הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 2

מישיבת ועדת משנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט

ועדת משנה לצער בעלי חיים

יום שני, ח' בשבט התשע"ו (18 בינואר 2016), שעה 9:00

משלוחים בינלאומיים לישראל של בע"ח חיים המיועדים לשחיטה

חברי הוועדה: איציק שמולי – היו"ר

איתן ברושי

נורית קורן

ענת ברקו

יעל גרמן

שרן השכל

תמר זנדברג

דב חנין

יעל כהן-פארן

שלמה גראזי - וטרינר ראשי יבוא ויצוא, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דגנית בן דב - ממונה עפ"י חוק צער בעלי חיים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אודליה אסולין דגני - עו"ד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

לילך צדיק-וייס - רופאה וטרינרית, המח' לווטרינריה, משרד הבריאות

גלי דוידסון - ראש אגף בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה

שרון רוברטס - משרד המשפטים

מאיר בינג - אגף התקציבים, משרד האוצר

אבירם אברמוביץ - מנהל המכס, רשות המסים

ציפי ברמץ - מנהלת תחום מזון, משרד הכלכלה

גלעד לסט - ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות

הילה קרן - דוברת, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

אתי אלטמן - דוברת ומייסדת, תנו לחיות לחיות

יעל ארקין - מנכ"ל, תנו לחיות לחיות

נטע יגר - ייעוץ משפטי, תנו לחיות לחיות

יוסי וולפסון - רכז תחום חיות במשקים, תנו לחיות לחיות

Lynlee White - campaign coordinator, אגודות צער בעלי חיים

Gerit Weidinger - פעיל להגנת בעלי חיים, אגודות צער בעלי חיים

Gabriel Paun - פעיל להגנת בעלי חיים, אגודות צער בעלי חיים

שקד ארד - פעילה, מגמה ירוקה

מיכל בריסקמן - פעילה, תא סביבה ומזון מן החי, מגמה ירוקה

אמנון יונש - פעיל קשרי ממשל, מגמה ירוקה

שיר חיזק - דוברות, מגמה ירוקה

יפעת צור - תא סביבה ומזון מהחי, מגמה ירוקה

ירון לפידות - מנהל הארגון, ישראל נגד משלוחים חיים

תיאודורה קרצ'גסקי - דוברת, ישראל נגד משלוחים חיים

שחר זילברמן - אנונימוס לזכויות בעלי חיים

רבקה וידר

ס.ל., חבר המתרגמים

משלוחים בינלאומיים לישראל של בע"ח חיים המיועדים לשחיטה

בוקר טוב לכל באי הוועדה, חברי הכנסת, איתן ברושי, חברת הכנסת גרמן, חבר הכנסת ילין וחברת הכנסת השכל. בוקר טוב לאורחים, נציגי הממשלה. ראשית אני רוצה להתנצל על כך שהדיון נפתח באיחור, פשוט בנסיבות לא כל כך נעימות עובדי מגה הגיעו הבוקר ללוד להפגין מחוץ לבית המשפט על חייהם, תרתי משמע, ואני ראיתי לנכון לעצור שם לכמה דקות ולהביע הזדהות. אני בטוח שעשיתי את זה בשם רבים מחברי הכנסת, אז על כך התנצלותי הרבה.

הדיון הזה, בנושא המשלוחים החיים, זה דיון חשוב ומשמעותי ביותר, זה נושא שמעסיק מאוד גם את הפעילים והארגונים למען בעלי החיים וגם את חברי הכנסת שבמסירות רבה עוסקים בנושא של מניעת צער בעלי חיים וקידום זכויות ורווחת בעלי החיים. המסר שלנו היום הוא די ברור, אנחנו רוצים להעלות את השאלה, גם מול הממשלה, אבל לא רק מול הממשלה, האם אין אלטרנטיבה למשלוחים החיים, האם לא הגיעה העת שבה אנחנו צריכים לדבר על סחר בבשר, למי שרוצה את זה, אבל לא סחר בבעלי החיים.

מדי שנה מייבאת מדינת ישראל, גם מאוסטרליה וגם מאירופה, כמות עצומה של מאות אלפי עגלים וטלאים שעוברים במהלך הדרך מסע ייסורים ממושך ומתמשך. אני אומר לכם, אולי על בסיס שבועי אני מקבל, אני בטוח שגם אתם, חברי הכנסת, ווטסאפים והודעות וטלפונים מפעילים של בעלי חיים על עוד אונייה שנתקעה בנמל והעגלים סובלים ועוד אונייה שהולכת הלוך חזור והטלאים נמצאים שם תקופה ממושכת מדי והסבל הוא גדול מאוד, גם בתנאים של צפיפות, בתנאים לא תנאים. אנחנו רואים את זה גם בתחלואה היחסית גדולה של אותם משלוחים שמגיעים למדינת ישראל. אי אפשר להתייחס לזה אחרת אלא כאל מסע ייסורים מתמשך.

יש אנשים שצורכים בשר, ימשיכו לצרוך בשר וחיים עם זה בשלום. המטרה של הדיון זה לא להפוך את עם ישראל צמחוניים, למרות שגם זו מטרה ראויה בעיניי, המטרה היא לבדוק כיצד ניתן לצמצם את הסבל במסגרת אותם משלוחים והאם בכלל לא הגיעה העת לשים אלטרנטיבה אחרת על השולחן, אלטרנטיבה שבה מדינת ישראל תתחיל, כפי שעושות חלק מהמדינות שהחליטו על זה, אני חושב שדרום אפריקה ביניהן, אבל לא רק, לייבא בשר ולא לייבא בעלי חיים.

ברשותכם, אני רוצה לברך את האורחים שלנו שהגיעו מאוסטרליה והדיון הזה נערך, בין השאר, בזכות הנוכחות שלהם כאן. אני בטוח שבזכות הניסיון והתובנות שאתם צברתם אנחנו נוכל ללמוד רבות וגם לקדם כאן בסופו של דבר מדיניות טובה יותר.

סדר הדיון יהיה כזה, שאנחנו ניתן לממשלה לפתוח ולהציג את המדיניות הנהוגה כיום, בקצרה, ואחר כך נעבור להתייחסות קצרה - - -

מי זה הממשלה?

יש פה גם את נציגי משרד החקלאות, בוודאי, את הממונה על צער בעלי חיים, יש כאן גם את משרד האוצר. משרד החוץ, כנראה שלא מכבודו להגיע לוועדת החינוך של הכנסת. מרוב שעסוקים שם במשרד החוץ כנראה שאין להם זמן להקדיש לוועדת החינוך של הכנסת, אבל אנחנו נביע את אי שביעות רצוננו בעניין. אני מניח שגם נציגי המשרד להגנת הסביבה פה. מי עוד ממשרדי הממשלה שירצה להתייחס לעניין הזה כמובן יוכל, כמובן גם משרד הכלכלה. אני מציע שמשרד החקלאות יפתח בעניין

אני פה ממשרד הבריאות, אני לא בטוחה שאנחנו צריכים להתייחס, אבל הגעתי.

תודה רבה. משרד החקלאות, מי מכם רוצה לפתוח?

אכן נושא בעייתי.

את יכולה להגיד מה התפקיד שלך?

ד"ר דגנית בן דב, הממונה לפי חוק צער בעלי החיים בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות.

השאלה פה - - -

איתן, היא עוד לא התחילה לדבר.

השאלה של משרד החקלאות זה צער בעלי חיים? זו ההגדרה של תפקיד משרד החקלאות?

ההגדרה של התפקיד שלי, הממונה לפי חוק צער בעלי חיים, כן. הנושא של פגיעה בבעלי חיים בכל המכלול של חקלאות ושל ייצור מוצרים שונים מהחי הוא נושא חשוב ומשמעותי, הוא נושא שעולה במסגרות שונות בתוך המשרד, מחוץ למשרד, בוועדת החינוך באופן תכוף. אנחנו עושים מאמצים למזער את הסבל במידת האפשר, עד כמה שאנחנו יכולים להשתלב, לנסות ליצור איזונים בין החלטות שונות של הממשלה בנושא.

איך אתם מנסים למזער את הנזק? תני לנו כמה דוגמאות.

הנושא של הובלת בעלי חיים מכוסה בתקנות מ-2006, תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות). יש קריטריונים לתנאי הובלה של בעלי חיים בתוך הארץ. בזמנו כשכתבנו את התקנות נבדק הנושא של הכללת פרק לגבי הובלות בינלאומיות והובהר לנו שלא ניתן. כל ההסתכלות המשפטית, גם בארץ וגם בעולם, לאורך התקופה הזאת השתנתה, כרגע עברו לפני פחות מחודש, תיקונים מאוד רחבים לחוק צער בעלי חיים, כולל בסעיף הסמכויות של השר להתקין תקנות בנושאים שונים, כולל אחד הסעיפים החדשים שנכנס בנושא יבוא ויצוא. אנחנו בהחלט מתכוונים להרחיב את החקיקה, גם לשפר את ההגנה על בעלי חיים שמיובאים לארץ.

אבל מה אתם עושים היום? את אמרת שאתם עושים את מה שאתם רק יכולים כדי למזער, אז מה אתם עושים היום? זה שאנחנו חוקקנו תקנות זה בסדר, או יותר נכון חוק שמאפשר התקנת תקנות - - -

יש גם תקנות, כמו שהזכרתי.

מה היום את יכולה לעשות כדי למזער את הסבל?

בהקשר של הובלת בעלי חיים, הזכרתי, יש תקנות מ-2006, תקנות צער בעלי חיים (הובלת בהמות).

אתם העמדתם לדין מישהו שלא עומד בתקנות האלה?

כן, יש בעיקר קנסות מנהליים, אבל יש גם תיקים. אין לפניי את הכמויות של התיקים כרגע, לא נערכנו לזה, אבל אם תבקשו אנחנו - - -

מה כמות ראשים ובאיזה גיל מביאים אותם לארץ?

אתה מדבר עכשיו על היבוא?

מביאים גם כבשים וגם - - -

על המשלוחים החיים בלבד. אתם יכולים לתת לנו כמה נתונים? ממתי משלוחים חיים, כמה.

רק מה שחי.

אני שלמה גראזי, וטרינר ראשי ליבוא ויצוא בשירותים הווטרינריים. השנה הגיעו בסביבות 180,000 ראשי בקר, גם מאוסטרליה וגם מאירופה, כאשר החלוקה היא בערך חצי חצי, 90,000 ראשים מאירופה ו-90,000 ראשים מאוסטרליה. לגבי טלאים, אם אינני טועה - - -

באיזה גילאים?

הטווח של הגילאים נע בין חודשים ספורים, נגיד מחודשיים, ויכולים להגיע גם לגיל שנה ויותר. זאת אומרת הטווח של הגילאים הוא רחב, יש כאלה שמגיעים, כמו שאמרתי, בגיל מאוד צעיר, ויש כאלה שמגיעים ממש בגיל שהם מוכנים לשחיטה והם הולכים ישירות מכלי ההובלה אל בית המטבחיים.

זה ב-2015?

ב-2015. ב-2014 היו 122,000 ראשי בקר, שנה לפני זה, 2013, היו 156,000 ראשי בקר, אם אני לא טועה, אבל זה מהזיכרון, לא אכפת לי להעביר - - -

כמה זה מכלל הבשר שנמכר בישראל באותן השנים בהתאמה?

בשר חי?

בשר טרי.

אנחנו כרגע אוספים נתונים לתשובה לבג"צ שעתרו העמותות, גם אנונימוס וגם תנו לחיות לִחיות, בדיוק בעניינים האלה של יבוא של משלוחים חיים מחוץ לארץ.

נורא מוזר שאין לכם נתון כזה, הרי - - -

רגע, כמה בשר טרי - - -

רגע, חבר'ה, תנו בבקשה ל - - -

אין לנו נתונים לגבי צריכה, זה המשרד הלא נכון. יש לנו נתונים לגבי יצוא וחלק מהנתונים יושבים, כל קבוצת נתונים במקום אחר.

באיזה משרדי ממשלה?

מה זאת אומרת?

אנחנו לא מנהלים את הצריכה, אנחנו לא מודדים את הצריכה.

אתם לא מנהלים, אבל עדיין, אותם 180,000 בשנת 2015, 120,000 ומשהו בשנת 2014 ו-156 בשנת 2013, איזה נתח הבשר שמגיע ממשלוחים חיים מהווה מכלל צריכת הבשר, לא בגלל שאתם מנהלים את הצריכה, אלא הנתח הזה הוא ככל הנראה נתח משלם גדול יותר, נכון?

ברור.

מה הוא אותו נתח?

יבוא של בשר קפוא למדינת ישראל, זה בערך עומד על 65,000 טון בשנה, ממוצע, יש שנים יותר גבוהות ושנים יותר נמוכות. זה הבשר הקפוא.

אוקיי, המשלוחים החיים מהבשר הטרי שנמכר בישראל.

יש עוד מקור שהתחיל השנה וטיפה בשנים הקודמות, זה יבוא של בשר מצונן מאירופה והשנה הגענו בסביבות 1,500 טון יבוא מאירופה. לגבי הנתח הזה של העגלים החיים שתורמים לסך הכול, אנחנו עשינו חישוב בערך שכל שישה עגלים אפשר להפיק מהם טון של בשר, אז אם אנחנו עושים חישוב גס, עוד הפעם, יש גזעים ויש גילאים, אבל בערך על כל שישה עגלים אנחנו מדברים על טון בסדר. אז אם הגיעו 180,000 עגלים בשנה אנחנו מדברים שזה יכול לתת בסביבות 30,000 טון בשר בשנה.

שזה כמה מכלל ה - - -

עוד נתון אחד. שחיטת הבקר המקומית הייתה, אם אני לא טועה, משהו בסביבות 40,000 או 50,000 ראשי בקר וזה נותן עוד 15. אנחנו מעריכים שזה בערך 25% מצריכת הבשר.

מכלל צריכת הבשר או רק מ - - -

המשלוחים החיים?

כן. מכלל צריכת הבשר, או מכלל צריכת בשר בקר?

בשר טרי.

תבדקו את הנתונים ונחזור לזה בהמשך. אני רוצה, בבקשה, להציג את אחת האורחות שהגיעה אלינו מאוסטרליה, מיס לין ווייט, campaign coordinator מאוסטרליה. (תרגום חופשי מאנגלית): בשם הוועדה, מיס ווייט, אני רוצה להודות לך שהצטרפת אלינו היום ואני בטוח שהתובנות שלך והתפיסה שלך יסייעו לנו ליצור מדיניות ראויה יותר בתחום הזה. בבקשה, הבמה שלך.

יוסי, אתה אחראי על הזמנים. אני לא יודע איך עושים את זה באוסטרלית. חברי הכנסת, קיבלנו בקשה מיוחדת מהגברת שלא לקטוע את חוט המחשבה שלה. בואו ננסה - - -

נתנהג באופן אוסטרלי, אתה אומר.

כן, לשם שינוי נהיה אוסטרלים. (תרגום חופשי מאנגלית): אני עכשיו ביקשתי מהחברים להיות למשך עשר דקות - - -

(אומרת דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי)

תודה רבה לך על קבלת הפנים. זו זכות גדולה מאוד בשבילי להיות כאן בישראל ושתהיה לי ההזדמנות להציג בפני בפני הועדה לצער בעלי חיים בכנסת. כפי ששמעתם, אני מנהלת הקמפיין. אני בנוסף גם ראש 'חקירות למען חיות' אוסטרליה , שהוא הארגון המוביל להגנת חיות באוסטרליה. אני גם הדירקטורית של Animals International שהוא הזרוע הבינלאומית של הארגון שלנו. איתי נמצא כאן היום גבריאל פאונד, הדירקטור האירופאי שלנו.

הארגון שאני עובדת בו מוכר בינלאומית כסמכות מובילה בענייני ייצוא ומסחר בבעלי חיים – חיים, וזה כתוצאה מעריכת חקירות ופיקוח על סחר זה יותר מעשור. קודם כל, כאוסטרלית, הרשו לי לומר לכם, אין זה נותן לי גאווה יתרה לומר שארצי היא היצואנית הגדולה ביותר של סחר בחיות, בעולם כולו. חשוב מאוד שאעביר לכם כי רוב מוחלט של אוסטרלים מתנגדים נחרצות לייצוא בעלי חיים ואף מתביישים בהשתתפותינו בכך. הסחר בבעלי החיים ממשיך רק בגלל קבוצה קטנה של מפלגות בעלות השפעה פוליטית הקשורות לסחר זה. אם הייתם שואלים כל פוליטיקאי באוסטרליה, הוא היה אומר לכם שהסוגיה בגינה הוא מקבל הכי הרבה פניות מקהל המצביעים שלו היא ייצוא בעלי חיים, אנשים שהסוגיה בנפשם יוצרים קשר עם פוליטיקאים ודורשים שהסחר יסתיים.

אתם עשויים לתהות מדוע נסענו לישראל כדי לדבר על סוגיה זו. ובכן, ישראל היא המדינה היחידה אליה אוסטרליה מייצאת בעלי חיים אשר מכירה באופן מעשי ביכולת בעלי חיים לחוש ולהרגיש, ובכך שלנו יש אחריות להתייחס אליהן בצורה אנושית. ואני רוצה לשבח את הממשלה הישראלית ואת העם בישראל על העמדה הנאורה בה אתם מחזיקים בנוגע לרווחתם של בעלי חיים, ולאמצעים מניעתיים בנוגע לסוגיות כגון gestation crates (כלובים קטנים בהם מוחזקות חיות לאורך רוב חייהן), חיות בהן עושים שימוש בהופעות קרקס ופיטום אווזים. בגלל שראינו שרווחת בעלי חיים חשובה כאן, האמנתי זה זמן רב שאם יובאו בפניכם העובדות המלאות בנוגע לסחר וייצוא בעלי חיים, אולי תשקלו שנית את עמדתה של ישראל בנוגע לסחר זה ואת השתתפותה בו.

עלי לומר לכם, יהיו חברי ממשלה בישראל וחברי משרד החקלאות באוסטרליה שהיו מעדיפים שלא היתה לי ההזדמנות לתדרך אתכם היום. הם היו מעדיפים שההשלכות של ייצוא בעלי חיים יישארו מוסתרות, בעיקר ובמיוחד משותפינו לסחר. כאשר הם יגלו את דבר הביקור שלי, הם באופן בלתי נמנע יעשו שימוש במנטרת יחסי הציבור שלנו שהיא "אנחנו מובילים בעולם בייצוא בעלי חיים". נכון, במונחים של מספרים וכמויות ייצוא, אבל טענה זו טענה בעייתית במיוחד כאשר אנו יודעים שבמהלך השנתיים האחרונות חמישה משלוחים שונים של בעלי חיים שיצאו מאוסטרליה לישראל, על גבי ספינות התקלקלו במהלך המסע תוך שהם גורמים סבל מיותר ואף מוות של אלפי בעלי חיים. אם אלה אמות המידה שנקבעות בסחר זה על ידי מדינה מובילה בעולם, זה רק מחזק את הסיכונים האינהרנטים הקשורים בסחר זה.

ממשלתי תאמר לכם גם שאנחנו המדינה היחידה שקבעה אמות מידה בנוגע לאיך צריך להתייחס לחיות במדינות אליהן הן יוצאו. מה שהם לא יאמרו לכם הוא שאמות המדיה האלה נכפו עליהם על ידי זעזוע ציבורי באוסטרליה כתוצאה מכך ששנה אחרי שנה החיות שלנו מקבלות יחס איום בארצות רבות ברחבי העולם. בנוסף, הם גם לא יספרו לכם שאמות המידה הללו, חוץ מבמדינת ישראל, לא נאכפות באופן מעשי ולא מפוקחות והן מופרות באופן בוטה לאורך מדינות אזור המפרץ, עד דרום מזרח אסיה. הארגון שלי עצמו הגיש חמישים תלונות שונות בנוגע להפרות בעלות אופי חמור של תקנות אלה שתוצאתן היתה אכזריות איומה. אבל למרות זאת, אף לא חברת ייצוא אוסטרלית אחת נתבעה לדין בעקבות זאת.

באשר לסמכותי לדבר בסוגיה זו, אני באופן אישי חקרתי אספקטים שונים של סחר זה יותר מעשור, וזה כולל עריכת חקירות כמעט בכל ארץ המייצאת בעלי חיים. הרקע שלי כולל עשרים שנה של עבודת משטרה במשטרת אוסטרליה, לפני שעברתי לתחום הנוכחי. במהלך העשור שחלף, היו לנו למעלה מתריסר תחקירים עיתונאים גדולים, חשיפות בקנה מידה לאומי, באוסטרליה, הכוללות בתוכן גם את הסיפור הגדול ביותר, פוליטית, שידעה אוסטרליה בחמישים השנה האחרונות. אלה החקירות הללו שאני ערכתי בנוגע לסחר זה, שהפכו אותי לפעילה נלהבת נגד סחר בבעלי חיים, במונחים של השתתפותה של אוסטרליה לא רק לייצוא למדינות כגון מצרים, שם ראיתי שיסוף של בקר ודקירות עיניים. אנשים אלה לא יכולים לרסן בשום דרך הולמת את בעלי החיים שלנו. לא באינדונזיה ובמזרח אסיה, שם אין להם לא יכולת ולא חקיקה על מנת למנוע אכזריות נגד בעלי חיים.

אבל גיליתי דבר נוסף בנוגע לארצות אלה, גיליתי שהמתגוררים בהן האמינו כי אוסטרליה אישרה ותמכה ביחסם לבעלי החיים בגלל שהיא היתה זו שסיפקה אותם. זה היה אחד מהאספקטים המטרידים ביותר שהתגלו במהלך חקירות אלה. אז לא רק שארצי אשמה באספקת בעלי החיים האלה תוך ידיעה שיזכו ליחס ברוטלי, ובאופן מודע עדיין מעבירה את החיות לשם, אנחנו באופן פעיל תיגברנו ותיחזקנו אמונות תרבותיות שיחסם של מדינות אלה לבעלי החיים מקובל.

אבל לספק בעלי חיים למדינות בהן אין חוקים בעניין היא רק בעיה מוסרית אחת מיני רבות בנושא זה. אם תדברו עם כל ארגון בעולם הפועל למען הגנתן של חיות הוא יתנגד למשלוח למרחקים ארוכים דרך הים, עקב הסיכונים הרבים והבלתי מתקבלים על הדעת וההשלכות הבלתי נמנעות על רווחת חיות אלה. אתם וודאי יודעים שהמשלוחים הללו אינם חוצים מי בריכה שלווים; הם מפליגים במי ים סוערים על פני אוקיאנוסים. רק תשקלו בבקשה לרגע אחד איך זה וודאי מרגיש עבור בעל חיים במים סוערים ואת ההשפעה על בעל חיים זה במונחים של פחד, סטרס ובנוסף פציעות שהם עלולים לסבול כתוצאה מכך.

בשלושים השנה האחרונות, בערך שניים וחצי מיליון בעלי חיים מתו על גבי כלי שייט אוסטרלים בדרכם ליעדיהם, מה שרק מראה את הטווח הרחב של הסבל שכלים גורמים. אני רוצה לומר לכם בנוסף שהמספרים הללו סביר להניח גבוהים בהרבה בגלל נטייתה של תעשייה זו לשקר בנוגע לשיעורי התמותה. אתם וודאי מודעים לכך שמדענים וחוקרי בעלי חיים טוענים כי יש לשחוט את בעלי החיים שמיועדים לשחיטה כמה שיותר קרוב לאזור הגידול כדי להפחית מתח ומצוקה בעת ההערכות והטיפול והעברת החיות. אז לכן אין דבר הרחוק מכך בסחר וייצוא בעלי חיים מאוסטרליה. אני עדיין סובלת מג'ט לג, אחרי שישבתי על מושב נוח במטוס בטיסה לכאן שארכה 21 שעות. אתם וודאי יודעים כי משלוחים מאוסטרליה לישראל אורכים לפחות 19 ימים, במהלכם משתנים תדיר תנאי האקלים והים.

אפילו בתנאים הטובים ביותר בעלי החיים יסבלו ממתח וימותו כתוצאה מהחזקתם בתנאים בלתי הולמים לחלוטין. אבל בנוסף, זהו סחר אשר באופן עקבי מלא באסונות, בין אם יהיה זה כשל מכני, כפי שראינו בדרכם לישראל, סכסוכי עבודה ומסחר שהובילו לדחיות במשלוחים, התפרצויות של מחלות, ותנאי מזג אוויר חמורים בתקופות שונות, מכיוון שלא ניתן לעשות דבר, מרגע שהמשלוח כבר נמצא בים, אם מזג האוויר משתנה לפתע.

אני רוצה לבקש מכם היום לשקול מחדש האם הדרך שבה מתנהלים הדברים בכל הנוגע לסחר זה עולים בקנה אחד עם הערכים שלכם עצמכם. תנו לי לתת לכם דוגמא. באמצעם של החורפים האוסטרלים בכל שנה, הם מעמיסים מאות אלפי כבשים שמורגלות לקור, על כלי שייט להעברתם תוך חציית קו המשווה אל תוך החום והלחות של הקיץ המזרח תיכוני. היו משלוחים שבהם הספינות הפכו באופן הכי מילולי של המילה לתנורים ובעלי החיים ניצלו חיים, למעשה בושלו מבפנים החוצה. נתיחות שלאחר המוות הראו כיצד איבריהן הפנימיים של החיות למעשה נמסו. אלפי בעלי חיים מתו פשוט בגלל שהרוח שהיתה באותה העת – פסקה.

בנוגע לתעשיית הסחר עצמה, אין היא מאבדת שעות שינה. ההפסדים מכוסים על ידי חברות הביטוח. הסבל והמיתות גורם שהם לוקחים בחשבון שהוא חלק מסחר זה. בנוגע להשפעה שיש לתעשיית הייצוא הזו על משרד החקלאות שלנו, ישנה חשיבות לכך שאספק עבורכם דוגמא היום. אחד מהוטרינריות המנוסות ביותר בסחר בבעלי חיים, שהיה על חמישים ושש משלוחים בעצמו, משלוחים שארכו זמן רב, רבים מהם לישראל, עזב את תעשיית הסחר ועבר לעבוד במשרד החקלאות שלנו כיועץ בכיר על נושאי סחר בבעלי חיים. היא הכינה מסמך בנוגע לסטנדרטים, לגבי סנטדרטים של משלוחים, כדי לנסות ולשפר את התנאים. מסמך זה כלל עובדות והראה כי הסטנדרטים הנהוגים על גבי ספינות המשא האוסטרליות, וכלל ראיות מצולמות שהראו את ההשלכות המתרחשות בכל משלוח של בעלי חיים.

כאשר תעשיית הסחר בבעלי חיים שמעה על המסמך הזה, הם החרימו את הוטרינרית בניסיון להפעיל עליה לחץ, והשתמשו בהשפעתם הפוליטית על מנת להעביר אותה ממשרתה במשרד החקלאות, למרות שהיא היתה האדם היחיד במחלקה כולה שהיתה בעלת ניסיון משלוחי בעלי חיים, וזה היה בגלל שהיא 'שברה שורה', היא אמרה את האמת והיא ניסתה לשפר את המציאות. והקריירה שלה למעשה הגיעה לקיצה כתוצאה מכך.

אז רציתי להראות לכם חלק מהתמונות האלה שהיו חלק מהדו"ח שהיא כתבה, אותו דו"ח שהתעשייה הזו לא רצתה שיראה אור יום. אם היא היתה כאן, ד"ר סימפסון היתה אומרת לכם בנוגע למשלוחי הבקר, שלשם התחלה יש בהם סיכונים מובנים ובסיסיים האופיינים לבקר על ספינות. וזאת בגלל העובדה שאם תחשבו על זה הבקר נאלץ לעמוד או לשכב על משטח קשה. מתכת, בטון או אספלט ליותר משלושה שבועות. כאשר הם שוכבים על המשטח – אם תזכרו שהספינה זזה – הם סובלים משיפשופים, אשר אם תזכרו שהם שוכבים גם בתוך ההפרשות שלהם, הופכים לזיהומים. זה נפוץ מאוד, סוג זה של פציעות ברגל אצל בקר במשלוחים.

באופן ברור הפציעות האלה מכאיבות עד כדי כך שהבעיה היא שהחיות לא רוצות לקום. הן לא רוצות לקום ולזוז לעבר האוכל או המים שלהן. וכתוצאה מכך כמובן שמצבן הפיסי מתדרדר לחלוטין והן לא מצליחות לקום כלל. וברוב המקרים כתוצאה מכך החיות האלה צריכות לקבל טיפול רפואי על גבי הספינה.

ד"ר סימפסון דיברה גם על ההשלכות על מצבן של החיות כתוצאה מים סוער ועל כך שהחיות היחסית גדולות האלה נזרקות – ממש נזרקות – לתוך מעקי מתכת או לתוך אחת השנייה דבר הגורם לפציעות קשות. דבר נוסף הנגרם כתוצאה ממי ים סוערים הוא שאם הבקר מאבד את שיווי המשקל שלו על גבי הספינה. החיות מחליקות, הרגליים שלהן אינן יציבות. ועל הספינה תחת הנסיבות האלה זה בלתי אפשרי לגרום לחיה כזו לעמוד. אם תוכלו להסתכל על התמונה הזו יותר מקרוב, תוכלו לראות שיש דם סביב הברכיים של החיה הנאבקת לעמוד. הברירה היחידה תחת נסיבות כאלה עבור בעלי החיים המסכנים האלה הנמצאים בכזו מצוקה היא להרוג אותם. וזה אך ורק תוצאה של ים סוער ומזג אוויר סוער שהם סיכונים תמידיים ונוכחים תמיד בעת ייצוא והעברה של בעלי חיים.

כפי שהזכרתי קודם ד"ר סימפסון אישרה שהסחר והייצוא פועלים תוך הפרה של של אמות המידה והתקנות שנקבעו על ידי הארגון העולמי למען רווחתן של חיות (OIE). אחת מאותן תקנות היא שלכל בעלי החיים תחת נסיבות כאלה צריך להיות מספיק מרחב על מנת שיוכלו לשכב על הרצפה בצורה הטבעית להן. כפי שאתם יכולים לראות בצידה השמאלי למעלה של התמונה, היא מראה חיה במכלאה בה אין מספיק מקום בשבילה אפילו לרבוץ על הרצפה. ושוב, אני רוצה לחזור, זיכרו את הזמן אותו מבלות החיות על גבי ספינות אלה, לפחות 19 ימין לישראל, ואת כמות הלחץ המתח והעייפות שתוקפת אותן ככל שהזמן עובר.

למעשה, ד"ר סימפסון דיברה בנחרצות רבה על סוגיית העייפות. בסביבה בלתי טבעית בה בעלי החיים מלאי חרדה, מובן שהם סובלים גם מיותר עייפות. אך בעלי החיים לא רוצים כלל לשכב על הרצפה מכיוון שאינם רוצים לשכב על הרצפה עם ההפרשות שלהם. מה שאתם רואים כאן למעשה – יש לכך מונח בתעשייה. זה נקרא "מעיל צואה", וזה מה שאתם רואים שמכסה את החיות האלה, חיות שבאופן טבעי הן חיות נקיות ביותר. וזה יוצר בעיה נוספת במושגי מזג אוויר חם ובנוגע לאפשרות של פיקוח על הטמפרטורה של החיות.

אלה תמונות שצולמו גם במשלוחים לישראל דרך אגב. עבור בעלי החיים הסביבה הזו היא לחלוטין, לחלוטין מלאת מתח ולחץ. בכל שלושה עד חמישה ימים, תלוי בהטיית הספינה, ייתכן שינסו לשטוף את הסיפון. אבל שוב, רק חישבו, על כל בעל חיים, כל זן בנוכחותו של צינור עם לחץ מים חזק, והמתח והלחץ שזה גורם להם למעשה כאשר הצינור הזה מופעל סביבם וגם מופעל עליהם, במיוחד כדי לנקות אותם כך שהם ייראו קצת יותר נקיים ויפים בעת שיגיעו לישראל.

ד"ר סימפסון הצליחה להכניס את בעלי החיים למכלאה בעייתית שבה סיפקה להם נסורת חדשה. אספקת והקצאת הנסורת על כלי השייט הללו היא לחלוטין בלתי הולמת ויש שאפילו יאמרו, בדיחה. אבל מה שקרה ברגע שהיא שמה את בעלי החיים שם הוא שהחיות פשוט מיד התמוטטו, מעייפות, מה שהראה בדיוק עד כמה עייפות הן היו.

אדבר בקצרה גם על כבשים. כיוון שאתם גם מייבאים כבשים מאוסטרליה. הממשלה שלי תטען גם שיש לנו וטרינרים על גבי הספינות שלנו. אם תדברו אם אחד מוטרינרים אלה, כמו ד"ר סימפסון, לא וטרינר שמועסק כרגע על ידי התעשייה ומקבל ממנה כסף, היא תאמר לכם שזה כמעט בלתי אפשרי עם כבשים, לדעת למעשה ולזהות בעל חיים אשר חולה או פצוע בגלל הצפיפות בה הם מוחזקות. ייתכן ויש עוד כשבע משטחים כאלה למעלה, ניתן לראות שאפילו הגישה לאוכל, שלא לדבר על האפשרות לנוח או לשכב על הרצפה במשך המסעות הארוכים האלה, היא כמעט בלתי אפשרית.

בנוגע לבקר ולמערך הוטרינריה על גבי הספינה, המתמודד עם חיות גדולות – ואני בטוחה שוטרינרים ממשרד החקלאות כאן יאמרו את אותו הדבר. להתמודד עם בקר, אפילו בגידול בחווה, זה משהו שיש בו סיכונים עקב גודלן של החיות. שמים אותם על ספינה עם גדרות או מעקי מתכת ולא מנסים לעשות בפועל שום דבר על מנת לטפל בהם, וזה הופך למעשה לסוגיה של סיכון מקצועי בריאותי. מה שאומר שהרבה מהוטרינרים הנמצאים על גבי הספינות הללו – ורוב הוטרינרים מקבלים שכר מהיצואן – עושים מעט מאוד עבור החיות האלה פרט לחתימה על מסמכים בסוף המסע.

זוהי אחת הספינות אשר באופן קבוע מגיעה לאילת: המסורה. וכמובן כאשר החיות מגיעות ישנם סיבוכים נוספים בשבילן כגון שהן מורדות מכלי השיט במורד רמפות תלולות במיוחד. ייתכן שאתם מודעים לכך שהיו כבר מספר תלונות בקשר לצורת הטיפול בכבשים ובבקר כאשר מורידים אותן מהספינות בישראל. לא פלא שהחיות מלאות חרדה: שוב סביבה חדשה. בתקרית הספציפית הזאת האדון הזה בעט בחיות האלה באופן אלים בניסיון לגרום להן לרדת במורד הרמפה ולסיים את פריקת החיות מהספינה מהר ככל האפשר. וזאת בסיומו של מסע ארוך ביותר, אז המצח בו נתונות החיות רק ממשיך וממשיך שבועות לאחר שהן הועמסו על גבי הספינות.

זה חשוב שאזכיר גם את הסחר האירופאי בעניין. זהו אחד מכלי השיט שהגיעו מאירופה. כלי השיט קטנים יותר, ומה שזה אומר בנוגע לשיט עצמו הוא שכלי שיט קטנים אינם מתמודדים היטב עם ים סוער. והחיות סופגות את ההשפעות של הים הסוער.

שני ארגונים שמקורם באירופה – חמלה בחקלאות עולמית (Compassion in World Farming), והאגודה למען רווחתן של בעלי חיים (Animal Welfare Society) משוויץ – ערכו חקירה כאן לפני שנה ותיעדו את ההשלכות על מצבם של עגלים המגיעים ממדינות כמו רומניה וליטא לישראל. העגלים האלה צעירים ביותר. משלוח ספציפי אחד הכיל עגלים בני ארבעה שבועות. לעגלים בגילאים האלה יש בעיות אופייניות. מערכת החיסון שלהם עדיין לא התפתחה במלואה. הם עדיין צריכים תחליף חלב אם הם בגיל כה צעיר, שלא ניתן לספק להם על הספינות. חלק מהחיות האלה נסעו בערך 4000 קילומטרים. אז ההשלכות על מצבן של החיות, כמו הפרת ההנחיות של האיחוד האירופי, והפרת הנחיות של הארגון העולמי למען רווחתן של חיות, תקפות גם בסחר האירופאי וגם בסחר מאוסטרליה.

אני רק רוצה בקצרה לדבר על אופיו של הסחר הזה, כיוון שאחרי שחקרתי אותם ואת התחום הזה, כאשר קבלה של אכזריות לבעלי חיים היא נקודת ההתחלה שלך, אז זהו מדרון חלקלק. זה מוביל לקבלת אכזריות נוספת, שחיתות ופשיעה. קשה להעריך את כמות זיוף המסמכים שמתרחשת בסחר זה. דברו עם כל אחד העוסק בסחר בעלי חיים באוסטרליה והם יספרו לכם שלפני שממשלת ישראל ביטלה את מס הייבוא לחיות מעל משקל מסוים, הם קיבלו הוראות מהיבואנים שלכם להוריד את המים והאוכל לחיות האלה ל-48 לפני פריקתן מהספינות, כל שהן יהיו במשקל נמוך יותר מהמשקל בו היו כאשר הועמסו על הספינה. זה אומר בסך הכל 72 שעות כאלה, בסופם של המסעות הארוכים. זוהי עובדה ידועה והיא גם אושרה על ידי הדו"ח שהגישה ד"ר סימפסון.

כך שיש כל מיני השלכות על רווחתן ומצבן של החיות שמעורבות בסחר זה. אני רוצה לומר כמה הערות מסכמות. אני חשה זמן רב שלו היו קורבנות סחר זה יכולים לדבר על הסבל שעברו, הוא היה מסתיים כבר לפני זמן ארוך. אבל קורבנות סחר זה לא צריכות לדבר. העברת בעלי החיים חצי עולם, חשיפתם לכל המתח והלחץ של משלוח בלב ים, זה ברור מאליו, זה לא הכרחי, זה לא הגיוני, ולצערי, אכזרי מיסודו.

אני חושבת שבשנת 2016 בכל הליך ממשלתי שבא לקבוע את היחס החוקי והלגיטימי לחיות, אחת משאלות המפתח שיש לשאול ולענות עליהן היא "האם בסלן של החיות הכרחי?" ואם אתם בוחנים את הסחר הזה, אתם תראו שסבלן איננו הכרחי. ניתן לטפל בחיות האלה בארצות מוצאן, על פי כל הדרישות הדתיות, ואז לשלוח דרך הים או בטיסה כבשר מקורר המגיע כבשר טרי.

בארצי, סחר בבעלי חיים מונע על ידי רווח ורווח בלבד. והממשלה שלי מעורבת בכך לחלוטין. המוסר שלהם מעוגן בתוך ההשפעה הפוליטית שיש לסחר זה. אם הממשלה הישראלית תבחן את הסוגיה הזו ובדומה למה שעשיתם עם פיטום אווזים או עם מכלאות קטנות, ותאמר "זה לא עולה בקנה אחד עם הערכים שלנו. אנו נייבא בשר מקורר על פי כל הדרישות", אני מבטיחה לכם שתמצאו אנשים בעלי מצפון וחמלה בכל העולם שיריעו לממשלה שלכם.

שוב, אני אסירת תודה על ההזדמנות להביא חלק מהסוגיות האלה לתשומת לבכם, ואנחנו מאוד מאוד נשמח לענות על כל שאלה שיש לכם.

תודה רבה. בהחלט גם דברים מאלפים וגם אני חושב שנשבר שיא בכנסת, מישהו מדבר 20 דקות ללא הפרעה, זו היסטוריה שנעשתה פה. אבל בנימה יותר רצינית, מדינת ישראל היא מקום שתמיד יש בו דברים דחופים ומעניינים ואני מאוד מאוד שמח על ההזדמנות ומודה פעם נוספת, גם ליושב ראש וגם להנהלת הוועדה שנושאים כאלה כמו משלוחים חיים ובכלל הנושא של צער בעלי חיים בכנסת הזאת, גם בזכות כל חברי הכנסת שיושבים כאן ומחויבים לאג'נדה הזאת, מועלה ביתר שאת.

נעבור להתייחסויות של חברי הכנסת ולאחר מכן האורחים. ראשון הדוברים חבר הכנסת איתן ברושי ולאחריו לפי סדר הכניסה.

בוקר טוב. תודה, אדוני היושב ראש, חבריי, הפעם אני יכול לומר מכל הארגונים פה וחברי הכנסת. יש לנו משימה משותפת, לצמצם את היבוא. אז קודם כל צריך להגיד תודה שלא מביאים בשר עוף, אחרי הדיון שהיה פה על ההטלה ועל התרנגולות, מי שזוכר את הדיון הלילי, חמש שעות עסקנו באישור מכסת ההטלה, כי היו טענות לגודל הכלובים ומצב התרנגולים.

אני באתי לדיון הזה, מעבר לנושאים של צער בעלי חיים אני מכיר גם את המכלאות ואת הקרנטינות ואיפה שאין קרנטינות, קודם כל צריך לדעת, אולי לא אמרתם, משרד החקלאות או החברים, בכנסת ודאי יודעים, אין יבוא בלי אישור משרד החקלאות והאישור הוא, בעיניי, בעייתי, אבל הוא קודם כל אישור של הווטרינרים ולכן תנאי הרישיון מוכתבים על ידי משרד החקלאות ואי אפשר לקבל אישור יבוא בלי הממשלה. לכן המפתח פה זה הממשלה ומשרד החקלאות, לכן שאלתי את הממונה על צער בעלי החיים, כי בעצם השירותים הווטרינריים הם אלה שקובעים בסופו של דבר מי יבואן וכמה.

ואני רוצה להגיד לכם, חברי הכנסת, היום, שרן, שמעתי שאחרי חוק הדבש שלך, ראיתי שהממשלה מרוב התרגשות מביאה דבש מחוץ לארץ, יש כאן מגמה מאוד מסוכנת - - -

נחמד מאוד שאתה מנסה להציג את זה בצורה כזו - - - כאילו אני הורסת את ה - - -

רגע, זה דיון אחר, אני אומר שיש פה מגמה מאוד מסוכנת של יבוא מחוץ לארץ. בחוק עידוד השקעות הון יש עידוד לייצור מקומי שמחליף יבוא. השאלה הראשונה, בשביל מה צריך את היבוא הזה? אני לא חושב שאפשר למנוע בשר מאנשים ואני לא מציע לכם לנסות את זה. ראיתי שאפילו הממשלה לא עמדה במס על האלכוהול עד כדי כך שהיא תרשום כהישג גדול שיש גידול בצריכת האלכוהול והמשקאות החריפים תמורת 100 מיליון שקל של הורדת המס. אבל אם נעזור לחקלאות, יש איזה שהוא ניסיון לומר שיוקר המחיה מושפע מיבוא שבדרך כלל לא מוזיל. צריך לזכור פה, יש עניין הכשרות, היה פה דיון נפרד על הכשרות בוועדת הכלכלה, יש פה את כל ההתעללות שראינו ולפי דעתי האינטרס המשותף הוא לחזק את הגידול בישראל.

היו ימים שאני פעלתי גם בטרם היותי בכנסת ואני יודע שחקלאים נקרעו מהיבוא הזה, אני מדבר בעיקר על עגלים, שמגדלים כאן עגלים ואם לפעמים היה סגר ברצועת עזה אי אפשר היה להעביר אותם לעזה ויש גיל שהעגל מתחיל להיות נטל ורחיים על צוואר החקלאים כי הוא משמין ואי אפשר למכור אותו. אני חושב, אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני ששואלים איך מובילים את הבקר מאוסטרליה בואו נשאל למה צריך להביא אותו בכלל. הדבר העיקרי הוא להקטין את היבוא. כנראה שמשרד החקלאות לא עומד בלחץ, ושר האוצר גם ב'פגוש את העיתונות' מתגאה ויש פה נזק גדול למגדלים. אי אפשר לסמוך על יבוא, ראינו את הביצים עם סלמנולה, את הגבינות עם המחלות.

אני אומר לכם, חבריי מכל הארגונים פה, אי אפשר להיות נגד הכול. אם תהיה נגד הכול לא יהיה פה כלום. צריך להגיד שאם לא ייתנו לגדל פה - - -

אתה באותו צד איתם.

רגע, תמר, לא לקלקל. הביחד הזה מחייב גם אתכם לדעת שאם לא רוצים להביא מחוץ לארץ - - -

אתה אומר שלא נתנגד שיביאו לפה תוספת מכסות לגידול בקר.

אני אומר שצריך לגדל יותר בארץ. זה גם גידול של הבדואים בדרום, גם של הערבים, צריך לגדל יותר, צריך לתת סיוע למגדלים בישראל, צריך לתת מענקים לגידול בישראל וצריך להקטין את היבוא. אבל מצד שני אני אומר שאם יהפכו את הגידול בישראל לבלתי אפשרי ובלתי רווחי אז אנחנו נעמוד בפני מצב שכאן לא יגדלו ואז יביאו את היבוא כך או אחרת.

תודה. בבקשה, חברת הכנסת גרמן.

תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. אני רוצה קודם להודות על הסקירה המאלפת, שבאמת נבעה ממש מהלב. אני רוצה להתייחס לשלושה אספקטים. אספקט אחד שאני אשים בצד וזה האספקט הכלכלי. אין ספק שהמדינה רוצה לייבא כמה שיותר, בין השאר כדי להתחרות גם בגידול המקומי כדי להוריד את העלויות, מפני שעדיין עלות הבשר היא אחת העלויות הגבוהות בצלחת של כל ישראל. עדיין. לכן אם אנחנו רוצים להוריד את יוקר המחיה אז צריך לטפל גם ביוקר הבשר ואין ספק שזו אחת הסיבות שבגלל רוצים להגדיל את המכסות.

אבל אני שמה את זה רגע בצד, כי נראה לי שאנחנו כאן צריכים להתרכז בשני אספקטים אחרים, אחד בריאותי ושני הומני. אני אתחיל מהבריאותי, כי ההומני בעיניי הוא מאוד מאוד חשוב ואני רוצה לסיים דווקא בחשוב ביותר. התנאים האלה שאנחנו ראינו, שזה באמת זוועה, זה נוגע ללב בצורה בלתי רגילה, התנאים האלה גורמים למחלות. למעשה המשלוחים האלה של הבקר ושל הכבשים שמגיעים הנה מגיעים חולים. אנחנו ראינו כאן כיצד הם רובצים בתוך הצואה של עצמם, כיצד מתפתחות בפרקים שלהם דלקות נוראיות ולאחר מכן אנחנו משווקים את זה ונותנים את זה לבני אדם לאכול. אז לו רק בגלל הסיבה הבריאותית.

וכאן אני עוברת לסיבה ההומנית. קודם כל אני מסכימה עם מגמה ירוקה שיש צורך לבקש מהממ"מ מחקר מאוד מאוד מפורט, לא רק על הדברים שמגמה ירוקה ביקשה, אלא יש לי עוד ואני בטוחה שלכל אחד מאיתנו יהיו רעיונות, אבל צריך במהירות להביא לכך שתהיינה תקנות, לא בעתיד, אלא במיידי, שעל פיהם באמת משרד החקלאות יוכל לבוא ולומר שבתנאים כאלה לא מביאים בקר ובשר לארץ. זה לא יכול להיות, זה דבר כזה שצריך לזעזע את כל מי שרק אכפת לו מזה. לכן ההמלצה שלי שאנחנו במהירות נשב ונתקנן את אותן תקנות, מינימום מרווח, בוודאי כיסויים, הם לא יכולים לשכב על ברזל ועל בטון חשוף וכמובן בדיקות ומינימום של וטרינרים שיהיו על הספינות כדי שיוכלו בזמן אמת לטפל בחיות הפצועות.

אני רק רוצה לסיים ולומר שלהערכתי צריכת הבשר הולכת ויורדת. צריך לראות איך באמת צריכת הבשר הולכת ויורדת ויכול להיות שבהתאם אפשר גם להוריד את היבוא של הבשר.

תודה רבה. חברת הכנסת השכל.

אני אתחיל באנגלית ואז אני אמשיך בעברית, לאנשי המשרד.

שלום, לין, ברוכה הבאה לישראל, זה עונג לפגוש אותך ותודה שהקדשת מזמנך לבוא ולדבר פה בישראל. לי הייתה ההזדמנות להכיר אותך כאשר כתבת את הדו"ח, אני חושבת עבור ערוץ 7, לגבי המשחטה באינדונזיה. אני חושבת שזה היה אחד התחקירים הראשונים שלך, לפני בערך שש שנים. גרתי באוסטרליה באותה התקופה ואפילו לקחתי חלק בהפגנות שהתארגנו בסידני לאחר החשיפה הזאת.

אני רוצה להודות לך מאוד על כך שחלקת איתנו את כל המידע הזה. אני חושבת שכאן בישראל, יש לנו הרבה מאוד ארגונים מדהימים של זכויות בעלי חיים ורווחת בעלי חיים הדואגים לרווחתם של בעלי החיים כאן בישראל ובכל מקום בעולם. בשבוע שעבר כאשר היה משלוח לישראל, היה לחץ עצום שהופעל על ידי ארגונים אלה על משרד החקלאות. שיחות טלפון שהגיעו מחברי פרלמנט שונים, משמאל ומימין המפה הפוליטית. לגבי עצמי, אני חברת מפלגת הליכוד, המפלגה הליברלית. ויש לנו גם כמה חברי כנסת שהינם טבעונים גם כן.

אחרי כל הלחץ שהופעל על ידי ארגונים למען זכויות חיות, על ידי חברי פרלמנט שלנו על משרדי הממשלה המתאימים, נפגשתי עם שגריר אוסטרליה בישראל והוא אמר "מה זה? מדוע ישראל כל כך עוסקת ברווחתן של חיות?" והוא עוד אמר שזו הפעם הראשונה בה הם היו תחת לחץ כל כך כבד לבטל ייצוא בעלי חיים, בספינה שהיתה אמורה להגיע לישראל.

ואני חושבת שאת עושה עבודה נפלאה ומדהימה בהסבת תשומת לב ומודעות לנושא זה ברחבי העולם, ואני רוצה מאוד להודות לך על כך.

(ממשיכה בשפה העברית)

ולמשרדים ולחברי הכנסת. אני חושבת שאין איזה שהיא דרך שהיא באמת דרך הומנית להרוג בעלי חיים ולהשתמש בהם לתעשייה הזו, אבל המינימום שאנחנו יכולים לעשות זה לא לגרום להם לסבול מסע של כמה ימים, כמו ששמענו מקודם, הצורה שבה הם מיובאים לפה לארץ, הסבל שהם סובלים. אם יש לנו אפשרות לפחות לגדל אותם פה ולא להעביר אותם את הסבל הנורא הזה בדרך לפה לארץ, אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שזה יקרה. ונמשיך לעבוד ביחד.

תודה, שרן. חבר הכנסת חיים ילין.

תודה, כבוד היושב ראש. הבעיה נמצאת ברגע שאנחנו מנסים להוזיל את המחירים. ברגע שאנחנו מנסים להוזיל את המחירים, וזה רק לתקופה קצרה מאוד, דרך אגב, אני חייב להגיד לכם את זה, מי שישים לב למה שהיה כשהשיקו את הקמפיין, אני לא אעשה פרסום לאף אחד, אבל באמת הייתה ירידת מחירים ובסוף אחרי חודש-חודשיים כולם שוכחים מה היה והמחירים יכולים לחזור לאותו מקום.

אני חושב שאנחנו חייבים להיות מאוד יצירתיים ואפילו להגיע למצב שאנחנו - - - הרי אי אפשר לחוקק דבר כזה אבל להגיע כן למצב שאנחנו מנסים להגדיל את התפוקות פה בתוך מדינת ישראל, שזה יהיה הבשר הטרי היחידי והאפשרות השנייה היא לנסות בטכנולוגיות חדישות, מוואקום עד אריזה אחרת לחלוטין להביא בשר שחסר במדינת ישראל.

אנשים שאוכלים את הבשר בצלחת לא רואים את הדברים האלה. אני בטוח שאם הם היו רואים ההתייחסות שלהם הייתה אחרת. זה לא שהיו מפסיקים לאכול בשר, אבל הם לפחות היו נלחמים על זה שכשמובלים לתוך מדינת ישראל אז הסטנדרטים יהיו אחרים לחלוטין. מי שמגדל בעלי חיים כחקלאי יודע דבר אחד, ככל שאתה נותן תנאים יותר טובים לבעל החיים כך אתה מונע מחלות, כך אתה מקבל יחס תפוקה לכל קילו, הרבה יותר גבוה, והוא יודע יפה מאוד שהסנכרון הזה בין האדם לבין הבהמה הוא אחד הדברים החשובים ביותר. עשינו את זה ברפורמת ההאכלה במדינת ישראל, ראינו את התוצאות, שככל שנותנים להם בית מלון אז אנחנו מקבלים תפוקות של בית מלון. אותו דבר אני חושב שצריך להיות כאן.

זה התחיל בקטן, אני ממש זוכר את האונייה הראשונה שהגיעה למדינת ישראל. זה הגיע בקטן במטרה לגדל פה, לגדל את העגלים מגיל חודשיים, לגדל אותם פה. זאת אומרת שכל הטראומה של הנסיעה הייתה נפתרת על ידי זה שמגדלים אותם פה במכלאות בתנאים מסוימים בין 8 ל-12 חודש, עד שמגיעים למשקל הרצוי ואחרי זה הולכים לשחיטה.

אבל היום אני כבר רואה שזה סיפור אחר לחלוטין, זה כבר לא חודשיים. מגיעים ישר לשחיטה. אני לא מקבל את זה. אני כחקלאי לא מוכן לקבל את זה שמביאים בהמות ישר לשחיטה. לא מקובל עליי בכלל. אני חושב שקודם כל צריך להוריד את זה, צריך לנסות להביא בעלי חיים שהיחס שלהם הגופני ביחס לשטח שיש הוא שונה לחלוטין וכן, לעודד פה את הגידול גם באוכלוסייה הבדואית שנמצאת בדרום שנזקקת גם לפרנסה. זה מקור פרנסה, לא צריך לזלזל בזה.

בסוף, הכנסת מחוקקת חוקים, צריך לצאת מפה עם משהו ממשי. אני אומר את זה לכל מי שנמצא פה, לא רק לדבר. אי אפשר להמשיך לראות את התמונות האלה, אי אפשר לסבול את זה שאונייה - - - מחר יש שביתה בנמל, אני כבר רואה מה קורה באשדוד ומה קורה בחיפה, ואז מה יקרה כשאונייה כזו תהיה תקועה, איפה יורידו את זה? היא תסתובב בים? חייבים לתת את תשומת הלב לדברים האלה ולמשרד החקלאות יש פה, כרגולטור, לדעתי, לעולם אני לא פוגע בשליח, אני לא בא להאשים אתכם, אבל אין ספק שיש לכם שר, תעלו בפניו את הנושא הזה ונראה מה ההחלטות שהוא יקבל. תודה רבה.

חברת הכנסת תמי זנדברג.

תודה רבה. תודה על כינוס הישיבה הזו. קודם כל אני רוצה להפנות את תשומת לב חברי הוועדה שנמצאת כאן נציגה מאוסטרליה שבעצם הגיעה לכאן כדי להעיד נגד המדיניות של הממשלה שלה. אני מקווה שאף אחד כאן לא מאשים אותה בבוגדנות או בהלשנה, זה דבר לגיטימי בעולם. גם כאן יש פה איזה נטייה כזו, איזה טרנד כזה.

זה ממש מקור להשוואה.

זה ממש דומה.

כן, יש כאן פעילה שיש לה לגיטימציה מלאה, אולי אפילו יותר מאיתנו, לפעול נגד המדיניות של הממשלה שלה.

היא שברה שתיקה אפילו, ממש כן.

בדיוק, לגמרי.

כן, דומה.

חבר'ה, אני לא בטוח שהיא מבינה את כל ההומור הפרלמנטרי הישראלי.

תמר, גם אי אפשר להתעלם - - -

אין צורך להתעלם. להיפך, צריך להפנים, לא להתעלם.

דרך אגב, את המציאות הישראלית לא צריך לתרגם.

מר יוסי וולפסון, בבקשה תתרגם בנימה צינית.

חבל לפגום בנושא.

דבר שני, המשלוחים החיים זה רעה חולה, זה דבר פסול שלא היה צריך להתקיים, שנכנס בדלת האחורית באיזה שהוא רגע בסוף שנות ה-90, אם אינני טועה, במהלך שנות האלפיים, על מנת להוריד את המחיר, פשוט מאוד. אנחנו, חברי הכנסת שפעילים למען זכויות בעלי חיים, יש שני דברים שאנחנו צריכים לעשות, ביד אחת אנחנו נוהגים לצמצם כמה שאפשר, לרווחת בעלי החיים, לעשות מה שאפשר כדי לשפר את התנאים, מתוך הבנה שיש דברים, כמו תעשיית הבשר, שעדיין כן יהיו ולא נבטל אותם לגמרי, אבל גם לזה יש קווים אדומים. הובלה של בעלי חיים בצורה הזו שראינו, חיים, כמו שציינת, חבר הכנסת ילין, שמובלים ישירות לשחיטה, זה דבר פסול - - -

זה אסור, זה לא היה - - -

זה דבר פסול שלא צריך להיות. בואו נבין את המשמעות של זה. בישראל, אני לא יודעת את הנתון המדויק, את החלוקה בין עוף לבשר, אני מניחה שבשר בקר זה החלק הקטן מתוך כלל אכילת הבשר ממה שאנחנו מכירים בישראל, מתוך זה החלק הארי, כ-60%, הוא קפוא, ומתוך החלק הקטן שהוא הבקר ומתוך החלק הקטן שהוא הבשר הטרי, יש חלק קטן שמגיע בסופו של דבר, פחות מ-20%, שהוא הבשר שמקורו באותם משלוחים חיים. כלומר לא מדובר כאן בהתמוטטות של כל תעשיית הבשר, לא מדובר כאן בעליית מחירים היסטרית, מדובר כאן בסופו של דבר בנתח קטן שמצאו את הנתח הזה כדי להוריד מחירים, אבל המחיר המוסרי, המחיר האנושי, המחיר הסביבתי, המחיר הבריאותי, הוא כבד מאוד ולכן כפות המאזניים הן לא שקולות בהקשר הזה.

אני הנחתי על שולחן הכנסת כבר לפני כמה חודשים הצעת חוק, פשוט לבטל את המשלוחים החיים, אין לזה מקום ולא צריך להיות. אני לא בטוחה, אגב, שצריך חקיקה פרטית בשביל זה. ייתכן שהוועדה צריכה לצאת בקריאה למשרד החקלאות לעשות את התעדוף הזה, לממשלת ישראל, למשרד האוצר, לא ככה נוזיל את מחירי המזון.

אני רוצה בהקשר של מחירי המזון איזה מילה אחרונה, רק לציין, הוועדה הזאת ואחרות דנה המון, ציינו את זה חברי הכנסת לפניי, במחירי הבשר, במחירי העוף, במחירי הביצים. ציינו כאן בשבוע שעבר את היום לעודפי המזון ביחד עם לקט ישראל, באותו זמן מחירי הפירות והירקות, שזה מזון יותר בריא, יותר מזין, יותר סביבתי, מטפסים במדינת ישראל ובזה אני לא רואה כל הזמן דיוני חירום ורפורמות. אז בואו נלך להוזיל את התבואה החקלאית של ישראל, את תבואת הארץ, שמזג האוויר מתאים לזה כאן, אנחנו מדינה שטופת שמש, מדינת חקלאות. בואו נשים דגש על הוזלת מחירי הפירות והירקות, נבטל את המשלוחים החיים ואת צריכת הבשר נשאיר בשלב זה בגידול המקומי. תודה.

תודה רבה. דב חנין.

אדוני היושב ראש, תודה על הדיון הזה וברכות לארגונים, לאנונימוס, לתנו לחיות לִחיות, למגמה ירוקה, על החומרים ועל היוזמה בעניין. אני אתחיל בשורה התחתונה ואני אעבור לנימוקים. המסקנה של הדיון הזה צריכה להיות שאין מקום להמשך המהלך הזה של יבוא בעלי חיים לשחיטה. המסקנה הזו אולי נשמעת מרחיקת לכת, אבל היא לגמרי לא מרחיקת לכת. יש מאחורי המסקנה הזאת שורה של טעמים. אני כמובן אתחיל בטעם של הפגיעה הנוראית, האכזרית, הבלתי נסבלת בבעלי חיים. על כך, אני מניח, מעבר למה ששמענו אנחנו נמשיך ונשמע במסגרת הדיון הזה ולכן אני לא ארחיב בעניין.

אני מצטרף לדבריה של חברת הכנסת גרמן בעניין הסכנה הבריאותית. הדבר הזה הוא לא בריא, הוא מייצר בעלי חיים פגועים, אבל גם חולים, ובסופו של דבר הפגיעה הבריאותית בבעלי החיים תגיע גם לפגיעה בריאותית בבני אדם.

הטעם השלישי הוא הטעם הכלכלי. אנחנו מדברים על מהלך שהוא קודם כל נגד כלכלת ישראל, הוא נגד אפילו כלכלת גידול בעלי חיים בישראל. אם רוצים לגדל בעלי חיים צריך לגדל אותם בישראל, ואם יש צורך לעודד קבוצות ואוכלוסיות בעניין הזה אז יש מקום ויש מרחב ויש גם מרחב גיאוגרפי לעשות את זה. אם כבר מדברים על יבוא אז הנתונים שנמצאים בפנינו, ואני מודה כאן לאנונימוס, מלמדים שבשר טרי מיובא זול בעשרות מונים מאשר בשר של עגלים שיובאו לישראל חיים ונשחטים בה. זה, אגב, גם מאוד הגיוני, זה לא מסובך להגיע לתוצאות האלה. אז הטעם הכלכלי, שהוא בעצם מתפרק גם לעידוד הגידול המקומי וגם העדפה של יבוא בשר טרי על פני יבוא בעלי-חיים חיים לשחיטה, הוא מתווסף והוא הטעם השלישי של המהלך הזה.

הטעם הרביעי שהוא מאוד מאוד חשוב הוא הטעם הסביבתי. ההובלה הזו של בעלי חיים בים כרוכה בזיהום ים, פגיעה קשה, גם ההפרשות שלהם, הצואה, גם גופות של בעלי חיים. ובשורה התחתונה, אנחנו לא יכולים להיות המדינה הזו, זה פשוט נתון מביש ומזעזע, אנחנו היבואנים הגדולים ביותר במזרח התיכון של עגלים חיים מאוסטרליה. אנחנו אמורים להיות אור למדינות אחרות ולעמים אחרים, בואו נתחיל לעשות את זה.

לכן אני חושב שזו צריכה להיות מסקנתה של הוועדה הזו. אדוני היושב ראש, אני יודע שכבר יוזמות כאלה נמצאות על השולחן, אבל אני מציע לך בסיום הדיון ליזום בשם כל חברי ועדת המשנה וחברי כנסת נוספים שמצטרפים, אני לא חבר ועדת המשנה, אני אשמח להצטרף, הצעת חוק שתאסור לחלוטין על יבוא בעלי-חיים חיים לשחיטה, עם לוח זמנים לביצוע החוק הזה. אני חושב שזה המהלך המתבקש.

תודה רבה, דב חנין. ענת ברקו.

תודה, אדוני יושב הראש. אני באמת לא שייכת לוועדת המשנה, אבל ראיתי את הנושא וזה נראה לי מאוד חשוב להגיע לזה. אני יכולה להגיד שזה פשוט היה נורא לראות את הסרטון הזה ואני נכנסתי באמצע, אני שמחה שחסכתם לי חלק ממנו. נורא ואיום. אפילו בבתי כלא, לבני אדם, יש איזה שהוא מרחב מחיה. צריך להיות תקן, לפי דעתי, כשמזיזים חיות, אפילו בתוך הארץ, בתוך כלובים. מה התקן, לפי גודל בעלי החיים, משהו. אין תקן כזה?

יש, יש תקנות. חשוב להדגיש שהחול הישראלי חל בישראל. כשמדובר על כלי שיט זרים החוק הישראלי לא חל.

זאת אומרת שאנחנו לא מתערבים בשום דבר באופן שהם - - -

יש הבדל בין 'החוק לא חל' לבין 'לא מתערבים'.

גם כשהן נכנסות למים הטריטוריאליים?

כן.

זו בדיוק הנקודה. ברור לי שחוקי ישראל לא חלים על הספינה הזו, אבל אם כבר אנחנו מייבאים, ואני מצטרפת לחבריי וחברותיי כאן, זה ענף שלם שיכול לתת פרנסה - - - אני יכולה לספר לכם שאישי הוא מושבניק, הייתה לאבא שלו רפת, הילדים ידעו שם של כל פרה, הם היו עם העגלים, הם האכילו אותם. זה היה משהו שגם נתן להם את החיבור לטבע, לחיות, באמת משהו מאוד חשוב. אלה זיכרונות הילדות שלהם. לכן אני אומרת שיש כאן הרבה מאוד דברים שאנחנו היום פחות ופחות רואים אותם. רואים שטחים חקלאיים שלמים שבאמת הקטע של גידול פירות וירקות, הם נאכלים ומשמשים למטרות אחרות שאנחנו באותה סיטואציה נצטרך להיות עם פירות וירקות, כשלא יהיו כאן מלפפונים לאנשים לאכול.

והדברים האלה מאוד מקוממים. לכן גם אם מחליטים לייבא, ואני באמת חושב שצריך לחשוב על אלטרנטיבות אחרות בתוך מדינת ישראל, גם מבחינה הומנית וצער בעלי חיים וגם מבחינת מקומות עבודה ותעסוקה להרבה מאוד אוכלוסיות שזה יכול היה לתת. אז אפשר לבוא בדרישות לגורמים שמהם מייבאים, באיזה אופן אנחנו דורשים מהם לייבא ולא באופן הזה, שזה גם צער בעלי חיים, גם פוגע בבריאותם של בני אדם וגם כל הדברים האלה שנאמרו ואני לא אחזור עליהם. זה אולי הדבר שאפשר לעשות.

תודה. חברת הכנסת יעל כהן-פארן.

תודה רבה. אני שבה ומברכת על קיומו של הדיון ומודה לאורחת הנכבדה שהגיעה לכבודנו מאוסטרליה. זה היה מעניין שבתחילת דבריה של לין היא ציינה את ישראל כמדינה היחידה אולי שבה יש חקיקה מתקדמת לזכויות בעלי חיים שאליה אוסטרליה מייצאת עגלים וטלאים. כנראה שהכול יחסי. אז נכון שיש לנו חוק נכבד מאוד משנות ה-90 של צער בעלי חיים, אולי אפילו קודם לכן, אבל לצערי ולצער רבים שנמצאים כאן בחדר הוא לא כל כך מיושם ואנחנו יודעים את הבעיות הקשות של ייצור תקנות שמטפלות בנושאים האלה ובתנאי הגידול והמחיה של בעלי חיים גם בישראל וכמובן, כמו ששמענו כאן, לגבי משלוחים, לגבי הבאתם, עד כמה ישראל לא באמת יכולה אפילו, גם אם היא תתקן תקנות, להשפיע על אופן ההובלה.

לכן יש לנו הרבה מה לעשות. אני חושבת שאין מה לעשות, קודם כל צריך לקדם את התקנות בתחום צער בעלי החיים לגבי אופן הגידול ואם אי אפשר להשפיע בשום צורה על האופן שבו מובאים לארץ משלוחים חיים, כן יש מקום לדעתי פשוט לא לתת רישיונות, לבטל את זה לחלוטין. צריך להביא את זה בפני שר החקלאות. אני חייבת להגיד שכבר פניתי אליו, בעקבות אותה תקלה ואותה תקרית בנמל באוסטרליה, תקלה של אונייה, כולכם מכירים את הסיפור, לפני שבוע-שבועיים. פניתי גם אני לשר החקלאות, זה היה מדהים, הפנייה המשולבת של הרבה מאוד גורמים, שהביאה את המשרד לביטול הרישיון של אותו משלוח. אני בירכתי את השר, כי באמת זו הייתה החלטה מאוד מהירה ומאוד חשובה. אני חושבת שזה רק פתח לבאות. אף אחד שאוכל בשר בישראל, אני בטוחה שאם הוא היה רואה את התמונות האלה שלין הציגה כאן היום בוועדה, לא היה מוכן לאכול את הדבר הזה. לא היה מוכן לתת יד לשיתוף פעולה עם כזאת התעללות וכזאת אכזריות בהובלה של בעלי חיים לישראל בשביל שהם בסוף יגיעו לשולחן, כשיש דרכים אחרות שאותו בשר יכול להגיע לשולחנו.

כולנו יודעים שהנושא פה הוא כלכלי. הורדת המכסים על יבוא עגלים ב-2013 פתחה את הפתח ליבוא נרחב הרבה יותר ממה שהיה קודם לכן ואני לא רוצה להזכיר כאן מי היה שר האוצר שעשה את המהלך, נציגיו ישבו כאן ודיברו. אני יכולה להזכיר - - -

למה? זה חשוב.

עכשיו ראה זה פלא, מחירי הבשר עלו. הם לא ירדו, הם עלו. היום בשר טרי שמיובא בקירור זול יותר מאותו בשר טרי שהעגלים נשלחים חיים לכאן. אז אם הנימוקים כלכליים, בואו נסתכל עליהם בעיניים ונראה כמה הם לא רלוונטיים.

אני רוצה לקרוא לוועדה לקיים סיור, להזמין סיור לאונייה שמגיעה עם משלוח חי ומגיעה לאילת. אני גם יודעת מתושבי אילת שהם סובלים מהריחות הנוראיים, כשמגיעה אונייה כל אילת אפופת ריחות מזעזעים, הקרנטינה שנמצאת סמוך לאילות היא גם מפגע נוראי לכל התושבים באזור, וגם יש פארקי מים שלא מוקמים בגלל הריחות האלה והמפגעים האלה. המפגע הסביבתי פה הוא לא פחות חמור, לא דיברתי בכלל על כל השלכת צואה והפרשות לים ושלא לומר פגרים שגם מגיעים לחוף לפעמים. אז בואו נעשה סיור, נראה את הדברים בעיניים, אולי אפילו ניקח איתנו את שר החקלאות. אני קוראת לוועדה לארגן סיור כזה. תודה רבה.

חברת הכנסת קורן.

טוב, אני אקצר. אחרי שכל חבריי חברי הכנסת דיברו אני אקצר. ברוכה הבאה לישראל, אנחנו מקווים לחיים טובים יותר לבני אדם ולבעלי חיים, אני מקווה. אני חברת ליכוד וזה לכולם על בעלי חיים, זה לא עניין של ימין ושמאל, זה על דעת כולם.

אני מצטרפת לכל מה שנאמר פה. אני רוצה לפנות למשרד החקלאות וכמו שנאמר פה, שבעצם צריך לראות, מי שמביא יבוא שיעמוד בתקנים מחמירים, מחמירים מאוד, ואני רוצה לקחת את זה מהאונייה לכל המשאיות שמובילות את הבקר. כשאני רואה את זה בכביש 6 אני כל פעם מזדעזעת מחדש וגם כאן חשוב לעשות תקנות שיאמרו איך מובילים בקר. זה מאוד חשוב.

אני לא אהיה צמחונית, אני אמשיך לאכול בשר, יש הבדל בין בשר קפוא לבשר טרי, אבל זה צריך להיות במקומי. מי שרוצה להביא מחו"ל, שזה גם יותר זול, בפריזרים בסופרים הבשר הקפוא הוא יותר זול, שייתנו את זה. נכון שזה גם לא מוזיל את העלויות.

אני פה אסיים ואני אקרא למשרד החקלאות, בבקשה בואו נסיים עם התקנות של צער בעלי חיים שעומדות בוועדת חינוך. אנחנו רוצים לסיים איתן כמה שיותר מהר ולקבוע גם לגבי בקר, גם לגבי לולים, ואני מאוד רוצה להאמין שבקדנציה הזאת, הייתי רוצה לבקש שזה יהיה עד סוף הקדנציה הזאת ושכל התקנות האלה שנתקן לא יהיו על חשבון החקלאים, כי זה מה שחשוב. כמו שנאמר גם פה, אנחנו צריכים שאנשים יקבלו בארץ את סל המזון הבסיסי שהוא הכי חשוב, שזה ירקות, פירות, דגנים, קטניות. זה מה שחשוב שאנשים יקבלו אצלנו ולזה צריך לשאוף, שזה יהיה זול.

תודה. בבקשה, משרד החקלאות, דגנית.

אני רק מבקשת לחזור על משהו שאמרתי בהתחלה, רק חלק מהנוכחים התחלפו, אז קודם כל לגבי הובלה בתוך הארץ. יש לנו תקנות צער בעלי חיים גם לעניין הובלת בהמות, גם לעניין הובלת עופות. יש אכיפה בשני התחומים, הלוואי שהיא הייתה יותר גדולה, אבל יש אכיפה. כולכם יודעים את הנושא של תקנים, כולם רוצים יותר אכיפה, אף אחד לא רוצה לממן אותה, אז אנחנו מתנדנדים עם מה שיש ובנקודה הזאת המון תודה לארגונים - - -

אז תגידו לנו מה חסר לכם, אנחנו - - -

כוח אדם. המון תודה לארגונים למען בעלי חיים שכל הזמן מסתובבים פעילים שלהם בכבישים עם עיניים פקוחות, מעבירים אלינו דיווחים. זה אחד הכלים המאוד מאוד חשובים שעומדים לרשותנו. גם הם לא מספיק מרוצים מהפעילות שלנו וגם הם מבינים שיש מגבלות כאלה ואחרות.

לעניין תקנות בנושא יבוא, תיקון לחוק צער בעלי חיים שעבר לפני כחודש, כולל גם סמכות של שר החקלאות להתקין תקנות צער בעלי חיים לנושא של יבוא ויצוא בעלי חיים, ואנחנו מתכוונים בהחלט לקדם גם את זה. אחת הנקודות שהזכרת - - -

יש לוחות זמנים, דגנית?

אחת הנקודות שהזכרת זו נקודה שקשורה לזה שהיינו רוצים לראות את הדברים מהר, אבל היינו רוצים לראות שקלול של דברים והשקלול הוא דבר שלוקח זמן. משרד החקלאות מנסה לאזן ולשקלל. יש את נושא החקלאים, יש את נושא העלויות של המוצר הסופי לציבור, יש נושא של שקלול ולקחת בחשבון דרישות של ארגון הסחר הבינלאומי בהסכמי סחר בין מדינות. זה רחוק מלהיות משהו שאפשר לעשות אותו תוך שבוע-שבועיים.

עוד נקודה שאני אזכיר, החלטת ממשלה 833, שגם עברה לפני כחודש, קובעת קביעת מבנה חדש לאגף צער בעלי חיים והוספה של תקנים. אני מאוד מקווה שזה יקרה מהר ואז באמת אפשר יהיה לשים יותר גז על הנושא של כתיבת יותר קובצי תקנות.

מה שאתם צריכים עזרה פה, כל דבר שאתם צריכים, תכתבו לנו, תשתפו אותנו, כי החלטה זה החלטה, אבל לביצוע אנחנו נוכל לעזור.

שאלה. אתם אומרים שיש הרבה מקרים שנתפסים, שאנשים מעבירים לכם מידע. כמה מתוך האנשים שנתפסים מועמדים לדין?

לגבי הובלה הרוב הגדול הולך למסלול של קנסות מנהליים, של עבירות מנהליות, שהוא מסלול הרבה יותר מהיר ורואים אפקט בשטח.

מה הגודל של הקנסות?

בין מאות לאלפי שקלים. אבל אין לי כרגע נתונים לתת לך של כמה הוטלו וכמה תיקים יש.

הנתון הזה חשוב, כי כמה מאות שקלים זה לא הרתעה. גם כמה אלפי שקלים על התעללות בבעלי חיים זה לא הרתעה. מאסר זה כבר הרתעה. אם מישהו עובר על החוק הוא צריך לשלם על זה, ואם לא תהיה הרתעה הם ימשיכו לעשות את זה. מה מונע מנהג משאית שקיבל כמה מאות שקלים לבוא ולחזור על העבירה הזו שוב?

אז אני חושבת שאתן הראשונות שתחשבו שלתפוס את נהג המשאית זה לא בהכרח הדבר שאליו אנחנו צריכים לכוון. ועוד תיקון שנכנס עכשיו לחוק, גם אם הרבה אנשים לא יהיו שמחים זה הנושא של אחריות נושאי משרה בתאגיד וגם את זה אנחנו נכליל בעתיד.

אנחנו צריכים לחתור לסיום. לפני שאני מסיים אני רוצה לתת גם לירון לפידות, נציג ישראל נגד משלוחים חיים, שביקש. ירון, בבקשה, יש לך דקה וחצי.

אני אתייחס בעיקר למספרים שדיברו פה. אנחנו כבר שנתיים יושבים על הנושא של המשלוחים החיים. דיברו פה הרבה על הצואה, על הצרכים, אז עגל מייצר בסביבות 22 קילו צרכים ביום, טלה קילו וחצי. רק האונייה האחרונה שהייתה תקועה עכשיו עשרה ימים באוסטרליה, והיא הוזכרה פה, ייצרה 128 טון צרכים ביום. זאת אונייה שהייתה אמורה לצאת לדרך במשך שלושה שבועות, לייצר 128 טון צרכים שנשפכים לים.

דיברו על צפיפות, היו שם 13,000 בעלי חיים על שטח של 8,000 מטר, פחות ממטר רבוע אחד באונייה. את המתים שהזכירו פה, מסתבר שבאוניות הגדולות של המשלוחים החיים יש מטחנות בשר ועצמות. חיות שמתות מושלכות למטחנות ששופכות את השאריות של בעלי החיים לים.

ירון, אני חושב שראינו את הדברים המזעזעים האלה בתמונות. אם יש לך איזה - - -

כן, זה מגיע לזה שזה יוצר טיזינג לכרישים וזה לפי מאמר אוסטרלי. בדיוק בשבוע שעבר פורסם בוואלה שבעשר השנים האחרונות יש עלייה אדירה של כרישים בים התיכון ואלה השנים שהמשלוחים החיים התחזקו בישראל. דיברו על הפחתת המכסים כהוזלה. דה מרקר פרסמו שמאז הפחתת המכסים על המשלוחים החיים המחיר של הבשר הטרי עלה ב-9%.

והתייחסות אחרונה לנושא הבריאות. לפי דוחות משרד החקלאות בראשי בקר שהגיעו מאוסטרליה נתגלתה מחלת הלפטוספירוזיס שהיא מאוד מסוכנת גם לבני אדם.

תודה רבה. יפעת צור, נציגת מגמה ירוקה, גם כן דקה וחצי, בבקשה.

אני נציגה של מגמה ירוקה, של תא סביבה ומזון מהחי שבאמת מתעסק ספציפית בנושא של השלכות סביבתיות של מזון מהחי על הסביבה והקשר בין נושאים של זכויות בעלי חיים ונושאים סביבתיים. לכאורה שני נושאים מאוד מדכדכים, אנחנו דווקא מביאים את זה מאיזה שהוא מקום של אופטימיות כי יש פה פוטנציאל מאוד מאוד גדול לשינוי שהוא מאוד משמעותי באספקט הסביבתי.

נושא בעלי החיים, דובר פה רבות, אני מאוד מאוד מאחוריו. הנושא הסביבתי נעלם בדרך כלל מהשיח של כל מה שקשור למזון ואני חושבת שיש מקום להקדיש לו את תשומת הלב. אני רוצה להזכיר פעילות שנעשתה לא מזמן ממש פה בכנסת על ידי הארגון שלנו בנושא שאחרי ועידת האקלים בפריז, אותה ועידה שמדברת על הפחתת פליטות גזי חממה, מדברת על משבר האקלים ואנחנו יודעים כבר מזה כעשור, לפני עשר שנים בערך, יצאה הצהרה של האו"ם שתעשיית המזון מן החי נמצאה ההרסנית ביותר מבחינה סביבתית, אם זה פליטת גזי חממה, אם זה בזבוז מים, קרקעות וכן הלאה. עדיין הנושא הזה הוא טאבו, אין אליו כמעט התייחסות.

במסגרת אמנת האקלים שיצאה באותה שדולה סביבתית חברתית שהתכנסה כאן והתקבלה על ידי 20 ארגוני סביבה והשדולה, ונידונה גם בוועדת המדע, הכנסנו גם סעיפים שמדברים על הפחתת מזון מן החי, על מעבר לתזונה צמחית ועל הפסקה של המשלוחים החיים ספציפית. אני רוצה רגע להתייחס למשלוחים החיים - - -

אני מבקש שתעבירו את ההתייחסות הזאת בכתב, אנחנו צריכים לסיים.

שלושה משפטים.

אנחנו ממש צריכים לסיים, את לא תצליחי להקריא פה את כל האמנה, נכון?

אני לא רוצה להקריא את האמנה, אני רוצה להתייחס למשלוחים החיים, על מה הם בעצם מוסיפים, אני לא רוצה להתייחס לכל המזון מהחי, מה התוספת הייחודית שלהם. המשלוחים החיים מוסיפים כמובן, דובר כאן על הפרשות למים, על גופות שנזרקות לים, אני רוצה להבהיר שלא מדובר פה בהסדרה, לא מדובר פה בתקנות, ההפרשות והגופות מושלכות במקומות שמוסדרים על פי חוק. מדובר על ביטול של המשלוחים, לא על הסדרה של איפה לזרוק אותם, זה מותר.

הנושא השני, מבחינת יבשה, אנחנו מדברים על פגרים רבים מאוד. אני ביקרתי בהסגרים האלה, ערימות על ערימות של פגרי בעלי חיים שפשוט זרוקים מחוץ להסגרים. והדבר האחרון, מבחינת זיהום אוויר, אנחנו מדברים על הערכה של רק מה שהגיע מאוסטרליה, רק מהשנה האחרונה, תוספת של 108,000 טון של CO2 רק מהובלה. אני לא מדברת פה על ייצור המזון עבור בעלי החיים, רק מההובלה העצמה וממפגעי הריח.

מר גבריאל פאום, יש לך משהו כמו דקה-שתיים.

אומר דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי): תודה, קצת מאוחר אבל עדיף מלעולם לא. שמי גבריאל, אני ביולוג בהשכלתי ועובד ב-15 השנים האחרונות במספר ארגונים הקשורים לרווחת בעלי חיים והסביבה, כך שיש לי הסתכלות והבנה הוליסטית של הנקודות הקשורות בהיבט הסביבתי ובכל הקשור לרווחת בעלי חיים.

אני עובד יחד עם התעשייה ופוליטיקאים. אז, אני מגיע מאירופה, ואני מייצג אינטרסי חיות בכל העולם באירופה. אני יכול לומר לכם שבעת הנוכחית, להחליף את סוג התחבורה של משלוחים למרחק גדול של בעלי חיים מאוסטרליה לאירופה לא ישנה הרבה. ראיתי בעצמי בשנים האחרונות דברים דומים ואף גרועים מזה. תארו לעצמכם שאתם לוקחים בעלי חיים לפעמים ממקום כמו ליטא, מה שאומר מסע של שלושה ימים לאורכה של אירופה במשאית, ולאחר מכן מסע של שבוע בים, מאזור אקלים מסוג אחד, לאזור אקלים מסוג אחר. כעת, בעוד שאנחנו מדברים, ישנה כבשה המגיעה מאירופה, אחרי מסע ארוך לאורך היבשת מליטא, שם יש בערך 5- מעלות, והיא מגיעה לכאן ופה יש בערך 20, 25 מעלות. זה משהו שלפרה יהיה קשה מאוד להבין.

בנוסף על כך, בואו נגיד שהייתי תחת מסווה של איש עסקים בשנים האחרונות ואני מבין היטב כיצד העסק הזה פועל. מצאתי ראיות ברורות שיש שוק שחור עם Eurotax, וראיתי דברים רבים מאוד שאינם חוקיים כאשר הגעתי לנמל. אני מדבר על חיות חולות וגוססות המתחילות את מסען לכאן, עם בעיות בריאותיות קשות מתחילת המסע. אז אנחנו מדברים על בעיות בטיחות בעלות אופי ביולוגי (biosafety), שאני חושב שעל ישראל לשקול מאוד בזהירות.

וכאשר אנחנו מדברים על לקחת צעד ברור כדי להחליף משלוחים למרחק גדול בבשר ארוז ומקורר מחו"ל, מאוסטרליה או מאירופה, אל תפחדו מ-WTO (ארגון הסחר הבינלאומי). יש מספר יוצאים מן הכלל שניתן ליישם בהצלחה. אני יודע שנגמר הזמן, אז אנחנו נשלח לכם מכתב יותר מאוחר ונציע את תמיכתינו ועזרתינו במונחים חוקיים גם כן. תודה רבה לכם.

תודה רבה. ברשותכם אני מבקש לסכם. ראשית הוועדה מודה מקרב לב גם לאורחים שהגיעו אלינו מאוסטרליה ומאירופה על כך שהעשרתם אותנו מהניסיון שלכם ומהתובנות שלכם בתחום. אני בטוח שבזכות הדברים שנאמרו כאן היום נוכל לפעול במרץ לקראת מדיניות טובה יותר. אני רוצה להודות גם לפעילי הארגונים ובמיוחד לאנונימוס ותנו לחיות לִחיות ומגמה ירוקה וכל שאר העוסקים בדבר.

הוועדה שמעה, גם בעצב וגם בתסכול, את הבעיות הקשות שמתלוות ונוגעות לעניין המשלוחים החיים, בעיות שהן קודם כל במישור ההומני, התמונות מדברות בעד עצמן, הן גם במישור הבריאותי והן גם במישור הסביבתי.

הוועדה רשמה לפניה את הנתונים שהובאו על ידי חברי הכנסת והאורחים, שבסופו של דבר המדיניות הזו לא הובילה להורדה של המחיר של הבשר הטרי בשווקים.

הוועדה תפעל בשני מישורים מקבילים, במישור אחד הוועדה תפעל לקידום אותן תקנות מול משרד החקלאות. אני חושב שהייתה פה תמימות דעים של נציגי כל המפלגות לקידום מהיר של התקנת התקנות שנוגעות ליבוא בעלי החיים. ובמקביל, לא פחות חשוב מכך, הוועדה תפעל לקידום שינוי מדיניות במובן זה של מעבר מסחר של בעלי חיים לסחר של בשר, שלא לדבר על ייצור מקומי.

הוועדה גם תנסה להיענות לבקשת ארגון מגמה ירוקה, להזמין את אותו מחקר מהממ"מ. והדבר החשוב ביותר, הוועדה גם תסייע, אבל גם תקדיש תשומת לב מרבית לעניין האכיפה של המשלוחים החיים, כלומר אכיפה על עניין צער בעלי החיים. אני מבקש מהעוסקים בדבר במשרד החקלאות גם להשתמש בחברי הכנסת כל אימת שיש בעיה.

גם להביא נתונים לוועדה.

את צודקת, חברת הכנסת השכל. אנחנו מבקשים גם להניח על שולחן הוועדה את אותם נתונים שלא הגעתם איתם היום.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.