הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 143

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ב' בשבט התשע"ו (12 בינואר 2016), שעה 9:06

במסגרת חודש המודעות העולמי לסוכרת. על סדר היום: מצב הסוכרת וההשמנה בישראל והמאבק למיגור המחלה וקידום אורח חיים בריא

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מירב בן ארי

מאיר כהן

נורית קורן

עבדאללה אבו מערוף

משולם נהרי

פרופ' ארנון אפק - המשנה למנכ"ל משרד הבריאות

פרופ' רונית אנדוולט - מנהלת המחלקה לתזונה, משרד הבריאות

פאינה צודיקוב - מנהלת תחום תזונה ופסיכיאטריה, משרד הבריאות

ינאי קרנצלר - חינוך לבריאות, משרד הבריאות

הדר אלעד - מנהל, משרד הבריאות

פרופ' תמר שוחט - מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות

שלומית ניר טוב - מנהלת המחלקה לספורט עממי וספורט נשים, משרד התרבות והספורט

רס"ן ד"ר ליאור יהושע - אט"ל, ס' רע"ן רפואה, צה"ל, משרד הביטחון

פרופ' איתמר רז - נישא האגודה הישראלית לסוכרת, ההסתדרות הרפואית

פרופ' דן נמט - סגן מנהל המרכז הרפואי מאיר

פרופ' רם וייס - המחלקה לתזונה ומטבוליזם, בית החולים הדסה

ד" דיאן לוין - המחלקה לחינוך וקידום בריאות, שירותי בריאות כללית

בילי כהן - מנהלת המחלקה לתזונה, מכבי שירותי בריאות

מיכל זגון-רוגל - מנהלת קשרי ממשל, מכבי שירותי בריאות

פרופ' אבי פורת - רופא ראשי, מכבי שירותי בריאות

מרדכי פרלמוטר - מנכ"ל האגודה הישראלית לסוכרת

מדי יעקובזון - מנכ"לית האגודה לסוכרת נעורים סוג 1

אפרת טיש - רכזת מדיניות, האגודה לסוכרת נעורים בישראל

יערית אלבז - עמותת "מתאזנים", מודעות לסוכרת נעורים

גליה שגיא - מנהלת איגוד, התאחדות התעשיינים

גלעד בוקר - עורך דין, יו"ר ועדת בריאות, לשכת עורכי הדין

צביקה לוטן - מנהל מחלקת ספורט ואורח חיים בריא, החברה למתנ"סים

איילת מייזנר - מנכ"לית עמותת מהיום - הפורום הישראלי לאורח חיים בריא

ד"ר קרן הרשקופ - תזונאית מיזם עוצמה, עמותת די קיור

מידד גיסין - יושב ראש, צב"י - צרכני בריאות ישראל

כרמית אבישר - מנהלת רגולציה, החברה המרכזית לייצור משקאות

הילה ניסני - מנכ"לית חברת תרופות אסטרה זניקה

עדנה ברמן-גיבון - מחלקת עסקים, חברת התרופות אסטרה זניקה

ליעד אילני - לוביסט (גורן-עמיר) מייצג את החברה המרכזית למשקאות

ענת כהן-שמואל

ר.כ., חבר המתרגמים

במסגרת חודש המודעות העולמי לסוכרת. על סדר היום: מצב הסוכרת וההשמנה בישראל והמאבק למיגור המחלה וקידום אורח חיים בריא

בוקר טוב. היום 12 בינואר 2016, ב' בשבט תשע"ו. השעה 09:06 ואני שמח לפתוח את הישיבה היום ביום המאבק בסוכרת העולמית.

אני חייב להגיד שאני מרגיש במשפחה, אתם רואים גם עלי ואני גם מאלה שסובלים ומתמודדים עם העניין הזה, אבל לשמחתי בינתיים אני נראה טוב.

אני רוצה לברך את חברי, חברי הכנסת שנמצאים פה, מירב בן ארי, ד"ר עבדאללה אבו מערוף, חבר הכנסת משולם נהרי והחברים פרופסור איתמר רז ופרופסור ארנון אפק.

אני רוצה לפתוח ולהגיד שהוועדה שלנו, למרות שזה לא כל יום יום הסוכרת, אנחנו מנסים להתמודד עם הנושאים של בריאות הציבור לכל אורך השנה ובזמן האחרון גם בשבוע שעבר ביום הבריאות העולמי, אנחנו עד ההוראות המרשימות והפשוטות דווקא של פרופסור בשרה, מבית החולים האנגלוסקסי בנצרת, שהזכיר לנו שאם היו מסבסדים יותר את הלחם השחור, אז היו עושים מצווה גדולה לכל תושבי המדינה, ואני חושב שזו הערה כל כך פשוטה, קצת יקרה בשלב זה, אבל אם נאבק, נדע גם בזה להוריד את יוקר המחייה ולתת יותר בריאות לכל אחד מאיתנו.

אני גם רוצה להגיד שאתמול היה לנו דיון על נושא בריאות בנושא רופאי שיניים והפרה-רפואיים והרישיון שלהם, בעיקר כדי לעודד עלייה וגם כדי לקלוט תושבים חוזרים. אני חושב שגם שם אחד הדברים שהתחייבנו לטפל בהם, עם שר הבריאות ושר הקליטה שבמקרה היה גם פה איתנו, זה הנושא של הפודיאטרים, שגם להם יש תפקיד, שיכולים לתקן את הסבל של חולי הסוכרת ומקצועות אחרים.

אני באופן אישי מודה באשמה וגאה בזה, להיות חבר של פרופסור איתמר רז, על בסיס לא רפואי. זה גילוי נאות שאני רוצה לציין פה ולתת לפרופסור איתמר רז לפתוח.

אני אפתח.

הסכם ג'נטלמני. בסדר.

תודה רבה חבר הכנסת אלאלוף, תודה רבה לחברי הכנסת ולכל הנוכחים. אני חושב שזו באמת הזדמנות להראות את שיתוף הפעולה של כולנו יחד, הממשלה והכנסת והגופים המקצועיים שבטח ידברו, להראות איך אפשר לקדם נושא לרווחת תושבי ישראל.

אני לא אגע בצדדים המקצועיים, פרופסור רז, ואחר כך הנוכחיים בוודאי יוכלו להוסיף, אבל אני רק אומר גם את ברכתו של שר הבריאות, הרב ליצמן ושל מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב בנשוא הזה, ואני יכול לבשר לכם שבמשרד הבריאות החליט השנה להכליל כחלק מתכנית העבודה שלו, גם את המאבק במחלת הסוכרת ומניעת מחלת הסוכרת, שזה אפילו עוד יותר חשוב מהמאבק וזאת באמצעות בניית תכנית לאומית למאבק במחלת הסוכרת. מי שעומד בראש המועצה הלאומית שמייעצת למשרד הבריאות בנושא הסוכרת זה פרופסור איתמר רז, והוא בטח יציג לכם עוד מעט את עקרונות התכנית.

מדובר בתכנית כוללנית שתתקוף את הנושא הזה מההתחלה ועד הסוף, מהמניעה ועד הטיפול בחולים הקשים ביותר, והיא תעשה את זה כמובן גם בשיתוף פעולה עם גורמי המקצוע וגם עם העמותות, כי בינינו שיתוף הפעולה, חבר הכנסת אלאלוף, הוא ערך וזה לא רק. אנחנו באמת רוצים דרכם להגיע לאזרחים ולאפשר לשנות את הדבר הזה והכי הכי חשוב למנוע. כשאתה מונע את המחלה, זו הדרך הכי הכי טובה. היא גם מונעת סבל אבל גם חוסכת כסף.

לכן אני רוצה להודות לך בשמנו, בשם משרד הבריאות – השר והמנכ"ל – על השותפות כאן, ואני אעביר את רשות הדיבור לידידי, פרופסור איתמר רז, שעומד בראש התכנית הלאומית לסוכרת, שהיא חלק מעומדי האש ותוכנית העבודה של משרד הבריאות לשנת 2016.

אז תודה רבה חבר הכנסת אלאלוף על היום הזה ועל הנכונות שלך להתגייס ולעזור לנו. תודה לחברי הכנסת שהצטרפו.

דבר ראשון אני באמת רוצה להגיד תודות. אני רוצה להיות קצר כדי לאפשר לאנשים אחרים את הזמן. אני חייב להגיד תודות בלתי רגילות למשרד הבריאות. אני מתחיל בארנון אפק שהיה המנכ"ל הקודם, ובמסגרת היותו המנכ"ל הקודם עזר לנו לבנות את התכנית הלאומית; ובמקום לפרט את התכנית הלאומית, אני רק רוצה להסביר מה זה תכנית לאומית.

אנחנו בנינו תכנית לאומית על סמך דרישות ה-OECD, דרישות הארגון העולמי לסוכרת, כשבדקנו שבכל תחום מן המניעה, הטיפול, מעטפות נוספות, בכל תחום אנחנו נהיה מסוגלים לתת מענה.

התכנית נבנתה עם כ-150 מומחים בשדרות שונות במדינת ישראל, רובם אנשי סוכרת או גורמי סיכון לסוכרת או מחלות שנלוות לסוכרת. התכנית הזאת הוצגה למנכ"ל הקודם, פרופסור ארנון אפק פעמיים, פעם אחת במשך שעתיים, פעם שנייה עברנו עליה יום שלם, קיבלנו את ההמלצות שלו, את האישורים שלו וכתבנו תכנית שהיום הוצגה באירופה וכבר משלחות מאירופה מתחילות לבוא וללמוד מאיתנו איך עושים תכנית לאומית, כולל איזו שהיא גישה או בקשה שקיבלנו ממדינות ערב. אז מהבחינה הזאת התכנית היא יותר מן הכלל טובה. אני רוצה מאד לברך את השר ליצמן שקיבל אותנו בידיים פתוחות, עזר לנו, ביחד עם פרופסור ארנון אפק וביחד עם המנכ"ל החדש, המצוין, פרופסור משה בר - - -

עוד לא פרופסור.

בלי פרופסור, סליחה. למרות שבאיטליה כל אחד פרופסור, אז תלוי איפה אתה. ואנחנו באמת במקום מצוין מבחינת זה שהמשרד קיבל את התכנית, התכנית נכנסת לשלבי הפעלה וגם מתוקצבת לא מעט דרך המשרד.

אבל בנשימה אחת, שאנחנו מדברים על הבעיה, יש לנו מגפה קשה מאד שרק הולכת וחמירה. אם בשנת 1990 היו בישראל כ-280,000 חולי סכרת, היום אנחנו מעריכים את מספרם כמתקרב ל-600,000 חולי סוכרת. והבעיה היא שעדיין סוכרת היא גורם מרכזי לאשפוזים בבתי חולים. 40% המאושפזים בפנימיות הם חולי סוכרת. 70% המאושפזים ביחידות הלב הם עם סוכרת או עם טרום סוכרת.

סוכרת היא הגורם המרכזי לעיוורון בין הגילאים 40 ל-65. סוכרת היא הגורם המרכזי לקטיעות רגליים בישראל. אנחנו מדברים היום על כ-1,400 קטיעות שלמעלה מ-1,000 מהן הן תוצאה של הסוכרת. סוכרת היא גורם מרכזי לדיאליזה. למעשה, קרוב ל-50% מחולי הדיאליזה הם חולי סוכרת.

זאת אומרת שלמרות שאנחנו עושים עבודה יוצאת מן הכלל, ואני רוצה לברך בעיקר את קופות החולים, שבאמת התגייסו לעניין, הבינו את חשיבתו וכבר מזה 20 שנה מפעילות תכניות יוצאות מן הכלל, למרות הכל, אנחנו לא מצליחים לעצור לא את המגפה ולא את תוצאותיה. והמשמעות של הדבר הזה, שאנחנו חייבים להתחיל בכל שדרות העם. זה לא יכול להיעצר בחולים עצמם.

אנחנו הגשנו לכנסת לפני מספר שנים את חוק בריאות ישראל. הגישה אותו חברת הכנסת רחל אדטו בזמנו. החוק הזה יושב היום אצל אחמד טיבי, ואני חושב שהגיע הזמן להרים את החוק הזה. אנחנו עושים הרבה מאד מפעלות בערים שונות. יושבת פה נציגת עמותת מהיום, איילת, שלמעשה אנחנו נכנסים בכ-10 ערים ופועלים. היה חוק של מדינת ישראל, שלמעשה הופעל על ידי משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד הספורט ותוקצב, אם אני זוכר נכון, בסדר גודל של קרוב ל-180 מיליון שקלים, וזה שיפר מאד את איכות הבריאות בכ-20 ערים בישראל, אבל באיזה שהוא שלב הסכום הזה קוצץ.

אנחנו חייבים להבין שאם אנחנו רוצים למנוע מחלות בכלל וסוכרת בפרט, אנחנו חייבים את ההתערבות בסך כל השדרות בישראל. קודם כל בילדים. תיארת מאד נכון, אנחנו חייבים ליצור מצב שהנושא של השמנת ילדים והמחלות הכרוכות בה, אנחנו נוכל להתמודד איתן. נתנו בזמנו הצעה למשרד לסימון מסוים כדי למנוע פרסום של מזון לא נכון, כמו שקיים באירופה. בזמנו זה לא עבר. אני מקווה שהיום המשרד יעביר את זה, אבל חייבים לעשות תכנית לאומית לשיפור הבריאות של כלל הציבור, ובעיקר להתערבות בגני ילדים ובבתי הספר.

אני חושב שאני אעצור פה, מר אלאלוף, כדי באמת לתת לאנשים אחרים את האפשרות להתבטא, אבל המסר העיקרי שלנו פה הוא כפול. אחד, תודות למשרד הבריאות ובקשה להצטרפות של הוועדה לתכנית לאומית למניעת הסוכרת והטיפול בה, ובעיקר התערבות באוכלוסיות חלשות. קיבלנו גם הבטחה ממשה בר סימן טוב, שהמשרד כמשרד שם לו לדגל לטפל באוכלוסיות חלשות, לטפל באוכלוסיות שאין להלן נגישות לתרופות, שאין להן נגישות כמו ליתר האוכלוסיות, והדבר הזה חוצה ולא יכול להיגמר במשרד הבריאות. הוא חייב לעבור בצורה מאד ברורה למשרד האוצר.

יש לנו במדינת ישראל, אני לא יודע את המספר המדויק, ארנון אולי אתה תגיד אותו, אבל אנחנו מעריכים אותו בכ-15% של האוכלוסיות שפשוט לא מטופלות כמו שצריך, בגלל ששום ביטוח שקיים היום במדינת ישראל לא יכול לכסות אותן. לא הסל ולא השב"ן ולא ביטוחים פרטיים כאלה או אחרים. אנחנו חייבים למצוא לכך פתרון.

זה מבחינת התכנית הלאומית, וכמו שהדגשתי, צריכה לצאת מפה החלטה שאנחנו מתחילים להזהיר את כל בריאות ישראל, בין שזה יהיה אחמד טיבי שאצלו זה יושב היום, או שנחליט שאנחנו מעבירים את זה לאיש אחר שמבין את החשיבות העצומה של הדבר הזה. והיום מדינת ישראל בשלה לקבל את חוק בריאות ישראל. צריך פה מנהיגות שתיתן את הדרך, שתסמן את הדברים איך אנחנו משפרים בריאות.

אז יש דברים שאנחנו עושים היום. למשל, כל הנושא של הוצאת הסוכר מהאוכל, או יידוע של אנשים על מה זה ואיך להימנע וכו'. הדברים האלה נעשים, אך צריך תכנית הרבה יותר יסודית, הרבה יותר ברורה, שתפנה לראשי עיריות ותדאג לתת אפשרות לאנשים לעשות פעילות גופני, שתדאג לתת אפשרות לאנשים להגיע לאוכלים בריאים. אתה בדיוק ציינת את זה, חבר הכנסת אלאלוף, לחם שחור, אם אנחנו היינו יכולים להנגיש לאוכלוסייה שלנו לחם בריא, זה יכול היה לעשות שינוי דרמטי בציבור ואנחנו צריכים להיות מסוגלים להבין את העניין ולתקצב את העניין.

אז אני מאד מודה לך על האפשרות לפתוח את הדיון.

אפשר לשאול אותך רק כמה אחוז מהאוכלוסייה בישראל חולי סוכרת?

אם מדברים על אחוז, אז מעל גיל 20 מדובר על בין 8% ל-9%. אם מדברים מספרית, אנחנו יודעים על 520,000-530,000 חולי סוכרת. אנחנו מעריכים שיש בישראל עוד כ-10% עד 15% שאינם ידועים, ולכן אנחנו מדברים על סדר גודל של 600,000 חולי סוכרת ועוד מספר דומה של אנשים שיש להם דבר שנקרא טרום סוכרת, שהם בסיכון לסוכרת, והם האוכלוסייה החשובה ביותר להתערב בה, משתי סיבות. הם יפתחו את הסוכרת אם לא נתערב בזמן, ואם למרות שאין להם את הסיכון לפגיעות בעיניים, בכליות, בעצבים, שהזכרתי, הם באותו סיכון פחות או יותר למאורעות לבביים ולמאורעות מוחיים, שזה הגורם העיקרי בכל דרך אחרת לתחלואה ולתמיכה.

תודה רבה, פרופסור איתמר רז. אני רק רוצה להזכיר לפרופסור איתמר רז, שפעם הייתי מעורב בנושא של מפעל ההזנה לבתי הספר. חשבנו, באמצעות מפעל ההזנה להכניס מודעות למערכת החינוך וחינוך לצעירים להתמודדות אצלם בנושא הזה של הסוכרת והשמנת יתר. למרות כל הברכות שמגיעות, ובוודאי בתקופה שאני פה בוועדה, בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ועם פרופסור אפק, למרות שהוא פה, אני אגיד את זה בנוכחותו, שיתוף הפעולה הוא אדיר.

אבל מי שלא השקיע, מי שלא רצה להשקיע אז בהתמודדות הזאת, זה משרד הבריאות. לא קיבלנו אז את שיתוף הפעולה ואני חושב שהיום, אני כבר רחוק מהעסק מספר שנים, אבל אני מאמין שמפעל הזנה שנוגע ל-300,000 ילדים היום, כל יום, ש - - - עושה, אז יש מקום לעשות פעילות אינטנסיבית ודרכה, ובתוספת תקציבית שולית לגמרי, אפשר להגיע להסברה ולאכילה נכונה.

גם בפעילות שעשינו בזמנו עם מכבי בדימונה, אז החינוך של המשפחה התחיל בחינוך של הילדים. עם חברים שחלקם נמצאים פה שהיו ביזמה הזאת, אנחנו ראינו שחינוך ילדים, הם נהיו השלטון הבלעדי על המקרר המשפחתי וראינו איך הם ידעו למנוע מההורים לקנות מה שלא בריא וכך להנות מזה. זה יכול להיות בסיכום, המשפט הבא שלי, אבל אני מתחייב אליו – אנחנו נבדוק את החוק שהיה על השולחן, בודקים את זה ואנחנו כוועדה נקדם אותו בעצמנו, בשיתוף פעולה עם כל מי שימצא לנכון לשתף פעולה איתנו.

ברשותכם, אני אתן את רשות הדיבור לפרופסור אבי פורת, רופא ראשי במכבי, בבקשה.

תודה רבה. תודה על ההזמנה למושב הזה, אחד המושבים החשובים. אני כמובן מברך את איתמר על היוזמה המתמשכת שלו לקידום הנושא של הסוכרת בישראל, של משרד הבריאות עכשיו שמתגייס ומצליח לגייס.

האחריות הישירה על מניעת סוכרת ועל סוכרת, בעיני זה של הקופות. אנחנו לוקחים את זה כאחד הנושאים היותר רציניים שיש. קודם כל אנחנו מקיימים רשמים, שזה Regist list. אנחנו יודעים בדיוק מי כל חולי הסוכרת. במכבי יש לנו עכשיו רשם של הפרה-סוכרת, של אלה שבסיכון לסוכרת. אנחנו עשינו את הרשם הזה כי עכשיו השנה, אנחנו נעשה תכנית רחבה ביותר להגיע לכל האנשים האלה ולתת להם את כל הכלים שאנחנו יודעים ומכירים ברפואה, כדי לצמצם את קצב המעבר שלהם מפרה-סוכרת לסוכרת.

אלה שבסיכון זה בני משפחה נגיד?

זה אנשים שיש להם מאפיינים גם גנטיים, גם משפחתיים, גם אורחות חיים, גם אולי נושאים כלכליים ואפשרויות לבחור תזונה, בדיוק מה שאיתמר מנסה להקיף פה בראייה רחבה של מניעה. בכל מקרה, אם לא עושים כלום הם מתקדמים כמובן לסוכרת, שזה בדיוק הפחד שלנו, כי פה המספרים העולים של סוכרת, ויש גם מספרים עולים של טרום סוכרת ואנחנו רוצים את המגפה הכפולה הזאת לעצור.

אנחנו משקיעים בזה כמובן, הקופות משקיעות כבר ממילא המון משאבים פה. גם אם לא הייתה תכנית לאומית, אנחנו היינו חייבים לעשות את זה, כי אנחנו רואים פה את הסכנה עם כל הסיבוכים שנאמרו פה ולכן זה אחד היעדים המרכזיים של מכבי, ללא ספק.

אני רוצה שבילי שנמצאת לידי, שהיא אחראית ומנהלת את זה, תגיד מה אנחנו עושים.

למרות שלא מקובל שהשכן נותן את רשות הדיבור, אבל במקרה הסכמתי.

אני הבאה בתור בכל מקרה. שמי בילי כהן, אני מנהלת המחלקה לתזונה במכבי. התכנית הלאומית למניעת סוכרת אצלנו, כבר לא חיכינו למשרד הבריאות עם העניין של השקת התכנית, היא אצלנו, היא כבר על השולחן.

אנחנו נכנסנו לעובי הקורה, הקמנו רשם של האנשים שהם טרום סוכרתיים על פי הקריטריונים האמריקאיים, על פי הגייד ליין מי הם האנשים שנכנסים לרשם הזה. יש לנו מספר מפחיד של למעלה מ-350,000 איש במכבי בלבד, שעונים לקריטריונים של טרום סוכרת, ובנינו תכנית התערבות רב מקצועית כדי לתקוף את הבעיה לעומק. התכנית מתחילה במרס השנה.

מעבר לרשם עצמו, נבנתה תכנית הדרכה לכל הצוותים המטפלים – רופאים, דיאטנים, אחיות, פיזיותרפיסטים, כל מי שבא במגע עם האנשים האלה, בין אם הם באו למטרה הזאת ובין אם הם הגיעו באקראי למערכת הבריאות, כדי להכניס אותם ללופ - - -. הכשרנו את הצוותים, בנינו מערכות מידע יחסית חדשניות ומתוחכמות כדי לעזור לכל הצוותים המטפלים לטפל נכון בחולים האלה ולאפשרות להיות בתקשורת אחד עם השני, כדי למקסם את הוצאות הטיפול.

כבר בשנת 2016 יש לנו יעד של התערבות אמיתית, משקיעים ב-20,000 מתוך החולים האלה, זה התערבות בהיקפים מאד גדולים ואנחנו ממש שמנו לעצמנו כיעד להאט את קצב המעבר מרשם הטרום סוכרת לסוכרת. אנחנו יודעים שהמעבר הוא בערך 6%-7% לשנה, וממש שמנו לעצמנו יעד מספרי להאט את הקצב הזה.

כמובן אני רוצה להתחבר גם לכל הנושא של הילדים, זה העתיד שלנו וכמובן שאנחנו רוצים להתחיל למנוע את זה משם. אני אספר לכם בכמה מילים מה אנחנו עושים במכבי בעניין הזה. אנחנו מטפלים בילדים עם עודף משקל, לצערי כבר בשלב שהם בעודף משקל או בהשמנה. כמובן שתכנית לאומית צריכה לקחת בחשבון לטפל בהם עוד לפני שהם מגיעים לשלב הזה, אבל once הם כבר אצלנו, אנחנו מטפלים בהם בשלוש רמות.

אחת זה הטיפול הפרטני של דיאטניות כשהם מופנים על רופאי הילדים. הדבר השני זה, הקמנו מרפאות לקידום בריאות הילד, מרפאות בהן יש בעצם ציוות של דיאטנית, רופא ילדים, יועץ לפעילות גופנית, לפעמים עובדת סוציאלית, כדי להגביר את ההיענות הטיפולית כדי לטפל בילד ובמשפחתו; וגולת הכותרת שלנו זה 16 מרכזים לטיפול בהשמנת ילדים, שעושים תכנית אינטנסיבית של חצי שנה בילד ובמשפחתו, כולל פעילות גופנית פעמיים בשבוע.

יש לנו למעלה מ-550 משפחות כאלה שעוברות את התכנית הזאת בשנה. יש לנו תוצאות מרשימות וגם הספרות מדברת על זה שכדי לטפל בהשמנת ילדים צריך לעשות טיפול אינטנסיבי. אי אפשר לטפל בנגיעות בודדות. בדקנו את עצמנו גם בדבר של 4 שנים מסיום התכנית ואנחנו יכולים וגאים להגיד שיש לנו 78% מהילדים ששומרים על ההישגים שלהם ואף משפרים אותם אחרי 4 שנים של התערבות שלנו. כך שבאמת אנחנו קיבלנו חיזוק טוב לדרך שבה בחרנו לטפל בילדים האלה.

כמובן שכדי לטפל טוב בילדים אנחנו צריכים לערב את החינוך, לעשות מניעה, את התעשייה, את המדיה, דברים שלא דיברנו עליהם עד כאן.

אל תרדי לחינוך אף פעם, רק תעלי.

אוקיי. המדיה, שהיא גורם קריטי בעניין הזה. ובכובע אחר, עמותת הדיאטנים מובילה פרויקט שלדעתי הוא פרויקט מפתח לצוות דיאטנית לכל רשות מקומית וזאת בכדי שהתזונה תוכל להיכנס לגני הילדים, לבתי הספר ולמקומות שבהם לרשות המקומית יש מגע עם הילדים ועם משפחותיהם, ואני חושבת שכדאי מאד לקדם את התחום הזה כמו ערים בריאות, דיאטנית לכל עיר. תודה.

תודה. ד"ר דיאן לוין, מקופת חולים כללית, בבקשה.

תודה. אז קודם כל אני מברכת מאד. שמי ד"ר דיאן לוי, אני מנהלת המחלקה לחינוך וקידום לבריאות בשירותי בריאות כללית. אני גם מייצגת את האיגוד הישראלי למקדמי ומחנכי בריאות, באותו כובע שאני נמצאת. אני מברכת את הוועדה על קיום הדיון.

נכון שביום 14 בנובמבר זה יום הסוכרת הבינלאומי, אבל אצלנו כל יום זה יום טיפול בסוכרת, כי זה נושא שדורש עבודה אינטנסיבית ולאורך שנים. עוד כשפרופסור אבי פורת היה בכללית בשנות ה-90, אבחנו את התכנית הלאומית הארצית של הכללית ואני חושבת שהנתונים מדברים בעד עצמם. אם מסתכלים על מדדי איכות סביב הנושא של סוכרת, גם בנושא של איתור, גם בנושא של בדיקות, גם בנושא של מעקב וגם בנושא של איזון, כולל גם הנושא של השקעה בטיפול עצמי של הקהל.

אני חושבת שחברי כנסת בטח יודעים כמו אנשי המקצוע כאן, שלא ניתן להגיע לאיזון אם האנשים לא מעורבים בטיפול של עצמם, בין אם מדובר באורח חיים בריא, בין אם מדובר על הטיפול העצמי, להבין את החשיבות של הטיפול. לצערי, חלק גדול מהקהל דורש יותר השקעה כדי שנשכנע אותם לרכוש למשל את התרופות כשכיום יש מצוקה כלכלית, אז גם בזה אנחנו משקיעים.

אני אציין גם לטובה את עצם זה שנכנס הנושא של סדנות רב מקצועיות למבחני התמיכה של משרד הבריאות, והכללית לא חיכתה לזה. אנחנו כבר מפעילים 15 שנה את השירות הזה, אלא שאולי הגיע הזמן לחשוב על להכניס את זה לסל השירותים ולא רק מבחן תמיכה, אם זה כל כך חשוב, היות ואנחנו כבר הוכחנו כבר מזה שנים שזו עבודה אפקטיבית.

אז זה עוד נקודה שאולי צריך לדון בה. אני לא יודעת אם היא נמצאת בתכנית הלאומית לסוכרת, אבל אין ספק שפנייה לשירות הציבור והעלאת היכולת שלהם, לא רק הצוות אלא גם הציבור הוא חשוב.

אני אציין גם שאנחנו סיימנו לפני שבוע תכנית של שלוש שנים בשיתוף פעולה עם 8 מדינות באירופה, בטייוואן ובארצות הברית. הכללית הוזמנה להצטרף במימון של האיחוד האירופאי, לראות את התוצאות ואת האפקטיביות של תכניות שמשקיעים באנשים עם סוכרת בארבע שיטות שונות, דרך המדיה, דרך העבודה של אנשים, דרך אנשי מקצוע וגם דרך קואוצ'ינג.

ומה שהוכח ב-8 מדינות בעולם, אחרי שעשו מיפוי של התכניות, שכל תכנית, אם היא מופעלת כמו שצריך, היא אפקטיבית והבעיה היא לא התכניות, אלא הבעיה היא ההנגשה.

אני אציין לטובה שמדינת ישראל סומנה לחיוב בין כל המדינות לגבי הנגשה של התכניות לקהל, לציבור, וזה אודות, אני חושבת, לרפואה ראשונית הטובה בישראל, שהיא שונה מכל מקום אחר בעולם.

אז אנחנו רואים בהשוואה למדינות אחרות בעולם את חצי הכוס המלאה, אבל אני חושבת שאנחנו נצטרך לראות גם את חצי הכוס הריקה כדי לטפל בזה. הכללית התחילה באמצע שנות ה-90 תכנית שהתפרסמה בכמה וכמה פרסומים בספרות הרפואית, כדי להראות את האפקטיביות ואנחנו כולנו צריכים לשים לב לצמצום הפערים בין האוכלוסיות השונות. זה דורש השקעה.

לגבי בני הגיל הצעיר, הייתה לי זכות להיות יושבת ראש הוועדה תחת אסטרטגיה של 2020 של משרד הבריאות, בראשות של פרופסור תמי שוחט, שהייתה אחראית על התכניות של שינוי התנהגות בריאותית ושלומית הייתה חלק מהתכנית. אנחנו הצבנו יעדים בנושא פעילות גופנית לילדים ולצערנו התכנית הזאת עוד לא מופעלת מבחינת השעות של פעילות גופנית לבתי ספר.

זה אחד הדברים שאני חושבת שחשוב שכולנו נתמוך ומערכת הבריאות תעשה הרבה. החברים ממכבי ציינו, אנחנו בכללית בוודאי עושים את רוב - - -

ניתן זמן גם לאחרים.

אז לסיכום, חלק גדול מההשפעה על הבריאות הוא לא רק בקופות אלא באמת בכל הרשויות ובגורמים הנוספים. כולנו נתמוך, אבל צריך גם לתמוך בגורמים שמשפיעים, בין היתר גם בתי ספר, הרשויות כפי שצוין, ואנחנו שם כדי לתמוך.

תודה רבה. זה נראה רק חיובי. כנראה ייצא מזה משהו טוב היום.

אני אמרתי בזמן הדברים שאמרתי, אולי לא שמעת שציינתי שיש דברים שצריך כבר להכניס לסל השירותים.

שמעתי. דווקא את זה שמעתי.

זה גם חיובי, אבל זה דרך לסגור פערים.

אוקיי. ד"ר רונית אנדוולט, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. שמי פרופסור רונית אנדוולט, אני מנהלת המחלקה - - -

פרופסור.

שבועיים.

שבועיים. תעדכני אותנו, או תביאי שמפניה.

בסדר, בישיבה הבאה. אני מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות ואני רוצה לספר לכם קצת על תכניות שאנחנו מעורבים בהן מבחינת משרד הבריאות, במסגרת התכנית הלאומית של אפשרי בריא. יש לנו לא מעט תכניות, אחת מהן זה מה שהוזכר כאן, הנושא של מבחני תמיכה בקופות החולים למימון קבוצות לטיפול בהשמנת יתר – מבוגרים, ילדים, סוכרת וטרום סוכרת – והתמקדות בפריפריה, כי אנחנו יודעים שהבעיה המרכזית של השמנה היא הרבה יותר משמעותית בפריפריה, באוכלוסיות חלשות, באוכלוסיות המגזר הערבי, יש כמעט פי שניים השמנה מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית.

אנחנו עושים הרבה מאד עבודה על שיתופי פעולה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם התעשייה, יש כאן נציגים של התעשייה גם בנושא של מניעת פרסום מזון מזיק. אפילו שזה נראה על פניו שזה לא האינטרס של התעשייה, הם מוכנים ללכת איתנו על העניין הזה. אנחנו שותפים בפרויקט בינלאומי שארגון הבריאות העולמי - - -

יש פה נציגת התאחדות התעשיינים.

אוקיי. אנחנו שותפים בתכנית הבין לאומית של ארגון הבריאות העולמי למניעת השמנת ילדים באמצעות מניעת פרסום מזיק לילדים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם התעשייה בנושא של רה-פורמולציה של המזון. אנחנו מתכוונים בעתיד הקרוב להרחיב את הסימון בחזית האריזה, שיאפשר בחירה מושכלת יותר בקנייה של איזה מזונות בריאים יותר.

משרד הבריאות, המחלקה לקידום בריאות ואנחנו פרסמנו את התכנית לקידום בריאות במקומות העבודה. התעשייה מוכנה להירתם, שמקומות העבודה של תעשיית המזון לפחות מלכתחילה, יהיו ראש החץ לשינוי אורחות החיים במקומות העבודה שלהם.

יש לנו שיתוף פעולה נרחב עם משרד הספורט ועם משרד החינוך והם שותפים לתכנית הזאת כמובן. בנושא של משרד החינוך, חוק ההזנה, חוק הפיקוח על מזון בריא, בעצם בימים אלה עומד להיות מקודם. אנחנו כתבנו את ההנחיות התזונתיות ומשרד החינוך אמור ליישם אותן. הנחיות די נוקשות, לא מאפשרות מזון לא בריא שייכנס לבתי הספר. אנחנו נדאג שהדברים יקרו. משרד החינוך ידאג לאכיפה של זה.

כתבנו הנחיות לתזונה בצהרונים, וחלק מההנחיות האלה כבר מתחילות להיות מיושמות. זה עדיין לא חוק, נשמח שזה יהיה חוק, אבל כרגע זה ברמת המלצה. הייתה לנו פגישה עם נציגי הרשויות המקומיות, הם מוכנים לאמץ את ההמלצות שלנו לתוך המכרזים שלהם. אנחנו כותבים בימים אלה המלצות לגבי תזונה בריאה בקייטנות, כי אנחנו מאמינים שגם בקייטנות צריך לאכול בריא ולא רק במהלך השנה.

אנחנו מקדמים את החוק של סימון קלורי במסעדות רשת. זה נמצא כרגע במשרד המשפטים, כשבכל מסעדות הרשת, המזון שאנחנו נאכל נדע בדיוק כמה קלוריות אנחנו אוכלים, שנוכל לעשות בחירה מושכלת.

אנחנו מנסים לקדם סל מזון בריא, במסגרתו גם לחם מדגן מלא, מה שהוזכר כאן קודם לכן. הנושא הזה הוא קריטי. חשוב מאד שהכנסת תוביל את זה גם עם שרים נוספים, משרד האוצר והכלכלה. הנושא הזה הוא בליבנו. לא יתכן שהלחם המסובסד הוא הלחם הלבן. הלחם שהוא בפיקוח צריך להיות הלחם מדגן מלא. זה יוריד תחלואה ממחלות לב וסוכרת ועוד, וזה לא מסובך כל כך ומישהו צריך להתניע את זה. יצאנו עם לחם סטנדרט, ברור לנו איזה לחם צריך להיות מפוקח, אנחנו נעביר לכם את המפרט, אם צריך.

אנחנו בקשר עם כל העמותות למפעלי ההזנה ותרומות המזון, כדי שהמזון שמחולק לאנשים שהם נזקקים לתוספי מזון, יהיה מזון בריא ולא מזון לא בריא כפי שהיה עד עכשיו.

אנחנו מובילים תכנית לאומית להפחתת המלח. במסגרת התכנית הלאומית זה שיתוף פעולה עם התעשייה. בצורה וולונטרית הצלחנו להוריד במעל 20% את אחוזי הנתרן במזון שאנחנו אוכלים כולנו. הקוטג' שכולנו אוכלים היום מכיל כמעט 30% פחות מלח ממה שאכלנו לפני שנתיים, בלי שאפילו ידענו מזה, ככה שזה גורם סיכון לקרדיווסקולר וסעיף מחלות לב וכלי דם, סוכרת ועוד.

בפתחנו תכנית לאומית להפחתת הסוכר. אנחנו רוצים לעשות צעדים משמעותיים גם בנושא הזה. אנחנו מקדמים מחקר ביחד עם מלב"מ שמוביל את הנושא הזה – המרכז לבקרת מחלות של משרד הבריאות, שהסטאטוס התזונתי של האוכלוסייה הוא סקר רב מבט. אנחנו כרגע בשיתוף פעולה עם קופות החולים, שיהיה לנו מידע נוסף גם על המצב הבריאותי של אותה אוכלוסייה, שנוכל מתוך זה להוציא המלצות למדיניות.

אנחנו מנסים לקדם את החינוך התזונתי בבתי הספר באמצעות יצירת מקצוע חדש שדיאטניות יוכלו לעשות עוד שנה, על ידי תעודת הוראה. זאת אומרת שיוכלו להיכנס לבתי הספר וללמד תזונה, קיימות ומה שנקרא ססטנביליטי וחקלאות. אנחנו חושבים שצריך להחזיר את הילדים לאיך הירקות גדלים ולא לקבל אותם קפואים ומעובדים, אלא באמת בצורתם הטבעית.

בעניין הזה בבתי הספר, החינוך, יש תכניות שאמרת דיאטנית, אבל אין דיאטנית בכל בית ספר.

כרגע אין. אנחנו רוצים לקדם את הנושא - - -

במפעל ההזנה יש.

אז מי מעביר את זה?

משרד החינוך מלמד תזונה במקצועות שונים. לומדים תזונה באנגלית, לומדים תזונה במתמטיקה, לומדים תזונה בכימיה, לומדים תזונה בספורט, אבל אנחנו חושבים שצריך ללמוד תזונה כמו שלומדים שעתיים בשבוע חינוך גופני וגם זה לא מספיק, אז אנחנו רוצים שילמדו תזונה כמקצוע. היום התזונה עוסקת בנושא של קיימות, עוסקת בנושא של חקלאות, איך אנחנו מגדלים בכל שרשרת המזון. משאנחנו שותלים את הזרע ועד שאנחנו אוכלים אותו, בכדי שבאמת הילדים יהיו מחוברים לכל שרשרת המזון ואנחנו מתחילים לנסות לקדם את התהליך ואני מקווה שבימינו אנו נראה את זה קורה.

זה עוד לא קורה.

עוד לא.

עוד לא. ברצון.

אוקיי, חבר הכנסת משולם נהרי.

תודה רבה, בוקר טוב לכולם. אני גם מצטרף לברכות. אלי, אני חושב שטוב עשית כשכינסת דיון בנושא החשוב הזה וזו גם הזדמנות לברך את פרופסור איתמר רז, שאני אומר שהוא הקדיש את חייו לכל הנושא הזה. שנים רבות שהוא מוביל ונאבק, אם זה דרך משרד החינוך, דרך משרד הבריאות, מעל כל במה ובכל מקום, להעלות את המודעות.

וכשאנחנו שומעים היום את הנתונים שמדברים על 600,000, שזו באמת מגיפה ואולי המחלה המובילה ביותר פה בישראל, והיא רק הולכת וגדלה, אז הדבר הזה באמת צריך להפחיד אותנו וקצת לנענע אותנו, להוציא אותנו קצת מהקיפאון. להתחיל לחשוב ברצינות על כל הנושא הזה.

אנחנו מטפלים במדינת ישראל כמעט בכל דבר במניעה ובטיפול. בכל התחומים יש מניעה, יש טיפול ותמיד יש את ההתלבטות במה להשקיע יותר, האם במניעה או בטיפול, מה יותר טוב, מה כדאי. תמיד לאוצר אין מספיק כסף. יש לו סכום והוא אומר תחליט למה אתה רוצה את זה, למניעה או לטיפול.

והשאלה הזאת תמיד נשאלת, אבל אני יודע, כשמדברים על תחומים אחרים, אז כשמטפלים יכולים להביא את האדם בחזרה למצב הקודם, אבל בסוכרת זה לא כן. סוכרת, כשמטפלים בך, אתה כבר לא תחזור למצב הקודם. אתה יכול רק, זה שאלה של קיום, לקיים אותך בצורה כזו או אחרת. הייתי אומר, החיים נהפכו ומתחילים להיות באחוזים, אבל להחזיר אותך למצב הנורמאלי, זה לא כמו תחומים אחרים שבהם כן אפשר.

לכן בסוכרת, יותר מכל דבר, חייבים, לא צריך, אלא חייבים להשקיע במניעה. המניעה היא עוד יותר חשובה.

מאחר שנער הייתי וגם זקנתי בבית הזה, שום דבר לא יתקדם ולא יזוז אם לא תהיה חקיקה מורחבת, גדולה בנושא הזה, שתקיף גם את המניעה, גם את הטיפול ואת כל שכבות הגיל של אלה שצריכים לטפל בהם. זה הדבר היחיד שבאמת יזיז ויחייב את המערכת לטפל.

אז שוב אני מברך. אני מברך שוב גם כן את פרופסור איתמר רז. אני חושב שאנשים כאלה הם באמת שמכניסים לנו למודעות ודואגים גם כן שהנושא לא ירד מסדר היום. תודה רבה.

תודה.

חבר הכנסת אלאלוף, יש נציג של משרד החינוך כאן?

משרד החינוך, כן.

כן, לפחות היא רשומה.

עירית בדיון בנושא הסנדביצ'ים ואז היא אמורה לבוא.

מי אתה? אתה לא קשור?

לשכת עורכי הדין. לא קשור. היא אמורה לבוא.

מעניין, נוכל לקבל מתרבות הספורט.

תיכף אני הולכת לשם.

שלומית ניר טוב, בבקשה. תציגי את עצמך לשם הפרוטוקול.

כן, אני פה. קודם כל נעים לי. שמי שלומית ניר טוב, בעברי הייתי שחיינית אולימפית, ייצגתי את ישראל בשני משחקים אולימפים במקסיקו סיטי ובמינכן, כשקרה האסון, אבל זה לא העניין היום. אני נציגת משרד הספורט בתכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים, אפשרי בריא.

משרד הבריאות - - -

בפרסומת של גברת בוסקילה?

אתנה.

אתנה, נכון. כל הכבוד לך.

בוסקילה אני תמיד זוכר. כשכתוב בוסקילה אני זוכר תמיד.

בשנים הראשונות זה היה עיסוקי, קידום נשים בספורט והיום כל כולי בנושא של אורח חיים בריא. ולא סתם אנחנו מתדיינים פה. אנחנו יודעים ששני המרכיבים המשמעותיים ביותר במניעה זה תזונה ופעילות גופנית, שניהם בד בבד. ולכן גם משרד הספורט ראה לנכון להצטרף לתכנית שיזם משרד הבריאות, וכמובן שמשרד החינוך הוא השותף המובן.

השותפויות האלה עובדות בצורה בלתי רגילה ואנחנו יודעים שאלמלא שיתופי הפעולה, הנושא לא יכול להתקדם. ובאמת. בישיבה הזאת אני קוראת לעוד משרדי ממשלה להיות שותפים לתכנית הזאת, כי אני חושבת שככל שהאוכלוסייה תקבל את זה מכל הכיוונים ומכל ההיבטים, אולי ההפנמה או אולי שינויי ההרגלים, יקרו ביתר נקל.

מכיוון שחברתי, פרופסור רונית אנדוולט דיברה על הנושא של התזונה, אני אאיר כמה זרקורים בנושא של פעילות גופנית. קודם כל בנושא של שינוי חקיקה, אנחנו רק לאחרונה, בשנה שעברה, עשינו שינוי חקיקה. אדם שרצה ללכת לחדר כושר היה צריך להביא אישור מרופא כזה וכזה. זה מנע מהמון אנשים להגיע לחדר כושר. היום הוא נדרש להגיש הצהרת בריאות של עצמו, הוא ממלא. אם יש איזה שהן בעיות ספציפיות, הוא יודע ללכת לרופא ולהביא את האישורים. זה דבר שרצינו אותו הרבה שנים.

המשרד שלנו פועל רבות עם המועצה להסדר הימורים בהתקנת מתקני כושר בטבע, מסלולי הליכה, רכיבה. באמת המונח הזה – אפשרי בריא – שהיה לי חשוב לציין מה הוא, מאיפה הוא נולד, המדינה, הרשות המקומית, מקום העבודה, בית הספר, צריך לאפשר את התנאים, ואילו כל אדם ואדם צריך לדעת שזה אפשרי עבורו. וזה באמת, הנושא של תזונה בריאה ופעילות גופנית, זה נוגע בכל אדם. ואדם מאיתנו.

אנחנו פועלים באמת להטמיע את התכנית הזאת בשלוש מסגרות. זה היעד הבא שלנו לשנת 2016, במערכת החינוך וזה כבר התחיל לקרות במקומות עבודה וברשויות המקומיות. עשינו פיילוט בתשע רשויות מקומיות. דברים נפלאים. אתם יכולים לשמוע מראש עיריית אלעד, ממגדל העמק, מאשדוד, שבאמת זה תפס וכל העיר השתנתה. הם יותר פעילים, התזונה בריאה יותר, יש בגני הילדים יום הולדת בריא ולא מביאים יותר את כל מה שהביאו. בקיצור, הדבר הזה מחלחל ובאמת הרשויות המקומיות הם השותפים המרכזיים שלנו לנושא.

הדבר האחרון שאני אציין, כי הזמן הוא קצר, זה שאין ספק שלמניעה כזאת צריך גם את האוצר. אין די כסף במשרדים שמובילים את זה, וכולנו צריכים לעשות כדי שהאוצר יהיה שותף ובגדול. זו תכנית לאומית שנוגעת בכל אזרח ואזרח מינקות ועד מוות. תודה רבה.

תודה, תודה, באמת מעניין.

את היית פה גם בכדורגל הנשים, לא?

בוודאי.

כן, זהו, ניסיתי להיזכר. עשינו את הפרויקט יפה מאד. יש לי קבוצה פעם ראשונה של נערות בכדורגל.

כל עוד שהן בבאר שבע זה לא מעניין.

לא, זה בכל הארץ. זה פרויקט מקסים.

אני קשור להפועל באר שבע, אתם רואים. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, בבקשה.

בוקר טוב לכולם.

ד"ר עבדאללה אבו מערוף. זה אפילו הכרחי לומר.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לברך ולציין שהיום הזה והדיון הזה מבורך, שיושב ראש הוועדה העלה אותו. זה מבורך כמה פעמים – העלאת הנושא לדיון לשיח הציבורי גם בכנסת ואני גם מברך את פרופסור איתמר רז שאני מכיר הרבה זמן בשם, על אף שאני בהתמחות שלי אני לא נוגע הרבה לסוכרת, אבל בעבודה שלי גם כאורולוג, גם כרופא משפחה, יש לי הרבה מטופלים סוכרתיים ואת הנושא אני מכיר היטב.

מה שאני רוצה להעלות כאן, זה שכל מה שנאמר אכן כך צריך לעשות ומה חובתנו כאן המחוקקים לקדם את כל מה שנאמר כאן והתכנית.

הסוכרת היא מחלה קשה מאד, שגם נדע, שגם הציבור יידע, והציבור לא יודע. אפילו חולי הסוכרת עצמם אין להם תובנה, אין להם מודעות שהמחלה הזו קשה, ומה שנאמר היא פוגעת בכליות, בעיניים ובכלי הדם הפריפריים והסמוכים שלהם הקשים. ולכן אנחנו חייבים ללכת בשני המישורים. קודם כל טרום סוכרת, למנוע שיהיה טרום סוכרת ואחר כך, אם כבר יש סוכרת, בצער, נלך למנוע את הסיבוכים שישנם.

תכנית כללית וכוללנית שאכן המניעה היא התרופה הטובה ביותר לכל מחלה, היא המניעה. מה לעשות? ולכן כדי לקצר את הדברים שלי, אני אומר ישר שיש לי הצעת חוק שעוד שבועיים תעלה, תכנית לבתי הספר לטיפול ומניעה. כל מה שנאמר כאן לגבי תזונאים במשרד הבריאות ומשרד הספורט, אז חייבים שיהיה לנו כלי טוב ויעיל, שלא תהיה רק מניעה, אבל שתהיה גם תובנה ואכן שיהיה לנו כלי איך להשתמש במניעה הזאת.

לכן אני אומר שהחוק הזה הוא תכנית כללית בבתי הספר, שאכן יהיו בה שיעורים. יכול להיות שתזונאי זה חובה, אבל אני חושב מבחינה כללית שהילדים, התלמידים יהיו מודעים למחלות שיהיו, למנוע את הסוכרת, ספורט, התעמלות. הם יושבים על יד המחשב כל הזמן, אין להם חיים של התעמלות. כל הדברים האלה צריכים להיות בתכנית החינוך ובאחריות משרד הבריאות ובהתייעצות עם שר החינוך לגבי התכנית הזאת. זה חובה בשיעורים פעם בשבוע, פעם בשבועיים, פעמיים בשבוע, זה כבר בפרטים של החוק, ואת החוק הזה אני מציע עם קבוצת חברי כנסת.

אני חושב שזה יעיל, יהיה לנו כלי טוב שהוא אכן נועד למנוע ולהיות לקבוצה גדולה. אנחנו יודעים שסוכרת נעורים, שלא הוזכרה כאן, היא גם מאד מאד מסוכנת, יותר מסוכנת מהסוכרת הרגילה של אחרי גיל 40, אחרי גיל 50 – סוכרת הנעורים.

לצערי הרב, אנחנו רואים ואתה מסכים איתי, יש הרבה יותר מקרים של סוכרת נעורים, שזה עוד יותר מסוכן מהסוכרת מהסוג השני שישנו. ולכן אם אנחנו נתחיל מהתחלה, לפני האפס אפילו, אני חושב שאנחנו נתרום את חלקנו למנוע ואכן זה יחסוך הרבה הרבה משאבים לכולם, וכך אני מבקש שיהיה.

תודה.

תודה רבה עבדאללה. אז אם כבר סוכרת נעורים, נבקש ממדי יעקובזון.

תודה רבה, ותודה רבה לחבר הכנסת שהזכיר ונתן מקום גם לסוכרת נעורים. שמי מדי יעקובזון, מנכ"לית האגודה לסוכרת נעורים סוג 1.

הצטרף אלינו חבר הכנסת ידידי מאיר כהן.

אני מצטרפת לכל הברכות שנאמרו פה, לעצם קיום הדיון, על כך שהבשילו התנאים וסוכרת באמת מקבלת את הנפח וההתייחסות הנדרשות לה. פרופסור איתמר רז דיבר קודם על מספרים של 620 מאובחנים בסוכרת בכלל במדינת ישראל ובעוד כחצי מיליון טרום סוכרת, ואנחנו כבר מדברים על אוכלוסייה של מעל מיליון וזה מעל מיליון בתי אב, זה לא מעל מיליון אנשים. כלומר יש שם עוד מעגלים ומספרים רחבים יותר.

בואי נסתפק במצב הקשה שלנו.

לא, לא, שמושפעים מזה ולכן הדיון כל כך חשוב. אני שמחה שכל הגורמים חברו יחד והקרקע בשלה ואם זה הכנסת ומשרד הבריאות והמועצה הלאומית לסוכרת וקופות החולים, שהדיון ייעשה ואני מרשה לעצמי לקחת את השרביט ולדבר בשם כל ארגוני החולים שנוגעים בסוכרת, על החשיבות של הדברים.

אני פה כדי באמת לציין את הייחודיות של האוכלוסייה הספציפית של סוכרתיים סוג 1. הדגש כמובן פה הוא על הילדים, אבל אנחנו מדברים גם בתוך אוכלוסיית סוכרת סוג 1, על אוכלוסייה של בסביבות 40,000-50,000 איש, מתוכם 10% ילדים? אותם ילדים שלצערי מניעה לא משחקת כל כך תפקיד עבורם, לא ברמת המודעות והתזונה, לזה יידרשו תקציבים ומודעות הרבה יותר רחבה ולהשקיע במחקר שיקדם את המניעה של סוכרת סוג 1.

אבל בהחלט זו מחלה מטבולית וההתמודדות ואורח החיים המוכתב להם מרגע אבחונם, התזונה הנדרשת מהם בהחלט התזונה שקיימת כיום במסגרת חינוך ובבתי ספר מקשה עליהם מאד, הפיתויים קשים מאד ולכן יש מקום מאד חשוב לתת אורח חיים בריא בבתי הספר. במיוחד אני חושבת שילדים סוכרתיים יכולים לשמש אפילו שוחרי בריאות. הדרך שכל כך מובהקת ומוכתבת להם להתנהגות זו הדרך שבעצם מומלצת לכלל האוכלוסייה ואפשר למנף את זה ואפילו להאדיר את מקומם ולציין אותם כשגרירי בריאות.

יש מענים ספציפיים שהאוכלוסייה של סוכרתיים סוג 1 נדרשת אליהם ועדיין יש מקום לקבוע אותם בנהלים ולתת להם מקום. הוזכר פה ציון מוצרי מזון, חשוב להקפיד שבציון לא יהיו רק קלוריות אלא גם פחמימות, שתתפשר ספירת פחמימות לכל מי שנדרש להזריק אינסולין. אנחנו לאחרונה הנהגנו, עם חברת אל-על, ציון של כמות פחמימות גם על מנות הסוכרת בטיסות. זה הכלי הכי חשוב. הידע הוא כלי חשוב ביותר להתמודדות עם כל מצב וכל פלטפורמה שמאפשרת ידע יותר רחב, אני חושבת שהוא מבורך.

תודה לכולם. תודה, פרופסור רז.

כן, יש באמת הצעה. ענת מנהלת הוועדה מזכירה לי שיש הצעת חוק של חבר הכנסת יואב בן צור בנושא סוכרת נעורים.

מאיר, לפני שנכנסת, שתדע, הזכרנו את העיר הבריאה שלך, דימונה, והשליטה - - -

חשבתי שתגיד שלפני שנכנסתי היה שקט, אז תשתוק.

לא יכול להיות בינינו ויכוח. אז אני רוצה לציין שציינו את השליטה הדיקטטורית של הילדים בזמנו, כשהתחילה התכנית ביחד עם מכבי, והשתלטו על המקרר בבית, אם אתה זוכר את הסיפורים המדהימים. זה היה בזכות מאיר כראש עיר.

אני יכול להגיד משהו, אדוני?

בוודאי.

בבתי החולים, למה מגישים לחם לבן?

אתה פספסת את תחילת הדיון.

אפשר, אדוני המנכ"ל?

מאד נשמח אם תקדמו. תראו, המדינה מסבסדת לחם, אבל במקום לסבסד את הלחם הלבן, אותו הסובסידיה אם הייתה ניתנת ללחם המלא - - -

אני קיבלתי הנחיה ממנהל הוועדה. כבר קיבלתי ואפילו העברתי.

יש לנו כיוון מפ"איניקי של כמה שניות.

הוא כבר אמר את זה תוך כדי.

והדבר השני, אדוני, אתה בוודאי מכיר את זה, אבל הקושי של אנשים שמגיעים לנהל אורח חיים של מחלות כרוניות, שאני רואה עכשיו - - -

למה אתה מדבר על בתי חולים? דבר על מזנון הכנסת. מזנון הכנסת לא בריא.

אין לכם מים במכונה של השתייה. אין לכם אפילו מים.

הכל נכון.

כל מה שתגידו, הכל נכון, רק רציתי להגיד, אני מנסה לנתח את מנהגיה של סבתא שלי, אללה ירחמה, איך היה קשה לאנשים ועדיין יש דור שלם גם בפריפריה החברתית, גם בפריפריה הגיאוגרפית, שגם קשיי שפה והיותם עולים חדשים, לא תמיד אני מוצא בקופות - ואני בודק את זה – אנשים שיכולים לשבת איתם ולפעמים זה וולונטרי. אתה מוצא איזו אחות שדוברת אמהרית או אחות שדוברת הודית או אחות שדוברת מרוקאית, ומנסה לפתח איתם איזה שיח על אורח חיים נכון.

אני חושב שזה דבר שהקופות חייבות לשים דגש עליו, במיוחד בערים וביישובים שעדיין יש להם הרבה מאד עולים חדשים. אני חושב שזה פחות בולט אצל הרוסים, כי ממילא יש - - -

יש מלא עובדים.

כן, יש המון עובדים דוברי רוסית.

יש לנו תרגום. יש לנו מערכות תרגום לארבע שפות.

אם נכנסת אתיופית בדימונה לרופא יש מערכת תרגום?

כן.

איפה?

היא יכולה להתקשר ויש מערכת מתווכת ויש שירותי תרגום.

אתם מדברים כמכבי?

מכבי.

אני גם מדברת על הכללית.

בכללית לא, אני מדבר - - -

למה, דווקא אני בכללית ויש.

בכללית בפריפריה אין מערך תרגום לא לאתיופית ולא למרוקאית, תאמינו לי.

ארבע שפות, מרוקאית לא. היא לא רשמית.

אוקיי, ברשותכם. סיימת?

כן, כן.

מירב, את רוצה?

כן, אני רק רוצה להתייחס לכמה דברים.

אני חייב לגלות לכם, מירב בקשר חברי משפחתי של עשרות שנים ואני קורה לה מירב.

הוא מחברי משפחתי, הוא היה המנהל הגדול שלי. זה תמיד טוב שהמנהל הגדול שלך אומר שאתה בקשר חברי משפחתי. זה תמיד נעים לשמוע.

אבל חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

תודה. אני פשוט הולכת גם לוועדת חינוך, ורציתי רק לומר שגם - - -

יש עוד דיון דרך אגב.

יש עוד דיון שהתחיל בתשע וחצי, אז אני רק רוצה לומר לגבי הנושא של הלחם השחור והלחם הלבן, שקיבלתי הנחיה וזה דווקא יכול להיות מאד מצחיק שדווקא מי שהיא חולת צליאק תטפל בסובסידיה מלחם לבן ללחם שחור, אבל בסדר. זה נראה לי דבר שהוא בחשיבות לאומית.

אני רוצה גם לומר עוד משהו, ח"כ עבדאללה אבו מערוף כבר הלך, אבל אני חושבת שהעניין עם משרד החינוך שזה עוד משהו שמעניין אותי לבדוק. לא נראה לי שזה צריך לבוא בחקיקה, זה צריך לבוא כתכנית. האמת שזה מאד מאד מפתיע ובגלל זה שאלתי אותה, איך זה שבבתי הספר אין שיעורים על תזונה נכונה. נראה לי, לא יודעת - - -

מדי פעם יש איזה בית ספר שזה המוטו שלו.

כן. שנת 2016, כל העולם מדבר על תזונה נכונה, על החשיבות לחיים בריאים. אז אני אבדוק את זה, אני חברה בוועדה - - -

בלימודי טבע בכיתה ב' יש, לומדים בבית הספר אני וגופי, יש בו פרק על התזונה אבל אני לא מכירה כיתה שהגיעה לפרק הזה, כי הוא הפרק האחרון לפי דעתי בספר.

אני כתבתי חלק מהספר.

כן, את יודעת, זה לא נראה לי. זה כמו שיש תכנית בבתי הספר שנקראת כישורי חיים, היא תכנית מצוינת, מדברים בה על כל מיני דברים, נראה לי שזה גם חלק.

בשעה 11 יש דיון בוועדת החינוך על החינוך לאורח חיים בריא.

אני יודעת, אז - - - מעמד האישה. זה היתרון של הקואליציה.

אנחנו נייצג את בתי הספר.

תודה. זהו.

תודה חברת הכנסת בן ארי.

אני בודקת את החינוך ואת הלחם שדיברנו.

אוקיי. החבר מוטי פרלמוטר.

בוקר טוב לכולם. שמי מוטי פרלמוטר, אני מנכ"ל האגודה הישראלית לסוכרת. אני לא רוצה להוסיף להרבה מילים שאמרו פה, רק שתזכרו, אנחנו היינו הראשונים לפני 61 שנה ו-61 שנה אנחנו עושים את העבודה, מנסים לייצג את כל ציבור הסוכרתיים.

שתי מילים לגבי מה שנאמר פה. יש לנו תו שאנחנו נותנים למוצרי מזון. פרופסור איתמר רז התחיל עם הפרויקט הזה. הפרויקט הזה כבר נמשך למעלה מ-15 שנה. יש לנו היום 400 מוצרים על המדפים שיש בהם תו שנבדק בשמונה מבחנים – גם כולסטרול, גם פחמימות, גם נתרן, גם חלבון, גם שומן רווי, גם שומן טרנס. שמונה מבחנים, ורק כשהוא עובר את השמונה מבחנים האלה, אנחנו מאשרים אותו.

דבר שני, בקשר לנושא החקיקה. אני לא מזלזל בנושא הלחם הלבן והלחם השחור, אבל אנחנו מנסים כבר שלוש שנים להעביר משהו נורא פשוט. בחקיקה ובאכיפה, לאסור משקאות ממותקי סוכר במוסדות חינוך, לא יותר ולא פחות. תתחילו מדבר כזה קטן, אחר כך תעברו ללחם לבן ושחור.

תודה רבה אדוני, מר פרלמוטר. איילת מייזנר, בבקשה.

שלום, בוקר טוב. אני מנכ"לית עמותת מהיום, הפורום הישראלי לאורח חיים בריא. אני מודה לך, חבר הכנסת אלאלוף ולוועדה, שהקדשם יום, בכלל, יום בכנסת, יום דיונים לנושא החשוב הזה של סוכרת ומניעה.

אני רוצה להציע, זו השנה השנייה שאנחנו עמותת מהיום פונים לכנסת לקיים דיון בנושא הסוכרת. אני חושבת שזה צריך להיות מנהג שנתי, קבוע, שהוועדה תשמע איזה שהוא דיווח על ההתקדמות, על הנתונים מה נעשה, כי הרבה פעמים יש תחושה ליושבים בוועדות, שמציעים תכניות, מציגים, ובאמת ראינו השנה התקדמות מאד גדולה מול משרד הבריאות בנכונות וברצון להשקיע בסוכרת. נרצה לדעת בעוד שנה, בחודש נובמבר, חודש המודעות, שהתכניות היפות שהוצגו פה אכן מומשו ושיש שינוי בנתונים.

יש מדינות בעולם שכבר מדווחות על עצירה בעלייה בסוכרת. אנחנו אמנם לא ממהרים למחוא כפיים, אבל רוצים שגם בישראל נזכה לנתונים כאלה. באמת, יש לאחר מכן דיון בוועדת החינוך, שרוב המוזמנים פה יהיו בו, שיעסוק בנושא הכל כך חשוב של חינוך. אנחנו מאד מאמינים בכוח של הרשויות המקומיות להשפיע. בעזרת החוק לאורח חיים בריא חשוב לתת תמריצים לראשי ערים שבכל עיר בישראל, לא רק ברשת ערים בריאות, בכל ערים בישראל צריך להיות או תזונאי מלווה או רכז אורח חיים בריא. זה תקציב קטן יחסית שיוצר נפלאות בערים שאנחנו עובדים בהן – באשדוד, ביבנה, באילת.

אנחנו רואים מיד תכניות שקמות לתחייה. ראשי הערים מברכים עליהן וזה ישר מקיף את כל מעגלי החיים של התושב. דוגמא לקורס מאד מצליח עכשיו באמת, של מנהיגות למקומות עבודה. מיד כל העיר התגייסה. כל מקומות העבודה בעיר מנהיגות תכניות בריאות וזה בכסף קטן שהעמותה משקיעה. משרד הבריאות יכול היה לעשות את זה בכל הארץ ובאמת ליצור שינוי.

השאלה מה קורה שאתם יוצאים - - -

בדיוק. אז אנחנו כעמותה מנסים כל שנה לגרד את הכספים להמשיך את הפעילות, ולא מדובר ב הרבה כסף. בעיר קטנה כמו יבנה לדוגמא, מדובר על משהו כמו השתתפותנו בחצי משרה זה 3,000 שקלים בחודש. איפה המדינה פה? זה יוצר שינוי ענק בערים.

ואני כמובן מתחברת לאמירה של מוטי על הנושא של שתייה ממותקת והצורך לחנך את האזרחים להוציא את זה מהצריכה השוטפת שלהם, גם במוסדות החינוך וגם בכל מוסד שמתוקצב על ידי המדינה, בטח בצבא, בטח במוסדות אקדמאיים, בבתי חולים כמובן. המחקרים, אין ויכוח כבר על הנושא הזה של כמה זה מזיק לצרוך שתייה ממותקת בכמות שהחברה הישראלית נוהגת לצורך אותה.

ולכן באמת חשוב שמעבר לדיבורים, אנחנו נדע לראות התקדמות ונדע לראות שינויים בשטח. תודה.

תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת נורית קורן.

שלום, בוקר טוב.

פרופסור וייס.

שלום, בוקר טוב. שמי פרופסור רם וייס מהאוניברסיטה העברית בכובע אחד, בכובעי השני המנהל של האגודה הישראלית לסוכרת נעורים, מנהל רפואי.

רציתי לומר שיש לי מעט מאד להוסיף, אבל אני חושב שנדרש פה איזה שהוא שילוב כוחות של כמה משרדי ממשלה.

וקצת ראייה לרחוק, בתור איש שמקצועו רפואת ילדים, המניעה מתחילה בגיל הזה. כאשר מדובר על סוכרת, שרוב השיחות פה סביב השולחן היום היו על סוכרת סוג 2 של מבוגרים, קשורה מאד בהשמנה. השמנה מתחילה בגיל הילדות ומי שמתחיל את המסלול הזה בגיל הילדות, הסיכוי שלו לעבור, להחלים מהמסלול הזה בגיל מבוגר הוא מאד נמוך, למרות שמושקע בזה הרבה מאד משאבים.

תודה. זה מנחם.

רוב העבודות המחקריות היום מראות שההשקעה העיקרית צריכה להיות בגילאים המאד צעירים, תקופת ההיריון, גיל הינקות עד גיל שנתיים-שלוש, בגנים. בגיל הצעיר יש לנו את משרד הבריאות של מעקבי ההיריון בטיפות החלב, יש דרך לגשת אל המשפחות ואל המטופלים. מגיל שלוש יש כבר אחריות של משרד החינוך. זה מערב לא רק את ההדרכה והחינוך שאני מאד תומך בהם, אלא כנראה שגם אלמנטים רגולטורים – מה מותר להכניס לגן, מה אסור להכניס לגן, מי יכול לגשת למכרז של הסעדה וכו'.

כאשר מגיעים כבר לגילאים, בית ספר יסודי עוד גם כן מאד חשוב, כבר בגילאים של חטיבות ביניים ותיכון, מישהו שהוא שמן, הסיכוי להועיל לו ברמה של היפוך ההשמנה הזאת, דורש המון משאבים וההצלחות הן די צנועות, נאמר את זה בעדינות. לכן נדרשת פה ראייה ארוכת טווח.

ואם אני רגע אסיט את הכובע לדיון שום לסוכרת סוג 1, סוכרת סוג 1 אנחנו היום לא יודעים למנוע אותה. אנחנו צריכים להשקיע הרבה במחקר של התחום של הטיפול והמניעה ואלה תחומים שהם יקרים למערכת. יש פה הרבה אנשים שהנושא קרוב לליבם. הנושא של סוכרת סוג 1 הוא לא רק תרופות חדשות, הוא גם טכנולוגיות שכל שנה מנסים לקדם אותן בסל. כשהם יוצאים מגיל הילדות ועוברים לגיל הבגרות, יש להם נטייה קצת להיאבד במערכת.

פרופסור רז מנסה היום לקדם את מה שנקרא מרפאות המעבר. יש הרבה דברים להשקיע ולעזור גם לאוכלוסייה הספציפית הזאת, ובפרט גם מול הביטוח הלאומי, להפוך אותם לאזרחים שמסוגלים לקיים את עצמם בלי מגבלות. אנחנו עובדים בכל המסלולים האלה במקביל כדי לעזור גם להם.

תודה. יש לנו נציג במדים אחד, חשוב לי להזמין אותו. בבקשה, רב סרן ליאור יהושע.

שלום, אני ד"ר ליאור יהושע, אני רופא משפחה ואני סגן ראש ענף רפואה בצה"ל. באופן עקרוני, מהנתונים שלנו, 22% מהמתגייסים סובלים מעודף משקל, כש-3% מהם סובלים מהשמנת יתר ו-70% מהמתגייסים עולים במשקל במהלך השירות הצבאי.

הדבר הזה הוביל אותנו בעצם לעשות תכנית מקיפה, כמו שדיברו פה האנשים המכובדים לפני, של סל מזון בריא. כלומר, יש דיאטניות היום שנכנסות למטבחים, מדריכות את הטבחים, נכנסות למרכזי המזון ובעזרתן גם בוחרים גם את המזון המתאים, הכל במטרה לשפר את איכות התזונה בצה"ל.

במקביל לסוכרת, יש אצלנו רישום מקיף בעיקר לאוכלוסיית הקבע, גם לגבי מצבי הטרום סוכרת, גם לגבי מצבי הסוכרת. חלק ממדדי האיכות שלנו בטיפול באנשי קבע ואנחנו מאד מקווים שנוכל לתרום את חלקנו הצנוע לטובת בריאות האוכלוסייה בישראל.

במכרז שיצא להסעדה של עיר הבה"דים, האם במכרז אתם דאגתם לכל מה שאתה אומר מול הספקים? כי אני אכלתי שם - - -

במכרז של עיר הבה"דים - - -

אז הנה יש לכם הזדמנות פז לעשות תיקון גדול מאד, של כ-40,000 מנות.

חלק מההסכם, לפי מה שידוע לי זה שמהשדות עצמם - - -

לא ידוע לך. צר לי, אני אכלתי שם.

דאגו לחברי הכנסת לארוחה יותר - - -

לא, לא, לא. אבל זה מעניין, כי אני משער שהכוונות הן מצוינות בצבא, אבל זה קהל שבוי, שם דווקא אתם יכולים לעשות את השינוי הכי משמעותי, יותר מאשר בתי ספר. בתי ספר, אדוני, כשאני העליתי את ההצעה הזאת כמנהל בית ספר, ועד ההורים הפגין נגדי. אז אני שומע שהיום הוועדים מתחילים להיות קצת יותר קרובים לזה, אבל אני זוכר שאז הייתה צעקה גדולה, האם אני גם צריך להגיד שהקפיטריה אצלי לא תמכור משקאות ממותקים, אבל בצבא זה המקום הטוב ביותר. יש שם מאות אלפים - - -

הכל הולך בפקודה לדעתי.

בוודאי. לא, לא בפקודה, אבל זה קהל שבוי שממילא רובו ככולו אוכל, זה האוכל שהוא אוכל.

לפעמים הם גם לא אוכלים, הולכים לקנות את ההמבורגר והצ'יפס איפה שאפשר לקנות.

אתה בא לצאלים ואתה רואה שם את הסטיקיות ואת האוכל המעובד שמוכרים שם.

יש לי שאלה לצה"ל. אפשר?

כן, בבקשה, שם ותפקיד.

מוטי פרלמוטר מהאגודה לסוכרת. יש לי שאלה. חיילים קרביים שמוציאים המון אנרגיה אוכלים גם המון. הם משתחררים מהצבא, הם מפסיקים להוציא אנרגיה, הם ממשיכים לאכול כי הם רגילים. האם יש תכנית בצבא, חצי שנה לפני השחרור, להכשיר אותם לכך שהם יעברו לדיאטה אחרת?

ממש לא.

למה לא? תלכו לשפת הים, תראו אנשים שלפני שנה היו חיילים עם בטן כזאת, כי הם ממשיכים לאכול אותו דבר בלי להוציא אנרגיה.

מודעות, מודעות, קודם כל.

טוב, תודה. סיימת, ד"ר יהושע?

כן.

בבקשה, פרופסור דן נמט.

כן, שלום. לי קוראים דני נמט, אני רופא ילדים, אני מנהל מרכז ספורט לילדים ונוער בבית החולים מאיר, שמתעסק בטיפול בהשמנה מזה 15 שנים.

עושים עבודה נהדרת.

תודה. אני רוצה להגיד כמה דברים לגבי הדברים שנאמרו פה. אחד, צריך לזכור שבכיתה ה' יש מסמך של משרד החינוך שאומר ש-31% מהילדים שלנו הם סובלים מהשמנה ועודף משקל. כיתה ה'. המסמך התפרסם לפני שנה וחצי. 13.5% מהילדים סובלים מהשמנה בדרגה קיצונית, מעל האחוזון ה-97. אלה מספרים מדהימים לרעה.

אמרה פה קודם נציגת מכבי שיש 550 משפחות בטיפול ואני טיפלתי כבר ב-3,000 ילדים שמנים, אבל יש בישראל מאות אלפי ילדים שמנים.

אחת הבעיות הכי גדולות שאני רואה, הטיפול הוא יקר, הוא מורכב, הוא מחוץ לסל. בפריפריה לא עומדים בו. יש לי קבוצה של ילדים שמגיעה אלי מעוטף עזה, פעמיים בשבוע אחר הצהריים. אין להם שום פיתרון באזור הדרום, באזור באר שבע. אין כמעט פתרונות באזור חיפה והזכירו פה קודם, כדי לטפל בילדים שמנים צריך טיפול רב תחומי, אינטנסיבי - - -

סליחה, כשאתה אומר טיפול - - -

מה שאני אומר, זה נכון שמניעה זה חשוב, אבל כשילד הוא כבר שמן, אז הטיפולים הקטנים, להגיד תלך ויסבירו לך איך לאכול, כל הילדים יודעים איך לאכול, כל ההורים יודעים איך לאכול כשהם שמנים, כבר דיברו איתם על זה 70 פעם קודם. צריך והעבודות בספרות מראות שכדי לטפל בהשמנה קשה, צריך טיפול רב תחומי אינטנסיבי, במסגרות מסודרות שבאים אליהן הילדים ומשפחותיהם ומקבלים את הטיפול כמו שצריך.

אז מה אתה מציע? את המרפאה שלך?

לא, ממש לא. המרפאה שלי היא מרפאת קצה. אני חושב שצריכה להיות כזו בצפון, צריכה להיות כזו במרכז, צריכה להיות כזו בדרום, שתפיץ את התורה לבתי הספר. אני מתחבר למה שאמר פרופסור וייס קודם ואני מקווה שאתם יודעים שכשילד מגיע לכיתה א' כשהוא שמן, מעל האחוזון ה-95, יש לו 70% סיכון להישאר מבוגר שמן.

ולכן מה שאתה אמרת קודם, אדוני, שצריך לטפל בילדים בגיל הגן ובבית הספר היסודי, שם נמצא המפתח. אנחנו עשינו וחברת הכנסת בן ארי הזכירה קודם תכניות. אנחנו עשינו תכנית נפלאה עם משרד החינוך לפני 5 שנים בכ-100 ילדים, שפרופסור רז מכיר אותה. התכנית הציגה תוצאות נפלאות. ילדים למדו על אוכל, עשו הרבה יותר פעילות גופנית בבית, המשפחות שלהם עשו יותר פעילות גופנית. התכנית סוכמה בהצלחה גדולה.

עשינו אותה במעמד סוציו-אקונומי נמוך, עשינו אותה במשפחות ביישובים ערבים והיא נחלה הצלחה גם שנה אחרי שעזבנו אותם, לגמרי התוצאות נשמרו. ואז, משרד החינוך, כשהגענו למשרד החינוך ואמרנו יש תכנית נפלאה, אז אמרו - - - ההבדל בין רצוי למצוי - - -

מי מממן אתכם?

מי מימן אותנו? מי שמימן אותנו - - -

עכשיו את - - - המרפאה שלך?

הילדים. הילדים ובני משפחותיהם.

זו מרפאה פרטית?

זו מרפאה שמחוץ לסל, הילדים ובני משפחותיהם. ואני חייב לומר שמשרד הבריאות עשה צעד גדול השנה ואישר לשב"ן השתתפות עצמית גדולה מאד בתכנית הזאת, כי התכנית עלותה 450 שקלים לחודש. משפחה יש לה בדרך כלל שני ילדים כאלה, אין לה שום סיכוי לעמוד בזה לאורך זמן.

זה הרבה כסף.

אז באמת תודה למשרד הבריאות על האישור הבאמת חשוב הזה - - -

דרך כל הקופות?

התכנית שעשיתם בבתי הספר הייתה לאורך כל השנה?

כל מי שיש לו שב"ן.

כן, כן, זה עדיין לא נותן מענה לחלק מהאוכלוסיות.

זה לא נותן מענה לאותם 10% - 15% שאין להם שב"ן.

שזה משפחות במצוקה.

אבל חינוך. אני רוצה לומר עוד משהו, ובזה אני מסיים, אני מבטיח. אנחנו היום בשנת 2016, הנושא הזה התחיל לעלות בשנות ה-80 בארצות הברית. בשנת 2000 בערך התחילו להילחם או לטפל בתופעה והיום אנחנו רואים תוצאות. בארצות הברית מתחילים לראות ירידה בשיעורי ההשמנה בילדים, ואני חושב שהדיון הזה פה הוא קריטי, הוא חשוב.

אני מאד שמח להיות פה היום ולדבר, כי אני מקווה שבעוד 10 שנים ואני מצטרף למה שנאמר קודם. זאת אומרת הרושם כשאני יושב פה, זה שכאילו הכל כמעט נפלא, אבל אני רוצה להגיד לכם שאני רואה ילדים בכיתה א' ששוקלים 80 קילו וילדים בכיתה ו' ששוקלים 150 קילו.

בואו נלך לצד של מה עושים עם הילדים.

משהו שלא היה פה, משהו שלא היה במדינת ישראל בשנת 2000 ובשנות ה-90 של המאה הקודמת. וההבדל בין ילד שמן לילד רזה, ואני אומר את זה וזה מדהים, תמיד הוא משהו, ויש על זה עבודות מחקר, בין 150 ל-200 קלוריות ביום. זה פחית אחת של משקה ועוד 20 דקות של פעילות גופנית. זה כל ההבדל.

אנחנו מדברים על מגיפות ועל מיליארדים ועל כסף, ובסופו של דבר זה משוואה של כיתה א'. תאכלו טיפה פחות ויותר בריא, תעשו טיפה יותר פעילות גופנית. זה נשמע פשוט, זה מאד לא פשוט, אבל כל המגיפה העולמית הזאת זה 200 קלוריות ליום. זה פשוט מדהים איך העולם המודרני לא מצליח להתגבר על 200 קלוריות ביום.

תודה רבה. אדון גיסין, בבקשה.

מידד גיסין, יושב ראש צב"י – צרכני בריאות ישראל. אני מודה ושמח על הדיון הזה ואני שמעתי לא פעם ראשונה את כל התכניות והתכניות מצוינות. אני רק רוצה להזכיר לכם שיש, ומישהו הזכיר את זה פה, יש 20% מהציבור שאין לו אפילו ביטוח משלים. שאין לו אפשרות אפילו לקנות את התרופות החודשיות. אז בואו נטפל גם באלה שכבר חולי סוכרת, שמקבלים את הגלוקומין, התרופה הכי פשוטה וגם את זה אין להם כסף לקנות.

אני חוויתי את הסוכרת, אשתי זיכרונו לברכה הייתה חולת סוכרת מדופלמת, 25 שנים. עם משאבה והזרקות, ובסוף היא נפטרה מסיבוכי הסוכרת וזאת הסיבה שאני גם הצטרפתי לפורום של התכנית של פרופסור רז. ואני חושב שאם התכנית תיושם, לאט לאט בחלקה לפחות, ולצערי אני לא רואה פה את נציג האוצר, לא חשוב, לא היינו מקבלים כסף גם אם הוא היה פה, אבל לפחות שיהיה פה וידבר ויסביר איפה האוצר יכול לתרום. כי בסוף השאלה היא כסף וכסף זה האוצר. תודה.

תודה. פרופסור פורת, בבקשה. עוד פעם את השם שלך.

אבי פורת, מכבי, רופא ראשי. אני רוצה לומר כאן שכביכול בדרום בבאר שבע אין מרפאות. המרפאות שאנחנו פרשנו במכבי – 16 המרפאות האלה שמיועדות להשמנה בילדים ומלחמה בסוכרת – הן יושבות וקודם כל מפוזרות על כל הארץ, גם באר שבע וגם בטירה וגם בנצרת וגם במגזר הבדואי, גם בבני ברק, דבר ראשון.

דבר שני בשב"ן אנחנו לא לוקחים 450 שקלים לחודש, אנחנו לוקחים 150 שקלים לחודש וגם זה הרבה, מפני שהיינו מעדיפים שזה יהיה בסל. אנחנו מצטרפים כאן לבקשה שזה יהיה בסל, כי גם 150 שקלים בחודש זה פרוהיביטיבי למשפחות. ולכן, כדי להקפיץ את זה מ-500 משפחות לשנה ל-1,500 ול-5,000 משפחות בשנה – זה צריך להיות בסל. אבל בוודאי שאנחנו נותנים את זה כרגע בצורה כזאת מסובסדת מאד על ידי מכבי, אבל בוודאי פורשים את זה על כל הארץ. לא היינו מסתפקים לשים את זה רק במרכז הארץ.

אז קודם כל לתת תמונה קצת יותר מרגיעה. אנחנו עושים את זה ואולי גם נרחיב את זה.

למה אתם לא עושים שיתופי פעולה?

בעיה. אין. ראש עיריית דימונה הפסיק להזמין אותנו.

לא, אני. אני לא. כשאני הייתי אז עשינו.

היא הנותנת.

כשיש מרפאה כזאת בירוחם, אז היא פותחת את שעריה גם לכללית והכללית מתחשבנת.

נכון.

אנחנו פותחים את שערינו גם לקופות אחרות והמחיר הוא אחר.

כי אחד הדברים שדיברתי בזמנו עם המנכ"ל, עם הסמנכ"ל היום, אחד הדברים שגילינו בפריפריה זה שיש רגעים שבהם יש שיתופי פעולה ומשנים את החיים ביום יום. משנים את החיים.

אנחנו מאפשרים לחברי קופות החולים האחרות להצטרף למרפאות שלנו, אבל כמובן שהתעריף הוא אחר ולא מסובסד כמו שהוא מסובסד לחברי מכבי.

בסדר, אבל זה צריך - - -

וכבר לא הגענו להסכם עם רואה החשבון, - - - אמונה. יש לנו שפה סודית. מרוקאית.

אידיש.

עד שאני מוצא אחד שמלכלך במילים כאלה.

לא, לא, הסמנכ"ל מדבר מרוקאית.

במיוחד. אז ברשותכם, נתחיל בסיכומים.

אני רוצה.

בבקשה, נורית קורן. אני רק אומר שיש לו 9 דקות על הדקה. כבר הדיון הבא נמצא פה.

אני ממש אקצר, בסדר. אז קודם כל אני מתנצלת שלא באתי מההתחלה.

הפסדת.

הפסדתי בגדול, בגדול. מה שאני טוענת תמיד, צריך להתחיל בגיל הגן, צריך לחנך את המשפחות. משרד הבריאות חייב להוציא תכנית - - -

אז את תצטרכי לתמוך בגיל הרך, במועצה לגיל הרך.

ברור. צריך להתחיל את זה עם המשפחות, כי זה בסך הכל הסביבה שלך. גם כמבוגר, ואני אחת שמכירה את כל הסיפור הזה, שכשאתה צעיר אתה רזה ואחרי לידות שמנה וקשה לרדת ואני רוצה לומר לכם שאני ביוזמתי פניתי לקופת החולים וביקשתי דיאטנית. אמרתי אני רוצה את השירות הזה, אבל אני רוצה את הליווי הזה של כל שבוע. כל שבוע, כי הליווי הזה מאד מאד חשוב ועוזר. אמרו לי לא. אי אפשר. את יכולה לקבל פעם אחת – 180 שקלים, פעם בחודש.

אמרתי להם אבל תראו, אני באה כי אני יודעת שיש לי 10 קילו מיותרים, אני רוצה להתחיל מעכשיו, אני לא רוצה לחכות שיהיה לי משקל עודף גבוה יותר. לא. אי אפשר.

משרד הבריאות, פרופסור אפק, אניח חושבת שצריך להורות שכל מי שניגש, יש לו את המודעות הזאת, הוא רוצה את הטיפול הזה, צריך לאפשר לו. נכון, אין את השירות הזה מספיק נגיש בקופות החולים וזה לא בסדר, זה לא בסדר ולצערי צריך לראות, שגם אם אנחנו כבר מוכנים לשלם, לפחות לקבל את זה כמו שצריך.

הסעדה – זה בדיוק העניין. הנה, יושבת פה חברתי לדרך. אני רוצה שבבתי הספר יאכלו ממטבחים כמו שהיה לנו פעם, אדוני יושב הראש וחברי, חבר הכנסת כהן. אנחנו אכלנו בשיעורי כלכלת בית. בישלנו, ראינו, והדברים צריכים להיות לאורך כל השנה. זה צריך להיות.

אנחנו נדאג בוועדת החינוך, אנחנו צריכים לדאוג לדברים האלה, שכל בית ספר שקם עכשיו שיהיה לו מקום, חדר אוכל ובישול גם, כדי שהילדים יוכלו להתעמת עם זה וגם לעבוד בתוך הסביבה הזאת של האוכל. כך גם אפשר להבין מה משמין, מה לא משמין, מה בריא, מה לא בריא, לאורך כל השנה.

וצבא, לצערי הרב, האוכל, כמה שיש דיאטניות וכמה שיש את זה, אי אפשר לבוא לחברה הצעירים ולהגיד להם אתם תאכלו רק את הדברים האלה. וכאמא לילדים בצבא, אז אני יודעת בדיוק מה קורה. הולכים, לא אוכלים במטבח כי זה מלא שמן ולא נראה טוב, הולכים וקונים את הצ'יפס ואת ההמבורגר. אבל אפשר שהם יאכלו את הדברים האלה, אם גם אנשי מנהלה, היה לפחות פעמיים בשבוע חובה כושר. מכון כושר בבסיס. יש בבסיס מכון כושר. לאפשר להם את זה בשעות, ואת זה צריך לקחת בחשבון, ואז אנחנו לא נגיע לחיילים שמנים, כי זה כבר יהיה דרך חיים.

נורית, אין זמן.

בסדר, אני מסיימת. דבר מאד חשוב, יש לי פה מזרק של חולה סוכרת, של המכשיר. אני לא מבינה. אני מבינה שבבתי החולים המכשירים האלה באים וקבועים והם לא מתפרקים ופה הבנתי מחולה סוכרת, שברגע שהם לוקחים מהבקבוק, זה לא סגור טוב פה והכל נוזל להם. אז אם אפשר היה לדאוג שיקבלו אמפולות כאלה סטריליות, ישר לקחת ולהכניס.

מדובר גם באנשים מבוגרים שכבר לא רואים כמה הם לוקחים. צריך לחשוב על זה. הטכנולוגיה שלנו היום כבר כל כך מתקדמת. אז חבל. חבל.

תודה רבה נורית. אני ממש מתנצל, יש לנו בעיית זמן.

אין בעיה. תודה.

אני נתתי את רשות הדיבור כמה שיותר ואני אגיד לכם את האמת, זה דיון תענוג. ממש הנאה, גם אם הנושא הוא מאד כבד, זה ברור, הוא מדאיג, אבל עשינו אותו בזכותכם באווירה טובה.

אז אנחנו נעבור לסיכומים ואני מבטיח שזה לא הדיון האחרון כל עוד שאני פה. ואת זה אני כבר לא מבטיח. זה אחרים יקבעו. אז בינתיים פרופסור אפק, בבקשה.

תודה רבה חבר הכנסת אלאלוף ותודה רבה לחברי הכנסת, זה באמת, בדרך כלל לא פשוט להיות כאן, למרות שאנחנו עושים דברים מאד מאד חשובים והפעם אני חושב שיש קונסנסוס וגם קונסנסוס שצריך לעשות דברים ולבחון את העשייה וכולם צריכים לעשות.

אז אני חושב שמה שהועלה כאן נכון, אלף נתחיל איתנו, עם משרד הבריאות, שחייב להוביל את התכנית בעזרתך, פרופסור איתמר רז, לוודא שהיא יוצאת לדרך ואתה מכיר אותנו. גם השר ליצמן ברך עליה, המנכ"ל משה בר סימן טוב והיא חלק מתכנית העבודה שלנו ועמוד האש שלנו והיא תבוצע.

פרופסור תמי שוחט, שלא היה לה את ההזדמנות לדבר, אבל אני אגיד בשמה, גם מבצעת רשם מסכם, כך שיהיו לנו את העבודות ואת הנתונים לשים וגם רשם לניתוחים לקיצור קיבה ועוד רשמים ואת הסיבוכים של סוכרת וטרום סוכרת ואנחנו נראה.

חוץ מהמשרד יש גם את קופות החולים וקופות החולים חייבות להירתם למשימה; ובאתם ואמרתם, זה צריך להיות בסל, אתם צודקים, אבל הנה, תרימו את הכפפה. כל אזרח במדינת ישראל יכול להגיש בקשה לתרופה, לטכנולוגיה, לטיפול להיות בסל. עכשיו - - -

זה מסובך. זה מסובך.

אנחנו עושים אגב, עשינו לטובת כל מי שרוצה להגיש, עשינו שעות עיון כדי להסביר איך עושים את זה ואנחנו נעשה את זה הכי פשוט. אנחנו מתייחסים אחרת לאזרח שמגיש בקשה לעומת חברת תרופות ממנה דורשים הרבה יותר. לאזרחים עוזרים ואני אתן לכם דוגמא.

לפני שנתיים היה אזרח שהגיש הצעה לבדוק את אבי העורקים בגלל מה שקרה לזמר אריק איינשטיין זיכרונו לברכה, וזה נכלל בסל. כך שגם אזרח יכול לעשות. אתם יכולים להרים את הכפפה ולבצע.

צה"ל לא יכול להתחמק מאחריותו לאזרחים. נאמרו כאן דברים מאד חשובים אדוני יושב הראש, וגם הוא צריך לבוא ולהגיד איך הוא מכשיר את האנשים ליציאה מהצבא, איך הוא עושה בתוכו ומתרגם את הדבר וזה כמובן אתם תבדקו.

ואחרון חביב, עוד מילה אחת – אפשרי בריא – תכנית הדגל המשותפת למשרד הבריאות ולמשרדים נוספים. אנחנו נוכל כולנו כמובן גם להציג לכם מה אנחנו כולנו עושים ואיך מקדמים את הנושא.

תודה לך במיוחד על העבודה.

תודה. אז ברשותכם אני אנסה לסכם דיון שכל כך פורה וכל כך מעניין ובאמת אני שוב מודה על האווירה הנהדרת שיש פה. זה לא קל בדרך כלל לקיים דיונים פה בוועדה, אבל מתמודדים.

אני באמת מברך את כולכם, אבל תרשו לי לברך במיוחד את פרופסור אפק ואת פרופסור איתמר רז, על היום הזה, על ההכנה הזאת של הדיון. אני חייב להגיד שזה היה לחץ אישי, לחץ מתון מבחינה פיזית, אבל לחץ מקצועי של פרופסור איתמר רז, שהיום כל הכנסת דנה בנושא של הסוכרת וזה מה שחשוב.

אנחנו מצאנו באמת את החוק שהיה בהצעה, הוא נמצא באמת תחת חבר הכנסת אחמד טיבי. הוא היה בכנסת הקודמת. אנחנו נבקש דין רציפות ונביא אותו לדיון בכנסת הנוכחית. נעבור עליו, נבקש ממשרד הבריאות כמובן את דעתו ואנחנו נעשה הכל להחזיר אותו לחקיקה, כולל אם יש צורך בהשלמות.

דבר שני, אני באמת רוצה לציין את הצורך בשיתוף פעולה. הוא קיים, לא מספיק. אני ציינתי את הדברים. חברי מאיר אמר דברים שכל כך טריוויאליים, שנראה אבסורד שלא צריך בירוחם ובשלומי שתי קופות חולים לעבוד על אותו נושא. שאחת תמצא את הטכניקות הכספיות והאחריות שמצאו במקביל, אבל הרצון זה לעשות את זה בצורה ולהודות באמת, אני חייב להגיד, היה לנו ניסיון וקל להגיד, כי מאיר פה.

אז בדימונה התחלנו מה שנקרא עיר בריאה. אל תוותרו. גם כשראש העיר לא מקבל יותר, תחזרו לנושא. ראש העיר הוא חשוב חשובה האוכלוסייה וה - - -

תגידו שאתם חברי מרכז ליכוד.

אה, מאיר. אני בטוחה שראש העיר - - -

אני אדאג שהוא יקבל אתכם.

אני בטוחה שהוא קשוב וגם אני אדבר איתו.

לא רק בני כראש עיריית דימונה, אני אומר שבכל היישובים יש להם כל כך הרבה על הראש, לראשי הערים, אבל אל תוותרו כי זה פה בריאות תושביה ובריאות תושבי מדינת ישראל.

אני רוצה גם לציין שבאמת לקחנו את הנושא הזה לגבי הלחם, ומירב לא במקרה אמרתי לה, כשהיא תופסת נושא היא לא מוותרת, ודרך ההתמודדות הזאת נגיע לדברים שנאמרו על ידי מר פרלמוטר.

בצבא, אני חושב שאני מצטרף לכל מי שרוצה להלחיץ בנושא אחד את הצבא, זה בריאות חייליו, שבאמת ימצא את הדרך להתמודד.

אנחנו גם נבקש מכם להעביר לוועדה את התכניות השונות. אנחנו בשם הוועדה נפרסם לקט של תכניות קיימות. הוועדה תפרסם את זה וזה יהיה הבסיס, גברת איילת, ההצעה שלך. וזה יהיה הבסיס לדיון בשנה הבאה בנובמבר. אז תעבירו לנו את זה.

תרשו לי לסיים בנקודה אחרת. אמרתם ברמזים - חולי ועוני זה קשר בלתי נפסק ואנחנו יודעים ופרופסור ארנון אפק אפילו הראה לי כותרת של מאמר בין לאומי שהוא פרסם. העוני נפגע מאד ופוגע מאד בחולי סוכרת והוא מזין את ההמונים והסוכרת, אם מותר להגיד, מזינה את האנשים בעוני.

אם לא נתמודד בצורה מערכתית בשני הנושאים, הקשר שלא ייפסק לעולם ואז תדעו שהאוכלוסייה שלנו הענייה סובלת במיוחד וכל התכניות היפות שעולות כסף, מי שלא יהנה מהן זה האוכלוסיות העניות.

אז אני בטוח שאתם תעשו הכל כדי שהמצב הזה לא יימשך, יתוקן כמה שיותר, יוקטן כמה שיותר, אבל שנעשה את זה מוקדם מאד ובהצלחה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35.