ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 12/01/2016

השלכות הדו"ח הלאומי להצלת המזון בישראל

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 138

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ב' בשבט התשע"ו (12 בינואר 2016), שעה 13:30
סדר היום
השלכות הדו"ח הלאומי להצלת המזון בישראל – לציון יום לעידוד הצלת עודפי מזון
נכחו
חברי הוועדה
איתן כבל – היו"ר
חברי הכנסת
יחיאל חיליק בר

תמר זנדברג

חיים ילין
מוזמנים
מרק פורזיקי - מנהל תחום מנהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

אורי צוק בר - סמנכ"ל מחקר כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רון פורת - מנהל המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ציפי פרידקין - מרכזת בכירה החטיבה למחקר כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אבנר אחדות - מנהל מחלקת ועדות ערר וסיוע לבודדים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רותם שמאי - מנהלת תחום תכנון ומדיניות, המשרד להגנת הסביבה

איתן קוכמן - סטודנט אגף תכנון, המשרד להגנת הסביבה

צבי אלון - מנכ"ל, מועצת הצמחים

דב טשרניחובסקי - ראש המועצה, המועצה לביטחון תזונתי

פיני קבלו - סמנכ"ל רווחה וכנסת, מרכז השלטון המקומי

חן הרצוג - כלכלן ראשי, BDO זיו האפט

זאב פרידמן - יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות

אהוד פלג - מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות

ירון סולומון - האיחוד החקלאי

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד, עמותת ידיד

עינת גבע - סמנכ"ל פרויקטים, ארגון לתת

פנינה בן-דוד - מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות בתי המלון

נועז בר ניר - מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל, התאחדות בתי המלון

יהודה כהן - מנכ"ל בעלי אולמות וגני אירועים

צחי דותן - מנכ"ל, המועצה לגפן היין, מועצות ייצור ושיווק

גליה שגיא - מנהלת איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

דויד הימן - מנכ"ל, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

דובי אמיתי - נשיא, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

אמיר שניידר - יועמ"ש, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

ישי פולק - סמנכ"ל, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

מיכל לוין - מנהלת מטה, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

גלית חזקיה-הרשקוביץ - דוברת, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

גדעון כרוך - מנכ"ל, ארגון "לקט ישראל"

שי דברוף - סמנכ"ל לוגיסטיקה ורכש, ארגון "לקט ישראל"

דורית קוסקס - מנהלת פיתוח משאבים, ארגון "לקט ישראל"

ויקי יעקב - מנהלת אדמינסטרטיבית, ארגון "לקט ישראל"

לי דריימן - מנהלת אדמינסטרטיבית, ארגון "לקט ישראל"

מאיה אזולאי - מנהלת פיתוח משאבים, ארגון "לקט ישראל"

עידו גרוס - מנהל מרכז לוגיסטי, ארגון "לקט ישראל"

הדס שאול - מגייסת ספקים, ארגון "לקט ישראל"

דודי שומיל - בקר עמותות, ארגון "לקט ישראל"

אביבית גורביץ - מתאמת מתנדבים, ארגון "לקט ישראל"

אילן סמית - צלם, ארגון "לקט ישראל"

אזברגה ביהס - עובד מרכז לוגיסטי, ארגון "לקט ישראל"

יוסף אוחיון - עובד מרכז לוגיסטי, ארגון "לקט ישראל"

אושרת אדלר - דוברת הארגון, ארגון "לקט ישראל"

ורד קצב גולדשטיין - מנהלת מחלקת מתנדבים, ארגון "לקט ישראל"

ענת פרידמן קולס - מנהלת מחלקת שיווק, ארגון "לקט ישראל"

אלי נבט - עובד מרכז לוגיסטי, ארגון "לקט ישראל"

אלינור מרמלשטיין - מנהלת מש"א, ארגון "לקט ישראל"

אושרית מסילתי - מתאמת מתנדבים, ארגון "לקט ישראל"

סאאיד מועסי - עובד מרכז לוגיסטי, ארגון "לקט ישראל"

ליאל לוי - בת שרות, ארגון "לקט ישראל"

גילת ירדן עומר - פיתוח משאבים, ארגון "לקט ישראל"

נור יעקב - עובד מרכז לוגיסטי, ארגון "לקט ישראל"

אסף הדרי - מגייס ספקים, ארגון "לקט ישראל"

אייל בן יאיר - עובד מרכז לוגיסטי, ארגון "לקט ישראל"

ירדן פחימה - בת שרות, ארגון "לקט ישראל"

דניאל נדל - רכזת הדרכה, ארגון "לקט ישראל"

יעל פויכטונגר - פיתוח משאבים, ארגון "לקט ישראל"

עינת נדל - לקט ישראל, ארגון "לקט ישראל"

תמר אברמוביץ - שדלנית, חב'" פוליסי"

עידית שבתאי סידיס - שדלנית, חב' "פוליסי"
מנהל/ת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
יפעת קדם

השלכות הדו"ח הלאומי להצלת המזון בישראל – לציון יום לעידוד הצלת עודפי מזון
היו"ר איתן כבל
שלום לכולם, אני מבקש להתחיל את הדיון השלישי של ועדת הכלכלה של הכנסת. גברתי מנהלת הוועדה, רשמת, דובר, חברות וחברים, הנושא הוא ציון יום להצלת עודפי המזון. למרות לחץ הזמנים אנחנו מקיימים את הדיון. יצאה לי הזכות לקיים את הדיון הזה גם בשנה שעברה. אני אשמח שהדובר הראשון שיציג את הדברים ינסה להגיד מה קרה משנה שעברה אל תוך השנה.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני)
אדוני היושב-ראש, חשוב שנדע שהצלת מזון – זאת ועדת הכלכלה - היא קודם כל פעולה כלכלית, מעבר לפעולה מוסרית, מעבר לכזאת שעוזרת לעוני, לחברה בישראל, לאיכות סביבה ולחינוך, כפי שראינו בוועדת המזון. היא קודם כל פעילות כלכלית שבה אנחנו לוקחים מזון, שהערך שלו הוא כרגע 0 או אפילו מתחת ל-0 כי יש לו גם עלויות של הטמנה, השמדה ודברים אחרים, ואנחנו הופכים אותו לבעל ערך כלכלי שמועבר לאוכלוסיות מוחלשות וחלשות, שלצערי יש לנו לא מעט כאלו בחברה. ראינו את זה בדוח העוני וגם בדוח ש"לקט" הוציאו. בוועדת העבודה שהייתה ממש עכשיו דיברנו על חשיבותו של איכות המזון, על מה שהוא עושה לאוכלוסיות המוחלשות. המזון שהם צורכים, לצערי, הוא בדרך כלל הרבה פחות טוב.

המדיניות הנפוצה, אדוני היושב-ראש, להתמודדות עם אי הביטחון התזונתי בישראל היא תרומות של מזון. אנחנו רגילים לקבל תרומות, סבסוד מזון לנזקקים, הגדלת הקצבאות, הגדלת התמיכות. הצלת מזון ראוי למאכל מאפשרת סיוע לנזקקים בעלות תקציבית הרבה הרבה יותר נמוכה. אפשר להגיד, אגב, שהיא עולה כחמישית ממחירו של מזון שנקנה ומופץ לנזקקים כתרומה או כאיזה שהוא מפעל של המדינה, בהנחה שיש כאלה, ואין הרבה כאלה. המשמעות של הצלת מזון היא פעילות כלכלית חליפית לייצור מזון שיש לה כדאיות ישירה למשק הלאומי, ומעבר לכך, כמובן, גם תרומה להקטנת אי השוויון במשק. אם לא יינקטו צעדים להצלת המזון יידרשו תמיכות בסך 3 מיליארד שקלים לשנה, שזה המון כסף. הצלת מזון מאפשרת להגיע ליעד חברתי בעלות נמוכה של כ-840 מיליון שקל לשנה. הצלת מזון מאפשרת לצמצם את הפער של אי הביטחון התזונתי תוך חיסכון של 75% מהעלות. אדוני, אני ארצה שבוועדה הזאת גם הנוכחים וגם אנחנו נבין איך אנחנו מקדמים, אם זה בחקיקה, אם זה בפעילויות ממשלתיות, את הסיפור של ליקוט מזון, הצלת מזון והעברתו ישירות לנזקקים ועל ידי כך, כמובן, לתרום לכלכלה ולחברה.
היו"ר איתן כבל
תודה לך, חברי חיליק בר. כיוון שבכלכלה עסקינן, אז אחת הנקודות החשובות היא מה זה עושה למשק. מי שנמצא בשרשרת המזון ההתחלתית עלול למצוא את עצמו נפגע כתוצאה מכך שהתוצרת שלו לא נמכרת, כי תמיד יגיד מישהו: למה לי לקנות, ממילא אני אקבל את זה דרך "לקט". בוא נכניס את הדיון לתוך קונטקסט כלכלי.
חן הרצוג
אם אנחנו שואלים מה הטריגר ליום הזה, לעבודה, ומה קרה בשנה האחרונה, אז מה שקרה במאי 2015 זה שמבקר המדינה פרסם דוח ביקורת חריף בנושא של הצלת מזון. היו לו שתי טענות עיקריות. אחת, שאין נתונים, שלא יודעים כמה מזון הולך לאיבוד בישראל, והשנייה, שאין מדיניות ממשלתית בנושא הזה.
היו"ר איתן כבל
תגדיר מה זה מזון אבוד.
חן הרצוג
הנושא הראשון שבדקנו היה כמה מזון הולך לאיבוד כל שנה בישראל. מזון שהולך לאיבוד זה אותו מזון שכבר גידלנו אותו.
היו"ר איתן כבל
קודם כל, תגדיר מה זה מזון שהולך לאיבוד.
חן הרצוג
אנחנו מחלקים פה את הנושא לשני דברים. אחד, מזון שהולך לאיבוד הוא מזון שבעצם יוצר ולא נצרך. 35% מהיקף ייצור המזון בישראל, שזה 2.5 מיליון טון בשנה עם שווי כספי של 18 מיליארד שקל, הולכים לאיבוד. זה 1.6% מהתוצר הלאומי. לא כולו ראוי למאכל. עכשיו מגיעה השאלה שלך – מה בעצם הולך לאיבוד. מתוך ה-18 מיליארד שקל, 8 מיליארד שקל זה מזון שראוי למאכל.
היו"ר איתן כבל
מאיפה הוא מגיע?
חן הרצוג
יש לנו את השלב החקלאי. יש תוצרת חקלאית שלחקלאי, מהשיקולים שלו, לא כדאי לקטוף. אולי זה מזון שנראה פחות יפה, אולי עלות הקטיף שלו גבוהה מאוד. מבחינת החקלאי שעושה את השיקול הרציונאלי והעסקי שלו, לא כדאי לקטוף או לא כדאי לו להמשיך לעבד כי המחיר שהוא יקבל נמוך מהעלויות. הוא עושה שיקול כלכלי. אם אנחנו לוקחים את אותו מזון ומעבירים אותו לאוכלוסייה נזקקת, לאוכלוסייה מוחלשת, לא מעניין אותה אם המלפפון פחות יפה, אם הוא בשל. מבחינתו הוא קיבל מזון בעל ערך תזונתי מלא. יש פה מצב של מה שאנחנו קוראים בכלכלה כשל שוק - למשק הלאומי כדאי להציל ולקטוף, לחקלאי, שעושה את השיקול שלו, לא כדאי.
היו"ר איתן כבל
אני לא רוצה דיון של 30 קילומטר מהאטמוספירה. בסוף אני רוצה שנקבל פה איזה שהן החלטות. המשמעות של מי שיקבל מ"לקט" זה שהמלפפון נרקב בשטח. אתה יכול להגיד שהאיש המבוגר הזה, העני או המסכן יקנה מאיכות - -
חן הרצוג
זה בדיוק מה שעשינו.
היו"ר איתן כבל
גם כשאתה בא לשכנע את האנשים האחרים למה להיכנס לתוך המערכת הזאת שקוראים לה "לקט", אתה צריך לייצר לאדם את הפלטפורמה שתיתן לו את האינסנטיב להיות חלק מזה. אני מכיר מה זה "לקט", קיימתי את הדיון פה בשנה שעברה. אפשר לעשות דיון לפרוטוקול. כיוון שקיימתי את הדיון הזה בפעם הקודמת, אני מבקש שהדיון עכשיו לא יהיה מחוץ לאטמוספירה, שיהיה כמה שיותר על הקרקע כדי שנצא מכאן גם עם החלטות. אולי נרצה בוועדה להוביל מהלך של חקיקה, או מהלך כזה או אחר.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני)
לא מדובר על מלפפון שנרקב, מדובר על מה שלא נקטף כי הוא פחות - -
היו"ר איתן כבל
אמרתי שהוא ישאיר אותו להירקב.
חן הרצוג
השאלה שאתה שואל נכונה מאוד. הנושא השני שבדקנו הוא לאן ילך המזון הזה, מי הם אותם צרכנים. פה אנחנו מתקשרים לנושא החברתי, לנושא בעיית אי הביטחון התזונתי בישראל. הנתונים של הביטוח הלאומי מדברים על 18% ממשקי הבית שנמצאים בתנאי אי ביטחון תזונתי, ואנחנו מכירים את זה. מה שהלכנו ובדקנו זה כמה אותה אוכלוסייה צורכת פחות מזון מאשר הרמה הנורמטיבית של אנשים שלא סובלים מאי ביטחון תזונתי. ראינו שאותה אוכלוסייה, אותם 18% מהאוכלוסייה, צורכים מזון ב-3 מיליארד שקלים פחות מאשר הממוצע. אם אתה תיתן לו עוד 3 מיליארד שקלים תקציב מזון, פוטנציאלית אתה משלים לו את פער הביטחון התזונתי. אלה אנשים שלא הגיעו לסף התזונה הנורמטיבי. אין פה מצב שאתה אומר: כל שקל שאני נותן או כל מלפפון שאני נותן גורע כלכלית, אלא אני מגדיל לו את ההכנסה. יכולתי לעזור לשתי האוכלוסיות בשתי דרכים: דרך אחת היא לתת לו קצבאות, להגיד לו, תקנה. בוא ניקח את הדוגמה שעשו עכשיו בפטור ממע"מ על מים. נתנו 400 מיליון שקל כדי לסייע לאוכלוסיות המוחלשות. אם היינו לוקחים את אותם 400 מיליון שקל ומשקיעים אותם בהצלת מזון, היינו נותנים לאוכלוסיות המוחלשות לא 400 מיליון שקל, היינו נותנים לו מזון שהשווי שלו הוא 1.5 מיליארד שקל, שזה מכפיל פי 3 עד 4. היית מגיע למדיניות חברתית וכלכלית הרבה יותר משמעותית.
היו"ר איתן כבל
אתה אומר שלפי הנתונים שלכם סבסוד דרך "לקט" הוא הרבה יתר זול והרבה יותר משמעותי מאשר להוסיף עוד 100 שקל בקצבאות לכל אזרח נצרך.
חן הרצוג
תראה, בדרך כלל בכלכלה אנחנו אומרים, אל תיתן סובסידיה למצרכים, תן לנזקקים כסף, הם יעשו מה שהם רוצים. פה זה מקרה חריג.
היו"ר איתן כבל
האוצר דווקא תמיד אומר למצרך, לא לנצרך. זאת תפישת עולם.
חן הרצוג
יש פה תעשייה של 8 מיליארד שקל שהלכה לאיבוד. השקענו את התשומות, גידלנו, השקינו.
היו"ר איתן כבל
אם אתם רוצים שכוועדה אנחנו נוציא מתחת ידנו משהו אמיתי ולא דקלרטיבי, אז תגיד לנו אם יש לכם מחקר שיודע לתת איפה פחות או יותר נמצאים העוגנים הגדולים ביותר של "לקט". אני אומר "לקט" ככותרת. תגיד לי: תשמע, בחקלאות מושמדים מידי שנה X עגבניות, Y פירות, ירקות, חלק מזה נובע מכך שלא רוצים להוריד את המחיר בשוק, חלק מזה נובע מאי כדאיות כלכלית למגדל. אי כדאיות זה יכול להיות כי אין לו עובדים. אני לא נכנס לכל התהליכים האלה. אני רוצה את זה בכותרות. אתה יכול להגיד לי שצה"ל מידי שנה זורק אוכל שהוא אוכל ראוי למאכל אדם. על זה אנחנו מדברים, לא ליד, לא כאילו. תגיד: אנחנו רואים בצאלים או במקומות אחרים אלפי כיכרות לחם בתוך ניילון שנזרקים כי פג תוקפם, או שנשאר להם עוד יום אחד כדי להיות פג תוקף, אנחנו רואים x גבינות שנכון שכתוב שפג תוקף ב-18, אבל בפירוש אפשר עוד יומיים, שלושה כמו כלום למתוח את העניין הזה. דרך אגב, כשאתה יוצא לשטח, אסור למטווח לקבל חזרה אוכל שהוא אכיל לכולי עלמא. אסור בפקודה. לפעמים אתה אחרי אימון חוזר עם כמויות אדירות של אוכל. אני לא מדבר רק על ביצים או דברים מהסוג הזה. אני צריך מכם טבלה כזאת שיודעת לסדר את המשק מהמקום הכלכלי של העניין.
חן הרצוג
הטבלה הזאת נמצאת בעמוד 27 בדוח שלנו. אנחנו מחלקים פירות וירקות. בדיוק מה ששאלת נמצא שם. אתה שואל אותי איפה המוקדים. מוקד אחד שדיברנו עליו זה חקלאות, מוקד שני זה הצריכה. אני לא מדבר על הצריכה הביתית. הצריכה הביתית זה סיפור אחר. אנחנו מדברים על הצריכה של המוסדות. אני חושב שכאן הממשלה, המדינה והכנסת כן יכולים להשפיע, כי בצריכה המוסדית יש הרבה מאוד מטבחים שממומנים מכספי משלמי המיסים, אם זה בצבא, בבתי ספר, בבתי חולים, בחברות הממשלתיות. אחד מצעדי המדיניות שאנחנו מציעים הוא לחייב כל גוף שמתוקצב על ידי המדינה לתרום את העודפים שלו. זה כספי מיסים. אלה הכספים שלנו שלוקחים וזורקים לטמיון.
תמר זנדברג (מרצ)
תודה רבה, איתן. אני ממש מתרגשת להסתובב כאן היום בבניין. מחוץ לחדר פה יש סלים של ירקות טריים. אני רואה את כל הוועדות דנות בנושא הכל כך חשוב הזה. הייתי אומרת שחוזרים לפה החברים כל שנה, אבל השנה אני מרגישה איזו תחושה מיוחדת, איזה רגע כזה של חסד. אני רוצה לשבח אתכם על הדוח הזה, כי אני מרגישה שיש פה איזה שהוא דיבור תכל'ס. בתור מישהי שהיא מאוד פעילה בתחום החברתי ובתחום הסביבתי, שהוא מאוד קשור לכאן, אני מרגישה לראשונה שאנחנו יכולים לדבר על כמה כסף זה יחסוך למשק הישראלי, על המענה שזה ייתן לאנשים רעבים. יש פה איזו שעת רצון שבה אפשר לכנס את כל הכוחות האלו ולהגיע לאיזו שהיא פעילות ממשית כאן, בכנסת, להצלת מזון לטובת הסביבה, בני האדם הרעבים, החברה והכלכלה. בתנועה הסביבתית נהוג לדבר על משולש הקיימות, שזה סביבה, חברה וכלכלה. פעילות שהיא טובה סביבתית, שהיא מקיימת, שהיא חסכונית במשאבים, שהיא לא בזבזנית, זאת פעילות שהיא טובה לחברה וטובה גם כלכלית. היא גם חוסכת כסף ומייצרת תועלת.

אני חושבת שדווקא כאן, בוועדת הכלכלה, שזו ועדה חשובה לנושא הזה, אפשר להתכנס לאיזו שהיא פעולה פרלמנטרית בשני תחומים. אחד, בתחום שציינת כרגע של התרומה המוסדית. זה תחום, איתן, שאני חושבת שכדאי לגייס את היכולות שלך הפרלמנטריות להוביל בכנסת, שנקלע באמת לפלונטר בירוקרטי. הרי תמיד אומרים שהפרה רוצה להניק, העגל לא רוצה לינוק. פה יש לנו פרה שרוצה להניק, עגל שרוצה לינוק, אבל חסמים ביטוחיים, בירוקרטיים, לא עניינים, מונעים את העברת המזון ממקומות מוסדיים, כמו הכנסת, כמו בסיסי צה"ל, כמו בתי חולים, כמו אולמות אירועים, כמו משרדי ממשלה וכו', אל המקומות שיש צורך באותם עודפים. דבר שני, תחום החינוך לקיימות, מניעת בזבוז, השימושים החוזרים, ההתבססות על כל אותם עודפים שאפשר להתבסס עליהם. גם כאן צריך להתחיל מלמעלה. אני חושבת שגם פה כדאי לחתור לקראת החלטת ממשלה שתדבר על יעד לאומי, על איזו שהיא תכנית לאומית להצלת מזון, שתגדיר יעדים מספריים - על פני 10 שנים אנחנו שואפים לכך וכך אחוזים. היעד לא חייב להיות בשמיים, הוא יכול להיות משהו בר קיימא, משהו בר השגה כדי שרק נתחיל לדבר על הנושא הזה. מדינת ישראל צריכה להכיר בבעיה, להציב לעצמה יעד מספרי שאחר כך נגזרות ממנו כל הפעולות של משרדי הממשלה השונים, אם זה בתחומי ההסברה, החינוך, הכלכלה וכו'.
דב טשרניחובסקי
אני רוצה לברך את הוועדה ואת הכנסת.
היו"ר איתן כבל
ואת היוזמים.
דב טשרניחובסקי
ואת היוזמים על היום הזה. אני רוצה גם להתחבר לאופטימיות של חברת הכנסת תמר זנדברג. אני לא יודע , אני קצת הססן. יש כאן לפעמים תחושה של דז'ה וו עם הנושא הזה. אני אשים לכם את האתגר. חיפשת אתגר? אני אתן לך את האתגר. התכנית קיימת, השאלה מי מאמץ אותה וכך הלאה. אני אתן כמה פרטים. קודם כל, להביא את הנושא הזה קצת בפרספקטיבה. לא צריך להרחיב על מה שכבר נאמר – עייפים כבר מזה כנראה - על העוני והפערים בישראל. עוד דבר שפורסם לאחרונה על ידי מרכז טאוב הוא שעליית מחירי המזון בישראל אין לה אח ורע במדינות ה-OECD בעשור האחרון. לא רק שאנחנו לא מצילים את המזון, גם הנגישות שלו לאוכלוסיות נעשית יותר ויותר קשה, בפרט לאוכלוסיות חלשות. עוד מחקר אחר שגם פורסם במרכז טאוב מראה שהאוכלוסיות החלשות מתרחקות מאוד מתזונה ים תיכונית, שזאת תזונה בריאה.
היו"ר איתן כבל
למה?
דב טשרניחובסקי
כי מחירי הירקות והפירות הם יקרים במיוחד. זה מאוד בולט בנתונים. אנחנו בעצמנו התפלאנו לראות את זה.
תמר זנדברג (מרצ)
אתה צודק. כאן בוועדה דנו בשבועות האחרונים ברפורמה בפטם, ברפורמה בביצים ובחלב. הניסיונות של הממשלה להוזיל את מחירי המזון הולכים דווקא למזון שהמחירים שלו לא גבוהים, הוא מזון מהחי, מזון לא מקיים, תעשייה מזהמת. במזון מהצומח המחירים עולים. שם אנחנו רואים הרבה יותר רפיון ידיים.
דב טשרניחובסקי
נכון מאוד. זה ממש מדויק.
קריאה
זה ממש לא נכון.
דב טשרניחובסקי
אי הצלת מזון על רקע המציאות הישראלית הרבה יותר חריפה מאשר בצרפת, באנגליה או אפילו בארצות הברית. יש לנו בעיה די מיוחדת. אגב, לכל המדינות האלו יש פתרונות לנושא של הצלת מזון, בצורה כזאת או אחרת. במקרה בחרתי את אלו, אפשר למנות עוד אחרות.

עכשיו לעצם האתגר. המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, לפי בקשת שר הרווחה הקודם, הכינה תכנית לאומית לביטחון תזונתי בשיתוף כל העמותות.
היו"ר איתן כבל
שתקציבה?
דב טשרניחובסקי
התכנית מדברת על ביטחון תזונתי ל-110 אלף בתי אב, שזה שליש ממה שהביטוח הלאומי מדבר עליו. לפי מבחנים שעשינו חשבנו שזה סדר גודל מינימאלי. התקציב שביקשנו לצורך העניין הזה הוא 500 מיליון שקל. אגב, כדי להביא את ה-500 מיליון שקל האלה בקונטקסט של מה שאמר קודמי, אז לפי החישובים שלנו שמבוססים על נתונים אמריקניים, על כל שקל הם עשו דולר. על כל שקל שנתרם לעמותות המזון לצורך איסוף וחלוקת מזון, העמותות מצליחות לגייס 5 שקלים. אגב, אם זה 500 מיליון שקל, ואנחנו ממנפים את זה פי 5, אז יש לנו את ה-2.5 מיליארד שאתם נקבתם. החשבון הזה די מסתדר. יש תכנית שהגשנו לשר הרווחה הקודם. היא אמורה הייתה להגיע לממשלה. לדאבוני היא לא הגיעה לממשלה. למעשה כל פעילות המועצה די משותקת. זה בניגוד לחוק, דרך אגב, שעבר במקום הזה, בבניין הזה. הנה לך האתגר.
תמר זנדברג (מרצ)
מה התקציב של המועצה?
דב טשרניחובסקי
התקציב של המועצה הוא 0. כל מה שהזכרנו פה הוא על בסיס מתנדבים.
קריאה
טוב שאנחנו לא בגירעון.
תמר זנדברג (מרצ)
המועצה היא זרוע שהוקמה על פי חוק על ידי הממשלה?
דב טשרניחובסקי
זו זרוע שהוקמה על פי חוק שחוקק בבניין הזה ב-2011.
תמר זנדברג (מרצ)
תחת איזה משרד?
דב טשרניחובסקי
כפוף למשרד הרווחה. אני אעביר לך שני דוחות של מבקר המדינה על איך הממשלה מתייחסת למועצה.
תמר זנדברג (מרצ)
היא תוקצבה מאז הקמתה?
דב טשרניחובסקי
לא.
תמר זנדברג (מרצ)
זו גם שיטה.
דב טשרניחובסקי
אבל עשתה בכל זאת עבודה.
תמר זנדברג (מרצ)
סליחה על השאלה, אבל אתה מינוי של שר הרווחה?
דב טשרניחובסקי
כן, אני מינוי של שר הרווחה כחלון.
תמר זנדברג (מרצ)
ושאר הצוות?
דב טשרניחובסקי
שאר הצוות בנוי ממתנדבים. זה היופי בעם הזה, שתמיד אפשר למצוא מתנדבים. כל הפעילות פה היא התנדבותית, שזה חלק עצום בכל העניין.
צבי אלון
אתה אמרת, אדוני היושב ראש, חבר'ה, דברו אתי כלכלה בגובה העיניים. אני לא מכיר את שאר התחומים, אבל לפי דעתי רוב הבזבוזים זה לא בבית ספרנו, אני מכיר את הנתונים. אני חלוק מאוד על מה שכתוב פה במסמך. לגבי הפירות והירקות, אנחנו באופן שוטף בקשר עם העמותות שקיימות, אנחנו באופן שוטף מעבירים אליהן בחינם כשיש עודפים. החקלאים מיוזמתם מעבירים תוצרת באופן קבוע של פירות וירקות. חקלאים שגומרים שטח ונשארים עם מוצרים ברמה נמוכה, מזמינים את אנשי "לקט ישראל" או עמותות אחרות כדי שיאספו את זה.

לשאלה שלך, אדוני היושב-ראש, צריכה להיות נגישות הרבה יותר גדולה בין האוכלוסייה שלה אנחנו רוצים לעזור, לבין החקלאים. אני לא מדבר על פסטה ועל דברים אחרים. לחקלאי אין את המקורות לקחת את העגבניות שבשטח נמצאות אחרי שהוא נוטש את השטח, גברתי חברת הכנסת. אולי היינו צריכים ליזום פה, בישראל, איזו שהיא תחנת כיבוי אש או תחנת מגן דוד רק לצורך הזה של לטלפן אליה שכשלי כחקלאי שמייצר עגבניות נשארות עגבניות שבעוד שבוע אני זורק. יש לנו כמויות.
תמר זנדברג (מרצ)
זה מה ש"לקט" עושה, לא?
צבי אלון
היא עושה את זה בקטן. מה ש"לקט" עושה מגיע, אבל זה מעט מאוד. היה צריך פה משהו הרבה יותר - -
היו"ר איתן כבל
מערכת שיודעת, כמו ארבה, לבוא ולהשתלט.
צבי אלון
לחבר את המוצרים שנמצאים אצלנו במשקים, והם נמצאים יום יום, לאותה אוכלוסייה.
היו"ר איתן כבל
כמה, להערכתך, צבי, יש חקלאים שאתה יודע לתת לי בשתי הוורסיות - אלה שתיארת אותם, זאת אומרת, אלה שהסחורה שלהם לא יכולה להיות מיועדת לשווקים, וכאלה שאתה יודע שפשוט קטפו ומשמידים?
צבי אלון
יש עוד קטגוריה - נזקי טבע. בדוח נקבע, ואני לא רוצה לפגוע כי העבודה היא חשובה, שמתוך 2.5 מיליון טון 75% זה פירות וירקות. זה הזוי. 75% מה-2.5 זה כמעט 2 מיליון טון. אנחנו משווקים 2 מיליון טון. אנחנו לא זורקים את הכל. נניח שזאת טעות.
חן הרצוג
רק לתקן אותך, החקלאות בישראל היא 5.3 מיליון טון, לפי נתוני משרד החקלאות.
צבי אלון
אל תתקן אותי, אני אתקן אותך. יש ייצוא ויש לתעשייה. פירות וירקות טריים לשוק המקומי יש 2 מיליון טון.
תמר זנדברג (מרצ)
כמה מזה לא מגיע?
היו"ר איתן כבל
הרצוג, יכול להיות שיש טעות בקריאה של הדברים. זה לא היום הרת עולם. האנשים כאן סביב השולחן רוצים לעשות טוב, להתחבר. אני לא רוצה שהשיח יהיה שיח של ויכוח. אין מקום כאן לוויכוח.
צבי אלון
יכול להיות ש-10% תוצרת נשארת בשדות. בנזקי טבע יכולות להיות כמויות של בין 5% ל-10%, תלוי בטבע. התוצרת שאנחנו לא משווקים כי המחירים נמוכים היא אפילו פחות מזה. חודשים שלמים חקלאי מוכר במחירי הפסד כי הוא מקווה שבחצי השני הוא יפצה את עצמו. יש לו הסכם עם המשווקים, יש לו תוצרת בשטח, אז הוא מוכר. אפילו אם ההוצאות שלו הן 2 שקלים אבל נותנים לו שקל 80, הוא מוכר.

אדוני הפרופסור וחברת הכנסת זנדברג, דיברתם על המחירים של הפירות והירקות בישראל. אתם יושבים בכנסת ישראל. יש לכם את מרכז המידע של הכנסת שפרסם בשנה שעברה שמחירי המזון בישראל הם ב-40% יותר גבוהים מאשר במדינות ה-OECD. זה נכון. באותו פרסום כתוב שהפירות והירקות הם מינוס 15%. אתה אומר לנו פה שהמחירים בישראל גבוהים מאוד.
תמר זנדברג (מרצ)
בכמה הם עלו בשנים האחרונות, בוא תגיד לנו ביושר, כי אנחנו גם הולכים לסופר ולשוק בנוסף לזה שאנחנו קוראים את הדוחות של הממ"מ.
צבי אלון
אני אשלח לך אישית את הנתונים.
תמר זנדברג (מרצ)
אנחנו חיים פה כמה שנים.
צבי אלון
אנחנו כולנו חיים בתחושה של העגבניות, של הווירוס, של המחסור, של מה שיש. לפני חצי שנה או שמונה חודשים החקלאים השאירו אלפי טונות כי לא היו מחירים. אני אשלח לך את מחירי הפירות והירקות בישראל ובעולם.
היו"ר איתן כבל
אתה יודע שצריך לעשות את ההבחנה. כמי שגדל והתחיל את החיים הציבוריים שלו אצל צבי במשרד החקלאות, ואני אומר את זה כמי שמוצא את עצמו פה מנהל את הדיונים בוועדות לאורך כל השרשרת, חייבת להיות הבחנה בין המחיר לחקלאי למחיר על המדף. הציבור לא יודע לעשות את ההבחנה הזאת. הנה סתם דוגמה - הקרב על הפטם. כתוצאה מההסכם הוולונטרי שביצענו החקלאים הורידו את המחירים עד כדי 15%, כאשר במדף זה ירד ב-5% בלבד. זאת הטענה לאורך כל הדרך. זה דיון שאני לא רוצה לפתוח אותו. כל סיפור פערי התיווך לא צריך להיכנס כאן לשולחן. מה שחשוב לי, צבי, וזה חשוב מאוד מבחינת הסיכומים שלנו, שנקים כאן צוות שישב בין "לקט" לבינכם, אם זה אתה או מי שתחליטו, אני לא רוצה לקבוע למשרד, שירכז את כל הנושא הזה. מה שאמרת הוא חשוב. אם באמת מצליחים לייצר מערך כזה - זה דרמטי. לא צריך חוק בשביל זה. צריך מערכת עם קצת כסף ומתנדבים שיודעת לעשות את הדברים האלה - וכבר עשינו התקדמות מאוד מאוד גדולה בתהליך הזה.
ענת פרידמן קולס
אני רוצה להודות לצבי ולומר ש"לקט ישראל" אוסף מהחקלאים שאנחנו מגדירים כתורמי המזון הגדולים ביותר שישנם. אנחנו, "לקט ישראל", אספנו רק בשנת 2015 קרוב ל-15 אלף טון, כשהרוב הגדול של זה הוא פירות וירקות. אין הכוונה לכך שחקלאים לא רוצים לתרום. חקלאים נותנים. חקלאים יותר מכולנו לא יכולים לראות את האובדן של מה שהם גידלו בזיעת אפם, תרתי משמע. 15 אלף טון מתוך כל המספרים שרשומים פה, גם אם אנחנו יכולים להתווכח עליהם, זה מספר שהוא עדיין גדול מאוד. הכוונה בהבאת הנושא הזה לדיון במוסד המכובד הזה היא כדי שזה יחרוג ויגדל מ"לקט ישראל", יבוא ולמקומות גדולים יותר, כי אנחנו מוגבלים.
דויד הימן
יש פה איזו שהיא סתירה. מצד אחד, לקבוע מחירים גבוהים, מצד שני, דובר על ש75% מאובדן המזון הוא מהתוצרת הטרייה. חקלאי לא אוסף או קוטף את הפרי והירק שלו רק במצב שזה לא מכסה.
היו"ר איתן כבל
אני לא רוצה מבוא לכלכלה שנה א'.
דויד הימן
מחירי התוצרת החקלאית הם לא בידיים של החקלאים. דובר בוועדה הזאת אלף פעמים על פערי תיווך וכל הדברים האחרים. חקלאות, כמו שאמר צביקה, מוכנה לעשות הכל כדי שהתוצרת שנשארת בשדה, מהסיבות שנאמרו פה, תגיע לידי הציבור שלא יכול לשלם, אבל צריך לשמור על שני דברים. אל"ף, ציבור החקלאים לא יכול לשאת, אפילו לא באגורה, בהוצאה הזאת.
היו"ר איתן כבל
הוא לא צריך.
דויד הימן
דבר שני, צריך לשמור על מצב שזה לא יפגע בצד של החקלאי, ולמה? חקלאים יודעים להגיע לכל מקום שהם יכולים להרוויח גרוש. אם אחרי שהוא מכר את התוצרת שלו בגרוש אחד יותר מהוצאות האיסוף יבואו ויציעו את זה בחינם, מה עשינו?
היו"ר איתן כבל
אני מודה לאדוני שחזר על מה שאמרתי. זה מה שביקשתי בסוף דבריי. אני לא אומר את זה, חס וחלילה, לגנותו של דוד, אני אומר את זה ממקום אחר. כל עוד זה וולונטרי שפה קופצים לגינה, פה קופצים לשדה, אין לזה משמעות. מהרגע שמדובר במהלך שהוא הרבה יותר רחב אל מול המערכות המגדלות, כפי שאתה אמרת, דוד, יש משמעות מאוד גדולה אם החקלאי ירוויח עוד גרוש, או שאותו אחד, אזרח יחשוב שהוא יקבל את זה דרך "לקט". אני מקבל את זה לחלוטין. אומרים שיש את ה-300 או 400 אלף שצריכים לקבל, שזאת באמת האוכלוסייה שאו שיהיה לה או שלא לא יהיה לה. הדרך היחידה שלהם לאכול את אותו מלפפון, את אותה עגבנייה, את אותו אגס יכולה להיות רק אם זה יבוא מ"לקט", עד כמה שאפשר להפוך את זה למאוד מדויק, כי זה לא מדויק באופן מוחלט. זו הכוונה.
ירון סולומון
אני רק רוצה לתת, מה שנקרא, דוגמה קטנה. קודם כל, החקלאות הישראלית היא מן המובילות בעולם. אנחנו כחקלאים מספקים את כל הפירות, הירקות, החלב והבשר באיכות מעולה ובמחירים יותר מסבירים, אנחנו לא אחראים על הנושא של פערי התיווך.
היו"ר איתן כבל
אתם מדברים כאילו אתם מנסים למכור ל"לקט" סחורה. הם רוצים את זה בחינם.
ירון סולומון
אני רוצה לתת דוגמה, שהיא דוגמה יפה ואולי ממנה ניתן ללמוד כיצד צריך לנהוג. אז נכון, יש, מה שנקרא, שדות, ויש כשלי שוק. יש לנו גם תנועת נוער. אנחנו מחוברים ל"לקט", לקרן לנזקי טבע ולארגון מגדלי הירקות. מה שנעשה זה שבזעיר אנפין מגייסים את הנוער יחד עם "לקט" כדי לקטוף. זה מגיע, מה שנקרא, בסופו של דבר לבתים או לנזקקים.
היו"ר איתן כבל
בשביל זה החבר'ה רוצים שזה לא יהיה בזעיר אנפין.
ירון סולומון
את הדבר הזה צריך לקחת כדוגמה ולנסות, מה שנקרא, להרחיב את היריעה הזאת. צריך לתת, מה שנקרא, מסגרת ארצית לדבר הזה.
פנינה בן-דוד
אנחנו יותר מנשמח לתרום, רק יש בעיה שמעכבת חלק מהמלונות היום. חלק מהרשתות הגדולות כבר קשורות בהסכמים עם "לקט ישראל". מהנתונים שהיום שמעתי מ"לקט ישראל", הם כל יום אוספים 1300 ארוחות מוכנות לנזקקים מהרשתות. יש בעיה שראיתי שכמה הצעות חוק שהוגשו הולכות לפתור אותה, וזה לפטור את מי שנותן את המזון לארגונים כאלה מאחריות פלילית ומשפטית. אני בטוחה שברגע שתעבור הצעת החוק הזאת שתפטור אותנו מאחריות פלילית ומשפטית לדבר הזה, מספר התרומות יגדל. באמת שחבל לזרוק מזון.
חיים ילין (יש עתיד)
יש את השומר החדש, יש תנועות נוער. צריך לבוא ולקחת פרויקט, כי הבעיה הגדולה ביותר נמצאת בחממות, לא בשטחים הפתוחים. אף אחד לא יתחיל ללכת קילומטר ברגל בשטחים הפתוחים בשביל לאסוף 100 קילו תפוחי אדמה. זה אפילו לא הגיוני. יש מקומות שאפשר להוציא הרבה יותר. גם כשאתה אוסף, אתה אוסף איפה שכדאי, לא איפה שלא כדאי. אין גבול לבזבוז עצמו. בגזר שנשאר בקרקע מזבלים את הקרקע וחוסכים דברים אחרים. בחממות נמצאת הבעיה. המשק המשפחתי לא יודע להתמודד עם זה. הוא גם ככה בקושי קוטף, בקושי מוכר. הפתרון נמצא בדיוק במקום הזה. לא צריך לפחד כשיש סחורה שנמכרת ב-2,3 שקלים, כשמנגד יש סחורה אחרת שנקטפת בסוף הקטיף כאשר המחירים כבר ירדו ובאים לאסוף אותה. אני חושב שלשומר החדש יש, מה שנקרא, עבודה עברית. חומה ומגדל זאת תכנית של צעירים שמגיעים לאזורים על מנת להחליף ידיים עובדות של עבודה זרה. אם הפרויקט הזה יהיה גשר יחד עם חלק מתנועות הנוער שנמצאות בפריפריה, אני חושב שאנחנו נפתור בעיה שהיא אקוטית. דרך אגב, זה יפתור בעיה למשק המשפחתי ולמושבניק. חד משמעית זה יפתור. למה? כי אחד הדברים שעולים הכי הרבה כסף לחקלאי מעבר לגידול זה איך לפרק את הגידול הקודם. אם אתה מצליח לפרק את הגידול הקודם על ידי זה שאתה לוקח ומלקט שם את כל מה שנשאר, יהיה ווין ווין.

אין לי מושג לגבי עלויות. אם שר החקלאות – אני אומר ברצינות, לא בעקיצה - מעבר לקול הקורא הראשון שהוא הוציא לאיו"ש, יוציא קול קורא למתנדבים שיכולים לבוא ולעשות את זה - - המתנדב לא צריך לשלם את הרכב ואת ההוצאות השוטפות על חשבונו. הוא צריך לעשות מעשה. את המעשה הזה הוא יעשה פעם בשבוע אם יש לו תשתית קלה ונוחה. אם אפשר להתנדב למשטרה ולמד"א פעם בשבוע, אין שום סיבה בעולם שאי אפשר יהיה להתנדב גם פה.
דורית אדלר
אנחנו לא צריכים לקבל כאקסיומה את כמויות עודפי המזון שיש לנו. אנחנו ראינו את זה גם בדיון על הפטם, כמו שאתה אומר. אנחנו צריכים להבין שצריך איזה שהוא תכנון, גם בתחום החקלאות, כדי לקרב את כל המזון שאנחנו מגדלים לתזונה הים תיכונית, כך שהוא יהיה יותר נגיש לכלל האוכלוסייה.

בתוך בתי החולים יש בזבוז מזון אדיר. פה אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מצמצמים את הבזבוז הזה. את המזון הזה אי אפשר לתרום כי יש זיהומים וכיוצא באלה דברים. אנחנו צריכים לדאוג שאנחנו נציל מזון, לא מזון מזיק. אנחנו צריכים להנגיש הרבה יותר פירות וירקות לאוכלוסייה החלשה כדי למנוע את התחלואים, כדי לחסוך עלויות אדירות של מערכת הבריאות בהמשך.
גליה שגיא
אני רוצה להציג פרויקט של שיתוף פעולה יחד עם עמותת לתת - ארגון גג שתורם אוכל מוכן. אנחנו פועלים לעודד את יצרני המזון לתרום יותר ממה שהם תורמים היום, וגם לצרף מפעלים וחברים נוספים. בסקר פנימי שעשינו ראינו ששליש מחברות המזון חוששות לתרום בגלל האחריות הפלילית. הן ישמחו לעידוד מצד הרשות המחוקקת בנוגע להטבת מס, כמובן בצורה וולונטרית, לא בכפייה. מעבר לדיון של מה מקומה של הממשלה ושהממשלה צריכה לדאוג, יש מקומות בהצלת המזון שיש לזה גם ערך חברתי, ערך סביבתי וערך כלכלי שהרשות המחוקקת יכולה לבוא, לעזור ולעודד.
עינת גבע
לארגון לתת יש ניסיון של 20 שנה בתחום של הצלת מזון וחלוקה שלו למשפחות נזקקות. אנחנו ארגון גג ל-180 עמותות שפועלות בכל הארץ. אנחנו מסייעים ללמעלה מ-60 אלף משפחות שנמצאות במצב של אי ביטחון תזונתי. אי ביטחון תזונתי הוא הסימפטום החמור ביותר של העוני. מדינת ישראל נמצאת במקום השני מהסוף מבין מדינות ה-OECD בשיעורי העוני, עם 243 אלף משפחות לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי. הצלת מזון הוא הפתרון היעיל ביותר לבעיית הביטחון התזונתי. כשאני מדברת על יעילות, אני מדברת על יעילות כלכלית. היום על כל שקל שאנחנו משקיעים בתפעול ובתשתיות, אנחנו מצליחים לחלק מזון בשווי של 9 שקלים. אין עוד מערכת יעילה יותר לטפל במזון ולמנף את ההשקעה לתוצאה יעילה כמו תחום של הצלת מזון. יש את המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, יש את התכנית של המיזם הלאומי לביטחון תזונתי שממוקד בהצלת מזון תוך שילוב פעולה תלת מגזרי, שיתוף של ארגוני הגג. כל מה שצריך לעשות זה ליישם את אותה תכנית שנכתבה וקיימת. אנחנו, הארגונים עצמם, פועלים כיום בשטח על מנת לעשות את זה. לצורך העניין הזה גם צריך לקדם נושא של חקיקה ורגולציה. אנחנו תומכים באינסנטיב חיובי כדי לעודד הצלת מזון. גליה שגיא דיברה על שיתוף הפעולה עם איגוד תעשיות המזון ועם ארגון לתת, שזה שיתוף פעולה חשוב ביותר שיעודד את היצרניות לתרום מזון ולהעלות מודעות לבעיית הצלת המזון. יש תחום פעולה נוסף שנרקם בין ארגון לתת לבין רשת שופרסל, שהיא הרשת הקמעונאית הראשונה. עד היום אין הצלת מזון ברשתות קמעונאיות. אנחנו מתחילים בשיתוף פעולה על מנת להציל מזון מכלל החנויות.
יהודה כהן
מדברים הרבה על אולמות אירועים. יש קשר בין הקהילה לאולמות. אני לא ארחיב את מה שנאמר פה לגבי האחריות הפלילית. זאת הבעיה שלנו כרגע.
היו"ר איתן כבל
מי הח"כים שמובילים את החקיקה?
קריאה
יש שתי הצעות חוק.
היו"ר איתן כבל
איפה זה עומד?
קריאה
גם גפני ומקלב הגישו הצעת חוק.
היו"ר איתן כבל
הדבר הכי חשוב שאני רוצה לצאת מפה זה עם מה שצבי אלון אמר. אם נצליח לעשות את הקידום הזה אז כבר יצאנו בצורה מכובדת מתוך העניין. אני מציע להקים שולחן. אני לא יודע מי צריך להיות בתוכו. ברור לי ש"לקט", "לתת", שכמובן מקפידים להגיע - -
יהודה כהן
גם "לשובע".
היו"ר איתן כבל
יש כל כך הרבה גופים. אין לי זכות לתת מקדם לאף אחד, גם אם מדובר בדברים טובים. אני אומר את זה בזהירות רבה. אני אעשה התייעצות עם משרד החקלאות. צבי, אתה יכול לקחת על עצמך את הריכוז של העניין הזה?
צבי אלון
אנחנו רואים את עצמנו כתובת לזה.
היו"ר איתן כבל
עזרת לי. ועדת הכלכלה מבקשת מצבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים, להוביל ולרכז את כל הקשר בין הגופים הסטטוטוריים שעוסקים באיסוף מזון טרי. אני מציע שתצרף גם את השומר החדש, תנסה להכניס אותם לתוך הלופ הזה ואת תנועות הנוער. בעוד שבועיים תשלח לי מהשולחן שאני רוצה שיהיה שולחן של פעולה, לא שולחן של כל אחד. כמובן שלהתאחדות התעשיינים יש מקום של כבוד בשולחן שכזה. הרצון שלנו הוא לייצר תכנית עבודה. בעוד חצי שנה תיתנו לנו דיווח. עוד 3 חודשים תיתן לנו את ההתקדמות הראשונה. בעוד חצי שנה נקבל דיווח סופי. נקיים דיון אצלי במשרד עם הגורמים שאתה תחליט שצריכים להיות חלק מהתהליך הזה, כדי לראות שבאמת עשינו מעשה בקשר שבין החקלאים בכל הנוגע למזון טרי.

אני מבקש, גברתי, לברר מי חברי הכנסת שהגישו את הצעות החוק השונות שעוסקות בטיפול באחריות המשפטית הנוגעת ליחס בין הגופים השונים ובין הגופים המספקים את המזון. בהתאם לכך אנחנו נחליט איך אנחנו ממשיכים את התהליך. תודה רבה לכם. תודה על העשייה המבורכת.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30.

קוד המקור של הנתונים