הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 99

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ב' בשבט התשע"ו (12 בינואר 2016), שעה 10:30

יום לעידוד הצלת עודפי מזון -ההשפעות של הצלת המזון על הגנת הסביבה ואיכות הסביבה

חברי הוועדה: עבדאללה אבו מערוף– מ"מ היו"ר

יעל כהן-פארן

אורי מקלב

יחיאל חיליק בר

מסעוד גנאים

עבד אלחכים חאג' יחיא

דב חנין

אורלי לוי אבוקסיס

שולי מועלם רפאלי

יובל לסטר - ראש אגף מדיניות סביבתית, המשרד להגנת הסביבה

ציפי פרידקין - מנהלת תחום חקר שווקים, החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד ציפי בר לבב רועה - יועצת משפטית למשרד הרווחה

עמנואל ויזר - יו"ר ועדת הגנת הסביבה, לשכת עורכי הדין

עו"ד גליה שגיא - מנהלת איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

פנינה בן דוד - מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות

יהודה כהן - מנכ"ל התאחדות האולמות, גני האירועים והקייטרינג בישראל

עינת גבע - סמנכ"ל, ארגון "לתת"

רו"ח חן הרצוג - כלכלן ראשי בחברת B.D.O., מעורכי הדוח "אובדן מזון והצלת מזון בישראל" עבור "לקט ישראל"

תומר שמש - מנהל תפעול, "לקט ישראל"

ענת פרידמן קולס - מנהלת מחלקת שיווק, "לקט ישראל"

הלין מיטמין - עוזרת פיתוח משאבים, "לקט ישראל"

שקד רן-סירוטקין - רכזת קשרי קהילה, "לקט ישראל"

גיא שירין - מגייס חקלאים "לקט ישראל"

הדר טנא - מגייסת שדות חקלאיים, "לקט ישראל"

מירב קרידי - מגייסת שדות חקלאיים, "לקט ישראל"

גאיה נק - מנהלת אדמיניסטרטיבית, "לקט ישראל"

פריבה פלי מדר - מנהלת חשבונות, "לקט ישראל"

מירית אליאס - רכזת מתנדבים, "לקט ישראל"

סרגיי אלחייק - "לקט ישראל"

אהוד אלקיים - "לקט ישראל"

אביחי סנילביץ' - "לקט ישראל"

דוד הלוי - "לקט ישראל"

נטע הניג - "לקט ישראל"

חאלף חאתם - "לקט ישראל"

גילת ירדן עומר - "לקט ישראל"

פאול ליבה - "לקט ישראל"

אסעד מהדי - "לקט ישראל"

שרית מודרוביץ' - "לקט ישראל"

דינה פידלר - "לקט ישראל"

אבי שחורי - "לקט ישראל"

דובי פלד - "לקט ישראל"

תמר אברמוביץ' - לוביסטית (פוליסי) "לקט ישראל"

נועה ורבנר - לוביסטית (פוליסי) "לקט ישראל"

עידית שבתאי סידס - לוביסטית (פוליסי) "לקט ישראל"

דניאל חסימן - יועץ תקשורת, (סטיינריך), "לקט ישראל"

תומר רוזנר

לאה קריכלי

ר.ל., חבר המתרגמים

יום לעידוד הצלת עודפי מזון -ההשפעות של הצלת המזון על הגנת הסביבה ואיכות הסביבה

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה, ישיבה חשובה לציון יום עודפי מזון והצלתם. אני מודה לכל מי שיזם את היום הזה, חברי הכנסת היוזמים, שיצטרפו אלינו בהמשך, חיליק בר, אורי מקלב, אורלי לוי ושולי מועלם-רפאלי, הם עכשיו בישיבה אחרת, בוועדת העבודה, אני חושב שהם משתתפים שם ויצטרפו אלינו. גם חבר הכנסת מסעוד גנאים, יו"ר סיעת הרשימה המשותפת כאן בכנסת, והוא גם יצטרף אלינו. אני חושב שבהמשך יצטרפו אלינו עוד חברי כנסת, כי הדיון חשוב מאד. אני מודה ל"לקט" שיזמה את הדיון הזה, וניתן את המילה הראשונה לחן הרצוג, כלכלן ראשי, שבבקשה יפתח ונמשיך הלאה.

שלום. הנושא של אובדן מזון בישראל ובכל העולם, הוא בעיה שהיא גם כלכלית, גם חברתית וגם סביבתית והניתוח שלנו מראה שבכל שנה, הולך לאיבוד בישראל מזון בשווי של 8 מיליארד שקלים, שניתן להצילו, כלומר, זה מזון שראוי למאכל אדם והולך לאיבוד. ענף שלם בתעשייה הישראלית שבעצם הולך לטמיון, אחרי שכבר השקענו את כל האמצעים –גם הכלכליים וגם הסביבתיים, לגדל אותו. כבר זרענו, כבר הקצינו קרקע, כבר הקצינו מים במשך שנים ובסופו של דבר המזון הזה יורד לטמיון.

הניתוח שלנו מראה שמבחינה כלכלית כדאי להציל אותו, כדאי לקחת את המזון האבוד הזה ולהעביר אותו לאוכלוסיות נזקקות, כי כל שקל שאנחנו משקיעים בהצלת מזון בעצם יכול לייצר לאוכלוסיות הנזקקות, לאוכלוסיות החלשות, תרומה של פי 3.6 שהם 3.6 שקלים. זאת אומרת, יש לנו כאן אמצעי שמבחינת מדיניות כלכלית חברתית הוא מאוד מאוד יעיל.

אם אנחנו מסתכלים על הצד הסביבתי, מבחינת הגנת הסביבה, אז בעצם, הנזק הסביבתי הוא כפול. אחד בתהליך ייצור המזון כי אנחנו גורמים לפליטות. תעשיית המזון גורמת ל-20% מפליטת גזי- החממה בעולם, רק תעשיית המזון, ואם זה לא היה מזון שיש לו כל כך הרבה השפעות חיוביות, שהוא הכרחי לתזונה שלנו, אז היינו קוראים לזה תעשייה מזהמת וניזוקים, אז במקרה הזה כמובן שיש יתרונות חיוביים אבל, כשמזון הולך לאיבוד אז שילמנו את כל המחיר הסביבתי, שילמנו את פליטת גזי החממה, ניצלנו קרקעות ומים ובעצם כל אותה עלות סביבתית ירדה לטמיון.

לכן, כשאנחנו מביאים בחשבון את ההשפעה או את התרומה הסביבתית של הצלת מזון, אז הערך הוא מוכפל. זאת אומרת, בנוסף לכך שאנחנו תורמים 1:3.6 רווח כלכלי ישיר, הלוא אם ניקח את ההשפעה הסביבתית אז נגיע לכפול, ל 1:7.

כשאנחנו מסתכלים – ומבקר המדינה אמר את זה בדוח האחרון, שבישראל אין כיום שום מדיניות ממשלתית לטיפול בבעיה הזאת של אובדן מזון, ואנחנו סבורים שאנחנו צריכים ללכת בעקבותיהן של מדינות אחרות. רק בספטמבר האחרון, לפני שלושה חודשים, קבע האו"ם – ובעקבותיו קבעה ממשלת ארצות הברית עם משרד הגנת הסביבה האמריקאי, יעד להקטין עד שנת 2030 בחצי, ב-50%, את אובדן המזון, ואם ארצות ברית קיבלה יעד כזה והאו"ם קיבל יעד כזה ואילו בישראל אין בכלל מדיניות ממשלתית, אז אנחנו חושבים שהגיע הזמן והגיעה העת שמדינת ישראל, שממשלת ישראל והכנסת, יקבעו יעד לאומי ויקבעו מדיניות שניגזרת מכך.

תודה רבה. אני מברך את הצטרפותם של חברי הכנסת, אנחנו כבר ציינו את חברי הכנסת ואחד היוזמים הצטרף אלינו, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, מן הרשימה, גם חברת הכנסת יעל כהן, שהיא גם פעילה מאוד בעד סביבה ו'ירוקים', אז אני מברך אותם. אני חושב שגם התרומה שלהם לדיון תהיה יעילה.

אני נותן את רשות הדיבור לענת פרידמן, מחלקת שיווק, הציגי את הדוח של "לקט". בבקשה.

אני מ"לקט ישראל" ויחד עם b.d.o., b.d.o. עשו עבורנו את הדוח שהיה לנו מאוד מאוד חשוב להפיץ אותו ולעשות אותו, בעיקר אחרי דוח מבקר המדינה, שפורסם במאי האחרון. אחד הדברים שעלו בדוח מבקר המדינה הוא שבעצם חסר המידע וחסרים הנתונים. ארגון "לקט ישראל", כארגון שעוסק בהצלת מזון, מצא לנכון להרים את הכפפה הזו, לעשות את הדוח ולבחון בעצם, כמה מזון אובד, כמה מזון מושלך וכמה מזון מתוך מה שהולך לאיבוד בעצם ניתן להצלה. הדוח מעלה נתונים מאוד מאוד קשים מצד אחד ומצד שני זה פותח פתח להרבה מאוד דברים שניתן לעשות.

"לקט ישראל" עוסקת בזה כבר למעלה משתים עשרה שנה. אנחנו מצילים מזון, כמשמעו כן הוא, מכל האפשרויות, גם מחקלאות, גם מחקלאים, גם מזון מבושל, דואגים להעביר אותו הלאה למי שצריך באמצעות עמותות סיוע בכל הארץ, אז אנחנו יכולים להיחשב כפיילוט לצורך העניין אבל אנחנו יכולים לעשות את זה עד גבול מסוים, עד רמה מסוימת. ואנחנו מאמינים שבעקבות הדוח הזה, בעקבות המודעות הציבורית והשיח שקיים סביב הדוח הזה ובכלל, סביב הנושא הזה, ראוי שייקחו ויתקבלו החלטות מרחיקות לכת, שאיתן זה יהפוך למשהו לאומי, שאתו האחריות תהיה על מקבלי ההחלטות. תודה רבה.

תודה רבה לך. "לקט", למי שלא יודע, צריך לציין, עושים עבודה מבורכת, אין מלים להגדיר ולהגיד כמה זה טוב. בכל הארץ יש להם חלוקה, בחיפה, נצרת, ירושלים, תל אביב, כל מקום עם רוסים, הם עושים עבודה – אני לא אגיד עבודת קודש אבל עבודה שהיא ממדרגה ראשונה חברתית כלכלית, לטובת החברה והסביבה. זה חשוב מאוד. אנחנו ניתן את רשות הדיבור למשרד להגנת הסביבה, ואחרי כן לחברי הכנסת, שגם יתרמו את חלקם. בבקשה, יובל לסטר.

תודה. אני לא הכנתי דברים ספציפיים בשם המשרד. חשוב קודם כל לברך על הדוח שעשו "לקט". אנחנו במשרד כמובן תומכים בכל פעולה ממשלתית, נתמוך בכל פעולה ממשלתית ונהיה חלק מכל פעולה ממשלתית, שתקבע יעדים עתידיים להפחתת בזבוז מזון בישראל.

אתם בעצם תומכים בעצמכם, סליחה שאני קוטע אותך, הרי אתם המשרד להגנת הסביבה.

אנחנו עובדים בימים האלה על גיבוש מדיניות בתחום. נשמח לשתף פעולה עם עוד משרדי ממשלה מאוד רלבנטיים, שלהם יש את עיקר הסמכויות והרגולציה בתחום. משרדים כמו משרד הבריאות, כמו משרד הכלכלה, כמו משרד החקלאות. מעבר לכך אין לי עוד מה להוסיף, רק לברך על הדיון הזה ועל הדוח.

האם אתם מודעים למצב, לדיון, לעניין? האם יש לכם איזושהי תכנית או שרק עכשיו התחלתם להיות מודעים ו"בעניינים"?

המשרד מודע לעניין של בזבוז מזון כבר מספר שנים, הנושא הזה הוא לא חדש.

אין צעדים בכלל עד עכשיו, לא ננקטו צעדים ממשרד איכות הסביבה, שזה חשוב מאוד שהוא יהיה יוזם.

צריך לציין שגם הצעדים המומלצים בדוח של "לקט" וגם בהצעות חקיקה שעולות לדיון, הם צעדים שעיקר הסמכויות שמדובר בהם הן בידי משרד הבריאות, הכלכלה והחקלאות. המשרד להגנת הסביבה מבחינת רגולציה, יש לו סמכויות בסוף השרשרת, בשלב של השלכת המזון וטיפול בפסולת. כמשרד יש לנו מדיניות להפחית פסולת במקור וחלק מהמדיניות הזו הוא כמובן הפחתה של פסולת מזון. פה אנחנו כן עושים מספר צעדי מדיניות, אני אוכל להעביר במסודר למי שיפנה אלינו מהם הצעדים שהמשרד עושה בתחום, אבל שוב אני חוזר ואומר, עיקר הצעדים שגם הדוח הזה מפנה אליהם וגם בכלל, הצעדים המרכזיים שקורים בעולם, הם צעדים שדורשים שימוש ברגולציה שנמצאת בסמכויות של משרדים אחרים. תודה.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת חיליק בר, אחד היוזמים, בבקשה.

תודה. קודם כל אני מצטרף לברכות שלך ל"לקט ישראל", זו כבר שנה שניה או שלישית שאנחנו עובדים אתם ביחד ובאמת, אנשים לא מבינים כנראה את החשיבות שאתה הבהרת, של מה שהארגון הזה עושה ובכלל של הצלת מזון. בשבוע שעבר, הוצג באופן רשמי הדוח הלאומי של בזבוז מזון, דוח חשוב שמראה לנו אספקטים שבהם הצלת מזון מסייעת גם לחברה וגם לסביבה. הוא מראה למה בזבוז מזון גם פוגע ומצד שני, הוא נותן פתרונות רבים בתחומים השונים.

כמובן שגם לנושא ההטמנה של מזון יש משמעות כלכלית אדירה עבור המדינה ועבור הסביבה. נתחיל בזה, אדוני יושב הראש, שמצוקת הקרקעות במדינה מגבילה אותנו ביכולת ההטמנה. זאת אומרת, יש גבול לכמה אנחנו יכולים להטמין ויש גם גבול לסכום הכסף אותו אנחנו רוצים להשקיע בהטמנת מזון. הטמנת מזון היא יקרה וגבוהה באופן משמעותי מהצלת מזון, מעבר לערך המוסרי שיש להצלת מזון.

בעצם המשמעות הכלכלית של הצלת מזון כוללת בתוכה הרבה אספקטים סביבתיים וגילה הדוח הזה, עם הנתונים שנתנו לנו "לקט", שעבור כל שקל שאנחנו משקיעים בהצלת מזון, אנחנו מקבלים תמורה כלכלית ישירה של פי 3.6 ואם אנחנו מוסיפים לזה גם השפעות חיצוניות, סביבתיות, וחברתיות אז זה מגיע אפילו ל-7.2. זאת אומרת, כל שקל שהמדינה – ש"לקט" ואני מקווה שיום אחד זו תהיה המדינה, משקיעה בהצלת מזון, היא תקבל 7.2 שקלים והמשמעות של זה היא לא רק למנוע הטמנה אלא גם לייצר עוד כסף במינימום השקעה של כסף. בעצם, במקום לקנות עוד ולבזבז עוד, פשוט נציל את מה שכבר קיים ונשתמש בו.

לכן החשיבה הזאת היא חשיבה שהרבה מעבר ל"מחוץ לקופסה" ולכן, אני גם מברך את "לקט" אל"ף, על התוצאות המיידיות של הצלת מזון וגם על החיסכון הכספי למדינה. גם בוודאי על המשמעויות החברתיות, על המפעלים השונים שיש בתוך "לקט", נדבר על זה בוועדות אחרות, לילדים שהם רעבים בפריפריה ולא רק, אז באמת 'ישר כוח' גם על זה שאיפשרת את הדיון פה וגם ל"לקט ישראל" על הפעילות המבורכת ועבודת הקודש, כפי שאתה אמרת שהם עושים. תודה אדוני.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת מסעוד גנאים, יתרום את חלקו.

תודה רבה. אין ספק שהדיון חשוב מאוד. אני גם ביקשתי דיון דחוף - - - כנסת אבל אמרו לי שיתקיים דיון ביום מיוחד בוועדת הפנים וזה מבורך. אני מצטרף לברכות ל"לקט" ולדוח שעשו, למרות שהנתונים הם כואבים מאוד לפי דעתי. לפי דעתי "על פניו" יוצא שאנחנו, שישראל, היא חברה שזורקת אוכל, זורקת מוצרים כאילו היא לא צריכה את זה. כאילו היא חברה מאוד עשירה, אין בה עניים, אין בה רעבים והיא לא צריכה את ה 35%, את השליש הזה מן המזון. אני חושב שהנתונים האלה מעידים עלינו, על החברה מהי, כי אלה מאפיינים של חברות במשטרים קפיטליסטיים, שם זורקים לים את הפירות ואת הירקות כיד לשמור על המחיר שלהם, כדי לשמור מעודף שפע כביכול.

אני חושב שהנתונים האלה צריכים להדליק נורה אדומה לכל המשרדים, ש- 35% נזרקים, פירות וירקות, ואנחנו רואים כל שבוע בטלוויזיה אנשים מבוגרים שמחטטים באשפה. יש חלק, ואפילו אם הם בודדים זה אומר שיש עוני, זה אומר שיש אנשים שאין להם מה לאכול, אז אני חושב שאת הנתונים האלה צריך לקחת ברצינות וצריך לתקן את המצב המעוות הזה, חברתית וגם מוסרית.

אני מודה לכל אלה שאירגנו את היום הזה, ל"לקט", לכל העמותות ולכל אלה שעמלו כדי שנראה את הנתונים האלה, שנפעל כולנו, באמת ושבפעם הבאה יהיו נתונים אחרים. תודה.

תודה. אני אתן את זכות הדיבור לכולם. אני חושב שהדיון חשוב וכל אחד יתרום את חלקו. אני מברך את הצטרפותם של חברי הכנסת, אורי מקלב שהוא אחד היוזמים וחבר הכנסת דב חנין, אז אני חושב שאנחנו ניתן לכולם לדבר וואני בעד שכולם ידברו. יש עוד את משרד החקלאות, התאחדות התעשיינים, מלונאות וחברי הכנסת, שכיבדו בהשתתפותם הגדולה כאן, אז ניתן בינתיים את זכות הדיבור לחבר הכנסת אורי מקלב ואחר כך לנציגים של המשרדים והארגונים. חברי הכנסת, ארגונים, מקווה שנספיק. לכן, אני מבקש לדבר כמה שאפשר בקיצור ולעניין. ענין מאוד חשוב אבל שבכל זאת נוכל לתת את רשות הדיבור לכל מי שרוצה. בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב הראש, תודה לחברי הכנסת, יום חשוב, יום שאנחנו מציינים הצלת מזון. אני חושב שקודם כל יש כאן שלושה ערכים חשובים, שלושה דברים חשובים בנושא של הצלת מזון. דבר ראשון, זה קודם כל ערך, 'בל תשחית' מזון זה משהו שלא רק משחית את המזון אלא גם משחית את הנפש זה משהו הרבה יותר מזה, לפחות אנחנו – ואני מקווה שגם הדורות האחרים שאנחנו מחנכים, יודעים מהי שמירת מזון, מה זה לא לזרוק אוכל, כמה שכואב הלב כי זורקים אוכל, זה כאב לב לחקלאי שהוא עמל ובסופו של דבר נשאר אצלו בשדה, אין מי שיקח את זה בגלל סיבות כאלה ואחרות וזה נרקב. זה נכון גם לכל אחד שרואה אוכל מושחת.

דבר שני, יש לזה גם תכלית כי אפשר באותו מזון שמושמד ולא מגיע עד למיצוי, מדובר על 25% מזון, חוץ ממזון חקלאי שהוא אולי יותר, בסך הכול בבתי מלון, במסעדות, בשירותי הסעדה, במזנונים, יש כמות גדולה מאד, - - -

חתונות.

חתונות, אולמות שמחה ועוד. ואנחנו לא מדברים, שלא יחשבו שמדובר על אוכל שכבר היה על ה- line אוכל שכבר חולק, כי אנחנו מדברים על אוכל שנמצא במטבח, לא יצא מפתח המטבח. מדובר על מגשים, וכדי לשבר את האוזן, מי שלא שמע אני יכול להזמין אותו גם לכנסת, שמחוייבים עכשיו אחרת, אנחנו מדברים על מגשים של רבעי עוף, עשרות רבעי עוף נמצאים במגש, עטופים עדיין בניילון נצמד או בנייר אלומיניום, וכמו שהם, ככה, זורקים אותם לפח. זורקים אותם לפח בגלל כמה סיבות, גם בגלל שאין הסדרה בעניין הזה.

אני אביא דוגמה. ישבנו, היה אמור להיות דיון במליאה, הייתה אמורה להעלות הצעת חוק של לא מעט חברי כנסת שבאה להסדיר את הנושא של הצלת מזון, ושאלו אותי אנשי משרד המשפטים בדיון האחרון שהיה לנו בעניין הזה: זה כבר הרבה זמן, כבר כמה כנסות, - - - בשאלה של האחריות, מי אחראי על המזון ולכן זה נשאר בפח, לכן זה נזרק לפח, בגלל שאין הסדרה בעניין הזה. ולא היו מוכנים להתקדם בעניין הזה אז אמרתי שיש שינוי, יש שינוי כי היום יש רקע עליו לא מוכנים לוותר, הדבר הזה על סדר היום. הנה, היום אנחנו מציינים את היום הזה, לא ציינו את זה בכנסות הקודמות, לכן, אנחנו עומדים מאחורי זה, יש כאן מאבק ציבורי, זה לא רק מאבק של אותם כמה אנשים רעבים אלא גם אחרים, שרוצים לתת לזה מענה.

נושא חשוב נוסף הוא גם צמצום פערים, יש פערים מאוד גדולים. עכשיו אני חוזר מוועדת חינוך, זה לא בשכונה אחרת, אלא באותו בית הספר, באותה הכיתה, ליד השולחן, כיסא ליד כיסא, ילד אחד מביא את המעדנים הכי יוקרתיים שיש היום לקנות בסופרמרקטים ולידו כאלה שאין להם סנדוויץ' להביא מן הבית וצריך לחלק להם בוקר בוקר סנדוויצי'ים וזה לא משהו שהוא לא קיים אלא זו מציאות.

לכן – ובזה אני מסיים, לכן, בנושא הזה, יש לנו כמה דברים שאנחנו רוצים לקדם. רק המודעות לעניין הזה יש לה חשיבות מאוד גדולה ותודה על הדיון.

תודה, משרד החקלאות, בבקשה.

שמי ציפי פרידקין, אני מן החטיבה לאסטרטגיה במשרד. אנחנו שותפים עם המשרד להגנת הסביבה בגיבוש מדיניות לטיפול בתוצרי לוואי של החקלאות, כשאחד מן התוצרים הוא אכן עודפי פירות וירקות. במקביל, מועצת הצמחים ניסחה נוהל פינוי עודפי צמחים, שמסדיר את כל פינוי התוצרת, גם מול משרד החקלאות וגם מול עמותות החסד.

רק חשוב לציין שאנחנו עושים הרבה פעולות למניעת יצירת עודפים, אם זו פעולה בנושא של פריסת רשתות למניעת נזק ברד, כדי לא להגיע למצב של פירות שנפגעים ולא ראויים לשיווק ואז נחשבים כעודף, ואם זה דילול פרי בשלב מוקדם מאוד כדי להימנע ממצב של קבלת פירות קטנים מדי שלא ראויים לשיווק, אבל אנחנו בהחלט מודעים לנושא ושותפים לו.

תודה. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא.

קודם כל אני מודה לשדולה על היוזמה כי זה נושא מאוד חשוב, שלא מקבל את כל תשומת הלב הראויה. אפילו היה היום אמור להיות יום המזון בכנסת שזה בוטל, ועל זה אני מוחה כי זה לא מספיק רק בוועדות, מן הוועדות לא לכולם זה מגיע כי לא כולם מתעניינים בוועדות, מבחינת הציבור, לכן - - -

בוטל רק במליאה.

בוטל במליאה, כן ואני מוחה על זה כי קודם כל אנחנו מזה צריכים להתחיל, כי המציאות שהביאה את ההחלטה הזו צריכה להתבטא גם בנקודה הזו.

בעניין של עודף מזון אנחנו נמצאים בפלונטר מסוים. חברי מסעוד גנאים, דיבר על זה שיש מקומות בעולם שזורקים את הכמויות לים או למקומות אחרים, כדי לשמור על מחירים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לצמצם את הכמות, כך שגם העניים בכל מקרה, שהם היום, במחירים הקיימים, קשה להם לקנות ואם יצמצמו את הכמות אז המחירים גם יעלו בכל מקרה. לכן, צריך להגיע לפתרון והפתרון שאני רואה הוא קודם כל, להרחיב את העמותות שמטפלות בזה, מעבר ל"לקט ישראל" שהם עושים עבודת קודש. אפשר, בתיאום איתן, או עמותות אחרות, ואני מתייחס במיוחד למיגזר הערבי, שכמעט אין בו עמותות כאלה שמטפלות בנושא הזה. אנחנו כולנו יודעים שאחוז העוני במיגזר הערבי הוא 52.6 לפי הדוח האחרון של העוני וזה אומר שזה המקום שכדאי וחשוב להעביר אליו את הכמויות המיותרות שזורקים. זה אחד.

צריך להסתכל על איכות הסביבה. צריכים לתת פתרונות לעניין של הטיפול במזון או בעודפי מזון או בהשפעה האורגנית, כי זה בסופו של דבר הולך לאשפה אורגנית ואני חושב שלא מספיק 'קול קורא' פה או 'קול קורא' שם שמחלקים או קונים או לא יודע מה עושים בכמה פחים, שעושים הפרדות כדי לעשות איזה פיילוט וכל הפיילוט הזה לא מצליח כי הוא קטן מאוד ורק במקומות מיוחדים, ולכן אני חושב שבמשרד לאיכות הסביבה או להגנת הסביבה, צריך להקדיש יותר ויותר תקציב ולשתף פעולה גם עם הרשויות המקומיות, כי גם ההפרדה הזו של המזון במקום להעביר אותו להטמנה, בתוך זה יש חסכון גם לרשויות המקומיות.

המשרד לאיכות הסביבה צריך להרים את הפרוייקט הזה של הפרדה בין אשפה אורגנית לאשפה ביתית אחרת, כי הכול הולך היום להטמנה, זה גם עולה הרבה, זה גם מזיק וזה גם –חברי חיליק בר דיבר על זה שאין גם מספיק שטחים ואפילו העלויות של השינוע ממקומות רחוקים הן גדולות, אז אם עושים את ההפרדה הרי ניתן לטפל בזה ולעשות מזה דשנים ודברים אחרים.

הטיפול בנושא הזה צריך להיות משולב ואני חושב שכדאי גם להעלות את זה בהמלצות של הועדה היום, צריך לשלב בין המשרד להגנת הסביבה ומשרד הרווחה. אפרט. משרד הרווחה צריך להעביר כספים ליותר עמותות כי אני, כתושב טייבה, מכיר קבוצה מעמותה מקומית, שהיא בקשר עם אולמות השמחות. בסוף הלילה, ליל החתונה, כל האוכל שלא השתמשו בו, לא עודפים שמישהו אכל מהם אלא שפשוט בישלו יותר, הם לוקחים, הם אורזים, מכניסים למקררים ובבוקר מעבירים למשפחות נזקקות. הכמויות האלו הן קטנות יחסית אבל, האנשים שעובדים, האריזה, הקופסאות המקרר, הם עלויות, גם משרד הרווחה צריך לתרום לעמותות כאלה, להעביר להן כספים, שיוכלו גם להתקיים כי בסופו של דבר, אם לא יקבלו את התרומות הן יפסיקו, זה גם עלויות. זה אחד ושניים, העניין של ההפרדה, הפרדה של המזון האורגני. תודה.

תודה לחבר הכנסת שיש לו ניסיון, כי בעבר היה ראש אגף טייבה לכן ההצעות שלו הן מקובלות. הצטרפה אלינו חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי שהיא אחת מן היוזמים אבל בינתיים היא תחכה קצת, ניתן את רשות הדיבור לחברת הכנסת יעל כהן, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל כמובן מברכת ומצטרפת לברכות על קיומו של הדיון. נמצאים כאן גם נציגים משרדי ממשלה. אני שמעתי, לא וידאתי שזה נכון, שיש הצעת חוק בנושא, שעלתה לוועדת שרים השבוע ולא נתקבלה.

לא עלתה בכלל.

היא לא עלתה בסוף? אז אני שמה לפתחם של נציגי הממשלה שנמצאים כאן, כמובן שאלה לא השרים אבל שהצעת החוק שקיימת בנושא כן תעבור את ועדת השרים. זהו נושא שחורג מחוסר ההסכמה שקיים בבית הזה, הוא קונצנזוסיאלי, נמצאים כאן נציגים מכל – לא מכל אבל גם מאופוזיציה וגם מקואליציה, ובהחלט זה משהו שכמו הרבה נושאים אבל מאחוריו במיוחד צריך להתאחד ולראות איך מביאים לשינוי. אם יש הצעת חוק טובה אז אין סיבה שמטעמים פוליטיים היא לא תעבור. זו בקשתי אליכם, למשרדי הממשלה ולשרים.

הדבר השני הוא כמובן חשיבות הנושא. אין צורך ואין מקום להוסיף מלים. אני רואה פה בעיה כי היום הנושא מטופל רק בצורה שאפשר לומר עליה התנדבותית. כל הכבוד לעמותת "לקט" ולעמותות נוספות שפועלות במיגזר החברה האזרחית ואני מגיעה מן החברה האזרחית, אבל יש פה בעיה לאומית, יש כאן אתגר לאומי, יש כאן אובדנים אדירים למשק שנאמדים במאות מיליונים ומיליארדים, ואני חושבת שיש פה מקום להתערבות ברמה לאומית, גם אם לפעול בסוף באמצעות עמותות אבל הן צריכות להיות נתמכות בצורה ממשלתית כדי שיעשו את פועלן כי עמותות הן משהו שאם יש תרומות אז הן קיימות ואם אין תרומות אז הן לא קיימות, ואם כל הצלת המזון היום בעצם מבוססת על חלוקה ממקורות מסוימים לנזקקים, והרי הצלת המזון היא חשובה בפני עצמה מכל ההיבטים שלה, הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים, אז היא משהו חשוב ורציני שאנחנו צריכים לקחת אותו ברצינות. לא יכול להיות שזה יסתמך רק על התנדבות של אנשים לפעול לטובת הדבר הזה, תודה רבה.

תודה, את הצעת החוק חייבים לקדם וכאן כמובן כל חברי הכנסת מכל הקשת הפוליטית שישנה בכנסת, לכן אני חושב שיש מקום שהממשלה תקח את זה ברצינות ותקדם את זה. בבקשה, התאחדות התעשיינים, יש כאן נציג?

כן, גליה שגיא, מאיגוד המזון, עו"ד גליה שגיא, מנהלת איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים. קודם כל, אני רוצה לברך גם על הדוח שיצא וגם על הדיון בנושא, ולספר על הרמת הכפפה מצד יצרני המזון והמשקאות באיגוד, שהחלו שיתוף פעולה עם עמותת "לתת", עם ארגון הגג, שיתוף שמטרתו לעודד את יצרני המזון להגדיל את נושא הצלת המזון בכלל, זה פרויקט גדול של הצלת מזון וכחלק ממנו יש את שיתוף הפעולה עם עמותת "לתת".

"לקט".

לא, לא, אנחנו עם עמותת "לתת". שיתוף הפעולה הוא עם עמותת "לתת" כארגון גג לתרומה של מזון תעשייתי.

חשוב לי שהעידוד יהיה גם מבחינת המחוקק ולא כהצעת חוק שתחייב להציל מזון, אלא דווקא מן המקום של העידוד. אנחנו כן מאמינים במקום הוולונטרי של להסביר למה זה חשוב, יש לזה ערך כלכלי, יש לזה ערך סביבתי אבל, חשוב מאוד שגם המחוקק יהיה שם מבחינת עידוד התעשייה, הן מבחינת הטבות במס והן מבחינת פטור מן האחריות הפלילית.

אנחנו עשינו מחקר לפני שהתחלנו את הפרויקט, להבין בדיוק מהם החסמים, איפה החסמים, הרבה פעמים החסמים נמצאים במקומות שהם ניתנים לפתרון, ולאו דווקא מן המקום של לבוא ולחייב, כי צריך לבוא ולבדוק למה זה לא נעשה ואיך אנחנו מעודדים שזה ייעשה במימדים גדולים יותר. תודה.

תודה. אנחנו עוד מעט נסיים את הסבב של חברי הכנסת שתורמים את חלקם. חברת הכנסת שולי מועלם מן היוזמים, אחר כך חבר הכנסת דב חנין ואחר כך יישאר לנו זמן לכל מי שירצה לדבר. עכשיו חברת הכנסת, בבקשה.

תודה רבה אדוני. אני גם רוצה לברך את הועדה על ההירתמות ליום החשוב הזה ואותך על הניהול של הדיון, להודות מאוד מאוד ל"לקט" ולשותפים רבים נוספים, "לתת" וארגונים רבים אחרים, שהם תחת ארגון הגג הגדול הזה. להודות מאוד לחברים שלי, לחיליק, לאורי ולאורלי, שכמו שאצלנו אומרים בהבדלה, אצל הספרדים בכל מוצאי שבת ש"אף על פי שאינה כאן – כבודה כאן", חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שהחלפנו אחת את השניה באחת הועדות האחרות.

אני רוצה להתחיל עם אמירה ברורה, דווקא כמי שיושבת במפלגה שהיא בקואליציה ובממשלה, שכל הנושא של עוני, של הצלת מזון ושל הפערים החברתיים הבלתי נתפסים, הוא בראש ובראשונה – בעיניי, אחריות של המדינה. עד שהמדינה תגיע למקום הנכון והטוב והמיטבי בפעילות החשובה הזאת, אנחנו משתפים פעולה ודוחפים קדימה כל דרך לטפל בעוני הזה במדינת ישראל. לטפל במציאות שבה יש בקרבנו אנשים רעבים, שמכל מיני סיבות ובכל מיני דרכים אנחנו יכולים להשפיע על זה, שנפסיק לראות את המציאות של ילדים שמגיעים לבית הספר בלי אוכל, שזו תמיכה – גם אם זה נשמע פה כמו מניפולציה רגשית, אני חושבת שזה משהו שלכולנו נורא נורא קשה לשמוע אותו והוא לא המציאות היחידה של עוני קשה במדינת ישראל.

כל הצלת המזון בעיניי וכל ההירתמות של כולנו לזה – אני מן הכנסת הקודמת וחברים עוד לפני הכנסת הקודמת, היא בבסיסה ערבות הדדית בין כל אזרחי מדינת ישראל. בסוף, קו העוני לא מפריד בין אף אחד לאף אחת והתפקיד של כולנו הוא להיות שם בשביל כולם.

בנושא של הצלת מזון והיום המיוחד הזה, אני מרגישה שיש לנו תפקיד בשלושה מימדים. במימד אחד של הסרת החסמים, במימד השני של עידוד הרגולציה ובמימד השלישי להגביר את הצלת המזון. הבסיס כמובן צריך להיות בהבנה של ממשלת ישראל, ואני – כיושבת ראש סיעת "הבית היהודי", אתמול, בישיבת הסיעה שלנו, באו אנשי ומובילי "לקט ישראל", והציגו בפני הסיעה כולה ובפני השרים ובתוכם שרת המשפטים, שיש לה input חשוב מאוד מאוד בתהליך של החקיקה, ולכן היה לי חשוב, לפעמים כולנו מכירים את זה שיש פה הצפה גדולה של חומר ואנחנו נדרשים שוב ושוב להתכנס, בטח ובטח השרים שכל פעם נמשכים מן המקום המשמעותי של המשרדים שלהם אל נושאים אחרים, אבל היה לי חשוב שהדברים יישמעו ב"אחד על אחד" ובתהליך הזה ברור לגמרי שאנחנו צריכים לאמץ בראש ובראשונה את שלושת המסקנות שמקובלות על כל הארגונים וזה הדבר הראשון בקביעה של יעד לאומי.

אנחנו לא הראשונים, אנחנו לא ממציאים את הגלגל, אנחנו צריכים רק לקבל את ההחלטה הזו וההחלטה הזו, ברור, כמו כל החלטה, גם בחיים שלנו ובחיים הציבוריים, יש לה השלכות מעשיות אבל, קודם כל בואו נשים את החזון. החזון הוא קביעת יעד לאומי בהצלת מזון, אם רוצים אז כמו ארצות הברית, ירידה של 50% בבזבוז.

הדבר השני, והוא באמת הדבר המשמעותי, שאנחנו נעשה אותו בתהליך של החקיקה ונביא אותו לידי סיום. דיברה פה הגברת מהתאחדות התעשיינים על הנושא של האחריות הפלילית. ברור לגמרי שאם מישהו יחשוב שהדבר הטוב הזה שהוא עושה –מעביר מזון ראוי במהלך ראוי של להביא אותו למשפחות נזקקות– בסוף יתגלגל עליו כסוג של אחריות פלילית, אז הוא יעדיף בכלל לא להיכנס לסיפור הזה, ואחד הדברים החשובים ביותר בחוק הזה הוא הידיעה הברורה של כולנו שאנחנו לא חלילה נותנים לאנשים הנזקקים מזון שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה אותו. זה אני מבקשת שיהיה בתודעה של כולם.

והדבר השלישי והאחרון – ועם זה אני אסיים, שיש במדינת ישראל הרבה מאוד גופים שממומנים על ידי המדינה מכספך ומכספי ומכספי כל החברים שיושבי פה, ואני חושבת שיש לנו אפשרות להחיל עליהם חובה של הצלת מזון. הבזבוז שכולנו ערים לו הוא משהו שאנחנו חייבים להפסיק אותו וכמו בהרבה נושאים שאדוני ואני חולקים במערכת הבריאות, שוב, גם פה, על כל שקל שנשים בתחילת התהליך נחסוך הרבה מאוד שקלים בסופו של התהליך, רואים את הפערים ביחס לעוני, רואים את הפערים ביחס להטמנה, רואים את הפערים הרבים ושוב, שקל אחד בתחילת התהליך חוסך הרבה שקלים אחר כך, כשמגיעים לעמדת הטיפול.

תודה.

תודה רבה.

חבר הכנסת דב חנין.

תודה אדוני יושב הראש, תודה על כינוס הועדה ועל הדיון הזה. תודה לכם, אלה שעוסקים בתחום. הנושא של "יותר מדי" אדוני יושב הראש, הנושא של יותר מדי מזון, קשור, כמו הרבה דברים בחברה שלנו, עם "פחות מדי". יש קשר בין יותר מדי לבין הפחות מדי. כמו שאנחנו, בחברה המערבית, נמצאים בחברה שמצד אחד יש בה הרבה מאוד אנשים שסובלים מתת-תזונה ומצד שני יש בה לא מעט אנשים שסובלים מהשמנת יתר, כך שתי בעיות חברתיות הקשורות לאותה מחלה חברתית שאנחנו כחברה סובלים ממנה.

אני רוצה לפתוח קודם כל בהצטרפות לשורה התחתונה בדברי חברתי חברת הכנסת שולי מועלם, אנחנו צריכים לקדם בדחיפות את שלושת המהלכים האלה, היעד הלאומי, החובה על מערכות הציבוריות להתנהל בצורה ראויה בתחום הזה וחוק שיסדיר את הנושא באופן רוחבי. אני מאוד מקווה שבכנסת הזאת נצליח לעשות את השינוי ואני אומר את הדברים ממקום קצת מתוסכל, כי אני התחלתי את העבודה בתחום הזה – לא בקדנציה הקודמת אלא בקדנציה שלפניה, וכל פעם אנחנו נתקלנו במחסומים בדרך, מתוך טיעונים כאלה ואחרים, פעם זה היה שאלות כלכליות ופעם זה היה שאלות כאילו בריאותיות והמהלך הזה נעצר. אני רואה פה את הנוכחות המרשימה של חברי כנסת –קואליציה ואופוזיציה ואני מאוד מקווה שאנחנו נצליח לפרוץ את הדרך בתחום הזה.

פריצת הדרך הזו חשובה משלושה היבטים. היבט אחד הוא ההיבט הכלכלי, דיברה על זה חברת הכנסת שולי מועלם, אנחנו מדברים על הפסד כספי של מיליארדים. אז כמה מיליארדים? יש נתונים שונים. נתון אחד הוא 1.4 מיליארד שקלים, נתון שני מספר לנו על 3 מיליארד שקלים אבל בכל מקרה, אנחנו מדברים על המון כסף, שסתם הולך לאיבוד. כלכלית.

הדבר השני הוא העניין החברתי, כמובן. לא יתכן שבזמן שמזון הולך לפח יש אנשים בישראל שסובלים מתת-תזונה או ממחסור במזון טוב ומזין. זה פשוט לא מתקבל על הדעת, לא אפשרי ולא ראוי.

ההיבט השלישי, אדוני יושב הראש, הוא היבט שהועדה, גם בדיון, מתמקדת בו והוא ההיבט הסביבתי. הדבר הזה מבחינה סביבתית הוא קטסטרופה, הוא קטסטרופה פעמיים. קודם כל כי לייצר את המזון המיותר – יש עלויות סביבתיות לדבר הזה. זה לא קורה בחינם. אנחנו משלמים והסביבה שלנו משלמת מחיר על גיוס המשאבים שלה לשם יצירת מזון. וזה מצב אבסורדי ומטורף לחלוטין בתחום החקלאות, שמשמידים תוצרת חקלאית רק בכדי לשמור על מחירים. יש כל כך הרבה מנגנונים שיכולים לשמור על החקלאי בצורה טובה יותר והגיונית יותר מבחינה חברתית מאשר סתם להשמיד ולזרוק, שזה דבר שהוא באמת לא מתקבל על הדעת.

אז מחיר סביבתי אחד הוא מחיר של יצור המזון, מחיר סביבתי שני הוא מחיר של האשפה, כי זה גם עולה לנו סביבתית לייצר מזון שאנחנו לא משתמשים בו וזה עולה לנו פעם שניה, כשאנחנו הופכים את המזון הזה לאשפה וממשהו שיש בו תועלת הוא הופך להיות משהו שיש בו נזק.

לכן, משלשת ההיבטים האלה – הכלכלי, החברתי והסביבתי, הגיע הזמן סוף סוף לעשות את השינוי הגדול הנדרש בתחום הזה ואני מקווה שהיום הזה יסמן באמת התחלה של התקדמות בעתיד.

תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת אורלי אבוקסיס. בבקשה, התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים.

בוקר טוב לכולם. התאחדות בעלי האולמות מברכת על היוזמה הזאת ועל הכנס הזה ועל היום הזה בכלל. מאז ומתמיד בעלי אולמות - - -

שם?

יהודה כהן, מנכ"ל ההתאחדות. בעלי אולמות הם רגישים, אנחנו חיים עם הציבור יום יום, אנחנו נפגשים אתם באירועים שלהם, בבריתות, בברי-המצוות, בחתונות, באירוסין, התדירות היא מתחלפת ואנחנו, אכן, רגישים לציבור אבל, גם רגישים למה שציינתם פה, להובלת המזון מהאולם והחוצה. לא ניתן מענה לנושא הזה ויש את האחריות הזו ואנחנו לא רוצים לסכן את היום שלאחר מכן, שבו יש לנו עוד אירוע ועוד אירוע, עם הדברים האלה.

להגיד שאנחנו לא קשובים? אנחנו קשובים. אם נגיד שאנחנו לא רגישים אז חברת הכנסת אורלי נמצאת פה, שהיא נמצאת בבית שאן ואני יודע שהאולמות שם, כל האולמות, הם חיים את המשפחות יום יום ואי אפשר להפריד בין בעלי האולמות – שהם חיים בסביבה, לבין התושבים עם הרגישות, לכל הנושא. גם חיליק בר שנמצא פה, גם שולי, כולם, שמכירים את הנפשות, אין בעלי אולמות שאוטמים את האוזניים אלא שהמחוקק לא מאפשר לנו קצת את החופש הזה ואנחנו רגישים לרישיון שלנו ולכל זה.

האמת שיש פה הגיון רב בדברים שנאמרים פה. אנחנו בעצם באים ומה אנחנו אומרים להם: בואו, תסכנו את עצמכם –זו רק הערת ביניים, בואו תסכנו את עצמכם, קחו על עצמכם את האחריות הפלילית, אז בן אדם אומר: אני מאמין באוכל שלי, מהרגע שהוא יוצא מן המסעדה שלי, אני יודע שהוא מצוין, הוא מאה אחוז, אבל אני לא יודע מה יקרה בדרך ואני לא יכול לסכן את הפרנסה שלי ושל כל העובדים פה, ועוד בסוף להיות אחראי חס וחלילה לאיזשהו נזק גופני של מישהו. יש הצעת חוק שבאה לפתור את הנושא הזה, האחריות לא יכולה ליפול עליהם, צריך - - -

תני לו לסיים את הדברים שלו וניתן לך אחר כך.

כמה מזון היה מחולק אם היו פותרים את הנושא הזה?

ניתן לך אחר כך את זכות הדיבור, אחרי שהוא יסיים את הדברים שלו ועוד מישהו, דובר אחד. בבקשה.

אורלי, אחרי מה שאמרת אני חושב - - -

אז אפשר לדלג - - -

לא, לא, למה לדעתך, אם פותרים את הנושא הזה, כמה עוד ארוחות יכולות להגיע למקום הנכון?

תראי, אנחנו היום, גם כמו שאומרים, המצב הכלכלי, עלות הארוחה לנו, אתם יודעים מהי חתונה, מחיר גבוה וכל שאר הדברים האלה, אנחנו מחושבים כלכלית כדי גם לצמצם את עצמנו בעלויות כדי להמשיך את הדברים. אבל, אוזנינו קשובה, יש לנו את הרגישות, אנחנו חיים בחברה - - -

בסדר, בסדר, עזוב, "אזניכם קשובה", "אתם רגישים", השאלה הנשאלת היא, נשאר לכם אוכל, אני שואלת, אם היו פותרים לכם, אתה אמרת מבחינה חוקית, היו מביאים - - -

זה לא דיאלוג עכשיו, את הגעת וזה טוב, אתן לך את זכות הדיבור, אז בואו נמשיך בסדר שישנו, עד עכשיו דיברנו בצורה היעילה ביותר, הנכונה והאובייקטיבית, אז עוד שני משפטים בבקשה. האם אתה סיימת את הדברים שלך?

כן, כן.

אז בבקשה, זכות הדיבור להתאחדות המלונות.

פנינה בן דוד, אני הכלכלנית של התאחדות המלונות. אני מאוד מאוד מתחברת למה שאמרו כאן כל חברי הכנסת הנכבדים. אנחנו גם מברכים על שתי הצעות החוק שעלו בנושא הזה, אחת של אורי מקלב ומשה גפני והשניה של מיכל רוזין, אלי אללוף ועוד רשימה נכבדה של חברי כנסת, שבעצם, - - -

יש גם לחברי השדולה את הצעת החוק, את יודעת, של שולי מועלם, חיליק בר, אנוכי, אורי מקלב.

אז בעצם כל הצעות החוק האלו באות ואומרות: בואו נפטור את מי שתורם ותורם באמת בתום לב, מאחריות פלילית ואזרחית והבעיה שלנו היא בדיוק בעיה דומה למה שהוא העלה. מן הרגע שזה יוצא מהמלון עד שזה מגיע לצרכן הסופי, לנו אין אחריות על איך שזה מובל, איך שזה נשמר וכו' וכו'.

אני רק רוצה לציין שב- 2014 התחיל פיילוט של רשת מלונות גדולה שכן, בכל זאת, החליטה לקחת על עצמה את הסיכון וחתמה הסכמים גם עם "לקט ישראל" וגם עם ארגון "לתת", ב-2014 – אין לי עדיין את הנתונים של 2015 אבל, ב-2014, רק מאותה רשת אחת של מלונות, בסביבות אלף ארוחות חמות יצאו לנזקקים. זאת אומרת, לאנשים שצריכים אותן, שאכלו ארוחות ברמה של בית מלון. רשתות אחרות שפנו אליהן חששו בגלל אותן מגבלות, גם בגלל משרד הבריאות וגם בגלל פחד מתביעות פליליות ואזרחיות. ברגע שההצעות האלו יעברו ומי שתורם את המזון ירגיש הרבה יותר בטוח ולא חשוף, אז הכמות הזו תגדל לאין ערוך ובאמת חבל, פשוט כואב הלב, גם לנו בבית, כשאנחנו צריכים לזרוק משהו, לפחות אישית כך אני חונכתי, פשוט כואב הלב, אז במיוחד כשזה באמת כמויות כל כך גדולות של מזון, שיכולות להגיע למי שצריך אותן.

תודה. בבקשה, חברת הכנסת אורלי לוי. אנחנו ציינו, לפני שהגעת, שמי שיזם את הדיון הזה, הדיון החשוב, הם אותם חברי כנסת שנקבת בשמם ועוד פעם אני מציין את תרומתם. בבקשה, זכות הדיבור לך.

תודה רבה לך אדוני יושב הראש. זה נושא מאד חשוב ותסלחו לחברי הכנסת, אנחנו רצים בין וועדות כי יש ועדות שדנות בנושאים שקשורים לחלוטין ליום המיוחד הזה, ועדות מיוחדות, ואנחנו רוצים להשמיע את קולנו, כל אחד בוועדה הרלבנטית. ופה, בוועדה הזו, יש כמה נקודות שהן רלבנטיות לוועדה. האחת היא כל הנושא של איכות הסביבה. אני לא יודעת אם מישהו שם לב פה אבל, כל הנושא של השמדת המזון החקלאי, והמשרד לאיכות הסביבה, עם כל הנושא של קיימות - - -

דיברו, הנציג שלו גם תרם את חלקו בדיון.

אני הייתי אצלם במשרד. היה לי רושם, וגם היו להם תכניות לקראת היום המיוחד שהאו"ם עושה בנושא הצלת המזון הבינלאומי, בסוף גם לא הלכו לשם מסיבות פוליטיות כאלו ואחרות ולצערי הרב, פוספסה פה בעצם הזדמנות ענקית לראות איך אנחנו באים עם איזשהו פתרון, שכולם נהנים ממנו.

יש ביהדות – אצלנו לפחות ואני בטוחה שאצלכם יש משהו דומה או מקביל, יש גם את הנושא של "זה נהנה וזה לא חסר", הצעת החוק המדוברת היא לא רק בחזקת "זה נהנה וזה לא חסר" אלא אדרבה, זה נהנה וזה נהנה וזה נהנה. תחשבו על החקלאים שהם היום איזשהו סוג של אוכלוסייה במצוקה, זה מקצוע במצוקה להיות חקלאי במדינת ישראל, ועכשיו אנחנו באים ואומרים: נשארה תוצרת על העצים האלה, והתוצרת הזו יש לה עלות כלכלית אז איך מורידים אותה אבל, אי אפשר לשווק אותה בשווקים, כי היא יכולה להוריד את המחיר או שזה כבר באמת סוף העונה והם לא במצב, כי רק עד שאתה מעביר את זה לרשת ובתנאים אז כבר כמעט פג תוקפה אבל, צריכים לפנות אותה, כי זה לא טוב שזה ירקיב על הקרקע, אני לא חקלאית, אני לא מבינה בזה יותר מדי אבל כשאני שומעת אז אני נוטה להאזין לבעלי המקצוע ולהבין את ההיגיון, אז פה יש את האפשרות של לבוא ולהביא את הכוח ההתנדבותי, פעם היו עושים את זה בבתי הספר, היה את כל הנושא הזה של הקטיף, היו מוציאים שכבות גיל מסוימות ואז היו מקבלים איזשהו מענק כזה, דמי כיס למי שהיה יוצא ושבוע ימים הולכים לסדנה, הולכים עושים קטיף עם חקלאים. זה מחנך את הילדים, יש פה גם איזושהי תרומה לקהילה אבל החקלאי – פתרת לו צרות עכשיו.

אין את ההתערבות של המדינה בנושא הזה, אף אחד לא נותן תמריצים כלכליים ולא משנה מה מבקר המדינה אמר. מבקר המדינה מפנה לנושא של התמריצים ואיך לפתור אותם אבל באים ואומרים, כך במן, אתה יודע, אצלנו הכול 'חאפר' כזה, אז אין לנו גם הסדר לְמה ומתי משמידים מזון, באיזה תנאים, מי צריך לתת את האישור, אולי זה בכלל המשרד לאיכות הסביבה ולא משרד החקלאות, האם אתם יודעים שבמשרד החקלאות אין באמת מחלקה לנושא הזה? של התוצרת הזו? של הנושא של השמדת מזון ושל מה שקורה פה? ואז הכול הופך להיות כמן התנהלות פושעת. תסלחו לי, כי אם בסוף יש ילדים רעבים ויש אוכל מושמד אז זה חטא, זה בעיניי אחד מהדברים, אתם יודעים מה, של חברה לא בריאה פנימית. אנחנו כבר "איבדנו את זה".

אנחנו יכולים להסתכל בדוח מבקר המדינה ותאמינו לי, אני, כאישה – שאני נוהגת להגיד מסורתית, שגדלה על כל המצוות האלו, כשאני מסתכלת, ואני רואה שגם מבחינת כשרות, כדי לקיים איזושהי הלכה או איזושהי מצוה, כמו למשל 'מעשר', אתם יודעים מה צריך להיות במעשר הזה, אתה מגלה שלא מחלקים אותו. ההגיון, הרציונאל מאחורי המצווה הוא כדי שהחלשים יוכלו ליהנות מזה, אלה שלא יכולים להרשות לעצמם - - -

זה לכהן, המעשר זה לכהן.

אז מה עושים אצלנו? מה עושים אצלנו? משמידים. לקחו, משמידים. כאילו מקיימים מצווה בעבירה.

לא, לא, המעשר הוא לכהן.

בסדר, אז יש את הנושא הזה ויש נושאים אחרים שבהם אתה מגלה שבין זה לבין היהדות המרחק הוא גדול כי אתה לא עושה מצווה בעבירה ויותר מזה, אתה לא עושה מצווה כי אתה לא האכלת את הפיות האלו.

צריך לפתור את הביורוקרטיה, את כל מה שקשור לרשויות ולמה שבין משרד הבריאות, משרד החקלאות, המשרד לאיכות הסביבה והנושא של לפתור את הבעיה, הצעת החוק היא על השולחן, אי אפשר להמשיך את כל ההתנהלות הכושלת רק בגלל שזו נורמה שאנחנו רגילים אליה, אנחנו רואים גם בזבוזים של כספים, כשיש למשל את מבחני התמיכות בעמותות וכד', אז במקום לעשות איגום משאבים ולעשות תכנית לאומית אחת, ויש תכנית שמוצעת על ידי המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, תכנית מאוד נרחבת שיכולה להיות תכנית לאומית, מראים בה את החיסכון. היה והמדינה לא רוצה לאמץ את ההמלצות של המועצה הלאומית אז בבקשה, שתיצור המלצות משלה, כי אם זה עניין של יוקרה אז בבקשה, תעשו משהו משלכם.

תודה רבה.

אם זה לא ענין של יוקרה ואתם ממשיכים את הסחבת הזו סתם כך ומונעים מן התכנית האחרת, אז אתם גם מבזבזים כספים אבל אתם גם אכזריים כי בסופו של דבר יש אנשים שיכולים היו להשביע את רעבונם.

מי יש שאני לא אקפח אף אחד? בבקשה, מי אנחנו?

עינת גבע, סמנכ"ל ארגון "לתת".

בבקשה.

אני מצטרפת כמובן - - -

דקה וחצי.

דקה וחצי. אני מצטרפת לברכות על הדיון החשוב הזה ועל הדוח שהוצג כאן. לארגון "לתת" יש ניסיון של עשרים שנה בהצלת מזון, אנחנו ארגון גג למאה שמונים עמותות שפועלות בכל הארץ ומסייעות לנזקקים. דובר פה הרבה על הערך הסביבתי, הכלכלי והחברתי ואני רוצה כמובן להתייחס לערך החברתי, שלא ייתכן שמדינת ישראל נמצאת במקום השני בשיעורי העוני ב o.e.c.d.. יש 243,000 משפחות לפי נתוני הבטוח הלאומי, שחיות באי ביטחון תזונתי ומן הצד השני אנחנו משליכים מזון ולא מצליחים ליישם אף אחת מן ההמלצות של דוח מבקר המדינה, כפי שהוצג, אף אחת לא יושמה עד היום וגם אין שום תכנית ממשלתית. הדברים נשענים על ארגונים וולונטריים, על יוזמות כאלה ואחרות, אבל אין שום תיכלול של הבעיה.

מעבר לזה, הצלת המזון היא הפתרון היעיל ביותר לנושא של אי הביטחון התזונתי, כיום, אנחנו, בארגון "לתת", על כל שקל שאנחנו משקיעים בתפעול, מצליחים להציל מזון בשווי תשעה שקלים. כמובן שאם תהיה פה תכנית ממשלתית לאומית לנושא הזה, אז נצליח להציל הרבה יותר מזון מכל הגורמים הרלבנטיים.

תודה.

אני רוצה להתייחס לעוד שני דברים כי אורלי לוי התייחסה לנושא של המועצה לאומית לביטחון תזונתי. אנחנו חושבים שיש לאמץ את התכנית של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, ליישם מיזם לאומי לביטחון תזונתי, שנשען על הצלת מזון, שהוא חובק את כל שלושת המגזרים בתחום של הרגולציה והחקיקה. אנחנו צריכים להסיר חסמים. אני מצטרפת לגליה שגיא ויש לעודד תמריצים חיוביים להצלת מזון, להגדיל את שיעור הזיכוי במס בגין תרומת מזון, לאמץ את חוק השומרוני הטוב, מה שדובר כאן, להעניק תו "מציל מזון" ובהקשר הזה גם לציין שתי יוזמות חשובות, האחת שגליה הזכירה עם איגוד תעשיות המזון, שנרתם לנושא ומקיים היום שיתוף פעולה עם כל היצרנים על מנת לעודד הצלת מזון – שזה שיתוף פעולה חשוב ביותר ושיתוף פעולה שני עם רשת קמעונאית "שופרסל", שהיא כיום היחידה, אף רשת קמעונאית לא מצילה מזון באופן רשתי ואנחנו מקיימים שיתוף פעולה עם רשת "שופרסל" להצלת מזון.

תודה. אני רואה חשיבות גדולה בנושא. יש עוד הרבה דברים. התחלנו בנושא. אני חושב שיש עוד הרבה מה לדבר. אני רוצה לסכם את הנושא החשוב הזה. מדובר בנושא בעל חשיבות ברמה לאומית, כשצדק חברתי הוא גם צדק סביבתי.

הועדה רואה חשיבות רבה בהצלת עודפי מזון, הן מבחינה חברתית, כלכלית והן מבחינת הגנת הסביבה. אין סיבה שאנשים במדינת ישראל יסבלו מרעב כשיש עודפי מזון וזה דבר שאינו הוגן כלל.

הועדה קוראת לממשלת ישראל לקבוע באופן דחוף שהנושא הזה הוא בעדיפות לאומית והיא פונה לכל המשרדים, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, לקדם חקיקה שתיתן מענה להצלת עודפי מזון, מענה חברתי, כלכלי, סביבתי ולפעול מוקדם ככל האפשר בעניין הזה גם להסרת חסמים. אני חושב שבסיכום הזה אנחנו מסיימים את הישיבה. תודה רבה לכם ותודה רבה לכל אלה שהשתתפו.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.