הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 64
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שני, י"א באדר ב התשע"ו (21 במרץ 2016), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 21/03/2016
פיקוח ואכיפה על עבודת בני נוער - ישיבת מעקב
פרוטוקול
סדר היום
פיקוח ואכיפה על עבודת נוער בחדשי הקיץ
מוזמנים
¶
מאיר דוד - אכיפה וחקירות, משרד הכלכלה
שירה קוה - דוברות, משרד הכלכלה
רפ"ק מיטל אברהמי - קמ"ד נוער באח"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
בר לוי - עוזר יועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים
הדר אליהו - רכזת תחום צעירים, מרכז השלטון המקומי
פאדי שרקאוי - סטודנט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
אורי שפראן - סטודנט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
ויקטוריה רזניצ'נקו - סטודנטית, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
חן פישר - סטודנטית, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
גראנפ ענוז - סטודנט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
רחל לוין - סטודנטית, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
נועה גרינברג - סטודנטית, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
קרן גוגל - סטודנטית, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
ירדן ברש - סטודנטית, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
בקי ברבארה - סטודנטית, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
ליאור אוליבר - סטודנט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
אלון אברמוביץ - סטודנט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
טלי אבולוף - סטודנטית, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
דניאלה פינקלשטיין - סטודנטית, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
ענת אייל - פעילה, המשמר החברתי
ורד בכר - פעילה,"מעורבות"
שרית אולשביץ - רכזת הנוער העובד והלומד
צח לוין - פעיל המשמר החברתי
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
בוקר טוב לכולם. אנחנו למעשה נמצאים בדיון שלישי בנושא של פיקוח ואכיפה על עבודת נוער בחודשי הקיץ ובכלל, אבל אנחנו שמים את הפוקוס כרגע על חופשת הקיץ. אנחנו למעשה כבר קיימנו שני דיונים בנושא, כשבראשון אנחנו בעצם התכווננו לאיזו שהיא מטרה, הגדרנו פחות או יותר מה אנחנו רוצים להשיג.
בדיון הקודם, בדיון השני, כבר התחלנו לגעת מבחינה פרקטית בדברים ויצאנו בעצם עם משימות מאד מוגדרות לדיון הזה, כשהשאיפה היא שפעם הבאה שאנחנו נפגשים כבר אנחנו מציגים תכנית מוגמרת.
אני אתחיל עם נציגי משרד הכלכלה. בדיון הקודם בעצם דווח לנו על אתר חדש שיעלה ובו בעצם תהיה אינפורמציה לגבי זכויות של בני נוער עובדים. דיברנו על שיתופי הפעולה והמשימה שהייתה לדיון הזה זה בעצם לגבש תכנית מוגברת לאכיפה, ואם יש בצידה עלות כלכלית – אז לומר בעצם מה העלות הכלכלית, כשהרעיון הוא שנכון, ואתם לא הייתם בדיון הקודם, נכון?
מאיר דוד
¶
לא, ממש לא. הוא ממש התנצל, אבל הטילו עליו משימה. אמרתי לך, החלטת הממשלה עכשיו היא 400,000 - - -
מאיר דוד
¶
הבן שלי רצה לבוא, אבל אמרתי לו לא, היום יש לימודים, אני לא יכול להביא אותך לדיון. בפעם הקודמת הוא העביר את התקנות. אולי כן כדאי להקל גם על העניין הזה, על קידום התקנות.
הדר אליהו
¶
למרות, אולי בגלל שהייתי חלק ממערכת החינוך הרבה שנים, זה בית ספר לא פחות חשוב, תאמין לי, אפילו ממתמטיקה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אז זהו, אז לפרוטוקול אני אומרת שתלמידים תמיד מוזמנים ואני חושבת שזו הלמידה בה' הידיעה.
מאיר דוד
¶
כן, המורה שלו כעסה שהוא בא לדיון שבוע שעבר, כי הוצאתי אותו חצי שעה לפני. היא ביקשה שהדיונים בבקשה לא יהיו בימי שני, אמרתי לה טוב, אני אבקש מהכנסת שלא יהיו דיונים ביום שני.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אוקיי. אז אני אומר בעצם מה הייתה המשימה. אנחנו יודעים שיש 200 פקחים שהם פקחים כוללים, הם לא מוגדרים לנוער או לדברים אחרים. אנחנו סיכמנו שבחודשי הקיץ אנחנו נשתדל לתת את הפוקוס באמצעות כוח האדם הזה על עבודת הקיץ ובנוסף, במידה ומשרד הכלכלה מרגיש שהוא צריך תגבור כדי שבאמת ניתן יהיה לקיים אכיפה אמיתית בקיץ הקרוב, הוא יבנה תכנית שאומרת בעצם מה התוספת שנדרשות, אם זה מבחינת הפיקוח או אם זה באמצעים אחרים, כולל עלות תקציבית, במידה ויש לצד התכנית גם עלות תקציבית ואנחנו ננסה לקדם אותה.
מהמבטים שלכם אני מבינה שאילון לא צייד אתכם בתכנית.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אה, יש? אז הנה, אז אני סיימתי את שלי ועכשיו אתם את שלכם. מה אתם מביאים, עם מה אתם מגיעים בעצם.
מאיר דוד
¶
אז אני אתחיל עם תכנית הפיקוח. היסטורית עד לפני כמה שנים היו מפקחים חד תכליתיים, שכל מפקח עסק בתחום מסוים בלבד והיו מפקחים שעסקו בחוק עבודת נוער. היו שלושה-ארבעה כאלה בכל הארץ, וכשהוא הגיע לשטח והוא נתקל בתופעות נוספות, אז הוא היה צריך לקרוא לחבר שלו שיגיע ולחבר השלישי.
אז אנחנו החלטנו שאנחנו מכשירים את העובדים שלנו רב תכליתיים, תהליך הכשרה שלוקח חצי שנה. חצי שנה עם קורס מאד אינטנסיבי ועם הכשרה בשטח, כדי שמפקח יוכל להסתכל על כלל ההפרות שיש אצל המעסיק או על כלל התופעות.
כל שנה אנחנו ממקדים את העובדים בחודשים יוני-יולי-אוגוסט, ממקדים אותם לאכיפה של בני הנוער. אנחנו לא מזניחים את האכיפה הרגילה, זה נעשה בנוסף. זאת אומרת יש לנו כרגע בערך 200 מפקחים בכל האגף. אנחנו עכשיו בתקפות האלה כבר עובדים גם עם הנוער העובד והלומד וגם לאסוף את כל המידעים הרלבנטיים לביצוע האכיפה ואנחנו נגיע באופן מפתיע, מבלי להגיד למעסיקים ולשלוח הודעות מראש, לכל מעסיק שיהיה לנו מידע לגביו שהוא מעסיק בני נוער. בסדר?
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
מה יהיה שונה השנה בעקבות התכנית שאנחנו בעצם מתארגנים לקראתה, כי אנחנו רוצים להביא איזו שהיא בשורה.
מאיר דוד
¶
יהיה לנו הרבה יותר מידע ממוקד מבעבר. בעבר לא היה לנו יחידת מודיעין ולא היה לנו מספיק מידע, אז הלכנו על סמך היסטוריה שלנו ועל סמך היכרות שלנו את השוק משנים קודמות. השנה זה יהיה שונה,כי אנחנו מקבלים מידע מכמה גופים, בין היתר גם מהנוער העובד והלומד, ביטוח לאומי וישנם גופים, ויש לנו גם גוף מודיעין שעובד ומתכונן לנושא הזה.
מאיר דוד
¶
הוא עובד מול רשויות, הוא עובד מול ביטוח לאומי, מול הנוער העובד והלומד. גם ארגונים פנים ממשלתיים וגם חוץ ממשלתיים והוא מרכז את כל המידעים הרלבנטיים. הוא יגיש לנו את מאגר המידע שיש לו לאכיפה לקראת הקיץ, ואנחנו נקצה את כל כוח האדם הזה. המטרה שלי הפעם להגיע למקומות לא רק שמועסקים בני נוער, אלא מקומות שיש גם חשדות שיש שם הפרות.
אני רוצה לומר שהיסטורית, כשהיינו מגיעים לאותו מעסיק פעם שנייה ושלישית, לרובגם לא תמיד היו הפרות אצל אותו מעסיק. יש מעסיקים נורמטיביים שמעסיקים בני נוער בצורה טובה, אבל בכל זאת היינו צריכים להגיע לשם, כי לא היו לנו מקורות אחרות והיום זה יהיה שונה. השנה זה יהיה שונה בעניין הזה. גם נשים לב שבשנתיים האחרונות, מאז שנכנס החוק להגברת אכיפה, הסנקציות המנהליות הן הרבה יותר מהירות ומשמעותיות, אז למעסיקים היום לא משתלם להפר כמו שהיה משתלם להם בעבר. בעבר מעסיק אמר אני לוקח את הסיכון. יתפסו אותי היום, לא שילמתי שעה נוספת, העסקתי אותו עד שתים עשרה בלילה, אני אשלם 2,000 שקלים קנס. היום הוא יחטוף 35,000 שקלים. זה לא שווה לו.
לכן זה משתלם למעסיקים והם מתחילים יותר - - -
מאיר דוד
¶
זה מהחוק להגברת האכיפה. למעשה החוק נחקק בשנת 2012. את הסנקציות בפועל התחלנו לעבוד איתן בשנת 2013 והסנקציות מאד משמעותיות. אם אתם תכנסו לראות, מעסיק שמעסיק ללא אישור רפואי יכול לחטוף 20,000 שקלים עיצום כספי. לא משתלם להם היום להעסיק ללא אישור רפואי. אז מה שיהיה מאד רציני, אנחנו נלווה את האכיפה בהסברה. אנחנו נפרסם את המידע הזה גם למעסיקים, גם לעובדים ואנחנו נצא באכיפה.
בוא נגיד, בשנת 2014 היה את צוק איתן - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
רגע, אני רוצה להתעכב על המשפט הקודם שלך. אתה אמרת אתם תפרסמו את זה. אתם תצאו בעצם במסע הסברה גם למעסיקים וגם לעובדים.
מאיר דוד
¶
אנחנו נצא במסע הסברה, כן. תמיד המסע שלנו מוכוון גם למעסיקים וגם לעובדים. הוא לא חד-חד ערכי. הוא לא רק לעובדים ורק למעסיקים.
מאיר דוד
¶
הוא בא ואומר מעסיקים, תשימו לב, זה מה שאתם צריכים לדאוג, עובדים שימו לב, זה מה שמגיע לכם. שירה תדבר תיכף על איזה קידום אנחנו נעשה בעניין של ההסברה, אבל במקביל אנחנו נצא עם האכיפה. כל צוות הפיקוח שלנו ייצא לשטח. ככל שיהיה מידע, אני כבר קורא גם בשולחן הזה, ככל שיהיה להם מידע להעביר אלינו, אנחנו נשמח לקבל אותו ואנחנו נשתמש בו לצורך האכיפה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אוקיי, עכשיו משרד הכלכלה אמור להעביר מידע לשלטון המקומי כדי שהשלטון המקומי - - -
מאיר דוד
¶
כן, אני שאילון מטפל בזה, במידע. מה שעושים עכשיו אנחנו מעדכנים ובודקים אפליקציה. אנחנו חיכינו עד עכשיו כי רצינו לבדוק אם יהיה שינוי בשכר המינימום ולא אמור להיות שינוי של שכר המינימום, אז האפליקציה לא הולכת להשתנות. אנחנו נעדכן את הפנקס, אנחנו גם נעביר לשלטון המקומי. משרד החינוך לא פה, אבל אני הייתי שמח שהמידע גם יעבור למשרד החינוך.
מאיר דוד
¶
לפני שנה, שנתיים, ניסינו לעשות מהלך עם משרד החינוך במגזר הערבי, כי שם ידענו שהמודעות היא עוד יותר נמוכה. אנחנו נפגשנו עם מינהל החינוך במגזר הערבי ושיתפנו איתם פעולה להעביר להם את כל המידע, כשהמטרה הייתה שהמידע הזה יועבר הלאה לתוך בתי הספר בשיעורי האזרחות. אז אני הרציתי ל-120 רכזים ומורים במגזר הערבי, מתוך כוונה ומטרה שהחומר הזה בסופו של דבר יהפוך להיות איזה פרק מסוים של שיעור או שניים בשיעור אזרחות, לקראת הקיץ.
אנחנו יכולים לעשות את אותו דבר גם במגזר הכללי. אין שום בעיה עם זה. אנחנו יכולים להכשיר ולהדריך את כל מי שצריך בבתי הספר, לבנות מערך של שיעור או שניים, שיעור אזרחות לכיתות תלמידי י'-י"א-י"ב. זה יכול להיות אני חושב הדרך הכי טובה להעביר את המידע. שני שיעורים לקראת הקיץ על חוק עבודת נוער ועל תנאי שכר ותנאי העסקה. אם משרד החינוך ירים את הכפפה - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אז משרד החינוך ציין את זה בעצם בדיון הקודם, שהם באמת יקיימומערכי שיעור ויכניסו את זה לתכנית הלימודים של י' עד י"ב. אני חושבת שאפילו צריך בכיתה ט', כי כבר בכיתה ט' מתחילים לעבוד. ואז העלינו אפשרות של יום אפילו, יום של עבודת נוער, כדי שיהיה משהו מרוכז ואנחנו נדע שהוא באמת קורה בכל בתי הספר ולא וולונטרי, אבל הדרה לא נמצאת כאן כדי ל - - -
מאיר דוד
¶
אז אני אתרום לצורך זה את כל המפקחים שלנו, שיגיעו לבתי הספר אם צריך ויתנו את ההרצאות הרלבנטיות. אנחנו נחלק ומנהלים וכולם, כולנו נירתם לזה, להגיע ולסייע ביום של ההרצאות בנושא הזה.
מאיר דוד
¶
כן, היום זה אילון מרכז את זה. אתם מכירים את אילון. אילון יקבל את כל הבקשות, הוא יעביר אותן אלינו ואנחנו נצא. מבחינתנו זה כרוך בכך שאני שולח עובד אחד על חשבון שעות עבודה, יום עבודה, שהוא בא ונותן הרצאה אחת או שתיים, כמה שצריך, לבתי ספר תיכוניים. דרך אגב זה קורה. זה קורה לא באופן מסודר, יש לא מעט בתי ספר, בעיקר באזור הדרום שהם די מכירים אותנו והם פונים באופן עצמאי, מנהלי בתי הספר ומבקשים שנגיע. אז לקראת הקיץ יש כמה בתי ספר באופן קבוע שמגיע לשם אחד המנהלים שלנו ונותן את ההרצאות האלה.
מבחינתנו העלויות זה לא עלויות. אנחנו ניקח על חשבון יום עבודה, אנחנו נגיע וניתן את ההרצאות האלה ובעיני זו הדרך הכי טובה להעביר את המידע.
הדר אליהו
¶
מעולה. אז יש לי רעיון. התיכונים, מרביתם הם בבעלות של הרשויות המקומיות, אז אני אוכל להוסיף יותר מידע שיועבר, בסדר?
הדר אליהו
¶
אולי אני רגע אחבר אתכם. מכתב שעתיד להיות מופץ לכל ראשי הרשויות, שבעצם מדבר גם על התהליך בוועדה הזו וכנגזרת מהתהליכים פה, על המהלכים שקורים במשרד החינוך ומה בעצם אנחנו מצפים מהם, כשמבחינתנו להיות שותפים, ככל שאני מבינה מהוועדה הזאת, באחת הבעיות המרכזיות, שבני הנוער בכלל לא מודעים לזכויותיהם, לא הם ולא הוריהם דרך אגב, ובעצם הקריאה לראשי הערים היא להציף עד כמה שניתן את המידע, אם באתר העירוני, אם באפליקציות, אם בטופס הארנונה או מה שזה לא יהיה.
אז למסמך הזה בעצם אני יכולה להוסיף את הדבר הזה ואז זה ירוץ פנימה אל אגפי החינוך, ששוב, מי שלא יודע, רוב התיכונים הם בבעלות של הרשויות המקומיות. כך במדינת ישראל, לא בכל המדינות. אז זה בסדר.
הדר אליהו
¶
תראי, לחטיבות לדוגמא אני לא אומרת את זה, כי החטיבות הן בבעלות ישירה של משרד החינוך, אני לא יכולה לדבר בשם המשרד שלא פה. הם בטח בדרך, אבל אני מוכנה כמובן להגיד להדרה. אני יכולה להתייחס לשני דברים?
הדר אליהו
¶
כן, אילון ואני עובדים מעולה וזה באמת בסדר. אני גם נכנסתי לאתר באמת ממקום של טבולה ראסה. שינו אותו. אני מכירה עוד מהעבר. חידשו אותו בצורה באמת ראויה. סיכמנו ואני מבינה שזה גם הועבר הלאה, שהמידע לקראת פסח והקיץ יצוף יותר למעלה. אני גם אעלה את זה לאתר של מרכז השלטון המקומי.
שאלה. אני מבינה שאותם 200 פקחים, שהם מפקחים בכלל על כל הנושא, יהיו ספציפית לעניין הנוער במהלך חודשים יוני-אוגוסט.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
כן, אבל זה 200 שיתנו פוקוס, אני מחדדת, שיתנו פוקוס לעבודת נוער בקיץ ואכיפה מוגברת מהבחינה שאין הנחות בכל הנושא של - - -
הדר אליהו
¶
עכשיו השאלה שלי אם ניתן איזה שהוא דגש על אולמות אירועים ואני אספר לכם למה. תמיד זה הציק לי, עכשיו זה מציק לי יותר מעצם זה שאני חברה בוועדה הזו. אני הייתי בחתונה בשבוע שעבר ביום שלישי.
הדר אליהו
¶
אני אומרת לך, קלקלת לנו את השמחה, אבל יש קלקולים שהם טובים. כמו שאומרים, מעז יצא מתוק. בכל אופן, שוחחתי עם המלצר וקרה מה שאני שומעת פה, קורה מה שקורה. הטיפ שהוא מקבל מאיתנו, הסועדים, שתדעו, במקרה הטוב של מקום האירועים הספציפי, זה נשאר אצל הנער החמוד הזה ואצל העמיתים שלו. אבל הטיפ שנותן בעל השמחה בתחילת האירוע, שהוא ממש מדבר עם החברה, תפרגנו לאורחים שלי, שיהיה טוב, אז הוא אמר לנו – אנחנו לא מקבלים מזה שקל. הוא נחמד, מחצית מזה הוא נותן לעובדי המטבח, אלה שעובדים מאחורי הקלעים, שגם להם מגיע, אין ספק, אבל המחצית השנייה לכיס שלו.
אני ממש התקוממתי. באמת, אני הייתי קרובה, אחותי תפסה אותי, ממש הייתי קרובה לקום. אז אני ממש ממש מבקשת, אם יורשה לי, אני חושבת שזה תחום שחייבים להיכנס אליו. עושקים אתבני הנוער. זה פשוט לא ראוי. זה לא ראוי לעשוק אף אדם כך ואני חושבת שזה סקשן שממש חייבים ל - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
זה לא רק בני הנוער, סליחה רגע. גם זה שמשלם, שנותן את הטיפ ובטוח שזה הולך לצורך העניין למי שזה אמור להגיע אליו - - -
מאיר דוד
¶
אם תראו את הפרסומים שלנו כל שנה, של סיכום השנה, אתם תראו שבנוער התמקדנו ותמיד אולמות האירועים מופיעים כאחד הענפים בהם אנחנו מתמקדים. אז כמובן שאנחנו נתמקד גם השנה.
לעניין הטיפים, הרי יש פסיקות שונות איך להתייחס לטיפים – מתי הוא חלק משכר ומתי לא. מוכרת התופעה הזאת, אבל כל עוד משולם שכר מעבר לטיפים, אנחנו לא יכולים להתעסק ביחסים האלה. זאת תופעה לא יפה, תופעה לא נעימה. אני באופן אישי ואני ממליץ לכולם, נותן טיפ ישירות למלצר בשולחן, לנער הזה, מבלי לתת אותו לבעל האולם מראש ובתקווה שזה יישאר גם אצלו.
שרית אולשביץ
¶
זה לא עניין שהוא בחוק ספציפית, אבל ספציפית בענף אולמות האירועים יש הסכם ענפי בצו הרחבה שחל על כל אולמות האירועים, שבתוך ההסכם הענפי רשום שטיפ לא ייחשב כשכר ולא יהיה חלק משכר העבודה ונשאר אצל העובד.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
כן, אבל פה היא לא מדברת הטיפ ששמים לו על השולחן והוא מכניס לכיס וזהו. מדברים על הטיפ השמן שמקבלים מבעל השמחה והוא לא מחולק. ושווה שבעלי השמחות יידעו שהכסף שהם נותנים לא מגיע ליעד שלו וצריך לראות איך אנחנו עושים את זה.
הדר אליהו
¶
שתהיה קריאה תקשורתית – תדעו שכך וכך. עובדות, לא חס וחלילה. כשאתה נותן טיפ אז תדע ש - - -
שרית אולשביץ
¶
אני אגיד אבל שספציפית באולמות האירועים, באמת מבחינתנו מה שאנחנו יודעים ובהיקף הפניות שיש אלינו של בני נוער, זה הענף הכי הכי מנצל שיש, גם מבחינת שעות העבודה, גם מבחינת זה שהשכר הוא הרבה פעמים גלובאלי. זה גם מאד משתנה. זאת אומרת בצפון ובדרום - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אולי שווה לעשות אחר כך- - - שמשתתפים רק בסיפור הזה ולהזמין באמת בעלי אולמות ולראות איך אנחנו מנסים לפתור גם את ה - - -
שרית אולשביץ
¶
אנחנו ישבנו כמה פעמים עם ההתאחדות של בעלי אולמות האירועים וניסינו לראות אם יש איזו שהיא אופציה, אפשרות, אבל שוב, הם אומרים ובצדק, אנחנו משרתים את בעלי האולמות, אנחנו נותנים להם מה שאנחנו יכולים לתת, אבל אנחנו לא יכולים להכריח אותם לשלם כמו שצריך. בפריפריה המצב הוא הרבה יותר קשה. הוא תמיד גלובאלי 100 שקלים לאירוע כשמתחילים לעבוד בשעה חמש ומסיימים בשתיים-שלוש לפנות בוקר.
מאיר דוד
¶
לא, אין חקיקה, אבל אם השכר שמשולם הוא פחות משכר מינימום לשעה, אז המעסיק מפר פה את חוק שכר המינימום וזה בדיוק האכיפה שלנו.
שרית אולשביץ
¶
תמיד בעל האולם אומר הם מתחילים לעבוד בשבע וחצי כשמגיעים האורחים ומסיימים בעשר בלילה. כולנו היינו באולמות.
מאיר דוד
¶
שרית, אנחנו יודעים גם להגיע בחמש ולבדוק מתי הם הגיעו ואנחנו יודעים לבדוק את יומן האירועים שלהם ולבדוק עד מתי הם נשארו גם בלילה. אנחנו נשארים גם לפעמים עד שתיים בלילה כדי להסתכל. אנחנו יודעים להגיד שאם הוא שולם שכר פחות משכר מינימום לשעה, גם אם זה גלובאלי או גם אם זה שכר כולל, זאת הפרה של שכר המינימום.
אני רוצה לפנות פה אל בני הנוער בבקשה, בני הנוער שעובדים. תשתפו איתנו פעולה כשאנחנו מגיעים אליכם לעסק. אחת הבעיות הגדולות שלנו זה לקבל את שיתוף הפעולה. אני מבין את החשש, אבל אם לא נקבל את העדות של הנער, שבו הוא יפרט לנו בדיוק איך מתייחסים אליו או איך משלמים לו את השכר, יהיה לנו מאד קשה להוכיח מול המעסיק אחר כך. כי אם הנער לא יגיד איך הוא מקבל את הכסף וכמה בדיוק הוא משלם, העדות תתבסס רק על סמך גרסה אחת של מעסיק ואנחנו לא רוצים את זה.
מאיר דוד
¶
לא. גם אם זה בין כותלי, זה בצד. גם אם כן זה בצד. אנחנו מגיעים לעסקים, אנחנו לוקחים נערים הצידה, מבודדים אותם מהמעסיק. אנחנו לא עומדים מול המעסיק ומדברים איתם. ישנם נערים שאנחנו נותנים להם את האופציה, אם הם לא רוצים לדבר באותו מקום עבודה, שייפגשו איתנו במועד אחר במקום אחר. אנחנו תמיד נהיה נגישים. נגיע לפגוש אותם אם הם רוצים במקום אחר, מחוץ למקום העבודה, בשמחה. כשאנחנו מגיעים לבית העסק ואנחנו מתשאלים אותם, אנחנו מבודדים איתם.
הדר אליהו
¶
עבדתי, עבדתי, יצאתי. הוא ראה שיצאתי בשעה שתיים, הוא רואה שאני במצבת העובדים, כי הוא ניגש, עשה ביקורת. הוא לא החליף איתי מילה. אני שואלת שאלה: האם העדות שלו לא תופסת? למה הוא צריך לדבר איתי?
מאיר דוד
¶
לא, שנייה. לא תמיד. לא בכל מקרה העדות של העובד היא ההכרח, היא חלק ממכלול ראיות שאוספים. כדאי מאד תמיד שתהיה גם העדות הזאת שתסייע, כי יכול להיות שאני ראיתי אותך בחמש ואחר כך אני לא ראיתי אותך, אני יצאתי ועזבתי למקום אחר וחזרתי אחרי שעתיים ולא הייתי שבע שעות ברצף בתצפית. ויכול להיות שבשעתיים האלה אולי באמת הייתה לך הפסקה ולא היית במקום העבודה. לכן חשוב מאד השיח הזה. ככל שיהיו לנו ראיות יותר טובות, מגובות, יהיה לנו הרבה יותר טוב אחר כך להוכיח את ההפרות.
מאיר דוד
¶
לכן אנחנו משתדלים לעשות את זה. הבעיה היא כללית דרך אגב לא רק לבני הנוער. בכלל, עדויות זה משהו שקשה למסור.
הדר אליהו
¶
אני מסכימה. אנחנו דיברנו על זה בוועדות הקודמות שבפריפריה יש בעיה שאין הרבה מקומות עבודה ויש איזו שהיא עיר שיש בה שני אולמות אירועים ובעצם בן הנוער – אם תשאל אותי, כל אדם שצריך לפרנסה אז הוא נקרע בין המקום של – אני ארוויח את הגרוש ואני אשב בשקט ואשתוק, או שאני אפסיד את זה – וזאת דילמה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אנחנו צריכים להיות שם בלי שהוא יעמוד במקום שבו הוא נמצא בקונפליקט וצריך לחשוב איך עושים את זה. עולה לי רעיון שבתוך הסיפור הזה, אם אנחנו נכריז על מבצע אכיפה באולמות – ממש נגדיר את זה ככה – אז אם אנחנו לא נגיע לכל האולמות, כשלעצמו זה יכול ליצור הרתעה. השאלה אם אנחנו באמת יכולים לצאת למבצע כזה נניח כשמתחילים האירועים בחודש יוני. להגיד עכשיו שמים פוקוס שם, ברמה מוצהרת, לא רק ברמה של אנחנו יודעים מה אנחנו עושים – כחלק מאיזה שהוא תהליך של - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני אף פעם לא שאלתי. אני רוצה שבעלי האולמות יידעו, שהציבור יידע, שהמלצרים יידעו. אני רוצה שתהיה איזו שהיא תעמולה שאומרת חברים – מבצע אכיפה - - -
מאיר דוד
¶
כי אם אני מראש אודיע לבעלי אולמות או אני אודיע למעסיקים – חברה, אני בא לבקר אתכם, אני אומר לך, אנחנו נקבל עדויות כבושות, אנחנו נקבל נערים שבמקרה הטוב הם לא ידברו, במקרה הלא טוב הם כבר לא יהיו באותו מקום כשאני אגיע. המעסיק יעדיף באותו יום שהוא לא יעבוד או שהוא יסתיר אותו ופחות הפרות. גורם ההפתעה הוא גורם מאד מאד מאד מכריע. להגיע לכמה שיותר מעסיקים בגורמי ההפתעה. ואני אומר לך, העדות של העובד היא רק אחת מהדרכים. יש עוד דרכים לזה: יש גם את העדות של המפקח, יש לי את המסמכים, יש עדויות משלימות, יש כמה.
שירה קוה
¶
אני אוסיף לכם משהו. א', אנחנו מקבלים גם תלונות אנונימיות. תלונות כאלה הם לפחות לידים. זאת אומרת שאם מתלוננים על עסק, בלי שום קשר לביקורת שלנו, אנחנו יכולים להגיע לשם. דבר שני, הפרסום יכול להיות גם בדיעבד. זאת אומרת, פרסום שהיינו בעסק מסוים ומצאנו שם הפרות, הוא מרתיע לא פחות את בעלי העסקים האחרים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
כן, לא משנה. אני מקבלת את דעתכם המקצועית. מה שחשוב לי שבסופו של דבר תיווצר איזו שהיא הרתעה בשטח, שגם מי שלא הגיעו אליו - - -
מאיר דוד
¶
כן. הרתעה תיווצר גם לאחר מעשה, כי אנחנו מפרסמים אחר כך את המעסיקים שקיבלו עיצומים כספיים. אם תיכנסו לאתר שלנו, תיראו שיש בעלי אולמות שקיבלו עיצומים כספים מאד גבוהים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
כן, אבל זה רק באתר. הציבור לא נכנס לאתר של משרד הכלכלה לחפש מי עכשיו קיבל עיצומים. אני רוצה לדעת איך אני מגיעה לציבור.
מאיר דוד
¶
אז אנחנו נפרסם גם לאחר מעשה, כדי ליצור גם הרתעה גם לאחר הביקורות שלנו, כי זה גם חשוב לציין כמה באמת.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אפילו להשתמש - לא יודעת - ברשתות החברתיות. אני חושבת ככה לעניין הכלכלי. תיכף אנחנו נדבר על העניין שה ההסברה כי גם לזה נכנסנו. אני לא פספסתי את זה. אני פשוט רגע מנסה למצות את החלק הזה, אבל אני אומרת, גם כשיש מצוקות כלכליות לצורך העניין ואין מספיק תקציב, הרשת החברתית היא יופי של פלטפורמה עם עלויות ממש מזעריות. לפעמים גם לא צריך לעשות קידומים היסטריים אם אנחנו עולים על איזה שהוא גל טוב מבחינת מה שבחרנו לפרסם.
אני חושבת שזה יכול להיות ויראלי, שאנשים יידעו שמישהו כאן מסתובב ומשגיח על הילדים באולמות אירועים. גם אם לא נגיע לכל האולמות, הם ירגישו שיש שם מישהו שעלול עוד שנייה להיכנס וזה כבר יעשה את שלו, אז אני אשמח מאד זה יילקח בחשבון.
ובאותה נשימה, תכנית ההסברה. הבנתי שבעצם מתוכננת תכנית הסברה לקראת הקיץ, גם במדיה וגם בכלל. אם יש לך נתונים אז נשמח, כי אילון היה אמור להגיע היום עם פירוט של התכנית, עם מה שמתוכנן.
שירה קוה
¶
לא הייתי, אז אני לא יודעת עם מה אילון התחיל ומה היה השיח. מה שאנחנו עושים בדרך כלל לקראת הקיץ - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
השיח הוא שאושר תקציב להסברה בטלוויזיה ובאינטרנט לקראת הקיץ. המרכז לשלטון מקומי יעביר עדכון מידע בהפצה לראשי הרשויות.
שירה קוה
¶
רק בשביל לסבר את האוזן, כשמדברים על תקציב טלוויזיה, לקמפיין טלוויזיה לבד אנחנו מדברים על בסביבות 3 מיליון שקלים.
שירה קוה
¶
כן, לסדר את זה. וזה בלי מדיה תומכת ומדיה תומכת מחויבת לטלוויזיה, כי טלוויזיה, כשאנחנו מדברים על שלושה מיליון שקלים, אנחנו מדברים על בין שבוע לעשרה ימים באוויר וזהו. דרך אגב, לפי הנתונים, אני לא בטוחה שקהל היעד שלנו – בין אם זה בעיקר בני הנוער, אנחנו מגיעים גם להורים, כי הם בהחלט קהל יעד רלבנטי פה – שאת בני הנוער אנחנו נמצא בטלוויזיה ואני לא בטוחה שנכון להשקיע את הכסף. פשוט בשלושה מיליון שקלים אפשר לעשות הרבה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
לא, אבל זה לחזור אחורה. אני הבנתי שכבר מיועד תקציב לזה ושיש תכנית פעולה שמתגבשת עכשיו ואנחנו דיברנו על זה שעולם המבוגרים הוא לא פחות חשוב מעולם הילדים - גם הורים וגם מעסיקים – כדי שהם יידעו שהם צריכים לשמור על הילדים.
שירה קוה
¶
כן, אני אחראית על ההסברה. אני לא מכירה תקציבים כאלה. יכול להיות שיש ליחידה, אבל אני לא חושבת שיש ליחידה תקציבים כאלה, זה לא תקציבים שהם גרורתיים אלא תקציבי יחידות.
שירה קוה
¶
הדברים שאנחנו כן עושים: קודם כל לגבי האתר, אני יודעת שהיית בקשר עם אילון. כמובן כשזה יגיע לחודשים היותר רלבנטיים אז זה גם יהיה בדף שלנו, של האתר, לא היום. אין לזה שום רלבנטיות ברמת העדכונים. זה ייעלם מתי שהוא. אז זה יופיע באתר וזה יהיה בדף הבית וזה כמובן יקבל בולטות. אנחנו צילמנו לפני יומיים סרטון חדש ויראלי שאמור לרוץ עם הסברה מה זה חוקי נוער, מה הם אמורים לעשות, מה צריך לדעת, מה ההנחיות והוא גם- - -
שירה קוה
¶
בסדר, אבל זה לא זה. זה לא קשור לאתר. זה יקודם ברשת. זה סרטון שלנו עם הסברה. אנחנו עושים רצף של כמה סרטונים עכשיו בתקופה הזאת של חוקי עבודה וזה אחד מהם.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אז אני אשמח אם יועבר אלינו ביום שאתם מעלים את זה באופן רשמי – גם אלי וגם לוועדה. אני אבקש שיעשו לזה קידום גם דרך הכנסת, כדי שאנחנו כולנו נפיץ את זה ואנחנו פשוט נשלח את זה בזרועות שלנו, שכל אחד בעצם יוכל לקדם. בסדר?
שירה קוה
¶
והיא כמובן גם בשפה הערבית ואנחנו מקדמים גם אותה בפרסומים וביח"צ לקראת הקיץ. כמובן שכל מה שאני אומרת זה כולל יח"צ, אבל יח"צ אין לו צרכים תקציביים, אז זה מובן מאליו. אנחנו נערכים לסקר מודעות – אנחנו עובדים כרגע מול לפ"מ. זה מאד חשוב לנו לדעת בכלל, החל מהמקרו, כמה בני נוער מתכוונים לעבוד ומועסקים, באיזה סוג עבודות, האם הם מודעים לזכויות שלהם והאם הם יודעים בכלל למי לפנות, כשמישהו מפר את הזכויות שלהם. האם הם יודעים למה לצפות.
שירה קוה
¶
אנחנו כרגע בהכנת הסקר מול לפ"מ. זה לא משהו שלוקח המון זמן. אני מניחה שתוך חודש יהיו לנו כבר תוצאות ונוכל גם להציג אותן בוועדה ונוכל גם לראות כנגזרת איזה עוד פעולות אפשר לעשות בקיץ. אנחנו כן נצא בפרסום. אני חושבת – ודרך אגב – אני מאד אשמח ליועצי נוער. אני משתמשת ביועצים למגזר הערבי בענייני יח"צ וגם למגזר החרדי וגם למגזר הלא דובר עברית בכלל.
אם אתם רוצים להיות שותפים, לראות ברמת המיקוד של המדיות איפה אתם נמצאים, אנחנו כמובן נשמח. יש לנו יחידה שמפעילה ניו-מדיה, לדעתי בין הטובות בממשלה. אנחנו משקיעים בזה גם בקידומים כסף ואנחנו נעשה את זה, כשזה כמובן יהיה רלבנטי, כי אני חושבת שלעשות את זה כמה חודשים מראש זה ילך לאיבוד. אנחנו נמקד את הפעילות. שוב, אני לא מכירה תקציבים מעבר לזה של טלוויזיה.
שירה קוה
¶
זה כבר קשור ליחידה, כי התקציבים שלי הם תקציבים שהיחידה מזינה. אני מניחה שהם יקצו לזה. אז זה פחות או יותר. אני חושבת שזה- - -
שרית אולשביץ
¶
יש לי שאלה לגבי הסקר. לפני כמה שנים, אני זוכרת עוד מהמועצה לענייני נוער עובד, שתכננו לעשות סקר ואז גם שאלו אותנו כל מיני שאלות וזה היה באמת סקר שהיה אמור להיות מקיף. זה היה לדעתי בשנת 2013. אנחנו בשנת 2014 עשינו סקר דומה, כי ראינו שזה לא מתקדם וכן רצינו את הנתונים האלה.
שרית אולשביץ
¶
כן, כן, יש תוצאות. אני אעביר לך. לדעתי אתם מכירים אותו גם, אבל אני אעביר לך בכל מקרה.
שרית אולשביץ
¶
נכון. בכל מקרה אני חושבת שצריך לעשות סקר נוסף. מבחינתי, אם היה תקצוב לזה אז היה צריך לעשות כל שנה כזה, כדי לדעת איפה הדברים עומדים.
שירה קוה
¶
סליחה, אם יש לכם שאלות להוסיף שלא שאלתם אז, או שאתם חושבים שצריך לחזור עליהן פעם שנייה - - -
ענת אייל
¶
שלום, אני ענת מהמשמר החברתי. אני רוצה להתריע ולהוסיף עוד איזו שאלה. בנושא של פיקוח – אני חושבת שאתם צריכים לפקח גם על נושא של הפסקות, שזה מאד מאד, כלומר הצעירים לא מקבלים את ההפסקות שהם צריכים לקבל. זה דבר אחד. וגם הנושא של חוק הכיסאות, במקומות שאפשר לשבת, זה בכלל לא מפוקח, עד כדי כך שאני שאלתי חברה'. נכנסתי לכל מיני חנויות ושאלתי – "יש פה בכלל כסא?". כמובן אני לא רוצה להגיד באיזה מקום, כי הם לא רוצים שיידעו בדיוק. "מה פתאום? אני עובדת, אני לא צריכה לשבת, אין שום סיבה שאני אשב תוך כדי עבודה".
אני חושבת שזה בהחלט צריך להיכנס לפיקוח, קודם כל עבודת הנוער וכמובן אחר כך כבר להמשך לעבודה בכלל גם של מבוגרים שלא מקבלים את הזכויות האלה.
מאיר דוד
¶
אז א' לגבי חוק עבודת נוער, לגבי הפסקות – וזו בדיוק החשיבות למה צריך את הנערים שיגידו באמת אם הם קיבלו הפסקה או לא הפסקה, כי אי אפשר לתצפת או לשים מצלמה על הנער כל יום. בכל בדיקה שנעשית מתושאלים הנער והמעסיק והם נשאלים גם בנושא של ההפסקות, שהוא חלק מהעניין. כי לנער יש הפסקות קצת שונות מבוגר, מגיע לו לאחר שש שעות וזה כן נבדק, ויש לזה גם נגזר לשכר הרבה פעמים. אז בוודאי שזה נבדק בכל מקרה.
בנושא חוק זכות לעבודה בישיבה, זו לא סמכות שלנו בכלל, זו סמכות אזרחית. למשרד הכלכלה אין סמכות אכיפה בכלל, כך שאני לא אוכל להתייחס לזה, גם אם אני חושב שיש עוולה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
מי עוזר לבני הנוער שלנו? הנוער העובד? אוקיי, צריך לראות. אני רק אומר שמועצת התלמידים בדרך כלל שותפה כאן. נציגי מועצת התלמידים שותפים פה בשולחן. היום יש כנסת צעירה, תיכף יגיע גם נציג שמתלווה אלי במשך היום. הם נמצאים עכשיו בטקס של פתיחת היום ולכן הם לא יושבים כאן, אבל אנחנו כמובן נשתף אותם, נעדכן אותם בישיבה. הם שותפים מלאים לכל המהלך ויהיה חשוב לדעת גם את זה. בבקשה.
צח לוין
¶
צח לוין מהמשמר החברתי בכנסת. אני רוצה לשאול אותך אם העדויות בפניכם יכולות גם להתבצע בעילום שם או הנער חייב להיות? אני מאמין שהנער חייב - - -
מאיר דוד
¶
לא, לא, כמו שציינה שירה, תלונות יכולות להיות אנונימיות ואתה תוכל גם לבוא ולתת לי עדות ולבקש שהיא לא תיחשף. ככל שאנחנו לא נחשוף אותה, אנחנו נצטרך אחר כך למצוא מקורות אחרים של הפרות ממקורות אחרים. זאת אומרת אם עכשיו צח, לצורך העניין אתה באת ואמרת לי אני עבדתי במקום הזה והזה ולגבי לא שילמו לי X או לא נתנו לי הפסקה, אם אתה תרצה שזה יהיה אנונימי – יהיה לי קשה מאד להשתמש בעדות הזאת מול המעסיק. אני אצטרך להשתמש בזה במסגרת עדויות נוספות או במסגרת כוללת אחרת, כדי לא לחשוף אותך.
צח לוין
¶
הנתון שלכם, שיש 200,000 נערים עובדים ויש 100,000 שמחכים, מה שנקרא אבטלה סמויה של נערים, אני מאמין שעם נתון כזה שיש רשימת המתנה לעבודה ויש כל כך הרבה נערים שמפחדים לאבד את מקום העבודה שלהם, איש לא יבוא ויפנה אליך ויהיה מוכן לחשוף את שמו.
צח לוין
¶
ולכן אני חושב שזה משהו שאצלכם יש צורך מאד עזר להגביר את האכיפה, להגיע לכל מקום, באמת לשבת ולהשקיע גם באולמות, גם ב- - -
צח לוין
¶
אני אומר שכל פעם חוזר פה הנושא הזה של העניין של העדויות. צריך פה לתת יותר דגש, שהמשרד ייתן יותר דגש.
מאיר דוד
¶
אז אני אמרתי, תקשיב. חלק מאכיפה זה גם עדויות. חלק מאכיפה זה גם לתשאל את הנערים. זה גם וגם. זה לא יהיה רק.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
חלק מהעצמה של הנוער ולתת לנוער כוח בידיים שלו, זה הקריאה שלנו גם לקחת אחריות ולדווח, ולדעת שבדיווח שלו אנחנו נעשה כל מה שמוטל עלינו כדי להגן עליו. אבל האחריות חייבת להיות פה הדדית. אני לא מוכנה ליצור שום שיח של החלשה כלפי הנוער. אני אגיד את זה פה בכאב ובצער, זה פשוט מתחבר לי לאיזה שהוא אירוע שהייתי בו אתמול בערב. זה אותו שיח שניהלו מול נשים כל השנים, שיח של החלשה: האישה לא צריכה להגיד ואישה לא תבוא ואישה מפחדת ואישה ואישה.
אישה צריכה להיות חזקה, לבוא ולעמוד על מה שהיא רוצה להציג, ובאותה מידה הנוער, והנוער הוא עוד צעיר ויש לנו עוד את היכולת להעצים אותו ולתת כלים בידיים שלו ולתת לו כוח. התפקיד שלנו והאחריות שלנו זה לתת לו את כל הגיבוי שנדרש, אם וכאשר הוא נפגע וחשוב שאנחנו ננהל שיח כזה גם עם בני הנוער. וזה מה שאנחנו עושים, אגב.
צח לוין
¶
לגמרי. חשוב לי רק לציין שזה דברים מאד נכונים ואדרבא ואינשאללה, שזה באמת ימשיך, אבל אי אפשר לבנות על זה את כל הנושא.
מאיר דוד
¶
אנחנו לא בונים על זה בכלל. הרוב יהיה אכיפה יזומה שלנו. אנחנו לא בונים עליכם שאתם תתנו לנו מידע או תתלוננו.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אנחנו משלבים את הכל ולא סתם אנחנו יושבים פה מספר גופים סביב השולחן. לכל הגופים שיושבים כאן יש אחריות. אגב, גם לכם, אם אתם רואים את עצמכם שותפים. כל מי שמזהה פגיעה או ניצול של בן נוער צריך לדווח. בין אם זה הנוער העובד ובין אם זה שלטון מקומי ובין אם זה משרד החינוך ובין אם זה משרד החינוך ובין אם זה אתם ובין אם זה משרד הכלכלה ובין אם זה כל אחד אחר. והמטרה שלנו לראות איך אנחנו כחברה יוצרים איזו שהיא אחריות כלפי נוער שהוא עובד.
ובגלל זה אמרנו שגם בתהליך ההסברה אנחנו פונים גם להורים ואנחנו פונים גם לאזרחים בכלל, כדי שאם אזרח מגיע למקום עבודה והוא מרגיש שיש שם משהו חריג, אני רוצה שאנשים ידברו. ואם אנחנו נצליח ליצור מציאות כזאת, אז נכון, זה לא יקרה מחר בבוקר ואנחנו צריכים לעבוד בשביל זה, אבל אנחנו מוכנים לעבוד ולעבוד קשה אפילו.
הדר אליהו
¶
כן, נעים מאד. שאלה: הרי שם של בן נוער - באופן כללי אני שואלת – שמגיש תלונה, הוא בעצם חסוי ממילא עד נקודת קצה מאד רחוקה. תקני אותי אם אני טועה.
הדר אליהו
¶
זה גם נותן פה איזו שהיא תחושת ביטחון היה ו-. אז אני חושבת שזה בסדר. אוקיי, בסדר. אני מבקשת, שאלת אותי בין לבין. פעם שעברה דיברנו על זה שתצרפו את ליאת מוסרי, יושבת ראש אגודת מנהלי יחידות הנוער. אז אני מבינה ש-. לא משנה, אני שוחחתי עם ליאת בכל מקרה.
מנהלי יחידות הנוער ברשויות המקומיות - הם בעצם על פי חוק הנוער החדש שנחקק בשנת 2011 - אמונים על כל תחום הנוער ברשות המקומית ולא משנה על ידי איזה גוף הוא מופעל, אם זה תנועות הנוער, אם זה ארגוני הנוער, אם זה מד"צים של הרשות, לא של הרשות, מה שזה לא יהיה. מתנ"סים, ארגונים כאלה ואחרים. אני בעצם דיברתי עם ליאת, שאני רוצה שנעשה את כל המהלכים מול ראשי הרשויות. אנחנו נעביר גם ישירות אל מנהלי יחידות הנוער, כדי שיעשו את הצ'ק אין מהצד השני כשזה קורה. אני אשוחח איתה על זה, בסדר? אני אסגור את הדברים.
הדר אליהו
¶
זו מבחינתי עוד נקודה, מעבר למה שנאמר בפגישות הקודמות. זה הכל. אני בעצם מתייחסת לאחת מהנקודות שעלו בפגישה הקודמת, על לחבר את זה לתעודת בגרות חברתית.
הדר אליהו
¶
אמנם זה משרד החינוך מחד, אבל יחידת הנוער ברשות המקומית היא זאת שמתכללת את כל מקומות ההשמה להתנדבות במהלך שלוש השנים. אז נעשה את החיבור הזה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני רוצה רגע לשאול. לגבי הפלייר שיוצא לצורך העניין, סיכמנו שבעצם ייצא פלייר דרך הארנונה, נכון? או ברושור או משהו.
הדר אליהו
¶
סיכמנו שאנחנו מוציאים מכתב לראשי הרשויות עם מספר הצעות איך הם יכולים להעביר או, או, או, או וגם מספר הצעות.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
כן, זהו. כי בפעם הקודמת אמרנו – נעשה את זה גם דרך בית הספר ונעשה את זה גם דרך הארנונה. זאת אומרת זאת האמירה ש - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
השאלה שלי עכשיו היא טכנית לגמרי, כי אנחנו כבר במאני טיים, אנחנו בשלב שזה צריך לקרות תיכף.
הדר אליהו
¶
אני מצרפת להם את הקובץ המעודכן שיועבר על ידי אילון. ממש הוא יהיה מצורף למייל הזה. הקובץ כולו הוא מתומצת מאד, הוא מאד נגיש. יש קישור לאתר עצמו. יש את עניין האפליקציה - איך להורי את האפליקציה. אני אוסיף את הסיפור שאמרנו לגבי ההרצאות.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
לא בקובץ ובאפליקציה, אלא במסמך עצמו. חוץ מהאפליקציה וחוץ מהכתובת של האתר – יופיעו בעצם הזכויות?
מאיר דוד
¶
מלבד קובץ הפנקסים שעובדים עליו, כל השאר יש באתר ומעודכן. אני חושב שזה קצת מיותר, סליחה, אבל אני לא אתערב לכן. כי ברגע שיש את האפליקציה, הרי האפליקציה זה תואם של הקובץ.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני פלונית אלמונית, קיבלתי את הארנונה, במילא לא תמיד אני פותחת. פתחתי את הארנונה, מצאתי את המסמך, ראיתי כך וכך, אפליקציה. אתה חושב שאני בשנייה הולכת ומורידה את האפליקציה או שאני עכשיו אשב ואכנס לאתר של משרד הכלכלה? אז יש את כל הפריקים של הדברים שהאלה שיעשו את זה, וזה בסדר ואנחנו ננסה שכמה שיותר תהיה להם האפליקציה; ויש את אלה שלא, שאם לא נביא להם את זה עד לפה – הם לא יבלעו את זה.
ולכן כן חשוב לי שהזכויות של בני הנוער יהיו שם. זאת אומרת שדיני העבודה, לצורך העניין, של עבודת הנוער, כן יהיו נגישים, שהם יוכלו לקרוא. אתה יודע מה? מספיק לי שהורה אפילו על הדרך ירפרף בדברים שכתובים שם ומספיק שמשהו ידליק לו איזה שהוא אור אדום, או שכשהילד שלו יעבוד פתאום זה יחזור לו בפלאש. אנחנו עשינו את שלנו. אנחנו צריכים פשוט שההורים יהיו מודעים.
הדר אליהו
¶
אני יודעת. תראה, הנתונים מדברים בעד עצמם. 93% מבני הנוער, כשהם נשאלים שאלות פנים, וזה סקר שהועלה פה, אין להם מושג. והמצב לא טוב ואם הוא היה טוב לא היינו פה. אחד ועוד אחד, אין מה לעשות. אז אנחנו רוצים להעלות מודעות ואתה יודע מה, אולי גם האישה שיושב במספרה ורואה את הנערה החופפת והיא סתם אזרחית טובה, בכלל אין לה ילדים צעירים ולא כלום והיא אזרחית טובה והיא תעשה מעשה. זה לא פחות חשוב. והיא ראתה את זה במקרה בטופס הארנונה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אוקיי. מיטל - הנציג של עיר ללא אלימות שבדרך כלל מלווה אותנו באדיקות, לא כאן, אבל אולי את יודעת לענות. הם דיברו בפעם הקודמת על השילוב בעצם של כל הנושא של עבודת נוער גם בעיר ללא אלימות כחלק מהדרכה וסדנאות. יש לך מושג איפה זה עומד?
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
לא? אוקיי. טוב, אז מה שאני מבקשת זה דבר כזה. אני מיד אסכם, אלא אם כן למישהו יש משהו להוסיף. אתם רוצים להוסיף, הנוער העובד והלומד?
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
תמי - אני מבקשת שאנחנו נפנה בפניה גם לעיר ללא אלימות וגם למשרד החינוך כדי לראות איפה הם עומדים בעצם מבחינת החלקים שלהם בתכנית. השאיפה היא שבמפגש שאנחנו מקיימים מיד אחרי הפגרה, אנחנו נמצאים פה בסטאטוס של תכנית מלאה. זאת אומרת כולם יודעים מה כבר הצעדים שהם עשו ומה הצעדים שאנחנו עושים, שכל החומרים יהיו מוכנים.
אם הסרטון מוכן לפני כן - ואת זה אני גם אגיד בסיכום – ואתם מפיצים לפני כן, אז תשלחו לנו. ממש ביום שאתה מעלים את הסרטון לאוויר, תשלחו לנו בתפוצה כדי שנעשה את זה גם בצורה רשמית דרך הכנסת וננסה לתת לזה איזו שהיא תנופה.
לגבי הדיון הנוכחי. אז באמת אני מקבלת את ההצעה שהייתה כאן בשולחן, שהמידע באתר הכלכלה, לגבי עבודת נוער יצוף לקראת חודש מאי אפילו או בסוף אפריל, כדי שבאמת כל מי שנכנס, זה הדבר הראשון שיתפוס אותו.
לבקש ממשרד החינוך שהאפליקציה או המידע, הקישור למשרד הכלכלה – כפי שהציג פה הנציג – יופיע גם באתר משרד החינוך וגם באתרי בית הספר. אתם תעבירו בדיוק את מה שאתם מבקשים שיעלה לאתר, למשרד החינוך? אתם תצרו את הקשר?
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
בסדר, שאילון יהיה בקשר ולוודא פשוט שמגיעה האינפורמציה שאנחנו רוצים שתעלה לאתר משרד החינוך ולאתרים הבית ספריים של משרד החינוך, כולל ההנחיה של הדרה כלפי השטח.
משרד הכלכלה בעצם הביע כאן נכונות להירתם ולהיכנס לבתי הספר להסברה. צריך להעביר את האינפורמציה הזו בשלטון המקומי לבתי הספר וגם להדרה, לשלוח במכתב בעצם שיש נכונות כזאת וזה יכול לסייע.
השלטון המקומי יוציא מכתב שיופץ לראשי רשויות, יסביר על התהליכים על השירות שעומד לראשותו וכמובן הפצת הפליירים, כולל הפצה דרך בתי הספר לכל הנערים והנערות העובדים לצורך העניין, לשכבות הגיל שבהן כבר מותר לעבוד.
אני רוצה שתצא הודעה גם מהדובר שלי וגם מהוועדה, שייצא בהודעה של התקשורת דגש על כל הנושא של הטיפים שניתנים באולמות שמחות. שבעלי השמחות יידעו שהטיפ שהם נותנים קולקטיבי – לא מגיע ליעד שלהם וכדאי מאד שהם יפקחו עין גם בעניין הזה. מאד חשוב להעלות את המודעות. אנחנו אחר כך נמצא את הדרך לראות איך אנחנו עושים את זה בצורה שגם תתפוס את העין.
ביקשתי ממשרד הכלכלה שיעביר אלינו את הסרטון. סקר מודעות של משרד הכלכלה בשיתוף עם הנוער העובד יתקיים. אנחנו נשמח לקבל את נתוני הסקר לכשתסיימו אותו.
והשלטון המקומי מערב את יחידות הנוער ומחבר אותן בעצם לנושא.
שני דברים שעומדים כאן על סדר היום בנוסף: אחד זה הנושא של סיירות נוער. זוכרים שדיברנו יחד עם מועצת התלמידים? אתם מתארגנים לקראת הסיפור הזה? זאת אומרת, כשאנחנו ניפגש כבר תהיה לכם איזו תכנית?
שרית אולשביץ
¶
לנו יש תכנית, 60 שעות, שזה מה שמחויבים אליו בכיתה י' ו-30 שעות בכיתה י"א, שכל מי שירצה לעשות את המחויבות האישית כסיירת לזכויות נוער, יהיה איך להדריך את זה, יהיה איך לעשות את זה וללוות את ה - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
דרך יחידות הנוער. אז זה חשוב, אוקיי. אז צריך לציין שבנוגע לסיירות נוער של נוער למען נוער, הנוער העובד יחד עם מועצת התלמידים, יחד עם שלטון מקומי – יחידות הנוער. זה אומר שבמפגש הבא כשאנחנו יושבים פה כבר יש תכנית. זהו, זה מפגש סיכום כי אנחנו רגע לפני הקיץ.
שרית אולשביץ
¶
אני אגיד שהשנה אנחנו התנסינו בסיפור הזה יחד עם רשת אורט. זאת אומרת רשת אורט באה ואמרה לנו בואו תעבירו 10 מפגשים לקבוצות מנהיגות בתוך בתי הספר שלנו. עשינו את זה בכמה בתי ספר של רשת אורט, אז זה היה - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אתם חייבים להתחבר עם הדרה כאן כדי לראות איך אנחנו משלבים את זה, ויחידות הנוער זה מצוין, כי זה יכול להיעשות דרך יחידות הנוער ברשויות. הנקודה השנייה זה הסיפור שדיברנו עליו. לא כל הצוות נמצא פה, אז אולי אנחנו נחדד את זה בפעם הבאה. יום העסקים הטובים קראנו לו? המעסיקים הטובים. יום המעסיקים הטובים, כשהרעיון הוא באמת - מעבר לזה שאנחנו ניתן בראש למי שלא מתנהג כמו שצריך - אז אנחנו גם נפרגן למי שכל מתנהג כמו שצריך, כדי ליצור איזו שהיא מוטיבציה.
אמרנו שאנחנו נגבש תכנית גם לגבי זה ונקבע אולי אפילו תאריך, אז את זה אנחנו נשאיר לדיון הבא, כשכולם יהיו שותפים, כי הדרה הייתה מאד בתוך העניין.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
להעניק תעודות וזה כמובן בשיתוף משרד הכלכלה, אילון גם היה חלק מהשיח, להעניק תעודות הוקרה של מעסיק טוב, הוגן, ששמר בעצם על זכויות בני הנוער. תעודה כזאת שהוא יוכל לתלות ותהווה עוד איזה שהוא סמל שיבטא את ההגינות וההוגנות שלו. אנחנו חושבים שזה יכול ליצור מוטיבציה בקרב מעסיקים, במיוחד אם גם ניתן לזה פרסום ונלווה את זה במשהו שהוא - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אז זה צריך להיות חלק מהעבודה שלנו – שלכם לצורך העניין – כשאתם יוצאים ומפקחים והכל, מאתרים את בעלי העסקים שמתנהגים בצורה לא הוגנת. לצד זה אתם מוצאים מעסיקים שלצורך העניין מעסיקים הרבה בני נוער באופן מיוחד, שומרים על הזכויות שלהם, שומרים על תנאי עבודה נאותים. אני יודעת שיש רשתות שכן מאד לטובת הנוער, מאד עם הנוער ולאט לאט גם הולכים ומשתכללים בתחום הזה. אמרנו שאולי אנחנו זמן אותם לדיונים הבאים. את יודעת, ליצור קצת מוטיבציה שאנשים גם ירצו להעסיק את בני הנוער וגם יתנהגו כמו שצריך.
הדר אליהו
¶
אני הבנתי מהדרה שבעצם רוצים דרך מועצות הנוער, שהם אלה שיבנו מעין קבוצות כאלה שיעשו איזה שהם סקרים, כל אחד והיישוב שלו ויתנו לזה איזה שהוא מקום של פאר והדר, אולי אפילו בלשכת ראש הרשות.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
דיברנו גם על זה. בגלל זה אמרתי שאנחנו לא נפתח את זה כי הדרה פה אמרה שהם מגבשים ממש תכנית, אז אנחנו נפתח את זה כבר בדיון הבא כשהיא תהיה כאן ואנחנו נצלול פנימה, אבל זה הרעיון, באמת לאתר את המקומות שאפשר גם לפרגן להם.
הדר אליהו
¶
יש לי רעיון. אולי אפשר במקומות שעברו ביקורת, איך זה נקרא? הכוונה שזה בהפתעה ועברו את זה בהצלחה, אז כמו שאנחנו אומרים – העסק של אדם כשל, אז להגיד שהעסק הצליח.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אנחנו נחשוב איך אנחנו עושים את זה בדיון הבא, כשכבר הכל יהיה מוכן וזה יהיה הדבר האחרון שנשאר לנו לעשות, אז אנחנו ננסה לצלול פנימה ולראות איך אנחנו עושים את זה נכון. אפשר באמת דרך סקרים. לא חסרות דרכים, רק צריך לראות איך אנחנו בוחרים דרך שהיא גם ריאלית וגם נכונה משפטית.
שרית אולשביץ
¶
היא טכנית, אבל כדי באמת לקדם את זה, אני חושבת רגע אחורה על הסיפור של ההסברה בבתי הספר. זאת אומרת גם אם משרד הכלכלה נכנס דרך משרד החינוך או דרך הרשויות המקומיות, השאלה היא לאן הוא נכנס. כי בתי ספר הרי הם תמיד בבעיה של לחץ של זמנים ושיעורים. אז זה עניין אחד אם זה נכנס לתכנית הלימודים באזרחות וזה עניין אחר אם זה בשיעורי חברה. זאת אומרת זה עניין טכני לחלוטין.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אנחנו הצענו - כדי שאנחנו לא נצטרך לחפש את בתי הספר שכן עשו או לא עשו - שיהיה יום כזה שאנחנו נגדיר יום של תעסוקת נוער ואז מקדישים לצורך העניין את ההפסקות או שעתיים ראשונות, או איזו שהיא רצועה בזמן שבעצם, אתם יודעים, גם כחלק מהפנינג ופליירים ודברים שחולקו שם ויסבירו בעצם לנוער את זכויותיו; וגם פלייר, שדיברנו עם משרד החינוך, מה שאני לא יכולתי בעצם לתרום את חלקי כאן, שהם יפיצו את הפלייר, את הכרזות שיהיו בכניסה לכל כיתה, בשכבות הבוגרות.
וזהו, משרד החינוך לא כאן, אז אנחנו קצת - - -
שרית אולשביץ
¶
אני יכולה לספר שאנחנו בדיוק עשינו דבר כזה לפני שבועיים, זה היה ביום האישה. אנחנו עושים תמיד קמפיין שנקרא "עצמאית", אנחנו הופכים את זה ליום הנערה העובדת ואנחנו נכנסים לבתי ספר. השנה נכנסנו לבתי ספר דתיים, רק של בנות ועשינו שם בדיוק יום כזה בהפסקות והבנות גם הצטלמו ואמרו את המוטו שלהן לחיים – למה נערות צריכות לצאת לעבוד ומה זה עבודה שוויונית מבחינתם. זה היה מדהים. גם יש לנו המון תמונות של נערות שהעלינו לפייסבוק ולאתר שלנו, שהן ככה גאות בזה שהן יוצאות לעבוד.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אז זה הרעיון. זה הרעיון וצריך באמת לבקש תשובות ממשרד החינוך, לראות שהם באמת התקדמו בעניין הזה, גם בעניין הכרזה.
ראיתי תוך כדי דיון אנשים מהנהנים, משתתפים פאסיביים בדיון. מישהו רוצה להתייחס, להגיב? לא? אתם בסדר כולכם?
טוב, אז תודה רבה לכולם ואנחנו ניפגש כאן אחרי הפגרה. אני ממש מבקשת מכם – תגיעו כשזה בפינאלה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:10.