הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 231

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ד בטבת התשע"ו (05 בינואר 2016), שעה 10:50

תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מנואל טרכטנברג

בצלאל סמוטריץ'

שמואל האוזר - יו"ר רשות ניירות ערך

עודד שפירר - מזכ"ל רשות ניירות ערך

מאיר לוין - יועץ בכיר ליו"ר, רשות ניירות ערך

נועם כץ - סגן המזכיר הכללי, מנהל יחידת משאבי אנוש, רשות ניירות ערך

אילן פלטו - מנכ"ל, איגוד החברות הציבוריות

עמי צדיק
–

כלכלן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת - מנכ"ל, איגוד החברות הציבוריות

אייל לב-ארי

טמיר כהן

אור שושני

תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2016

אני פותח את הדיון בתקציב רשות ניירות ערך לשנת 2016.

אנחנו מתכבדים להציג בפני חברי הוועדה את הצעת התקציב. הצעת התקציב מתבססת על כל התהליכים שהרשות מובילה והחובות שעליהן היא מופקדת.

יש לי שאלה טכנית ומהותית: מי מכין את התקציב? אתם?

אנחנו מכינים את התקציב. למרות שהתקציב עצמו לא נסמך על שולחן הממשלה, למרות שהוא לא מבוסס על כספי הממשלה, אנחנו מקבלים אישור של אגף התקציבים לפני שאנחנו מגיעים לכאן, והשר עצמו חותם על זה. אני גם מזכיר שהתקנים של הרשות, גם הם באישור אגף התקציבים, וגם השכר שלנו, הוא מוכפף להוראות הממונה על השכר.

אז מאיפה הכסף?

מהחברות.

הכסף עצמו הוא מהגופים המפוקחים, כפי שנהוג בעולם.

מה קורה כשיש עודף? אתם מעבירים לאוצר?

לא, העודף נשאר אצלנו. אבל כפי שכולם יודעים, בחמש השנים האחרונות, לפי בקשת הוועדה הזאת, עוד בתקופתך הקודמת, עשינו מהלך שבו נתנו הנחות מאוד משמעויות: במשך חמש שנים הנחות של 40%, 40%, 30% וכן הלאה. אני מזכיר גם שאין לנו שום מקורות הון. אין לנו בחוק אפשרות לקבל מאף אחד או לקחת הלוואות, וזה רק מבוסס על מה שאנחנו גובים.

בחוק כתוב שהאוצר צריך לאשר את זה?

כן, אנחנו גוף מתוקצב, לא גוף נתמך.

התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.

מה זה גוף מתוקצב?

שאנחנו מאשרים את התקציב וזה - - -

זו הגדרה מדויקת.

אנחנו מתוקצב אך לא נתמך. זאת ההגדרה.

נראה לי שאתם לא נתמכים בכלל, ואני אגיד לכם למה.

אנחנו לא יכולים.

בגלל שכשאני רואה את התקציב שלכם,,, התקציב המאושר שלכם ל-2015 הוא 184 מיליון, נכון?

כן.

התקציב שאתם מבקשים ל-2016 הוא 183 מיליון, שזה פחות או יותר אותו תקציב. אם הייתם משרד ממשלתי שנתמך על ידי תקציב המדינה, לא היו מאשרים לכם את זה. למה? בגלל שבפועל הוצאתם רק 121 מיליון.

לא, זה נכון עד ל-30 בספטמבר. הניצול התקציבי שלנו הוא קרוב ל-180 מיליון שקלים.

יש שרים שלקראת סוף שנת התקציב הם מריצים מהר, כי אגף התקציבים אומר להם "אתם מסתדרים עם פחות כסף".

אין לנו שום אינסנטיב לעשות את זה.

אפשר להרחיב על ההכנסה? איך היא עובדת?

ההכנסות הן מהגופים המפוקחים, מהחברות.

לפי היקף ההכנסות שלהן?

לא.

אז איך כל אחד משלם?

יש מדרגות בחברות, מדרגות שנקבעות לפי ההון העצמי שלהן, וגובים לפי אותן מדרגות. ויש גם כמה אגרות שמשלמים – אגרת רישום ואגרה קבועה. בקרנות זה פונקציה של יצירות שהם יוצרים. כל אחת מהאגרות, דרך אגב, מאושרת על ידי ועדת האגרות. בעצם כל הכנסה וכל הוצאה שלנו מאושרת גם על ידי אגף התקציבים וגם על ידי ועדת הכספים.

האגרות מגיעות לכאן לאישור?

כן.

איך נעשית הבנייה של תקציב של 2016 נניח, בהינתן שיש אי-ודאות על ההכנסות? הרי חברות נכנסות, חברות יוצאות, יש הכנסות מימון, שגם על זה יש אי-ודאות - - -

למה אתה לא שואל את זה על תקציב המדינה?

כי בתקציב המדינה יש זכות לגירעון, בעוד פה אני לא בטוח שיש זכות לגירעון.

אין זכות לגירעון, נכון.

ולכן יש כאן הבדל מהותי.

יש הבדל, אבל הוא לא גדול, מכיוון שאתה קובע בתקציב המדינה מהו יעד הגירעון - - -

אבל אני רוצה להבין פה איך הם עושים את ההערכות האלה.

זה נכון, אכן יש אי-ודאות, אבל האי-ודאות הזאת היא לא גדולה. אם תסתכל על פני שנים, תראה שאנחנו מגיעים כמעט ל-100% במשך שנים. כלומר, אנחנו יודעים להעריך את זה. זאת בגלל שהשונות היא יותר גדולה על פני כמה שנים, בעוד במשך השנה מספר החברות ומספר הקרנות וכולי זה אותו דבר, אלא אם כן יש פעילות ברוח התקופה.

השנה הקודמת הייתה השנה הראשונה אי-פעם מאז שהרשות נוסדה שהייתה ירידה בתקציב, והשנה הזו היא השנה השנייה שאנחנו יורדים בתקציב. חלק מזה נובע מזה שלא ביקשנו תקנים נוספים ואנחנו נמצאים באיזשהו מחסור, והמחסור שלנו הוא גם כן סוג של מימון ענפים שבא ממקום שבו אנחנו... זה כרית הביטחון שיש לנו, כספים לעונות סגריר - - -

יש לך עוד עודפים - - - ?

יש לנו גם הערכות, מודלים מאוד מדויקים שאנחנו מנהלים, שמראים מתי זה הקו האדום, ואנחנו לא רחוקים משם. ובמקרה שנגיע לשם אנחנו נצטרך לבוא לכאן ולבקש.

זאת אומרת, אם יהיו לך פחות אגרות שנתיות ואתה תצטרך להשתמש יותר בעודפים, אתה תצטרך לחזור לפה, נכון?

אני לא יכול לסטות מהתקציב שמאושר פה. כל סטייה.

נניח שבאגרות לא יהיה לך 105 מיליון אלא 95 מיליון, כלומר, אתה תצטרך לקחת עוד עשרה מיליון מהעודפים – אתה צריך לבוא לפה?

כן, חייבים לבוא.

ימי עיון כמעט לא עשיתם השנה. בפרקליטות השתמשתם באופן אפסי.

לא, זה עניין של עיתויי תשלום. התשלום משולם דווקא ברבעון האחרון של השנה, ולכן אתה לא רואה את זה נכון ל-30 בספטמבר.

אז כן השתמשתם בפרקליטות?

כן, הביצוע הוא 1.6 מיליון.

גפני, כשהפרקליטות מביאה לנו תקציב הם מראים כהכנסות את מה שהם מקבלים מהרשות?

לא, זאת הפרקליטות שלהם.

בתוך הפרקליטות יש מחלקת ניירות ערך שאנחנו מממנים אותה - - -

היא לא נמצאת בתקציב המדינה?

לא, זו הוצאה מותנית בהכנסה - - -

לא, העובדים האלה הם עובדי הרשות לניירות ערך לכל דבר ועניין, והם כפופים מבחינה מקצועית לפרקליטת המחוז.

זאת הצגת תקציב לא טובה.

למה?

כי אם אתה אומר שההוצאות הן 1.6 מיליון בעוד שפה כתוב רק 144, אז איו לנו תמונת מצב.

ראשית, אנחנו עושים את זה כל שנה - - -

אז מה?

אבל אנחנו נגיד לך איפה זה עומד.

אבל לפי מה שהסברת עכשיו, היושב-ראש צודק. הרי אם אתה אומר שאתה משלם את המשכורות שלהם, אז המשכורות לא אמורות להיות - - -

המשכורות לא נכנסות לסיפור הזה.

לא, המשכורות נכנסות בסעיף שכר - - -

לא על זה שאלתי. בואו ניקח רגע את הוצאות הפרקליטות. כתוב שהתקציב המאושר זה 1.950 מיליון ל-2015, ואתם מבקשים 1.9 מיליון ל-2016, כאשר הביצוע שיש מול עיניהם של חברי הוועדה הוא שבשלושת-רבעי השנה הוצאתם 144,000. כך שאם הוצאתם 1.6 מיליון, יש כאן הצגת תמונה לא טובה.

לא, אני אסביר את זה. אנחנו מנסים להיות מדויקים עד כמה שניתן. את הצעת התקציב הזאת אנחנו מגישים לאגף התקציבים באוצר כבר בתחילת חודש נובמבר. בתחילת חודש נובמבר אין לנו עדיין את ההוצאות שאנחנו יודעים אותן כיום.

הבנתי. אז מה עושים?

אז אנחנו באים עם נייר ומדווחים לך על כל סעיף שתרצה לדעת, מה ההוצאה שלו בפועל.

הבנתי, אבל אני שואל מה עושים. זאת לא הצגת תמונה. אתה צודק, אתה קודם הולך לאגף התקציבים, ואגף התקציבים בנובמבר היה עסוק עם תקציב המדינה והראש שלו בכלל לא היה עליך - - -

לא, אבל גם אין לנו את המספרים שיש לנו עכשיו.

המספרים שיש לנו עכשיו לגבי הסעיף המסוים הזה - - -

לא הסעיף המסוים, אני רוצה לשנה הבאה שהמספרים שיהיו כאן כשאנחנו מאשרים את זה בדצמבר או בינואר יהיו מספרים - - -

בשנה הבאה אנחנו נוסיף הערכה - - -

אפשר שלקראת הדיון הזה בשנים הבאות, תכינו איזה דף עדכונים - - -

האמת היא שהכנו, ואנחנו נצרף אותו באופן פורמלי.

פרופסור האוזר, הדף הזה, או התקציב הזה, איננו משקף את המצב האמתי. אנחנו יכולים לשמוע אתכם ולעשות את החשבון, זה בסדר, אני לא מעלה חשד כלשהו שיש פה משהו לא נכון – אבל זאת לא תמונת המצב. אנחנו צריכים לאשר תקציב כאשר התמונה היא ברורה להיום.

אני רק אסביר שנייה על הפרקליטות, גם בקשר לשאלה של חבר הכנסת סמוטריץ. השכר של עובדי הפרקליטות נכנס לתוך השכר של עובדי הרשות, שאותו אתם יכולים לראות בסעיפים אחרים. הוצאות הפרקליטות האחרות הן הוצאות שאנחנו משלמים עבור הפרקליטות לצורכי הדיור והצרכים הנוספים של הפרקליטים בפרקליטות עצמה; כי אנחנו משלמים את הוצאות הפרקליטות שם.

מה זה ההוצאות המשפטיות?

זה כל אוסף ההוצאות המשפטיות האחרות שיש לנו בארגון, כמו למשל חוות דעת משפטיות ויועצים משפטיים בנושא דיני מכרזים. אנחנו גם מוציאים 650,000 בשנה על מימון של תובענות ייצוגיות - -

עבור משקיעים.

- - שאנחנו מממנים את חוות הדעת שלהן.

גם פה המימוש בפועל לא משקף מצב אמתי?

אני אתן לך את המספר המדויק של המימוש בפועל: 715,000 שקל.

יש לי שאלה נוספת ביחס להכנסות. בהערות השוליים בעמוד 2 מדובר על ההפחתות באגרות שנקבעו בהוראת שעה. מתי נקבעה הוראת השעה הזאת?

ב-2011.

אז אתם כבר הורדתם ב-40%, הורדתם כבר ל-30%, ועכשיו מגיעים ל-20%?

נכון.

פעמיים 40%, פעמיים 30% ו - - -

אם כך, אני רוצה להבין משהו. ניקח את התחזית ל-2016, את ה-56,600 נגיד - - -

תחזית ההכנסות?

כן. האם זה לוקח בחשבון את ה - - - ?

זה לוקח בחשבון את ההפחתות, בהחלט.

זה אומר שיש גידול במספר הרישיונות או התשקיפים, כי אם לא - - -

לא, יש ירידה. קיטון.

ב-2015 הוא נתן 30% הנחה, ועכשיו הוא נותן רק 20%.

לא, אני אומר שכדי שהסכום יהיה אותו סכום, אז צריך להיות גידול.

לא, הוא מעלה את התעריפים. בעצם מה שמסתתר בתקציב השנה זה גידול של 10% באגרות.

כלומר, זה קיטון בהנחה.

קיטון בהנחה.

יש פה גידול באגרות - - -

מה זה האגרות השנתיות, שגדלות כל כך, מ-81 ל-105?

בתחום של האגרות השנתיות נגמרו חמש השנים של ההפחתות, וה-20% נשארו כנגררת, רק על יועצי השקעות ומנהלי תיקים וחתמים. זאת המשמעות.

החוק בהקשר שלהם נכנס רק ב-2012, כי התשלום שלהם משולם רק בתחילת השנה.

כלומר, על אגרות תשקיף ואגרות שנתיות אין בכלל הנחה השנה.

נכון.

אז למה אין גידול באגרות תשקיף?

כי יש פחות אגרות תשקיף, לפי הצפי כמובן.

פרופסור האוזר, האם אתה יכול לאפיין את 2015? האגרות גדלו? הפעילות קטנה? מה סדרי הגודל של הפעילות?

האמת היא שהיקפי הפעילות שלנו גדלים הרבה יותר, וזה דורש מאתנו להתייעל יותר מאי-פעם, משום שבנוסף לכל הדברים שעשינו... ב-2015 עשינו מערכת הצבעות שמאפשרת לכולם להצביע מהבית ולהשתתף באספות הכלליות. בנוסף, אנחנו קידמנו הרבה חוקים, לרבות מימון המונים, מו"פ, מדרג רגולציה וכן הלאה. אבל, חלק ניכר בהיקפי הפיקוח נוגע לזירות מסחר ולתעודות סל וחברות דירוג. אלה גופים שנכנסו תחת המטרייה של הרשות לניירות ערך בשנה האחרונה, והם דורשים תשומות גדולות מאי-פעם. ואני מזכיר לכם, תשומות גדולות מאי-פעם נכנסות עכשיו, ובפועל אנחנו נצטרך להגדיל תשומות בפיקוח עליהם, ואנחנו עושים את זה למרות שאנחנו נדרשים לרדת בתקציב בגלל רוח התקופה. אז מה שצפוי לנו זה גידול בתשומות של הפיקוח, במיוחד בזירות המסחר. זירות המסחר, למי שלא זוכר, זה כל מה שאנחנו קוראים בעיתונים בזמן האחרון, כל הפורקסים – שאנחנו אמורים לתת להם רישיונות השנה. אבל זה לא רק הפורקסים, זה גם כל המיזמים האחרים, מיזמים אינטרנטיים, שבמקרים שזה נופל על חוק ניירות ערך, אנחנו מחויבים גם לפקח עליהם. גם מימון ההמונים, שאושר בשבוע שעבר בקריאה שנייה ושלישית, מחייב אותנו בסוג של - - -

מה זה?

Crowd funding. שאנחנו מאפשרים לציבור לגייס סכומים מאוד קטנים גם בלי הפיקוח של הרשות; כי אם העלויות של הפיקוח היו מושתות עליהם, זה היה מאוד בעייתי. זה כן מחייב אותנו לסוג של פיקוח על אותה פלטפורמה. זה אמנם פיקוח מוגבל, אבל גם הוא ידרוש מאתנו תשומת לב.

אבל מה שמאוד מעניין אותי זה האם הפעילות – לא שלכם – גדלה או קטנה במדינה? לא הפעילות שלכם, מבחינת הפיקוח וכולי, אלא אני שואל האם יש יותר חברות, יותר אנשים וכולי. האם קרה משהו במשק הישראלי בעניין הזה יחסית ל-2014? האם יש יותר פעילות?

יחסית ל-2014 מספר החברות קטן בכמה.

נמחקו 22 חברות ב-2014.

כמה זה באחוזים?

זה מתוך 470 בערך.

לא, יש גם חברות אג"ח, שזה כמעט עוד 70 חברות, כך שזה בערך 550. אבל אכן 22 חברות - - -

היה משהו דרמטי השנה הזאת מבחינת סגירת חברות?

לא משהו דרמטי. רוב החברות זה או חברות שהגיעו לסוף דרכן, או חברות שצריכות להתמזג, או בגלל חוק הריכוזיות. אבל כן צריך להבין שאנחנו כבר כמה שנים בתהליך של צמצום מספר החברות, ואנחנו פועלים לשנות את הדינמיקה הזאת.

למה זה קורה?

מכמה סיבות. קודם כול, חלק גדול מהחברות זה חברות או שהגיעו לסוף דרכן הכלכלית או שהתמזגו. אבל חלק לא קטן מהחברות, בגלל שהן מבקשות או ביקשו להתמזג, או בגלל ועדת הריכוזיות - - -

אבל הנוהג בעולם הוא שכשנמחקים ישנים נולדים חדשים.

אני רוצה לומר שגם בעולם יש ירידה בעשור האחרון במספר ההנפקות.

למה?

עודף רגולציה.

תכף אתה תגיד.

כי יש טענה בעולם שמאז שנת 2008 הרגולציה הלכה למקום - - -

בעולם, לא רק אצלנו.

כן, התופעה הזאת היא כלל-עולמית, אבל גם אצלנו. התופעה הזאת גורמת לכך - - -

אתה מודאג מזה?

אני מזכיר לאדוני שחלק מהתכנית הגדולה שלנו היא לשנות את הדינמיקה הזאת, וזה בא לידי ביטוי בכמה חוקים מאוד משמעותיים שאנחנו מקדמים: חוק המו"פ, שמאפשר הקלות; חוק - - - חדשות שעומד לבוא לשולחן הזה; מדרג רגולציה; שינוי מבני בבורסה; ועוד סדרה גדולה - - -

אני רוצה להגיד על זה כמה דברים.

בבקשה.

השאלה ששאלת, אדוני היושב-ראש, היא שאלה קריטית. הרי לרשות ניירות ערך יש פונקציה חשובה ביותר, שהיא לקבוע את כללי המשחק כדי שחברות יוכלו ליהנות משוק ההון, חברות ציבוריות. עכשיו, מה שקורה בארץ, שגם קורה בעולם אבל אני חושב שבארץ זה יותר מודגש, זה שיש בעיה: המפגש בין החסכונות של הציבור לבין צורכי המימון וההשקעות של החברות הוא מאוד בעייתי במדינת ישראל. והפונקציה של שוק ההון, של הבורסה, כמקום מרכזי שאליו היו צריכים להתכנס החסכונות אל מול צורכי המימון של הפירמות – התפקיד הזה לא נעשה במידה המספקת על מנת לספק את הצרכים של החברות בארץ.

יש מספר גורמים שתורמים לכשל הזה, ומנסים לתקוף את זה מכל מיני זוויות. מה שהרשות עושה הוא כיוון מאוד נכון, אבל אני חושב שצריכה לצאת מפה אמירה מאוד ברורה: שצריך ללכת בתהליך הזה ביתר שאת, התהליך של – אני לא רוצה לקרוא לזה "הקלת הרגולציה", כי זה נשמע כאילו אתה יותר רך, אלא התאמת הרגולציה לצרכים של מדינת ישראל. זו הנקודה. ופה יש צורך אקוטי לעודד את המפגש בין חסכונות לבין הצרכים של הפירמות.

שאלת קודם מה קורה במקרו. יש משבר השקעות במדינת ישראל. אין השקעות יצרניות. מצד אחד הריביות הן אפסיות, ומצד שני הפירמות מתקשות לממן פעילות יצרנית. כך שיש פה קושי מאוד גדול. ולכן ברשות, אם בזמנו הדגל המרכזי היה להשליט משטר תאגידי נכון ולמנוע כל מיני בריחות ולהגן על המשקיעים, עדיין זה הדגל הזה, אבל התפקיד הנוסף המשמעותי זה עידוד אקטיבי של שוק ההון, שנמצא במצב כמעט משברי.

אבל פרופסור האוזר אומר שזו מגמה עולמית.

אבל בארץ הקושי הזה במפגש בין חסכונות לבין צורכי הפירמות הוא קושי הרבה יותר גדול. היום יש הר של כסף במוסדיים, ולא מוצאים דרך להפגיש את זה עם צורכי המימון של הפירמות.

מה אתם עושים עם מה שהוא אומר?

כל החקיקה הזאת, המשמעות שלה... מה שפרופסור טרכטנברג ציין פה, התאמת הרגולציה – זה התהליך שעליו אנחנו מדברים. אנחנו שואלים איפה חסר, למשל בחברות הסוחר למיניהן או בחברות הדירוג. אנחנו גם שואלים איך אנחנו יכולים להתאים. בעצם הרבה תהליכים - - -

מימון המונים זה מקרה קלאסי של התאמה. הרי זה לא עניין של להקל, כי זה משהו חדש, שאתה צריך בעצם לייצר סביבה רגולטורית מתאימה למציאות הזאת.

אני מצטרף לבקשה של פרופסור טרכטנברג: אתם צריכים לעשות שיעורי בית ולהגיד לנו מה... אנחנו נקיים מפגשים על העניין.

אנחנו מקבלים את זה בהבנה, ואני מצטרף בבקשה אליכם לעודד את זה. צריך לזכור שבכל פעם שאנחנו מדברים על העולם התאגידי וכל העולמות שאנחנו מפקחים עליהם, אז בכל פעם שאנחנו באים עם עוד איזה פטיש על הראש יש לזה משמעות.

כמה עובדים יש לכם?

יש לנו 260 עובדים, ואנחנו כבר שנתיים לא הגדלנו - - -

מי מפקח על המשכורות?

הממונה על השכר. על כל הוצאה של שכר אנחנו מקבלים אישור מהממונה על השכר, גם לגבי הדרגות והמתח של הדרגות.

תודה. אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, בבקשה.

קודם כול, בניגוד להרגלי אני רוצה לפתוח בכמה מילים חיוביות וטובות לרשות ניירות ערך. סך הכול אנחנו רואים שיש בתקופה האחרונה מודעות ברשות לבעיות, ובאמת נוקטים במהלכים וצעדים להתאמות, או הקלות, ברגולציה. נכון שלטעמי אפשר יותר... אגב, הם גם לא הרגולטור היחיד, יש לנו לא מעט רגולטורים נוספים – משרד המשפטים, אגף שוק ההון, ועוד הרבה רגולטורים. דרך אגב, האחרים דווקא פחות מודעים לפעמים; משרד המשפטים פחות, וכך גם משרד האוצר, שעדיין דוחף חוקים של החמרות ברגולציה ולא הקלות. אבל בעניין הזה אפשר להגיד מילה טובה לרשות ניירות ערך ולשמוליק האוזר, שעומד בראשה, למרות שאני לא יודע אם זה עוזר לך או לא...

מילה טובה היא תמיד טובה. הרבה פעמים אני אומר מילה טובה לאיזה חבר כנסת שרחוק מהשקפת העולם שלנו, והוא אומר לי "אתה תגרום לי נזק בפריימריז". אבל מתברר שקורה ההפך.

שמוליק, אז אני מקווה שזה לא יזיק לך.

לא יזיק לו, אתה יכול להגיד לו את זה כל שבוע. אם זה נכון.

נחזור לדיון על התקציב של רשות ניירות ערך. אני מתחבר למה שהזכרת קודם בעניין של אגף תקציבים. אין ספק שאם זה היה מתקציב המדינה, אגף תקציבים היה הרבה יותר קשוח. למשל, הוצאתי את תקציב 2006 של רשות ניירות ערך: במחירים של היום, לא במחירים של אז, זה היה 108 מיליון שקל, לעומת 180 ומשהו מיליון שעכשיו דורשים. מדובר על גידול של כ-70%, כשעיקר הגידול הוא בכוח אדם.

מה היה תקציב המדינה ב-2006? לא בדקת.

הוא בטח לא גדל ב - - -

בטח שגדל.

ריאלית?

מה זה ריאלי? יש מספרים.

הוא לא גדל ריאלית בקרוב ל-80%.

אני מציע לך לקחת את העולם לא בשחור-לבן, העולם הוא אפור. אם האוצר היה זה שמחליט, האגרות היו גדלות הרבה יותר. מה דעתך?

התכוונתי שאם האוצר היה מחליט וזה היה בא מתקציב המדינה.

אז הוא היה מגדיל את האגרות.

עכשיו, כפי שנאמר קודם, בעצם חבוי בתקציב הזה גידול באגרות שמושתות על החברות. ובעצם מה שאני מבקש ורוצה, לנוכח המצב שהשוק נמצא בו ולנוכח המצב הקשה של החברות הציבוריות, זה לא להגדיל את האגרות של החברות בשנה הבאה, אלא להשאיר אותן ברמה של 2015. זה מצטבר, דרך אגב, לגידול אגרות אחר שגם חל עלינו בשנה הזאת, שלא קשור לפה, גידול שקשור לחברה לרישומים בבורסה. הבורסה עשתה שם שינוי וכתוצאה מזה יש שם גידול באגרות.

אתה מבקש שירסנו את הגידול באגרות.

אני מבקש לא להגדיל את האגרות השנה, גם אם זה כרוך באיזשהו קיצוץ תקציבי ברשות.

אני מזכיר שאנחנו בעצם לא הגדלנו, מה שגדל זה רק אותה הנחה שהתבטלה אחרי חמש שנים.

זו סמנטיקה. האגרות גדלות בשנה הבאה. אפשר לקרוא לזה קיטון בהקטנה, אבל האגרות גדלות בשנה הבאה.

כמה עודפים יש לכם? הרי אני רואה שבשנה שעברה מימנתם 34 מיליון כמעט מהעודפים - - -

והשנה אנחנו גם מממנים מהעודפים - - -

כמה עודפים יש? כמה שוכב היום בקופה שלכם?

יש לנו 200 מיליון בערך, אבל אני מזכיר שחלק מהסיפור היה בקשה להוריד את זה... בזמנו הורדנו סדר גודל של 35% בעודפים. חלק מהמודל שלנו הוא מודל שבא לענות על ההערה שנאמרה על ידי פרופסור טרכטנברג, שאם יש פתאום ירידה, שאין פתאום פעילות - - -

עם 200 מיליון אפשר עוד שנה בלי להעלות את האגרות.

אנחנו לא יכולים... מבחינתנו אנחנו קרובים לקו האדום. אתם לא יודעים, אבל אני זוכר שנים שהיינו קרובים לאותו קו אדום. המשמעות היא שאנחנו מוותרים על הפיקוח, ואנחנו ממש-ממש לא יכולים לעשות את זה, זה מביא אותנו למקום ממש לא נכון. אנחנו משתדלים - - -

יש לך היום בעודפים יותר מתקציבך.

ממש לא. במשך כמה שנים אנחנו נכנסנו לתקציב גירעוני, אנחנו הלכנו לקראת החברות, ואין לנו שום - - -

אנחנו מבקשים שתבדקו את העניין הזה מחדש.

כמה זה אגרה?

דקה, פרופסור טרכטנברג.

אנחנו מבקשים שתבדקו מחדש את העניין, כדי להקל על החברות.

מותר לו בלי שאתה מאריך את הוראת השעה בוועדה?

לא, אני אצטרך לבוא לכאן.

כמה זה אגרה שנתית?

זה תלוי בהון העצמי של החברה. יש ארבע רמות, וזה מגיע עד כ-150,000 שקל. זה מתחיל מ-30,000 או 40,000, אני לא זוכר בדיוק כמה.

לשנה.

וחוץ מזה, משלמים שלושה פרומיל על כל הנפקה. זה במודלים של החברות הציבוריות, בעוד במודל של הקרנות זה שלושה פרומיל על יצירות-פחות-פדיונות.

זה בחוק או בתקנות?

בתקנות.

אנחנו מבקשים שתבחנו את העניין מחדש, גם לאור הירידה ולאור הנושאים שהועלו כאן. אם מה שהעלה פרופסור טרכטנברג מצריך תקציב או חקיקה, אנחנו כמובן רוצים לשמוע את זה ולקדם את זה. ואם אפשר להקל על החברות, אנחנו מאוד מעוניינים בזה, מכיוון שפעילות מופחתת היא רעה מבחינת המשק, רעה מבחינתכם, וצריך להקל עליהם.

אני מבקש לאשר את תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2016. מי בעד אישור התקציב? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור התקציב – פה אחד

תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2016 אושר.

תקציב הרשות אושר. בהצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.