ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 21/01/2016

סיור לעיר לוד

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 105

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום חמישי, י"א בשבט התשע"ו (21 בינואר 2016), שעה 10:00
סדר היום
סיור לעיר לוד
נכחו
חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

זאב בנימין בגין

זוהיר בהלול

נאוה בוקר
חברי הכנסת
אמיר אוחנה

אוסאמה סעדי
מוזמנים
רות יוסף - ממונה מחוז מרכז, משרד הפנים

גדעון מזור - מנהל מחוז מרכז, המשרד להגנת הסביבה

רבקה איבלסון - פרויקטורית, משרד ראש הממשלה

דניאלה-משרד האוצר - משרד האוצר

יחיעם קעדאן - סמנכ"ל לענייני המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

יאיר רביבו - ראש עיריית לוד

אהרון אטיאס - מנכ"ל, עיריית לוד

אביב וסרמן - סגן ראש עיריית לוד

יורם בן ארוש - דובר עיריית לוד

בן מיוסט - מנכ"ל החברה הכלכלית, עיריית לוד

שירין נטור חאפי - מנהלת בית ספר תיכון אורט לוד

גיל חדד - חבר מועצה, עיריית לוד

עבד אזברגה - חבר מועצה, עיריית לוד

אכראם סקאללה - חבר מועצה, עיריית לוד

פרג'י בן פרג' - חבר מועצה, עיריית לוד

רחל שפירו - חברת מועצה, עיריית לוד

אסמעיל ערפאת - לוד

עבד שחאדה - לוד

ג'ומה - לוד

שרון בוסקילה
ייעוץ משפטי
תומר רוזנר

לירון אדלר
מנהלת הוועדה
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי
ס.ל., חבר המתרגמים

סיור לעיר לוד
יאיר רביבו
בוקר טוב. אנחנו שמחים וגאים לארח את חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה של כנסת ישראל בביקור ראשון בלוד. אנחנו נצא כעת לסיור פנורמי בעיר לוד ודרך הסיור אני אנצל את רוב הדברים להציג לכם את העיר. כמעט ולא נרד. יש לנו הפתעה, אנחנו הולכים לראות, הצלחנו להשיג אישור מיוחד לרדת במתחם הפסיפס, שהוא סגור ברגע זה, אבל אנחנו נרד לכמה דקות ואתם תראו את אחד מהפסיפסים היפים שהתגלו בעולם. כרגע זה החלק הקטן, הפסיפס המקורי נמצא עכשיו בטיול במוזיאונים הגדולים בעולם.

נמצאים איתנו פה נציגי עירייה, נציגי משטרת ישראל, מנהלת המחוז של משרד הפנים, רות יוסף, ושל איכות הסביבה, גידי מזור, חברי מועצה, סגנים וחברי הכנסת שהגיעו. מי שלא מכיר, נעשה היכרות מהירה עם חברי הכנסת, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, דודי אמסלם, חבר הכנסת, חברנו, גברתי, חברתנו היקרה נאוה בוקר, חבר הכנסת זוהיר בהלול, מהמחנה הציוני, חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף מהרשימה המשותפת, ד"ר בני בגין, אמיר אוחנה, שהוא עוד לא חבר בוועדה, אנחנו מקבלים אותו, חבר כנסת חדש מהליכוד, שמחים שאתה פה איתנו. יש לנו עוד חברי כנסת?
קריאה
בני בגין.
יאיר רביבו
בני בגין, אמרתי, ד"ר בני בגין מהליכוד. לפני חודש אנחנו חנכנו כביש חדש על שם מנחם בגין. בסוף הסיבוב נגיע לשם, כי זה לא במסלול.

אז הנה, אנחנו בעיר לוד. העיר לוד, אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, 5,000-6,000 שנה. זאת העיר היחידה, יחד עם יריחו, שלא פסקה בה ההתיישבות מעולם. כל התקופות עברו בעיר המיוחדת הזאת.

תוך כדי אני אראה לכם את בית המשפט המחוזי, אחד מבתי המשפט המחוזיים הכי גדולים בארץ. זאת העיר היחידה בארץ שיש לה בית משפט מחוזי ואין לה שלום. זה על פי בקשה מיוחדת שלנו, זה בית המשפט המחוזי. כל התיקים החשובים, החל מעובדי מגה, דרך הנערים בדומא. בשל העובדה שמדובר במחוז מרכז שהוא המחוז הכי גדול במדינת ישראל ובשל העובדה שיש פה דברים שגורמי החקירה נמצאים פה, אם זה הכלא, אם זה להב 433 ואם זה שדה התעופה, כל תיק חשוב ומהותי נמצא בבית המשפט המחוזי.

אתם יכולים להתרשם מכאן שהעיר לוד היא עיר הרבה יותר יפה ומכוננת מעבר. מי שלא היה בלוד בשנים האחרונות כנראה לא מבין מה קרה, כאשר אותה ועדת פנים, ואני רוצה להודות לכם, ולקודמיכם יותר נכון, אתם למעשה הצלתם את העיר הזאת. בהחלטה אמיצה לשים פה ועדות קרואות במשך כעשר שנים, שאין לזה אח ורע בעולם המערבי, לא מצאתי דוגמה בכל העולם המערבי, שבו שלטון מרכזי החליט לשלוט בשלטון מקומי יותר משלוש עד חמש שנים. אלה הדוגמאות שהיו במדינת ישראל. בלוד זה עשר שנים של ועדות קרואות, העיר הייתה ממש במצב קשה מאוד ונרחיב על כך כשנגיע ונראה במצגת.

בעיר לוד 75,000 תושבים, שני שליש יהודים, שליש ערבים וכולם מגוונים מהכול. כלומר גם הציבור היהודי הוא ציבור מגוון מאוד. אני אתן לכם נתון אחד שיפתיע אתכם, בלוד קלטו עלייה מ-101 מדינות. יש לי את הרשימה, 101 מדינות בעולם כולו שלחו ללוד, כנראה בגלל הקרבה לשדה התעופה אז שלחו לפה את כולם. וגם הציבור הערבי. אתם, ודאי הח"כים הערבים, יודעים שהציבור הערבי מגוון מאוד, יש בו גם מוסלמים וגם נוצרים, בתוך המוסלמים יש את ותיקי 48', יש כאלה שהגיעו מהדרום, מרהט, לאחר פינוי סיני, יש כאלה שהגיעו לאחר מכן, מה שנקרא משתפי פעולה, אותם אלה שהגיעו מהשטחים, יש כאלה שהגיעו בנישואי איחודי משפחות. בקיצור יש פה הכול מכול כל וזו הסיבה - - - דרוזים, יש לנו כמה דרוזים בלוד.

אנחנו מיתגנו את העיר כפסיפס של תרבויות. מדוע? העיר לוד עשירה מאוד בפסיפסים מתחת לאדמה ואנחנו נראה אחד מהם, כאשר הפסיפס המרכזי שאמרתי כרגע מטייל בשנים האחרונות בכל המוזיאונים הנחשבים בעולם, במטרופוליטן, בלובר, במוזיאון שיקגו. הוא נחשב לפסיפס היפה ביותר שהתגלה בעולם, מבחינת הדיוק שלו, מבחינת היופי שלו, מבחינת איך שהוא השתמר, רצפה של 180 מטר רבוע, שזה דבר מרהיב ביותר, מהתקופה הרומית. כנראה וילה של איזה עשיר יהודי שהיה פה לפני 1,700 שנה. ויש פה פסיפס של אנשים מעל האדמה. וזה, אני חושב, שמה יפה גם בוועדת הפנים, הכול כך מגוונת, וגם בעיר הזאת.

שימו לב, מועצת העיר שנבחרה אחרי עשר שנים, כאמור, יש בה 19 חברי מועצה, 15 יהודים, 4 ערבים ויש את השילוב של כולם, יש עולים מחבר העמים ויש דתיים עם כיפה סרוגה ודתיים בכיפה שחורה ויש פה נשים וגברים וכו'. יש פה את כל המגוון המיוחד הזה של העיר.

אנחנו נמצאים עכשיו בתפר בין הערים לוד ורמלה. מימיננו נמצא כלא איילון, כלא שלצערנו הולך וגדל. אמר לי אתמול יואל לביא שהוא הולך להגדיל אותו. הוא הולך להגדיל אותו על האדמה של התיכון שנסגר. לרמלה משלמים, זה שייך לרמלה.

פה יש תיכון שאני למדתי בו, זה נקרא תיכון רמלה-לוד, היה תיכון מאוד מפורסם. לצערנו הוא נסגר בשל העובדה שהוא היה בגבול הערים ולא היה לו ביקוש.

אני אשתדל גם במהלך הסיור לתת לכם כל מיני רעיונות של כל מיני עיוותים חקיקתיים שצריך לעשות לתוך השלטון המקומי ואני אשמח מאוד, אדוני יושב ראש הוועדה, שתרימו את הכפפה. יש הרבה דברים שרק מי שנמצא בשטח ביום יום נחשף אליהם ואני חושב שלכם יש את הזכות הזאת, כחברי ועדת הפנים לבוא ולהרים את הכפפה ולחוקק את החוק.

כמו שאמרתי, בזמן הוועדות הקרואות העיר הגיעה לשפל חסר תקדים של כ-300 מיליון שקל גירעון כשתקציבה היה 250 מיליון. תחשבו כמה זה, כשאתם מדברים היום במדינה, 2% מהתקציב הוא גירעוני, פה היה 100% מתקציב העירייה גירעוני, והסיבה המרכזית, הייתה הגירה שלילית מטורפת של כל צעירי העיר לכיוון שוהם ומודיעין. המדינה הקימה פה שני יישובים חזקים מאוד וכל הצעירים קמו והלכו לשוהם ומודיעין. הייתה פה, כאמור, הגירה שלילית מאוד מאוד מאוד חדה, העיר התבגרה, העיר נחלשה מאוד. לא משלמים ארנונה, מקסים לוי עליו השלום הלך לכנסת ואז התחיל פה ב-96' רצף של 15 שנים מאוד מאוד קשות והשיא היה ועדה קרואה, גירעון גדול מאוד של העירייה, העירייה נאלצה לפטר מחצית מכוח האדם שלה.

ועדת הפנים, בזמנו של דוד אזולאי, עשו המון המון המון ישיבות על העיר לוד, איך להוציא אותה מהמשבר הקשה. לשמחתנו בשנים האחרונות, בייחוד בוועדה הקרואה האחרונה של מאיר ניצן, שהיה ראש עיריית ראשון לציון במשך חמש קדנציות. הוא הגיע לפה ב-2011 והדבר הראשון שהוא עשה, הוא חיפש בחור צעיר בן המקום, הוא יכול היה להביא מנכ"ל, לוועדה קרואה אף אחד לא אומר את מי להביא, אמרו לו יש בחור - - - זה הייתי אני, אמרו לו 'תיקח אותו, שים אותו מנכ"ל עירייה'. הייתי מופתע, לא הכרתי אותו לפני, הוא שם אותי מנכ"ל עירייה ויחד שלוש שנים למדתי מהאיש הנפלא הזה את כל הדברים של איך מנהלים עיר ואיך מתכננים אותה.

לשמחתי לאחר שלוש שנים משרד הפנים, שר הפנים דאז גדעון סער, החליט להוציא את העיר לבחירות, התמודדתי מול יורם מרציאנו, שהיה חבר כנסת לשעבר, ובסופו של דבר היו פה שתי אסכולות, הייתה פה האסכולה של הפוליטיקאים הוותיקים מול חבר'ה צעירים, אני הייתי אז בן 38 ולשמחתי נבחרתי כמועמד הליכוד וזכינו בבחירות ברוב גדול מאוד, 66 מול 33. זו הייתה הפתעה גדולה מאוד, אבל הציבור אמר אנחנו רוצים לצאת לדרך חדשה עם הנהגה צעירה, הנהגה חדשה. וזה מה שאנחנו. אנחנו היום הרבה אנשים צעירים, יש לנו פה את גיל ואת פרג' מהמגזר הערבי, חבר'ה צעירים בסביבות גיל 40.

הנה עוד, למשל, עיוות בין הערים. מצד ימין רמלה, מצד שמאל שכונת נאות יצחק בלוד, כל הארנונה של המרכז המסחרי הזה, למרות שמי שמבקר פה זה בעיקר לודאים, הולכת לעיר רמלה ולא ללוד.

אנחנו בעיקר עושים סיבוב סיורים פנורמי. הגענו עכשיו לצומת אחיסמך, כביש 40. כביש 40 הוא הכביש הארוך ביותר במדינת ישראל מצפון לדרום, האח הבכור של כביש 6. אנחנו נמצאים בצומת אחיסמך, אתם יכולים לראות בהמשך את שכונת - - - השכונה שבה אני גר. מעבר לכביש בנו שכונות ואחת השכונות שתוכננו פה זו שכונה לזוגות צעירים, אבל באותן שנים קשות אף אחד לא רצה להגיע ללוד ואף יזם לא רצה לקנות קרקעות ששווקו ומי שרכש אותם זה ציבור חרדי. כל מה שאתם רואים פה, 700 דונם מימיננו שצופים לכיוון מודיעין, נרכשו על ידי יזמים חרדיים. השכונה הזאת הולכת להיכלל, כ-3,600 משפחות, זה אומר 25,000 חרדים, עיר חרדית הולכת לקום פה מימיננו. לי היו הרבה התנגדויות על כך, אמרתי שהעיר לוד, עיר שיצאה מוועדה קרואה, קשה לה מאוד להכיל אוכלוסייה מוחלשת.

אפשר לראות מצד שמאל את העיר החדשה, זה שכונת הווילות של העיר, את האצטדיון ששודרג, זוהיר, האצטדיון שלנו עבר שדרוג מאוד מאוד יפה. גם חניה חדשה, יש לנו את קבוצת בני לוד שנמצאת היום בצמרת הליגה הלאומית. כל פעם הם מגיעים למשחק אחרון ואז משהו קורה להם והם לא עולים ליגה. אבל אני אומר לאבו סובחי, 'פעם אחת תעלו ליגה, אנחנו נעזור לכם'. לראשונה בתולדות העיר אנחנו מתקצבים אותם במיליון שקל בשנה, שזה יפה מאוד. לא היו תמיכות לפני, בוועדה קרואה אסור תמיכות, אנחנו עוזרים להם, רוצים שהם יעלו ליגה. יש שם גם כן פסיפס מרהיב של יהודים וערבים שמשחקים ביחד.

זו שכונת אחיסמך, שכונה שתציב לפתחנו אתגר גדול מאוד, איך לקלוט ציבור חרדי גדול מאוד, אגב ללא שום עזרה ממשלתית. המדינה שיווקה פה קרקעות ולא העבירה לנו שום כסף לצורך השיפוי, בינוי ציבורי וכו'. אנחנו עכשיו במשא ומתן עם האוצר להסכם גג שאולי אולי אולי יחזיר לנו את כל הדברים האלה שחסרים לנו כל כך.

אתם יכולים להתרשם שהעיר בסך הכול נקייה יותר, מתוכננת יותר. כמובן שככל שנצפין מהעיר אז אנחנו נגיע לאזור העיר העתיקה ולשכונות הערביות, ששם אנחנו נמקד את הסיור, השכונות הערביות הוזנחו במשך 60 שנה, אני לא מתבייש להגיד את זה. זה שבאתי ואני מסתכל לציבור הערבי בעיניים ואומר, אני רואה את עצמי כנציג של ממשלת ישראל, שגם השלטון המרכזי וגם השלטון המקומי, היה לו נוח שדברים יהיו מעבר למסילות.

יש פה מסילות ברזל וכנראה היה נוח שמעבר למסילות יגורו אנשים, אז הייתה תקופה של פשיעה גדולה מאוד בסמים. נמצא איתנו מפקד המרחב, תת ניצב יהודה בן עטר, שהוא והצוות שלו עושים עבודה נפלאה. הביטחון האישי בלוד השתפר פלאים בשנים האחרונות. זה התחיל בסוף שנות ה-90 במבצע גדול של המשטרה, בניקוי תחנות הסמים. כולם שמעו לשמצה את הביטוי הזה שנקרא כספומטים. מה זה כספומט? אתה מכניס שטר בקיר ומקבל מנת סם. זה דבר שאי אפשר היה להבין אותו עד שהמשטרה לפני כעשר שנים תפסה את עצמה, אמרה שזה לא יכול להיות ועשתה שתי פעולות, אחת, חיסלה את תחנות הסמים, ושתיים, עמדה בכניסה לעיר וכל תחנת מונית וכל מונית שהגיעה מתל אביב היא חילטה. זה מה שאומר שלפעמים צריך ללכת לש"ג. מסכן נהג המונית, הוא רוצה להתפרנס, הוא מסיע את הנרקומן שבא לקחת מנת סם מתל אביב. ברגע שהמשטרה חילטה את המוניות האלה התופעה פסקה.

אפשר לראות מצד ימין שני מושבים. לוד בכלל עשירה מאוד במושבים שעוטפים אותה, שבעה מושבים עוטפים את לוד, עיר אחת מדרום, רמלה, ושבעה מושבים. ראינו את אחיסמך, בהמשך מושב בן שמן, אדמות גינתון, אותן אדמות מפורסמות של דודי אפל, בזמנו, עם אריק שרון וכו'. אלה האדמות של דודי אפל שסופחו ללוד. כרגע זה קצת תקוע. בהמשך יש לנו את המושבים זיתן, אחיעזר ויגל והיישוב שגובל בשכונה הערבית זה ניר צבי, אותו מושב שהתפרסם והגיע עד בג"צ, שרצה להקים חומה. אתם מכירים את החומה המפורסמת בין מושב ניר צבי לשכונת הרכבת בלוד? פרדס ניר. זה הגיע לבג"צ, הם אמרו שגונבים מהם דברים וכו', הקימו חומה, החומה עכשיו כנראה בקרוב תרד.

פה מתחיל כביש 443, בואך ירושלים, בדיוק בצומת הזה, אגב קרוב ל-433 של להב שנמצא פה בצפון. הצומת הזה נקרא צומת גינתון. אנחנו נפנה שמאלה בצומת גינתון ונגיע למתחם הפסיפס. העיר לוד היא עיר עשירה מאוד מאוד בהיסטוריה ובארכיאולוגיה ויכולה להיות אחד המוקדים המתוירים מאוד. היום בערב, למשל, יש בלוד שוק לילה, אנחנו לקחנו את חאן החילו בעיר העתיקה, בית מלון של פעם וכל יום חמישי פעם בחודש הופכים אותו לשוק של טעמים, של עדות. כל עדה מביאה את האוכל שלה, את המאכלים שלה.

אנחנו פונים לעיר העתיקה. העיר העתיקה מתאפיינת באוכלוסייה שרובה אוכלוסייה ערבית. יש פה מימיננו את שכונת נווה ירק, זו השכונה הערבית המסודרת הראשונה שהוקמה בלוד ובתפר שכונת רמת אשכול, זו הייתה שכונה יהודית שבשנים האחרונות נהייתה שכונה עם רוב ערבי. זה למעשה כל צפון העיר. מה שמיוחד בעיר העתיקה בלוד, לא נספיק להגיע, אתם מוזמנים לבוא לפה יום אחד, יש פה משולש דתות, בית כנסת, כנסייה ומסגד חולקים קיר אחד. אין את זה, לטעמי, בשום מקום בעולם. זה לא סתם כנסייה, הכנסייה החמישית בחשיבותה בעולם הנצרות. לא ידעתם את זה, אני בטוח, מבחינת סדר החשיבויות של הכנסיות הכנסייה החמישית בחשיבותה בעולם הנצרות, כנסיית סנט ג'ורג'. סנט ג'ורג', אותו אחד שלחם בדרקון, קבור פה בלוד.

מגיעים לפה הרבה צליינים, אבל היום אין תשתית תיירותית. זו הסיבה שאנחנו רוצים לקחת את העיר ולהפוך את העיר העתיקה לתשתית תיירותית, כדי שיגיעו לפה כל מי שהוא נוצרי אנגלי, גיאורגי, כמובן יווני אורתודוקסי, גרוזינים, רוסים. זה הפטרון שלו. יש לנו פה פוטנציאל לאלפי ואם לא מיליוני תיירים. אנחנו נראה, זה המקום היחידי שנרד בסיור כי אני לא רוצה לעכב, ומתחם הפסיפס שהצלחנו לקבל מרשות העתיקות שיפתחו לנו אותו לכמה דקות. תתרשמו מהמתחם העשיר הזה ונעלה.

(המשך הסיור)
יאיר רביבו
קראו לארכיאולוגית בשם מרים אבישר, ובאו והתחילו לגלות את הפסיפס המדהים הזה. מי שיכול להתקרב ולראות, זה פסיפס של 180 מטר עם דיוק מדהים של חיות, של פילים, של מזלות. אומרים שככל הנראה זה בית של עשיר גדול מאוד ובמשך 15 שנה עצרו את זה, אמרו שאין כסף עכשיו להרים את זה. עד שלפני כמה שנים באה איזה קרן מאוד עשירה בעולם ואמרה 'בתנאי שהוא יסתובב בעולם, להראות את הפלא הזה בעולם אני מוכנה לתרום 2.5 מיליון דולר למוזיאון' וזה מה שקרה. כשהרימו את הפסיפס גילו פה עוד רצפה ועוד אחת. עכשיו מבינים שכל האזור הזה הוא עשיר מאוד מאוד מאוד ואין ספק שהוא יכול למתג את העיר כעיר של פסיפסים בינלאומיים.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
יש גם כתובת עם זה?
יאיר רביבו
כתובת לא מצאו. מצאו - - -
זאב בנימין בגין (הליכוד)
אז מה היסוד לתארוך?
קריאה
- - - והחומרים עצמם ופה מצאו כלי מבית שני, קצת אחרי בית שני. זה יותר מאוחר. החלק היותר מזרחי הוא יותר מבית שני, כנראה מתחת לבית מסתתרים דברים ממש מבית שני.
יאיר רביבו
אם נשיג תקציב אנחנו נפנה אותם, בהסכמה כמובן, ונחפור פה את כל האזור. המלון ממש יהיה פה, מעל, תהיה רצפה שקופה.

(המשך הסיור)
יאיר רביבו
תראו את המסגד, את הכנסייה ואת בית הכנסת. כמו שאמרתי מקודם. הגענו עכשיו לעיר העתיקה בלוד, בית ספר ממלכתי ערבי, בית ספר אלראזי.

השוק בלוד. זו השכונה שנקראת השכונה של הגרעין התורני בלוד. הגרעין התורני בלוד, אני אומר את זה פה למי ששמע את הביטוי 'גרעין תורני', לפני 20 שנה הגיעו ללוד חבר'ה שקראו ללוד התנחלות. יש התנחלות? אז יש גם היתכנות. אמרו שלא חייב להיות רק בשטחים, איפה שאין קונצנזוס, בואו נלך לעיר כמו לוד. בניגוד לתדמית, הם לא באו על רקע אידיאולוגי, הם באו על רקע קהילתי. באו, לקחו פה אזורים והם שותפים מאוד בעשייה, שותפים בקהילה, חבר'ה מאוד - - - חבר'ה אקדמאים. השכונה שהם בנו ממול נקראת שכונת רמת אלישיב, הנה היא מצד שמאל, שכונה של 500 משפחות.

המסגד נקרא מסגד דהמש. לא יודע, זוהיר, מה מקור השם דהמש, אבל זה אותו דהמש ש - - - משמאלנו התחנה המרכזית שאנחנו הולכים להעתיק אותה ליד תחנת הרכבת ולאחר מכן יש את השוק. השוק בלוד זה אותו מותג שאתם מכירים משוק רמלה-לוד, בטח שמעתם את המותג הזה.

זאת העיר העתיקה של לוד, הייתה עיר עתיקה מאוד יפה, אבל אחרי 48' הרסו את רובה. יש פה הרבה שטחים ריקים.

כל השטחים הפתוחים שאתם רואים מצד ימין יוצאים לשיווק בשנה הקרובה. אלה שטחים של המינהל. בעיר לוד היו המון המון קרחות ויש בזה יתרון, כי היה חיסרון, כי במה שהיה פתוח בנו בנייה בלתי חוקית.

אנחנו עכשיו בהפרדה מפלסית של הרכבת, מספר 127, בהשקעה מאוד גדולה. לצערנו בעשור האחרון קיפחו את חייהם כעשרה ילדים מהמגזר הערבי על מסילות הרכבת. היתרון של לוד זה הנגישות שלה, החיסרון הוא שיש פה המון המון מסילות ברזל. התחנה בלוד היא אחת הנפוצות ביותר ואנחנו עכשיו במהלך של הפרדה מפלסית מתחת לאחד המפגשים ואנחנו מקווים שההפרדות האלה, יש להן כמה מטרות, אחת זה מפחית את הסכנה, שתיים, זה שובר מחיצות. מסילות זה מחיצה קודם כל חברתית.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
בכל מקום בעולם. תחנת הרכבת היא עוני מצד אחד ו - - -
יאיר רביבו
נכון. אני תמיד מספר, כשנבחרתי הביאו לי מתנה ספר של ג'יין ג'ייקובס שנקרא 'מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות' והיא אומרת בעמוד הראשון, בכל מקום בעולם שיש מסילת ברזל יש עוני מצד אחד ו - - -
היו"ר דוד אמסלם
חוץ מבירושלים.
יאיר רביבו
מימיננו היה בית ספר חדש שבנינו, בית ספר אל זהרא. שימו לב, זאת שכונה - - - זה מחנה פליטים, זה מוחייב, אין מילה אחרת, פה גר נהג המונית שנהרג בפיגוע, אמין שעבאן. את המקום הזה צריך לגלח ולבנות ליד פינוי בינוי מודרני. אין אפשרות להכניס פה עכשיו אוטובוס אפילו, אין אפשרות. זה מחנה פליטים מתקדם.

עכשיו אנחנו פונים לכיוון שכונת גני אביב, כשבדרך נעבור באחת השכונות - - - אנחנו בדרך לגני אביב, שכונה שבנה דודי אפל בתחילת שנות ה-90 לציבור חבר העמים, 5,000 יחידות דיור. בדרך, מה שאתם רואים, זה את אחת השכונות הגדולות במדינת ישראל שנבנו ללא היתרי בנייה, היא נקראת פרדס שניר, 2,500 בתים שנבנו על קרקעות פרטיות חקלאיות של הציבור הערבי, אבל לא הייתה תכנית מתאר, הם פשוט בנו בתים לא חוקיים, וילות מטורפות, אגב, יפות, אבל ללא תשתיות, ועל זה נדבר בישיבה, ללא חיבורי מים, ללא חיבורי חשמל, ללא ביוב, ללא אינטרנט. המטרה שלנו היא איך לשקם. חלק מהשכונה, מימין ומשמאל, אפשר לראות את הבתים האלה, זה וילות יפות, זה כבר לא אותו מחנה פליטים, אבל שנבנו על אדמות חקלאיות ללא היתרים.

אתם רואים פה את הבוץ, הנה גני אביב, זו אותה שכונה שתמיד המגזר הערבי אמר למה בונים ליהודים ולא לערבים, שכונה יפה ומודרנית, 5,000 יחידות דיור, רובה היה ציבור העולים מחבר העמים. היום יש בה אוכלוסייה מעורבת ולא רק עולים רוסים. אנחנו ניכנס, נעשה סיור בשכונה ואז נצא לכיוון פרדס שניר, באותה שכונה שגובלת פה מימיננו. אנחנו רוצים להסדיר אותה. לשמחתי, משרד הפנים, נמצאת פה הממונה על המחוז, שגם הייתה יושבת ראש הוועדה המחוזית - - -

רגע, תקליטו את חבר הכנסת. קיבלתי פה מחמאה מזוהיר בהלול, לדעתי זה היה שווה את כל הסיור.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
- - - מה זה? הוא שם אותו בכיס הקטן.
יאיר רביבו
כדאי שאני אתחיל לדבר בערבית, זה גם מעניין. אנחנו עכשיו בשכונת גני אביב, אתם רואים את השכונה הזאת, שכונה יפה ומודרנית. בימים אלה המדינה רוצה להרחיב את השכונה הזאת לכיוון אדמות ניר צבי שנראה תיכף.

יש פה מתנ"ס יפה שבנינו, נראה אותו מבחוץ. הוא נקרא מתנ"ס גני אביב, על שם אריק איינשטיין. תראו איזה יופי של מתנ"ס. מתנ"ס שבנינו ב-10 מיליון שקל, מאוד מאוד יפה.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
הוא עובד, פעיל?
יאיר רביבו
פעיל מאוד מאוד. אתם יודעים, ציבור חבר העמים, הוא לא יאכל אבל ייקח את הילד שלו לשני חוגים. זה מנטליות. בימים אלה, אגב, בונים את המתנ"ס הערבי הראשון בשכונת הרכבת שנראה. אנחנו בונים את המתנ"ס בתקציב של 12 מיליון שקלים בשכונת הרכבת, תיכף נראה את הבנייה שלו ליד התיכון הערבי החדש של שירין.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
באיזה תקציב?
יאיר רביבו
אגמנו תקציב של הטוטו, של הפיס ועיריית לוד. הממשלה, משרד השיכון כמעט לא עוזר בבינוי מוסדות ציבור.
קריאה
על איזה קרקע - - -
יאיר רביבו
קרקע חומה שהצלחנו בדמים מרובים לפנות. קשה מאוד בשכונות הערביות, היה קשה מאוד, היינו צריכים כדי לבנות את התיכון לפנות דיר עיזים ואיזה בלגן היה, היינו צריכים לשכנע את אותו מחזיק דיר שיתפנה ונתנו לו קיוסק והקיוסק הזה זה הוועדה הקודמת, כדי שיסכים. לא פשוט.

יש פה בור שהשאיר דודי אפל ולא סגר אותו, זה חלק מהדברים שכשהוא פשט רגל היו שם. השטח הזה זה שטח בור, שכשדודי אפל פשט רגל עם החברה שלו, מגדלי הזוהר, עם חוטר ישי וכל החבר'ה, הוא השאיר בור. בזמן הוועדה הקרואה סגרו את הבור כי הוא היה מפגע ועכשיו זה נמצא אצל המינהל הרבה זמן, אנחנו רוצים לשחרר, לשווק את העניין הזה.

אני אגיד מילה אחת על הסטודנטים בלוד. אחרי המהפכה של הסטודנטים ברוטשילד ב-2011 הגיעו ללוד, איציק שמולי, חבר מפלגתך היקר, לקח דירה בלוד ועמו הביא 400 סטודנטים. הוא שוכר דירה בלוד. בקיצור, בזכותו הגיעו 400 סטודנטים. הסטודנטים בלוד, יחד עם עמותת איילים, הקימו שלושה כפרי סטודנטים והיום בלוד יש 400 סטודנטים שהם פעילים בקהילה ואנחנו עכשיו מקימים בשטחים פה, שתיכף תראו, עוד מעונות סטודנטים. אגב, התחילו לבנות פה שכונה חדשה לזוגות צעירים, היא נקראת 751, התחילו עבודות התשתית.

אפשר לראות את נתב"ג. נתב"ג זו נקודה מאוד כואבת, חברי כנסת יקרים. עד שנת 80' שדה התעופה היה שייך ללוד והיינו מקבלים ארנונה. מתחילת שנות ה-80' החליטו לעשות את השטח הזה שטח גלילי, זה אומר שרשות שדות התעופה מכניסה ארנונה לעצמה, 2 מיליארד שקל הכנסות לשנה. ככה החליטו ואנחנו עכשיו רוצים - - - הייתי בן שנתיים כשהחליטו את זה בשנת 77' או משהו כזה.
קריאה
זה סיפור גדול, דודי, הלוואי שתוביל את זה.
יאיר רביבו
יש מה שנקרא שטח גלילי. שטח גלילי, יודעים מה זה.
קריאה
מי החליט את זה?
יאיר רביבו
הממשלה, משרד הפנים, לפני 40 שנה. אנחנו רוצים לפנות לשר האוצר ושר הפנים. חברים, אנחנו בסך הכול רוצים חלק מההכנסות של שדה התעופה. מתוך ה-2 מיליארד, אם העיר לוד תקבל 200 מיליון לא נצטרך כנראה - - - אנחנו היום עיר מאוד ענייה במשאבים, התקציב העירוני הוא 400 מיליון כאשר התקציב של מודיעין הוא 550 מיליון. אז יש 150 מיליון שבמודיעין מקבלים יותר מלוד, למה? כי זו אוכלוסייה חזקה יותר, משלמת ארנונה גבוהה יותר ואין שם הנחות. בלוד חלק גדול מהאוכלוסייה פה הוא נזקק רווחה ומקבל הנחות בארנונה.

אחד היתרונות בשכונה הזאת, שיש לה תחנת רכבת שלה. זו אחת השכונות היחידות בארץ שיש תחנת רכבת רק שלה. זה לא תחנה של לוד, התחנה של לוד היא תחנה דרומית יותר. אתם יודעים איזה יתרון זה שיש תחנת רכבת? 12 דקות מעזריאלי. תושב לוד עולה על רכבת, אחרי 12 דקות הוא בעזריאלי.

המיקום של לוד הוא מיקום פנטסטי וזו הסיבה שאנחנו כל הזמן אומרים שלא יכול להיות שהעיר הזאת תהיה במצב כזה מפוספס. אמנם יש פסיפס, זה מאותו שורש, אבל לא יכול שהעיר תפוספס עד כדי כך. יש פה אדמות טובות מסביב, שימו לב לכמה אדמות אפשר להתפתח בעיר הזאת, המושבים של ניר צבי וכו'.
קריאה
זה מינהל?
יאיר רביבו
הכול מינהל. בלוד כל האדמות שראיתם עכשיו זה מינהל. פה מקימים את השכונה שדיברנו עליה.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
אבל צריך לעשות להם שינוי ייעוד.
יאיר רביבו
זה כבר בשינוי ייעוד, זו שכונת מגורים שעכשיו מקימים. רצו להקים 200 צמודי קרקע לכוחות צבא ומשטרה ובסוף הם לא רוצים לבוא. זה יועד לקציני צבא ומשטרה, לחזק את העיר, ובסוף הם לא רוצים לבוא כי יקר להם, מחירי הקרקע עלו מאוד, שמאי קובע לך מחיר של 2 שקל, אז זה ישווק בציבור הכללי. הרוויה תצא במשתכן. יש פה 150 ברוויה עכשיו בימים אלה באוויר, 800,000 שקל דירת ארבעה חדרים.

התב"ע שעשו פה בזמנו היא תב"ע בצפיפות מאוד מאוד - - - עשו פה בעיקר צמודי קרקע, רצו לשים פה את קציני הצבא והמשטרה. כל השטחים האלה היה צריך לבוא לפה הבקו"ם והשלישות ובסוף הם החליטו ללכת לרמלה. גלי צה"ל, אגב, אני אשמח שתעזרו לנו במשא ומתן של גלי צה"ל לעבור מיפו ללוד. כרגע יש איזה שהיא מחלוקת על הכסף עם קק"ל. איך אתה עם דני עטר?

- - - משלם בשנה 650 מיליון שקל - - - מס נוסע, ואנחנו אמרנו תוסיפו דולר אחד ותנו ללוד, 10 מיליון - - -

עכשיו הגענו לשכונה הכי גדולה בלוד, אחת השכונות המורכבות ביותר במדינת ישראל. היא נקראת שכונת הרכבת. שכונת הרכבת היא שכונה שנבנתה עבור עובדי הרכבת הבריטים, בבתי אבן יפים. עם השנים היו שם פחונים. יתקנו אותי החבר'ה מהמגזר הערבי, אבל אני חושב שהמקור של רוב הערבים פה זה בדואים מהדרום בשנות ה-70. עשו להם חילופי קרקעות. זוהיר, אתה בטח יותר איש היסטוריה, רוב הערבים שהגיעו לפה זה בדואים ש - - - תראו את השכונה, אני רוצה שתתרשמו. חברים, שימו לב איזה צפיפות, איזה שכונה. זו נקראת שכונת פרדס שניר, אין בה תשתיות, אין בה חשמל, אין מים וביוב.

מצד ימין מושב ניר צבי, שדיברתי איתכם עליו, והחומה המפורסמת שהגיעה עד בית המשפט העליון. תושבי ניר צבי, שזה אחד המושבים העשירים בארץ, יוצאי ארגנטינה, שהם אמרו שהחבר'ה הערבים פה נכנסים עם טרקטורונים, גונבים דברים מהמושב והם עשו חומה. באו הציבור הערבי ואמרו 'מה זה חומה במדינת ישראל, באמצע?'

זה המסגד, אחד הגדולים במזרח התיכון. פה מצד שמאל, מסגד ענק, של דעווה. דעווה זה קיים. הם דתיים.

השכונה הזאת היא עיקר הביקור שלנו, חברים. תוך כדי שאני מדבר תסתכלו ימין ושמאל ותראו את הבתים. אלה בתים יפים אמנם, אבל נבנו ללא היתרי בנייה וללא תשתיות. מה שעשתה המדינה, המדינה התעוררה אחרי 20 שנה שנבנו פה 2,000 בתים ואמרה רגע רגע רגע, בנו לי פה 2,000 בתים, אמנם על קרקע חקלאית, לא קרקע מדינה, קרקע חקלאית פרטית, והחליטה לעשות תכנית מתאר למקום. אנחנו תיכף נגיע למפגש עם דהמש, אתה תראה.

בשנת 96' המדינה החליטה לקחת אחריות, שכרה שירות של משרד אדריכלים ירון טוראל ואמרה לו 'בוא תכין תכנית'. אני רוצה פה להודות לרות יוסף, שהיא הממונה על המחוז, שישבה במשך שנים רבות עד שלפני שנה הוועדה המחוזית אישרה את התכנית הזאת והיום אותה שכונה חקלאית היא כבר שכונת מגורים מבחינת תכנית המתאר. זה היה, אין לכם מושג, איזה עבודה קשה, עם התנגדויות. התכנית קבעה כלל, שינסו להשאיר מקסימום אנשים בבתים שלהם, כלומר להתאים את המצב הקיים וינסו עליו לסדר כבישים ותשתיות. מתוך 2,000 בתים - - -
זאב בנימין בגין (הליכוד)
מה היא הבעלות על המגרשים?
יאיר רביבו
מגרשים פרטיים של האנשים, אבל אנשים הגיעו מהדרום וקיבלו שם כנראה באזור שדה התעופה, כשרצו להרחיב את שדה התעופה היו שם אדמות ועשו חילופי שטחים. שורה תחתונה, כל האדמות שאתם רואים פה אלה אדמות פרטיות, בטאבו, על שמות הערבים.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
ההסדר ממתי?
יאיר רביבו
הם יכולים להגיד, הוותיקים.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
אבל לא משנות ה-30?
יאיר רביבו
לא, לא. זה חקלאות, לא היה פה כלום בשכונה הזאת. השכונה הזאת, נכון להיום, היא שכונה עם תכנית מתאר. נמצאת איתנו פה גם גב' רבקה איבלסון שהיא - - -
זאב בנימין בגין (הליכוד)
אם הקרקע פרטית קשה לעבוד גם כשיש תכנית מתאר.
יאיר רביבו
נכון, אבל היו כאן הסכמות. נכון להיום, אחרי כל ההתנגדויות של התושבים, יש פה תכנית מתאר מאושרת שהכריזה על האזור הזה, יש פה אלפי דונמים, היא הכריזה עליהם כאזור למגורים. כמובן שאותם אנשים יצטרכו, בהסכמה, להפקיע שטחים לטובת שטחי ציבור שיהיו פה בתי ספר ויהיה פה מרכז מסחרי ויהיו פה פארקים. תראו כמה קשה לנו להתנהל פה בתוך הדבר הזה. נמצאת איתנו פה גם רבקה איבלסון, שהיא פרויקטורית במשרד ראש הממשלה.

אנחנו נעצור בצומת ונסביר. חברים, אחד הדברים שחשוב שתשמעו ממני, דווקא כמועמד הליכוד שנתמך על ידי הגרעין התורני פה, אני הסתכלתי לציבור הערבי בעיניים ואמרתי שככה אי אפשר להמשיך, אי אפשר להמשיך ש-15,000 תושבים יחיו ללא תשתיות. היום אנחנו ביום יפה, כשיורד פה גשם אז אתם מבינים מה קורה לניקוז, זה נכנס פה לאנשים הביתה. ותדעו לכם, אני הגעתי למסקנה, אחד הסכסוכים הגדולים במגזר הערבי הוא בדרך כלל על חשמל. יש פה על כל 100 בתים חשמל אחד, איך השיגו? אתם לא רוצים לדעת. יש תעריף בחברת חשמל, 80,000 שקלים משלמים לפקיד - - -

כאילו לא חסר צרות שעליהן נרחיב בישיבה, יש פה כפר שנקרא כפר דהמש, שהוא כפר שנמצא במשולש של שלושה יישובים, לוד, רמלה ועמק לוד.

כשנפנה שמאלה נמשיך לתוך השכונה שנקראת פרדס שניר, אבל אם נמשיך ישר, יש פה כפר שהגיע עד בית המשפט העליון, נקרא כפר דהמש. התושבים שם זה לא הרבה תושבים, יש שם סך הכול 600 תושבים והייתה פה ועדת גבולות ואמרו לאן לשייך את היישוב הזה, האם להכיר בו כיישוב עצמאי, כמו שהתושבים רוצים. אבל זה מדהים, המדינה לא אוהבת להקים יישובים ערביים במרכז הארץ, נגיד את זה על השולחן, נכון, זוהיר? הם אמרו, 'לא, עדיף שהם יהיו נספחים לאיזה יישוב', רמלה לא רצתה - - -
זאב בנימין בגין (הליכוד)
600 תושבים?
יאיר רביבו
600-700 תושבים. אין הרבה. 50 עד 70 בתים, אין שם הרבה, זה כפר קטן. עיריית לוד הודיעה שיש לה לטפל פה בעוד אלפי תושבים לא מוסדרים, היא לא רוצה לקבל עכשיו עוד צרה שלא שלה. המדינה רצתה לתת לנו אדמות מניר צבי, בתנאי שניקח את זה. אמרנו, 'חבר'ה, מספיק לתת לנו מתנות עם עז', אנחנו לא רוצים לקחת עוד צרה, אנחנו רוצים לסדר את העיר, מה שיש לנו היום. אז הם החליטו בסוף לתת את זה לעמק לוד, כפר חב"ד. אלה לא רוצים, רמלה לא רוצים. בג"צ חייב את רמלה לתת שירותי הסעות - - -
קריאה
למה, הם רוצים לבוא לשם.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
חברות וחברים, תנו לי את הקשב שלכם לשתי דקות. אל"ף, אני מודה לראש העיר על גילוי הלב שלו, הוא לא מסתיר שום דבר. באמת יישר כוח ותבורך. דהמש ב-2016 זו שכונה שאין לה מעמד סטטוטורי, הרסו שם בית או שניים בתקופה האחרונה והלב נחמץ. נדמה לי שמדובר באות קין על מדינת ישראל שעדיין היישוב הזה איננו משויך לשום רשות מוניציפאלית. כל הרשויות התנערו מהמקום הזה באופן קונסיסטנטי, כאילו שלא מדובר בבני אדם. אני קורא לכם עכשיו כאדם, לפני היותי חבר כנסת או חבר ועדת הפנים של הכנסת, תחת חסותו של האיש היקר דודי אמסלם, מדובר כאן במשהו שצריך לזעזע את אמות הסיפים, לא יכול להיות שאנחנו נשתוק במדינת ישראל הנאורה, בעלת החיבור התרבותי הנאור ביותר, אחד מהנאורים ביותר בעולם, שאנחנו נסכים בשתיקה ש-600 או 700 בני אדם יחיו בתנאים בלתי נסבלים שכאלה. חומר למחשבה, תודה רבה.
יאיר רביבו
כמובן שאנחנו בעד שהאנשים האלה יקבלו דיור הולם, אבל שימו לב כמה צרות לנו יש פה. זו שכונה שלא הייתה שלנו ואנחנו לא יכולים לקחת אחריות, העיר לוד לא יכולה עדיין להכיל - - - לנו יש פה שנים של עבודה לסדר את השכונה שאנחנו נמצאים בה עכשיו, שנים של עבודה. לשמחתנו יש אור בקצה המנהרה כיוון שהתכנית הזאת קיבלה מעמד סטטוטורי, שזה החלק הקשה. אתם יודעים, התכנון במדינה הוא החלק הקשה, אבל איפה החלק היותר קשה עכשיו? זה הכסף. כדי לשקם פה את התשתיות יש פה אומדן של משהו כמו 300 מיליון שקל לתת לאנשים האלה תשתיות, מים, ביוב, ניקוז, מדרכות, בתי ספר, כל הדברים, כמו כל שכונה שכל אחד מאיתנו גר.

כמובן שחלק מההסכמה, אני אמרתי לתושבים, אתם רוצים שיהיה פה אוטובוס שיעבור? זה לא בטיחותי עכשיו, אין מדרכה אם הוא עובר. אתם צריכים כל אחד לוותר קצת, מטר ימינה, מטר שמאלה, כדי שאפשר יהיה לסלול פה. אתם רואים פה את הבתים, בסך הכול הבתים מרווחים עם חצרות גדולות ואפשר יהיה בהסכמה לפנות פה מתחמים כדי שאפשר שיעבור פה אוטובוס ואמבולנס וכיבוי אש וכו'.

אני פונה לממשלת ישראל, כחלק מהמשא ומתן שלנו בהסכם הגג לתקצב פה את עלויות הפיתוח. זה 300 מיליון שקל, אבל אין מה לעשות, אני תמיד אומר, כשממשלת ישראל לדורותיה לא התייחסה פה לשכונה הזו אז הם בנו והכי קל לבוא להגיד לראש העיר, ראש העיר, 2,500 בתים תהרוס, לא חוקי. אני לא חושב שאנחנו במקום הזה בכלל. אי אפשר להרוס פה שום דבר, צריך להסדיר את זה ולהלבין פה את המקום, אבל בסיום ההסדרה צריכים לשלב פה שעון חשמל, שעון מים, ארנונה, הכול. היום לא משלמים כמעט כלום.
קריאה
כמה בתים - - -
יאיר רביבו
כולם. מתוך כ-2,000 בתים יש בסך הכול 20 בתים, 1%, התכנית קבעה שהוא מפריע. מפריע לדרך, ל - - -
קריאה
תסתכלו איך שני רכבים עוברים.
יאיר רביבו
אנחנו נותנים פה שירותים בסיסיים, שירותי הסעה, תאורה החלפתי פה השנה, עמודי תאורה. הנה הבית של עבד. חבר'ה, מי שלא מכיר את עבד, עבד, תרים יד, אתם רואים את עבד, למה הוא פצוע? בליל הבחירות, 22 באוקטובר, לילה לפני הבחירות שהתמודדנו, עבד סיכם את מערכת הבחירות, בא ללכת הביתה, כולנו הלכנו לישון, יש לנו יום בחירות למחרת, לפתע הגיע מתנקש וירה בו מספר כדורים בליל הבחירות. הייתה פה סערה גדולה מאוד, לא ידענו מה קרה, יום הבחירות עצמו התנהל בצל האווירה הזו.

עבד היה במשך 102 ימים בתרדמת. אני הגעתי ביום שהוא התעורר וציינתי שזה אחד הימים המאושרים בחיי, שהוא התעורר. הוא היה פצוע אנוש ועבד הוא גיבור גדול והוא נלחם באומץ רב, נפגעה לו כל המערכת הפנימית, הכול נפגע, הוא עשה המון המון ניתוחים והוא התעורר. חיכינו לו במועצה. במשך חצי שנה שמנו את השלט שלו, לא הסכמנו להחליף אותו ועבד הגיע אחרי חצי שנה ונכנס כחבר מועצה מן המניין. הוא גיבור גדול, עבד. הוא היה עורך דין ואיבד את פרנסתו בשל כך, והוא מייצג ביחד עם חברי המועצה האחרים שנמצאים איתנו, גם פרג'י בן פרג' וגם אכראם סקאלה.

תראו, זה שאתם לא שומעים על לוד היום בתקשורת בהקשרים שליליים בהיבט הלאומני, זה הרבה הודות לשיתוף הפעולה ולהידברות שאנחנו מנהלים בינינו. בלוד לא הייתה פה שום הפגנה, חלילה שום פיגוע, להיפך, העיר לוד עוד שילמה בתושב העיר שעבאן ותושב יהודי, דני גונן, שני תושבי לוד נרצחו בגל הפיגועים האחרון. אבל שיתוף הפעולה פה הוא מדהים, יש פה דו קיום אמיתי. אני בא ואומר, צריך לפתור את הבעיות של המגזר הערבי. אני קורא פה גם לראש הממשלה ואני אומר לו, אני שם לב, כשאני נותן פה פארק משחקים קטן אני רואה את העיניים של הילדים איך הן בוהקות, אז אין שום סיבה שאנחנו לא ניתן לתושבים פה עתיד.

הגענו לצומת הרחובות יצחק רבין וסלאח א-דין. יש פה שילוב מעניין. זו שכונת נווה שלום בהמשך ואנחנו בדרכנו לתיכון הערבי. כל מה שראיתם עכשיו, תראו פתאום איזה שושנה.

זה מועדון הנוער הראשון שבנינו, אנחנו בונים עכשיו מתקציב הפיס, 1.5 מיליון שקל. זה מועדון הנוער הראשון במגזר הערבי. כל דבר אני אוהב להגיד הראשון הראשון, כי באמת לא היה פה כלום. אנחנו מיד נגיע, כמו שאמרתי, למתנ"ס הערבי הראשון בלוד. התיכון הערבי, שתיכף ניכנס אליו ותראו שם גם גיבורה נוספת, שירין חאפי נטור, מי שראה בערוץ 10, עשו עליה פעם תכנית שלמה. זה המתנ"ס וזה התיכון. אנחנו יורדים עכשיו בתיכון, תקבל את פנינו מנהלת התיכון שירין ופה גם נעשה את הישיבה, זו התחנה האחרונה. אני מקווה מאוד שהתרשמתם מהעיר.

(בישיבה בבית הספר)
שירין נטור חאפי
ברוכים הבאים לבית ספרנו הצנוע. אנחנו קיימים רק שבע שנים, תיכף אני אספר. לי קוראים שירין, לודאית גאה, נטור חאפי, נטור זה האבא שגידל אותי וחאפי זה האיש שמכיל אותי, בעלי.

ברוכים הבאים לבית ספר אורט, שש שנתי, אתם באודיטוריום. אני גאה להגיד שזה אחד מבתי הספר היותר יפים בארץ, יש פה את הילדים הכי יפים בארץ ויש פה בית ספר שמאפשר לילדים, כמה שאנחנו יכולים, לעשות להם את החיים יותר יפים, כי הרקע שלהם לא קל ואני חושבת שיש פה דוגמה למה חינוך יכול להוביל. אני גאה ושמחה להיות מנהלת של כזה בית ספר, הוא שייך לעיריית לוד, רשת אורט, ובלי העירייה בית הספר הזה לא היה קיים. זה סיפור מיוחד. וכשאני אומרת שהמדינה צריכה להיות המבוגר האחראי והחינוך זה הפתרון אנחנו מוכיחים את זה הלכה למעשה.

אז ברוכים הבאים. אנחנו נעלה לספרייה. אם תרצו קצת סיור, יש לנו בניין של חטיבת ביניים, בניין של תיכון, אני אקח אתכם לראות את בניין החטיבה, חצר מדהימה מאחורה, רחבת מסדרים. כל בוקר יש פה מסדר בוקר, יש פה דרשה יומית על כל נושא שאתם רוצים, כי זה חינוך, וזהו, וזה אני. ותודה שבאתם ותודה שבחרתם לבוא לכאן. אני אקח אתכם לבניין החטיבה, לחצר ונעלה לספרייה.

יש פה קבוצת רובוטיקה. החזון החינוכי שלנו אומר שאם באים לשכונה עם גיוון קצת בעייתי אז יש נטייה לפעמים לחשוב שקודם צריך לתת להם אוכל ובגדים. אני חושבת שלא, צריך לתת להם רובוטיקה ותעופה וחלל ופיזיקה וכימיה ואז הם שואפים להרבה יותר. יש פה דוגמה לילדים שרק שנה שנייה לומדים רובוטיקה ומה שיפה ומאפיין אותנו שמי שמדריך אותם זה נער מגדרה, מורה מבית ספר בחולון, אנשי היי טק פנסיונרים והמורה למחשבים שלנו. אז דו קיום לא עושים רק בפרויקטים, עושים בכזה דבר ויחד עם מנסים להתחרות וזו טעימה קטנה ממה שקורה פה.

אז נלך לבניין של החטיבה. קודם כל יש רעש ויש ילדים וזה טבעי והם צריכים לצאת ולהיכנס ובית הספר לא נקי לכבודכם, הוא תמיד נקי. בעיניי ההישג שהדשא הזה - - -
קריאה
אגב, יש לי שלושה ילדים שלי פה אצל שירין.
שירין נטור חאפי
נכון. העובדה שהבניין נקי אחרי הפסקה גדולה, בעיניי זה לא פחות חשוב מזכאות, כי חינוך זה קודם כל החיים עצמם וכמה חשוב לשמור על הכללים. אז אתם רואים פה חטיבה שיש בה כמעט 650 ילדים ז' עד ט', יש בדיוק אותו בניין ליד, מאחורה יש חצר. הכול נבנה בדם יזע ודמעות, התחלנו עם קומה מעל בית ספר יסודי.
יאיר רביבו
עד לפני חמש שנים לא היה תיכון ערבי בלוד, כולם הלכו לרמלה או ל - - -
שירין נטור חאפי
לפני צ'רצ'יל היו לנו מנהיגים בעולם האיסלמי שצ'רצ'יל יכול ללמוד מהם. אז אני מוסלמית מאוד גאה בחזון שלי. אני חיה בעיר שאני גאה שאני חלק ממנה. אם הייתם באים לעיר ולשכונה לפני שנתיים לא היה בית ספר, לא היה מתנ"ס, לא היה אולם, לא היה כלום, וגילו שאפשר דרך חינוך לעשות משהו. אנחנו לא באוטופיה, אבל חינוך חינוך חינוך. אז נעלה לספרייה ברשותכם.

הסיפור של בית הספר מתחיל בזה שאני בוגרת לודאית ועסקתי בחינוך בלוד במשך 14 שנים, הייתי מורה לספרות עברית בבית הספר היהודי פה בעיר וכשמדברים היום על שילוב של מורים ערבים בתוך המערכת החינוך היהודית אני יכולה להעיד באופן אישי כמה זה חשוב וכמה זה היה חשוב עבורי ועבור התלמידים שלי ללמוד ספרות ממישהי שהיא לא יהודייה וכמה זה היה מרגש וכמה זה שינה אותי ושינה אותם, אני חושבת.

הסיפור של בית הספר מתחיל ב-2009, זה הבניין הראשון בשכונת רמת אשכול, שבה אני גדלתי. כל הסיפור הזה מוכיח, וזאת השפה שלנו, לדבר על מה אפשר ואיך אפשר ולא כל הזמן למה אי אפשר. אחרי שנה עברנו לבניין המכללה, לעוד בניין וב-2012, דרך מאמץ אדיר של עיריית לוד ומשרד החינוך, גדעון סער היה שר החינוך, ייאמר לזכותו וייאמר לזכותה של העירייה, בנו בשבעה חודשים את הבניין הזה. התחלנו בבניין של החטיבה ולאט לאט התווספו להם עוד ועוד מבנים, נכנסנו לרשת אורט ויש לנו חלק גם במיזם שנקרא תובנות בחינוך.

הרעיון הוא לאפשר לילדים האלה חינוך ממלכתי חינם והמשפט החשוב ביותר, לקחת אחריות. הילד פה יודע שאם הוא לוקח אחריות על עצמו ועל החיים שלו השמים הם הגבול ולחנך לאחריות זאת אחריות מאוד כבדה.

החזון שלנו זה לאפשר לכל ילד, זה בית ספר לא סלקטיבי, ממלכתי לחלוטין, מתקבלים אליו ילדים בכיתה ז'. אני יכולה להגיד שמבחינתי אחד ההישגים הגדולים שלמרות הדימוי, שאני אומרת שהוא לא נכון, על השכונה, יש ילדים שמגיעים מחוץ לשכונה ללמוד בתוך השכונה. חשוב לנו מאוד לתת לילדים מענה פיזי. אני מאמינה גדולה שקודם צריך לתת לתלמידים מענה פיזי, אחר כך מענה רגשי חברתי ורק בסוף אפשר לדבר על הישגים לימודיים ועל לימודים. כי ילד שלא פנוי רגשית, או ילד שאין לו סביבה לימודית נאותה לא יכול להיות פנוי ללמידה של מתמטיקה ואנגלית וזה הבסיס ואני שמחה שכאן זה אכן מתאפשר. וזה גם הפוך.

הנתונים שלנו, ב-2009 היינו 153 ילדים בכיתה י', צמחנו והיום יש לנו, כתוב 1,173 נכון לאתמול, כי נרשמו עוד שני ילדים. כל הזמן באים ילדים להירשם, יש 1,175 ילדים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
מה הקיבולת של בית הספר?
שירין נטור חאפי
1,200 וזה כבר יוצר לי משבר מאוד גדול. הפרוגרמה מאפשרת רק 1,200 ילדים. מה שפעם היינו צריכים ללכת לביקורי בית לבקש מאנשים להירשם לבית הספר, אז היום יש יותר ביקוש ואני מאוד גאה בצוות שלי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
כמה תלמידים בכיתה?
שירין נטור חאפי
הכיתות שלנו תקניות, 34 ילדים בכיתה. אבל ב-י', בתיכון למשל, ביקשנו דרך רשת אורט והעירייה ופתחנו כיתה נוספת באוקטובר כדי שיהיו 25 ילדים בכל כיתה.

באופן כללי אני אגיד, יש לנו חטיבה עליונה, חטיבת ביניים. בחטיבת הביניים יש 680 ילדים, בחטיבה העליונה 493 ילדים, יש לנו 93 מורים בשתי החטיבות.

המקצועות והמגמות שלנו מנסים לענות על כל קשת התלמידים, אבל אני אגיד שזה מורכב וזה קשה. מצד אחד יש פה ילדים שעושים ביולוגיה או כימיה 5 יחידות, 14 ילדים מבוגרי בית הספר לומדים רפואה היום. יש לנו איכות סביבה, מגמה מדהימה, שאני ממליצה לכל מנהל בית ספר לפתוח, מגמת חינוך לגיל הרך, שזה רק לבנות, שבגלל מסורת של בית הן לא יכולות להמשיך ללמוד לימודים אקדמאיים נותנים להן תעודת טכנולוגית כבר לפני סיום י"ב ואז הן יכולות לרכוש פה השכלה, הנדסת בניין, פיקוד ובקרה, חקלאות, תקשורת ובשנה הבאה גייסנו את רכבת ישראל יחד עם העירייה ורשת אורט לפתוח מגמה ללימודי רכבת ואז הילדים ילמדו באופן תיאורטי מכונאות ויילכו לעשות עבודה מעשית בתוך רכבת ישראל.

אני רוצה להגיד שהילדים מתקבלים אלינו עם נתונים מאוד נמוכים, אבל אנחנו לא מדברים על זה וזה לא ממש מעניין כי אנחנו לא מתעסקים בלמה איך וכמה. אנחנו מקבלים אותם באהבה וממשיכים איתם הלאה.

רק להגיד שמבחינתי הערך המוסף של בית הספר זה ההתנדבות בקהילה, העלייה בבחינות הבגרות, שילוב של מגזר שלישי בתוך בית הספר. כמעט לכל מגמה יש ערך מוסף, לא לימודים רגילים, בית חולים שניידר שמעורב, בית המשפט המחוזי, חברת חשמל. השמים הם הגבול. יש פה את הילדים, אם תרצו לשאול אותם משהו, יש פה ילדים שמייצגים את פרויקט הגלישה בים, יש פה ילדים שגולשים בים פעם שבוע, יש ילדים שמשתתפים במרכז הלמידה, שבאים ממכון וייצמן ומ-HP אינדיגו ללמד אותם אנגלית, מתמטיקה ועברית. יש פה ילדים שמשתתפים בפרויקט שניידר.

תודה רבה שבאתם. אתם רוצים לשמוע ילד או שניים?
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
אפשר לבחור ילד משכונת הרכבת?
שירין נטור חאפי
כן, ילד משכונת הרכבת.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
איך זה לגור במצב של תת אנושיות ולבוא למגדל השן התרבותי החינוכי הזה שמעניק לך המון?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
עכשיו תרגם את זה לעברית, זוהיר.
היו"ר דוד אמסלם
אוסאמה אומר תרגם לנו.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
איך זה לבוא ממקום עני למקום חינוכי עתיר ועשיר?
שירין נטור חאפי
(מתרגמת לערבית).
תלמיד
(אומר דברים בשפה הערבית.)
שירין נטור חאפי
אחד הדברים שאני רוצה להגיד על מערכת החינוך הערבית.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
הוא רואה את מר בגין והוא מתרגש.
שירין נטור חאפי
אבל אני רוצה להגיד משהו על מערכת החינוך הערבית וחשוב להגיד. אחד הדברים שאנחנו לא עובדים עליהם מספיק זה לייצר מספיק ילדים שיודעים לקום ולדבר על מה הם חושבים ומה הם מרגישים. זאת אחת המשימות שלנו. מבחינתי זה שהוא בא לפה והוא עומד פה, אני גאה בו מאוד, כי הוא התחיל בנקודה אחרת. הוא מרגיש שהוא מתקדם והוא ישנה את השכונה שלו, כי כשהוא ייצא מפה אקדמאי וייגש למכרזים בתוך עיריית לוד אז הוא יהיה בין אלה שיחד עם ההנהגה המקומית ישנה את השכונה.
היו"ר דוד אמסלם
רבותיי, תודה רבה. שירין, באמת את אישה מדהימה. אני קבעתי את הסיור הזה, שמתחלק לשני חלקים, חלק סיור בראשות ראש העיר, ובאמת אני חושב שהיה סיור מרתק במובן זה שאנחנו רואים את הפסיפס של לוד, וכרגע זה דיון של הוועדה עצמה. לכן אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא של לוד, עוד מעט אני אעביר אליכם את זכות הדיבור.

בראש ובראשונה פותחים בשבחה של אכסניה, אז באמת תודה רבה לך, שירין. אני אומר את זה במילה אחת, אבל את ריגשת אותי, כבן אדם ובכלל בתפיסה שלך בגלל שאני חושב שזאת עבודת הקודש ואני מאמין שזה הנושא, שזה הלב, מעבר לשיפוץ כזה או אחר, אבל זאת המגמה וזה באמת הנושא שאם אנחנו נקדם אותו, לדעתי בסופו של עניין אנחנו משלימים גם את הפערים ועושים אזרחים יותר טובים במדינת ישראל וכרגע זה לא חשוב לנו מאיפה הם באו ובעיקר לאן הם צריכים ללכת.
שירין נטור חאפי
כשמייצרים לילד תקווה אז יש לו למה לשאוף והוא חושב על מה יש להשיג.
היו"ר דוד אמסלם
ברור, אני אמרתי במילה אחת, אני לא רוצה לפתח - - -
שירין נטור חאפי
אנחנו נצא ונאפשר לכם את הישיבה ותודה לכם.
היו"ר דוד אמסלם
אתם יכולים גם ללוות אותנו בישיבה, זה בסדר, מבחינת הילדים זה גם שהם יראו איך מתנהלת הכנסת. רק את הפטיש לא הבאנו. אז באמת תודה רבה לך.

רבותיי, אנחנו החלטנו לבוא ללוד מפני שמבחינתי זה היה יעד להגיע לעיר מעורבת. לי חשוב מאוד להביא את הוועדה לסיורים אחת לתקופה בערים שונות בארץ ומבחינתנו לוד הייתה יעד וכחלק מהפסיפס הישראלי. חברי הכנסת הערבים גם ביקשו ממני לבוא לכאן והם הצטרפו, אז אל"ף, באמת תודה רבה לחברי הכנסת שהצטרפו לסיור. כידוע לכם, יום חמישי זה יום שהכנסת לא עובדת ולח"כים בדרך כלל יש את העיסוקים שלהם וזה נדיר כאן בהרכב הזה שחברי כנסת באו והצטרפו לסיור.

כמובן אני גם מודה לצוות המקצועי שלי בוועדה ולמשרדי הממשלה שנמצאים כאן, ממשרד הפנים, השלטון המקומי, הגנת הסביבה, משרד האוצר וכו' וכו'. אבל מבחינתי פונקציית המטרה הייתה ועדיין זה לשמוע אתכם. אנחנו באנו יותר לשמוע ולהתרשם. לאחר שאנחנו נשמע אתכם אני אסכם עמך, אדוני ראש העיר, לקיים דיון בוועדה בכנסת בצורה מסודרת בנושאים, ללמוד את הנושאים, אני אלמד אותם ואחרי זה אנחנו ניקח נושא או שניים ועליו נעשה זום. אם קידמנו את הדברים האלה, בזה יבוא שכרנו.

אני רוצה להעביר קודם כל את רשות הדיבור לחברי הכנסת באופן קצר ואחרי זה לעבור אליכם ולאנשי המקצוע העירוניים, חברי מועצת העיר ואנשי המקצוע. נתחיל עם אוסאמה, בבקשה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
תודה, אדוני היושב ראש, אדוני ראש העיר, חברי העירייה, מועצת העירייה, תלמידים, מורים, המנהלת שירין, אהלן וסהלן, (מדבר בערבית). האמת, אני שיגעתי את היושב ראש על מנת לעשות את הסיור הזה ביחד עם חבריי. אני לא חבר בוועדת הפנים, אבל אני אורח כבוד אצלך, כי אכפת לי מהעניינים של - - -
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
אורח מקובל.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
ביחד עם חברי עבדאללה אבו מערוף וזוהיר בהלול ביקשנו לקיים את הסיור הזה בלוד. אדוני ראש העיר, אני הייתי בקשר ואני מבקר הרבה בלוד עם חברי העירייה, עבד, אכראם ופרג', ואנחנו כבר אומרים לכם שאנחנו כולנו מוכנים לעזור ולהירתם לטובת לוד בכלל וגם למגזר הערבי בפרט, אנחנו כמייצגים את האוכלוסייה הזאת. אנחנו לא צריכים את הסיור, כי אנחנו כל הזמן פה, אבל אתם פעם ראשונה שאתם, חלק מחבריי חברי הכנסת, רואים את המצוקה ואת העוני ואת התנאים, תת תנאים, כמו שאומר חברנו זוהיר בהלול, בשכונות אלמחטה, שניר ושאר השכונות.

אני מסכים עם כבוד היושב ראש שאנחנו רוצים לשמוע ולקיים דיונים באמת לעומק על מנת להגיע ולמצוא פתרונות. אנחנו לא באים לדיון ולא לסיור סתם ככה, אלא אנחנו רוצים לשמוע ולעמוד מקרוב על הבעיות וגם למצוא פתרונות. הבעיה הקשה ביותר והקריטית ביותר זה העניין של הבנייה וההיתרים, תשתיות. ראינו שאין כבישים, אין שום דבר.

בעיית החשמל, חיבור החשמל. אני חושב, אדוני היושב ראש, שאם אנחנו נצליח לפחות לפתור את העניין הזה אז אנחנו עשינו הרבה טוב למאות ואלפי משפחות בלוד, במיוחד שאנחנו שמענו מראש העיר שמדובר בתכנית מתאר מאושרת ולפי התקנות, חבר הכנסת בני בגין, גם של הוראת שחל ואחרי זה גדעון סער, שר הפנים, ועכשיו שר האוצר כחלון, ברגע שיש תכנית מאושרת, מופקדת, אז אפשר לא לחכות לטופס 4 וכל הדברים האלה. כמו שעשו בדליה ועוספיה, ואנחנו מברכים על זה, צריכים שתצא מפה קריאה של עיריית לוד, של ועדת הפנים, לשר האוצר על מנת להשתמש בסמכותו ולחתום על התקנה הזאת ולחבר אלפי בתים. היום יש חשמל, אבל זה - - -
יאיר רביבו
פיראטי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
זה לא פיראטי, זה מאוד מסוכן, במיוחד בתנאים האלה. התשתיות, באמת לא צריך להכביר מילים, לא צריך להשחית מילים, כל מילה מיותרת. הייתה החלטת הממשלה על העצמה, אבל צריך גם שהתקציבים יילכו למגזר הערבי. אנחנו מברכים על היוזמות שלך, אדוני ראש העיר, ועל ההתעניינות שלך והאכפתיות שלך ועל עבודתך, אבל באמת צריך לתת העדפה מתקנת. כמו שאמרת, הייתה הזנחה במשך עשרות שנים, הגיע הזמן שהשכונות הערביות בלוד יקבלו את המגיע להם.

נקודה אחרונה, כי אני לא רוצה לגזול מחבריי - - - את הדיון המפורט בוועדה בכנסת, אדוני היושב ראש, העניין של מחלקת הרווחה והייצוג ההולם של העובדים הערבים בעיר. יש היום בערך 14% עובדים ערבים, אבל האוכלוסייה הערבית בלוד זה בערך 30%, במיוחד במחלקת הרווחה, מתוך 125 יש אך ורק 10 עובדים ערבים ואנחנו יודעים ושמענו על האלימות ועל רצח נשים ועל העוני ועל התנאים הקשים בלוד, ואתה בעצמך אמרת, אז אני חושב שאתה צריך לתת יותר תשומת לב והעדפה מתקנת גם במחלקת הרווחה.
היו"ר דוד אמסלם
תודה לחבר הכנסת אוסאמה. אני רק רוצה לתחם את הדיון, אנחנו מסיימים אותו בשעה אחת, לפי הלו"ז שקבענו. היות שאנחנו רוצים לשמוע בעיקר את האנשים אז אני מבקש מחברי הכנסת קצת לקצר, כי אנחנו בעיקר, כמו שאמרתי, רוצים לשמוע את ראש העיר, חברי מועצת העיר והדרג המקצועי העירוני. בבקשה, חבר הכנסת זוהיר בהלול.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
קצר מאוד. אחת מהתכונות הבולטות והחיוניות של ראש עיר זה להיות איש תשוקתי, איש עם להט. באמת הלהט שלך והתשוקה שלך זה הדרייב קדימה כדי להוביל את העיר המאתגרת הזאת קדימה. זו התכונה הנדרשת. החיסרון של ראש עיר בעיר כזאת, רמות החיים השונות בין אוכלוסיות. מצד אחד תנופה אורבנית ותנופה של פרויקטים, גם בחינוך וגם בתעסוקה, ולצידם תת אנושיות, שכונות שלא שייכות לציביליזציה, לנאורות. נדמה לי שצריך להכריז, אדוני היושב ראש, דודי אמסלם, על השכונות האלה כשכונות מוכות.

אני לא מבין בפלפולי המשפט, כמו ידידי אוסאמה, כי הוא משפטן מפליא, אבל אני חושב שלהכריז על השכונות האלה כשכונות מוכות, זה יחייב את הממשלה ואת המשרדים להעניק את הכול כדי להציל את בני האדם האלה, שהם תושבים, אבל גם אזרחים של מדינת ישראל. דהמש, אלמוקטר, תחנת הרכבת, תעודת עניות, פרדס שניר, שאגב עשיתי שם כתבה בסוף שנות ה-70 כשרק כניסה למקום הזה הייתה כרוכה במנעול, היה מנעול שברגע שסוגרים אותו אף אחד לא יכול היה להיכנס לשכונה באותה תקופה. פרדס שֹניר או שָניר, כל הערבים החברים שלי אומרים לי שֹניר, לכן חשבתי שזה שֹניר, אבל אני מקבל את התיקון, פרדס שניר. זו שכונה שגאוותה של מדינת ישראל לא יכולה להיות נתונה לה מכיוון שהיא חיה בתנאים קשים והאוטובוס התנדנד בצורה מחרידה.

אתה אמרת, אדוני ראש העיר, שבינתיים האוטובוס לא מתבוסס בבוץ מכיוון שזה יום נאה, תארו לעצמכם שאת הביקור הזה היינו עושים ביום ראשון בעוד 72 שעות, אז היינו אולי מבקשים רחפת לאותו מקום. אז אנא, אדוני היושב ראש, אתה עם ההנעה המדהימה שלך תציל את בני האדם האלה שחיים בתנאים מחפירים. תודה לך.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה לחבר הכנסת זוהיר בהלול, חבר הכנסת בני בגין, בבקשה.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
כן, תודה ליושב ראש. אני הבנתי את רוב הדברים שזוהיר אמר עכשיו. זה עולם קטן וארץ קטנה. לפני חודש-חודשיים אני ביקרתי והרציתי בפני מאות תלמידים בבית הספר הממלכתי דתי הימלפרב בירושלים ואני דיברתי עם התלמידים במשך שעה לא קצרה על הדרך הנאותה שבה רוב צריך לנהוג במיעוט. אני לא דיברתי ואינני מדבר על נדיבות, אני מדבר על הגינות וגם על חובת הרוב באופן קבוע להושיט את היד. ילדים נולדים עם זכויות והזכויות האלה לא ניתנות להם על ידי השלטון, השלטון לא נוטל ולא מתנה, אנחנו שומעים את המליצה החוזרת לעתים, אין זכויות בלי חובות. אין שחר לאמירה הזאת, יש זכויות מולדות שאיתן האדם צריך ויכול להתקדם וחובת השלטון ליצור את המסגרת שתאפשר לילדים למצות את כישרונותיהם.

מנהל בית הספר סיפר לי, בפגישה לפני ההרצאה, שהוא עומד לעשות את הצעד הבא, הוא יבוא לבית ספר ערבי בלוד ללמד היסטוריה ומנהלת בית הספר תבוא להימלפרב, בית הספר הדתי, ותלמד ספרות ערבית. אז עכשיו פגשתי את אותה מנהלת, יחד עם כולכם, אני חושב שזה רעיון מעולה, מצוין, לו ירבו כאלה.

בהקשר לתכנית שהממשלה אישרה לפני שלושה שבועות, ביום רביעי לפנות ערב, תכנית תקדימית בכך שלראשונה שינו לעומק את דרכי התקצוב, נכנסו לתקנות עצמן, לסעיפי התקציב ודאגו שההקצאה בכל סעיף תקציבי ב-15 משרדים תתאם לשיעור של האוכלוסייה הערבית בארץ. היה דיון בנושא ערים מעורבות, הוא לא הסתיים, או יותר נכון הוא הסתיים בהחלטה הזאת שנוגעת ליישובים שאינם מעורבים, אבל כמובן שיהיה צורך בהמשך כדי לטפל בבעיות המיוחדות שאחת מהן אנחנו ראינו כאן.

אנחנו שומעים, דווקא באחרונה שוב, על הצורך קודם כל או בד בבד עם בנייה לדאוג לאכיפה של החוק ושל חוקי הבנייה. היה לי ניסיון מסוים בנגב בשנים האחרונות, אין טעם ואין צדק באכיפה שאין לאדם, שאין לחתן ולכלה אפשרות סבירה לקבל רישיון בנייה. כאשר אין תכנית מתאר מפורטת אז האכיפה היא על ריק, היא סמלית, היא יוצרת טרוניות, כעס, טינה, אבל היא מאוד לא בונה.

אני מתייחס בדבריי לשכונה. אני חושב שהדרך עוד ארוכה, היות שהבעלות היא פרטית ואמרתם שאפשר יהיה בהסכמה, אני חושב שזה יהיה מאוד קשה להשיג את ההסכמה ושאנשים מתנים בדרך כלל את הסכמתם בכל מיני תנאים, להכניס תשתיות, ביוב, בסמטאות שנכנסנו אליהן, שזה יש לו דיר ולהוא יש מגרש גרוטאות, יהיה קשה מאוד. לכן נצטרך מאמץ גם ממשלתי וגם עירוני כדי בזמן הקצר ביותר להביא את השכונה או את השכונות לרמה שחברנו זוהיר היה קורא לה אנושית ולא תת. תודה.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה, חבר הכנסת בני בגין. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, בבקשה.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
בוקר טוב לכולם. בוקר טוב לכל הדוברים, ליוזמת יושב ראש ועדת הפנים. כוועדת הפנים לא במקרה בחרנו את העיר לוד, מכל מיני היבטים. נכון שזה יום חמישי, אבל זה יום עבודה רגיל לנו, לא בגלל שהכנסת עובדת, בגלל שזה חשוב ושתדעו שאנחנו עובדים שמונה ימים בשבוע. זו עובדה. לא בגלל שאנחנו כאן, בגלל שאנחנו נמצאים בישיבות עבודה גם ב - - - לוד נבחרה כדוגמה שהיא תוכל להיות דוגמה בכל ישראל איך אפשר לחיות ומה צריך לעשות. בסיור הזה, הטוב ביותר ואני יודע שעשה כבוד ראש העיר, ואנחנו שמענו את העשייה שלו, בעיר לוד הייתה ועדה קרואה במשך עשר שנים ואנחנו יודעים מה זה ועדה קרואה, בגליל הייתה, למשל בירכא ובמקומות אחרים, האבחנה ידועה, הדיאגנוזה של מה שצריך לעשות בלוד ידועה, אבל צריך לתת את הטיפול הנכון. לא רק לדבר כרופא, אבל גם אם אנחנו יודעים את האבחנה לא מספיק לדעת את האבחנה הנכונה, צריך לדעת מה הטיפול הנכון.

אני חושב שהטיפול הנכון הוא, עצם העובדה שאנחנו כאן היום זה התחלה של הטיפול. אנחנו כוועדת פנים גם אחראים על או מלווים את העבודה של המועצות המקומיות, של העיריות, זה ועדת הפנים, ולכן כל הדברים שהועלו כאן מחבריי, מראש העיר, מאוסאמה, מבני בגין וזוהיר בהלול ידועים.

אני רוצה לחדד כמה דברים. העיר הזאת, מיקומה כאן במרכז, בנו עיר מודיעין לתפארת, למה לא הייתה השקעה מלכתחילה לראות בעיר לוד עיר אסטרטגית. המיקום שלה אסטרטגי, שדה התעופה, דרום תל אביב, 80,000 תושבים, עוד כמה שנים יהיו 90,000 ו-110,000 תושבים, לכן אנחנו כוועדה אחראים על התושבים כאן, ערבים ויהודים, אני יודע שהשכונה שביקרנו בה, שכונת שניר, לא כל מה ש - - - איך צריך לפתח אותה ולעשות אותה ושתהיה מאושרת ועם תכנון ועם הכול, צריך להתחיל לעבוד. משאבים, לא חסר כסף במשרד האוצר. אנחנו נדפוק במשרד האוצר ונביא כסף, וצריך להביא כסף ויש כסף. לא בגלל שאני אחראי על הקופה, בגלל שאנחנו יודעים שיש כסף, צריך לשים את היעד הנכון וזו תהיה כאן דוגמה לדו קיום.

לראש העיר אני אתן הערות, למה לא לחשוב על הקמת בתי מלון טובים כאן, מרכזי תרבות ותיירות. יש פוטנציאל גדול, גם מבחינה היסטורית וגם מכל הבחינות. ואם אנחנו רוצים לדבר, צריך להשקיע במרכזי תרבות וחינוך, מתנ"סים, עוד מרכז תרבותי, עוד מרכז קהילתי, דו קיום לכל הקהילות, עולים מחבר העמים, איתנו, ואנחנו מוכנים לשתף פעולה, כבוד ראש העיר, ואנחנו נהיה בקשר איתך.

גם העניין של בית חם לנשים, שחסר. צריך לזה תשומת לב. בכל זאת אנחנו יודעים שיש פערים. אנחנו רוצים שהדברים יתחילו לזוז, גם מבחינת עובדות סוציאליות, גם מבחינת בית חם לנשים, אני יודע שאתה עושה הכול מבחינת האלימות והמלחמה בסמים והפשע ואני גם במקרה חבר בוועדת המלחמה בסמים בכנסת, לכן גם אם חסר לכם משהו תוכלו לשתף אותנו. ולהתחיל את הדרך הנכונה שתוביל כאן שתהיה עיר לדוגמה. יש אפשרות, לא רק בגלל הדו קיום, גם בגלל הדו קיום שישנו כאן, וזו תהיה דוגמה לפתח את העיר בצורה הנכונה.

ואם אנחנו כבר נגענו בשתי מילים בהערות של 600 תושבים או 50 בתי אב בדהמש, אני לא רק לוחש עכשיו, היות שאנחנו רוצים עשייה טובה, כבוד ראש העיר, ורוצים שאנחנו נעשה את הדברים כמו שאנחנו רואים לנכון, אני חושב שנכון היה להתחיל, לא רק להתחיל, יש מן הראוי שאנחנו נהיה צודקים עם עצמנו, גם כנציגי ציבור, גם אתה כנציג ציבור, ראש עיריית לוד, ששכונת דהמש, שאנחנו היום לא דנים בה, אבל בכל זאת אני לא רק פונה, אני חושב שהדרך הנכונה היא אכן שגם נכין תכנית איך לספח את שכונת דהמש ללוד. זה הפתרון הנכון, גם מבחינת תקציבים וגם מבחינת - - - זה יהיה נכון מכל הבחירות, לכן כבר צריך להתחיל - - -
קריאה
הם מתנגדים לזה.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
אם אתם לא רוצים, בבקשה.
יאיר רביבו
גם אנחנו לא רוצים. אם החתן והכלה לא רוצים אז - - -
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
אני מושך את הדברים שלי. לכן אני אמרתי שזה לא הדיון כאן היום. מבחינת העיר לוד, אני ביקרתי כמה פעמים בעיר לוד באופן אישי, אבל הביקור הזה הוא ביקור מיוחד ומה שצריך זה לפתח את העיר לוד, אנחנו בעד ואנחנו נמשיך.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה, חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. אני רק מזכיר לכולם, אנחנו בוועדת הפנים, אנחנו לא עוסקים בוועדות אחרות, כך שנושאי רווחה וכו' לא עולה פה בוועדה. אנחנו מתעסקים רק בנושאים שאנחנו באמת אמונים עליהם.

אני אעבור לחברי המועצה ואחרי זה ראש העיר ידבר ואני אסכם את הדיון. אנחנו ניתן את רשות הדיבור עכשיו לסגן ראש העיר, אביב וסרמן. אני מבקש, כל אחד שלוש דקות. כל אחד מציג את עצמו לפרוטוקול, את השם ואת התפקיד.
אביב וסרמן
שלום. אני אביב וסרמן, סגן ראש העיר פה בלוד. תודה רבה קודם כל על זה שבחרתם לסייר פה. יש 250 רשויות בישראל וזה שאתם פה זה לפחות מבחינתי לא מובן מאליו, וגם בהרכב כזה, בנוכחות כזאת. אני רוצה לגזור משהו מהמקום שאנחנו נמצאים בו, יושב ראש הוועדה. אני חי בלוד שמונה שנים, הגעתי לפה מלימודים בלונדון עם אשתי וזה מין עוף מוזר פה בסיפור הזה.

אני חושב שאנחנו נמצאים בלא פחות מפלא, יש פה פלא. אף אחד לא האמין שבלב שכונת הרכבת תהיה מנהלת כזאת, יהיה מבנה כזה, יהיו מורים כאלה, יהיו תלמידים כאלה. אני מנסה לחשוב מה אנחנו יכולים לגזור מהפלא הזה. אני מלווה את שירין, אני חושב מהיום שבו היא מונתה לתפקיד והלקח הגנרי שאני גוזר זה שהגענו לפלא הזה בזכות שיתוף פעולה שצריך להמשיך אותו, בין מנהיגות מקומית דמוית שירין לבין העירייה לבין הדמות הרלוונטית בממשלה. במקרה של שירין זה היה גדעון סער, שגדעון סער ביקר פה ברמה של כל חודש, אם לא כל שבוע. אני חושב שצריך לעשות לתופעה הזאת, ללקח הזה, העתק-הדבק לרמה של כלל העיר.

אני אגיד למה אני מתכוון. העיר לוד עולה אחת לכמה שנים על שולחן הממשלה, יודעים שיש פה סיפור שאין בשום מקום אחר בארץ, מביאים החלטת מחליטים, זה קרה בפעם האחרונה ב-2010. אני כבר הייתי פה, אני יודע שזה היה גם לפני כן, נדמה לי ב-2002. ההחלטות האלה הן הזדמנות לעשות שינוי דרמטי בעיר הזאת והן לא מביאות את השינוי הדרמטי. אם לקחת את הדוגמה של שירין, הן לא מביאות את השינוי הדרמטי כי חסרים שני דברים. אל"ף, חסר הקשר האישי, קשר שיש לשירין במקרה של גדעון סער, ואני לא חושב שקיים עם ראש הממשלה אותו קשר, אותו דפוס של קשר, ופעם שנייה זה תכנית. בית ספר כזה לא נולד מזה שמישהו אומר 'יאללה, בואו נעשה', הוא נולד מסוף מעשה במחשבה תחילה.

אלה שני האלמנטים שאני רוצה לשים על השולחן. לאור החלטת הממשלה שהחריגה את הערים המעורבות מההחלטה הכללית על המגזר הערבי, יש היום טיוטה של תכנית שהיא הרבה יותר רצינית מהתכנית שהייתה ב-2002 והייתה ב-2010, קוראים לה הסכם גג, לא החלטת מחליטים, הסכם גג ללוד, הסכם גג שמבין את כל המורכבויות שיש בעיר הזאת, את היתרונות שלה, את החסרונות שלה. יש פה עיר עתיקה שהייתם בקמצוץ קטן שלה, אבל אין ספק - - -
היו"ר דוד אמסלם
תתחיל להתכנס בזמן. הבנתי.
אביב וסרמן
אני אומר, צריך לעשות שני דברים, אל"ף, לראות שראש הממשלה בעצמו, כי בעיניי זה הדרג שיכול לעשות שינוי דרמטי בעיר הזאת. ראש הממשלה בעצמו שיבוא לכאן, יראה את המצב בשכונות הערביות, יראה את הפוטנציאל של העיר העתיקה, אזורי התעשייה שלא דוברו פה.
קריאה
היה פעמיים-שלוש ראש הממשלה.
אביב וסרמן
גם בפרדס שניר?
קריאה
הוא היה - - -
אביב וסרמן
אז אני לוקח חזרה. אני אומר, אל"ף, מעורבות אישית של ראש הממשלה, ובי"ת, תמיכה בהסכם הגג המתגבש שהוא הרבה יותר טוב מההסכמים הקודמים, תודה רבה.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה. גיל, בבקשה. אני מבקש באמת להצטמצם לשלוש דקות, כל אחד יכול לדבר עשרים דקות ובאמת דברים בטעם. אז אל"ף, אנחנו התרשמנו, קחו בחשבון שאנחנו גם מכירים את הנושאים, לא רק בלוד, בארץ, ובוא נצטמצם כדי שנהיה יותר יעילים.
גיל חדד
אני חבר במועצת העיר מטעם סיעת הליכוד. אני מייצג במועצת העיר את החילוניים והמסורתיים. יש לנו בעיה בעיר לוד של הגירה שלילית בעשר השנים האחרונות, הקימו פה את שוהם ומודיעין וברמלה הקימו שכונה שנקראת מצליח, כל זוג צעיר שמתחתן עובר למצליח, מודיעין ושוהם. לצערי בלוד אין בנייה כרגע, ראש העיר מנסה לעשות, אין כרגע פרויקט שאפשר להגיד שזוג שמתחתן הולך לקנות דירה של ארבעה חדרים, שלושה חדרים, משהו חדש, כמו שאוהבים.
קריאה
דתי לאומי - - -
גיל חדד
אני מדבר על מסורתיים וחילוניים. הפתרון באדמות גינתון, בן שמן, הן סופחו לעיר לוד, יש שם פרויקט שבסביבות 4,000 יחידות דיור. משום מה הפקידים של משרד השיכון מתנגדים להקים שם שכונה מתחרה, שכונה ש - - -
זאב בנימין בגין (הליכוד)
מתחרה במה?
גיל חדד
מתחרה בשוהם ומודיעין ומצליח. משרד השיכון היו פה לפני חצי שנה, הם אמרו, 'לא, אנחנו רוצים בתוך העיר לוד להרוס, פינוי בינוי'. זה לא יעבוד, זה נמרח, זה שנים, זה לא מתאים. אני אומר לכם, כל יום שעובר עוד זוגות צעירים עוזבים. המשפחה שלי, לפחות חמש-שש משפחות, אנשים חזקים, עזבו למצליח. אני אישית לא יכול להגיד להם מה לעשות. אני חושב שצריך לקבל החלטה להעביר למשרד השיכון, להקים פה שכונות לזוגות צעירים ומסורתיים.
תומר רוזנר
יש שם תוכנית?
גיל חדד
אבל משרד השיכון לא רוצה, לא יודע מה הסיבה. לערבים יש את השכונות שלהם, אני בעד לתת הכול, לדתיים יש את השכונות שלהם, לחרדים באחיסמך, אנחנו הולכים להיות פה המיעוט בעיר לוד. תודה רבה.
היו"ר דוד אמסלם
תודה, גיל. עבד, בבקשה.
עבד אזברגה
קודם כל תודה רבה על האירוח. אני מודה לשירין על האירוח. אני לא רוצה להרחיב, אני חושב שכל הדברים שנאמרו פה הם מאוד מייצגים, הם מאוד מדברים לעניין, אני לא חושב שאני צריך לחזור עליהם. אני חושב שצריך להיות ענייניים ותכל'ס וצריך לדבר במספרים. יש לנו שתי בעיות קשות במגזר הערבי. כל הדברים האחרים שהם בתכנון, יש לנו דרישות מראש העיר, אנחנו לפעמים מתווכחים עם ראש העיר, רבים עם ראש העיר ובסוף מגיעים לסיכום מסוים. יש שתי בעיות קשות, תכנית לד/1300, מי שמכיר את התכנית, צריך לגייס פה תקציב לתשתיות, בלי זה העירייה לא יכולה לעמוד ואנחנו יכולים לחזור עוד שנה ועוד שנתיים לאותו מקום.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
מה זה ל"ד?
עבד אזברגה
לד/1300. אתה הזכרת את המסילה, ממערב למסילת הרכבת שחצינו זו תכנית לד/1300, שהיא מאושרת, שהיא גם חולשת על האזור הקשה שהיינו בו. בשביל לפתח את האזור צריך לפחות, אני לא מבין במספרים בדיוק, אבל מדברים על 300 מיליון שקל.

הנקודה השנייה זה הסיפור של חיבור החשמל והמים לבתים שעדיין לא מוסדרים ואין להם טופס 4. אני רק רוצה להגיד עוד משפט אחד מישיבה אחרונה שהתקיימה בעירייה. יש הרבה בתים גם בעיר ובמקומות אחרים שהם רק עם טופס 2 ויש להם חשמל, ואין להם טופס 4. אני חושב שבאופן מיידי צריך להוציא המלצה, הנחיה, לעניין החשמל, המים ולדאוג לתקציב הזה. זו הבעיה הקשה שלנו בלוד. כל שאר הדברים, אני מאמין, עם הדרישות של חברי המועצה, הוויכוח עם האופוזיציה והקואליציה וכל מיני אנחנו בסוף נגיע לסיכום. לבנות עוד גן אנחנו נבנה, לבנות מתנ"ס, אנחנו בונים, אבל באמת צריך את התשתיות, כי במצבים הקשים קשה מאוד לחיות באזור הזה.
היו"ר דוד אמסלם
תודה, עבד.
תומר רוזנר
רק שאלה, עבד.
היו"ר דוד אמסלם
תומר זה היועץ המשפטי של הוועדה.
תומר רוזנר
אם תתקבל הבקשה של - - - ששר האוצר ייתן צו וכו', צריך שיתוף פעולה של התושבים, הם צריכים להגיש בקשות.
עבד שחאדה
בטוח, בטח. אין שום בעיה.
היו"ר דוד אמסלם
עוד מעט אנחנו נדבר על זה. בבקשה, פרג'.
פרג'י בן פרג'
אדוני היושב ראש, אני רוצה לפנות אליך ואני רוצה לקצר ולהציג שתי נקודות. אני מקווה שלא יהיה עוד פרוטוקול. היינו לפני שנה בנושא החשמל בוועדת הכלכלה בכנסת ומאז לא התקדם שום דבר. אני אמשיך את הדברים של חברי עבד אזברגה - - -
עבד אזברגה
אנחנו מאותה סיעה.
פרג'י בן פרג'
לד/1300, התכנית המאושרת שאושרה ב-2014, התחלנו ליישם פיילוט במקטע מסוים, 1300/4, עם הגב' רבקה איבלסון והנהלת העירייה, בהסכמה של 100% מהתושבים שלא ישימו אבן על אבן עד שיאושר הפיילוט הזה. הפיילוט הזה היה מודל, אתם יודעים, אחרי תכנית המתאר יש תכנית מפורטת, בזה לא תם הסיפור, אז הפיילוט הזה, אנחנו בשלבי סיום של תכנית מפורטת על מנת לקדם את האזור. אם זה נעשה ואנשים היו ממושמעים ואף אחד לא שם אבן על אבן מאז ולא תהיה תשתית בזמן הקרוב אז הכול הולך לטמיון והתכניות האלה, אנשים יתחילו לבנות עוד פעם על הכבישים, עד שהצלחנו לעשות תכנית אחת. נושא החשמל, הזכירו פה, אני לא רוצה להעלות את זה יותר מדי. חשמל יש לכולם, אבל זה צריך להיות חוקי.

אני רוצה להוסיף לוועדה הזו עוד נקודה אחת שאולי היא לא נשמעה היום ולא קשורה. העיר לוד מונה כמעט במרשם האוכלוסין 28,000 תושבים כשבפועל יש 35,000 תושבים ערבים, וסגן ראש עיר ערבי אין, למה? מסיבות פוליטיות. ראש העיר עם כיפה על הראש, מהליכוד, שהוא מאוד, ראיתם היום, מעוניין ורוצה לתמוך, קשה לו לשים סגן ראש עיר ערבי. הבקשה שלי, שיחוקק חוק או תקנה של משרד הפנים, בערים מעורבות מעל 25% ערבים או מעל 20% ערבים, סך הכול יש ארבע-חמש ערים, שיוסיפו תקנה מכוח חוק לשים סגן ראש עיר ערבי. היום יש ראשי מועצות ערביות, ראשי ערים ערבים, שאין להם את התושבים שיש לנו פה. תודה רבה.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה לך. אכראם, בבקשה.
אכראם סקאללה
אני מודה לכם על הביקור. לגבי החשמל, אני לא רוצה להוסיף הרבה - - -
היו"ר דוד אמסלם
דרך אגב, כל מה שנאמר אין טעם לחזור.
אכראם סקאללה
אני לא חוזר, אני מדגיש שזה כל כך חשוב שאני גם רוצה להזכיר על זה משהו, אבל כבר חבריי במועצה אמרו די בנושא הזה.

לגבי שכונת הרכבת. שכונת רכבת, שאבא שלי נולד בה. כשאבא שלי נולד בה היא הייתה שכונה מהיפות ביותר בלוד והיו אנשים כל כך מתלהבים לנסות לגור בה. הייתה גם קבוצת כדורגל, שמטפח אותה ראש העיר כבר בימים האחרונים. תחנת הרכבת הייתה מקום אסטרטגי, סבא שלי היה נהג קטר בזמן האנגלים, כשהיו מגיעים ממדינות ערב. אבא שלי המשיך בדרכו, בצורה אחרת, כנהג משאיות, ואני ממשיך את דרכם כנהג מטוסים. זה לגבי תחנת הרכבת, שזה מקום אסטרטגי מאוד. עכשיו בונים בבניין המרכזי של הנהלת הרכבת פה. זה הדבר הראשון, לגבי תחנת הרכבת.

עכשיו אני רוצה להתייחס לתכנית המתאר. בתכנית יש תכנון לבנייה מעורבת קומות, עד 19 קומות בעיר.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
ברשות היושב ראש, תן לי להבין, איך התקבלה ההחלטה להקים כאן את הבניין של הנהלת הרכבת?
יאיר רביבו
זו החלטת ממשלה, זו החלטה אסטרטגית. בחיפה אגב יונה יהב עד היום בעתירות כי הולכים להעביר את כל המשרדים מחיפה ללוד, מתל אביב, חיפה ובאר שבע ללוד. אם נרים את הווילון נראה את הבניין פה מאחורינו.
אכראם סקאללה
אני אקצר את דבריי, כי חבריי במועצה כבר דיברו על מה שחשוב, מה שאני רוצה לדבר עליו הם התייחסו אליו. אבל אם השכן שלך מבסוט וטוב לו אתה תהיה מבסוט, וזו כבר אסטרטגיה ארצית ועולמית. השכן שלי ישן טוב, אני אישן טוב. אנחנו צריכים להתייחס לשכנים שלנו בדהמש. עם כל הכבוד, למרות שזה לא קשור, אבל צריכים להתייחס לשכנים שלנו בדהמש, כי זה לאט לאט משפיע עלינו גם במגזר הערבי פה בלוד.
קריאה
בכל המגזר הערבי, לא רק בלוד.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה. יש חבר מועצה שנמצא ולא דיבר?
ג'ומה
אני רוצה להוסיף. אני לא חבר מועצה.
היו"ר דוד אמסלם
ג'ומה הוא גם חבר אישי שלי.
ג'ומה
אנחנו חברים הרבה שנים, עוד לפני הפוליטיקה. אני רוצה להוסיף על חברי המועצה. החברים דיברו לגבי החשמל ואני משיב ליועץ המשפטי של הוועדה, אני חייב להדגיש, שיירשם בפרוטוקול, ישנם בתים פה שמחוברים, לפחות שמונה, תשעה ועשרה בתים עם שעון חשמל אחד. זה סכנת נפשות. בחודש האחרון או בחודשיים האחרונים נשרפו שלושה בתים ובנס ניצלו האנשים. פה, לא רחוק, מאחורי בית הספר.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה, ג'ומה. אהרון אטיאס, מנכ"ל העירייה, בבקשה.
אהרון אטיאס
האמת שהכול כבר נאמר, אנחנו צריכים את הדחיפה המשמעותית של ועדת הפנים כדי להביא את העניינים לתכנית מסודרת. אנחנו די מתנהלים מול משרד ראש הממשלה, כפי שראש העיר הציג, דרך רבקה איבלסון. אנחנו מתקדמים לתכנית גג שאמורה לאפשר לנו את כל המשאבים הכלכליים. צריך לראות איך אנחנו מקדמים את זה למשהו שמחר בבוקר קורה. סך הכול אנחנו ערוכים ותודה רבה באמת לכל מי ש - - -
היו"ר דוד אמסלם
רק תפרט לגבי התכנית שדיברת עליה.
אהרון אטיאס
תכנית הגג. אנחנו מתקדמים עם תכנית גג שהכנסנו לתוכה את כל - - - כל מה שדיברו פה כולם אמור להיכנס לתוך תכנית הגג.
היו"ר דוד אמסלם
תכנית גג באה באיזה שהוא הקשר של בינוי מסוים.
אהרון אטיאס
כן, אנחנו הולכים לבנות בלוד עוד 12,000 יחידות דיור, להרחיב את העיר ואת התשתיות ואת הכספים שמקבלים עבור היחידות החדשות, אנחנו רוצים להשקיע אותם עבור האזורים הישנים, כולל שכונת הרכבת שסיירנו בה היום.
יאיר רביבו
עד כה נחתמו עשרה הסכמי גג במדינה. ההסכם המתהווה בלוד ייחודי, מכיוון שהוא ההסכם הראשון שלא הולך לצפות פני עתיד, אלא בעיקר פני עבר. באנו למדינה ואמרנו, 'אתם הבאתם פה עולים לגני אביב, הבאתם חרדים, מכרתם את האדמות ולא החזרתם שקל ללוד', אנחנו צריכים היום כסף לשקם את אותן שכונות ערביות, את העיר העתיקה ואת השכונות הוותיקות בלוד.
היו"ר דוד אמסלם
זאת אומרת הסכם הגג נותן השקעה מחוץ לקו הכחול.
יאיר רביבו
בדיוק. אגב, יש לנו מחלוקת ונשמח לעזרה שלכם גם, מובילים איתנו פה את הפרויקט דירה להשכיר, שזו חברה ממשלתית שהמדינה אמרה להם, בא שר האוצר ואמר לדירה להשכיר להוביל את הפרויקט בלוד, היום יש לדעתי פוליטיקות פנימיות שרוצים למשוך את זה מדירה להשכיר ולקחת את זה למשרד הבינוי והשיכון ואז הם מסתכלים בראייה מאוד צרה. רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון, אותם לא מעניין עכשיו לסדר את השכונה בפרדס שניר.

דירה להשכיר, בראשה עומד עוזי לוי, בחור עם ראייה רחבה שאומר 'תקשיבו, אני מבין שזו בעיה לאומית. כל מה שתיארו פה החברים, זו בעיה לאומית, כדי שאני אשים 300 מיליון שקל לתשתיות, שזה המספר אגב, אין למדינה 300 מיליון שקל. גם אותה החלטת ממשלה היסטורית, שהייתה לי הזכות לדחות אותה פעמיים, מראשון לרביעי ומרביעי לערב כי אני עמדתי על זה, דיברתי עם ראש הממשלה, אמרתי שלא יעלה על הדעת שבלוד חיים 25,000 ערבים, ואגב, אני לא יודע אם אתם יודעים, אם היישוב הזה היה מוגדר כיישוב ערבי הוא היה מקום שמיני בארץ בגודלו, בין היישובים הערביים, כלומר אחרי סכנין, נצרת, שפרעם, אום אל פחם, טה טה טה לוד מקום שמיני. אז איך יכול להיות שהערבים בלוד לא בהחלטת הממשלה?

זאת הסיבה שמגיעה לפה בעוד שבועיים גילה גמליאל, כי אני מאוד כעסתי על העניין הזה, אמרתי שלא יכול להיות שלוקחים את לוד, רמלה ועכו, חיים שם כ-100,000 תושבים והם לא נכנסים בתכנית. לכן אמרו 'טוב, בוא נעשה תכנית רק ללוד'. אני בא ואומר, יכול להיות שהפתרון בסוף, אני כבר משתלב במה שאמר המנכ"ל - - -
היו"ר דוד אמסלם
שאלתי שאלה קטנה וקיבלתי נאום לאומה.
רחל שפירו
אני אדבר רק על שני דברים. אל"ף, אני מחזקת באמת את הנושא של הצורך לחבר את הבתים לחשמל בטופס 4, כי זה דבר שיש בו סכנת חיים מיידית. הדבר השני, מ-2001, אם אני לא טועה, הבנייה היחידה שיש כאן בעיר היא רק לאוכלוסייה הדתית לאומית וצריך איזון גם ליהודים החילוניים שאני רוצה שגם יהיו ואני רואה בהם שותפים וחשוב שיהיו, וגם האוכלוסייה הערבית, שאין בנייה, לא מ-2001 וגם הרבה לפני.
היו"ר דוד אמסלם
יש פה בנייה ערבית רוויה?
יאיר רביבו
אגב, כולל החלטת ממשלה על שכונת רמז, שכונה חוקית שכן בונים אותה, זו שכונה ערבית צמודת קרקע.
רחל שפירו
אבל היא לא רוויה.
היו"ר דוד אמסלם
שאלתי אם יש בלוד שכונה רוויה כזאת בפועל, לא תכניות.
רחל שפירו
בפועל אפשר להגיד, אם מתייחסים לרמת אשכול, שהיא עברה שינוי דמוגרפי - - -
יאיר רביבו
בנייה חדשה, לא. לשאלתו לא, התשובה היא לא. הם רוצים להרגיל אותם גם.
רחל שפירו
לא, הם מעוניינים, יש הרבה צעירים שם.
היו"ר דוד אמסלם
הבנו.
רחל שפירו
הדבר השני, ההתייחסות לתכנית לד/1000, שהיא תכנית מתאר עירונית והדבר הכי חשוב בה באמת, ועל זה הרבה תושבים הגישו התנגדות שבאמת היא פועלת להגביל את הריבוי הטבעי הדמוגרפי של האוכלוסייה הערבית בלוד. זאת אומרת שלא לוקחים בחשבון שהמספר של התושבים הערביים אמור להשתנות, להתווסף, בלי להביא מחוץ לעיר אנשים, הגידול הטבעי. היא לא לוקחת את זה בחשבון וזה אומר שיהיה מאבק כל הזמן, המאבק הזה לא יסתיים בתושבים, איפה הם יגורו, זה מעין ניסוי דילול. הדילול, איך ייעשה ובאיזה צורה, אפשר לדמיין את זה, אבל לדעתי זה משהו מאוד מסוכן.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה. אני מבקש לשמוע, לשתי דקות, למרות שזה לא קשור לעניין ואני אסביר בסוף למה זה לא קשור, את איסמעיל ערפאת, לגבי הנושא של דהמש. באמת שתיים-שלוש דקות, אבל אני אסכם את זה בסיכום, זה לא קשור לדיון שלנו. קח בחשבון שאני מכיר את הנושא.
אסמעיל ערפאת
חבל מאוד שהסיור לא הגיע למקום, כדי שתראו את ה - - -
יאיר רביבו
האוטובוס לא היה עומד בזה.
אסמעיל ערפאת
כן, אבל היה אפשר להסתובב דרך הגשר ולהיכנס - - -
יאיר רביבו
עוד שעה היינו מגיעים לפה אחר כך.
אסמעיל ערפאת
אני אנסה להראות לך איפה בכלל זה - - - לא מכיר, כן מכיר. העניין הוא כזה, דהמש נופלת מבחינת רשות מוניציפאלית, היא לא שייכת ללוד, היא לא שייכת לרמלה, היא שייכת למועצה אזורית עמק לוד. זה כביש 44, שם ניר צבי, רמלה מתחילה בנווה דוד, זה פה מתחיל לוד, קרית מנחם מתחילה בזה. דהמש זה פה, היא באמצע, בין פרדס שניר ובין רמלה ובין מושב - - - היא תחום שיפוט מוניציפאלי של מועצה אזורית עמק לוד, הייתה מאז ומתמיד. כלומר היא לא היום נתלית על מועצה אזורית עמק לוד והיום אנחנו מבקשים שנהיה משויכים, היא כל הזמן היא הייתה משויכת למועצה אזורית עמק לוד. מועצה אזורית עמק לוד מסרבת להכיר באוכלוסייה הערבית, היא מכירה בקרקע כתחום שיפוט שלה.

היום חיים בדהמש, בסקר האחרון שעשינו ב-2006 היו 600 איש, מ-2006 עד היום יש ריבוי טבעי - - - יש שם 90 בתי אב, 10 בתים היו קיימים לפני 48', כל הבתים לא מאושרים.

אנחנו ניסינו בכל הזמנים ובכל הדרכים כן להכשיר את המקום הזה שנקרא דהמש, הקימו ועדת גבולות, זה היה הפתרון של אלי ישי. ועדת הגבולות אחרי עבודה של שנתיים, המנדט שלה היה להחליט או לספח אותה ללוד, או לרמלה, או להשאיר אותה במועצה אזורית עמק לוד. היא החליטה אחרי עבודה, היא שמעה את כולם, מתנגדים, מקצועיים, לא מקצועיים, הכול, ובסוף היא החליטה להשאיר אותה במועצה אזורית עמק לוד. היא טענה שהיום לספח את דהמש ללוד לא יתרום ללוד ולוד לא תתרום לדהמש.

גם להזכיר, מי שלא יודע, פרדס שניר הייתה עמק לוד. בשנת 66' פרדס שניר סופחה ללוד. מ-66' עד היום מצב פרדס ניר לא השתנה. אנחנו לא רוצים להיות באותו מצב, אנחנו פה אוכלוסייה שרוצים לשנות את מצבם ואנחנו אוכלוסייה שדאגנו, הכנו תכנית מתאר, שנדחתה, בטענה אחת, שכאילו הממשלה צריכה להחליט על הקמת סמל יישוב. אין במערכת שם כזה שנקרא דהמש. אני ליוויתי את כל ועדות הפנים מ-2006, את רוב ועדות הפנים, נציגי הממשלה, אני מכיר כמעט את כולם. כלומר הנושא הזה, דנים בו דנים בו דנים בו ודנים בו ולא הייתה בו שום החלטה. הייתה החלטה אחת אמיצה של אלי ישי, של שר הפנים בזמנו, הוא הקים ועדת גבולות, היא המשיכה, החליטה, גדעון סער, יש פה מכתב שהוא אישר את ההמלצות של ועדת הגבולות, היו צריכים לפי החלטת היועץ המשפטי לממשלה. להמשיך את זה, להעביר את זה לוועדת שרים, ועדת השרים תניח את זה למועצה הארצית והממשלה תיתן לזה כמו כפר בתוך המועצה האזורית. כשהתפטר אדון גדעון סער ארדן לא המשיך את זה - - -
היו"ר דוד אמסלם
אסמעיל, הבנתי. תתכנס. הבנתי את הרעיון שלך, מה - - -
אסמעיל ערפאת
היום יש לנו 200 ילדים.
היו"ר דוד אמסלם
אסמעיל, קח דקה לסיים ואני אסביר לך בסיכום שתבין מה אני אומר.
אסמעיל ערפאת
אני אקח דקה.
היו"ר דוד אמסלם
זה פשוט, או שתדבר דקה או שתדבר ארבע שעות.
אסמעיל ערפאת
חבר הכנסת דוד אזולאי הוציא מכתב, הוא מצורף אליך, אין לנו תשתיות, אין איסוף אשפה במדינת ישראל, בשנת 2016, כבודו. אין, תושבים, 800, 900, 1,000, אין להם איסוף אשפה. אין להם כתובת. יש לי פה בן אדם שקיבל צו מבית משפט, מחקו לו את הכתובת במרשם. איך מדינת ישראל בשנת 2016 מוכנה ומקבלת על עצמה שיש אוכלוסייה שאין לה זהות, אין לה מיקום. ועדת הפנים, נכון, המקום לדיון שלם בוועדת הפנים על הנושא הזה ועל הסוגיה הזו, כדי שבאמת ועדת הפנים תיתן דחיפה כן להזיז את העניינים בדהמש, ולא שימצאו פתרון לדהמש ותהיה עול לוד. לוד צריכה לטפל באוכלוסייה שלה.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה, אסמעיל. אמרתי, אני אעשה דיון נוסף, הרבה יותר ממוקד בהרבה פחות בעיות, זה אחרי שנמפה אותן עם ראש העיר וועדת הפנים. אני עכשיו מבקש לשמוע בקצרה, רק ככה על קצה המזלג התייחסות מאוד מאוד מינורית, בגלל שאנחנו נבקש בוועדה לעשות את זה בצורה קצת יותר רחבה, אז מהפקידים, אני אתחיל ברבקה איבלסון, משרד ראש הממשלה, אחרי זה רות יוסף ואחרי זה אם עוד איזה פקיד ירצה להתייחס אני אשמח ונעביר את רשות הדיבור לראש העיר לסכם. בבקשה.
רבקה איבלסון
אני אעשה את זה בקצרה. דיווח לגבי פרדס שניר.
היו"ר דוד אמסלם
רק שנייה, יש לנו פה חברת מועצה, שני משפטים.
קריאה
לוד שלנו זה פסיפס תרבויות, אני מייצגת את אוכלוסיית - - - זה 30% עולים חדשים, הרבה מהם דוברי רוסית. אני רק מבקשת דבר אחד, שבכל התכניות ובכל התקציבים שאנחנו מקבלים פה בלוד שיהיה תיאום בין חילוניים ודתיים, בין ערבים ויהודים ותיקים ויהודים עולים חדשים. זה מה שאני מבקשת.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה.
רבקה איבלסון
אני אעשה קצת מיקוד לגבי מה קורה בפרדס שניר. כפי שכבר צוין, יש תכנית מתאר מאושרת, תכנית מתאר שמתוכה לא ניתן להוציא היתרים.
היו"ר דוד אמסלם
מתי היא אושרה?
רבקה איבלסון
היא אושרה ב-2014, מחולקת לשש תכניות.
היו"ר דוד אמסלם
היא דורשת תב"עות?
רבקה איבלסון
לשש תכניות ומתוכן לא ניתן להוציא היתרים, רק היתרים לתשתיות. אנחנו כרגע נמצאים בשלב של - - -
היו"ר דוד אמסלם
מה המשמעות היתרים לתשתיות? הרי את התשתיות אתם - - -
רבקה איבלסון
תשתיות ציבוריות. אתה יכול להוציא היתרים לכבישים.
היו"ר דוד אמסלם
זה הבנתי, אבל בסופו של דבר במכלול הכביש יושב על הבית, אם אין בינוי אין כביש, מבחינת המימון. אם אתם יכולים להביא את המימון אז אין שאלה.
רבקה איבלסון
אני מיד אגיע גם לזה, אבל אני מדברת כרגע על הסטטוס של התכנית. אנחנו צריכים להיכנס לתכניות מפורטות ואז - - -
היו"ר דוד אמסלם
אתם הולכים עכשיו לתב"עות, מתכנית המתאר אתם גוזרים את התב"עות. יש תב"עות מאושרות?
רבקה איבלסון
לתב"עות, אבל בסמכות מקומית. התחלנו בתכנית אחת במתחם אחד.
היו"ר דוד אמסלם
מי מקדם את התכניות?
רבקה איבלסון
משרד השיכון ביחד עם העירייה מקדמים את התכנית, בתקצוב של משרד ראש הממשלה. זה אגב תשובה לחבר הכנסת בני בגין, יש הסכמות מלאות עם התושבים במתחם הזה לגבי איך אנחנו פורסים את התשתיות, איך אנחנו פורסים מערכת כבישים. יש נכונות מלאה והתכנית תוגש לדיון ממש בחודשים הקרובים, לאישור של הוועדה המקומית.
היו"ר דוד אמסלם
את מדברת רק על התשתיות.
רבקה איבלסון
אני מדברת על תכנית שמכוחה הדיירים במתחם הזה יוכלו להגיש בקשה להיתר.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
רק כדי שאני אלמד, כשאת אומרת הסכמות, מה זה? זה מכתב שאדם חתם עליו או דיבור כללי?
רבקה איבלסון
אנחנו יושבים באופן קבוע עם ראשי החמולות במתחם ומציגים להם אלטרנטיבה, מקבלים תגובות, מציגים אלטרנטיבה ובסוף הם אומרים 'רוצים אנחנו '.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
אבל זה בשלב האמירה.
רבקה איבלסון
זה לא נספח משפטי, אבל ברגע שאנחנו קיבלנו את האוקיי מראשי החמולות אנחנו רואים בזה כמסמך סגור.
היו"ר דוד אמסלם
התכנית באה להסדיר מצב קיים?
רבקה איבלסון
התכנית באה להסדיר מצב קיים ולתת אופציות לגידול.
היו"ר דוד אמסלם
במצב הקיים איך אתם תעשו את ההפקעות של ה-40%?
רבקה איבלסון
בתכניות השונות, בכל שש התכניות המתאריות שחולקו לחמישה מתחמים למעשה יש חלקים שיש בהם חלקים של שטח של המינהל, ובהם הקמנו בעיקר את מוסדות הציבור ואת השטחים הציבוריים. גם בשטחים האחרים שבהם כן עשינו הפקעה, נתבקשה הפקעה לצרכי ציבור, פיצינו את בעלי המתחם בזכויות נוספות, למשל מסחר. זאת אומרת נעשתה איזה שהיא תכנית של פיצול וחלוקה.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
מסחר באותו מקום או זכויות נודדות למקום אחר?
רבקה איבלסון
לא, מסחר במקום שראוי שיהיה מסחר, אבל עשינו את זה בצורה של פיצוי לבעלים, אם לקחנו מהם לצורך גינה למשל, אז אנחנו מפצים אותם בהגדלת זכויות בנושא של מסחר, או נושא של עוד בנייה. זאת אומרת הדברים נעשו בהסכמה. בלי הסכמה זה לא יילך. התכנית הזאת היא תכנית ראשונה של מתחם ראשון והצלחה שלה תהיה הצלחה של יתר המתחמים.
היו"ר דוד אמסלם
מתי לוחות הזמנים להפקדת התכנית?
רבקה איבלסון
אנחנו מקווים ממש במרץ הקרוב להגיש את התכנית לאישור של הוועדה המקומית. במקביל לתכנון בתוך מתחם קטן אחד, מתוך השישה, אנחנו גם נכנסנו לתכנון מפורט של התשתיות בכל פרדס שניר, התשתיות ההיקפיות. אם הייתי יודעת הייתי מביאה את המפה.
היו"ר דוד אמסלם
לא, נסענו בכביש, בסדר.
רבקה איבלסון
תכנון מפורט לביצוע של התשתיות ההיקפיות של כל המתחמים. נכון שיש מקומות שבהם יושבים אנשים או גדרות או בתים על תשתיות. אנחנו ננסה לעשות את התרגילים הבלתי אפשריים כדי להעביר את התשתית ואם יהיה במקום מסוים שצריך יהיה להצר את הכביש, נצר אותו, כל זמן שהוא עומד בכללי התנועה הסבירה, זה כולל כבישים, מים, ביוב, ניקוז, חשמל. אבל הנקודה הבוערת היא תקציב לביצוע. בתכנון אנחנו נהיה מוכנים בחודשים הבאים, אם לא יהיה לנו תקציב ביצוע גם אי אפשר להעביר תשתית חשמל.
היו"ר דוד אמסלם
את ממשרד ראש הממשלה?
רבקה איבלסון
כן.
היו"ר דוד אמסלם
אני אמור להביא לכם את תקציב הביצוע?
רבקה איבלסון
האוצר, בדרך כלל זה האוצר. אנחנו בדיאלוג כל הזמן איתו.
היו"ר דוד אמסלם
אבל אנחנו גמרנו תקציב 2016, איפה זה עומד מבחינת התקציב?
רבקה איבלסון
אנחנו ביקשנו את התקציב לפחות לשלב א'.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
מה זה שלב א' וכמה זה עולה?
רבקה איבלסון
הייתה היענות, אבל עוד לא ראינו את זה בפועל.
היו"ר דוד אמסלם
לא הבנתי, יש תקנה תקציבית או שאתם רק מדברים?
רבקה איבלסון
לא, אין תקנה תקציבית. זה לגבי פרדס שניר. מה שאני רוצה קצת לגבי הנושא של הפיתוח של השטחים החדשים, אז מדברים על פיתוח מסיבי במערב העיר לוד ואני חושבת שלצורך זה יצטרכו בשלב מוקדם ככל האפשר ועדת גבולות שתסדיר את הנושא הזה.
יאיר רביבו
הגשנו בקשה.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה. רות יוסף, בבקשה, גם תסבירי איך היחסים ביניכם.
רות יוסף
ביני לבין רבקה?
היו"ר דוד אמסלם
לא באישי, יחסי עבודה. איפה גבולות הגזרה.
רות יוסף
אני עובדת משרד הפנים, עובדת מדינה, ורבקה היא פרילנסרית שעובדת עם משרד ראש הממשלה ומקדמת פרויקטים שכבר קודמו תכנונית, אבל היא ממשיכה אותם לקראת ביצוע. זה פחות או יותר.

שני דברים אני יכולה להגיד על התחום התכנוני קצת וגם התחום של השלטון המקומי. בתחום התכנוני, אני חושבת שעיריית לוד השכילה בשנים האחרונות ליצור לעצמה תשתית תכנונית מאוד מאוד ראויה. קודם כל היא עשתה לעצמה תכנית מתאר של העיר, זה אחד הדברים היותר קשים לעשות. היא השכילה לעשות את זה והיא אושרה כבר. זו תכנית שעל בסיסה מקדמים כל מיני תכניות נוספות בסמכות מקומית או לא בסמכות מקומית, תלוי מה.

הדבר השני זה כמובן מה שראש העיר דיבר, זה הנושא של תכנית כמעט בלתי אפשרית של פרדס שניר, שעל זה אנחנו מסתמכים בסיפור הזה. בלי זה אי אפשר היה לעשות שם שום דבר. חוץ מאשר לבוא ולבכות אי אפשר היה לעשות שם כלום. אז היום יש קידום תכנוני.

אני חייבת להגיד מילה טובה לראש העיר, יאיר. מבחינתנו זו הפתעה, הפתעת המאה. באו אליי לפני יומיים חבר'ה שלך לקבל פרס על התחדשות עירונית. אמרתי להם, 'תשמעו, זה לא כל כך מסתדר לי, לוד עם התחדשות עירונית ופרס', אמרתי 'אני לא מכירה את המושג הזה של לוד', ובאמת הגענו למקום, הרשות מאוזנת, הרשות מקבלת פרסים, הרשות מתפקדת ובאמת אנחנו מדברים ממקום של רשות מתפתחת כבר. זו כבר לא רשות ששורדת, היא רשות מתפתחת. אנחנו מכירים הרבה שנים ועברנו - - -

זה פחות או יותר מה שיש לי להגיד והאמת היא שאנחנו במחוז מנסים במידת האפשר לעזור ללוד. לוד היא רשות מורכבת, כמו שנאמר, אחיסמך זה פרויקט מיוחד ואנחנו דיברנו על זה לא מעט ואנחנו לרשותם בכל מה שהם צריכים והם יודעים את זה.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה. משרד האוצר פה?
זאב בנימין בגין (הליכוד)
שאלה טכנית, כל הנתונים, כולם על GIS מיושרים?
רות יוסף
בטח. יש תכנית מתאר - - -
היו"ר דוד אמסלם
משרד האוצר, אני רוצה רק לגבי התקציב. אני אגיד לך לאן אני מושך ובאמת ארבעה משפטים, כדי שאני אהיה מוכן לדיון. שמעת את משרד ראש הממשלה, שמעת את ראש העיר, ראית אולי את הסיור איתנו, יש את השכונה כאן, אני רוצה התייחסות רק לגבי התשתיות הקיימות כרגע במתחם הזה.
דניאלה-משרד האוצר
אני רק אגיד במשפט, אל"ף, תודה רבה, אני מאוד שמחתי לבוא ולהתרשם והסיור היה מרתק ואני שמחה להיות פה, אבל אני לא אוכל להביא בשורות בעניין התקציב, כי קודם כל אני רכזת תחבורה ותשתיות באגף התקציבים.
היו"ר דוד אמסלם
אני ביקשתי שתבואי רק בנושא תחבורה.
דניאלה-משרד האוצר
מעולה, אז בנושא תחבורה - - -
היו"ר דוד אמסלם
רק בנושא תשתיות.
דניאלה-משרד האוצר
בינתיים, כל הסכומים, ה-300, אני מקווה ומניחה שעובדים עם צוות פנים אצלנו, אני מניחה, הסכמי גג וכל הדברים האלה לא קשורים ספציפית אליי, אז אני לא אוכל להתייחס אליהם ולענות עליהם. לגבי תשתיות, עוד הפעם, אני כרגע איפה שאני יושבת לא מכירה בקשות ספציפיות, לא הגיע אליי לשולחני שום דבר שקשור לעיר לוד שלא מטופל. נתיבי איילון עובדים פה, אתם מכירים את זה, ישנה עבודה מפלסית שעושים ועוד עבודה מפלסית, לדעתי, ויש כביש 200 אצלכם. יש הרבה דברים, יש עכשיו תכנית חומש חדשה - - -
היו"ר דוד אמסלם
אני לא בא לשמוע מה יש, אני מדבר לגבי הנושא של השכונה כאן. יש לך איזה ידיעה לגבי השכונה פה?
דניאלה-משרד האוצר
איזה שכונה? הכבישים הספציפיים בפנים, בתוך השכונה?
היו"ר דוד אמסלם
פרדס שניר, כן.
דניאלה-משרד האוצר
זה לא משהו ש - - -
היו"ר דוד אמסלם
זה לא קשור אליכם?
דניאלה-משרד האוצר
לא.
היו"ר דוד אמסלם
העירייה לא ישבה עם האוצר לגבי תשתיות ספציפיות?
קריאה
תשתיות זה לא קשור אליה, היא תחבורה.
היו"ר דוד אמסלם
הכול זה בא במסגרת הסכמי גג?
דניאלה-משרד האוצר
כן, למיטב ידיעתי, אבל בטח לא - - -
בן מיוסט
אנחנו עובדים מול משרד התחבורה על היתכנות כלכלית. משרד התחבורה, כדי לתקצב מעל 3 מיליון שקלים צריך היתכנות כלכלית. איזה היתכנות כלכלית תהיה פה?
היו"ר דוד אמסלם
מי אתה?
בן מיוסט
מנכ"ל החברה הכלכלית.
היו"ר דוד אמסלם
אתה מדבר לגבי מה? פרויקטים תחבורתיים?
בן מיוסט
כן.
היו"ר דוד אמסלם
לא על זה דיברתי.
בן מיוסט
לא, זה לא פרויקטים חברתיים. דיברתי על פרדס שניר, על תשתיות.
היו"ר דוד אמסלם
מה הקשר לתכנית כלכלית שם? לא הבנתי.
קריאה
ככה הם עובדים, למשרד התחבורה יש כללים.
היו"ר דוד אמסלם
אני מכיר את הכללים של משרד התחבורה.
בן מיוסט
משרד התחבורה, כדי לתקצב יותר מ-3 מיליון צריך - - -
היו"ר דוד אמסלם
אמרתי, אנחנו לא מדברים כרגע על איזה שהן תשתיות על שאני רוצה לבדוק את ההיתכנות הכלכלית שלהם. בוודאי שהשביל כרגע והכביש לבית לא נמדד בהיתכנות כלכלית. הבן אדם צריך להגיע הביתה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אפשר לשאול את משרד האוצר בעניין חיבור החשמל?
היו"ר דוד אמסלם
זה לא קשור אליה, זה לא קשור אליהם.
יאיר רביבו
אני אתייחס.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
כל סמכויות התכנון עברו למשרד האוצר.
יאיר רביבו
טוב, צהריים טובים לכולם. אני רוצה לברך את ועדת הפנים, בראשותך, אדוני יושב ראש הוועדה, על הביקור החשוב. גם אם נראה לחברים פה שעכשיו אין פה דברים של תכל'ס, אני מאמין גדול מאוד בכך שחברי כנסת מגיעים וסופגים אווירה וסופגים את הנכונות ואת הרצון ואני בטוח שאתם תהיו שגרירים של רצון טוב עבור העיר הזאת, כל אחד שהיה פה היום. לא דומה ההתייחסות שלכם ללוד לפני היום הזה ולאחריו. אני בטוח שככה יהיה. בכל דיון שתשמעו על לוד. מדובר באחת הערים המרתקות, לא בכדי במקורות היהודיים כונתה לוד המשנה לירושלים בקדושתה. כלומר לוד וירושלים מאוד מאוד דומות, אין הרבה יישובים מתוך 256 הרשויות במדינת ישראל שמאוד מזכירות אחת את השנייה, מבחינת ההרכב הדמוגרפי, מבחינת הבעיות, כמו העיר לוד.

פתחה הממונה על המחוז, אני מודה לה על המחמאות, משרד הפנים, אני יודע, שהוא בסוג של תדהמה מאיתנו כי שנה שנייה כנראה יכריזו השבוע שגם השנה נזכה, שנה שנייה ברציפות, בפרס ניהול תקין, אחרי שהמילים ניהול תקין ולוד היו שני הפכים הכי גדולים שיכולים להיות ביניהם, בטח בזמן הוועדות הקרואות והגירעונות. זה אומר שהעיר לוד מאוזנת מבחינה כספית, מתנהלת תקין ויש פה הנהגה שרוצה להצליח ואני חושב שהצלחתם לראות את זה.

אבל הבעיה הקשה של העיר לוד היא בעיית התשתיות במגזר הערבי. אני תמיד אומר לחבריי היהודים, שתמיד אומרים 'תגיד, למה אתה משקיע?' אני רוצה רק שתדעו שלמעלה מ-50% מהמשאבים שלי, של העירייה, הם מהמגזר הערבי, זה אומר משאב של כסף, משאב של זמן ישיבות, משאב של התעסקות, 50% מהמשאבים שלנו מופנים למגזר הערבי, אף על פי שחלקם באוכלוסייה הוא רק 25%, למה? כי יש פה בעיות גדולות שהולכות שנים אחורה. הדברים שראיתם, עשינו בכוחות עצמנו, מועדון הנוער והמתנ"ס והפארקים שעשינו, לא הסתובבתם בכל השכונות, ותאורה ברחובות האלה. זה בכוחות עצמנו, אבל מכאן ואילך אנחנו צריכים את העזרה של הממשלה.

מדובר פה בשכונה שהמדינה צריכה לקחת עליה אחריות. תשמעו, אנחנו נתנו לדברים האלה לקרות, אי אפשר עכשיו לבוא ולהגיד 'תשמע, בנו פה בתים לא חוקים', זה לא כל כך רלוונטי לדיון. יש פה עניין, אדוני היושב ראש, שצריך עכשיו 300 מיליון שקל לתשתיות, מה עכשיו אומר המספר הזה? המספר הזה אומר שלוקחים את כל הכביש ההיקפי, שהיינו רק בחלקו, הוא טבעתי, ועושים עליו את כל התשתיות שעושים בכל שכונה נורמלית לו היו מקימים את התשתיות מלכתחילה. אגב, אותה שכונה חרדית שראינו, לא ייבנו את הבית הראשון לפני שיעשו את התשתיות. ומה זה תשתיות? מתחילים בתשתיות המימיות, מים, ביוב, ניקוז, אחר כך עוברים לתשתיות התקשורת, שזה בזק, כבלים וכו' ואז עוברים לתשתיות העיליות, שזה סלילת הכבישים, המדרכות, הפארקים וכו'. יש מפתח במדינת ישראל מה זה נקרא תשתיות. אילו זו הייתה שכונה נורמלית תושב לא היה בונה מלכתחילה לפני שהיה בא לעירייה, היה אומר 'שלום, אדוני, אני בונה וילה 1,000 מטר', יוציאו לו שומה של 600,000 שקל של אגרות והיטלים.

לנו ברור, ובואו לא נעצום עיניים, של לבוא עכשיו לקחת מהמסכנים האלה כל אחד 600,000 שקל, בחיים לא נאסוף את הכסף בקופה. לכן המדינה צריכה לקחת פה אחריות, להגיד 'כולנו אחראים'. צריך לשים פה כסף מתערב. אגב, יש פה שני מכשולים, מכשול הכסף, שזה 300 מיליון, תיכף נדבר עליו, והמכשול היותר קשה זה המכשול המשפטי. הרי יבוא בסוף תושב למחלקת ההנדסה להוציא היתר בנייה, יגידו לו 'כן, רק תעבור בשומה להוציא 600,000 שקל', המחשב לא יודע להגיד 'תשמע, הוא מסכן', יש כסף, יהיה כסף כנראה אם נביא את ה-300 מיליון. צריך פה בסוף גם החלטת ממשלה להגיד שאותו כסף שנגייס יהיה בקופת הפרויקט והוא יקוזז מעלויות הפיתוח, כי אחרת יהיה לנו כסף ביד ויהיו פה תושבים שירצו להוציא היתר בנייה ושני הדברים לא יוכלו לדבר אחד עם השני.

אני מאמין בצעדים בוני אמון שעשינו בשנתיים האחרונות במגזר הערבי, בעיקר בתחום החינוך ובתחום החינוך הבלתי פורמלי. אנחנו משקיעים המון המון כסף, גם בפעילות חינוכית וחברתית. אתם רואים את בית הספר הזה, זה המקום להודות לשירין, אגב, בת כיתתי, למדנו יחד במגמת ערבית לפני 20 שנה בתיכון רמלה-לוד, התיכון שראינו קודם. יותר מ-20 שנה, 22 שנה. אני רוצה להודות לה, היא מנהיגה אמיצה וכן ירבו כמותה. אני חושב שאותו נוער שאתם רואים היום, בעוד ארבע וחמש שנים יהיו פה בבתי חולים ויהיו באקדמיה ויהיו בהיי טק וייפתחו בפניהם העבודות ברכבת ישראל שעוברת לפה ואני חושב שבהחלט יש פה תקווה.

אני תמיד אומר לציבור היהודי, אל תחשבו שאם יהיה טוב ליהודים אז יהיה בסדר. אם לא יהיה טוב לערבים לא יהיה טוב ליהודים, חייבת להיות פה הלימה בין הדברים האלה. ילד ערבי, שיש לו את הפארק, הוא לא מתוסכל ללכת לפארק היהודי ולשרוף אותו ולעשות ונדליזם. המשחק פה הוא מאוד ברור, חייבים להשקיע במגזר הערבי ולהשקיע בתשתיות ולקחת פה אחריות לאומית. אני אומר את זה וזה גם מה שמסתדר בנושא החשמל.

תראו, גם אדוני היועץ המשפטי, יש תקנה מאוד ברורה מיולי, אוגוסט, 2014, של גדעון סער, יש שם דברים מאוד ברורים מה זה אומר. יש שם צעדים לא פשוטים כדי לעמוד בתנאים האלה. אתם אולי יכולים לבוא ולפשט אותם, צריך לשים ערבות, צריך להתחייב שתוך איקס חודשים נבוא עם היתר בנייה.
תומר רוזנר
אבל אין לך תכנית מופקדת בכלל.
יאיר רביבו
לצורך העניין יש תכנית מתאר. זה נקרא תכנית מופקדת, זה נקרא שכונה בהסדרה.
תומר רוזנר
תכנית מפורטת.
יאיר רביבו
אין ספק שיושב ראש הוועדה צריך לדבר עם שר האוצר ולהגיד לו 'תקשיב, השכונה הזו, צריך לחבר את השכונה הזו', אבל אני אומר פה גם לחבריי במגזר הערבי, יש פה מקל וגזר. אני יודע שהיום, אם יחברו חשמל, לאף אחד לא תהיה מוטיבציה להתקדם להיתרי בנייה. זה צריך לבוא בד בבד. צריך להתקדם בד בבד להיתרי בנייה ולחבר את התשתיות, ואגב אלה הטענות של הציבור היהודי, 'אנחנו דורשים פה שוויון זכויות אבל גם שוויון חובות', שישלמו חשמל, שישלמו מים, שישלמו ארנונה, שישלמו את ההיטלים המופחתים, ככה אני מקווה, ואז תהיה פה שכונה ככל השכונות, עם מרכזים מסחריים, עם שירותי ציבור וכו'.

אני בזמנו קצת כעסתי שהחלטת הממשלה לא כללה את היישובים המעורבים ואני מקווה שנביא פה החלטת ממשלה ללוד. אם הסכם הגג יתמהמה אנחנו חייבים לקדם פה את השכונה בלי קשר. אם אתם שואלים אותי, אני לא רוצה פה עכשיו עוד 15,000 יחידות דיור בלוד. כולם יודעים את הנוסחה שכל דירה במדינת ישראל מכניסה בממוצע ארנונה 3,000 ועולה לרשות 13,000. יש גירעון מובנה של 10,000 שקל למשפחה. הקריה החרדית שדיברנו עליה, 3,600 יחידות דיור, תייצר לי בשנה 36,000 מיליון שקל גירעון, כל שנה. אני לא רוצה להגיע לוועדה קרואה, אני מסיים שנה שלישית באיזון, אני אשמור על הקופה הזו, אני לא יכול לבוא ולממן מה שאין לי. העיר לוד, בבסיס שלה היא עיר ענייה מאוד. 400 מיליון שקל, תחלקו את זה ב-80,000 תושבים, זה מפתח מאוד מאוד מאוד נמוך של 5,000 שקל לתושב, זה כלום, זה שום דבר.

אנחנו חייבים להגדיל פה את מקורות ההכנסה. אז פעם אחת יש פה את האירפורט סיטי, שאני מקווה שייסגר בימים הקרובים עם שר הפנים, דיברתי על זה איתו אתמול, ופעם שנייה יש פה את שדה התעופה, שאנחנו בסוף נגיע לשם. לא יכול להיות שהעיר לוד, אגב, נדפקה שלוש פעמים בגלל שדה התעופה. פעם אחת לקחו לנו את זה ולקחו את הארנונה, פעם שנייה הרעש ופעם שלישית מגבילים אותנו בגובה. אני היום לא יכול לבנות פה מגדלים של 30 ו-40 קומות, אני יכול לבנות 18 עד 23. כלומר זה שיש פה שדה תעופה אני לא נהנה, אני סובל מהרעש, לא בונה לגובה וכסף לא רואה מהם. אני חושב ששדה התעופה, שהוא הקופה הגדולה של מדינת ישראל, שמייצר 2 מיליארד שקל הכנסות בטח יכול להפריש איזה 10% לעיר לוד, 200 מיליון. עם 200 מיליון בשנה, אני אומר לכם, הציבור הערבי וכל הציבור בלוד מסודרים ויכולים לחיות קדימה.

לכן, לסיכום, אני רוצה להודות לוועדת הפנים, שהיה לה חלק גדול בשיקומה של העיר לוד. לא היו הרבה ערים, והוותיקים יודעים את זה, שהיו כל כך הרבה דיונים כמו העיר לוד בוועדת הפנים בתחילת שנות האלפיים כדי להוציא את העיר הזאת, והיה פה דוד אזולאי מש"ס, שהיה פה עשרות פעמים, כדי לקבל החלטות אמיצות. זה לא פשוט למשרד הפנים להחליט שיש פה עשר שנים ועדה קרואה, אבל אני שמח שבאותה נשימה, כשהיה צריך לפני שנתיים לצאת לבחירות יצאו לבחירות. אני יודע שההישגים שלנו והאווירה שאנחנו מייצרים מוכיחים לכולם שהיה שווה לצאת לבחירות, ולהנהגה המקומית, כי בסוף אין תחליף להנהגה צעירה ומקומית בעיר.

ואני משוכנע שבמוטיבציה שאתם רואים ממני ומהחברים ששמעתם פה, אנחנו נגיע להישגים, אנחנו רק צריכים את העזרה של הממשלה. אני מעולם לא בא לממשלה ואומר 'אין לי' ואנחנו מתבכיינים. לא, אנחנו רוצים להגיע למצוינות, אבל אנחנו מבקשים את הסיד מאני, את אותה התחלה של משהו שאיתה נצא קדימה. ברור שאי אפשר להשית על עיריית לוד 300 מיליון שקל תשתיות. אגב, דיברנו רק על שכונה אחת, יש פה עוד שכונה אחת בכנסה שראינו, ס"ח, שזה מחנה פליטים יותר גרוע, שם צריך לעשות פינוי בינוי מלא. יש פה עוד פערים גדולים מאוד, יש את העיר העתיקה.

בהסכם הגג באנו ואמרנו 'אתם רוצים 15,000 יחידות דיור, בסדר, כמה נכנס לכם?' נכנסים 7 מיליארד שקל, ככה ייכנס. אם ישווקו פה 15,000 יחידות נכנס 7 מיליארד שקל. אמרנו, המדינה, בניגוד לכל 15,000 יחידות הדיור ששיווקתם ב-20 השנה האחרונות ולא ראינו שקל, לא באחיסמך ולא בגני אביב, לא בגרעין התורני, שקל לא ראינו, עכשיו את השקל הזה תעשו סכום אפס. לא רוצים שקל מהמדינה, קחו את ה-7 מיליארד, כל הכסף יחזור ללוד. חלקו, אגב, 3.5, רק הולך לשכונות החדשות כדי לבנות את ה-15,000 יחידות דיור, בניר צבי, בבן שמן, מה שגיל אמר, בגינתון, אבל 3.5 מיליארד תשאירו בלוד, לשקם את השכונות הוותיקות, את השכונות הערביות, את העיר העתיקה.

לא נעים להגיד, אבל עדיין לא הצלחנו להגיע לתדמית של מרכז הארץ. כלומר גם אם מחר ייבנו פה 15,000 יחידות דיור, נכון להיום הן יישארו ריקות, למה? כי בסקר שעשה מכון גיאוקרטוגרפיה רק 2.5% מתושבי גוש דן ומרכז הארץ מוכנים לשקול לגור בלוד והם רק תושבי דרום תל אביב ורמלה. כלומר מכל תושבי המרכז, כשאומרים לבן אדם 'יש לך דירה בלוד, בחינם', ב-600,000 שקל, ב-700,000 שקל, 'אתה מוכן לבוא לגור בלוד?' הוא אומר 'לא', למה? דימוי. זה אומר שאנחנו צריכים, כשיבואו לפה אנשים, זוג צעיר יבוא להסתובב בעיר, אנחנו לא רוצים שהוא ייכנס פה לג'בלאות האלה, אנחנו רוצים שהוא יראה פה פארקים, רוצים שהוא יראה פה כבישים, רוצים שיראה פה ביטחון אישי, רוצים שהוא יראה פה מצלמות ברחובות. זה עולה כסף.

לכן אני אומר למדינה, מתקציב המדינה אני לא רוצה שקל, רק תקבלו החלטה שכל שקל שישווק פה, אנחנו נעבוד קשה, יישאר בתוך לוד. שפעם אחת אל תרוויחו על לוד, שפעם אחת רמ"י לא ישים - - - הרי בינינו, תמיד אמרתי להם, לא בניתם על שיווק בלוד, כלומר בתכנית החומש של לוד אין הכנסות מאדמות מלוד, לא בנית על לוד. תן לנו לעבוד קשה לשווק את האדמות האלה, אבל הפעם תשאיר את הכסף פנימה בלוד. אל תתעשרו על לוד, גם אל תוציאו על לוד. אני אומר לך, אם אנחנו מקבלים את הסכם הגג הזה, במתכונת שאני מבקש, כי בינינו הסכמי הגג שעשו עד היום, בבאר שבע, אשקלון, ראש העיר, הם הסכמי גג לערים חזקות שאומרות 'נבנה, מה שייכנס מהכסף נכניס לשכונה החדשה', הם לא צריכים לשקם את אותן שכונות ותיקות. אני אומר, הכסף שייכנס פה, חלקו יילך לשכונות חדשות, חלקו לעבר. במצב כזה יש פה צדק היסטורי.

אחרי שנעשה פה את הצדק ההיסטורי הזה תבואו תעזרו לנו איך אנחנו חיים קדימה. חיים קדימה מהכנסות מאזורי תעשייה באירפורט סיטי ובשדה התעופה ובא לציון גואל. אני רוצה להודות לכם, להודות לחברים שהשתתפו. בעזרת ה' נעשה ונצליח, תודה רבה.
היו"ר דוד אמסלם
תודה לך, יאיר. מישהו רוצה עוד לומר איזה משפט לפני שאני מסכם?
גיל חדד
כן, רק משפט אחד, אדוני היושב ראש. אנחנו דיברנו פה לגבי דהמש, אין לי בעיה להכשיר, אבל יש לי בקשה. בתוך המתחם שלהם יש שם מפעל של ברזל שכל ערב שורף שם ברזלים, כל השכונות של חב"ד, השכונות של העיר לוד, סובלות, גם הם סובלים. שלחתי מכתב לפני ארבעה חודשים, אני חושב שצריך לקבל פה החלטה לסגור להם את זה. אנחנו לא צריכים לסבול.
יאיר רביבו
הוא גם אומר לך שאין לו פינוי אשפה, אז הוא גם שורף את האשפה תמיד.
גיל חדד
לא, יש שם מפעל ששורפים את הגומי ועם הגומי אנחנו סובלים.
היו"ר דוד אמסלם
בבקשה, חבר הכנסת זוהיר בהלול משפט ואני מסכם.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
חברים, רק משפט אחד. זו תהיה בכייה לדורות אם התכנית המהפכנית הזו של 15 מיליארד שקלים לא תכלול ערים מעורבות, זה מבחן בוזגלו של החברה הישראלית. אם יוציאו את הערים המעורבות זו תהיה מיתת נשיקה למרקמי החיים בין ערבים לבין יהודים. כי איפה יש אפשרות לייצר חיים משותפים אם לא בערים מעורבות? אם יעשו זאת זה יהיה פשע לאור יום.
היו"ר דוד אמסלם
חבר הכנסת בני בגין משפט אחרון ואחרי זה אוסאמה, ואנחנו פותחים את הדיון מהתחלה.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
אני מאוד מודה על הסיור ועל האירוח, יושב ראש הוועדה, לראש העיר, לחברים, גם על דברים מאוד מרשימים ומהוקצעים, באמת דברים טובים. יש לי רק חשד, אם תזימו אותו אני אשמח, שאין הגדרה עם תעדוף של החסמים בפני כלל הראייה וייתכן שיש פה ושם גם לולאות פנימיות שצריך להגדיר היטב איפה שוברים אותן ואיפה מתחילים, אחרת אנחנו לא יוצאים מעצמנו. זה מהתרשמות מאוד כללית מכלל הדברים ששמעתי, אם זה לא כך מצוין, אם זה כך אז צריך לעבוד על זה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
תודה, אדוני היושב ראש. תודה לשירין ולבית הספר, תודה גם לחברי העירייה ולראש העיר. אני חושב שבאמת אין כמו מראה עיניים ומראה עיניים יותר מ-1,000 מילים. אנחנו נמשיך ונבקר בעוד מקומות בארץ. את העניין של דהמש והעניין של כל הבנייה בלי רישיון, אנחנו לא אומרים בלתי חוקית, בלי רישיון, גם ברמלה, גם בדהמש, גם בשאר הכפרים.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
לא מוסדרת.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
לא מוסדרת, יש לנו ישיבה עם המשנה ליועץ המשפטי בעניין הזה. לגבי התכנית, אנחנו לא יודעים אם זה 15, 12, 10, אבל זה לא קשור לערים המעורבות לא בגלל שאנחנו לא רוצים לתת תקציבים לערים המעורבות, אנחנו אומרים שדווקא צריך לתת והעובדה שאנחנו פה מראה שאנחנו עובדים גם בשביל הערים המעורבות. תודה רבה, אדוני היושב ראש.
היו"ר דוד אמסלם
ג'ומה, אתה רוצה להגיד עוד משפט? ג'ומה, בגלל שהוא חבר שלי.
ג'ומה
אני רוצה לברך את כל חברי הוועדה והפקידות הממשלתית, באמת כל הכבוד. כמו שאני מכיר, את ידידי דוד מלפני הפוליטיקה וכמו שאני מכיר אותו, איך הוא מתנהג ואיך הוא פועל, ולפני שהוא קם בבוקר במה הוא מטפל - - -
קריאה
הוא בולדוזר.
ג'ומה
אז אני רוצה להודות לך וגם לכל חברי הוועדה. אני מקווה שמהישיבה הזאת ייצאו תוצאות. כמו שאמר חברי סעדי, מראה העיניים אומר הכול. אני רוצה רק להוסיף שפה כל התושבים שראיתם באזור משלמי מסים ולא מקבלים שום דבר כמעט. אם לא נסייע לראש העיר, חשוב, אם לא נסייע לעירייה ולראש העיר במעשים ולא דיבורים, הקדמת הבניות, אזור התעשייה, תקציבים, ואנחנו גם נעזור לו בנושא ה-15 מיליארד שמדובר עליהם, נפעיל גם לחץ שהממשלה תכלול גם את לוד, אני מקווה שבאמת כל הדברים האלה שיבואו לביטוי במעשים. אני סומך עליך, יושב ראש הוועדה, שתמשיך ותצליח, ואני מודה לך מאוד ולכל חברי הוועדה.
היו"ר דוד אמסלם
תודה, ג'ומה. באמת משפט אחרון איסמעיל ובזה גומרים, לא לבקש ממני יותר.
אסמעיל ערפאת
תודה. אני רק רציתי להגיד משפט אחד, שתי מילים. אני מקווה שיום אחד כן תוסדר דהמש ואפשר לטפל בכל הנושא של איכות הסביבה שהיום הוא לא מטופל בכלל. אני מקווה שהישיבה היום כן תהיה כסולם להמשיך בטיפול של דהמש, כלומר באמת נקיים דיון בנפרד בוועדת הפנים שיטפל בנושא של דהמש. היום גם יש בעיה אקוטית של צווי הריסה ואני מקווה שהמודלים של הקפאה וההסכמים שנעשו בלוד כן יהיה אפשר להעתיק אותם כפיילוט למקומות אחרים כדי שהתושבים יוכלו להיות תושבים תורמים והקיפוח המתמשך שנים על גבי שנים, שסוף סוף יהיה לו סוף בנקודה הזאת ולאנשים תהיה הכרה במקומם, איפה שהם נמצאים, למי שהם שייכים מבחינת רשות ולא להתחיל להדוף אותם ולזרוק אותם לכל מיני מקומות. אני באמת מבקש שהנושא של דהמש יעבור הלאה. הוא העסיק המון את ועדות הפנים, אבל שיחזור ויעסיק אותם כדי שבאמת נוכל יחד להגיע לעמק השווה.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה, אסמעיל. רבותיי, קודם כל אני רוצה לפתוח בתודות, אני מודה לשירין על קבלת הפנים, גם תודה, שוב פעם אני אומר, גם מהאישיות שלך רואים את כל תפיסת החינוך ובעיקר מהשליחות. באמת תודה רבה. כמובן לראש העיר, על קבלת הפנים, על החמימות שקיבלתם אותנו, באמת תודה רבה.

אני רוצה קודם כל להכניס את כל הדיון הזה לקונטקסט הנכון, ועדת הפנים של הכנסת זה לא הממשלה, היא לא מקבלת החלטות, אחרת הייתי עושה דיון אחר לגמרי. אנחנו בעיקר מקיימים דיונים על מנת להציף את הנושאים כדי שהממשלה תיקח אותם ותקדם אותם. זו המטרה.

לכן אני רוצה לציין כמה דברים שרשמתי כאן. קודם כל גיל התייחס לנושא של השכונה של הצעירים. זה לא במסגרת ועדת הפנים, אבל כמובן תיתנו את הדעת על זה, בעיר מסודרת, בכלל בכל עיר מתפתחת החבר'ה הצעירים הם, איך אני אומר? כשאין צעירים בעיר אז העיר הולכת ומתנוונת. לכן זה באמת אחד הדברים הבסיסיים והחשובים בעיר כדי לפתח אותה.

הנושא של שדה התעופה. אני קודם כל הייתי מבקש שאתה תכין לי מצע לדיון בכנסת, כמו שאמר בני, תתעדף את הבעיות. אני לא יכול להוביל 20 בעיות, כי אז בסוף אנחנו מדברים ולא קורה כלום. אתה צריך לבחור בעיה או שתיים, מז'וריות, כדי שאני אתמקד בהן רמת הדיון. פה אתה תבחר לך מה, אבל אני אציע לך, לפחות מה שהבנתי פה מהדיון, מה כדאי. קודם כל הסוגיה של השטח הגלילי בשדה התעופה, אני חושב שהוא חשוב, זו שאלה מאוד חשובה להתפתחות כל האזור. לא בטוח שהכול צריך ללכת לוד, יש פה גם ערים מסביב, כל הערים סביב לוד הן ערים קצת חלשות ואני חושב ששדה התעופה, שזה בעצם שטח של מדינת ישראל, אין לי מושג למה החריגו אותו ולמה הפכו אותו לשטח גלילי, אני מניח שכדי שלא יצטרכו לשלם ארנונה - - -
קריאה
בעיקר.
היו"ר דוד אמסלם
בעיקר, אבל אין שום סיבה לא להכניס את הכסף הזה לאותו אזור, כמו שקורה בכל מיני ערים חזקות במדינת ישראל. אני מניח שמדינת ישראל לא החליטה על חוף הים בתל אביב שהוא שטח גלילי ולא על כל מיני מפעלים באזור דימונה וכו' וכו'. זה חשוב לי, כי אני רואה את הנושא הזה כנושא אסטרטגי שלא קשור כרגע למצב - - -
קריאה
השאלה מה קורה בכל מיני מקומות בעולם.
היו"ר דוד אמסלם
עזוב אותנו העולם.
קריאה
כי אומרים שכל העולם זה ככה.
היו"ר דוד אמסלם
לא קשור, לא משנה. גם אם כל העולם זה ככה, אנחנו נחריג אותו מכל העולם. זה לא קשור, בגלל שאנחנו עושים מה שצריך, מה שנכון. לכן אני חושב שזה דבר חשוב.

הנושא של דהמש. אני אקיים דיון בעזרת ה' בנושא הזה. הנושא הזה צף בפניי גם באמצעות ראש עיריית עמק לוד, הוא דיבר איתי, אני חקרתי את הנושא, כולל הכבישים מסביב, גלגלתי גם שיחה עם שר הפנים, בלי שאתה יודע, אני מכיר את הבעיות, גם של הזבל וגם של המוסכים וכל מה שאתה רוצה, כל מה שעשיתם. זה בסדר ואני גם חושב שצריך לטפל בזה. זה דיון נפרד, לא קשור ללוד, כי רק דהמש ארבעה ימים רק דיבורים.

עוד נושא קטן שאני רוצה שתעלה בפניי, אני מקבל את מה שאמרו החברים, ואתה גם מסכים עם זה, אני חושב שבערים מעורבות, וזה, תומר, אנחנו נרצה להוביל חקיקה שבערים מעורבות, שאנחנו נגדיר איזה אחוז זה ערים מעורבות, שבחוק יהיה סגן ראש עיר שהוא ערבי.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
שלא יתפתו, זו משנתו של ז'בוטינסקי.
קריאה
ואישה.
היו"ר דוד אמסלם
את הנושא המגדרי אני לא מכיר, את הנושא של הנשים אני לא מכיר. אם יש נושא כזה אני מוכן להרים אותו. כרגע בנושא של הערים המעורבות, אני חושב שזה חשוב. זה חשוב ברמה ההצהרתית, זה חשוב כמעט בכל פקטור שלא נדבר עליו. לכן אני ארצה, תומר, שאנחנו נוביל את זה. כשאני מדבר על סגן ראש עיר, מעבר לתקן הרגיל, זה לא בקיים. בקיים זה לא החוכמה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
תומר, קח את הדוגמה של ירושלים, שיש שם שמונה סגנים.
היו"ר דוד אמסלם
לא דוגמה טובה, אבל לא חשוב. דרך אגב, אין בה סגן אחד ערבי.
קריאה
אוסאמה, אל תקלקל.
היו"ר דוד אמסלם
עכשיו אני מגיע לנושא המרכזי, שלדעתי זה לב העניין וזה לב הבעיה וגם בעיה קשה. אני מעריך, ראש העיר, כל הנושא של התמ"אות והתב"עות והבינוי ו-15,000 יחידות דיור ומה שאתה לא רוצה, זה במגרשים שלכם, זה בסדר, אני רואה את הסיפור של פרדס שניר כקלאסי, כבעיה הכי מסובכת כאן כרגע בעניין הזה שצריך לטפל בה. דרך אגב, היא מאופיינת כמעט בכל הערים המעורבות הישנות ולא המעורבות גם, תמיד יש אזורים ישנים שהתפתחו ככה. בשבוע שעבר עשיתי סיור בשכונת הארגזים, תתפלאו, זה דאלאס לעומת המקום הזה. זה קורה לא רק לערבים, זה לא ערבים-יהודים, בכל עיר יש אזור שהתפתח בשנות ה-50 והשאירו אותו שם, לא יודע מה הסיבה, הוא נשאר, כולם התקדמו, רק השאירו אותם בתחנה בשנות ה-50 עדיין. רק מה? גם התחנה התיישנה והיא כבר היום בכלל לא שייכת לאירוע.

סתם כדוגמה, כשהייתי שם, כשעשינו את הסיור בשכונת הארגזים, אני רואה פתאום עמוד חשמל יוצא מאיזה בית. אני שואל את הבן אדם, באמצע הבית יוצא פתאום עמוד חשמל, מעץ, פעם היו עמודי חשמל מעץ, אז הוא אומר לי 'תשמע, זה יוצא לו מהסלון, לפחות חסך לו את המעמד של הטלוויזיה - - -'.

בקיצור, לאן אני מושך? אני ניהלתי תשתיות בירושלים הרבה מאוד שנים. בירושלים היו תקציבים צבועים, תקציבים צבועים לתשתיות, בעיקר במזרח ירושלים, ששם הייתה הבעיה. דרך אגב, איפה שיש תכניות אין בעיה, הבינוי נושא את התשתית. כשיש תשתית-על גם אין בעיה, משרד התחבורה מתקצב את זה. איפה הבעיה? הבעיה בדיוק באזורים האלה. לכן כאן הממשלה צריכה לצבוע תקציב ספציפי, כמו שאמרתי, זו תכנית רב שנתית שצריכה להיצבע, הביצוע הוא כמובן על בסיס תב"עות קיימות מאושרות, על בסיס תכנית חדשה שאנחנו עושים אותה. לדעתי, גם פה אני אומר לאוכלוסייה שגרה, במקרה הזה זה ערבים, אי אפשר לאחוז את המקל משני הקצוות. לפני חודש הבאנו במסגרת חוק ההסדרים, הכשרנו את כל הבנייה כמעט במגזר הערבי, הלא חוקית, אבל אמרנו, מכאן ולהבא המשחק הוא כזה, אנחנו מסדירים בגלל שהמערכות לא היו נכונות, גם השלטונות לא קידמו את התכניות, זה לא סתם התפתח ככה, אבל ברגע שאתה מחליט על הכללים החדשים אז מכאן ולהביא מחויבים כולם.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
אבל התנאי הוא תכנית, אדוני היושב ראש.
היו"ר דוד אמסלם
בוודאי. בני, אתה אומר דברים שהם ברורים מאליהם אז אני אפילו לא אומר אותם. עכשיו אני אומר, יש לפעמים אנשים, בעיקר במגזר הערבי, שלפעמים עושים להם הנחות, אבל ההנחה הזאת בסוף לא משתלמת גם להם, בגלל זה המצב נשאר כמו שהוא נשאר. לכן אני אומר, יש כללים, האזרח הערבי הוא כמו האזרח היהודי, יש לו חובות ויש לו זכויות, הוא צריך לשלם ארנונה, למה? ככה כתוב בחוק, הוא צריך לשלם מים, הוא לא צריך לעשות עבירות בנייה. אז עכשיו היה פה אילוץ של שנים, בגלל זה העסק התפתח ככה, אבל אם אנחנו מקבעים את המצב ומחליטים לטפל בו, אז כולם נכנסים לאותה מסגרת בדיוק כמו כל שכונה בעיר, למה? אם זה לא יקרה, בעוד 20 שנה נמצא את אותה שכונה עוד פעם באותו מצב. זה הבן שלו התחתן, בוא תבנה עוד פחון למעלה, ההוא, הבת שלו התחתנה, הבן שלו - - - זו האבולוציה של השכונות האלה - - -
קריאה
במקביל.
היו"ר דוד אמסלם
בוודאי. גם דהמש, אם דהמש לא יטופל היום, הוא התחיל ככה להתפתח, אז אנחנו נמצא אותו בשכונה בעוד 20,000 איש הרבה יותר גרוע מפה בעוד 30 שנה. לכן אני אומר, כאן צריכה להיות תכנית, הממשלה ביחד עם העירייה שמובילה את זה.

כשמדובר בהסכמי גג, אני לא יודע מתי הם יהיו, אני לא יודע באיזה מסגרות, אני לא יודע מתי יופשרו התב"עות, אני לא יודע מתי יתחיל הבינוי בשאר חלקי העיר כדי להביא את המקורות לכאן. אני הייתי מציע להפריד את זה בכלל. אני חושב שכאן המקום הזה צריך לקבל טיפול. דרך אגב, התושבים צריכים לשלם, על הבית שלי אני שילמתי על הכביש, אף אחד לא עשה לי אותו. אתם צריכים להבין, כל תושב במדינת ישראל שיש לו ביוב, ניקוז, מים, הוא משלם. אבל היות שלדברים האלה הייתה אבולוציה מתחילת הדרך כאן צריכים לבוא המקורות בעיקר מהממשלה, אבל גם התושבים צריכים לתת.

אני למדתי בחיי דבר מאוד פשוט, כל אזרח, כשאתה נותן לו משהו בחינם הוא לא יודע להעריך אותו. כשהוא משלם, לא משנה כמה, 10%, 5%, אז הוא מרגיש שזה שלו. לכן אני אומר, גם פה בקומפלקס הזה, מצד אחד צריך להסדיר להם את כל נושא המצב הקיים, צריך לדעתי גם, איפה שיש תשתיות הכרחיות של התושבים, על כבישים, בוודאי שצריך, לא לשאול אותו אם אתה מסכים, אנחנו פה לא עוסקים רק בהסכמות, בסוף יש פה אנשים שצריכים לחיות. כמו שבכל מקום בעיר, בכל עיר, יש את הנושא של ההפקעות, יש נושא הפינויים, גם כשאזרח לא רוצה, בגלל שטובת הכלל גוברת על טובת הפרט. אני אומר, בסופו של דבר צריך למצוא כאן את השילוב בין תקציבי ממשלה שהם התקציבים הכי גדולים שצריכים לבוא, לבין זה שגם האזרחים ירגישו שהם משלמים קצת וככה אתה מפתח את הקומפלקס הזה.
קריאה
מוכנים.
היו"ר דוד אמסלם
אני אומר באופן חד משמעי, אני רוצה לומר עוד משהו כדי לאזן. צריך להבין, זה נכס נדל"ני, ברגע שאנחנו מפתחים התושב רוצה את זה, זה טוב לו, אם יש לי פה בית אני רוצה, למה? אפילו מהצד העסקי. אם הבית שלי היום שווה איקס, אם יש לידו פיתוח והוא יפה אז זה שווה שני איקס, זה טוב לי. לכן אני אומר שהתושבים רוצים את זה מכל היבט, רק צריך לקחת את זה ולהתחיל להוביל את זה. הם לא יודעים להוביל את זה לבד, אי אפשר. אני אומר לכם באחריות, העירייה לא יכולה להוביל את זה לבד, זה לא בסדרי הגודל של עיריית לוד, זה גם לא היה בסדרי הגודל של עיריית ירושלים, שהתקציב שלה 4 מיליארד שקל. הממשלה בזמנו, לפני 20 שנה, הזרימה לנו כמעט כל שנה למזרח ירושלים 200 מיליון שקל, כל שנה, בתשתיות כאלה.
קריאה
בהחלטת ממשלה?
היו"ר דוד אמסלם
כן, זה במסגרת החלטת ממשלה, זה לא במסגרת של האוצר בא לו או משרד השיכון רוצה לעשות משהו, זה ראש הממשלה. לכן אני מציע לך להכין מסמך כזה, אני אעלה את זה, כמו שאמרתי, לדיון בוועדת הפנים וככה נתחיל לגלגל את זה קדימה. זאת הבעיה המרכזית שאני רואה אותה כדי לקדם אותה. מכאן ייגזר כל הסיפור, חשמל, מים וכו'.

אבל אני רוצה לומר משהו לגבי החשמל. כל מה שאני אומר ייקח שנים, אבל בסוף הבן אדם שהיום כאן, האיש המבוגר שרוצה לפתוח את המקרר, לא הגיוני שאני אגיד לו 'תשמע, נחבר לך את החשמל עוד 15 שנה', לכן אני חושב שצריך למצוא את המתווה לבעיית החשמל. לא יודע, אני מסכים עם מה שאתה אומר, ברגע שהוא יתחבר לחשמל הוא ינתק קשר עם העירייה, כבר יש לו חשמל, אבל צריך למצוא פה איזה שהוא פתרון הגיוני, שמצד אחד הוא מקבל שירות, הוא בן אדם, הוא פה, שזה משהו בטיחותי, שאף אחד לא מתחיל להעביר לי איזה כבל, הילד מחר - - -
קריאה
כולם עם כבלים היום.
היו"ר דוד אמסלם
כן, מתחשמל, פה ושם. ומצד שלישי הוא לא מנתק קשר עם העירייה והכול בסדר.

אני שוב פעם מסכם. אני רוצה מסמך ממך בנושא הזה, מכתב בנושא של הסגן הערבי, חשוב לי גם לקבל את העמדה שלכם בעירייה והנושא של השטח הגלילי. אלה שלושת הנושאים שאני רוצה שתכין לי עבורם מסמך מצע לדיון. אנחנו נתכנס בוועדה, ברגע שתיתן לי, קח לך חודשיים מהיום, לפני כן אני לא אעשה את זה, אני נותן לך הרבה זמן, שלא תגיד לי 'דודי, לא היה לי מספיק זמן', נתחיל לקדם את הנושא הזה בוועדת הפנים.

אני שוב פעם מודה לכל החברים, תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45.

קוד המקור של הנתונים