הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 123

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ל' בשבט התשע"ו (09 בפברואר 2016), שעה 10:00

יום הצדעה למשטרה: סקירת מפכ"ל המשטרה הנכנס על פעילות המשטרה, התמודדותה עם האתגרים הניצבים בפניה ויעדיה לשנים הקרובות

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

נאוה בוקר

תמר זנדברג

אורי מקלב

רויטל סויד

אמיר אוחנה

איתן ברושי

דב חנין

מנואל טרכטנברג

יעל כהן-פארן

מאיר כהן

מרדכי יוגב

חיים ילין

מיקי לוי

חמד עמאר

נחמן שי

נורית קורן

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן

מפכ"ל משטרת ישראל רב ניצב רוני אלשיך

ניצב זוהר דביר - סמפכ"ל משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

אליעזר רוזנבאום - המשנה למנכ"ל המשר לביטחון פנים

סנ"צ עופר שומר - עוזר מפכ"ל המשטרה, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ דורון מלכה - עוזר סמפכ"ל המשטרה, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק יוסי בנצקי - לשכת המפכ"ל, המשרד לביטחון פנים

תנ"צ שאול גורדון - יועץ משפטי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

שבתאי גרבציק - דוברות המשטרה, המשרד לביטחון פנים

אמיר אדר - משרד האוצר

גבריאלה פיסמן - עורכת דין, ממונה ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל ביטחון, מרכז השלטון המקומי

מזל נייגו פיטוסי - עורכת דין, ממונה על חקיקה, לשכת עורכי הדין

פנטהון אספה-דויט - מנכ"ל טבקה, מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

חנה אלעזר לגסה - דוברת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

מוחמד יונס - יו"ר ומנכ"ל תנועת אופקים

דוד דהאן - יו"ר ודובר המשמר החברתי של הכנסת

אורלי ארז - פעילה, המשמר החברתי של הכנסת

זוהר פרץ - מתמחה, דובר הכנסת, אתר האינטרנט

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תומר רוזנר

לאה קריכלי

ר.כ .,חבר המתרגמים

סקירת מפכ"ל המשטרה הנכנס על פעילות המשטרה, התמודדותה עם האתגרים הניצבים בפניה ויעדיה לשנים הקרובות

רבותי, בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה. היום הוכרז בכנסת, או הכנסת החליטה שהיום זה יום הצדעה למשטרת ישראל. אני רוצה בהזדמנות זאת, לפני שאני ממשיך, זאת יוזמה של חבר הכנסת מיקי לוי, באמת מיקי, שאפו. אתם יודעים, מיקי בא מהמשטרה, אז לכן גם הנושא קרוב לליבו. אז אתה יודע, בדרך כלל מה שקרוב לליבנו אנחנו מקדמים, אז באמת זו יזמה שלך ובאמת תודה רבה.

הנושא שהיום בעצם ביקשנו להתמקד בו בעקבות יום ההצדעה למשטרה, אנחנו מבקשים מהמפכ"ל החדש, וקודם כל אנחנו מאחלים לך בהצלחה, אדוני המפכ"ל. ההצלחה שלך היא ההצלחה שלנו. אנחנו מבקשים בעצם, אם תוכל לתת לנו את החזון שלך, את הסקירה לגבי הנושא של המשטרה, איך אתה רואה את הפעילות שלה ואיזה אתגרים ניצבים בפניה; והיעדים שבעצם אתם הצבתם כמערכת למשטרה בשנים הקרובות.

כמובן אנחנו מכבדים ושמחים שהשר נמצא איתנו כאן ומכאן אני סיימתי את שלי. אני מעביר את רשות הדיבור ברשותכם לשר, ואחרי זה ניתן כמה מילים למיקי ואחרי זה המפכ"ל.

בבקשה, אדוני השר.

טוב, אני לא אאריך הבוקר. אני באמת חושב שהסקירה המרכזית תהיה הסקירה של המפכ"ל. אני רק רוצה להודות לך אדוני יושב הראש, ולכל חברי הוועדה, שבאמת מסייעים כאן וקשובים לצרכים של המשטרה, של הציבור כמובן ולאיזונים הנדרשים;

וחוץ מכם, לברך במיוחד את ניצב בדימוס, חבר הכנסת מיקי לוי, שאני באמת גאה על כך - זה לא רק בתחום הזה, בהרבה תחומים הוא מאד ענייניי, לא קשור לפוליטיקה, אם הוא באופוזיציה או בקואליציה. אתמול בערב למשל התמיכה שלו בהצעת החוק בעניין המאבטחים היא דוגמא לענייניות שהוא מגלה, ובאמת היזמה שלך לעשות יום לכבודה של משטרת ישראל או להצעדה לפעילותה של משטרת ישראל, היא באמת יוזמה ראויה ומבורכת.

חשוב לדעת, דרך אגב, שיש מדינות שבהן יש אפילו יום לאומי כזה בכל מוסדות השלטון, מערכת החינוך בכלל. אני חושב שזאת צריכה גם השאיפה במדינת ישראל. היום משתרש דבר הפוך, שאימהות אומרות לילד – אם לא תאכל יבוא שוטר. אנחנו חושבים שהתפיסה היא הפוכה. ודווקא מספר ימים אחרי שכולנו כאבנו את מותה של לוחמת משמר הגבול – הדר כהן זיכרונה לברכה, שהקריבה את חייה כדי להגן על אזרחי המדינה, זה לא המקרה היחיד, היה לנו גם את בני יעקבוביץ זיכרונו לברכה;

וכמובן משטרת ישראל, לוחמיה, שוטריה, עושים לילות קיימים, עוד פעם, כדי לשמור על ביטחונו של הציבור, ואני חושב שבעניין הזה, גם אם לפעמים, אתה יודע, כשיש עשרות אלפי בני אדם שפוגשים את הציבור בממשקים, לפעמים במקומות הכי רגישים, אחרי הזנחה של רשויות שלטוניות אחרות, ובדיוק שם, בממשק הזה, המשטרה, במסגרת מחויבותה לשמור על הסדר וביטחון הציבור ושלום הציבור, פוגשת את האזרחים. ולפעמים כן, לפעמים גם המשטרה עושה טעויות, כולם בני אדם.

ואני מקווה, עוד פעם, שהציבור במדינת ישראל מבין שהמשטרה היא שלו, המשטרה היא למענו. אנחנו רגילים תמיד לומר יש לנו רק צבא אחד, יש לנו רק שב"כ אחד, אז האזרחים גם מבינים היטב שיש לנו רק משטרה אחת, וגם אם יש בה לפעמים תקלות, זה דבר טבעי. אנחנו צריכים להשתפר, אנחנו צריכים לשפר. אלה תהליכים שהמפכ"ל ידבר עליהם, בין יתר תכניות העבודה שהוא בנה למשטרה.

אבל אני בהחלט חושב שמשטרה, כאחד הגופים החשובים והמרכזיים ביותר לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית, ללכידות שלה, כמו שאנחנו רואים בגל הטרור, גם לביטחון הלאומי שלנו וכאויבי המדינה היום לא מתרחשים כיבוש גבולותיה והתגברות על צה"ל, כי אין להם ברוך השם את היכולת לעשות זאת, הם מכוונים אל העורף האזרחי. לא משנה, פעם זה מתאבדים באוטובוסים או ההצטיידות בטילים ורקטות, ועכשיו זה טרור היחידים.

אבל כשהאיום המרכזי הוא על העורף האזרחי, אז עוצמתה של משטרת ישראל, המקצועיות שלה, טיב כוח האדם שלה, זה אחד הדברים המשמעותיים ביותר לחוסן הלאומי של מדינת ישראל ואזרחיה. ובהקשר הזה, באמת הדגשים המרכזיים והמדיניות שלי לשנים הקרובות, הם הוצגו כאן בוועדה, לכן אני לא רוצה להרחיב לגביהם. אני אומר אותם רק בכותרות:

הנושא של הקשב לציבור וחיזוק האמון שלו במשטרה. זה קודם כל מחייב גם נורמות וערכים ומשמעת ודוגמא אישית שצריכים לצאת מכל השוטרים והמפקדים במשטרה. כמובן התמקדות בהקשבה למה שחשוב לציבור, ולא דומה זו התכנית שהמפכ"ל כבר הציג ומיישם, לא דומה תחנה בדרום הארץ, שמה שמעסיק אותה זה עבירות מסוג X לתחנה בצפון הארץ, שמעסיקות אותה עבירות מסוג Y. כי זה מה שחשוב לאזרחים שם, ואנחנו רוצים שהמשטרה תקשיב לציבור ותתחבר אליו.

ולהתחבר אליו, זה אומר לא רק בסדר העדיפויות מבחינת העבירות שמטרידות אותו. להתחבר אליו זה גם מה שמכונה בעולם שיטור רב תרבותי. לא דומה הממשק והעבודה אל מול הציבור החרדי, לממשק והעבודה בתחום השיטור לחברה הערבית או לישראלים יוצאי אתיופיה וכן הלאה וכן הלאה, וגם פה הציפייה היא שהמשטרה תתאים את שירותי השיטור שלה לאוכלוסייה שמולה היא פועלת. בהקשר הזה המחויבות שלנו זה ליישם תכנית מקיפה להרחבת שירותי השיטור בחברה הערבית. זה משליך גם על פרישת התחנות, זה משליך גם על גיוס שוטרים מוסלמים לשורות המשטרה, שזו הציפייה/דרישה שלי מהמשטרה.

כמובן ירושלים תמשיך להיות במוקד הפעילות של המשטרה, גם בגלל האתגרים הביטחוניים שיש בה, גם בגלל דו הקיום שאנחנו רוצים לקיים בה, ודגשים נוספים שאני נתתי לשנה הקרובה זה הנושא של אלימות במשפחה, שהרבה ממעשי הרצח מתרחשים על הרקע הזה ואנחנו רוצים לראות פעילות רחבה יותר של המשטרה, עבירות איכות החיים. ואולי כדאי גם להזכיר שאנחנו נמצאים עכשיו בשבוע הגלישה הבטוחה, ובמפתיע או לא במפתיע – כל אחד ישים את זה איפה שהוא רוצה – כשאנחנו שואלים את הציבור מה הנושאים שהכי מטרידים אותו, פרט כמובן לנושא של הביטחון האישי. כי חיי אדם באמת הם מעל לכל.

אז אנחנו רואים שנושאים שהם משליכים מאד על איכות החיים היומיומית, זה הבריונות בכבישים, זה מטרדי הרעש, והדבר השלישי, ואני לא אומר את זה לפי סדר חשיבות, האיום החדש שנוצר על הילדים והנוער כתוצאה משימוש שעלול להיות לרעה ברשת האינטרנט, כמובן יש לרשת הזאת יתרונות אדירים, אבל יש בה גם סכנות. גם זה אחד האתגרים שהמשטרה צפויה להיכנס, להעמיק את המעורבות שלה בו, כולל הקמת יחידה מיוחדת, יחידת המאור, שהיא משלבת עוד משרדי ממשלה, כדי שתהיה לנו יכולת לתת מענה.

וכמובן דיברתי על נושא המאבק בתאונות הדרכים והאכיפה, שבשנים האחרונות האגף קצת הוחלש ויש לי כוונה שכל הפעילות בכבישים תתחזק באופן משמעותי.

לסיום, אי אפשר בלי לומר מילה אחת שוב על השוטרים והשוטרות והמפקדים והמפקדות והמתנדבים והמתנדבות. והמתנדבים והמתנדבות, אני בשאיפה שאנחנו נרחיב את הסמכויות שלהם ואת הפעילות והמעורבות. הם עושים זאת כמובן על חשבונם והם ראויים לכל שבח, אבל גם אלה שעובדים במשטרת ישראל, אני פגשתי מצב לא טוב, שרמות השכר - זה לא מילה גסה דרך אגב - אנשים צריכים להיות מתוגמלים לפי ההשקעה ולפי הסיכון.

ושוטרי משטרת ישראל עושים את עבודתם יום ולילה וחגים ושבתות וכשהם בחוסר כוח אדם והם מסופחים לירושלים, אז אדם גם שהלך והתגייס למשטרה בדרום או בצפון, פתאום נפרד ממשפחתו ולפעמים לשבועות שלמים, מיקי וודאי מכיר זאת היטב. וכידוע, על פי החוק גם אסור שיהיה להם ועד ואסור להם להתארגן. מי שיכול לייצג אותם ואת התנאים שלהם, זה אך ורק כנסת ישראל וחברי ממשלת ישראל.

ובכך אני תופס גם את תפקידי ואני שמח שכבר בחודשים האחרונים הייתה התקדמות משמעותית, גם במענק הבירה, שם זה ממש לא פחות מגבול הלבנון או כל מקום אחר, הסיכון היומיומי והשחיקה. אבל בכלל, כלל שוטרות ושוטרי השטח שעושים את העבודה היומיומית, המאד קשה ושוחקת אל מול הציבור, אז חתמנו את הסכם הנגדים אל מול האוצר, אחרי שנים ארוכות של משא ומתן.

וגם פה, יש בשורה שכבר במשכורת הקרובה של ה-1 במרס, תבוא לידי ביטוי בעלייה של עשרות אחוזים, עשרות אחוזים בשכר של הנגדים, שזה הכוח המרכזי בעצם של משטרת ישראל, ואני מקווה בעזרת השם שההעלאה הזאת בשכר, גם תעזור לנו לשמור על כוח האדם האיכותי שקיים במשטרה, וגם להעביר מסר ברור להרבה מאד צעירים וצעירות שאנחנו רוצים לראות אותם מצטרפים למשטרת ישראל. תודה רבה.

תודה לכבוד השר. היות ואנחנו נמצאים במעמד חגיגי מבחינתי, אז אני אשנה קצת מהפתיח ובאמת אני אעביר לכל חבר כנסת לומר ולתת איזה ספיץ' קצר של איזה שתי דקות. אז כמובן נתחיל עם מיקי שיזם את הכל. לך יש יותר משתי דקות.

לא, אני אקצר כדי שיהיה לכולם זמן. תודה רבה אדוני יושב הראש. קודם כל אני מודה לך על הנכונות שלך לפתוח את היום החשוב הזה אצלך בוועדת הפנים.

אדוני השר, אדוני המפכ"ל, אדוני מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, חברי כנסת, מכובדי כולם, חברי הקצינים. אני מקדם בברכה את מפכ"ל משטרת ישראל, רב ניצב רוני אלשיך, שהוזעק לקבל את הפיקוד על המשטרה. אני אומר לך וגם בשיחה שלנו, שמכל הלב אנחנו מכבדים אותך ומייחלים להצעה שלך. ההצלחה שלך זה ההצלחה של כולנו, של אזרחית מדינת ישראל. היה חשוב לי מאד לקיים את היום החשוב הזה, בו הכנסת מצדיעה ומחבקת את משטרת ישראל.

משטרת ישראל, זה לא סוד, עברה טלטלה לא פשוטה בשנה, שנתיים האחרונות, אבל המשטרה, כמי שמכיר אותה היטב, היא ארגון לומד ואין לי בכלל ספק שיפיקו את הלקחים, ישנו את הכיוון, ואתה ברשותך תוביל את המשטרה לכיוון אחר. ודווקא בגלל שהארגון הוא ארגון לומד, אני מאמין מאד בדרך.

בימים האלה, שאנחנו נמצאים מעל 120 יום של טרור שמשתולל ברחובותינו, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי משמר הגבול, מתנדבי המשמר האזרחי, מתנדבים למיניהם, משמשים לנו כחיץ, כשכפ"ץ חי ברחובות ערינו, ומקנים ביטחון לאזרחי מדינת ישראל. לא אחת הם נפצעים ואף משלמים בחייהם.

ביום חשוב זה כולנו מצדיעים למשטרת ישראל, מייחלים להצלחה שלך. אני מברך אתכם על הגעתכם לכנסת ישראל. תודה רבה.

תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

אדוני יושב הראש, קודם כל אני רוצה לברך את שוטרי ישראל ביום המיוחד הזה על העבודה המעולה שאתם עושים. דיברתם על זה שהם גם מסכנים את חייהם ואת גופם. אני גם רוצה לברך את כל השוטרים הדרוזים וכל בני המיעוטים שנמצאים במשטרת ישראל.

אני רוצה לברך אותך מיקי על היום המיוחד הזה, הצדעה לשוטרי ישראל. מגיע להם. ותודה לך. אני רוצה לברך את המפכ"ל, על כניסתו לתפקיד. שיוביל את משטרת ישראל קדימה. אנחנו יודעים ואני כחבר ועדת הפנים שנים רבות, על כל המהפכות שהיו במשטרה ועל כל מה שקרה במשטרה, אני מאמין שתצליח להוביל את המשטרה קדימה, וגם השר, שתוביל את המשטרה קדימה. אתה נכנסת לתפקיד, אדוני השר, רק לפני שבעה חודשים. אני מאמין שתצליח לעשות את העבודה שלך בצורה הטובה ביותר.

אבל אני רוצה להעלות גם נקודה אחת, אתה נגעת בזה. אני מטפל בכל הנושא של בטיחות בדרכים שנים רבות בכנסת. מדיון שקיימתי כאן קיבלנו נתון של צמצום יותר מ-40% בכוח אדם במשטרת התנועה. אני חושב שצריכים לקחת את הנושא הזה לידיים. אנחנו יודעים על העלייה הדרסטית בהרוגים בתאונות דרכים. לכן שוטרים צריכים להיות.

אני נוסע מהצפון, אני מגיע מהצפון. תאמינו לי, אני כמעט ולא רואה ניידת משטרה אחת של התנועה. פעם היית מגיע מהצפון, בכל צומת היית רואה ניידת. היום עם הצמצום בכוח האדם - - -

סמויות.

סמויות? היום עם צמצום בכוח האדם שעשיתם, אני חושב שאתה כמפכ"ל צריך לפתח את נושא משטרת התנועה ולחזק אותה, ולהוביל אותה - - -

כן, אבל חמד, רק ככה בשביל הדיוק, מי שצמצם את זה זה משרד התחבורה, זה לא בדיוק המשטרה. דרך אגב, אנחנו נעשה גם דיון - - -

זה אחד ה-. אני מכיר את זה - - -

תקשיב, אנחנו נעשה דיון גם על תאונות הדרכים. אני עקבתי אחרי מה שקורה, גם על הנושא של התשתיות, גם על הנושא של הצמצום, אבל זה לא הסיפור פה כרגע.

כן, כן. לא, אנחנו ביום חגיגי כזה, יום שאנחנו רוצים להצדיע לשוטרים, אבל זו נקודה וגם השר העלה אותה. חשוב מאד שהמשטרה תיקח את זה, לא הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שתקצה להם את התקציב.

כן, אבל אתה יודע במדינה איך זה עובד הרבה פעמים, שכמעט כל נושא שאני נוגע, הכל עקום. במקום שיתקצבו את המשטרה, הם מתקצבים שם כדי להעביר ואז ההוא בא - - -

באיזו שהיא דרך - - -

ואז משרד התחבורה פתאום בא לו לעשות איזה טקס באיזה שהוא מקום ואין לו כסף, אז הוא לוקח מהשוטרים. ככה זה עובד.

אז באמת שיהיה לכם המשך יום מוצלח ונצליח, תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת יעל פארן-כהן, בבקשה.

פארן.

פארן. עוד לא התרגלנו, את חדשה, אז עוד לא התרגלנו.

אין בעיה. כבר לא כזאת חדשה. יש שלושה חברי כנסת חדשים. אני מוותיקי הבית.

הכנסת מתחדשת בקצב מהיר.

מתרגלים מהר פה, אה?

קודם כל אני בהחלט כמובן מצטרפת לברכות גם על כניסתך לתפקיד, גם למשטרת ישראל על העבודה הקשה והחשובה שהם עושים לשמור על ביטחונם של אזרחי ישראל. גם לחבר הכנסת מיקי לוי, על ארגון היום החשוב הזה.

אני רוצה להעלות נקודה קטנה. בשנה האחרונה הובאו לידיעתי מקרים רבים בהם משטרת ישראל במחוזות שונים הפעילו איומים על מארגני הפגנות, איימו בסנקציות פליליות כנגד מארגני הפגנות, אם הם יעברו את תנאי הרישיון. זה דבר שלא היה נהוג קודם לכן ועורר חשש אצל אזרחים רבים לצאת להפגין, לארגון הפגנות ומחאות.

כיצד אתם מתכוונים להבטיח ולעודד את אזרחי ישראל ולשמור על חופש הביטוי שלהם וחופש ההגנה שלהם. תודה.

תודה יעל. אמרתי, זו לא תכנית עבודה. אנחנו בעיקר באנו לשמוע את המפכ"ל ולא להעלות - - -

נכון, אבל אפשר גם להעלות שאלות.

אז לכן אני אומר אם תרצו אחרי זה נעשה איזה שהוא דיון במועד אחר. אין שום בעיה. כרגע באמת זה הסיפור החגיגי. איתן ברושי, בבקשה.

בוקר טוב. אני גם מברך על היוזמה על הכינוס את יושב ראש הוועדה ואת חברי חבר הכנסת מיקי, אבל קודם כל אותך, המפכ"ל ואת המשטרה כולה באמצעותך, ולומר שגיבוי תמיד הוא חשוב ובוודאי בעת הזאת, הגיבוי והתמיכה ואני חושב שההתכנסות הזאת היא ביטוי לכך. אבל גם אני חושב ברחוב הישראלי יש לכך ביטוי ויש תקווה גדולה בהצטרפותך למשטרה ולפיקוד עליה.

אני חושב ששאלת האכיפה ושאלת היכולת להבחין בין רע לטוב ובין מה שראוי ושאיננו ראוי, לבין צודק ולא צודק, כחלק מהיכולת להבטיח את החוסן החברתי ואת החוזק של המדינה. וזו לכן משימה כבדה מעבר ליום יום, לשמור כאן על הערכים, שלא נמצא את עצמנו לפעמים במשפט הזה – צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.

ומשפט אחד בכל זאת, ברשותך אדוני יושב הראש, אחרי שאני מצטמצם אני רוצה להגיד שהמרחב הכפרי בישראל, בתוך זה ההתיישבות והחקלאות, זקוקים למשטרה חזקה ותומכת. לעתים נדמה שהחלוקה לא מספיק צודקת ויש גניבות חקלאיות, יש שטחים פתוחים ויש התיישבות במרכז ולאורך הגבולות, והמשטרה היא גם המשטרה של ההתיישבות והחקלאות והתרומה שלכם מאד חשובה. בהצלחה.

תודה רבה לאיתן ברושי. חברת הכנסת נאוה בוקר. גם נאוה, אתה יודע, יש לה נגיעה אישית בנושא של משטרת ישראל. בבקשה.

כן. בוקר טוב לכולם, אדוני המפכ"ל, בהצלחה בתפקיד. מיקי לוי, חברי, כל הכבוד על היוזמה שלך. זו יוזמה מבורכת והגיע הזמן באמת שמישהו ירים את הכפפה. ואדוני השר, גלעד ארדן. אתה כפי שחמד אמר, באמת רק שבעה חודשים בתפקיד, אבל אני חייבת לציין שאנחנו כבר רואים את השינוי. והגיבוי והתמיכה שאתה נותן לשוטרים, הם חשובים מאד ואני באופן אישי מאד מעריכה את זה. כי אני באה מהמקום הזה.

כפי שרובכם יודעים כאן, הקשר שלי למשטרה הוא אישי וקרוב מאד. בעלי היה קצין משטרה שנספה באסון הכרמל, תת ניצב ליאור בוקר, ואגב, אני חייבת לציין שבעלי היה דוגמה ומופת לקצין במשטרת ישראל. הוא גם קיבל על זה, אני גאה לספר על כך, שהוא קיבל על כך צל"ש ואת אות הגבורה מארגון איפ"א הבינלאומי.

ואני אספר לכם שמתוך ההיכרות הזאת, הגשתי הצעת חוק שעוסקת בהתאגדות שוטרים ואנחנו נשב בקרוב על הנושא הזה יחד עם המפכ"ל והשר. וההצעה הזאת אמורה להביא לשיפור בתנאי העבודה שלכם ובזכויות שלכם. כמובן שלא תהיה אפשרות לשבות, כדי לא לסכן את ביטחון האזרחים.

ואני רוצה לסיים במילת תודה. מדינת ישראל עוברת תקופה קשה והשוטרים במדינת ישראל, בעיקר בתקופה האחרונה, עושים לילות כימים כדי לשמור על ביטחון האזרחים, וכפי שנאמר פה כבר, תוך סיכון החיים שלכם. אז שאפו על העבודה המסורה שלכם, ואני מאחלת לכם שתהיה לכם כמה שפחות עבודה. תודה.

תודה לחברת הכנסת נאוה בוקר. חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, כבוד יושב הראש, כבוד השר, המפכ"ל – בהצלחה, ולמיקי ידידי. למי שלא יודע, להרים יום כזה זה לא דבר פשוט. כי כולם חושבים שבכנסת אין בירוקרטיה, אבל לא פשוט, אז אני באמת חייב להגיד שאפו על היום הזה.

הייתי השבוע בשבעה באור יהודה. תשמע, זה סיפור לא נעים, אני אומר לכולנו. מצד שני, אני מכיר את זה מתחומים אחרים, הם השכפ"ץ של האזרחים, כל שוטר. הוא נמצא שם, בדיוק במקום הזה שהוא נותן את מקסימום הביטחון שהוא יכול לתת לאזרחי מדינת ישראל.

אני רוצה רק לדבר על סוגיה אחת שהיא לא תמיד מוכרת במדינת ישראל. כולם מדברים על ביטחון אבל לא על תחושת הביטחון. ואני רוצה לתת את הדוגמא של תל אביב. שגם אם היו שם עוד 1,000 שוטרים, וזה נוגע גם לתקציבים וזה גם נוגע לכוח אדם. גם אם היו עוד 1,000 שוטרים, אף אמא או אבא לא היה שולח את הילד לגן יותר מהאחוזים שהיו קיימים. כי התחושה שלהם היא תחושה של חוסר ביטחון. ותחושה של חוסר ביטחון זה לא עוד שוטרים וזה לא עוד כסף.

מדובר רק על דבר אחד, מדובר על אמון. שאנשים שאמונים על הביטחון של התושבים, העם מרגיש והתושבים מרגישים שהם עושים את המקסימום גם אם התקציב הוא דל, אבל עושים את הכל. ואת האמון הזה, שהוא לא רק על ביטחון פנים, אלא בכלל במדינת ישראל, יש למשטרת ישראל תפקיד מרכזי שם. ואני לא רוצה להפיל את כל התיק עליכם, אבל אם כל אחד יעשה את עבודתו ויחזיר את האמון של העם בכלל בכל נושא תחושת הביטחון, אנחנו נהיה במקום אחר.

אני חייב להודות שאני מאד הייתי נגד חוק המישוש ולא בגלל החוק, אלא בגלל שפחדתי ואני עדיין פוחד כמי שמי שישלם - - - מה? לא. בגלל שפחדתי שמי שישלם בסוף את המחיר זה השוטר שלוקח את החוק שמאלה ימינה, או שהוא במצבים מסוימים לא יודע להתמודד איתו, ואותה דמות של אזרח, זה יכול להיות אתיופי, מזרחי, או כל קובייה שאנחנו שמים - - -

חיים, בוא נתכנס, נשמה. אני רוצה להעביר למפכ"ל את רשות הדיבור בשעה 10:50.

אני יודע.

אז אם תדבר הרבה, אז החברים שלך ידברו פחות. אני חייב לעשות עונש קולקטיבי, אין ברירה.

לא, אבל אם אתה עושה את הדבר הזה בצורה שוויונית, אז בוא נעשה שוויון בכלל במדינת ישראל, זה יהיה הרבה יותר משמעותי לתחושת הביטחון של - - -

טוב, חיים. תודה נשמה.

בכל אופן, אני הגעתי לפה בשעה 10:00 ובזמן, אז אי אפשר לבוא אלי בטענות.

תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, שלום אדוני המפכ"ל, אדוני השר. מיקי, תבורכו על היום הזה. האופי של המשטרה היום, אדוני יושב הראש, זה שבעצם היא מטפלת גם בנושאים המסורתיים של המשטרה, הקלאסיים שאנחנו מכירים, אבל התווסף נדבך מאד מורכב של ביטחון שוטף, שכנראה היום באירופה מתחילות המשטרות להבין שהם מתעסקים גם בזה וגם בזה.

זו המשטרה היחידה בעולם, אני מתנצל שאני מפריע, על פי החלטת ממשלה 411, שמחויבת לטפל בכל ה - - -

יש החלטות דומות היום גם בבווריה ובסקסוניה. הם הבינו את ה - - -

אני לא יודע - - -

ובכל אופן, זה פחות משנה.

המשטרה שלי, שלנו, לא - - -

אני חושב שביום כזה חגיגי, חובה עלינו חברי הכנסת להגיד שאנחנו צריכים להיות כולם, כל יושבי הבית הזה, צריכים להיות לוחמים בכדי שבאמת המשטרה תקבל את כל מה שצריך בגלל המורכבות הזאת. זאת צריכה להיות המחויבות של כל חברי הבית, מכל הסיעות. באמת, אם אנחנו נצא ביום הזה בהחלטה שאנחנו מגבים כל החלטה שלך בנושא תקציבים, כל החלטה שבוודאי דורשת את אישורנו, אנחנו צריכים להיות תמימי דעים, כי בסופו של יום בכל מקום אנחנו חשים את המשטרה, וככל שהמשטרה הולכת לירושלים ועושה את מה שהיא עושה בירושלים, אדוני המפכ"ל, ואין אמצעים, אנחנו חשים את זה בדרום ובצפון.

סיפר לי מפקד תחנה בדרום שחצי משוטריו נמצאים בירושלים ורק שתדעו שאנחנו ניתן גיבוי לכל דבר שהמשטרה צריכה, כמובן דרך השר, שאנחנו מלאי ההערכה לעבודתו. תודה רבה.

תודה רבה מאיר. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

תודה רבה. בוקר טוב לשר, בוקר טוב למפכ"ל החדש והרבה הצלחה ותודה לכם גם דוד, גם מיקי על הדיון.

תראו, חברי דיברו ואנחנו רוצים באמת לשמוע את המפכ"ל. עוד לא הזדמן לנו - - -

בשביל זה באנו.

שמענו אותנו בפורומים יותר קטנים, אני סקרן לראות איך הוא מעביר את התהליך הזה למדים הכחולים. אבל אני רוצה להגיד דבר אחד שבעיני הוא הכי חשוב. הכי חשוב זה האמון של הציבור במשטרה. זה בעיני הדבר הכי חשוב. זה מתי אתה כאזרח חושש לראות שוטר או פגוע לראות שוטר. מתי אתה נהנה מזה שיש שוטר בסביבה, הוא לא מפחיד אותך, הוא חלק מהביטחון שלך. זה בעיני הדבר החשוב.

וזה הייתי אומר מכל הדברים ואני יודע שמודדים את זה ומחפשים את זה. זה הרגע הכי קריטי, כשאתה מסתכל סביבך ואתה אומר – השוטר הזה הוא איתי, הוא למעני, הוא בשבילי והוא לא מייצג משהו רע.

ובהקשר הזה עוד מילה אחת שהיא חשובה מאד. טוהר המידות במשטרה צריך להיות בראש סולם העדיפויות. אני לא מדבר כמובן על ביטחון פנים וכמובן טרור וכדומה. טוהר המידות. אנחנו יודעים איזה שנים איומות עברו על המשטרה ואסור לעצום עיניים ואסור לשכוח. יש לך יתרון – לא היית שם כשזה קרה. לקחת את המערכת, לטלטל אותה – כמובן גם אני אומר את זה לשר – ולהבטיח את טוהר המידות, על כל המכלול הזה בתוך המשטרה. בלי להאשים אף אחד באופן ספציפי עכשיו, אבל זה גם חלק מהציפייה של הציבור כלפי המשטרה. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש. ברכות לחבר הכנסת מיקי לוי, שבאמת מנסה לייצג את זוויות הראייה של המשטרה בהרבה מאד עניינים ולא רק ביום הזה. ברכות לך, אדוני המפכ"ל, אנחנו מאחלים להצלחתך, תפקיד קשה, מסובך ומורכב.

ראשית אני רוצה להגיד שמתוך היכרות עם עבודת המשטרה, יש לי הרבה מאד הערכה לנטל העצום שמוטל עליכם, נטל שמתחיל במפקדי משטרה שלא יודעים אפילו להעריך איזה איומים או עם איזה בעיות הם צריכים להתמודד ואיך לשכלל את כל המטלות והמשימות שלהם, ומגיע לרמת השוטר הבודד, שמבחינתו לפעמים אין יום ואין לילה והמשימות הן רבות, האחריות היא גדולה מאד, הלחץ הוא קשה, צריך לקבל החלטות במצבים מסובכים; ואני מצטרף לכל התומכים בחיזוק מעמדם הכלכלי של השוטרים, שיפור תנאי העבודה שלהם, העלאת שכרם וכדומה.

אני מצטרף לחבר הכנסת שי בנושא אמון הציבור. אמון הציבור הוא קריטי למשטרה וכאן יש בפניכם אתגר מאד גדול. לא בכל קבוצות האוכלוסייה בחברה הישראלית היחסים עם המשטרה הם טובים. אני אומר את זה באופן חד. אני אומר את זה על בסיס פניות ציבור וכמובן תמיד אפשר לומר שפונים אלי אלה שלא מרוצים. מי שמרוצה לא פונה.

אבל מגיעות אלי הרבה פניות ציבור ואני מדבר במיוחד על שתי קבוצות שבהן הפניות רבות במיוחד – אזרחים ערבים ויוצאי אתיופיה, ופה יש בפניכם אתגר מאד גדול, להעביר במשטרה איזה שהוא מסר שירותי, מכבד את האזרחים, כדי שכל אזרח שנתקל בשוטר ירגיש שהשוטר נותן לו שירות, השוטר הוא חלק ממערכת שנועדה בשבילו ולא סוג של איום עליו. תודה רבה ובהצלחה.

תודה רבה לדב חנין. זה הנאום הכי קצר שהוא עשה פה עד היום בוועדה. תודה רבה לך.

חבר הכנסת אמיר אוחנה, בבקשה.

תודה לכם ידידי מיקי לוי ודודי אמסלם על קיום הדיון החשוב הזה. תודה לך כבוד השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, על ההשתתפות שלך כאן, הגיבורים והגיבורות שלנו היום הם אנשי ונשות משטרת ישראל ברשות המפכ"ל. ברכות על כניסתך לתפקיד ובהצלחה; המפקדים, שחלקם נמצאים כאן ובעיקר, במחילה מכבודכם, שוטרי ושוטרות משטרת ישראל, האנשים שבשטח, האנשים שפוגשים את האזרח במגוון של תפקידים שלא נוכל לציין כאן כמובן את כולם.

אבל אני כן מוצא לעצמי חובה בעיתוי המצמרר הזה, להזכיר את הדר כהן זיכרונה לברכה וחבריה, שמנעו בגופם, לצערנו, literally, ממש בגופם, פיגוע נורא. כשאנחנו מסתכלים על האמל"ח שהיה ברשות אותם מחבלים, אנחנו מבינים שהדר וחבריה הצילו אזרחים ואזרחיות שפניהם ושמותיהם יוותרו לעד עלומים. אנחנו לא יודעים לומר את מי, אבל אנחנו יודעים לומר שרבים חווים להם את חייהם בכל עת.

תודה לכם, אנשי משטרת ישראל.

תודה לחבר הכנסת אמיר אוחנה.

אדוני המפכ"ל, כמדומני זאת ההופעה הפומבית הראשונה המקצועית שלך. אני שמח שזה אצלנו בוועדה. הבמה שלך, בבקשה.

אדוני יושב הראש, אדוני השר, חבר הכנסת מיקי לוי, ידידי. זכינו לעבוד ביחד גם בתחומים מקצועיים הרבה שנים ואני חושב שהיוזמה הזאת להצדיע למשטרת ישראל, היא חלק מהתהליך של בניית אמון הציבור.

אני אקדים ואומר שאמון הציבור במשטרה זה לא Nice it is. המשטרה לא יכולה לתפקד בלי אמון ציבור. זה לא יחסי ציבור, זה אמון ציבור. המשטרה פועלת בתוך הציבור, המשטרה משרתת את הציבור מתוכו באופן חיבור הדוק ויום יומי. ללא שיהיה אמון ציבור, הציבור לא יפנה למשטרה, הציבור לא ידווח למשטרה, הציבור יעבור למדרכה השנייה כאשר הוא יראה שוטר. משטרה ככה לא יכולה לתפקד.

המשטרה מונה היום כ-30,000 שוטרים, קצת פחות, ו-36,000 מתנדבים, והמתנדבים לא נועדו להגדיל את סד"ק המשטרה. המתנדבים הם חלק מאמון הציבור במשטרה. המתנדבים הם הכרח כדי לייצג את החיבור ההדוק בין השוטר הפורמאלי ובין הקהילה, כדי למקד את המשטרה למה שהיא צריכה לשרת בו את הקהילה, באמצעות המתנדבים, שכואבים את הבעיות ונרתמים לעזור ולפתור אותן.

בלי חיבור כזה, זה איזה שהוא ממשק חיצוני ולא אמיתי בין חברה ובין משטרה. אנחנו מבינים את זה בקצות העצבים שלנו, וברור לחלוטין שחלק גדול ממה שאני אציג פה, נועד לטפל באמון ובתפיסת התפקיד של המשטרה ושל השוטר שנמצא בשטח.

כידוע לכולנו, אמון הציבור נקבע על ידי שוטר בודד בקצה. המשטרה לא עובדת בדרך כלל בגייסות וברוב המופעים בציבור אין מעבר למגע הקיצוני, אין מפקדים. השוטרים מפוזרים, הם נוגעים באזרח בנקודת קצה. פעל השוטר נכון – עלה אמון הציבור. פעל השוטר הבודד לא נכון – ירד אמון הציבור. זאת אחריות עצומה על כתפי הפיקוד הבכיר של המשטרה, איך מיצרים מצב שהשוטר בקצה פועל נכון, פועל יותר נכון. פועל ברגישות, עם כל המורכבות שאני אעמוד עליה.

ומה שאני מציג, או אציג כתפיסה, נועד לטפל בזה ברמה האסטרטגית. ואני מקדים את המאוחר כדי להיות מובן. אחת מחובותיי היא להופיע בפני הוועדה הזאת, אבל אני שמח גם על הזכות להופיע בפני הוועדה הזאת, לא רק על החובה. בוודאי על הזכות להופיע בפעם הראשונה ביום ההצדעה למשטרת ישראל, מכמה סיבות. אחת, חגיגיות. שתיים, מטבע הדברים, קצת יותר נחמדים, שואלים פחות שאלות קשות וזה הזדמנות שלי להספיק לומר את מה שאני רוצה לומר.

מטבע הדברים הופעתי בכנסת בכמה וכמה ועדות, אז זה חלק מההזדמנות שלי באמת באמת להשמיע באווירה חגיגית, כשבאים להיות קשובים למשטרה ובאמת לשמוע מה אנחנו מנסים לעשות.

אני רוצה לספר לך, הזמנו עוגיות, אבל לא הרשו לנו להכניס לאולם הזה עוגיות.

משטרת ישראל פרושה כמובן על פני כל הארץ ואלה המופעים שלה. זה פחות חשוב, אבל זה נועד להראות שבעצם בכל מקום ישנו ממשק עם השוטר.

אם אפשר קצת לעמעמם את האורות.

זהו המצב הנוכחי, אבל אני חושב שהמצב הטוב יותר הוא מצב שימצא את הדרך להתחכך ברמה יותר גבוהה. כמוש נאמר פה, האתגר שלנו זה שהאזרח לא יעבור למדרכה השנייה. האתגר שלנו זה למחוק את המשפט – אם לא תאכל יבוא שוטר. אמנם אני לא אמרתי את זה לילדים שלי, ולא בגלל שהם אכלו טוב, אבל זה משפט שנשמע ברחבי ישראל, והאחריות היא הדדית של כולנו, כמי שמגלה אחריות מעבר לאזרח הבודד, אבל כמובן גם של השוטר הבודד שזה לא יקרה. זה קשור קשר ישיר לאמון הציבור.

זה קשור לזה שאנחנו רוצים להגיע למצב שהאבא אומר לבת שלו – בעיה הכי קטנה, את פונה למוקד 100 ולא אומר לה – אל תפני למוקד 100, חבל על הזמן שלך. או לחילופין – חפשי שוטר שנמצא בזירה. אם את הולכת לבלות – את לא נכנסת לאזור אם אין נוכחות משטרה. זה המצב. להגיע לשם זו כברת דרך ואני חושבת שאנחנו צריכים לעשות את הביחד.

ולכן לא בכדי אני חושב שיום הצדעה כזה יכול להיות ממש נקודת מפנה שכולנו מתאמצים שהיא תקרה, כי מנהיגי הציבור צריכים להתאמץ שזה יקרה והמשטרה צריכה לעשות את הדברים הנכונים שזה יקרה. אבל בסוף שום דבר לא נעשה לבד. משטרה היא לא גורם חיצוני, כפי שאמרתי.

זה המצב שלנו היום, אם אנחנו רוצים ככה להסתכל איפה אנחנו נמצאים ביחס לממוצע, ביחס של שוטרים ל-1,000 נפש. אין מנוס מלהסתכל על הנתון הזה, מפני שהנתון הזה, והיות ואנחנו מדברים על נוכחות ובולטות, שוטר בכל מקום במובן של תחושת הביטחון, במובן של כתובת לאזרח כשצריך. בניגוד להרבה מאד ארגונים שיכולים לעמוד מאחורי הקלעים, להתייעל ולהפוך לטכנולוגיה, האזרח רוצה שוטר.

זה נכון, זה לא הכל מתרגם לשוטרים ויש המון מהלכים שאפשר לעשות באמצעים טכנולוגיים ואחרים, אני אדבר עליהם כמה מילים, אבל בסוף המשטרה צריכה להיות זמינה לאזרח ולנתון הזה יש משמעות. אם נוסיף על הנתון הזה האתגר – כפי שנאמר פה קודם – של ביטחון הפנים, שהוא חריג למשטרה, אז ההשוואה הזאת כמעט לא רלבנטית, מפני שברור לכולנו כמה סד"ק מושקע לטובת ביטחון פנים.

הוערה פה הערה על ידי אחד מחברי הכנסת – ברושי דומני – בסיפור של הפשיעה החקלאית במגזר החקלאי. כאשר אנחנו מעלים יום יום מאות שוטרים לירושלים, במשך חודשים ארוכים, אני לא מדבר על כמה זה עולה. כי שוטר שלא עובד בסביבת ביתו, עולה למשטרה הון עתק. היא צריכה להלין אותו, היא צריכה להאכיל אותו את כל הארוחות ולא רק את הארוחה כשהוא נמצא במשמרת שלו. יש לזה עלויות אדירות.

אבל ככל שאין מספיק שוטרים וצריכים לתת ביטחון לירושלים, זה פוגע בכל רחבי הארץ וזה פוגע באזורים שבהם השטחים הם שטחים נרחבים בצורה יותר מיידית, וזה מאפיין את הסיור הכפרי וכל מה שקשור בזה. זה פוגע בהדרכות שלנו בצורה קשה, זה מכריח אותנו להוציא את כולם לשטח וזה בעייתי. בסופו של דבר אנחנו רוצים שההדרכה תתנהל כסדרה. ששוטר לא יפסיד את הפרק של רב תרבותיות. לא שאני בזה נתלה. אנחנו עובדים על זה קשה מאד ואני אדבר על זה.

ששוטר יקבל הכשרה מלאה כפי שאנחנו רוצים שהוא יפעל בצורה מקצועית, נכונה ומוכן מנטאלית, ואנחנו נאלצים לפגוע בזה כדי לקיים את הביטחון השוטף. בסופו של דבר אחד המהלכים שאנחנו כרגע עוסקים בהם, זה איך עושים את ההתעצמות שתאפשר לביטחון ירושלים להתנהל בלי פגיעה במשטרת ישראל בכל רחבי הארץ, וכמובן במקביל במגזר הערבי, שתיכף אני אעסוק בו ואגיע אליו.

מגמות הפשיעה נראות לכאורה טובות מאד ואני מציע לא להתפרק על הדבר הזה ולהנות ממנו, מפני שכולנו מבינים – גם בטרור וגם בפשיעה – העולם הולך למקומות אחרים. הפשיעה הולכת לסייבר. הפשיעה הולכת לרשת. הרבה יותר קל ליצר עקיצות במירכאות או שלא במירכאות, באמצעים שבהם אתה מסתכן הרבה פחות מאשר לעטות עליך מסכה, להיכנס לבנק ולשדוד בנק. אפשר להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות באמצעים אחרים.

ולכן, הנתון הזה שהוא נכון בכל העולם המערבי, מצביע עליו. והיות ויש משטרות טובות יותר וטובות פחות, אסור לנו להתרפק עליו ולומר – שימו לב, הכל בסדר, הפשיעה בירידה ובואו ננוע קדימה למשימות לאומיות אחרות.

הפשיעה בירידה באזור שהוא האזור המדיד, האזור המדווח. יש הרבה מאד פשיעה שאנחנו קוראים לה עבירות חשיפה, שללא שנחשוף אותן לא נדע שיש עבירה. וברשת הפלח של עבירות החשיפה גדול בסדרי גודל מאשר המופעים שנמצאים בשטח. וכולנו מבינים שיש פה אתגר עצום, שלא לומר שינוי דרמטי, מקצועני. מקצועות חדשים, תפקידנים חדשים, אם אנחנו רוצים להיות רלבנטיים.

ואחרי כל זה אומר שגם ברשת צריכה להיות נוכחות ואני אתייחס לזה אחר כך, שנדבר על מניעה מצבית.

זאת התמונה שמטרידה לא רק את משטרת ישראל, גם את המגזר הערבי – כשל לעצמו. לא רק את השר לביטחון הפנים, אלא גם את ראשי הרשויות הערבים. המצב הוא בלתי נסבל. הסובלים הראשיים זה המגזר הערבי עצמו, והסובלים המשניים זה המגזרים האחרים, שסובלים מהפשיעה של המגזר הערבי. ויש רצון עז במגזר הערבי להעמיק את שירותי המשטרה. מדובר, לפחות זה נתפס ככה. אני לא יכול לשפוט עשרות שנים אחורה, אבל לא עשינו את העבודה עשרות שנים אחורה.

יש קושי להקים תחנות ביישובים הערבים?

אני אדע את זה בעוד מספר חודשים, אני חושב שלא. אני פגשתי נדמה לי 26 ראשי רשויות ערבים, וחלק גדול מהם הזמינו אותנו, כי אני הסברתי שאם אנחנו נתחיל לבנות תחנות משטרה מסקראץ', כולנו מכירים את הבירוקרטיה וכמה זמן זה ייקח. מי שיעמיד מבנה זה יהיה יותר מהר לעשות התאמות ולייצר תחנות משטרה. והייתה נכונות רבה להעמיד מבנים בתוך המגזר הערבי, רק שתבוא כבר משטרה.

רק שהמבנה יהיה חוקי.

כמובן שהמבנה יהיה חוקי והמשטרה בודקת את עצמה. גם כשאני הולך לשתות בבית קפה, אני בודק קודם שבית הקפה הוא חוקי ושיש לו רישיון עסק, אז בוודאי שלא נעמיד תחנת משטרה כשלבניין אין רישיון.

ולכן בהקשר הזה יש נכונות אצל מראשי הרשויות. לא בכל מקום רמת הבשלות היא אותה רמת בשלות, אבל יש לנו סבלנות וצריך להתחיל והדבר הזה יעמיק. יש נכונות לגייס עבורנו שוטרים, כלומר להביא עבורנו מאתרים של אקדמאים שמתקשים לקבל תפקידים או למצוא לעצמם עיסוק מכבד במקומות אחרים, והם איכותיים ואפשר לשים אותם במשטרת ישראל בתפקידים משמעותיים.

יש לנו כוונה להעלות באופן דרמטי את כמות השוטרים באוכלוסייה הזאת, כי שוב, אין דרך אחרת לתת שירותי משטרה איכותיים, רב תרבותיים, כאשר המשטרה איננה מייצגת את הרב תרבותיות וכאשר אין לה את היכולת להבין את הייחודיות ואת הרגישות. וכולכם מבינים איזו רגישות יש ובכל נושא זו רגישות אחרת וצריך להבין בה.

וכאשר אנחנו חוקרים אלימות בתוך המשפחה, אז אנחנו מכשירים את החוקרים שלנו לאוכלוסייה החרדית, לאוכלוסייה של סמי-כתות, לאוכלוסייה של המגזר הערבי ולאוכלוסייה הכללית, ובכל מקום זה "חוקים אחרים". כי אתה לא רוצה לעשות אכיפה - - -

אדוני, בגלל הנתונים האלה, האם נכון, ואני הבנתי מדבריך או שהבנתי לא נכון, שבעצם אנחנו תלויים בחסדים של ראשי יישובים - - -

לא.

שנייה. ברצותם אנחנו נכנסים ויש לנו סבלנות. אני חושב, דווקא כאחד שגר בדימונה ומכיר את ההוויה הבדואית לפני ולפנים ומטייל ביישובים הבדואים, יש שם ציפייה שאנחנו נתנהג כריבון. לא נחכה שראש הרשות ייתן לנו מבנה, אנחנו נבוא ונבקש מראש הרשות תוך פרק זמן מסוים להקצות מבנה, כי אנחנו חייבים להיכנס לשם לטובתם, גם שלהם כמובן וגם של האחרים, כי יש שם אפקט מצילתיים, שבוודאי אתה מכיר אותו. כשהפשע שם גואה – אנחנו חשים את זה ביישובים שלנו. תודה.

רק שנייה, ברשותך המפכ"ל, הייתי מבקש, אפשר לענות למאיר, אבל בגדול, אנחנו רוצים שהוא יסיים את הסקירה ואחרי זה נשאל שאלות.

אמרתי את המשפט שאמרתי כדי שנבין שאפשר גם להיות אופטימיים, לא מפני שאנחנו צריכים כל דבר לבקש רשות על מנת לעשות אכיפה.

אופטימיות יש.

אבל כפי שאמרתי ואולי אני אגיד יותר ברור אחר כך, יש משמעות לזה שאנחנו עושים את הדברים או חלק גדול מהדברים עם הקהילה. ואנחנו יכולים לעשות רק אכיפה, זה משטרה רעה מאד שעושה רק אכיפה. משטרה טובה עושה אכיפה ושירותי משטרה ושירותי משטרה אי אפשר לעשות ללא קהילה וללא רשויות אחרות שנכנסות ונותנות שירות, כל משרדי הממשלה. זו משטרה.

אכיפה תמיד אפשר לעשות. לבוא בלילה ולאכוף והכל בסדר. אבל כך לא מייצרים נורמות ציות לחוק, וכולנו רוצים לשפר את נורמת הציות לחוק בכל אחד מהמגזרים ובהדרגה. ולכן אמרתי את מה שאמרתי בשביל להציג את החלק האופטימי. כמובן שתפקידנו גם לאכוף על פי החוק. הסמכות היא ממש שלנו. היא של מפכ"ל המשטרה להחליט מה המדיניות של האכיפה, ושהמשטרה על פי החוק רשאית לאכוף את החוק. לא מוטל עליה, לא חובה, ולכן המדיניות היא דבר מאד מאד משמעותי ואנחנו צריכים להגדיר את המשטרה ותיכף אני אבהיר אותה.

זה הקשר הגורדי. אני חושב שחייבים לדבר עליו, וחלקו אני סופג חזק בתקשורת, אבל התפקיד שלי זה לעשות את התפקיד שלי ולא לעשות יחסי ציבור. ולכן יש קשר גורדי בין מה המשטרה עושה במהות, שתיכף אני אכנס לזה, במה זה משפיע על אמון הציבור, מה הממשק עם התקשורת, כולל הגבלות של הממשק עם התקשורת, שעלולות לפגוע באמון הציבור ולפגוע בערכי המשטרה.

ולכן, החיבור בין כל הדברים האלה גם יחד, שיובהר יותר בסוף, אני אחזור לזה בסוף, הוא קשר הדוק שצריך לנהל את כולו ברמה היומיומית. לא תמיד הוא פופולארי ולא בכל המקומות אנחנו באותו קצב של שינוי והתפתחות ואני מוכן לספוג את הביקורת הציבורית עלי, ואני נושא באחריות. אבל אני רוצה להבהיר כמה דברים שקשורים אחד לשני ומדוע צריך להבין את הקשר בין אחד לשני ולהבין מה אנחנו עושים.

מילה על הרעיון המסדר או תפיסת התפקיד של המשטרה עצמה. המשטרה צריכה להיות מכוונת פתרון בעיות הלקוח והגדרנו את הלקוח כאזרח הנורמטיבי בטריטוריה נתונה. מקופל פה הרבה. אני אסביר. ראשית האזרח הנורמטיבי הוא האזרח ולא העבריין. העבריין יכול לשנוא אותי. העבריין יכול לפחד ממני ושהעבריין הוא יהיה זה שיהיה עליו המשפט – אם לא תאכל יבוא שוטר. זה בסדר.

חלק מהשירות לאזרח הנורמטיבי זה לאכוף את החוק על העבריין. תיכף אני אגדיר מה הוא עבריין, כי זאת הגדרה חמקמקה. האזרח הנורמטיבי, מדוע בטריטוריה נתונה? מפני שבכל טריטוריה אזרח קם בבוקר לבעיות אחרות והוא מוטרד מבעיות אחרות. ואנחנו מוכרחים לעשות סדר עדיפות בשירותי המשטרה שאנחנו נותנים, לפי הבעיות שמטרידות אותו. מפני שלא רק למשטרה יש חלוקת קשב, גם לאזרח יש חלוקת קשב. אני אגדים את זה.

סביר להניח שאזרח שקם בבוקר ויש לו ירי ברחובות והירי הזה נמשך אל תוך הלילה ויורים בחתונות ופחד לנסוע בכביש, ואולי תיכנס לאיזה אזור אש תוך כדי שאתה נוסע על הכביש, בדרכך הביתה חזרה מהעבודה. הוא לא שומע את הקריוקי, והקריוקי לא פוגע לו באיכות החיים, כי זה ממש לא מעניין אותו עכשיו. הרעש של היריות הוא זה שמעניין אותו ולא הקריוקי. זאת חלוקת הקשב שלו.

ואם אני אאכוף עבירות איכות חיים וארכז מאמץ על עבירות איכות חיים במקום שבו יש דברים בסיסיים ב- - - של האזרח, שהוא עוד לא שם, ואם עדיין לא טיפלתי בבריונות בכביש ובפצועים ובהרוגים, של רכבים שהורדו מהכביש ונוסעים על ידי קטינים, על ידי פסולי נהיגה, טרקטורונים וכו', אני עושה שני דברים – טעות. אחת, לא מרכז את המשאבים למקום הנכון ובכך אני גורם לכך שאני שם משאבים במקום אחד אבל לא נותן שירות בדבר השני; והדבר הנוסף שהוא לא פחות חשוב, אני נתפס כמי שנטפל לאזרח ולא בא לעזור לו וזה מאד חשוב.

עכשיו, זה קשור כמובן לנורמות הציות לחוק בכל אחת מהטריטוריות, בכל אחד מהנושאים. אז בחלק מהמקומות זה נשמע טיפולים מפנקים יותר עבור האזרח, אבל זה מה שמטריד אותו שם. וברוך השם שאצלו לא יורים ברחובות. אבל הם שיורים ברחובות ואתה שואל את הציבור, ואנחנו פה הלכנו למהלך שבו שואלים את הציבור בכל טריטוריה – אחד, אנחנו מסתכלים על הנתונים שלנו – מה מופיע אצלנו, Hot Spots נקודות חמות של פשיעה.

שתיים, אנחנו שואלים למה קורה לנו האזרח. מה בתכולת קריאות ה-100 שלו. זה נתונים שיש לנו, מנוהלים גיאוגרפית. והדבר השלישי, אנחנו שואלים את האזרח בסקרים, מפגש עם רשויות, מפגש עם רווחה, מפגש עם מנהיגי קהילה, מתנ"סים, בתי ספר וכו' וכו'. אנחנו שואלים את האזרח מה מטריד אתכם. יש הרבה מאד דברים שאולי אני לא מכיר, מכמה סיבות. אחת, אולי מדובר במשהו שהוא תחת הכותרת עבירות חשיפה ולא מדווח למשטרה. אולי מדובר במשהו שכבר האזרח מזמן התייאש מהמשטרה והוא כבר לא מדווח לה. ואנחנו כן רוצים לדעת מה מטריד אותך ואתה לא מדווח למשטרה.

ולכן יש פה תהליך מקדים בכל אחת מהטריטוריות, כדי להבין מה מטריד את האזרח הנורמטיבי בטריטוריה הנתונה ולנסות למקד בחלוקת הקשב שלנו, בשיטור הקלאסי, בשיטור הרחוב. אני לא מדבר על השיטור הגבוה, אני אגיד עליו שתי מילים אחר כך. בשיטור הקלאסי, למקד ולנסות לפתור את הבעיות של האזרח הנורמטיבי בטריטוריה הזאת.

בהבחנה בין אזרח נורמטיבי לעבריין, הגדרנו הגדרה שאומרת עבריין הוא מי שהגדיר את עצמו כעבריין. זו הגדרה מאד חשובה, מפני שכל האזרחים הנורמטיביים, ללא יוצא מן הכלל, עוברים עבירות. כל האזרחים הנורמטיביים ללא יוצא מן הכלל עוברים עבירות. זה עוד לא הופך אותם לעבריינים. יש בעיה של נורמה של ציות לחוק. מדובר בדרך כלל בעבירות זוטות, אבל עדיין זה עבירות. זה מאד אישי, מפני שבחברה דמוקרטית, במדינה ליבראלית, אנחנו משתדלים, או המחוקק משתדל, לא להגביל את חירותו של האדם הפרטי במה שהוא עושה עם עצמו. מעט מאד מתערב במה שהאדם עושה עם עצמו.

הוא מגביל את חירותו במה שהוא מפריע לזולותו. כשהוא מפריע לזולתו, מטבע הדברים אדם קרוב אצל עצמו. ובשעה 23:15 כשהוא עושה מסיבת גיוס לבן שלו, זה לא נראה לו כזה נורא. בסך הכל שבעה ילדים. שבע מסיבות גיוס. אחת לשנתיים. לא נורא. 23:15, מה קרה?

אצלך או אצל האזרח - - -

ולכן האזרח מכונס בעצמו, זה לא נראה לו כזה נורא. אבל ב-23:02 במסיבת הגיוס של השכן שיש לו רק שני ילדים, אבל כבר 23:02 והילדה שלי עם כאב אוזניים. וזה מאד אנושי אצל האזרחים הנורמטיביים. זה לא הופך אותם לעבריינים. זה הופך אותם לאזרחים נורמטיביים שנורמת הציות לחוק שלהם היא לא מושלמת. וזה תפקידנו לטפל בנורמות הציות לחוק ולא להתבלבל, ולייצר מדיניות אכיפה דומה על אזרחים נורמטיביים ועל עבריינים.

זו נקודה ארכימדית ויש בה אתגר מקצועי ומוסרי כאחד. כי כפי שאמרתי, בסוף יש שוטר אחד שהגיע לנקודה של 14 ספרות נ"צ, והיה שם משהו והוא קיבל החלטה. וכמובן כולנו נושאים באחריות למה שהוא עשה, וזה אתגר עצום. ולכן אם אנחנו לא נחנך להבחנה הזאת ולא נאמן להבחנה הזו, וזה יכול לקרות לו בהפרש של חצי דקה. הוא גמר אירוע אחד שהוא אירוע עברייני והוא עבר לאירוע שני, שהוא אירוע של אזרחים נורמטיביים, והוא צריך לשנות מוד, ואולי לשנות אפילו תרבות. כי הוא רק עבר את הכביש ומדובר בחברה שונה לחלוטין. וזה אתגר עצום ולכן ההבחנות האלה מאד חשובות.

אנחנו מאמינים בגישה שאומרת שאם ניקח את עוצבת היסוד – שזאת התחנה – וניקח את השיטור הקלאסי לאן שהצגתי קודם, קרי מוכוון לבעיות של הטריטוריה, תחת הכותרת פתרון בעיות - ואני אמקד אחר כך למה זה נורא חשוב להגיד תחת הכותרת פתרון בעיות - אנחנו מייצרים שוטר שירותי יותר. למה? אחרי המעשים נמשכים הלבבות. אם שוטר יוצא בבוקר לעבודה והמשימה שלו היא שירותית בגישה, והמשימה שלו היא לא רק אכיפת חוק, אלא מתן שירותי משטרה כדי לעזור לאזרח לפתור את הבעיות.

כך הוא יצא לדרך, כך הוא אסף את הבעיות, כך הוא עשה דיון על תכנית עבודה, כך הוא אישר את הבעיות וככה הוא בנה איזה משימות בתוך התחנה צריכות לשרת את העניין הזה. קורה לו משהו. הוא תופס את תפקידו קצת אחרת. הוא יוצא לשטח עם state of mind אחר. הוא הופך לשוטר שירותי יותר בהדרגה. דרך זה שזאת העשייה שלו היומיומית ולא רק מה שמלמדים אותו בקורס. ולא רק מה שמספרים לו ומלמדים אותו על ערכי המשטרה, מפני שבסופו של דבר, כפי שכולנו מבינים וכפי שלומדים במבוא למדיניות ציבורית, בשיעור הראשון, ב-10 דקות הראשונות של השיעור הראשון, של ההרצאה הראשונה, לומדים שמדיניות היא מה שמתבצע בפועל. כל השאר זה הצהרת מדיניות.

ולכן, כדי שהמדיניות תהיה כזאת שאנחנו נותנים שירות, לא מספיק שאנחנו נצהיר, אנחנו צריכים לייצר תהליך ש"מכריח" את השוטר לעשות משימה שהופכת אותו שירותי. ולכן זה בנוי כך גם בתהליך של בניית התכנית, הגדרת המשימות וכמובן כל שורה ושורה או כל יום ויום שהשוטר נדרש לעשות. זה לא אתגר פשוט, אבל להבנתי זו הדרך שהיא הרבה יותר חזקה מאשר רק לדבר על ערכים, רק לדבר ולעשות סימולציות, אלא בסוף כשאתה קם בבוקר – מה אתה עושה. מה מופיע לך בתכנית.

הכותרות הן שונות, מפני שכפי שאמרתי, חייב להיות מיקוד שונה בכל טריטוריה, חייבת להיות התאמה למה שהאזרח מצפה, אבל הכותרת הלא פחות חשובה – פתרון בעיות. אחת הבעיות הן, ומי שעושה כל כך הרבה משימות כל יום והן כל כך מגוונות, שהרבה פעמים המשימה היא משימה. הוראות משימה, אנחנו עושים עוד משימה, אנחנו מודדים אותה, סופרים אותה, עשינו - - -

למה הדלקתם את האור?

לא רואים אותו. אנחנו בתוך חושך.

אנחנו נסתדר.

טוב. את אומרת שבסוף הכל זה טלוויזיה. בבקשה.

המצב לא עד כדי כך קודר. זה מה שמנסים לומר לנו.

פתרון בעיות: פתרון בעיות נועד לזה שאנחנו בסוף באמת באמת ניתן את השירות. כלומר, לא נגיד בוא נעשה 17 כאלה, 18 כאלה, 20 כאלה ואחרי זה נגיד עשינו, הכל בסדר. בואו נבדוק את עצמנו האם פתרנו את הבעיה. וככל שלא פתרנו את הבעיה, התכנית צריכה להשתנות תוך כדי. לא נלאה אתכם, זה תהליך מסובך, אבל הוא מובנה בתוך בניית תכנית העבודה. קרי: אתה מתנפץ על בעיה. לא הכל מצליח. אם אנחנו רוצים לחסל את בעיית חסימות הכביש בין שבע וחצי לתשע וחצי בבוקר, כשהאוטובוס לא לוקח את הסיבוב, כולם מצפצפים, מתחילות קטטות, זה יוצא מהאוטו. כולנו מבינים מה הקשר בין חסימת כביש לאלימות. אפילו לדקירות, לצערנו, בחברה שלנו.

אם אנחנו מבינים את החשיבות של הדבר הזה, אנחנו יכולים לעשות עכשיו דיון תיאורטי, מה כדאי לעשות כדי שזה יעבוד. תחנה אחת נעשה תכנית כזאת, תחנה שנייה תעשה תכנית אחרת, שנניח שהיא מתמודדת עם בעיה דומה. לא הכל יעבוד, אבל כשמשהו לא עובד ואנחנו רואים שהוא לא עובד, היות והגדרנו את זה כפתרון בעיות, צריך לשנות את התכנית. זה לא יחכה לשנה הבאה וגם לא לחציון וגם לא לדיון הרבעוני. אלא, כשאתה מגדיר את זה בפתרון בעיות,המדד שלך זה – פתרת או לא פתרת את הבעיה. הורדת, צמצם או לא צמצמת את הבעיה, תלוי באיזה בעיות אנחנו מדברים.

ולכן האוריינטציה הזאת של פתרון בעיות היא חשובה. והמושג החשוב ביותר הוא מניעה מצבית. הוא חשוב ביותר לעבירות של אזרחים נורמטיביים, הוא חשוב גם בעבירות של פשיעה. אבל הוא כמעט ברירת מחדל בעבירות של אזרחים נורמטיביים ואני אסביר אותו. אסביר.

כולנו בני אדם ואנחנו מושפעים מהסיטואציה. כשאנחנו רואים שוטר תנועה, אנחנו נאלצים להוריד את הרגל מהגז. לא משנה מי אנחנו. גם אם אנחנו מחוקקים.

צודק.

אנחנו נאלצים להוריד את הרגל מהגז. זאת דוגמא למניעה מצבית. כלומר, כאשר הסיטואציה מצמצמת את הסיכוי שתעשה עבירה, זו היא מניעה מצבית. אני אתן אחר כך כמה וכמה דוגמאות. כמובן שנוכחות ובולטות משטרתית זה חלק מהמניעה המצבית, אבל חלק ממנה קשור לרגולציה רלבנטית. משטרת ישראל בשנים האחרונות, עשתה כברת דרך מאד מאד חשובה, בכל מה שקשור באלימות במועדונים.

היות ואני לא נהגתי לשמוע חדשות בשבת, אבל כל מוצאי שבת הייתי מתעדכן, תקציר חדשות השבת ותמיד הייתי שומע כמה דקירות היו במהלך סוף השבוע במועדונים. מניעה מצבית משמעותה, אחד זה שיש רגולציה מה חובתו של בעל המועדון, זה שיש מצלמות שמצלמות בכל זמן שהמועדון פעיל. שיהיה מצלמות לא מצלמות אפשר לסגור את המועדון. כי כשהמצלמות לא מצלמות כולם יודעים שזה אל מצולם. אנחנו מבינים איך זה עובד.

אם אין מאבטחים בכמות או ה-Capacity של המועדון לא מאפשרת את כמות החוגגים או עבר את מה שמותר לו ברישיון, ברור לנו מה קורה בצפיפות, בדחיפות ולאן זה מתפתח. אני כבר לא מדבר על סכנות בטיחותיות ואחרות. ואם אין מאבטחים היכן שצריך, כמו ליד תאי השירותים, אז כולנו מבינים איזה דברים יכולים להתפתח.

ולכן, ככל שמקפידים על הדבר הזה ומי שמקבל רישיון גם יודע שיש ביקורת של המשטרה, ואם לא עומדים בתקנות סוגרים את המועדון במובן המילולי של המילה ומפסידים כלכלית, אז כל אחד עושה מה שהוא רוצה.

דומה הדבר למוקדים הרואים ברשויות.

בוודאי.

בשיתוף פעולה עם ה - - -

בוודאי. ולכן בסופו של דבר החיים יותר קשים לבעל המועדון שעושה כסף, אבל האזרחים שלנו בסופו של דבר יוצאים מהמועדון הזה בשלום. וגם אחרי שהאזרח יוצא מהמועדון ואמנם שתייה במועדון זה לא צורת הבילוי החביבה עלי ואני לא שולח את הילדים שלי לבלות במועדונים, אבל אלה הנורמות במדינת ישראל ואני בסוף לא קובע את הנורמות, המחוקק קובע את הנורמות.

ממוצע הערכים של מדינת ישראל מיוצג על ידי החוק, פחות או יותר.

החברה קובעת את הנורמות. המחוקק קובע את החוקים.

אני חושב שהנורמה נקבעת על ידי החוקים, אבל זה דיון פילוסופי, אנחנו יכולים לנהל אותו בהזדמנות אחרת. יוצא אותו חוגג מהמועדון. לצורך הדוגמא שלנו הוא ס. מ"פ בצנחנים, כדי שכולנו נסכים שהוא אזרח נורמטיבי, נכון? הוא מסכן את חייו כל השבוע ועכשיו הוא החליט לבלות בליל שבת במועדון ועכשיו הוא יצא.

מניעה מצבית היא תפיסה שאומרת תפקידי לא לתפוס אותו נוהג בשכרות, אלא למנוע ולצמצם למינימום את הסיכוי שהוא עולה על ההגה, כאשר רמת האלכוהול בדמו מעל המותר. זה תפקידי. אם אני תופס ככה את תפקידי, אז בליל הסילבסטר המשימה שלי זה לא להוציא 60 מארבי ינשוף ובזה לגמור את תפקידי.

יהיו 60 מארבי ינשוף, אבל תפקידי זה לחלק פליירים בכניסה למועדון ולשים סרטונים במועדון שמזהירים שיש אכיפה מוגברת, ואנא. זה לשים עמדת משטרה של נוכחות בחוץ. זה להציע ליוצאים מהמועדון נשיפונים כדי לבדוק את רמת האלכוהול בדמם, האם כדאי להם לעלות; וזה לדבר עם הרשויות שיעבדו קווי הלילה ויהיו שאטלים, כדי להציל חיים וכדי לצמצם את הסיכוי שהוא עלה על ההגה. כי אם הוא עלה על ההגה, הדבר היחידי שהרווחתי זה שביום ראשון חסר ס. מ"פ, הוא בבית המעצר וחסר ס. מ"פ אחד בשורות צה"ל. זה הדבר היחידי שאני הרווחתי ואני מוחא כפיים לכמות האכיפה שאנחנו עשינו.

כל זה מניח שאנחנו מדברים על אזרח נורמטיבי. אזרח נורמטיבי, אין שום שירות לציבור בזה שהוא יהיה מאחורי סורג ובריח. עכשיו למען הסר ספק, אם הוא עשה עבירה חמורה, הוא ייכנס לכלא, אבל התפקיד שלי זה למנוע ממנו לעשות את העבירה החמורה וזו הראייה המצבית.

הראייה המצבית זה גם בתנועה?

כל דבר זה מניעה מצבית, כל עבירה שאזרח נורמטיבי יכול לעשות, תפקידנו - - -

גם - - -

נכון, נכון. לכן תפקידנו לעשות כל שלאל ידינו בלשכלל את המודלים ולקבל שיתוף פעולה מהמחוקק כשאנחנו בוחרים ברגולציה שתעזור לנו לייצר את המניעה המצבית ולמנוע מאזרחים לקבל אכיפה קשה, כדרך האולטימטיבית לטפל בעבירות של אזרחים נורמטיביים.

דרך אגב, לרוב זה גם יוצא יותר זול, ככה שאתה חוסך את ההוצאות.

בוודאי. בוודאי. ולכן זו תפיסה. האם אנחנו שם? אנחנו בתחילת דרך. יש דברים שנעשו, לא בדיוק תחת הכותרת הזאת. נעשו דברים טובים בתור אינטואיציה נכונה וישרה. האם אנחנו שם בציון גבוה בכל התחומים? התשובה היא לא. האם יש לנו רעיונות מספיק טובים? גם התשובה היא לא. אנחנו מתחילים לחשוב ולחשוב עם הציבור ולחשוב עם הרשויות ועם שותפויות.

למשל, סלולר. אני אספר לכם חוויה, בפורום הסגור הזה, ללא מצלמות. הדבר הראשון שהגעתי להיות מפכ"ל המשטרה, כמובן צריכים מיד לתת לך סלולר משטרתי, נכון? הרי לא יעלה על הדעת שאיזו שהיא חצי דקה לא יהיה לך סלולר של המשטרה. אז יש סלולר ואני שאלתי את עצמי מה אני עושה עם הישן. קיבלתי אותו מהשב"כ. התקשרתי, שאלתי מה עושים עם הסלולר. אז אמרו לי תשלם, אני לא זוכר כמה, זה כבר היה גרוטאה, בשלהי המודל. תשלם 250 שקלים אם אתה רוצה להחזיק אותו. אמרתי בסדר, תחייבו אותי ב-250 שקלים ואני לוקח אותו, שיהיה לילדים לים. ככה אני אמרתי, יצא לי מהפה. שיהיה לילדים לים.

אחר כך עצרתי, אמרתי רק שנייה אחת, רגע. מה אמרתי כאן? אמרתי שאי אפשר ללכת לים בלי שייגנב לך הסלולר. זה מה שאמרתי בלי לשים לב. זה מה שאמרתי. הייתכן שזה ככה? עכשיו, אפשר כמובן לשים עשרות שוטרים שיתפסו את הקייסים וכאן אנחנו מדברים על עבריינים, אנחנו לא מדברים על אזרח נורמטיבי. אני מקווה שכולנו מסכימים שלגנוב סלולר בחוף הים זו לא עבירה של אזרח נורמטיבי. אבל עדיין מניעה מצבית היא קריטית פה, ואם אנחנו יכולים באמצעות הרשות - וזה קרה – לשים לוקרים בחוף הים, פתאום יש מניעה מצבית.

אז האם בכל חופי הים יש לוקרים? לא. האם נצליח לשכנע את כל ראשי הרשויות? אולי כן, אולי לא. ואם נגיע למסקנה שצריך לעשות רגולציה כזאת, אז אנחנו נבקש שיתוף פעולה כדי שתהיה רגולציה כזאת, כדי לייצר מניעה מצבית. כי צריכים להיות תנאים ללכת לים ולחזור עם הסלולר שלך אחר כבוד ועם המפתחות של האוטו. ולא להשאיר שומר, כמו באיזה מאהל כזה בטירונות.

אז זה רק להמחיש שמניעה מצבית היא גם בנושאי פשיעה. צריך להיות קשה לפשוע. צריך להיות חיים יותר קשים מול העבריין, אבל היא כמעט ברירת מחדל בעבירות של אזרחים נורמטיביים. ושוב, גם בעבירות של אזרחים נורמטיביים, אזרח נורמטיבי יכול להגיע לעשות עבירה חמורה כאזרח נורמטיבי, ושם הוא יפגוש את נחת זרועה של החוק. אבל ככל שאני יכול לא להביא אותו למצב הזה, אני חושב שנהיה משטרה טובה יותר.

איך בכלים שיש למניעה מצבית - - -

שנייה, לפני כן אורי, רק איזו הערה קטנה. גם אני רוצה לעשות מניעה מצבית. אנחנו בשעה 12:00 צריכים לסיים, אז יש לנו בערך עד 11:55, אדוני.

אמיתית, תהיה ירידה בדו"חות - - - ואיך יכול להיות - - -

אז היות ואנחנו מגדירים, כפי שאמרתי,פתרון בעיות ולא כמות אכיפה, אז לכן אם הבעיה מצטמצמת ואם בסופו של דבר הפשיעה בתחום מסוים יורדת, או העבריינות של אזרחים נורמטיביים בתחום מסוים יורדת, עשיתי את עבודתי. אני ממש לא מודד את עצמי כמה אנשים שמתי בכלא. ושוב, כל מה שאנחנו מדברים עכשיו זה בשיטור הקלאסי, שיטור השטח, שהוא קהילתי בתפיסה שלו. יש שיטור גבוה, שהוא שיטור מכוון מודיעין, הוא דומה מאד לסיכול טרור. הוא מגיע מלמעלה, טופ דאון, הוא מטפל בכנופיות ובעבריינים ובפשיעה ובפשע המאורגן, ואנחנו לא מדברים על זה.

ושם כמובן זה סרט אחר. הוא דומה מאד לסיכול טרור, כמובן עם הבחנות בסמכויות החוקיות, אבל הוא דומה מאד בתפיסה. הוא בא מלמעלה למטה, וכאן מדובר במשהו שבא מלמטה למעלה, מפני שהוא צריך לשאול את האזרח מה אתה רוצה ממני? מה יעשה לך את זה שאני אהיה שם בשבילך, לא בשביל מישהו אחר. בשבילך. כי זה מה שמעניין את האזרח שהוא נמצא. והרחובות שונים. לפעמים אתה עובר גשר, אתה בין בני ברק לגבעת שמואל. כל אחד יש לו צרכים אחרים ונורמת הציות לחוק היא שונה בתחומים השונים ומוכרחים להתייחס לזה.

אבל מניעה מצבית זה גם על המשטרה, אפרופו ההערה שנאמרה פה על ידי חבר הכנסת שי. כולנו צריכים מניעה מצבים. כולם. גם שוטרים. כדי לפעול על פי הנורמות של המשטרה צריך מניעה מצבית. וגם בעניין הזה אנחנו מטפלים. אחד הנושאים שמקדם המשרד יחד עם המשטרה זה שוטר מצלם. שוטר מצלם עושה מניעה מצבית הדדית. השוטר, שהוא יודע שהוא מצלם, מתנהג אחרת. בורר מילים.

תשאל את ערוץ 99, פה כולם שקטים היום. רק שתדע. אולי זה מניעה. מן הסתם זה לא ככה.

האזרח שיודע שהוא מצולם לוקח את זה בחשבון. החיכוך בין האזרח המתוסכל, הכועס, המוחה, לא חשוב למה הוא הגיע לסיטואציה הזאת, הוא סופר עד 10. כולם סופרים עד 10 – מניעה מצבית.

מצלמה תמיד מרגיעה את הרוחות.

ולכן הסיפור הזה - - -

לא במליאה.

אני מציע – קח את כל המצלמות של הכנסת אליך, פה יהיה רגוע ואצלך גם.

תראה איזה רעש עשה המשפט שלי.

יכול להיות בהמשך להערה שהייתה פה, ש-To be reelected המצלמה עושה הפוך, אבל אני לא הייתי חבר כנסת ואין לי תכניות כאלה ואני חושב שאזרחים ושוטרים ללא ספק מושפעים. ואגב, אפרופו מה שנאמר פה בהקשר של מניעה מצבית בתוך המשטרה, גם על זה אני מקבל ביקורת באהבה גמורה. אגב, לא בתוך המשטרה, רק מחוץ למשטרה.

אנחנו שכללנו את המניעה המצבית דרך בדיקות המהימנות התעסקותיות שלנו, באמצעות מבדק ממוחשב, שהואשמתי שהבאתי אותו בשב"כ. אין אותו בשב"כ. שם יש בדיקות ביטחון ופוליגרף וכלים אחרים. והכלי הזה נועד לייצר מניעה מצבית. הכלי הזה מיועד לזה שאחד – שוטר שלא מתאים לא יבוא בשערי המשטרה. אני אספר פה בפורום המצומצם הזה בארבע עיניים, שיש שוטרים - - -

רק שנייה ברשותך, קצין הכנסת נכנס, אז הייתי מבקש אם הוא יכול להצטרף אלינו. יוסי.

ויש מועמדים למשטרה בתהליך הגיוס, שמתיישבים ועושים מבדק כחלק מתהליך הגיוס שלהם וקמים אחרי 10 דקות ואומרים – כנראה אני לא מתאים להיות שוטר והולכים. כולנו צריכים להיות מרוצים. כי זה שוטר שיכולנו לפגוש אותו בשטח, מתנהג לא על פי הנורמות שהיינו רוצים, שלא לדבר פוגע באמון המשטרה אם נחשף שהוא עשה כך או אחר וכו'. זו מניעה מצבית.

ושוטר שיודע שבצומת הקידום הבא שלו, ו/או בעוד כמה שנים הוא עושה עוד פעם את המבדק, הפעם של מועסק, לוקח את זה בחשבון, כמו שבקהילת המודיעין כל אחד לוקח בחשבון את בדיקת הביטחון החוזרת – זו מניעה מצבית. הוא סופר עד 10 לפני שהוא עושה שטות כי הוא לא רוצה להתבזות בבדיקה. זה כלי סופר חשוב. הוא לא נועד לחטט, הוא נועד למנוע. הוא לא נועד לחשוף, הוא נועד למנוע. נכון, הוא גם חושף, אבל אם הוא חושף ומישהו יודע שבצומת הקידום הבא יכול להיות שזה "יתפוס" אותו והוא מבקש לפרוש, אז אנחנו לא מעבירים אותו דרך תהליך של חקירה על מנת לבזות אותו – למה אתה מתכוון לפרוש. זאת המניעה, ונאפשר לו לפרוש בכבוד.

ובסופו של דבר זו תפיסה שאומרת שכולנו, כולל המפכ"ל, דרושה להם מניעה מצבית. כולנו בני אדם ואין צדיק בארץ שיעשה טוב ולא יחטא. ורצוי שיהיו עלינו מנופים לעשות טוב. זה מאד חשוב, כי זה הכל מתלכד לתפיסה אחת ואני חושב שזה מאד חשוב להסכים על תפיסת תפקיד של משטרה כזאת ולעזור לה להיות כזאת. ואנחנו נעבור בין הוועדות וכמובן שיצעקו עלינו, ולמה אתם רוצים ככה, ולמה אתם רוצים אחרת. אנחנו רוצים שיובן הרציונל והרעיון המסדר. תעזרו לנו לעשות מניעה מצבית. אנחנו רוצים חברה טובה יותר. ולא רוצים, בתי הכלא מלאים באזרחים.

האם יהיו בבתי הכלא? כן. תמיד יהיו פושעים ובכל חברה יהיו פושעים. אנחנו רוצים להגיע לאחוז מהאוכלוסייה בבתי הכלא כמו בארצות הברית? אני אישית לא. ממש לא. ולא רק בגלל שזה יקר. - - - פחות, ואנחנו רוצים חברה שהיא על עצמה יש מנופים להתנהג בצורה טובה יותר ולהעלות את נורמת הציות לחוק, גם אם זה בהדרגה, בכל אחד ואחד מהמקומות.

אז כפי שאמרתי מול אזרחים נורמטיביים זו ברירת מחדל. נוכחות ובולטות זה חלק מהמניעה המצבית, אין מנוס. אבל נוכחות ובולטות בשטח, נוכחות ובולטות ברשת – כן. צריך לפגוש את המשטרה ברשת. גם להגן על מה שצריך כדי שמישהו ברשת לא יעשה עבירה או יהיה לו יותר קשה לעשות פשיעה, או פחות קל ממה שזה קורה היום; אבל גם כדי שתפגוש אותו ניידת ברשת ותגיד לו שלום, עוד קליק אחד אתה עושה עבירה, נא הימנע. לא כדאי לך.

וזה מאד חשוב, כי בסוף תמיד אפשר לחכות לו ושהוא יעשה Down lode, ואחרי זה להאשים אותו על עבירת פדופיליה אחת, שתיים, שלוש, ארבע. אפשר, אבל אני לא חושב שזה נכון. אני חושב שאנחנו צריכים לייצר בתהליך הזה ובחשיבה הזאת כל הזמן את המנגנון הזה, שמצמצם את הפשיעה של כולם – של העבריינים ושל האזרחים הנורמטיביים.

טכנולוגיה זה כלי חשוב ביותר כדי לייצר מניעה מצבית – מצלמות וכל מה שאפשר לדמיין. לא כל דבר אנחנו, אני חושב, בשלים מספיק בשביל לשים על השולחן. החשיבה הזאת תלך ותשתכלל, אבל צריכים להבין שאפשר לקחת את הנושא הזה לאקסטרים.

אני אתן אולי רק דוגמא, אולי קוריוז. לא קשור לעשיית המשטרה באופן ישיר, אבל כדי להבין עד להיכן אפשר לקחת מניעה מצבית. בחברת הייטק החליטו שהם רוצים לשדרג את פינות הקפה כדי שיהיה מינגלינג בין הפרויקטים ושמו שם עוגיות ואספרסו וצ'סטר צ'וייס, וכל מה שצריך כדי שיהיה נחמד לשבת שם. ואנשים התחילו לעשות שופינג וזה התחיל להיות יקר העניין הזה. הם לא יכלו לשים מצלמות, כי לשים מצלמות בפינת קפה שנועדה למינגלינג בין הפרויקטים, ממש לא לעניין והם חשבו מה לעשות.

מה שהם עשו, הם שמו תמונה של עיניים. זהו. נגמר. וזו חשיבה יצירתית בהבנה מה זה מניעה מצבית. ואם פחות נעים לך לעשות שופינג כשהעיניים מסתכלות עליך, גם אם זה תמונה, משהו קורה לך כשאתה רואה עיניים, זו מניעה מצבית.

במשטרה עשו שוטרים מקרטון. זה היה מוצלח עד שלב מסוים. עד שהסתבר שזה רק קרטון.

כן, אז לכן צריך לחשוב כל הזמן ולשכלל את החשיבה ולהשתמש בטכנולוגיה ולא להיות רק דוגמתים, אבל בסופו של דבר אנחנו בתחילת הדרך. אני לא חושב שאנחנו יכולים להראות פה איזו גאונות. אני חושב שאנחנו בתחילת הדרך, אבל בהחלט יש כמה כיוונים חשובים שאנחנו מקדמים.

הממשק עם הציבור הוא חלק מהמניעה המצבית. כשאתה מתנדב למשטרה, אתה חלק מהמניעה המצבית. כשאתה לובש מדים של משטרה כמתנדב, יש לך חובה איך אתה מתנהג. בוודאי גם אם אתה עושה מבדק בכניסה לשערי המשטרה. יש לדברים האלה משמעות של עוד אזרחים, של עוד ילדים. אם שוטר תנועה עוצר מישהו ויש ילדים באוטו והוא משאיר להם ספר על תנועה, אז יש מאחורה שני שוטרים עכשיו. ולא נעים לאבא להתנהג על הכביש בצורה בריונית, כשיש לו מאחורה שני שוטרים והוא גם צריך להקריא להם את הספר. אין מה לעשות. ויש גם ציורים.

וצריך ללכת פה יצירתי, בתחום הזה, כי זה הרעיון. זה עולה כסף, זאת חשיבה יצירתית, היא זולה בסדרי גודל מאשר כל היום לאכוף עם המצ'טה. דיבדנו על סילבסטר כתפיסה, אבל זה הכל דוגמאות כמובן ואני רוצה להשלים את מה שרציתי.

אז המשמעויות זה הרחבת הרגולציה בתחומים מאד מצומצמים. שלא אובן פה שאנחנו לוקחים את כל מה שאנחנו מצמצמים ברגולציה כדי לעזור לכלכלה ועכשיו אנחנו רוצים להעמיס חזרה. אנחנו צריכים לחשוב על דברים שהמשמעות שלהם היא לא משמעות של כסף ופגיעה בכלכלה, אבל משמעות דרמטית לחסוך כסף דרך צמצום אכיפה, והחשיבה צריכה להיות משותפת – המחוקק יחד איתנו עם שיתוף פעולה והבנת הרציונל.

אולי אני אתן עוד איזו דוגמא אחת. אנחנו אפילו שוקלים שאולמות שבהם יש - וכמובן נצטרך לעשות את זה באחידות בכל מקום - אבל שבעלי אולמות יצטרכו להפקיד כסף כמה שנקרא מחויבות על זה שלא מופעלים זיקוקין אסורים באולם, אין ירי בתוך אולם החתונות וכו'. אין ספק שהם יגלגלו את האחריות על החוגג, על בעל השמחה ואין ספק שבעל השמחה ייצר מניעה מצבית מול אלה שהוא מזמין.

הדברים לא פשוטים. נצטרך לשקול גם את החוקיות שלהם, אבל זה רק דוגמאות לרעיונות של איך לצמצם הרוגים בחתונות. נשמע בלתי נתפס, אבל זה מה שקורה היום: הרוגים בחתונות.

הם יורים גם באולמות?

ויורים גם באולמות סגורים, כן, אתה תקרא, - - - כן.

באמת?

כן. הליבה היא פעילות יזומה. זה מאד קשה. המשטרה מתוחה והיא קטנה על מידותיה והמשטרה צריכה לענות לכל אזרח שקורא לה ואם הוא מאחר אז האזרח כועס ואם המרחקים ארוכים מדי, אז האזרח מתוסכל ובכל זאת אנחנו מחפשים לעשות פעילות יזומה בבחינת תחזוקה מונעת ולא תחזוקת שבר. יש פה תכנית שלמה איך עושים את זה, איך בוחרים בפעילות יזומה שמאפשרת הורדה של קריאות ה-100 באותו תחום באופן מובנה. לא נעשה פה קורס בשיטור, אבל זה אפשרי.

אבל הרעיון הוא ליזום ולא רק להיקרא לאתר. האזרחים קוראים לנו לחסימות חנייה, אז בואו נטפל בזה באופן יזום ונצמצם את קריאות ה-100 ונצמצם את קריאות ה-100 ונפנה משאב לטובת הפעילות היוזמה. לא כל דבר צריך ניידת. אפשר לעשות את זה בכלים אחרים משטרתיים.

האזרחים קוראים לנו על מנת לטפל בבעיה שיש לה אזור ממוקד כמו תא שטח שלא ניתן לצלוח אותו החל מאחת עשרה בלילה. מפני שאם את בחורה – יטרידו אותך, ואם את קשישה – יחטפו לך את התיק, ואם אתה צעיר – מישהו ייצא עליך עם בקבוק שבור כדי לקבל איזה 100 שקלים לסם. אפשר לטפל בזה, ואז עושים פעילות יזומה על תא השטח הזה וסביר להניח שהיא מצמצמת באופן דרמטי את קריאות ה-100 מהשטח הזה.

בנינו שיטה איך לייצר את האיזונים האלה, אבל הרעיון הוא להגביר את הפעילות היזומה כדי לצמצמם בסופו של דבר את תחזוקת השבר כל הזמן. בתגובה תמיד נאחר, או חלק נאחר ולא תמיד האיכות טיפול תהיה מספיק מתוכננת ועם פיקוד רלבנטי. ולכן הקטש הזה הוא נושא שצריך לנהל אותו תחת התפיסה הזאת.

ברשותך, יש לי שאלה קטנה. אמרת קודם - - -

חברות הכנסת מתלוננות על הקור.

גם חברי הכנסת אמרו שקר.

ביקשנו, אבל מי שממש רוצה את המעיל שלי, אין בעיה.

מניעה מצבית.

מניעה מצבית לשפעת.

יש לי רק שאלה, ברשותך אדוני המפכ"ל. היות ואתה אמרת שהמשטרה היא קטנה ויש עליה מטלות גדולות, אז השאלה היא אם אתם בונים, אתה כבן אדם שבא מחוץ לארגון, אתה בונה את הכל מאפס. אתה בעצם מגדיר את אמנת השירות מול המשימות ולפי זה אתה גוזר מה גודל המשטרה, או הפוך. או שאתה לוקח את המצב הקיים, מוסיף לו 5% ומתקדמים.

לצערי, ואני חושב שכנראה לא ניתן אחרת, תקציבים הם מקרים מנטאליים ואף פעם לא מפרקים ומרכיבים מאפס שום דבר, בשום משרד. אבל אני חושב שכמות המהפכות שאנחנו מנסים לעשות ביחד עם המשרד לביטחון פנים, את חלק מהמאבק על המשאבים של 2016 עשה השר עוד לפני שבכלל חלמתי בחלומות – חלק יגידו ורודים, אחד יגיד אפורים, אחד יגיד שחורים – אז לפני שהילדים שלי דמיינו שאבא שלהם יהיה שוטר. אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים לעבוד בתוך האילוצים ולא לתת תירוצים.

אז תמיד אני יכול להגיד - - -

אני יכול להוסיף הערה, המפכ"ל?

כן.

אני גם הצגתי את זה לשר לא פעם. אני חושב שבנושא של גיוס רוח ההתנדבות של האזרחים לא נעשה מספיק מאז כל הטרור האחרון ובכלל. שתי נקודות בגלל קוצר הזמן, אני הולך לעזור לך בבעיית כספים עכשיו.

אחת, אני חושב שמשטרת התנועה היא דוגמא, שבלי מתנדבים אין משטרת התנועה, לפחות בחלק משעות היממה ובסופי שבוע ויש התנדבות אפקטיבית במשטרת התנועה. וזו דוגמא שאפשר לעשות יותר גם בדברים אחרים, והמשמר האזרחי, שבשיאו היה ניצב במשטרה שהיה מפקד המשמר האזרחי, גייסו את העם לא עם מקלות ועם מערוכים אלא עם רובים - - -

ברושי.

ואני קורא לך לבחון מחדש את המשמר האזרחי בהיקפים ההיסטוריים שלו.

ברושי, חשבתי משפט. אתה דופק פה איזה נאום.

זה נקרא נאום? מה, אתה לא מכיר אותי?

אני אגיד משפט אחד קטן.

באמת אדוני המפכ"ל, תענה לי, אבל אני רואה את הדברים קצת אחרת. יש מה שנקרא – אתה בונה את התכנית המושלמת ואליה אתה שואף. לפחות יש כיוון. אני לא אומר שמחר בבוקר תגיד – חברה, אני בניתי תכנית, אני צריך עוד איזה 20,000 שוטרים, יגידו לך אין בעיה, קח עוד 21,000 למה טעית בחישוב. לא. אבל יש איזו שהיא תכנית. אני ככה עובד.

אני בונה תכנית עבודה לאן אני רוצה למשוך ולפיה אני מתחיל לגזור את האמצעים. לא הפוך.

בשעה תשע בבוקר התכנסנו פה לדיון על תקציב מול פרויקטים אסטרטגיים עם נציגי השר - אנחנו, האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה - כדי להבקיע בנושאים ויש שם התעצמות דרמטית של המשטרה. לא כל מה שהיינו רוצים. דרמטית.

לא, לא, לא מספיק.

לא מספיק. בוודאי שזה לא מספיק.

ממש לא. ואין שם התחייבות רב שנתית. זה בכלל לא - - -

עכשיו, המאבק שלנו - - -

אפשר לדעת על מה מדובר, במספרים?

לא, זה לגבי התכניות לחברה הערבית וגם לנושא של ביטחון ירושלים. למעשה היו אמירות שאני כמובן ברכתי עליהן, אף עודדתי ודחפתי אותן, גם של ראש הממשלה ושל שרים אחרים על הצורך גם לחזק משמעותית את המשטרה בירושלים, לא צריך להסביר אני חושב, והמפכ"ל פרט מה זה אומר על התגבור הזה שכבר נמשך למעלה משנה, מאז צוק איתן, מה המחיר שלו במגזר הכפרי באזורים מסוימים ברחבי המדינה. ושלא לדבר על כך שכשמדברים על מי מתמודד, ודרך אגב, זה לא רלבנטי למקרה של הדר, זיכרונה לברכה, כי היא תפקדה לעילא ולעילא, אבל צריך לדעת שהיום ירושלים מתוגברת עם מאות שוטרים שבחיים שלהם לא פגשו פעילות מבצעית. הם מקסימום חוקרים או עשו פעולות אחרות - - -

יועצים משפטיים.

יועצים משפטיים, אינני יודע. אבל היום המשטרה כולה, חתן מחדרו וכלה מחופתה. אז ירושלים צריכה לקבל תגבור קבוע. הוצגה תכנית, היא מדברת על סדר גודל של 1,200 שוטרים והוצגה תכנית לחיזוק שירותי השיטור. חיזוק זה לא מספיק, זה אנדרסטייטמנט. בניית שירותי השיטור לטובת החברה הערבית, זה בגדול הקמה של 10 תחנות חדשות. חיזוק של 10 תחנות שכבר קיימות ונותנות קח או אחרת שירותי שיטור לחברה הערבית, אבל הן ממוקמות מחוץ ליישוב לצורך העניין ואנחנו רוצים להפריד ולבנות עוד מבנה, שיהיה ממוקד לטובת הכפרים. כמובן הפיזור בחברה הלא יהודית הוא פיזור גדול יותר, היישובים הרבה פעמים הם קטנים יותר.

בהקשר הזה, המפכ"ל העלה בצדק את הצורך בהקמת מנהלת שתתמקד ביישום של התכנית הזו. לא אמירה מחר אני פה ואני לא פה ולא יודע. צריך עבודה. זה רב שנתי, זה לא יקרה הכל בשנה אחת, כי אי אפשר לגייס. ולצורך הזה של החברה הערבית דובר על עוד 1,300 שוטרים, רובם בתוך היישובים, חלק זה עיבוי של יחידות בתוך המשטרה, שהן העורף של אותן תחנות, כי כפי שהמפכ"ל הציג, כשאנחנו רוצים לתת מענה על בסיס הבעיות שמטרידות.

אז אם מטריד נשק בלתי חוקי או ירי וכו', אז לא מספיקה התחנה. היא צריכה לקבל גם עורף של יס"מ, עורף של ימ"מ, לא יודע, ימ"ר, מה שצריך כדי לפתור את אותה בעיה, ולפעמים הכוחות האלה הם רק ברמת המחוז, אז אתה צריך לעבות את המחוז כדי שיהיה כוח קבוע שמסייע לאותה תחנה.

תכנית כזו היא תכנית לאומית. לטעמי היא היסטורית, בעיני הרבה תכניות בעבר נכשלו בסיוע לחברה הערבית, בגלל שהבסיס לא היה קיים. הבסיס זה אכיפת חוק. אי אפשר לחזק את מערכת החינוך או להביא משקיעים שיפתחו חניונים וקניונים, אם הם יודעים שיש שם סחיטת דמי חסות או ירי ברחובות, או, או, או. קודם כל אכיפה שוויונית, זה הבסיס בעיני לכל השוויון שאנחנו רוצים לראות.

ופה אני מתחבר למה שאמר המפכ"ל. אני אולי יכול להגיד דברים שהוא לא אמור להגיד כאיש מקצוע. אם אין התחייבות רב שנתית – תר"ש אוצרי ושל הממשלה וראש הממשלה, עם כל הכבוד, אני לא חושב שאפשר יהיה להסתפק בכך. שאלתם אותי כחברי כנסת איפה אני צריך את העזרה של הכנסת, גם של קואליציה כמובן? זה המקום.

דרך אגב, אני הערתי ואני רוצה להתקדם בגלל שיש לנו עוד 14 דקות.

יש לי שאלה אחת.

לא, לא, אין שאלות. אין שאלות, נשמה. פעם אחרת. אחרי 12:00 נעמוד עם המפכ"ל בחוץ, תשאל מה שאתה רוצה.

כל האירוע הזה, רק לסכום אותה, סליחה אדוני יושב הראש, כי - - -

את השר אני לא יכול לעצור.

במונחים של משרד הביטחון, הרי עוד מיליארד, עוד שני מיליארד, זה עובר בכמה שעות של דיון והפחדות וועדה כזו או אחרת. כל האירוע הזה מדבר על גידול, זה היה ויכוח - בין שלוש לחמש שנים הקרובות ו של 8% בכוח האדם של המשטרה. למי שחושב שזה הרבה, החברה הערבית לבדה, שיבדוק מה הגידול הטבעי שלה וכמה היא תגדל בשנים הקרובות בחלקה באוכלוסייה.

לא מדובר פה על איזו דרישה מוגזמת, מדובר על פחות מסגירת הפערים הנדרשת לטובת שירותי השיטור.

אבל אני מקבל את ה - - -

חיים, אתה לא הבנת. שנייה, דקה. חיים, לא, לא, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אם אני לא נתתי לך את זכות הדיבור, למה בכוח? למה?

אני רוצה לחזק אותו.

לא, לא, אל תחזק. אל תחזק.

מה זה אל תחזק?

לא צריך חיזוקים. אני נתתי לך, אתה סתם - - -

אתה מבזבז זמן רק בשביל לענות לי, כבוד יושב הראש.

לא, מספיק. אדוני כבוד המפכ"ל, בבקשה, תמשיך. יש לנו עוד 10 דקות, אחרי זה חברת הכנסת רויטל סויד עוד דקה וחצי ואנחנו מסכמים דקה.

התכניות כמובן - - -

אולי לפני שהמפכ"ל ממשיך, כדי שהוא יוכל להתייחס לחלק מהדברים שאני אומרת?

לא, לא, לא.

חבל. דברים שכולם רוצים לשמוע.

חבל, אין בעיה. יש לי פה 10 חבלים.

כמובן שהתכנית, לא נלאה אתכם, אבל היא עוסקת באינטגרציה בין כל הכוחות. אני בכוונה אעמוד על המתנדבים, מפני שברור ואמרתי קודם, פעם שהגדרנו פתרון בעיות, קלי קלות אתה מביא את המתנדבים. ואם יש מכה בקומפאונד של בתי ספר, של דילרים שדוחפים סמים וזה מה שמטריד את האזרחים, אז ברור לכם באיזו קלות אפשר להביא מתנדבים לטפל בבעיה הזאת.

והסיפור הזה של הצבת הבעיות והגדרתן יחד עם האזרחים, מאפשר למקד את פעילות המתנדבים ולהפוך אותם למכפיל כוח, וכפי שאמרתי, זה לא סד"ק. זה חיבור לקהילה שהוא דרמטי.

זה מחייב אותנו לעסוק בהרבה מאד דברים שנוגעים למקצועיות המגע עם האזרח גם בהקשר המנטאלי, אבל גם בהקשר שפעם שנגעת אתה ממקסם את הסיכוי שייתפסו עבריינים וזה מחייב אותנו להרבה מאד דברים שקשורים לזיהוי, לטיפול בזירת עבירה, גם בעבירות זוטות ולייצר לזה סטנדרטים. גם בזה אנחנו עסוקים.

אחד הדברים שמטרידים את כולם בעולם התגובה, זה עדכון הלקוח. תגיד לו מה קרה. תודה לו על מה שהוא התקשר אליך ואמר. אנחנו עוד לא פרסמנו בציבור את הלקחים שלנו. רק אתמול ישבנו שבע שעות בישיבה מסכמת לפני דיזנגוף. אנחנו בשלהי הסיכומים, אבל בסוף זה מרקם - - -

אתה מתכוון גם במה שקרה במוקד 100?

ב - - - פניות הציבור, בסוף לא יאמינו.

אז אני אומר, אחת הבעיות המרכזיות שעשו כותרות, היא עדכון הלקוח. למרות שמשהו איננו משמעותי, עדכון הלקוח הוא דרמטי, מפני שאחרת הוא חושב שלא טיפלת, שזה לא מעניין, שלא עשו עם זה כלום, שזה לא הגיע למקום הנכון וכו' וכו'. נפרט ונוציא אל הציבור את המסקנות שלנו, כולל את הדברים הטכנולוגיים שצריכים לפתור כדי ש - - -

אבל שתהיה התייחסות עניינית ל-100.

בוודאי, בוודאי. עכשיו דיברתי על 100. עדכון הלקוח - - -

כלומר אתה אומר שהדברים טופלו אבל לא - - -

לא, לא, לא, שנייה, דקה.

אנחנו נוציא את זה בצורה מסודרת.

חברה, אנחנו באנו לשמוע את המפכ"ל. אתם רוצים, אני אקיים עוד דיון בשאלות. המפכ"ל, באמת, אותי הסקירה הזאת מרתקת, אז בואו ניתן לו. באמת, יש עוד 5 דקות למפכ"ל, שתי דקות לרויטל ואני מסכם שתי דקות ונגמר הדיון.

אבל הוא רוצה שאנחנו נהיה השליחים שלו, אם אתה לא נותן את השיח זה לא - - -

עוד פעם, אתה עם השאלות שלך לבד מבזבז לי 10% מהזמן בלי לקבל תשובות.

מי?

די.

אחריות פיקודית בכל הדרגים, כל התחנות והתכניות שלהן, זה עולה עד למעלה לציר הפיקוד. כשלא נצליח לפתור בעיה, זה בעיה שלי. יש לזה משמעות של איך מתארגן המטה לדבר הזה ויש לזה משמעות של תהליכי ראיית הכישלון כהזדמנות ללמידה ארגונית, ולדבר הזה יצרנו תהליכים.

דבר לא פחות חשוב זה הכוונה והתאמה מגזרית. כפי שאמרתי, זה דורש הכשרה, אבל זה לא מספיק הכשרה. אנחנו צריכים גם גיוס לשורות המשטרה של כל המגזרים כדי לעזור לנו בעניין הזה, כי לפעמים אין מנוס מלשים בפרונט מי שיודע לדבר בשפה ולא רק שפה במובן המילולי של המילה, אלא שפה במובן העמוק של המילה. וזה דורש הרבה מאד עשייה גם של הכשרה של גורמים ספציפיים וגם של גיוס מתוך קהלים שיכולים לעזור לנו לפצח את הבעיה ואיך להתמודד איתה.

יש בעניין הזה הרבה מאד השקעה תחת הכותרת רב תרבותיות, אבל זאת שאלה לא רק מנטאלית, גם מאד מאד מקצועית. מאד מאד מקצועית. ובלי להכשיר חוקרות למגזר החרדי, אפשר לדבר עד מחר על רב תרבותיות רק כדוגמא.

אני רוצה לדלג קדימה. אתגרי החירום נמצאים ומשפיעים עלינו ועל התקציב שלנו. הם לא שונים דרמטית מארגונים ביטחוניים אחרים, אבל הם כמובן פוגשים את המשטרה יחסית מאוחר ביחס לאחרים, כי מאתגרי הביטחון נכנסים אל העורף. אנחנו פועלים בעורף, אנחנו צריכים להתמודד עם מה שיקרה בעורף ואנחנו צריכים גם לתפקד עם רציפות תפקודית מלאה בתקופות האלה ולא יכולים להוריד פעילות ולהתכנס מתחת לאדמה, על כל המשתמש מכך, אבל זה לא ליבת הסקירה.

הוצגו פה התהליכים איך בסופו של דבר אנחנו רוצים לייצר את המנגנון הזה ואיזה שחקנים נמצאים על מנת לייצר מצב שפתרון בסוף יביא תוצאה לבעיות שהגדרנו.

אני רוצה לנוע קדימה כדי לסגור את המעגל שהתחלתי בו. המהות – אמון הציבור – התקשרות והערכים. כפי שאמרתי, הרעיון או המניעה המצבית, שהיא אוריינטציה שירותית, היא שוזרת את המהות בתפיסה שלנו מי זה הלקוח שלנו, בתפיסה שלנו מה אנחנו רוצים מהציבור ואת יכולת רתימת הציבור. את הערכים של השוטר והמניעה המצבית כלפיו, את הממשק בין המניעות המצביות – שוטר – אזרח, ואת עולם התקשורת.

אם ננהל את התהליך באמצעות זה שהאזרח לא מקבל את כבודו, מפני שהמשטרה לא שולטת איזה מידע יוצא החוצה, לא שומרת על כבוד האדם בזמן חקירה, לא שומרת על הכלים המקצועיים שלה, שהיא צריכה אותם בחקירה הבאה, לא שומרת על הפרטים החסויים שבסופם נוכל להשתמש בהם כדי לדעת להרשיע את האיש הנכון ולדעת שלא הייתה לו דרך להשיג את הפרטים האלה כדי להודות בחקירה, להשיג את הפרטים האלה ללא זה שהוא היה העבריין האמיתי, אנחנו מדרדרים לתהום.

ולכן ההתעקשות לסגור בתחומים האלה שקוראים להם חקירות בצורה הרמטית את המשטרה, זה ליבת הערכים של המשטרה ואמון הציבור, וזה קשור קשר גורדי. שלא יובן מפה שאנחנו לא פועלים עם התקשורת. היא יכולה ללוות פעילות שלנו הכין שזה נכון חוקית. אנחנו מציגים לתקשורת את מה שאנחנו עושים והתקשורת היא חלק מהחברה והיא כלי של החברה ואנחנו לא מתכוונים לסגור את המשטרה לתקשורת. אבל יש נושאים שיהיו בונקר, חומה גבוהה ואם יימצאו בה פרצות – נטפל בפרצות האלה ביד קשה - - -

כולל מעצרים מתוקשרים?

אמרתי, חלק מכבוד האדם זה לא לייצר מעצר מתוקשר, כן, ובזה צריך לטפל. כי בתפיסה שלי - - -

והדלפות מחקירות?

אותו דבר. זו אותה כותרת, מי שהקשיב למה שאמרתי. בסופו של דבר, לטפל בסיפור התקשורתי ובתרבות הזאת קשור קשר הדוק לאמון הציבור, קשור קשר הדוק לערכי המשטרה וקשור קשר הדוק לרעיון המסדר של המהות ותפיסת התפקיד של השוטר והמשטרה, וללא שהדברים האלה יחוברו יחד – בהלימה – בסופו של דבר לא נוכל למלא את ייעודנו ולקבל את אמון הציבור.

תודה רבה אדוני המפכ"ל. חברת הכנסת רויטל סויד, שתי דקות ונסכם.

קודם כל בהחלט מגיע למשטרת ישראל יום הצדעה ולחבר הכנסת מיקי לוי על הארגון הזה. אני חושבת שמה שמשטרת ישראל מתמודדת עבורנו כאזרחים בחודשים האחרונים, בשנה האחרונה, בהחלט מראה על משטרה יציבה, איתנה, עם כל הטלטלות שהיא עברה והיא עברה הרבה מאד טלטלות ולא נחזור עליהן.

אני מברכת אותך, אדוני השר וגם אותך המפכ"ל, ברוך הבא בצל קורתנו זה פעם ראשונה, ואני מקווה שתהיה אורח - - -

יותר טוב שהוא יבוא בצל קורתנו מאשר אנחנו נבוא בצל קורתו. זה הרבה יותר טוב.

אני שמחה מאד לשמוע את הסיקור הזה, הוא מאד אופטימי, הוא בהחלט צופה פני עתיד, הייתי אומרת אפילו רומנטי מה, ויש לקוות שבאמת יעמדו היעדים.

אני רוצה באמת בגלל קוצר הזמן לחלק את זה לשני חלקים. משטרת ישראל מתמודדת עם הפשיעה המהותית כפי שהגדרת אותה מצוין. ראינו את הפרשיות האחרונות שפוענחו, באמת עשרות של שנים גילחו שכבות שלמות. יש פה חברים שנמצאים ומכירים את זה מצוין. לא זו הבעיה. הבעיה במקום אחר. הבעיה היא גם לא כל כך עם האזרח, שמתלונן על הקריוקי וכיוצא בזה.

הבעיה היא עם האובדן האמון של הציבור, של האזרח הקטן בשוטר. ופה מתחילה הבעיה ועם זה צריך להתמודד וזה צריך לעמוד לנגד עיניך ולנגדו של השר לביטחון פנים ואני יודעת שזה חשוב לו מאד ואלה הדברים שצריך לעשות. כי בסופו של דבר, זה שאנחנו מוקירים את פעולת המשטרה, עם הביקורת שיש, זה בסדר גמור, גם ברמה האישית וגם ברמה המהותית. אבל צריך את אמון הציבור בשוטרים.

ואני רוצה לומר לשר, ובאמת במעט הדקות שנותרו, לדבר על דבר מאד מאד חשוב.

דקה. זה לא מעט דקות - - -

שבוע שעבר - - -

רק שנייה, רויטל - - -

בסדר גמור.

רויטל, דקה.

בסדר גמור דודי. בשבוע שעבר אתם קיבלתם, משטרת ישראל, באמצעות חוק המישוש, סמכויות שלא היו לכם מעולם במסגרת החקיקה. אני מדברת על כל ההתמודדות עם הביטחון בגל הטרור, סגירת אזור, מקום, 21 יום. עם זה כולנו היינו מסכימים והיינו מצביעים פה אחד על זה.

אני מדברת על זה שאתם קיבלתם סמכויות יתר לעריכת חיפושים על אנשים, שיש להם חזות מרתיעה ומפחידה, שמדברים באלימות מילולית ובריונית וגם כל מי שעומד לידם ונראה כחבר. ומה שאני - - -

אני מבקש, רויטל, רויטל, אני מבקש לסיים.

בסדר. ומה שאני פונה אליך פה אדוני המפכ"ל, זה שתקרא לכל השוטרים לבוא ולעשות שימוש מדוד בסמכות הזו שקיבלתם, שלא יקרא מצב שבני מיעוטים, אתיופים, שחומי עור, חרדים, יימצאו עצמם ניזוקים. קיבלתם מכשיר גדול מאד - - -

תודה רבה.

לשימוש - - -

תודה רבה. חברת הכנסת סויד, תודה רבה.

תודה.

קודם כל אני רוצה לומר, המפכ"ל התייחס כמעט בכל הפתיח הרחב, זאת אומרת 50% מהזמן זה היה הפתיח בדיוק על הסוגיה שאת דיברת לגבי הנושא של השוטר בקצה. את פשוט איחרת, לא היית, אז לכן לא שמעת את זה.

אבל השוטר בקצה צריך לדעת שהסמכויות שניתנו לו - - -

הוא התייחס לזה. אני לא - - -

הוא לא רק - - -

רויטל, שנייה.

זה חוק חשוך שמחזיר אותנו שנות אור אחורה וחשוב שהשוטרים יהיו מודעים לה.

אבל את מפריעה לי. עכשיו את מפריעה לי גם בסיכום. אני רוצה לומר שבדרך כלל, ואני אומר, המפכ"ל התייחס ברוב הסקירה שלו לגבי מה שאמרת, את פשוט לא היית בהתחלה, אז לכן לא שמעת את זה.

אני שמחה מאד ל - - -

רבותי, אני רוצה שוב פעם באמת להודות לך, אדוני המפכ"ל. אני אגיד לך משהו, אתה עשית פה סקירה מבחינתי מרתקת, מקצועית, יסודית, חדשנית. אני מופתע אפילו. אני פקיד במקצועי, אתה יודע, שמעתי והייתי הרבה שנים בשירות הציבורי. ראיתי הרבה מצגות, מצגת מהסוג הזה, אני הרבה שנים לא ראיתי ובאמת כל הכבוד, שאפו, בגלל שאני באמת מחזק את ידיך.

אני חושב שאם זה ילך, גם אם 90% פה רומנטיקה, אם נשיג את זה ב-10%, לדעתי עשינו את שלנו.

לגבי נושא התכנית הרב שנתית, אני חושב שזה בדיוק התפקיד שלנו כאן. אנחנו לעזרתכם בעניין הזה. אני לא רואה ארגון כמו המשטרה, שלא רואה רב שנתי. אין דבר כזה. אי אפשר לפתוח תחנת משטרה היום באיזה שהוא יישוב ערבי ושנה הבאה לדון על התקציב ולסגור אותה ובעוד שנתיים לפתוח אותה.

דרך אגב, רק הסיפורים האלה, רק השיפוצים עולים יותר מהטיפול. אמיר יודע, מכיר את עמדתי, אני גם מכיר אותו, הוא בחור טוב, אחלה בן אדם. אז לכן באמת אני שוב פעם רוצה להודות לך על זה שכיבדת אותנו כאן ובאמת אני מאחל לך בהצלחה - - -

תודה רבה.

וכמובן לשר שלנו, שביחד אני רואה אתכם כהרכב חשוב מאד, ובאמת, בוודאי בקצה לכל שוטרי משטרת ישראל, בעיקר, דרך אגב, בדגש לשוטרים בקצה שהם לא בתקשורת, לא רואים אותם, הם מתמודדים באופן מעשי ביום יום עם כל הדברים האלה, ובאמת אני מאחל לך בהצלחה וההצלחה שלך היא הצלחה שלנו.

עכשיו תרשה לי, אני באמת ככה כמנהגי האישי, רכשתי איזה משהו קטן, שאני רוצה להעניק לך, שיהיה לך על השולחן. משהו צנוע, קטן. מי שרוצה לצאת, עוד דקה.

אני רציתי שתהיה לידו.

בסדר, גם אתה פה. הבאתי לך משהו שמסמל - - -

זה מותר על פי החוק?

כן, מותר. אנחנו מאשרים, אנחנו המחוקקים.

בבקשה, תשים את זה על השולחן. זה - - - של ירושלים.

תודה רבה.

רשמתי לך פה איזה משפט אחד, אבל בכייף, ובאמת בהצלחה.

זו העיר הכי יקרה לנו.

אתה רוצה שאני אקריא את המשפט? משפט פשוט רשמתי - לרב ניצב רוני אלשיך, מפכ"ל המשטרה, מאחל לך הצלחה במילוי תפקידך, הצלחתך זו הצלחתנו, בהוקרה דודי אמסלם.

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50.