הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 34

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום רביעי, כ"ה בטבת התשע"ו (06 בינואר 2016), שעה 10:15

פניות ציבור בנושא הסעות בחינוך המיוחד- ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ב-28.7.2015

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

דניאל כץ - עו"ס, מפקח ארצי האגף לטיפול באדם עם מש"ה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

קרן קרדי - עו"ס, מפקחת ארצית, השירות לטיפול באדם עם אוטיזם, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רונית גמרניק - עו"ס, מפקחת מחוזית לגיל הרך, אגף השיקום מחוז ת"א, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

לארה עקיבא - מנהלת תחום נכויות, עיריית תל אביב-יפו

יעל אור - מ"מ מנהלת היחידה לטיפול בפיגור, עיריית תל אביב-יפו

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה - ארגון הנכים בישראל המיוחד

יעל פלדמן - אמא של מתן, אהב"ה - ארגון הנכים בישראל המיוחד

צבי פלדמן - אבא של מתן, אהב"ה - ארגון הנכים בישראל המיוחד

מתן פלדמן - אהב"ה - ארגון הנכים בישראל המיוחד

חנה שביט - אהב"ה - ארגון הנכים בישראל המיוחד

נעמי מורביה - יו"ר מטה מאבק הנכים בישראל

שלומית אבינח

יעל, חבר המתרגמים

פניות ציבור בנושא הסעות בחינוך המיוחד- ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ב-28.7.2015

אנחנו רוצים למצות את הדיון. היות וזה דיון המשך לא צריך להתחיל את כל הפרשה מחדש. אנחנו מתמקדים במקרים של ילדים עד גיל 3 ובוגרים מעל גיל 21 שאינם במערכת החינוך והמוסעים לגנים מיוחדים למרכזי יום. ההבדל בין ילדים שהם בבתי ספר, האחריות לילדים אלה היא של משרד החינוך, הילדים האלה הם באחריות משרד הרווחה בשיתוף השלטון המקומי

. אנחנו דיברנו שיש הסדרה, באופן חלקי, להסעתם של נכים הלוקים בפיגור שכלי, אך עדיין לא הוסדר מימון הסעתם של נכי שיתוק מוחין, אוטיסטים במצב קשה. ההורים נדרשים לשלם סכומי עתק, אלפי שקלים, מדי חודש. דובר גם על הבעיה של הנהגים שמסיעים אותם, אני לא יודע עד כמה אנחנו יכולים להיכנס לפרט על אופי הנהגים או של ההתנהגות שלהם.

לגבי הבעיה של היעדר מקומות לימוד, מרכזי יום עבור אוכלוסיות אלה, יש מקומות אך אין מספיק הסעות, צריך הסעות ואין הסעות ואין חברות הסעות. ההורים נאלצים להסיע את הילדים בעצמם.

בימיו של חבר הכנסת אזולאי, שהיה יושב ראש הוועדה לפניות הציבור, הוסדרה סוגיית ההורים שמסיעים את ילדיהם, שהם יקבלו השתתפות של המדינה והחזר הוצאות, אבל הם צריכים לעמוד בקריטריונים שקבע משרד הרווחה.

אדוני, הדיון הזה הוא לא לבקשתך, אז למה זה תשאיר אותנו לבד?

יש ילדים בחוץ.

הוא הביא את הילד שמדובר עליו ואת ההורים, לא מאפשרים להם להיכנס.

אנחנו נמשיך את הדיון עד שהם יבואו.

אני הסברתי לכבוד הרב למה אבנר נשאר בחוץ.

טוב שהסברת לי, כי הוא ביקש את הדיון, הוא רדף אחרינו הרבה זמן.

אדוני, אני הוזמנתי לפה באותו עניין כדי לתת את העדות שלי בלי הילדה.

מצוין. בדרך כלל אנחנו פותחים את הדיון עם הפונים. את פנית, בבקשה.

שמי חני שביט. אני מתגוררת במושב קדרון על יד גדרה. יש לי בת עם שיתוק מוחין, נכה 100%, בת 26. מזה למעלה מ-4 שנים אני מסיעה אותה למרכז יום לנכים קשים שמפעילה "איל"ן" בספיבק ברמת גן. זה אומר שאני מדי יום, ארבעה ימים בשבוע, אני ארבע שעות על הכבישים. בבוקר אני נוסעת וחוזרת ובצהריים אני מחזירה הביתה. זה פקקים, זה בלגן.

הסיבה שאני מסיעה אותה, בזמנו כשדיברנו על הסעה מסודרת הם דרשו 600 שקל ליום בשביל להסיע אותה הלוך וחזור. זה לא מתקבל על הדעת. הסיבה שאני נוסעת לרמת גן, כי האופציה השנייה היא בבאר שבע. אין באמצע, אז אין בררה. זה אני באה מקדרון, טל ממושב גאליה, זה חברים שמגיעים מרחובות, מרמלה, מגן יבנה וכולם נוסעים כל יום לרמת גן. כנ"ל מהכיוון השני מגיעים כי אין, פשוט אין.

בזמנו אני עליתי לשידור "הכל בסדר" בגלי צה"ל, עלה מולי דוקטור אלישר שהבטיח חגיגית קבל עם בשידור שתוך חצי שנה יקומו 7 מכרזים. לא הוקמו, לא יצאו מכרזים ולא כלום, שום דבר. אין שום דבר באמצע, אין שום פתרונות.

דובר עכשיו על השתתפות של הורה מלווה, אני לא ידעתי מזה. חשוב מאוד, "אילן" מעבירים לנו כל חודש צ'ק על סך 1,200 שקל שזה אמור להיות, כך הבנתי, ההשתתפות שלי בהסעות שאמורה לספק לי הרשות המקומית, רק שאני אף פעם לא ידעתי שהרשות המקומית אמורה לספק תמורת ההשתתפות שלי עד 1,200 שקל.

בקיצור, העסק הזה הוא סיפור סיפור. שלחתי מכתבים, שלחתי, דיברתי וצעקתי, הרמתי ידיים והתייאשתי ואני ממשיכה להסיע ובזה זה נגמר. אין דרך אחרת, כי האופציה השנייה היא - - -

זאת אומרת, את בכלל לא ידעת שיש לך זכאות לקבל החזר?

לא, אף אחד לא טרח לידע אותי, עד הבוקר לא ידעתי על דבר כזה.

יש למישהו מושג מהם הקריטריונים לקבלת החזר כזה?

שלום, דני כץ ממשרד הרווחה. אני מפקח ארצי אגף מש"ה – אגף למוגבלות שכלית התפתחותית. אני לא הוסמכתי לדבר בשם אגף השיקום. בעצם בתה של הגברת שייכת לאגף השיקום

. אני יכול להגיד לגבי האוכלוסייה שלנו שכן יש לנו סידורים להסעות. אני כן יודע שההשתתפות בהסעה באגף השיקום נכללת בעלות ההועדה, בעצם התשלום שהמשרד מעביר למסגרת עבור הטיפול - - -

ההסדר לא חל על הורים מסיעים, הם לא זכאים להחזר? אף אחד לא יודע לענות על השאלה הזאת?

אני לא יודע אם אפשר לקחת חלק מדמי ההועדה האלה ולהחזיר אותם להורים.

אנחנו מקבלים מתוך זה 1,200 שקל. זה מה ש"אילן" אומרים שעולה להם ההסעה במטרופולין ואז הם נותנים לנו את זה.

אולי אלו כספי ההחזר שאנחנו מדברים עליהם?

חברים, זו בדיחה, מה זה 1,200 שקל? זה בקושי מכסה לי שבוע של נסיעות. אני מדברת - - -

תגידי עוד פעם מאיפה את.

ממושב קדרון לרמת גן. זה דרומית לרחובות. אני נוסעת כל יום לרמת גן. אני מדברת על שעה בכל כיוון בפקקים, פעמיים כל יום, בוקר וצהריים.

איך זה לגבי החזרי הוצאות במערכת השלטונית הכוללת כשמקבלים החזר הוצאות על ק"מ?

סליחה כבוד הרב, הרשות המקומית שלי, שהיא המועצה האזורית גבעת ברנר, הסכימה בזמנו להעמיד סכום, תרומה מטעם המועצה. בהתחלה הם השוו את זה ל-1,200 שקל ש"אילן" נותנים לנו תמורת דוח נוכחות. הייתי חייבת להגיש כל חודש דוח נוכחות של הבית במרכז. שנה אחרי זה הורידו את זה ל-800 שקל, שנה אחרי זה הפסקתי לבקש נדבות.

זה לא נדבות, זה מגיע לך.

לא מגיע, זו בדיוק הנקודה. אני צריכה להוכיח ככה ולבקש ככה ו- - -

להוכיח שהילדה נסעה זה - - -

לא, אבל אני צריכה לבקש את האישור הבסיסי, אני צריכה למלא דוח, לתת זה, לתת זה. חברים, לא. אם אתם חושבים שלא מגיע לי אז לא, אל תעשו לי טובות, באמת. למזלי הרב יש לי את האמצעים לזה, אני לא צריכה את הטובות שלהם. אני שמחה מאוד לכל עזרה, אבל לא צריך, אני יכולה להסתדר לבד. הנקודה היא, מה שמכעיס ומה שמקומם בכל הסיפור הזה שהמדינה לא משתתפת. התחושה שלנו היא שברגע שהילדים שלנו מגיעים לגיל 21 הם נהיים רמבו. אומרת לנו מדינת ישראל, 'הורים יקרים, שמחנו להיות אתכם עד עכשיו בחינוך מיוחד. מעכשיו, נתראה בשמחות, תסדרו לבד'. זאת התחושה שלנו, מפקירים את הילדים שלנו. מגיעים לגיל 21 – גמרנו.

זאת אומרת, המוסד אליו את שולחת את הבת לא ממומן על ידי המדינה?

הוא ממומן על ידי המדינה, אבל אני גם אמורה להגיע לשם וזה נחמד.

אומר העו"ס דניאל כץ, אם הבנתי אותו נכון ואולי תתקנו אותי, הסכום שהם משלמים למוסד כולל את ההסעה של הבת שלך. הם צריכים להביא ולהחזיר אותה. הבנתי נכון? אם הם לא מביאים אותה אז - - -

לאחד ההורים היה ויכוח מול משרד הרווחה. ההסעה היא עד בני ברק, הם גרים בגני תקוה שזה עניין של עוד 5 דקות נסיעה. הייתה לו מלחמת עול מול משרד הרווחה, יש לי בבית את ההעתקים של המכתבים לפני שנים, "תכללו את הבן שלי' , 'לא, לא. אתם כבר מטרופולין, אתם לא מטרופולין והם כבר פריפריה'. אז יש גם את "יד שרה", אבל "יד שרה" לא מסיעים מכל מקום, לא בכל מקום יש להם הסעה ולא בכל מקום יש את האפשרות להסיע. יש 4-5 רכבים של "יד שרה" שמגיעים כל בוקר.

לא יאמן לשמוע דברים בירוקרטיים שכאלה 'כן מטרופולין לא מטרופולין'. זה מזכיר לי את ה"רב קו".

כך זה עובד. אני נלחמת ואני רבה ואני מדברת אל הקיר.

עולם משוגע, סליחה על הביטוי. אין היגיון שהוא נוסע לבני ברק כן ולגני תקווה לא.

בוודאי שאין היגיון. הם לא מקבלים הסעה, הם מקבלים 1,200 שקל לחודש.

אבנר בבקשה.

בוקר טוב, אבנר עורקבי יושב ראש ארגון אהב"ה – ארגון הנכים בישראל המיוחד וחבר בפורום הנכים.

אנחנו קיבלנו מספר פניות של הורים שיש להם בעיות בהסעות. בין היתר, פניות רבות בקשר לילדים מתחת לגיל 3 ומגיל 21. יש לנו ילד שצריך להיכנס, הוא נמצא בכניסה. הוא בעצם בבית, הוא עם שיתוק מוחין והוא אמור להגיע למרכז שיקום בכפר סבא, אם איני טועה משערי תקווה. המועצה דורשת מהם כסף, 18 אלף שקל שיסיעו את הילד למרכז שיקום. כמובן שהמשפחה לא משופעת בכסף, אם יחידנית, היא לא מרוויחה את ה-20 אלף שקל בחודש כמובן. היא צריכה לשלם את זה למועצה על מנת שהילד שלה יגיע למרכז שיקום.

פנייה שנייה שהייתה לי, אימא לילד מתחת לגיל 3 - - -

בו נתמקד בילד הזה.

הוא צריך להגיע והוא - - -

הם יספרו בעצמם.

יש לי את הגיל הרך היום. יש לי ילד בגיל 3 שאימא שלו, כתוצאה מכל התופעות סביבה, היא כרגע שוכבת בבית חולים בשמירת הריון. משום מה הילד שלה בן ה-3 שאמור להגיע למרכז שיקום מתל אביב לבני ברק, ל"עזר מציון" מעון שיקומי. הם פספסו פעמיים את ההסעה. פספסו את ההסעה אז ההסעה ברחה להם. כשהאימא, כשהיא באה לדבר שאלה את הנהג 'מה קרה, הרבה שנים אתה לוקח את הילד שלי ועכשיו לא. מה קרה ברחת לו'. הוא התחיל לצעוק: 'לא לוקח את הילד שלך, לא בא לקחת את הילד שלך'. דין ודברים לא כל כך תקין כמו שאומרים. האימא פחדה להסיע את הילד שלה יותר, היא ביקשה שהעירייה תדאג להסעה אחרת. אמרו לה לא, 'גברתי, את צריכה להיות בשעה' כך וכך 'למטה'. דבר ראשון אני קובל על זה, על קביעת השעה ושאתה צריך לעמוד בשעה הזאת.

יש עוד ילדים שנוסעים באותה הסעה?

כן.

אתה מבין למה הם רוצים שהם יהיו בזמן.

אני קובל על זה ואני תכף אסביר למה אני קובל על זה.

אנחנו הגענו יחד עם האימא, ביקשו מהאימא להגיע לברור, לשימוע בעיריית תל אביב, נמצאים פה החברים. ביקשו ממנה לחתום על מסמך - -

על מה?

שהיא מתחייבת להגיע בשעה מסוימת.

מה זה מתחייבת?

בניגוד לחוק.

היא עובדת אצלם?

שאם היא לא תוריד את הילד בשעה מסוימת לא תהיינה לה יותר הסעות. האימא מספרת לי שזאת שאחראית על ההסעות אמרה שהיא תעניש אותה, היא לא תיתן לה יותר הסעה. כך היה. הילד היה במשך שבוע, אני דיברתי איתה - - -

מתי היה הסיפור הזה?

הסיפור הזה היה לפני כחודש וחצי.

מה קורה היום?

היום מצאו סידור לילד דרך הרווחה למשך שלושה חודשים עד שהאימא תלד. מצאו לו סידור אחר. זאת אומרת, יש לו הסעה נפרדת שבאה לאסוף אותו - - -

למה, כי היא לא יכולה לעמוד בזמן?

ברור. זה ברור.

אני אסביר את עצמי. ילד נכה כשהוא קם בבוקר אז הוא קם, יופי. בשעה מסוימת הוא מוכן, אבל פוק התחלק לו, בשעה 07:20 התפלק לו, טיטול צריך להחליף לו. מה עושים, אז ההסעה תברח, לא מחכה, לא מחכה. לא מעניין אותם הם הולכים ככה כמו ספר. הילד לא אשם, תינוק בגיל 3 הוא לא אשם. גם האימא לא אשמה.

מה אתה מציע לילדים האחרים שמחכים ברחוב?

מה אני מציע, יש ברוך ה', אנחנו משופעים בתקשורת, טלפונים. אני בעוונותיי הרבים באחת השנים עסקתי בהסעות והייתי מתקשר לפני שאני מגיע לילד, מתקשר הביתה. 'שלום אבא', הייתי לוקח אותו מרחוב ש"ך. 'שלום אבא, אתה מוכן, הילד מוכן' . אומר לי 'כן, עוד כמה דקות. כרגע הוא בשירותים', אז אני יודע שהילד בא. אם הילד לא בא אני לא אעבור דרכו. כך אתה מייתר לך את ההסעה.

בכלל בהסעות יש נהגים שהם אדיבים ויש נהגים - - -

אני מדבר על ילדים בעלי צרכים מיוחדים שיש להם הרבה בעיות. אתה לא יכול לדעת מה קורה עם הילדים האלה, הם יכולים להסתבך ברגע אחד ואת זה שנינו יודעים, כולכם יודעים את זה. אז אם הילד לא יכול לרדת בזמן מהבית אז צריך לעמוד עליו ולהגיד לו 'אם אתה לא תגיע לא תהייה לך הסעה?' כך הילד סבל במשך שלושה-ארבעה ימים, לא נסע לגן. אם ההורים לא הביאו אותו לגן והחזירו אותו בחזרה מהגן - - -

תודה רבה אבנר. אני רוצה תשובה מעיריית תל אביב, גברת עקיבא.

אני יעל אור, מנהלת השירות לנכויות התפתחותיות. קודם כל אני רוצה לומר שמה-8 בחודש - - -

רק אל תגידי את השם לפרוטוקול כי האימא לא נמצאת. לא להגיד את השם לפרוטוקול - - -

את שמו של המטופל לא להגיד.

הפעוט.

הפעוט, את שם המשפחה לא להגיד כי האימא לא נמצאת.

זה כלל בכל הנושאים שאנחנו מטפלים.

להגיד במה מדובר, באיזה נושא ואת שם המשפחה לא להגיד לפרוטוקול.

בסדר. קודם כל אני רוצה לומר שהפעוט משולב באופן סדיר בהסעה, החל מה-8 בדצמבר הוא מגיע באופן סדיר וקבוע בעקבות אישור של משרד הרווחה שנתן לשלושה חודשים באופן חריג ביותר לפצל את ההסעה ולתת לו הסעה נפרדת. בתקופה הזאת נתבקשה העירייה על ידי המשרד שבמשך שלושת החודשים לעשות בחינה של המצב ואת המשך הצורך, כי זה לא משהו שהוא אוטומטי והוא מובן מאליו.

לא במסגרת התקנות.

לא במסגרת התקנות, כי משרד הרווחה מסיע כמה פעוטות ביחד, שניים-שלושה לפי הצורך.

יש כמה שנוסעים בהסעה.

כאן מדובר במונית.

יש מי שאחראי על התנהגות הנהגים או שאלו חברות פרטיות שאין לכם שליטה עליהן.

יש לנו מכרז ואנחנו אחראים עליהם באמצעות - - -

אז יש לכם אפשרות להגיד למנהל של החברה הזאת שאם אתה רוצה להמשיך במכרז הנהגים שלך חייבם לדעת שאלו לא ילדים רגילים. גם על ילד רגיל לא צריך לצעוק, אבל נניח שלילד רגיל לא קרה שום דבר ולילד כזה, זו לא דרך.

הנהגים הם לא אלה שמחליטים על שעות ההסעה. אנחנו קובעים את השעה.

לא. לא. אני מדבר על מישהי שאיחרה להסעה.

שוב, אני לא יודעת, בגלל שהאימא לא נמצאת והיא לא חתמה על ויתור סודיות, כמה אני יכולה להגיד וכמה לא. אני רוצה להגיד ששעת ההסעה נקבעת לפי המרחק של המעון מהבית. המעון הזה הוא בבני ברק והם גרים בתל אביב. מה שקבוע זה שעת פעילות ההסעה ושעת פעילות המעון, כך שאם הפעילות של המעון מתחילה בשעה 08:00 ויש שלושה פעוטות וצריך להגיע בבוקר עם פקקים לבני ברק, אז זה מה שמכתיב את שעת הנסיעה.

המעון נפתח ב-07:30 והילדים מגיעים לקראת 08:00.

נכון. אז נוצר מצב שאנחנו מחויבים גם לפעוטות הנוספים באותה הסעה. קיבלנו תלונות מהורים אחרים שהילד שלהם - - -

אין ויכוח שזה לא מונית פרטית שכל אחד יכול לקבוע באיזו שעה יבוא או לא יבוא. מצד שני, גם אין ויכוח שמקרים, כמו שהציג פה אבנר, שאלו ילדים לא רגילים שאפשר לומר להם נו, נו. צריך להיות פה קצת אנושיים. אני חושב שכן הייתם צריכים להגיד לחברה, אני לא מכיר את המקרה הספציפי אני מדבר בעיקרון, שנהגים שעוסקים בדבר הזה צריכים לדעת שזה חומר מאוד רגיש. כמו שלבורנטית במעבדה יודעת שיש חומרים מאוד רגישים כך נהג צריך לדעת שלא ילד כזה כמו ילד רגיל.

כשקיבלנו את הדיווח הזה אנחנו יצרנו קשר גם עם המשפחות האחרות ושאלנו אותם לגבי הנהג והמלווה וקיבלנו מהן תגובות מאוד חיוביות, שהן מאוד סומכות ומאוד מרוצות. אני חושבת שיש פה בעיה מעבר לאיחור או שניים. יש פה משהו שהוא לאורך זמן. מה שקורה, לנהג הייתה הרבה סבלנות והוא הרבה פעמים חיכה וחיכה וחיכה, באיזו שלב כשהוא קיבל הוראה לא לחכות יותר אז הדברים הפכו - - -

הוא קיבל הוראה לא לחכות יותר, שמת לב?

הרשות המקומית מחויבת לדאוג גם לילד הזה וגם לדאוג לילדים שמוסעים באותה הסעה. יש כאן הסתכלות על הכול. אנחנו מבינים מאוד את המצוקה של האימא.

קשה לנו כקובעי כללים, כוועדה ציבורית להיכנס לפרט כזה או אחר שתלוי הרבה בקומנסנס וביחס האישי בין הנהג לאימא ולמצב משפחתי של משפחה מסוימת. לכן יש לנו אנשי מקצוע כמוכם, אתם צריכים למצוא את הדרך כי אם באמת זה מצב כרוני אז המשפחה עוד יותר בסכנה. אני יודע על מישהו, אני לא רוצה לספר את כל הסיפור כי זה לא פוליטיקל קורט, אבל היה מישהו שהיה לו בן משפחה שהיה מבזבז הרבה כספים בחנויות. הוא היה הולך לאנשים לבקש כסף, אחד המורים שלי היה תומך בו. פעם אחת בא מישהו למורה ואמר: 'אתה יודע, הוא לוקח אצלך כסף ובן משפחתנו הולך לחנויות לקנות מותגים כאלה ואחרים, לא מגיע לו'. אמר לו: 'ככה המצב אצלו, לא ידעתי, אז צריך לעזור לו הרבה יותר כי אין לו שליטה על הדבר הזה' הנמשל. זה מאוד מאוד על מה שאנחנו מדברים עליו, בדיוק, אם מדובר על משפחה שלא מסוגלת לעמוד בשעה 07:20 עם הילד, אז זה עוד יותר קשה.

אני מאוד מסכימה איתך ולכן עשינו פנייה למשרד הרווחה וביקשנו באופן מאוד חריג - - -

גם הוועדה טיפלה בזה. אנחנו במסגרת הוועדה טיפלנו- - -

אנחנו מסיעים מעל 100 - - -

אבל זה שלושה חודשים.

אנחנו מסיעים 100 ילדים ואנחנו ביקשנו באופן חריג ממשרד הרווחה להסיע אותו בנפרד.

מה לגבי ההמשך?

לגבי המשך ההסעה, זה נבחן.

לפני שיסתיימו השלושה חודשים, אני מבקש שתבנו מעטפת מתאימה למצב היותר קשה.

זאת ההנחיה, שהרשות תיפגש עם המשפחה, תעשה בדיקה. בכל מקרה, חשוב לי להדגיש שהמשפחה קיבלה מענה בכל שלב.

זה מאוד חשוב.

לא. היא לא קיבלה מענה בכל שלב. סליחה, היא לא קיבלה. אם הילד נאלץ שלושה ימים לנסוע לבדו ולא החזירו אותו בחזרה, איך להגיד את המילה הזאת, כי דווקא.

סנקציה.

'אנחנו נעשה לו דווקא, לא נחזיר אותו הביתה'. זה אחד הדברים שלא יתכנו. במי זה מתנקם, לא בי, לא בהורים ולא בזה, בילד.

אבנר, את הטון בוועדה הזאת אתה מכיר, הוא הרבה יותר נמוך. יש לנו שם במה ששם אנחנו צועקים.

זה לא היה דווקא.

כשצריך להוציא הסעה חדשה אז צריך לאתר מלווה חדש.

הנושא הזה מוצא, בואו נעבור.

אני רוצה רק לומר משהו.

רק תאמרי את שמך ותפקידך לפרוטוקול.

שמי רונית גמרניק ואני מפקחת מחוזית בתחום לגיל הרך באגף השיקום. אני מכירה את המקרה הזה. אני רוצה להגיד שהסעה נפרדת עולה אלפים גם לרשות וגם למדינה. זה דורש מונית נוספת, זה דורש מלווה נוסף כשאותה רשות כבר מסיעה לאותה עיר מספר פעוטות בהסעה שעומדת בתקנות ובחוק. הסעה נפרדת היא מאוד חריגה, היא ניתנה פה זמנית כי לסייע למשפחה להתארגן. לקראת סוף האישור שזה לקראת תחילת מרץ, לקראת סוף פברואר הרשות תגיש עוד פעם לפיקוח המחוזי את הסיפור ואנחנו נעביר את זה הלאה לפיקוח הארצי ונראה איך מתארגנים הלאה.

חייבים למצוא פתרון. בבקשה הגברת נעמי מורביה יושבת ראש מאבק הנכים בישראל.

לי יש הצעה, במקום שבאמת להוציא כל כך הרבה כספים ולהקצות הסעה מיוחדת, האם לא פשוט הרבה יותר להפוך את הזמנים לטיפה יותר גמישים, איזו אפיצות. לא יהיה אסון נורא וזה הרבה יותר זול מבחינת המדינה אם אותו נהג ימתין את החמש דקות, אז הוא המתין חמש דקות. אני לא מדברת על הפעולה - - -

אז הפעוטות האחרים יאחרו למעון. הם כבר מאחרים חצי שעה עם המסלול הקיים. גם יש שם בעיה לחכות. הפעוטות האחרים מחכים ברחוב.

רגע. אם הם ממילא מאחרים חצי שעה מלכתחילה- - -

מה שלא תקין מבחינת ההורים שלהם.

סדר היום במעון מתחיל ב-08:00 והמעון נפתח בשעה 07:30. ב-08:00 יש סדר יום שמתחיל וזה מפריע. זה מפריע לסדר היום וזה מפריע למעון. יש גם ילדים שמתחילים לקבל טיפולים בשעות האלה. אלו השעות הכי טובות.

אני גם רוצה לומר שיש אופציות מסוימות ויש גם איזה טולרנטס סביר כשמדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים.

זה נכון.

אני רוצה להגיד שני דברים. אנחנו באמת עם הרבה ניסיון לעזור פה למשפחה, עשינו תקופת ניסיון. כשהזזנו את שעת ההסעה עשר דקות קדימה התחלנו לקבל טלפונים גם מהמעון וגם מההורים של שני הפעוטות האחרים, 'הילדים שלנו מגיעים מאוחר והם מפסידים טיפולים'. אז המטפלות לא מחכות להם למטה כי הם עולות לתחילת הפעילות ובעצם לא יכולות לעזור לעלות אותם. המעון הוא בקומה הרביעית בבניין עם מעלית, יש גם בעיית חניה שם והוא גם צריך לעלות עם פעוט אחד ועם מושב בטיחות ובינתיים השניים האחרים נשארים במונית, אז הוא יורד ועולה עם עוד אחד. זה יוצר איחור מאוד משמעותי - -

אין מלווה?

המלווה, זה מה שאני אומרת, המלווה עולה עם פעוט אחד עם מושב בטיחות ואז יורד ועולה עם הפעוט השני.

יש לי איזה רעיון הזוי. אם אתם בלאו הכי מוציאים מונית נוספת בשביל הילד הזה, למה שלא תחלקו לשתי מוניות בכלל? יש להם מונית אחת עם פעוטות שבלאו הכי צריך לחריג ומונית אחת לאחד.

לא. מונית אחת לאחד.

בסך הכול יש שלושה, הבנתי.

אני חושב שסביב השולחן כאן יש הסכמה שצריך הרבה קומנסנס והרבה גמישות. כמו שאני שומע כאן מאנשי המערכת שמטפלת בזה ביו-יום, הם הבינו את המסר והם פועלים לפיו.

שהנהג יתקשר להורים. אני מסיע. לא הסעתי כמו "חאפר", הייתי מתקשר, הייתי שואל אם הילד מוכן לא מוכן. גם שהייתי חוזר הייתי מתקשר לאבא שיבוא לקחת את הילד.

בוא תן למשפחה לדבר.

אנחנו מצטערים על האיחור. היה לנו עיכוב ולא מעבר לזה.

מתן גדל איתי בבית. למעשה הוא מאוקטובר בבית. יש לו מסגרת שמוכנה לקלוט אותו, "מעון רוחמה" בכפר סבא. מקום מקסים, מתאים בדיוק לצרכים שלו. אני מתעקשת שהוא יחזור ויגור בבית, אני רוצה לגדל אותו, אני נלחמת על זה שהוא יהיה בבית. מה אומרים לי, או שהילד יישאר שם לישון או שהוא יהיה בבית, אין לנו הסעות בשבילו'. אנחנו לא מוכנים, אין מי שמוכן לקחת על עצמו להסיע את הילד הזה ולהחזיר אותו.

מאיפה?

אנחנו גרים בשערי תקווה. אני גרה איתו בשערי תקווה, זה אבא של מתן, אנחנו לא גרים ביחד.

הם אומרים או שהוא יישאר לישון שם או שהוא יהיה בבית. הילד הזה לא יכול להישאר בבית, הוא צריך תעסוקה, לצאת לחזור. אני רוצה שהוא יהיה איתי בבית, אני רוצה שהוא ימשיך לגור עם האחים שלו ועם המשפחה, אבל אין לי את האפשרות, אין לי מי שמוכן לקחת על עצמו להסיע אותו ולהחזיר אותו כל יום מהבית. שיצא כל יום מהבית ויחזור בשעה 16:00.

דרשו ממך כסף?

מה הסיבה שהוצאתם אותו מהמוסד שהוא היה?

עד גיל 21 הוא היה קשור למשרד החינוך, הוא היה במעונות בראש העין. הסיעו אותו, החזירו אותו הכל היה בסדר.

מה קרה עכשיו?

בגיל 21 הוא עובר לרווחה, הוא לא קשור יותר למשרד החינוך. אין לנו מימון להסעות שלו. פניתי למועצה האזורית - - -

תגידי לפרוטוקול כמה ביקשו ממך.

יש לי פה מכתבים - - -

כמה ביקשו על ההסעה?

הם אומרים שההסעה עולה 18 אלף שקל.

ומה הם הציעו לך?

הם אומרים שההסעה עולה 18 אלף שקל. אני עשיתי בירור פרטי. הלכתי, יש לי פה הצעת מחיר ב-9,000 שקל שמוכנים להסיע ולהחזיר את הילד. אני לא יודעת איך הם הגיעו למחיר אסטרונומי של 18 אלף שקל, זה לא הגיוני בעייני בשביל להסיע אותו ולהחזיר אותו. זה מרחק של 15 ק"מ מאיפה שאנחנו גרים עד לכפר סבא. יש הצעה כתובה של מישהו שאמר 'אני מוכן'. מישהו שהוא מוסדר, הוא עובד עם מוסדות חינוך ויש לו אישורים להסיע, ב-9,000 שקל להסיע אותו. אומרים לי שגם את זה - - -

אנחנו פנינו, המנהלת שלנו פנתה למועצה האזורית שומרון, קיבלנו תשובה ואני מניח שהיא הועברה אליכם - - -

לא. היא לא הועברה. זה התקבל הבוקר.

רק הבוקר הם שלחו, מה קרה הבוקר, השמש זרחה?

הם ענו שהם לא יוכלו להגיע, הם שלחו תשובות.

הם כותבים פה שהם מוכנים לשלם. "לצערנו קיבלנו תשובה שלילית ונאלצנו להפסיק את ההסעה. במקביל הוצעה להם להסיע בעצמם יחד עם עובד הזר ולקבל מימון של 5,000 שקל לחודש. האם סירבה להצעה"

לא. מה זה סירבתי. אני עובדת, אני מפרנסת יחידה, אני לא יכולה להסיע ולהחזיר אותו כל יום. אימא, ב-08:00 הוא יוצא, ב-16:00 הוא חוזר, אני עובדת עד 7-8 בערב לפרנס את המשפחה שלי לבד. איך אני יכולה בשעה 16:00 לקחת אותו מהמעון? מה, אני אצא מהעבודה ואני - - -

לא. השאלה האם יש רכב שיכול לקחת? אתם יכולים לקחת רכב של מישהו שיעשה את זה ב-5,000 שקל בחודש?

אף אחד לא מוכן להסיע אותו ב-5,000 שקל. מי - - -

היא אמרה שיש לה הצעה ב-9,000 שקל.

יש חברת הסעה מסודרת שמוכנה ב-9,000 שקל. הם מוכנים לתת 5,000 שקל, אז הוויכוח הוא על עוד 4,000. כאילו, הם אומרים שההצעה שלהם זה 18 אלף, אני הבאתי להם הסעה ב-9. אני לא יכולה להסיע אותו כל היום- - -

יש פה סתירה בהצעה שלהם, סתירה לוגית - - -

אני לא יכולה להיות הנהגת שלו כל היום. להיות נהגת, בבוקר לקחת ולהחזיר ולנתק את עצמי מהחיים שלי.

יש פה סתירה לוגית. הם אומרים שזה צריך לעלות 17 אלף שקל, אז איך הם מצטערים שהמשפחה סירבה ל-5,000 שקל? זאת אומרת, העירייה אומרת: 'לי זה יעלה 17 אלף שקל, למשפחה אני מוכנה לתת 5,000' אם זה עולה 17 אלף, הרי המשפחה לא יכולה לעמוד ב-5,000. אם אפשר לעשות את זה ב-5,000 אז למה הם אומרים שזה עולה 17 אלף.

" חושבי אבן".

אני לא רוצה כסף, אני רוצה רק הסעה לילד שלי כדי שתהייה לו איכות החיים המינימלית שלו.

אולי נבקש ממשרד הרווחה עכשיו את התשובה לשאלה הזאת. האם יש לכם תשובה?

שקל אני לא רוצה, אני רק רוצה הסעה בשבילו, זה הכול. אני רוצה הסעה. אני לא יכולה לנתק את החיים שלי כדי להסיע אותו, יש לי חיים.

סליחה, מה השם?

אני יעל פלדמן, זה מתן פלדמן. אני אפוטרופוסית שלו, אבל אני לא הנהגת שלו. אני לא יכולה כל בוקר לנסוע וב-16:00 להחזיר אותו. אני עובדת, יש לי חיים, יש לי עוד ילדים.

העברנו לכם את המקרים לדיון, העברנו אליכם את המקרה הזה.

כן.

אתם מכירים את המקרה? מה אומר החוק, מה אומר משרד הרווחה? הרי הוא לא היחיד, יש עוד ילדים כאלה, איך עוזרים במקרה הזה?

אחריות להסעת אנשים מהבית למסגרת זו האחריות של הרשות המקומית. המשרד משתתף בעלות של הנסיעה עד סכום מסוים - - -

באיזה סכום?

בסופו של דבר אנחנו מוגבלים. אני לא יודע אם הרשות כתבה 5,000 כי זה חלק הרשות או - - -

נאמר לי שזה כולל, גם הפיקוח. היא אומרת שזה כולל את שני החלקים, הפיקוח משתתף. היא לא רצתה לומר לי בפרוש, אבל היא אמרה לי שזה כולל את הכול: "גם את השתתפות של הפיקוח וגם את ההשתתפות שלנו".

כן, זה פחות או יותר הסכום שאנחנו יכולים להשתתף.

מה, 17 אלף שקל?

לא. 5,000 שקל.

והעירייה לא מוסיפה כלום?

אני לא יודע מה הרשות אמרה שהיא מוסיפה. אנחנו יכולים - - -

אתם יכולים לתת 5,000 שקל.

5,500.

ואם העירייה תיתן 4,000 שקל כיסינו את העניין, נכון?

העירייה מוכנה לתת עוד 5,000, זאת אומרת שיש אפילו - - -

סליחה, הפרוטוקול לא קולט.

יש לי הצעה מסודרת של 9,000 שקל שמוכנים להסיע. אם הם נותנים 5,5 אז שיתנו עוד 4 לפחות ונגמור את הסיפור הזה.

אני רוצה לשאול שאלה, - - -

בנוסף לזה הרשות מוכנה לתת יותר.

25%.

כן, הרשויות נותנת יותר.

אתה רואה, הם לא מוכנים.

זו עלות הנסיעה, אין מה לעשות, זה מרחקים מאוד גדולים.

מה שחשוב שאתה אומר, שאם נותנים להם 5,000 שקל- - -

זה בסך הכול 15 אלף ק"מ.

מה המרחק? המרחק הוא משערי תקווה.

ההתקשרויות של הרשויות המקומיות עם ההסעות האלה, לצורך העניין, הן מאוד מאוד יקרות כי המסיעים האלה מעמיסים כל מיני עלויות מאוד גבוהות. היום החוק קובע שהרשות לא יכולה להתקשר עם כל אחד. מה שאתם יכולים, כמשפחה, להביא כהצעה זה לא מה שאותו מסיע יציע לרשות. הוא יציע לרשות הרבה יותר גבוה.

לא. הוא הסכים להציע לרשות. היא דיברה איתו שיעבור דרך הרשות, אנחנו לא רוצים שהוא יעבור דרכנו.

השאלה אם הוא זכיין של הרשות. אם הרשות עשתה את המכרז ויש לו - - -

זו מאפייה ברשות, זה הקטע. זה הקטע.

זה קצת מוגזם שהסעה כזאת של ילד עולה 17.5 אלף שקל. מי מרוויח היום 17.5 אלף שקל בחודש? היא מוכנה לעזוב את העבודה שלה ולהסיע, תנו לה 17.5 אלף שקל והיא תגיד לכם גם כן תודה.

אני רוצה להגיד מה החברה מציעה, מבלי להגיד את שם החברה. "חברתנו עוסקת מזה 28 שנה בהסעת תלמידים בחינוך המיוחד כולל הסעות נכים", לא מדובר פה על איזה חאפר. "ברשותנו כל הרישיונות הנדרשים, מעסיקה קצין בטיחות בתעבורה, מספקת שירותי הסעות לעיריות: פתח תקווה, רמת השרון, תל אביב, הוד השרון..." ועוד ועוד ועוד. זאת אומרת זאת חברה רצינית. "המחיר הינו 9,000 שקל כולל מע"מ לחודש"

כולל מע"מ.

איסוף ב-08:30 מגני תקווה למעון רוחמה ובשעה 16:00 חזרה ממעון רוחמה בכפר סבא לשערי תקווה".

הראיתי לה, שלחתי לה את ההצעה הכתובה הזאת. אני מקווה ש- - -

אז אם משרד הרווחה נותן 5,000 והרשות צריכה לתת פחות מזה - - -

צריך לטפל בזה.

אתה תטפל בזה?

היא אומרת שזה טוב לעכשיו. האם זה רלוונטי נכון להיום, אולי הוסיפו עוד 500 שקל או 1,000 שקל?

למתי ההצעה הזאת טובה. אפשר לתת את המסמך הזה לדני כץ?

כן. נעשה צילום מזה. אפשר לעשות צילום ולהעביר עותק?

אני גם שלחתי את זה לראש המועצה.

אני חושב שאנחנו נוכל לסכם את הדיון. בבקשה משרד הרווחה.

יש לי שאלה קודמת, היה פה דיון על כמה וכמה מקרים מזעזעים, זה סודר לפני תחילת הלימודים? זה היה בקריית אתא, זה סודר? כן סודר. ברוך ה', קודם כל תודה רבה. נכון שאנחנו וועדת פניות הציבור על דברים שלא בסדר, אבל אם יש משהו שסודר אז צריך לציין את זה. אדוני מר כץ, אני מקווה שגם העניין הזה יוסדר.

מה עם העניין שלי, גם הוא יוסדר?

אולי נקבל תשובה גם לעניין שלה.

אני יכולה לדבר רק בשם השירות לטיפול לאדם עם אוטיזם במשרד הרווחה.

בהקשר של תעסוקה, למיטב ידעתי יש לנו הרבה אנשים שאנחנו מסיעים אותם למסגרות תעסוקה שהן לא בהכרח קרובות למקום המגורים. השירות בדרך כלל מאשר אישורים חריגים גם בעלויות גבוהות.

כן, אבל מה קורה עם ההורים? זה באמת בהמשכיות של הוועדה, הורים כמו המקרה הזה, אבל לגבי אוטיסט. השאלה אם אתם מיידעים את ההורים שיש להם את הזכות לקבל החזר.

שנייה. אני רוצה להגיד משהו בנושא הזה. כמו שאני, ואני 26 שנה בתוך הסיפור הזה עם הילדה, קודם כל דבר אחד גיליתי. מה שאני לא מחפשת ומוצאת, מוודאת ומבררת אף אחד לא טורח לספר לי, לא משרד הרווחה לא ביטוח לאומי. אני הבנתי שמה שאני לא יודעת לא עולה למדינה כסף. אני שמה לי לעניין קודם כל לדעת, לא בשביל לי בשביל הבת שלי. הכול בשבילה, אני לא צריכה כלום. זה דבר ראשון.

דבר שני, לפי מה שאני בררתי, יכול להיות שאני טועה ותקני אותי אם אני טועה. אוטיסטים ומפגרים די מוסדרים בחוקים במדינת ישראל - - -

את צודקת.

הכבשה השחורה הם הנכים הפשוטים. מתן הוא בסדר כי מתן יש לו גם פיגור אז הוא בסדר. הוא נכלל התוך קבוצה שפחות או יותר מסודרת ודואגים לה. יעל, ה-CP הם כלום. אין חוק לCP-. כמו שאמרתי קודם, הם מגיעים לגיל 21, חינוך מיוחד פנטסטי, יופי הכול נהדר, מקסים הכול יופי טופי, אבל ילדי CP שהם סתם נכים ומגיעים לגיל 21 כולם מתנערים ואין לך עם מי לדבר. זה הקטע.

אם אני מדבר עם שר הרווחה, מה היית רוצה שאני אגיד לו, מה את רוצה ממנו. שהחוק הזה של הנכים יהיה מתוקן כמו - - -

בוודאי, הוא חייב להיות מתוקן. אגב, לא יכול להיות שמתנערים ממני ברגע שהבת שלי מגיעה לגיל 21.

תשמעי את התשובה. מה אתם כן עושים?

אני באמת יכולה לדבר רק בשם השירות לאוטיזם.

יש מי שיוכל להשיב ישירות.

תראה מה נעשה, אני שייכת לאגף השיקום, אבל תחום האחריות שלי, אני מפקחת מחוזית ובמקרה במחוז שלה, אבל של גילאי חצי עד שלוש.

אבל תוכלי מהניסיון שלך להגיד לה מה אפשר לעשות.

בגדול, אני אקח את הפרטים שלך ואני אעביר למרכזת שלי ויצרו איתך קשר.

מה שאני יודעת בכללית להגיד שיש שינוי בתע"ס (תקנון העבודה הסוציאלית) הספציפי הזה לגבי החזרים. כן נאמר לי שאת לא באת בטענה ספציפית לגבי הנושא הזה. זה לא בתחום האחריות שלי, אני מתנצלת, אני גם לא רוצה להגיד. אבל כן קמו מרכזים חדשים, יש בבת ים, יש באשדוד ויכול להיות שאפשר לבדוק עכשיו את השילוב של הבת שלך. זה בגדול מה שאני יכולה - - -

אני לא רוצה להזיז אותה. אני רוצה שישתתפו לי בהסעות, זה הכול. כבר 4.5 שנים. מה שמך אמרנו?

רונית.

רונית, תראי יש גם עניין של איזו אנושיות. היא כבר נמצאת שם 4.5 שנים, לבוא ולהגיד לה 'כן חמודה, אבל אשדוד זה יותר קרוב'. אבל גם לאשדוד אני אצטרך להסיע אותה, אז - - -

אבל עדיין היא משלמת מחיר של 4 שעות בדרכים.

אשדוד זה יהיה שעתיים כי זה יהיה חצי שעה או שלושת רבע שעה.

זו נקודה שאת העלאת בעצמך.

אני חושב שאנחנו נסכם. גברת שביט.

אני אקח את הפרטים שלך.

בדיוק, תצרו קשר. כמו שאת אומרת, מה שאת יודעת ומה שאת עושה זה מה שיהיה. אצלי זו הנחת היסוד שמה שאתה - - -

אני מוכנה להיפגש עם כל מי שהוא ממשרד הרווחה שמוכן- - -

אבל אם באה מפקחת אזור תל אביב ואומרת לך שהיא מוכנה להזיז את הדברים, עד רבה תעשו את זה ותצליחו.

לגבי המועצה האזורית שומרון אתה תטפל בזה. הוועדה תשמח לשמוע מה עשית.

לא נמצאים פה נציגים של אגף השיקום שהוא כל כך מעורב, אני אומר שאין מילים על העבודה שלהם. באמת אין מילים. גם דני, אני יודע באופן אישי שהוא עושה עבודה מאוד טובה. אבל למה אין פה אנשים, כמו שאמרה הגברת שביט, למה אין אנשים שמטפלים ב-CP או בנכויות אחרות של בוגרים, למה הם לא פה?

אני רוצה לסכם כי אני כבר עברתי את הזמן המותר לדיון. בשעה 11:00 נפתחת המליאה.

דני דיבר הכי קצר והכי לעניין ואני מקווה שאם הוא יסדיר את העניין הזה של גינות שמרון, אני לא רוצה לומר את השם, אז שכרכם שכרנו.

אני רוצה לסכם את הישיבה:

הוועדה רשמה בפניה את נכונות משרד הרווחה לטפל באופן פרטני במקרה של משפחת פלדמן שהייתה אצלנו.

לגבי שיתוק מוחין, צריך לבדוק הסדרת המעמד שלהם והטבות שידמו למה שנותנים לאוטיסטים, כמובן בהתאמה.

אנחנו מבקשים ליידע את ההורים על זכויותיהם לקבל החזרי נסיעות.

הדבר האחרון שבו התחלנו, לגבי עיריית תל אביב- להגיע להסדר ספציפי למשפחה, שלא הוזכר שמה, מעבר לשלושה חודשים שהיא כבר עשתה, להתאים לה את מערכת ההסעות כדי שהיא תוכל לעמוד בה.

אני מודה לכולכם שבאתם לפה. בהצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.