הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 154
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ד' באדר ב התשע"ו (14 במרץ 2016), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 14/03/2016
הסדרת חופי הרחצה בישראל - ישיבת מעקב
פרוטוקול
סדר היום
הסדרת חופי הרחצה בישראל - ישיבת מעקב
נכחו
¶
חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר
עבדאללה אבו מערוף
זוהיר בהלול
יעל גרמן
תמר זנדברג
אורי מקלב
רויטל סויד
מוזמנים
¶
עאטף חיראלדין - מנהל תחום אתרי רחצה ארצי, משרד הפנים
מרדכי כהן - מנהל המינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים
אשר גרנר - מנהל אגף לרישוי עסקים ואתרי רחצה, משרד הפנים
יהודה זמרת - יועץ משפטי, משרד הפנים
נתי בביוף - סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד הפנים
טל קמיר - יועץ המנכ"לית, משרד הפנים
אריאל יוצר - רכז ממ"י ותכנון, משרד האוצר
זאב פיש - מפקח ארצי בריאות הסביבה, משרד הבריאות
פרד ארז'ואן - סגן מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימי, המשרד להגנת הסביבה
ישראל אפרייט - קמ"ט יו"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אהרון זיסו - ממונה גף מעגנות ונמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
דורון מרקל - מנהל תחום ניטור כנרת, רשות המים
מלי פולישוק בלוך - חברת כנסת לשעבר
מודי ברכה - סגן ראש המועצה, מועצה אזורית חוף הכרמל
קרנית גולדווסר - יועצת לאיכות הסביבה, מרכז השלטון המקומי
לופו יעקב - מנהל אגף החופים חיפה, עיריית חיפה
מאיר ברק - מנהל תפעולי בחופי הרחצה העירוניים, עיריית חיפה
כרמל סלע - ראש המועצה האזורית חוף הכרמל
יורם ישראלי - ראש המועצה, מועצה אזורית מטה אשר
אביבה מנצור - חברת מועצה והנהלת אגוד נבחרות
שלמה בנק - מנהל חופי רחצה במ.א חוף השרון
מאיר דור - סגן ראש מועצת חוף השרון ומחזיק בתיק חוף
יגאל רז - מנהל תיירות מטה אשר, מועצה אזורית מטה אשר
שגיא בן יואב - עוזר ראש העיר, מועצה אזורית עמק חפר, מועצה אזורית עמק חפר
יצחק אילוז - מאבטח אישים, משמר הכנסת
יעל דורי - ראש תחום תכנון, אדם טבע ודין
אבי אפיה - יו"ר ארגון המצילים, ארגון המצילים הארצי
חנה קופרמן - יו"ר, פורום לשמירת החופים
מיה יעקבס - מנהלת עמותת צלול
נעמה כהן טבע - פעילה למען ים חופשי
ארז גביר - עורך דין
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
רבותי, בוקר טוב לכולם. אני מבקש רק קצת שקט. אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הסדרת חופי הרחצה בישראל, ישיבת מעקב. נכנס לקונטקסט: אנחנו עשינו דיון ב-15 ביוני 2015 בנושא. ב-14 בדצמבר עשינו גם ישיבת מעקב ואז בעצם לא קיבלנו תשובות מספקות, אז קבענו פגישה נוספת כדי לשמוע לאן הדברים הולכים.
תומר, אתה רוצה לומר משהו או שנעביר את זכות הדיבור ישר למשרד הפנים? אני רק אקריא.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בוודאי. מרדכי פה. היות ויושב כאן גם אבי, יושב ראש ארגון המצילים, אמרתי לך, אנחנו נעשה דיון נפרד בלי נדר בתחילת המושב הבא בסוגית המצילים.
מרדכי, אהלן. מה שלומך אשר? אני מעביר אליכם את רשות הדיבור ואחרי זה אני אפתח את הדיון. בבקשה.
מרדכי כהן
¶
אז ממש בקצרה ואם יהיה צורך אשר ועאטף יפרטו. בגדול אנחנו מדברים על שלושה נושאים. הראשון, הסוגיה שעלתה לגבי דמי גבייה לחופי הרחצה ואנחנו בהקשר הזה עם בשורה לקראת עונת הרחצה הקרובה. סיכמנו עם האוצר על תוספת תקציבית ייעודית לטובת העניין. המשמעות היא שלאחר שימוע שיתבצע לרשויות המקומיות, בעונת הרחצה הקרובה רשויות שגבו דמי כניסה, השר מוביל מהלך שיבטל את הצווים הקודמים של שרים קודמים, ואותן רשויות שעלולות להיפגע בגין זה שהם לא יגבו, ישופו מאותו תקציב, 7 מיליון שקלים תוספתי, שסיכמנו עם האוצר.
זה לגבי דמי גבייה, ואז אנחנו נהיה במצב שבעצם באף חוף אין דמי גבייה שהוסדרו על ידי שרים קודמים.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
לא, אבל אולי נמצה את הסוגיה הזו של דמי הכניסה, כי גם קראנו היום כפולה בעיתון השני הכי נפוץ.
מרדכי כהן
¶
הנושא השני בצדק רב עלה פה בצורה מאד ברורה, ההזנחה של המשך תכנית פיתוח לחופי הרחצה בישראל. הייתה סקירה מאד מסודרת, גם אשר היה פה בדיון הקודם ועל זה אין עוררין, שאנחנו נמצאים במצב של אוכלוסייה גדלה, מספר חופים רב לא מפותחים. אנחנו הגשנו תכנית עבודה רב שנתית מאד מסודרת לאוצר והתחלנו לקיים איתם דיונים לקראת דיוני תקציב 2017-2018. אנחנו לא מדברים פה כפי שזה לעתים נזרק בתקשורת על מאות מיליוני שקלים. תכנית מאד סדורה, מדודה, של כ-50 מיליון שקלים, רב שנתית, שתאפשר לפתח חופים נוספים גם בכינרת וגם בים התיכון.
הנקודה השלישית שעלתה, ופה - - -
מרדכי כהן
¶
הנקודה השלישית, ופה דווקא אנחנו בקושי מאד גדול, וזה החזקת החופים. אחת מהטענות החריפות שמושמעות כלפי משרד הפנים, שבעצם על אף שזה נראה משאב מכניס לרשויות המקומיות, בסופו של דבר רשות מקומית נדרשת להוציא הוצאה גדולה על החזרת חוף, בעוד שהיא משרתת לא רק את תושביה, אלא את כל תושבי הסביבה.
בעבר, כפי שידוע, הייתה תקנה מיוחדת במשרד הפנים לסיוע לרשויות מקומיות בהחזקת חופים. התקנה הזאת נעלמה מהעולם והיום מן היקב ומן הגורן בתקציבי משרד הפנים אנחנו מאפשרים את זה. זה בחסר מאד גדול. גם זה נמצא בדיונים עם האוצר, אבל ככל שלא נפתור את הבעיה הזאת, אנחנו נהיה בקושי מאד גדול במענים שיש לנו היום לרשויות המקומיות, כשהעלויות האלה הולכות וגדלות, העלויות להחזקת חופים. גם פה לא מדובר, כפי שנאמר, במאות מיליוני שקלים. מדובר בעשרות מיליוני שקלים.כהתקנה הייתה קיימת היא הייתה 17 מיליון שקלים בשנה ועם זה אפשר לעשות הרבה, כמובן דיפרנציאלי. לא דומה רשות חזקה לרשות חלשה בצורך לסיוע בהחזקת חופים.
אלה שלושת הנושאים, ועכשיו אפשר לפרט גם את הנושא של חנייה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
רגע, רגע, שנייה. תיכף נשמע את כולם. אנחנו מכירים אותם, שמענו אותם ונשמע שוב. הכל בסדר.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
נכון, בתל אביב אין חופים. תל אביב זו עיר שלא נמצאת על החוף. יש פה איזה מחשבה שכל אחד יבוא לפה, יזרוק את המילה-. סליחה, לא, לא, אני רוצה למחות על האמירה הזאת, סליחה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
לא, אדוני יושב הראש. אם כל אחד חושב שעם כל הכבוד הוא יבוא לפה ויזרוק את המילה תל אביב ובזה הוא ייצא ידי חובתו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
שנייה, הגברת זנדברג. גם אם את כועסת ואני מבקש שלא, אז מפסיקים. אני אמרתי לך את זה כמה פעמים. אני מבקש, גם אם בבטן יש לך מה להוסיף.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תמר, תמר זנדברג, תני לי בבקשה. אני רק אומר לכם, אני לא רוצה כרגע להוציא אנשים מהדיון. יש פה דיון שאני רוצה שהוא יהיה בצורה נינוחה, שכל אחד ישמע את השני גם אם הוא לא מסכים איתו, אבל כל התפרצות כזאת היא לא במקום.
היו"ר דוד אמסלם
¶
שנייה. ואני מבקש, גם יש פה חברי כנסת ולא צריך לחבוט בהם ולפגוע בהם, גם אם למישהו בא לעשות את זה. אז בואו נתחיל, בבקשה.
חברת הכנסת זנדברג, בבקשה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
תודה רבה אדוני יושב הראש. קודם כל אני מבקשת מאנשי משרד הפנים למסור ברכות לשר דרעי, שהיום בבוקר לקראת הדיון הזה, באמת היה קשוב לקולות שעלו מכל מקום – מהציבור, מחברי הכנסת, מהוועדה הזאת, מיושב ראש הוועדה, והתבשרנו הבוקר קודם כל שהוא מחויב לעיקרון שחוף הים הוא חופשי וחינמי לציבור ושייך לציבור. לא שייך לאף גורם פרטי, ציבורי, מי שלא יהיה. הגישה לחוף היא חופשית וזה העיקרון שמנחה אותנו ובאמת חבל שהמנכ"לית או השר עצמו לא נמצאים פה, אבל התבשרנו בעיתון ואנחנו שמחים על זה ומברכים על זה ומבקשים ל - - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
כן, כן, אני אומרת באמת משרד הפנים זה משרד שיחסית, אנחנו סבלנו מחילופי שרים ואיזה שהוא חוסר ודאות במשרד ואנחנו שמחים שהשר עצמו יצא בבשורה הזו. אני חושבת שזה באמת מהמקום הכי גבוה שיש, מרוח המפקד, וצריך לברך על זה.
בנקודה הזו אני רק רוצה לדייק בפרטים ולהעלות את השאלה, כי זה גם מהפרסום ומהדברים שלך לא היה עד הסוף ברור. כמובן שאנחנו גם מברכים על שיפוי והסיכום עם האוצר הוא מצוין, כי הוא מבטיח שזה יתקיים וגם יושב ראש הוועדה עמד על זה. הרי מישהו צריך לשאת בהוצאות האלה וזה שהאוצר הוא זה שידאג לתשלום זה טוב מאד.
אני רוצה לשאול, הרי בתחום הזה גם קודם היה מצב חוקי, שאסור לגבות תשלום, למעט שיקול דעת מיוחד שניתן לשר במספר הזדמנויות, במספר שירותים מיוחדים וניתנה רשות לגבות תשלום.
עכשיו נשאלת השאלה מה קורה בכל מיני ישראבלופים למיניהם. למשל, המקרה הפשוט זה גבייה עבור חנייה, כאשר אין דרך אחרת, אין גישה אחרת לחוף מלבד דרך אותה חנייה. שאלה נוספת שגם עלתה והרי כל פעם שמים איזה מחסום אז מוצאים איזה מעקף.
מה קורה במצב למשל, ויוצאים פה נציגים מחלק מהחופים האלה, שבהם יש חנייה חופשית של – סתם אני זורקת – 1,000 מקומות חנייה לציבור חינם, ועכשיו באה המועצה או גורם ציבורי, סמי-ציבורי כזה או אחר, ואומר מעכשיו 1,800 מקומות חנייה יהיו בתשלום ו-200 מקומות חנייה יהיו חופשיים. אבל בפועל כל אותו ציבור שדקה קודם חנה וניגש לחוף חינם, צריך להכיר כאן במצב שאין תחבורה ציבורית בשבת ולכן מראש הגישה לחוף היא מוגבלת רק לבעלי רכב פרטי שמגיעים איתם לחוף, מה קורה במצב כזה?
דוגמא נוספת – מה קורה במצב שבו איזה שהוא גורם – מועצה מקומית, אזורית, רשות, לא יודעת, כל שהוא, מתקין תאורה בחוף, או מתקין מתקני כושר בחוף ואומר עכשיו אני מספק שירותים מיוחדים והשירותים האלה מוגשים לשר וזה שירות מיוחד, הוא עולה כסף. אם זה נחשב מצב חינמי או לא? במילים אחרות – מה הם הקריטריונים, או האם המשרד בהתאם להכרזה הזו הבוקר, מתכוון לגבש קריטריונים שעל פיהם השר או המשרד יחליטו מה הם אותם שירותים עודפים שיוכל השר להפעיל שיקול דעתו ולגבות ומה הם לא.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אז אנחנו נשמח לשמוע הבהרה בנושא הזה, האם זה בכלל לא, או שזה בכלל לא, עם כוכבית למעט שירותים, למעט חנייה, למעט דברים כאלה ואחרים. זה דבר ראשון.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
דבר שני ואחרון, משפט אחד שאתה יודע, זה בנושא תמ"א 1, שזה גם קשור מאד לשמירת החופים. יש כרגע שני איומים נוספים, מלבד הנושא של גביית תשלום על החופים, שיש לנו סכנה שתמ"א 1 מתכוונת לעשות. אחד זה אותה תכנית יריב לוין, שיש לנו חשש שמעבר לנושא של תיירות מתכוונת להכניס - - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אני אגיד לך למה אני מפנה את זה לפנים ואני מפנה את זה גם לוועדה, כי בסופו של דבר עדיין התיקונים האלה בחוק התכנון והבנייה לא באים לוועדת הכספים, למרות שמינהל התכנון עבר לאוצר, הם באים לוועדת הפנים. אז זה יבוא לפתחנו ואנחנו נצטרך לשאול האם, שוב מצד אחד תכנית יריב לוין – תשתיות תיירות כתשתיות לאומיות, ומצד שני תמ"א 1 - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, לא, אני אסביר. אני לא רוצה לערבב. הנושא של חוק התיירות יגיע לוועדה ואנחנו נדון בו באופן נפרד ושם תאמרי את דברייך ספציפית לחוק.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני לא במצב הזה. תראי, הסיפור הזה לדעתי יבוא תוך שבועיים אלינו, החוק של יריב לוין. אני עכשיו לא בא להסדיר את הסוגיה. אני יזמתי את הדיון הזה מהשימוש של החוף הרגיל, בלי פנייה. לא קשור לפנייה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, האבא עסוק. הוא מרים את הצידנית. זה החוף הרי שלא אפשרנו להם את הג'יפ עד בפנים, אז הוא מרים את הצידנית. בבקשה, רויטל. את רוצה עוד משפט?
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
בוקר טוב. מאד מפריע לי ויותר ממפריע, אפילו מקומם, משרד האוצר לא נמצא פה.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
בוקר טוב משרד האוצר, כמה טוב שאתה פה. אתה הבן אדם שאנחנו רוצים. אני רוצה לשמוע ממך שני דברים. קודם כל, איך אתם מתכוננים לפצות את החופים שאתם מבטלים בהם את תשלומי הכניסה. מה אתם עושים? איך אתם מתכוננים - - -
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
איך אתם מתכוננים לעשות את זה, כי נמצאים פה חופים ולמשל נמצא פה יורם ממועצת מטה אשר. ארבעה חופים יש במועצה הזו - - -
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
לא, ארבעה שמבטלים להם את הגבייה של התשלום, ואני לא מדברת על השניים ש - - -
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה לדעת איך אתם, ובואו נתחיל ככה: יש פה מערכת שירותים. יש פה מצד אחד באמת להנגיש לציבור את המשאב הטבעי של החופים ומצד שני יש פה מועצה שנותנת שירותים ונותנת - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל אני רוצה להגיד לך משהו. כל הדיון שיזמנו, הרי אנחנו עושים פה דיון שלישי. התחלנו מזה. את עכשיו לוקחת אותנו שנה אחורה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אכניס את הדיון לקונטקסט. מי שחבר חדש וגם מי שהתחלף ומי שלא היה. אנחנו יזמנו את הדיון בדיוק מהסיבה שאת דיברת עליה. מצד אחד יש לנו את חופי הרחצה שהם משאב טבעי של מדינת ישראל, שהוא בעצם אמור לשמש את מירב הציבור שבאמת אין לו כסף ללכת לבריכות שחייה וכו' וכו'; ומצד שני יש רשויות, אפילו מועצות אזוריות, שיש להן 20,000 תושבים והם צריכים לתת שירות לאיזה מיליון אנשים שבאים אליהם לחוף. זה לא הגיוני.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אוקיי. אז אני חוזרת לדבריי. אנחנו נמצאים היום כשמצד אחד אנחנו באמת מאד שמחים עבור תושבי מדינת ישראל שיש את המשאב הטבעי שהוא עומד לרשותם, ומצד שני אנחנו צריכים גם לעזור למועצות שמתמודדות עם סיטואציה שהן לא מסוגלות לשאת על הגב שלהן, ועם כל הכבוד, צריך להבין בדיוק מה התכנית שהאוצר נותן וזה דבר אחד.
הדבר השני, משרד הכלכלה, הוא נמצא פה? אוקיי, גם משרד הכלכלה. מעבר לזה שיש את החופים, יש גם סל מוצרים שמקבל אדם שהגיע.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
בסדר דודי, יכול להיות שאתה מדבר, אבל אני מדבר פה עכשיו על הנושא הזה. ואני אשמח מאד לדעת איך בדיוק משרד הכלכלה מתכונן להתמודד עם העלויות הרבות - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
משרד הכלכלה עושה פיקוח על המחירים, הוא לא עושה פיקוח על קיוסק מסוים במקום מסוים. זאת אומרת, אם הוא נותן הגבלה למחיר של במבה, זה כל מדינת ישראל. אז לכן - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
שאלת, אז אני עונה. הסברתי. אני עכשיו נותן לך אקסטרה. כאילו, אני עכשיו עוצר את כל הדיון, הרי כל אלה כבר יושבים שעות, בכדי להבהיר לך. לכן זה כרגע בחבילה של המכרז של אותו חוף. מי שמוציא את הזכיינות למבנה, אז הוא בונה לו סל מוצרים בסיסי וזה חלק מהעניין של המכרז. אלה המחירים. כמו שעושים למשל במסעדות בבנייני משרדי הממשלה. אומרים לו אדוני, זה המחיר. או בכל מיני מקומות שעושים דיפרנציאציה, שבונים סל מוצרים ואומרים לו זה המחירים ומפה עכשיו תגיש את ההצעה שלך. אבל זה לא משרד הכלכלה. בבקשה.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
טוב. אז הנקודה הנוספת היא, לא משרד הכלכלה, באיזה משרד שזה לא יהיה, כשאנחנו באים ואנחנו מנגישים את אותו משאב, אני חושבת שאנחנו צריכים גם לאפשר שהמוצרים שנרכשים במקום יהיו מוצרים לא מופקעים, במחירים לא מופקעים. תודה.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
תודה לאל. אני בעד. בוקר טוב לכולם, אני בעד שכולם יהיו בחוף לא רק בגלל שזה בריא וזה אכן בריא. בקיצור, זה שחלק מהמועצות האזוריות שהן מבחינה גיאוגרפית ליד הים, זה לא אשמתי ולא אשמת דודו ולא אשמת רויטל שהם ליד הים. אז בבקשה, תעשו. כבר דיברנו על זה כמה פעמים. תסתדרו עם השלטון המרכזי בנקודה הזו והנה האוצר כאן.
אז לכן אני חושב בקיצור שזה מה שאנחנו חייבים לעשות, וזהו, גמרנו. בעניין הסדר, אם אפשר גם את הפיקוח ואם יהיו שם הפרעות סדר, בבקשה, זה גם יהיה בחזקתכם. יש אפשרות לעשות את זה, אבל בעניין הגבייה והחניונים, כבר דיברנו על זה כמה פעמים. זה לא אשמת האזרחים שכמה מועצות מתנגדות לזה. אני גר בירכא, אני מכיר את העניין טוב מאד. נכון שזה עומד, אבל חייבים. אנחנו כולנו אזרחים. אחרת אי אפשר.
זה משאב טבעי, כל אזרח חייב להנות מזה חינם. נקודה. ותסדרו את בזה ביניכם, בבקשה. אנחנו כאן לא רק מנסים אלא גם רוצים שאכן תסתדרו ביניכם ואכן תמצאו עבודה ויהיה רווח מזה. רק שהאוצר לא יעמוד על הרגליים האחוריות. זה הכל.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
¶
טוב, חברים, אני מוחה על הישראבלוף הזה. מכריזים על החופים כחינמון, אבל על הדרך מפקיעים מחירים ועל הדרך עושים מקצה שיפורים. הקרטיב והארטיק עולים יותר, החנייה – שדיברה עליה חברת הכנסת זנדברג – היא בכסף, לא בחינם ואף אחד לא מגן על הצרכנים. אז אני כמובן מסכים שזה משאב טבעי וצריך לתת אותו לכל דכפין. אגב, אני גם נגד, אדוני היקר, שאתה מטפל באמת ביד רמה בעניינים האלה, אני נגד מתן שירותים חינמיים, זו המילה, חינמיים? לתושבי המקום בלבד.
אני חושב שכאשר אנחנו מדברים על רצועות חוף בשיעור 19 קילומטרים בלבד, זה הפשע הנורא ביותר. ומכאן צריכה לצאת איזו שהיא בשורה א' שצריך להכשיר עוד רצועות חוף ולא לתת אותן לטייקונים. כבר נקעה נפשנו ממכירת משאבי הטבע בישראל לטייקונים. אבל אני באותה נשימה נגד הפיכת האנשים לבני ערובה בחופים. אני יודע מה זה חוף.
אני נולדתי בחיפה, עברתי לעכו, גדלתי. אתם מדברים על החוף, אני מריח את החוף, אבל ליבי לאלה שאין ידם משגת כדי להפוך את שעות הפנאי לשעות אולטימטיביות. אלא שגרים בג'בלאות, אלה שגרים במקומות שונים, שבשבילם חוף זו הנגיעה היחידה לציביליזציה, לזמן הפנאי או לזמן הפעילות הלא פורמאלית, אני מכנה את זה. ובאמת חוף זה מה שנשאר. חוף וכדורגל. חוף וספורט. זה מה שנשאר. השאר זה טאבלט. בני אדם כלואים בישראל – טאבלטים, סמארטפונים.
אז באמת הוועדה, תומר, ידידי היקר - - -
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
¶
בסדר, מחשבי לוח. מה, קיבלת את המנשר של האקדמיה ללשון? תעשה לי טובה תשלח לי, כי אני גם רוצה להיות מעודכן, כמי שמגן. אתה יודע, חלק מהצוואה של אליעזר בן יהודה הייתה שזוהיר בהלול יגן על השפה העברית.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
¶
אז אני באמת מקווה, דודי, שמהוועדה הזאת, הוועדה באמת, אתה שומע אותי דודי?
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
¶
הוועדה האולטימטיבית בעיני ברשותך, ביד הרמה שאתה מנהל את הוועדה הזו מסביב לשולחן, כאשר נדמה לי שלעתים אני רואה אותך משובט, כי לא יכול להיות, עכשיו היית בישיבה בנושא אחר ועכשיו בעוד נושא ועוד שעתיים בעוד נושא. אז ליבי אליך, ליבי לך מה שנקרא, להפוך - - -
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
¶
מישהו מדמה בעיני רוחו שהוא ליכוד ואני ממפלגת העבודה? שאנחנו יריבים מרים? איך יכול להיות? אין סיכוי. רשימה משותפת ודודי אמסלם, איך יכול להיות?
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אני מבקש, גברת זנדברג, בלי לשון סגי נהור. דברי איתי ברמה האינטלקטואלית המוגבלת שלי.
לכן אני מבקש באמת להפוך את החופים לרכושו של הציבור, ולכן אני חושב שמתקציבי העתק שיש לנו, ועכשיו באמת אני מישיר מבט, אני חושב שמה-400 מיליארד שקלים אפשר להעניק, מה שנשאר זה באמת משהו מצ'וקמק. 19 קילומטרים. שהמדינה תממן את זה, מה הבעיה? שתשלם לכל רשות מקומית מיליון שקלים כל שנה כדי שהמשאבים האלה יהיו נחלתו של הציבור.
תודה לכם.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
פ' דגושה. עד שהצלחתי לחנך פה את כל הכנסת שהשם האמיתי של נחל פארן זה פארן (פ' דגושה) וגם בתנ"ך, בתורה.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
נוסעים בכביש הערבה וכתוב שם פארן עם פ' ועם נקודה בפ', אבל תושבי היישוב, תושבי מושב פארן מתעקשים לקרוא לו פארן בפ' רפויה.
אז אני באמת אהיה קצרה כי כל הדברים נאמרו ואני מאד רוצה לשמוע, אני באתי לשמוע את נציג האוצר שיושב כאן לצידי ונציגי משרד הפנים ומשרד הגנת הסביבה, שהיו צריכים לחזור בעצם עם תשובות. זו ישיבת מעקב.
אני לא אכביר במילים על חשיבות הישארותו של החוף כמשאב ציבורי פתוח לציבור. אני תושבת פרדס חנה ורק בשנה האחרונה היה מאבק של תושבי האזור במועצה אזורית חוף כרמל, שהחליטו לסגור את חוף הקשתות הידוע, המפורסם והיפה. לא לסגור, אלא לקחת תשלום על חנייה. 30 שקלים צנועים בכל יום, שזה החוף היחיד שיש לכל תושבי האזור, שזה עשרות אלפים אם לא 100,000 – זה החוף שלהם.
יש עוד מספר חופים שהתכוונו לסגור, לשמחתנו בינתיים לא סגרו, אבל אין שום הצדקה. יש חוק ואם צריך נעדכן אותו. אני פונה פה באמת ליושב ראש הוועדה. בחוק חופים יש איזו שהיא לקונה שמאפשרת למשרד הפנים שיקול דעת מסוים לאשר חנייה בתשלום, או גביית כסף. זה חנייה בתשלום, כל עוד נחה דעתו שיש מספיק חניות שהן גם לא בתשלום.
עכשיו, כשבטווח מאד מאד רחב של חופים אין כמעט חניות וכניסה ללא תשלום, למעט אולי 180 מקומות חנייה שזה כלום בטווח הזה, אז זה נראה לי לא סביר. יש שם בעיה ועובדה שזה לא עבר בית משפט, ופה אנחנו נכנסים ואני חושבת שאם לא נקבל היום תשובות מספקות, צריך לעבור לשלב של חקיקה, כי באמת אני אתכם ואני אומרת גם כן, כמו שאמר חברי זוהיר בהלול, צריך לתת את המימון ויש פה באמת מצב שלא יתכן שכמה רשויות נושאות את הכל על כתפיהן.
צריך למצוא את הפתרון. בגלל זה אני רוצה לסיים ולשמוע את נציגי הממשלה שנמצאים כאן - מה הם מתכוונים לתת.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה רבה לחברת הכנסת יעל כהן-פארן. הייתי רוצה לשמוע את יורם ישראלי. גם עשית הרבה פנטומימה וגם אני חושב שאתה היחיד שלא דיברת.
יורם ישראלי
¶
א', שמי יורם ישראלי, ראש המועצה האזורית מטה אשר. אני מתנצל בפני תמר, לא חשבתי שתל אביבי זה איזה שהוא עלבון. הבן שלי תל אביבי ואני אוהב את תל אביב. אני אמרתי תל אביבי, כי בתל אביב זה - - -
יורם ישראלי
¶
הוא 60 מיליון שקלים על רצועה של 13 קילומטרים. מטה אשר, אותו אורך של רצועה, 13 קילומטרים, אנחנו מסוגלים, 25,000 תושבי מטה אשר, להוציא על זה 3 מיליון שקלים בלבד. עכשיו באים עם הצעה ואני בעד ההצעה הזאת. החופים האלה לא שלי, לא של אבא שלי, הם של מדינת ישראל.
הבניין הזה שאנחנו יושבים בו הוא של הציבור במדינת ישראל. יעלה על הדעת שעיריית ירושלים תתחזק את הבניין הזה בשביל עם ישראל? אנחנו מתחזקים את חופי הרחצה – 13 קילומטרים - בשביל כל עם ישראל.
מה זה החזקה? קבע מבקר המדינה שעולה 1.2 מיליון שקלים להחזיק חוף רחצה מוכרז. יש לנו 5 כאלה ויש לו עוד 11 קילומטרים של חופים לא מוכרזים. כשזוהיר אומר שהחופים סגורים, יבוא בשבת יראה איך כל עם ישראל לא בא לחופים המוכרזים, הוא בא לחופים הפתוחים. יורד ליד, משאיר את שרידי המנגל, משאיר את שרידי האוכל, ואנחנו, מתקציב המועצה הזעום, צריכים לבוא ולנקות את כל 13 הקילומטרים, לא רק את חופי הרחצה שאדון האוצר, אריאל, סליחה, ייתן לנו עכשיו שיפוי.
עכשיו, מה זה שיפוי? שיפוי זה לשנה?
יורם ישראלי
¶
כן - - - אדון האוצר היקר. עכשיו, מה זה שיפוי? אני לא רוצה לקחת על עצמי את ההוצאות למען עם ישראל. אני מוכן, אבל אני מבקש שישתתפו. מה זה שיפוי? זה רק להשנה? אתם יודעים שבצו הזה של השיפוי הם הכניסו לנו מציל שלישי שלא היה עד היום. זה עוד 550,000 שקלים הוצאה נוספת, כי עם ישראל עלול לטבוע עכשיו יותר, כי הוא יבוא הרבה יותר בהמוניו לים. אז הוסיפו פתאום לצו הזה עוד מציל.
יורם ישראלי
¶
ולכן אני בא ואני אומר, ואני לא יודע, אני שמעתי את הניואנסים של מרדכי. הוא אמר ייעשה שימוע למועצות. אני כבר רואה את עצמי עם כומתה על הראש, עומד דום ומסביר שכל הגליל מגיע ביום שיש עם שמפו לחופי הרחצה ועושה את המקלחת השבועית שלו.
יורם ישראלי
¶
ככה זה קורה. 50,000 שקלים תקציב מים. 12 שקלים לקו"ב. חוף אחד, תבואו תראו. אנשים באים להתקלח כי המים חופשי בחוף והכל על חשבון המועצה של 25,000 תושבים.
קחו את החופים, תקימו רשות שתנהל את החופים. שימו לה תקציבים, כמו לבית הזה. אני מוכן לעזור.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה רבה יורם. דרך אגב, בדיוק בגלל זה אני יזמתי את הדיון כבר לפני שנה. זאת הסיבה. פטור בלא כלום לא נצא, אז בבקשה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן. קודם כל אני רוצה להגיד לך לגבי תמר. הרי בסך הכל הרצון שלה הוא רצון טוב, תבינו. הסיפור הזה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אגיד משהו אמיתי עכשיו, עזבו. אני מהרגע שהעליתי את הנושא הזה כאן, היא מלווה אותו עוד לפני והנושא חשוב לה, אמיתי.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
תגיד לי, חוף ים לא מכניס שום דבר לרשות? זה לא נותן תיירות? לא נותן דירות יותר יקרות? ארנונה? זה לא תורם במשהו? כי עיריית ירושלים לא מתחזקת את הבניין, היא מתחזקת את רחוב יפו. היא מתחזקת את זה על אף שבאים לשם מיליון איש, ועוד דברים. השאלה איפה הקו שאתה מדבר עליו.
אני לא מכיר את האזור שלך, אבל באופן כללי כל חוף ים גם מכניס הרבה דברים גם לעיר. זה משאב של ארנונה גבוהה, זה משאב של - - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אדוני יושב הראש, אני באופן אמיתי משתכנעת שבאמת החופים לא צריכים להיות בשטחי המועצות האזוריות.
כרמל סלע
¶
אני חייב להגיד כמה דברים כדי לעשות טיפה סדר. אז קודם כל אני מודה לדודי, שהתעקש על מעקב, על עוד ישיבה ועל עוד ישיבה. אני רוצה להגיד שלפני כן זה לא עלה, ואני לא עכשיו אתחיל להשתמש ב-. ואני מסתכל על השעון, אתה עושה את זה מאד יפה. נקי עכשיו. אני רוצה להגיד לכם שמדינת ישראל היא עם מיוחד מאד. יש לו כל פעם המצאות מאד מעניינות.
אני חושב שחופי הים זה משאב לאומי וכל אחד צריך להנות מזה בצורה חינמית, בסדר? אבל מה, יש בארץ שני סוגי שלטון. יש שלטון מרכזי ויש שלטון מקומי. כשזה שלטון מרכזי וזאת רשות, שאני גם רוצה להנות מגנים לאומיים, אני בא לגן לאומי, אצלי באזור. אני בא לגן לאומי, אני צריך לשלם כסף לגן לאומי. למה? למה זה לא חינם? למה? כי המדינה גובה כסף מהאזרחים שלה. המדינה, לא אנחנו. על 60 אתרים בארץ המדינה גובה כניסה – 35 שקלים. אז על זה אתם לא מדברים.
כרמל סלע
¶
אז אני אסיים. אני רוצה להגיד שההתחלה זו התחלה טובה ובהחלט השיפוי שמשרד האוצר יחד עם משרד הפנים, מנסים לשפר את מצב החופים בארץ זאת התחלה טובה. אז מגיע תודה רבה לכולם, אבל זו עדיין רק התחלה קטנה, כי העלויות באמת, אמיתי, הוא מדבר על 13 קילומטר, אני מדבר על 26 קילומטרים - - -
כרמל סלע
¶
לא, אני לא מחשיב כרגע את כל אלה. לא רוצה. אבל פתוחים – 29 קילומטרים, סליחה. 29 פתוחים וזה עולה לנו המון המון כסף. אני לא חושב שזה לא צריך להיות בחינם, בסדר, אבל צריכים לעזור לנו. 20,000 תושבים לא יכולים לממן 2 מיליון תושבי מדינת ישראל.
אנחנו מבקשים עזרה. בסך הכל הרעיון הוא מאד פשוט וזה כמו שגם זוהיר אמר ואולי גם תמר אמרה את זה. חברה, תתנו לכל חוף מוכרז וצריכים להיות עוד חופים מוכרזים, אנחנו מסכימים.
כרמל סלע
¶
ואנחנו בונים עוד חופים מוכרזים. אצלנו באזור יש ארבעה, אנחנו רוצים שיהיו חמישה ושישה, אבל כל חוף כזה עולה מיליון וחצי, ואין קיוסקים בחופים האלה. יהיה אסור לעשות קיוסקים, כי שמעתם קודם מה אמרו פה. 100 מטר מהחוף לא בונים כלום, לא עושים כלום, אז גם פה, הסיפור של המידתיות. חברה, עיריות ומועצות מקומיות ואזוריות שנמצאות על החוף וצריכים להקים איזה בית קפה קטן, 50 מטר מהחוף, לא 100 מטר, שהמבוגרים יגיעו לקיוסק.
פה רוצים להגיד חברים, ב-100 מטר לא בונים כלום - - -
כרמל סלע
¶
בסדר. אנחנו לא יכולים לממן את החופים האלה. אם בסוף משרד הפנים יגיע למסקנה שעבור כל חוף מוכרז הרשות תקבל X, נהיה שמחים. בינתיים השיפוי הוא רק לחוף שגבית, אבל אנחנו בשלושה חופים לא גבינו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה כרמל, תודה רבה. זה בעצם הקונטקסט של הדיון, אני חוזר על זה כל הזמן, אבל זה בעצם הסיבה שאנחנו עושים את הדיון.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אני יכולה לבקש הבהרות לגבי השיפוי? כי לא ברור לי. מה שעולה כאן כל הזמן לא ברור עדיין.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אדבר על זה עכשיו. עוד מישהו רוצה לומר משהו לפני שאני מתמקד במשרד האוצר והפנים בלבד? מי? מה השם?
נעמה כהן טבע
¶
אני נעמה טבע מפרדס חנה. לפני שנה הקמנו מטה מאבק בפרדס חנה בעקבות הגבייה בחוף האקוודוקט. אני אמא לשלושה ילדים קטנים, מגיעה לים בערך שלוש פעמים בשבוע, בחופש הגדול גם ארבע פעמים בשבוע.
נעמה כהן טבע
¶
לא, השמפו נשאר בבית. השנה מה שהולך להיות זה שבעצם כל פעם שאני אצטרך להגיע לחוף, יעלה לי 30 שקלים. עכשיו, כשאני עושה חישוב מאד זריז של שלוש פעמים בשבוע שזה שישי שבת ועוד פעם באמצע השבוע, שאנחנו מגיעים, זה יוצא 90 שקלים בשבוע. בחופש הגדול זה יכול גם להגיע ל-500 שקלים בחודש רק בשביל לבוא ולראות את הים. אם זה לבוא לעשות שעה בהליכה, אם זה לבוא עם הילד קצת להוציא אותו מהבית ומהמחשב, בעצם יעלה לי 30 שקלים.
נלחמנו בכל הכוח ולמעשה לא הצלחנו, כי הגבייה היא לא ישירה לים, היא דרך חנייה. ופה הבעיה.
נעמה כהן טבע
¶
כן. אני אשמח פשוט לתשובות, כי אני כבר משלמת על הים. משבת האחרונה שילמתי כבר במרכז ימי, אז אני - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
נעמה, אני מבקש. גברת נעמה טבע, אני מבקש ממך. נתתי לך את זכות הדיבור, לא צריך להגיב על העניין. גם בפעם הקודמת התפתח דיון כזה, אז אני מבקש.
היו"ר דוד אמסלם
¶
נעמה, לא הבנת. את מדברת איתי. זה שכרמל זרק את ההערה, את לא צריכה להתייחס לכל הערה.
נעמה כהן טבע
¶
ואגב, מדובר בחופים שאין גישה בתחבורה ציבורי לא בשבת ולא בימי חול. אין בכלל גישה בתחבורה ציבורית.
מיה יעקבס
¶
תודה. קודם כל אני באמת רוצה לברך גם אני על כך שזה לא הדיון הראשון ולא השני. מצד שני, אני רוצה להצר על כך שאנחנו כולנו חוזרים, כל אחד זה כאילו במשחק תפקידים. לכולם יש את אותו הטקסט וכולם חוזרים על זה אותו דבר. כבר בדצמבר דובר על כך שיש צורך לייצר תקציב ייעודי של רשות מינהל מקרקעי ישראל עם האוצר, עם הגנת הסביבה, עם משרד הפנים, כדי לעזור לרשויות המקומיות, כדי לאפשר להם לטפל ולנקות ולתת את השירות המקסימאלי לציבור, כדי שהם יפסיקו להפקיע מחירים, כדי שהם יפסיקו לבנות על החופים.
אני מזמינה אותך ואת כל מי שרוצה לבנות על החופים, לבוא לסייר בבת ים. תראו מה קרה שם, כשבנו על המים, כמו שאתה רוצה. לא נשאר שם חוף. זה פשוט זוועה מה שקורה שם. בכלל, אני מציעה לכל הוועדה להגיע לשם בהזדמנות זו כשמדברים גם על הבנייה על החופים.
הנושא של האשפה והאכיפה, יש פה כל מיני דברים לטפל בזה על ידי החמרת האכיפה והענישה ולאפשר לרשויות המקומיות לקבל את הכספים שהם יאספו מקנסות מחמירים, שיעזרו בזה גם לטפל בחופים עצמם. זה גם יהווה הרתעה לציבור להפסיק לזהם וזה גם יעזור להם במימון נוסף. אין ספק שאם עושים איתם הסכמים של שיפוי, אז אנחנו כבר נכנסים לסיפור אחר לגמרי. גם מוסיפים להם מצילים. שצריך עוד חופי רחצה זה ברור לגמרי. אני חושב שכולם יודעים את זה, אבל לא יכול להיות שזה על ידי אותה תקציב.
הבעיה, אנחנו ראינו ואני בטוחה שאשר וצוותו יוכלו לאשר שיש בעיה של מספר עולה של אנשים שטובעים למוות בגלל שהם רוצים ונמנעים מהחופים המוכרזים כי כל כך צפוף שם וכל כך לא נעים שם.
בנוסף יש גם את הבעיה של התרעות מפני זיהום - - -
מיה יעקבס
¶
ורק לסיום, חברת הכנסת זנדברג, אני מנהלת את צלול מעל 4 שנים. לאורך כל התקופה חברת הכנסת זנדברג הייתה מהשותפים החשובים ביותר להגנת החופים, אני אומרת את זה לפרוטוקול לכל הצועקים. היא עושה יותר בשבילכם מאשר רוב האנשים פה בכנסת. אז זה ממש לא לעניין.
חנה קופרמן
¶
תודה רבה. חנה קופרמן מהפורום הישראלי לשמירה על החופים. אני אגיד שני דברים, בתקווה לא לחזור על מה שכבר נאמר. בנוסף לכל מה שנאמר, יש בעיה קשה מאד של אכיפה. יש רשויות מקומיות שבונות בניגוד לחוק בטונדות על החוף, מגני רכסים. החופים - - - ומה שקורה בבת ים זה באמת, וזו בנייה הבלתי חוקית ברובה על החוף. מחוף של 300 מטר, רוחב, באמת שהיה לפני שנה וחצי שנתיים, היום מתקשרים אלי אנשים ואומרים אנחנו לא יכולים לקחת את הילדים אפילו לרוץ בים. זה משהו מאד מאד קיצוני.
לדעתי צריך להיות ואני גם מבקשת שיהיה דיון מיוחד רק על בת ים ועל מה שקורה שם.
חנה קופרמן
¶
עכשיו, מה שקורה בבת ים למה זה חשוב? כי זה העתיד של כל חופי הארץ. היום לצערי מה שקורה בבת ים זה העתיד של כל חופי הארץ. מה שקורה שם, לפי תמ"א 1 ולפי זה שאין אכיפה, יקרה גם באשקלון וגם באשדוד וגם בחדרה וגם בנהרייה ואני רוצה בבקשה לחזור לחוק החופים. חוק החופים קבע שהחופים הם בעלי חשיבות אסטרטגית לציבור הישראלי. ואני רוצה גם להתריע ולומר שללא חופים לא היה פה נשמה למדינה הזאת.
אם היא תתקיים ללא חופים, ילדים שלא יוכלו ללכת למקום הכי זמין שיש להם עם ההורים שלהם גם בגלל חוסר בכסף, גם בגלל שאין חופים פיזית, הם נעלמים. למשל בקריות, שמזוהמת מכל הסביבה, יש להם פינת אלוהים הקטנה, חופים.
חנה קופרמן
¶
לפני חודש הלכו להם 2 קילומטרים של חוף. החוף נהרס בגלל הנמל. 300,000 איש. כבר תיכף, עוד חודשיים לא יהיו להם חופים בכזה קצב. בת ים – 300,000 מסביב, אין להם כלום. מישהו צריך לעצור את זה. זה צריך לבוא בתור מדיניות לממשלה. מישהו בממשלה, ואני קוראת לקואליציה, כי האופוזיציה לא מצליחה לעצור את הדבר הנורא הזה, שהיא תתעורר הקואליציה בשביל להציל את החופים, בשביל התושבים שלנו.
חנה קופרמן
¶
מה שעושה דרעי אולי זו התחלה, אבל זה צריך לבוא גם מראש הממשלה, ממש מראש הממשלה. כי זה ממש נכחד בקצב נוראי של חודשים.
חנה קופרמן
¶
חודשים. אם תוך שנה וחצי הלך חוף בת ים, הלך, אין חוף. מ-300 מטר, החוף הכי יפה בארץ בעיני, אני באופן אישי נאבקתי משפטית בתכניות האלה וזה נכשל בגלל שיהוי, לא בגלל התוכן. אנחנו צדקנו. בגלל שיהוי. בית המשפט דחה את הטיעונים שלנו, כן וזה מה שקורה בבת ים. זה עניין של אכיפה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה. חנה, אני מסכים איתך באופן בסיסי לגבי הסיפור של החופים, שאני מחלק אותו לשני חלקים. אני מחלק את הנושא של הבינוי בחופים וזה נושא אחד שאני גם אעשה דיון בנושא הזה, אני אזמין את מנהל התכנון כדי להציג לנו את תמ"א החופים ומה קרה בשנים האחרונות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תן לי. אני מכיר. שנייה, תאמין לי. והנושא השני זה הנושא של החזקה של החופים הקיימים פלוס פיקוח על חופים נוספים. זה הדיון שלנו עכשיו מול משרד הפנים. לכן אני רוצה להתכנס לדיון ולהשאיר אותו שם. אורי, אתה רוצה לומר משהו לפני שאני פונה לאנשי המקצוע?
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
ממש בכמה משפטים. קודם כל לחזק את הוועדה בפעילות שלה ובדיונים שהיא מקדישה עבור הנושא של החופים ויחד עם זאת הוועדה שותפה להחלטה של שר הפנים לבטל את דמי הכניסה. כמעט ימות המשיח. התחרות בין השרים על הרפורמות מביאה בסך הכל רפורמות חיוביות, אנחנו צריכים להודות, ו - - - וזה דבר מבורך.
יחד עם זה אסור לשכוח שיש מי שצריך לשלם או שיש לזה משמעויות כלכליות. לא נאריך לגבי כל המשמעויות מה זה סגירת החופים שלא נתנו לאנשים להיכנס, מניעה, חנייה, מרחקים גדולים לצעוד ברגל. אבל צריך לקחת בחשבון שכל החופים הלא מוכרים האלה, שאולי היו בהם ריבוי משתמשים, ברגע שיש חופים שהם לא עולים כסף, אז למנוע - - - אלה שיבואו לחופים הלא רשמיים. ככה שצריך להניח את דעתם שהם מרגישים שכשהם מגיעים לחופים הלא מאושרים, אנשים ששוהים שם ובסופו של דבר המועצה או הרשות המקומית צריכה לטפל בכל מה שהם משאירים שם. זה נכון. אני לא חולק על כך.
אבל אם אנחנו רוצים שהדבר הזה יישאר לאורך ימים ולא יהיה גם הכרזה רק לקיץ אחד, וכאן אנחנו צריכים באמת לשים את הדגש ולעשות איזו שהיא נוסחה שתיתן את הנוסחה המרכזית, כמו שעושים בכל השיפויים שנותנים לרשויות המקומיות בעוד נושאים, בכל האיזונים, במענקים המסוימים. יש איזו נוסחה שמדברת על סך כל התושבים מול משתמשים. אם אנחנו נלך על נוסחה קבועה שהיא תגיד לנו מה דינו של חוף כרמל או חופי כרמל, או איזור הכרמל, מה דינם של אשר ומה דינו של תל אביב, של גוש דן, של כל מקום, לפי מספר המשתמשים. איזו נוסחה שתהיה בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות או עם המועצות המקומיות, שאומרת רצועה כזו, רצועת חוף שאני רואה שהם מסכימים איתי, רצועת חוף של קילומטר.
13 קילומטרים יש במועצת אשר? מה זה אומר כך וכך משתמשים, מה זה אומר לגבי השיפוי שלו, מה ההוצאות שיש להם על הדבר הזה. למה אתם צוחקים?
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
והחלק הזה ייתן באמת תוצאה אמיתית גם. נניח אנחנו רוצים בחינם, אם גם לו יש שירותים אז הוא גם ייפגע. אנחנו צריכים לאזן בין הדברים. אנחנו גם לא יכולים להגיד אנחנו ניתן בחינם ולא יהיה שום דבר שם. אנשים לא יקבלו שירותים. אנחנו צריכים לאזן בין החינם ובין מתן השירותים לבין השיפוי הממוצע. יש מקום שחוף הים נותן משאב לרשות המקומית כתיירות, כמסחר, כארנונה, כדירות, דברים כאלה. יש מקומות שזה פחות, אז צריך לארגן את מערכת היחסים באיזו נוסחה. אני חושב שנוסחה כזאת תעשה סדר ותחזיק את ההסדר הזה להרבה שנים, ושלא שתהיה איזו הכרזה חד פעמית.
יעל דורי
¶
אני אתחיל מחדש. מאז סוף שנות ה-90 אנחנו פועלים לפתיחה של החופים. אם זה היה עתירה שהגשנו בשנת 2004 ואחרי זה את בג"ץ החופים בשנת 2005 ועכשיו אנחנו עם איזו שהיא קפיצת מדרגה מבחינת היחס של הרשויות לחופים, והצעד הזה הבוקר וזה מאד משמח.
אבל צריך באמת, כפי שנאמר כאן, לחשוב לטווח יותר ארוך, ואותם 7 מיליון שקלים, כמו שהיה כתוב בעיתון, לפי דעתנו לא יספיקו ולא מספקים איזו שהיא תשובה, אפילו לא לקיץ הזה וגם בטח שלא לעונות הרחצה הבאות. לכן, כל עוד המצב החוקי לא השתנה, אנחנו סבורים שהוועדה צריכה לדרוש ליתר ביטחון ממשרד הפנים כבר השנה את הקריטריונים, שאם הם יתנו איזה שהוא היתר לגביית תשלום, על סמך מה הם עושים את זה? כי זה אף פעם לא נחשף. אף פעם משרד הפנים לא אמר למה הוא כן מאפשר לחוף אחד לגבות תשלום ולאחר לא, אלא רק על מה לא, ולפי דעתנו זה משהו הוועדה יכולה לדרוש כבר עכשיו ממשרד הפנים. לטווח רחוק, כמו שנאמר כאן, צריך למצוא מנגנון.
אנחנו רואים את המנגנון שגם כן היה תוצאה של אותו בג"ץ חופים, הקמה של איגוד ערים כינרת ומתחתיו מנהלת הכינרת. כי אחת האפשרויות להסדיר את הנושא הזה של תחזוקת החופים, כלומר איגוד ערי חוף, בלי ערי אפילו, איגוד חופי הים התיכון, שיאגד בתוכו את המועצות האזוריות שבאמת יש להן הוצאות תחזוקה גדולות, וכך יהיה אפשר להבטיח ברשות מוסדרת אי גביית תשלום והקצאה מסודרת מדי שנה לתחזוקה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תראי, עד היום עוד לא שמענו אותם. יש לי עוד חצי שעה לדיון. בינתיים, היות ואני נותן כבוד לחברי הכנסת, אז הם מדברים בדרך כלל 90 אחוז מהזמן ואנחנו לא מצליחים לשמוע את אנשי המקצוע. תודה רבה.
חברת הכנסת גרמן, דקה וחצי, כדי להבהיר את העניין.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
כן, כידוע לכם יש לי ניסיון בעיר 14.5 שנה בעיר לחוף ים, ועלות התחזוקה של חוף ים כמו בהרצלייה, שהוא של 7 קילומטרים, זה קרוב ל-13 מיליון ואין כיסוי לכך, גם אם באמת נותנים זיכיונות לבתי קפה. אין כיסוי ל-13 מיליון שקלים.
אם אכן ההחלטה הנפלאה הזו רוצה באמת לתפוס מים, אין ספק שצריך למצוא איזה שהוא מנגנון של פיצוי לאותן רשויות. נדמה לי שאין יותר מאשר 16 או 18 רשויות שמחזיקות את כלל חופי הים.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
24, אוקיי. 24 רשויות שמחזיקות את הים ל-8 מיליון תושבים. כל התושבים מגיעים ל-24 רשויות הן אלה שתחזקנה את כל ההוצאות הכרוכות בכך שכל מדינת ישראל, מגיע לה להגיע לחוף בחינם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה רבה חברת הכנסת גרמן. עכשיו אני רוצה להתמקד, ברשותכם, גם בך, יוצר, וגם אצלך, מרדכי. תראו, בדיון הקודם אנחנו ביקשנו שני דברים מרכזיים. מעבר לנושא הזה של כל התכניות של הפיתוח של החופים, שאת זה אני כבר צריך לבקש ממנהל התכנון. שוב פעם, אני אעשה דיון רק על הנושא של הבנייה בחופים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בסדר. אמרתי, עשינו את הדיון הזה בזמנו עם מנהל התכנון. אנחנו נעשה שוב פעם, ביקשנו מהם גם לבוא ולעדכן אותנו מה קורה ואת זה בעזרת השם אנחנו נעשה בתחילת המושב הבא.
מבחינתי, אני רוצה לשמוע מכם שני דברים או שלושה דברים מרכזיים. אחד, אנחנו סיכמנו לקבל תכנית פיתוח, מה שנקרא תכנית שלד לגבי פיתוח של חופים נוספים ועליות משוערות, פחות או יותר אומדנים. שניים, אנחנו ביקשנו שבמסגרת הקיוסקים, בתי הקפה, המסעדות, ודרך אגב אני רוצה לומר לכם, גם מבחינת הנושא הזה של הקיוסקים, בתי הקפה וכו', כישבנו עם מנהל התכנון, אז אנחנו בהחלט גם ביקשנו מהם לאשר במסגרת החופים לפתח מה שנקרא דברים שהם לטובת נופש.
פעם כשהייתי ילד היינו הולכים לחוף, בעיקר היו מטקות ובזה נגמר העניין. היום אנשים באים לחוף רוצים בית קפה, רוצים לשבת קצת עם האישה לפעמים בלילה. יש להם עניין גם בשימושים שאני חושב שהם מעבר למה שהיה בשנות ה-60. לכן ביקשנו ממנהל התכנון להכניס בתוך כל הנושא של התמ"א חופים, גם מתקני בנייה גם ברצועה, בתי קפה ודברים כאלה שבאים יותר מבחינת נופש וספורט לשאר האנשים שבאים היום לחוף, לא רק למטקות ולשחק.אבל זה נושא אחר לגמרי ואני רק אומר לכם שישבנו איתם ואני גם אעשה מעקב על הנושא כפי שאמרתי.
אנחנו ביקשנו – אשר, מרדכי – לייצר חבילת שירותים שנמכרת, זאת אומרת סל של דברים בסיסיים, שכשבעצם אתם מנחים את הרשויות שהן יוצאות למכרז על הקיוסק, אז יש מה שנקרא סל מוצרים שאתם מגדירים מה הוא וזה המחיר שלו, שאתם נותנים גם את המחיר של הסל הזה, או לפחות את הפער בין מה למה זה נע ולא שכל אחד ימכור ארטיק לימון בים ב-20 שקלים, באוגוסט, כשבא לו. זה הנושא השני שביקשתי.
הנושא השלישי שביקשתי זה שאתם עושים בעצם ניתוח של עלויות החוף, יושבים עם השלטון המקומי ובעיקר האנשים שיש להם רצועות חוף אצלם. זה לא מעניין כל כך לדעתי את כפר סבא, אבל בעיקר בדגש על הרשויות, המועצות האזוריות. לבדוק מה העלויות שיש להחזקת החוף, בוודאי אם יש לכם דרישה נוספת למציל נוסף, שבוודאי זה מבורך. אבל זה לא בא סתם, הרי מישהו צריך לשלם את המציל. ולייצר דיון עם האוצר, הרשויות המקומיות, אמרתי והמועצות האזוריות אותם – דיון על מנת לראות מה חלוקת התקציבים בין כל אחד מהגורמים האלה.
אז בוא תן לי תשובה לגבי שלושת המכלולים. קודם כל האם בניתם איזה שהוא סל מוצרים.
מרדכי כהן
¶
פיתוח כפי שאמרתי, גיבשנו תכנית סדורה לחמש שנים שהועברה לאוצר ואנחנו נמצאים בדיון עם האוצר לקראת 2017-2018. אנחנו מדברים על קונקרטי 23 חופי רחצה חדשים.
מרדכי כהן
¶
כן, חדשים. כל מי שדיבר קודם, זה מאד ברור שזה שני עולמות שונים – פיתוח, שזה סוג אחר של תקצוב לבין החזקה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל הבנתי, שנייה. תנו לי עכשיו. את דיברת, את דיברת, כולכם דיברו, עכשיו תנו לי לנהל את העסק. אתה מדבר איתי עכשיו על בערך כ-10 מיליון שקלים בשנה לפיתוח?
מרדכי כהן
¶
זה סכום סביר ואני אסביר למה. כל תקציב הפיתוח לכלל הרשויות המקומיות בישראל זה כ-300 מיליון שקלים. כל תקציב הפיתוח לכלל המקומיות - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
עוד לא החזקה. לגבי הנושא של הפיתוח, הבנו שיש תכנית פיתוח. הייתי מבקש לקבל אותה ברשותכם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תעבירו אלינו, אני אעביר את זה לחברי הוועדה גם, שיידעו על מה מדובר. דבר שני, אני הייתי רוצה לדעת לגבי סל המוצרים. או שאתה רוצה ללכת הפוך?
מרדכי כהן
¶
זה מאד ברור וצדק כל מי שהתייחס לזה, שאין פתרון במסגרת ה-7 מיליון שקלים, פתרון קבוע. אנחנו חילקנו את זה בהתאמה עם האוצר. אמרנו בוא נפתור את עונת הקיץ הקרובה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני עוד לא שם, נשמה, בוא נישאר בנושא הפיתוח. אתה רוצה החזקה? החזקה. כמה עולה החזקה?
מרדכי כהן
¶
אז הנה, אני עכשיו נכנס לזה. בסיכום שלנו עם האוצר, שהוא נמצא פה אצלי, הוא חתום, מופיע בפירוש סעיף שאומר שזה רק לשנה הזאת.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני לא שם. אני אנתב אותך לשאלות. אני מבין שיש כמה חופים במדינת ישראל? מוכרזים? בים התיכון? בערך, בגרוסו מודו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני הבנתי, כרמל אמר קודם שיש דו"ח מבקר המדינה שנתן בערך, גם בגרוסו מודו, עלות לחוף בערך כמיליון שקלים לשנה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אל תיכנס איתי, אשר. אתה מדבר איתי בגדול עלויות החזקה 90 מיליון שקלים של חופי מדינת ישראל, להוציא את הכנרת? בערך?
מרדכי כהן
¶
הסכום 7 מיליון שקלים אינו קשור להחזקה. מכיוון שישנה מציאות של חופים שקיבלו אישור לגבות ונוצר מצב, וצודקים מי שאמר קודם שזה רשע וטוב לו. כי מי שקיבל אישור, בעצם עכשיו יפוצה ורשויות שלא הגישו לשר את הבקשה הזאת וספגו כל השנים את הלא מפוצות, אנחנו יודעים לעיוות שנוצר פה. לכן יש פה שני - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל אני לא שם. למה את מפריעה לי? אני לא שם, אני רוצה לקחת את זה למקום אחר. שנייה, להבין את העניין. אז אנחנו מדברים כרגע בגרוסו מודו על 100 חופים, תנקה 10 חופים עם רישיון ועזוב עכשיו את העבריינים שגובים. אני רוצה להישאר על ה-90 האלה, בסדר?
עכשיו, ה-90 האלה, אני מבין בגרוסו מודו הם עולים 90 מיליון שקלים. זה מה שאמר מבקר המדינה. יכול להיות שאני לא יודע, יכול להיות שהוא לא מבין, אבל אני לא נכנס לזה כרגע. אז אם זה עוד 10% לפה, 10% לשם. מתוך ה-90 מיליון שקלים האלה, אני מבין שבעצם עד היום האוצר לא שיפה בכלום.
היו"ר דוד אמסלם
¶
היה בזמנו, העלימו את זה תחת הרדאר, למה, כנראה אף אחד לא דיבר על החופים ואיפה שאפשר להעלים, מעלימים. כשהתחלנו לדבר עכשיו, אמר אתה יודע מה, בוא נחזור לתקציב לפני 20 שנה, בואו נחזיר את ה-7 מיליון שקלים, נחזיר - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אנחנו מדברים היום שיש גידול של אוכלוסייה גם, אנחנו בעצם מעמיסים על אותם חופים קצת יותר מאמץ, בגלל שלא פיתחנו ואנחנו בכלל מחקנו את כל סעיף ההחזקה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בא האוצר עכשיו ומזכיר לי את הסיפור של הרב עם העז. עכשיו בא האוצר ואומר – אתם יודעים מה? ניתן לכם שבעה מיליון - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן, כי אני רוצה להבין. כרגע על כל הערה שלך הוא עונה לך, בזבזנו שלוש דקות, אני אגיע לסוף הדיון ולא הבנתי כרגע את העניין. אתה מתכוון שהשבעה מיליון שקלים זה לשפות את אלה שגובים כסף?
מרדכי כהן
¶
יפה, ולכן בהסכם שחתמנו עם האוצר מופיע בפירוש – משרדי האוצר והפנים ידונו במסגרת דיוני התקציב לשנת 2017 על צרכים נוספים בנושא חופי רחצה כגון עלויות תפעול חופי הרחצה, מענקי פיתוח על פי נוסחה לחופי רחצה קיימים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי. מה שאתה אומר, מרדכי, רק כדי שנסכם את הדיון, יש תשעה חופים כאלה שגובים כסף. בעצם אנחנו רוצים לשפות אותם כדי שלא יגבו כסף. הבנתי. אלה שלא גובים לא נותנים להם כלום.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כרגע. יופי. יוצר, מה העמדה שלכם בנושא של החופים, אחרי ששמעת את כל מה שאנחנו חושבים כאן, אחרי שאתה מבין את הנושא. אתה גם מבין שכרגע יש מצב שבהנחת עבודה, נניח, אני עכשיו מניח, שזה אותה רמת שירות בכל החופים, גם אלה שפתוחים וגם אלה שלא פתוחים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בסדר. דרך אגב אני רוצה לך שיש רמת שירותים גבוהה בחלק מהחופים הפתוחים. אני מספר לך. אני אקח אותך לאשדוד למשל. אני לא מכיר מקומות אחרים - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
או הרצלייה. ולכן אני רוצה לומר משהו אחר. זה אומר שאני מבין שאתם בעצם משפים כרגע רק את החופים שגבו את הכסף.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן. ומה תעשו עם אלה שלא? הרי נניח מחר שילמנו להם, מצוין, וזה דרך אגב מוצדק. אני נכנס כרגע למעטפת. שילמנו להם והם יקבלו כל שנה. הרי זה לא תסגרו עכשיו ו - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
רק שנייה. הרי אתה הסכמת לרעיון. הרי ממה נפשך? אם אנחנו לא מסכימים איתם, לא מגיע להם שקל, אבל אם אנחנו מסכימים איתם, אז אנחנו אומרים להם רבותי, תיקחו עכשיו מיליון שקלים. בשביל ההמחשה, נניח שיש שבעה חופים, יש שבעה מיליון שקלים, קחו כל אחד מיליון שקלים, תנו חופשי. הוא אומר לך בסדר.
מגיע 1 בינואר 2017. מה קורה? אם אתה לא משפה אותו, הוא מחזיר חזרה ישר את הגדרות. הרגיל כבר את הציבור. הרגיל אותם. אמר להם חברה, חופשי. מה שבעצם קורה, הוא החזיר חזרה את השומר, את הבוטקה וימשיך לעבוד רגיל, בגלל שהוא רוצה החזר על החוף שלו. מבחינתו הוא צודק. הוא אומר רבותי, אני לא יכול לתחזק את כל מדינת ישראל, תשכחו מזה.
אז אני מבין שזה משהו רב שנתי. חייב להיות בהיגיון שלך. אחרת, עשית דבר יותר גרוע מאשר בהחלטה עכשיו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עזוב מה נחתם. אני עוזב כרגע מה נחתם. הרי בסופו של דבר אני עוזב כרגע את מה נחתם ואני עוזב כרגע את הרצון של משרד הפנים, אני בא דווקא לרצון שלכם. הרי בסופו של דבר, גם אם משרד הפנים לא עובד, למרות שכאן שאפו, לא עובד, בסוף גם אנחנו צריכים לעבוד. יש פה אזרחים.
אז אני רוצה להבין את הרציונל שלך. אם ההחלטה היא לא רב שנתית, וקודם כל אני אתמקד בשבעה מיליון. אם הם לא רב שנתיים, לדעתי אל תביא כלום עכשיו. מה אתה אומר על זה?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז אני אסביר לך מה הכל. אז א', אם זה לא רב שנתי, תעצור עכשיו ואל תיתן שקל ונפתח את הדיון מחדש לגבי כל הנושא. דבר שני, הנושא השני, אם זה רב שנתי, מה שנשמע לי הגיוני, לאחר שהם כבר קיבלו את הכסף והם יקבלו אותו רב שנתי, מה אתה עושה עם אלה שלא שילמת להם כלום? הרי לכאורה הילד שבא לבית הספר הרבצת לו כל הזמן, הוא לא בא לבית הספר, לא הרבצת. אז לכאורה אתה מעניש את אלה שבכלל אף פעם לא גבו. זה הנושא השני.
והנושא השלישי שהייתי רוצה לשמוע ממך את העניין, איך אתה רואה באמת את חלוקת העבודה, את התקציב, ביניכם לבין הרשויות, כפוף לזה שצריכה להיות דיפרנציאציה פה ואני מסכים לה. זאת אומרת יכול להיות דינה של תל אביב, לא חייב להיות דינה כמו של מטה אשר.
אריאל יוצר
¶
אין שום בעיה, אני אענה על שלושתן. רק עוד הנחת עבודה או הנחת מציאות, כי היא חשובה בשביל התשובה. האישור המיוחד שנותן שר הפנים כדי לאפשר לרשויות כאלה ואחרות לגבות דמי כניסה, ניתן בגין מתן שירותים נוספים. זאת אומרת לא כל אחד יכול לדרוש, לא כל רשות יכולה להגיש בקשה לגבות דמי כניסה, אלא לצד אותה בקשה חייבים להוכיח מתן שירותים נוספים.
אשר גרנר
¶
ארבעה שירותים בסיסיים שצריכים לספק הרשות. זה הצלה בהתאם לחוק הצלה, מים לשתייה, ניקיון ושירותים. אלה ארבעת השירותים הבסיסיים - - -
אשר גרנר
¶
כן. מעבר לזה, לצורך העניין, אם אני הולך להצללות, למקלחות, למגרשי משחקים, לדשאים, לכל הדברים האלה, זה החלק הנוסף. לכן מבחינתנו, בתוך הנוהג שהוצאנו בצורה מסודרת - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
שנייה. היות וברור לך, בוא נתקדם, אני הבנתי. אבל אתה ברור לך, יוצר, ברור לך ש-א', אם יש להם הצללות, אז הם לא יהרסו את ההצללות, ישאירו אותן. אבל זה גם ברור לך שבחופים אחרים יש את כל השירותים האלה?
אריאל יוצר
¶
לא, אני חושב שכן. אני אקח את הסיכון. הסיום שלנו עם משרד הפנים בא וקבע את הדבר הבא. כל רשות שגבתה כסף וניתן לה אותו אישור, מקבלת שיפוי, אבל חייבת לשמור את אותה רמת שירותים קודמת.
אריאל יוצר
¶
אחד. לכן יש היגיון מסוים לאותו ילד שאמרת הרבצתי לו קודם, אני בא ואומר אני נותן שיפוי, אבל אתם ממשיכים לשמוע את - - -
אריאל יוצר
¶
שאלה שנייה זה לגבי האמירה שלך לגבי התקציב החד שנתי והרב שנתי. תראה, זה אולי נקודה רגישה ספציפית.
היו"ר דוד אמסלם
¶
דרך אגב, אני רוצה להגיד לך משהו. הנה, אני אחדד לך את זה ואתה יודע מה, טוב שהרמת לי לוולה. הרי אני עשית דיון על העלאת שארית יהודי אתיופיה. הם דיברו איתי על הנומראטור. דבר איתה על הנומראטור.
אריאל יוצר
¶
זה בדיוק. אני מחזיר חזרה בנגיחה את שהוולה. הסיכום בין משרד האוצר לבין משרד הפנים הוא חד שנתי, כי אני כפוף לחוק. אני כפוף לחוק והם כפופים לחוק וכולנו כפופים לחוק, חוק שאתם הצבעתם, אישרתם בשלוש קריאות, שאומר שכל תכנית רב שנתית מחויבת להביא מקור תקציבי.
עכשיו תראו, גם אנחנו וגם משרד הפנים הבנו, שמענו את הקריאה של הוועדה ואת הדרישה הציבורית לתת מענה כבר בעונת הרחצה הנוכחית לנושא של גביית דמי כניסה לחופי הים. והשתכנענו שזה נושא שדורש טיפול דחוף וחייבים לפתור אותו. ואני, עוד פעם, בכפוף למה שהחוק מאפשר לי לעשות, יכול לתת פיתרון חד שנתי בלבד. וזה מה שעשיתי.
אריאל יוצר
¶
רגע, כבר מגיע לשם. חתמתי עם משרד הפנים שבעונת הרחצה הנוכחית הם לא יאפשרו לרשויות לגבות דמי כניסה ויתנו להם שיפוי ויכריחו אותם לשמור את אותה רמת שירותים. במקביל, מה שחתמתי איתם, זה שכבר במאי, יוני, יולי, שזה פחות או יותר דיוני התקציב לשנה הבאה - - -
אריאל יוצר
¶
בכל הנושאים שתרצו. בכל הנושאים שמשרד הפנים ירצה. דרך אגב חופים, לא חופים, הוא יבוא לשולחן המשא ומתן התקציבי ויביא את דרישותיו. וכל הדרישות הן לגיטימיות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אסביר לך, סמוך עלי. הרי אני גם בניתי איזה 20 שנה תקציבים. עזוב, זה התשובות שהייתי נותן לאנשים שהייתי רוצה לערבב אותם. אני שואל שאלה אחרת, תקשיב.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עזוב, אני שואל שאלה פשוטה. האם אתה, כשאתה יושב איתו בשנה הבאה, אתה תגיד לו אני רוצה את השבעה מהמקורות שלך או שאתה תביא את הגידול.
אריאל יוצר
¶
אני לא מספיק לענות על כל השאלות. הרי הדיון ביני לבינו לא מתנהל על המקורות שלו. מה הוא צריך לשבת איתי על המקורות שלו? הם שלו והוא יעשה איתם מה שהוא רוצה והוא המשרד המקצועי והוא הרגולטור של השלטון המקומי.
אריאל יוצר
¶
הוא מוכן לנהל איתי דיונים רק על התוספות, בצדק, אני מבין אותו. גם אני לא הייתי דן עם אף אחד אחר על המקורות שלי. ולכן, כשהוא יבוא לנהל דיון על התוספת והוא יגיד חלק מהתוספות שאני דורש הן לחופי הים, לזה, לזה, לזה, וגם לאותם שבעה מיליון שקלים, להפוך אותם לתכנית רב שנתית, או בסיס תקציב. זו כמובן תהיה דרישה לגיטימית.
אריאל יוצר
¶
רגע, אני מסיים במשפט האחרון. זו תהיה דרישה לגיטימית והיא תיכנס לתוך המגבלות התקציביות של תקציב המדינה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תמר, מספיק, זה מפריע לי. אני שואל שאלה פשוטה - אם אתה בעמדה להכניס את זה לבסיס התקציב בשנת 2017.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן או לא? עזוב. האם על בסיס הצורך-. אתה יודע מה, אני אנסח את זה אחרת. האם אתה מכיר בצורך - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
עזוב, תן לי להתקדם. אתה צודק. אני אסביר לך. אתה לא בא לסגור את המסגרות התקציביות של השנה שעברה, בסדר. יכול להיות שאת השאלה הזאת הייתי צריך לשאול את שר האוצר ולא אותך.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל אני אתן את התשובה. חברה, יעל, אני אסגור את הדיון ואני אלך. אני לא יכול לנהל ככה דיון. חאלס, אני שמעתי. תאמינו לי, אני יודע לאן אני רוצה לקחת את זה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
חברת הכנסת גרמן, זה מפריע לי. אתה מדבר איתי. אני שואל שאלה אחרת. אני אנסח את השאלה בצורה קצת שונה. האם אתה כאריאל יוצר, הרי לפעמים גם האוצר מעלה את הדרישות. אתה יודע לפעמים, כשאני ניהלתי משא ומתן עם האוצר, אז אני הייתי מעלה א' ולפעמים האוצר היה מעלה לי בכלל דרישה אחרת שלו. אני שואל שאלה האם אתה מבין שאתה מכיר בצורך הרב שנתי של התקנה. זה מה שאני שואל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, על הרעיון. אני מסביר, יש כאן שאלה, אני לא יודע למה היה שבעה מיליון, אין לי מושג למה זה לא 3 או 20 מיליון. אין לי מושג. אני לא נכנס לזה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן, אם מדינת ישראל החליטה שהיא בעצם הולכת על ביטול דמי הכניסה, אז יש לזה מחירים ואם המחירים כרגע הם 7 מיליון שקלים, יכול להיות שזה קצת יותר, יכול להיות קצת פחות, אז אני מניח שאתה גם מבין לבד שזה לא דמי כניסה שביטלנו ככה במבצע לאיזה כמה חודשים.
אריאל יוצר
¶
אני אענה בזהירות המתבקשת. אני אומר עוד פעם, השאלה הזו, וחבל שככה זה מתפרש, אבל אני חושב שהתשובה הזאת דווקא באה להכניס אותי למקום לא נוח. אני אצא ממנו בקלות רבה. התכנית הזו, ברור לי שהיא אמורה להיות תכנית רב שנתית.
אריאל יוצר
¶
רק רגע. לא, לא, לא, זה לא בסדר. יש חוק ואני מחויב בתכנית רב שנתית למצוא מקורות רב שנתיים.
אריאל יוצר
¶
לא, בשום תנאי, אין שום תנאי. כשאנחנו נשב לדיוני התקציב במהלך שנת 2017, הרי המטרה של דיוני תקציב בסוף זה לכנס את כל פעילות הממשלה לתוך מסגרת תקציבית שמחזיקה מים. אז ה-7 מיליון שקלים האלה ייכנסו ל - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
שנייה, חבר הכנסת זוהיר בהלול. אני בסוף אעשה את הדיון המקצועי הזה אצלי בחדר, אחרי שאני אשמע את חברי הכנסת והכל. זה לא בסדר. אני מבין ואני רוצה להתקדם עם זה. אני שמח שאתה אומר שאתה מבין שהתכנית חייבת להיות רב שנתית.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מבין. את לא מחדשת. תראי,את מוציאה לי את האנרגיה, אני מבין את הכל. אני כבר יושב כאן שעות על גבי שעות בנושא. תאמיני לי, אני מכיר את הכל.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
השאלה איפה אתם מגיעים לשים, כמה אמרנו? 90 חופים, 90 מיליון שקלים. איך מגיעים לזה? איך מגיעים לשם?
נעמה כהן טבע
¶
אין תחבורה ציבורית. אין איפה להעמיד אוטו. הכל אדום לבן. חפרו שם תעלה שאי אפשר להעמיד אוטו. אי אפשר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל היא מפריעה. תראה, אם אני לא מכבד אותה, הייתי נותן לך תשובה, אבל אני מכבד. בבקשה.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אני מבקשת לדעת איך אתם מתכננים להביא כסף כדי להחזיק את כל החופים בישראל לטובת הציבור ולא רק את השבעה מיליון שהם 16 חופים, 9 חופים, כמה שזה לא יהיה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אגב, זו לא שאלה לאוצר, סליחה, זאת שאלה למשרד הפנים. האם ממשיכה להיות סמכות לשר הפנים, מה הקריטריונים שלפיהם השר מתכוון להמשיך ולאשר כן חופים לגבייה.
מרדכי כהן
¶
התשובה היא פשוטה. היות והשר קבע מדיניות חדשה שאין כוונתו לאשר, הרי הצווים האלה מסתיימים - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
טוב, מרדכי תקשיב. באמת, יש לי חמש דקות לנעול את הדיון. אני אעשה דיון מקצועי אצלי. אני מבקש לזמן את משרד הפנים, את משרד האוצר ואותי ואת הגנת הסביבה. אני כבר הבנתי את סיפור הרשויות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
שנייה. אני אעשה דיון מקצועי בלי שיפריעו לי, על מנת בעצם ללטש את העניינים האלה ואחרי זה אני אביא את זה לוועדה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
שאלה לפני שאתה מסכם. אני לא הייתי בהתחלה ויכול להיות שדיברו על זה. מה קורה עם אותם חופים שרשות הטבע והגנים מחזיקה ולוקחת כסף?