הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 93

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, כ"ה בטבת התשע"ו (06 בינואר 2016), שעה 9:00

טיפול המשטרה בסוגיית הנשק הבלתי חוקי במדינת ישראל בכלל ובמגזר הערבי בפרט

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

טלב אבו עראר

זוהיר בהלול

נאוה בוקר

יעל גרמן

אורי מקלב

אמיר אוחנה

קארין אלהרר

דוד ביטן

יוסף ג'בארין

באסל גטאס

מסעוד גנאים

עבד אל חכים חאג' יחיא

ג'מאל זחאלקה

דב חנין

אחמד טיבי

חיים ילין

ז'קי לוי

עאידה תומא סלימאן

אוסאמה סעדי

איימן עודה

עודד פורר

יעקב פרי

עיסאווי פריג'

יואב קיש

רויטל סויד

השר לביטחון פנים גלעד ארדן

רותם פלג - מנכ"ל המשרד לביטחון פנים

ניצב מני יצחקי - ראש אח"מ, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ליטל אברהמי - ראש חוליית אמל"ח ואלימות, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק דודו כהן - ראש תחום נשק ארצי, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ אמיר בן טובים - רמ"ח מחקר מודיעין, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ יונתן זיידק - רמ"ד רישוי, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ שלומית לנדס - ע' ראש אח"מ, המשרד לביטחון פנים

שבתאי גרברציק - דובר המשטרה למגזר הדתי חרדי, המשרד לביטחון פנים

ליאור חיימוביץ - יועץ השר, המשרד לביטחון פנים

אל"מ איתן יצחק - רח"ט טב"ק, משרד ראש הממשלה

ארז רבן - אכ"א, מפקד מצ"ח, משרד הביטחון

גבריאלה פיסמן - עורכת דין, ממונה, ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

רעות בינג - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

אבי נעים - ראש מועצת בית אריה

עמיחי לנגפלד - חבר מועצת העיר לוד

מאיר ליוש - חבר ועדת הביטחון, עיריית לוד

משה אשכנזי - יו"ר ועד הורים מוסדי, הועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות

ד"ר שירלי אברמי - מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ראדה חסייסי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עידו בן יצחק

לאה קריכלי

ר.כ., חבר המתרגמים

טיפול המשטרה בסוגיית הנשק הבלתי חוקי במדינת ישראל בכלל ובמגזר הערבי בפרט

רבותי, בוקר טוב לכולם. קודם כל אני מתכבד לפתוח את הישיבה ובאמת אני רואה את זה בשמחה וכבוד גדול שהשר לביטחון פנים ביקש להשתתף בדיון הזה. הנושא שעומד היום על סדר היום זה טיפול המשטרה בסוגיית הנשק הבלתי חוקי במדינת ישראל בכלל ובמגזר הערבי בפרט.

אני רוצה לתת איזה שהוא רקע קטן. הוועדה כאן, לפי פרוטוקולים שאני ראיתי, ב-24 בנובמבר 2014 עשתה דיון בכל הנושא של איסוף הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי. לפני כשנה, אתה היית שר הפנים, אני רואה כאן שאתה מכותב כשר הפנים. אני לא אקריא את כל הפרוטוקול.

אנחנו גם עשינו דיון בוועדה, גם אתה השתתפת, כבוד השר ורוב החברים כאן, עם ראשי המגזר בנושא של הביטחון בתוך היישובים במגזר הערבי. אז את הרקע אנחנו כבר מכירים, ולכן אני חשבתי שזה נכון, גם לאור האווירה הציבורית שקיימת כאן בארץ, להעלות את הנושא שוב, על מנת לתת רוח גבית כדי לקדם אותו בכל האמצעים שאנחנו יכולים להעמיד לרשות הנושא הזה.

אני רק רוצה להדגיש שבדיון האחרון הדרישה או הבקשה הגיעה דווקא מראשי המגזר כדי לאסוף את הנשק ולפעול באכיפה בתוך היישובים הערבים, בגלל שבסך הכל גם הם עצמם מרגישים, חלק גדול מהאזרחים הטובים שם מרגישים מאוימים, ואמר פה מי שאמר, כשאנחנו לא עוצרים את זה שם, אז זה גולש גם למגזרים, לכל המדינה.

לכן אני חושב שגם האזרחים הערבים במדינת ישראל, בדיוק כמו היהודים, זכאים לביטחון ביישובים, ובוודאי ובוודאי כשמסתובבים שם נשקים, אז ככל שזה במספרים יותר גדולים ובוודאי כשזה לא חוקי, אז זה מקרין באופן ישיר על תחושת הביטחון של כל אזרח שגר באותם יישובים.

לפני שאני פותח את הדיון ומעביר את זכות הדיבור לכבוד השר, הייתי רוצה לשמוע את מרכז המחקר והמידע של הכנסת. ראדה חסייסי, בואי תתני לנו סקירה קצרה ואחרי זה ניתן לשר להתבטא, לחברי הכנסת ונעבור לאנשי המקצוע.

בבקשה.

שלום לכולם. ראדה חסייסי, מרכז המידע והמחקר של הכנסת. זה מסמך שנכתב במרכז המחקר של הכנסת לבקשת חברת הכנסת חנין זועבי והוא הוגש ביולי 2014.

רק חשוב לי לציין שהמסמך עוסק בנושאים שונים, בטיפול באלימות בחברה הערבית. נושא הנשק הבלתי חוקי מוזכר כפרק קטן במסמך. הוא מתייחס לשני נושאים עיקריים לגבי הנשק הבלתי חוקי. הראשון זה מבצעי איסוף של הנשק על ידי המשטרה. אציין שלאורך השנים האחרונות היו מספר הודעות של המשטרה על כוונתה לבצע מבצעים לאיסוף נשק, אבל במסגרת הכנת המסמך ועד סגירת המסמך, לא התקבלה תשובה מהמשטרה על כמויות הנשק שנאספו או על מספר המבצעים.

את צריכה לפנות לצה"ל.

תן לה לגמור את הסקירה, אחרי זה.

לא, כבר לשים את ה - - -

לא צריך. אין STOP פה כבר, גומרים. עוברים. בבקשה, תמשיכי בסקירה. כל אחד שיש לו הערות שירשום, אני אעבור אחרי זה בסבב וכל אחד יעיר. בבקשה.

הנקודה השנייה היא הנושא של תיקים שנפתחו למשל על רכישה או החזקת נשק שלא כדין. ניתן לראות שמשנת 2006 עד שנת 2013 נמצאו פי עשרה תיקים שבהם החשוד הוא לא יהודי, מתיקים שבהם החשוד הוא יהודי. זו תופעה מאד - - -

פי עשרה תיקים להחזקת נשק?

כן. עוד אציין לגבי מספר התיקים שנמצא בהם נאשם, גם בין השנים 2006 עד 2013, נמצא כי יש פער ניכר במספר התיקים שנפתחו לבין מספר התיקים שהוגש בהם כתב אישום. יש הרבה תיקים שנפתחים ולא מוצאים בהם את הנאשם. זה עיקר הממצא.

אלה שני הדברים שקשורים לכל הנושא של החזקת נשק בלתי חוקי.

הבנתי. תודה רבה.

כבוד השר, בבקשה.

בוקר טוב. אני קודם כל רוצה להודות לך על כינוס הדיון הזה, בהחלט דיון חשוב. אני לא חושב שהמסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת רלבנטי למה שקורה או מה שאמור לקרות בקדנציה הנוכחית, ועוד פעם, אני גם לא בטוח שאני מסכים עם דרך הצגת הדברים, או ככל והיא מרמזת על איזה שהן מסקנות. אפשר להתווכח על המסקנות שנובעות מהמסמך שהוכן. אני לא מתווכח עם הנתונים, אלא עם מה הן המסקנות מהמסמך הזה.

בכל מקרה, דבר אחד אין עליו מחלוקת, הסוגיה של החברה הערבית תמצא בשנים הקרובות בליבת המדיניות של המשרד לביטחון הפנים ושל משטרת ישראל. אני רוצה להזכיר שכשאני הצטרפתי לממשלה ולקחתי על עצמי את המשרד לביטחון הפנים, התחייבתי בצורה הכי חדה וברורה, הצגתי גם כאן בוועדה את תכניות העבודה שאנחנו ואני מעוניינים לתקן פער של שנים רבות, קודם כל מבחינת היקף שירותי השיטור שניתנים לחברה הערבית.

אין מספיק תחנות משטרה, בטח לא בהשוואה לכמות התחנות שהפנים שלהן מופנות בעצם, או השירות שלהן ניתן ביישובים היהודיים. למרות שבשנים האחרונות כן נעשו מאמצים ונפתחו גם תחנות וגם מה שנקרא אורגנים, כל אורגן זה סדר גודל של - - -

כבוד השר, אתה יכול להסביר מה הקשר בין מספר התחנות - - -

אני לא נמצא אצלך בחקירה. אני רוצה לדבר - - -

כשלא היה לנו אף חתיכת נשק לא היו תחנות משטרה גם.

גטאס, רק שנייה. אתה מכיר את הכללים אצלי. כשתקבל את זכות הדיבור תדבר.

מזמן לא הייתי אצלך.

אז זהו, אז אני אזכיר לך. פה לא מדברים בלי זכות דיבור. בבקשה.

בכל מקרה, נפתחו והוקמו אורגנים גם בדרום. עיירות, שני אורגנים, גם בשפרעם, טירה, נצרת, עירון. גם בכרמיאל נוסף אורגן שנותן שירותי שיטור למגזר הלא יהודי. ועדיין, כפי שאמרתי, יש צורך לתקן את המצב, כי מצד אחד בחלקים מסוימים בחברה הערבית יש תחושה של שיטור יתר, יותר מדי מעצרים ועם תחושות אני לא מתכוון להתווכח. ומצד שני, שיטור חסר. כלומר, פחות מדי שירות.

ולכן אני התניתי את הצטרפותי לממשלה וגם את תמיכתי בתקציב בתוספת משמעותית מאד של תקציב, שתאפשר הרחבה דרמטית של שירותי השיטור בחברה הערבית. התוספת הזאת ניתנה ומפכ"ל המשטרה החדש, רוני אלשיך, מאז יום כניסתו, בעצם התכנית כבר על פי בקשתי, התחילו להכין אותה עוד לפני כן. היא כרגע עוברת הליכי אישור סופיים אצלנו ובמהלך השבוע הבא, היא אמורה להיות מוצגת לאישורי ולאישור המשרד לביטחון פנים, ואז ניתן יהיה כבר לצאת ולבצע אותה.

כשלמעשה התכנית הזאת לא רק מדברת על הקמת תחנות משטרה, אלא גם אני רואה בעיה בכך שבמשטרת ישראל משרתים מעט מדי מבני החברה הערבית ולכן ייעשו מאמצים משמעותיים כדי גם לנסות ולצרף לשורות המשטרה, ואני רוצה לנצל גם את הבמה הזאת, כי אנחנו נצטרך גם את הסיוע ושיתוף הפעולה גם של חברי הכנסת הערבים, גם של ראשי הרשויות.

אני חושב שגם צריך להזכיר שחתמנו את הסכם שכר הנגדים בשבועיים האחרונים עם האוצר, ויש גם תוספת משמעותית לשכר השוטרים, בדגש על שוטרי השטח, ולכן אני חושב שהשירות במשטרת ישראל יכול גם לתרום מאד כלפי החברה הערבית. במידה והם גם יצטרפו, זה גם יעזור להבנה טובה יותר של הצדדים, כי כשמדברים על שיטור רב תרבותי במדינה כמו שלנו, יש חשיבות במשטרה ישרתו מכל חלקי החברה, גם הישראלים יוצאי אתיופיה וגם חרדים וגם ערבים וכולם צריכים למצוא את מקומם, כך אני מקווה, במשטרת ישראל. בכל מקרה, יהיה דגש השנה, בשנת 2016, גם על פתיחת תחנות וגם על צירוף שוטרות ושוטרים מהחברה הערבית.

אני רוצה לדבר בקצרה על הנושא של הנשק הבלתי חוקי. אז קודם כל צריך לציין שהנושא הזה הוא לא חדש ומשטרת ישראל מקיימת מבצעים, אני לא רוצה להגיד כמעט כל שבוע, אבל עשרות מבצעים. יש פה גם בעיה בטרמינולוגיה. כשאתה אומר – וזה השתרש בתקשורת – איסוף הנשק הבלתי חוקי, אז כאילו אתה יוצר איזה שהוא מצג שנכנסת המשטרה, מודיעים ברמקול – חברים, יש פה קונטיינר, וכולם באים וזורקים פנימה את כלי הנשק וכל מה שהמשטרה עושה, היא רק צריכה לאסוף את זה. למה היא לא אוספת את זה?

לא מדובר בכלל באיסוף. מדובר בעבודה מודיעינית. נמצא כאן ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב מני יצחקי. הוא יסביר לאחר מכן - - -

אם יש רצון זה לא קשה.

הוא יסביר לאחר מכן האם זה קשה או לא קשה. דרך אגב, כשמדברים על המחבל נשאת מלחם, שאנחנו מחפשים אותו בכוחות עצומים ומדברים על למה הוא ישב בכלא בשנים האחרונות, כשהוא ניסה לחטוף נשק מחייל, אז צריך להזכיר שדודו, בן דוד או קרוב משפחתו שנהרג, שמזכירים את זה גם כן בהקשר של הרקע המשפחתי, הוא נהרג בעת שמשטרת ישראל ניסתה "לאסוף" את הנשק הבלתי חוקי שהיה בביתו.

אז מדובר בכך שצריך לאסוף מודיעין בהיקפים עצומים, כי מדובר על, אני לא רוצה לומר עשרות אלפי בתים, אבל בטח אלפי מקומות במגזר הערבי. שנית, הנשק הזה הרבה פעמים, או כמעט בכל הפעמים לפי מה שהוצג לי, הוא לא יושב בבית על המדפים. הוא מוסלק לא בתוך הבית אלא בחצר או במקומות אחרים ביישוב, שהם בכלל לא ליד. ולכן כשצריך להגיע על בסיס הרבה מאד עבודת מודיעין ואיסוף ידיעות מודיעיניות.

אדוני השר, הסוחרים הם כבר הרבה פחות. אתם מכירים מי הם הסוחרים.

שלוש-. תראה, כל האמירות האלה כל הזמן על המשטרה, אתם מכירים, אתם לא מכירים – כשמשטרת ישראל יודעת שיש עבירה, היא הולכת ומטפלת בה, אוקיי? ואם הם כל כך מכירים, אז בואו תפרשו בפנינו. אנחנו נשמח לפגוש כל אחד מכם. תתנו לנו את הרשימה. אני מתחייב לך, תוך יום-יומיים הם יהיו אצלם בבית, אם אתה אומר שכולם יודעים. אז בבקשה, אתם מוזמנים לדווח כמו כל אזרח טוב שיודע על עבירה או על הימצאותו של נשק בלתי חוקי.

נקודה שלישית שחשוב להבין אותה ואני אומר את זה בצער, כשמדובר על צפון מדינת ישראל, 90% בערך - זה נתון מדהים - 90% בערך מהנשק הבלתי חוקי שנמצא בצפון הארץ, מגיע מצבא ההגנה לישראל. מה לעשות? זה המצב.

ארדן, לא רק שם. גם בדרום.

בדרום יש גם הברחות מעבר לגבול וכו'. אני בכוונה מדגיש את צפון מדינת ישראל, ובהקשר הזה אנחנו עשינו מאמצים בשנים האחרונות, גם אם תרצו פירוט יפרט ראש אגף החקירות - - -

במכירה או בגניבה זו השאלה.

גם וגם. לא פטרתי מאחריות גם חיילי צה"ל שכנראה מוכרים נשק ומדווחים על אובדן.

אנחנו עושים מאמצים בשנים האחרונות מול צה"ל, ולא מדובר רק על רובים, גם על לבנות חבלה וגם על רימונים וגם על הרבה אמצעי לחימה אחרים, כדי שהנשק הזה יסומן וברגע שהוא יסומן כמובן יהיה הרבה יותר קל למשטרה ופשוט לזהות גם את המקור של הנשק הזה ומאיפה הוא הגיע בתוך צה"ל. ואני חושב שאפשר יהיה לפרט כאן על סיכומים שהושגו לאחרונה עם מערכת הביטחון - - -

מה זאת אומרת יסומן? אתה מתכוון שכלי הנשק - - -

אני אפרט. בעיקר מדובר על רימונים - - -

ולבנות חבלה.

לבנות חבלה זה קצת יותר מסובך כי הן לבנות מתכלות, אבל אנחנו - - -

טילים, תדברו גם על טילים.

בכל מקרה, לגבי הנתונים, בשנת 2014 ובשנת 2015, אם אתה שואל אותי כמה תיקים – סדר גודל – נפתחו בנושא של אמל"ח בעבירות של סחר, מכירה, שימוש, החזקה, ייצור ונשיאה, אז אנחנו מדברים על 2,500 תיקים בכל שנה. אז לא ניתן לומר שאין פה פעילות ענפה, אבל אני אמרתי ואני חוזר ואומר – צריך להעמיק את הפעילות הזאת. זו המדיניות שלי, שהועברה אל המפכ"ל החדש. כבר היום דרך אגב, התחיל מאתמול לפנות בוקר מבצע די נרחב לאיתור של נשק בלתי חוקי, אבל שוב אני אומר, זה לא חריג וזה לא לכבוד הדיון.

הפעולות האלה מתבצעות, כי אני מקיים הערכת מצב שבועית כל יום חמישי ומוצגת לי הטבלה כל שבוע - מאז שנכנסתי לתפקיד - על הפעולות שנעשות בנושאים האלה. ועדיין, טוב שהדיון הזה מתקיים. אני מבין ומסכים עם כך שמי שסובל קודם כל מהעבירות הללו הם אזרחי ישראל, הציבור הערבי, שבאמת רבים מהם ביחס הרבה יותר גבוה לחלקם באוכלוסייה, נפגעים מהשימוש בנשק הזה.

דרך אגב, הנושא עלה בהקשר של הפיגוע בדיזינגוף, למרות שאין לו לכאורה קשר, כי שם היה מדובר בנשק ברישיון, שפשוט נגנב ככל הנראה. אני לא יודע עוד, נחכה לסוף החקירה, מבעליו, אבל זה לא כל כך רלבנטי לנשק בלתי חוקי, אבל הנושא הזה בהחלט יש לו מקום חשוב בסדר יומה של המשטרה, וכפי שאמרתי אני מתחייב שבסוף השנה הזו, כשאתם תכנסו את הדיון לבדוק אותנו, אני מקווה, בעזרת השם, שתהיה לנו עוד הרבה יותר פעילות להציג. תודה.

תודה לכבוד השר. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב הראש, מכובדי השר, רבותי. מזה מספר שנים הנהגת הציבור הערבי, ועדת המעקב, חברי הכנסת, המפלגות, אנשי חינוך, אנשי דת, פונים בתחינה לממשלת ישראל, לרשויות החוק, למשטרה, לטפל באחד הנגעים הקשים ביותר שמאיימים למוטט את החברה הערבית, וזה נשק ופשיעה.

הייתה נקודת תפנית לפני מספר שנים, שבעטיה הייתה קריאה פומבית והחלטה רשמית של ועדת המעקב. למה הייתה נקודת התפנית הזאת? כי הייתה אסקלציה ועלייה דרמטית נוראית במספר הקורבנות, כתוצאה משימוש בנשק ופשיעה פנימית.

רוב המעשים האלה של נשק לא חוקי ורציחות, מבוצעים על ידי, חלקם הגדול, כנופיות פשע ואנשים המסומנים, המסונפים לכנופיות פשע. אלה בדרך כלל מוכרים למשטרה. הקבוצה הזאת. יש קבוצה אחרת של אנשים שהם לא כנופיות שרוכשים נשק. למה? כי הוא זמין. יש מחירון לנשק ביישובים הערבים. תלמיד תיכון יכול להשיג בקלות אקדח. תלמיד תיכון.

באיזו כיתה?

י"ב, י"א. מקרים כאלה ידועים. אומרים לי אפילו פחות. ב-13 בפברואר 2012, כאן בחדר הזה, קיימתי דיון בוועדת החקירה שמעדתי בראשה, על הקשר בין תעסוקה ואלימות, בנוכחות ראש הממשלה, השר אהרונוביץ, המפכ"ל דנינו, עשרות חברי כנסת, לפחות 10 ניצבים, חוקרים ומשפחות שכולות.

ראש הממשלה, בצעד נכון, השתתף בדיון. הפנינו לו קריאה לטפל בבעיית האלימות והפשיעה, לרבות בנושא איסוף הנשק, אדוני יושב הראש, אדוני השר. והוא שמע עדות אישית מאישה באום אל פאחם, שבעלה ושני ילדיה נרצחו. עד היום נדמה לי זה לא פוענח, לא הובאו אנשים לבית המשפט. הסיפור היה נוגע ללב. הוא שודר בפריים טיים בכל מקום. וראש הממשלה אמר – אני אתן הנחיות, תקציבים, שוחחתי עם השר לביטחון הפנים, השר נמצא פה, המפכ"ל פה.

לא רק זה, נפגשנו, ראשי הוועדה המשותפת עם ראש הממשלה, ארבעתנו. הנושא הראשון או העיקרי שעלה בדיון זה נושא איסוף הנשק והאלימות. כלומר, אנחנו היוזמים. אנחנו פנינו. למה? כפי שאמר השר, אנחנו הניזוקים גם. לפי מספרים שפרסם חברי, השיח כאמל ראין, ממרכז אמאן, לטיפול בפשיעה במגזר הערבי – 1,100 קורבנות בתוך המגזר הערבי נפלו מאז שנת 2000 עד היום כתוצאה - - -

כמה?

1,100, מאז שנת 2000. כולל רצח נשים, כולל סכסוכים, הכל, על רקע פשיעה, אלימות, רצח וכדומה. מספר גרנדיוזי. אי אפשר לתפוס.

בערך כל שנה 60 איש.

וגם אם זה חצי מזה, זה נורא. כל אחד הוא אחד יותר מדי. עכשיו, למה הדיון הזה מתקיים? כי ראש הממשלה הגיע למקום הפיגוע הנורא והאיום ומשם על פודיום של לשכת ראש הממשלה בדיזינגוף, הוא הטיף לנו מוסר על איסוף נשק לא חוקי, למרות שכפי שהשר אמר, הנשק שבו בוצע הפיגוע הוא נשק חוקי, ברישיון, הוא נשק של נתניהו, לא של המבריחים. וגם ראש הממשלה דיבר לאחר מכן על כך שצריך לעשות סדר כי היה פיגוע, ולטפל ברעש של המואזין.

אני מכיר הרבה אסוציאציות, אני אדם בינוני מבחינה אינטליגנטית, אבל אסוציאציה כזאת אני לא מצליח לתפוס. מה הקשר בין הפיגוע לקול המואזין?

הקשר הסתה, מה זה מה הקשר?

סליחה, חברה.

סליחה, מי אתה?

לא צריך, עזוב, לא משנה.

מי הוא?

לא יודע מי.

אני אבי, ראש מועצה במדינת ישראל.

רק שנייה, סליחה.

זה קול תפילה.

מה זה מה הקשר?

סליחה, אדוני. אני אוציא אותך.

הוא לא דיבר על ה - - -

רק שנייה, אחמד. אני מבקש, בוא תדבר עניינית. תעזוב את זה. אני אעצור את ההפרעות. בבקשה.

חשוב.

אבו עראר, אחרי הדיון תשב איתו בחוץ.

ראש מועצת בית אריה, אבי נעים. אחראי על הביטחון בשלטון המקומי.

אבל הוא לא אחראי על הדציבלים של קולות המואזין. לזה התכוון ראש הממשלה שאמר לי ולנו שיש בעיות עם הרעש של המואזין. אמר לנו. הוא תמך בחוק של אנסטסיה מיכאלי, ראש הממשלה.

נו, אז מה הבעיה בזה?

על הרעש? מה הקשר אדוני השר, בין הפיגוע לבין הרעש של המואזין? זה נקרא הסתה.

קודם כל המואזין זה לא רעש, זה קריאה תפילה. אז תתחילו להפנים את זה. זה חלק מהזכות הדתית.

כן, כן. דקה, אתה צודק. ולכן להציג את הדברים האלה ולעשות סטריאוטיפ של המואזין והקריאה לתפילה, זה בעייתי. זה בעייתי, מגמתי. זה חלק מההסתה.

ולכן, במקום לקרוא את הכיוון הכללי של כל הציבור הערבי, גם ועדת המעקב, גם ערערה עצמה, גם המשפחה השורשית, משפחת מלחם, גם הרשימה המשותפת, עוד לפני האינתיפאדה - - -

משפחה שורשית?

לא יודע מה זה הגדרה של שורשית.

אני מכיר אותה. אני מכיר את המשפחה.

לא, אני לא מבין מה זה הגדרה של שורשית בהקשר הזה. מה החשיבות לציין את זה?

כי הם הותקפו באופן קולקטיבי וקיבלו שיחות טלפון, איומים על לפחות עשרות מחברי המשפחה. טלפונים אחרי, על כל המשפחה. כל מי שהשם שלו מלחם, הייתה בעיה.

יש נגדו מלחמה.

כן.

בסדר, זו בדיוק הבעיה שיש - - -

זה מה שעשתה הממשלה - - -

כי תמיד אתם תתעסקו בזה ולא בגיבוי למשטרה והשב"כ.

רק שנייה, אני רוצה להציע הצעה.

אני פה כדי להשמיע את הקול - - -

בלהשמיע אתם טובים. שהמשטרה תיכנס לאכיפה ויהיה עימות, אתם תגבו את אלה שהתנגדו למשטרה. אתם לא תגבו לעולם את המשטרה.

שנייה, שנייה, כבוד השר, אחמד, אני רוצה להציע.

זאת נקודה שאני רוצה - - -

אני מבטיח לך, הנה אני מצולם, אתם רוצים לאסוף, נראה כשייכנסו.

כבוד השר, שנייה. אחמד, קודם כל אני אתן לך עוד איזו דקה לסיים, אבל אני רוצה להגיד משפט, ברשותך, לגבי כל הדיון היום. מה אני מציע – תראו, יש לנו שתי אופציות. יש לנו אופציה כרגע לעשות פוליטיקה ולנגח את ראש הממשלה מפה ומכאן לנגח את הערבים משם וכו'. ויש לנו אופציה לקיים דיון יותר ענייני, שהתוצאה שלו בסוף תהיה באמת איסוף כלי הנשק.

אני מציע בואו נלך לעניין.

אוקיי.

בוא קח לך דקה.

אני משמיע את הקול של כל הציבור הערבי, שקרה מזה שנים רבות לאסוף את הנשק. אבל אני קובע כאן, וזו העמדה שלנו, לאסוף נשק זה לא נקרא לאפשר לכם ולתמוך בכם שאתם יורים - - - מלחם. והוגש כתב אישום נגד מי שירה, ולאחר מכן בית המשפט המחוזי זיכה אותו. מה אתה רוצה? מישהו מצפה - - -

טוב, אחמד, קח דקה לסיים, אתה מדבר כבר עוד מעט 10 דקות.

אני אסיים. מישהו מצפה? כשקוראים לאסוף נשק, זה לאסוף נשק, זה לא לעשות הפגנת שרירים - - -

אתה מבין את הצביעות? חבל, זה בזבוז זמן.

תן לי להמשיך. אני לא הפסקתי אותך.

תמשיך, חופשי.

תן לו לסיים.

הסכמתי עם חלק מדבריך אפילו.

ברור, עם מה שנוח לכם, ברור. אבל חוק זה לא רק מה שנוח לכם, חוק זה הכל.

חוק זה לירות באנשים שאוספים נשק? חוק זה לאסוף נשק ובתפיסות ביישובים זה לעשות דו"חות חנייה.

אחד, תודה רבה.

עוד משפט.

משפט אחרון, בבקשה.

אוקיי, תשתדלו לא להפסיק אותי כדי לסיים. כאשר הנשק של וואדי ערה הופנה לתושבי וואדי ערה, אף אחד לא השמיע פיפס. לא שמעתם על כך אפילו. לא שמעתם. המספרים שאני אמרתי היו ברורים והם אמורים לגרום להלם לכולנו. כאשר הנשק הזה מוואדי ערה הופנה לתל אביב נגד יהודים, כל המדינה קמה, ובצדק, אבל בצדק היה שצריך לקום יותר על מאות קורבנות.

בואו נשנה דיסקט, נשנה כיוון. תקשיבו לדרישות שלנו. זה יכול למוטט חברה שלמה. תודה רבה.

תודה רבה, אחמד טיבי.

אני מעביר את רשות הדיבור לעבדאללה אבו מערוף, בבקשה.

תודה. בוקר טוב לכולם. אני אתייחס לעניין. טוב שסוף סוף יש דיון. אמנם מצד אחד אם נסתכל על זה באופן פשוט, עושים דיון. בבקשה, יש משטרה, יש את השר לביטחון פנים והעניין ברור. יש פשע, יש קרימינליזציה, לא צריך לעשות מזה עניין פוליטי, פוליטיזציה. בבקשה, שהחוק יהיה. נתייחס באופן טוב ונכון והולם וצודק לפשע שקורה באוכלוסייה הערבית. זה העניין.

והנה, עובדה שרוב הנשק מצה"ל, מהצבא, אז בבקשה. אם יש שם מעגל סגור, אתם יכולים לעשות את זה בשם החוק. אבל הדרך צריכה להיות דרך נכונה ואנושית ולא דרך של קרימינליזציה ודרך פוליטית. זה העניין, פשוט. אנחנו יכולים לדבר עוד 10 ועוד 20 דקות, עוד חצי שעה ואני מסכים עם דבריו של אחמד טיבי. גם עם דבריו של השר, אבל צריך לקחת את העניין באופן אובייקטיבי ולא לעשות מכל העניין פוליטיזציה.

והדברים שעושים, ההסתה של ראש הממשלה, ועל זה יש תגובות של - - -

איזו הסתה?

של האוכלוסייה הערבית, שהיא - - -

שהיא מה?

דוד, תן לו לדבר. שנייה.

על זה מגיבים חברי כנסת ועל זה מגיבים - - -

שנייה. אוסמאה, דוד, אל תעזור לאף אחד.

האחריות הזאת על הצוות הפוליטי, כשחברי כנסת אומרים שצריך שכל אזרח ייקח נשק. אז מצד אחד חבר במרכז הליכוד, או סליחה, גם חבר כנסת, לא חשוב מרכז הליכוד, כל אזרח צריך לקחת נשק אם אין לו עבר פלילי ויש לו עניין רפואי טוב. צריך גם להתייחס להצהרות האלה. אנחנו חברה שצריכה להיות מושלמת, לא לעשות איפה ואיפה. מצד אחד להתייחס לאוכלוסייה הערבית, מצד שני להתייחס לאוכלוסייה היהודית, איך זה יכול להיות?

אז אני מצפה לתגובת השר ותגובת ראש הממשלה על הדברים שנאמרים גם מהצד השני. ולכן העניין הוא קרימינילזציה לחלוטין. זה לא עניין פוליטי. בבקשה, תעשו מה שצריך ואנחנו בעד שצריך לעשות מה שצריך. אתם יודעים, בחתונות, יש נשק, קשה למצוא את הנשק? השר לביטחון הפנים מצפה מאיתנו שאנחנו נלך ונגיד לו – יש כאן נשק? גם האמירה הזאת – אני לא בעדה.

תודה.

אגב, אני מכיר את בית ה - - - - - - בחתונות.

לא צריך אגב, אחמד. לא, לא.

הוא אפילו יושב פה, ליד השר.

בסדר, לא חשוב.

תיישמו את החוק.

שהם מחזיקים - - - -

דוד, עצור.

וראש הממשלה אמר את דבריו.

תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.

כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אני מאז שנכנסתי לכנסת באפריל, קיימנו אני וחברי שלוש ישיבות עם כבוד השר גלעד ארדן, השר לביטחון פנים ועם הצוות בצמרת המשטרה. שלושה מפגשים רק בחודשים האחרונים, והנושא היה אלימות במגזר הערבי, פשיעה במגזר הערבי ואיסוף הנשק הבלתי חוקי. האחרונה הייתה לפני כחודש, לאחר רצח משפחת מוגרבי ברמלה, שהאמא והבת ממשפחת מוגרבי נרצחו ועד עכשיו הרצח הזה לא פוענח ואנחנו העלינו את הנושא הזה גם. ראש אגף החקירות היה שם והובטח לנו שאנחנו נקבל תשובות.

אבל גם, אדוני יושב הראש, העניין הזה של האלימות והפשיעה במגזר הערבי, אנחנו העלינו את זה לפחות אני, שהשתתפתי אישית בשלושה מפגשים, בשלוש ישיבות עם השר לביטחון הפנים ועם צמרת המשטרה, ואני מניח גם חברי ואני יודע שגם בכנסות קודמות, כפי שאמר חברי, חבר הכנסת אחמד טיבי. אני אז לא הייתי חבר כנסת, אבל בשנת 2012, בישיבה שהשתתף בה ראש הממשלה נתניהו ושר המשטרה הקודם אהרונוביץ והמפכ"ל לשעבר דנינו, אנחנו העלינו את הנושא הזה.

כך שכל הזמן אנחנו באנו בדרישות ואף אחד לא מנע מהמשטרה להיכנס לכל יישוב, לכל כפר, בין אם זה בגליל, במשולש, בנגב. והיום לבוא ולהגיד שכביכול יש מדינה בתוך מדינה ויש מובלעות ואנחנו לא נסכים למצב הזה, מה, אנחנו הסכמנו? אנחנו אמרנו למשטרה לא להיכנס?

בשביל זה עשינו את הדיון עכשיו.

אז אני מברך על הדיון.

מצוין.

אבל טוב מאוחר מאשר לעולם לא, אבל לא לבוא אלינו בטענות, למגזר הערבי שכביכול - - -

אין טענות. חס ושלום.

כאשר ראש ממשלה אומר - - -

למה אין את זה במגזר היהודי, שכל אחד מחזיק - - -

יש מלא. אתה רציני?

דוד, דוד.

תשאל אותם, הנה, את קציני המשטרה. אתה לא שמעת על הפיגועים הפליליים בתוך תל אביב?

אחמד, אחמד, אתה דיברת 10 דקות. עוד מעט אני נותן לכל אחד רק שלוש דקות, אז בואו נצטמצם.

דוד, אנחנו ביחד, אבל - - -

דוד, אתה לא תפריע פה.

אני לא מפריע לו. אני עוזר לו.

אתה לא תפריע לו בקריאות ביניים. לא. אל תעזור לאף אחד. בבקשה.

תודה רבה, דוד. אבל אנחנו אמרנו אדוני יושב הראש ואדוני השר, שכל עוד שהנשק הזה היה מופנה פנימה כלפי המגזר הערבי בפשיעה פנימית, שגבתה קורבנות ומחירים כבדים במגזר הערבי, מאות ואפילו יותר מאלף נרצחים והרוגים ואנחנו יש לנו ביקורת פנימית כלפי המגזר ואנחנו אומרים את זה ואמרנו שזה סרטן שמתפשט בגוף של החברה הערבית, האלימות, ואנחנו צריכים לטפל בזה גם בתוכנו פנימה, אבל הזהרנו כל הזמן, אדוני יושב הראש.

כאשר הנשק הזה יופנה פעם אחת לתל אביב ולהרצלייה, אז יקום קול צעקה וחבל שהקול הזה נשמע אך ורק אחרי הפיגוע הנורא בתל אביב, שכולנו גינינו אותו.

ולכן, אנחנו כמנהיגות ערבית, כחברי כנסת, כוועדת מעקב, אנחנו א ומרים לכם בבקשה, אנחנו מוכנים לשלב ידיים, מוכנים לשתף פעולה, ואת זה אמרנו אישית לשר ארדן שלוש פעמים. אז שלא יטיפו לנו מוסר כל הזמן, ורק כאשר יש פיגועים, נזכרים לטפל בעניין הזה.

תודה רבה אוסאמה. אני רק רוצה לתקן ברשותך, את מה שאמרת עכשיו. אנחנו עשינו סקירה עם השר איך שהוא נכנס לתפקיד שלו והוא שם שלושה דגשים שהוא נתן למשטרה, שלושה.

אני אמרתי את זה, אמרתי שלוש פעמים. זה מראה על הדאגה גם שלנו וגם של השר. אמרנו בואו נשתף פעולה.

גם השר עכשיו דיווח ואמר לנו יש מפכ"ל חדש שהוא ישב איתו, הנחה אותו, הם מגבשים תכנית עבודה מסודרת ובסופו של דבר הדברים לא הולכים רק במילים, אלא בסוף הם צריכים להיתרגם למעשים בשטח. אז לכן פה גם שאפו לו, בלי קשר לדיון, בלי קשר למה שקרה לפני שבוע. זו בעצם הייתה הנחיה של השר כמדיניות שלו ומדיניות של הממשלה.

היא כבר מתוקצבת גם.

עכשיו, דרך אגב, אני מבקש, בגלל שיש פה הרבה דוברים, הייתי מבקש באמת להצטמצם לשלוש דקות לדובר.

טלב אבו עראר, בבקשה.

טוב, מכובדי יושב הראש, מכובדי השר, אני מודה על קיום הישיבה כדי לדון בנושא כל כך חשוב, למרות שהיא תישאר מיותרת, אם לא תעבור המשטרה מדיבורים למעשים. כמו שדיברו חברי לפני, שאנחנו הגענו למצב שהתחננו בפני המשטרה בכל עת, בכל זמן, גם בדיוק כמו שהזכרת בתחילת הישיבה, שבשנה שעברה גם בנובמבר נדמה לי הייתה ישיבה בנושא הזה. דנו, ואני לא יודע, אפשר לומר שיש אוזלת יד של המשטרה כלפי המגזר הערבי.

אנחנו היינו מבקשים עצמאות או אוטונומיה בדברים יעילים, בדברים טובים לאוכלוסייה הערבית, אבל אם אני יכול להסיק מסקנות כאילו, בדברים שהם מקעקעים את קיומנו, אתם נותנים לנו עצמאות, אוטונומיה. אנא עארף, יהיה נשק - - -

רק שנייה, טלב, טלב, אני רוצה לעצור את זה, שנייה. טלב, אני מציע עוד פעם את ההצעה. תראו, רבותי, אני לא רואה את הדיון כאן ערבים נגד יהודים. רבותי, אם אתם רוצים ללכת לשם, אנחנו לא נגיע לאף מקום. יש פה בעיה אמיתית שאנחנו צריכים לקדם אותה. אז עזוב עכשיו נתנו אוטונומיה, לא נתנו. איך אמר אוסאמה – זה לא שאתם צריכים לבקש מאיתנו אישור. הוא צודק. עזוב, אני רוצה לקדם את העניין, להעלות אותו למודעות הציבורית, לקדם את זה, אז אל תלך לשם.

לפני 4-5 שנים הייתה קטטה בישוב ערערה בנגב ואז באה המשטרה ועצרה את המנהיגים, שאני אחד מהם, ביישוב ערערה. הביאו אותי בפני שופט, על מה אני עצור? על אי מניעת פשע. אני חושב שכל שרי ביטחון הפנים, לדורותיהם, לא כולל ארדן, שהתחיל עכשיו, כדאי וצריך להביא אותם למעצר, כי לא מנעו פשע. אי מניעת פשע. באמת.

אם אתם רוצים ש - - -

אי מניעת פשע. ככה אני נעצרתי. שיעצרו את השרים, את כולם, גם את המפכ"ל. להביא אותם לבית המשפט, על זה שהוא יודע. מה, אתם צריכים את העזרה שלנו כדי לומר לכם? יש את המודיעין שלכם והצבא. הם יודעים אפילו - - -

מי זה שלכם? רק שנייה, אתה אזרח? לא הבנתי.

סליחה, אתה מפריע לי.

לא, אני רוצה להביא מה זה שלכם? למה אתה מדבר כל הזמן שלכם? אתה אזרח. המשטרה שלך בדיוק כמו שהיא שלי.

אוקיי, בסדר. תודה על התיקון.

יש לך עוד דקה.

לא.

דקה וחצי. אתה דיברת שלוש דקות, התלהבת. עוד דקה וחצי. בבקשה.

רק על המעצר שלך שמענו שתי דקות.

ולכן אני בא ואומר - - -

תן לו רבע דקה ממני.

אתה לוקח מכל אחד פה דקקה.

ולכן אני פונה למכובדי השר, הבתים הערבים מלאים נשקים של המשטרה, של הצבא, של כל מערכת הביטחון שלך. הם אצלנו בבתים. נא להתחיל לאסוף את הנשקים בכל דרך, בכל אמצעי. אבל מה, לא באמצעים פסולים. אני אגיד לך דוגמא - - -

אה?

לא, לא, מה שאמר אחמד טיבי. אני אתן עוד דוגמא. סליחה, אל תפריעו לי.

שנייה, חברה', חברה'.

בעדינות. בעדינות.

מכובדי השר, אם תקשיב, תבין.

אבו עראר, נתתי לך דקה וחצי. תשלים.

הייתה קטטה ברהט בין שתי משפחות ואז המשטרה התערבה והכל כדי לאסוף את הנשק. שים לב לנקודה הכי חמורה שהיא סיכנה שם את חיי האדם. מה עשתה המשטרה? באה ונתנה אישור לראשונה בתולדות הבדואים בנגב, נתנה אישור לאחד הצדדים המסוכסכים, להפגין מול הצד השני כדי כאילו לקנטר את הצד השני, שהם יצאו עם נשקים ואז לתפוס אותם. זו משטרה דמוקרטית? זו מדינה דמוקרטית?

אתה לא רוצה ש - --

שנייה, אל תפריעו לדיון.

גם באותו יום - - -

אל תתלוננו שלא - - -

יואב, אני אוציא אותך.

ואז אנחנו נוקטים באמצעים ש - - -

מה, זה לא ברור לך שאם צד אחד מפגין השני צריך לירות עליו? זה ברור מאליו.

אני לא רוצה - - -

המשטרה הייתה חייבת - - -

אבו עראר, קח משפט אחד. קח משפט לסיום.

משפט לסיום, לסיכום, שכל השנים האלה שעברו, שאנחנו הורגים אחד בשני, לא איכפת לאף אחד.

למה אתה אומר את זה?

אני אומר את זה בבירור.

למה אתה מדבר ככה?

לפני חמש שנים - - -

באירוע לא - - -

דוד!

האירוע האחרון היה - - -

שנייה, דוד, אל תתערב.

סליחה, שנייה. כמה הרוגים היו? כמה הרוגים? 1,100? גם יותר מ-1,100.

תגיד משפט אחד לסיום. אתה נואם לי.

ולכן אני רוצה באמת לומר שצריך לנקות את היישובים הערבים מהנשקים האלה, כדי לא להמשיך להרוג.

תודה רבה. תודה.

חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה.

כבוד יושב הראש, תודה רבה. אני לא יודע אם אני שמח על הדיון, כי הייתי יותר שמח אם לא היה דיון ולא היה נשק בלתי חוקי.

אני מניח שכולנו מצטרפים לשמחה שלך.

אני חושב שהדרום, לפחות שאני מכיר אותו, הוא הדרום הפרוע. תבדקו עם המשטרה מתי בפעם האחרונה נכנסו לביר הדאג'. באמת תבדקו. מתי הם נמצאים שם. הבדיחה מספרת שכשהייתה אולימפיאדה בסין, אז באחד המגרשים היה שם סמל של צה"ל. למה? כי אין - - - אחת בצהלים שנשארת נקייה, בלי שביר הדאג' לא חותכת ומבריחה אותם לאן שמבריחה.

חיים, עוד שתי דקות. תסתכל על השעון למעלה.

אני לא מסתכל, אני מסתכל על אנשים. אף פעם לא באו וניסו לעצור את אותה הברחה ולכן גם נשק נראה שולי ליד הדברים האלה.

רוב הנשק ורוב הכלים שיוצאים, הם יוצאים מצה"ל. בשנת 2000, כל הפצמ"רים שהתפוצצו על עוטף עזה, פצמ"רים, הם היו תקניים, הם היו נשק של צה"ל, שהוברח לתוך רצועת עזה תמורת סמים או כסף. את הנתונים האלה צריך לדעת. ולעולם לא באו ונלחמו בנשק הזה. לא נלחמו. אין את הנחישות הזאת וזה לא משנה בסוף, כבוד השר, אם תשים מדיניות ותשים כסף. אם אין את הנחישות למטה, להבין מה המשמעות של נשק בלתי חוקי פלילי, שהוא מחר יכול להפוך להיות גם הציר והנשק שפוגע בנו כטרור. הגבול הוא דק מאד.

כשהבת שלי, לפני ארבע שנים, בחתונה בתל שבע, יושבת בעומר וחוטפת כדור, קליע, שלא קרה כלום כי זה בא מהאוויר. כולם יודעים שיש חתונות. כולנו יודעים שיורים שם, לא זיקוקין די נור. למה המשטרה לא שם? זה לא משהו ששייך לפוליטיקה. אני גם מציע לכם לא לקחת את הדיון הזה להסתה, כי כל פעם שיש הסתה, אין דיון על הנשק הבלתי חוקי, יש דיון על ההסתה.

יש תחנת משטרה שם בתל שבע.

אבו עראר, אתה דיברת יותר ממה שהיית צריך, בגלל שאני מכבד אותך. אז מספיק.

אני מציע שהנשק הזה, שהוא מסכן את כולם, את כולם, את כולם. אני לא מקבל גם את האמירות הקיצוניות שיש פה. את כולם הוא מסכן. נשק פלילי הופך להיות מחר נשק טרור. ככה צריך להסתכל על זה. הוא מסכן את כל מדינת ישראל, לא מבחינת החיים, גם מבחינת תחושת הביטחון. מה שקורה עכשיו בתל אביב, אנשים מתבלבלים – מה ההבדל בין ביטחון לבין תחושת הביטחון. הרי תביאו את כל צה"ל בתוך תל אביב, יהיה המון ביטחון, אבל תושבים מרגישים תחושת ביטחון נמוכה מאד. את זה אנשים לא מבינים.

ולכן ברגע שיתחילו להילחם מול נשק פלילי, גם תחושת הביטחון של התושבים תעלה, כי יבינו שיש פה שינוי במדיניות. גם בשנת 2012, תסתכל בגוגל, תכתוב נשק בלתי חוקי, אתה תראה – ראש הממשלה - - - את אותם דיונים שהיו פה בכנסת. מה קרה? לא קרה כלום.

קרה. לא היית. היית פה באיחור. כמה תיקים אמרתי שנפתחו בשנים 2014-2015?

רגע, שנייה, כבוד השר, אני לא הגעתי באיחור. אתה הגעת באיחור. הגעת אחרי, אל-. אני תמיד מגיע מוקדם.

חיים, חיים.

בסדר. לא קרה כלום. אני אומר לך שלא קרה כלום.

אתה אומר. אז מה אם אתה אומר.

אני אומר לך.

אתה היית אופוזיציה, אז אתה אומר, אבל יש נתונים.

רק שנייה, כבוד השר, תן לו לסיים.

ידידי, הרי אין בעיה, כבוד השר. הרי כל הזמן אתם מרגישים מותקפים. אני לא תקפתי אף אחד. אני אומר לך עכשיו - - -

גם כשאתה - - -

לא, אני לא. אני אומר לך את זה עכשיו כמו שזה, גם אם נפתחו בנגב תחנות, כי היה ברור שכשסוגרים את גבול מצרים הפשיעה בתוך מדינת ישראל, כי אין הברחות, תגדל ופתחו את התחנות. אני אומר לך, עדיין מפלס הפשיעה והנשק הבלתי חוקי, גם אם תראה את הסטטיסטיקה, לא ירד. לא ירד.

תודה, חיים.

לא ירד. ותחושת הביטחון - - -

לא, לא, חיים. תודה. אתה דיברת יותר מאשר היית צריך כבר. קח משפט אחרון.

לא הפרעתי לאף אחד.

אוקיי, קח משפט אחרון.

אני רוצה - - -

כמה דקות צריך?

3 דקות.

אחמד קיבל 10 דקות.

אל תשווה. אל תשווה.

אני לא משווה. הוא צודק. תתקדם.

כבוד השר, אני אומר לך עכשיו אמירה מאד מאד אישית. התפקיד של תחושת הביטחון של התושבים נמצא בידיים שלך ונמצא בידי מפכ"ל המשטרה. המשטרה זה לא השב"כ. חיים לבוא ולהביא מסרים חיוביים לתושבים כדי שתחושת הביטחון תעלה, אחרת נשק אחד - - -

זאת אומרת - - - חיוביים - - -

לא, לא, לא. דקה. חיים, משפט אחרון. לא הרצאה, משפט אחרון.

באמת לא ראיתי דבר כזה.

אז תגיד משפט אחרון.

אני לא הפרעתי לך.

חיים, משפט אחרון.

תחושת הביטחון, שאני קצת מבין בזה, אני אומר לך שאני קצת מבין בזה - - -

גם אני לא ראיתי. מדברים על נשק בלתי חוקי, ואתה מנצל את זה לאלף נושאים ביקורתיים אחרים.

כבוד השר - - -

מה אתה?

מה אתה? מה קרה? אתה לא רגיל שעונים לך?

לא, כשעונה לי שר ככה אני לא רגיל. מה לעשות?

אז גם אני לא רגיל שחבר כנסת שהיה ראש רשות, צריך לדבר על נשק בלתי חוקי ומנצל את הבמה לבזבז את הזמן על נושאים אחרים, לא רלבנטיים.

איזה נושאים? אני מדבר על - - -

אני מבקש - - -

אני מספר לך מה המשמעות. אני אסכם את זה. נשק בלתי חוקי שמופנה לטרור, פוגע בתחושת הביטחון של כל התושבים. מה שקרה בתל אביב, למרות שהוא נשק חוקי, או מה שקורה בכל מקום במדינת ישראל, ואל תפריע לי, קיש - - -

לא, אבל אל תפנה את זה למפכ"ל שדיבר או לא דיבר. מה הקשר? מה הקשר?

אני מציע לכם לטפל בתחושת הביטחון. אני מציע לכם לטפל לא רק בנשק אלא בתוצאות הנשק הבלתי חוקי, שזה תחושת הביטחון שצריך לכבד את התושבים ולהסביר להם - - -

חיים, תודה רבה.

ומי שלא מבין את ההקשר וחושב שזה התלהמות, אז הוא לא מבין מה אמרתי.

תודה, בסדר, תודה רבה. חברה', זה לא מכובד. כשאני מבקש ממישהו שידבר שלוש דקות – שלוש דקות. אני לא בגן ילדים פה. רק שנייה חיים, גם אם אפשרו לך, אתה לוקח עוד פעם שלושה משפטים ובזה סוגר את העניין.

בבקשה, חברת הכנסת נאוה בוקר.

לא, אני רוצה באמת להגיד. לחברי הכנסת יש שיטה. כל הזמן המשטרה אשמה, תוקפים את המשטרה. במקום לתת גיבוי בתקופה כל כך קשה למדינת ישראל, באמת. שוטרי משטרת ישראל עושים עבודת קודש. אנחנו צריכים להעריך אותם ולא להתנהג כלפיהם בצורה כזאת. לגבות אותם. ואם הם היו זוכים לקצת גיבוי מכם, אולי הדברים היו נראים אחרת היום. כי אתם מדברים על הציבור הערבי שלכם, ואם אתם מדברים על הסתה, אז אתם המסיתים ולא ראש הממשלה. כי ראש הממשלה התכוון שלא יהיה למגזר הערבי דין אחר, אלא באמת שוויון מלא לכל אזרחי מדינת ישראל.

מי לוקח את - - -

חברה', חברה'.

אני לא הפרעתי לכם. כל האזרחים שווים בפני החוק. מה קרה? לכם מותר להגיד מה שאתם רוצים ולי אסור?

רק שנייה, חברה'. דקה, דקה.

הסתה, הסתה, כל הזמן הסתה. יש פה אנשים שלא ישנים בלילות בחודשים האחרונים. זה בלתי אפשרי.

דקה, נאוה. אני מבקש רבותי, אף אחד לא מפריע לדובר. גם אם לא מתאים לו, שירשום בצד. מי שיפריע לי אני אוציא אותו במיידי. אני מסביר.

10 דקות אחמד דיבר ולא צייצתי, לא הפרעתי לו.

זה לא - - -

למה אתה מפריע לי?

אתה לא תפריע.

אבל היא רוצה - - -

גם אם היא רוצה, אתה לא תפריע.

אחמד דיבר דברים שצרמו לאוזן שלי. אני הפסקתי אותו על משהו?

שנייה, נאוה. אני מבקש לכבד. אני לא אאפשר לאף אחד להפריע לחברו. מספיק. בבקשה. שתי דקות.

אני רוצה לברך את השר לביטחון הפנים, את גלעד ארדן, על ההחלטה שלו להביא, וזה מזווית אחרת - להביא להקלות נוספות בתנאים לקבלת הרישיון לנשיאת נשק. אין מה לעשות, צריך להתמודד עם גל הטרור הזה ואני יש לי הצעה. אני חושבת - - -

זה הפתרון. לחמש את היהודים.

אבו עראר, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. אם אתה רוצה לצאת, דרך אגב, אתה לא צריך להכריח אותך להוציא אותך.

לא, אבל מה - - -

אז אל תפריע. אתה דיברת, הרבה גם, ולא נתתי לאף אחד להפריע. אז מספיק. בבקשה.

אני חושבת שדווקא בתקופה הזאת, יש לי איזו שהיא הצעה לייעול. אני חושבת שישנם הרבה יוצאי יחידות קרביות, אני חושבת שאחת הסיבות שלא תפסו את המחבל, שלא נותנים להם אישורים לנשק. אני חושבת שצריך דווקא לאותם אנשים, שהם יוצאי יחידות מובחרות, יוצאי יחידות עילית בצה"ל, כמו שהם מקבלים נשק בהשאלה בזמן מילואים, יכולים לקבל מכוחות הביטחון, לזמן מוגבל, אישור נשיאת נשק.

תודה רבה, נאוה.

תודה.

חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה.

אדוני, אני רוצה לברך על קיום הדיון הזה, החשוב ביותר מבחינתנו. אני לא יודע כמה דיונים השתתפו בהם כל חברי הרשימה המשותפת, ללא יוצא מן הכלל, כי זה נושא כל כך כאוב, כל כך חשוב לכולנו.

אבל אני רוצה להביע גם אכזבה וגם אכזבה מכבוד השר. אדוני, נושא כל כך חשוב לכולנו, אני לא יודע מה אתה אמרת בעצם. האם הצגת משהו? האם הצגת תכנית? ראינו מצגת מה התכנית שלך? ממש ממש כלום. ממש כלום. רק סיסמאות גדולות. ממש כלום.

יושבים פה אנשים מכובדים, אנשים מקצועיים ואני לא יודע עם מה אנחנו יוצאים מפה. זה לא פוליטי. זה לא משהו פופוליסטי. זה משהו מבחינתי כל כך ענייני, להבין. אנחנו יוצאים מפה עם מה? עם מה? יש תכנית?

אני אתן לך את התשובה בקצרה.

אתה רוצה את הכתובות איפה המשטרה ביקרו, כדי שתוכל לגבות אותה? זה מה שאתה רוצה?

לא, לא, לא.

מה אתה רוצה בדיוק? תגיד.

אני אגיד. אני לא נוהג להפריע, אבל פה אני אתן לך תשובה ישירה. עשינו דיון כאן, כמו שאמרתי, לפני מספר חודשים. המשטרה הציגה, לא קשור לדיון הזה, לא קשור לנושא. המשטרה, בעצם השר הציג, כמו שאמרתי בפתיח, נתן שלושה דגשים למשטרת ישראל במהלך שנת העבודה 2016 והוא דאג לתקצב אותה. אחד מהם זה הגברת השיטור והביטחון ביישובים הערביים. אתם השתתפתם פה.

עכשיו הוא גם אמר, בפתיח, אם אתה היית ואתה היית מההתחלה, שהוא הנחה את המפכ"ל החדש. המפכ"ל החדש כבר מכין תכנית, הוא אמור להביא את זה לאישור.

שבוע הבא.

שבוע הבא. אז אני מניח שאחרי שהוא יביא את זה לאישור, יכול להיות שנקיים עוד דיון כדי שיתנו לנו קצת יותר פרטים. בבקשה, זה הכיוונים.

הדבר הקונקרטי היחידי שיצאנו מפה זה הקלה בנשיאת נשק, ואני חושב שפה הממשלה והמשטרה מעבירים את האחריות מהם לאזרחים עצמם וכך יהיה עוד יותר רצח. כך לא פותרים את הבעיה, נהפוך הוא. כך יהיה יותר רצח, כי מי שצריך לטפל זה המשטרה ולא האנשים עצמם.

עכשיו, אדוני, יש רגישות בין כל מיעוט לאומי בתקופת מאבק למען זכויות, לבין הממשלה, וזרוע הממשלה העיקרית היא המשטרה. לכן יש רגישות בכל העולם בין קבוצות של מיעוט לבין המשטרה. יחד עם זאת, אנחנו פונים למשטרה, אומרים בזה אנחנו רוצים לתאם בינינו. בזה אנחנו רוצים תיאום מוחלט, כי זה נושא כל כך נוגע לנו. אנחנו הניזוקים העיקריים, וכמו שאמרו - - -

דרך אגב, אני רק רוצה לתקן אותך בדבר אחד. לדעתי, לפי התפיסה שלי, משטרת ישראל באה לטפל בנושאים האזרחיים, לא בפוליטיקה. היא באה לטפל - - -

אדוני, אדוני - - -

רק שנייה, אני שואל. אני רק אומר, אני לא רואה מתח, אתם מייצרים את המתח. לכן הוא לא בא למקום הנכון. המשטרה מטפלת בסמים, מטפלת באלימות, תאונות דרכים. זה התפקיד המרכזי, שזה לא קשור ערבים, יהודים, אני מניח. וכאן בעצם אתם התלוננתם על כך שאין מספיק שיטור ואני הבנתי את זה. אני חשבתי שגם אתם צודקים. גם השר חשב, אז למה אתה לוקח את זה לשם?

אני דיברתי שתי מילים על ההקשר, וזה חשוב להבין את ההקשר. ועכשיו אני ניגש לעיקר - לתיאום בינינו לבין המשטרה. אכן אנחנו רוצים את התיאום.

עכשיו, במה אנחנו מאשימים. אנחנו מאשימים את המשטרה שבמידה והיא רוצה, אנחנו מאמינים שהיא כן יכולה. במידה והנשק הזה היה מופנה למשהו שהוא ביטחוני כזה, אנחנו כולנו בטוחים שהיא יכולה להגיע למקורות ולאסוף את הנשק.

יחד עם זאת, אני מבין שלא יכולים להגיע לכל בן אדם. אני מבין את זה.

מה עוזר המשפט שאמרת? מה הוא עוזר לנו היום? תסביר לי מה זה עוזר?

למה אתה מדבר יותר ממני? בגלל שאתה יושב ראש? תן לי לדבר.

כן. אלף, אני אסביר לך. בגלל שאני יושב הראש, כן.

אז תן לי לדבר בבקשה.

אני נותן לך.

תן לי לדבר בבקשה. זה לא יכול להיות.

לא, דרך אגב, בגלל שאני יושב ראש אני מדבר הכי הרבה פה, כן.

זה לא יכול להיות. תן לי לדבר בבקשה. תדבר יותר ממני, אבל אל תיכנס לאמצע דברי.

אימן.

אני מבקש ממך, תן לי לדבר.

אל תלמד אותי איך לנהל את הישיבה, איימן.

תן לו להמשיך.

הוא ימשיך. אני אסביר - - -

זה לא יכול להיות.

חברה', אתם לא צריכים להגן עליו. אני פה יושב הראש, אני יודע מה אני עושה.

אבל קטעת אותי 4 פעמים, זה לא יכול להיות.

אה שאלת שאלה, עניתי לך תשובה. בבקשה.

טוב. עכשיו, אתה דיברת, כבוד השר - - -

דרך אגב, יש לך עוד דקה.

על זה שאנחנו יכולים להתנגד לפעולה מסוימת של המשטרה. אם זו פעולה קונקרטית לאיסוף הנשק, אנחנו נברך עליה, אבל אם זה, יחד עם הפעולה הזו, כמו שקרה למשפחת מלחם, באים לאסוף נשק והורגים בן אדם, אז אנחנו נצא נגדכם. לעומת זאת, אם הפעולה היא קונקרטית למטרה אזרחית, אנחנו נברך עליה.

שנייה, מה מובן?

אז אני אצרף חבר כנסת ערבי לכל פשיטה, ואתם תחליטו מי התנהג יותר יפה.

לא, לא, לא זה.

אם התנגדו באלימות, אלה שרוצים ל - - -

לא זה, אני אומר כזה דבר.

תגיד לי, ככה אתה חושב שמדינה עובדת? באיזו מדינה אתה יכול למצוא דבר כזה?

קודם כל תודה על הדברים שלך, סיימת את רשות הדיבור.

למה סיימתי?

אני החלטתי שסיימת. אני החלטתי. אתה דיברת 4 דקות כולל ההפרעה שלי של דקה.

אין לך בושה.

תודה רבה, אין לי בושה. תודה רבה.

חבר הכנסת יעקב פרי, בבקשה.

אדוני יושב הראש, כבוד השר. אני מאזין בשקט לדיון ואני רוצה ל ומר לכולנו, בטח לכבוד השר, שזה קודם כל דיון מאד חשוב וכדאי לנסות ולצאת ממנו עם איזה שהן החלטות אופרטיביות, עד כמה שזה ניתן. אבל זאת תהיה טעות להפריד את בעיית הנשק הבלתי חוקי, מהבעיות הכלליות של המגזר הערבי, שכבוד השר התייחס לחלק מהן בדברי הפתיחה שלו.

ישנה בעיה של פרישה של תחנות, של נקודות, של שליטה משטרתית. זה לא בעיה של הממשלה האחרונה. כל ממשלות ישראל הזניחו את הטיפול במגזר הערבי, מכל מיני סיבות של סדרי עדיפויות וכיוצא בזה ואני לא מכניס ולו קמצוץ קטן של פוליטיקה. יש לנו 20% מהאוכלוסייה שאנחנו לא משכילים לטפל בה, לא מבחינת תגבור, לא מבחינת נקודות משטרה. בכפרים הערביים, בחלק מהכפרים הערביים והערים הערביות, אין חוק, אין סדר, יש פשיעה גואה, יש אבטלה.

כל אותם נושאים שהייתי אומר באופן השוואתי, במדינת ישראל שבה יש נוכחות משטרתית, נוכחות ממשלתית יותר גדולה, היא פחותה. ופה צריך באמת להתעסק. ועניין הנשק הבלתי חוקי הוא חלק מן העניין הזה. הוא חלק גדול.

דבר שני שאני רוצה לומר, אני חושב שאנחנו צריכים לקבל בחיבוק את העובדה שחברי הכנסת הערבים, שחלק גדול מראשי הציבור הערבים, רוצים כן לשתף פעולה בנושא הזה. אני מכיר את הבעיות של משטרת ישראל בלאתר נשק. גם את כמות המאמץ, גם את ההשקעה המודיעינית הדרושה, ואם אנחנו נגיע למצב שראשי הציבור הערבי יסכימו לצאת יחד עם משטרת ישראל למבצעים יזומים שבהם מי שמוכן לשים את הנשק הבלתי חוקי שלו באותו קונטיינר, או בכיכר העיר, אז אני חושב שאנחנו צריכים לברך על זה. צריכים לברך על זה ובוודאי לא לעשות מזה פוליטיקה או ויכוחים.

והדבר השלישי, אני חושב שבתקציב, אני מקווה שבסופו של דבר התקציב שממשלת ישראל החליטה עליו ביום רביעי האחרון כן יגיע למגזר הערבי, ואני חושב שחלקו הארי צריך ללכת לביטחון פנים והוא צריך ללכת למערכת המשפט. הוא צריך ללכת לאותן מערכות שייטיבו עם החוק, עם הסדר ועם השליטה והסחר בנשק בלתי חוקי וכמויות הנשק הבלתי חוקי יקבלו את חלק מפתרונם, אם לא נגיע למאה אחוז, חלק מפתרונם במסגרת הטיפול הכללי ולא במסגרת פרטנית אחת.

תודה רבה.

תודה רבה לך חבר הכנסת פרי.

חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. הוא יצא.

חבר הכנסת באסל גאטס, בבקשה.

אדוני השר, אדוני יושב הראש, חברי. כהקדמה אני אומר לכם, ההיסטוריה של היחסים בין המשטרה לבין המיעוט הערבי לבין האוכלוסייה הערבית, היא היסטוריה שיש בה הרבה חשדות, יש בה דעות קדומות. השופט אור בוועדת החקירה המפורסמת שלו, אחרי אירועי 2000 כתב המון על העניין הזה, ומאז לא השתנו הדברים. עקרונית לא השתנו הדברים. עדיין השוטרים והמשטרה תופסים את הערבים כאויבים ואנחנו תופסים את המשטרה כגורם עוין שבא לתקוף אותנו. זה בבסיסו ומהותו וזה מה שניסה איימן להגיד, ואני חושב שזה משליך על כל העניין.

בנושא שקטעתי את השר ושאלתי מה הקשר בין אורגן לבין מספר תחנות, כתבתי לך, אדוני יושב הראש, זו שאלה עניינית. אני אומר לכם, בשנות ה-70 וה-80, עד סוף שנות ה-80, שהייתה הרבה פחות נוכחות משטרתית, לא היה בכפרים שלמים חתיכת נשק אחת.

יעני כלי נשק.

כלי נשק אחד לא היה. היית חולם לראות אקדח. איך פתאום גם נוכחות משטרה יותר גדולה ותחנות ואורגנים וכמות הנשק עולה וילדים יכולים לקנות. אני שאלתי את השר אהרונוביץ, תראה, אין חבר כנסת ערבי, כל הנהגת הציבור, אתם מתפרצים לדלת פתוחה, בעניין הפשיעה, בעניין הנשק, מתפרצים לדלת פתוחה. יש קונסנסוס ביישובים הערבים, בקרב האוכלוסייה הערבית על עניין המלחמה בפשיעה ויש לנו קצת אינטליגנציה. העניין הוא לא איסוף הנשק החוקי - - -

קצת הרבה, לא קצת.

העניין הוא לא איסוף הנשק, כבוד השר. העניין הוא מניעת הנשק להגיע לשוק. ואתם יודעים, כן, אני חושב. אם אין לך מודיעין שיודע את הקשר בין הסמים, בין סוחרי הסמים לבין סוחרי הנשק ואם אתם לא יודעים מאיפה הנשק מגיע ומי הסוחרים שלו, אז אתם בבעיה. כל המדינה בבעיה.

תושבי טייבה רואים לפעמים חיילים מגיעים עם נשק, חוזרים עם מנה, בלי נשק.

אני חושב שקודם תתחיל בלייבש את המקורות, לפני שתתחיל לאסוף את הנשק מהאנשים. לייבש את מקורות הנשק. זה גם מופנה לסגל המשטרה. אתם יכולים מחר בבוקר לקבל החלטה, מחר, הלילה. אתה אומר אתה עוקב, היה פה באולם הזה לפני שנה, בא פיקוד סגל צפון, מחוז המשטרה, הראה לנו איך בשנה גדלה תפיסת הנשק הבלתי חוקי ב-35%. כלומר, החלטה פנימית או תעדוף, נתנו עדיפות. עובדה, אספו יותר.

אם אתה מקבל החלטה הערב, אני מייבש בכל האמצעים, אני מקדיש לזה את כל המשאבים. אסור שיבוא נשק בלתי חוקי לשוק. אתה יכול לעשות את זה? אני לא אומר במאה אחוז. אני אומר אולי ב-90%. ב-80%. ואז יש לך זמן ללכת לאסוף את הנשק מהבתים.

תודה.

ואני חושב - - -

באסל, קח משפט אחרון.

המבחן הוא לא הכוונות. המבחן הוא לא הצהרות המדיניות, לא שלך ולא של ראש הממשלה. המבחן בשבילנו הוא התוצאה והתוצאות – אורגנים יותר, כוחות משטרה יותר, תחנות יותר ונשק יותר ופשיעה גואה.

תודה, תודה רבה.

חבר הכנסת דוד ביטן, בבקשה.

טוב, קודם כל צריך לאסוף את הנשק, מכיוון שזה לא רק אינטרס של הערבי, זה גם אינטרס שלו והדברים ברורים. יחד עם זה, לשמוע את חברי הכנסת מהרשימה המשותפת מאשימים את המשטרה ואותנו בכל מה שקורה שם, אני חושב שזו צביעות ממדרגה ראשונה. אנחנו לא אשמים שיש בנייה בלתי חוקית, אנחנו לא אשמים שיש שם נשקים. אנחנו לא אשמים. הכפרים הערבים הפכו להיות המערב הפרוע.

אז מי אשם?

שנייה, חברה', חברה'. מסעוד, אתה מדבר אחריו.

מההתחלה אנחנו ביקשנו - - -

אתה רוצה שאני אוריד לך את הזמן?

כבודו, אתה ביקשת שזה יהיה ענייני. לא כולם - - -

אבל הוא מדבר עניינית.

כל חברי הכנסת הערבים דיברו עניינית.

חברה', אני רוצה להסביר. אתם מפריעים, בסוף אנחנו גם לא נגיע לשמוע את אנשי המקצוע. בשעה 11:00 הדיון נסגר, אז לכן אני מבקש תנו לדוד לסיים, באמת. בואו נהיה מכובדים. דוד אמר דבר מאד פשוט. בסוף, זה שבעצם עושה את הבעיה הוא הבעייתי. לא כולם אשמים.

כן, נכון. הבעיה היא לא אצלנו. הבעיה היא אצלכם. אנחנו לא אשמים שהכפרים הערבים הפכו להיות המערב הפרוע, ועל מנת שהמשטרה תיכנס היא צריכה להיכנס עם שריוניות. אנחנו לא אשמים בזה. צריכים לפתור את הבעיה, אבל להעביר את האשמה אלינו, זו בושה וחרפה.

חברה מתוקנת, אתם איתי או לא?

כן, בטח.

ממש לא, בדברים שאמרת.

אני איתך. אני איתך כל הזמן.

חברה מתוקנת מתבססת על זה שהחברה שומרת חוק. הרי אם לא, אז היינו צריכים יותר שוטרים מאנשים.

נכון.

וזה המצב. בכפרים הערבים, לצערי הרב, לא שומרים חוק. הם מצפצפים על החוק.

איזה הכללות. זה הסתה.

חברה'. גטאס.

זה שקר. זה שקר.

בושה וחרפה. הוא עושה הכללות.

גאטס, אתה - - -

בושה וחרפה.

רק אצלכם יש.

דוד, כמו שביקשתי מאיימן אני מבקש גם ממך, תתמקד. חברה', בסוף אלה שצועקים אני לא אתן להם את זכות הדיבור. אני מבקש שתתמקד יותר בסיפור.

אני מתמקד. ועל כן אני אומר שכמובן שצריך להגביר שם את השיטור כי אין ברירה.

זה החשוב.

אבל אני רוצה גם להתייחס למה שאמרו חברי הכנסת על מה שראש הממשלה אמר. רבותי, תראו, ראש הממשלה היה חייב להתייחס לעניין, לאור הפיגוע שהיה.

מה הקשר?

רגע. זה פיגוע, אין מה לעשות.

לא לשאול אותו שאלות. תנו לו לדבר.

לא תתנו לי לדבר? אני לא מבין את זה.

עד עכשיו אף גורם רשמי לא אמר שזה פיגוע על רקע לאומני. עד עכשיו.

אוי, נו באמת.

אחמד, אחמד.

לא המשטרה, לא השב"כ, לא - - -

אחמד, אתה דיברת פה רבע שעה כמעט.

אתה נסחף.

אני לא נסחף. כשאתה מדבר אתם לא שם לב בגלל שאתה מתלהב מהדיבור - - -

13 דקות.

אז אני אומר, תן לדוד לסיים, אחרת תבינו, אני לא מגיע לאנשי המקצוע. אתם רבים ביניכם, אנחנו לא נספיק.

אנחנו רוצים לשמוע את יצחקי.

בבקשה.

אם ההסתה תפעל במגזר הערבי בישראל, זמינות הנשק אצלם שתשפיע על הטרור היא מאד מאד בעייתית, ולכן ראש הממשלה חייב להתייחס עכשיו לעניין הזה ולהסביר שחייבים לאסוף. כי אם יהיה טרור שבא משם, אז זמינות הנשק יוצרת מצב מאד בעייתי מבחינה ביטחונית. ולכן אנחנו חייבים, היום יש לנו אינטרס מובהק לעשות את העבודה, גם אם זה ידרוש אלפי שוטרים שיכנסו גם עם שריוניות כדי לאסוף את הנשק.

ודרך אגב, לא שמעתי אתכם אף פעם. אתם לא משתתפים באירועים משפחתיים שיורים? לא ראיתי אתכם שאתם נגד.

וואלק, אני עשיתי חוק נגד זה.

לא ראיתי.

יש לי חוק נגד ירי בחתונות. אנחנו עוזבים חתונות כשמתחילים לירות.

תודה. אחמד, אחמד, זה לא ילך ככה. לא, זה לא ילך. אני אומר לכם, זה לא ילך. אני אוציא - - -

הוא לא מעודכן.

רק שנייה, חברה'. אחמד - - -

שליש מ - - -

אחמד, אתה מפריע לו.

אולי המשטרה - - -

גם אתה, גטאס, תקשיב.

אנחנו נכנסים - - -

רויטל, רויטל.

מתי המשטרה נכנסה - - -

גטאס, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. גטאס, אני קורא לך לסדר פעם שנייה. רבותי, אני רוצה להגיד לכם משהו. תראו, אני מכבד כל אחד מכם פה, באמת. אני חוזר על הדברים שלי כל הזמן, אני מכבד כל אחד מכם. אז אני מבקש, זה לא - - -

אני אומר - - -

רק שנייה, דוד. תן לי רק שנייה. אני מבקש לא להפריע, בגלל שמה שקורה אנחנו - - -

אז למה הם לא נכנסים?

דוד, דוד, תן לי לסיים. אתה לא חייב לענות לו.

אני יודע איך אפשר להרגיע. מיקי משליט חוק.

אחמד, אחמד.

תירגע.

יום אחד אין פעילות, אז - - -

מספיק. אני מכבד אתכם, באמת. אני לא רוצה להוציא אתכם. אני לא רוצה להוציא החוצה כל אחד אחרי שהוא גמר לדבר.

לבדיחות הדעת. אני הזמנתי את דודו אתמול לבוא לסיור בצפון - - -

נכון, אני מתכוון ללכת איתך.

להראות לו דברים. כנראה הוא מעולם לא ביקר ביישוב ערבי.

בסדר תודה.

שריוניות - - -

גטאס, אבל תן לי להמשיך.

הרי למה הם לא נכנסים? תשאל אותם.

דוד, דוד.

הם לא נכנסים?

לא.

אחמד, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

זה כבוד לי, אדוני.

לא, אבל אתה יודע מה, זה לא טוב לי. זה לא כבוד בשבילי. אז בבקשה.

אני אומר דבר מאד פשוט. על מנת להיכנס ולאסוף, לצערי הרב, זה המצב בחברה הערבית, לאסוף את הנשקים, אולי צריך להיכנס עם שריוניות.

אתם צריכים להבין דבר אחד. אתם צריכים לעזור בפתרון הבעיה ולא רק להגיד לנו תאספו.

תודה רבה.

חבר הכנסת מסעוד גנאים.

תודה רבה. אדוני יושב הראש, תחילה אני מברך על הדיון החשוב הזה, הוא חשוב מאד. אתה רואה את הנוכחות הזאת של כל חברי הכנסת הערבים וגם לא הערבים, בגלל שלנו זו הנקודה החשובה ביותר.

כבוד השר יצא. הישיבה הראשונה שהייתה לנו כרשימה משותפת, יש לנו צוות שהוא צוות שהוא צוות למלחמה באלימות בפשיעה בחברה הערבית. הישיבה הראשונה שלנו הייתה עם השר לביטחון פנים. זה היה במאי, לפני כשבעה חודשים ושם הוא אמר שיש לו תכנית – אני תוך ארבעה חודשים אציג תכנית. תכנית אנחנו עדיין לא ראינו. אני מקווה שתהיה לו תכנית. זה אחד.

מי שחוזר לפרוטוקולים של הכנסת מעשר שנים אולי, הוא ידע שעל הנושא הזה אנחנו דיברנו עליו בכנסת. אנחנו ביקשנו מהממשלה שתעשה סדר, וראש הממשלה, בבקשה, שירים את הכפפה. שירים את הכפפה. אנחנו מאתגרים אותו. בבקשה תיכנס, תשליט סדר, תאסוף את הנשק, תייבש את המקורות של הנשק הזה.

ובקשר לשיטור. יש הרבה מקומות שיש בהם תחנות משטרה, אבל זה לא מנע לא את הפשיעה ולא את הנשק והנשק שם חוגג. תוכיחו אחרת.

תודה, תודה. חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

אפשר אחר כך קצין משטרה?

לא, לא.

אם יש למישהו תחושות קיפוח הוא יכול להביע אותן?

לא עכשיו. עוד מעט. אני הולך לפי הסדר רבותי, לפי מה שרשום לי פה. בבקשה.

הרישומים לא נכונים.

יכול להיות. בבקשה.

כבוד יושב הראש, קודם כל אני מצטער שהשר יצא, כי חשוב שהוא ישמע, אבל תעבירו לו. קודם כל, לפני חצי שנה, הצעת אי האמון הראשונה שלי, הרשימה המשותפת, הייתה על הנושא הזה. שנית, השר מדבר על זה - ואם נבוא אתם תהיו נגד, אתם לא תהיו נגד. אני אומר את זה במפורש – גם לאכוף חוק צריך להיות בצורה חוקית. כי מה שהיה, גם - - -

על זה אין מחלוקת.

ואני אדגיש שני מקרים. המקרה הראשון זה לפני יומיים, החיפוש בבית של הרופא הערבי בצפון תל אביב, ללא צו חיפוש. היו יכולים לכתר את הבית אם חשבו שהוא יקפוץ אולי מאיזה חלון או משהו. היו יכולים לכתר את הבית, להביא את הצו ולהיכנס.

חאג' יחיא, בוא לא ניכנס לנושאים הפרטיים. אני מסכים איתך בדבר אחד שכולם כפופים לחוק, גם אנשי כוחות הביטחון. בוודאי.

לא, לא, אני רוצה להדגיש את הנקודה הזאת, כי קודם כל אני "שמח" שכולם מסכימים שיש בעיה שצריך לטפל בה. אז לפחות יש תמימות דעים שצריך לאסוף את הנשק הזה וזה צעד ראשון. אבל יש להדגיש גם שיש חוק שגם המשטרה היא לא מעל החוק.

בוודאי, בוודאי.

ואני אתן את המקרה השני. בחור צעיר בגיל שלי, היה בכיתה שלי לפני כמה שנים בטייבה, בשם סודקי עבדאל קאדר. ישב בבית קפה, המשטרה במרדף אחרי רכב גנוב. הם יורים בתוך שטח בנוי. הם הרגו אותו. אז גם לבוא ולהגיד תשמעו, אתם תתנגדו. בטח שאנחנו נתנגד למקרים כאלה. אז לאסוף נשק - - -

לא, זה ברור, זה ברור.

אז זה אחד. העניין של לתת יותר רישיונות נשק, כי יש את המצב הביטחוני וזה. חברה', בואו רק נאזין בכל יום, בימים האחרונים ואפילו מהיום בבוקר. מה אנחנו שומעים על ארצות הברית? על אובמה? מה הוא רוצה? הנשק הזה יכול להיות מכוון לא רק למי שחושבים או מתכוונים שבנשק הזה ישתמשו נגדו. יש רציחות בתוך המשפחות. יש פלילי, יש ויש.

אז לגבי הנשק הזה, צריך להגיע למצב שהנשק צריך להיות רק הנשק החוקי בידי כוחות הביטחון.

תודה.

עוד משפט. בעניין של הנשק, המשטרה יכולה להגיע לנשק וכל העניין של החתונות ושל האנשים שנפגעו גם מירי בחתונות שלא התכוונו. אני אתן דוגמא על עצמי. הרכב שלי בחצר הבית שלי, השמשה שלו נשברה בגלל קליע שירד. ירד. אני לא בחתונה, אני לא בכלום. על זה בציבור הערבי אנחנו יוצאים נגד. אז זה גם חשוב, אבל הנשק הזה, כל עוד שהוא נמצא, כל עוד שמי שמחזיק בו מרגיש שאף אחד לא שואל אותו והוא מרגיש בטוח, הוא יכול לצאת עם הנשק, אפילו כדי להתגאות בו, אז זה התפקיד של המשטרה.

תודה, תודה רבה.

חברת הכנסת רויטל סויד, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה על הדיון ושלום גם למני יצחקי ולכל מי שגם נמצא פה. מאז שאני שמעתי ראשי מועצות ואנשים שנמצאים במגזר הערבי וגם חברי כנסת, כשהגענו לפה, הם רק מדברים על דבר אחד, או יותר נכון שני דברים. אחד, תוציאו את הנשקים הבלי חוקיים מהכפרים ותפתרו את בעיית תאונות הדרכים שיש אצלנו במגזר.

אנחנו שומעים את זה כבעיות שעולות וצפות כל הזמן. זאת אומרת, אנחנו לא מקיימים את הדיון פה היום רק בגלל האמירה של ראש הממשלה במוצאי שבת, אלא למרות האמירה של ראש הממשלה במוצאי שבת.

ומה שאנחנו יודעים מצוין, ואדוני, מני יצחקי, אני מפנה את זה אליך. כי אנחנו יודעים מצוין שכאשר יש בעיות של נשק במגזר הערבי, בכפרים הערבים, שמופנה כלפי חוץ – בין אם זה סחר של אנשים בכפרים מסוימים עם הרשות ובין אם זה פרשיות אחרות, עם אנשים מערים אחרות במסגרת של ארגוני פשיעה ולא, אתם יודעים מצוין לאסוף את הנשקים, למגר את הפשיעה, לעשות האזנות, חקירות תקשורת. אין נשק שנמצא במגזר הערבי באופן חוקי שמופנה כלפי חוץ, ולא מפענחים את זה וממגרים את זה לחלוטין.

איפה הבעיה מתחילה? כשהנשק נמצא בתוך הכפרים. אין מקרי רצח שנמצאים מהכפרים החוצה, שלא מפענחים אותם. איפה יש בעיה שלא מפענחים? מקרי רצח בתוך הכפר. נשים שנרצחות על כבוד המשפחה ומקרי רצח הדדיים בתוך הכפרים. פה יש בעיה רצינית מאד, שהמשטרה לא משקיעה את המשאבים המתאימים.

עכשיו, כשבאים אנשים, גם מהמגזר הערבי וראשי מועצות ומכובדים וחברי כנסת וגם אנחנו, וקוראים לפתור את הבעיה של הנשק במגזר הערבי, לא שמענו מאומה, עד שהגיע ראש הממשלה. אם ראשד הממשלה היה עומד ומכריז את ההכרזה הזו ביחד עם השר ארדן, לא במוצאי שבת אחרי פיגוע טרור - - -

מה הקשר? מה הקשר?

לא במוצאי שבת אלא לפני זה. שבוע, שבועיים, שלושה, זה היה מצוין. זה היה מראה שיש לו דאגה למגזר הערבי. מוצאי שבת, אחרי אירוע טרור כל כך נוראי שחווינו, שמתווסף לאירועי טרור איומים, שאנחנו חווים היום במדינה, יש פה הסטה של הדיון כלפי המגזר הערבי, וזה לנסות לזרות חול בעיני הציבור ולהראות מעין הרגעה.

עכשיו, מה היה הפתרון השני? הפתרון השני לפתור את בעיית הטרור זה לאפשר למאבטחים לקחת נשק הביתה ולאפשר לאנשים לקבל יותר רישיונות. נמצא פה חברי הטוב, חבר הכנסת אוחנה, שגם מוביל את העניין הזה. חברים, 33 אנשים נרצחו רק בשנה אחת, כתוצאה מכך שמאבטחים לקחו נשק ורצחו את בנות זוגם, כתוצאה ממקרי אובדנות וכתוצאה ממקרים של פליטות כדורים מנשקים חוקיים. בשנת 2013 השר אהרונוביץ לא סתם שינה את האפשרות הזאת.

ולכן בואו לא נסיט את הנושא מהעובדה שיש גל טרור שהממשלה לא מצליחה למגר, לא לכיוון המגזר העברי ולא לכיוון אובדן חיי אדם גם במתן יותר רישיונות. תודה.

תודה רבה לך.

יואב קיש, בבקשה.

כן, אני לא אתייחס לדברים של חברת הכנסת רויטל סויד, למרות שבעיני הם מופרכים לחלוטין.

כמו הדברים שלך בדרך כלל.

לא להפריע.

ממני ביקשו לא להפריע לך אז לא הפרעתי ולכן אני גם לא אתייחס, למרות שזה היה מופרך לחלוטין. בוודאי בהתחשב - - -

הנה, אתה מתייחס.

אתה יודע מה, אני לא אתייחס. אבל אחמד, אני פה בשביל לדבר איתכם, חברי הכנסת של המגזר הערבי ואני לא מתייחס רק לרשימה המשותפת. אם לא שמתם לב, הליכוד וממשלת נתניהו רוצים ללכת לניו-דיל אני קורא לזה. בסדר? ההצעה הזו של 15 מיליארד שקלים לא הייתה מאז הקמת המדינה ומי שעשה את זה זה ראש הממשלה נתניהו וממשלת הליכוד, נקודה.

עכשיו יש שתי אפשרויות, ואני חושב שזה מה שנאמר. אם תמשיכו להיות עסוקים בנסיעות לעזה ובמשטים לעזה, הדבר הזה ילך למקומות אחרים ולטפל לא בתיאום איתכם. ביקשת תיאום, חבר הכנסת איימן עודה, אני יכול להגיד לך - - -

למה - - -

סליחה, רק שנייה.

הפרעת, תקבל בדיוק את אותה הפרעה.

לא, לא, חברת הכנסת רויטל, אני לא מאפשר את ההפרעות.

לא, הוא הפריע, הוא צריך לקבל הפרעה.

לא, אני לא מאפשר את ההפרעות.

מי שלא מפריע לא מפריעים לו.

מספיק להפריע.

זה חוצפה.

לא חשוב. אני מבקש שתיתן לו לסיים לדבר והבא בתור יגיב לו אם ירצה, בזמן שלו.

אבל הוא פונה אלי.

כמו שדיברת על נושא איסוף הנשק, ואני חוזר לעניין של איסוף הנשק, אני מאד שמח שיש פה גיבוי ויש רצון וזה צריך להיות, אבל צריך להבין דבר אחד. גם כשאתה הולך לניתוח וצריך להוציא משהו, זה כואב. זה לא פשוט. לא כל דבר שהרופא עושה אתה מבין, וחלק מהזמן אתה מורדם במקרים מסוימים. אז צריך להבין שאפשר לשים קופסאות גדולות בדואר של כל כפר ועיר ולהגיד נא להפקיד את הנשק הלא חוקי. הסיכוי שזה יקרה הוא כנראה לא גבוה. הסיכוי שיהיו, ואני מדבר בעתיד, כי עכשיו אנחנו מדברים וזה כנראה רק יתחיל, אבל תהיה תכנית והעסק יקרה.

הסיכוי שבעתיד יהיה כנראה, ודרך אגב, בטח במהלכים כאלה גם יכולות להיות טעויות שנצטער עליהן כולנו, כמו המקרה שסיפרת על אותו אדם שנפגע מירי. חד משמעית, אני אומר במקומות האלה אתה צדוק.

יואב, תתחיל להיכנס.

דקה דיברתי. אני הסתכלתי. דקה אחרי ההפרעה של רויטל. עוד שתי דקות ואני מסיים.

יש לך דקה לסיים.

אני אומר עוד פעם, הנושא של איסוף הנשק יהיה בתיאום, אבל מצד שני גם יהיה כמו שהמשטרה יודעת לעבוד והמשטרה יודעת לעבוד ולפעמים זה לא נעים, אבל זה צריך להיעשות וזה ייעשה לפי החוק, אבל זה ייעשה והמקומות שיהיו חילוקי דעות, שם אתם לא צריכים להגיד אנחנו רק פה זה בסדר. לא. אם מישהו מבקש אישור להפגנה, אז מה, אז לא יתנו לו אישור להפגנה? אז נותנים אישור להפגנה.

תודה.

אני מסיים עכשיו בנושא שהתחלתי בו. חברים, אני קורא לניו-דיל. ניו-דיל עם ערביי ישראל, ואני מצטער להגיד שפה, עם חברי הכנסת של הרשימה המשותפת, אני לא רואה את זה. לא עם כולם. יש חלק שכן, חלק שלא. תצטרפו, תעבדו ביחד, אנחנו נהיה אתכם. תראו, המהלך הזה לא קרה בשום ממשלה אחרת וקרה עכשיו. תנו לנו כתף.

תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. אני רק רוצה לשנות טיפה ממה שחשבתי. אני אתן לעוד שני דוברים מחברי הכנסת ואני אעבור לאנשי המקצוע ואחרי זה אני אחזור חזרה לחברי הכנסת. אז חברת הכנסת יעל גרמן ואחרי זה חבר הכנסת זוהיר בהלול ונחזור.

תודה רבה. אם אתה מוריד לי את הבדיחה מהזמן, אני מתחילה.

לא, אין לי זמן.

אז אין בדיחה.

אין בדיחה. נעשה אחרי זה דיון רק על בדיחות.

בסדר. אני לא חושבת שיש ויכוח. אני יושבת כאן מתחילת הדיון עם הפסקות קצרות, ואני רואה שכולם מסכימים שצריך להוציא את הנשק מהכפרים הערבים, כולם.

נכון.

גם הערבים חושבים כך. גם המשטרה חושבת כך, גם הממשלה חושבת כך, כולנו. אז בואו קודם כל נסכם שצריך להוציא את הנשק. זה דבר אחד. אבל ברור, ברור לך אדוני יושב הראש, שהדיון כאן הוא לא רק על הנשק. הדיון כאן הוא הרבה יותר עמוק. הדיון כאן הוא על הרגשת הקיפוח, הדיון כאן על ההבדל המהותי בין מספר העבריינים או אלה שיושבים בכלא מקרב המגזר הערבי לעומת זה שבמגזר היהודי.

יש לנו פה, הגישו לנו כאן המסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שכרגיל זה מסמך נהדר ואני חושבת שלא יכול להיות שאנחנו נשב ולא נזדעזע. פשוט נזדעזע מכך שתחולת העוני של המשפחות הערביות, אני מדברת על ילדים, 65.8% בקרב המשפחות הערביות. בכך ששיעור הערבים בקרב האסירים הוא 49% מקרב האסירים. חברה', אנחנו יכולים להאשים אותם. אני מאשימה את החברה שלנו.

ואני רוצה להזכיר משהו שהייתי מזועזעת ממנו ואני לא ראיתי אותו. אני מדברת על-. אולי, אתה יודע מה, אני עושה פאוזה ואני רוצה להתחיל מחדש ולהגיד שיש לי הערכה בלתי רגילה אליכם, כוחות הביטחון. אתם עומדים במשימות בלתי אפשריות, במיוחד עכשיו. כל המשימות שלכם עם סד"ק כל כך קטן ועם תקציבים בלתי מספיקים. אז קודם כל אני מציעה לכם והייתי צריכה להתחיל בזה ואני חושבת שלא התחלנו בזה ועשו לכם בזה עוול.

אבל, אם יש תשדיר שקורא לגיוס של כוחות למשטרה ובתשדיר הזה כל מה שרואים זה דיכוי של ערבים. מראים, מה יעשו במשטרה? יכנסו לכפרים הערבים ויכו את הערבים. אם יש תשדיר כזה, אדוני יושב הראש, נראה לך שאנחנו יכולים להמשיך את הדיון ככה בשקט? נראה לך שבמגזר הערבי ומי שמייצג אותו יכול לשבת על זה בשקט? אם יש רב, הרב אליהו בצפת - - -

מה זה קשור?

זה מאד קשור.

טוב, תגידי את המשפט האחרון, אני רוצה להמשיך.

שבא ואומר שכל הערבים הם גנבים, זה מה שהוא אומר, ולכן מותר למסוק את הזיתים שלהם. אתה מבין שהבעיה היא הרבה יותר - - -

אני לא נכנס לזה. אני כרגע לא מתייחס לכל התבטאות של כל בן אדם, אבל בואי תסיימי במשפט.

מה שאני רוצה לבוא ולומר, אין לנו ויכוח על כך שצריך לאסוף את הנשק לטובת המגזר והנשים בעיקר. אנחנו מכירים את זה. אבל צודקים החברים כאן, שהם באים ואומרים, גם כשנכנסים, תזכרו את כל מה שקרה ותעשו את זה בשיתוף איתנו ותעשו את זה בלי ש - - - נעלה בלהבות, שהם כבר מספיק בוערות.

חברת הכנסת גרמן, תודה רבה.

זוהיר בהלול, בבקשה. אני ראיתי, אני רואה את לוחות הזמנים, אני רואה את הכל. אני לא יודע אם נספיק. בסוף מה קורה כאן? יש פה דיון עם כל הכנסת כמעט, כמעט כולם חוזרים על עצמם, רק את אנשי המקצוע אני לא שומע.

לכן ביקשנו - - -

אז לא, לא, אבל אתה דיברת. אם היית מוותר על זכות הדיבור שלך, יכול להיות שהייתי נותן להם.

הדיון היה מתרוקן אם לא הייתי מדבר.

נכון. בבקשה.

תודה על הדיון. הניו-דיל שדיבר עליו חבר הכנסת קיש, כך בעיני רוחי אני מדמה אותו לכך שממשלתו של בנימין נתניהו הקציבה 15 מיליארד שקלים כדי שה-15 מיליארד - - -

אין מספר כזה בתכנית. אין.

אחמד, אתה מפריע לחבר הכנסת זוהיר בהלול. בבקשה, זוהיר.

אם הייתי צריך ללמוד מחדש, הייתי לומד גניקולוגיה, כי אני מבין שגניקולוג מקבל תוספת זמן. על כל פנים, בעיני רוחי אני רואה את ה-15 מיליארד שקלים האלה הולכים בדיוק לתופעה הזאת, כדי לנקות את ה מגזר הערבי, את החברה הערבית מנשק.

כלומר מה עשינו? נתנו לגולם לקום על יוצרו. מכובדי אנשי המשטרה, שתקתם שתיקת כבשים כאשר החברה הערבית התמלאה בכלי נשק ולא נקפתם אצבע, ועכשיו כדי להוציא את הנשקים האלה, אתם זקוקים לכסף. וזה מביא אותי לאותו נאום אלמותי, עוד נאום אלמותי בפנתיאון הבלתי נגמר של בנימין נתניהו, ראש הממשלה, שבפעם הזו אומר – אני מקפיא את התקציב עד שאני אבדוק איך אפשר לנקות את החברה הערבית.

אז אלקין את לוין מה יחליטו? יחליטו שהכסף הזה יוקצה לזה ובכך תבוא גאולה על הציונות לפני שתשבוק חיים, מכיוון שאם למשטרה על פי חבר הכנסת ביטן - - -

אתה נותן לו רעיונות?

לא יכולה להיכנס ליישוב הערבי, אז איבדתם את מדינתכם. הלכה הציונות פייפן ובזה נגמר הסיפור. איך יכול להיות מצב כזה שמשטרת ישראל, על כוחותיה ועל האינטלקט שיש בה ועל ראשיה וראיסה, איננה מסוגלת, רחמנא ליצלן, להוציא את הנשקים האלה מהחברה הערבית?

זוהיר, יש לך עוד דקה.

אני מסיים. לפני שנתיים בכנס העיתונות באילת, אני ראיינתי בעמדת השידור של רדיו שמאס, מקום משכני הקודם, ראיינתי את השר לשעבר לביטחון הפנים, מכובדי, אנשי המשטרה, שאני רוחש לכם כבוד, כי תפקידכם הוא לא פופולארי. לא קל. ואמרתי לו, נתתי לו הצעה יצירתית. תן שלושה חודשים תקופת צינון לאנשים בחברה הערבית, שמי שיש לו נשק יניח את הנשק במועצה המקומית ולא יירשם כנגדו רישום פלילי. או נניח שישה חודשים. ואז מבחינתי להכות ביד ברזל - - -

עושים את זה במיסים.

חברת הכנסת גרמן, למה את מפריעה?

מי מפריע?

את.

אני רק עוזרת.

לא, אל תעזרי. חברת הכנסת גרמן, אל תפריעי לי ואל תמשיכי להפריע לי.

היא העזר כנגדי. אני זקוק לעורך דין.

היא לא צריכה. יש לך משפט. חבל.

אז חברי אנשי המשטרה, אהרונוביץ קיבל אבל לא אכף. הסכים, אבל לא נקף אצבע. הנה אני מישיר מבט אליכם ואומר לכם – תכריזו על מבצע של שלושה חודשים או שישה חודשים, שאנשים יניחו ללא רישום פלילי את הנשקים ואם לא, תהיה לכם את כל הזכות שניתנת לכם כמובן גם בלי המחווה הזאת, אבל המחווה הזו יכולה לבוא לייצר אטמוספרה. לייצר אקלים יותר פוזיטיבי כדי לנסות ולהקטין את כמות הנשקים במגזר הערבי.

תודה רבה לחבר הכנסת זוהיר בהלול.

אני מבקש להעביר את רשות הדיבור כרגע לדרג המקצועי. ניצב מני יצחקי, בבקשה. קח לך 5 דקות, אחרי זה הצבא ואני אחרי זה אסכם את הדיון.

בוקר טוב. ישבנו והקשבנו בקשב רב. אני אומר כמה מילים ו - - -

אם תרצה שבע, אין בעיה.

אנחנו נוסיף נתונים, כי אני חושב שבסיכומו של עניין אנחנו הדרג המקצועי, באים פה לדבר על המקצוע. שמענו ולקחנו את הנקודות המקצועיות שהעברתם אלינו בתשומת לב ראויה.

שאלת על תפקידי, אני ראש אגף החקירות והמודיעין של המשטרה.

תראו, אלף ישנה הנחיה שהיא כבר הנחיה ותיקה והיא חזרה על עצמה עכשיו, שזה בליבת העשייה שלנו וזה מקבל בלשון שלנו שיח ייחודי, זה מקבל עדיפות וגם ברור לנו מקצועית שאנחנו צריכים לשים הרבה מאד מהמאמצים, מהקשב, לעניין הזה של אמל"ח – אמצעי לחימה. אני לא קורא לזה איסוף נשק, אני לא קורא לזה נשק בלבד, אני קורא לזה מכלל אמצעי האמל"ח, כי יש גם טילים ויש רימונים ויש עוד דברים רעים אחרים.

הנקודה השנייה שאני רוצה לומר, תראו, כל תפיסה של נשק היא מבצע. אני יכול לתאר לכם פה, אני נותן על זה הרצאה, זה חצי שעה הרצאה. למצוא נשק, אף אחד לא שם את זה על הכוננית בבית, במקום שהוא מניח את המפתחות של הרכב.

אבל בחתונות רואים את הנשק.

אל תפריע לו.

אני שואל שאלה.

אל תשאל.

אני אענה. דרך אגב, השבוע הייתה חתונה - - -

אל תענה לאף אחד. תמשיך.

לא מניחים את הנשק הכבד ביום יום, מסליקים אותו ומסליקים אותו היטב-היטב. זה מבצע. לכן, כשאני שומע פה חוזרים ואומרים איסוף נשק, זה לא איסוף פטריות אחר הגשם. זה מבצע. אנחנו כל הזמן בוחנים ואפרופו חלק מהדוברים אמרו לטעמי דברי טעם. אנחנו בוחנים כל הזמן ורוצים לייבש את הביצה, מאיפה שהנשק הזה מגיע ולעצור את ההגעה פנימה, לאו דווקא לכפרים, לכל מקום במדינת ישראל. שאף אחד לא ייקח את זה דווקא לשם.

אנחנו בוחנים את זה על העלויות והמחירים של האמל"ח וכלי הנשק. כשהמחירים יורדים כמובן הכמויות עולות וכו'. ואני חייב לומר את זה ואני אומר את זה בכנות רבה, אנחנו רואים שיש כניסה יותר גדולה מאשר היכולת לתפוס. אני עושה מבצע לתפוס כלי נשק או כמות רצינית מאד של רימונים. בוא בזמן יכול מישהו להכניס פנימה, לתוך המאגר, גניבה כזו או אחרת. אמרתי, או מייצור עצמי של כלי נשק במקומות מסוימים או גניבה מצה"ל, או לעשות פעולות כאלה ואחרות.

לא, אני רוצה לחזק את מה שאתה אומר. זה קצת מטריד אותי. האם אתה כאחת הדמויות המרכזיות במשטרת ישראל, שאני מניח גם מגבשים את המדיניות. האם אתה לא רואה את הנושא של האמל"ח מסתובב ברחובות כנושא כמעט מספר אחת במדינת ישראל שצריך לעצור אותו?

אני פתחתי בזה ואמרתי, שמבחינתנו זה אחד מהנושאים הליבתיים - - -

לא, מני, אני שואל שאלה אחרת. אתה תתמקד בשאלה שלי, ברשותך. האם אתה כאחראי על התחום, או כמייצג כרגע את התחום, מזהה בעיה, מבקש אמצעים ולא נתנו לך כדי לעצור נשק בלתי חוקי?

אז אני חוזר ואומר שסימנו את זה כבעיה מרכזית. אני לא חושב שהבעיה שלנו, כמודיעין, כיכולת כניסה למבצעי כניסה לעשות חיפושים וכו', אנחנו לא רואים בזה בעיה. אני רק אומר, הזמינות היא הבעיה ואני מגדיר בדיוק מה הבעיה. הבעיה, הזמינות בשוק של היכולת לרכוש את הדברים האלה.

היום סיימנו מאתמול בלילה, בלי קשר לדיון הזה, עוד מבצע. 11 מבצעים רק מתחילת השנה, מבצעים שהם עם מרכז כובד ועם משקל סגולי רב. מבצע כזה יש לו היבטים מאד רציניים. אנחנו תופסים אלפי כלי נשק ואמל"ח. אלפי תיקים נפתחים, אבל, אבל, אבל, אנחנו מנגד או במקביל, אמורים לטפל בזמינות שהיא הבעיה של הדבר הזה.

אני לא מבינה.

שנייה.

מה צריך ל - - -

גברת גרמן.

אנחנו נכנסים באופן שיטתי. אנחנו מטפלים יחד עם צה"ל ועם גורמים אחרים בזמינות. זה צעד אחד. אנחנו מטפלים ב-, אני לא קורא לזה איסוף. אם רוצים מבצע איסוף נשק, צה"ל עושה מבצעי איסוף נשק והוא עשה מבצעים כאלה ואני מתפלא שזה בכלל עולה, כי היו מבצעים, פורסמו.

עזוב, מני, בוא תתייחס לעניין. עזוב את הסמנטיקה. אני שואל שאלה מאד פשוטה.

אני לא מדבר סמנטיקה.

אתה שמעת את הדוברים. אתה שומע את הנושאים שעולים פה, אתה גם שומע את ההנהגה הערבית כאן. אני עשיתי כאן, אמרתי לך, מספר דיונים בנושא. אני שמעתי גם את השר שלך, גם בדגשים והדגשתי את זה. אני שואל אותך שאלה מאד פשוטה. האם מישהו לא נותן אמצעים כדי לטפל בבעיה הזאת.

לא. אין לי - - -

אז מה התכנית שלך? בוא תדבר איתנו קדימה. לאן אתה רוצה לקחת את הדברים?

הוא אומר אין לי פתרון.

אני רוצה לשמוע אותו.

תקשיבו, מי שמנסה להבין מה שהוא רוצה להבין זה עניין אחד. אני חוזר ואומר, המשטרה לקחה את הנושא הזה בצורה מאד מאד ממוקדת ורצינית. המשטרה פועלת במבצעים שיטתיים. המשטרה נכנסת ומפעילה מודיעין. המשטרה עובדת על - - -

הכל בסדר במשטרה? אני שואל. הכל בסדר?

אני אסיים את המשפט וזה יהיה מובן. אנחנו עובדים על אלה שמייצרים והיה פה מי שאמר, הסוחרים הם בעיית הבעיות. אנחנו מטפלים נקודתית בסוחרים. אנחנו מטפלים ביכולות לאתר את הנשק הזה בהסלקות הקשות ששם הנשק נמצא. הפעולות האלה נעשות באופן שוטף. המודיעין מצויד והמון כלי איסוף קשים ויקרים מופנים לעניין הזה, על חשבון דברים אחרים.

כמה כלי נשק לדעתך מסתובבים היום לא חוקי במגזר הערבי? תן לי הערכת אצבע.

אני לא רוצה לתת הערכות.

תן, מה איכפת לך? תן.

אני לא. תשמע, אני איש מקצוע - - -

מה, זה בעיה?

תן לי רק שנייה.

תראו, אני לא מתכוון - - -

זה נורא מאכזב. כחברת כנסת זה נורא מאכזב אותי.

רק שנייה מני, אני רוצה לומר משהו כזה. תראה, עד עכשיו לא אמרת לנו כלום. אתה אומר לנו שהכל בסדר, אתם מטפלים, מבצעים - - -

אני לא אמרתי.

זה מה שאתה אומר. אני מסתכל קדימה. אני לקחתי את הדגש של השר שלך. למה הוא הדגיש את זה? בגלל שהוא הבין שיש בעיה. אני מניח שאם הוא לא היה מבין שיש בעיה, הוא לא היה שם דגש. זה לא אני שמתי את הדגש. משטרת ישראל, באמצעות השר לביטחון פנים הייתה פה לפני חמישה חודשים, שמה את הדגש בעצמה, לא אני.

נו, אז מה הבעיה?

אז אני שואל אותך שאלה. אתה, כאחראי על כל החקירות במשטרת ישראל ואני מניח שאתה חלק מגיבוש תפיסת האסטרטגיה המשטרתית, תספר לנו לאן אתה חושב שהמשטרה צריכה ללכת.

אז אני בפעם השלישית אומר שאנחנו מבחינתנו יש לנו תכניות מקצועיות ומבצעיות, שאני מן הסתם לא אפרט פה, ואני אומר לך את הכיוונים. הכיוונים – לטפל בסחר, הטיפולים בזמינות. אם אתה רוצה שאני אסביר איך אנחנו מטפלים בזמינות - - -

לא. אני ציפיתי לשמוע ממך להגיד לי - - -

זה מבצע ארצי. האם מה ש - - -

גברת גרמן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

מה חדש ב - - -

גברת גרמן, את מפריעה לי בדיון. בבקשה.

אני עוד פעם חוזר. הזמינות היא בעיית הבעיות ואנחנו מטפלים בזמינות ויש לנו תכניות לטפל בזמינות ואני לא אפרט את התכניות. יש לנו תכניות לטפל בסחר ובסוחרים. יש תכניות מאד עמוקות ומסודרות ומן הסתם גם ברור לכם שאני לא אפרט את התכניות.

אני אומר כבר, יש רצף של פעילויות מבצעיות עמוקות בתוך השטח. יש איסוף מודיעין כבד סביב העניין. יש תיאום מול צה"ל בעניין של העברה או של זליגה של ציוד אלמ"ח כזה או אחר פנימה לשטח. יש הקפדה על תיקים ואלפי תיקים שנפתחים, שהתיקים האלה יטופלו - - -

רק שנייה ניצב יצחקי, אתה אומר לי שהכל בסדר? אני רוצה להבין. אתה כל הזמן אומר יש, יש, יש. יש בעיה או אין בעיה לדעתך?

אני אחזור. אני מקווה שזה מוקלט. אמרתי בתחילת הדברים שלי שישנה בעיה של זמינות ונשק במגזר. עד כאן אני ברור? יש בעיה, נקודה.

יפה. דרך אגב, מה אתם עושים כדי לפתור את הבעיה?

יש תכניות.

אני חוזר עוד פעם, אנחנו מממשים תכניות הלכה למעשה היום, כל יום ובשנה האחרונה. בנוסף יש תכניות עתידיות - - -

אז תדבר איתנו על זה. זה יותר מעניין אותי.

אני לא אפרט את התכניות.

לא ביקשתי שתפרט.

אז אני אומר עוד פעם, התכניות מתמקדות בארגוני פשיעה, התכניות מתמקדות בסחר. התכניות מתמקדות בזמינות. אם אני צריך לפרט מה זה זמינות - - -

לא. אני מצפה ממך לומר שאתה מבין את הבעיה, הבעיה לא התפתחה אתמול בבוקר ואתם מבינים, מזהים, שמים את הדגש על העניין, מתכוונים להשקיע יותר אמצעים, יותר שוטרים, להסיט לשם את האמצעים וזה מה שאני מצפה לשמוע ממך.

ומה היעדים.

לא לספר לי מאיפה זה בא, את הבעיה אנחנו מכירים, אחרת לא היה דיון כאן.

דודו, גם מה היעדים.

טוב, אוקיי, בסדר.

תכניות, תכניות.

זה מה ש-?

זה בדיוק מה שהיה לי לומר.

תודה. הצבא, בבקשה, אלוף משנה ארז רבן.

כן, המשטרה הצבאית החוקרת. אני ברשותכם רוצה לומר כמה תובנות כדי שהדיון כאן יועשר. אחד, צריך לזכור שבצה"ל מתקיים מתח שהוא מתחת מובנה בין זמינות האמל"ח לבין יכולת האבטחה של האמל"ח ואני מדבר על אבטחה ועל נשק ואמל"ח ביחד.

כלומר, כשאנחנו רוצים לאפשר לחיילים לצאת עם נשק הביתה, מטבע הדברים אנחנו מבינים שהשמירה על הנשק בבית היא יכולת מוגבלת. מטבע הדברים, כשאנחנו רוצים את האמל"ח זמין לקווים באופן כזה שהחייל יוכל להגיב לאירוע ביטחוני, מבצעי, יכולת האבטחה היא פחותה מאשר בבונקר. עד כאן צריך להבין את המתח המובנה בין זמינות האמל"ח לבין יכולת האבטחה של האמל"ח.

לגבי הנתונים, הייתי רוצה לספר לכל חברי הכנסת כאן, שבשנה האחרונה חלה ירידה בהיקף גניבות הנשק מצה"ל. אם בשנת 2014 נגנבו 92 כלי נשק מצה"ל, בשנת 2015 סיכמנו את השנה עם 67 כלי נשק שנגנבו, שליש מהם גם החזרנו.

דרך אגב, הזליגה מצה"ל היא בסדרי גודל של 100 כלי נשק בשנה או 60? אני מבין שאנחנו מדברים על עשרות אלפים.

שכחת את האפסים אולי, לא?

ברשותך, אני מנהל 4,000 תיקי חקירה בשנה, מתוכם בשנים האחרונות אני אתן את המספרים של כלי הנשק שנגנבו בצה"ל ובערך בכל שנה שליש מהם אנחנו גם מצליחים לתפוס. להלן המספרים.

בשנת 2010 נגנבו 113 כלים. בשנת 2011 נגנבו 55 כלי נשק. בשנת 2012 נגנבו 89 כלי נשק. בשנת 2013 נגנבו 61 כלי נשק. בשנת 2014, שהיא שנה של צוק איתן - עם הרבה כלי נשק בחוץ - נגבנו 92 כלי נשק, ובשנה האחרונה 67 כלי נשק.

כשליש מהנשקים האלה נגנבים מבתים של חיילים, חלקם נגנבים מיחידות הצבא ועוד חלק מכלי נשק, בשני אירועים בשנה האחרונה, היא פריצת נשקייה למשל בנאות מרדכי, בקיבוץ שטויוטה חיברה חבל והצליחה לפרוץ את הנשקייה משם, וגניבת נשק מ - - -

ארז, כמה נשקים נגנבים בצה"ל בשנה?

הוא אמר לך.

אז אני מסביר. התשובה היא בשנה האחרונה נגנבו 67 כלי נשק מצה"ל.

רק שנייה, אני רוצה להבין.

אני עונה לך.

הבנתי. כשאני שומע את ניצב יצחקי אומר שצריך לטפל במקורות, הוא מתכוון ב-67 האלה?

רק רגע. ניצב יצחקי מדבר ובצדק לא רק על נשק, אלא גם על אמל"ח. אמל"ח כולל גם פריטים נוספים שגורמים נזק, וצריך להבין שהדיון הוא עמוק יותר רק מכלי הנשק. כדי שנבין על מה מדובר, מדובר גם על אמל"ח שזולג מצה"ל?

כמה?

כאן המספרים הם גדולים ומטרידים. אני רוצה לומר שבצה"ל - - -

מה ההבדל? אנחנו לא מבינים.

לא, לא, אל תענה. תמשיך.

וכאן אני רוצה להסביר שבשיתוף פעולה אדוק מאד של ניצב מני יצחקי בכבודו ובעצמו אצל סגן הרמטכ"ל, שהוא מגיע מספר פעמים ומוביל את צה"ל וסגן הרמטכ"ל בעצמו, שמקיים דיונים איטיים בהערכת מצב משלימה שהוא מקיים אצלו, מתקיימת פעולה שיטתית ועקבית שהיא מגובה בתפיסה שלמה, שנקראת תפיסת המגה, שהיא תפיסה שמורכבת משלושה מאמצים של מניעה, של גילוי ושל התרעה. שיש לכל המאמצים האלה תפיסה סדורה, עם מאמצי משנה סדורים, על מאמץ גדול מאד שצה"ל עושה ועשה ויעשה גם, בכל מה שקשור לאבטחת האמל"ח והנשק בצה"ל.

נעשו הרבה מאד פעולות, לרבות מבצע ענק שתחילתו השנה של סימון רימוני הרסס בדחיפתה של המשטרה, כדי שנוכל לעלות על מקורות האמל"ח.

תודה.

ברשותך, אני רוצה עוד משפט אחד, אם אפשר. אני כאיש אכיפה בשלושים השנה האחרונות רוצה לתרום לדיון הזה ולומר שיצירת תרבות של קיום חוק במדינה, אינה מורכבת רק ממשטרה ומאכיפת החוק. היא מורכבת קודם כל ובראש ובראשונה מחינוך.

כן, כן, אבל זה לא הנושא כרגע.

נכון, אבל זה בהחלט חשוב.

אני מבקש ממך שתיתן את ההיבט הצבאי. עזוב.

99% מהאנשים מקיימי חוק, כי מחזקים אותם לקיים חוק.

תודה רבה. רבותי, תודה רבה.

רבותי, אני מצטער שאנחנו לא יכולים - - -

רק להגיד מילה, אני לא דיברתי. אני שמעתי חצי מיליון כלי נשק.

אבל אני רוצה לסכם. יש לי שלוש דקות לסכם את הדיון.

בבקשה.

אז אלף אני מתנצל על זה שלא נתנו לכל חברי הכנסת לדבר, בגלל שהדיון מסתיים בעוד - - -

אפשר דיון המשך?

אין בעיה, יכול להיות. אז לכן אני רוצה לסכם ולומר, קודם כל כמו שאמרתי, עשינו כאן דיון לפני מספר חודשים ואני שמחתי על כך שהשר לביטחון הפנים נתן למשטרה במסגרת שלושת הדגשים, את הדגש הזה לגבי הנושא של הטיפול בכל הביטחון במגזר הערבי, בדגש גם על פתיחת תחנות בתוך היישובים ולתת להם את תחושת הביטחון, בגלל גם שאני באמת מאמין שאין דבר שהוא סלקטיבי. ברגע שיש בעיית ביטחון ביישובים הערבים, בסופו של דבר זה זולג לכל מדינת ישראל.

לכן, בלי קשר, גם אם זה לא היה זולג היה צריך לטפל בזה, אבל בסופו של עניין הבעיה היא באמת של כל המדינה. ולכן אני שמחתי על כך שהוא נתן את הדגש הזה. אני מניח שהוא שם את הדגש בגלל שהוא הבין שיש בעיה. אם לא הייתה בעיה, לא היה דגש. ואני חושב שהבעיה המרכזית בכל מדינה בכלל בהתנהלות של אזרחים, זה ברגע שיש כלי נשק שמשוטטים ברחובות בלי שום פיקוח. זה בעצם משתק את החברה. זה משתק את השדרה המרכזית של התפיסה הדמוקרטית בכלל במדינה וגם במדינות לא דמוקרטיות.

לא יעלה על הדעת שיש עשרות אלפי, אני קורא המחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שממנו אני ניזון. יש עשרות אלפי כלי נשק מסתובבים ללא רישיון. לדעתי זה דבר חמור ביותר, בגלל שממנו נגזרות כל שאר הבעיות האחרות. ואני מאמין, וכאן אני עונה לחברים שלי הערבים.

תראו, אני מאמין שכשלא שומרים על החוק במקום אחד, בנושא אחד, אז הוא זולג לנושא אחר וכו' וכו'. זאת אומרת אין סלקטיביות גם בזה, ובחברה, ברגע שגם בחברה הערבית מסתובבים הרבה כלי נשק ולא אוכפים שם את החוק, ואני באמת חושב שלא אוכפים את החוק שם, בגלל שאם היו אוכפים באופן דרמטי, אז לא היו שם כלי נשק. אז זה מתגלגל גם לאזורים אחרים, יורים בחתונות ומרביצים לאישה ומוכרים סמים ובסוף גם בונים את העבירה הבלתי חוקית והכל, בגלל שבן אדם, אזרח, רואה שכל עבירה שהוא עושה אף אחד לא מטפל בה, הוא ממשיך.

זה כמו בילדים. כשהילד מתחיל לנסות אותך בדבר קטן, הוא רואה אתה לא עוצר, אז הוא ממשיך לדבר גדול.

לכן אני אישית חושב שזה דבר כל כך בסיסי, שחייבים לטפל בו. ומשטרת ישראל צריכה להכין, ואני דיברתי עם השר, אני הבנתי ממנו שישנו גיבוש של תכנית. בגלל שאני רואה את זה כאבן יסוד עצומה בכל הנושא של טיפול בכלל בחוק במדינת ישראל.

אדוני, רק לתקן.

בבקשה, שירלי.

שירלי אברמי, מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת. רק תיקון טעות. במסמך שכתבה החוקרת שלנו ראדה חסייסי, לא הוזכר מספר כלי נשק, והמספר שהזכרת של עשרות אלפים, הוא של תיקים שנפתחו ולא של כלי נשק.

אוקיי ,אני מקבל. אני מניח, דרך אגב, שכל אחד גם יש לו את ההערכות הפרטיות של עצמו וכו'. אנחנו גם חיים במדינה, גם קוראים עיתונים וכו'. אנחנו מבינים שהבעיה שם היא חמורה, ולכן אני מניח שגם המשטרה עצמה לא מתכחשת לעניין.

לכן אני מצפה מהמשטרה גם לענות ככה. לא לבוא ולהתחיל לספר מה עושים. מה עושים זה בסדר. השאלה היא מה לא עושים ומה צריך עוד לעשות. זאת השאלה שצריך לשאול.

לכן אני בעצם אעשה שני דיונים. אני אעשה דיון אחד, המשך דיון לגבי הנושא הזה בעוד מספר חודשים כאן בוועדה, על מנת לראות בעצם מה-. כשהשר אמר שאתם הולכים לאשר אצלו את התכניות, אז אחרי זה אנחנו נרצה לקבל דיווח מסוים.

דבר שני, בקטע יותר אופרטיבי, אני גם אכנס את ועדת המשנה לקבל שם פרטים קצת יותר מדויקים לגבי מה עשיתם. בגלל שכמו שאמרתי, אני רואה את זה כלב ליבו של הנושא של אכיפת החוק. אזרח רגיל, כשמסתובב לידו אקדח לא חוקי, הוא משותק. הוא משותק. הוא גם לא מקבל את זה. הוא לא מצליח גם להבין איך זה קורה. הוא מפחד. הוא מפחד מדברים פשוטים. מאיפה הוא חונה את האוטו והוא מפחד להתווכח עם אותו אחד שמסתובב לו עם נשק, וההוא אומר לו תשמע אדוני, תעשה ככה וככה ומתפתחים פה דברים שהם הזויים מבחינת האזרחים.

לכן אני רואה את זה כאבן הראשה של שלטון החוק, יותר מכל בעיה אחרת במדינה.

לכן זה מה שאני אעשה בעזרת השם. אני מודה לכם.

דרך אגב, אני רוצה לחזק אתכם. אולי ישמע שאני רק מבקר אתכם, אבל תראו, בסופו של דבר באמת אתם השליח כאן, לתשומת ליבכם. אבל א' אני יודע שאתם עושים את העבודה. זה לקום בבוקר, ללכת, לרוץ, לפרוץ לבית, לפעמים גם יורים, לפעמים גם מקבלים אלימות נגדית. באמת שאפו. אני באמת בא מהזווית האחרת.

וכאן באמת, לשוטרי משטרת ישראל מגיע באמת את כל ההצדעה, את כל הפרגון ואת כל הגב בנושאים האלה, ובאמת הערכה גדולה.

אני לא בא לשוטרים. אני בא לקטע יותר, אני מניח שלאמצעים. ברגע שיתנו לכם יותר אמצעים, אני מניח שלא תהיה בעיה שתגייסו יותר שוטרים ותעשו את כל המבצעים על פי מה שצריך.

אז באמת הערכה כאן גם למשטרה ובעזרת השם אני אעשה את הדיונים האלה ואני מקווה שבעסק הזה נבוא ובעצם נצמצם את התופעה הזאת.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.