הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 146

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, ג' בשבט התשע"ו (13 בינואר 2016), שעה 9:00

הצעת חוק אומנה לילדים, התשע"ה-2014

חברי הוועדה: מאיר כהן – מ"מ היו"ר

מירב בן ארי

קארין אלהרר

ד"ר מיכל חפץ - מפקחת ארצית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

נועם פליק - יועץ משפטי בלשכה המשפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אריה שמש - מפקח ארצי, אומנה וגיל רך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דנה שני עצמון - עו"ס, מפקחת אומנה מחוזית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ססיל גריצנר - מפקחת אומנה מחוזית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אורנה יוגב - ס. מנהל אגף השיקום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רינת וייגלר - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ליאת יעקובוביץ - עו"ד, משרד המשפטים

לידיה רבינוביץ - עו"ד, ממונה ארצית על ייצוג קטינים, האגף לסיוע המשפטי י-ם, משרד המשפטים

תהילה רוט - עו"ד, מחלקת ייעוץ, משרד המשפטים

מוטי רנד - מנהל, הפורום למען ילדי הרווחה

נחמה דראב ברקוביץ - פעילה, הפורום למען ילדי הרווחה

זכי חרוב - מנכ"ל, שחר - חברת רווחה ומשפחה

ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד

משכית בנדל - עו"ד, ראש תחום רווחה וקיום בכבוד, האגודה לזכויות האזרח בישראל

מיטל רוסו - מתמחה, האגודה לזכויות האזרח בישראל

דבי גילד חיו - האגודה לזכויות האזרח בישראל

שלומי מור - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

ריקי שנזיק - אגף ילדים, המוסד לביטוח לאומי

ציון מזרחי - מנהל תחום ילדים, המוסד לביטוח לאומי

שרית אליהו - מתמחה, המוסד לביטוח לאומי

פיני קבלו - סמנכ"ל רווחה וכנסת, המרכז לשלטון מקומי

יורם מאי - כלכלן, המרכז לשלטון מקומי

ש' - אב במשפחת אומנה

א' - אם אומנה, עמותת "אור שלום"

ז' - אב אומנה, עמותת "אור שלום"

נתאי חורש - עו"ס, רכז גיוס משפחות והשמות, עמותת "אור שלום"

מירה בת שבע ורקר - מגייסת משפחות, מכון סאמיט, אומנה

רונן כהן - מנהל תחום אומנה, חברת א.ד.נ.מ - מפעילה שירותי אומנה במחוז צפון ומרכז

ד"ר עודד סושרד - יו"ר "הכול מתחיל בחינוך"

שלי ליליה - פעילה, "הכול מתחיל בחינוך"

איתן עטיה - מנהל הפורום ה-15

סעדה יקותיאלי - פעילה, המשמר החברתי

יובל יפת - לוביסט (יובל יועצים), מייצג את מט"ב

נעה בן שבת

רותם יוסף (מתמחה)

אתי שבתאי

הילה מליחי

הצעת חוק אומנה לילדים, התשע"ה-2014

בוקר טוב לכולם. אני מבקש לשבת, אנא מכם. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. אנחנו מאחלים בריאות לאחיו של יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אלאלוף. אני מקדים ואומר שלפי סעיף 120, גם אם נאמרו פרטים מזהים – אני מבקש שלא ייאמרו פרטים מזהים כשאנחנו מדברים על ילדים – אנחנו רשאים לשמוט אותם מהפרוטוקול. אז, אנא מכם, יש כאן הורים שהוזמנו, אני מבקש לא להזכיר שמות. היועצת המשפטית, בבקשה, גברתי. איפה אנחנו עומדים?

אנחנו עומדים בסעיף 51(א).

שלום לחברת הכנסת קארין אלהרר. בוקר טוב. בבקשה.

אנחנו עומדים בסעיף 51(א) בנוגע לסמכויות המפקחים. בדיון האחרון התחלנו לדבר על הנושא שנמצא פה בנוסח בקריאה הראשונה שסמכויות המפקחים יינתנו להם בישראל ובאזור. משרד המשפטים התחיל להציג את הבעייתיות בנושא. אולי כדאי שהם ישלימו.

משרד המשפטים.

בוקר טוב. תהילה רוט, מחלקת ייעוץ, משרד המשפטים. סעיף 51 להצעת החוק עוסק בהסדרת סמכויותיהם של פקחי האומנה. כיום סמכויות דוגמת אלו בתחומי היישובים הישראלים ביהודה ושומרון מוסדרות בתחיקת הביטחון, בצווי אלוף.

סליחה גברתי. בוקר טוב. הצטרפה חברת הכנסת מרב בן-ארי.

כיום סמכויות כדוגמת אלו מוסדרות בתחיקת הביטחון בתקנונים. זה צו אלוף שחל בתחומי ההתיישבות הישראלית ולא בחקיקה של הכנסת. כנראה תידרש חקיקה או תיקון משלים. להבנתנו, ולעמדת יועמ"ש איו"ש, שהוא הגורם - - -

סליחה, גברתי. אני מבקש לשבת, להתמקם.

להבנתנו, ולעמדת יועמ"ש איו"ש, שהוא הגורם המשפטי בפרקליטות הצבאית שאחראי על תחומי יהודה ושומרון, כנראה שבכל מקרה יידרש תיקון משלים או חקיקה בתקנונים כדי שלא יהיה ספק לגבי קיום של סמכות חוקית ביחס להפעלת סמכויות המפקחים. ב-5.7.2015 התקיים דיון בוועדת שרים לחקיקה להחלת דין רציפות על החוק הזה. עמדת שרת המשפטים, שהתקבלה פה אחד על-ידי ועדת השרים, הייתה, על-אף האמור, להותיר את הנוסח כפי שהוא, הכולל התייחסות לשטחי האזור.

ומי מתנגד להשאיר את הנוסח כפי שהוא? אף אחד.

לא, מתנגדים להשאיר את הנוסח כפי שהוא כפי שעבר בקריאה ראשונה – ההתנגדות באה בגלל ההערה שציינה פה עורכת הדין רוט - -

שבסופו של דבר זה יהיה בצו אלוף?

- - שזה משהו תקדימי, שסמכויות מפקחים – היא הסבירה את זה גם בדיונים הקודמים.

אדוני היושב-ראש, אני באופן אישי לא חושבת שצריך לכתוב כאן הוראות שאינן קיימות בחקיקה אחרת. ברם, זה היה תנאי של שרת המשפטים להעברת ההצעה לדין רציפות בוועדת שרים. עם כל הכבוד, לא רציתי שהצעת החוק תיפול בגלל האמירה הזאת. אני התחייבתי לשרת המשפטים, אני חושבת שגם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת אלי אלאלוף. אני מנועה מלומר את דעתי האישית בעניין.

היות והתחייבנו - - -

התחייבויות צריך לקיים. גם בפוליטיקה.

בוקר טוב. מוטי מהפורום למען ילדי הרווחה. אני רוצה להעלות עניין כללי שקשור לעניין המפקחים. אין פה התייחסות - - -

רק אם אפשר לסיים את הנקודה הזאת, אדוני. אני רוצה להבין מה המשמעות שאדוני אומר. אני רוצה להבהיר, זה דבר שלא היה כל כך ברור בדיון הקודם, שאם משאירים את הנוסח כפי שהוא, אז אתה אומר שמשאירים את המילים "בישראל ובאזור". המשמעות היא שזו הוראה תקדימית שאין כמוה. בדרך כלל שמופיעה התייחסות לאזור, מדובר בהוראות שהן פרסונליות, שהן נוגעות לאדם שקשור לנושא.

מה הנוסח לדעתך שלא ייצור לנו בעיה? מה הנוסח? תנסחי את זה.

מהבחינה המשפטית, דרך המלך, כפי שציינה תהילה רוט, היא בצווי אלוף, להחיל חקיקה על שטחי יהודה ושומרון.

כלומר, לא לרשום בישראל ובאזור, אלא להשאיר את זה בצווי אלוף, כמו שקורה היום.

לא לרשום בישראל ובאזור, להשאיר את זה בצווי אלוף. אני רוצה לוודא שיועמ"ש יו"ש אמר שיש לו כוונה לתת לגבי הצעת החוק הזאת צו אלוף, להכניס אותה לנספח לתקנון.

עוד בכנסת הקודמת, אחרי שזה עבר, אחרי שהצעת החוק עברה קריאה ראשונה, הועברה אלינו הצעת החוק לבחינה. לכאורה בתוך תקופת התחולה ניתן יהיה לעשות עבודה מקבילה - - -

אני חושב שאנחנו נסתפק בזה. זה ישוב ותזכרו את זה לטובת העניין, של היועץ המשפטי.

בסדר. רק שיהיה ברור שהכוונה היא שכן יהיו משפחות אומנה, כמובן, ביהודה ושומרון - -

בטח.

- - וצו אלוף יאפשר את הפעולה הזאת.

יהיו ויהיו. אנחנו נשמח שיהיו גם שם. כן, בבקשה.

הנושא של הפיקוח הוא עקב אכילס של החוק הזה, וגם של מסגרות אחרות של הרווחה. כי בהיעדר פיקוח הולם קורות כל מיני תופעות שחלקן הוצגו בסרטון שהעברתי לוועדה. לכן מה שאני אומר שחסר פה – אין פה שום הגדרה ליחס כמותי של מפקחים לעומת ילדים, מה התדירות של ביקורים של מפקח, גם לילדים וגם למשפחות האומנה. צריך להגדיר איזשהו תקן מסוים לעניין הזה. החוק צריך להתייחס לזה.

דיברנו על זה. משרד הרווחה.

כל הנושא של תקנים וכוח אדם - - -

שם ותפקיד.

רינת וייגלר, סגנית יועצת משפטית במשרד הרווחה. כל הנושא של תקנים וכוח אדם מוסדר לא בחקיקה ראשית, אלא בתקנות. החוק מתייחס לנושא הזה, שיהיו תקנות בעניין הזה.

אוקיי, תודה רבה. הלאה. לא, אני לא רוצה לנהל דיון. אלו תקנות. הייתי שר הרווחה. אגב, אתה צודק במה שאתה אומר, וזה לא יתוקן דרך חקיקה. זה יתוקן דרך היערכויות אחרות. התחילה אצלי רפורמה אמתית בנושא הפיקוח, אבל מה שציינת, זה בדיוק המציאות, אני מסכים אתך. אז חבל שאנחנו נדוש. זה יתוקן, לא דרך החוק, רק דרך תקנות. זהו, אני סוגר את הוויכוח.

צריך פיקוח על התקן.

לא דרך החוק. אני לא מתווכח אתך. בבקשה, גברתי.

להערה שנשמעה, אני רוצה לציין שבהוראות שנוגעות לגוף המפעיל, הוא מחויב להחזיק כוח אדם, ושם נקבע יחס בין מספר מנחי האומנה וכוח האדם שמוחזק בגוף המפעיל לבין מספר הילדים או מספר משפחות האומנה.

הוא דיבר באופן כללי על מצב קשה של פיקוח של משרד הרווחה, והוא צודק. אבל זה לא נתקן את זה כאן.

אדוני, להשלמת ההערה שנשמעה קודם לגבי הנושא של ההחלה על האזור. כפי שאמרנו, החלה טריטוריאלית במשמעות של החלת סמכויות של מפקחים באזור היא תקדימית. לא נכון לעשותה, אני חושבת, במקרה הזה. לעומת זאת, היו חוקים שבהם נעשתה החלה פרסונלית. יש לנו פה הגדרה שנוספה עכשיו, אחרי הקריאה הראשונה, הגדרה של תושב ישראל. היא דורשת שתושב ישראל יהיה אזרח ישראלי – יכול להיות גם אזרח ישראלי באזור – או מי שניתנו לו אשרת עולה, תעודת עולה, רישיון לישיבת קבע, או ששר הפנים – פה מוצע להוסיף שר הפנים – או מי שהסמיכו לכך, מצא כי הוא זכאי לאשרת עולה. והתנאי הוא שהוא מתגורר בישראל לפחות שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו לבקשה, לפחות 12 חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו להגשת בקשה. שם, אדוני, אולי אפשר להוסיף שמתגורר בישראל או באזור, כי יכול להיות שהוא בעל רישיון תושב קבע שמתגורר באזור, ואז הדבר הזה יכול בחקיקה פרסונלית, שהיא לא חורגת באותה מידה.

משרד המשפטים, מקובל עליך?

זה נראה לכם?

משרד המשפטים? ובזה נסיים את הסוגיה. תגובתך, גברתי.

מה שהצענו, אם רוצים בכל זאת להבהיר את הכוונה שמשפחות אומנה יהיו גם באזור, נכלול בהגדרת תושב ישראל – להגיד המתגורר בישראל או באזור. יש לנו שם תנאי של מגורים.

אני חושבת שכדאי לעשות על זה רק איזושהי בדיקה ביחס לחוקים אחרים. כי, לכאורה, תושב ישראל – אנחנו מפרשים את זה - - -

גברתי היועצת, אולי תסגרו את זה אחרי? חבל.

חוקים אחרים שאם תושב ישראל - - -

זה יכול להיות כיוון של הבהרה מה הכוונה – הכוונה שיהיו משפחות אומנה גם באזור.

הוצע פה כיוון.

לא חורג כמו החלת סמכויות מפקחים, שהוא באמת דבר שלא נעשה עד עכשיו בחקיקה.

השאלה אם בדברי ההסבר, שיהיה כתוב במפורש שזה לא - - -

אנא, תסגרו את הסוגיה הזאת אחר-כך בשיחה ביניכם. תקבעו ותבואו עם משהו סגור. בבקשה, גברתי נעה.

אנחנו בסעיף 51(ב). עוברים הלאה.

תפקידי המפקח שהוסמך.

"(ב) תפקידי מפקח שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יכללו, בין השאר, את אלה:

(1) פיקוח על ביצוע תכניות טיפול של ילדים באומנה;

(2) המלצה לממונה על הרישוי בדבר התאמת אדם לשמש אומן, בין היתר בהתבסס על חוות הדעת של מנחה אומנה;

(3) פיקוח על הגוף המפעיל ובקרה על פעולותיו, לרבות לעניין הדרכה של כוח האדם, ובכלל זה מנחי האומנה, והכשרת משפחות אומנה;

(4) פיקוח על משפחות אומנה, ובכלל זה פיקוח על קיום רישיון אומנה ועמידה בתנאיו, לרבות בדרך של ביקור במשפחת האומנה על פי הוראות סעיף 54(3) ושיחה עם הילד ועם משפחת האומנה;

(5) בקרה אחר העמדת מצאי הולם של משפחות אומנה, בהתאמה לצורכי הילדים המופנים להשמה במשפחות אומנה;

(6) מתן הנחיות לתיקון ליקויים שנמצאו בעקבות תלונות שהתקבלו, ובכלל זה מנגנון בירור התלונות, תלונות הורי הילדים או משפחת האומנה לעניין הפרת ההוראות לפי חוק זה, ופיקוח ובקרה על תיקון הליקויים שנמצאו;

(7) פיקוח ובקרה לרבות בדרך של קבלת דיווח אחר קיומו של טיפול הולם באירועים חריגים;

(8) בקרה אחר קיומו של תיעוד מנומק והולם לגבי הילדים באומנה ולגבי משפחות האומנה, בהתאם להוראות חוק זה, ואחר איסוף המידע ושמירתו בהתאם להוראות חוק זה;

(9) בדיקה עתית ובקרה אחר העברת התשלומים המיועדים לילדים באומנה ליעדם.

(ג) הודעות על הסמכה לפי סעיף זה ועל מינוי מפקח ארצי לפי סעיף 52 יפורסמו ברשומות".

מישהו רוצה להתייחס אך ורק לסעיף הזה? לא, בואו נמשיך.

אני רוצה רק להבהיר, כפי שהבהרנו, המפקחים, כפי שהוגדר בסעיף 20, מפקחים על התהליכים, אבל הם גם אמורים להתייחס לכל מקרה של תלונה. בתלונות של ילדים יש גם את מנגנון התלונה, והוא יעביר דברים לבדיקת המפקחים, גם תלונות של הורי הילדים. כמובן, אלו תלונות שנוגעות לתפקוד הגוף המפעיל, תלונות לפי חוק הזה, וכך גם תלונות של משפחות האומנה על דברים שקורים לפי החוק הזה, תפקודי הגוף המפעיל, תפקודי גורמים אחרים, העברות מידע, דברים כאלה. תלונות אלו צריכות להיות מטופלות על-ידי המפקח.

אדוני, האם אפשר, לשם ההתקדמות, להצביע על (ב) ו-(ג) להשאיר את (א) ללא הצבעה?

אפשר להצביע על (ב) ו-(ג). כן, ולהשאיר את (א).

לא להצביע על סעיף קטן (א) ולהצביע על (ב) ו-(ג).

בסדר גמור. בואו נעבור להצבעה על (ב) ו-(ג). סעיף (ב) – מי בעד?

הצבעה

בעד אישור סעיף 51(ב) – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 51(ב) נתקבל.

אין לי זכות הצבעה בוועדה.

מי בעד סעיף (ג)?

הצבעה

בעד אישור סעיף 51 (ג) – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 51(ג) נתקבל.

אישרנו את שני הסעיפים. אני רוצה לעשות פסק זמן. הגיעו לכאן שני הורים – א' נמצאת כאן? מעמותת "אור שלום".

נתאי מ"אור שלום". הם בדרך. הם יגיעו.

הם בדרך, אז אנחנו נחכה. תודה רבה. גברתי, סעיף 52.

"המפקח הארצי על האומנה –

52. השר ימנה מבין המפקחים, מפקח ארצי על האומנה, שתפקידיו, נוסף על תפקידי הפיקוח, יהיו אלה:

(1) הבניית הפיקוח, לרבות הבניה מפורטת של נהליו, דרכי ביצועו ובחינה תקופתית של מידת התאמתו והצלחתו במטרותיו;

(2) ייעוץ, הנחיה, הדרכה והכשרה של כוח האדם במערך הפיקוח על האומנה;

(3) קביעת תכני ההכשרה של כוח האדם המיועד לעבודה בגופים המפעילים, והתנאים לביצוע ההכשרה;

(4) העברת מדיניות המשרד לגופים המפעילים האחראים על ביצועה".

כשקראנו את סעיף ההגדרות עלתה סוגיה של הגדרה של מפקח ארצי על האומנה. ההגדרה היא ""המפקח הארצי" – מפקח שמינה השר לפי סעיף 52 לעמוד בראש מערך הפיקוח על יישום הוראות חוק זה ויעדיו". עלתה סוגיה אם יהיו כמה מפקחים, כפי שקיים היום במשרד הרווחה, לכל אגף מפקח האומנה שלו, או שיהיה מפקח ראשי אחד. עמדת משרד הרווחה, שהתקבלה אצלנו, היא שיהיה מפקח אחד, מפקח ראשי, שהוא יתכלל את כל הנושא של פיקוח על האומנה. כמו שכתוב פה, תפקידיו מפורטים פה.

השארתי איזו מורשת. מצוין. מוטי, אתה דיברת על הפיקוח. זה היה משהו לא ברור, למה אין מישהו שמתכלל. אני שמח שזאת עמדתכם. יופי.

אם נצביע על הסעיף הזה, נוכל גם לאשר את ההגדרה - - - של האומן.

אנחנו נצביע על זה. נצביע עכשיו על זה? אוקיי, סעיף 52.

וגם ההגדרה של מפקח ארצי.

וגם ההגדרה של מפקח ארצי בהגדרות.

הצבענו. שניים.

תגיד לפרוטוקול שזה בעד.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור סעיף 52 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 52 נתקבל.

אין נמנעים. בבקשה. סעיף 53.

"תנאים להסמכה –

53. לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף 51(א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש כמפקח;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שיקבע השר;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שיורה השר".

תודה, גברתי. הערות לגבי הסעיף הזה? כן, גברתי. שם מלא.

שמי עורכת דין משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח. אנחנו רוצים להציע שלתנאי ההסמכה יוסף תנאי שהמפקח – תוגדר איזושהי תקופת צינון במקרה שהמפקח הועסק בעבר על-ידי אחד מהגופים המפעילים, והמפקח יחתום על הצהרה שהוא לא מצוי בניגוד עניינים.

כלומר, המפקח הארצי שימונה יעבור איזו תקופת צינון?

קודם כל המפקחים מכוח סעיף 51, והמפקח הארצי.

מה יש לכם אתם עם כל הצינונים האלה? בסוף כל המדינה תהיה בצינון.

יש בעיה אינהרנטית שאדם שנניח הועסק במשך תקופה בגוף המפעיל עכשיו אמור לפקח על הגוף המפעיל. אני לא אומרת שהוא לא יכול לעשות את הדבר הזה. יכול להיות שהחליטו שהוא יכול, אבל הוא צריך לחתום על הצהרה שהוא לא מצוי בניגוד עניינים. או תקופת צינון.

להערכתי, תקופת צינון מיותרת, אבל אני בהחלט מקבל את הערכתם. לדעתי, הוא באמת צריך לחתום על הצהרה שלא תהיינה – בוודאי. את צודקת, אבל לא תקופת צינון. תפסיקו עם תקופות הצינון האלה.

איזושהי הוראה שמבטיחה שהפיקוח ייעשה - - -

יש הרבה מנהיגים טובים שמצוננים בצה"ל. הערתך מקובלת. משרד הרווחה, בבקשה.

לגבי עובד, כאשר הוא עובר מתפקיד מחוץ למדינה – אנחנו מגדירים פה שמפקח צריך להיות עובד מדינה. ברגע שאדם נכנס לעבוד במדינה, הוא צריך להצהיר על תצהיר ניגוד עניינים.

שכולל בתוכו ניגוד עניינים?

כן, שכולל התייחסות לניגוד עניינים.

אוקיי, אנחנו נסתפק בזה. בסדר גמור. נסתפק בזה, גברתי.

זה נכון, אבל זה לא לגמרי עונה על האפשרויות השונות שיכולות לצוץ, כיוון שיכול להיות שכשאדם נכנס להיות עובד מדינה, הוא עשה תפקיד אחד, ואחר-כך הוסמך להיות מפקח על גוף מפעיל. לא בהכרח חלפו יותר מדי שנים בין זה לבין זה.

ממה נפשנו. במה זה שונה מדברים אחרים? מה שאת אומרת, נחיל את זה כמעט על כל תפקיד של עובד מדינה. אני מציע - - -

זה נראה לי – מדובר בתפקיד - - -

אנחנו שמענו. אני בהחלט מקבל את מה שאת אומרת, אבל היות ומשרד הרווחה אומר שעובד שעובר לעבוד כעובד ציבור במשרד הרווחה, ממילא הוא חתום על אי-ניגוד עניינים, אנחנו נסתפק בזה. תודה רבה. בבקשה, אנחנו נמשיך. את הסעיף הזה סיימנו. אני מבקש להצביע על סעיף 53. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור סעיף 53 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 53 נתקבל.

אין מתנגדים. אנחנו עוברים לסעיף 54, גברתי.

"סמכויות פיקוח –

54. לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה רשאי המפקח –

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל מידע [ידיעה] או מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידיו, לרבות כל מידע הנוגע לילד באומנה ובכלל זה תיקו האישי, בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים התשנ"ה–1995 ;

(3) להיכנס בכל עת סבירה, למקום שהכניסה אליו דרושה לשם מילוי תפקידיו ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט, או בשעה סבירה ובתיאום מראש, אם ניתנה לכך הסכמה בכתב של בגיר המחזיק בנכס; ואולם, מפקח רשאי לבקר בבית משפחת אומנה אשר נתונה לפיקוחו אף אם לא מתקיימים התנאים האמורים, אם קיים חשד לפגיעה בשלומו של ילד הנמצא בהשמה במשפחת האומנה;

(4) למסור לגוף מפעיל, למנחה אומנה או למשפחת אומנה, בכתב, פירוט של ההוראות שלא קוימו, ולדרוש מהם לתקן את הליקויים בלא דיחוי או בתוך פרק זמן שיקבע; מי שנדרש לכך, יתקן את הליקויים לא יאוחר מהמועד הנקוב בדרישה לתיקון ליקויים, ידווח על כך למפקח וימציא אישורים על כך כפי שידרוש המפקח".

בבקשה, גברתי.

ליאת יעקובוביץ. הערה קטנה לגבי סעיף 54(3). יש צורך להוסיף אחרי המילים "לשם מילוי תפקידיו" – "על-פי חוק זה", כך שיובהר שהפעלת הסמכויות - - -

עוד פעם.

"על-פי חוק זה".

בסעיף (3).

כן. "לשם מילוי תפקידיו על-פי חוק זה", כך שיובהר שזו אכיפה שנדרשת, סמכויות אכיפה שניתנו לביצוע תפקידיו על-פי החוק האמור.

נעה, מבקשים להוסיף "על-פי חוק זה". אני לא חושב שנתנגד.

ברור.

בסדר גמור. קיבלנו את הערתך. בבקשה.

מוטי רנד, הפורום למען ילדי הרווחה. באותו סעיף (3), בסוף, "קיים חשד לפגיעה בשלומו של ילד הנמצא בהשמה במשפחת האומנה" – אני חושב שבמצבים מסוימים, אם קורה מצב שסותר את סעיף 8 בחוק, חשד לפגיעה בילד – צריך להוסיף סמכות למפקח להוציא את הילד ממשפחת האומנה באופן מידי, כמו שיש סמכות לעובד סוציאלי לפי סעיף 11 לחוק הנוער להוציא באופן מידי את הילד.

הרווחה, בבקשה.

יש לנו סמכות לסיים אומנה בדחיפות. כבר עברנו על הסעיף הזה, אני לא זוכרת כרגע איזה סעיף זה. כאשר מפקח מגלה צורך כזה, הוא אמור לפנות לפקיד סעד לחוק נוער. אלו סמכויותיו של פקיד סעד לחוק נוער.

הוא יכול לעשות את זה מידית דרך פקיד הסעד.

למפקח עצמו אין סמכות.

אין סמכות, ואני שמח שאין לו סמכות, אלא פקיד הסעד עושה את זה. תודה רבה. הלאה, בבקשה. סעיף (4). נצביע על סעיף 54. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור סעיף 54 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 54 נתקבל.

נעה, מה החלטתם על מידע או ידיעה?

מידע. הנוסח בחקיקה שאנחנו ראינו מדבר על מידע.

בבקשה, גברתי, נמשיך.

"תנאים להפעלת הסמכות –

55. מפקח לא יפעיל את הסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה –

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה".

בבקשה, הערות לסעיף הזה. קבלו, יש לך הערות? נכנסת רק עכשיו. בבקשה, הערות לסעיף הזה. אנחנו נצביע על הסעיף הזה. מי בעד? מי נגד? נמנעים?

הצבעה

בעד אישור סעיף 55 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 55 נתקבל.

תודה. בבקשה, סימן ב'.

אדוני, פה עוברים למנגנון לבירור תלונות לילדים באומנה.

שנייה. אדוני מ"אור שלום", כשההורים יגיעו, אנא עדכן אותנו.

מנגנון לבירור תלונות לילדים באומנה. המנגנון הזה נועד להיות סמכות מיוחדת שתשמע תלונות של ילדים באומנה, שהם לא יהיו מושתקים. המצב שלהם הוא מצב מאוד רגיש בתוך משפחת האומנה, ולכן שתהיה להם אפשרות לפנות בצורה נגישה, בצורה שמותאמת לגיל שלהם, מוצע להוסיף פה גם בשפה המובנת להם, כדי לאפשר לשמוע אותם לגורם שזה יהיה תפקידו, זאת אומרת, שיהיה מופקד על הנושא הזה של קבלת תלונות ובירורן.

"סימן ב': מנגנון לבירור תלונות ילדים באומנה –

מנגנון תלונה –

56. (א) השר יקים מנגנון לבירור תלונות של ילדים המושמים באומנה בכל הנוגע לחיי היום-יום שלהם באומנה (בחוק זה – מנגנון תלונה), וימנה עובד מקרב עובדי משרדו שיהיה אחראי לקבלת התלונות ובירורן (בחוק זה – הממונה על התלונות)".

סליחה, אפשר הערה? אני מתנצלת. סעיף (א) – אני רק רוצה להבין, מדובר במנגנון שהוא פנים משרדי?

לפי מה שמוצע כאן, שהשר ימנה מקרב עובדי משרדו.

חלילה, מבלי לפגוע בכבודם של העובדים והמפקחים במשרד הרווחה, אבל המטרה של מנגנון בירור תלונות היא שיהיה גוף שהוא נטול פניות. זאת אומרת, שהוא לא מעורב בדבר, ושניתן יהיה להתלונן שם. כי אחרת – חלילה, אין בלבי על אף אחד ממשרד הרווחה. אני רק אומרת שבסופו של דבר - - -

הנקודה ברורה. תיכף נפתח את זה לדיון.

אני חייבת להעיר משהו בעניין הזה.

תציגי את עצמך לפרוטוקול.

חברת הכנסת מירב בן ארי, לפרוטוקול של אדוני היושב-ראש. אני אומרת שברוב הארגונים, אם אנחנו לוקחים, להבדיל, את הנושא של הטרדות מיניות, יש אדם מתוך הארגון. זה לא אומר, לדעתי – זה לא גוף מבקר הרי. אם את אומרת גוף מבקר, צודקת, צריך להיות מישהו שהוא מנותק. אבל זה גוף שנמצא, וגם בתוך משרד הרווחה יש מפקחים. בתוך משרד החינוך יש מפקחים שזה התפקיד שלהם.

את צודקת. את צודקת במאה אחוז, בעיני. אם מדובר באנשים בעלי יכולת מלאה ואמתית להשמיע את קולם, אז את צודקת במאה אחוז שצריך שיהיה ממונה מטעם המשרד. אבל מכיוון שמדובר באוכלוסייה, שבעיני היא הכי מושתקת, ילדים – שבדרך כלל אומרים נו, טוב, הוא ילד, מה הוא מבין? מה הוא יודע? – אז אני דווקא חושבת שבעניין כזה רגיש, כולנו מבינים שמדובר בדיני נפשות ממש, אני הייתי חושבת שדווקא בעניין הזה אפשר לעשות משהו שאני מבינה שהוא טיפה חריג בנוף העבודה המשרדית.

תיכף נשמע. דוקטור קדמן, בבקשה אדוני.

אני רוצה לתמוך בכל לב בדבריה של חברת הכנסת קארין אלהרר. אני חושב שהמנגנון צריך להיות פה מנגנון חיצוני לגמרי. אני הייתי אפילו מציע שזה יהיה שופט נוער לשעבר. אני חושב שזה צריך להיות מישהו בעל אוטוריטה. חלק מהתלונות, ככל שיהיו, כלפי משרד הרווחה ומפקחיו, וכל מה שקשור בזה – אני חושב שפה, בגלל האוכלוסייה יוצאת הדופן שבה מדובר, צריך שיהיה מישהו שהוא לא תלוי ואי-אפשר להזיז אותו. ולכן אני תומך בכל לב אדם שזה יהיה אדם חיצוני. בהמשך אני אתייחס גם לדברים שקשורים ב-ombudsman כזה שיוכל לבדוק גם תלונות על פנימיות.

תודה. אנחנו רוצים להיות קשורים רק לחוק הזה. משרד הרווחה, בבקשה.

אני יכול להעיר עוד הערה?

לא, אתה לא יכול. אנחנו נגיע אליך. משרד הרווחה.

אדוני, הדיון הזה, אם המנגנון צריך להיות חלק מתוך המשרד או מנגנון חיצוני הוא דיון שהתקיים, עובר להסכמה של המשרד להצעת החוק הזאת. היו דיונים רבים בהקשר הזה. בשלב הזה, עמדת המשרד הייתה שמאחר וזה בכל זאת דבר חדשני – אין היום נציב זכויות ילדים – מאחר והמיומנות נמצאת כרגע בתוך המשרד, זה נכון בשלב הזה להקים את זה בתוך המשרד, כל הדברים שדיברה עליהם קארין בהקשר של ההנגשה, בהקשר של שמיעת ילדים, בהקשר של אוכלוסייה מוחלשת, לא זה מה שמשנה, אם המנגנון הוא בתוך המשרד או מחוצה לו. ולכן אנחנו מבקשים בשלב הזה, בתוך החוק הזה, להשאיר את זה כך, ולראות. ככל שהמנגנון הזה לא יפעל כמו שצריך, או ככל שיהיה מקום להרחיב אותו, כמו שאומר דוקטור קדמן, לנושאים אחרים של פנימיות, או של ילדים בכלל, אז יישקל גוף מחוץ למשרד. זאת עמדת המשרד.

תודה רבה. הבנו. גברתי, האגודה לזכויות האזרח, תגידי את שמך.

האגודה לזכויות האזרח, משכית בנדל. אני רוצה לתמוך בדבריה של חברת הכנסת אלהרר. אני רוצה לציין שכל הוועדות שעסקו בנושא של השמה חוץ ביתית קבעו שצריך להיות נציב קבילות, וחלק מהן קבעו במפורש שהנציב צריך להיות נציב עצמאי וחיצוני. אחת ההצעות הייתה – כמו שאמר מר קדמן – שימונה מישהו שהיה שופט בית משפט לנוער, או כשיר להתמנות כשופט בבית משפט השלום. הוא ימונה על-ידי שר הרווחה, אבל הוא יהיה גורם חיצוני לעובדי המשרד. זה נראה לי בסיסי, ולא צריך יותר מדי להסביר למה ביקורת רצינית – ובמיוחד בנושאים האלו – חייבת להיות ביקורת חיצונית.

תודה. שמענו. נשמעו שתי דעות. דעה אחת שאומרת להשאיר את הכול במשרד הרווחה, ודעתו של דוקטור קדמן, שאומרת משהו שהוא חוצה מהעניין. אולי קיימת האפשרות השלישית להכניס לתוך המנגנון הזה אנשים שהם לא מתוך המשרד. המנגנון שבסיסו במשרד, אבל להכניס – תחשבו. כן, גברתי.

עורכת דין לידיה רבינוביץ, אני ממונה ארצית על ייצוג קטינים באגף לסיוע המשפטי. זאת הייתה אחת ההערות שלנו. העמדה שלנו הוגשה בכתב לחברי הוועדה. אנחנו סבורים שמנגנון התלונה צריך להיות חיצוני למשרד. אנחנו מדברים על תלונות שיכולות לחשוף ליקויים, כמו שאמר דוקטור קדמן, גם בתוך מנגנון הפיקוח, וכאשר מדובר בשירות בתוך משרד הרווחה שהוא בעל כוח, בעל תקציבים, הביקורת יכולה להיות מופנית גם כלפי אנשים בכירים בתוך המשרד. בתוך עמנו אנחנו יושבים, זה טבע האדם, שיהיה קושי לעשות ביקורת אמתית ונוקבת כאשר האדם עצמו נמצא בדרך נמוך יותר, בעל סמכות פחותה בתוך אותו מנגנון.

תודה. הבנו. תודה רבה. כן, אדוני.

דוקטור עודד סושרד, "הכול מתחיל בחינוך". אני רוצה להצטרף לדעתה של חברת הכנסת קארין אלהרר. דיברנו על נושא נציב התלונות הרבה זמן, אני חושב שזה אכן חשוב מאוד. לדעתי, רוב ההורים הביולוגיים יסכימו אתי שחשוב שזה יהיה חיצוני.

תודה.

אני רוצה להרחיב את מה שאמר דוקטור קדמן. לא חייב להיות שופט נוער, אולי שופט מחוזי בדימוס.

סליחה, החוכמה היא להגיד הרבה דברים במעט זמן. ככה מתנהלות ועדות. אז אל תרחיב, לא צריך. אדוני בצד.

ש'.

ש', שב מסביב לשולחן ותגיד את שמך. בבקשה. שדבריך יירשמו בפרוטוקול.

ש', משפחת אומנה שש שנים, ופעמיים משפחת חירום. אני רציתי לחזק את מה שחברת הכנסת קארין אלהרר אמרה. עם ניסיון של שש שנים, ההתמודדות עם משרד הרווחה היא חלק לא קטן מכל התהליך. ולכן אני חושב שעדיף שגוף חיצוני יהיה זה שיבקר את זה.

מה למשל?

למשל החל מעיכובים באישורי המשך האימוץ, אי-הגעת כספים, תמיכה בכל מיני בעיות, מרכזי קשר שלא תפקדו. יש לי רשימה ארוכה, אבל באופן כללי, חלק גדול מהזמן שלנו – והמזל הוא שלי היה את הזמן ואשתי בתוך מערכת הרווחה וידענו למי לפנות, חתכנו הרבה היררכיות, והצלחנו לקדם דברים. מישהו עם קצת פחות אנרגיה או קשרים – ויש לי הרבה חברים ממשפחות אומנה – לא מצליחים להזיז דברים. אז זה לא שכל הבעיות הן במשרד הרווחה, ממש לא, זה לא מה שאני מנסה להגיד. אבל יש לא מעט בעיות גם במשרד הרווחה, ולכן אני לא בטוח שזה רעיון טוב שמשרד הרווחה יהיה זה שיבקר ויקבל את התלונות.

למרות שאתה מדבר על תלונות של המשפחה ולא על תלונות של הילד. המנגנון הזה מיועד להיות מנגנון תלונות של הילד.

אני אחבר את זה – כדי לחסוך זמן לוועדה – לסעיף (ג). בסעיף (ג) לא כתוב שמשפחת האומנה יכולה גם היא להגיש – ברוב המקרים, כמו שאנחנו מקווים, האינטרס הגדול של משפחת האומנה הוא הילד, ולא ההיפך. יש מקרים שמשפחת האומנה היא הבעיה, אבל ברוב המקרים משפחת המקרים היא בשביל הילד. אני חושב שראוי שהיא תהיה מן הראשונות שיכולים לפנות ולהתלונן על דברים שמפריעים לילד.

אתה יודע, מהר מאוד בסוגיות או בסעיפים מהסוג הזה אנחנו מתחילים עם טובתו של הילד ורצים – לא שילמו לנו את הכסף בזמן, הגג דלף וכולי. אנחנו רוצים לדבר על טובתו של הילד, ולכן תתמקדו בחשיבות של גוף כזה, שאמור לשמוע את הילד.

ברשותך, להערה הזאת, כי אני שמעתי אותה הרבה. ברוך ה', לי יש אמצעים. אני מימנתי את משרד הרווחה בהרבה מאוד כסף. משפחות שאין להן כסף, היכולת שלהם לתת לילד אומנה – שזו המטרה שלנו פה, ילד האומנה – את מה שהוא צריך, מאוד קשה.

את זה כבר שמענו.

ולכן, אם לא מגיע כסף, זו לא בעיה של המשפחה.

תודה רבה. אחרון / אחרונה. בבקשה, מישהו עוד רוצה? את רוצה להגיד עוד משהו?

אני רוצה להתייחס לסוגיה נוספת. חשבתי להשאיר את זה לסוף, אבל אם כבר אנחנו מדברים על זה, אנחנו מבקשים להציע שמנגנון התלונה יהיה כזה שסמכותו תחול על תלונות של הורים ושל משפחות אומנה, אבל אנחנו לא רוצים שהמנגנון יהווה כר להתכתשות בין הוא אמר לי, הוא עשה לי וכולי, אלא אך ורק על סוגיות פרוצדורליות שעולות מהחוק ועל תלונות למשל לגבי הגוף המפעיל או על הפיקוח. כלומר, משהו מאוד מוגדר.

מה שהצענו קודם, שיהיה בסמכות המפקחים. בסעיף שהקראנו לגבי סמכויות המפקחים, הוצע שהם ידונו בדיוק באותן תלונות בנושאים האלה של הפעלת חוק זה. תלונות של משפחות האומנה ושל ההורים הביולוגיים.

איזה שיח יכול לנהל מפקח אם אנחנו אומרים שאנחנו יוצרים מנגנון נפרד שאתה יכול להגיד אבל אנחנו נדבר עם המנגנון? אתם חושבים שזה יועיל למשהו?

אבל המהות של מנגנון התלונות הוא שהוא יכול להוות גם מקום שבו מדברים, למשל, על סוגית הפיקוח, או על הגוף המפעיל. מטבע הדברים, ממה שאני מכירה את העניין, המפקח עובד צמוד מאוד מאוד גם עם הגופים המפעילים, גם עם שירותי הרווחה בעיר של ההורים. הוא לא יכול להוות המקום שאליו מתלוננים הורים על תלונות לגבי התפקוד שלו. אני רק רוצה לציין דבר אחד, כל הגופים וכל הוועדות - - -

למה? יכולים להתלונן לערכאה גבוהה יותר. כשהייתי שר הרווחה, נערמו על שולחני לפחות 50 תלונות כאלה בחודש, וטופלו. אי-אפשר לעקר את המשרד – חבר'ה.

אני רוצה לקרוא ציטוט מתוך דוח סלונים-נבו, שעסק אומנם בפקידי סעד לסדרי הדין: "הטיפול בתלונות מעסיק אנשים רבים בתוך המערכת, ואף לא גורם אחד חיצוני ועצמאי". זה בדיוק העניין. רק שנייה אדוני.

את הנקודה הזאת הבנו, השאלה עד כמה מחילים אותה אם היא הופכת לחזות הכול. אגב, אני בדעתי האישית, אני לא מוכן שיהיה גוף חיצוני לגמרי. אני חושב שלתוך הגוף של משרד הרווחה ראוי שייכנס שופט בדימוס. אני בהחלט מקבל. אבל לייצר מנגנונים שיוצרים שיח משולש כזה, בשום פנים ואופן לא.

לעניין הזה, כמו שאדוני אמר, יש כמה אפשרויות. אבל אני מתייחסת לנושא אחר, לתחולה של מנגנון התלונות. אני חושבת שאם כבר מחוקקים חוק כזה, כל כך מקיף ורציני, צריך להביא בחשבון שצריך לתת מענה לכל הבעיות שקיימות כיום בהקשר הזה. היום אין מנגנון תלונות נפרד - - -

אני סוגר את הסעיף הזה, ואני מחליט כך – הייעוץ המשפטי שוב ישמע את עמדת משרד הרווחה, עם מציעת החוק, עם דוקטור קדמן. יילקחו בחשבון ההערות של האנשים האלה, ולנסות ליצור מנגנון. אני שוב חוזר על דעתי, לערכתי לא צריך להסתפק במנגנון שכולו של משרד הרווחה. בהחלט יש מקום להכניס אנשים, אלמנטים, כאלה או אחרים ייצוגיים. אבל בשום פנים ואופן לא לייצר מנגנונים שיעשו בדיוק את ההיפך ממה שאת אומרת, הופכים למנגנוני התכתשות ותוקעים כל דבר.

חס וחלילה, זה לא זה. דברי הוצאו מהקשרם.

האמן לי, מניסיון. האמן לי, מניסיון. יצירת גופים חוץ מערכתיים גרמו למערכת שלמה להיתקע, ואף אחד לא נשם, כי כולם היו עסוקים בבירור תלונות. אלה ילדים, אנחנו צריכים לתת תשובות כאן ועכשיו. אנחנו צריכים לטפל במשפחות כאן ועכשיו. מקובל עלי שמשרד שמתעסק בזה, לא רק הוא יבדוק את עצמו, אבל לא צריך ללכת לדרך הקיצונית וליצור מנגנוני בדיקה שישביתו את הכול. תודה. אני עובר לסעיף הבא. אנא מכם, עד לשבוע הבא. אנחנו רוצים לסיים את החוק הזה. הוא לטובתם של כולם. שבוע יספיק לכם?

שבועיים.

שבועיים. לחזור עם הסעיף הזה. אנחנו ממשיכים עם הסעיף הבא.

אדוני, את 56 אנחנו לא קראנו, ואנחנו נעבור ל-57. 56(א) נשאר פתוח.

יש הערות גם לסעיפים אחרים.

רגע, (א) נשאר פתוח. סעיף 56(א). בואו נעבור ל-(ב).

אז ממשיכים בסעיף הזה.

סעיף (א), 56.

"(ב) מנגנון התלונה יוקם באופן שמאפשר לילדים המושמים באומנה להגיש את תלונותיהם באופן עצמאי, מוצנע ובחופשיות, וללא חשש מפגיעה עקב הגשת התלונה; מנגנון התלונה יהיה נגיש לילדים באומנה, והוא יכלול התאמות הנדרשות להגשת תלונה בהתחשב בשפה המובנת לילד, בגיל הילדים ובמידת בגרותם, ולעניין ילדים עם מוגבלות – גם בהתחשב במוגבלותם.

(ג) תלונה יכול שתוגש על ידי הילד או ידיד קרוב שלו, לרבות אפוטרופוס לדין או עורך דין שמינה בית משפט לקטין, ככל שמינה.

(ד) בירור התלונות ייעשה ככל האפשר תוך שמירה על פרטיות הילד.

(ה) תוצאות בירור התלונה יימסרו למתלונן, והעתקן יימסר למפקח לשם תיקון הליקויים.

(ו) השר יקבע הוראות לעניין מנגנון התלונה, דרכי הגשת התלונות והליך בירורן וכן לעניין סמכויות הממונה על התלונות, לרבות קבלת מידע, ורשאי הוא לקבוע כי המנגנון יפעל גם לגבי ילדים השוהים במסגרת השמה חוץ ביתית שאינה אומנה". פה יש תוספת שמאפשרת מכוח תקנות, לכלול במנגנון גם התייחסות לילדים בהשמה חוץ ביתית שאינה אומנה.

"(ז) הממונה על התלונות ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשנה, על התלונות שהתקבלו ותוצאות הליך בירורן, באופן השומר על הפרטיות ומונע את זיהוי הילדים ומשפחות האומנה".

תודה רבה. בסדר גמור. כן.

מוטי רנד, הפורום למען ילדי הרווחה. הסעיפים מנוסחים יפה, אבל יש כאן בעיה במנגנון הזה. איך הוא יכול לגרום שילד שנמצא אצל אומן יכול להתלונן באופן חופשי ומוצנע, מבלי שמשפחת האומנה – אם למשל יש לו תלונה על המשפחה? איך הוא יכול להתלונן בלי שהאומן ידע? איך הוא ייגש לטלפון? כתוב יקימו מנגנון, אבל צריך לכוון את זה, באילו דרכים הוא יכול לתקשר.

בסדר, אבל את הדרכים לא כותבים בחוק.

את הדרכים לא רושמים בחוק. דווקא זה מצוין, כתוב כאן יקימו מנגנון.

אוקיי, אז צריך להנחות את זה. החוק צריך להנחות אילו כלים יהיו למנגנון הזה.

דווקא אני חושב שהסעיפים האלה מאוד ברורים, והם במסגרת רוח רעננה, מחדשת ומצוינת. לרדת לפרטים הקטנים, זה מיותר. לא עושים את זה בחוק.

אני יכול להוסיף משהו? זה לא פרטים קטנים. למשל, יש לנו הצעה – ואני חושב שאולי היא תעורר גיחוך - - -

לצייד ילדים בפלאפון?

נכון. כל ילד מעל גיל שמונה, טלפון עם שני קווים שהוא יכול לצלצל אליהם – אחד לקו חירום אדום, ואחד להורים או למנחי האומנה.

אתם רוצים שהילדים האלה יחיו במשפחות ותהיה להם תחושה שהם חיים – תגיד לי, לנכד שלי בן השמונה, אני נותן לו קו אדום שיתלונן? אני רוצה להבין.

הנכד שלך, אני מניח שהוא לא באומנה.

חבריא, ההיפך הוא הנכון, זאת דעתי. הילדים האלה צריכים לחיות בתוך מרחב שהוא בדיוק כמו משפחה. צריכים לאפשר להם מנגנונים להתלונן, אבל שילד ילך עם שני טלפונים - - -

איך הוא יתלונן לפי דעתך? איך הוא יתלונן? איך הוא יגיע לטלפון?

אני לא יודע מה המנגנון, אבל - - -

תדון בזה אבל.

תהיה לו כתובת אימייל ויהיה לו מספר טלפון.

אני לא יודע.

יש לו מחשב?

באמת, בכל בית ספר יש.

יש מנחת אומנה. יש מנחת אומנה שנפגשת פעם בחודש, מינימום.

סליחה, נחשפו מספיק מקרים של בעיות שהתעוררו. חס וחלילה, בלי לפסול את משפחות האומנה.

אני לא אומרת שלא, לכן יש את הנציבות הזו.

הלאה. חברים. חברים. מוטי, תודה, שמענו אותך. אדוני.

"שחר שירותי אומנה", זכי חרוב. יש הוראה של משרד הרווחה לכל מנחי האומנה, פעם בחודש לפחות, לקיים שיחה אישית עם הילדים בלא נוכחות ההורים האומנים על מנת לוודא שאין שם דברים שקורים ואנחנו לא יודעים עליהם. ואכן, אנחנו מקיימים את ההוראה הזאת. שם אני חושב שהילד יכול לבוא לידי ביטוי. אני מסכים עם היושב-ראש שאסור ליצור מצב שבו ילד נכנס לאיזושהי מערבולת שהוא לא סומך גם על מנחת האומנה שמגיעה אליו הביתה.

איום ונורא. תודה רבה. דוקטור קדמן, אדוני.

הערה קטנה לגבי סעיף קטן (ו). נאמר פה שהשר רשאי לקבוע שהמנגנון יפעל גם לגבי - - -

לא רשאי, הוא יקבע. אה, השני.

כתוב רשאי בחלק השני של המשפט. בשעתו, ניהלתי התכתבות עם השר הקודם במשרד הרווחה, נדמה לי שאתה מכיר אותו, וגם עם המנכ"ל הקודם. יש לי התחייבות בכתב – מרצון, לא שמישהו הכריח אותם – שהמנגנון הזה באמצעות חוק האומנה יחול גם על השמה חוץ ביתית אחרת. ולכן אני לא הייתי משאיר את זה לשר – ירצה, הוא רשאי לקבוע, וגם רשאי שלא לקבוע. צריך לכתוב שהשר יקבע, בהתאמות מתאימות להחיל את זה גם על ילדים - - -

אוקיי.

יקבע במקום רשאי.

הוא יקבע את ההתאמות שבהן המנגנון יפעל לגבי ילדים השוהים - - -

כן, נכון. במקום רשאי, יקבע.

אז אתה רוצה במקום רשאי לקבוע, יקבע את ההתאמות שבהן המנגנון יפעל.

בסדר גמור. מיצינו את זה. משרד הרווחה, ובזה אנחנו עוברים לסעיף הבא.

לגבי הסעיף הזה, הנושא הזה הובא לדיון. נכון שהנושא נדון אם יש מקום להרחיב, או לא. היו מספר דיונים בתוך המשרד לגבי הנקודה הזאת. הוא הובא לדיון נוסף כשזה עלה בשאלת הרציפות. אני מבקשת לתת לי לבדוק את הנושא הזה שוב.

- - -

בסדר, לא אמרתי שלא היה. אני רק מבקשת לתת לי לבדוק את העניין הזה שוב, כי היה איזשהו היבט שלפיו החוק הספציפי הזה, כמו שאדוני אמר בהתחלה, עוסק בילדים באומנה, ולכן היה מקום ללכת שלב-שלב. אבל אני רוצה לאפשר לי לבדוק את זה שוב. לא נראה לי שתהיה התנגדות.

בבדיקה שלך, תמסרי את המלצתי, אם היא עדיין חשובה במשרד, שאכן אנחנו התחייבנו לדוקטור קדמן, וראוי שזה יהיה גם למסגרת שציינת.

אני אמסור. אני פשוט רוצה לבדוק למה היה השינוי.

בתוך שבוע את חוזרת עם תשובה?

כן.

תודה, גברתי. יירשם בפרוטוקול.

הערה ניסוחית.

אמרנו שאנחנו עוברים הלאה. אם זה משהו שאת חושבת שישנה את פני - - -

לא, זו הערה ניסוחית, יש כפל לשון. לידיה רבינוביץ מהאגף לסיוע משפטי. בסעיף קטן (ג) יש כפל – "לרבות אפוטרופוס לדין או עורך דין שמינה בית משפט לקטין, ככל שמינה". אין צורך גם שמינה וגם ככל שמינה. זה סתם מסרבל את הסעיף.

אני אתייעץ לגבי זה, בסדר?

אנחנו עוברים.

אם אפשר, יש לי לגבי הסעיף הזה עוד מילה.

סליחה, יש לי הערות חשובות, אדוני היושב-ראש. אי-אפשר לעבור את זה כל כך מהר, עם כל הכבוד.

סליחה?

יש הערות חשובות לסעיף המשנה.

אתה מלמד אותו איך לנהל דיון?

לא, אני מבקש.

לא, כי היה נשמע ככה.

אני אתאפק. אנחנו ממשיכים הלאה. אנחנו לא נשמע אותך, שמענו אותך די. תודה רבה. כן, גברתי. הערות חשובות.

ליליה שלי מ"הכול מתחיל בחינוך". אני מבקשת להוסיף מילה לסעיף (ג): תלונה יכול שתוגש על-ידי הילד או מי מהוריו. הכוונה היא להורים הביולוגיים.

שוב, אנחנו נחזור לעניין, אדוני. יש פה שאלה אם אנחנו רוצים שמנגנון התלונה יהיה של הילד או ידיד קרוב שלו, זאת אומרת, אדם אחר שהוא מטעמו, או שהוא בא לטפל בתלונות של ההורים או של משפחות האומנה.

היות ואני מצוי, החוק הזה הוא של הילד, נקודה. אני מצטער, יש להורים מספיק מנגנון להתלונן – מהמנחה ועד - - -

כשהם יודעים שהילד סובל, אין להם שום אפשרות גם כן לגשת ולהתלונן? - - -

רבותי, זה חוק - - -

למפקח. הם מתלוננים למפקח.

למפקח, ולמנחה, ולמפקח של המפקח. אני מבקש.

כשהורה יודע שהילד שלו סובל, הוא חייב לקבל גם כן מנגנון שיענה על הצורך שלו להודיע שהילד שלו סובל, מקבל מכות וכיוצא בזה, ושלא תהיה התעלמות של הרווחה ושל הגוף המפעיל, שיש לו אינטרס כלכלי.

תגידי לי גברתי, מה, את חושבת שנפלנו מהירח?

אה, לא?

סליחה. ואם את עוד פעם תגידי את זה, את תעזבי את המקום. ברור לך? תודה רבה. מה את מייצרת איזו תחושה כאילו – את יודעת כמה תלונות כאלה קיבלתי אני? אם לא אכפת לך, הייתי שר הרווחה. מאות תלונות. יש את כל המנגנונים. הבעיה היא לא המנגנונים. הבעיה היא מה עושים עם זה במשרד הרווחה. תלונות מגיעות. אז על מה הוויכוח? הוויכוח שלי כשר הרווחה היה עד כמה אנחנו יכולנו להכיל את התלונות האלה ולטפל בהן בצורה אמתית. והיה בזה פגם, ולא ידענו לטפל. ולילדים לא היה קול שישמע אותם, ולא היה מנגנון שהם ידברו. אל תציירי איזה תמונה כאילו מרביצים ואף אחד לא – ותעשי קצת כבוד למשפחות האומנה, כי רובן הגדול הן משפחות נהדרות.

זה קיים. יש לי כבוד למשפחות אומנה.

תודה, אני מפסיק את השיחה אתך.

- - -

אדוני, אתה לא ברשות דיבור. אני לא מבינה את זה. היושב-ראש ממש מנומס.

החוק הזה לא גורע מסמכויות אחרות לפי חוקים אחרים, בוודאי לא מחובות דיווח אחרות. אם יש חובת דיווח ואתה מדבר על מכות, התעללות בחסר ישע, יש לנו חובת דיווח על הדבר הזה. יש פניות למשטרה. זה חוץ מהמנגנונים שיש בתוך החוק הזה שנוגעים למפקח.

נעה, אנחנו ממשיכים הלאה. לפני זה, אני רוצה להצביע, חוץ מסעיף (א), שאנחנו משאירים אותו פתוח. אני רוצה להצביע על (ב), (ג) - - -

רגע, היא רוצה לעדכן על סיכום.

הסעיף שמשרד הרווחה ביקש לחזור אלינו עם הנושא של השמה חוץ ביתית, סעיף קטן (ו).

איפה.

רשאי או יקבע.

רשאי או יקבע. רגע, אבל למשרד המשפטים יש עדכון.

אדוני, אתה רוצה להשאיר את הסעיף הזה כולו פתוח?

אני אשאיר את כל הסעיף הזה פתוח, בסדר. משרד המשפטים, רצית להגיד משהו?

כן. יחד עם עוזר שרת המשפטים, הגענו להסכמה בנוגע לסעיף 51 בהצעתנו.

לגבי האזור?

לגבי האזור. בסעיף 51(א) יושמט "בישראל ובאזור", ואילו בסעיף 2 להצעת החוק, בהגדרת תושב ישראל, אחרי "המתגורר בישראל" יוספו המילים "או באזור".

אדוני, אני רוצה להוסיף, ההגדרה פה של תושב ישראל היא מאוד דומה להגדרה שקיימת בחוק האימוץ. שם מדובר על מי שמתגורר בישראל. ולכן ההוראה הזאת היא לא הייתה נדרשת כשלעצמה, אבל אם רצו – כיוון שהנושא הזה היה מאוד חשוב והיו התחייבויות בקשר לזה, וזה נושא שעלה, אז אנחנו מציעים את הפתרון הזה, להוסיף את המילים "או באזור". כמובן, זה לא גורע מחוקים אחרים.

עוד פעם, איזה סעיף?

בהגדרת "תושב ישראל" בעמ' 4.

חשוב לי להגיד שהתוספת הזאת לא יוצרת הסדר שלילי ביחס לחוקים אחרים, שהמונח תושב ישראל לא כולל את תושב האזור. זה דבר אחד, ודבר שני, שכמובן, תידרש עבודה ביחד עם משרד הרווחה על-ידנו ויועמ"ש איו"ש להחלת צווי אלוף כדי להסדיר את הנושא הזה. נעשה מאמץ שזה יהיה בתקופת עד תחילת החודש.

אם ככה, אז אני מבקש להצביע על סעיף 51(א), אם הגעתם להסכמה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 51(א) – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

אישור סעיף 51(א) נתקבל.

כבודו, אני מבקשת, אם יורשה לי להגיד מילה אחרונה בנושא מנגנון התלונות. חלק גדול מההוראות של החוק הזה מתבססות על הצעת חוק שכתבה תת הוועדה בנושא השמה חוץ ביתית, וכחלק מוועדת רוטלוי – שאף אחד לא חושד בה שהילד לא היה במרכז העניינים – שם תת הוועדה הציעה הצעת חוק שבמסגרתה יוקם מנגנון תלונות להורים, למשפחותיהם, ולאומנים.

זה לא כאן. זה לא כאן, חבל. אני מכיר את ההמלצות של הגברת רוטלוי. זה לא כאן.

זה בהצעת החוק.

אנחנו ממשיכים. סליחה. הגיעו ההורים. אדוני, התבקשתי לתת לך את זכות הדיבור על-ידי אלי אלאלוף כי הוזמנת על-ידו.

קודם כל, תודה על ההזמנה, ואני שמח על ההזדמנות להציג את הנושא האישי שלנו. אני רוצה להגיד במשפט אחד לגבי הדיון הקודם – הילדה שאצלנו מאז גיל חודש וחצי, "אור שלום" מקיימים את העניין לפגוש אותה בלעדינו מגיל חודש וחצי. להיות אתה בלעדינו בחדר נפרד ולשוחח אתה. היום היא בת חמש וחצי. הילדה שאצלנו היא נטולת מעמד. היא ילדה של פליטים. אולי, לא ברור לגמרי עד הסוף, ברור מי האימא. בחוק הזה לא לגמרי נותנים פתרונות לכמה שאלות, שמבחינתנו הן עוברות מקשיים בירוקרטיים שאנחנו מתמודדים אתם יום-יום, עד למצבים מסכני חיים במובן הכי פשוט של העניין. אין לה אפוטרופוס, כמובן. זה נובע מהמצב. אנחנו לא אפוטרופוס. אני לא בטוח שאחרי שהחוק הזה יתקבל נהפוך להיות אפוטרופוס בנושא הזה. הילדה אצלנו – אנחנו עברנו את התהליך של "אור שלום", המתנו בתור, קיבלנו טלפון שהילדה ננטשה בבית החולים. היא יצאה מבית החולים אלינו הביתה. יש לנו ארבעה ילדים שלנו, ביולוגיים, ויש לנו ילדה חמישית שלנו, דרך האומנה. ההשלכות של המצב שאין לה מעמד הן רבות. אני אנסה להגיד חמש, ואני מקווה שאני לא חורג.

אחת, זה הנושא של ביטחון רפואי. לילדה קרתה תאונה. אנחנו משלמים פעם בשלושה חודשים ביטוח בעצמנו, ואנחנו צריכים להגיש קבלות אחר-כך על הביטוח הרפואי, כי היא לא זכאית לביטוח רפואי בשום שיטה בישראל, מהסיבה הפשוטה שאין לה מספר זהות ואין איך לרשום אותה. אז יש פה בעיות בירוקרטיות אדירות. בכל פעם שאנחנו צריכים לשלם את הביטוח הרפואי, זה שעתיים בקופת חולים, ואחרי זה לקבל החזר. אני רוצה לספר שקרתה לה תאונה במעון והגענו אתה לבית החולים, ולא יכלו לקבל אותה. כי כשמתרחשת תאונה במעון, בבית החולים, במיון, חייבים לפתוח תיק. מי אנחנו, שהבאנו את הילדה שלנו מהמעון אחרי תאונה במעון עם שבר לבית חולים? אז אנחנו עומדים במיון, והיא צורחת מכאבים, ואי-אפשר לקבל אותה, כי מי אנחנו? גם "אור שלום" לא עוזרים במקרה הזה – התקשרנו, הם באו מיד, אבל גם הם לא האפוטרופוס. אז במקרה שלנו זה היה שבר ביד, אבל יכולים להיות מצבים יותר חמורים. לשמחתנו, היום היא בריאה.

הרשמה למערכת החינוך – לא מכירים אותנו. אני לא יכול לרשום אותה לגן, אני לא יכול לרשום אותה לבית ספר. והכול מסתמך על זה שאני יושב עוד ועוד ימי עבודה שלי, ושבסוף אחד מהפקידים – וכולם רוצים לעזור, אין לי פה תלונה לאף אחד, ההיפך. כולם רוצים לעזור, אבל הם צריכים למצוא את המנגנון שבו הם עוקפים את מה שהם לא יכולים לעשות, והם מוצאים את המנגנונים כי הם כולם רוצים לעזור. אבל הוא בלתי נסבל. הרשמה לחוגים – אנחנו לוקחים את הילדה שלנו לחוג לכינור, והיא בנבחרת העיר בהתעמלות. היא בנבחרת העיר של ילדות יותר גדולות, היא באמת מוכשרת מאוד. אין לנו איך לשלם את הביטוח שדורשים בנבחרת העיר להתעמלות. אז שוב, אנחנו ממציאים עיקופים, ואני מביא ביטוח פרטי שאני משלם כתחליף לביטוח שאנחנו לא יכולים לספק. לנסוע לחו"ל – אי-אפשר לנסוע עם הילדה לחו"ל. אנחנו צריכים להחליט אם כמשפחה עם חמישה ילדים – ארבעה ואחת – לא נוסעים לחו"ל כי אסור לנסוע לחו"ל לחופשה של שלושה ימים ביוון, או למקצועי. לא יכולים לנסוע אתה.

במקרה שלנו, ההורים הביולוגיים נעדרים. בכל מקרה שכזה, שאנחנו מתמודדים מול הרשויות, אין אף אחד שיש לו אפוטרופסות. זה כמובן מגביל את היכולת שלנו לעשות את הכי טוב לטובת הילדה, כמו שאנחנו רוצים, ובשביל זה הלכנו לתהליך של אומנה.

תודה רבה. אין לי אלא להגיד לך שכל שאלת הסדרת הפליטים במדינת ישראל היא אחד מהפרקים העצובים של המדינה הזאת. זה בגדול. כי זה זורם, וזה זרם לשולחני, גם כשהייתי ראש עיר – בדימונה יש קהילה גדולה של קהילת העבריים, שאחרי השירות הצבאי שלהם הם נתקלים בשאלות האלה. אחרי שירות צבאי. אחרי שירות צבאי. זה מדהים. אבל שוב, אני מציע שבמקרה הזה תהיה פנייה לשר הפנים. פנייה אישית נקודתית לשר הפנים, כי זה בלתי נסבל, מה שאתה מספר. בלתי נסבל. בלתי נסבל.

אבל יש עוד ילדים כאלה.

אני יודע. אני יודע. אני יודע. לכן אני אומר. אני יודע.

אדוני היושב-ראש, אם אפשר, את משרד הרווחה, אילו מענים אתם מסוגלים לתת בנקודה הזאת?

אני יודע שהמשרד נותן את המענים, אבל אם שמת לב למה שז' אמר, זה לא מול המשרד. המשרד נותן מענים, חבריא.

אדוני, אין לי תלונה. אין לי תלונה.

אז אני אומר זה כשאתה מגיע למיון, כשאתה מגיע לשדה התעופה, כשאתה מגיע לגוף שלא מכיר. לילדה המקסימה אין תעודת זיהוי, וההורים עומדים בפני שוקת שבורה.

אבל במקרה כזה אין – אני פשוט שואלת כי הרי "אור שלום" הפנו, אמרו הילדה הזאת, המדינה רוצה לדאוג לה. זה כאילו משרד אחד לא מדבר עם המשרד השני.

חבריא, יש לנו במוסדות שלנו ילדים בדיוק באותו מעמד. אנחנו נותנים את כל הטיפול, וברגע שהילדים יוצאים מהמוסדות, אפילו עם המלווים, ומגיעים לבית החולים, כי ילד מרגיש לא טוב, אנחנו עוברים בדיוק את מה שז' עובר, שבעת מדורי גיהינום. זו צריכה להיות הסדרה של משרד - - -

היה צריך לקבוע שילד אומנה יקבל מעמד של תושב ארעי. תושב ארעי לא עולה למדינה כסף.

בדיוק. בדיוק. אמרת את מה שאנחנו הצענו, ומשרד הפנים התנגד. אני באתי עם ההצעה הזאת למשרד הפנים ואמרתי לפחות ילדי אומנה וילדים שנמצאים במסגרות שלנו ואין להם שום עורף משפחתי, תנו לנו – זו חריגה – לרשום אותם בחוק. התשובה הייתה לא. אני זוכר, ואני לא אצטט את שמו – הוא אמר לי "אפקט המצלתיים". ברגע שפה נגיד כן, אנחנו נגיד ל-60,000 פליטים כן. קשה, איום ונורא, לא מתאים למדינה היהודית שלנו. זה מביש, זה המצב, מה את מציעה?

קודם כל, אני מתכוונת לפנות. יש שר פנים חדש, שאני מקווה שישמע את הדברים בנפש חפצה, וגם ימצא פתרון. אני חושבת שלדיון הבא, אדוני, כדאי שנזמן את נציג משרד הפנים על מנת לבחון ביחד אתו להכניס לחוק האומנה – מדובר בהסדר מצומצם, הוא לא יהיה גורף.

אני מציע, בכדי שלא נבזבז את זמננו לריק – סליחה שאני חולק עליך – ניגש אני ואת, ואלי לשר הפנים. חבל, אנחנו נביא לכאן עוד פקיד ממשרד הפנים, נביך אותו, לא יהיו לו תשובות.

בסדר גמור. מאה אחוז. אז אנחנו נעשה את זה.

בואי נלך שלושתנו. אם יש כאן מישהו שרוצה להצטרף אלינו – אני אשמח מאוד שהשר ישמע את הסיפור שלך. אנחנו ניקח אותך לשר. אני מקווה שנוכל לארגן את הפגישה כמה שיותר מהר. בואו נשמע את השר. חבל להביא לכאן פקידים ולהביך אותם. בסדר? אני רוצה לשמוע את א'.

א' היא אשתי. אנחנו ביחד.

אמרו לי שני הורים. א', את מסכימה לכל מה שהוא אמר.

אני מסכימה.

אפשר הערה?

לא, זהו.

הערה בונה הפעם. סעיף (ו) שדיברנו עליו, שהשר ייקבע הוראות – אני נותן דווקא קרדיט לוועדה – שההוראות האלה צריכות לעבור אישור של ועדת העבודה והרווחה כדי לוודא שהמנגנון אכן נותן כלים יעילים.

אני חושבת - - -

הנה, אמרת משהו בונה. תודה, אדוני.

אני רוצה להוסיף ולתת לכם קצת רקע. לנו יש ארבעה ילדים ביולוגיים, והחמישי, שהיה באומנה שש שנים ועכשיו הוא אומץ. אין פה אינטרסים כלכליים. שני דברים שאני חושב שהחוק לא מכסה, שמאוד חשוב באופן כללי. ברגע שילד נכנס למסלול של דיון על הכרזה כבר אימוץ – היום יש מצב אפור, והחוק הזה לא עוזר. למשל, מרכזי הקשר מפסיקים לתת שירות לילד ברגע שהוא התחיל תהליך של בר אימוץ. הילד שלנו נפגש עם ההורים לאיזו תקופה קצרה. ברגע שהתחיל דיון של בר אימוץ, מרכז הקשר הודיע לנו שהוא יותר לא משתף פעולה ואצלו אי-אפשר להיפגש. נאלצנו להגיע למפקחים מחוזיים ולהמון מקומות כדי למצוא בסוף איזה אילוץ שאיזו לשכה הסכימה שיפגשו אצלה, כי אחרת לא היו פגישות עם ההורים יותר. זה לא היה קורה. אז כל הנושא הזה הוא לא מוסדר מספיק טוב. עוד נושא שלא מוסדר טוב - - -

איך היית רוצה שהוא יהיה מוסדר? מה היית רוצה שיהיה?

כל עוד המדינה החליטה שהילד צריך להיפגש עם ההורים הביולוגיים שלו, הוא צריך להיפגש, ומרכזי הקשר צריכים לתמוך בזה.

למרות שהצעת החוק מדברת על מצב של אומנה, אנחנו אומרים אומנה לא לפי חוק האימוץ. זאת אומרת, תקופת המבחן של האימוץ לא נחשבת אומנה.

אבל מה קורה בתפר?

אבל זו תקופה של שנים. לפעמים זו תקופה של שנים. אנחנו היינו צריכים להילחם במערכת כדי שהוא ייפגש עם ההורים הביולוגיים שלו, כי אחרת הוא היה מפסיק. זה לא הגיוני לדעתי.

תודה רבה.

דבר שני, יש את הנושא של ההורים - - -

חבריא, אי-אפשר לבקש דקה ו - - -

אמרתי שני דברים. אני לא אחזור על שום דבר שהוא אמר.

לא, לא, אתה עכשיו מפסיק. תודה.

אוקיי. יש לי משהו מאוד עקרוני על החוק.

מאה אחוז. אני בטוח. לכולם יש עקרונות, אבל צריך להתקדם. אני חושב שאנחנו יכולים להצביע. או שנשאיר את כל הסעיף?

סעיף 56, דווקא אמרנו שנשאיר.

כי אני חושב שפתרנו את (ב) ו-(ג), נשאר רק (א).

נשאר (א) ו-(ו).

(א) ו-(ו). אז אפשר למעט. אני מבקש להצביע על סעיף 56, למעט סעיף קטן (א) וסעיף קטן (ו). מי בעד?

הצבעה

בעד אישור סעיפים 56 (ב)-(ה), (ז) – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיפים נתקבלו.

זה רק אני. אנחנו עוברים לאיסור הפרעה להגשת תלונה. בבקשה.

"איסור הפרעה להגשת תלונה –

56א. לא יפריע אדם או ימנע מילד להגיש תלונה לפי סימן זה, או יגרום לו לבטל תלונה שהוגשה כאמור, בכל אמצעי שהוא, לרבות שכנוע או מתן תמורה".

אדוני, ההוראה הזאת שקבועה פה, מוצע גם לכלול בצדה גם סנקציה פלילית על הפרעה להגשת תלונה, זה מופיע בהמשך.

בסדר גמור. אפשר להצביע על הסעיף הזה. אני חושב שאם יש לו גם סנקציה פלילית, זה בכלל מצוין. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור סעיף 56א – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 56א נתקבל.

אין נגד.

אין לנו עוד קול בוועדה. אין ליש עתיד.

לא, את לא תוכלי להצביע. תודה רבה. אנחנו עוברים לסימן ג': תיעוד מידע והנמקת החלטות הנוגעים לילד שהושם באומנה. בבקשה.

"תיק אישי –

57. הגוף המפעיל ינהל לגבי כל ילד שהושם באומנה תיק אישי ובו כל המידע הנוגע לילד, לרבות מידע שהתקבל מאת המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד, תכנית הטיפול של הילד, אבחונים פסיכולוגים וסיכומי טיפול, מידע רפואי ומידע ממסגרות השמה קודמות, אם ישנו וכן תיעוד התלונות ממנגנון בירור התלונות".

58, בבקשה.

"תיעוד והנמקה –

58. (א) כל החלטה עקרונית או מיוחדת שנתקבלה ביחס לילד באומנה, תנומק בכתב, תוך פירוט השיקולים שביסודה ותתויק בתיקו האישי של הילד; היו להחלטה השלכות על תכנית הטיפול, יועבר דיווח על ההחלטה בצירוף הנימוקים שביסודה למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד.

(ב) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין שמירת תיקו האישי של הילד ובכלל זה לעניין אופן שמירתו, תקופת השמירה ולעניין מקרים של הפסקת פעילות הגוף המפעיל ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין הפרטים שישמרו בתיק האישי".

בנושא הזה של שמירת המסמכים אנחנו התחלנו לברר את הנושא הזה של תיעוד ושמירה של המסמכים בעיקר במקרים של הפסקת פעילות הגוף המפעיל. כאן מוצע שהנושא הזה יוסדר במסגרת תקנות הסדרת פעילות. אני חושבת שזה יכול להספיק, אבל הבנו ממשרד המשפטים שיש להם הצעות יותר מתקדמות.

הן עוד לא בשלות. מבחינתנו, עוד צריך להמשיך לבחון את הדברים, לכן אנחנו מציעים להשאיר את זה כרגע ללא הצבעה, לפחות על הסיכום של איך להסדיר - - -

לא שומעים.

לא שומעים.

את מדברת על סעיף 57.

יש את 57, ויש גם את 58 עם עניין שבתקנות כתבנו.

למה לא באתם עם הצעות סגורות?

לא הספקנו את הנושא הזה כי אנחנו - - -

- - - החוק הזה.

זה נושא מאוד חשוב, אנחנו רוצים לוודא שאפשר לעיין במידע, שהמידע יישמר לאורך שנים כדי שאפשר יהיה לחזור ולבדוק. במקרים של מעבר, שלא יהיה מצב שגוף מפעיל מפסיק לפעול בתחום ופתאום אי-אפשר לאתר את התיקים, או שהתיקים לא נשמרים. זה נושא מאוד חשוב.

יש גם הגדרות מי רשאי לראות את המידע?

גם השאלות מי רשאי לעיין במידע ובאילו נסיבות. התיק נמצא אצל הגוף המפעיל, ואנחנו לא רוצים שיהיה איזשהו מחסום לגורמים אחרים לעיין במידע הזה.

מאה אחוז. תודה רבה. פרק ח': אומנת חירום. 59, בבקשה.

"אומנת חירום –

59. (א) בפרק זה, "אומנת חירום" – אומנה לילדים הנתונים בשעת משבר ונדרש להם סידור מגורים חלופי מידי, בהתראה קצרה ולתקופה קצובה, בשל חשש לשלומם.

(ב) ברישיון האומנה של אומנים באומנת חירום יצוין כי אושרו לשמש אומנים באומנת חירום".

59 מקובל על כולם? אנחנו נצביע.

רק נבהיר שאומנת חירום זה לילדים שהוצאו – יש הסדר שונה שנקרא הסדר קלט קהילתי. אולי משרד הרווחה יוכל להרחיב על ההסדר של קלט קהילתי.

משרד הרווחה, כמה משפטים על קלט קהילתי בבקשה.

ועל ההבדל בינו לבין אומנת חירום.

רינת וייגלר, סגנית היועצת המשפטית במשרד הרווחה. קלט קהילתי אלו משפחות שמתגוררות בקהילה מסוימת ונותנות מעין מענה למשברים ספציפיים שקורים בתוך משפחות, למשל איזשהו אסון במשפחה, הורה מאושפז. משהו שצריך לתת לו מענה בתוך הקהילה לתקופה קצובה עד שמתקבלת החלטה ארוכת טווח לגבי הילד. המשפחות האלה הן משפחות שמתנדבות אד-הוק. הן לא עוברות את כל תהליך ההכשרה, הן לא מציעות את עצמן מלכתחילה להיות משפחה אומנת. הם שכנים, הם מכירים של אותה המשפחה שבה אירע משבר. ולכן, ככל שזה מענה ספציפי לאותו אירוע, הם בכלל לא בתוך התפיסה הזאת של החוק, ולכן קודם כל זה קצוב בזמן, שכן אחרי חודש אמורים להביא את הדברים לוועדת תכנון וטיפול. ולכן ביקשנו שהחוק לא יחול.

מאה אחוז. אפשר להצביע על 59(א) ו-(ב). מי בעד?

הצבעה

בעד אישור סעיפים 59(א) ו-(ב) – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 59(א) ו-(ב) נתקבלו.

תודה רבה. סעיף 60, בבקשה.

"השמה באומנת חירום –

60. (א) הוצא ילד מבית הוריו או ממסגרת אחרת שבה שהה, לפי החלטה של עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) לפי סעיף 11 לחוק הנוער או בהחלטת בית משפט לפי סעיף 12 לחוק הנוער, ונקבע כי יושם באומנת חירום לפי אותו חוק עד לקבלת החלטה בדבר מקום ההשמה המתאים לו ותכנון תכנית טיפול עבורו, יבקר מנחה אומנה שמונה לילד את הילד בתוך עשרים וארבע שעות ממועד השמתו באומנת החירום.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין נקיטת אמצעי חירום בידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) והחלטת בית משפט לפי הוראות סעיף 16 לחוק האמור".

מישהו רוצה? כן, דוקטור קדמן.

יצחק קדמן, המועצה לשלום הילד. הערתי גם בסעיף אחר שעברנו עליו שהמילה הוצא היא מילה מאוד מאוד קשה, ולכן אני מציע שגם פה נתקן את זה להועבר או כל מילה אחרת.

הושם באומנה.

הושם, או משהו כזה, אבל לא - - -

למרות שפה אין השמה, זה ממש סמכויות חירום של העובדים הסוציאליים.

זה הוצא מביתו. רבותי, זו סמכות חירום. הוא הוצא מביתו. זה חירום. הוצא.

חירום – העבירו אותו מהבית. לא צריך לשים סטיגמות על ההורים הביולוגיים, הוצאנו לכם. בשביל מה?

אבל איך תנסח את זה?

הועבר.

הועבר?

כן, כי אחר-כך זה גם ממסגרת אחרת.

אוקיי, גם הועבר זה בסדר.

מסכימים על הועבר? כן. אנחנו נצביע על הסעיף עם הועבר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 60 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 60 נתקבל.

61 בבקשה.

"הסכם אומנת חירום –

61. (א) אומן באומנת חירום יחתום מראש על הסכם בהתאם להוראות סעיף 47, המתייחס באופן כללי לכל ילד שעתיד להיות מושם אצלו; בעת השמת ילד באומנת חירום, יוודא עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) כי השמת הילד באומנת החירום עומדת בתנאי רישיון האומנה וההסכם.

(ב) המפקח הארצי על האומנה רשאי לאשר השמת ילד באומנת חירום, גם אם מספר הילדים שיהיו באומנה אצל האומן לאחר ההשמה יעלה על חמישה".

אנחנו מדברים על אותו הסכם. ההסכם, כמובן, יחול בשינויים מחויבים כי הסכם עם האומן מתייחסים גם לצרכים המיוחדים של הילד, וכאן זה כמובן כללי, אז זה יהיה אותו הסכם בשינויים המחויבים. הנושא הזה של מספר הילדים שיהיו באומנה – חמישה זו הגבלה שחלה על מספר הילדים שנמצאים באומנה במשפחת האומנה. יכול להיות שמספר הילדים במשפחה הוא יותר גדול.

תודה רבה. יש איזו הערה רק לזה, לא לספר חוויות מהצבא, לזה? אדוני, יש לך איזו הערה לסעיפים האלה? למישהו יש הערה לסעיפים האלה?

יש לי שאלה, אולי זה בתקנות, אבל בהתחלת החוק מוגדר מי יכול להיות הורה אומנה. הורה אומנת חירום, להבנתי, יש לו עוד כמה מגבלות, כמו שאחד מבני הזוג לא עובד וכולי. זה לא מוגדר למשפחת אומנה רגילה.

נכון.

זה יוגדר בתקנות? זה צריך להיות בחוק?

אני חושבת שזה הוראות בהסכמים אתו. זה אחד מהתנאים בהסכם אתו, שהוא אמור להיות הורה אומנה כזה. אנחנו כמובן לא יכולים להכניס את זה בהוראות שמחייבות את כלל משפחות האומנה.

אלה התנאים לקבלה שלו. אלה התנאים.

אתם רוצים להוסיף את - - - הזה?

לא, לא, לא. בתנאים הבסיסיים לא צריך. כן, מוטי.

הערה כללית. היו כל מיני מגבלות משפטיות מה הסמכויות של הורה באומנה רגילה. אין לזה התייחסות פה, מה המעמד שלו?

זו הערה נכונה לגבי סעיף 63. אחת ההוראות, 63(א), אומרת על אומנת חירום לא יחולו הוראות סעיף 44. אני רק אציין שבנוסח שבפניכם יש כל מיני תיקוני ניסוח יחסית לתיקונים לנוסחים הקודמים. סעיף 44 הוא סעיף השמיעה של ההורים. הורה באומנת חירום – לא צריך לשמוע אותו באותה מידה שאת ההורה באומנה רגילה. וגם ההוראות ב-43(א) שנוגעות לגבי הסמכויות לבצע פעולות יום-יום, גם בכך הוא מוגבל. שוב, כי אנחנו לא מדברים על אומנה ארוכה, זו אומנה מאוד קצרה ולאותו זמן.

מאה אחוז. תודה רבה. אני רוצה לעבור להצבעה על סעיף 61.

לא קצרה.

אמור להיות שלושה חודשים. היא מוגבלת בשלושה חודשים.

אבל זו לא המציאות.

אלא?

לי היה ילד שבעה חודשים.

יכול מאוד להיות שיש חריגות. רבותי, החוק לא אמור – לא בנוסח שלו, יש עוד מנגנונים שאמורים לטפל בזה שזה שלושה חודשים וילד נשאר ארבעה-חמישה חודשים. יש מנגנונים שמטפלים בזה, עוד פעם.

הייתי בודק כמה כאלה יש, כי אני חושב שזה הכלל ולא המיעוט.

אני לא מסכים אתך.

פה יש שלושה חודשים עם אפשרות להאריך.

אני לא מסכים אתך. אני לא מסכים אתך. יש אפשרויות הארכה. אני לא מסכים אתך. אני לא מסכים אתך על מה שאתה אומר. אנחנו נצביע על סעיף 61. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 61 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 61 נתקבל.

סעיף 62 בבקשה.

"תקופת שהייה באומנת חירום –

62. תקופת שהייתו של ילד באומנת חירום לא תעלה על שלושה חודשים; המפקח הארצי על האומנה, בהתייעצות עם עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך תקופה זו לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים נוספים".

זו התשובה.

זו תקופה אחת, נכון? אין תקופה נוספת?

הערות? בבקשה. מוטי, אין לך מה להגיד?

כשיהיה לי, אני אצביע.

אפשר להצביע על זה? אין הערות? סעיף 62, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 62 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 62 נתקבל.

"סייגים לתחולה על אומנת חירום –

63. (א) על אומנת חירום לא יחולו הוראות סעיף 44.

(ב) על אומנת חירום לא יחולו הוראות סעיף 43(א), ו-(ג) עד (ה), אלא אם כן החליט הגורם המוסמך אחרת".

הערות בבקשה.

זו אותה הערה שציין קודם מוטי רנד לגבי הסמכויות שנתונות להורה באומנה.

בסדר גמור. אפשר להצביע על הסעיף? אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 63 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 63 נתקבל.

סליחה, אני חושב שחסר סעיף בחוק של החירום, של חיסיון. יש בעיה קשה היום, שאולי מה שקשור למדינה מסודר, אבל כל מה שקשור לעיריות – משפחה חסויה אמורה להיות - - -

נדמה לי שלא הצבענו בסעיף הקודם.

יש סעיף שנוגע לאומנה חסויה.

הוא מדבר על הרשויות.

באומנה חסויה. נושא אומנת חירום – סליחה.

אומנת חירום, אני מניחה שברוב המקרים בכל מקרה היא תהיה חסויה.

אז אולי ההערה יכולה לבוא גם פה, אבל יש בעיה עם החיסיון בעיריות, זה לא עובד.

פרק ט': הוראות – אני חושב שאתה צודק.

מה המשמעות?

בעיריות ובקופות חולים אין חיסיון. אם ההורה הביולוגי הולך לקופת חולים ובודק את תעודת הזהות של הילד, הוא יכול לראות את הכתובת של ההורים. אם הוא הולך לעירייה, הוא בודק את גן הילדים, הוא יודע איפה ההורים גרים. כל הנושא של חיסיון הוא מלאכותי לחלוטין.

אבל בקופת חולים הילדים עדיין רשומים על ההורים הביולוגיים לדעתי. בקופת חולים הילדים עדיין רשומים על ההורים הביולוגיים.

לא, גם בחירום וגם בחסויה הם לא. זה עובר, ואין שום בעיה למצוא. זאת אומרת, הורה שירצה למצוא את הילד שלו, אין לו שום בעיה. ואם המדינה החליטה שזה צריך להיות חסוי, צריך לעזור לממש את זה. דרך אגב, אנחנו אחרי אימוץ כבר, ועדיין, בעירייה מופיעה תעודת הזהות הישנה של הילד. אני כבר חודשים – אני חושב שחשוב להתייחס לזה.

שמענו את ההערה שלך, צריכים להתייחס לזה. היא לא רלוונטית לכאן.

זה סעיף 34, אולי צריך לקבוע את האמצעים.

אני רוצה להמשיך. פרק ט': הוראות שונות. בבקשה.

"אומנה בדיעבד –

64. (א) לא יחזיק אדם ילד עם מוגבלות בביתו, אם אינו הורהו או אפוטרופסו, ולא יחזיק כאמור ילד שאינו ילד עם מוגבלות לתקופה העולה על שלושה חודשים, אלא אם כן התקבלה החלטת הגורם המוסמך על השמת הילד אצלו.

(ב) הובא לידיעת עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) כי נמצא ילד שוהה בבית אדם שאינו הורהו או אפוטרופסו כאמור בסעיף קטן (א), יבדוק העובד הסוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) את המידע שהגיע לידיו, את טיבה ואופייה של המסגרת שבה שוהה הילד, ואת התאמתה לטובת הילד.

(ג) מצא עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) כי לנוכח המידע שהובא לידיעתו כאמור בסעיף קטן (ב) המשך שהייתו של הילד בבית אותו אדם היא לטובתו, יביא את העניין להחלטת הגורם המוסמך.

(ד) קבע הגורם המוסמך כי על הילד להיות מושם מחוץ לביתו, וכי טובת הילד להמשיך ולחיות בבית האדם שעמו התגורר, יגיש אותו אדם בקשה לקבלת רישיון לשמש אומן על פי חוק זה; ניתן לאותו אדם רישיון אומנה לפי סעיפים 24 או 25, תהיה השמה זו בבחינת אומנה לכל דבר ועניין, ויחולו עליה כל ההוראות החלות על אומנה".

תודה רבה. התייחסות לסעיף הזה. בבקשה, נעה.

אנחנו קיבלנו הערות לגבי הסעיף הזה. אחת ההערות דיברה על כך שמשתמע מזה שזה מן מסלול לאישור אומנה, ולא מה שהייתה אמורה ההוראה להגיד. ההוראה רצתה להגיד שאדם לא יכול להחזיק ילד שאינו ילדו בביתו, אלא אם כן זה אושר באיזשהו מסלול, מסלול של אומנה או בהסדר אחר. ולכן היו הצעות לניסוח לגבי הסעיף הזה. למצוא ניסוח שיבטא את זה שהדבר הזה לא אמור להיות. יכול להיות שיש אומנה בדיעבד שהיא תאושר בדיעבד, אבל לא זו דרך המלך. עדיין, גם הניסוח של הדבר הזה עוד לא סגור, לכן נחזור.

כלומר, סעיפים (א), (ב), (ג), (ד) בסעיף 64 – אנחנו משאירים את זה פתוח לניסוח מחדש.

לדיון הבא אולי.

דנה שני עצמון, מפקחת אומנה מרכזית.

איזה מחוז?

ירושלים. לא יחזיק אדם ילד עם מוגבלות בביתו – הסעיף הזה מתייחס - - -

באיזה סעיף את?

64.

אבל אמרנו, אנחנו עושים ניסוח מחדש, אז אם יש לך הערות, תעבירי אותן לוועדה. בסדר? אנחנו מנסחים את זה מחדש. תודה גברתי. אנחנו עוברים לסעיף 65.

"סודיות –

65. אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה על ילד באומנה במסגרת תפקידו, חובה עליו לשומרו בסוד והוא אינו רשאי לגלותו אלא לצורך מילוי תפקידו ובהתאם להוראות כל דין".

זה לא נותן מענה לעניין הסודיות שדיברנו עליו קודם? מה שהבחור העלה?

לא, שם יש תקלה מבחינת זה שהאומנה החסויה – הנתון הוא נתון שנוגע לילד. צריך להיות מובהר שחיסיון האומנה יחול על יותר גורמים, להורות לקופת החולים לחסות, להורות לרשות המקומית לחסות.

משרד הרווחה רוצה להגיד משהו?

הקושי שהועלה כאן כלפי גורמים אחרים מוכר לנו מהרבה מאוד נושאים. נניח, אישה מוכה שמתגוררת במקלט לנשים מוכות והולכת לקבל שירות רפואי באזור של המקלט, בעלה יכול לזהות דרך כרטיס קופת החולים שלו את המקום שבו היא מקבלת טיפול. אותו דבר כאן, המשפחה האומנת יכולה להיות חסויה באופן רשמי מול ההורים הביולוגיים, אבל דרך רשויות אחרות ששם הילד רשום, ניתן לאתר באופן עקיף. אני חושבת שזה מה שהתכוונו אליו כאן בהערות, וזאת סוגיה שצריך לחשוב עליה.

תודה. סעיף 65 – אפשר להצביע.

סעיף 65, רק רצינו לציין נושא של סודיות נוסף בחוק הזה, מיוחד למשפחת האומנה, בשביל לנסות לעגן ולהבהיר שמשפחת האומנה לא תפטפט על ענייניו הפרטיים של הילד. שם יש סעיף סודיות נוסף.

אנחנו נצביע על סעיף 65. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 65 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 65 אושר.

הגנה על תשלומים לאומן.

"הגנה על תשלומים לאומן –

65א. תשלומים המשולמים לאומן עבור הוצאות שיאפשרו לו לספק את צורכי הילד לפי סעיף 46(א), אינם ניתנים להעברה, לשיעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא".

אדוני, זה חלק מהמטרה, להבטיח שהתשלומים יגיעו למשפחות האומנה.

מישהו רוצה להתייחס לזה? תודה, הלאה.

זכי חרוב, "שחר שירותי אומנה". לגבי הפטור ממס למשפחות אומנה על ההוצאה הזאת.

אולי נגיע אחר-כך לתיקונים בפקודת מס הכנסה.

כן, בבקשה, אפשר להמשיך.

על זה אפשר להצביע.

אין לנו בסעיף הזה – רק את זה. אוקיי, סעיף 65א, תשלומים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 65א– 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 65א נתקבל.

לא צריך א', כי אין ב'.

זה א' גדול. יכול להיות שמיקומו של הסעיף הזה צריך להיות יחד עם סעיף 46 שבו דנו בנושא הפרסומים.

אנחנו עוברים לעונשין. הוא חדש לגמרי.

הוא סעיף חדש. לקראת הקריאה הראשונה הנושא הזה לא היה סגור, ולכן היה ברור שהנושא של העונשין יעלה אחרי הקריאה הראשונה, וכעת זה עולה.

"עונשין –

66. (א) אומן שמוסר ילד בניגוד להוראות סעיף 42(ג), דינו – מאסר שנתיים.

(ב) המגלה מידע בניגוד להוראות סעיף 65, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ג) המפריע לילד או מונע ממנו להגיש תלונה, או גורם לו לבטל תלונה שהוגשה, בניגוד להוראות סעיף 56א, דינו – מאסר שנה.

(ד) בעל רישיון אומנה שלא הודיע לממונה על רישוי האומנה על שינוי בתנאים המנויים בסעיף 24(5), (6), (8) ו(9), בניגוד להוראות סעיף 27(א), דינו – מאסר שישה חודשים.

אולי משרד המשפטים יוכל להסביר, בגלל שזה נושא שלא היה לקראת הקריאה הראשונה.

ליאת יעקובוביץ, משרד המשפטים. קבענו כאן הוראות פליליות לגבי נושאים שונים, שחלקם כבר - - - חלקם לא. חלק מהם זה על הפרעה להגשת תלונה של ילד, או לגרום לו לבטל תלונה. חלק מהם זה הפרה של הוראות הסודיות שדיברנו בה עכשיו. יש תנאים מהותיים לגבי רישיון אומנה, ששינוי בהם – אנחנו חושבים שצריך לבוא ולהודיע, ואם לא, שוב פעם, דינו מאסר שישה חודשים. יש עוד סעיף נוסף - - - הדברים נעשו אצלנו על דעת המחלקה הפלילית, ייעוץ וחקיקה (פלילי).

למעשה, מדובר פה על רשימה מצומצמת של הפרות שהן ההפרות החמורות ביותר.

המהותיות ביותר.

עודד סושרד, "הכול מתחיל בחינוך". בסעיף 66(ג) – מישהו מהמשפטים אולי יכול לענות לי – יש עבירה שנקראת שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה. עד כמה שידוע לי, לגרום למישהו לבטל תלונה זה שיבוש הליכי משפט וזה הדחה בחקירה.

זה לא בהליכי משפט.

אדוני, אין פה הליך פלילי.

ועל זה יש שלוש שנים.

אדוני, הלאה. יש עוד הערות? אם לא, אז אני מבקש להצביע.

שים לב לסעיף 66(א), זה נסוב סביב ההפרעה למנגנון התלונות, המנגנון שבו דיברנו בחוק זה.

תודה רבה. אנחנו נצביע על 66(א), (ב), (ג) ו-(ד). מי בעד? מתנגדים? נמנעים?

הצבעה

בעד אישור סעיף 66 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 66 נתקבל.

"ערר –

68. (א) על החלטות לפי חוק זה לעניין מתן רישיון אומנה, חידושו או ביטולו וכן לעניין הגבלת סמכויותיו של אומן בהסכם, ניתן לערור לפני ועדת ערר".

אנחנו נזכיר, זו ועדת ערר לפי חוק אימוץ ילדים. בפניה דנים על הנושא של רישיון אומנה, חידושו או ביטולו. כמובן, זה לא גורע מסמכויות אחרות שניתנות לעניין הילד עצמו.

69.

"ביצוע ותקנות –

69. השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו".

הערות ל-68 ו-69?

מוטי רנד, הפורום למען ילדי רווחה. בכפוף לאישורה של ועדת העבודה והרווחה.

בכל דבר? העניין הוא שפה ההוראה - - -

תקנות זה גם כתוספת (א) וגם תוספת (ב) שאמרנו שהוא רשאי להתקין תקנות.

אני רוצה להציע שנדבר על ההוראות היותר ספציפיות, במקום שזה נדרש. אתה רוצה להציע שכל התקנות לפי החוק יהיו באישור הוועדה.

נכון. החוק הוא חדש, התקנות חדשות. צריך לבדוק אותן.

עם זאת, במקומות שבאמת היו רגישים מבחינתנו, הוספנו.

למה זה רע? זה דווקא טוב.

זה טוב מאוד, אני רק - - -

הערה בסדר גמור, אני מקבל אותה.

אולי בכל זאת – אני יכולה להעיר? מהניסיון שלנו בהתקנת תקנות, התקנות הן תנאי לתחילת הביצוע של החוק. תקנות לוקחות זמן להתקין.

פה הן לא תנאי, אגב.

נכון. אבל לכן כן שווה לעשות סריקה של כלל התקנות ולראות, ככל שיש תקנות שהן תנאי לתחילת ביצוע, ולא הכרחי שהן יבואו לאישור הוועדה – אז אנחנו מבקשים לעשות סריקה ולבחור - - -

מה שאת אומרת, מה שלא הכרחי ומה שפחות חשוב שיבוא לאישור הוועדה, את שאר הדברים – זה מה שאת אומרת?

לא, מה שהתכוונתי לומר, שאני לא רוצה שעניין של זמן – הכנסת בפגרה, דברים כאלה ואחרים – ימנעו את התקנת התקנות. אז אני רוצה לומר, תקנות חשובות, כבר דיברנו עליהן לאורך הדרך ואמרנו, יכול להיות שיש עוד, אפשר לבדוק. תקנות שהן לא הכרחיות והן יכולות לעכב את תחילת הביצוע, צריך לשקול אם נכון להביא לאישור הוועדה. צריך לעשות סריקה.

מה שאת אומרת, שבנושא הזה של מתן רישיון אומנה, יכול מאוד להיות שבפגרת הכנסת מישהו יצטרך, וזה לא יבוא לוועדה, ואז זה מתעכב.

לא, להיפך. היא אומרת שיש תקנות שהן חשובות - - -

למה להיפך? זה מה שהיא אמרה.

אמרתי שיש תקנות שהן חשובות - - -

במקרה הזה?

צריך לחשוב איזה. צריך פשוט לראות איזה סוג תקנות, פשוט צריך לעשות סריקה של סוגי התקנות. לכן אני מבקשת לא להחליט כרגע שכל התקנות מובאות לאישור הוועדה. לאפשר לנו לעשות סריקה של כלל התקנות, ומתוך לראות מה נכון להביא ומה לא.

אז אנחנו לא נצביע על 68 ו-69.

על 68, ערר, אפשר להצביע. על ביצוע ותקנות - - -

על 69 לא. עוד פעם, 68 כן, 69 לא. אז אנחנו מצביעים על סעיף 68, וסעיף 69 – אנחנו נעשה סריקה. מי בעד? מי נגד סעיף 68?

הצבעה

בעד אישור סעיף 68 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 68 נתקבל.

"תיקון פקודת מס הכנסה –

70. בפקודת מס הכנסה –

(1) בסעיף 9, אחרי פסקה (5) יבוא:

"(5א) תשלומים המשולמים לאומן לפי סעיף 46 לחוק אומנה לילדים, התשע"ו–2005;

(2) סעיף 66ב – בטל".

הערות?

התיקון הזה, דיברנו לגביו עם אנשי מס הכנסה. היום סעיף 66ב קובע כל מיני הוראות שהחזר ההוצאות הזה, התשלומים האלה שמשולמים לאומנים נחשבים – היום הוא קובע שהם כן נחשבים הכנסה באיזושהי צורה, והחוזר שלפיו פועלים קובע שלא יראו אותם. כאן הדבר הזה מוסדר, ניתן פטור מוסדר לתשלומים שמשולמים לפי סעיף 46.

לסכום אין משמעות. זה מוגבל בסכום?

התשלומים האלה הם מוגבלים בסכום בגלל שבפועל הם מוגבלים בסכום.

הם - - -

זה כל מה שסעיף 46, זה מאוד מוגדר.

זה לא הכנסות. זה לא יכול להיות הכנסות עצומות.

החזר הוצאות, אם קנו כיסא לילד, שזה לא יהיה - - -

זה החזר הוצאה. הייתה הוצאה כנגד זה, נכון? הייתה הוצאה כנגד זה, ובדיוק את אותה הוצאה מחזירים להם.

לא, זה יהיה פטור.

אפשר להצביע על סעיף 70? מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 70 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 70 נתקבל.

71 בבקשה.

"תיקון חוק עבודת נשים –

71. בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, בסעיף 9ו(א), בהגדרה "הורה במשפחת אומנה", במקום "במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה" יבוא "במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ה–2015"".

חלק מהתיקונים פה הם תיקונים ניסוחיים, אבל הם מבטאים שעכשיו משפחת האומנה תוגדר בחוק הזה, ולכן מפנים להגדרה לפי החוק הזה.

מאה אחוז. הערות? בבקשה, אדוני.

חופשת לידה זה בחוק הזה? כי אין סעיף על חופשת לידה בשום מקום.

בחוק עבודת נשים יש הוראה מתאימה לגבי חופשת לידה, ואנחנו רק מתקנים את ההפניה.

אוקיי, מצביעים על 71. מי בעד סעיף 71? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 71 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

בעד אישור סעיף 71.

72 בבקשה, תיקון חוק ההתיישנות.

"תיקון חוק ההתיישנות –

72. בחוק ההתיישנות, התשי"ח–1958, בסעיף 18א(ב), בהגדרה "אומן", אחרי "במשפחת אומנה" יבוא "כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ה–2015 או במשפחת אומנה אחרת"".

הערות?

משפחת אומנה אחרת היא כמובן כל - - - אומנה שהיא לא אומנה לילדים.

נצביע על סעיף 72. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 72 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 72 אושר.

73, גברתי.

"תיקון חוק פיצויי פיטורים –

73. בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963, בסעיף 7(א)(3), במקום "במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה" יבוא "במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ה–2015" ובמקום "מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך" יבוא "מנחה האומנה כהגדרתו בחוק האמור"".

בבקשה, הערות? מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 73 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 73 נתקבל.

תיקון חוק הפיקוח. בבקשה.

"תיקון חוק הפיקוח על מעונות –

בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965 , אחרי סעיף 9ג יבוא:

סייג לתחולה 9ד. הוראות חוק זה, למעט סעיף 8, לא יחולו על משפחת אומנה לפי הוראות חוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016".

הערות? בבקשה.

רק להסביר. לפי הלשון הדווקנית של חוק הפיקוח על המעונות, משפחה אומנת שבטיפולה למעלה משני ילדים נחשבת מעון ונדרש לה הליך של רישוי לפי חוק הפיקוח על המעונות, כך באופן פורמלי. ולכן כאן אנחנו רוצים באופן ברור להחריג אותם. נאמר שכרגע יש חוק ספציפי, כמובן, שחל על המשפחות.

בסדר גמור. בואו נצביע.

הוא צריך להיות 73א לצורך העניין.

73א. אוקיי. מצביעים. מי בעד? מי נמנע? מי מתנגד?

הצבעה

בעד אישור סעיף 73א – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 73א נתקבל.

תיקון חוק הסעד (טיפול במפגרים), 74.

"תיקון חוק הסעד (טיפול במפגרים) –

74. בחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט–1969, בהגדרה "סידור חוץ ביתי" אחרי "במשפחה אומנת" יבוא "לרבות במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ה–2015"".

מישהו רוצה להסביר את זה?

גם פה ההפניה – חוק הסעד מתייחס גם למשפחה אומנת שהיא לא לילדים, ואנחנו אומרים כולל משפחה אומנת מהסוג הזה, שלפי חוק אומנה לילדים.

רק הערה לפרוטוקול, בבקשה, בבקשה, משרד הרווחה, תשנו את שם החוק הזה.

תודה רבה. 74א.

המספור פה קצת השתבש, אני מתנצלת.

תרשמו 74א. בבקשה.

על 74 צריך להצביע.

נעשה את שניהם, 74, ו-74א.

"תיקון חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) –

74. בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971, בסעיף 32, במקום "משפחה אומנת שקבע לכך" יבוא "משפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ה–2015"".

תודה רבה. נצביע על 74 ו-74א. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 74 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 74 נתקבל.

הצבעה

בעד אישור סעיף 74א – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 74א נתקבל.

75, תיקון חוק העונשין.

"תיקון חוק העונשין –

75. בחוק העונשין, התשל"ז–1977 –

(1) בסעיף 351(ה), בהגדרה "אומן" בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "במשפחת אומנה" יבוא "במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ה–2014"".

כמובן, אדוני, יש פה כל מיני שנים, זה בגלל ההתמשכות של ההליכים, אבל הכוונה לחוק שלנו.

תמשיכי בבקשה.

"(2) בסעיף 365 –

(א) פסקה (3) – תימחק;

(ב) אחרי פסקה (3), יבוא:

"(4) מסירת הקטין הייתה בהתאם להוראות חוק אומנה לילדים, התשע"ה–2015"".

ההוראה הזאת מדברת – כמובן שמסירת קטין שהיא בהתאם לחוק אומנה לילדים לא תיחשב כאותה עבירה לפי חוק העונשין של הזנחת קטין או - - - טיפול בקטין לפי סעיף 365.

"(3) בסעיף 368א, בהגדרה "אומן", בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "במשפחת אומנה" יבוא "במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ה–2014".

תודה רבה. נצביע על סעיף - - -

רגע. למעשה, סעיף 368א מתייחס בחוק העונשין לנושא שנקרא חוק חובת הדיווח. זה מתייחס לשם. משרד המשפטים התחייב לתת קריטריונים לוועדת פטור. יש ועדת פטור שפוטרת מחובת הדיווח עובדי סעד. לפי מיטב ידיעתי, אין קריטריונים עדיין. לכן לדעתי, ועדת פטור לנושא הרווחה, תלונות של ילדים באומנה, צריך להחריג את זה מהסעיף הזה.

נשמע. בבקשה, גברתי.

להחריג את זה, שלא יהיה פטור.

למה?

אני רוצה את התגובה של משרד המשפטים. תגידי את תגובתך. אם את חושבת שלא, אז לא. תגידי את תגובתך.

כל העניין של פטור מחובת דיווח וכל ההסדרה של נושא חובת דיווח הוא הסדר ספציפי בחוק בעונשין. אני לא חושבת שאנחנו צריכים לפתוח כאן כרגע. אלו קריטריונים חדשים ודברים נוספים. זה דיון נפרד העניין.

לא שומעים אותך, וגם לא מבינים כל כך.

העניין של חובת דיווח זה חובה ספציפית - - - חוק העונשין, הסדר ספציפי נקבע שם לגבי פטור והכול. אני לא חושבת שרלוונטי כרגע לפתוח את זה בחוק שלנו.

תודה רבה. משרד הרווחה.

למה לא?

לא, זה לא לוויכוח. משרד הרווחה.

הנושא של קריטריונים לוועדת פטור זה אכן נושא רחב שנדון במסגרת חוק העונשין. גם היום אין קריטריונים בתוך חוק העונשין לוועדת פטור. ואכן יש על זה דיונים. כאן, אם משפחת אומנה צריכה לקבל פטור, תלונה – צריך או לא, זה בוודאי לא כאן.

זה לא המקום הנכון.

דוקטור קדמן?

גם מבחינה עניינית, לוועדת הפטור יש חשיבות עצומה. היא גורמת אפשרות לטיפול בילד, שאחרת יכול להימנע ממנו הטיפול, ולכן זה לטובת הילד עצמו שוועדת הפטור מחליטה. נכון שצריך לגבש קריטריונים, אבל לא צריך לבטל דווקא במשפחת אומנה את המנגנון שיש - - -

רק הבהרה, אני קודם הסתכלתי בסעיף 365, כותרתו היא: מסירת הקטין בהתנערות מזכויות וחובות. זה הסעיף שבו מדובר.

אני מבקש להצביע על 75, סעיפים (1), (2) – (א), (ב), ו-(3). מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 75 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 75 נתקבל.

אנחנו עוברים לתיקון חוק אימוץ ילדים, סעיף 76.

הצבעת רק על סעיף (2), צריך להצביע על כל סעיף 75.

על כל סעיף 75. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 75 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 75 נתקבל.

אנחנו עוברים ל-76, בבקשה.

"תיקון חוק אימוץ ילדים –

76. בחוק אימוץ ילדים התשמ"א–1981, בסעיף 36א, אחרי "באימוץ בין-ארצי" יבוא "וכן מהחלטות הממונה על רישוי אומנה לפי חוק האומנה, התשע"ו–2015 לעניין החלטות לגבי הענקת רישיון אומנה, חידושו, התלייתו או ביטולו וכן לגבי הגבלת סמכויות של אומן בהסכם"".

בבקשה, הערות לסעיף הזה.

זאת ההערה שמאפשרת לוועדת הערר לפי חוק אימוץ ילדים לדון גם בהחלטות - - -

מישהו רוצה? אין הערות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 76 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 76 אושר.

77, בבקשה.

"תיקון חוק הבטחת הכנסה –

77. בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, בתוספת הראשונה, בפרט (1) –

(1) אחרי פרט משנה (ב) יבוא:

"(ב1) הגמלה לילד יתום או נטוש שמצוי בהחזקת קרוב משפחתו תשולם לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים מהמועד שבו הוגשה התביעה בצירוף אישור מחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגורר הילד, אלא אם כן אישרה ועדת חריגים את המשך התשלום מעבר לתקופה האמורה; לעניין זה, "קרוב משפחה" – אח, אחות, סב, סבתא, דוד או דודה".

(2) בפרט משנה (ג), בהגדרה "ילד נטוש", בסופה יבוא "ולמעט ילד במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ה–2015"".

אדוני, ב-(ב1), במקום בצירוף, זה כמובן בכפוף למחלקה לשירותים – במקום בצירוף, צריך להיות בכפוף לאישור.

אוקיי, נתקן את זה.

אולי נסביר את הנושא הזה של הגמלה לילד נטוש. אולי המשרד לביטוח לאומי ירצה להסביר.

עורך דין שלומי מור, המוסד לביטוח לאומי. על-פי חוק הבטחת הכנסה, ילדים שמוגדרים כילדים נטושים זכאים מכוח חוק הבטחת הכנסה לאיזושהי גמלה. במקרים מסוימים, היא אפילו משתלמת לידם כשהם בני 16 ומעלה. משרד הרווחה העלה חשש שכיוון שהתשלומים האלה מועברים או לילדים או למשפחות, הרי שהם יתעכבו מאוד בתהליך של מינוי משפחת האומנה. ולכן ההסדר פה – שהוא גם מקובל עלינו – אומר שאנחנו נשלם את התשלום הזה במשך שישה חודשים. חריגה מהתקופה הזו כבר תחייב את אישור משרד הרווחה, על מנת שפרק הזמן הזה יספיק למשפחה ולמשרד הרווחה למנות משפחת אומנה לילד הנטוש.

יש פה משהו קצת יותר רחב. לפי המצב היום, חלק מהילדים שנמצאים במשפחות אומנה אצל קרובי משפחה, אצל דודים, לא משולם להם החזר ההוצאות והם לא במסלול הרגיל של משפחות האומנה, אלא הם מעין חורגים לעולם משפחות האומנה ומקבלים קצבת ילד נטוש. בהתאם להצעה הזאת, כל המשפחות שמשמשות בפועל משפחות אומנה, לרבות קרובי משפחה, יקבלו תשלום ממשרד הרווחה. לא יינתנו להם יותר גמלת ילד נטוש, אלא בחריג הזה, כמו שציין שלומי, של חצי שנה, כדי לאפשר את הבדיקה שלהם, את הבחינה שלהם, את ההיערכות לקליטתם כמשפחת אומנה לכל דבר ולא לפגוע בהם מן הצד השני.

אפשר להצביע על סעיף 77?

יש לי הערה. אני רוצה לשאול האם לא ייתכנו מצבים שבהם יפסיקו את קצבת ילד נטוש, אבל המנגנון של תשלומי אומנה עוד לא ייכנס, והילד יצא קירח מכאן ומכאן?

בגלל זה לקחו חצי שנה.

זאת בדיוק הסיבה לחריג.

לא, אבל זה רק לקרובי משפחה.

גמלת ילד נטוש ניתנת, נכון להיום, רק לקרובי משפחה.

לכן יש את האפשרות לוועדת החריגים להאריך את זה מעבר לחצי שנה. אנחנו לא רוצים שייווצר מצב, זה בדיוק העניין.

דוקטור קדמן, אין קצבת ילד נטוש לילד שלא הולך למשפחה הביולוגית. אם הוא הולך לאומנה, אז הוא מקבל החזרי אומנה. אם הוא במשפחה, אז הוא מקבל גמלת ילד נטוש.

הוא יכול להיות ברחוב.

זה בדיוק העניין.

ברגע שהעבירו אותו למשפחה אומנת, והעברת הכספים – אתם יודעים שהיא מתעכבת זמן רב. יבוא הביטוח הלאומי ויגיד עברת למשפחה אומנת, נפסקת קצבת ילד נטוש. אז המשפחה לא מקבלת - - -

לא, אבל היא מוחזרת מקום שהוא כבר לא באומנה.

היא נשארת. היא עוברת למקום שהוא לא - - -

כל העניין היה לתת למשפחות הביולוגיות מעבר לגמלת הילד הנטוש, נותנים להם את כל החזר ההוצאות, כמו כל משפחת אומנה. המטרה הייתה להיטיב עם הילד, לא לגרוע ממנו.

ולהכניס אותם למערך הליווי והפיקוח.

אני רוצה להצביע על סעיף 77, (1) ו-(2). מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 77 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 77 נתקבל.

בבקשה, סעיף 78.

"תיקון חוק הגנת הצרכן –

78. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, בסעיף 13ה, בהגדרה "מעון", הסיפה החלה במילה "למעט" – תימחק".

זה רק תיקון טכני. כתוב שם מעון לפי חוק הפיקוח על המעונות, למעט משפחת אומנה. החרגנו את המעון בחוק הפיקוח על מעונות, וממילא גם הסיפה הזאת מתבטלת.

אוקיי. 78 – מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 78 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 78 נתקבל.

79 בבקשה.

"תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים –

79. בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא:

"(מח) הממונה על רישוי אומנה כהגדרתו בחוק האומנה לילדים, התשע"ה–2015 – לעניין קביעת כשירות של אומנים כהגדרתם בחוק האמור"".

מאפשר קבלת מרשם פלילי לגבי מי שמבקש רישיון אומנה.

אוקיי, בואי נקרא גם את 79א.

"תיקון חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) –

79א. בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–1992, בסעיף 12(ה), במקום "תובא" יבוא "יובאו" במקום "ולא יראו בה" יבוא "או תשלומים לאומן לפי חוק אומנה לילדים, התשע"ה–2014, ולא יראו בהם"".

זה נושא של הארנונה. אני רק - - - עם משרד הפנים נמצא כאן.

האוצר פה? פנים.

הם אמרו בדיון שעבר שהם יחזרו עם תשובה.

מכיוון שהם לא נמצאים, אדוני, אני מבקשת שאולי נדחה את זה לדיון הבא.

את 79א.

את 79א, כן.

זה לגבי הארנונה?

זה הסעיף לגבי הארנונה.

אני מבקש להצביע על 79, לא א. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיף 79 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 79 נתקבל.

אנחנו עוברים ל-80. בבקשה. 79א נדחה עד לתשובת משרד הפנים. רק תגבילו אותם בזמן.

בדיון הבא זה צריך להיסגר.

כמובן, אני מניחה שבדיון הבא.

מישהו דואג לזה שבדיון הבא זה ייסגר?

כן.

תודה. 80.

"תיקון חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) –

80. בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג–1993, בסעיף 1ג, במקום הסיפה החל במילה "משפחה" יבוא "משפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו–2015"".

שוב, תיקון הפניה לחוק שלנו.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור סעיף 80 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 80 נתקבל.

81.

"תיקון חוק הביטוח הלאומי –

81. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 –

(1) בסעיף 57ב(א), בהגדרה "מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה" במקום הסיפה החל במילה "במשפחה" יבוא "במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ה–2014";

(2) בסעיף 222ב(ב)(1), במקום "משפחה אומנת" יבוא "משפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו–2015"".

פה יש רשימה, אדוני, זה סעיף שהועבר לסעיף 46. זו אותה רשימה שנוגעת להטבות שיינתנו לילד נכה, שהמשרד יקבע שהוא ילד עם צרכים מיוחדים בגלל המוגבלות שלו. אלו יהיו אותן הטבות שהיו משולמות לו אילו היה מקבל גמלת ילד נכה. זו רק רשימה. שתי הפסקאות הראשונות הן פסקאות של תיקון של הפנייה. 57 נוגע לנושא של מענק לידה. אדוני, יש עוד שני נושאים נוספים שנוגעים למוסד לביטוח לאומי. אחד נוגע לנושא של ביטוח מתנדבים שאמורים להיכנס לסעיף הזה. הם כרגע עדיין לא מנוסחים, ואנחנו רוצים קודם לברר את הנושא, ואם צריך יהיה לבוא עם ניסוח, אנחנו ננסח. אחד זה הנושא של ביטוח מתנדבים, והנושא של גמלת ניידות. אולי אפשר לשמוע את עמדת המשרד לביטוח לאומי, אם כבר יש לו עמדה לגבי שני הנושאים.

אז אולי נתחיל בנושא של ביטוח מתנדבים.

באת עם תשובות? בבקשה.

באשר לביטוח מתנדבים, השאלה שמועלית על-ידי היועצת המשפטית של הוועדה נוגעת לעובדה שמתנדבים לא יכולים להיות בני משפחה או להיות מוכרים כמתנדבים לעניין חוק הביטוח הלאומי, מה שמקנה להם זכאות כנפגעי עבודה ונותן להם ביטוח של פגיעה שהיא דומה לפגיעה בעבודה, כאשר מדובר בבני משפחה. הבעיה התעוררה עכשיו לעניין הדיונים על חוק האומנה. התברר לנו שמחצית ממשפחות האומנה הם קרובי משפחה, כך שנוצרת בעיה עם האוכלוסייה הזאת שלא מבוטחת לכאורה. באנו בדברים עם משרד הרווחה, והעניין אמור לעלות בשבוע או השבועיים הקרובים בפני המשנה למנכ"ל שלנו על מנת למצוא פתרון לאוכלוסייה הזאת. זה לא תיקון שמצריך – לא צריך לבוא פה במסגרת תיקון החוק כיוון שזה עוסק בתקנות שיתוקנו בנפרד. אנחנו נחזור עם תשובה לוועדה בעניין הזה.

אנחנו נשמח אם תהיה התייחסות לגבי התיקון של הנושא הזה, כי אחרת הם נשארים בלי אותו ביטוח מתנדבים שיש למשפחות אומנה אחרות, גם אם הוא יהיה מוגבל יותר בהיקף שלו.

מה עושים אתו היום, דרך אגב?

בהמשך לדברים של שלומי, פשוט כדי לתת לזה את הקונטקסט בהקשר של החוק שלנו ולמה זה כן חשוב לקבל כיוון כרגע. ככלל, משפחות אומנה מוכרות על-פי תקנות הביטוח הלאומי כמתנדבות, ומכוח כך מבוטחות בביטוח לאומי בביטוח מתנדבים. כרגע, משעשינו את הצעד בחוק, שהכנסנו את כל קרובי המשפחה תחת הכנפיים של החוק והם הופכים להיות משפחות אומנה לכל דבר, לא יכול להיות מצב שיש משפחות שמבוטחות, ויש משפחות שלא. ואז התעורר אותו קושי שדיבר עליו שלומי, שצריך למצוא לו פתרון, אבל הוא חייב לקבל איזושהי התייחסות או אמירה בתוך החוק הזה כדי לא ליצור מצב שאנחנו מכניסים משפחות שלא תהיינה בסופו של דבר מבוטחות.

אנחנו נדחה את 81 עד שאנחנו נגבש אותו. אבל זה צריך להיות ממש בימים הקרובים.

הנושא השני התייחס לנושא של גמלת הניידות. גמלת הניידות, גם כן, תלויה בגמלת ילד נכה, ואז היא תהיה אחת מההטבות שלגביהן אותו ילד נכה שהוכר על-ידי משרד הרווחה יקבל את הזכאות הזאת. אבל יש סוג אחר של גמלת נכה, או יש איזו הבחנה בין הסוגים.

האמת היא שהדיון הזה יכול להמתין לדיון כשנעסוק בסעיף 46, שם זה העיקר.

חברים, היות ואנחנו אמורים ללכת למליאה בעוד שמונה דקות, אני מודה לכולכם. הישיבה ננעלה. תוזמנו בהתאם. תודה רבה לכם. יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.