הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 239
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ב' בשבט התשע"ו (12 בינואר 2016), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 12/01/2016
הצעה לסדר היום בנושא: "אי יישום החלטת ממשלה 2017 – תכנית אסטרטגית רב-שנתית לפיתוח שדרות ויישובי עוטף עזה", הצעה לסדר-היום בנושא: "החלטת ממשלה 2017 בעניין שיקום וסיוע ליישובי עוטף עזה"
פרוטוקול
סדר היום
הצעה לסדר היום בנושא: אי יישום החלטת ממשלה 2017 – תכנית אסטרטגית רב-שנתית לפיתוח שדרות ויישובי עוטף עזה – של חברי הכנסת חיים ילין ויוסי יונה.
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
דוד ביטן
איתן ברושי
מנואל טרכטנברג
מכלוף מיקי זוהר
מיקי לוי
אראל מרגלית
עודד פורר
סתיו שפיר
מוזמנים
¶
דוד רוטנברג - מנהל מחלקה בכיר פיצויים, נזקי בצורת ונזקי איבה, רשות המסים, משרד האוצר
יובל טלר - רפרנט שיכון, אגף תקציבים, משרד האוצר
דודי מזרחי - מנהל אגף התקציבים, משרד החינוך
ניר שמואלי - סגן מנהלת מחוז דרום, משרד החינוך
לילי פיינטוך - מנהלת אגף בכיר לבקרה תקצוב ופיתוח, משרד הפנים
איתן כהן - ממונה תחום תקצוב ופיתוח, משרד הפנים, מנהל שלטון מקומי
ישראל נצר - מרכז בכיר ביקורת מקצועית, משרד הכלכלה והתעשייה
לבנה זגורי - מרכז השקעות, משרד הכלכלה והתעשייה
דוד קלדרון - מנהל מחוז דרום, שירות התעסוקה
רן בנימין - יועץ מנכ"לית המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל
נעה סגל-ליפשיץ - רכזת תקציב כבישים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
מאיר שימקו - מנהל מרחב דרום, התאחדות התעשיינים בישראל
רעות קינן - התאחדות התעשיינים בישראל
בני כשריאל - ראש העיר מעלה אדומים
דפנה פביאן - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את נשיאות הארגונים העסקיים בהתאחדות התעשיינים
הצעה לסדר היום בנושא
¶
"אי יישום החלטת ממשלה 2017 – תכנית אסטרטגית רב-שנתית לפיתוח שדרות ויישובי עוטף עזה"
היו"ר משה גפני
¶
הסעיף הראשון על סדר היום הוא הצעה לסדר-היום בנושא: אי יישום החלטת ממשלה 2017 – תכנית אסטרטגית רב-שנתית לפיתוח שדרות ויישובי עוטף עזה, של חברי הכנסת חיים ילין ויוסי יונה. שניהם כאן. חיים ילין, בבקשה, הבמה לרשותך.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
כבוד היושב ראש, תודה רבה. הדיון התחיל משני סעיפים שסגן שר האוצר אמר לי: חיים, אתה צודק, בוא נרחיב את הדיון, נביא אותו לוועדת הכספים ונעלה על השולחן את כל הבעיות שקיימות בהחלטה 2017. אני חייב להודיע לפני, שהחלטות ממשלה לגבי עוטף עזה, רובן מקוימות ב-100%, אין כמעט טענות ותלונות לגבי החלטות קודמות, כולל החלטות כמו 2017. יש בירוקרטיה של מדינת ישראל, שלוקח זמן ולא תמיד הכסף מגיע בזמן, אבל בגדול יש כמה החלטות שלא קוימו, אבל לא נגעו בהן – לא בצד הבירוקרטי, אלא אף אחד לא הניע את המהלכים. אתחיל מהן, כי בגינן גם הגענו להצעה לסדר-היום הזאת ולדיון פה בוועדת הכספים.
פחת מואץ של התעשייה, דובר שכל מי שרוצה להרחיב את מפעלו, לקנות מכונות או לשדרג את המפעל, ללא התניה לקליטת עובדים חדשים, הפחת בכל השקעה יהיה השקעה בפחת מואץ. המשמעות היא שכל מי שמבין קצת בכלכלה, במקום להפחית בחמש עד 10 שנים את המכונות, הוא יוכל להפחית בפחת מואץ בשנתיים – מה שגם מבחינת תזרים המזומנים וגם מבחינת מס הכנסה התשלומים הם יותר נמוכים. הדבר הזה לא התקיים לחלוטין ומשם זה התחיל. משם זה התחיל והתחלנו לבדוק מה כן ומה לא. זה הסעיף הראשון שאני מבקש להעלות על סדר-היום בדברים שלא קוימו ב-2017.
הנושא השני שיש בתוך החלטת ממשלה, שתוקצבה ב-250 מיליון שקל זה הרחבת כביש 232. הרחבת כביש 232 לא התחילה בכלל, התקציב מונח על השולחן, כולם יודעים. 232 הוא כביש ראשי, שמוביל היום 850 משאיות ביום לשיקום רצועת עזה, לאחר מבצע מלחמת צוק איתן. אני לא רוצה להלאות אתכם בכמות התאונות וההרוגים שם מתוך 850 משאיות שכל הזמן צריכות לעבור, כולל סגירת כבישים ומצבים שילדים לא יכולים להגיע לבית הספר, כי הוא הכביש היחיד. כידוע, אוטובוס צהוב שמוביל ילדים, לא יכול לנסוע בשום כביש שאין בו אספלט, זאת אומרת שהוא לא יכול לנסוע לפי ההחלטות. לכן כל הכבישים העוקפים שהם לא מאספלט, הם לא יכולים לנסוע בהם והם נתקעים. הם נתקעים ולא מגיעים לבית ספר או שנוסעים שלושת רבעי שעה עד שעתיים. הכביש הזה חייב להתרחב לא רק עבור 850 משאיות שעוברות שם ביום כדי לשקם את רצועת עזה, אלא ובעיקר בגלל שזה כביש של חקלאים, שמייצר חקלאות. 80% מהירקות במדינת ישראל יוצאים מעוטף עזה, ולכן 45 קילומטר, כמו שהוחלט בהחלטת הממשלה, צריך לקיים. אלה שני הסעיפים העיקריים שלא קוימו ב-2017, ואני מאוד מקווה שנוכל גם לקבל את התשובות לגביהם.
הנושא הנוסף שאנחנו העלינו פה, כבוד היושב ראש, וגם התקבלה פה החלטה מתוך החלטה 2017 – אבל גם ביקשנו להרחיב וזאת ההזדמנות גם לדון בזה – זה לגבי כל מי שיש לו העדפה לגבי מכרזים במדינת ישראל. אנחנו קבענו בהחלטה 2017, שבעוטף עזה עד 15% זה הפער שיכול להתקיים, ותינתן ההטבה הזאת לכל מפעל וכל מי שמייצר בתוך עוטף עזה. היתה התניה, שאומרת כל מפעל שמייצא. באותו דיון אמרנו שגם מי שמייצר משהו שהיום מייבאים ממדינה אחרת, יקבל את ההטבה הזאת וגם מי שלא בתחליף יבוא, כדי להמריץ את התעשייה בעוטף עזה, גם מי שלא מייצא יוכל להשתתף במכרזים ולהיות שם. אני יכול להגיד לכם, שיש לא מעט מפעלים, במיוחד אני יכול לציין את מפעל נירלט, שמעסיק 150 עובדים מכל האזור. יכול להיות שהוא לא עומד ב-25% יצוא, הוא לא יכול להשתתף במכרזים של משרד הביטחון – הוא יכול, אבל הוא לא מקבל את ההטבה הזאת. כבוד היושב ראש, זה לא בדיוק 2017, אותו דבר לגבי נותני שירותים. מה המשמעות של נותני שירותים? כל היזמויות הקטנות וכל האנשים שמקיימים עסקים קטנים של שניים, שלושה אנשים מפרסום עד כל דבר – גם בהם יכירו בתוך העוטף והכתובת שלהם בעוטף והעסקים שלהם בתוך העוטף, יוכלו לקבל את אותה הטבה, להשתתף במכרזים עד 15%. לצורך העניין, אני אומר לכם עכשיו שזה כולל את מכללת ספיר. אם מכללת ספיר רוצה היום להשתתף, היא משתתפת – לתת שירותים, ויש מכרזים כאלה לאוניברסיטאות ולמכללות. אין להן שום העדפה. אני חושב שמכללת ספיר, למרות המצב הביטחוני, שכל שנה גדלה ב-300 סטודנטים, עם כל התוכניות מסביב, מגיעה לה ההזדמנות להשתתף במכרזים וגם לזכות במכרזים, ולא רק אלה שנמצאים קרוב לבית, קרוב לאוניברסיטת בן-גוריון, תל אביב וגם חיפה.
אלה ההחלטות שתקועות ב-2017 שלא נגעו בהן. יש עוד החלטות, כבוד היושב ראש, שהן בקנה מתוך זה שהתקציב אושר רק לפני חודשיים, הן יוצאות לפועל.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
בנובמבר 2014, מתוך החלטה של כמיליארד שקל, 450 מיליון שקל בוועדת חריגים עברו. חלק מחברי הכנסת – אולי סתיו היתה – העבירו את ההחלטה הזאת, וזה נתן את התקציב להתחיל תשתיות ובינוי לקליטה. הרי כל התוכנית 2017 בנויה על הבסיס, שלמרות המצב הביטחוני, אנחנו רוצים לחזק את החוסן של התושבים מצד אחד, ומצד שני גם לקלוט בנים. אני מודיע לכם שאין כמעט בית ריק היום.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לא, הכבישים הפנימיים וכבישי יציאת חירום – זה כן פותח, זה נעשה מתוך תפיסה ביטחונית, אבל כל הצד של החוסן ומה שבוצע בקו של אפס עד ארבעה קילומטר, לא בוצע מארבעה קילומטר עד שבעה קילומטר, כי החלק השני רק עכשיו התחיל לעבור. לכן אני לא רוצה לבקר משהו שכולנו, כל חברי הכנסת לפחות, יודעים שבעקבות חוסר בתקציב ואישור תקציב, אפשר אחרי זה לבקר למה זה לקח כל כך הרבה זמן, זאת כבר עבודה של המליאה, לא של הוועדה. בגדול, אלה הנתונים. העברתי טבלה לוועדת הכספים. אני לא יודע למה היא לא הודפסה, אבל בגדול רואים את הסטטוס כמעט של כל סעיף. אני מאוד מקווה שכל הפרויקטים בסופו של דבר יסתיימו. אני אסתפק בתשובה לגבי פחת מואץ, 232 ומה שאני אמרתי בתחילת דבריי.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
בוקר טוב אדוני היושב ראש, תודה לחברי חיים ילין, שאכן מתמצא מאוד בפרטים הללו והוא שגייס אותי בבקשה לקיים את הדיון הזה, ואני שמח על קיומו. אכן כפי שדיברנו על כך כבר לפני כן חיים ואני על סוגיות אקוטיות שכאן הועלו – גם הפחת המואץ וגם הכביש המדובר 232 וגם העדפת המכרזים וגם העידוד של עסקים קטנים, אלה דברים שמאוד מאוד חיוניים לטיפול מסור ומידי. אני חושב שהדגש כאן הוא על טיפול מסור, מידי ונחוש. זו הסוגיה שעומדת לפנינו, אדוני היושב ראש, כי כולנו יודעים – ואין לחזור ולהרחיב את הדיבור על כך – שאנחנו מדברים על אוכלוסייה שנמצאת בקו העימות ומתמודדת לא רק עם האיומים הביטחוניים החוזרים ונשנים, אלא בעקבות כך גם עם העמסה של נטל כלכלי מאוד מאוד גדול.
בוא נאמר שזה מקרה קלאסי שבו אנחנו יכולים לדבר על כשל שוק במציאות שכזו, במיוחד כשעוסקים בפחת המואץ וגם בעסקים הקטנים. היכולת של עסקים להתמודד באופן הוגן, משיקולים של תחרות ועוד, היא מאוד מאוד מוגבלת. לכן זה המקום שבו המדינה צריכה להיות מעורבת באופן אינטנסיבי ומידי כדי להקל על התושבים הללו בכל התחומים שאותם חברי חיים ילין ציין. אנחנו כאן גם כדי להעלות את הנושא ולהצביע על החומרה שלו ועל הדחיפות שלו, וגם לצפות שנציגי האוצר לא רק יעדכנו אותנו מה קורה, אלא יגידו לנו באיזו מידה הם נערכים באופן מידי ונחוש כדי לתת מענה לסוגיות שהועלו כאן. תודה.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
תודה רבה, תודה לחברי על קיום הדיון הזה. אני פניתי כבר לפני תקופה ארוכה למרכז המחקר והמידע במקביל לפנייה למשרדי הממשלה, בניסיון לפלח את הסכומים שעברו ולהבין מה מתוך ההחלטה הזו עבר. מדובר גם בהחלטה שהיא כמעט העתק של החלטות קודמות, כך שאין פה איזה עניין שהוא חדש, פרט לעובדה שהגיע אחרי המלחמה והדחיפות כמובן היתה גדולה, וגם ההבטחות היו מאוד גדולות.
היה מאוד מפתיע לגלות, שהנתונים האלה פשוט לא נמצאים. אני יודעת שגם כשמרכז המחקר והמידע ביקש את הנתונים האלה, היה לו מאוד קשה לקבל את הנתונים מהמשרדים, וגם בפניות ישירות למשרדים היה מאוד קשה לחלץ מה עבר ומה לא עבר. אחר כך כששוחחנו עם חשבים בתוך היישובים בעוטף עזה, היו תשובות שונות; חלק קיבלו את הכסף, אצל חלקם זה הותנה בביצוע, חלק עדיין מחכים לו, כמו גם חוסר שביעות רצון מחלקים שונים של אותה החלטת ממשלה, שהיתה יכולה להיות רחבה יותר בהתחשב במצב.
משיחות עם אנשים צעירים, למשל שלומדים באזור, ופנו אלינו בעיקר בנושאים של שכירות, של עלויות דיור, דברים שהיה אפשר בקלות ובסכומים מאוד מאוד קטנים לשפר את המצב בצורה מדהימה, ממש לגרום להרבה חבר'ה צעירים להישאר באזור – בהקלות פשוטות מאוד על שכר דירה, הטבות בתחבורה ציבורית – אלה דברים שיכולים לאפשר להם להישאר בסביבה גם אחרי הלימודים. היה אפשר לתמרץ חבר'ה צעירים ומשפחות צעירות לעבור לנגב ולעוטף עזה ולחזק את האזור, וכמובן גם את החבר'ה המקומיים להישאר באזור. כל הדברים האלה היו נעשים מאוד בקלות, ואני לא יודעת למה הדבר הזה לא נלקח בחשבון כתוכנית של ממש לחיזוק האזור מבחינת אנשים צעירים והדור הצעיר.
הדבר האחרון שאני רוצה להפנות אליו את תשומת לבכם זה סיפור של העברת כספים דרך החטיבה להתיישבות. הרבה מהכספים שהועברו, הועברו דרך החטיבה להתיישבות, אנחנו מכירים את המנגנון הזה היטב. אנחנו יודעים שכספים שמגיעים - - -
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
כן, תודה לחבר הכנסת יונה על התיקון.
- - אנחנו יודעים שהרבה מהתקציבים שמגיעים לחטיבה, אחר כך מתגלגלים למקומות אחרים, כפי שכבר גילינו על התקציב של החטיבה ל-2014. אנחנו מחכים בקוצר רוח לראות מה קורה בתקציב הזה של 2015, שעדיין לא ניתן לראות אותו. אמרו לי חלק מהחשבים בתוך היישובים, שהם לא מבינים למה התקציב עובר דרך החטיבה. הם כמובן לא יגידו את זה באופן פומבי, כי הם מפחדים. אם היו פשוט מעבירים אליהם את הכסף ישירות, הם היו יכולים לדאוג לתפעול ולבנייה ולהחליט עם מי הם עובדים ואיך הם עובדים, והם טוענים גם שלפי החישובים שלהם היה אפשר לעשות את זה הרבה יותר בזול. כלומר, חייבו אותם לעבוד עם החטיבה, זה עולה להם יותר כסף, הם לא בטוחים מתי הכסף מגיע.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
- - העבירו את הכסף דרך החטיבה. אנחנו יודעים מה הלחץ שמופעל על ראשי מועצות מכיוון החטיבה כדי להביע תמיכה בפעילות החטיבה, וכבר הרחבנו על זה מספיק ולא נרחיב על זה גם כאן. אבל כשמעבירים את הכסף דרך צינור כזה, במקום פשוט לתת אותו לתושבים, הרי מי יודע יותר טוב מהם איך צריך לבנות ואיך צריך לטפל בעניינים שלהם, הם יודעים את זה הכי טוב. למה להעביר את זה דרך הצינור המעוות הזה, שלאף אחד אין שליטה עליו, ועכשיו אחרי החוק בכלל לא תהיה עליו שליטה, במקום פשוט לתת להם את הכסף ישירות? הרי כבר אפשר היה לטפל בנושאים האלה לפני שנה וחצי, לא לחכות כל כך הרבה זמן.
אני גם מבקשת ממך, יושב ראש הוועדה, שתנסה ספציפית לענות לסוגיה הזאת, שיכול להיות שחלק מהכסף שהועבר צריך פשוט להוציא מהחטיבה ולהעביר אליהם באופן ישיר, שהיישובים יבנו לעצמם ויבחרו עם מי הם בונים, איך הם בונים ומתי הם בונים, כדי שהם יוכלו לשלוט בעניין הזה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
לגבי מה שסתיו אומרת, האם ההערות של סתיו מתחברות להחלטה 2017? אז זה באמת אבסורד.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
החלטה 2017 מדברת על זה שכל יישוב בקו הקדמי, לצורך ההגדרה קו קדמי זה אפס עד ארבעה קילומטר, וארבעה עד שבעה קילומטר זה הקו השני. כל קו קדמי מקבל חמישה מיליון שקל בתשתיות מהחטיבה להתיישבות, לפי תב"ע ולפי פרוגרמה שכל יישוב החליט. הקו השני הוא שלושה מיליון שקל מארבעה עד שבעה קילומטר. כל הקו הראשון בוצע, מתוך זה שב-450 מיליון שקל יש – תעשו את החשבון – בערך 23 יישובים כפול חמישה מיליון שקל לקו הקדמי, ועוד שלושה מיליון כפול 23 יישובים, בערך זה יוצא עד 180 עד 200 מיליון שקל, זה הכסף של החטיבה להתיישבות. הסיבה שהחטיבה להתיישבות ביצעה היא שהם יחד עם קק"ל נמצאים עם הבולדוזרים בשטח כמעט כל הזמן, ומבחינה ביטחונית מכיוון שהיו גם צריכים לסלול את הכבישים יציאה וחירום והם נמצאים שם, הדרישה של ראשי המועצות, כולם בלי יוצא מן הכלל, שיהיה מישהו שיש לו כבר מכרזים. צריך להבין, שכל יישוב לא רשאי לצאת למכרז. לפי חוקים, מי שיוצא למכרז זה מועצה אזורית. יישוב לא יוצא למכרז, לאגודה פרטית אסור לצאת.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני לא ראש מועצה, אני רק מסביר את הדברים כמו שהם בדיוק. לכן החטיבה להתיישבות לקחה וביצעה את הקו הקדמי.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לא, אני לא רואה פה אף אחד. דרך אגב, אני לא רוצה להתווכח על החטיבה להתיישבות פה - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
כי המועצות ביקשו שלא יעבירו אליהן, שכן אם כל אחד צריך לבצע את המכרז, לוקח להם רק לפי שנה, לעומת משרד הביטחון והחטיבה להתיישבות – לשני הגופים רח"ל והחטיבה להתיישבות, שיש להם מכרזים כבר מראש עם הקבלנים – שהם יכולים לצאת לשטח בהרחבה בסיסית של מכרזים בסיסיים.
שכר הדירה למשפחות ולסטודנטים הועבר לפני כחודש פחות או יותר, כשאושר תקציב המדינה. כל משפחה שבאה להתיישב בעוטף עזה קיבלה כ-1,000 שקל לשכר דירה וכולם קיבלו את הכסף הזה רטרואקטיבית. כל סטודנט שמגיע, מקבל 500 שקל עזרה בשכר דירה, כאשר בדרך כלל הדיור של הסטודנט זה 1,000 שקל, אז הוא משלם רק 500 שקל; של משפחות – זה נע פחות או יותר בין 2,000 ל-2,500, אז הוא מקבל 1,000.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
השאלה שלי מאוד פשוטה, ואני צריך איזושהי הבהרה. אני מתאר לעצמי אדוני היושב ראש, שהוועדה הזמינה את נציגי האוצר כדי להשיב על השאלות ועל התהיות שעלו כאן. האם עכשיו הטענות והמענות והטרוניות שאנחנו מעלים, ידידי, האם הן מכוונות לגוף מתווך שאמור לבצע או שאחראי למחדל שאתה מדבר עליו, שזאת החטיבה להתיישבות?
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אתם רוצים לקחת את הדיון לחטיבה – אני לא פה, אני באתי לדבר על חמישה סעיפים שלא קוימו, לא על מה שקוים.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא יודע, אני קצת מבולבל. אני שומע את מה שחיים אומר ואני שומע את מה שסתיו אומרת ואני שומע את מה שלבי אומר לי, ואני לא מבין למה המדינה לא יכולה להיות זאת שנמצאת עם המכרזים בשטח, שנמצאת עם הכלים. אני לא אומר את זה לקנטר, אני לא אומר את זה פוליטי, זה נראה כמו מדינה - -
היו"ר משה גפני
¶
לא מדינה בתוך מדינה, זה יותר גרוע. אני לא מבין למה זה. יכול להיות שאין ברירה, נברר את זה, אז נקבע קריטריונים ונדע בדיוק לאן זה הולך ואיך זה הולך. הדיון הזה מבחינתי, מה שאתם העליתם, זה כדי לפתור את הבעיות של עוטף עזה. נברר את העניין הזה שהעליתם. אם יתברר תוך כדי הדיון, שהחטיבה להתיישבות משחקת פה תפקיד, אז גם את זה נרצה לברר, מה זה הדבר הזה, כן צריך את זה כך, לא צריך את זה כך. אם צריך את זה, צריך למסד את זה, זה צריך להיות חלק מהעניין, שנדע – סתיו קוראת לזה תמיד שקיפות. צריך לדעת, יכול להיות שאין ברירה, יכול להיות שהמדינה באמת חלשה מאוד בביצוע, אז אולי נחליף אותה.
היו"ר משה גפני
¶
לא, לזה באופן עקרוני אני לא מסכים, זאת הצעה לא טובה.
ראש מועצת אשכול לא פה. אנחנו נתחיל עם משרד האוצר, מי זה? לפני רשות המסים, קודם לגבי התשתיות, אין פה אף אחד ממשרד האוצר?
חיים ילין (יש עתיד)
¶
כבוד היושב ראש, אם אנחנו הולכים על הדיון הזה, אני העליתי את הנקודות. אני מבקש שהדיון יתמקד קודם כל בנקודות שאני העליתי ולא בחטיבה. אחרי זה תדברו על החטיבה מה שאתם רוצים.
היו"ר משה גפני
¶
אבל זה מה שעשיתי. טוב שאמרת את זה עכשיו, אז באמת עשיתי את זה. אני מבקש קודם ממשרד האוצר – יש פה עוד משרדים שאני רוצה לברר איתם את זה – כדי להגיע למצב שבו נדע מה בוצע ומה לא בוצע, ומה שלא בוצע נברר למה וננסה לקדם את זה.
יובל טלר
¶
כמו שאמר חבר הכנסת ילין, התקציבים הוקצו למשרדים ונמצאים בבסיסי התקציב של המשרדים, והתקציבים נמצאים בהפעלה. מדובר בפרויקטי תשתית, ולכן חלקם באמת אורכים זמן רב. גם לגבי הנקודות הספציפיות שהעלה חבר הכנסת ילין בתור דברים שלא בוצעו עדיין - - -
היו"ר משה גפני
¶
בוא ניקח דוגמה ונלך לפי הסדר, יש לנו זמן. החלטת הממשלה התקבלה בספטמבר 2014. אתה יכול להגיד מה זאת אומרת התמשכות של תשתיות, למשל כביש 232 איפה הוא עומד? הוא תוקצב?
היו"ר משה גפני
¶
הרי זה כביש שהיו בו בעיות ביטחוניות. למה העברתם את זה רק בסוף 2015? אני לא שואל אותך, אלא אותו.
יובל טלר
¶
אני חייב להודות שאני לא מכיר ספציפית את התקציב הזה, אני לא עובד מול משרד התחבורה. אני יכול לבדוק לגבי הנושא הזה, למה הוא עבר באוגוסט 2015. כן חשוב לזכור ש-2015 היתה שנה של תקציב המשכי.
היו"ר משה גפני
¶
אבל גם היא לא יכולה לדעת, היא יודעת למה היא קיבלה, אבל היא לא יודעת למה לא העבירו קודם.
נעה סגל-לפשיץ
¶
אנחנו עכשיו בשלב של מינוי חוזים בחברת נתיבי ישראל, שצריך להתחיל – עוד לא התחלנו בכלל. כולם פה יודעים מה המצב של נתיבי ישראל, אנחנו עכשיו בתהליך שיקום שם ועוד אין חוזים לכביש, עוד אין חוזים למתכננים.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
את רוצה החלטת ממשלה לשקם את נתיבי ישראל? כי אנחנו דנים על שיקום עוטף עזה, לא על נתיבי ישראל.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
זאת לא תשובה למה הציר היחידי, שעוברים בו 850 כלי רכב – עד שלא יעצרו את המשאיות לעזה ועד שלא יעצרו את הכלים הכבדים של צה"ל, כנראה לא תעשו דבר.
היו"ר משה גפני
¶
ואם יבואו פרויקטים של משרד האוצר או של משרד התחבורה לוועדה, אנחנו גם נדחה את זה בחמישה חודשים?
היו"ר משה גפני
¶
אם תבוא לפה העברה של משרד התחבורה או של משרד האוצר, נגיד גם שנדחה את זה בחמישה חודשים?
נעה סגל-לפשיץ
¶
אנחנו בבעיה, אנחנו חברת נתיבי ישראל בתור זרוע ביצוע שלנו, לא מצליחים למנות חוזים. יש להם 10,000 התקשרויות בשנה. החשב הכללי עשה תקנות מאוד מאוד קשות, והם משותקים, לא מצליחים. אתמול ישבנו עם נציגי החשב. אנחנו באמת בבעיה. עוד שנה זה אמור להסתדר, אבל בזמן הזה אנחנו תקועים.
נעה סגל-לפשיץ
¶
אני לא יודעת אם אתה רוצה להיכנס לפרטים, אבל עוד שנה יהיה מאגר ספקים, ואז לא נצטרך לצאת כל פעם לצאת למכרז. ברגע שחוזה עכשיו הוא מעל מיליון וחצי שקל, אנחנו צריכים לצאת למכרז פומבי. לפרויקט כזה, זה לא חוזה אחד, אתה צריך חוזה של מנהל פרויקט, של מתכננים, של מודדים, של גיאומטריה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אתם עושים את זה כל הזמן, אז מה הבעיה? אתם צריכים חוזה? הם כאילו עושים חדש, כאילו הקימו את המדינה היום.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא יודע, אני לא חושב שהם הוזמנו. אני מדבר עם הממשלה, התמונה שעולה בעניין הזה, בסעיף הספציפי הזה, היא ממש תמונה עגומה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
צריך להחליף את הממשלה, אתה לא יכול ללכת ככה. גפני, אם מותר לי לשאול את נציגת משרד התחבורה, אם אני מבין נכון, תקני אותי אם לא, התקציב לכביש יכול להינתן רק אם הכביש הזה מופיע בתוכנית החומש.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
צריך להבין שרוב החלטות הממשלה הרי לא מתבצעות, הממשלה אומרת את זה על עצמה. לכן אני חושב שיש פה נקודה שצריך לבדוק אותה – אם לא כרגע, אחר כך. אם אני מבין נכון, כביש שמופיע בתוכנית העבודה או בתכנית החומש, ממנו נגזר גם התקציב לתכנון.
היו"ר משה גפני
¶
איתן, עשית כאן הכללה לא מתאימה לעניין הזה. מה שאמרת נכון לגבי דברים אחרים. יש החלטות ממשלה, שלא מתחילות להתבצע, הממשלה בעצמה אומרת את זה, זה לא הדיון כאן. הכביש הזה נמצא בהחלטת הממשלה ומבוצע. הוא מבוצע, יש להם את התכנון, יש להם הכסף לתכנון. הכסף עבר באוגוסט 2015, הם יכולים לבצע את זה. כל הבעיה היא במחדל בלתי רגיל, לא באי-ביצוע, שאתה מעלה את הנושאים הכלליים, שהם נכונים. זה לא המקרה. המקרה הזה מדבר על כך, שמבצעים את החלטת הממשלה, אף אחד לא מתווכח על זה, רק שמבצעים את זה כמו בחלם לאט לאט, לאט לאט לאט, ואתה לא יודע איפה יהיה בכלל הסוף, כשהם עצמם אומרים את זה.
אגף תקציבים לא יודע להגיד למה הכסף הזה עבר רק באוגוסט 2015 לאחר החלטת ממשלה בנובמבר 2014. אין סיבה לעניין הזה. הרי אם מבצעים החלטת ממשלה, ומבצעים החלטת ממשלה, זה צריך לעבור מיד. משרד התחבורה לא יודע להסביר שיש לו כסף, למה הוא לא עושה את זה. הם יודעים רק להגיד את הדבר הערטילאי הזה, שנתיבי ישראל בבעיה ואנחנו מחכים עוד שנה.
היו"ר משה גפני
¶
לא, למה יש בעיות אנחנו יודעים, אבל אותנו זה לא מעניין. מה שאני וחברי הוועדה רוצים זה את הביצוע מהיום.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב ראש, מה שאני שומע זה מקרה קלאסי של סוגיות, לכאורה פעוטות, קטנות, כי הרי זה כמה מיליונים פה ופחת למעט מאוד אנשים וכו', כשאין בעל הבית לדבר הזה, הרי זאת בעצם הבעיה. אני מכיר את המנגנונים האלה, אין בעל-הבית במובן הזה שזה יורד לפקידות, שעושה את מלאכתה, ואתה יודע, כמו שהיא יודעת לעשות, אני לא רוצה להגיד פה מילה רעה על אף אחד.
צריך פה כתובת, צריך ששר יגיד למנכ"ל שלו, ויגיד את זה כאן, שהוא מוריד הוראה לבצע תוך פרק זמן קצוב את מה שנאמר כאן, את הכביש ואת הפחת וכו' וכו' וגמרנו את הסיפור. אין כאן אחריות. לבוא ולשאול שאלות קשות את האנשים שעושים את המלאכה - - -
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
אני לא בא אליך בטענות, אני אומר שמה שאנחנו כוועדה צריכים לדרוש עכשיו זה שתהיה כתובת אחת, שר ולא פחות, והשר מוריד פקודה למנכ"ל. אם לא, שום דבר לא יקרה, יש לנו מספיק ניסיון עם הדברים האלה.
נעה סגל-לפשיץ
¶
נכון, התקנות של היום אומרות שכל מכרז מעל מיליון וחצי צריך לצאת למכרז פומבי. חברה כמו נתיבי ישראל, יש לה 10,000 מכרזים בשנה. זה אומר שהם ביום – כיום כבר – מפעילים חמש ועדות מכרזים. זה אומר שפשוט כל החברה, מה שהיא עושה זה ועדת מכרזים, ויש המון התקשרויות. אנחנו פשוט נמצאים בתור. אנחנו רוצים לעשות מאגר ספקים, שלא נצטרך לעשות מכרז על כל דבר, אבל אנחנו צריכים משהו לתקופת ביניים הזאת, עד שיהיה מאגר ספקים, וכאן החשב הכללי - - -
היו"ר משה גפני
¶
את אומרת שנתיבי ישראל עכשיו משותקים, בגלל שעל פי הנחיית החשב, המציאות היא שהכול צריך ללכת למכרזים פומביים.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אנחנו יודעים, הכוונה שההמשך מיותר. הרבה לא ייצא מזה. אני רוצה להגיד שאני באתי מהרשויות המקומיות. דרך אגב, ברשויות המקומיות בערים הגדולות מכינים את המכרז, מכינים את הכול, וכשמגיע התקציב, מיד יוצאים למכרז.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
בעירייה מכינים את המכרזים, ואם מנהל אגף לא עושה את העבודה הזאת, הוא לא נשאר בעבודה. זאת פשלה מאוד רצינית הדבר הזה, ולהגיד שיש להם הרבה מכרזים והם לא יכולים לצאת למכרזים חדשים ואז הכול מתעכב, יכול להיות שצריך לקיים דיון על נתיבי ישראל, האם הם מסוגלים לבצע את העבודה שהממשלה הטילה עליהם ושעל סמך זה הם קמו. יכול להיות שצריך לפצל את מע"צ לכמה חברות, ואז העבודה תתקדם הרבה יותר מהר. דבר כזה לא יכול להיות שיש תקציב, וגם המיקום חשוב, זה לא ראשון לציון שצריך לסלול שם איזשהו כביש. בראשון לציון העירייה עוזרת למע"צ לקדם את העניין מבחינת מכרזים והכול. אני מציע שבעניין הזה יהיה דיון מסודר על הנושא. אם ועדת הכספים התחילה, בוא נעשה את זה כמו שצריך בדיון הבא.
היו"ר משה גפני
¶
יש עוד משהו לומר לגבי כביש 232? זה לא הולך לעבור לסדר-היום הדיון הזה על הסיפור הזה של התקצוב ונתיבי ישראל ומשרד התחבורה. זה לא הולך לעבור לסדר-היום.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
כבוד היושב ראש, אתה יודע שאם מחר בבוקר סוגרים ולא נכנסות משאיות, הטלפונים שמשרד ראש הממשלה יקבל מכל העולם על כך שלא נכנסות 850 משאיות - - -
היו"ר משה גפני
¶
טלר, אתה יודע לענות או שעדיין לא? אבל אני מבקש תשובה לעניין הזה, כי אני הולך לקבל החלטה בעניין.
עכשיו אנחנו עוברים לפחת המואץ.
דוד רוטנברג
¶
אני היועץ המשפטי של קרן הפיצויים. אני לא בעניין ובכובע של פחת מואץ ברמה עקרונית, אבל אני יכול לומר תשובה כללית.
דוד רוטנברג
¶
שמי דוד רוטנברג, היועץ המשפטי של קרן הפיצויים. אני לא בכובע הזה של הפחת המואץ, אבל אני יכול לומר תשובה כללית.
דוד רוטנברג
¶
בכל אופן, ממידע שאני קיבלתי, נעשתה בדיקה בנושא, כפי שהתחייב בהחלטה שהשר יבחן את הנושא, ואכן הוא בחן. הבדיקה העלתה שמעבר לחוק עידוד והטבות המס בנושא הסיוע, הפחת המואץ לעסקים באזור עוטף עזה, ממילא העסקים שבאזור בהפסדים, כך שהפחת המואץ לא זה מה שיעזור.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא הבנתי כלום לגבי הכביש, עכשיו אתה אומר שיש החלטת ממשלה לגבי הפחת המואץ בעוטף עזה. תקן אותי אם אני טועה ממה שהבנתי ממך, יש החלטת ממשלה לגבי הפחת המואץ.
היו"ר משה גפני
¶
קודם כל מה שאדם אומר בפעם הראשונה זאת האמת, אחרי זה הוא מתחיל לתקן את זה, אבל קודם כל זאת האמת. אמרת דבר נכון: הממשלה קיבלה החלטה, וההחלטה מדברת על הפחת המואץ לעוטף עזה, השר בחן את זה ואמר שיש גם הטבות מס וגם החוק של עוטף עזה, אז זה לא תורם לעניין, ולכן הוא לא מיישם את החלטת הממשלה. הוא לא חוזר לממשלה ואומר: בואו נשנה את ההחלטה לגבי הפחת המואץ, שזה עולה כך וכך כסף, אלא הוא בחן את זה ואמר: לא עושים את זה.
דוד רוטנברג
¶
מהבחינה שביצע שר האוצר ומהבדיקה שנעשתה, מניסיון העבר נמצא שבשל היות העסקים בהפסדים, הפחת המואץ זה לא מה שישפיע ויעזור.
היו"ר משה גפני
¶
דרך אגב, מה שאתה אומר מתאים למדינת עולם שלישי, לרפובליקת בננות. מחליט השר, בניגוד להחלטת הממשלה, על פי מה שהוא בחן עם האנשים לידו, לשנות את החלטת הממשלה בלי הצבעה, בלי כלום. גם אני אעביר פה החלטות בוועדת הכספים לפי מה שנראה לי בלי הצבעות. אני אבחן את זה עם היועצים שלי ונעביר החלטות, זה בסדר הדבר הזה?
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אדוני היושב ראש, יש פה תקלה כי סגן שר האוצר ענה על השאילתה הזאת במליאה ואמר: חיים אתה צודק, צריך להביא את הדיון הזה, והדיון הזה לא מדבר על כך שיש מפעלים שמפסידים, אלא על זה שהמפעלים שמפסידים ורוצים להרחיב את המפעל כדי להתאזן, יקבלו – הלא לא מקבלים רטרואקטיבית.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
חבר'ה, אם כל החלטת ממשלה השר החדש שיבוא יבטל אותה, אנחנו לא יכולים לבנות שום דבר ככה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
זה לא העניין הזה. אני חושב שכאן עולה סוגיה פרוצדורלית, האם רשאי השר לבטל החלטת ממשלה, מבלי להביא את רצונו לבטל אותה לפני הממשלה לשם הצבעה?
דוד רוטנברג
¶
אדוני היושב ראש, אני רק רוצה להדגיש, שגם בפתח דבריי אמרתי שאני לא בכובע שלה פחת המואץ, כפי שהיושב ראש יודע, אני רק מוסר מידע שקיבלתי בצורת קבל והעבר, כך שאני לא יכול להסביר ולנמק ולפרט מה בדיוק היה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אתה רוצה שאילתה על הנושאים שלך? 150 מיליון שקל צריכים להחזיר עכשיו בעוטף עזה מתוך החלטה, ואני מקבל כל יום טלפון.
היו"ר משה גפני
¶
חבר הכנסת חיים ילין, אי אפשר לקיים דיון כזה. בגלל שעכשיו תפסת אותו, אתה הולך לשאול אותו שאלות?
היו"ר משה גפני
¶
הפחת המואץ בוטל. החלטת הממשלה בעניין הזה – שר האוצר לא קבע שיעורים? לא צריך את זה, בגלל שיש שם נושאים אחרים. בהחלטת הממשלה היה כתוב ששר האוצר יבחן את זה או יקבע את השיעורים של הטבות המס באמצעות הפחת המואץ, כשהפחת המואץ הוא דבר חשוב. אגב, זאת לא פעם ראשונה שמשרד האוצר לא נותן פחת מואץ בניגוד להחלטות, והיינו צריכים לקיים על זה דיונים ומאוד לכפות את זה על משרד האוצר, וכנראה נצטרך לעשות את זה גם פה. יש דברים נוספים שהעליתם שלא בוצעו.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
הוא כתב חוות דעת, יש פרוטוקול, משהו? התקבלה החלטה, לא נמסרה לידיעת ועדת הכספים שהתקבלה החלטה כזאת, אלא אם תתקן אותי ותגיד שאתה שמעת על זה קודם.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
בבקשה תמסור לוועדת הכספים את חוות הדעת שנכתבה, את ההחלטה, אם יש פרוטוקול מאותה ישיבה, אז את הפרוטוקול, כדי שהוועדה תוכל לקבל על זה הודעה מסודרת. זה היה צריך להיות כבר מזמן.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
טמיר, הוא אמר שהוא ימסור לוועדה את הפרוטוקול ואת חוות הדעת המקצועית שהיתה בנושא.
היו"ר משה גפני
¶
סתיו, הוא אומר שהוא לא עוסק בעניין הזה, הוא רק ידע לתת לנו אינפורמציה. בסדר, אני מאוד מודה לך דרך אגב, לפחות יש צדיק אחד. אמר סגן שר האוצר לחבר הכנסת חיים ילין, סגן שר האוצר הוא בכיר ממנו, הוא גם עוסק בפחת המואץ, הוא אמר: זה לא בסדר שלא מיישמים את זה, נכון?
היו"ר משה גפני
¶
ההודעה של סגן שר האוצר במליאת הכנסת היתה, שזה לא בסדר שלא מיישמים את הפחת המואץ, אז מה את רוצה, את רוצה פרוטוקולים? אני אתן לך את הפרוטוקול מהמליאה.
היו"ר משה גפני
¶
זה בסדר, זאת ועדת השקיפות. אני עוסק בכסף, שיעבור הכסף לאנשים בעוטף עזה על הפחת המואץ, זאת החלטת ממשלה. אף אחד לא יודע שביטלו אותה, אף אחד לא יודע מה נבחן איתה. אמר סגן האוצר במליאת הכנסת.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני אקרא פה רק את מה שלא נאמר – נושא יבילים, חוסר של 8.5 מיליון ש"ח לצורך יבילים קשיחים. מכתב לשר דרעי – אתם מתחלפים כל כך מהר, כל כך מהר מתחלפים כל השרים, שעכשיו לא בטוח שהוא הכתובת.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה טלגרפית לעבור על הנושאים. לי שני הנושאים היו חידוש. יש החלטת ממשלה, אני הייתי בטוח שאין בעיה איתה, מתברר שיש בעיה ושצריך לטפל, זה התפקיד שלנו. אני רוצה טלגרפית שיגידו תשובות לנושאים האחרים, זה הכול.
רן בנימין
¶
אני רן בנימין, יועץ מנכ"לית. בהחלטת הממשלה של 2017, המשרד לפיתוח הנגב והגליל – היו לו שלושה סעיפי-על בהחלטה: אחד – פתרונות דיור, גם זמניים וגם קבע; שניים – סיוע וקליטה; שלוש – מיתוג והעצמת האזור.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מדברים על היבילים הזמניים, אנחנו מדברים על דיור זמני בעלות של שמונה מיליון שקל וחצי.
רן בנימין
¶
בנוגע ליבילים, ההחלטה תקצבה עבור הקו הקדמי 4-0 רכישת 40 יבילים בעלות של 16 מיליון שקלים, כלומר 400,000 עבור יחידה.
רן בנימין
¶
זכתה חברה, העלות הסופית שיצאה היתה כ-150,000 שקל יותר מהסכום שתקצבה המדינה. בסיור שהתקיים עם השר דרעי, שהוא עדיין השר של פיתוח הפריפריה הנגב והגליל - - -
רן בנימין
¶
הוא עדיין, נכון לעכשיו עד כמה שאני יודע. עלתה הטענה שהמועצות מבקשות להשלים את הדלתא התקציבית החסרה. לאחר בחינה, הגענו למתווה שבו המשרד לפיתוח הנגב והגליל משלים דלתא תקציבית נוספת של 50,000 שקלים עבור כל יחידה, ובסך הכול שני מיליון שקלים. נוסף על כך השגנו הנחה בסך שני מיליון שקלים נוספים מהקבלן, וגם על הפער החסר השגנו עם הקבלן הסכם, שבו הוא פורס להם לחמש שנים את עלות הפער החסרה, זה אומר 125,000 שקל בפריסה לחמש שנים, כשבעצם כל הסכום יורד מגביית שכר הדירה.
היו"ר משה גפני
¶
מה ששואל חבר הכנסת מאיר כהן זאת שאלה נורא פשוטה, שבאמת קשה לי להתמקד בה. כשאתה אומר בוצע, האם הפירוש הוא שכתבו את זה באיזה נייר או שהיביל נמצא בשטח? בוצע מבחינתנו זה שהיביל נמצא.
רן בנימין
¶
אני מאמין שתוך ארבעה חודשים היבילים יהיו מוכנים בשטח. הכוונה שלנו, שבקליטה בקיץ הקרוב כבר המשפחות החדשות ייכנסו.
היו"ר משה גפני
¶
ארבעה חודשים. אני מבקש, אם אתה יכול לרשום. אני לא יודע כמה יוצא מהיום ארבעה חודשים.
היו"ר משה גפני
¶
מישהו יכול לענות לגבי מענקי מרכז השקעות? אני מבקש לא להגיד היסטוריה, רק להגיד מה התוצאה. מרכז ההשקעות, החלטת הממשלה לגבי המענקים.
לבנה זגורי
¶
בשנים 15'-13' אושרו בסך הכול 20 תכניות השקעה בסך כולל של 220 מיליון שקל, וזה במונחי השקעה. זה אומר שבמונחי מענק אישרנו 46 מיליון שקל. יצאנו בקול קורא לגבי מיגוניות. רק שני מפעלים - - -
לבנה זגורי
¶
כל מה שנוגע למרכז ההשקעות, אנחנו יצאנו בקול קורא. אנחנו ארגנו שני כנסים בדרום, בעוטף עזה, נפגשנו עם המפעלים גם בפגישות פרטניות וגם הצגנו את ההקלות. פנו מספר מפעלים. כל מי שפנה זכה לתוספת השקעה בגין מיגוניות, שזה קשור להחלטה עצמה. כן הקלנו גם באישורי ביצוע סופיים. זה אומר שאם פרק זמן תכנית הוא חמש שנים וחברה סיימה ולא ביצעה שם את מלוא ההשקעות או לא ביצעה את היעדים, הקלנו איתה באופן משמעותי, עם שבע חברות שהגישו רק בשנה האחרונה. ככה גם ביטלנו כתבי אישור, ארבעה ללא החזר מענקים בכלל ושלושה עם החזר ממש זעיר, 10% מינימלי שזה באמת באופן יחסי לאחרים השיעור הוא מאוד נמוך.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
זה רק ליצואנים. הבקשה פה – וגם אמרתי אותה פה – שבתוך ההחלטה היה דיון שהתעשיות בעצמן יוחרגו מהייצוא בעוטף עזה, וזה לא קרה.
לבנה זגורי
¶
במסלול מענקים אנחנו כפופים לחוק לעידוד השקעות הון, ולפיכך שם תנאי הסף הוא מפעל בר-תחרות, זה אומר 25% - - -
היו"ר משה גפני
¶
גברת זגורי, מה החלטת הממשלה עשתה מבחינתכם? מה עשתה החלטת הממשלה, וזה הדיון כאן. הדיון לא על מרכז ההשקעות, אלא על החלטת הממשלה.
לבנה זגורי
¶
לחלוטין כן, אז אני אומרת שמבחינת החלטת הממשלה נעשה כל מה שמרכז ההשקעות יכול היה לעשות. הוא יצא גם במסלול תעסוקה בהקצאה לנושא הזה, זאת אומרת: גם לאזור הזה הוגשו שלוש בקשות ב-2015 לא תקינות. אנחנו נצא במקצה נוסף השנה ב-2016, שייועד אך ורק לעוטף עזה.
לבנה זגורי
¶
במסלול תעסוקה כן, לחלוטין כן. דבר נוסף, בין 10 תיקוני חקיקה שמרכז ההשקעות כרגע רוצה לצאת, אחד מהם זה מענק נגב, זה עד 10% מסך שיעור המענק, זה אומר שחברות יוכלו לקבל עד 30%. רצינו להפריד את זה מיתר תיקוני החקיקה, והאוצר כרגע לא מסכים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
אם זה היה תלוי באוצר, בכלל לא היו מענקי עידוד השקעות הון. אני רוצה להגיד לפרוטוקול שהאוצר מעולם לא חשב שהחוק הזה נכון, כמו שנגיד בנק ישראל חשב שהטבות המס שעמלו עליהן פה לא מועילות. יש פער גדול בין מי שחי במרכז ולא יודע מה זה פריפריה לבין מי שחי ומייצג את הפריפריה. הפער הזה גדול יותר מהמרחק בין תל אביב לנחל עוז.
היו"ר משה גפני
¶
היה מדובר על הקצאת 10 מיליון ש"ח לצורך העניין הזה של מרכז ההשקעות של משרד האוצר ו-10 מיליון ש"ח של משרד הכלכלה ותתאפשר הכרה בשיעור שיעלה על 50% בהשקעה במבנים, ההחלטה הזאת בוצעה? אתם קיבלתם 20 מיליון ש"ח, 10 מיליון ממשרד הכלכלה ו-10 מיליון ממשרד האוצר, מה עשיתם עם זה?
לבנה זגורי
¶
קיבלנו 20 מיליון ש"ח. כל חברה שפנתה בבקשה לתוספת השקעה, זה אומר שהמבנים שאתם אומרים 50% השקעה - - -
לבנה זגורי
¶
אנחנו ארגנו שני כנסים באזור, גם פרטנו בפניהם את כל ההקלות וגם ישבנו מפעל מפעל ואמרנו להם מה הם יכולים להגיש. המפעלים שהגישו – מפעל אחד בשנת 2015 - - -
היו"ר משה גפני
¶
משהו משונה לנו, כך אני מבין גם מהחברים וגם ממני בעצמי. אם הממשלה מקבלת החלטה ואתם מבצעים אותה ויש כסף ומשתתף בזה רק מפעל אחד, זה נראה קצת משונה בעידן שלנו.
מאיר שימקו
¶
במסלול מענקים אתה צריך להיות יצואן, במסלול תעסוקה אתה לא צריך להיות יצואן, אבל תנאי הסף בכל מקרה הם מאוד קשים, כי אתה מדבר על אוכלוסיות מאוד מיוחדות, העסקת המגזר הבדואי והמגזר החרדי וחד-הוריות, ואז אתה לא מוצא את האנשים האלה ואתה לא יכול להפעיל את המסלול.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אתם בדקתם את עצמכם מבחינת המסלולים האלה? הרי כשאתה יוצא למכרז, אתה רוצה לראות שיש לך מספיק ספקים שמתמודדים. אני לא אוציא מכרז אם אני יודע שיש לי ספק אחד שמתמודד. גם כשאתה יוצא לקול קורא לתמיכות, אתה צריך לבדוק שלאנשים יש בכלל היכולת לגשת. אפשר להוציא תקנות תמיכה שאף אחד לא יעמוד בהן. אם זה המצב לפי מה שהם אומרים, זה מאוד מטריד.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש או ממך או מהממונים עליך מכתב, שבו אתם תפרטו לוועדה מה עשיתם, מה היו התוצאות – את אומרת שרק מפעל אחד נכנס – למה אתם מעריכים שזה קרה ומה אתם הולכים לעשות הלאה. אולי אנחנו נציע לממשלה לבטל את ההחלטה הזאת, כי אין מה לעשות איתה ומכיוון שזה הולך עם תנאי סף קשים, כפי שמאיר אומר. יכול להיות שזאת הבעיה, יכול להיות שזה הולך רק ליצואנים, אולי צריך לשנות את המדיניות ואולי צריך לשנות את כל המדיניות בעניין הזה של מרכז ההשקעות. אני מבקש מכתב, אם אפשר תוך שבוע ימים, שבו ייאמר מה נעשה בהחלטת הממשלה הזאת, האם הכסף עבר, מה עשיתם, מה אתם מתכוונים לעשות, מה היו התוצאות ומה ההערכה שלכם.
היו"ר משה גפני
¶
המציאות הזאת היא מציאות שהממשלה קיבלה החלטה. היא קיבלה החלטה כבר מזמן, זאת לא החלטה שהתקבלה בחודש שעבר. מרכז ההשקעות יודע להגיד מה קרה, אולי אפילו לפרט. אם התאחדות התעשיינים גם רוצה לכתוב על העניין הזה, על תנאי סף קשים, אני אשמח מאוד ונעקוב אחרי זה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אבל אם הממשלה מקבלת החלטה, שהפקידות תבצע אותה, לא שלא תבצע אותה, ובמהירות הראויה, אבל זה לא מה שקורה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב ראש, אולי לבטל ולבקש מסמך ממאיר שיגיד מה לדעתו הבעיות שתנאי הסף כל כך קשים.
היו"ר משה גפני
¶
אני צריך את מרכז ההשקעות, אנחנו נקיים על זה דיון. היתה החלטה לעסקים קטנים, התאמה לצורכי המועצות האזוריות.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
מדובר על המועצות בגלל שגם שדרות בתוך ההחלטה, שזה נפרד. רק מועצות אזוריות – עסקים קטנים, וזה מה שדיברתי בהתחלה.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
זה מדהים, לפני חודש הם היו בכזה לחץ להגיע לפה ולהעביר העברות תקציביות. עכשיו נגמרו ההעברות, נגמר הלחץ.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אסביר מה הסטטוס, לא נעשה כלום. זה עוטף עזה, לא נעשה כלום. בעקבות ירי פצמ"רים ושיש גגות אסבסט בבתים בקו הקדמי, הוחלט להחליף את גגות האסבסט. שום דבר לא קרה בגלל שיש תת תקצוב לנושא הזה. פניתי לשר, הוא אמר: שיתחילו, אני כבר אדאג לזה. מועצות אזוריות לא מסוגלות להתחיל פרויקט, לעומת מדינת ישראל, אם אין את כל התקציב, אסור להן לצאת למכרז. מי שיוצא למכרז כשאין כל התקציב, ישר לבית המשפט.
יובל טלר
¶
יש חצי ראשון שמגיע מקרן הניקיון בתקציב המשרד להגנת הסביבה. אני לא ממשרד להגנת הסביבה, אני לא יודע להגיד אם הוא כבר הוקצה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לא נלקחה בחשבון ההטמנה, ההטמנה עצמה היא 154 שקל למטר. או שהגנת הסביבה ישים את הכסף או שיגיד שההטמנה נעשית על חשבון, אז יגידו יפתרו את כל הבעיות.
יובל טלר
¶
זה לא תוקצב בחצי, ההקצאה מתחילה מקרן הניקיון. ברגע שלקרן הניקיון יוקצה הכסף, יוקצה גם התקציב התוספתי. אין סיבה להקצות את ה-7.5 מיליון שקל - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
תפסיק את הישיבה בעניין הזה, זאת בדיחה, תזמין את מזכיר הממשלה, תזמין את כל השרים ושיעמדו פה ויתנו תשובות, פעם אחת ולתמיד. הם בכלל לא מקיימים את החלטת הממשלה, מה זה הדברים האלה? אותי זה כבר מרגיז. תעצור את הישיבה ותעשה את מה שאני מבקש, פעם אחת ולתמיד.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני אביא לך תיק שלם של החלטות ממשלה שלא מקוימות, אפשר להתפוצץ מזה. ועדת ביצוע להחלטות ממשלה...
יובל טלר
¶
לא קיבלתי עדיין תשובה. קיבלתי תשובה חלקית, שבגלל שהיה מדובר בתקציב המשכי לכן זה הועבר. אני אעביר תשובה מלאה לוועדה.
יובל טלר
¶
מאחר שהיה מדובר בתקציב המשכי, לכן חלק מהתקציבים הועברו בשלבים מאוחרים יותר בגלל בעיות בעצם ההעברה.
היו"ר משה גפני
¶
אמרת לפרוטוקול, אני רוצה גם להגיד שיש פה מכלול שלם של סעיפים. זאת החלטה ענקית, שהיתה אחרי המלחמה והממשלה קיבלה החלטות כמו שאנחנו מכירים, החלטה שנוגעת להרבה מאוד משרדים. אני לא יכול בדיון ראשון כזה - - -
היו"ר משה גפני
¶
אם אתה מדבר על הדיון הבא, זה בסדר גמור. אני מבקש קודם כל לגבי הכביש, שזה הדבר הכי חשוב לפי דעתי קודם כל, הדבר המידי זה להזמין את שר התחבורה, מנכ"ל משרד התחבורה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
גם את הגנת הסביבה, תזמין את כולם, לא רק את התחבורה, שלא יהיו לי בעיות ויגידו לי: למה רק אני מוזמן?...
היו"ר משה גפני
¶
סתיו, את רוצה לנהל את הישיבה הזאת? את לא יכולה, כי קודם כל החליט דוד ביטן לנהל את הישיבה, את לא יכולה להדיח אותו עכשיו...
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אני אשמח לסייע. אם תבקש, אני אבוא לסייע. גם משרד האוצר יכול לענות לגבי החטיבה להתיישבות. אז אתה יכול פשוט לבקש ממשרד האוצר, שידווח על הפעולות של החטיבה.
היו"ר משה גפני
¶
סתיו ודוד, אני מבקש להפסיק. תנו לי לנהל את הישיבה, יש פה דברים יותר חשובים עכשיו מהחטיבה להתיישבות.
היו"ר משה גפני
¶
לא רוצה לדבר על זה עכשיו, זה לא רלוונטי, יהיו לנו מספיק הזדמנויות. זה לא המקרה, זה לא בסדר, אנחנו מדברים על יישובי עוטף עזה.
לגבי הפחת המואץ, אני מבקש להזמין את סגן שר האוצר, להזמין את המנכ"ל, להזמין את מי שאחראי במשרד האוצר על הנושא של הפחת המואץ, אני רוצה הסברים. אם משנים את ההחלטה, אני רוצה שזה יהיה כאן על השולחן. אם לא משנים את ההחלטה, אני רוצה שזה יבוצע. אני מבקש שיתקיימו על שני הדברים האלה דיונים, שבעקבותיהם נדבר על החלטת הממשלה.
אני מבקש מהמשרד של הפריפריה – אני כבר לא יודע איך קוראים לזה, לפיתוח הנגב והגליל – לגבי היבילים מעקב ותשובה. לבנה זגורי, אני מבקש ממך וגם מהתאחדות התעשיינים מכתב. אני מבקש עוד השבוע לקבל תשובה, נבדוק את העניין הזה ונראה מה אנחנו עושים בנושא הזה.
אני מבקש שייצא מהוועדה מכתב לשר אלקין, מכתב שאני אחתום עליו לגבי הסיוע בקליטה; ומכתב לשר להגנת הסביבה לגבי החלפת גגות אסבסט, האם חסר כסף, האם הוא מוציא את זה מקרן הניקיון? אנחנו רוצים תשובות לעניין הזה. יובל טלר, באמצעות החלטת הממשלה 2017 אנחנו הולכים לפקח על כל ההתנהלות של הממשלה, זה לא יימשך יותר. אם זה יימשך, זה יהיה הדדי. אם אתם תשנו החלטות ממשלה בגלל שאתם לא יודעים להתנהל, גם ועדת הכספים לא תדע להתנהל. למה אנחנו צריכים להיות יעילים אם אתם כאלה? על החטיבה להתיישבות יהיה דיון אחר, הוא לא רלוונטי לעניין הזה.
יובל טלר
¶
אדוני היושב ראש, אני כן רוצה להגיד בהקשר הזה שבאמת משרד האוצר פה תקצב חלק ניכר מאוד מההחלטה.
היו"ר משה גפני
¶
משרד האוצר הוזמן לישיבה הזאת. אחד הדברים המרכזיים זה הפחת המואץ, והנושא השני הוא כביש 232. לא יודעים לתת לנו תשובות על שני הדברים המרכזיים האלה.
היו"ר משה גפני
¶
אם אתם לא תדעו לתת לנו תשובות, אני אגיד לכם שתביאו בקשות שלא למדתי ליבה ואני לא יודע לקרוא את זה וזה ייקח כמה חודשים, עד שאני אבקש מתורגמנית.