הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 41

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שני, ט"ו בשבט התשע"ו (25 בינואר 2016), שעה 12:06

פיקוח ואכיפה על עבודת נוער בכלל ובחדשי הקיץ בפרט

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

אורי מקלב

מיכל בירן

רויטל סויד

איתן טימן - מנהל אגף חברתי קהילתי ילדים ונוער, משרד החינוך

אילון גולדשטיין - מנהל מטה מנהל ההסדרה והאכיפה, משרד הכלכלה

רפ"ק דפנה רומן - יועצת משפטית, יעוץ וחקיקה באח"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

הדר אליהו - מנהלת מחלקת נוער וצעירים, מרכז השלטון המקומי

ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה לשלום הילד

צח לוין - פעיל, המשמר החברתי

יוסי עמרם - פעיל, המשמר החברתי

אליאב בטיטו - יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

איתי שובל - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

זמרת סרי - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

מאיר נח - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

שרית אולשביץ - האיגוד המקצועי לילדים, נוער וצעירים

תומר ריבלין - האיגוד המקצועי לילדים, נוער וצעירים

תמי ברנע

יעל, חבר המתרגמים

פיקוח ואכיפה על עבודת נוער בכלל ובחדשי הקיץ בפרט

ברשותכם אני אפתח את הוועדה לזכויות הילד שמבקשת לדון בפיקוח ואכיפה על עבודת נוער בכלל ובחודשי הקיץ בפרט. אנחנו בדיון ראשון מתוך סדרת דיונים שבהם נעסוק בעבודת הנוער. אמרתי מקודם וזה לא היה בהלצה, משום מה אנחנו לא רואים את כל אלה שצעקו לגבי נושא עבודת הנוער. כנראה כשמגיעים לתכלס ולמה שצריך לעשות אז מתפוגגים גם אלה שמלינים וצועקים איפה שלא בהכרח צריך.

לא סוד שאני בעצם לקחתי על עצמי להוביל את כל סוגיית עבודת הנוער והעסקת נוער בעיקר בחודשי הקיץ, כמי שמזהה את הקיץ שבו גם היקף תעסוקת הנוער הוא גדול יותר וגם שמזמן לא מעט אירועים בעיקר משמעתיים. החשיבה היא שככל שאנחנו נשתף יותר את בני הנוער במעגל התעסוקה, כמובן בהתאמה, כמובן בצורה מבוקרת, כמובן תוך כדי פיקוח ואכיפה של תנאי העבודה, אז אנחנו נרוויח אותם בשמירה על סדר יום שהוא שפוי יותר, נכון יותר, פחות נראה אותם משוטטים ומסתובבים בלילות ונוכל להפיק מזה גם ערכים חינוכיים בחודשי הקיץ.

הצעת החוק נמצאת כרגע בהקפאה, מה שלא מרפה את ידיי. אנחנו נמשיך להוביל את כל הסוגיות האחרות שאמורות להיגזר מתהליך החקיקה. אנחנו כמובן מתחילים בחשוב מכול, בנושא של פיקוח ואכיפה על עבודת הנוער. הרעיון הוא בעצם לבחון את התנאים הקיימים היום, להביא למודעות של בני הנוער, של המעסיקים, של ההורים לגבי תנאי ההעסקה של בני הנוער. הרעיון לראות איך אנחנו יוצאים בתכנית ייחודית ומוגברת של פיקוח ואכיפה בחודשי הקיץ בשונה מיתר חודשי השנה. כמו שאמרתי, אנחנו יודעים ששם היקף התעסוקה הוא גדול יותר. אנחנו נערכים כבר מעכשיו, כי לבוא חודש לפני ולהתחיל לדבר על הדברים, כולם יודעים שבסוף לא קורה עם זה כלום. אנחנו נמצאים כאן בנקודה זמן זו, באופן אירוני, באופן שיש אולי שלג בחוץ, ונערכים לקיץ כי חשוב שנגיע לקיץ מוכנים ולכן גם נקבעו מועדי דיון נוספים. אנחנו לא נשאיר את זה ליד המקרה אלא נעשה את זה בצורה שיטתית. ניפגש פה אחת לחודש כדי לראות איך אנחנו מתקדמים.

ברשותכם, נתחיל עם משרד הכלכלה, אילון, היי. אילון אני ארצה לשמוע בעצם התייחסות לכל סוגית הפיקוח והאכיפה כפי שהיא מתקיימת היום במשרד הכלכלה. אם יש input נוספים שאתם רוצים להוסיף אז בשמחה.

נערים ונערות הם בעצם אוכלוסייה שאנחנו ממקדים את האכיפה בהם, מכוון שבאופן אינהרנטי מדובר באוכלוסייה שהיא חלשה מבחינת הזכויות. אני רק אקריא את הנתונים של 2015, הסיכום הרשמי עדיין לא יצא. "בשנה האחרונה ניתנו 430 התרעות ו-12 עיצומים כספיים בסך 337 אלף שקלים בערך. מדובר על 277 תיקים שמתוכם הפיק הוא ביולי-אוגוסט". ביולי-אוגוסט פי 4 בערך תיקים נפתחים. המיקוד שם הוא בכל התחומים שבהם בני נוער מועסקים: קייטנות, אולמות אירועים, אז יש פעילות מוגברת של בני נוער וכו'.

יושבים מולי נציגי הנוער העובד והלומד, אני כבר אקדים ואומר שיש שיתוף פעולה מאוד פורה בינינו לבין תנועת הנוער הזאת. אנחנו יצרנו אפיק של הידברות והעברה שוטפת של מידע איכותי. לא רק מידע, אלא מידע איכותי שבעקבותיו באמת נפתחים תיקים במנהל וניתנים עיצומים בהמשך - -

זאת אומרת, מידע שזורם לנוער העובד והלומד עובר למשרד הכלכלה בערוץ ישיר. יש שם ערוץ הידברות ודרכו אתם מטפלים בפניות.

נכון. מתוך התפיסה שבעצם מי שהכי קרוב לשטח, המפקחים שלנו קרובים לשטח, אבל מי שמרגיש את השטח, זה מי שנמצא בשטח כל הזמן כדוגמת תנועת הנוער הלומד והעובד. זהו. כמו שאמרתי אנחנו מתמקדים בענפי מסחר, אולמות אירועים, מסעדות, קייטרינג, מכירה קמעונאית ורשתות שיווק. בנוסף לזה אנחנו עושים הסברה. יש אפליקציה, שמעתי שהאפליקציה לא נמצאת על הטלפון שלך, אני מציע להכניס אותה, שנקראת "בני נוער עובדים". יש בערך 150 אלף הורדות, אנחנו קצת איבדנו את הספירה. מעל 50 אלף הורדות רק באנדרואיד, את זה קיבלתי הבוקר. זו אפליקציה שאפשר לראות בה גם את הזכויות, גם לעשות רישום שעות ואז היא אומרת לך כמה אתה אמור לקבל. זאת אומרת, משהו שאמור לנגיש את המידע בצורה מאוד רצינית. אנחנו גם מוציאים הודעות לעיתונות מדי פעם. לקראת הקיץ גם כל תחום הסברה מקבל איזה "בוסט", אנחנו מנסים להידחף לכל מיני תכניות בוקר וכתבות בעיתון כדי שלקראת הקיץ בעצם בני נוער ידעו מהם הזכויות שלהם.

מה עם שיתוף מול משרד החינוך? הרי תלמידים מגיעים מדי בוקר, אפשר דרך משרד החינוך להעביר את תנאי העבודה, את הזכויות שלהם, מה ההיקפים המותרים.

האמת יש לנו, זה לא בשיתוף פעולה. הבוקר דיברתי עם מנהל מחוז דרום, יש להם מסורת מאוד מבורכת של שני בתי ספר הגדולים בבאר שבע. הם באים כל שנה ועושים שם סדרה של הרצאות לכל השכבה. אנחנו פתוחים לרעיונות כאלה שהאנשים שלנו יבואו ויתנו הסברה על הזכויות. לא רק אנחנו, אני מניח שגם של אנשים שיודעים לא פחות טוב מאיתנו את הזכויות. שוב, זה דבר שקורה עכשיו בצורה יחסית מצומצמת ואם תהייה קריאה מהשטח לעוד אז כמובן.

אני כבר מקדימה את המאוחר, תהייה קריאה לעוד ואנחנו נדבר עליה בהמשך.

אתה יודע לומר לי כמה פקחים בעצם נמצאים בשטח, בעיקר בקיץ וכמה בכלל?

באופן כללי, פקחי מנהל אכיפה וההסדרה הם לא צבועים בצבע מסוים, הם עושים הכול.

בסך הכול 200 פקחים שאמונים על כל המרחב הזה שנקרא עבודה.

כן, בסדר גודל שאמרת. יש פקחים באכיפה המנהלית ופקחים באכיפה הפלילית. אני חושב שפעם הסברתי את ההבדל. פלילית זה בעצם היותר סדרתיים והיותר בעייתיים. שוב, בקיץ יש הבנה, זו אפילו לא הוראה, זאת כבר הבנה אצלנו באגפי האכיפה במחוזות. מה עושים, שמים דגש על נוער ולכן הולכים לכל המקומות שאמרתי קודם, אבל אין פקחים שהם פקחי נוער ופקחים רגילים.

פעם היו.

כן, היום זה כבר לא.

היום בעצם בקיץ, אנחנו מנהלים דיון כזה כי חשוב, אנחנו בדיון מקצועי. לצורך העניין חשוב לנו להבין את זה.

אתה בעצם אומר שבקיץ יש הבנה שנדרשת יותר אכיפה. בקיץ יש פקחים שיורדים לשטח ומסיירים - -

אז את המיקוד של המחוזות, אנחנו אפילו לא צריכים להגיד להם את זה. המיקוד של המחוזות הופך להיות יותר נפח של נוער, הולכים יותר למקומות שבני נוער עובדים.

אותם אנחנו מכירים מתוקף זה שנער עובד או נערה עובדת בעצם נרשמים, נכון? יש איזה תהליך רישום של נוער?

ההיתר היום הוא רק בהופעות ובפרסומות. אנחנו יודעים את זה כי אנחנו יודעים איפה נערים עובדים. פשוט בגלל שהפקחים שלנו מנוסים. המנהל הוא לא תינוק, הוא כבר מנהל ותיק, אז אנחנו יודעים איפה בני נוער עובדים. למשל, קייטנות, בדרך כלל המדריכים הם בני נוער - - -

מה הממצאים שלכם?

אמרתי, בחודשי הקיץ נעשית שם בעיקר אכיפה. אני יכול להגיד שביולי-אוגוסט בשנה שעברה נפתחו 162 תיקים. זה הרבה יותר מאשר כל חודש אחר במשך השנה- - -

כל תיק זה נער או תיק זה מעסיק?

כל תיק זה מעסיק. אמרתי שהיו 430 התרעות, הרבה פעמים אתה מגיע למעסיק וקולטים שיש שם הרבה נערים.

162 תיקים, כמה נבחנו?

אני לא יכול לתת נתון של כמה עובדים- - -

לא. כמה מעסיקים בחנתם?

162 מעסיקים.

162 שבחנתם, שיש 162 - - -

לא. זה 162 תלונות.

162 תיקים זה אומר ש-162 מעסיקים נבדקו. נמצא שיש שם חשד מסוים והסיפור התעכל בתוך המנהל - - -

כמה בסך הכול בחנתם, הרי בטוח היו כאלה שהעסיקו מן הסתם - - -

אין לי את הרשימה של הביקורות של סך הכול. אני יודע רק מה שנפתח תיק, מה שהעלה חשד - - -

162 מתוך 200 זה חמור מאוד. אם זה 12 מתוך. השאלה מה - - -

אין לי את הנתון הזה של כמה מעסיקים נבדקו. אני רק יכול לומר כמה מעסיקים נבדקו ועלה חשד ובמקביל כמה התרעות, זה 430, וכמה עיצומים כספיים נתנו בסופו של דבר.

אני רוצה ברשותך שאלה נוספת כדי להבין. אין את תהליך הרישום היום בלשכת התעסוקה כדי שנער שעובד, פעם זה היה פנקס וזה עבר כל מיני גלגולים, היום כבר לא בכלל? זאת אומרת, כל נער או נערה שרוצים לעבוד פשוט ניגשים למקום העבודה- - -

הם צריכים להביא אישור רפואי.

אישור רפואי זה או.קיי. את זה צריך גם בחדר כושר להציג. ניגשים ישירות למעסיק ודרכו בעצם מתנהל השיח הזה.

נכון.

אני רק אציין שבחופשת הלימודים ישנה הנחיית אכיפה שמאפשרת לנערים לעבוד עד יותר מאוחר בלילה. זאת אומרת, יש גם הבחנה והבנה של הצורך של בני נוער, שזה זמן שאפשר להרוויח כסף ולעבוד יותר. אתה לא צריך לקום בבוקר לבית הספר, אז אפשר לעבוד עד 12 בלילה בתנאי שיש הסעה. זה מותנה בהסעה שהיא לא אוטובוס, הסעה בסוף המשמרת וכו'.

חשוב לציין שכבר היום בתוך החקיקה יש הגדרות מאוד ברורות של כמה מותר לנער ולנערה לעבוד, באיזה שעות, עד איזה שעות, באיזה ימים. יש גם השגות לגבי שישי ושבת. הדברים מאוד מוגדרים ובני הנוער, אגב, פעם נדון החוק שהוצע בגילאי 14, שם בעצם יש החמרה יתרה לגבי עניין תנאי ההעסקה כולל הקריטריונים וכולל ההגבלה על מקומות התעסוקה המותרים. השאלה איך באמת אוכפים את זה. אם אנחנו יודעים שלילדים בגילאי 14 מותר לעבוד במקומות מאוד מסוימים, איך אנחנו יודעים לאתר שבאמת הילדים האלה נמצאים אך ורק במקומות שמותר להם.

באופן עקרוני המקומות שאסור לעבוד, זה בעצם או מקומות שנדרשים בהם היתר ואז אין היתר. למשל, הופעות שיש להן אופי שאינו הולם או עבודות מסוכנות.

איך אוכפים את זה?

איך אוכפים את זה, אני לא יכול לתת תשובה חד-משמעית של איך אוכפים. יורדים לשטח. בעיקר אנחנו באמת ניזונים ממידע שמגיע אלינו, אבל יורדים לשטח ומסתכלים ובודקים, למשל יש עבודה של צמתים. דיברתי עם מחוז דרום, להם יש שם בעיה שילדים הולכים לצמתים ועובדים שם וכמובן שזה מסוכן. אי אפשר לתאר כמה זה מסוכן, זה בעיקר בפזורה. הם יודעים כשהם יורדים לשטח בחודשים האלה ואוכפים את הדבר הזה.

בעצם זה על סמך מידע.

כן. שוב, הסיפור עם הנוער העובד והלומד הוא מבורך. לכל מי שיש לו מידע לתת לנו אנחנו יותר משמחים לקבל את המידע הזה, לעשות איתו עבודה, לעשות היזון חוזר.

תודה רבה אילון. הצטרפה אלינו חברת הכנסת רויטל סויד. אני מברכת על הצטרפותך. היא דווקא לא מאלה שצועקים והיא בכל זאת הגיעה, כנראה יש אנשים כשזה מגיע לעבודה הם נמצאים שם. אתה רוצה לדבר עכשיו?

קודם כל אני מברכת על הדיון ואני שמחה שהוא נעשה דווקא בחורף, בשיא החורף דקות לפני הסערה ולא שבועיים-שלושה לפני הקיץ כך שאי אפשר להסיק מסקנות וקבל החלטות אופרטיביות.

הנושא של תעסוקת נוער מחד הוא מאוד מאוד חשוב. כיף לראות בקיץ גם את בני הנוער, כמובן גם לאפשר את מקומות העבודה. מאידך, הניצול הוא ניצול, לצערי, נוראי, הוא בא גם בשעות, הוא בא גם בשכר וגם הטבות ובכל דבר, מתי אפשר לצאת לאכול לפרק זמן מסוים. אני חושבת שצריכה להיות אכיפה הרבה יותר משמעותית והרבה יותר. מצד אחד צריכים להיות תמריצים למעסיקים להעסיק בני נוער בקיץ כי בכל זאת יש פה חודשים שיכולים בהחלט לעודד התעסוקה. מאידך, האכיפה צריכה להיות אכיפה מאוד מאוד ברורה ושמעסיקים ידעו שאם הם לא שומרים על הזכויות של בני הנוער, והזכויות נרמסות זה ברור ואפילו בשכר מינימום. לכאורה זה משהו שהוא לא הגיוני כי הוא ממש מנוגד לחוק ומעבר לחוק. לכן אני חושבת, אני גם מברכת על הדיון ואני גם פונה אליך שתצא פה אמירה מאוד מאוד ברורה. מצד אחד, גם תמריץ למעסיק ומאידך אכיפה מידית גם כן. כשנער ונערה מדווחים על הניצול, שהסנקציה תהייה מידית כדי שיהיה מענה מידי ולא משהו שאחר כך נמשך חודשים וככה נמצא בין לבין.

אני מתנצלת שאני רק באה. הנושא מאוד חשוב וראיתי אותו, אני חייבת לחזור לוועדת חוקה ששם אנחנו יושבים על חוק הטרור. בהחלט כל הכבוד.

אני ארגיע, אמרתי כבר בהתחלה, זה דיון ראשון בסדרה של דיונים כי הכוונה לצאת עם איזו תכנית ברורה לקראת הקיץ, כך שיהיה לנו תהליך עבודה בשלושה-ארבעה חודשים הקרובים. בפתיחת המושב הבא אנחנו בעצם נציג את זה כדי שבאמת נהייה ערוכים.

מבורך מאוד.

תהייה לך אפשרות נוספת, עד אז יהיו דיונים בחוקה, אבל זה בסדר.

הטרור ימשיך להיות גם אז מן הסתם.

הנוער העובד והלומד בבקשה.

שלום לכולם. אני שרית, אני מרכזת את האיגוד המקצועי לנוער בנוער העובד והלומד. הנוער העובד והלומד הוא גם הארגון היציג של בני הנוער במדינת ישראל. זאת אומרת, שכל נער ונערה שעבדו באיזה מקום ויש להם איזה חשש שהם לא קיבלו את כל הזכויות שלהם יכולים לפנות אלינו. אנחנו ניתן סיוע משפטי וייצוג משפטי, זה לא עולה כסף לבני הנוער. אנחנו הבאנו את הנתונים שלנו לוועדה הזאת. אני אתחיל וגם אגיד, אמרו את זה כבר קודם, על זה שמתכנים עכשיו ולא במאי-יוני ועל זה שיש כבר דיונים, ראיתי שרשומים כל חודש, בעיניי זה מדהים. אני לא מעט שנים בתחום ולא ראיתי כזאת רצינות - - -

זה מאוד לא ישראלי.

זה בעיקר מאוד רציני. זה מאוד מאוד משמח כי זה אומר שיש פה שותפות רצינית ואמתית ורצון אמתי לדאוג לנושא הזה.

אנחנו כל שנה מוציאים דוח של הפעילות שלנו, של הפניות אלינו. הבאתי אותו גם כדוח כך שתוכלו להתרשם ולראות. אני אגיד קצת על הפניות שמגיעות אלינו. אלינו פונים גם בטלפון ואפשר לפנות אלינו גם באתר שלנו, גם בפייסבוק. יש לנו מוקד טלפוני שפתוח 24 שעות ביממה.

בשנה שעברה פנו אלינו 60 אלף בני נוער. סליחה, סליחה, 6,000, לא 60 אלף. 6,000 פניות. בתוך 6,000 פניות הצלחנו להחזיר מהידיים של מעסיקים לידיים של בני נוער 2.2 מיליון שקל. צריך להגיד שזה הרבה לא בגלל הסכום, הסכום הוא לא מי יודע מהגדול, פשוט כשמדובר בבני נוער התחלופה היא מאוד מאוד גדולה, אז כל אחד מבני הנוער מקבל סכום נמוך יחסית. זאת אומרת, נערים יכולים לפנות אלינו גם בשביל 400 שקל, גם 200 שקל שחסרים להם במשכורת, בטח חבר'ה שעובדים בקיץ חודש-חודשיים ובסוף העבודה הם גילו שהם רק לא קיבלו שעות נוספות, או רק לא קיבלו נסיעות, או רק לא קיבלו חופשה שנתית שזה משהו שבכלל בני נוער לא יודעים שמגיע להם.

מבחינת ההסברה, אני אגיד שאנחנו נכנסנו בשנה שעברה ל-80 בתי ספר. כמו משרד הכלכלה אנחנו נכנסים לכל מקום שמזמין אותנו. מעבירים הרצאות לשכבות, מחלקים גם חומרי הסברה לבני הנוער. יש לנו את זה, זה נקראה אקורדיון כי זה מתקפל כמו אקורדיון שמתמצת לבני הנוער בסוף ההדרכה שלנו את הזכויות. אתם יכולים לראות, זה בעברית ובערבית. אני אגיד, לפני שנה עשינו גם סקר מאוד מאוד מקיף יחד עם מכון גיאוקרטוגרפיה. סקרנו הרבה מאוד בני נוער מכל המגזרים, זאת אומרת, גם בנים, גם בנות, גם מהמגזר החרדי, גם מהמגזר הדתי, גם מהמגזר הערבי. הנתונים שגילנו הם נתונים לא מאוד מפתיעים מצד אחד. מצד שני, הם מאשררים את החששות שהיו לנו. זאת אומרת, בתוך הסקר הזה גילנו קודם כל שרק 5% ממי שענה לסקר, ידע באמת כמה מגיע לו. כששואלים בני נוער: 'אתם יודעים כמה מגיע לכם', כולם אומרים כן. כששואלים אותם, מה שכר המינימום - - -

לא באמת יודעים.

רק 5% ידעו להגיד. אנחנו ככה עגלנו, לא הלכו על האגורות. אמרנו שאם זה בטווח זה בסדר, אם הם ענו 18-19 אמרנו שמבחינתנו זו תשובה נכונה. רק 5% באמת ידעו להגיד כמה מגיע להם מבחינת השכר. גילינו ש-220 אלף בני נוער משתתפים בשוק העבודה כל שנה ויש עוד 120 אלף בני נוער שמחפשים עבודה שהעידו על עצמם: 'הלכתי, חיפשתי עבודה, לא מצאתי' - - -

כמה?

120 אלף בני נוער שאמרו: 'חיפשתי ולא מצאתי'. זה שם אותנו באיזו סיטואציה, קצת מוזר לקרוא לזה 'אבטלת נוער' כי נוער לא מפרנס - - -

אני התנגדתי להגדרה הזאת של 'אבטלת בני נוער'.

זו באמת הגדרה קצת מוזרה מצד אחד. מצד שני, זה מאוד משפיע על הניצול כי ברגע שעל כל משרה של נער באולם אירועים יש להרבה בני נוער אפשרות לבוא להיות המלצר הזה, אז כנראה מי שיקבל את העבודה זה מי שיהיה מוכן להתפשר על השכר שלו. זאת אומרת, אם אני אלך ואגיד שאני רוצה את שכר המינימום לפחות, פתאום ההיא ותבוא ותגיד, אני לא יודעת, שלאירוע של 10 שעות לקבל 100 שקל, אז כנראה ייקחו אותה ולא אותי שאני לא מוכנה להתפשר. בעניי זה עניין מאוד גדול שאנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מטפלים בו. זאת אומרת, את אמרת קודם - - -

בשביל זה אנחנו פה, בשביל לחשוב איך מטפלים בו.

נכון. את אמרת מקודם באמת שצריך לחשוב על דברים חיוביים, אל תמריצים שבעינינו זה דבר מאוד חשוב.

עוד כמה נתונים ובזה נראה לי שאני אסיים.

80% בתוך הסקר שלנו דיווחו שהם לא קיבלו שעות נוספות. 50% מבני הנוער דיווחו שלא היה להם איך לחזור הביתה כי סיימו לעבוד אחרי האוטובוס האחרון. 42% דיווחו - - -

על פי חוק חייבים לדאוג להם להסעה.

50%, בלילה בקיץ בחופש הגדול שכשאין אכיפה עד 12 בלילה בהתניה שדואגים להסעה לבני נוער. יכול להיות שגם במהלך השנה, כשילד בן 17 שהולך לעבוד אפילו בקניון, אבל אם הוא מסיים לעבוד בהיתר ב-11 בלילה או 11:15 והאוטובוסים רק עד 9.5 לא יהיה לו איך לחזור הביתה. - -

אז אולי צריך להרחיב את זה גם.

זה שהמעסיק יהיה מחויב לדאוג לחזרה הביתה.

42% אמרו שהלימודים שלהם נפגעו בעקבות העבודה. אני לא חושבת שכל ה-42% מדברים על זה שהם נשרו מהלימודים או משהו כזה, אבל אני מעריכה שזה קשור לתוצאות המבחנים - - -

לרמת הלימודים.

כן.

33% דיווחו על השפלה במקום העבודה, שהושפלו על ידי המעסיק. בעניי זה דבר בעייתי שגם עליו אנחנו צריכים לחשוב.

קודם כל, יש לנו שיתוף פעולה מאוד מאוד פורה עם משרד הכלכלה שבאמת מוכן לקבל מאיתנו את כל הפניות. אצלנו, גם לאתר פונים אלינו המון. נכנסים לאתר אצלנו כל שנה 200 אלף. יש לנו כניסות ייחודיות, זאת אומרת, ממשתמשים שונים. 200 אלף זה הרבה מאוד. באמת את הדברים החמורים אנחנו מעבירים למשרד הכלכלה. אני שמחה לשמוע שזה באמת מטופל, הציר שלנו באמת מאוד מאוד פורה.

אנחנו מאוד שמחים גם להיות פה וגם לחשוב בצורה יצירתית ובצורה בונה, דרך תמריצים ולא רק בשיטת המקל והגזר. אני מאוד מאוד חושבת שבני נוער יצאו לעבוד, אני מאוד מאמינה בערך העבודה. זה שם אותם במקום הבוגר והאחראי.

טוב שאת אומרת את המשפט הזה.

זה מאוד מאוד חשוב. זה באמת חשוב שבני נוער יצאו לעבוד. אנחנו לא מתביישים בזה, רק אני חושבת שצריך לדאוג להם ושלא יעבדו בתנאים של ניצול.

נכון. מצד אחד זה מאוד חשוב, יש בזה הרבה ערכים גם חברתיים וגם חינוכיים שמגולמים בתוך זה. אין שאלה שלצד זה יש עלינו חובה לדאוג לכך שתופעת הניצול והפגיעה בילדים במקומות העבודה תהייה מזערית עד כדי להפסיק, בשביל זה אנחנו כאן.

דוקטור יצחק קדמן בבקשה.

תודה גברתי. אני רוצה להצטרף לאלה ששיבחו אותך עד זה שהקדמת נעשה לנשמע ושאנחנו מקיימים את הדיון הזה כבר עכשיו. אני רוצה להעיר כמה הערות שלא נשמעו כדי לא לחזור על מה שאמרו אחרים.

א', אני מציע לבדוק אם אין מקום לשנות את החוק בנושא הגיל בעבודה שאיננה בתקופת החופש הגדול כפי שניסינו. בינתיים לא הצלחנו להוריד את הגיל בחופש הגדול כדי לאפשר לעוד ילדים ליהנות מחוויית העבודה במקומות מאוד מוגבלים ומוסדרים. אני חושב שצריך לשנות את גיל המינימום בשאר ימי השנה. הגיל שהיום קיים, גיל 15, היה מותאם בשעתו לגיל חינוך חובה שהסתיים בכיתה י'. הכנסת עשתה דבר מאוד חשוב ואפילו מהפכני ותקנה את "חוק חינוך חובה", היום הוא עד סוף כיתה יב'. כשמדובר במהלך שנות הלימוד ולא תקופת החופשים, בטח לא בחופש הגדול, אני חושב שזה רע מאוד. שמעתי מה אמרתם לגבי פגיעה בלימודים, שנערים ונערות בני 15 נאלצים תוך כדי הלימודים שלהם. אני חושב שיש מקום לבחון אם בעקבות שינוי "חוק חינוך חובה" אין צורך לשנות את גיל המינימום לעבודה - - -

עד גיל 16.

להעלות אותו. בתקופה של מהלך הלימודים. קשה לי לראות שאפשר להתנגד לדבר כזה. אולי אפשר לעשות עסקת חבילה, להוריד בקיץ ולעלות בשאר השנה.

דבר שני שרציתי להגיד, יש תחום שכמעט לא הוזכר פה, זה לא עבודת קיץ, זה ניצול נוראי בעבודה ובעיקר במגזר הבדואי שעובדים בעבודות בלתי מתקבלות על הדעת. לפני שנה מת ילד כשעבד בפינוי פסולת וצואה ברפתות מהרעלה שהוא חטף שם. זה היה במהלך שנת הלימודים הרגילה, הילד היה בן 14, דברים כאלה נעשים. בזמנו הייתה אלינו פניה מאזור רהט שבו ב-5 בבוקר הוציאו ילדים, לפעמים במכות, מהבית כדי לעבוד בשדות בחקלאות. זה תחום שאומנם אינו מייחד את הדברים שאתם דיברתם עליהם - - -

אנחנו גם יצאנו להפגין, זה היה מאוד, אני זוכרת את זה.

אבל זה תחום שצריך, אבל במיוחד משרד הכלכלה צריך להיכנס לעניין הזה. פה נעשים דברים שפוגעים בבריאותם, בשלומם ולפעמים בחייהם של ילדים וגם של ילדים מאוד קטנים. בחלק מזה יש גם את התעסוקה, לא תמיד קוראים לה תעסוקה, תעסוקה ברוכלות: מכירת פרחים ודברים מהסוג הזה שכולל גם עבודה בצמתים שזה מאוד מסוכן, אבל גם אם זה לא במצתים זה בצדי הדרך. זה נעשה תוך ניצול נוראי, הילד מקבל שקל על כל זר שהוא מוכר, אם הוא מוכר. אם משהו שם לא הסתדר גם לוקחים ממנו את השקל הזה. בעניין הזה אני מוסיף עוד דבר נוסף וזה עבודה בשווקים. כל מי שיוצא לשווקים, מחנה יהודה בירושלים, הכרמל, התקווה ותל אביב ובשווקים אחרים יכול לראות את זה בעין בלתי מזוינת, לא צריך בשביל זה משקפות מיוחדות. עובדים שם ילדים, בדרך כלל מהמגזר הערבי, לפעמים גם ילדי עולים בתנאים לא תנאים, בשכר לא שכר. לפעמים נותנים להם שקית של ירקות או פירות במקום לשלם להם, לפעמים גם זה לא ובסוף היום בועטים בו ואומרים לו: 'תעוף מפה, תסתלק לי מהעיניים'. זה לא נעשה במחתרת, זה לא נעשה מתחת לפני האדמה במרתפים חשוכים, זה נעשה לעיניי כל.

אגב, כשאת אמרת שצריך להגביר את המודעות, זה לא רק של התלמידים בבית ספר, זה גם של האזרחים. יש אזרחים טובים שעוברים בשוק כל יום, זה לא יכול להיות. התמ"ת או משרד הכלכלה לא יכול להיות בכל מקום כל הזמן, אבל יש שם אזרחים. אני מסתכל על אנשי מועצת התלמידים, עוברים שם גם אזרחים שהם מתחת לגיל 18 וזה אתם, צריך לפתוח את העיניים. לא יכול להיות שאדם יפתח את הדלת לנער שהביא לו משלוחים מהסופר ולא יעשה עם זה משהו כשהוא רואה ילד קטן מביא את המשלוחים. הוא מרים דברים ששוקלים יותר ממנו.

דבר נוסף שאני רוצה להפנות תשומת הלב אליו ואולי גם לשאול את משרד הכלכלה. בשנת 2012 יזמנו תיקון ל"חוק עבודת נוער" שמאפשר הוצאת צווי מניעה לפני שהעבירה מתרחשת. אנחנו שמנו לב שיש במקומות מסוימים, או שמגייסים קטינים לעבודה או שיש הודעות שמהן אנחנו יודעים שהולכת להתבצע פה עבירה ואפשר למנוע אותה לפני שהיא מתבצעת. אני לא יודע כמה צווי מניעה כאלה מאז 2012 כשהחוק הזה חוקק משרד הכלכלה טיפל בהם. זה מכשיר יוצא מן הכלל, לא לחכות שהעבירה מתבצעת ולהפעיל אמצעי אכיפה, אלא למנוע. אם מפרסמים באיזה מקום שדרושים לבית מטבחיים ילדים ובני נוער, ואנחנו יודעים שבחוק כתוב במפורש שבית מטבחיים זה מקום שאסור בעבודה של בני נוער, אנחנו יכולים למנוע את העבירה. אני לא יודע כמה השתמשו בסעיף הזה שהוא סעיף חדש יחסית.

אני רוצה בסוף להפנות קריאה דווקא מהבית הזה. אנחנו מצאנו, אני חושב שהנוער העובד והלומד יכול לחזק את זה, שאחד המקומות שמתבצעת הפרה של זכויות ילדים בעבודה זה דווקא המפלגות. בתקופות בחירות, בין אם זה רשויות מקומיות או בחירות לכנסת, זמן האחרון יש לנו כל שנתיים בחירות לכנסת, מעסיקים הרבה מאוד בני נוער בחלוקת פליירים ובכל מיני עבודות מהסוג הזה. אנחנו התרשמנו שביותר ויותר מפלגות או שלא משלמים בכלל או שלא משלמים נכון. לא יכול להיות שמפלגות שמרכיבות את הבית זה לא יהוו דוגמה ומופת לאחרים ויהיו כאלה שפוגעים בזכויות של בני נוער.

מוכרת לכם התופעה? יש לכם עדויות - - -

אני אגיד, אני לא אגיד פה שמות של מפלגות, אבל אני כן אגיד שרוב המפלגות ברגע שפנינו אליהם, אנחנו עשינו קמפיין ובטח גם בבחירות האחרונות שהיו לפני כשנה, עשינו קמפיין גם ביום הבחירות עצמו. עברנו כמעט 200 קלפיות ודיברנו עם בני הנוער שעבדו בקלפיות, לקחנו את הטלפונים של מי שרצה ואז שלחנו להם ב-12 לחודש, יום אחרי, לשאול אותם הם באמת קיבלו את הכסף. תוך כדי קיבלנו מאות פניות. צריך להגיד שרוב המפלגות ברגע שפנינו אליהן עם השמות ועם הנתונים: 'הוא עבד בקלפי הזאת, בבית ספר הזה, בשעה הזאת', כן רוב המפלגות החזירו את הכסף וזה כן הסתדר.

עבודה מעניינת וחשובה - - -

לגבי המקומיות זה באמת עניין הרבה יותר מבולגן. ברגע שמפלגה מקומית לא נכנסת לקואליציה היא פשוט מתפרקת ואין מה לעשות עם זה.

זה קשה ומורכב.

חבר הכנסת מקלב אני ברשותך אני אתן לראש מועצת התלמידים כי הוא ממהר לוועדת הכלכלה, הוא עסוק לא פחות מחברי הכנסת.

חשבתי שהוא ממהר ללימודים.

לא. זה יום של וועדות אז נאפשר לו לדבר ואחר כך אעביר אליך את רשות הדיבור. בבקשה אליאב.

כמו שיפעת אמרה, אנחנו קצת קצרים בזמן, אנחנו נשמח לראותך אותך. פשוט תכף יש וועדת הכלכלה בנושא הטסטים שיפעת כמובן שותפה בו. כמעט בכל מאבק שלנו אנחנו זוכים לראות את יפעת ניצבת קדימה, ואנחנו רואים את זה גם היום. זה ברמה שאני חייב להגיד את הדברים האלה.

תראו, אנחנו מדברים פה הרבה על זכויות נוער עובד. אני רוצה לספר לכם על מיזם שהתחלנו לפני כשנה בכלל בנושא של זכויות של בית הספר. המיזם הזה נקרא "באיזו זכות". מדובר במוקד פניות שפועל 24/7 על ידי נציגי בני נוער, על ידי בני נוער שבעצם מטפלים בפניות ומעבירים אותן הלאה, כמובן בשיתוף משרד החינוך. בימים האלה אנחנו מרחיבים את הפרויקט גם לזכויות נוער עובד. לצערנו לא זכינו לשיתוף פעולה מצד הנוער העובד למרות שניסינו כמה פעמים. אם אתם תוכלו לסייע לנו בזה אני יותר מאודה - -

לא, שנייה. אנחנו עשינו אתכם ישיבה בשנה שעברה.

משם זה פשוט לא התרומם. אני יודע שמי שמטפלת מצדנו לא הצליחה ליצור קשר. אם תוכלו לסייע לנו אני יותר מאשר אשמח כי זה באמת נושא שמאוד מאוד חשוב לנו. זה לא בקטע של ביקורת, שלא יובן לא נכון.

הנה יושבים כולנו פה מסביב לשולחן, אנחנו נטפל בזה.

אני חושב בפן הפרקטי, אנחנו מדברים פה הרבה על ניצול בני נוער. ברור לנו שהיום מצב בני הנוער לא טוב. יש במדינת ישראל ובכלל בכל מדינה ובכל בכל אוכלוסייה יש בדרך כלל שני קצוות: האוכלוסייה היותר בוגרת שזה הקשישים והאוכלוסייה של ילדים ונוער שהם הקצוות שהכי קל לנצל, כי הם בדרך כלל אוכלוסיות הקיצון. אנחנו מדברים פה ספציפית על בני נוער שעוד יותר קל לנצל אותם. אנחנו רואים את הניצול באמת מהמסיבה שלא יודעים את הזכויות שלהם. עכשיו, להיכנס פה לבית ספר ופה לבית ספר זה נחמד. בימים אלה אנחנו מתחילים להיות מיועדים להיכנס לכל בתי הספר בארץ בטווח לא של יום-יומיים, אבל של שנה-שנתיים. אנחנו מתחילים עכשיו פרויקט של ביקורי בתי ספר של המועצה. מגיעים נציגי נוער לבתי הספר, מסבירים על המועצה. מבחינתנו אנחנו ניקח את זה צעד אחד קדימה ונסביר גם על זכויות נוער עובד, ניקח את זה גם לשם. אנחנו נשמח באמת להפיץ כרזה. תראו, היום מאוד מאוד זול להפיץ כרזות, להפיץ כרזות לכל בתי הספר בארץ לא עולה לא יותר מ-5,000 שקל. אם הוועדה תקראה למשרד החינוך לצורך העניין לבוא ולהנפיק פוסטרים ולתלות אותם בבתי הספר - - -

אתה אומר את זה מתוך ידיעה מוחלטת?

מתוך ידיעה מוחלטת כי הפקנו עכשיו את פרויקט של "כל בתי ספר". איתן מהמשרד נמצא כאן והוא יכול לאשר את הדברים- - -

לפני 6 שנים אנחנו באמת הפצנו יחד עם מועצת התלמידים הארצית פוסטר לכל בתי הספר.

מאז התלמידים התחלפו.

בואו נבדוק את זה. אם זה יהיה אפשרי מבחינה חוקית אנחנו נהייה מוכנים לתת את הבוסט הראשוני השנה דרכנו - - -

דרכך, זה לא של הוועדה.

דרכי, אבל אני אומרת את זה בשם הוועדה.

זה מסוג הדברים שמדובר בעלויות מאוד קטנות, אבל יכולות לתת מענה מאוד מאוד גדול בפן ההסברתי יותר. לתלות פוסטר בבית הספר זה כבר יכול לתת מענה. אנחנו עושים את זה עכשיו ב"זכויות התלמיד" דרך משרד החינוך מתחילים לעשות. אם זה יהיה עם הנוער העובד זה יהיה מצוין.

מבחינת מועצות נוער, מה שאנחנו עוד עושים, אנחנו עושים ירידי תעסוקה. ירידי תעסוקה בדרך כלל קורה לקראת הקיץ, כמובן בשיתוף הנוער העובד שכמובן דואגים להגיע. יש לנו את החוברות שאנחנו מנפיקים לבני נוער ומחלקים אותם, זה צעד מאוד מאוד טוב.

יש עניין שבו אנחנו נתקלים, הרבה פעמים מעסיקים בכלל לא רוצים להעסיק את בני נוער מסיבה מאוד פשוטה, בסדר אלה בני נוער, מה הם בכלל יכולים לעשות, עדיף כבר להעסיק מבוגרים שזה באותו מחיר. אני לא יודע מה הפתרון לזה, אבל שווה לשים דגש איך מתמרצים את המעסיקים, לאו דווקא בפן הכספי, אולי בעניין של תמריצים. אולי ליצור תו תקן שבעצם מעסיק שמשלם כחוק יהיה איזה שלט בכניסה של תו תקן חברתי. משהו שהוא ברמה ארצית יכול מאוד מאוד להיות חיובי. זה מהבחינה הזאת.

יש עוד דבר אחד וזה חשש להתנכלות. פה הייתי רוצה באמת לשאול את משרד הכלכלה מה בעצם קורה במידה שמתנקמים בבני נוער, יש חשש מאוד גדול לדווח. אני עכשיו כנער אני יודע שאם עכשיו אני אדווח מחר אני כבר לא אעבוד בעסק הזה כי למעסיק יהיה אינטרס לפטר אותי. הוא יגיד: 'זה השטינקר הזה שהולך להלשין עלי'. אני אומר את זה בשפה הכי רגילה. יש היום איזה פתרונות בשטח כשאתם אוכפים את החוק, יש דרכים לאכוף את זה מול המעסיק?

הגנה על עובדים. חושפים שחיתויות, אבל - - -

יש לי גם רעיון על אופן דיווח ובקרה של זה. אם אנחנו מדברים על קווים שהם טלפונים לצורך העניין, אני כבר בפתרונות, כשיש דיווח אז פשוט אפשר להגיע אם זה דרך משרד הכלכלה. אני תכף אתן עוד רעיון יצירתי של שיתוף הרשויות, אבל באמת להגיע לאותו מוסד, לבדוק את זה ואז זה לא מגיע כביכול מהנער, זה מגיע מאיזו בדיקה שגרתית בשטח ואז זה מסיר את העננה של הפגיעה בנקמן.

קיימים גופים כאלה, סליחה שאני מתפרץ. אני אחד האנשים שמטפל בדברים כאלה.

או.קיי, אנחנו ניתן לך את רשות הדיבור.

יש חוק שאומר שאסור לפגוע בנער.

לא. השאלה אם בפועל זה קורה, נער מדווח ובסוף הוא מפוטר.

את יודעת שבסוף אסור לפגוע, הם פשוט לא פוגעים, הם יזיזו אותו הצידה בצורה הכי חוקית.

זה בדרך כלל מזכיר אימהות שהן בהיריון ואז המעסיק פוגע בהן. השאלה היא אם לגבי בני נוער יש דרך לאכוף את זה.

הקושי שאתה מתאר זה קושי אינהרנטי אצל כלל העובדים. כל עובד חושש למקום עבודתו ברגע שהוא מתלונן. בגלל זה אפשר להגיש תלונה בצורה אנונימית לחלוטין ובעצם מבחינת העובד זה יגמר בזה. זאת אומרת, הוא מגיש תלונה, להתראות ואז יום אחד יגיעו. אגף המודיעין שלנו יבדוק את הסיפור ופתאום יום אחד - - -

מה זה אומר יום אחד? נניח שלא למחרת, אבל - -

לא למחרת, אבל בטווח זמן קרוב. כאילו, זה לא שהוא ייתן ואנחנו נבוא שנה אחר כך כשהוא כבר לא יהיה שם. הוא יגיש את התלונה ובוקר בהיר אחד יגיעו פקחים של משרד הכלכלה כבקורת שגרתית למעסיק. למעסיק לא יהיה בכלל מושג, מבחינתו הוא יחשוב שפשוט עברנו ברחוב ונכנסנו. כך בעצם אנחנו אמורים להגן על בני נוער כמו גם על כל עובד. זאת אומרת, זה מנגנון שקיים אצל כל עובד.

אנחנו ניתן דגש על הסיפור הזה. במסגרת מה שאנחנו נעשה כאן ננסה גם לגבש דרך התייעלות בסיפור הזה, לראות איך אנחנו מגנים עליכם מצד אחד ומצד שני - - -

אנחנו נשמח תמיד לשתף פעולה. אני ממש מתנצל שאנחנו קמים. תודה רבה ואנחנו נתעדכן בהמשך.

תשמור מקום לחבר הכנסת אורי מקלב.

גברתי היושבת ראש, אני אומר לו משפט אחד לפני שהוא הולך. יש משטרת בני נוער. במשטרה יש מתנדבים גם סמויים וגם גלויים. השיתוף הפעולה עם יחידות הנוער, אני מדבר כאיש ביטחון בעברי וכאיש משטרה ולא רק שאני פעיל חברתי ומשפטן משקיף כאן, שיתוף הפעולה איתם זה מביא לכם פירות. כך אתם יכולים להעניש את המעסיק שעושה לכם בעיות מבלי שהוא ירגיש מאיפה זה בא. כמו שמענישים עבריין סמים ובכל תחום אחר, בכל מקום כשמישהו מטריד בבניין ומוכר סמים או מבצע עבודות בלתי חוקיות קוראים למשטרה. המשטרה עושה את הבילוש ועושה את העבודה שלה מבלי שידעו בבניין מי דיווח. זו לא הלשנה, זה שמירה על החוק, זו אזרחות טובה. תתחילו ללמוד שזו אזרחות טובה ושמירה על החוק.

תודה רבה.

תודה רבה אליאב. חבר הכנסת אורי מקלב בבקשה.

תודה גברתי היושבת בראש. אני לא יכול להתייחס לנושא הדיון של שמירה, פיקוח ואכיפה על עבודת נוער מבלי שאני אתייחס לדיון שהיה במליאת הכנסת, אני לא יודע אם אחרים התייחסו לזה, בנושא החוק שלך להורדת גיל העבודה.

בקיץ.

בקיץ. בוודאי בקיץ. כאן כתוב שבפרט בקיץ. יכול להיות שהקיץ בפרט, אני מתייחס לקיץ.

אני חושב שאם מישהו רוצה לקחת דיון סוער, לקרוא לזה דיון סוער, לראות שכל כולו היה פופוליזם אמתי ולא ענייני. לטעון על הורדת גיל העבודה שזו עבודות בו בזמן, התעמרות בילדים בו בזמן כשהפוך, הוא לתת הגנה. החוק הזה בא לתת הגנה. אני רואה את זה גם על האכיפה.

אני באופן אישי, אני לא אומר סיעתי, מה שאומרת הסיעה אפשר לשקול, אני ממילא תומך בהצעת החוק הזאת. מכוון שאנשים מחברים ביחד בין עבודת בני נוער ושמירה על זכויותיו. דהיינו, כדי למנוע פגיעה בו אנחנו לא רוצים לתת לו לעבוד ולא כך הדבר. העבודה היא ערך בפני עצמה, במקביל צריך לתת את ההגנה שצריך לתת לילד, זו חובה. היא חובה, אבל לא פחות גם לתת את האפשרות לעבוד. אני חושב שקודם כל העבודה היא ערך, היא ערך בפני עצמו ולא רק בגלל הכסף. זה חלק מחנך, זה חלק טבעי שצריך להיות לבנאדם מבלי שאני מגיע לאלטרנטיבה. מה האלטרנטיבה של אותו ילד או נער, איך נקרא לזה, באיזה מקום זה השעמום, זה הבילוי, זו הבטלה שהיא אם כל חטאת בעיניי. לכן, מעבר לזה שהאלטרנטיבה גרועה יותר, פעם אחת אני מדבר. פעם שנייה האלטרנטיבה גרועה יותר. צריך לתת את כל ההגנה לנוער שעובד וזה בצורת: תקנות, הגבלות, פיקוח, שמירה על זכויות, למנוע ניצול – את כל זה צריך לתת וצריך באמת לחוקק ולהקפיד על כך. הניסיון למנוע את העבודה ולקרוא לזה עבדות וניצול, לדעתי זה פופוליזם אמתי דבר שעושה רק רע לבני הנוער. לא לתת לעבוד, בעצם אנחנו פוגעים באפשרות הזאת. החלק של העבודה הוא גם חוויתי, הוא לא לכולם הוא לא עבדות, לא לכולם זה קושי. העבודה עצמה היא חלק שממלא אותו בסיפוק ובעשייה ואיזו זכות יש לנו לקחת את זה.

למה אנחנו מדברים על הורדה, למה מה שהיה פעם נכון אנחנו צריכים לשנות את זה? כאן אנחנו יודעים שהסיבה שהגבלנו את הגיל היא מכמה סיבות. יש סיבה מרכזית שהיא, כשאדם בגיל צעיר, הוא לא יודע לשמור על הזכויות שלו, אין לו מודעות, שיקול הדעת שלו, אפשר לנצל אותו אפילו מבלי בכלל שהוא מודע לניצול. אנחנו נמצאים היום בדור אחר, הדור הצעיר הוא הקדמה והטכנולוגיה גם קידמה אותו בעניין הזה. הוא יודע הרבה יותר את הזכויות שלו, הוא יודע בכלל הרבה יותר. זכויות התלמיד זה אחד הדברים שכל ילד יודע לנפנף בזכויות התלמיד. אז מה, כאן הוא לא יודע על זכויות של נוער, גם את זה הוא צריך לדעת. יש לו גישה קלה מאוד לכל הזכויות האלה. אנחנו נותנים לו מספיק את ההבנה שהוא יכול מבלי שאנחנו נותנים, הוא ידע שיש לו את זה. מכיוון שהיום בני נוער וילדים חשופים לזה הרבה יותר מהר אז ממילא אנחנו יכולים גם להוריד את הגיל.

אני חושב שאני רוצה לחזק את ידייך בעניין הזה ולא באמת להתרשם, עמדת בכבוד, באמת בכבוד כי בכל אופן את לא חברת כנסת ותיקה פה. עמדת בכבוד על דוכן הנאומים עם מתקפה רבתית. מי שייקח היום את דברי הכנסת, וייקח ויסנן את הדברים, אנשים או שלא ידעו או שעשו את עצמם שהם לא יודעים. וכי ביקשת להוריד את גיל העבודה בלי שום הגנות, בלי שום דבר? הפוך, את מצד אחד ביקשת להוריד ומצד אחד החוק גם נותן הגנות ואת כל מה שצריך, את התמיכות בעניין הזה.

יוסי אתה, אני מבין שהחוק הזה כתוב שזה היה, לא יודע אם, ביוזמתך, תמיכתך בדברים האלה. - - -

ביוזמתו.

אני חושב שאנחנו צריכים אתכם בעניין הזה. אתה עדיין נשארת פה בכנסת. אני לוקח אותך כמקום מקצועי שדואג לילד והגנה לילד. אני גם חושב שצריך לצאת בהגנה מסוימת, רק בפעם הבאה יבוא לידי ביטוי שאתה עומד מאחורי זה, זה נבלע. אני ידעתי שאתה עומד מאחורי זה, אבל - - -

אפילו ראש הממשלה אמר שאני עומד מאחורי זה.

אבל היה שם איזה מסך כזה שהיה קשה לחדור אותו.

היה צריך להגיע לאיזו פשרה או משהו, אבל צריך לתת הגנה לדבר הזה. זה להגנה על זכויות הילד, זה מקום לטובת הילד ולא למקום השני. את לא מייצגת מעסיקים או אנשים שהם רוצים את האפשרות לקבל כוח אדם זול, לא משם באת, לא משם החוק הזה מגיע.

כל הדיון בעניין הזה, אנחנו צריכים כי גם זכויות הילד. לעבוד על הזכויות יחד עם הגנות נכונות שיש לתת לו.

לגמרי, זו חובה אמתית שמוטלת עלינו. תודה רבה חבר הכנסת אורי מקלב.

אני רוצה לפנות למשרד החינוך, איתן. היי, לשמוע ממך, אין שאלה שבסוף הדיון, אני כבר קצת מקדימה את המאוחר, אני אפנה למשרד החינוך כדי שתבנה איזו תכנית משותפת יחד עם משרד הכלכלה להסברה בבתי הספר. אני חושבת שבתי הספר הם פלטפורמה מצוינת, אתה מגיע לכל התלמידים, זה משהו שאתה יכול לעשות אותו תהליכי. אני אשמח לדעת מה אתם עושים כבר עכשיו.

שלום וברכה. קודם כל, בדיון מקדים שקיימנו לקראת היום, קודם כל אנחנו מברכים על הדיון המקדמי. הרבה מאוד פעמים בוועדה הזאת זה עולה. יש כמה דברים בבסיס שלא קודמו, יכול להיות שצריך פה יותר החלטה של שרים. למשל, מערך העבודה בין משרד הכלכלה לבין משרד החינוך שבעבר היה ברמה הרבה יותר גבוהה ירד מאוד. כלומר, בעבר היינו מקבלים מהם חומרים, בעבר המפקחים שלהם עזרו לנו, גם ההסברה, זה די נעלם. כלומר, הקשר היום בין המשרדים כמעט ולא קיים וזה פוגם כי בסופו של דבר חוברת הזכויות היא שלהם, היא לא שלנו. אנחנו יותר נעזרים בנוער העובד שזה חלק אינטגרלי מאיתנו, לעשות את מערך ההסברה בבתי הספר כשהמשרד, לכאורה, אמון על זה, זה לא קיים.

אנחנו רואים מנתוני השטח, יש לנו את מחלקות הנוער שכל הנוער עובר דרכם. הם אמרו לי שני משפטים: אחת, מדובר על עבדות מודרנית, ובמיעוטים אנרכיה גדולה. כלומר, המצב הוא מאוד חמור בנתונים שזורמים אלינו. מתברר שרמת האכיפה במדינה היא מאוד נמוכה, המדינה לא שמה הרבה מפקחים. יש פה גם משהו שציינו, עולם המעסיקים זה עולם שיודע לנצל את הבטן הרכה שנקראת נער. בפריפריה גם גילנו שהפער בין ההיצע לביקוש הולך וגדל, ככל שהפער גדל הנער מתפשר כי אין לו בררה ואז הוא לא מתלונן, לכן דווקא מה שעושים פה זו עבודה טובה.

אנחנו עושים כמה דברים. אחת, אנחנו לקראת פסח תמיד מוצאים על סדר היום של המשרד, זה אומר שלקראת החופש אנחנו שמים על סדר היום כדי לייצר שיח ציבורי בבתי הספר, בשיעורי החברה, נושא שאנחנו מעוניינים שיוצף לבני הנוער. אנחנו כל שנה מוציאים על סדר היום את נושא הקיץ ושמים את הדגש על הדברים האלה, מבקשים גם חומרים מהנוער העובד כדי להעביר, שהילדים יבינו את זכויותיהם ויערכו נכון. אין תכנית מערכתית, את זה אמרתי לך נקודתית - - -

כלומר, בסוף זה וולונטרי, זה בית ספר שמוכן לקחת ולאמץ את זה - -

לא. לא. יש חוזר מנכ"ל שמחייב פעילות לקראת הקיץ: ביטחון, בטיחות, נושא עבודה ונושא הפנאי, כי אנחנו מממנים את אתרי נוער בישראל. בקיץ אנחנו מאוד דומיננטיים דרך מנהל חברה ונוער כי זה מהות קיום המערכת. למשרד יש חוזרי מנכ"ל וכדומה.

אני אומר שמה שיותר בעייתי, השוק הזה מאוד פרוץ. המקום היחיד שאנחנו לכאורה הבעלות זה הקייטנות. "חוק הקייטנות" הוא אצלי, זה אומר שאני יכול להגיד ששם בין 15-20 אלף בני נוער שעובדים מקבלים את מה שהחוק אומר, כי אנחנו לא מאשרים את הקייטנה אם לא. כלומר, כחלק מתנאי סף לאישור קייטנה בודקים את נושא השכר, ושם יותר קל לנו. חוץ מהשוק הזה, כי המדינה שולטת ושם יש פקחים, שם יחסית המדינה שמה הרבה מאוד. היא לקחה את כל מערך הפיקוח של הטיולים ושמה אותו בקייטנות. אנחנו היום מגיעים, בקיץ בין 60%-80% ביקורים בקייטנות ואנחנו בודקים. חוץ מהנושא הזה אין לנו שום מושג בדברים האלה.

הדבר שאתם כן העלאתם וגם לנו זה חוזר, זה שבני נוער מתלוננים שיש פער בנושא מוסר התשלומים בין הבחירות הארציות למקומיות. הרבה פונים אלינו למחלקות הנוער שבבחירות מקומיות זו אנרכיה גדולה. נעלמים מהמערכות, כי זה סייעות רבות. שם באמת צריך לעשות הרבה יותר הסברה דרך השלטון המקומי - -

חד-פעמיות.

בדיוק, ושם הרבה בני נוער, אנחנו לא הכתובת, אנחנו רק רואים את הדברים האלה.

מה שאני מציע פה לוועדה, תראו, יש מושג שנקרא - - -

סליחה, ברשותך רק כדי להבין ובמאמר מוסגר. אם אנחנו יודעים על נוער שעובד במפלגה מסוימת, לא משנה ואפילו שהיא מתפרקת ביום שאחרי, אין לנו את הכלים בעצם לכפות עליהן? בכל זאת הן היו גוף מעסיק גם אם היום לא. אין לנו את הכלים לכפות עליהן את התשלום לנוער?

אפשר להגיש תביעה נגדן.

כמה ילדים בעצם ילכו להליך משפטי שהוא עצמו - - -

יש ילדים שבאים אלינו, אבל גם כשמקבלים פסק דין זה לא אומר בהכרח שמישהו יממש את פסק הדין הזה. זאת אומרת, אם הקופה של אותה מפלגה ריקה - - -

גם אם מדובר במועמדים ברשימות של מועמד עצמאי שאנחנו יודעים שזו אחריות של הבנאדם, אין שום דרך?

לעשות הרמת מסך ולהפוך אותו, את הבנאדם, הרי הבנאדם נעזר בכסות של מהפלגה. את תובעת את המפלגה, לא את הבנאדם הפרטי.

הבנתי.

יש לי שתי הצעות. הצעה אחת שהצענו גם לשלטון המקומי והצענו את זה עם האגודה למחלקות הנוער. כמו שמשרד החינוך פותח ב-15 באוגוסט את פתיחת השנה ברוב עם והדר עם כל העולם, לפתוח ב-15 ביוני את אירועי קיץ ישראל, משרד החינוך יחד עם כל השותפים. אנחנו בקיץ מפעילים למעלה מיליון בני נוער או ילדים בישראל. פתיחת מפעלי קיץ בישראל עם תנועות, עם ארגונים, עם רשויות זה כמעט פואמה של פתיחת שנת לימודים. שם גם אפשר להביא את זה בעוצמה אדירה. מהשנה זה יהיה בין שר החינוך - - -

אתה בעצם מדבר על בית הספר של הקיץ?

לא רק זה, כל מפעלי הקיץ בישראל: בית הספר של הקיץ, מפעל הקייטנות, המחנות, הסמינרים, שוק העבודה. מדובר שמערכת החינוך לא נסגרת היום. אמרנו לשר לפתוח פעמיים, פעם אתה פותח את השנה ופעם אחת אתה פותח את הקיץ יחד עם ביבס מהשלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות. זה תופס עור וגידים כל השנה הקרובה. שם זה באמת קרקע פורייה לשים זרקור ענק גם לנושאים האלה, כי זה כבר תקשורת. כל אלה ששותפים לא באים רק בשביל הכותרת, ישימו יותר בדברים האלה.

הדבר הנוסף, אני אומר - - -

וזה אתה מדבר, על ה-15 ביוני - - -

זה עדיין לא סגור. אני אומר בתחילת יוני בגלל שביולי מתחיל המערך לעבוד.

זהו, כי על אני מי שאני חושבת זה בעצם על אותם בני נוער שלא מגיעים למפעלי קיץ, לצורך העניין, אלא הם הולכים לתעסוקה חופשית, לגביהם הייתי רוצה לעלות את המודעות.

נכון, אבל אני מדבר לעלות המודעות. הדבר הנוסף שצריכים לדעת, יש היום שני כלים שהם חינוכיים. אחת, יש את שעת הליבה של המחנך. למעשה זו תורת החינוך החברתי הבית ספרי שאין לזה אזכור כרגע, לכל הנושא של קיץ ועבודה. אפשר לבדוק איך מכניסים בתכנית תרבותית ובשעות האלה. מחר אנחנו גומרים להשלים את הליבה הרשותית של מחלקות הנוער, שהיא החינוך הבלתי פורמאלי על כלל הרשות. שם אני עומד, בעקבות הדיונים פה להמליץ להכניס פרק בנושא הזה. אלו אמירות שברגע שאתה מלמד ומעביר אותם לכל סוכני האמצע שהם: מדריכים, מורים, מנהלים, רכזים, מדרכי חבורות וכדומה, אוטומטית אתה מייצר גם שיח שהרבה יותר נותן לנער כתובות נוספות, ואז אתה יכול לייצר. צריכים לדעת שהרב מאוד בני נוער פה מעדיפים לספוג ולא להעביר בגלל הבירוקרטיה האדירה וגם בגלל חוסר האמונה שיצא משהו מזה.

או.קיי, ואת זה אנחנו צריכים לשנות. לבנות מחדש את האמון ובעיקר של בני הנוער. מעניין. תודה רבה איתן.

המרכז לשלטון מקומי, הדר.

אני לא אחזור על הדברים שנאמרו פה ובטח על מה שאיתן ציין, שבאמת בחלק מהדברים עתיד להיות שיתוף פעולה בין מנהל חברה ונוער לבין השלטון המקומי. אני כן הייתי רוצה לומר כמה דברים שעלו לי בזמן שאנשים דיברו.

קודם כל ברור לי שאין מנגנון, תקנו אותי אם אני טועה, אין מנגנון מוסדר שהוא רלוונטי לכל בני הנוער שיש להם בעיה. לא כל בני הנוער נמצאים בתנועות הנוער באשר הן. זה מתקשר לאמירה שלכם מקודם שיש בני נוער שאכן עובדים באותן פעילות באשר הן, ומצד שני יש הרבה שעובדים במכולת השכונתית וזה יכול לקרות גם שם. אנחנו בכלל מדברים פה על איזו הוויה קהילתית שאולי צריך דווקא במקום של בניית חוסן קהילתי של מה יצא לי מזה. אני בעל העסק בתוך היישוב, בתוך העיר, בתוך השכונה, איך אני תורם לחוסן הקהילתי. אני מאמינה שזה ממש כך. אם אני מעסיק בני נוער אז הוא לא ישב אחר הצהריים בגינה, שבעיר שאולי אני גר - - -

אחר הצהריים זה יופי, רק בלילה הוא יצטרך לישון כדי לקום למחרת בבוקר.

את צודקת בהחלט. זאת אומרת, צריך להיות פה איזה מנגנון של רווח קהילתי. אם יורשה, הרשות, משרד החינוך רואים בדבר הזה אמצעי לשינוי קהילתי מהותי מעבר לעניין ההעסקה עצמו ,ואז דרך זה להגיע נשכרים לטובת כל מה שקשור לזכויות העובד.

עיקר העבודה, אני באמת אומרת את זה באמירה מאוד מאוד גדולה, הרשויות המקומיות שאם היא מפעילה ירידי תעסוקה לנוער כמובן באמצעות יחידות הנוער, לרוב גם מעמידים שם דוכן של לשכת התעסוקה עם מידע. שוב, זה דבר שהוא מאוד חשוב, אבל מי שמגיע מקבל את הפנקס - - -

נכון, זה וולונטרי.

כל הזמן אנחנו נמצאים במקום הזה שהמידע הוא על פניו נגיש, אבל הוא לא באמת נגיש ולא לכל האוכלוסיות. שוב, כי יש בני נוער שלא נמצאים בקונצנזוס המוכר לנו, נקרא לנו, שעובדים במקומות הגדולים, שעובדים ברשתות גדולות ומה שזה לא יהיה, וככה הם נופלים בין הכיסאות. אני חושבת ששם הבעיות הגדולות, כי ברשתות גדולות אני מאמינה שזה קורה, אבל אני מקווה שהם יותר יקפידו. רשויות מקומיות, אני לא מכירה את כולן, אבל מי מהן שמעסיקה בני נוער במהלך שיפוצי קיץ במערכת החינוך הן מאוד מקפידות ועל אחת כמה וכמה וכדומה.

או.קיי. תוך כדי שאת מדברת יש לי רעיון, אני מקווה שאתם רושמים את הדברים כי תצאו מפה עם שיעורי בית, אז שיהיה לכם כמה טיפים.

אני לגמרי מסכימה שעם כל זה שאנחנו רוצים לנגיש, הדרך שאנחנו עושים, לצורך העניין, אנחנו לא נכנסים למערכת החינוך וגם לא תמיד כולם נמצאים בכיתה וגם לא תמיד כולם מתעניינים, לא כולם חושבים שהם יעבדו. לצורך העניין יש הרבה לאווים בתוך הסיפור והזה והרבה ספקות. השאלה כל הזמן, איך אנחנו ממקסמים את ההגעה שלנו לבני הנוער. עלה לי רעיון, אם בעצם אנחנו נעשה את זה בשיתוף עם השלטון המקומי באופן כזה שכל בית אב שיש בו ילדים מתבגרים, לצורך העניין אנחנו יכולים לדעת את זה כי יודעים בעצם מי תלמידי התיכון באותו ישוב, יקבל אגרת שבעצם מסבירה את התנאים ואת הזכויות של נוער עובד. אנחנו יוצרים איזו מדרגה, יוצרים איזה שלב ומגיעים לכל בית. את יודעת, גם אם הוא מסתכל ומעיין, בסופו של דבר איפשהו זה ייתפס ואז גם ההורים נחשפים. אנחנו מרווחים ככה גם את ההורים וגם את הילדים בסיפור הזה.

אני רציתי קודם לשאול אותך שאלה- - -

אפשר דרך ארנונה, כולם פותחים את זה.

נכון.

הוא לא יכול להיות אדיש, יש חלוקה מסודרת - - -

מעולה. מצוין.

עושים התקשרות עם קבלן ואז עושים את זה חודש לפני.

מצד שני, הרבה מאוד - - -

גם וגם.

זה צריך להיות גם וגם כי הרבה דברים הופכים דיגיטליים היום וגם התשלומים - - -

אפשר גם וגם. אם הם יראו שזה מגיע מכמה ערוצים הם ייתנו לזה בעצם את הדגש שצריך. אני חושבת שזה רעיון מצוין. היום זה גם לא עולה הון כסף, זה משהו שהוא בהחלט ישים ואני חושבת שצריך לכתוב את זה.

מצד שני, הכתובות גם נמצאות, להבנתי ואני חלילה מעבירה אחריות או משהו כזה, גם באמצעות בתי ספר.

את מקסימום מוסיפה אותם לרשימת התפוצה, את יודעת.

נכון. רשימת התלמידים בתיכון אחד או ב-15 תיכונים בעיר בסך הכול בעיר גדולה, וזה לא משנה, בעצם זה אותו דברור בין אם זה בית הספר או הרשות.

זה לא נורא אם הם יקבלו את זה פעמיים.

בואו ניקח בחשבון - - -

זה לא יציק, זה משהו פתיר.

היה פעם שמשרד החינוך העביר דרך התעודות בכל התיכוניים בארץ.

אני לא הייתי רוצה שזה יגיע לתעודה. אני בכוונה אומרת שזה יגיע לתיבת הדואר. בכוונה אני רוצה שזה יגיע לבתים כדי שגם ההורים יחשפו לזה. אם זה מגיע מכמה מקומות זה מקבל גם את הדגש הראוי כי מבינים שיש פה סיפור רציני. העניין של בתי הספר הוא חשוב, הוא נכון, אפשר להיעזר גם בו אלא שלא כל בני היישוב, אה, אז הם מקבלים את זה מבית הספר שבו הם לומדים. זה רעיון ששווה לחשוב עליו ולראות את ההיתכנות בכל אחד מהמקרים.

יש פה גם איזושהי אמירה, שאם נחבר את ההורים מהמקום שמשהו קורה בבית הספר, שיש שיעורי חינוך בנושא הזה אז שתדע, יכול להיות שהבן שלך לא סיפר לך, אבל זה מה שקורה בבית הספר - - -

מערכת החינוך, נשמע ישים ואפשרי.

אפשר לעשות היום. יש עכשיו תכנית של המשרד "מעורבות חברתית והתפתחות אישית". אני אומר שמספיק שבני הנוער, אני הייתי אומר את זה למועצה כי אני עובד איתם, היו מקימים כמו קדמן כזה. כמה בני נוער שהולכים להיות ניצבים בית ספרית לנושאים האלה. הרי כל הנושא של השר היה ליצור אקטיביזם חברתי, לא התנדבות. התנדבות יש יותר מדי, אין לנו בעיה. האקטיביזם הישראלי מאוד נמוך יחסית לעולם. כל הרעיון הוא להיאבק על זכויות התלמיד ואין יותר טוב מזה. אפשר לפתח את זה בתוך הספר, שיקומו בני נוער שזה נוגע אליהם והם יהיו חבורה. אפשר להתחבר לנוער העובד שייתנו להם את ההשתלמויות וכדומה, ואז יהיה להם עוד כתובת משלהם בתוך עצמם. בתוך עצמם הם מדברים הרבה יותר מאשר מולנו - - -

נכון, דרך מועצות התלמידים בעצם.

בדיוק. את זה רשמתי - - -

אפשר אפילו שזה יהיה חלק מתעודת בגרות חברתית של קבוצה שתבחר לנהל את העניין הזה.

אנחנו נכיר להם בזה, אין בעיה.

פנים בית ספרית זה רעיון יפה. רעיון יפה, צריך באמת לראות איך מיישמים אותו.

ברשותך, אני רוצה רגע לחזור לשאלה, הפרעתי לך קצת קודם, מבחינת השלטון המקומי האפשרות שפקחים יישוביים, הרי יש לנו את משרדי הרישוי, נכון? לא משרד הרישוי, מחלקת רישוי - - -

פיקוח עירוני.

כן. בכל אחד מהיישובים. אני לא לוקחת את זה לפיקוח כי לא בכל המקומות זה מוסדר. עד כמה הם יכולים לעזור לסיפור הזה במהלך חודשי הקיץ, יותר לסייר, יותר להיכנס לבתי עסק לראות מי עובד שם. כשפוגשים בני נוער בעצם לשאול, הרי הם ממילא נמצאים בתוך המרחב העירוני, אז שבקיץ זה יהיה הדגש. זה חודשיים בסך הכול - - -

ברמה העקרונית זה לא בתכולת העבודה שלהם. פה אנחנו בעצם - - -

בעצם צריך לדבר כדי לגייס את השלטון המקומי בהיבט הזה?

תראי, זו עבודה שצריכה להיעשות בדרגים גבוהים יותר. בעצם כשבאים באיזו פנייה לראשי הרשויות: 'נכון זה לא בתכולת העבודה, אבל בואו ננקוט באיזו אחריות - - -

על הילדים שלנו. כל רשות והילדים שלה.

יש פה גם בעיות משפטיות של האצלת סמכות - - -

והצגת מסמכים. דרך אגב, בזמנו הרחיבו להם את הנושא 'אדום לבן'. כלומר, עשו הרחבה לפקחים העירוניים על משטרת ישראל. משטרת ישראל אמרה: 'אנחנו לא יכולים לאכוף את 'האדום לבן'. אין לנו מספיק שוטרים. העבירו בהחלטת, נדמה ששר הפנים זכאי בסמכותו - - -

אפילו לא לאכוף. אני אומרת ברמה שהוא יכול לתת דוח, אבל כמו שהנוער העובד לצורך העניין מעביר דיווחים למשרד הכלכלה, אז מתוך האחריות של מבוגר אחראי לצורך העניין ביישוב. שהפקחים העירוניים יסתובבו ואם הם מזהים משהו שהוא נראה חריג, או לא כשר או דורש בדיקה או מוטל בספק, פשוט הוא מדווח למשרד הכלכלה ומשרד הכלכלה עושה את הבדיקה. תחשבו על זה. קחו את זה כמשהו - - -

מבחינתי המאקרו, האבא נקרא לזה, זה משרד הפנים שמדבר על תכולת התפקיד של הפקחים באשר הם, או מי שלא יהיה - - -

אם נחליט שזה משהו שהוא ישים ושאנחנו רוצים ללכת לכוון שלו, אז למפגשים הבאים אנחנו נזמן אותם ונשמע את ההתייחסות שלהם. בעצם אם את אומרת שזה משרד הפנים.

ככל שאני מבינה, כן. אני חושבת שאם אנחנו עושים מהלך שכזה, אנחנו לא יכולים להישען על מקומו הטוב, רצונו, מנהיגותו של ראש עיר זה או אחר, כי זה חשוב לו, כי זה - - -

לא. אם אנחנו הולכים אנחנו הולכים למהלך. אנחנו יוצאים מכאן עם תכנית שהיא ברורה לכולם וכולם מחויבים לה. אנחנו נבנה אותה בצורה שהיא לא וולונטרית כי אני לא רוצים להישאר במקום הוולונטרי. תודה רבה הדר.

דפנה, את רוצה להתייחס או פשוט את נהנית מהדיון?

לא. האמת שהמשטרה כן רואה דווקא בחיוב עבודה של בני נוער, כמובן שזה בהתאם לחוק. כמו שציינתי בדיונים הקודמים, בעצם האכיפה היא לא בתחום של המשטרה למרות שאנחנו אמרנו נשתלב באיזו קבוצת עבודה לראות איפה אנחנו כן יכולים לתרום.

אני חושבת שהעניין של ההסברה לצד האכיפה הוא מאוד מאוד חשוב וצריך להגיע לכמה שיותר ציבור בין אם זה תלמידים, בין אם זה הורים, בין אם זה הציבור בכללותו. אני בכלל חשבתי, את יודעת, משהו אפילו בטלוויזיה, משהו כזה להגיע לכמה שיותר אנשים כי יש הרבה חוסר מודעות.

המשטרה קצת משולבת באכיפה פה, אבל אם יש משהו בוועדה הזו כשנשב ושנוכל לתרום, אז כמובן.

או.קיי. אני חוזרת רגע למשפט הפתיחה, אתם בעצם רואים בחיוב את כל נושא של עבודת הנוער כי אתם מזהים שבמקומות, ככל שיש עבודת נוער בעצם נפגשים בפחות תופעות בעייתיות.

בעצם מה שקורה, הרבה פעמים בני נוער הם משועממים ואין להם מה לעשות, הם נמצאים כל היום בבית, הרבה פעמים זה יכול גם להגיע למצב של, אנחנו רואים יותר בחודשי הקיץ, יותר עבירות של בריונות וקטטות ושימוש יותר באלכוהול ודברים כאלה. יש אכיפה מוגברת בתחום הזה. ככל שיש יותר עבודה וקטינים יותר עובדים התופעות האלה פוחתות ולכן אנחנו רואים את זה מאוד בחיוב.

אמרה פעם ראש מחלקת נוער במשטרת ישראל משפט שאני תמיד מצטט אותו. אמרה: 'ככל שאנחנו מעסיקים אותם יותר הם מעסיקים אותנו פחות'.

נכון. גם פה בוועדה זה עלה כמה פעמים. זה נכון, בואו נודה על האמת, זה נכון.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת מיכל בירן. מיכל את רוצה להתייחס?

אני מצטערת שלא יכולתי להיות בכל הדיון. זה יום כזה שיש בו הרבה דיונים במקביל, גם חברת הכנסת שאשא ביטון הייתה בדיון הקודם שבו השתתפתי והזדרזה להגיע לכאן.

בכל הרצאה שאני מרצה בפני בני נוער אני מתחילה בשאלה 'מי יצא לו כבר לעבוד'. אני שואלת אותם קצת באיזה עבודות ואז אני שואלת: 'מי חושב שהוא נוצל בעבודתו'. אני שואלת את השאלה הזאת גם מבוגרים ואז אני מספרת לבני הנוער על ההבדל המאוד משמעותי שקורה כל פעם מחדש, כמו על פי ספירלה, שבני נוער חושבים שהם לא נוצלו. אז שאלתי אם הם חושבים שבאמת בני נוער מנוצלים פחות ממבוגרים ושזו הסיבה שכל כך מעט בני נוער מרימים את היד לעומת מבוגרים. כששואלים את זה בישראל אני חושבת ש-90% מהאנשים מרימים את הילד. אנחנו מגיעים ביחד למסקנה שזה קשור גם למודעות וגם לעוד עניין, על זה שבני נוער נוטים לחשוב שאם נוצלת זה מצביע על החולשה שלך ועל משהו לא בסדר שאתה עשית.

פרייר

כן, פרייר וחלש. זה דבר שבני נוער מאוד לא אוהבים להודות בו.

אני כן מברכת על היוזמה להעלאת המודעות. אני מצטערת שאני לא אוכל להישאר לכל הישיבה, אבל היה חשוב להגיע לרגעים קטנים להגיד שאני מברכת על הדיון, ומה שנקרא 'חיילת שלכם' בעניין ובכל מה שיידרש.

תודה רבה חברת הכנסת מיכל בירן.

יש לנו מהמשמר החברתי. בבקשה. רק תגיד שם לפרוטוקול.

יוסי עמרם מהמשמר החברתי בכנסת.

גברתי היושבת ראש הנכבדה, נכבדיי. בנוסף לזה שאני משקיף כאן של המשמר החברתי מתוך דאגתי לחברה ולזכויות החברה אני גם פעיל חברתי שנים וגם אחראי על שירות לאזרח באזור מגוריי.

והוא אם יורשה. אזור מגוריך איפה?

עפולה.

אני גם בקשר וגם מתנדב בסיירת הורים בעירייה ובמקומות רבים כולל בשיטור הקהלתי, ובקשר עם הקהילה והחברה. בשביל זה אני גם אמרתי לבחור לפני שיצא, אני גם מכיר אותו, שעליו לפנות ליחידת נוער במשטרה כאשר יש עבירות פליליות.

הרבה תלונות אני מקבל במשרדי מהורים רבים שמתלוננים על הטרדות מיניות במקום העבודה כולל אלימות של ממש, אלימות פיסית כלפי ילדיהם. הבנים שלהם פוחדים להתלונן במשטרה או להתלונן לגופי נוער בין אם של משרד החינוך, או בכל מקום שאמר האדון הנכבד, מחשש שלא יקבלו את שכרם או שיוציאו עליהם שם רע. יגידו שהם סתם מלשינים וסתם ככה. כמו שאמרתי לבחור הנכבד, זו לא הלשנה זו אזרחות טובה ושמירה על החוק כאשר אתה מדווח על העבירה.

אני לדעתי, מרוב ששמענו הרבה פעמים על הרבה מקרים ובמיוחד בקיץ מתלונות רבות של בני נוער שעובדים: במסעדות, במועדונים, בכל מיני מקומות כולל בחתונות. אחרי בית ספר במקום ללכת הביתה לעשות שיעורי בית הוא הולך בערב לחתונות להגיש אוכל במלצרות בכל מיני מקומות כולל בשווקים – הם חוששים להתלונן. בכל תלונה שידועה למשטרה ולרשויות על כל בעל עסק שהוא נהג באלימות פיסית או שהיו מקרים של הטרדות מיניות או מעשים שהם קשורים במין להעניש אותו בחומרה, צריך גם להעניש אותו כי צריך להעניש אותו וזה יהיה גם שיעור לאחרים.

לדעתי האישית כאיש חוק שבעברו איש מערכת הביטחון במשטרה, כמו שדורשים מכל בעל עסק שיקבל רישיון עסק, יש מקומות שדורשים מהם תעודת כשרות, אז בבקשה שמשרד הכלכלה הנכבד ידרוש מהם אישור שיביאו מהמשטרה. בהרבה מקומות העבודה דורשים מהעובדים אישור, כמו שדורשים מהעובדים להביא אישור מהמשטרה שאין להם עבר פלילי בתחום מין ואלימות, אז שידרשו מכל בעל עסק שרוצה לפתוח עסק ואפילו שקיים. מכל עסק שמעסיק בני נוער לדרוש להביא אישור שאין לו עבר פלילי בתחום האלימות ובתחום המין.

יש הרבה תלונות ואנחנו שומעים על הרבה מקרים כאלה. הרבה נערות שעושות הפלה עוד שהן לומדות בבית הספר, שנאנסו או ששכנעו אותן לקיים יחסי מין במקום העבודה שלהן בין אם זה המעסיק או המלצרים שעובדים יחד במלצרות, או אנשים שבאים לבלות במקום שהן עובדות. לכן, ממידת הזהירות ותוך דאגתנו לילדים שלנו שהם ההמשכיות שלנו, הם החיילים שלנו לעתיד שישמרו על המדינה שלנו. אנחנו מחובתנו גם כהורים, אין הבדל בין הבן שלי שהוא חייל בצבא בשירות סדיר לבת שלי שבעוד שנה הולכת לשרת בצבא לבת שלך ולבת של כל אחד – כולנו משפחה אחת בבית אחד שנקרא המדינה. חובתנו לשמור על הילדים שלנו ולא רק להגיד: 'אני עושה, אני עושה' ולחוקק חוקים. צריך ליישם את החוקים, צריך להשגיח על הילדים שלנו במקום העבודה. כמו אמרה הגברת וכמו שכבודך אמרת לפני כמה דקות, שהפקחים של הרשויות צריכים לעשות סיורים במקום העבודה ולפקח במקומות עבודה על המעסיקים. לבדוק אם הם מכבדים את החוקים ואת ההסכמים, כמו שאני אומר וכמו שאני דורש גם כהורה וגם כאזרח, אני דורש שכל בעל עסק שהוא יכבד את החוקים ואת הנהלים שהוא חתם עליהם או לא. לראות שהנערים שעובדים במקום העבודה אם הם מנוצלים או לא מנוצלים, יש להם בעיות או לא. כמו שהשוטר מסייר - - -

הנקודה ברורה. אני חושבת שהנקודה ברורה.

אני אתן דוגמה פשוטה. כשאזרחים רואים שוטרים בשטח הם בטח נזהרים ובטח לא יבצעו עבירות. כך גם עם פקחי העבודה של משרד הכלכלה או פקחים של הרשויות המקומיות. צריך שיהיה פיקוח, צריך שתהייה אכיפה. תודה רבה.

ברשותך, למשרד הכלכלה שאלה. יש דרך לאכוף את זה שמעסיק של בני נוער יצטרך תעודת יושר מה שנקרא, או משהו- - -

אם אנחנו רוצים שמעסיקים יכנסו תחת משטר רישוי, דבר ראשון צריך לומר שמדובר על רגולציה מאוד מאוד גדולה לכלל המשק, זה דבר, אני לא יכול לתת פה עמדה של משרד הכלכלה בנוגע לנטל הרגולטורי הזה. הכול אפשרי, אפשר. אני לא יודע אם - - -

אני שואלת ברמה הריאלית, בכוונה אני לא מפנטזת פה כי אני רוצה שבסוף אנחנו נצא עם תכנית שהיא אמתית ולא רק מה כן אנחנו יכולים ומה לא.

ריאלית, לתפיסתי לא. צריך גם לזכור שהרבה מעסיקים הם מעסיק במסעדה. בקיץ הוא לוקח הרבה בני נוער כי זה גם הרבה יותר זול לו, אבל הוא גם מעסיק עובדים רגילים ואז יש לנו מעסיקים מעורבים, זה המון המון בתי עסק ומעסיקים בכלל.

או.קיי. יש לי שאלה נוספת שגם רציתי קודם לשאול. שאלתי ואני מרגישה שלא עד הסוף זה חודד לי. אני יודעת שלפחות על פי החוק של עבודת בני נוער, בני 14, שר הרווחה רשאי להחליט באילו מקומות מותר להעסיק בני נוער ובאילו לא. יש לנו רשימה של מקומות באופן מוסדר שאנחנו יודעים איפה מותר לבני נוער ואיפה לא?

למיטב זכרוני יש תקנות עבודות מסוכנות - - -

אתה מבין למה חשוב החוק הזה, בעצם זה היה מאפשר לנו לתקן תקנות וזה מה שנעשה. אנחנו כן נתעקש על הנושא של הורדת הגיל.

צריך להבדיל, יש - - -

אנחנו מאוד נשמח.

אגב, זה מה שרצינו לעשות בתהליך חקיקה כי זה היה חלק ממה שתיארנו.

יש בחוק היום תקנות, לא לעניין גיל 14, לעבודות מותרות - -

לעבודות אסורות, אבל אין לעבודות קלות.

יש לנו כבר, קיימים ואפשר לפקח עליהם בחוק. נדמה לי שסעיף 2(א) שמדבר על התקופה בקיץ ועל הורדת הגיל בקיץ, שם מעולם לא הותקנו תקנות למרות שכתוב שהשר יתקין תקנות.

נכון, נכון. זה מה שביקשתי לשר הכלכלה. אגב, אני נכנסתי, שם מופיע שר הרווחה.

את יודעת כמה שנים לקח לנו עד שהוצאנו מהעבודות האסורות עבודה במכרות.

זאת הייתה ההזדמנות ואנחנו נעשה את זה, כי אנחנו לא נוותר על החקיקה הזאת. אנחנו נביא אותה כשיבשיל הזמן.

צריך להתקין תקנות לעניין הספציפי של עבודת קיץ - - -

עבודות קלות, אז אנחנו מרוויחים את ההסדרה גם של גיל 14 שקיים היום בחוק ולא נאכף. למעשה את יכולה למצוא אותם גם במסעדות ובכאלה מקומות שאנחנו לא רוצים למצוא את בני הנוער. זו הזדמנות מצוינת להסדרה.

אני אשמח לשאול שאלה בבקשה.

שאלה זה תמיד קצר.

אני רציתי לשאול אותך, כמה מה-162 תיקים שנפתחו בקיץ האחרון פנו אליכם, מה האחוז שפנו אליכם ומה האחוז שאתם הגעתם ומיוזמתכם פתחתם את התיק. יש לך את הנתון הזה?

לא, אין לי את הנתון הזה.

אני גם רציתי לשאול אותך, האם הממוצע של הפניות של אנשים שפונים בחשאי אליכם, כמה זמן לוקח עד שזה מתחיל להיות מטופל, האם יש לך ממוצע מהפנייה עד לטיפול?

לא. אין לי את הנתונים האלה.

אני יכולה להגיד, כשאנחנו מפנים ילדים בעילום שם, זאת אומרת שילד שפונה אלינו וחושש להתלונן מול משרד הכלכלה, אנחנו מפנים בעילום שם את הדרישה, אנחנו יודעים שמהר מאוד משרד הכלכלה חוזר אלינו ושואל אותנו: 'אתם יודעים מתי זה פתוח, מה הכתובת'.

זה דבר מאוד יחסי, כאילו אשמח - - -

אין לי נתונים להגן עליהם, אבל כן אוכל לומר שהם מאוד מנסים לטפל בזה במהירות, זה יאמר לזכותם.

זה נכון, אני יכול העיד על זה גם כן. תוך מספר ימים מהרגע שהפנינו כבר יצאו פקחים לשטח. ימים.

דרך אגב, מה שלא היה קיים פעם. זאת אומרת, כמה שנים אחורה היינו יכולים להגיש פנייה ב-2002 וב-2009 רק לראות את הטיפול בפנייה. היום זה לא קיים.

בכל מקרה אנחנו בתהליך שאנחנו בונים קדימה לקיץ, כך שאנחנו ממילא במקום של לתקן טוב את מה שהיה לפני כן. אין שאלה שצריך ליצור איזו הערכות. אני גם מסכימה עם האמירה שעלתה כאן בעניין ההרתעה, ככל שידעו שיש יותר פיקוח ושאנשים יודעים ויש פקחים שמסתובבים, אפילו הרבה פעמים לא צריך להיכנס לבית העסק, מספיק שהם יודעים שהם מסתובבים במתחם זה. זה כמו מס הכנסה וכולם - - -

זה מרתיע.

ליצור את ההרתעה הזו, כי אני חושבת שכל דרך שנמצא איזו אפקטיביות למניעת הניצול של בני הנוער היא מבורכת. בבקשה.

עוד שאלה - - -

יש לי הצעה שלקוחה מעולם הכדורגל, את זה אני אגיד גם למועצות, ללכת על צל"ש לבעלי עסקים טובים.

כן, זה חלק מהתמריץ והתו התקן שהוא העלה.

את יודעת, בכדורגל הורידו את האלימות בנוער כשעברו לכרטיסים ירוקים במקום כרטיסים צהובים והאדומים, הביאו את זה מהעולם. הורידו ב-100% את האלימות באותם מגרשים, למה? אחת, הם היו מקבלים על זה כרטיסים וצוברים נקודות ועל זה הם היו מקבלים בונוסים. אני טוען שגם פה אנחנו צריכים להרגיל לתרבות משתנה. כשאתה אומר על הכול 'אנטי אנטי' זה גם יוצר - -

יוצר אנטי. אני מסכימה לגמרי. זה מתחבר לגמרי עם מה שבני הנוער בעצמם אמרו: 'תעזרו לנו לתמרץ'. אמר את זה יפה אליאב: 'לא הכול זה כסף, תתמרצו בתו תקן חברתי'. אני חושבת שזו אמירה נהדרת. באמת, שבעל עסק יש לו תו תקן כזה שהוא מעסיק בצורה ערכית, חברתית.

שאלה אחרונה יש לי לכם נציגי הנוער העובד והלומד. אתם נתתם נתון של כמה בני מחפשים ולא מוצאים עבודה, את יכולה לחזור עליו.

120 אלף.

תודה רבה.

הצטרפה אלינו, את רוצה לומר משהו. או.קיי.

ברשותכם אני אסכם את הדיון.

ראשית אני באמת מודה לכולכם גם על הנוכחות וגם על שיתוף הפעולה והחשיבה המשותפת. כפי שכבר הצהרתי זו רק נקודת הפתיחה. זאת אומרת, העבודה האמתית מתחילה עכשיו אחרי שקצת אספנו את הנתונים.

ראשית, אני באמת אשמח שלקראת הדיון הבא, הוא יהיה בעוד חודש, תתחילו לבנות תכנית שנוכל ליישם אותה כבר בקיץ הקרוב. אני בכוונה אומרת תכנית שנוכל ליישם אותה כדי שהדברים יתכנסו למקום שהוא ריאלי, ישים ושהוא יכול להיות בר קיימא. לאט-לאט אנחנו נבנה את זה בהמשך.

אני מצפה במקרה הזה לשיתוף פעולה בין משרד החינוך לשלטון המקומי. אני חושבת שעלו פה רעיונות מאוד יפים. משרד החינוך, שלטון מקומי, משרד הכלכלה, הנוער העובד ומועצת התלמידים – אני חושבת שחייב להיות שיח ביניכם. יכול להיות שבחודש הקרוב לקראת ההמשך, שווה שכל אחד יעשה בתוך הבית שלו איזו מיני תכנית או איזה רעיון שיכול להצטרף אחר כך למשהו שהוא קצת יותר הוליסטי שייצור את הממשקים ביניכם. בדיון הבא אנחנו נדבר ממש על התכניות. זאת אומרת, כל אחד יביא את הרעיונות, את מה שנכון לעשות לדעתו לקראת הקיץ ונתחיל לכוון את הדברים.

אני חושבת שכל הנושא של הנגשת מידע גם להורים, גם לתלמידים. דיברנו פה על האזרחים וזה נכון, כי אם אנחנו נעורר את המודעות של האזרחים צריך לחשוב איך עושים את זה. אם נעורר את המודעות של האזרחים אז אולי הם יוכלו להיות שותפים בתוך התהליך החשובה הזה. בעיניי, הוא תהליך חברתי והוא באמת יוצר תרבות משתנה. אני חושבת שזה מה שאנחנו רוצים בעיקר להשיג כאן.

צריך לראות איך אנחנו מנגישים את המוקדים לפניות בין אם זה שלכם ובין אם זה המוקד של "סליחה, באיזו זכות" שמועצת התלמידים דיברה עליו. אני חושבת שאם אנחנו נצליח להביא את זה למוסדות החינוך, אגב תמי, זה משהו שאפשר כבר עכשיו לראות איך אנחנו מבקשים ממשרד החינוך לנגיש לכל מוסד חינוכי, ששם בכל כיתה שתהייה הכתובת לאותו מוקד. כמובן שאפשר לצרף גם את המוקד שלכם, אתם תשאירו לנו את הפרטים. ליצור כך שיח בין התלמידים בשטח לבין הגופים הגדולים יותר.

ממשרד הכלכלה, אני רוצה רגע למקד. אני רוצה לראות איך אנחנו יוצרים תכנית פיקוח שהיא מוגברת. אני מבינה שבהבנה שלכם צריך בקיץ לתת יותר דגש והכול, אני רוצה שהדבר הזה לא יהיה רק על פי הבנה ועניין וולונטרי, אלא שזה יהיה משהו מוצהר שהמשרד מתכנס אליו. אם זה אומר להגדיל פקחים או לנתב פקחים רק לטובת הסיפור של הנוער בחודשי הקיץ, או לשתף פעולה עם השלטון המקומי, אז לראות את מי אנחנו רוצים להזמין בפעם הבאה, אולי משרד הפנים, אולי מישהו אחר שדרכו אנחנו ניצור את שיתוף הפעולה. אני חושבת שהפקחים היישוביים בהחלט יכולים לסייע בעניין, לא ברמת האכיפה כמו ברמת הדיווח ושדרכם אנחנו נוכל לאכוף את זה.

להכניס לתכנית את העניין של תמריץ למעסיקים. אני כן הייתי מתחילה בתמריץ שהוא חברתי. יכול להיות שאפשר לחשוב על משהו יצירתי נוסף, לא יודעת, אולי הטבה או משהו שקשור לחודשי קיץ. אני חושבת שתו תקן חברתי או איזה משהו שיעיד על העסק כבית עסק חברתי שמעסיק נוער יכול להיות מאוד אפקטיבי. אנחנו רואים שבתי עסק אוהבים להתהדר בתעודות היפות, אני חושבת שזה מוסיף הרבה כבוד.

אני מבקשת לבדוק, אני לא יודעת, אולי צריך או בחקיקה או בתקנות, הרחבת עניין ההסעות גם לימות השנה.

שוב, לא הבנתי.

עניין ההסעות, ההסעה חזרה הביתה גם בימות השנה. זה דורש חקיקה או שזה משהו שהמשרד באופן פנימי יכול להחליט עליו?

המדיניות היום נמצאת בהנחיית אכיפה. אני לא יודע, אבל אני חושב שיש, אמור להיות תיקון לחוק. אני אבדוק את זה.

תבדוק איך אפשר לעשות את זה. אנחנו ניתן את התשובות בפעם הבאה ומשם אנחנו נדע איך להתקדם.

צריך להיות ברור שהסעה בשעות מאוחרות סותרת את האיסורים של העבודה בשעות הלילה - -

לא. לא. אנחנו מדברים עד השעות המותרות. הם נתנו דוגמה שלצורך העניין לעבוד עד 11 עם היתר - -

עד 10 בלילה ויש בתי עסק - - -

לא בכל המקומות יש תחבורה ציבורית ב-10 בלילה. בעצם שם לתת את הפתרון.

שלא יצא שאנחנו מאריכים להם את שעות העבודה.

לא. בכלל לא. אנחנו נשארים בתוך המסגרת ונותנים מענה בתוך המסגרת. אנחנו נותנים מענה בתוך המסגרת החוקית, אין פה שאלה בכלל, זה אפילו לא לדיון.

אני כן רוצה שתצא מפה קריאה למפלגות דווקא כמי שאמון על הציבור, להקפיד בכל מה שקשור להעסקת בני נוער גם מבחינת התנאים וגם בחינת תשלום השכר.

לגבי התקנון של העבודות הקלות, אני אומרת ואני אעשה את זה. אנחנו נעלה שוב את הנושא של גיל עבודת נוער בקיץ. אנחנו ננצל את ההזדמנות לתקן תקנות בכל מה שנוגע לעבודות קלות עם הגבלת שעות. אנחנו נבנה את זה בצורה מאוד מסודרת ומוגדרת שהיה ברור לכולם מה מותר ומה אסור. זה כבר יהיה חלק מאיזה תהליך אכיפה ופיקוח כולל שאנחנו ממילא מובילים עכשיו. אני מקווה שנצליח ליצור הסדרה גם בעניין הזה.

מילה אחרונה, ההורים. אני חוזרת לעניין של ההורים. ההורים הם פקטור מאוד משמעותי. הייתי אומרת כרגולטור לגבי כל מה שקשור לילדים שלהם. אנחנו חייבים ליצור שההורים מעורבים, שההורים יודעים, שההורים מודעים. לתת להם גם את הכוח ואת הכלים כדי שהם יוכלו לפקח על איפה הילדים שלהם עובדים, האם באמת מקבלים את התנאים שצריך לקיים כלפיהם ושיהיו שם, פשוט שיהיו שם.

השאלה מה קורה אם ההורים הם אלה שבאיזה אופן רומזים או שולחים את הילדים לעבודה מטעמים של צרכים כלכליים. השאלה, להם כאילו תהייה את האחריות - - -

למקרה קצה זה אני אענה לך בשתי רמות. אני אלך למקום הקיצוני שהורים לא אכפת להם, העיקר שהילד יביא כמה פרוטות הביתה, נניח. - - -

בכוונה גם קצת הקצנתי את זה.

לא משנה, אני אלך איתך למקום הזה. פה זה התפקיד שלנו. אנחנו לא מסירים אחריות גם שההורים מפקחים וגם כשההורים לא מפקחים. בשביל זה אנחנו כולנו פה כדי שנראה איך אנחנו אוכפים את זה מכל כיוון אפשרי. אם אני אקח את זה למקום האחר, גם הורים שכל מה שחשוב להם זה שהילד יצא ויעבוד כי הוא צריך לעזור, נניח בסדר, בפרנסת הבית. תאמין לי שככל שכל שקל יהיה חשוב. הם לא ירצו שינצלו את הילדים שלהם ושכן ישלמו להם את כל מה שמגיע להם. כך או כך אנחנו יכולים להרוויח, אבל אני לא הולכת למקרה הקיצון הזה. יש עלינו אחריות כחברה וכמדינה, אנחנו נעשה אותה. עדיין אני רוצה גם את ההורים שיהיו נמצאים שם, נוכחים שם, בודקים, בעצם עוזרים לנו בתוך המשימה החשובה הזאת.

תודה רבה לכולכם. נפגש בעוד חודש.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.