנו את הרכב, אפשר יהיה להחזיר.

אחרי ששמענו הערות ובחנו אותן, זה התפקיד של ההערות, חשבנו שהסוכן המורשה עדיין חייב להיות קשור לעומק פה, אבל לאו דווקא במימד הרישומי. אז הסוכן המורשה נותן את האחריות לפי סעיף 29 בהרבה היבטים. עמודים רבים אחר-כך אנחנו נראה את סעיף 47א החדש, בעניין עקיבות והיכולת לעקוב אחרי שרשרת השיווק של הרכב עד שהוא מגיע לארץ, אבל הרישום על שמו מהווה חסם על הפעילות של הייבוא העקיף, ולכן החלטנו לוותר עליו ואת האחריות זאת להעביר לנקודות אחרות.

מצוין. הסבר מצוין.

שלום חבר הכנסת מקלב, ידידי.

ברשותכם, אני מעלה להצבעה את ההגדרה לעניין "רכש שנרשם במדינת חוץ". מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד.

ההגדרה אושרה.

בסעיף 29, אנחנו חוזרים לתנאים לקבלת רישיון ייבוא של יבואנים מסחריים. והפעם, אם הוא יבואן רכב עקיף, פסקה (6), אז צריכים להתקיים התנאים הבאים:

"29.

(6) אם הוא יבואן רכב עקיף –

(א) הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן הקשור בהסכם עם הסוכן המורשה שעמו הוא התקשר בהסכם לפי סעיף 36(2);" – 36(2) זה ההסכם שצריך להיות בין הסוכן המורשה ליצרן.

"(ב) הרכב נרכש מאת הסוכן המורשה שעימו התקשר בהסכם או שהסוכן המורשה התחייב לקיים לגביו את כל חובות הסוכן המורשה לפי חוק זה, והוא אחד מאלה:

(1) הרכב הוא רכב חדש;

(2) הרכב נרשם במדינת חוץ, טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו ומספר הקילומטרים שהרכב נסע אינו עולה על 150;

(ג) אם לרכב אין אחריות בתוקף, יש בידי היבואן האמצעים הדרושים לתיקון הרכב;"

לעניין 12 החודשים, וההערה שנשמעה פה קודם, על 12 החודשים וחוסר הסימטריה בין יבואן רכב העקיף והישיר, אנחנו בהחלט רוצים סימטריה. אבל אולי אנחנו נוטים לחשוב שבמקום להוסיף שם 12 חודש, להשמיט את 12 החודשים פה, כיוון שדרישת 12 חדש היא קבועה בתקנות התעבורה, ובסעיף 29(1) שכבר אושר, אחת הדרישות לרישיון ייבוא זה דגם הרכב עומד בהוראות כל דין לעניין רישוי רכב - - -

ואז זה עושה לנו את הסגירה.

ואז זה עושה את הסגירה, וגם אם נשנה את תקנות התעבורה ו-12 החודשים יהפכו להיות שמונה חודשים או 24 חודשים, אוטומטית זה יתחלף לגבי כולם.

מה עם התנאי שאני ביקשתי?

הוא נמצא. הוא נמצא בסעיף (6)(ב). הרכב נרכש מאת סוכן המורשה שעימו התקשר בהסכם או שהסוכן המורשה התחייב לקיים לגביו את כל חובות הסוכן המורשה לפי חוק זה,". כלומר, שיש פה את האופציה ואז זה גם נותן את האופציה לגבי הדוגמה שהרכב הוא לא על שם הסוכן מורשה, אבל בכל מקרה הסוכן המורשה יהיה מחויב בכל החובות.

אני לא בטוח שהבנתי את הסיטואציה שאתם מדברים עליה בפסקת משנה (ב). כלומר, או שהרכב נרכש מסוכן מורשה שעימו יש הסכם, או שסוכן מורשה אחר התחייב לקיים לגביו את המחויבויות?

לא. ה-סוכן ה-מורשה. אותו סוכן מורשה.

אני לא בטוח. אני מצטער.

אתה מוכן, בבקשה, להרחיב? בגלל הה"א אני הבנתי את זה כמו שהם מבינים.

אתם מדברים בעצם על שתי סיטואציות: או שהרכב נרכש מסוכן מורשה שעימו יש הסכם. ואת הסיטואציה השנייה אני לא כל-כך מ בין.

הסיטואציה השנייה שיכול להיות מצב שרכב של חברה בחו"ל שהרכב נרשם על שמה, ואותו יבואן עקיף רוכש את הרכב מאותה חברה.

מה זה, חברה? "חברה" זה סוכן מורשה?

לא. אנחנו אמרנו שמבחינת ההגדרה, סוכן מורשה, ההגדרה עצמה יכולה להיות שהרכב לא נרשם על שם אחר.

תקשיב, ההסבר כבר נהיה מפותל מדי.

אז אני אביא דוגמה.

לא, לא. אל תיתן לי דוגמאות אם עורכי-דין כבר מתחילים לריב למה התכוון המשורר.

הםיכניסו עוד שלושה סוכנים מורשים בסעיך הזה לבד.

חוה, גברתי, צריך למצוא ניסוח שיודע לפשט ולא מצריך יותר מדי הסברים עליו.זאאו שאתה קורא ומבין אותו. ופה, אנחנו צריכים לקחת לאחור ולהתחיל להקשיב להסברים.

אדוני, אז בואו נסכים על העקרונות ואחר-כך נמצא את הנוסח שמבטא אותם.

איתן, במה שאני הקראתי כתוב: אותו סוכן מורשה שקשור בהסכם.

בנוסח צריך שיהיה פשוט עקרונות מוסכמים, אלא שצריך למצוא את הניסוח שיודע לעשות את זה פשוט ומובן.

אחרי "או שהסוכן המורשה" – שאיתו התחייב בהסכם. הוא זה שצריך להתחייב גם לגבי הגורם האחר, ואז זה אותו סוכן.

לא מוזכר כאן גורם אחר. זאת הבעיה עם ה נוסח.

סליחה, אנחנו כבר בונים תלים ועוד לא מבינים. חוה או פלור, תסבירו מה אתם רוצים לומר בסעיף הזה. אחרי שאנחנו נבין מה אתם רוצים לומר בסעיף הזה, יהיה לנו יותר קל לנסח אותו.

קודם דיברנו שיש מצב שרוכשים את הרכב לא מהסוכן המורשה, והוא רשום ולא על שם הסוכן מהורשה. ממנו הרכב נרכש. אבל על גבי אותו רכב, שנרכש באיזושהי מדינה, שהוא כבר רשום שם, הרכב הזה יש לגביו איזשהו סוכן מורשה, שהיבואן העקיף קשור איתו בהסכם.

מה שאנחנו רוצים לומר, שגם אם הרכב לא נרכש ישירות מהסוכן המורשה, הסוכן המורשה חייב בחובות של סוכם מורשה לפי החוק.

כלומר, או שהרכב נרכש מגורם אחר, והסוכן המורשה התחייב לקיים לגביו את חובות הסוכן המורשה.

צריך להוסיף את התוספת הזאת, ואז זה ברור.

הנוסח שלי היה יותר טוב.

נכון, הנוסח של דוד היה יותר בהיר. שניידר, בבקשה.

ההסבר הזה ששמענו אכן ממחיש את הטענה, שהיום יבואן עקיף יכול לרכוש רכב מכל גורם שהוא שימצא בשוק. זה יכול להיות אדם פרטי, חברת השכרה או כל גורם שהוא, לאסוף כלי רכב בשוק ולייבא אותם לישראל.

ומה זה רע?

- - - זאת הכוונה. רכבים עד 150 קילומטר, זה רכבים שיכול להיות שעברו תאונה, זה רכבים שאדם פרטי קנה ומאס בהם והוא לא רוצה אותם, וזה יכול להיות - - -

עורך-דין שניידר, בשורה התחתונה שום דבר לא חי מעצמו פה. דהיינו, אתה לא יכול להביא רכב – יש הגדרה של מהו רכב חדש, וזה הרי נמצא במעגלים-מעגלים, וברגע שזה נבנה פה במעגלים-מעגלים הוא לא יכול סתם למצוא מאן דהוא, לאסוף רכבים בשוק אם הם לא עומדים בכל אותם סטנדרטים שאנחנו קבענו קודם.

זה מה ששאלתי קודם, אם הוא יכול לעצור מישהו או שהוא נסע איתו בטרמפ ואומר: וואלה, אחלה אוטו. גם לזה יש כללים איך אתה יודע לייבא את הרכב הזה.

אנואר חילף, הממונה על חוקיות הייבוא במשרד הכלכלה. אנחנו התחבטנו הרבה בשאלה של ייבוא מקביל, ומה שהפך את הדברים יותר קלים, זה לפני שלושה חודשים העברנו חוק אחד גדול שנגע למוצר לא פחות רגיש מרכבים, וזה מזון. ושם אימצנו בדיוק אותם עקרונות, מבחינת להרחיב את שרשרת האספקה. כי השאלה פה אם אנחנו מאפשרים ייבוא מקביל או לא מאפשרים.אין פתרון באמצע. צריך להבין את זה.

וכדי לאפשר ייבוא מקביל אנחנו חייבים להרחיב את שרשרת אספקה, וכדי לעשות זה קבענו כללי עקיבות שכבר אושרו בחוק בכנסת וגם תואמים את כללי העקיבות באירופה, והפנמנו אותם פה, שתהיה לנו יכולת, קודם כל לבדוק את הרכב אם הוא חדש או לא, לפי הגדרת הכללים שקבע משרד התחבורה. דבר שני, לקבוע כללי עקיבות שמבוססים על מסמכים, שנדע בדיוק מהי שרשרת האספקה בה עבר הרכב. וזה מובטח בנוסח.

כך הבנתי את זה. תודה לך. אני מבקש להצביע על פסקה (6).

רגע, עם או בלי ה-12 חודשים?

אמרנו בלי, עם השינוי. פסקה (6) – מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקה (6) אושרה.

הסעיף אושר.

"(7) אם הוא יבואן רכב זעיר, הרכב הוא מסוג שבסעיף 31(ב) ומהתוצר המיובא ע"י יבואן רכב ישיר השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע סוגי תוצרים אחרים ותנאים ליבואם, והוא אחד מאלה:"

יש כאן בעיה בנוסח.

אנחנו נשנה את הנוסח.

תסבירו את העיקרון.

יבואן רכב זעיר הוא עדיין יבואן רכב מסחרי. הוא מייבא רכב דרך עיסוק. יחד עם זאת,אנחנו משאירים אותו קטן עד 20 רכב בשנה, ומאפשרים לו להביא בתנאים מקלים – זה כנראה יותר לענייני רכבים מיוחדים. אנחנו מדברים על סוגי רכב מוגבלים ומפנים ל-31(ב), שזה אופנועים; רכב עד 3.5 טון ושמונה נוסעים, זה M1; M2 זה רכב שהוא עד 5,000 קילוגרם ו-16 נוסעים, לנכים ולהסעה בשכר; N1 שזה מסחרי עד 3.5 טון, טנדרים; ו-T3 שזה מכונות ניידות. סוגי הרכב האלה, אותם הוא צריך להבי בתנאי שהם: או רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ – גם פה להשמיט את ה-12 חודש, ומספר הקילומטרים שהרכב נסע אינו עולה על 150. אבל יש פה הרבה פחות ברמת האחריות.

אדוני היושב-ראש, במקרה הזה, כאשר מדובר ביבואן שמייבא עד 20 כלי רכב החשש שעורך-דין שניידר הצביע עליו, של איסוף כלי רכב שייתכן שחלקם כן נפגמו, חלקם כן נפגעו בתאונות וכיוצא באלה, הרבה-הרבה יותר גדול.

ואני רק אוסיף עוד משפט אחד ואתן את הדוגמה שמשרד התחבורה בעצמו הביא בדיונים הקודמים, כמו למשל, רכבים שהוצפו כאן בישראל ויצאו לחוץ-לארץ וחזרו אחר-כך בייבוא אישי אל הארץ. אלה הדוגמאות שבהן זה יכול לקרות. - - -

אבל למה אתה חושב שלא הבנו?

סליחה.

בדומה לייבוא אישי, גם פה אנחנו נחייב כל רכב כזה בבדיקה 309 לפי תקנות התעבורה, ככה שייתן מענה.

זה מה שרציתי לשמוע.

בתקנות זה כבר קיים.

אדוני המנכ"ל, אני רוצה להבהיר. יש מה שנקרא ענייני ליבה בחוק הזה. זאת אומרת, שאנחנו יודעים לאן אנחנו פונים, על מי צועקים אם תרצה או את מי תובעים אם לא עומדים בקריטריונים, והדבר השני, שכל רכב שבא לכאן, יש לו אחריות. זאת אומרת שאתה בא, מכניס אותו ככה - - -

יש מקרים שיש אומרים שלא תהיה לגביהם - - -

אני לא מדבר על אחריות מוצר. זה לא בא בלי בלמים, אלא שנעשתה אותה בדיקה שיודעת להגיד: הרכב הזה הוא רכב בטיחותי, ואפשר בלה-בלה-בלה לעשות את כל אשר נדרש. אלה שתי נקודות, ותודה שהעלית את זה.

אם צופה פני עתיד, לא כתוב בחוק האפשרות שרכב ייסע בלי נהג. בלי בלמים, מילא, שמעתי. אבל בלי נהג?

זה יהיה עוד מעט.

אנחנו מתכוונים את כל הנושא הזה לקדם ולבחון, ולהכין דברים שקשורים גם לחקיקה - - -

העניין הוא שבחקיקה הוא אפילו לא יודע להיות צופה פני עתיד.

הרכב ייבא את עצמו.

אם אפשר בלי נהג, אפשר בלי יבואן.

אפרופו פרס, שיהיו לו חיים ארוכים ובריאים – בבחירות לפני 10 שנים, בייגה לקח את פרס לחוג בית ביפו עם מוסכניקים, אפרופו צופה פני עתיד, ואז שמעון פרס היה בעניין הננו, מאוד-מאוד-מאוד. והוא נותן להם את ההרצאה – זה סיפור אמיתי, לא נגעתי – והוא אומר להם יגיע הזמן שהמנוע יהיה כבר בגודל כזה, אז קם אחד ואומר לו: איך נעשה "שלייפסופפים"? שם הוא הפסיד אותם.

אז שהשר ייזהר.

שמי שמואל השמשוני, מנכ"ל מוסך "סומרום".

אל"ף, ביחס למה כתוב שהרכב מיובא על-ידי יבואן רכב ישיר – זאת אומרת, על-ידי כך, ברגע שמשרד התחבורה רוצה שיביאו רכבים מיוחדים, הוא עוצר את הדבר על-ידי זה שהיבואן הישיר הרי לא מביא את הרכבים המיוחדים. מדוע להגביל את הייבוא הזעיר לרכבים שהרי בסך-הכול? - - -

העניין ברור. פה אתם צמצמים ולא - - -

אני אשיב. קודם כל, זה לא הרכבים, אלא התוצר. וזה כדי להבטיח שיש תשתית לטיפול בהם – תחזוקה, חלקי חילוף וכיוצא בזה. עם זאת, אנחנו כן מאפשרים לשר, באישור הוועדה, להרחיב את זה לתוצרים נספים. זה כפוף לבדיקה פרטנית, שהצרכן יקבל את השירות - - -

צודקת. זה לא סוגר, אלא מייצר מצב שלא מחר נמצא את עצמנו שאין את התשתית הראויה לטפל ולהתמודד. אבל השר באישור ועדת הכלכלה יוכל - - -

ועוד שאלה יש לי – בזמנו, כאשר רצו להכניס עוד גורמים לענף, קבעו יבואן קטן שהוא על 100 מכוניות, ויבואן זעיר על 20 מכוניות כשהוא היה מחובר לאפשרות לתת למתווכים להביא רכבים, להציג, על-מנת שייראו מה רוצים לקנות מהם.

יש לי פה את הסטטיסטיקה של יבואני הרכב – הם ייבאו השנה 254,000 מכוניות. ובייבוא האישי יובאו 900 מכוניות, שמתוכם 300 מכוניות הן מכוניות אספנות. זאת אומרת, שפה אומרים בעצם שאין לך שום אפשרות להיכנס בהדרגה. או שאתה יכול להיות יבואן שמביא 5,000 מכוניות, או שתצא מהענף. אני חושב שקביעת כמות של יבוא זעיר שתהיה בפרופורציה לכמות שהיבואנים הישירים מביאים - - - יכול לתת תשובה יותר טובה - - -

אם אדוני ימשיך ויתמיד פה בוועדה, אנחנו גם נגיע לסעיף שאדוני עוסק בו. אתה צופה פני עתיד, אלא אם כן אין לך תוכניות להגיע לסעיף 38. נגיע לזה, ברשותך. תודה בכל מקרה.

אני מעלה להצבעה את פסקה (7). מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקה (7) אושרה.

תודה, הפסקה אושרה.

שלא תבינו, אני מצטחקק עם מנהלת הוועדה, אנחנו בכוננות שלג.

אני מודיעה ברגע זה שישיבות הוועדה יבוטלו למחר. לגבי יום רביעי – אנחנו נבחן מחר ונוציא הודעות פרטניות.

בסדר. אנחנו נעשה ישיבת פסגה, ואני מקווה שהקווים לא ינותקו.

כן, יונה. מקסימום אני אלך אליך הביתה.

אבל השלג לא התחייב שהוא יבוא בכמויות.

דוד, בוא תחליף אותי בבקשה. אני יוצא לכמה דקות. אפשר להמשיך.

(היו"ר דוד ביטן, 10:40)

"ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת
30.

יבואן רכב מסחרי לפי סעיף 29 או מי שמייבא רכב לפי סעיף 31 זכאי לקבל רישיון לייבוא רכב מסוג מכונה ניידת, בכפוף לתנאים שיקבע השר לעניין מועד ייצורו; על רישיון לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סעיף 29(5) עד (7) או סעיף 31(א)(2), לפי העניין."

כאן אנחנו מדברים על ייבוא מכונה ניידת, כאשר אנחנו פוטרים מזה שהוא יהיה חדש, אנחנו פוטרים מזה שהוא יהיה עד 150 קילומטר.

מה זה מוכנה ניידת?

כל כלי הרכב שרואים אותם בעיקר בשטחי עבודה, די-9 וכל הצמ"ה.

אלה שלא עולים הכביש? זו הכוונה?

חלקם כן.

אבל לא כמו רכב רגיל.

- - -

למה זה לא רשום ביותר פירוט, שאפשר להבין? כי בדרך-כלל זאת ההגדרה?

"מכונה ניידת" היתה לנו הגדרה בסעיף 2, בסעיף ההגדרות.

הוא לא לפנינו. הוא לא כאן.

גברתי צודקת. הוא היה צריך להיות כאן, כי כשדנו בסעיף 2 הוחלט להעביר את ההגדרה לפה. אז אני אקרא את ההגדרה שהוצעה שם, היא הגדרה מאוד-מאוד קצרה והיא זהה לזאת שיש בתקנות התעבורה: "רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה."

יש הערות למישהו? לא. מי בעד סעיף 30 עם התיקונים שהקראנו?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 30 אושר.

פה אחד. סעיף 31, בבקשה.

"ייבוא לשימוש אישי או עסקי-עצמי

31.

(א) המבקש לייבא רכב המיועד לשימושו האישי או המשפחתי ואם הוא עוסק – הרכב הוא מדגם שאינו מיובא על ידי יבואן רכב מסחרי ומיועד להסעת נוסעים בשכר או להובלת טובין בשכר לצורך עסקי-עצמי, זכאי לקבל רישיון יבוא, לייבוא רכב אחד, בהתקיים כל אלה:

(1) חלפו לפחות 24 חודשים מהמועד שבו ייבא המבקש רכב לשימוש אישי או עסקי-עצמי לפי סעיף זה;

(2) לא חלפו 24 חודשים ממועד ייצור הרכב עד מועד רישומו בישראל;

(3)
המבקש הוכיח כי הרכב כשיר לרישום במדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית או קנדה, עומד בהוראות לפי פקודת תעבורה ובהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה לפי כל דין; הרשות המוסמכת ליבוא תפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה מפורטת שתכלול את כל הדרישות לפי פסקת-משנה זו ודרכים להוכחתן;

(4) הוא הצהיר כי למיטב ידיעתו קיימת תשתית תחזוקה ומוצרי תעבורה לתיקון ותחזוקה של הרכב, ובלבד שלא יידרש לתקן את הרכב במוסך מסוים או במוסך של עוסק מסוים;

(5) הרכב הוא מתוצר המיובא לישראל על ידי יבואן רכב ישיר; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תוצרים נוספים שניתן יהיה לייבא לפי סעיף זה, בתנאים כפי שיקבע כאמור;

(6) הוא מסר הצהרה כי למיטב ידיעתו לא קיימת לגבי הרכב תקלת בטיחות סדרתית או אם התגלתה ברכב תקלת בטיחות סדרתית – שהיא תוקנה על פי הוראות יצרן הרכב;

(7) הוא התחייב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית לאחר ייבוא הרכב ושחרורו מבית המכס וכל עוד הרכב בבעלותו;

(8) הוא מסר הצהרה אם קיבל שירות ממתווך בייבוא רכב, ואם קיבל שירות כאמור – מסר את ההסכם כאמור בסעיף 58;"

"ופרטים על הרכב כאמור בסעיף 60".

"(9) הרכב עומד בדרישות כאמור בסעיף 29(3) ו-(4);" – שזה אקלים ואנרגיה.

"(10) הוא מסר הצהרה כי למיטב ידיעתו הרכב לא ניזוק באופן שהיה מונע את האפשרות לרשום אותו באחת ממדינות האיחוד האירופי, ארצות-הברית או קנדה.

בסעיף זה, "רכב" – רכב מסוגים אלה, כמשמעותם לפי פקודת התעבורה: M1, L, 2M שמשקלו הכולל המותר הוא עד 5,000 ק"ג ומיועד לאדם עם מוגבלות פיסית הזקוק לרכב מסוג זה בשל מוגבלותו, ולעניין רכב המשמש להסעת נוסעים בשכר – רכב מסוג 2M שמשקלו הכולל המותר הוא עד 5,000 ק"ג וניתן להסיע בו עד 16 נוסעים מלבד הנהג, T3 או 1N."

כאן אנחנו מדברים על ייבוא אישי.

הם בכלל רוצים ייבוא אישי? כי כל-כך הרבה תנאים, שאני לא יודע מי יכול לייבא כבר?

זה ארוך,אבל לא - - -

אפשר לעמוד בזה.

ברור שאפשר, הכול אפשר. השאלה היא כמה זמן.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להעיר שלוש הערות קצרצרות. הראשונה שבהן, יש כאן רשימה של הצהרות שנדרש הבן-אדם להצהיר. אם אנחנו מבקשים להקל עליו, אני חושב שאין שום תועלת בהצהרות הללו שכן מדובר בהצהרות על דברים שהוא בלאו הכי לא יכול להצהיר עליהם. אדם לא יכול הצהיר אם נעשה "ריקול" - - -

תגיד איזה סעיפים. תפנה אותנו לסעיף.

סעיף קטן (4), סעיף קטן (6), וסעיף קטן (8).

גם פסקה (10).

ב-(8) הוא ודאי יכול לדעת.

סליחה, (8), אני מתנצל - - -

ומה עם (4) ו-(6)? מה זה, "למיטב ידיעתו"?

זה חסר משמעות.

אפילו בבית-משפט לא מתייחסים ל"למיטב ידיעתו". לא מתייחסים לזה כעדות אפילו.

הערה שנייה: אני חושב שצריך להוסיף כאן, לפחות כדי להגן גם על האדם וגם על הציבור, שכאשר אנחנו מסתכלים בסעיף קטן (9): "הרכב עומד בדרישות כאמור בסעיף 29(3) ו-(4);" נוסיף: גם יעמוד בבדיקה של 309, כמו שנאמר קודם.

מה זה 309?

309 זה בדיקה שאומרת שהרכב לא עבר נזק - - - או שופץ באיזו דרך - - -

אומר לי היועץ המשפטי שיש את זה ב-(3).

בפסקה (3) הרכב צריך לעמוד בין היתר בדרישות לפי פקודת התעבורה, כלומר, לפי תקנות התעבורה.

כן,אבל לפי תקנות התעבורה זה אם אתה יודע שהוא עבר נזק שהוא ללא משפט, אז אתה מחייב אותו - - -

לא, לא. כל רכב. כל רכב בייבוא אישי מחויב.

והערה אחרונה: חסרה כאן סנקציה כנד מי שעובר על הסעיף הזה.

יש פרק של סנקציות. זה לא לעכשיו.

יש שני פרקים של סנקציות: עיצומים ועבירות פליליות.

מוטי ברנס, יו"ר אגודת אשכול.

אני חושב שהסעיף הזה, מבחינת הייבוא של רכב לישראל, הוא הסעיף העיקרי. כל הסעיפים האחרים של יבואן מקביל, זעיר, מדובר במעט מאוד כלי רכב. רוב הרכב שייַצר תחרות ליבואני הרכב מגיע מהסעיף הזה, לייבוא אישי או עסקי-עצמי.

לא, זה עושה תחרות ברכבים העיקריים. לא בכל דבר. רק בעיקריים.

כאן תהיה התחרות.

היום מיובאים לישראל באמצעות כל הדברים האחרים מעט מאוד כלי רכב - - -

בגלל הביורוקרטיה. זה לא טוב. השוק היה צריך להיות הרבה יותר - - -

סך-הכול הייבוא של רכבים אישיים, זאת אומרת, העיקריים זה 800 עד 900 בשנה. אנחנו רוצים תחרות גם לדברים אחרים. לזה מיועד החוק.

אוקיי, אבל מי כאן יעשה תחרות ליבואנים? עוסק עצמאי כמוני. אני מורה דרך, בעל רכב "אשכול", והעסק שלי קשור מאוד לרכב, אני צריך את הרכב. כמוני יש 200,000 אנשים, אנשים שזה העיסוק שלהם. ועד עכשיו משרד התחבורה סירב לאפשר לנו לעשות ייבוא אישי.

למה אתם מסרבים? החוק לא מסרב.

- - -

ספציפית, לבעיה של "אשכול", אנחנו מאפשרים ונותנים. אני לא יודע על מה אתה מדבר.אנחנו רוצים להרחיב את זה. רוצים להרחיב כרגע בחקיקה. ההיפך.

איפה? תראה לי את ההרחבה בחוק.

בסעיף (ב) שמתייחס לסוגי רכב כתוב באילו סוגי רכב מדובר: M1, L, M2, T3, N1.

מה המצב היום? שואל היועץ המשפטי.

היום, לדוגמה, אי אפשר לייבא רכב מסחרי עד 3.5 טון, והחוק הזה יאפשר ת הייבוא שלו. החוק הזה יאפשר ייבוא עסקי-אישי.

אנחנו רוצים שגם רכבים פשוטים, לא רכבים של מיליון שקל, גם אותם ייבאו.

אפשר, אין בעיה.

איפה זה כתוב בחוק?

זה M1.

M1 זה הקטנים?

הפרטיים הקטנים זה ב-M1.

מה מונע ממנו להביא היום? למה יש ביניכם ויכוח?

אני לא יודע מה הוויכוח - - -

- - - הוא לא יודע. עשר שנים הוא לא יודע. בבג"ץ הוא לא יודע. צריך ל מחוק מ-31(א): "מדגם שאינו מיובא על ידי יבואן רכב מסחרי".

נכון. מקובל.

את זה צריך למחוק.

אנחנו מקבלים את ההערה הזאת.

אדוני, על זה היה דיון פנים-ממשלתי כי היו לזה היבטים שונים. יש הוראת שעה - - -

מה הבעיה? אם זה עומד בקריטריונים האירופיים, האמריקאיים והקנדיים, אז - - -

למה שלא יאפשרו לייבא רכב של 150,000 שקל? מה קרה? אני לא מבין. רק רכב מרצדס? מה העניין?

לא. זה לא מה שהוא מבקש.

- - -

מקובל עלינו לבטל את זה. אנחנו מבקשים לבטל את סעיף קטן (4), (6) ו-(10). ובפסקה (ב) לבטל את: "הרכב הוא מדגם שאינו מיובא על ידי יבואן רכב מסחרי". "ומיועד להסעת נוסעים בשכר" – זה גם?

בשכר – כלומר, עסק.

ואם בן-פרטי רוצה לייבא, הוא לא יכול?

יש לי הערה נוספת לגבי פסקה (3). בפסקה (3) נכתב שהרשות המוסמכת לייבוא תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה הודעה מפורטת שתכלול את כל הדרישות לפי פסקת משנה זו ודרכים להוכחתן. אני חושב שאל"ף, ההודעה לגבי הדרישות לעניין ייבוא לשימוש אישי או עסקי-עצמי צריכה להיות בכל התנאים, לא רק לגבי פסקה (3). כלומר, שאדם שיפתח את אתר האינטרנט של משרד התחבורה יוכל לראות בשפה ברורה, פשוטה, את כל הדרישות לפי החוק.

והערה שנייה, לעניין דרכים להוכחתן, אני לא חושב שזה סוג ההוראות שאנחנו קובעים בנהלים או בהודעות שמתפרסמות באתר. זו הוראה מהותית, איך בעצם מוכיחים את הדרישות.

אם אנחנו נגד איזה מסמכים צריך להמציא?

אבל לפי מה? לפי אלו דרישות?

אז אנחנו לא נתעכב על זה. העיקרון מקובל ושהיועצים המשפטיים ינסחו את זה. לא נבזבז זמן על זה.

אבל אדוני, אני רוצה להבין את העיקרון. העיקרון הוא שאנחנו מרחיבים את ההודעה לגבי כל הדרישות ומוחקים דרכים - - -

כן.

אנחנו מבקשים להשאיר את השא של רכב שאיננו מיובא בייבוא - - -

את ממע"מ? מי את?

נטליה מירוניצ'ב, מרשות המסים.

מה את מבקשת? תפני אותנו לסעיף.

31א.

.

לא, לא. את זה אנחנו כבר רוצים לתקן.

שמי דרור בוכורוב, נהג מונית, מייצג את נהגי מוניות עצמאיים. הסעיף שמדבר על 24 חודש, אנחנו מקשים לתקן אותו ל-12 חודש, מכיוון שישנם מצבים שרכב הלך טוטאל-לוס, אנחנו נוהגים ברכבים שעושים קילומטראז'ים רבים, מעל 100,000 קילומטר בשנה, וזה חיוני מאוד עבורנו, הקילומטראז'.

למה יש הגבלה באמת?

מה מספר כלי הרכב שמותר היום לייבא בייבוא אישי?

כמה חודשים מותר היום?

היום זה שנה, אבל המציאות שאנחנו רואים היא - - -

- - -

חבר הכנסת ביטן, היום מותר להביא שתי מכוניות בשנה.

- - - כל הדואגים לצרכן כאן זה כאלה שלא רוצים תחרות.

אז השר צודק פה. לא נלך על זה. אני רוצה לעשות הצבעה.

- - -

הנה, השר השתכנע. אוקי, 12 חודש. קיבלנו.

דרור השר השתכנע מהבקשה הזאת.

השר הסכים. נגמר.

אני רוצה לומר בקצרה מה השינויים בסעיף. ברישה, התיבה: "הרכב הוא מדגם שאינו מיובא על ידי יבואן רכב מסחרי" נמחקת. בפסקה (1), במקום 24 חודשים – 12 חודשים. בפסקה (3) ההודעה באתר האינטרנט של משרד התחבורה תתייחס לכל הדרישות לפי סעיף 31, והתיבה "ודרכים להוכחתן" תימחק.

אבל הניסוח הסופי - - -

כמובן, אני רק אומר את העקרונות.

פסקות (4), (6) ו-(10) נמחקות.

אנחנו יכולים להתייחס לזה? אנחנו לא הגבנו לבקשה למחוק את הפסקאות האלה?

הגבתם. אמרתם שזה חיוני ואנחנו השתכנענו שזה לא חיוני. אז מה אתם יכולים להגיד על זה?

- - -

רשות המסים לא הגיבה לעניין דגם רכב.

היא שכנעה אותי כמה פעמים. אבל הפעם דווקא לא.

תן, תן לה רגע.

טוב, אם המנהלת מבקשת שאני אתן לה - -

כן, אני מתחננת.

ואני רק יושב-ראש זמני, אז אין לי ברירה.

אני מתחננת. תאפשרו לעורכת-הדין - - -

נתתי לך לנהל את זה והכול נהיה פה בוער.

כנראה ידעת באיזה סעיף לתת לי. אתה מבין? ידעת באיזה סעיף. על סעיפים פשוטים עברת מהר.

אנחנו מצפים לבעיות תפעוליות, גם בנוגע לבדיקת המחיר בייבוא, גם בנוגע - - -

למה? בסעיף אחר אנחנו כותבים - - -

ברע שזה שימוש עסקי, חייבים לעשות חישוב ותיאום הוצאות.

טוב, אז תתארגנו.

אז אנחנו מבקשים להשאיר את הסעיף - - -

לא, לא. הסעיף הזה לא יישאר.

- - -

רשות המסים צריכה להתארגן לדברים שהיא צריכה להתארגן. בגלל זה לא צריכים שהאזרחים - - -

אנחנו לעניין (4), (6), ו-(10).

אי פשר להצהיר: "לפי מיטב ידיעתו". ואם זה לא נכון, "מיטב ידיעתו", אז מה קורה?

ברור לנו שזה מאוד מוגבל, אבל זה לפחות מחייב את המייבא להיות מודע לשיקולים האלה, לחשוב עליהם, לבדוק אותם לפני שהוא מייבא רכב. הוא מייבא רכב ואחר-כך יבוא אולי בטענות למדינה שאפשרה לו להביא רכב שאי-אפשר לטפל בו.

גם בבתי-משפט, כשאת מצהירה "למיטב ידיעתך", השופט לא מתייחס לזה.

בבג"ץ - - -

בבג"ץ אומרים "למיטב ידיעה" על-מנת שלא יהיה תצהיר שקר.

הוא בדק שקיימת תשתית?

ואם הוא לא בדק – הוא לא חותם כלום ואחר-כך הוא עוד יבוא בטענות למדינה שהיא אפשרה לו לייבא רכב שהוא לא יכול לתקן.

אם את כותבת שהוא בדק, אז האחריות עוברת רק אליו.

היא אומרת, אחר-כך הוא יבוא בטענות למדינה – אתם נתתם לי את הרישיון אבל אין תשתית לטיפול ברכב.

חוה, אין לי שום התנגדות ולא צריכה להיות התנגדות לכך שיחייבו אותו להציג מסמכים - - -

בסדר, אנחנו נשאיר את (4) ולא את (6) ו-(10). תחזור על הול כדי שנדע על מה מצביעים.

(10) אפשר לבדוק.

(10) תעזבי.

סעיף (5) נמחק, כן?

לא (5). פסקאות (6) ו-(10) נמחקו.

למה לא סעיף (5)? "הרכב הוא מתוצר המיובא לישראל על ידי יבואן רכב ישיר; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תוצרים נוספים" – יש לי בעיה עם "השר, באישור הוועדה" כאשר אני יודע שיש דברים קשים מאוד שעד היום הוועדה עוד לא קיבלה אישורים, כמו בעניין של - - -

לא, אבל הם צריכים תשתית לטיפול. זו הסיבה. איך תהיה תשתית לטיפול אם אף אחד לא מייבא רכב כזה? אם יביאו רכב שאין אותו בישראל?

אה, כדי שיהיו מוסכים?

כן.

"ריקולים" מתפרסמים באינטרנט. הוא יכול לדעת.

חבר'ה, אל תתעקשו על (6) ו-(10). מספיק, עזבו את זה.

לא, לגבי ה"ריקול". מדובר ב"ריקול" בטיחותי. זה משהו בטיחותי.

אבל איך הוא יכול לדעת?

הוא יכול לדעת - - - כמו היום, הוא בודק את זה.

אז תבדקו אתם לפני שנותנים אישור. זה הכול. אתם תבדקו. אל תעבירו את הנטל על האזרח.

מי בעד אישור הסעיף עם כל התיקונים?

הצבעה

בעד – פה אחד.

סעיף 31 אושר.

פה אחד. תודה רבה.

(היו"ר איתן כבל, 11:02)

תודה לדוד. אנחנו מתקדמים לסעיף 31א.

אני מזכירה מבחינת איפה שאנחנו נמצאים. בסעיף 28 מנינו את מי שיכולים לקבל רישיון ייבוא. עד עכשיו דיברנו על (1) ו-(2), יבואן רכב מסחרי וייבוא אישי. עכשיו אנחנו עוברים ליתר שיכולים לקבל.

יש לי בקשה, אם תוכלו לתת לי "סיפור דרך". יש אבן יסוד של כל החוק הזה, היא סיפור היבואנים לסוגיהם השונים. אני אודה לכם מאוד, מבלי לפרט, פסקה קצרה כדי שתהיה לנו תמונה ואני אוכל גם לחלק את זה.

כתבתי את זה.

ראיתי, ואמרתי לך גם תודה. הוא כתב את זה מצוין.

לגמרי.

אני גם אפיץ את זה בין חברי הוועדה. אם לא הפצנו, זה ייתן תמונה, מה שנקרא כמו שעורכי-דין אוהבים לומר, איתי כמו שהוא תמיד עושה הכול טוב, עשה את זה בקליפת אגוז, קיבץ את הליבה של החוק.

וסוגיות עיקריות שבחוק.

ובנוסף, אני מבקש את הסוגים השונים מעבר. אתה כתב את זה בראייה רחבה - - -

כפי שביקשת.

אני לא מלין, חס וחלילה. אני רק אומר שבגלל שיש כמה סוגים: אישי, ישיר, עקיף, זעיר, שיהיה לנו כמו במקראה, שזה יקל עלינו וגם עלי. פשוט עמוד קצר. ואם כבר – צודק היועץ המשפטי – את העניין של מה היה המצב עד עכשיו והשיפור. ממש עמוד אחד.

מהפרוטוקולים שעיינתי בהם, מהכנסת הקודמת, דומני, אם אני לא טועה, תתקנו אותי – ביקשתם למנות מישהו שיביא חוות-דעת לוועדת הכלכלה בכל הסוגיה הזו. הדוח הזה הונח?

עדיין לא. הוא יוצג ליושב-ראש הוועדה בישיבה פנימית עם יושב-ראש הוועדה, ולאחר מכן הוא יועבר לכל חברי הוועדה. משרד התחבורה ומשרד המשפטים קיבלו עוד בכנסת הקודמת עותקים של הדוח וגם הגיבו עליו.

יש לדוח הזה השלכות על הסעיפים שאנחנו דנים בהם עכשיו?

לא אלה. זה יותר לעניין סעיפים: 35, 36 ו-38.

אז אנחנו לא נדון ב-35, 36 ו-38 עד שלא נקבל את הדוח?

אני לא יודע להגיד לך. אני אראה ואז אני אקבל את ההחלטה.

בכל מקרה, אפשר לבקש בקשה מכבוד אדוני השר לגבי סעיף בחוק.

בוועדה פה תמיד, מי כמוך יודע, אף פעם לא חששנו לחזור לאחור אם היו עניינים שהצריכו זאת.

31א, בבקשה.

אז אנחנו מדברים על האחרים שיכולים לקבל רישיון ייבוא, ומה התנאים.

"תנאים לרישיון יבוא אחר
31א.

(א) המבקש לייבא רכב והוא אחד מהמנויים בסעיף 28(א)(3) עד (7)," – ואני מבקשת להוסיף כאן גם: (9) ו-(10) שנוספו היום – "יהיה זכאי לייבא רכב אם התקיימו לגבי הרכב התנאים המפורטים בסעיף 31(א)(2), (3), (9) ו-(10)."

אבל (10) בוטל.

31(א)(2) זה: לא חלפו 24 חודשים מיום ייצורו, 31(א)(3) זה: כשיר לרישום באירופה, ארצות-הברית וקנדה, ו-31(א)(9) זה: הרכב עומד בדרישות לעניין אנרגיה ואקלים.

מה ביחס לגורמים שמנויים בסעיף 28(א)(10), למשל?

אמרתי, ביקשתי להוסיף את (9) ו-(10).

גם (9) וגם (10)?

"(ב) השר יקבע תנאים נוספים למתן רישיון לייבוא רכב על ידי עוסק כאמור בסעיף 28(א)(8)." – שזה כזכור, המייבא לצורך ניסוי או לשימו במוסד לימוד.

הערות?

מהזה, השר יקבע תנאים לבקשה?

בתקנות.

זה אותו דבר? תנאים ותקנות זה אותו פירוש?

"השר יקבע" – הכוונה יקבע בתקנות. זה לפי הוראות חוק הפרשנות. ברגע שכתוב "השר יקבע" מדובר בתקנות.

לא. המלל, המלל. "יקבע תנאים", זה גם מקבל את הפירוש שזה יהיה בתקנות?

התנאים הנוספים יהיו בתקנות?

יש הערות? מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד.

סעיף 31א אושר.

הסעיף אושר.

"הגבלת העברת בעלות ברכב שיובא לשימוש אישי או עסקי-עצמי

32.

(א) לא יעביר אדם בעלות ברכב שיובא לפי סעיף 31 אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1) חלפה שנה ממועד רישום הרכב בישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה כאמור;

(2) הוא קיבל מהקונה התחייבות בכתב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית כל עוד הרכב בבעלותו." – השאלה אם זה לא צריך לרדת לאור השמטת פסקה (6).

"(ב) השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה ניתן להעביר בעלות ברכב שיובא לפי סעיף 31 גם אם לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, כפי שיקבע כאמור.

(ג) הרשות המוסמכת תרשום את הגבלת העברת הבעלות ברישיון הייבוא שיינתן לפי סעיף 31."

המטרה כאן היא למנוע מצב שאנחנו מכירים היום, שבו תחת האצטלה של ייבוא אישי נעשה בעצם ייבוא מסחרי. אדם מביא רכב בייבוא איש, רושם אותו על שמו, שבועיים אחר-כך הוא מוכר אותו למישהו אחר, ובעצם הוא סוחר ברכבים שהוא מביא לכאורה לשימוש אישי.

ברור. יש הערה?

אני לא מצליח להבין איך שבן-אדם יכול להביא רכב אחד בשנה לפי הסעיף הבא של 33, שאסור לו לעסוק בשיווק, מטילים עליו הגבלה לשנה כשהוא לא יכול כתוצאה מזה לשעבד את הרכב בבנק; מגבילים רכוש שהוא שילם עליו את המסים המלאים, וקובעים לו שהוא לא יכול במשך שנה להביא את זה, כשהטיעון הוא שהוא יכול להיות מייבא,סוכן של רכב - - -

שמשוני, ברשותך.

השמשוני.

השמשוני. יש דרך אגב, גבעה במודיעין – זה על שם?

על שם דודי.

אני אומַר את זה כך: תראה, זה לא ריקוד תימני, אחד לפנים, שניים לאחור. זה חוק שאמור לייצר שלייקעס, לייצר פה מנקודת המבט של המשרד והוועדה הולכת ברוב הדברים עקב בצד אגודל. זה בעניין איך לגרום לכך שכל רכב שייובא לכאן, יהיה לו אבא, אימא, שנושאי הבטיחות נבדקו, הופעלו.

זה לא קשור. הוא מדבר על התקופה של שנה שהוא לא ימכור.

הרי מה העניין? שלא ייבא את זה, לעשות בזה מסחר.

אבל איך הוא יכול? הוא יכול להביא אוטו אחד בשנה. במה הוא יסחר? יהיה לו עסק להביא אוטו אחד? - - -

סליחה, אני מכיר אנשים שמוכרים קומקום פעם בשנה. אני לא רוצה להרחיב כאן. הדבר היחיד שאני מעלה בדעתי, שאם אי-אפשר לשעבד אותו ואי-אפשר - - -

למה לא? אין פה הגבלה של שעבוד או עיקול.

- - -

וגם אם יש לו איזושהי בעיה במהלך השנה, ואנחנו עשינו את זה, מאשרים לו כן לעשות העברת בעלות.

נכון, נכון.

- - -

כל העניין שלא ייווצר פה מסחר. תענו לו, בבקשה.

העיון הוא שהוא ייבא את זה לשימוש אישי. כשאדם מייבא את זה לשימוש אישי, עשינו סדרה של הקלות בהרבה מאוד דרישות שיש ליבואן רכב מסחרי. אנחנו לא רוצים שהשיטה הזו של ייבוא אישי תשמש לעקוף את כל הדרישות של ייבוא מסחרי. לכן אנחנו מגבילים את התדירות ומגבילים את הסחר. אתה קונה את זה, אתה קונה את זה בשבילך, תחזיק את זה גם.

אבל אם הוא לא יכול לייבא יותר מאחד, אז בכל מקרה, אם הוא מכר אותו אחרי שישה חודשים הוא לא ייבא יותר מאחד.

- - -

חברים, סליחה. אתה רוצה להתאמן בהרמת ידיים? אין בעיה.

- - -

חברים, אני מודיע לכם שגם אחרי כל הכללים עם השלייקעס, יהיו מעקפים. אז בואו, אנחנו רוצים לפתוח וכולי.

- - - להעביר בעלות אחרי זה?

אתה יודע, יש בניינים שהמדינה מכרה, עשתה פרויקט, ונתנה לאזרחים ואמרה לו: אתה לא יכול למכור את זה בפרק זמן כי קיבלת את זה במחיר. מה, הם לא מוצאים את הדרכים אחר-כך לעשות כל מיני? - - -

אני בעד הסעיף הזה, רק מה קורה אם יש תאונת דרכים והאוטו ירד מהכביש? איפה זה כתוב?

בסעיף (ב) כתוב: "השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה ניתן להעביר בעלות ברכב". בסעיף (ב) יש את כל החריגות.

אבל איפה זה כתוב?

אנחנו לא רוצים לעשות פה רשימת מכולת. יש שלל סיבות.

אבל תסבירו איך הוא מקבל את האפשרות.

בתקנות ייאמר. אפשר לעשות רשימת מכולת של מצבים חריגים – ירושה, רכב שהולך טוטאל-לוס, רכב שנגנב, אבל זה כבר יורד לרזולוציה נמוכה מדי של החוק

כן, אבל יש מצבים כאלה?

יש. ויש סמכות לשר - - -

אז איפה זה כתוב בסעיף הזה?

בתקנות זה יהיה. פה זה הסעיף המסמיך.

- - -

32(ב).

לא. רק לגבי העברת בעלות.

זה: נסיבות חריגות שבהתקיימן יהיה ניתן להעביר בעלות, גם אם לא היה 12 חודש.

אבל זה העברת בעלות. לא עצם הרישוי. אני לא מבין את זה - - -

דוד, אתה יודע למה אנחנו לא מבינים? כי כולם מדברים ביחד.

כל מה שאני אומר, שיש מצבים שאין מה לעשות, יש תאונת דרכים, רכב נגנב, דברים מהסוג הזה. סעיף (ב) לא מיישר את העסק עד הסוף. הוא מאפשר העברת בעלות ברכב. אבל מה לגבי אישור הייבוא עצמו?

מה אתה חושב, שזה צריך להיות שני רכבים בשנה?

לא, אני אומר: השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה ניתן להעביר בעלות ברכב - - -

עזוב את השר, במקור אתה רוצה שני רכבים בשנה?

אפשר שניים, אם נגנב לו הרכב, אם היה תאונה - - - אני בעד אחד, אבל אני אומר שבתקנות יהיה כתוב: נסיבות חריגות - - -

דוד, העניין ברור. זה רכב אחד, קודם כל. בתקנות תהיה הבהרה הנוגעת לאם נגנב או דברים מהסוג הזה. אנחנו לא נתחיל, בחקיקה הראשית, לכתוב מה קרה אם היה לו פנצ'ר והזה במשך שנה לא הגיע להחליף לו גלגל.

בעצם השאלה של חבר הכנסת דוד לא מתייחסת לנושא של העברת בעלות, אלא מתייחסת למקרה שניתן לייבא יותר מרכב אחד בשנה, במקרה לדוגמה, שאם הוא נגנב או אם טוטאל-לוס – אבל זה ב-31. אז אנחנו מקבלים את ההערה. צריך להגיש רביזיה.

אוקי, אני - - -

חבר הכנסת דוד ביטן הגיש רביזיה לסעיף 31, ואנחנו נתקן את הסעיף. חאג', בבקשה.

אני חושב שההגבלה של רכב אחד, כדי שלא יהיה מסחר בזה, ההגבלה קיימת בזה שהוא לא יכול לייבא יותר מאחד בשנה. אז אם הוא מכר אותו, אם הוא לא צריך אותו, אז הוא לא מייבא עוד אחד והוא לא עוסק במסחר. כי עוד פעם, הוא לא יכול לייבא יותר מרכב אחד בשנה, אז אני לא יכול - - - אחרי שישה חודשים. למה אני צריך להחזיק אותו שנה שלמה? אני לא מייבא אחר כדי לעסוק במסחר.

כי אתה עדיין הבאת אותו לשימוש אישי, ובפועל לא השתמשת בו אפילו שנה אחת.

את יודעת מה, אנחנו קונים גם מסוכנים ואחרי כמה חודשים יכולים למכור. אבל העניין של המסחר מוגבל בזה שאני לא יכול לייבא יותר מאחד בשנה.

אני חושב שבדברים שחאג' אומר יש המון היגיון – אתה יודע מה, זאב, דבר, יכול להיות שתשכנע אותי הפוך.

דבר אחד אני רוצה להבהיר. אני הייתי חבר בוועדת - - - במשרד התחבורה שבחנה את הנושא של הייבוא האישי. אני רוצה לספר לכם, רבותי, שמדובר בתופעות מאוד-מאוד מוזרות, וחבל שאנשים של רשויות המיסוי לא נמצאות כאן, כשמלא-מלא הומלסים, למשל, מייבאים רכבים, ואז מסתבר, מאיפה יש לכם כסף? זה לא אנחנו, זה מישהו אחר. אז מה שאנחנו צריכים זה להחזיק את תמונת המראה, גם אסור לייבא וגם אסור להעביר בעלות, משום שאחרת, מה שקורה זה שאנחנו פותחים את הפתח לכל התופעות של אני אומנם העברתי את הרכב, אבל זה לא בהכרח - - -

זה לא הוויכוח.

גם יש מצב שבו אדם מוכר רכב ולא עושה העברת בעלות - - -

אוקי, זאב, מה הנושא השני?

זה מה שאנחנו רוצים להגיע? שמעבירים את הרכב בלי העברת בעלות?

הנקודה השנייה היא לגבי ניסוח סעיף 32. חוה, אני מציע, כדי לסגור את אותה פינה שעליה הצביעו חברי הכנסת,היה צריך להיות משהו בסגנון של: לא יעביר אדם בעלות ברכב שיובא לפי סעיף 31 או את זכות השימוש באורח קבע. משום שהדרך שהאנשים עושים כשרוצים להעביר את הרכבים האלה – מעמידים אותם לרשות של מישהו אחר גם אם הם - - -

אין לנו בהגדרות את ההגדרה שהוספת.

אנחנו גם לא יודעים לבדוק את זה. ומה זה, זכות שימוש?

זאב, זה לא ילך.

כשעוצרים בן-אדם בדרך ושואלים אותו מאיפה הרכב, כשהרכב רשום על שם מישהו אחר, בדיוק - - -

ואיך נדע שזה קבע?

בדרך-כלל אנחנו נענים לפניותיך. בפעם הזו לא.

חבר הסת פריג', בבקשה.

אני שואל את החברים במשרד הרישוי: זאב, אני אומר, בגלל גנב או קומבינטור אחד, אז כולם גנבים? אני מתאר לעצמי שמי שעוסק בייבוא אישי, לא כולם גנבים. יש כאלן שאכן עושים ייבוא אישי כי טוב להם. אז בוא לא נשליך על הכלל.

לפני שאני מתייחס לסוגיית התקנות והמיוחדים, הרי החוק משקף מצב קיים שהוא בצווים. נכון? אני שואל, במצב העכשווי איך הדברים מתבצעים?

סליחה, שנייה. אני צריך שתסביר את הרביזיה שלך, את המהות לפרוטוקול. עיסאווי, סליחה.

אמרתי שהרביזיה שלי קשורה לעניין שיש מצבים שהרכב פשוט לא יכול להמשיך להיות על הכביש: או נגנב או תאונה טוטאל-לוס, דברים מהסוג הזה, ובמצבים האלה, מהן הנסיבות המיוחדות שאפשר לייבא יותר מרכב אחד?

שיתאפשר לו, זאת ההגדרה.

על מה הדיון כאן?ל מה נדרשה הרביזיה כי אמרתם שצריך להכניס את זה לסעיף 31, שכבר אוּשר. השאלה שאנחנו מוספים היא למה אי אפשר להוסיף את זה בכלל בתקנות? למה לעשות רביזיה? ולמה? - - -

לא, זה מאפשר רק בתקנות. אבל התקנות יקבעו מהם המקרים החריגים.

כשהרכב לא על הכביש.

כן, במקרה כזה הוא יוכל להעביר פעמיים בעלות, כי יש לו פעם אחת רכב שנגנב ופעם אחת – זה גם מתקן את סעיף 32 במקרה הזה.

למה אי אפשר להביא את זה בתקנה?

לא, אין צורך. הרביזיה - - -

יש צורך כי סעיף 31 מדבר על הייבוא וסעיף 32 על רישום בעלות. לכן אתה צריך לתקן את שני הסעיפים.

32 לא אוּשר - - -

אמרתי שזה מתקן גם את סעיף 32.

רגע, רגע. תאפשרו לעורך-דין עצמון לדבר, בבקשה.

אני רוצה להבהיר נקודה מסוימת. סעיף 31א עניינו בתנאים לייבוא רכב לשימוש אישי או עסקי-עצמי לעניין מספר כלי הרכב שניתן יהיה לייבא. אם אני מבין נכון את כוונת חבר הכנסת ביטן, הוא מבקש להסמיך את שר התחבורה לקבוע בתקנות נסיבות או חריגים שבהם ניתן יהיה לייבא יותר מכלי רכב אחד, וזה סעיף נפרד.

וזה יחול גם בסעיף 32.

למרות. זה לא יותר. וכאן העניין. זה לא יותר.

שבנסיבות מיוחדות הוא יוכל לייבא עוד רכב. היועץ המשפטי, זה גם מתקן את סעיף 32 כיוון שזה מאפשר לו לרשום יותר מרישום אחד בהעברת בעלות.

אבל לגבי סעיף 32 יש סעיף מסמיך.

איפה יש? בסעיף 32(ב) כתוב: "השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה ניתן להעביר בעלות ברכב שיובא - - - אם לא התקיימו התנאים כאמור".

זה נותן את המענה.

זה נותן את המענה לרישום.

צודק.

השאלה היא אם התקנות האלה יהיו טעונות אישור ועדת הכלכלה. זו שאלה להכרעת חברי הכנסת.

לא עד כדי כך. אין צורך.

אנחנו אוהבים להיות אלה שמאשרים כל דבר. אבל פה, מצד אחד רוצים לפתוח, אז נסגור?

לא צריך, לא צריך.

אז אנחנו נביא את התיקון של הייבוא.

אנחנו נוסיף סעיף נפרד. אני לא יודע כרגע איפה נמקם אותו, אבל תהיה הוראה נפרדת שתסמיך את שר התחבורה לקבוע תקנות לעניין נסיבות שבהן ניתן יהיה לייבא יותר מרכב אחד לשנה.

אזי מעלה את זה להצבעה. המשפטנים אחר-כך יתאימו את הנקודה בה זה בדיוק - - -

זה העיקרון. את הנוסח הסופי אנחנו נתאם.

בדיוק. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד.

התיקון לסעיף 31א אושר.

מה לגבי 32? זה גם?

לא, על 32 לא סיימנו לדבר. תודה, הסעיף אושר. עיסאווי, בבקשה.

לפני שאני ממשיך, בהמשך למה שאמרת, אני חייב להגיד את דאגתי ואני הולך לבדוק את זה. כי אם כל סעיף נכניס: "השר רשאי", אז לא צריך חקיקה.

לא, זה לא היה כך בשום פנים ואופן.

בסדר, אני אגיד את דעתי באחת הישיבות - - -

לא, אבל לא היית והנושא הזה עלה. ברשותך, תן לי לתקן אותך. אנחנו קבענו את כללי היסוד.

כל כללי היסוד מתבטלים עם הסעיפים שאתה מעניק לשר סמכות? - - -

לא, לא, לא. אני כבר לא צריך להיות משפטן, אבל אני אתן לך לענות. מה שאנחנו קבענו – נהפוך הוא – אנחנו פה רוצים לעסוק בהרחבה, לא כל הזמן בסגירה. החוק הקיים הוא סוגר. השאלה הזאת כבר עלתה קודם ואנחנו כל הזמן מדברים על כך שיש את כללי היסוד של החוק החדש הזה, ויש עוד דברים שאולי לא ראינו אותם. אז מה, כל פעם נביא לחקיקה ראשית? זה שוק דינמי. זה העניין.

מאוד מקובל בחקיקה לאפשר לשר המוסמך להרחיב ולקבוע הוראות.

ובמגבלה, בכל מקום שיקבע השר, באישור ועדת הכלכלה. היחיד שפה קבענו, כי יש גם איזשהו גבול. נו, באמת.

רציתי שהמשרד יענה לי. הרי אמרתי, חוק שאנחנו מציעים כאן הוא מקבץ של צווים קיימים, בהמשך למה שכתוב: נסיבות מיוחדות. המצב העכשווי היום, מישהו מייבא רכב, ואיך שאמר חבר הכנסת ביטן, הלך הרכב, נפגע טוטאל-לוס, קרה לו משהו, הוא צריך - - -, ויש ועדה מיוחדת. אני רוצה לשמוע ממשרד התחבורה איך ההתייחסות שלהם מהעבר למקרים שפנו לוועדות המיוחדות שהרי קיימות בתקנות של היום. אנחנו לא מחדשים. אנחנו היום לא מחדשים. אנחנו מסדרים את הדברים.

אני מייבא רכב. על-פי החוק רוצה להחליף את הרכב, החוק מגביל אותי שאתה לא יכול להעביר בעלות לשנה. אני רוצה להעביר את הבעלות לפני, אני פונה לוועדה המיוחדת שהשר יאפשר לי. היא קיימת. איך היא מתפקדת היום? כי הגיעו לאוזניי דברים שהוועדה המיוחדת זורקת את האנשים: לא מאושר, לך לבית-משפט.

אני לא הבנתי את מה שאדוני - - -

אני אסביר.

אני רוצה, המצב העכשווי, להבין אותו, כי אנחנו מתרגמים אותו לשלב חקיקה.

כיוון שהוא עוסק בזה, אני רוצה להבין מה אומר חבר הכנסת פריג'.

היו כללים ונסיבות.

לשה של חבר הכנסת – יש היום ועדה שכוללת את הלשכה המשפטית, אנוכי ונציג אגף הרכב שבעצם דנה בבקשות שמגיעות אלינו להסרת הגבלת העברת בעלות במקרים מיוחדים, כגון: אם יש לנו מקרה - - -

זה החקיקה, מקרים מיוחדים.

לא, לא. סליחה. אתה מדבר על המצב הקיים היום. לא לגבי העתיד. מה שהיום.

תסביר עכשיו את הקיים.

הבקשות האלה נבדקות באופן יסודי גם על-ידי, גם על-ידי הלשכה המשפטית, גם על-ידי הנציג המקצועי, וכל בקשה נבחנת וניתן מענה - - -

כמה בקשות כאלה יש לכם?

תוך כמה זמן מקבלים מענה?

תלוי בכמות הבקשות שמגיעות.

כמה בקשות כאלה יש לכם?

אין כזו כמות גדולה של בקשות.

כמה? מה זה נקרא, לא גדולה?

עשרות?

כן, עשרות של בקשות. ואנחנו, במהלך חודש אחד נותנים את המענה לאותם המבקשים. אנחנו אוספים את הבקשות, הוועדה יושבת ונותנת מענה.

שאלתי היא פשוטה, ואני רוצה לחתור לשם. האם החקיקה שאנחנו דנים בה עכשיו, תיתן את המענה ותפתור את הסוגיה שעולה אצל התושבים, מה שעולה עכשיו אצלך בוועדה?

כן, סעיף (ב) נותן.

הבקשות שהגיעו אליך, מבחינת לוח זמנים, תוך כמה זמן טופלו? וכמה מתוכן קיבלו מענה חיובי?

אני מוכן לבדוק, ולהעביר אליך את הנתון הזה. אין לי כרגע מידע לתת לך.

איתן, אני שאלתי את השאלה כמה מתוך בקשות - - -

שמעתי, והוא אמר שהוא יבדוק את זה.

לפחות לשיטתי, יש דברים שאנחנו – אני לא רוצה לעשות חיים קלים. אני מאלה שלא חושב שכולם גנבים ורמאים. אני חושב שהרוב המכריע, ברוך ה', לא. אבל אי אפשר להתעלם מתופעות - - -

אבל החקיקה באה לתת מענה לקיים. ואם לא תענה מענה לקיים והניסיון שהצטבר בצווים, אז היא לא שווה.

עיסאווי, אני רוצה קודם כל להבהיר את העניין הזה. אנחנו רוצים שיהיה ייבוא אישי. לא רוצים למנוע ייבוא אישי, נהפוך הוא.

הרחבנו את זה.

הרחבנו את זה, הסעיף הורחב אפילו. אבל יחד עם זאת, ברגע שהסעיף הורחב, אנחנו גם מבינים שזה מביא איתו תופעות שלא לזה התכוון החוק, על הייבוא אישי.

איתן, אני מחדד את הסוגיה, שאנחנו מדברים על נסיבות מיוחדות. הרי זה לא נפל השמיים. זה קיים במציאות.

אנחנו נעביר לוועדה - - -

עיסאווי, העניין ברור.

איך הם טיפלו בנסיבות המיוחדות בצווים הקיימים?

בסדר, אוקיי. הם יתייחסו. הם ייתנו התייחסות.

בגלל זה אני מבקש מכבודך לדחות את ההצבעה על זה, עד שיענו לנו.

לא, לא צריך לדחות את הסעיף הזה.

אם יש ליקוי בתפקוד וזה לא קיבל ביטוי בחקיקה, למה שאני אעבור – אני רוצה לקבוע פי הנתונים שיביאו לנו.

- - - להמשיך את הדיון - - -

השר, יהיה בסדר.

זה תפקידנו, אדוני השר, לשאול שאלות.

- - אי אפשר בצורה כזאת, זה פשוט - - -

השר, יהיה בסדר.

זה תפקידנו, אדוני השר, לשאול שאלות.

תפקידך לא להיות לוביסט, סלח לי.

לא, ידידי.

אתה מתנהג כאן כתת לוביסט - - -

יכול להיות שאתה לוביסט, לוביסט גדול.

אני לוביסט של הציבור. אני לוביסט של הציבור.

עיסאווי, עיסאווי, עיסאווי.

לא, לא. המאעכרים - - - של המאעכרים שסביבך, אדוני השר.

- - - אני לוביסט של הציבור לתחרות למען הציבור - -

אז יפה, גם אני לוביסט של הציבור

השר, השר, השר.

- - ואתה בושה וחרפה.

אתה בושה וחרפה.

ישראל, ישראל, ישראל, די.

כל קדנציה מופיע ח"כ אחד - - -

השר ישראל כץ - - -

- - -

לוביסט - - -

נו,באמת. אבל לא מתאים. מותר לו.

צריך להגיד: יס מן. - - - שאלות - - - yes man, yes, אדוני השר, yes למאעכרים שלך?

חבר הכנסת עיסאווי, די, מספיק.

די לשר.

אמרתי לו, הערתי לו. די. מספיק. לא מכובד. לא מתאים.

הם מתחלפים בין הקדנציות - - -

נו, יפה. איזה כותרות יפות.

לא מתאים, לא מכובד. השר, לא מכובד. סליחה, די.

נו, אתה התחלת עם זה.

לא מכובד. חברים, מיותר, ויכוח מיותר. לא במקומו.

- - - מבין מאיפה אתה מביא את הכותרות? אתם צריכים ללמד אותנו מה זה לוביסטים.

די, מספיק. די, עיסאווי, די.

- - -

עזוב, מיותר.

מטרתו לעכב חקיקה - - -

- - - עיכוב חקיקה.

סליחה, אף אחד לא מעכב. די, ישראל.

באמת, נו.

בינתיים אני רוצה להגיד לך שהקולגות שלך, מהמפלגה שלך, עיכבו פה דברים פי עשר יותר מזה.

נו?

אז מה, אני אמרתי שהם לוביסטים או זה? לא, עזוב. יש דברים - - -

אתמול - - -

עיסאווי, עיסאווי - - -

אתמול הוא הטיף לראש הממשלה - - - ההון הזר. אתה עולה על המסלול.

עיסאווי, עיסאווי

זה בטבע הפך להיות.

חשבתי שאתה מגן רק על מחבלים. עכשיו אתה מגן על ראש הממשלה. בסדר גמור, התקדמת. התחלת להגן על ראש הממשלה, זה טוב.

חברים יקרים.

אני רואה את טובת המדינה לא פחות טוב ממך. אני טובת המדינה לא פחות ממך.

חברים יקרים, אני אסגור את הישיבה.

אל תחלק לי ציונים, אדוני השר.

לא, אני לא יכול ככה. עיסאווי, עיסאווי.

שהוא התחיל - - -

חברים, כל אחד קיבל את הנתח שלו. אני רוצה להמשיך. תודה רבה.

סעיף 32, מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 32 אושר.

תודה רבה. הסעיף אושר. סעיף 33, בבקשה.

"איסור ייבוא רכב למטרת שיווק
33.

לא ייבא אדם רכב לפי סעיף 31 למטרת מכירתו או השכרתו כדרך עיסוק, למעט רכב שהוא מְעוֹנוֹעַ; לעניין זה, "מְעוֹנוֹעַ" – קרון מגורים נייד, שהוא נגרר או ממונע."

כאשר אנחנו מדברים על שימוש אישי, גם כשאנחנו מדברים על שימוש עסקי, אנחנו לא מדברים על מכירה או השכרה. היחידי שאפשר לייבא בייבוא אישי על-מנת להשכיר או למכור זה מעונוע, קראוונים.

תסבירי את זה יותר, שנבין. אני לא הבנתי את זה עדיין.

הרעיון של ייבוא אישי הוא לשימוש עצמי, בין אם זה פרטי, וגם אם זה רכב עסקי, כמו: מונית או רכב "אשכול" שדובר פה, עדיין מדברים על זה שהמייבא הוא זה שמשתמש. ולכן נוספת כאן עוד הערה שהוא לא יכול למכור אותו או להשכיר אותו, למעט חריג אחד שזה הקראוונים, "מעונוע" בעברית.

לקראוונים יש רישוי עיסוק, או כל אחד יכול לייבא בייבוא אישי קראוון ולהשכיר אותו? או שיש הסדרה בשוק הזה?

ענף השכרת רכב מוסדר כיום בצו פיקוח. אנחנו על סף הגשת הצעת חוק לכנסת שמסדירה בפקודת התעבורה את נושא השכרת רכב, ותהיה שם הסדרה של רישוי - - -

קראוון שהוא גם רכב, גם עליו חל החוק הזה?

כן. זו הרגולציה של העסקי.

מי שיכול לייבא, זה רק אחד שיש לו רישיון להתעסק עם זה. יש הלימה בין ההסדרה הזאת, שלא כל אחד יכול להשכיר רכב כזה לבין הייבוא האישי שמאפשרים לכל אחד ולהשכיר אותו. החוק הזה, משמעו שכל אחד יכול לייבא רכב כזה ולהשכיר אותו.

לא, חברת השכרה מורשית יכולה להיות יבואן אישי ולהשכיר אותו ללקוחות שלה.

אז ממילא איך שלא יהיה הוא לא חל עליו. הייבוא הוא ייבוא מסחרי ולא ייבוא אישי.

לא, לא. הוא לא ייבוא מסחרי. חברת השכרה מייבאת את זה כדי שהיא עצמה תשכיר את זה ללקוחות שלה.

לצורך עסקי-עצמי.

אז זה לא אדם. זה חברה.

אדם זה חברה בחוק הפרשנות.

אבל בעצם רק אחד שמוסדר יכול - - -

זה מכוח דין אחר.

אני שואל שאלה: אני יכול עכשיו לייבא רכב כזה? בלי שיש לי הסדרה, לא מוסדר. אני יכול או לא יכול?

חבר הכנסת מקלב רוצה לייבא רכב זה, הוא יכול או לא?

כן, כי הוא לא חייב להשכיר אותו. להשכיר אותו הוא לא יוכל, כי הוא צריך רישיון נוסף להשכרה.

חבר הכנסת מקלב, חברים יקרים, אתם כנראה לא עוקבים בדיוק אחרי ההתנהלות במובן הזה שנקבעים כללים ברורים שאומרים: אנחנו רוצים לפתוח את השוק לייבוא. נקבעו כללים מי יכול מה וכמה. אבל בהגדרה הזו, אמרנו, אוקי, אנחנו יורדים גם לרזולוציה הנמוכה ביותר או הגבוהה ביותר שתרצו, זה בוא אישי, גם זה אנחנו רוצים.

בייבוא האישי, כיוון שאין לו את התשתית הזו, היכולת לעקב אחריו ויש לו את כל ההרשאות שאנחנו מבקשים מגורם מסחרי, שחלים עליו כללים כאלה ואחרים. פה הנחת העבודה היא שהוא מייבא בשביל עצמו. זה לא להגיד, אוקי, כל שלושה חודשים מחליף רכב, וזה הופך להיות עיסוקו. יש כאלה, דרך אגב – קונים, מוכרים, ומרוויחים את הפער.

- - -

בדיוק. לכן אין מניעה שאזרח יוכל לייבא את זה לעצמו, אבל שיהיה ברור: כל העניין הוא שזה ייבוא אישי לעצמו, לא ייבוא אישי למאן דהוא.

אבל בקראוון הוא כן יכול.

כן, נכון.

על אף שיש הסדרה - - -

לעצמו, אבל לא להשכרה.

לא, גם להשכרה.

קראוון זה חריג.

קראוון זה חריג.

ברור, ברור. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד.

סעיף 33 אושר.

תודה, הסעיף אושר. סעיף 34, בבקשה.

"איסור העברה, שעבוד או עיקול של רישיון ייבוא
34.

רישיון שניתן לפי סימן זה, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא באישור הרשות המוסמכת, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים כפי שתורה."

אני מציע שלפני שנגיע לסעיפים הבאים, אם תוכלי להסביר בקצרה על היחס בין החוק הזה לבין פקודת הייבוא והייצוא שבעצם מכוחה נותנת הרשות המוסמכת לייבוא רישיונות לייבוא רכב.

מאד בקצרה, אני חושבת שאמרתי את זה גם בהתחלה. פקודת ייבוא וייצוא מסדירה מה אפשר לייבא ומה צריך רישיון ייבוא. וכלי רכב, ככלל, זקוקים לרישיון ייבוא. הרשות המוסמכת לייבוא, לפי החוק הזה, נותנת רישיון ייבוא רכב והיא קובעת מי זכאי לייבא רכב ובאיזה תנאים.

אני מתייחס יותר לנחיצות של הוספת הסעיפים הבאים: 34, 34א, 34ב, הם בעצם הוראות כלליות לעניי רישיונות הייבוא.

סעיף 34 עניינו בכך שהרישיון יישאר ביי אותו אדם שקיבל אותו כי הוא כולל תנאים פרסונליים לזכאות לקבל אותו. זה לא נכס קנייני סחיר. ו-34א מדבר על התנאים שבהם אפשר לנטול אותו כיוון שיש את תנאי המינימום שאם הם לא מתקיימים או שהם השתנו, שבלעדיהם אין זכאות לרישיון.

ובנוסף לכך יש הוראות כלליות בפקודת הייבוא והייצוא.

כן, זה לא בא לגרוע מההוראות , למעט איפה שיש כאן שינויים מפורשים.

את 34 קראנו, והוא מדבר על זה שזה רישיון אישי והוא לא ניתן להעברה.

הערות?

איתי, עקבת אחרי זה? זה בסדר?

אלה הוראות מאוד מקובלות במשטר של רישוי.

וכך צריך שיהיה. סעיף 34 – מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 34 אושר.

תודה. הסעיף אושר.

"ביטול רישיון ייבוא, התלייתו או הגבלתו

34א.

(א) הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לבטל רישיון שניתן לפי סימן זה, להתלותו לרבות בתנאים כפי שתורה, וכן להגבילו, אם התקיימה בבעל הרישיון אחת מאלה:

(1) הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם, לרבות התנאים לפי סעיף 28;

(2) הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;

(3) הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;

(4) הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;

(5) ניתן לגביו צו פירוק, קבוע או זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;"

הסיפה צריכה להימחק: "הוא הפסיק או אינו יכול למלא את חובותיו;"

אלי זה כבר מחוק.

אבל בנוסח שהובא בפני הוועדה - - -

למה בעצם?

אין שום רבותא בתוספת הזאת. היא לא אומרת שום דבר. ברגע שיש צו פירוק קבוע או זמני, צו כינוס וכולי, אז זו עילה בעצם לביטול.

ברור, ברור.

"(6) הוא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין זה ראוי כי הוא יהיה מורשה לייבא לישראל, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניין."

פסקה (6) אמורה לחול גם על אדם שמייבא רכב בייבוא אישי? כלומר יבדקו גם לגביו הרשאות קודמות?

כן, למשל, הרבה מהייבוא תלוי בהצהרות שלו, במידע שהוא מביא, ואם הוא הורשע - - -

ברשותך, אני מעלה הרהור בקול: בעצם, אם אני בודק ייבוא אישי גם, אז אל", אני מייצר עוד סוג של עיכוב. דבר שני, אתה יכול להגיד, כל מי שבא לקנות רכב - - -

זה יורד לתוכן, תוכן העבירות משנה.

מי יקבע את זה?

אבל למה. אז עכשיו תתחיל ועדה, וזה, על כל אחד? לדעתי, זה מיותר.

לא רק שזה מיותר. לא יכול להיות בכלל דבר כזה. אסור שיהיה דבר כזה.

אנחנו מדברים על אדם שיכול להיות שהוא עושה בזה שימוש עסקי, יכול להיות שטיב העבירות שונה ביבואן מסחרי ובייבוא אישי.

אני לא מבין אתכם, באמת. זה כמו צעד תימני. עכשיו זה צעד תימני.

אני לא תימניה.

לא צריך להיות תימני. אני תימני ורוקדים יותר טוב ממני. הנקודה שאני מנסה לדבר עליה, שאנחנו רוצים מצד אחד לפתוח, אבל מצד שני אנחנו מייצרים סוג של חסימה. ממה נפשך? כבר אמרנו קודם, עצרנו אותו שהוא לא יכול למכור והוא לא יכול להעביר בשנה הזו, יצרנו לו כבר את כל מעגלי ההדף. אם הוא רוצה לגנוב, חוה, כל מה שאנחנו כותבים פה, אני בטוח שכבר עמלים למצוא את הפרצות בתוך התהליך הזה.

אני מנסה להגיד שהבעיה הגדולה לא מתקיימת בתוך האזרח הבודד, היא אלה שמייבאים את ה-20 ואת ה-30. נראה לי שהייבוא אישי לא צריך – זה כמעט כמו שתגיד שכל אזרח יסתובב עם תעודת יושר. למה? ככה. אולי הוא פוטנציאל גנב.

אדוני היושב-ראש, אני מציע אולי משהו שיפתור את הבעיה לפחות לטווח יותר ארוך. אם במקום "רשאית לסרב" - - -

אבל זה סעיף אחר.

זה סעיח אחר. זאב, אתה לא אתנו.

כאן זה ביטול.

אני אומר, במקום הביטול, - - - שם את האפשרות לסרב.

לא, אתה לא שם.

השאלה היא אם אנחנו יכולים לצמצם את הנושאים של ייבוא אישי. זאת אומרת, כן אנחנו נשיר את הסעיף הזה בכללי. אבל לגבי ייבוא אישי נצמצם את זה.

תסביר לי מה זה, ככה?

הסעיף הזה מרחיב לגבי כלל סוגי היבואנים לגבי הסעיפים השונים, מה שאומר, בכל זאת צריכים לשמור על רמה מסוימת בייבוא אישי, של אותו מייבא אישי - - -

אבנר, בשום מקום לא אמרנו משהו שגרע ממה שאתה אומר. אני מנסה להוריד מהאזרח. זה כמו ביטוח לאומי.הבאת לו עוד טופס ועוד טופס ועוד טופס. הרי מה העניין? "האחד יחטא ועל כל העדה תקצוף"? לא צריך להגזים. רוב האנשים שייבאו רכב בייבוא אישי, הנחת העבודה שהם עושים את זה כאנשים ישרי-דרך. יהיו כאלה שהם נוכלים, יהיו כאלה שהם רמאים גם עם התוספות שלך.

וגם החקיקה לא תמנע - - -

אני מוכן ללכת להצעה מינימלית, שיהיה אפשר לא לאפשר ייבוא אישי לאחד שכבר הורשע בעבירה של ייבוא אישי עצמה. דהיינו, הוא לפני שנה ייבא אישי והורשע בעבירה של ייבוא אישי, עכשיו הוא בא פעם שנייה לפי החוק הזה והוא כבר הורשע לפי העבירה הזאת, אותו לא.

זה יותר הגיוני. אתה מבין למה הוא איש חשוב לנו בוועדה, חבר הכנסת מקלב? הערה יפה.

אז כל עבריין של היבואן המקומי, מותר לו לקנות. אבל לייבא אסור.

לא, עבירות לעניין ייבוא אישי. לא כל עבירה.

זה משהו אחר לגמרי. זה לא דומה אפילו.

לעניין פסקה (6) נוסיף בסייג שלפי לעניין ייבוא לפי סעיף 31, שזה ייבוא אישי או עסקי-עצמי, רק לגבי עבירות על הוראות אותו סעיף, כלומר, סעיף 31, או אולי גם תנאים נוספים. כל התנאים שנוגעים לייבוא אישי בעצם. סעיף 31 וגם סעיף 32 לעניין העברת הבעלות.

מה עם פקודת הייבוא והייצוא?

איזה תנאים יש בעניין פקודת הייבוא והייצוא?

- - -

הוראות הדין הנוגעות לייבוא אישי.

בעוד חמש דקות אנחנו מסיימים את הישיבה הזאת, כי בעוד רבע שעה יש לנו ישיבה נוספת.

לגבי סעיפים קטנים 1) ו-(3) – כשדנו בסעיף 13 נתנו אפשרות של 21 ימים לתקן. נדמה לי שגם במקרה הזה יש מקום לאפשר לתקן.

לתקן את מה? את ההפרה, אוקיי.

הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון, למשל - - -

העניין ברור.

לא גמרנו לקרוא את כל הסעיף. לפני שנעבור ל-(ב), אני מבקשת להוסיף עוד פסקה. זה לבקשת רשות המסים, משהו שאנחנו חשבנו שהוא כלול בסעיפים הקודמים.

מה הם רוצים לקלקל כבר?

לא מקלקלים שום דבר.

רק שאלתי. רשות המסים, יכול להיות טוב.

זו תוספת שאנחנו חשבנו שהיא כלולה בסעיפים הקודמים, ובסוף אתמול הם שכנעו אותנו שלא.

בבקשה.

"הוא הצהיר הצהרות כוזבות במסגרת מסמכי הייבוא שהגיש בעצמו באמצעות אחרים, למשרד התחבורה או למנהל כמשמעותו בפקודת המכס (נוסח חדש) (להלן: מנהל המכס), המתייחסים לרכבים שיובאו על-ידו."

אבל סעיף (2) לא עונה עם המידע הכוזב והמטעה?

זה לא בשלב מתן הרישיון, אלא בהזדמנויות אחרות.

אוקי, בסדר.

תוכלי לחזור על הפסקה?

"הוא הצהיר הצהרות כוזבות במסגרת מסמכי הייבוא שהגיש בעצמו באמצעות אחרים, לרשות המוסמכת לייבוא או למנהל כמשמעותו בפקודת המכס (נוסח חדש) (להלן: מנהל המכס), המתייחסים לרכבים שיובאו על-ידו."

אבל זה בעבר. זה קבלת רישיון - - - בעבר.

כן, בוודאי. אם אתה בא לקבל.

הצהרות כוזבות לאורך כל תקופה שהיא, כלומר, בעבר.

שמי עינבל קורקוס, מהמחלקה המשפטית במכס. אולי נעשה את זה במסגרת אחרת, אבל אנחנו רצינו להכניס גם סעיף כזה לסעיף 13, שמדבר על רישיון יבואן. אנחנו ביקשנו את ההוספה הזו מכיוון שקודם כל לא מכוסה בפסקה (2) מכיוון שזה בשלב שמגיע אחרי מתן הרישיון, זה בשלב שכבר מגישים מסמכים למכס כדי לשחרר את הרכבים. וניסיון העבר שלנו, בעיקר בייבוא האישי וגם קצת בייבוא המקביל, מראה שיש לו מעט הצהרות כוזבות במימדים עצומים, ואנחנו חבים שצריכה להיות איזושהי סנקציה מתאימה שתתמודד גם עם העניין הזה.

סליחה, ברשותכם. אני קצת חושש מהסעיף הזה, לא כי אני רוצה לקדם עבריינות אלא כי זה עלול לייצר יותר מדי הגבלות.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שההצעה של המכס היא בדיוק הדוגמה של חסם שעשוי לפגוע ביסוד של החוק. זה בעצם נותן למכס סמכות להיות התובע, השופט, וכל זה ללא ראיות וללא שום פסיקה משפטית בקטע הזה. מי שהורשע באיזושהי עבירה - - -

אוקי, העניין ברור, דורון. תודה.

גברתי מרשות המסים, הנהלת משרד התחבורה - - -

הנהלה זה לא אנחנו.

מבחינתי, לחוק הזה אתם ההנהלה. הם פה יום כן, יום לא.

מנקודת המבט שלי, אני לא מאשר להעלות את הסעיף הזה עכשיו. אני לא אאשר אותו לפני שאתם תשבו ביניכם, תדברו ביניכם, ותגיעו ביניכם להבנות. תביאו את זה, אם נשתכנע - - -

לא היה בחוק שאושר? - - -

לאשר, אני מדבר הרבה מעבר. אני לא שלם עם הסעיף הזה. אם אתם רוצים סעיף שיוכנס, ישבו נציגי הממשלה ויביאו לי נוסח שרואים אותו עין בעין ושידעתם לשים אותו במקום עם הניסוח המדויק. לנו אין מושג בעניין הזה, ובאתי בדיוק מהמקום של דורון שורר. כי החוק אמור כל הזמן לפתוח. וחלקנו מה עושים כל היום? מצמצמים ומצמצמים ומצמצמים. בסוף אנחנו נמצא את עצמנו באותו מקום שבו אנחנו יצאנו לדרך, ואני לא מקבל את זה.

אני רוצה רק להוסיף למה שאמר יושב-ראש הוועדה. סעיף 34ב שטרם הגענו אליו, מאפשר לרשות המוסמכת לייבוא לסרב לתת רישיון, בין היתר אם מבקש הרישיון לא קיבל רישיון בשל מסירת מידע כוזב בבקשה לרישיון.

כן, ומספיק. מי שרוצה, שיחקור, ייגש למשטרה, יעשה מה שהוא רוצה.

אנחנו מורידים את הדבר הזה.

אני לא מעלה אותו.

מורידים אותו. הוא לא היה קודם - - -

אדוני השר, אני נתתי לכם את האפשרות בממשלה להגיע להבנות. זה לא מבטיח שזה יגיע אלינו ונאשר אותו, אבל אני לא מביא את זה בלי הסכמות ברורות.

אנחנו מדברים פה על ליבת החוק שהיא פתיחת הייבוא לתחרות. יחד עם זאת, סעיף 39 שמגדיר את העיקרון - - -

עוד לא הגענו.

לא, שנייה. זה רלוונטי בדיוק כאן.

אבל לי זה לא רלוונטי. אני מתנצל. לא הגעתי ל-39.

אבל - - -

לא, אבל את כבר ותיקה פה.

אז אני אתייחס לסעיפים האלה: בנושא של סירוב לתת רישיון או ביטול רישיון, חייבים להכניס פה את השיקול של התחרות. הרי ממה נפשך? אם יבואן, ואני מתייחסת פה בפרט ליבואנים ישירים, מתנהל בצורה שפוגעת בתחרות, והרי החוק בדיוק את זה בא למנוע - - -

אני מבין את מה שאת אומרת, - - -

יש בסעיף 13 וגם ב-39, שיקולי תחרות.

הוא לא חל - - -

חברים יקרים, אתם מדברים רק איתי. שתי נקודות אני רוצה לומר: אם נגיע ל-39, לכשנגיע, ולא יינתן המענה ההולם, אנחנו נחזור ונעסוק. ההתייחסות שלך, ואני ביקשתי גם מהיועץ המשפטי של הוועדה – אם לא יינתן מענה הולם, אנחנו נעסוק ונרחיב בשאלה הזאת.

אני מזכיר גם שסעיף 13א(7), שהוא סעיף כללי שחל על כל סוגי הרישיונות ומאפשר התחשבות בהפרות חוק ההגבלים העסקיים לעניין מתן רישיון, טרם אושר.

נקודת המוצא שאת מציגה, של לא לבלום, אלא אנחנו איתכם בתהליך הזה. אני גם סומך עלייך שתעלי את זה שוב ושוב כפי שאת עושה בהצלחה מרובה, כשצריך וגם כשלא.

האם סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) הוקראו?

(ב) ו-(ג) לא הוקראו.

בבקשה, בואי נסיים את 34.

"(ב) הרשות המוסמכת לא תבטל, תתלה או תגביל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), היה לרשות המוסמכת לייבוא יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל הרישיון עילה מהעילות האמורות בסעיף קטן (א), והיא שוכנעה כי קיים צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שתיתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת."

הסעיף מובא כרגע להצבעה עם התיקון בפסקה (6) שמצמצמת את ההתחשבות בעבירות ובכתבי אישום לעניין ייבוא אישי.

מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 34א אושר.

הצבעתי. אני בטוח שהשמיים לא ייפלו.

- - -

שניידר, כשנגיע ל-13 חזרה, ועוד לא אישרנו אותו – חבל על הזמן.

אני לא רוצה לתקן את 13, אני רוצה להגיד שפּה החלטה של רשות צריכה להיות מנומקת, שההחלטה לפי סעיף (ב) צריכה להיות מנומקת. מדוע שלא תהיה סימטריה?

מה הבעיה, חוה?

אני לא הבנתי. איפה אתה רוצה חובת הנמקה?

ב-(ב).

אז לאחר שימוע יש הנמקה. זה טבעי.

אין לי בעיה בהחלטה המנומקת.

- - -

אין בעיה, עזוב. חברים, אני לא מניח שהוא - - -

יש להם אפשרות להתלות את הרישיון. כמה זמן הם יכולים להתלות? גם לא כתבנו. - - - להתלות את הרישיון במקרים של בטיחות שלום הציבור. לא כתבת כמה זמן להתלות. אנחנו לא נכנסים לדברים - - -

חברים, אני חושב שהסעיף הזה בהיר, נהיר - - -

"החלטה מנומקת" נוסיף?

אוקי, נוסיף "החלטה מנומקת". הסעיף אושר. בבקשה, 34ב.

"סירוב לתת רישיון ייבוא
34ב.

(א) הרשות המוסמכת רשאית לסרב לתת רישיון ייבוא, בהחלטה מנומקת ובכתב, אף אם מתקיימים במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון לפי חוק זה, אם בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון התקיימו במבקש הרישיון אחד מאלה:

(1) בוטל רישיון ייבוא שניתן לו לפי סימן זה; החלטה לפי פסקה זו תתקבל בהתחשב בין היתר בעילת הביטול לפי סעיף 34א ובמשך הזמן שחלף מאז הביטול;

(2) מבקש הרישיון לא קיבל רישיון ייבוא לפי סימן זה בשל מסירת מידע כוזב בבקשה לרישיון.

(ב) הרשות המוסמכת לא תסרב לתת רישיון לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה."

הסעיף הזה מדבר על מבקש שיש לו איזשהו עבר מוכר לנו באותו תחום. אני מבקשת גם אולי להרחיב במעט את הסעיף, שזה לא רק יהיה המבקש, כי אנחנו נמצאים בעולם של תאגידים. אז יקים חברת בת שבאותה מאה אחוז שליטה - - -

הוא יקבל בחברת בת בונוס.

ואז אי-אפשר יהיה לסרב. השאלה היא אם לא צריך להגיד: במבקש הרישיון, בקרובו או בבעל עניין בו, ואם זה יחיד, אז זה אשתו.

מה זה, בעל עניין?

יש הגדרה של "בעל עניין".

היא מבקשת לומר שיש לו יותר מדי דרכי מילוט בתהליך, כמו אלה שהם בעלי הבית ושום דבר לא רשום על שמם.

אם זה תאגיד, אז תגידי: או בעלים של תאגיד. מה זה קשור לקרובו או לאשתו?

במקום לשקר הוא יגיד - - - אשתו.

- - - אשתו או אח שלו יגיש את הבקשה.

נו ואח שלו אמור? - - -

צריך להוסיף: קרובו או בעל שליטה, באיזשהו אופן להרחיב את המעגל כדי למנוע - - -

אבל אני צריך להבין מהי בדיוק ההרחבה.

חוה, אנחנו רוצים שתבהירי לנו מהו מעגל ההדף.

סליחה, למה אתם מרחיבים דברים שכבר הוחלטו כאן בעבר? אם כי עכשיו יש דיון נוסף. מאיפה כל ההחמרות והדברים? הרי אתם כאן הבאתם, וזה אושר בזמנו. נכון, היו בחירות, בדיון חדש. למה עוד פעם כל החפירות האלה? ומה זה האמירה: עם אחיו? מה, אחיו נושא בחטא אחיו? את אומרת שיחיד מבקש, אז אם גם תאגיד יכול לבקש, תגידי: או בעלים של תאגיד שקרו איתו דברים כאלה וכאלה. לא אשתו, ולא קרובו, ולא אחיו. זה לא קשור בכלל לדבר.

החשש הוא שהם יהיו כסות שלו.

סליחה, עם כל החשש, יש כאן זכויות לאנשים במדינה הזאת. רוצה להרחיב את זה לבעלים של תאגיד, את יכולה לומר. מאיפה הם מביאים את זה?

חוה, אנחנו לא יכולים כל השנה "בדיקת חמץ", מסתובבים עם נר ובודקים בציציות של כל אחד ואחד. הנחת העבודה שלי היא שאם מישהו - - -

אבנר, מאיפה הדבר הזה?

זה משהו רק של הנוסח עכשיו - - -

מאיפה? - - - מה פתאום דברים חדשים שלא היו? מאיפה ההחמרות? מה קרה מאז שהבאתם חוק שעמדתם מאחוריו? מה קרה פתאום?

כפי שקרה בדברים אחרים. כל קריאה - - -

הם תוך כדי תנועה, עוקצים אותם כל פעם.

כן, אבל עם כל הכבוד, אי אפשר לאלתר דבר שיהווה מכשול מיותר ולא צודק.

השר קובע - - -

חוה, זה לא השר קובע. אנחנו קובעים.

השר קובע מהות.

השר קובע מה הוא נותן לך. אנחנו קובעים מה יהיה פה.

אני רוצה להבהיר את הדבר הבא, ברשותכם. אני מסכים לחלוטין עם הדברים שהשר אומר, בלי קשר אם זה היה או לא היה, אני מדבר על העיקרון. אני לא רוצה עקרונות שמייצרים גלי הדף – הרי ברור לנו שכל הזמן מנסים למכור - - - אם האח, בסוף יסתבר שהוא שותף לפשע והוא נושא בכסות של אחיו, אז יש כאן הצהרת שקר.

הנחת העבודה שלי מתקיימת בחקיקה כל השנים שאני פה, שהרוב המכריע אלה אנשים ישרי דרך. והגנבים, והרמאים והתחמנים, זה השוליים של השוליים, ואי אפשר בגללם להרוג את כל השאר. אתה מכיר את זה, זאב, מהחקיקות האחרות שכל הזמן מהלכים עלינו אימים שאם, ואם, ואם, כולם גנבים. לא יודע איך בנינו מדינה פה. באמת אנחנו כל היום גנבים, רמאים - - -

בסדר.

חזרתם בכם?

כן, חזרנו.

כן, את המדיניות של הממשלה השר מחליט. לא אנחנו.

אם אנחנו לוקחים את התפיסה הזאת, אז באופן עקרוני, כשמדברים על ייבוא אישי, למשל, זה משפחה שיש שם חמישה ילדים מעל גיל 18, פירושו, מביאים חמישה רכבים.

כן, בסדר.

רק שנדע את זה.

- - -

סליחה, שאף אחד פה לא יפריע לי. חוה, יש משהו לא ברור?

ברור לי.

את מבקשת ממנו הסבר מה אני אומר?

ברור לחלוטין.

תודה.

אני רוצה להבהיר את עמדתי בעניין הזה. ייבוא אישי הוא – גם אם יש עשרה והיתה להם זכות גדולה. הרי מה העניין? אנחנו רוצים לגרום לאנשים לייבא רכב במחיר זול. זה כמו שתגיד לי, מה, למה יש לו שני רכבים בבית? אם הוא יכול והוא יכול להביא את זה, תפדל. אם הוא נוכל, יש מסלולי נוכלות. אם הוא נוכל בשלב כזה או אחר, נתפוס אותו במקום שאתה תופס אותו. אתה לא יכול לדבר על פתיחת שוק, וכל הזמן לשים מכשולים וחסמים. אם יש עשרה בבית, והעשרה יכולים לייבא, כל אחד לשימושו שלו, בהתאם לתקנות והכללים שקבענו ונקבע פה, מבחינתי אין בעיה.

מי בעד 34ב כניסוחו, כפי שהוקרא, בלי התוספת שנתבקשה?

הצבעה

בעד – פה אחד.

סעיף 34ב אושר.

תודה רבה, הסעיף אושר.

הישיבה נעולה. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.