הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 233

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ד בטבת התשע"ו (05 בינואר 2016), שעה 13:00

צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

עמיהוד שמלצר - עו"ד, משרד האוצר

שרון אופיר - מנהלת יחידת הפיקוח על קרנות נאמנות, רשות ניירות ערך

חגי בן ארזה - עו"ד, מחלקת חקיקה, רשות ניירות ערך

דורית גילת - יועצת משפטית, מחלקת השקעות, רשות ניירות ערך

גיא דביר - יועץ משפטי למחלקת פיקוח על הבורסה וזירות מסחר, רשות ניירות ערך

אמיר וסרמן - היועץ המשפטי של הרשות, רשות ניירות ערך

שרה קנדלר - המשנה ליועץ המשפטי, מנהלת מחלקת חקיקה, רשות ניירות ערך

דודו לביא - מנהל מחלקת השקעות, רשות ניירות ערך

אלי בבלי - יו"ר איגוד מנהלי קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

אייל לב-ארי

טמיר כהן

אור שושני

צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשע"ו-2016

אנחנו עוברים לצו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק).

מדובר על תיקון התוספת הראשונה לחוק ניירות ערך. חוק ניירות ערך קובע בסעיף 15 מספר פטורים לכל החובות של הגשת תשקיף - - -

זה הכול הטבות?

פה זה שינוי, אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה הטבות. עד עכשיו, בקרנות, הכול היה הקלות, ואילו פה זה שינוי שאני אסביר עכשיו.

בבקשה.

סעיף 15 מדבר על פטורים מחובת פרסום תשקיף, ואחד הפטורים המשמעותיים הוא פטור כאשר אתה מציע את ההצעה רק ללקוחות שהם מתוחכמים, כמו למשל לגופים מוסדיים, וגם ללקוחות כשירים שהם יחידים, שזה תיקון שהוכנס ב-2011, שדיבר על זה שאם יחיד עומד בשניים מתוך שלושה תנאים, הוא ייחשב כלקוח כשיר לעניין התוספת הראשונה. התנאי הראשון הוא שיש ברשותו נכסים בסך של 12 מיליון שקלים, התנאי השני הוא שיש לו מומחיות בשוק ההון, והתנאי השלישי הוא שהוא עשה הרבה עסקאות בשוק ההון, עם ממוצע של 30 עסקאות ברבעון. זה במסגרת הפניה לחוק הייעוץ, וזה היה התנאי.

עכשיו, כשעשינו את החקיקה של זירות מסחר, אמרנו שגם זירת מסחר שמציעה רק ללקוחות מתוחכמים לפעול בה, פטורה מרישיון. אז המשמעות של התוספת הזאת היא גם להצעת ניירות ערך בלי תשקיף וגם שזירת מסחר יכולה לפנות ללא רישיון ללקוחות.

אנחנו היום באים לתקן את התוספת הזאת כי מהניסיון שנצבר בשנים שמאז התיקון ראינו שהיא לא מדייקת מספיק. מצד אחד התנאי של המומחיות בשוק ההון הוא תנאי שקשה למדוד אותו. הוא לא מדיד, נותנים הצהרות, ולא כל כך ברור איך עושים את זה. בתנאי של העסקאות הרגשנו שהוא לא מראה על מתוחכמות, בעיקר בתחום של זירות מסחר, כי שם כל הפעילות היא ריבוי עסקאות, כך שזה לא אומר שאתה מתוחכם. ולכן החלטנו לזקק את ההגדרה רק למבחן של העושר הפיננסי, שאנחנו חושבים שהוא יותר נכון.

ולגביו אנחנו מציעים כמה תיקונים. קודם כול, אנחנו רוצים להוריד מ-12 מיליון לשמונה מיליון, כי אנחנו חושבים שזה היה סכום מאוד גבוה מלכתחילה. אני זוכרת שאדוני היה בוועדה ואמר שזה נראה לו גבוה מדי, וגם אנחנו חושבים כך, ולכן מורידים את זה לשמונה מיליון. ובדומה למדינות אחרות, אנחנו רוצים להכניס גם מבחן של הכנסה, לא רק של נכסים. זאת אומרת, או שיש לך שמונה מיליון, או שיש לך הכנסה שנתית של 1.2 מיליון ליחיד או 1.8 מיליון למשפחה. ומבחן שלישי הוא מבחן משולב של נכסים והכנסות: אם יש לך נכסים של חמישה מיליון והכנסה של 600,000 שקלים ליחיד.

או התא המשפחתי.

תקריאי את ההצעה.

קוראת: צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק) התשע"ו-2016

תיקון התוספת הראשונה

בתוספת הראשונה לחוק –

ברישה, אחרי המילים "כל אחד מאלה" יבוא "כפי שנבדק על ידי המציע";

למה זה?

את זה הכנסנו כי אנחנו כן רוצים שלמציע תהיה איזושהי מחויבות; שלא רק ייתנו לו הצהרה, אלא שהוא יבדוק באמת שהבן אדם עומד בתנאים. ויש לנו עמדת סגל שמפרטת איך בודקים את זה.

זה יותר רלוונטי לנושא של המשקיע היחיד.

כן.

במקום פרט (12) יבוא:

"(12) יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:

השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על שמונה מיליון שקלים חדשים;

גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון שקלים חדשים, או שגובה הכנסת התא המשפחתי אליו הוא משתייך עולה על 1.8 מיליון שקלים חדשים;

השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים ובנוסף לכך אחת מאלה: גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על שש מאות אלף שקלים חדשים, או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי אליו הוא משתייך עולה על תשע מאות אלף שקלים חדשים;

ה"נוסף על כך" – אני חושב שזה מיותר.

אוקיי, אז נוריד את זה.

לעניין פרט זה –
"נכסים נזילים" – מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים כהגדרתם בחוק הייעוץ, וניירות ערך הנסחרים בבורסה;
"תא משפחתי" – יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר";

הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב-1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה –
"המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד היסודי" – המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015.".

תחילה

תחילתו של צו זה, 30 ימים מיום פרסומו.

יש הערות? תודה רבה. צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשע"ו-2016, עם המחיקה שעשינו – מי בעד אישור הצו?

הצבעה

בעד אישור הצו, בכפוף לשינויים שנאמרו לפרוטוקול – פה אחד

צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשע"ו-2016, אושר בכפוף לשינויים שנאמרו לפרוטוקול.

הצו אושר. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05.