הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 91
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ג בטבת התשע"ו (04 בינואר 2016), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 04/01/2016
חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 43), חוק הכנסת (תיקון מס' 42), התשע"ו-2016, בחירת ממלא מקום ליו"ר הכנסת בעת העדרו מהארץ, הצעת חוק התקנים (תיקון - מעבדה מוסמכת לאישור ייבוא טובין), התשע"ו-2015 , חוק הכנסת (תיקון מס' 41), התשע"ו-2016, בקשת שר הביטחון, חה"כ משה (בוגי) יעלון, בדבר טענת חריגה מגדר נושא הצעת חוק הסדרת העיסוק בהדברת מזיקים לאדם ולרכוש, התשע"ד-2014 (מ/861) הנדונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה
פרוטוקול
סדר היום
1. בחירת ממלא מקום ליושב ראש הכנסת בעת היעדרו מהארץ
2. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 43) (רציפות הכהונה של יושב ראש הכנסת)
3. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 38) (רציפות הכהונה של יושב ראש הכנסת), התשע"ו-2015
4. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק התקנים (תיקון - מעבדה מוסמכת לאישור יבוא טובין), התשע"ו-2015 (פ/2263/20)
5. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 42) (שקיפות בעבודת שדלנים), התשע"ו-2015
6. בקשת שר הביטחון, חבר הכנסת משה יעלון, בדבר טענת חריגה מגדר נושא הצעת חוק הסדרת העיסוק בהדברת מזיקים לאדם ולרכוש, התשע"ד-2014 (מ/861) הנדונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה
נכחו
¶
חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
ישראל אייכלר
רוברט אילטוב
יואב בן צור
מכלוף מיקי זוהר
אחמד טיבי
שולי מועלם-רפאלי
מרב מיכאלי
אברהם נגוסה
איילת נחמיאס ורבין
רועי פולקמן
יואב קיש
אלעזר שטרן
חברי הכנסת
¶
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
אמיר אוחנה
אייל בן ראובן
ענת ברקו
שלי יחימוביץ
יעל כהן פארן
רויטל סויד
מוזמנים
¶
השר להגנת הסביבה אבי גבאי
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
עו"ד תומר רוזנר - יועמ"ש ועדת הפנים והגנת הסביבה, הכנסת
עו"ד דלית דרור - יועמ"ש המשרד להגנת הסביבה, המשרד להגנת הסביבה
עו"ד רעות בינג - משרד המשפטים
עו"ד גל כהן - הלשכה המשפטית, משרד הביטחון
גיא - מלמ"ב, משרד הביטחון
סא"ל ענבל דה-פז - הפרקליטות הצבאית, משרד הביטחון
סא"ל אייל עזרא - ראש המינהל להגנת הסביבה, משרד הביטחון
אירדה קריימר - שתדלנית, אימפקט
גל גולן - שתדלנית, ברדוגו יועצים
משה ביבי - שתדלן, גורן עמיר
עפרה שקד - שתדלנית, גורן עמיר
במבי צורי - שתדלנית, גלעד לובינג
יעל שילוני - שתדלנית, גלעד לובינג
עידית שבתאי - שתדלנית, פוליסי
קרן ברק - שתדלנית, קונטקטי
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב, אני אתחיל בבחירת ממלא מקום ליושב ראש הכנסת בעת העדרו מהארץ. כן, גברתי, מזכירת הכנסת.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר הורוביץ
¶
בוקר טוב. יש כאן פנייה של יושב ראש הכנסת. הוא אמור לצאת לחוץ לארץ בסוף השבוע, ביום חמישי. זה לביקור באיטליה. הוא יוצא ביום חמישי, ה-14 בינואר, וישוב ארצה ביום ראשון, ה-17 בינואר. ובהתאם לתקנון, יצא יושב ראש הכנסת את גבולות המדינה, ימלא סגן יושב ראש אחר את מקומו עד שובו. והסגן ליושב ראש שיכהן כממלא מקום הוא הסגן שנבחר על ידי ועדת הכנסת. יושב ראש הכנסת, בהתאם לבקשתו, מבקש שימלא את מקומו בעת הזו סגן היושב-ראש, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. נשמח לקבל את האישור.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
שיעשו רוטציה - - -. אני בעד רוטציה, אגב, אבל אני חושבת שבעת הזאת בן אדם שחושב שרוצחים זה לא רוצחים – יש לי בעיה עם זה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
- - - בואו, אל תצרו מצג כאילו אנחנו - - - פה למישהו מסוים. אם יש רוטציה, הרוטציה חלה על כולם. אי אפשר - - -
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
אדוני, אני מצטערת, אני אומרת בשיא הרצינות: לי יש קושי לתמוך במינוי, גם זמני, של יושב ראש הכנסת, במישהו שטוען שאין טרור יהודי, ושמתכחש - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אני חושבת שהן גורמות עוול לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' בדיבור הזה כשהוא איננו נוכח.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
מה קשור נוכח, לא נוכח? זה דברים שהוא אמר on record. הוא אמר את זה בתקשורת.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
לא, אני לא מציעה את זה. בשום שלב, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', לא אמר שהאירוע - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אם יש רוטציה, היא חלה על כולם. אם אין רוטציה, היא לא חלה על אף אחד.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אני לא זוכרת שהציעו את חבר הכנסת אחמד טיבי. הציעו את חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. אנחנו אומרות את דעתנו. סליחה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
מה לעשות. מה לעשות.
מישהו מאיתנו, אין - - - חבר הכנסת יצחק וקנין?
יואב קיש (הליכוד)
¶
אני חושב שאם אנחנו מתחילים לערבב שיקולים אישיים פה בהחלטה זה לא ראוי, זה לא נכון. ההחלטה צריכה להיות עקרונית: או שיש מישהו קבוע, ואז אין בעיה. אם יש רוטציה, ממש זו לא הדרך להתחיל לפסול אדם כזה - - - פה, בכנסת, על דעותיו. כי העניין הזה הוא מאוד מסוכן. אנחנו יודעים טוב מאוד שלכל אחד יש שיקולי דעות עם השני. כל אחד יש פה חילוקי דעות עם השני, ואני לא חושב שזו הדרך.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי, זה חופש הביטוי? חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי, זה חופש ביטוי?
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
לא, אבל סליחה שאני שואלת אותך: אני מתקשה להאמין שאת חושבת שאנשים שרצחו לא רצחו.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אני יודעת שכשזה יגיע, יש לי תחושה שזה יגיע לרוטציה של אחמד טיבי תמצאו סיבה למה - - -. אבל בסדר, זה לא - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני פונה אליך שתגאל אותנו מהדיון הזה. ואני אגיד לך שאתה יכול לעשות את זה וליצור פה קונצנזוס. אחת, או לעשות קבוע. אם יושב ראש הכנסת זה עניין. הרי עוד אנחנו עוד מעט נדון בעצם זה שהיושב ראש יהיה קבוע גם באותם זמנים של החלפת כנסת.
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותיי, רצינו לעשות, להיות פלורליסטים, רצינו להיות פלורליסטים בעניין הזה, אבל כיוון שאני רואה שכל מה שיביאו לנו יהיה ויכוח, אנחנו נאשר קבוע. אז הקבוע זה חבר הכנסת יצחק וקנין. אוקיי?
קריאה
¶
הוא בעל ניסיון. בא לנהל את - - -
הצבעה
בעד – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה למנות את חבר הכנסת יצחק וקנין כממלא מקום קבוע של יושב ראש הכנסת נתקבלה.
הצעת חוק יסוד
¶
הכנסת (תיקון מס' 43) (רציפות הכהונה של יושב ראש הכנסת)
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 38) (רציפות הכהונה של יושב ראש הכנסת), התשע"ו-2015
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב, הצעת חוק הכנסת, נושא של רציפות הכהונה של יושב ראש הכנסת. הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
בידי היועצת המשפטית?
ארבל אסטרחן
¶
אוקיי. כזכור, ועדת הכנסת יזמה הצעת חוק מטעמה בעניין רציפות הכהונה של יושב ראש הכנסת, כאשר היושב ראש של הכנסת היוצאת נבחר גם לכנסת הבאה.
לפי המצב המשפטי היום לא משנה אם יושב ראש הכנסת נבחר לכנסת הבאה או לא. ברגע שמתחילה כנסת חדשה, בישיבת הפתיחה של הכנסת, מכהן ותיק חברי הכנסת כיושב ראש הכנסת בפועל עד שהכנסת בוחרת יושב ראש קבוע. התקופה הזאת יכולה להיות קצרה – של כמה שעות; והיא יכולה להיות גם תקופה ארוכה – של שבועות, עד שמוקמת הקואליציה ונבחר יושב ראש הכנסת.
מה שמוצע כעת לקבוע זה שאם יושב ראש הכנסת היוצא נבחר גם לכנסת הבאה, הוא ימשיך לכהן בתפקידו עד שהכנסת תבחר יושב ראש קבוע.
ארבל אסטרחן
¶
יושב ראש הכנסת יש לו שלל תפקידים: יש לו גם תפקידים פרלמנטריים, שכולכם מכירים; יש לו גם תפקידים, למשל: נציב שירות המדינה של עובדי הכנסת; מי שאחראי על שלל עניינים במינהל של הכנסת.
ארבל אסטרחן
¶
והרעיון הוא שאם נמצא מי שכבר בקי ומכיר את זה, הוא יישאר בתפקיד. כמו שר, למשל, שגם אם ברור שמתחלפת הקואליציה והוא לא ימשיך בתפקידו – עד שנבחר השר החדש, ממשיך השר היוצא בתפקיד.
לצד התיקון לחוק יסוד הכנסת צריך לתקן גם את חוק הכנסת. לכן, זה שני חוקים. כי סעיף 1 לחוק הכנסת שעוסק בישיבת הפתיחה של הכנסת מזכיר בכמה מקומות את הוותיק. אז צריך יהיה לכתוב בכל מקום: במקום ותיק חברי הכנסת, יושב ראש הכנסת או יושב ראש הכנסת בפועל. זה חוזר כמה פעמים. כולם בסעיף 1 לחוק הכנסת.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
אדוני, אני הבעתי את התנגדותי בישיבה הקודמת, כשהכנו את ההצעה לקריאה הראשונה. אני חושבת שהנוהג הזה של חבר הכנסת הוותיק הוא נוהג יפה, הוא נוהג ראוי, הוא נוהג שהוכיח את עצמו לאורך כל השנים. אף פעם לא היו איתו בעיות. אין שום סיבה לפגוע בזה.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
כן. בסדר. מסיבות. אבל עדיין זה היה מאותו סוג, מאותה משפחה, מאותו רציונל.
אני רוצה לפחות לבקש שאם כבר אין מנוס ואנחנו עושים את השינוי הזה, שהוא, לדעתי, שינוי לא נכון ומיותר וגרוע, אז לפחות שהוא יחול מהכנסת הבאה ולא מהכנסת הקרובה. המינימום - - -
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
בשביל שזה לא יהיה חוק פרסונלי. בשביל שזה יהיה, אתה יודע – ככה מקובל. מקובל שמחוקקים ככה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
היה בזה משהו. היה בזה משהו כשהבאתם את זה בפנינו, הייתה לנו תחושה, ואנחנו הבענו אותה ואמרנו אותה פה. הייתה לנו איזושהי תחושה - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
את רוצה להגיד שאם אנחנו נבחר, אם אנחנו נגיד שזה יחול מהכנסת ה-22, אז זה גם פרסונלי.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
נכון. ולכן אני רוצה את זה לא פרסונלי, לא לצד הזה ולא לצד הזה. בדיוק אותו דבר, אדוני, אם אתה צודק לחלוטין, כמובן.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא. אם אני דוחה את זה לכנסת ה-22, זה הופך להיות פרסונלי לחבר הכנסת עמיר פרץ. אם אני לא דוחה אז זה פרסונלי לקיים. מה אתם רוצים?
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אבל, אדוני היושב ראש, אתם הפכתם את זה לפרסונלי, כי אתם הבאתם את זה בעיתוי מאוד-מאוד מוזר.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
אבל לא כנסת שבה הוא לא נבחר להיות יושב ראש. בכנסת הבאה הוא לא נבחר להיות יושב ראש.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
זה לא אותו הדבר - - -. אני רוצה להזכיר לך: הוא לא כמו שר. הוא לא מנהל משרד ממשלתי. זאת הפרדת הרשויות, להזכירכם, - - - לשכוח אותה פה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
תקשיב, מבלי לגרוע, מבלי לגרוע, באמת, חס וחלילה, מכבודו של היושב ראש המכהן, בל נתבלבל - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
באמת חס וחלילה.
- - כל מה שאנחנו אומרים, שבאופן שבו זה הובא, הייתה לנו תחושה – ואנחנו, חברת הכנסת מרב מיכאלי ואני לא היינו לבד בתחושה הזאת – שהיה בזה איזה משהו כדי להצביע על איזה חוסר שביעות רצון. היה בזה משהו - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
התחושה נוצרה על ידי חבר הכנסת עמיר פרץ, - - - והוא נפגע באופן אישי. לא התכוונו לפגוע בו.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
סליחה שאני אומרת: אם יש לזה משמעות קונסטיטוציונית, היא בדיוק הפוכה מכפי שאתה אומר. אתה יודע למה? כי ברגע שיש הפרדת רשויות, אתה עכשיו הופך זהות בין תפקיד יושב ראש הכנסת לבין תפקיד שר בממשלה. אלה שני תפקידים שונים בתכלית.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
זה שהוא סמל מסמלי המדינה – זה נכון. ברגע שהוא נבחר להיות יושב ראש הכנסת.
היו"ר דוד ביטן
¶
תקשיבי רגע, הרציפות קיימת בכל מקום. היא קיימת בממשלה, היא צריכה להיות קיימת גם בכנסת. זה לא קשור אחד לשני.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
סליחה, לא, לא, אדוני, צריך לתקן שיושבי ראש ועדות לא ממשיכים. כאילו, אתה רוצה, אז למה לא להחיל את זה גם על יושבי ראש ועדות אם הם נבחרו? מה ההיגיון?
יואב בן צור (ש"ס)
¶
תודה.
אני חושב שהחוק הזה הוא חוק טוב. אנחנו נקלענו בפעם הקודמת לאיזשהן סיטואציות לא כל כך נעימות. אני לא רוצה לפרט כרגע, אבל פשוט היה יכול ליצור בוקה ומבולקה למישהו שנבחר לכמה שבועות לכנסת. ולכן אני חושב שהרציפות הזאת היא רציפות חשובה ולא משנה מי זה, זה לא פרסונלי. אין לאף אחד הבטחה שהוא ייבחר פעם נוספת. אף אחד לא בטוח שהוא יהיה בכנסת הבאה, ולכן החוק הזה הוא חוק ענייני ולא פרסונלי. ואני חושב שאנחנו בהחלט צריכים לתמוך בחוק הזה, כי הוא חוק שעושה סדר בבית המחוקקים שלנו.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב ראש, מה שצועקים פה שזה חוק פרסונלי – לא רק שזה לא מפריע לי, אלא זו הסיבה היחידה שאני חושב שזה חוק טוב. כי אדם שנבחר, כמו חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בקדנציה הקודמת, היה יושב ראש הכנסת; ועד שהכנסת הולכת לבחור אותו שוב עשוי להיכנס מישהו אחר. זה מאוד לא לעניין. מאוד פוגעני. בפרט, אדם כמו חבר הכנסת יולי אדלשטיין שהוא מתאים לזה. אבל – יש פה אבל – תמיד התפקיד יהיה בידי הקואליציה. אם ותיק חברי הכנסת נבחר, אז פעם זו האופוזיציה, פעם זו הקואליציה, ואפילו לא פעם חרדי. למשל: חבר הכנסת משה גפני יהיה בכנסת הבאה ותיק חברי הכנסת.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
תודה רבה.
אדוני היושב ראש, אפרופו יהודי כמו חבר הכנסת משה גפני, אדוני היושב ראש, מאז קום המדינה עד היום לא היה יושב ראש כנסת ערבי. אין סיכוי שבמשחק קואליציה-אופוזיציה הוא יהיה. האופציה היחידה שהוא יהיה בסיטואציה הזאת, של ותיק חברי הכנסת. אני עובד על זה באופן אישי. אני עובד על זה באופן אישי ואז מביאים לי חוק כזה. זה נקרא לסכל.
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב, רבותיי, אנחנו נצביע על ההסתייגות של חברת הכנסת מרב מיכאלי, שהתחולה תהיה מהכנסת ה-22. שאני כמובן מתנגד לזה באופן טוטאלי.
היו"ר דוד ביטן
¶
מי נמנע?
הצבעה
בעד – 4
נגד – 9
נמנעים – 1
ההסתייגות של חברת הכנסת מרב מיכאלי בעניין החלת רציפות הכהונה של יושב ראש הכנסת החל מהכנסת ה-22, לא נתקבלה.
היו"ר דוד ביטן
¶
מי בעד הצעת חוק הכנסת? הצבעה שנייה. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 9
נגד – 4
נמנעים – אין
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 38) (תיקון – רציפות כהונה של יושב ראש הכנסת), התשע"ו-2015, נתקבלה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני - - - את זה, חודשיים.
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 10
נגד – 3
נמנעים – אין
הבקשה לתת פטור מחובת הנחה להצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 43) (תיקון – רציפות כהונה של יושב ראש הכנסת) ולהצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 38) (תיקון – רציפות כהונה של יושב ראש הכנסת), התשע"ו-2015, נתקבלה.
קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק התקנים (תיקון - מעבדה מוסמכת לאישור יבוא טובין), התשע"ו-2015
היו"ר דוד ביטן
¶
עכשיו, אני רוצה, אני מוריד מסדר היום את נושא 3: קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק התקנים.
אני רוצה להבהיר את זה בצורה חד משמעית: לא יכול להיות שכל פעם שיש חוק של חברי הכנסת של כולנו, הם מבקשים להעביר לוועדה שיושב הראש שלה זה מכולנו.
היו"ר דוד ביטן
¶
ביקשו ממני. לא מקובל.
בעניין הזה אני מודיע לכם שתיכנסו לדברים הנכונים. לא יכול להיות שכל - - -. מילא אני מבין - - -. אז אני מוריד מסדר היום.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אדוני היושב ראש, אז תן לי משפט אחד: לא מקובל שלוקחים חוק, בכלל, אופוזיציה וקואליציה, ומעלים אותו בניגוד לבקשתו של אותו חבר כנסת שביקש להעלות את החוק. זה אחד. - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אני ביקשתי, ויש לי גם הידברות עם חבר הכנסת איתן כבל, שאנחנו לא מעלים את זה כרגע ולא בוחרים ועדה עדיין, ולא ממהר. אז אל"ף, לא ביקשתי שזה יגיע.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא חייב שתבקש - - -. לא חייב. כשזה מופיע לי בזה – אני יכול להעלות. אבל אני אומר לך שזה לא יכול להיות שכל פעם שיש משהו - - -. זה לא מקובל.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
בי"ת, אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד עוד דבר: גם לא מקובל עליי שמתקשר אליי, שעתיים לפני ההצבעה, יושב ראש ההסתדרות לאיים עליי ומנהלת ועדת הכנסת - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אדוני היושב ראש, אבל לא מקובל עליי שמתקשר אליי יושב ראש ההסתדרות שרוצה להפיל חוק חשוב, והוא מתקשר להגיד לי שהוא יקבע לאיזו ועדה זה ילך. גם לא מקובל עליי.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני יכול להבין שבנושאים של תקציב המדינה, חוק ההסדרים, קיבלנו את העניינים האלה. אבל לא יותר מזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה לא – אי אפשר על כל דבר משבר קואליציוני. אוקיי? בוא נשים את הדברים על השולחן. אי אפשר על כל דבר.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
מה זה ועדה אופוזיציונית? זו כנסת, רועי פולקמן. לא הכול - - -. סליחה. ועדת הכלכלה לא עושה - - - לטובת הציבור? לא עושה לטובת מדינת ישראל? לא עושה למען עם ישראל?
רועי פולקמן (כולנו)
¶
בתיאום. הכול בתיאום. הכול בתיאום.
ועדה מצוינת עם יושב ראש מצוין, אבל זו ועדה בראשות האופוזיציה.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
ועדה בראשות האופוזיציה - - -
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 42) (שקיפות בעבודת שדלנים), התשע"ו-2015
היו"ר דוד ביטן
¶
שום דבר. אנחנו קוראים את זה לקריאות שנייה ושלישית.
רבותיי, איפה השדלנים? אתם פניתם אליי במספר בעיות. עשינו איזושהי התייעצות בעניין הזה. לגבי הנושא שיש איזושהי חובה לרשום גם לקוחות נוספים, אנחנו עשינו תיקון להצעת החוק בקריאה הראשונה שמתייחסת ללקוחות קבועים והשפעה באופן ישיר. זאת אומרת, רק אם ההשפעה היא מאוד ישירה והוא לקוח קבוע שלכם, אתם תדווחו עליו. אם לא – לא. חוץ מהזה. אוקיי?
היו"ר דוד ביטן
¶
למשל: אם יש משהו על הגז ואתם באים לייצג את רציו ובמקרה אתם גם מייצגים את מר יצחק תשובה, אתם צריכים לכתוב את מר יצחק תשובה. זה ישיר.
זה לגבי העניין הזה. קיבלנו חלק מהטענות שלכם בעניין הזה.
לגבי הנושא של הגדרת פעולה. הנושא הזה נידון בהרחבה בכנסת הקודמת כשעשו את התיקון בעניין הזה. יש את ההגדרה בהגדרת שדלן. הגדרת שדלן בעצם מגדירה את הפעולה. אז תקריאי להם שהם יראו מה ההגדרה, והיא מכסה את הבעיה הזאת.
ארבל אסטרחן
¶
היום שדלן מוגדר בחוק: "מי שדרך עיסוק או בתמורה למען לקוח". אלה שתי החלופות. זאת אומרת, זה יכול להיות חד פעמי אם הוא קיבל כסף מלקוח או מי שעושה את זה דרך עיסוק, לרבות פעולות לשכנוע חבר כנסת בקשר להצעות חוק, לחקיקת משנה, בכנסת או בוועדותיה, החלטות הכנסת וועדותיה - - - הבחירה - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
הוא לא מתייחס לממשלה. תראי, אנחנו יכולים לעשות חקיקה לכנסת. זו הסמכות של ועדת הכנסת. היא הרי לא מוסמכת. אם רוצים לעשות לממשלה צריכים להגיש או הצעת חוק ממשלתית או הצעת חוק פרטית, אבל היא לא קשורה אליי.
זה מכסה את כולם. לשאלתך, זה מכסה גם את עניין מר דני נוימן. אם מר דני נוימן היה בא לחבר כנסת – זה מכסה גם את זה. מכיוון שמה שכתוב - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מסביר שההגדרה היום של שדלן בחוק מכסה גם אחד כמו מר דני נוימן. לכן, אנחנו לא צריכים לתקן את החוק במיוחד בשביל העניין הזה. זה מכסה גם את זה. אני אקריא לך את זה עוד פעם. תקשיב עוד פעם.
ארבל אסטרחן
¶
- - - שדלן הוא מי שדרך עיסוק או בתמורה למען לקוח נוקט פעולות לשכנוע חברי כנסת בכל העניינים שנידונים בכנסת. והחוק אומר שאם פועל אדם כשדלן בכנסת ללא היתר, אז הוועדה בראשות יושב ראש הכנסת ושניים מסגניו יכולה להטיל עליו סנקציות.
היו"ר דוד ביטן
¶
אנחנו לא חוקרים פרטיים במובן הזה שעכשיו כל מי שנכנס לכנסת נתחיל לחקור למה הוא נכנס ואיך הוא נכנס. יש חובה להודיע, חובה של שקיפות, וכמובן אפשר להעניש.
אנחנו רוצים להוסיף עוד סעיף נוסף - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, אז אנחנו נגיד. תיכף נגיד את השינויים. שינויים שכבר החלטנו עליהם או שאנחנו מציעים אותם לחברי הוועדה.
יש דבר נוסף שאנחנו רוצים
¶
לא מוצא חן בעינינו שהלוביסטים או לוביסט חד פעמי או לוביסט קבוע ניגשים לגורמים המקצועיים. למשל: היועצים המשפטים או למרכז המחקר והמידע של הכנסת. הם יכולים לגשת לחברי הכנסת. לא למרכז המחקר והמידע של הכנסת ולא ליועצים המשפטיים.
היו"ר דוד ביטן
¶
מנהל ועדה מותר. מנהל ועדה כן, כי זה חלק מהפעילות של חברי הכנסת. אבל לא ליועץ המשפטי של הכנסת, לא ליועץ המשפטי של הוועדה ולא למרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהם נותנים חוות דעת מקצועיות. לא רוצה. אני רוצה שחוות הדעת המקצועית תהיה חוות דעת אמיתית ללא השפעה.
מה השינויים עוד שרצינו לעשות? אז קיבלנו חלק מהטענות שלכם - - -
ארבל אסטרחן
¶
אפשר ללכת לפי הסדר: יש את התיקון המוצע בסעיף 66, שהיה גם בנוסח הכחול. היום סעיף 66 - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
סליחה, שכחתי: הנושא של כבוד הכנסת – אנחנו מקבלים את זה שזה רחב מדי. לא נבטל את זה לגמרי, אבל אנחנו נצמצם את ההגדרה של כבוד הכנסת. אין לנו הגדרה מדויקת. היועץ המשפטי, עד לדיון שיהיה בכנסת היום, הוא יביא לנו נוסח.
כן, בבקשה.
ארבל אסטרחן
¶
סעיף 66 אומר היום: לא יפעל שדלן בכנסת, אלא בהיתר מאת הוועדה. אני רוצה להוסיף שהאמור יחול גם על ישיבת ועדה של הכנסת המתקיימת מחוץ למשכן הכנסת.
ארבל אסטרחן
¶
נכון. זה היה. נכון, נכון. אני פשוט חוזרת על כל התיקונים.
עכשיו, בסעיף 68 שעניינו הזדהות, מוצע להוסיף; אני אקרא את הסעיף עם התיקונים שהיושב ראש הצביע עליהם: שדלן הנוכח בישיבת ועדה של הכנסת, במשכן הכנסת או מחוצה לו, יבקש לרשום בפרוטוקול הישיבה את שמו, את עובדת היותו שדלן ואת הלקוח שעבורו הוא פועל באותה ישיבה. וכן לקוחות נוספים, שלו או של התאגיד שהוא פועל במסגרתו, לקוחות קבועים נוספים, שלו או של הלקוח שהוא פועל במסגרתו, שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר.
ארבל אסטרחן
¶
אוקיי. אז היום בסעיף 68ב לחוק כתוב: בכל פנייה בכתב או בעל פה בקשר לפעילותיו כשדלן, יציין השדלן בפני חבר הכנסת, עובד של חבר הכנסת או עובד הכנסת וכן ועדה של הכנסת כי הוא פועל כשדלן בכנסת בהיתר ומיהו הלקוח שעבורו הוא פועל.
פה אני רואה שצריך להוסיף גם עובד סיעה שהוספנו במקומות אחרים ולא מופיע כאן.
מציע יושב ראש הוועדה להוסיף שהשדלן יציין גם מהו האינטרס שאותו הוא מקדם. כלומר, בכל פנייה של שדלן, בקשר לפעולותיו כשדלן, לחבר כנסת, לעובד של חבר כנסת; זאת אומרת, הוא עוזר פרלמנטרי; לעובד סיעה, לעובד הכנסת וגם בוועדה של הכנסת, ששדלן מדבר, הוא יצטרך לציין שהוא פועל כשדלן ומיהו הלקוח שעבורו הוא פועל. זה כתוב היום. ומוצע להוסיף: ומה האינטרס שאותו הוא מקדם.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
תאגיד-לקוח זה ברור, אבל מה זה אינטרס? מה זה, שחור-לבן? זה להוריד מחיר, להעלות מחיר? כאילו, איזה דבר? בדיוק. מה זה?
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
בחיים שלי לא ראיתי יושב ראש ועדת הכנסת שככה מתעלקים עליו. אתה רך מדי עם הציבור פה.
קרן ברק
¶
כשאתה אומר מה הלקוח, זה בדרך כלל בא עם האינטרס. אתה אומר מי הלקוח שלך, אז, בדרך כלל, בתוך - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אני אתן לכם דוגמה: פקודת העיריות. פקודת העיריות זה דבר מאוד רחב, עם 100 סעיפים, 200 סעיפים. ואז אני צריך לנחש על מה אתם באתם. תגידו מראש על מה אתם באים.
קרן ברק
¶
אבל אנחנו - - - לך. במילא אנחנו אומרים לך את זה. אם אנחנו רוצים משהו אנחנו אומרים לך מה אנחנו רוצים לשנות. ויש לנו ישיבות שאין לנו אינטרס - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
קודם כל, לא כולם מדברים. זה דבר ראשון. דבר שני, כשמדברים, גם יושב ראש הוועדה וגם חברי הכנסת, שיש להם הרבה מאוד הצעות חוק, הם קופצים מוועדה לוועדה, הם צריכים להתכנס מיד על העניין שאתם רוצים. הם לא צריכים לנחש אותו, את העניין הזה.
משה ביבי
¶
לא, לא. אתה יודע, יש הבדל. בכל סימולציה שתעשה. אני מייצג את הלקוח X. בסדר? באופן טבעי, טוב, מה אתה רוצה? אני אומר לו מה אני רוצה. הרי אני לא בא לדווח לו רק כשאני מייצג. זו פעולה שקורית. עכשיו, אז מה אני ארשום? מיתוג בקרב מקבלי ההחלטות? הצגת הלקוח?
משה ביבי
¶
ברור שבכל ישיבה אני אתאים את האירוע. רוב הלקוחות הם כאלה. זה נשמע נכון. אם נרשום את שם הלקוח ואם נעביר חומרים, שיהיו גלויים.
היו"ר דוד ביטן
¶
- - - מה האינטרס.
אתם צריכים להבין שחברי הכנסת לא בכל דבר בתוך העניין עד הסוף, ולכן צריך לנתב אותם לעניין שהם מדברים עליו.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא אמרתי שלא מבינים. אני יכול לבוא על חוק מסוים, על עניין מסוים, ולא להיות בעניין הזה עד הסוף. אז אני מנתב את עצמי ישר.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, אני רציני. אתה יכול לא להיות בעניין הזה עד הסוף. הם מנתבים אותך ישר לעניין שאתה צריך להסתכל עליו.
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב, אי אפשר. רבותיי, אני לא יכול להגדיר את כל הסיטואציות של חוק. בשביל זה יש פרשנות: גם משפטית וגם זה.
משה ביבי
¶
אדוני, כל מי שיושב סביב השולחן הוא בעל אינטרסים. כל מי שיושב. אין לנו בעיה, שברור שאנחנו כלוביסטים, שנבוא ונגיד את מי אנחנו מייצגים. זה ברור. זה ברור שנגיד גם את הנושא, כי אנחנו רוצים. אחר כך, למה באנו?
משה ביבי
¶
אדוני היושב ראש, יש לי רעיון לתקן: אולי כשאנחנו מקבלים פגישה יהיה רשום ברישום של הפגישה, נגיד, את נושא הפגישה.
משה ביבי
¶
כלומר, אם אנחנו מבקשים פגישה עם חבר כנסת, אז נגדיר. באקט של בקשת הפגישה, באקט של איזה מקום רישומי, גם שיהיה לזה תכלית. אז נגדיר את נושא הפגישה. ואז זה יהיה רשום. אז יכולים - - - ישאלו אותך: למה? על מה נפגשת? אז אתה אומר: נפגשתי על נושא x. ומבעוד מועד נגיד לך. אני חושב שזה מרחיק לכת. זה הרבה יותר. ולדעתי, הלוואי וכולם יפעלו ככה. כאילו, זה גם מחייב את חברי הכנסת.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אדוני היושב ראש, הבעיה עם הסעיף הזה זה שאם הם ירצו להתחמק ממנו, הם יגידו בכל דבר: האינטרס – קידום ענייני הלקוח. כלומר, המושג אינטרס - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אם אחד השדלנים מבקש פגישה עם חבר כנסת, הוא יגיד לחבר הכנסת: אני רוצה להיפגש איתך בנושא חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
זה הנושא. עליו הוא יבוא אחר כך לוועדה והוא יגיד: נפגשתי עם חבר הכנסת הזה והזה לפני שחוק - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
את רוצה להגיד שחוק ביטוח בריאות ממלכתי, סתם, לדוגמה: פוליסות כאלה - - -. אבל הוא צריך להגיד על מה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אדוני היושב ראש, אני איתך לנושא הספציפי. אתה רוצה לבוא אליי על תיקון פקודת הרוקחים? זה גם תחת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אבל על תיקון פקודת הרוקחים.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
אבל על מה תיקון פקודת הרוקחים? אדוני, לא ברור לנו האינטרס. אני חושבת שזה כאילו כל מה שדיברנו פה קודם. הרי ישב פה היועץ המשפטי לכנסת ואמר - -
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
במקום המילה אינטרס תכתוב מה העמדה שהם רוצים לייצג, ואז אתה יודע מה האינטרס שלהם ומה הם רוצים, ואם הם רוצים בעד או נגד או למעלה-למטה. מה העמדה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
לא, עמדה זה יותר מפורט מנושא. בנושא זה, והעמדה שלנו שתהיה בעד או תהיה נגד.
היו"ר דוד ביטן
¶
- - - את שומעת? חברת הכנסת מרב מיכאלי, נכתוב: הנושא שהם מעוניינים לקדם. זה אותו דבר. אותו דבר.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
תסתכלי בויקימילון – הסתכלתי. השוטר ההוא חייב אותי כי יש לו אינטרס בגלל שהפרעתי לו בבנייה אצלו, בבית. אינטרס, מבחינה לשונית, יש לו - - -
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב ראש, למה לא לקרוא לילד בשמו? מדובר באינטרסים. הלוביסטים מייצגים אינטרסים. אין לנו שום סיבה לייצר פה מכבסת מילים. אנחנו ממילא נאבקים פה ברוחות שאין לנו אפשרות ללכוד אותן. כי כבר דיברנו קודם בישיבה המקדימה על כך שהחוק הוא טוב אבל אנחנו לא מצליחים ליישם אותו כי הוא כל הזמן, הוא לא מצליח לגעת בנקודה. אז מה הבעיה באינטרסים? מדובר באינטרסים. סיכמנו בינינו - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב, רבותיי, נגמר הסיפור – זה יהיה אינטרס. אני גם - - -. ניסיתי, אבל אני לא שלם עם זה.
קריאה
¶
מה זאת אומרת? שאלה. להבין על מה. אנחנו לא מבינים האם מדובר פה על רישום בפרוטוקול של ועדה, - - - לשמוע דיון בוועדה או שאנחנו פונים לחבר כנסת בכתב.
קריאה
¶
אם אני נכנסת לדיון בשם לקוח וללקוח אין אינטרס חוץ מלדעת מה קרה בדיון, מעניין אותו. אז לרשום לכם - - -?
ארבל אסטרחן
¶
צריך להדגיש את שני הדברים. אני רק אסביר מה שמוצע: יש סעיף אחד שמדבר על פנייה בכתב או בעל פה לחבר כנסת, עובד הכנסת וכולי או לוועדה. זאת אומרת, מי שמדבר בוועדה, אז הוא צריך לציין שהוא שדלן, מי הלקוח, ומוצע להוסיף עכשיו את האינטרס. זה עניין אחד.
ארבל אסטרחן
¶
בכל זאת? אוקיי. האינטרס הישיר. בסדר.
העניין האחר זה מי שנוכח בוועדה, גם אם הוא לא מדבר, הוא צריך לדאוג שבפרוטוקול יירשם. שם לא יהיה את האינטרס, אלא את השם, את עובדת היותו שדלן, התאגיד שבמסגרתו הוא פועל, הלקוח שעבורו הוא פועל והלקוחות הקבועים הנוספים שנושא הישיבה נוגע להם באופן ישיר.
ארבל אסטרחן
¶
בעניין של הסנקציות יש שני דברים: יש את העניין של להוסיף שלילה על תנאי ואיסור כניסה לכנסת על תנאי למי שהפר הוראה מהוראות החוק או פעל ללא היתר. זה עניין אחר. היום לכאורה יש סמכות לוועדה. כתוב שיש סמכות לשלול. מוצע להוסיף את העניין של העל תנאי. זה עלה גם בישיבה הקודמת. זה לא עניין בעייתי.
הנושא האחר זה הרחבת האיסורים.
יעל שילוני
¶
כשאתם דיברתם על הסמכות לשלול, צריך לראות שזה לא רק לתאגידי חברת לובינג. כי פה אתם רוצים לפתור את כל הנושא של הלובינג השחור. אתם דיברתם שכל מי שמבצע פעולת לובינג הוא לוביסט, אבל בכנסת אתם מתייחסים ללוביסטים רק לתאגידי הלובינג.
ארבל אסטרחן
¶
מי שעשה בכנסת פעולות לשכנוע חברי כנסת בעד כסף ולא ביקש היתר לפעול כשדלן - - - קיבל אותו – זו הפרה של החוק, ויש סמכות לוועדה להטיל עליו סנקציות.
ארבל אסטרחן
¶
לשלול לו את הכניסה לכנסת. לשלול לו. לא לתת לו גם היתר לפעול כשדלן, לרבות על תנאי.
עכשיו, יש את העניין הכי רגיש: זה האיסורים. הנושא האחרון שהוא נושא חשוב זה הנושא של האיסורים. דיברנו על זה גם בישיבה הקודמת. היום יש שורה של דברים שאסור לשדלן לעשות בכנסת. הוצע בישיבה הקודמת להוסיף את הנושא של: יפגע בפעילותו כשדלן בכבוד הכנסת. שזו הגדרה רחבה מאוד שהייתה בנוסח הכחול, ודיברנו על כך שנדבר עליה שוב אחרי הקריאה הראשונה.
היו"ר דוד ביטן
¶
צמצמו קצת את. תגדירו מה זה כבוד הכנסת לעניין הזה. צמצמו את זה קצת. שלא - - - באופן כללי. תנסחו את זה עד לזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
למשל: פעם היה איזה קורס של לוביסטים. אז אחד מהמנהלים של חברה לוביסטית גדולה אמר: אני יכול להעביר בכנסת כל מה שאני רוצה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז זו פגיעה בכבוד הכנסת. זה עושה מחברי הכנסת כאילו הם חבורת מטומטמים שרק מעבירים וזהו.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
ואז - - -. גם אז, לדעתי, שללו את אישור כניסתו וכאלה - - - איתו משהו. אז כאילו מה הערך של - - -?
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
תקשיב, חבר הכנסת רועי פולקמן, אני אגיד לך מה: הרי לא נממש את זה. זה לא שמישהו - - -. אבל כן להשאיר את האופציה הזו בידי יושב ראש הכנסת, למשל. שהוא יוכל להפעיל אותה במקרים קיצוניים, שהיה כאן איזה משהו. למה ליטול? אין לנו כלים. ממילא זה לא - - -. אז למה לקחת את הכלי הזה? אתה מבין?
היו"ר דוד ביטן
¶
השארתי את זה, רק אני אצמצם את ההגדרה. לא מתכוונים באופן כללי. אולי משהו – פגיעה משמעותית או משהו - - -. כבוד הכנסת - - -. זה כמו סעיף סל כזה במשפט הפלילי, את יודעת. נצמצם את ההגדרה.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא. תצמצם, וכשאנחנו נגיש את זה היום לאישור בקריאות שנייה ושלישית, כבר יהיה לנו את הנוסח.
היו"ר דוד ביטן
¶
ודאי. כן. אם יש חקירה פלילית, אז ודאי שהוועדה המוסמכת גם. אפילו אם הוא לא עשה עבירה בכנסת, בסדר?
היו"ר דוד ביטן
¶
תגידי לי, היועצת המשפטית, ארבל אסטרחן, כבוד הכנסת זה גם חברי הכנסת? תוסיפי: או חבריה. כן. צודקת.
קרן ברק
¶
אני רק רוצה להגיד שלהבדיל ממה שנאמר פה, אנחנו, אנשים שעוסקים בתחום הזה באופן מקצועי, אנחנו מחילים על עצמנו כללי אתיקה מאוד חזקים ומאוד נוקשים. אנחנו נמצאים פה יום-יום. זה המקום העבודה שלנו, כמו של הרבה מאוד אנשים שזה מקום עבודתם. אנחנו מגיעים בבוקר לכאן ועובדים.
לעומת זאת, יש הרבה מאוד אנשים במכפלות ובחזקות שנמצאים פה, והם השקופים והם אלה שעושים בעצם את עבודת הלובינג בלי הסרט הכתום, ועליהם כמעט אף אחד מהחוקים האלה לא חל.
קרן ברק
¶
וכשאת אומרת, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, שאתם מחוקקים חוקים ובעצם לא נאכפים, אנחנו, את רוב הדברים מחילים על עצמנו באופן אישי, בעצמנו על עצמנו. רגולציה עצמית. ואין לנו בעיה שתשימו עוד ועוד חוקים. ומבחינתנו, גם תכפיפו את החוקים האלה על משרדי הממשלה. זה יבדיל אותנו לגמרי.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
קודם כל, אני מעדכנת אותך שהיום יונח חוק שלי ושל חבר הכנסת רועי פולקמן על משרדי הממשלה, אם זה מטריד אותך.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
ודבר נוסף: אחת המטרות המרכזיות של הדיון כאן זה שזה יחול גם על מי שמזדמן לכאן מידי פעם והוא לא עובד יום-יום כמוכם בכנסת.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
זאת המטרה. לזה גם הוקדש הדיון הקודם שלא השתתפתם בו. על איך אוכפים את זה, כך שגם מי שמזדמן פעם בהרבה זמן, ואנחנו לא מכירים אותו כמו שאנחנו מכירים אתכם – שגם הוא ייחשב לוביסט.
משה ביבי
¶
אדוני היושב-ראש, מפריע לי הסעיף. הרי, כפי שתיארנו, אנחנו, השולחן, אנחנו מייצגים אינטרס. ומותר לנו לדבר על חברי כנסת. והורדת, בעצם אמרת: אסור שתדברו עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת והלשכה המשפטית. עדיין, השאלה היא, אם אני חושב שנכון להשאיר את הייעוץ המשפטי לוועדה.
משה ביבי
¶
אני יודע. קודם כל, זה ראוי וטוב שזה נכנס בחוק. זה מאוד מפריע שיש חלק מהנהלים של הלוביסטים מופיעים: חלק בחוזרי מנכ"ל, חלק בהנחיות יושבי ראש, חלק בוועדה. זה טוב שהוועדה תחיל את זה בתוך החוקים. עדיין אני חושב שהיועץ המשפטי של הוועדה, הייתי מחריג שכן נוכל לפנות אליו - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, יש את יושב ראש הוועדה. אתה רוצה לדבר עם מישהו? דבר עם יושב ראש הוועדה. תשכנע אותו. הוא ידבר עם היועצת המשפטית. אתה גם יכול בוועדה לדבר עם היועצת המשפטית. היא יושבת והיא שומעת אותך.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
לא. מה פתאום. הפרוטוקול? ולפרוטוקול? בוועדה את יכולה לדבר עם מי שאת רוצה.
משה ביבי
¶
לא. לכאורה - - - עם היועץ המשפטי עכשיו. עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ברור - - - של הוועדה - - - המקצועית. הוא אמור לנהל את האינטרס של הוועדה בכל מצב. חשוב שנעביר לו חומרים.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה להגיד על זה משהו, טוב? אני רוצה להגיד על זה משהו לפרוטוקול: להרי מה הבעיה מלכתחילה של לוביסטים? הרי אין לנו בעיה אישית עם האנשים שיושבים פה. הבעיה היא שלוביסטים זה כלי עזר – סליחה שאני קוראת לכם כלי – מקצועי ומיומן בידיים של מי שיכול להרשות את זה לעצמו. לכן, מלכתחילה זה יוצר אי שוויון - - -
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
רגע, רגע, רגע.
לכן, זה יוצר אי שוויון בין האזרח הפשוט, שאין לו כסף לשכור לוביסט כשהוא סבור ששכר המינימום נמוך מדי או כשהמיסוי גבוה מדי, לבין מי שיש לו כוח לקחת לוביסטים. לכן, זה חושף אותנו, את מי שמוכנים לדבר עם לוביסטים, לאי שוויון גם בכמות האינפורמציה. מי שמפרש לנו את המידע באופן עדיף, חד משמעית, על כל אחד אחר, זה אנשים שיש להם אפשרות להעביר לנו מידע באמצעות לוביסטים.
גם כאן, אני חושבת שיש טעם לפגם בלחשוף, גם את הייעוץ המשפטי וגם את מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לכמויות חומר שמובאות בידי בעלי אינטרס, גם אם כתוב למעלה שהם בעלי אינטרס. כי הם לא יקבלו בו בזמן, הם לא יקבלו בו בזמן חוות דעת חלופיות מהציבור הרחב שאין לו כסף ללוביסטים.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אבל חברי הכנסת מייצגים גם את בעלי הממון וגם את הציבור הרחב. וכאן אנחנו נותנים לבעלי הממון עוד כלי שאין לציבור הרחב. זה פשוט - - -
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אני לא מדברת על לובי שחור. אני מדברת על דברים ממוסדים. אני אומרת שלקבל ניירות עמדה, וזה יכולים להיות. אגב, אני לא מפקפקת - - -
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
לא, הם יכולים להיות ניירות עמדה מעולים ומשובחים, אבל הם בפירוש נוטים לכיוון של צד אחד והם לא מאוזנים על ידי דבר אחר. לכן, לחשוף את כל מקורות.
הרי מה קורה כאן? אנחנו ניזונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. מרכז המחקר והמידע של הכנסת יהיה ניזון בצורה הרבה יותר משמעותית מהלוביסטים מאשר מהציבור הרחב. לכן, זה חושף אותנו גם לאי השוויון בקבלת אינפורמציה. זה מה שאני אומרת.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
את יודעת מה, למה שהלוביסטים יעבירו את הניתוח שלהם למידע למרכז המחקר והמידע של הכנסת?
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
מנכ"ל החברה זה משהו אחר. זה בדיוק העניין. אנחנו כאן דנים על לוביסטים. אנחנו מוכנים תמיד הרי לשמוע גם את מנכ"ל החברה. אני לא אתחיל שוב להסביר את ההבדל בין לוביסטים לבין מי שעובד בארגון. אנחנו מחויבים לשמוע את הדעות של כולם, אבל כאן יש כלי עודף שחושף אותנו גם לאינפורמציה מעוותת בגלל עודף האינפורמציה.
ארבל אסטרחן
¶
- - - אני מנסה פשוט לחשוב, כי זה משהו - - -: עורך דין דיבר בוועדה - - - לקוח מסוים - - -, התקבלה טענתו, לא התקבלה, ואז הוא רוצה לשלוח מכתב ליועץ המשפטי לכנסת בעניין הזה. הוא לא יכול לעשות את זה.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אבל אנחנו, מקור המידע שלנו, האובייקטיבי, הוא מרכז המחקר והמידע של הכנסת והייעוץ המשפטי. ומה שאת אומרת זה שמלכתחילה הם יהיו מושפעים יותר מהלוביסטים.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
תעזרי לי לחשוב על זה. לא, לא נכון – למרכז המחקר והמידע של הכנסת הם כן. יש להם נגישות גבוהה למרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני הרבה פעמים רואה טביעות אצבע גסות, בלי להעליב אף אחד, על מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
ארבל אסטרחן
¶
- - - יכולה להגיד - - -, אבל לא יכולה לפנות בכתב ליועץ המשפטי לכנסת ולהגיד את זה. שזה בעייתי.
היו"ר דוד ביטן
¶
- - - לנסח את זה קצת. זאת אומרת, אסור לפנות אליו בעניינים משפטיים. ליועצים המשפטיים.
היו"ר דוד ביטן
¶
כי אם יש לו טענה פורמאלית, פרוצדוראלית או משהו, אז הוא לא יכול לדבר עם היועצים? הוא חייב לשלוח מכתב. כי גם עורכי דין פה, סתם, לדוגמה, הם לוביסטים לצורך העניין.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז אם הוא פנה ואמר שלדעתי לא צריך להעלות את הסעיף הזה לסדר היום בגלל אל"ף, בי"ת, גימ"ל – זו טענה משפטית מובהקת. שהוא כן יכול להעלות אותה בפני - - -
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אבל הבעיה שלי היא דווקא בהשפעה המצטברת והזולגת לכיוון מקורות האינפורמציה שלנו.
היו"ר דוד ביטן
¶
הבנתי. לכן מרכז המחקר והמידע של הכנסת זה יותר משמעותי. אבל תעשי שעל טיעונים משפטיים - - -. רק על טיעונים משפטיים.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב ראש, יש לי הצעה אחרת. אבל יש לי הצעה אחרת, חלופית: שאפשר, אם יש להם טענה מסוג פרוצדוראלי-משפטי כזה, - -
משה ביבי
¶
אני חייב הבהרה: חשוב שתדעו, החברות מייצגות מגוון רחב של לקוחות. יש לקוחות שזה בעיות זועקות של תושבים, של אוכלוסיות. זה לא רק טייקונים. כל מקום - - -
משה ביבי
¶
לא, אין לי בעיה. זה רק מראה את דם ליבם. הם זועקים פה. זה קבוצות שלמות. זה חברות מסוגים שונים. כל אחת מייצגת סיגמנטים אחרים של לקוחות.
משה ביבי
¶
- - באירועים כאלה, שאנחנו מייצגים מועצות אזוריות או מייצגים מצבים של משבר, כמו המפחמות במועצה האזורית מנשה או מייצגים נושא של כביש מסוים, שעכשיו נהרגים בו אנשים או מייצגים סתם נושא של הטבות מס ליישובים. עדיין, בתוך התהליך הזה, הרבה פעמים, כחלק מהפרוצדורה אנחנו יודעים שאנחנו מייצגים אינטרס אבל היועץ המשפטי של הוועדה - - -
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אין לנו שום בעיה לקבל חוות דעת על הטבות מס לתושבים, אבל לא מלוביסטים. זה הכול. זה הכול.
משה ביבי
¶
מה שזה גורם שהלובי השחור משגשג. שבאים אנשים למכרזים ואומרים: אני אייצג, אבל בלי להירשם בכנסת. וזה מה שקורה.
ארבל אסטרחן
¶
ואפשר - - - אלא באמצעות היועץ המשפטי לכנסת - - - מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שזה דרך קוד ושלא ידברו עם העובדים הזוטרים.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא. מרכז המחקר והמידע של הכנסת – הם לא יכולים בכלל, אלא יועץ משפטי בלבד על טיעונים משפטיים או פורמאליים הם יכולים.
כן, מה רצית להגיד?
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
אין שום סיבה שמרכז המחקר והמידע של הכנסת ייפנו ללוביסטים. הם לא מומחים.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
חברת הכנסת שלי יחימוביץ, אבל מה שקורה, שאם מחר חברת הלובינג שמייצגת בעל אינטרס אומרת: אני מכירה מחקר מאוקספורד, והיא אומרת למרכז המחקר והמידע של הכנסת. עכשיו, מה שקורה זה שאז המידע, בדרך השחורה, עובר כל הזמן. כי הרי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לפעמים בלחץ, לפעמים לא יודע. אני רואה את זה כל הזמן.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אבל לא נוכל למנוע בזה שנגיד, כי אז זה יעבור בדרכים עוקפות. מה אנחנו צריכים לעשות? אני מעדיף - - -
משה ביבי
¶
אבל הלוביסט זה הגורם היחיד שאת יודעת את מי הוא מייצג. הלוביסט זה הגורם היחיד שאומר את מי הוא מייצג.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
לא, אני בעד, אני אומר, אבל אני רוצה שזה יהיה אפקטיבי. הרי הוא מייצג עכשיו איזו חברה, על משהו. אז הוא מייצג איזו חברה. אז מחר בבוקר החברה תשלח את המאמר הזה.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
לא. אני מכיר את העבודה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. עסקתי בהכנת ניירות עמדה למקבלי החלטות. אני יודע איך נאספים הנתונים האלה. אז בסוף - - -
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
מרכז המחקר והמידע של הכנסת צריך להיות ניזון ממומחים ולא מלוביסטים. נקודה.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
¶
לא. אני יודעת איך זה. אני יודעת שיש אנשים שגם מרמים את מס הכנסה, מעשה שגרה, ובכל זאת אנחנו רוצים לאכוף - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אבל אני יודע איך מגיעים אליהם נתונים, חברת הכנסת שלי יחימוביץ. אני יודע איך מרכז המחקר והמידע של הכנסת - - -
ארבל אסטרחן
¶
רגע, אז אנחנו רוצים לכתוב: שדלן לא יפנה, בכתב או בעל פה, לעובד הלשכה המשפטית או לעובד מרכז המחקר והמידע של הכנסת, למעט בנושא - - -?
היו"ר דוד ביטן
¶
לא. רק ליועצים משפטיים בנושא משפטי פורמאלי. לגבי מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוא לא יכול בכלל.
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב, אנחנו רוצים להוסיף גם תקופת צינון. יש תקופת צינון לחברי הכנסת. אין תקופת צינון לעוזרים הפרלמנטריים. אנחנו נוסיף אותה עכשיו – חצי שנה. תקופת צינון לעוזרים הפרלמנטריים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אם הוא עבד לפחות שנה, הוא יכול לעבור להיות זה בתקופת צינון של חצי שנה. לחברי הכנסת יש תקופת צינון בחוק הזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, לא, אתם שנה. חברי הכנסת – שנה.
טוב, עם התיקונים שאמרנו, מי בעד הצעת החוק לקריאות שנייה ושלישית עם התיקונים שאמרנו?
הצבעה
בעד – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 42) (שקיפות בעבודת שדלנים), התשע"ו-2015, נתקבלה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
רגע. אבל נעשה עוד ישיבה? שנייה, שנייה. מכל הדיבור לא הבנו. אנחנו הולכים להתכנס - - -?
היו"ר דוד ביטן
¶
אז אמרתי, אבל אתם לא נותנים לי לסיים. אחרי שתגמרו אני אעשה ישיבה ב-15:00 עם הנוסח הנכון.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז ב-14:45. מה, זה עניין של שנייה. מה הסיפור? בהרבה חוקים אנחנו עושים את זה. מה הבעיה?
ארבל אסטרחן
¶
לא, לא. אני אומרת שכדאי גם להביא את השינויים. אין לי אותם מנוסחים. צריך להביא אותם לעוד ישיבה - - -
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
די כבר עם זה.
אתה ראית את סדר היום של היום? חסר לך דברים על סדר היום? תעשה לי טובה. כמה דברים אתה נותן פטור ואז הם לא עולים במליאה בלאו הכי.
יואב בן צור (ש"ס)
¶
הצבענו על הפטור.
בקשת שר הביטחון, חבר הכנסת משה יעלון, בדבר טענת חריגה מגדר נושא הצעת חוק הסדרת העיסוק בהדברת מזיקים לאדם ולרכוש, התשע"ד-2014 (מ/861) הנדונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
בבקשה, עורך הדין תומר רוזנר. עורך הדין תומר רוזנר יציג את הנושא.
היו"ר דוד ביטן
¶
תיקון עקיף לחוק להגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה) במסגרת תיקון חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (הכרזת נושא חדש).
מי הכריז נושא חדש?
תומר רוזנר
¶
כבוד היושב ראש, אנחנו דנים בוועדה בהצעת חוק שנקראת חוק הדברה תברואית, שעניינה הסדרת הטיפול בנושא של הדברת מזיקים. במסגרת הצעת החוק נעשה תיקון עקיף לחוק שנקרא חוק הגנת הסביבה (סמכויות פקחים) שמסדיר את הנושא של סמכויות הפקחים של המשרד להגנת הסביבה, ויוצר מוסד חדש של ממונה הגנת סביבה שיש לו סמכויות מסוימות בנושא של האכיפה והפיקוח של החוק.
התעוררה השאלה. השאלה התעוררה כבר מלכתחילה בהצעת החוק הממשלתית, ומופיעה בסעיף שלם, ארוך כאורך הגלות, לנושא הטיפול במערכת הביטחון על ידי הפקחים האלה. ובמסגרת זאת, יש סעיף 46 שמטפל – היה סעיף 46 שמטפל במערכת הביטחון. במסגרת הדיונים של הוועדה הוחלט להעביר את הטיפול בכל הנושא של הפקחים להסדרה במסגרת ההסדרה העקיפה, שגם הייתה בהצעת החוק המקורית.
במסגרת זאת, ביקשה הוועדה לתקן הוראה שהייתה בחוק שעניינה נוהל שיהיה קיים בין מערכת הביטחון למשרד להגנת הסביבה בנושא של פיקוח ואכיפה, שלמעשה לא נחקק. והוועדה ביקשה לשנות סעיף בחוק הגנת הסביבה, שלפיו הייתה נדרשת הסכמה בין השר להגנת הסביבה לשר הממונה על מערכת הביטחון לגבי אותו נוהל. מבקשת הוועדה לשנות את הסעיף הזה מהסכמה להתייעצות. שהשר להגנת הסביבה יתקין את הנוהל בהתייעצות עם שר - - -
תומר רוזנר
¶
בעקבות ההצעה הזו, הודיע נציג שר הביטחון שהוא רואה בנושא הזה נושא חדש, והוא מבקש להביא אותו לוועדת הכנסת. וגם הגיש לאדוני מכתב, החתום בידי שר הביטחון בנושא זה.
אנחנו כייעוץ המשפטי של הוועדה סבורים שאין מדובר בנושא חדש. הנושא נידון בהצעת החוק המקורית, בהצעת החוק, כפי שנידונה בוועדה בהרחבה. אבל ההחלטה כמובן היא שלכם בוועדת הכנסת.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
אני רוצה לומר משהו: זה עלה בעקבות זה שבעצם, לפני כחמש שנים עבר החוק. איזה חוק זה היה?
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
חוק הגנת הסביבה. ששם בעצם יש הנחיה שתוך 90 יום השר להגנת הסביבה ביחד עם שר הביטחון אמורים להתקין תקנות. בעצם, הם עוברים על החוק כבר למעלה מחמש שנים. צריך להבין את הסיטואציה.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
לא עושים. אני עשיתי כמה דיונים שלא קשורים לכאן. הצבא בעצם שומר על עצמו. הוא בעצם זורק את הפקחים של איכות הסביבה מהבסיסים. הוא לא רוצה שהם ייכנסו בכלל כדי לפקח: לא על אסבסט, לא על מפגעי ביוב וכולי וכולי.
עכשיו, הפלא ופלא. אנחנו ישבנו, כולל הבוקר, עם רוב זרועות הביטחון. כולם מסכימים חוץ מהצבא. השב"כ מסכים, הקמ"ג מסכים. כל הגופים מסכימים. רק הצבא יש לו מה לומר.
השר להגנת הסביבה אבי גבאי
¶
תראה, הנושא, כמו שאמר היועץ המשפטי, הוא לא נושא חדש. הוא נושא שנדון. מדובר בעצם בבעיה שהיא בלתי פתירה. אני שוחחתי עם שר הביטחון, עם הרמטכ"ל, עם כולם. הם מסרבים לנוהל שאנחנו מציעים, שהוא נוהל אחרי כל הפשרות שבעולם. בסדר? שבסופו של יום - - - משפטים בדין צבאי וכולי וכולי וכולי. בסוף הם רוצים להשאיר את הזכות לרס"ר הבסיס להחליט אם הפקח נכנס או לא.
בסופו של יום, כשאנחנו לא מדברים על בסיסים סודיים, לא מדברים על שום דבר שהוא בביטחון המדינה, אבל יש פה מצב שהוא חייב להיפסק.
עכשיו, במתכונת הרגילה שסוכמה הוא לא נפסק, כי אי אפשר להגיע להסכמות. פשוט מאוד: אי אפשר להגיע להסכמה איתם.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
מה זה משנה? רמטכ"ל צריך לאשר אם נפרץ ביוב עכשיו באיזה בסיס של תחמושת בשדה דב?
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
נשמע הגיוני? יש שם חיילים. מי שחי בבסיס זה חיילים. אני אראה לך תמונות שהביאו לי – הזדעזעתי.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
לא, לא. לא, לא. שנייה. יש 90 יום. היו 90 יום לפני חמש שנים. הם עוברים על החוק. היום, דרך אגב, הם עוברים על החוק.
גל כהן
¶
עורך הדין גל כהן, נציג הלשכה המשפטית במשרד הביטחון.
אני תיכף אתן לצבא להתייחס ספציפית לטענות שעלו, אבל לפני זה אני רוצה למקד את הדיון במה שאנחנו מדברים עליו עכשיו. אנחנו מדברים עכשיו על נושא שנקרא נושא חדש. השאלה שמונחת בפני הוועדה היא האם מדובר בנושא חדש – מה שעלה בוועדת הפנים והגנת הסביבה.
מה שקורה זה שבוועדת הפנים והגנת הסביבה מבקשים להכניס עכשיו לנוסח החוק, שיעלה לקריאות שנייה ושלישית, משהו שלא היה בהצעת החוק המקורית. מה שמבקשים עכשיו להכניס להצעת החוק, לאשר לקריאות שנייה ושלישית, זה הרחבה משמעותית של חוק הגנת הסביבה (סמכויות הפיקוח).
מה שמבקשים להכניס עכשיו - - -
גל כהן
¶
לא. בתיקון לחוק ההדברה, שהם עובדים עליו, מכניסים תיקון בחוק הגנת הסביבה (סמכויות אכיפה ופיקוח) שיש לו השלכה מז'ורית על כל הנושא של הגנת הסביבה ועל כל הטיפול והסמכויות בנושא של הגנת הסביבה. זה משפיע על 25 חוקים אחרים, אדוני. ולכן מדובר פה בשינוי שמבחינת שר הביטחון, מבחינתנו, זה שינוי מהותי, ולכן מדובר פה בנושא חדש.
היו"ר דוד ביטן
¶
היועץ המשפטי תומר רוזנר, אני רוצה לשאול אותך: אם זה היה אותו חוק, נגיד תיקון לחוק הגנת הסביבה (סמכויות אכיפה) ושם ביטלת את חובת ההסכמה, אלא עשית התייעצות, גם אם זה לא הנושא שהחוק רצה להכיל, זה בסדר.
היו"ר דוד ביטן
¶
היועץ המשפטי תומר רוזנר, אני רוצה להבין ממך, אם זה לא אותו חוק, אלא חוק שמתייחס להדברה, איך אתה יכול להחיל את זה על חוק אחר ולעשות שינוי - - -?
תומר רוזנר
¶
החוק הזה, חוק הדברת המזיקים באדם, עוסק בשני סעיפים שלו, בהרחבה רבה, בנושא התחולה על מערכת הביטחון, וגם מתקן את החוק שבו אנחנו עוסקים, שעל התיקון העקיף שלו מדובר כאן, שהוא חוק הגנת הסביבה (סמכויות פקחים). החוק שם מדבר על כל סמכויות האכיפה ומרחיב אותם על כל חוקי הגנת הסביבה.
לדעתנו, מכיוון שיש פה שני סעיפים שמתייחסים למערכת הביטחון באופן מובהק בחוק הזה; יש תיקון עקיף לחוק הראשי של הגנת הסביבה (סמכויות פקחים); יש התייחסות לנושא של מערכת הביטחון ולתחולה שלה; אנחנו סבורים שלא מדובר כאן בנושא חדש.
היו"ר דוד ביטן
¶
תגיד לי, נציג משרד הביטחון, מה היה קורה אם הוועדה הייתה מחליטה לתקן את ההסכמה להתייעצות רק על הנושא הזה של הדברה תברואתית? הייתם מסכימים?
היו"ר דוד ביטן
¶
כי אם אתם מתייחסים להדברה והם מתייחסים לאכיפה של אותה הדברה, ואומרים: זה לא יהיה הסכמה אלא התייעצות, אז אנחנו לא יכולים להגיד נושא חדש.
גל כהן
¶
אי אפשר להפריד, אדוני, את הנושא של הדברה משאר - - - שקשורה להגנת הסביבה או שקשורה להגנת הסביבה.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
דרך אגב, זו התשובה. אם אי אפשר להפריד, אז איך זה נושא חדש?
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
לא, זה ברור. אבל הנושא של החוק האחר הוא רלוונטי לחוק הזה – באכיפה.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, אתה יכול לעשות את זה, במסגרת החוק הזה לעשות תיקון רק לגבי העניין הזה. זה גם הם לא מסכימים.
ענבל דה-פז
¶
טוב. סגן אלוף ענבל דה-פז, סגנית התובעת הצבאית הראשית.
רק חשוב לי להעמיד כמה דברים על דיוקם לעניין הנוהל: טיוטה של הנוהל הזה שוכבת או יושבת אצל הייעוץ המשפטי של המשרד להגנת הסביבה מאז אוגוסט. מאז נדחו שלוש פעמים דיונים שנקבעו עם היועץ המשפטי של מערכת הביטחון במטרה לסכם את הנוהל.
עכשיו, עד כמה שאני מכירה, לא קיבלנו הערות לנוהל הזה, והפער היחיד, בניגוד למה שנאמר פה, הוא שעמדת מערכת הביטחון היא שאכיפה, דהיינו העמדה לדין וחקירה, צריכה להיעשות בצבא, כפי שהיא נעשית לגבי כל עניין. כי לצבא יש מערכת אכיפה משלו. ככל שהדבר הזה מוסכם אפשר היה להתקדם עם הנוהל.
ענבל דה-פז
¶
אני אסיים ותתקני אותי.
עכשיו, מעבר לזה, מעבר לדברים, קבוע בסעיף 19 באופן מפורש שככל שלא קיימת הסכמה, ניתן להביא את הדברים להכרעתו של ראש הממשלה. אז אם לא קיימת הסכמה - - -
ענבל דה-פז
¶
רגע. אני לא סיימתי את הדברים וניתנה לי רשות הדיבור.
השאלה הזאת בדיוק, בדיוק ממקמת את הנושא. כי הנושא הוא לא ההדברה. והניסיון לתקן את סעיף 19 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות אכיפה) באמצעות תיקון לחוק ההדברה, הוא בדיוק עונה לעניין הזה ומסביר למה מדובר בנושא חדש.
דלית דרור
¶
אני מבקשת לתקן את העובדות. אני היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה. רק לתקן את העובדות.
היו"ר דוד ביטן
¶
רגע, רגע. אז אני שאלתי שאלה, את נציג משרד - - -. אני אשאל אותך כנציגת הפרקליטות: אם היינו רק מתקנים, רק לגבי ההדברה, גם לא הייתם מסכימים.
ענבל דה-פז
¶
בוודאי שלא, אבל אני אסביר גם למה: כי על אף מה שנאמר פה, ויסביר פה מי שאחראי על נושא הגנת הסביבה, פקחים בהחלט נכנסים למשרדים וחקירות בהחלט נעשות, ומועמדים משרתים, חיילים וקצינים, לדין. ולכן השאלה פה היא שאלה עקרונית שאיננה רלוונטית רק לשאלת ההדברה. וזה בדיוק הטיעון שלנו, שהשאלה של אכיפה, שהיא לא רק להדברה, היא נוגעת ל-25 חוקים שונים, והיא נוגעת לכל היבט הגנת הסביבה בצה"ל, צריכה להיקבע באופן שהוא ייעודי לעניין הזה ולא בחקיקה. בדיוק כמו שאנחנו לא נפרק את זה עכשיו להדברה וביוב וסוגיות נוספות ואסבסט, ובכל חוק נעשה הסדרה נפרדת.
דלית דרור
¶
אנחנו, בעקבות אותו חוק מלפני חמש שנים, ישבנו בסדרה מאוד מאסיבית של ישיבות עם כל גורמי הביטחון: צה"ל, הוועדה לאנרגיה אטומית, השב"כ, המוסד – כל מי שהיה רלוונטי. הגענו איתם לסיכומים, אחד לאחד. כבר הייתה הרמת כוסית. נשאר דבר אחד והוא היחס. המחלוקת הזו הייתה רק עם צה"ל ולא עם שאר גופי הביטחון. הסעיף היחיד שנותר פתוח זה היחס בין מה שכתוב בנוהל לבין סעיפים אחרים.
השר להגנת הסביבה אבי גבאי
¶
היועצת המשפטית דלית דרור, - - - את הפרטים. הפרטים החשובים: ישבנו על זה. ניסינו להגיע להסכמות.
דלית דרור
¶
רגע. לא. הנקודה היא שהלכנו אחורה. פתאום קיבלנו נוסחאות עם פערים יותר גדולים אחרי שכבר נסגר.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
אני לא בא לדון כאן לגבי הנושא הזה של איכות הסביבה. אנחנו עושים את זה בוועדה אצלי.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, לא, אתה טועה בגדול. כשמדובר בנושא חדש, אני חייב להיכנס לגופו של עניין. זה לא רק. כדי להחליט אם זה חדש או לא, אני צריך להיכנס לגופו של עניין.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
אדוני היושב ראש, אם אתה רוצה, אני אעביר לך את כל הנושא לדון פה, כאן, בוועדה שלך.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
אבל אני אומר: בגדול, אנחנו דנים כבר מספר ישיבות, וצה"ל לא רוצה להכניס פקחים לתוך הבסיסים שלו.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
רק שנייה. אני רוצה להדגיש עוד הפעם: יש חוק במדינת ישראל. החוק הוא ברור. לפני חמש שנים חוקק חוק שקבע הכול. רק מה הוא קבע? שתוך 90 יום יותקנו תקנות. עד היום לא הותקנו התקנות.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
בוודאי. בגלל שהנושא הזה. תבין, יש פה, מה שנקרא, הנושא האכיפתי, ויש נושא לפי. כל חוק יש לו את הסעיפים, את הנושא שלו.
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב. ניתן לחברי הכנסת לדבר. הבנו את המסר. הבנתי. הבנתי את המסר. הבנתי את המסר.
מה שאני רוצה, קודם כל, להסביר לך שבנושא חדש, אני נכנס לגופו של עניין כדי לדעת על מה מדובר. אם אני לא יודע על מה מדובר, אז איך אני אחליט.
כן.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
טוב, יש פה סיטואציה שהיא מאוד-מאוד נקודתית. נכון שהיא מדברת לכאורה אולי על החלה, על מספר חוקים, אבל בסופו של דבר היא מאוד-מאוד נקודתית. והשאלה שמתבקשת עכשיו היא האם התקנות יותקנו בהסכמת שר הביטחון או בהתייעצות עם שר הביטחון.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אוקיי. באמת נמתין לראש הממשלה, מעניין לאן נגיע. חמש שנים זה - - -
וכשאנחנו מדברים על ניואנס כזה, אז השאלה אם זה בהסכמה או בהתייעצות – זה לא יכול להיות בשום דרך וצורה שהיא נושא חדש.
עכשיו, מה אנחנו מדברים פה? מה בעצם? שר הביטחון בא ואומר: אנחנו מדברים פה על הרחבה שמדברת על כל הפיקוח והאכיפה על דיני הסביבה, וזה חורג ממה שלכאורה היה צריך להיות – הפיקוח על תחום ההדברה התברואתית. אבל זה איננו נכון. מכיוון שהחוק שאנחנו מדברים בו הוא חוק מאוד-מאוד ברור, והסעיף נמצא בתוך החוק, וזה לא בא להרחיב שום דבר לתחומים רחבים יותר. זה בסך הכול מדבר: האם התקנות יותקנו בהסכמה או בהתייעצות.
עכשיו, כשאומר השר אבי גבאי - - -
כשבא ואומר שר, בא ואומר
¶
ניסיתי. לא רק חמש שנים, ניסיתי גם עכשיו. ניסיתי לשבת עם זה וניסיתי לשבת עם זה וניסיתי לשבת על זה, וזה לא הולך. עכשיו, המשמעות היא בסך הכול איך הפיקוח הזה ייראה. אז יתקין את התקנות, והתקנות יהיו בהתייעצות. ואם באמת יש מה לומר, אז יבואו ויישבו ביחד, וייכנס מפקח וייפקח.
מה שאת דיברת, וזה לגבי הניואנס של איך תהיה ההעמדה לדין, באיזה אופן. אם אני מבינה, תתקני - - -
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
בדיוק. תתקני אותי. בדיוק. בדיוק. אז תתקני אותי אם אני טועה. ואם הבנתי נכון, הנושא הזה שהעסיק אותך והטריד אותך, לגבי העמדה לדין. זה נשאר במסגרת בית הדין הצבאי. וזה לא מה שיוצא - - -
ענבל דה-פז
¶
לא. לא. זה בדיוק העניין. לא, לא, בפירוש לא. אז אני מבקשת לתקן: סעיף 19, התיקון לסעיף 19 כלל לא היה בהצעת החוק. עכשיו, זה לא ניואנס. זה לא שקודם היה סעיף שביקשו לחוקק בהסכמה ועכשיו משנים להתייעצות. לא. לא היה בכלל דיון בסעיף 19, ועכשיו, לפתע, - - -
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
לא. סליחה. לא משנה. לא, זה לא משנה בכלל – זה היה בהסכמה ועכשיו זה בהתייעצות, עם כל הכבוד.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אתם לא יכולים להחריג את משרד הביטחון, באיזשהו אופן, מהחלה על כל מדינת ישראל, רק לא על משרד הביטחון. מה קרה?
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
לא, זה בכלל לא שינוי מהותי. וכשיושבים בישיבה בוועדת הפנים והגנת הסביבה, ונמצאים כל המדבירים וכל הגופים וכל הארגונים - - -
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
יושבים פה כל הארגונים, וכולם יושבים וכולם מחילים עליהם את החוק. אז משרד הביטחון, באיזשהו אופן, אמור להיות חריג בנקודה הזאת? למה? מדוע?
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
ולמה? בסופו של דבר, זה החיילים שלנו. כמו שאנחנו מגנים על הילדים בגני הילדים ועל האזרחים בדירות, אנחנו רוצים גם להגן על החיילים בבסיסים. זה בדיוק באותה מידה. ולא יכול להיות שתהיה פה איזושהי אכיפה סלקטיבית בנקודה הזאת.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
קודם כל, אנחנו, כולנו, בעד איכות הסביבה. וכבוד השר, וגם יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, אנחנו, כולנו, בעד איכות הסביבה, ואני מניחה שגם צה"ל. יש אפילו ועדות בתוך תה"ל שעוסקות באיכות הסביבה.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
יחד עם זה, גם כשעושים את הדברים, הכניסה למחנות צבא בשביל להכניס פקחים של איכות הסביבה – מחר יכניסו פקחי תעבורה לתת דו"חות בבסיסי צה"ל או כל מיני דברים כאלה. בכל זאת, היחידות הן יחידות שהן מוגנות. זה אף פעם לא בדרג של רס"ר.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
אז את מציעה להוציא את צה"ל מחוץ לכל המסגרת? זה בדיוק מה - - -
ענת ברקו (הליכוד)
¶
לא. זה אף פעם לא בדרג של רס"ר. זה אף פעם לא בדרג של רס"ר. צריך להגיד את הדברים ולשים אותם על דיוקם. ואני חושבת שיש גם, צריך להשאיר את שיקול הדעת ולא "לנעול" את זה בחוק, שבאיזשהו אופן יהפוך את חיילי צה"ל לעברייני איכות סביבה או דומה.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
מה זה "לא לנעול בחוק"? זה כבר "נעול" בחוק. זה כבר "נעול" בחוק. על מה את מדברת? וטוב שיש חוק.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
זו לא תוספת, זה קיים בחוק. זו לא תוספת, אבל זה קיים בחוק. אבל את טועה. אבל את טועה. את טועה.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
אני גם חושבת שמה שהציגה כאן סגנית הפצ"ר, שבמובן הזה, ולא מדברים כאן על בתי דין, כפי שנאמר; גם כל דבר שאנחנו הופכים אותו לעבירה בתחום הצבא או שלא בתחום הצבא, יש כאן בעיה. ואם זה נושא חדש, למה לא לקחת אותו ברצינות ולדון עליו בנפרד? ולהוסיף אותו, אם צריך או לא צריך - - -
גל כהן
¶
זו הזדמנות, אבל זה לא המקום. צריך לתקן את חוק הגנת הסביבה (סמכויות אכיפה ופיקוח) ולא דרך חוק עקיף, דרך חוק אחר, לבוא ולנסות דרך חריץ, לנסות ולתקן את החוק העיקרי.
היו"ר דוד ביטן
¶
תראה, אם אתם הייתם טוענים נכון, הייתם צריכים להגיד: זה נושא חדש לעניין חוקים אחרים; אבל לגבי החוק הזה, זה לא נושא חדש. אז זה כבר בסמכות ועדת הפנים והגנת הסביבה.
אייל עזרא
¶
סגן אלוף אייל עזרא. אני ראש המינהל להגנת הסביבה בצבא, שזה תפקיד שהוא יושב במטה הכללי עם אחריות על כל הצבא לטיפול בנושא הזה.
אני רוצה להגיד פה, פחות לעניין הדיון המשפטי הטכני פה, אלא פשוט איך זה עובד בחיים. נשמעו פה אמירות כאילו שארבע או חמש שנים, בגלל שאין פה הגעה לנוהל מוסכם, אז אין בעצם אכיפה על צה"ל. זה ממש, אבל ממש לא נכון. אנחנו, במסגרת - - -
אייל עזרא
¶
אז אני אסביר.
אנחנו הסמכנו 42 פקחים של המשטרה הירוקה ונתנו לכולם אישורי כניסה לכל מחנות צה"ל. ומי שלא מאפשר כניסה לפקח כזה עומד לדין. אין מצב שאחד מ-42 האלה – ואני מוכן פה להתמודד עם כל נתון וכל עובדה – שיש פקח שביקש להיכנס לאיזשהו מחנה, וסורב או לא נכנס. ואם זה קרה - - -
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
היה שם איזה מישהו וקם ואמר שזרקו את הפקח שלו – למה לא ענית?
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
היה שם משהו עובדתי, שקם מישהו מהמשרד ואמר: זרקו שני פקחים.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
אז למה אתה אומר שלא? הרי - - - הגיעו. למה לא קמת ואמרת שלא זרקו?
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אבל סליחה. אבל אם אתם אומרים שאין לכם בעיה שהפקחים נכנסים, אז מה הבעיה שלכם שיתוקנו התקנות? אם הכול באמת פתוח - - -
ענבל דה-פז
¶
כי התקנות לא עוסקות רק בכניסת פקחים. הן עוסקות בהיבטים רחבים של איך חוקרים, ואיך מקבלים החלטה, ומי מקבל החלטה, ואיך מעמידים לדין. לא מדובר פה בסעיף אחד שהוא סעיף כניסת הפקחים. ולכן זה גם לא משהו שאפשר לעשות אותו רק בהתייעצות, כשמוציאים את שר הביטחון, שהוא גם אמון, כן, על הגנה של חיילים. גם אני לא נהנית להסתובב בבסיסים אם מסתובבים שם דברים. בסוף גם אני משרתת בבסיסים האלה. האינטרס הוא אותו אינטרס. אבל אנחנו גם אמונים על איך מנהלים את האכיפה כלפי החיילים. זה התפקיד שלי.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אז איך את מסבירה את העובדה שאתם אפילו לא מוכנים לתקן את החוק הספציפי הזה? אם זה מה שמפריע לך. אתם לא יכולים להגיד - - -
ענבל דה-פז
¶
אני אסביר: כי הטעות לגבי הסעיף הזה, זה שהסעיף הזה איננו עוסק בהדברה. הוא לא עוסק בהדברה תברואתית. הוא לא עוסק בכניסת פקחים. הוא עוסק באכיפה בצה"ל. זה בדיוק העניין, וזה בדיוק הפער שבין הסעיף הזה ומה שהוא מנסה לעשות - - -
ענבל דה-פז
¶
העמדה שלנו לגבי אכיפה, ויהא זה הדברה ויהא זה ביוב ויהא זה כל דבר שחוסה תחת הנושא של הגנת הסביבה, היא שנדרש לתקן פה נוהל בהסכמה עם המשרד להגנת הסביבה. אנחנו כבר לא מגיעים להסכמה. אבל כבר הלכנו, בנוהל שהצענו, מרחקים כבירים, לרבות זכויות ערעור ולרבות חקירות משותפות עם מצ"ח. אין לנו אינטרס לחסום את הדברים האלה. אנחנו לא עושים את זה. יש אנשים שזה תפקידם בצה"ל. ואם יאפשרו אז הוא גם יסביר מה נעשה. ויש נתונים על האכיפה, לרבות העמדות לדין. אבל הסעיף הזה לא עוסק לא בהדברה ולא עוסק רק בכניסת פקחים. הוא מנסה לתקן את הנוהל שנוגע לכל האכיפה. אכיפה זה דבר מורכב. אכיפה זה דבר שהוא שלם. ולכן אי אפשר להסכים לו. כי באותה מידה שאני לא יכולה להסכים על זה בכל אחד מ-25 החוקים האחרים. הנושא של אכיפה צריך לידון לגבי כל היבטי הגנת הסביבה.
גיא
¶
לי קוראים גיא. אני נציג הממונה על הביטחון במערכת הביטחון – המלמ"ב. ברשותך, אני רוצה להגיד כמה מילים בנושא הזה: הנוהל הזה כבר עומד, לפחות אני מכיר אותו מתחילת תפקידי הנוכחי, ארבע שנים לפחות. מבחינתנו, אנחנו סיימנו לעבור על הנוהל והסכמנו עליו מזה ארבע שנים. אנחנו כבר יכולנו לפני ארבע שנים לחתום על הנוהל בלי שום סייג. כמובן אחרי סדרה של דיונים שהיו, הגענו לעמק השווה, ומבחינתנו אפשר היה לחתום על הנוהל. משום מה, המשרד להגנת הסביבה התעקש, במשך ארבע שנים, להחיל נוהל אחד על כל גופי מערכת הביטחון.
עכשיו, הייתה מחלוקת בין המשרד להגנת הסביבה לצה"ל, שעדיין מונחת על השולחן וטרם יושבה. אנחנו ממתינים בסבלנות. ממתינים בסבלנות עד שהמשרד להגנת הסביבה יואיל בטובו לסיים את הנוהל. מבחינתנו, הדבר הזה מקובל. ומבחינתנו, אין לנו בעיה להפריד את הנוהל, כך שהמשרד להגנת הסביבה יגבש נוהל ייחודי מול כל אחד מגופי מערכת הביטחון, כולל מול צה"ל בנפרד.
לצערנו, יש בנוהל מנגנון הכרעה שלא מומש עד כה, שזה פנייה לראש הממשלה. ואני רוצה להסביר פה את - - -
גיא
¶
עכשיו, יש פה איזון בין האינטרסים, שהוא מחויב המציאות. אני חושב שלא יכול להיות שבכל מה שנוגע להחלת חוקי הגנת הסביבה על גופי מערכת הביטחון, הגורם היחיד שישקול את כל מכלול הנתונים זה השר להגנת הסביבה. בכל מה שנוגע לכניסה למתקנים מסווגים ורגישים של מערכת הביטחון, בכל מה שנוגע לפקח שנכנס עכשיו לתוך גוף ביטחוני רגיש - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אתה אומר: בואו נפצל את זה. אנחנו חוזרים על עצמנו, רבותיי.
השר להגנת הסביבה רוצה להגיד משהו?
השר להגנת הסביבה אבי גבאי
¶
אני רק רוצה לומר שבואו נשים את הדברים בפרופורציות: בסוף זה לקבוע נוהל בהתייעצות עם שר הביטחון. אף אחד פה לא קובע פה הנחיות - - -
השר להגנת הסביבה אבי גבאי
¶
אתה לא באמת יכול לעשות משהו כשהצד השני לא מסכים. אז זה בסך הכול לעשות התייעצות. אבל אחד פה לא, מחר בבוקר, שולח נוהל לצבא ואומר: לא משנה מה, זה הנוהל שלכם. פרופורציות.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
חמש שנים. הרי למה זה לא קורה חמש שנים? חמש שנים זה לא קורה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
אז השאלה היא כזאת: האם אפשר לכתוב בהסכמתו של השר ולהגיד: אנא מכם, עד זה וזה, עד תאריך זה וזה או עד - - -
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
כי אני אגיד לך למה: אני חושב על כל אלף הדברים שהצבא צריך אישור של שר הביטחון, באלף דברים. ודווקא בשביל איכות הסביבה והדברה – שם אין סמכות לשר הביטחון על דברים? משטרה שרוצה להיכנס לא יכולה להיכנס בלי הסכמת שר הביטחון או כל גורם אחר. דווקא איכות הסביבה – כל אחד יכול להיכנס לבסיסים של הצבא בלי הסכמת השר? זה נראה מוזר. אלא אם כן - - -
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אין ספק שהפקחים הספציפיים יכולים להיכנס. השאלה היא מה הם יראו, מה אפשר לתקן, - - -, מה הנהלים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
חברת הכנסת רויטל סויד, לא מדובר פה על בדיקות פתע לראות אם יש שם אורניום. סך הכול מדובר פה לראות באמת אם זה בסדר. ואומר הנציג של הצבא שנותנים אישורים – לכמה? 42?
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
אז אם יש איזו אי הסכמה אפשר להגיד: עד כך וכך צריך להביא הסכמה של השר. אבל בלי הסכמת השר, לא שמעתי את משרד - - -
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
בגדול, הצבא, בגדול – אני הסברתי. הרי אני עשיתי כבר כמה דיונים בנושא. הצבא היה אמור להסדיר את הנושא לפני חמש שנים על פי חוק. יש חוק. תבינו, רבותיי. הצבא עכשיו, החוק אומר - - -
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
שנייה, אני מסביר. הצבא, על פי החוק, היה צריך, היו לו 90 יום להסדיר את הנושא. 90 יום. הם לא מסדירים. עכשיו, תראה: יש פה איזו הגנה של כאילו הצבא, מי שהיה בצבא נוגע בצבא, מגנים על הצבא. יש פה בעיה של איכות סביבה. אני אתן דוגמה: אני ראיתי תמונות שהוצגו בוועדה – אסבסט בתוך בסיסי צה"ל; ביוב זורם בתוך בסיסי צה"ל. בא הפקח להיכנס, בא הפקח - - -
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
אז אני מסביר. אני מסביר. לא. אז אני מסביר לך: יש בסיסים שלא.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
עכשיו, בא אותו פקח, אומר: רבותיי. בא הממונה על הפיקוח באיכות הסביבה ואומר: רבותיי, הפקח שלי, זרקו אותו. עכשיו, אני שואל שאלה כזאת, ואני בעניין הזה יש לי את העמדה שלי, אבל אני אכבד כל עניין: אם אתם חושבים שהצבא הוא חסין מהביקורת האזרחית, בנושאים האזרחיים האלה, של איכות הסביבה, אז תגידו.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
לא, אני שואל. הוא מחליט.
עכשיו, מה קרה? המציאו פה איזה מנגנון - - -
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
עכשיו, היות ובעצם שר הביטחון לא מסכים, אז ממילא אין תקנות.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
עכשיו, אני מאמין שצה"ל, עם המגבלות שלו, הוא כמו כל גוף במדינת ישראל. ואמרתי: יש לו מגבלות, שגם פה הן מוסדרות בחוק. כמו שאמרת: זה לא כל פקח, זה רק פקחים מורשים, זה רק באזורים מסוימים וכולי. אבל אם אתם רוצים להחריג את הצבא, כאילו הוא חוץ מהמדינה; הוא מתנהל בדלת האחורית. שיש שם חיילים שלנו, שאף אחד לא יודע מה קורה איתם – בסדר.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
אז אני מודיע לך שיש שם עבירות תברואתיות קשות. אני מודיע לך. ברמת העובדה.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
מי עושה? דרך אגב, ולמה רק הצבא? למה משרדי הממשלה לא? למה משרד התחבורה צריך? למה העירייה צריכה? מה, אין לה?
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
אני שואל. למה את חושבת? למה לעיריית ירושלים - - -. אני שואל.
אייל עזרא
¶
המחלוקת בנושא הזה היא על העברת סמכויות חקירה והעמדה לדין מחוץ לצבא. הפקעה של הדבר הזה מהצבא.
אייל עזרא
¶
הדבר הזה הוא בבסיס המשפט והמשמעת בצבא, ואי אפשר לעבור עליו. אנחנו אמרנו שהדבר הזה כבר ארבע שנים. הסיבה היא הסכמת - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אז רגע, רגע, עצור. אני לא מתכוון להצביע היום. אני נותן למשרד להגנת הסביבה ולמשרד הביטחון שבוע ימים להגיע להסכמות. זה לא יאה שאנחנו עומדים עכשיו בין משרד הביטחון לבין המשרד להגנת הסביבה. אני, אישית, נוטה לאיכות הסביבה, אבל זה לא קשור לנושא החדש. יש פה בעיות משני הצדדים, בואו נגיד ככה.
יש לכם שבוע ימים להגיע להסכמה. אם לא תגיעו, אנחנו, ביום שני הבא, נקבל החלטה.