ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 04/02/2016

סיור לעיר אילת: 1. אתגריה הייחודיים של העיר אילת 2. מענקי איזון 3. תקציב פיתוח 4. תחזוקת החופים באילת 5. מתחם חירום עירוני

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 119

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום חמישי, כ"ה בשבט התשע"ו (04 בפברואר 2016), שעה 10:00
סדר היום
סיור לעיר אילת: 1. אתגריה הייחודיים של העיר אילת2. מענקי איזון3. תקציב פיתוח4. תחזוקת החופים באילת5. מתחם חירום עירוני
נכחו
חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר
חברי הכנסת
מיקי לוי
מוזמנים
עטרה מרכוס - סגנית ממונה מחוז דרום, משרד הפנים

אילן מלכה - מרכז פיקוח מחוזי דיני מקרקעין, משרד הפנים

אלי ורבורג - מנהל התחנה למניעת זיהום ים באילת, המשרד להגנת הסביבה

אמיר הלוי - מנכ"ל משרד התיירות

אבי קנדלקר - מנהל אגף אילת והנגב, משרד התיירות

רן בנימין - יועץ מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל

עמרם אזולאי - רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה

צחי אפריאט - מפקד שיטור עירוני אילת, משטרת ישראל

אבי חובר - שדה התעופה אילת, רשות שדות התעופה

אסף הברי - מנהל מרחב אילת, רשות הטבע והגנים הלאומיים

יהודה קסנטיני - מפקד כיבוי אש אילת אילות

מאיר יצחק הלוי - ראש העיר אילת

אלי לנקרי - סגן ומ"מ ראש העיר אילת

פיליפ אזרד - מנכ"ל עיריית אילת

אסף בן חמו - גזבר עיריית אילת

דנה זנטי - דוברת עיריית אילת

אסף אריכא - מהנדס העיר אילת

ערן שריקי - מח' חופים והצלה, עיריית אילת

אסף אדואן - מנהל היחידה האזורית לאיכות הסביבה אילת-אילות

ליאורה בייסקי - סגנית גזבר עיריית אילת

מרלן רוזנפלד - עוזרת ראש העיר ויועצת לקידום מעמד האישה, אילת

אבי כהן - מנהל החברה הכלכלית אילת

מגי טיבל - מנהלת תכנית 'עיר ללא אלימות', אילת

רמי בן דוד - מנהל אגף תיירות ואכיפה, עיריית אילת

חיים אמור - מנהל סיירת תיירות, עיריית אילת

דרורי גניאל - משנה למנכ"ל העירייה וראש מינהל שח"ק, עיריית אילת

גבריאל אביטל - ראש מינהל תפו"ח (תיירות, פיקוח, חופים), עיריית אילת

רוברט ראובן סיבוני - חבר מועצת העיר אילת

דניאלה שולנבורג-אורטנר - יו"ר עמותת אילת אנימלס

שי שבתאי - מנהל התאחדות המלונות אילת, התאחדות בתי המלונות בישראל

שי שבתאי - מנהל התאחדות המלונות אילת, התאחדות בתי המלונות בישראל

ירון לפידות - מנהל, מוזמנים שונים

דוד דהאן - יור ודובר, ארגונים חברתיים

צרלי בטון - אקטביסט חברתי בכיר, ארגונים חברתיים

עזרי אלון - ממונה תכנון מטה מחוז דרום, רשות הטבע והגנים הלאומיים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
ייעוץ משפטי
תומר רוזנר
מנהלת הוועדה
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי
ס.ל., חבר המתרגמים
סיור לעיר אילת
1. אתגריה הייחודיים של העיר אילת 2. מענקי איזון 3. תקציב פיתוח 4. תחזוקת החופים באילת 5. מתחם חירום עירוני
היו"ר דוד אמסלם
רבותיי, בוקר טוב לכולם. מי שלא מכיר אותי, לי קוראים דודי אמסלם, אני יושב ראש ועדת פנים והגנת הסביבה. אנחנו החלטנו להגיע לאילת, בעקבות הזמנת ראש העיר כמובן, ולעשות דיון של הוועדה במועצת העיר. באמת שמחתי לקבל את ההזמנה, יש כאן גם את חבר הכנסת מיקי לוי, שהצטרף אלינו, באמת שאפו, תודה, ובאופן בסיסי אנחנו מתחילים כאילו עכשיו ישיבה פורמלית בכנסת, רק היא פה.

הנושא הוא כמובן אילת, לכן אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והסביבה בנושא אילת. אני אעביר כרגע את רשות הדיבור לראש העיר כדי שהוא יוביל את הנושא של כל הישיבה, לפי הנושאים שהוא חשב לנכון להציע לנו אותם לדיון. בבקשה, מאיר. רק דבר אחד אני מבקש, כל מי שרוצה לדבר ומבקש את רשות הדיבור, שיגיד את שמו ותפקידו, בגלל שהדיון פה מוקלט ובסופו של דבר יוצא הפרוטוקול של הישיבה. בבקשה.
מאיר יצחק הלוי
תודה רבה, אדוני היושב ראש, על ההסכמה, על ההיענות. אני רוצה להגיד לך שביקשנו מעוד כמה ועדות לקיים דיונים בנושא אילת, חלק זימנו אותנו לשם ואני מקווה שחלק יגיעו לכאן. תודה רבה לחבר הכנסת, מיקי לוי, שאני חייב להזכיר, כשהוא היה סגן שר האוצר נדרשנו, היה איזה יום שהייתם בהסגר בכנסת והיחיד שהסכים לבוא לכבד את העיר אילת זה היה חבר הכנסת מיקי לוי, ועל כך תודה, ועל כל העבודה, כמובן, שאתם עושים למען מדינת ישראל ולמען העיר אילת.

אני רוצה בפתח דבריי, חבריי חברי הכנסת, חבריי לניהול העירייה, לספר לכם שבעוד ארבע שעות יגיעו לכאן צוות מנכ"לים בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד התיירות, מנכ"לית משרד החינוך. בקיצור שישה או שבעה מנכ"לים שיתכנסו פה לדיון שתכליתו גיבוש חזונה של העיר אילת בעבודה שהיא עבודה אסטרטגית, שאנחנו לחצנו כבר הרבה מאוד שנים שתתקיים ומהעבודה הקשה שקיימנו בירושלים אנחנו מגיעים היום לעוד יום חשוב בחייה של העיר אילת שמשרדי הממשלה, בשונה מפורום שרים בראשותו של ראש הממשלה, מדובר היום בפורום מנכ"לים, הדרג הביצועי שיושב ושומע מה החזון של העיר, מגבש עם חברה, שהיא חברה אסטרטגית בינלאומית, את החזון כשהמטרה היא בסוף בסוף בסוף שתהיה תכנית עם הגדרת יעדים ומשימות, עם תקציב ועם לו"ז לביצוע. זו המטרה ואני חושב שזה בהחלט יום חשוב, לפתוח את היום עם ועדת פנים ולהמשיך את היום עם ועדת מנכ"לים, ואלאק, לא כל עיר עוברת אירוע כזה וזה דבר בהחלט מלמד בראש ובראשונה שיש מי שמבין את חשיבותה האסטרטגית של העיר אילת .

אני רוצה להגיד לכם, חבריי חברי הכנסת, העיר אילת היא עיר שמלאה באתגרים. צריך לזכור, מדובר בעיר שהיא השער הדרומי של מדינת ישראל, נוגעת בשלוש מדינות ערביות, אין עוד עיר כזו, לפחות בזה אנחנו ייחודיים, אין עיר שנוגעת, מסתכלת מזרחה, רואה את ירדן, מסתכלת דרום מזרח רואה את סעודיה ומסתכלת מערב רואה את מצרים. אין עוד עיר כזו במדינת ישראל, תאמינו לי. כולם יודעים שהעיר הזאת מיוחדת, גם הדאעשניקים שכל שבוע מספרים כמה הם רוצים להשמיד אותנו ואתם שומעים גם את זה מן הסתם, ולא בכדי, כי הם מבינים את החשיבות האסטרטגית של העיר אילת.

אנחנו חשבנו שכדאי לנצל את זה כדי למנף את העיר ולהפוך אותה ליעד שהוא יעד חשוב למדינת ישראל, כיעד אסטרטגי, שהיא תוכל בסוף בסוף בסוף לייצר תנובה שמדינת ישראל תשמח בה. אני רוצה להגיד, ואני אגיד את זה למנכ"לים היום, אדוני היושב ראש, אין לנו שום כוונה לבוא לישיבות כפושטי יד. יש לנו כוונה לבוא ולהגיד, יש כאן משאב, יש כאן תרנגולת שמסוגלת להטיל ביצים של זהב, בואו תפטמו אותה תקופת מה ובָּעְדֵן היא תוריד לכם את הביצים לטובת המדינה. אנחנו מאמינים בזה באמונה שלמה ואין לנו שום כוונה לבוא לכאן כפושטי יד.

אנחנו באנו עם משנה סדורה. אני מתחיל מהמקרו ואני ארד לנושאים, ברשותך, אדוני היושב ראש. אנחנו באנו מהמקרו למיקרו ולהסביר לכם מה אנחנו חושבים שנכון לעיר הזו. שמנו על סדר יומה של הממשלה והיום נשים על סדר יומה של ועדת המנכ"לים, דרך אגב, אתם יודעים שהוקמה בזמנו ועדה בראשותו של ראש הממשלה עם 13 שרים שעניינה לדון בנושא אילת ושמנו ארבעה דברים שהם דברים מרכזיים שיישומם יעשה טוב למדינת ישראל, יעשה טוב לעיר אילת. האחד, לראות את העיר כצומת דרכים של ים, יבשה, אוויר שעושה טוב לעיר אילת ועושה טוב למדינת ישראל בכך שהצומת הזה משרת את מדינת ישראל והוא משמש כמעבר מיבשת אירופה ליבשות אפריקה ואסיה.

בתכנית השער הדרומי המפורסמת שלנו, שכשהצגנו אותה לפני שבע-שמונה שנים הסתכלו עלינו כמו על אנשים הזויים, חולמים כאלה, אהבלים. ופתאום כשהבינו את הפוטנציאל, קורים דברים, שדה תעופה נבנה, ב-2017 השדה פעיל, כביש הערבה משודרג, לא בקצב שאנחנו רוצים אבל משודרג, הרכבת מתקדמת בתכנון, לא בקצב שאנחנו רוצים אבל מתקדמת. נעשות פה פעולות שמתחילים להבין את החשיבות של האזור.

דרך אגב, עצם העובדה ששמו גדר גם בצד המערבי ועכשיו בונים גדר בצד המזרחי, מלמדת בין היתר גם על החשיבות, מדובר בהשקעות של מיליארדים. אנחנו לא מנכסים את זה לאילת, זה טוב למדינת ישראל, אנחנו גם לא אוהבים שמנכסים את זה לאילת, שאומרים לי 'מה אתה רוצה? בנינו לכם גדר'. זה טוב שנבנתה גדר כדי באמת לעצור את גל המסתננים שהיה פה.

הדבר השני ששמנו על השולחן, חבריי חברי הכנסת, זה הפיכתה של העיר אילת לעיר תיירות שמדברת במושגים אחרים. אנחנו עם תכנית סדורה, מאורגנת, שהוגשה על שולחן הנהלת משרד התיירות ואנחנו מאוד מאוד מקווים שנוכל לקדם אותה. אני לא רוצה עכשיו לרדת לפרטים, זה לא קשור ספציפית לנושא של הוועדה.

נושא שלישי, אמרנו שהעיר הזאת תהיה עיר מדעית, מחקרית. אתם יודעים, העיר שמשקיעה הכי הרבה בחינוך במדינת ישראל זו העיר אילת. מקום ראשון בארץ בהשקעות בחינוך, חשוב שנדע את זה, וזה לא פשוט, זו עיר באשכול 5, עם הרבה מאוד אתגרים, עם משפחות חד הוריות באחוז הגבוה ביותר, עם מוביליות הכי גבוהה במדינת ישראל, עם האוכלוסייה הב"מ, הבלתי מקצועית, הגבוהה ביותר במדינת ישראל, ולכן אמרנו להשקיע כמה שיותר בחינוך ובאקדמיה, לנצל את היתרונות היחסיים.

והאתגר הגדול הגדול הגדול ביותר שיש לנו זה כל הנושא של גיוון תעסוקתי. אי אפשר להישען על תעשיית התיירות בלבד. זו תעשייה סבירה, נזילה, ב"מ בהגדרתה. צריך לייצר פה עוד מוקדי תעסוקה, כי אחרת אנחנו נמצא את ילדינו בורחים ונמצא פה הרבה מאוד חדרנים וחדרניות. בסדר, זה חשוב, גם זה, אבל אנחנו לא רוצים שזה יהיה רק זה, אנחנו צריכים גם מזה, גם מזה ובעיקר מכמה שיותר חזק.

האתגרים שלנו, חבריי, בראש ובראשונה זה המשאב האנושי. אני אומר לכם, כל יום שעובר, כל יום שעובר אנחנו מבינים איזה קושי יש בעיר אילת משום שחסר פה המשאב האנושי האיכותי. אתמול ישבתי עם אנשי 'בית בלב', זו אותה אוכלוסייה שמטפלת באוכלוסיית זקנים סיעודיים, קשישים וכן הלאה, מה הבעיה שלהם? אין להם ידיים עובדות. כל המקצועות הפרא רפואיים לא נמצאים. אתה הולך היום למערכת החינוך, יושב פה ד"ר דרור גניאל, המשנה למנכ"ל העירייה, מופקד על החינוך, כל שנה אנחנו נאלצים לגייס עשרות מורים. אין פסיכולוגים, אין עובדים סוציאליים. שוטרים, יש תקנים לשוטרים, רופאים, זה הדבר שאם שואלים אותי מה מסכן אותנו, לא דאעש, מה שמסכן אותנו זה המחסור החמור בכוח אדם מקצועי.

מה הבעיה בעיר אילת? בשונה נגיד מקרית גת, אין יכולת לנייד. אתה לא יכול לחיות על אנשים שאתה מטיס פה, רופאים ומורים. אי אפשר, עיר צריכה להתנהל. וזו אחת הבעיות שאם אתה לא חי פה אתה לא מבין אותה. אם היום, יושב פה מולי שוטר, אומר לי מפקד המשטרה 'יש לי תקנים, אין לי שוטרים', לא רוצים לבוא מסיבות א', ב', ג', צריך לעשות פה חשיבה עמוקה. דרך אגב, ואני חושב שזה מאוד רלוונטי לוועדה, לא רק שלכם, אני הצעתי בזמנו לממונה על השכר, לקובי, שנקיים שיחה שהיא שיחה עם חשיבה אסטרטגית, איך מטפלים בחוסרים של המשאב האנושי בעיר אילת ולהחריג אותה. להחריג אותה כי מה לעשות? זו העובדה, היא העיר הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל, הציביליזציה הקרובה אליה זו ציביליזציית באר שבע, וזה שלוש שעות נסיעה. סה לה וי, אלה הם החיים.
מיקי לוי (יש עתיד)
תחכה למנכ"ל האוצר ותמתין לממונה על השכר הבא, הוא בדרך.
מאיר יצחק הלוי
יכול להיות.
מיקי לוי (יש עתיד)
כי זו באמת תכנית ארוכת טווח שצריך לתת לה - - -
מאיר יצחק הלוי
ברור. דרך אגב אני, להבדיל מהרבה מאוד פוליטיקאים, יש לי אורך רוח, כי אני יודע לדחות את הסיפוקים ובתנאי שיש תכנית שגם בוחנים איך מיישמים אותה.

הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד לכם, אני יורד לפרטים ואחרי זה נפתח את זה לדיון, ברשותכם, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב ראש. אנחנו עיר שאני תמיד אומר שאין תוכה כברה, זה חלק מהאתגרים של מקבלי ההחלטות שיושבים בדרך כלל בעיר שנולדתי. החוויה שהם חווים על העיר אילת זה חזיונות הסוויטות או ניחוחות הג'קוזי. על הציר הזה זה ציר אשליה, אבל אחרי האשליה הזאת עומדת פה עיר חיה, נושמת ובועטת שיש לה צרכים מאוד מאוד מאוד מיוחדים. סעיף המרחק, אדוני, לעיר אילת וסעיף הקוטן מכבידים עלינו הכבדה בלתי אפשרית. היום בית ספר שאני בונה ואחד מהמסמכים, מהנדס העיר פה הכין מסמך, בית ספר שאני בונה עולה לנו בין 40% ל-50% יותר מאשר בונה ניר ברקת בירושלים או בונה דהרי בקרית גת. אין מה לעשות, למה? כי אנחנו רחוקים, כוח העבודה יותר יקר, אתה צריך להלין פה, אתה צריך להסיע, אתה צריך להביא זפת ואתה צריך להביא מלט ואתה צריך להביא ולהביא ואלה הנתונים.

אתה רוצה לטפל באוכלוסיות קצה? אתה רוצה לטפל, נגיד, אני תמיד נזכר בילדים עיוורים. היו לנו פה רק ארבעה ילדים עיוורים, הלכתי לשאול נו מה? אומרים, 'אנחנו לא יכולים לתת להם שירות', למה לא? 'כי אתה צריך שמונה', אמרתי, טוב, מה אני אעשה? אעוור עכשיו עוד ארבעה? היו ארבעה, כל אחד הוא 100% ילד, זה לא אחד חלקי משהו. בעיר אחרת אתה יכול לנייד, אין לי יכולת לנייד. עם עקבה עוד לא הגענו ליחסים האלה. אני רוצה להגיד שמחיר הקוטן והמרחק הוא קשה מנשוא ולכן אנחנו מבקשים כל הזמן - - -
היו"ר דוד אמסלם
דרך אגב, איך אתה מטפל בילדים האלה? או שלא מטפלים?
מאיר יצחק הלוי
מוציא את זה מהתקציב שלנו. ואחרי זה שואלים למה אתה בגירעון, כי אתה חייב להבין שכל דבר הוא יותר יקר, אין מה לעשות.
קריאה
זו דוגמה אחת.
מאיר יצחק הלוי
כן, אני לא רוצה עכשיו לפתוח את ה - - -
היו"ר דוד אמסלם
כן, התעכבתי על הדוגמה.
מאיר יצחק הלוי
דבר נוסף שאני רוצה להגיד לכם, אנחנו נמצאים היום בשיח ואחרי זה סגן וממלא מקום ראש העיר, אלי לנקרי, יציג את זה ביתר פירוט, אם ירצה, כל הנושא של מענקי איזון. באופן אבסורדי היינו עיר נטולת מענקי איזון בגלל שנוסחת גדיש משבשת את העיר אילת, ממפה אותה לרעה. השתכנעו שאנחנו צודקים, השתכנעו, אמרו ניתן לכם חלק ממענקי האיזון, למה? אנחנו לא רוצים לשבור את הנוסחה. אמרנו אין בעיה, אתם נותנים חלק ממענקי האיזון? קודם כל תנו כמה שצריך, אל תיתנו לנו לחם עניים. אנחנו לא עניים, או שתיתנו מה שצריך או לא. אמרו ניתן לכם 5 מיליון שקל בשנה. דרך אגב אנחנו ביקשנו 16 מיליון שקל, על פי נתונים, לא המצאות, אלא מה? מענקי האיזון, אנחנו מקבלים כבר ארבע שנים חלק ממענקי איזון, אבל כל המשרדים האחרים שנותנים לך הטבות כתוצאה מזה שאתה עיר כזו לא נותנים את מה שיש, אני אומר למה?
היו"ר דוד אמסלם
הנגזרות של - - -
מאיר יצחק הלוי
הנגזרות. אתה אומר למה? למשל סעיף הסעות במשרד החינוך לא מקבלים, למה? כי אתה עיר נטולת מענקי איזון, אני אומר 'אבל אני מקבל', אומרים 'לא, לא, אצלך זה מופיע כחלף'. יש כאן איזה שהוא מצב אבסורדי שאנחנו רוצים לבקש מהוועדה שתיתן התייחסותה - - -
היו"ר דוד אמסלם
מאיר, אני אגיד לך, לגבי מענקי איזון, אמרתי שאני מתכוון לקיים דיון בנושא, יש שם אבסורדים עצומים בנוסחה. כמו שאמרת, ברגע שיש את האבסורד הזה, אם אתה נותן איזה שהוא פיצוי עוקף, יש לזה משמעויות אחרות בנגזרות מול המשרדים. בדיוק מה שאמרת. כשאני נמצא בביתר עלית אותו דבר עולה, כל מיני ערים כאלה, שמנסים לעזור להם, אבל בסופו של דבר הבעיה עצמה נשארת, רק יש איזה עוקף קטן וזה לא פותר את הבעיה.
מאיר יצחק הלוי
אז אתה - - -
היו"ר דוד אמסלם
אז אני לוקח את זה - - -
מאיר יצחק הלוי
אני שמח ומודה לך, אם אתה לוקח על עצמך אני רגוע ואנחנו ניתן לכם את הנתונים מזווית הראייה שלנו כדי שתבינו כמה העיוות הוא גדול.

דבר נוסף שאני רוצה להציג פה, אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, אילת היא עיר תיירות, באילת יש היום 13 קילומטר חוף, מטאבה לעקבה 13 קילומטר חוף, 7 קילומטר תפוסים על ידי כל מיני גורמים, אני אראה לכם את זה בסיור, נמל אילת, קצ"א, חיל הים, כל מיני. 7 מתוך 13 תפוסים. מה שנשאר מתוך ה-6 יש משהו בסדר גודל של כמה מאות מטרים חופים מוכרזים. עשינו חשבון, 16 סנטימטר לתושב, עוד לפני שהבאתי את התייר הראשון.

אנחנו רוצים לבקש, וזה דיון שהוא דיון עקרוני, שנקבל כמה שיותר שטחים מוכרזים לטובת הציבור, אלא מאי? אומרים לך, אתה רוצה חוף מוכרז? ייצא חוף מוכרז, אבל תשלם ותשלם בהרבה כסף. אני אומר לך, הרבה כסף. דרך אגב, המצילים באילת, בשונה מכל הארץ, עובדים 12 חודשים בשנה. בתל אביב כמה?
קריאה
דרך אגב, זה לא אנחנו רוצים, די כופים עלינו.
מאיר יצחק הלוי
כופים. אני אומר אין בעיה, אתם רוצים לקבוע את המדיניות? בסדר, תשלמו קצת. עוד פעם, אני לא בא לפה כפושט יד, אני רוצה ליישר עיוותים שאנחנו חושבים שהם ממין העניין לוועדת הפנים. אנחנו רוצים כמה שיותר חופים לטובת הציבור. לא סוד הוא, ואתה יודע את זה, שאנחנו פינינו את הטיילת מהפולשים שהיו עליה. דרך אגב, כשנכנסתי לתפקידי, מיקי - - -
מיקי לוי (יש עתיד)
שאפו גדול, אני מכיר את זה מהצד של המשטרה.
מאיר יצחק הלוי
אבל חוץ מהטיילת, 30 נקודות על חופי הים נכבשו על ידי בוזזים, שודדים וליסטים. 30 נקודות על הים, לאורך החופים. כל נקודה עברנו טיפול אחד אחרי השני ואמרנו שהחוף לא שייך - - - אנחנו ניתן אותו לציבור. מלחמות, איומים, בלוני גז, רימונים, חזיזים, נרות נשמה, 'כליהא על אללה', מה שאתה רוצה היה. אבל נצמדנו לזה ולא ויתרנו. ויש עוד מה לעשות, דרך אגב, אנחנו גם עכשיו מטפלים בפולש שנמצא בפארק המרכזי שלנו ונוציא אותו, בסוף החודש בעזרת ה'.

לכן מה שאני אומר, אנחנו רוצים פה לבקש את ההתייחסות של הוועדה לאיך אנחנו משחררים חופים ואיך לא מייצרים מזה מעמסה אלא הזדמנות ואפשר לעשות את זה.
היו"ר דוד אמסלם
פה בעניין הזה הייתי רוצה, לא בדיון, שתרשום לי מסמך עמדה בעניין, תהיה יותר ממוקד, אני אסביר. בוא נניח שהיינו רוצים לפנות את חיל הים, אתה, העירייה - - -
מאיר יצחק הלוי
רוצה מאוד לצמצם, לא לפנות.
היו"ר דוד אמסלם
נניח לפנות, אני בכוונה מקצין, ויש צורך של צה"ל, נקרא לצה"ל הוא יגיד 'תשמעו, חבר'ה, יש לי צורך, אני כבר פה, עוד לפני שבכלל קמה העיר אילת היה לי פה בסיס'. אני לא רוצה לבזבז את זמני לריק, אז בוא תתמקד במסמך העמדה במקומות שיש בהם הרבה היגיון, אנחנו נזמין את מינהל התכנון קודם כל, בגלל שאני חושב שקודם כל השאלה היא תכנונית.
מאיר יצחק הלוי
אין בעיה, מצוין.
היו"ר דוד אמסלם
ונניח קצ"א, לא קצ"א כן קצ"א, לפעמים אין היגיון בעניין, אבל העתקה גם עולה הרבה כסף, אבל לפעמים אין הצר שווה בנזק המלך, בוא נשאיר את זה ככה יהיה יותר זול, לפעמים. לכן אני אומר, תעשו נייר עמדה, מה שיש לו היתכנות כלכלית, שהוא רציני, שנתמקד אפילו אולי ב-300 מטר, אבל יש סיכוי שניקח אותם, מאשר נתמקד בכמה קילומטרים ש - - -
מאיר יצחק הלוי
אל"ף, תודה, נעשה את זה, רק שתדע שיש מסמך היום ברמה של הצעת מחליטים של השר להגנת הסביבה בנושא קצ"א, שאנחנו מאמצים אותו, אין לנו שום בעיה איתו, שמוריד את זה מרמה של 1,600 מטר לרמה של כ-300 מטר או 200, לא יודע. חיל הים, שתדע, היושב ראש, כל מפקדי חיל הים, מאז שאני ראש העיר, היה דודו בן בעש"ט הראשון, כל מפקדי החיל עד היום, כולל צ'ייני וכולם כולם, אומרים 'אנחנו לא צריכים את כל השטח, אנחנו נסתפק ב-40% מהשטח', אלא מה? מסחרה. זה לא תגיד קישון עובר ל - - - זה מכיס לכיס, אצלנו. זה כל הסיפור, אצל מי יהיה הכסף, באותו משרד אוצר. אתם מכירים את זה.

לכן נושא שהוא אבסורדי נמצא על סדר היום. אני אציג לך מסמך מסודר, כולל סיכומים ממשרד הביטחון שאומרים שהולכים לחלופת ההתכנסות. יש סיכומים, רק לא מתבצעים. אפרופו, חשוב שנדע, תמ"א 13 מדלגת את בסיס חיל הים לנמל האזרחי. אם נרצה לדרוש, ואנחנו לא רוצים כדי לא לחנוק את הנמל, אבל אפשר להתכנס מרמה של 180 דונם לרמה של כ-80 דונם, זה מה שאנחנו צריכים, לא צריך יותר מזה.

דבר נוסף שאני רוצה לבקש, ואני ממש לקראת סיום, זה נושא של - - - אנחנו ביקשנו, אני חושב שאם תניפו את הדגל הזה זה יהיה דגל שמייצר עיר נחשונית, אנחנו רוצים להקים מתחם חירום עירוני. יש לנו מתחם שהקצינו את כולו לטובת בית המשטרה שנמצא בהליך מתקדם, מד"א, כב"א, נמצא פה מפקד הכיבוי, ולעשות חמ"ל מתכלל. אני חושב שזה בכלל מודל שצריך לאמץ אותו - - -
היו"ר דוד אמסלם
יש אותו. מתחילים בביתר עלית. הייתי לפני חודש, יש אותו דבר. יש את יחיאל זוהר שבונה דבר כזה.
מאיר יצחק הלוי
מצוין. מה קורה? משום שבסוף בסוף הרוב נמצא בידי המשרד של גלעד ארדן והוא אמון על שניים מתוך השלושה נושאים, אם עכשיו יסתערו על זה אני יכול להניח שיש איזה סיכוי טוב. דרך אגב, גם לזה היה אישור בתקופת מתן וילנאי ואהרונוביץ, יש לנו מסמכים מסודרים, מאשרים את הרעיון, כולל העברת כספים, אבל משהו נתקע.
היו"ר דוד אמסלם
אני אגיד לך מה הבעיה שלי בעניין הזה. במדינת ישראל אין מישהו שמתכלל את זה ברמת משטרה, מה קורה? כשאני עושה דיון עירוני על איזה ראש עיר, שהוא בעצם ראש הממשלה בעיר שלו, יש לו את האגף הזה והאגף הזה, הוא רואה את כל התמונה, והממשלה, כשאני בא לבט"פ, אז הוא אומר 'תשמע, דודי, לך להוא', כשאתה הולך להוא הוא אומר לך 'זה לא אני, לך לשלישי', יש איזה כדרור כזה ולכן הבניין לא קם. כשאני התערבתי עכשיו בביתר זה בדיוק הסיפור הזה, קם הבניין נתקע באמצע, הוא לא מאויש. ראש העיר אומר לי 'דודי, יש לי התחייבויות', מראה לי אותן, יש מה שנקרא התחייבויות חשביות ולא מקיימים אותן.
מאיר יצחק הלוי
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
לכן פה בקטע הזה אני עוד לא יודע מי זה הבן אדם שאני מתנפל עליו ואומר לו 'זה אתה'. זה רץ ליותר מדי מקומות ואני לא מצליח לאסוף את זה.
מאיר יצחק הלוי
אני אצייד אותך במסמכים מה אמר השלטון המרכזי על זה ונצא ביחד ל - - -
היו"ר דוד אמסלם
בסדר.
מאיר יצחק הלוי
שלושה נושאים אחרים. האחד, סיפור עובדים זרים. אני רוצה שתשמעו את עמדתנו בעניין הזה, העמדה ידועה. דרך אגב, כל העמדות שלנו, אנחנו לא מסתירים אותן ואנחנו גם לא עושים פליק פלאק. מאוד מאוד ברורה דעתנו, הייתה ונשארה ונאמרה משנת 2004. אנחנו חושבים שמכסת העובדים הזרים לתעשיית התיירות שהייתה בעבר, צריך להביא אותה. אנחנו מכירים את העמדות של המשרדים האחרים. העמדה אומרת שבעבודות לא נקיות ילדינו, הבן שלי, הבת שלי, שהשתחררו מצבא ההגנה לישראל, לא יילכו, נקודה. כרגע אף אחד לא יילך מכל הילדים של כולנו. זו האמת, זו העובדה, ועשו כל מיני אימפרוביזציות. הטעות הכי גדולה שסגרו את המכסה של העובדים הזרים שהייתה בזמנו ואז התחילו - - - אז בעצם מי שהזמין את המסתננים הבלתי לגאליים, הם מסתננים בלתי לגאליים, ואין לי שום בעיה עם אף אחד מהם, אני יותר דומה להם מאשר לך, אנחנו באנו מאותו אזור, אנחנו חלק מהמתחם הדרומי ההוא. אני רק אומר שאם לא יינתן מענה אמיתי לתעשיית המלונאות אנחנו נמשיך בכל מיני אלתורים. היום באו עובדים מירדן. אני לא אומר אם זה טוב או לא טוב, אני אומר שזה סביר ונפיץ כי

- - -
קריאה
אבל יש 500?
מאיר יצחק הלוי
יש יותר מ-500.
היו"ר דוד אמסלם
הם משתכנים פה?
מאיר יצחק הלוי
לא, הם באים והולכים.
היו"ר דוד אמסלם
כל יום?
מאיר יצחק הלוי
כל יום. הנקודה היא, אם זה יעזור לקשרי השלום בין ירדן לבין ישראל וזה יעשה דבר טוב למדינה, בסדר, אני לא נעמד על הרגליים האחוריות.
היו"ר דוד אמסלם
אבל פונקציונלית מה קורה?
מאיר יצחק הלוי
פונקציונלית מה שקורה, נכון להיום, לתעשיית המלונאות, מי שנותן את השירות זה עדיין המסתננים שקיימים, אבל זמנם קצוב ועכשיו ההשלמה נעשית על ידי מכסה שאושרה עד 1,500 מעקבה, ירדנים שמגיעים.
היו"ר דוד אמסלם
ואיך הירדנים? זה פתרון שנראה לך סביר? טוב? אני לא מכיר.
מאיר יצחק הלוי
אני חושב שסיכוייו להיות פתרון קבוע וארוך טווח קטנים. זו דעתי. צריך לבדוק את זה. המצב באזור הוא שביר, מחר יכולה להיות החלטת המלך שאומרת 'אני סוגר את המעברים' ואתה תישאר פה בלי 1,500 עובדים ונראה את מנהלי בתי המלון מתחילים לעבוד. אני לא רוצה לנבא, יכול להיות שבסוף בסוף יצמחו מזה דברים טובים. אני חושב שצריך לתת מענה לנושא של העובדים הזרים. אין לנו ברירה אחרת, זו תעשייה שקיימת באילת והיו לנו משברים כשלא היה מי שיטפל בבתי המלון, היו לנו תקופות כאלה, כשהם עשו הפגנות או כל מיני פטיציות למיניהן.

שני נושאים אחרונים. בית עירייה. אני מספר את זה כדי שתדעו. אנחנו מנסים להקים בית עירייה כבר הרבה מאוד שנים. עיר כמו אילת, עם מזג אוויר כל כך חם, ראוי שהיא תיתן את השירות האיכותי הטוב ביותר לתושביה. השירות האיכותי כדי שתושב לא יתפזר בין שישה, שבעה - - - אני מתקנא בעיריית ירושלים, שם בכיכר ספרא, מתקנא ומגיע וככה צריך להיות, תושב בא, מקבל את רוב השירותים במקום אחד, בוודאי ובוודאי באזור כמו אילת. אנחנו עוברים, מה אני אגיד לכם? חוויות שבאות מהעולם התכנוני סטטוטורי. נקווה שנתקדם עם הדברים.
היו"ר דוד אמסלם
איפה הבעיה? בהקצאת הקרקע, במשאבים לבנייה?
מאיר יצחק הלוי
הבעיה גם במשאבים וגם בזה שאנחנו הולכים לעסקת BOT ומתחילים פה לנהל, אנחנו מתנהלים במסחרה מול מינהל מקרקעי ישראל. אני לא יודע באיזה שלב אנחנו נמצאים היום, אולי יעדכן אותנו אלי או מהנדס העיר, אבל אנחנו - - - דרך אגב, אני גם מעלה את זה בצד העקרוני, אני חושב שלכל עירייה צריך שיהיה בית עירייה, זו דעתי.
היו"ר דוד אמסלם
זה נכון, השאלה רק מי צריך לממן את בית העירייה.
מאיר יצחק הלוי
אנחנו עושים את זה ב-BOT.
היו"ר דוד אמסלם
אז איפה הבעיה?
מאיר יצחק הלוי
הבעיה שהדרישות של מינהל מקרקעי ישראל מקשות עלינו להוציא את העסק הזה לפועל.
היו"ר דוד אמסלם
מהנדס העיר, למה?
אלי לנקרי
לא, זה לא קשור.
היו"ר דוד אמסלם
למי זה קשור?
אלי לנקרי
קודם כל מבחינה כלכלית בית העירייה נשען, מכרז ה-BOT נשען בחלקו הלא קטן על מסחר. ללא המסחר ה - - - כאן אני חושב שלוועדה יש יכולת לסייע לנו מול המינהל לפתור את הבעיה, קודם כל העקרונות של הקצאת שטחי המסחר, אז הם מוכנים 500 מטר והעלויות הכספיות שבזה. זה כל מה שביקשנו, לא ביקשנו תמיכה כספית כי אנחנו מוציאים מכרז BOT. מבחינה כלכלית זה יכול לתפוס רק עם שטחי מסחר שתומכים בבית העירייה. אגב, כמו שנעשה בהרבה מקומות אחרים, לנו אין קרקעות משלנו.
היו"ר דוד אמסלם
במסגרת הסכמי פיתוח, מטלות יזם, אני מכיר עיר שבנתה ככה את הבניין שלה.
אלי לנקרי
זה קצת כבד עלינו.
היו"ר דוד אמסלם
למה? אני מכיר עיר, אני גר בה במקרה, שככה בנתה בניין עירייה לתפארת.
אלי לנקרי
איזה?
היו"ר דוד אמסלם
מעלה אדומים למשל.
קריאה
מה היה המקור התקציבי?
היו"ר דוד אמסלם
מתוך מטלות יזם, של איזה שהיא תכנית קצת יותר גדולה.
אלי לנקרי
כן, בסדר, אם יש קרקע ואתה - - -
היו"ר דוד אמסלם
אני מניח שאין בעיה של קרקעות פה.
מאיר יצחק הלוי
אין לנו קרקעות.
היו"ר דוד אמסלם
לא, בהקצאה. הרי אפשר להגיע עד ההרים למעלה - - -
אלי לנקרי
אין בעיית קרקע, הבעיה שהקרקע לא שייכת לעירייה.
היו"ר דוד אמסלם
מה זה משנה? המינהל ישמח לתת לך אותה.
אלי לנקרי
זה בדיוק העניין, שהמינהל לא מקצה.
קריאה
מתי זה קרה?
היו"ר דוד אמסלם
לפני 12, 15 שנה.
מאיר יצחק הלוי
במעלה אדומים בנו ככה. עם מרכז מסחרי ליד, עם הכול. אני אומר לך שהיום, לדעתי, זה בלתי אפשרי.
תומר רוזנר
אנחנו תיקנו את החוק, כפי שבוודאי שמעתם, בחוק ההסדרים האחרון, ואפשרנו את הנושא של מטלות יזם בפטור ממכרז.
היו"ר דוד אמסלם
דרך אגב, תומר זה היועץ המשפטי של הוועדה.
תומר רוזנר
תלמדו את זה.
מאיר יצחק הלוי
נלמד את זה. בסדר גמור, מאה אחוז, תודה. הנושא האחרון שהוא הנושא שהיה צריך להיות ראשון, אבל לא רציתי לפתוח איתו, זה הנושא של שדה דב.
היו"ר דוד אמסלם
כבר התחלנו איתו אתמול.
מאיר יצחק הלוי
אני רוצה רק להגיד ככה, אני חושב שאין צורך להכביר במילים, אבל בהיבט של מינהל התכנון, עוד פעם אני חוזר, אני חבר במועצה הארצית לתכנון ובנייה, יש תמ"א שנקראת תמ"א 15 שעניינה תכנון שדות תעופה במדינת ישראל. יושבת עכשיו, הדיון הראשון בנושא תמ"א 15 התקיים לפני חודש וחצי כשבעצם הוא נשלח עכשיו לבידוק ראשוני. יש לזה הליך של בידוק ראשוני. אני טוען באמת, שתושב המדינה, כשיושבת המועצה הארצית לדון בתמ"א איך באותו זמן היא יכולה לסגור שלושה שדות? אני לא מצליח להבין את זה. עוד אף אחד לא הסביר לי, ודיברתי עם כל גורם רלוונטי, איך עושים דבר כזה כשיושבת תמ"א שתכליתה בסוף להביא הצעה, מוצר מוגמר, למרחב האווירי של מדינת ישראל, גם הפנימי דרך אגב, שהיום בכל מדינה מודרנית מוניות האוויר הופכות להיות כלי תחבורה, זה לא משנה מה, מסוקים, מטוסים קטנים, מטוסים גדולים, לא יודע. איך סוגרים בה בעת גם את הרצליה, גם את שדה דב וגם את חיפה? וזה סגור, אני אומר לכם את זה באחריות מלאה. זה דבר אחד.

דבר שני שאני רוצה לבקש מהוועדה, הכלי שנשאר לנו זה בית המחוקקים. אהבתי יותר מאשר אהבתי לראות את מה שנכתב בעיתון בציטוט ממך, שאומר שיש בית מחוקקים, בית המחוקקים יכול להביא, להגיש את הצעותיו לחקיקה. אנחנו מכינים עכשיו, אני מגייס היום צוותים שייתנו הצעות שנוכל - - - לשמחתי אני אומר, אנחנו מקבלים תמיכה, אני לא רוצה להגיד מקיר לקיר, אבל לא היה חבר כנסת ששוחחנו איתו שלא תמך בנו, בהיגיון של המאבק, שבא ואומר 'חבר'ה, השדה הצבאי נשאר שם לפחות עד ינואר 2019, החלטת ממשלה, לא החלטה שלי. יש מי שטוען שיהיה יותר, אבל אני לא נכנס לזה.
היו"ר דוד אמסלם
כמה נתנה הארכה, חצי שנה?
מאיר יצחק הלוי
עשרה חודשים, ניתן לנו עד אפריל 2017. אני אומר, תצמידו אותו לפינוי הצבאי ו - - - הרי לא יבנו שם צריף, צריף לא יבנו שם, אין תכניות, אין איחוד וחלוקה, הם לא דנו בהתנגדויות, אין גם על מה להתנגד, אין תכניות.
תומר רוזנר
אני רוצה להגיד למה הם מתעקשים על התאריך הזה של אפריל 2017.
מאיר יצחק הלוי
אני אגיד לך משהו, שאלת את השאלה של החיים. תומר, תקשיב, אם אתה שואל אותי אחרי שאני מתעסק בעניין הזה כבר שנתיים אם אני יודע לתת תשובה למה ההתלהבות הזאת, התשובות מעליבות, הן כל כך לא אינטליגנטיות, ולמה הכול נעשה תחת השולחן? שיגידו. למה זה כל כך חשוב? לא מצליח להבין. אז אמר לי אחד, פעם זרק לי תשובה, 'אנחנו רוצים לעשות קדיחות', באו אליו כל האנשים, אמרו 'תעשה איפה שאתה רוצה קדיחה, חוץ מאשר על המסלול תעשה - - -', יענו יש שם שטח, המסלול מהווה - - -
היו"ר דוד אמסלם
הוא מתכוון בדיקות קרקע, לא קידוחים.
מאיר יצחק הלוי
כן, בדיקות קרקע. תעשו איפה שאתם רוצים חוץ מאשר על המסלול שמהווה אולי 5% מסך כל השטח. תעשו איפה שאתם רוצים, אף אחד לא מפריע לכם. אמר מנכ"ל ארקיע 'תעשה בדיקות אצלי מתחת לכיסא, לא אכפת לי'. אבל התשובות כל כך לא אינטליגנטיות שזה פשוט מוציא אותנו מהכלים. לכן אני חושב העמדה כפי שהיא הוצגה - - -
מיקי לוי (יש עתיד)
מנכ"ל משרד התחבורה יהיה היום בישיבת מנכ"לים?
מאיר יצחק הלוי
כן.
מיקי לוי (יש עתיד)
הנה.
מאיר יצחק הלוי
אנחנו כל היום בישיבות.
קריאה
מיקי, זה לא יעזור, גם - - - הכול בידיים של ראש הממשלה.
מיקי לוי (יש עתיד)
בינינו, גם כשישבתי בצד השני, אין היגיון לא לקשור את תאריך סגירת הצבאי והאזרחי. אין, זה לא עומד בשום פרופורציה.
קריאה
זו החלטת ראש הממשלה בלבד, בלבד, בלבד, זה אצלו בידיים. רק הוא יכול ל - - -
מאיר יצחק הלוי
דרך אגב, חשוב שתדעו שדנים עכשיו בחלופות, חלופות להנגשת תושבי אילת ותייריה. כל החלופות הן חלופות תיאורטיות, היישום שלהן, אם יהיה, יהיה בטווחים של חמש-שבע שנים ובכל מצב כולם מבינים שאם יש לנו היום 22 פיקים, דהיינו יכולת, אנחנו יורדים ב-150%. כולם אומרים את זה, גם האנשים שמתנגדים לשמוע אותי, רת"א ובת"א וכל אלה, כולם מסכימים, זאת אומרת אנחנו נהיה עיר שכל פעם שבא מטוס הילידים ימחאו לו כפיים. אתם מכירים את זה מהסרטים של הג'ונגלים?
מיקי לוי (יש עתיד)
הכול בידי משרד התחבורה בעניין הזה.
מאיר יצחק הלוי
אני חושב שהכול בידי משרד ראש הממשלה, אבל - - -
מיקי לוי (יש עתיד)
לא, אבל ברגע שהשר יחליט - - - טוב, זה אפשר גם בכנסת.
היו"ר דוד אמסלם
אם שאלת, לשר התחבורה מתאים המצב. בגדול. זה נכון מה שאתה אומר, אם הוא רוצה לבוא, זה נושא תחבורתי, אבל תמיד יש את העמדה שהוא אומר 'חבר'ה, אני איתכם, אבל ההם לא רוצים'. ברגע שזה אצלך ביד אז תיכנס אתה ותוביל אתה. לדעתי הסיפור של ראש עיריית אילת זה משני כאן, שר התחבורה צריך להוביל את העסק הזה. יש לזה גם השלכות אחרות מעבר לאילת, גם לתל אביב וגם למשתמשים במרכז הארץ, בתנועה ההפוכה.
מאיר יצחק הלוי
אני הצגתי פה ב-40 דקות את הנושאים המרכזיים שלנו. יש נושאים נוספים, אבל אני מציע, אם יש לחברים שלי עוד משהו שלא ציינתי שרוצים באמת, אבל בקצרה, לשים עוד דגשים, זה הזמן, ואחרי זה אני מעביר את הדיון אליך, אדוני. אלי, אתה רוצה להתייחס למשהו שלא התייחסנו?
אלי לנקרי
אולי נסביר את נושא מענקי האיזון.
היו"ר דוד אמסלם
אין צורך. אני עושה דיון בנושא, אני עוד מעט אסכם את זה. אני גם מכיר את העניין.
מאיר יצחק הלוי
מה שאני מציע, שתזמין את אלי כי הוא ממש מומחה לעניין ועשה עבודה מדהימה שבמקרה הזה מוכיחה ומקרינה גם על כל ה - - -
היו"ר דוד אמסלם
בוודאי. אני רוצה להגיד למה אני מתכוון 'אין צורך'. הסיפור האילתי במענקי האיזון, אני לא מכיר אותו, הוא גם לא רלוונטי מבחינתי כרגע. יש לי בעיה עם הנוסחה של גדיש, אני רוצה לפתוח אותה מכיוון שאני מבין שהיא הבעייתית. אחרי זה אם יש למישהו איזה שהיא בעיה על בסיס הנוסחה החדשה שנעשה זה משהו אחר, זה משהו נקודתי. כרגע אני רואה את הבעיה כבעיה ארצית. אז יכול להיות שהיא הייתה היסטורית במדינת ישראל. עשיתי דיון בנושא הדיג, אני אתן לכם אנקדוטה. הסתבר שפקודת הדיג היא משנת 52' - - -
קריאה
היא מ-1937.
היו"ר דוד אמסלם
עודכנה ב-52'. עכשיו מה מסתבר? בשנת 52' מדינת ישראל הייתה מדינה שלא היה כמעט מה לאכול, אמרו להם 'חבר'ה, לכו תביאו לפחות אוכל מהים, שיהיה לנו מה לאכול', עד היום אותה פקודה, כאילו שום דבר לא השתנה. לכן יש נטייה, גם אם נוסחת גדיש הייתה נכונה לפני 20 שנה, כל פעם צריך לבוא ולרענן בכל הנחות יסוד, כל הנחות העבודה, כל עבודה, כל כמה שנים צריך לאוורר אותה, לראות אם היא רלוונטית לגבי היום ואם צריך לעשות בה תיקונים.
אלי לנקרי
מבחינתה של העיר אילת, אדוני, היא לא הייתה רלוונטית אף פעם והעיר אילת זו דוגמה קיצונית לכמה הנוסחה הזאת היא נוסחה בעייתית. אני חושב שהיא נותנת מענה לרוב הרשויות במדינת ישראל. יש רשויות שנופלות פה, נופלות שם, אבל באופן שאילת נופלת אין לזה אח ורע.
היו"ר דוד אמסלם
אלי, אנחנו נזמין אותך לישיבה שנעשה.
מאיר יצחק הלוי
אני מצביע שתעביר, אלי, גם את המסמך שהכנת וגם כשיהיה הדיון שבאמת - - -
היו"ר דוד אמסלם
אנחנו נזמין אותך לדיון.
מאיר יצחק הלוי
זהו, אדוני.
היו"ר דוד אמסלם
מישהו עוד רוצה להוסיף, רבותיי? הכול בסדר? ראש העיר כיסה את כל הספקטרום? אז קודם כל נעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד)
זה לא פייר, כי אני קשור בנימים שכאן. גם בקדנציה הקודמת ראיתי את מאיר כל בוקר במשך שבועיים לפני המשרד שלי עושה מארב בנוגע לפטור ממע"מ, שהייתה איזה שהיא מחשבה אצל כמה אנשים. אמרתי לו 'אל תדאג, אנחנו לא נעשה את זה'. העיר אילת ראויה לנושא הזה של הפטור. למרות שכל הכלכלנים אומרים 'תחיל עליהם, לא יעזור כלום כי אי אפשר לנתק את זה', אני שמח שלא האזנו לעניין הזה. אין בכלל ספק שצריך פה טיפול מיוחד. אני באתי בגלל הקשר האישי, גם עם מאיר וגם איתך מתוך כבוד אישי, וכל מה שצריך מבחינת הוועדה לגייס אותי אני נכון לעשות את זה ברמות הכלכליות. אני יודע את נבכי האוצר שם, איפה מחביאים את הכסף. אז בוקר טוב לכולם ותודה על האירוח.
היו"ר דוד אמסלם
תודה לחבר הכנסת מיקי לוי. דרך אגב, זה לא טריוויאלי שחבר כנסת מגיע לישיבות הוועדה לאילת. אני היושב ראש, אין מה לעשות, חייב לפתוח את הישיבה, לפחות בשביל זה אני בא, אבל חברי כנסת מן המניין, בדרך כלל הם לא מתלהבים להגיע. אז באמת שאפו, באמת כל הכבוד, תודה רבה.

משרד הפנים פה? בבקשה
עטרה מרכוס
אין לי הרבה מה להוסיף על מה שראש העיר אמר.
היו"ר דוד אמסלם
את השם, בבקשה.
עטרה מרכוס
עטרה מרכוס, סגנית הממונה על המחוז, כשאין לנו ממונה.
מאיר יצחק הלוי
אנחנו נהנים לעבוד מולך.
עטרה מרכוס
תודה, רק שלי קשה. אז אין לי הרבה מה להוסיף. לגבי מענקי האיזון, אנחנו באמת משתדלים כל שנה לתת לעיריית אילת סדרי גודל, שבטוח שלא מספיקים, של כ-5 מיליון שקל בשנים האחרונות. אני מכירה את זה שמשרדי ממשלה אחרים, עצם זה שהם רשות נטולת מענק הם נפגעים בנושאים אחרים. אם יידעו לפתור את הבעיה הזאת. היו שנים שאנחנו הקפדנו שלרשות המקומית יישאר מענק איזון של 100,000 שקל, כי אז זה לא רשות נטולת מענק ומשרדי ממשלה אחרים לא יכלו לפגוע בה, אבל גם זה נגמר. מענק האיזון, נוסחת גדיש לא קיימת 30 שנה, כמו פקודת הדיג, אבל ניסו כל השנים, הייתה נוסחת סוארי ואחר כך ניסו לתקן ויש נוסחת גדיש ובטוח שלעיר כמו אילת יש בעיה עם נוסחאות.

עדכנו אותי פה בנושא של מרכז החירום העירוני, שמשרד הפנים הקצה כספים, אבל זה לא מתקדם ואתה הסברת גם למה. בנושא של החופים, שוב, צריך לראות כי באמת 750 מטר, לפי הנתונים שמסרו לי, יש היום לעיר אילת - - -
מאיר יצחק הלוי
מוכרזים. מתוך 13 קילומטר.
עטרה מרכוס
מוכרזים, ומשרד הפנים באמת תומך בלהגדיל את מספר החופים, זה רק יגדיל את ההוצאה העירונית.
מאיר יצחק הלוי
אם יורשה לי, עטרה, ברשותך, היושב ראש, אני ממליץ לך לקחת את הנושא של החופים במדינת ישראל, אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב ראש, אני ממליץ לך לקחת את נושא החופים - - -
היו"ר דוד אמסלם
אתה כבר נכנס לדיון השלישי שאני עושה בנושא חופים.
מאיר יצחק הלוי
אז תקרא לנו לדיון. זה נושא מרתק.
היו"ר דוד אמסלם
אפילו שבוע הבא צריך להיות הדיון השלישי שלנו ודחינו אותו בגלל נושא אחר, בגלל הזיהום במפרץ חיפה, אבל לא חשוב, אני עוקב אחרי הנושא.
מאיר יצחק הלוי
מרתק. באמת נושא מרתק.
היו"ר דוד אמסלם
מאוד.
עטרה מרכוס
אז זהו, אין לי מה להוסיף.
מיקי לוי (יש עתיד)
אני מתנצל שאני מתערב, מה שביקש היושב ראש, סדר עדיפויות. איפה יהיה יותר קל לוועדה.
היו"ר דוד אמסלם
עוד מעט אני אסכם.
מאיר יצחק הלוי
אוקיי, ברור.
היו"ר דוד אמסלם
מינהל התכנון פה?
עטרה מרכוס
לא.
היו"ר דוד אמסלם
יש פה מישהו ממשרדי הממשלה שרוצה לדבר ויושב פה? האמת לא הקפדתי כל כך שמשרדי הממשלה יגיעו בגלל שזה באילת. חלק הגיעו, אבל בדרך כלל אני עומד על כך שמשרדי הממשלה יבואו, אבל פה לא היה נעים לי להביא אותם יומיים, אחר כך הם יספרו שבגללי הם גם לא עובדים.
מאיר יצחק הלוי
המנכ"לים שלהם יהיו פה עוד מעט.
היו"ר דוד אמסלם
רבותיי, ברשותכם, אני רוצה לסכם את הישיבה מבחינתי. קודם כל שוב פעם תודה, מאיר, גם על החום וגם על ההזמנה והחברות והכול, אני שמח להיות כאן.

אני רוצה לסכם את מה שאמרת, עברתי על הנושאים ואני רוצה לחלק אותם לשלושה מקבצים מרכזיים. דרך אגב, זה מעסיק את הוועדה שלי עכשיו, הסיפור באילת, אני מניח עוד שלוש ישיבות לפחות. אז קודם כל לגבי נושא מענקי האיזון, אלי, אני הולך לקיים דיון, כבר ביקשתי לקיים את הדיון הזה, אני מניח שגם שר הפנים רצה להתערב בנושא הזה ולפתוח את הנושא. אנחנו נזמין אותך ואני אשמח גם לקבל את נייר העמדה לפני כן כדי שאני אהיה מוכן לדיון, לפחות בהיבט של אילת.

לגבי הנושא בית העירייה, חופים, שדה דב, אני חושב ששלושת הנושאים האלה פחות או יותר חונים במינהל התכנון, הוא אבן הראשה של העניין הזה, בהיבט התכנון. אני בא כרגע בזווית ההיבט התכנוני וזכויות הבנייה וכו', גם בנושא של העירייה, גם בנושא של הסיפור של קצ"א, כן חוף, לא חוף. אני בא מזווית של התכנון קודם כל ואחרי זה נתקדם בשלביות, מה בעצם עמדת מדינת ישראל בזווית התכנונית ואחרי זה אנחנו נראה איך אנחנו מתקדמים, אם מחזיקים בשטח, האם יש אופציה להתקדם איתם וללחוץ אותם, וכנ"ל בשדה דב. אני כרגע רוצה לבוא לשדה דב גם ובעיקר להתחיל בהיבט התכנוני. אם אין תכנון אין כלום, אז לאן להזדרז ולמה. זה דיון אחד שאני אעשה. כמובן אנחנו נודיע לכם ואנחנו נתייעץ איתכם בעניין הזה, אם יש חומרים כאלה ואחרים, או נקודות כאלה ואחרות שחשוב שאני אדע אותם.

לגבי העובדים הזרים וגיוס משאבי כוח אדם פרסונלי, אני מסכים איתך שצריך לעשות פה גם איזה שהוא דיון, כשאני מחבר את שני הנושאים ביחד, בגלל שבסופו של דבר התוצאה היא כוח אדם, לא משנה מאיזה זווית. לדיון הזה גם נזמין את מר אמנון בן עמי, שהוא ראש מינהל האוכלוסין, וגם את קובי אמסלם, נביא אותו בזווית של השכר. זה יכול להיות גם סגנו, פשוט בגלל שבסופו של דבר אני מניח שהסיפור הפרסונלי המקצועי אמור להיפתר בעיקר, אני לא רואה דרך אחרת כרגע, ככה על פניו, בעיקר בנושא של התמריצים. הרי לא נחייב מישהו לעשות תורנות כאן בכוח. דרך אגב, סתם אני רוצה לספר לך, עשיתי דיון, למשל, לגבי חדר המיון הקדמי בקרית שמונה. בזמנו הפעיל אותו בית החולים בצפת והוא אילץ את הרופאים שלו אחת ל- לעשות שם משמרות. הם לא התלהבו לנסוע, אבל אתה יודע, לפעמים אין מה לעשות, אתה נדרש למרחקים, כי לא שייך הקטע הרפואי. אני מניח שאם נביא חבילת תמריצים ראויה אז כוחות השוק לבד יאזנו את העניין.

אלה בעצם שלוש הישיבות שאני אקדיש בוועדת הפנים לנושאים שהם בעיקר קשורים לעיר אילת. אנחנו נשתף אתכם בעניין, כמו שאמרתי, בשני הנושאים ולגבי הנושא של מענק איזון, אמרתי, מענק האיזון הוא ארצי, הוא פחות ייחודי לאילת. יכול להיות שיש פה דגשים נקודתיים לגבי אילת, אבל אני עליתי על זה בהיבט הארצי הבעייתי. אחרי הישיבות האלה נראה לאן אנחנו צריכים לקחת את הדברים ועל מה אנחנו ממליצים. אז באמת שוב פעם תודה רבה לכולם.
מאיר יצחק הלוי
משפט אחד לפני שאתה מסכם. דובר בזמנו, תגיד לי אם זה עדיין בתכנית או לא, לחבר בנושא שדה דב את ועדת פנים-כלכלה, השאלה אם זה נכון או לא מבחינתכם.
היו"ר דוד אמסלם
לגבי הנושא של שדה דב אני רוצה להגיד לך, יש פה שני צירים שאני לא רוצה לערבב אותם, או שני מוקדי לחצים. אני מאמין שאם מינהל התכנון בסופו של דבר - - - אני כרגע לא יודע מה הסטטוס של המקום ולאן המדינה רוצה לקחת אותו בהיבט של מינהל התכנון. אני מניח שאם אין עניין לבנות שם בתי מגורים אז אין עניין כל כך לפנות. למה אין עניין כל כך לפנות? מדינת ישראל לא מפנה שדה תעופה בשביל פארק, למה? זה עולה כסף, צריך לשלם להם. לכן, כמו שאני אומר, קצ"א, כדי להזיז אותה, גם אם המדינה יודעת שצריך, אבל זה עולה כסף, אז בואו נשאיר, מי משלם? מתחיל הדיון מי משלם, הכול נשאר, הולכים הביתה, אכלנו בורקס, לא קרה כלום. ברגע שיש כסף מדינת ישראל ממהרת לטפל איפה שיש לה הכנסות, איפה ששי הוצאות היא לא ממהרת.

אז קודם כל אני רוצה להבין מה הכיוונים שלהם ואיפה זה עומד. אחרי שנבין ברשויות המוסמכות, להגיד לנו איפה עומדים הדברים ואם בסופו של דבר הם יסבירו לנו שהתכנון יכול להתגלגל בכל ההליך הזה ובעוד עשר שנים יכול להיות נגיע לקצה, אז למה לסגור? תעלה מאליה השאלה אם ככה למה לא לסגור איתו בעוד שנה. אנחנו לא צריכים להסביר לאחרים למה בעצם אנחנו חושבים שזה עוד עשר שנים. הם יגידו את זה. אז בואו נתחיל בדיון הזה איתם, נתחיל מלמטה כדי להעלות את זה, מה שנקרא, שירימו לנו להנחתה יותר גבוהה.

מעבר לזה, אני ביקשתי מכבל, דיברתי איתו על זה, לעשות דיון משותף בהיבט של התחבורה, בגלל שוועדת הכלכלה דנה בנושא תחבורה. אז אני מתחבר אליה בנושא התושבים והמוניציפאלי, יענו, הרי השדה יושב בעיר, אז אני מתחבר כאילו מוניציפאלי ואז אני אומר לו 'בוא נעשה ועדה משותפת'. זה יותר לעשות רעש ובלגן, פחות בקטע המקצועי, שאני רוצה להגביל אותו. את זה גם אנחנו נעשה.
מאיר יצחק הלוי
ברור. כוועדת הפנים והגנת הסביבה, אני שואל, לגבי קצ"א, כמו שאמרתי, יש מסמך של השר, שהוא מסמך טיוטה עדיין - - -
היו"ר דוד אמסלם
איזה שר?
מאיר יצחק הלוי
השר להגנת הסביבה.
היו"ר דוד אמסלם
אני רוצה להגיד לך משהו, מאיר, אתה לא התחברת למה שאני אומר לך.
מאיר יצחק הלוי
אז כנראה שלא.
היו"ר דוד אמסלם
משרדי הממשלה יכולים להוציא ימבה של ניירות עמדה. אני אראה לך ניירות עמדה מצידם - - -
מיקי לוי (יש עתיד)
והחלטות ממשלה.
היו"ר דוד אמסלם
גם החלטות ממשלה, אבל הקופאי לא מאשר. לכן אני בא ישר לקופאי, רוצה לרתום אותו.
מאיר יצחק הלוי
הבנתי.
היו"ר דוד אמסלם
בסופו של דבר מבחינת המשרד לאיכות הסביבה לפנות את כל קצ"א מפה, לפנות אותם מחר וכו' וכו'. השאלה שתבוא ותשאל אותו 'רק שנייה, אז מי משלם?' פה הוא נתקע. לכן אני רוצה לעשות דיון עם מינהל התכנון, אל"ף, כשקצ"א בעצם יוצאת מכאן אז יש קרקע.
מאיר יצחק הלוי
אנחנו לא מדברים על יציאה, אנחנו מדברים על צמצום קטע החוף שלהם.
היו"ר דוד אמסלם
גם הצמצום עולה כמה לירות. אז יכול להיות שבמסגרת - - -
אסף אריכא
לא עולה.
היו"ר דוד אמסלם
לא עולה? עוד יותר טוב.
מיקי לוי (יש עתיד)
לא יודע, יש שם צנרת?
אסף אריכא
לא, יש אזור תפעולי של 200 מטר מגודר, פנימי, שלהם, שם נמצאות כל הצנרות, מצפון ומדרום שטחי חוף ריקים - - -
היו"ר דוד אמסלם
אין בעיה, אני לא פותח את הדיון, אני לא מכיר - - -
אסף אריכא
יש לנו את מיפוי התשתיות של קצ"א.
היו"ר דוד אמסלם
אין בעיה, מהנדס העיר. אני אומר, אם זה לא עולה אז בהיבט אחד זה יותר קל, בהיבט שני צריך לשכנע את קצ"א לשחרר. דרך אגב פה שטח כבוש לא משוחרר, זאת אומרת אם לאיזה גוף מסוים יש משהו, כולל צה"ל, כאילו זה של אבא שלו, או שהוא מוכר לך את זה, או שהוא אומר 'תשאיר שלי' ולא משלם ארנונה. ככה זה עובד. לכן אני אומר, אנחנו מתחילים את העסק, אני מתחיל את העסק, מנקודת מוצא שמביאים את מינהל התכנון וקצ"א ומתחילים לדבר איתם. נתחיל דיבור, תוך כדי הדיבור יעלו אבסורדים, אתם תראו לבד, ואז אנחנו נדע תוך כדי הדיון לאן אנחנו רוצים לנעול את הסיפור ולאן לקחת אותו. אבל זה דיון שאנחנו נעשה.
מיקי לוי (יש עתיד)
רק עצה קטנה, מהתפקיד הקודם, להזמין נציג של החשבת הכללית באוצר, היא אחראית על קצ"א.
היו"ר דוד אמסלם
ודאי, אנחנו נזמין את קצ"א ואת כל המשמעויות. דרך אגב, יכול להיות שעל הדבר הזה אנחנו נעשה מספר דיונים, יכול להיות שבדיון ראשון אנחנו רק נלמד חלק מהבעיות ואז נבין את הנתיב הקריטי ונמשיך הלאה. אני מבטיח, בלי נדר, לטפל בשלושת הנושאים שדיברנו, שלושת המקבצים האלה, ואנחנו נעדכן אתכם, כמובן נהיה איתכם בקשר בנושא הזה.
קריאה
מטוס המנכ"לים נחת.
מאיר יצחק הלוי
מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי.
היו"ר דוד אמסלם
מבחינתי זה הסיכום שלי, אלא אם כן יש לך מה להוסיף, מאיר.
מאיר יצחק הלוי
מה שאני אומר, חברים, אנחנו - - -
היו"ר דוד אמסלם
רק שנייה, אם כבר הגיע מנכ"ל משרד התיירות אז בוא נשמע אותו. שלום לך, אמיר הלוי. קודם כל ברוך הבא לישיבה שלנו. ראש העיר נתן סקירה די רחבה, מבחינתו קצרה מאוד, הוא נגע בכל נושא באמת במספר דקות, למרות שכל נושא, רק הוא לבד, יכול לארגן לנו יום שלם. כאן רציתי לשמוע את עמדתך לגבי הנושא של החופים. מה עמדתכם לגבי קצ"א, איפה אתם בתמונה?
מאיר יצחק הלוי
אמיר, אנחנו דיברנו על מצב שבו יש לנו 13 קילומטר חוף מטאבה לעקבה, מתוכם כ-700 ומשהו מטר מוכרזים, אנחנו רוצים יותר קטעי חוף לטובת התושב והתייר, והשאלה ששואל היושב ראש, עמדת משרד התיירות לגבי חוף קצ"א, ואני כבר הייתי מוסיף, מאחר שאני יודע את העמדה, גם מה עמדת המשרד לגבי שדה דב, כי בעניין הזה הבעתם את דעתכם מאוד ברור.
אמיר הלוי
ברשותך אני אתייחס לזה ועוד כמה דברים, בהזדמנות חשובה זו שהוועדה פה. אילת היא בירת התיירות של ישראל, גם בהמשך היום יש פה סדנת מנכ"לים, בהקשר לתכנית האסטרטגית שמשרד האוצר בונה היום לאילת. רק מהממצאים הראשונים משקל התיירות הוא הרבה יותר גדול ממה שחשבנו. עשתה את זה חברת ייעוץ בינלאומית. משקל התיירות הוא מאוד מאוד חשוב באילת, אנחנו כמשרד שאמון על כל מה שקשור לתיירות עובדים חזק מאוד כדי לסייע במה שניתן לחיזוק התיירות פה. אילת היא עיר עם מספר חדרי מלון הכי גדול שיש במדינת ישראל, מעל 12,000, עיר שהיא מאוד אטרקטיבית בתיירות חורף, כל מה שקרוי sea and sun, כך שהפוטנציאל קיים.

אנחנו נמצאים עכשיו גם בתהליך מאוד גדול ומשמעותי סביב הקמת שדה התעופה החדש פה בתמנע, השקעה של המדינה של 2 מיליארד שקלים. אנחנו היום בסיטואציה שבשנים האחרונות, בעצם מהאינתיפאדה של שנות האלפיים, מספר התיירים מחו"ל והטיסות הבינלאומית שהגיעו לאילת נמצא בירידה, שזה הגיע בשנה שעברה לארבע טיסות בלבד שהיו פה, בניגוד לשנים שהיו פה עשרות טיסות ויותר שבועיות מאירופה. כתוצאה מכך הצלחנו לארגן וליזום נוהל שאנחנו היום תומכים בטיסות לאילת מאירופה, בחורף הזה אנחנו כבר בשינוי מגמה מאוד משמעותי שמארבע טיסות כל יום שאנחנו פה נוחתות פה טיסות מאירופה לשדה פה בעובדה, ואנחנו בסדר גודל של בין 20 ל-25 טיסות בשבוע. כך שהצלחנו לעשות היפוך מגמה תוך שנה תודות לתמריץ של 45 יורו שמשרד התיירות מעניק על כל נוסע לחברת התעופה.

התקציב השני הוא תקציב השיווק של משרד התיירות, כשאני אומר לכם שזו ההשקעה הכי בטוחה בשיווק. אתה יכול לעשות קמפיינים ושלטי חוצות, אתה אף פעם לא יודע מה יוצא. כשאתה נותן על כל נוסע שנוחת פה, במיוחד כשאני אומר, עוד פעם, אל"ף, השותפים שלנו זה המלונאים, נמצא פה שבתאי שי, מנהל ההתאחדות באילת. גם המלונאים משתתפים ב-15 יורו ובסך הכול זה שינוי מגמה מאוד חזק.

צריך לקחת בחשבון עוד דבר, השמים הפתוחים ותרבות ה-low cost, שהיא חזקה מאוד במלונות, עשו פה שינוי מגמה מאוד גדול, שאנחנו רואים שמגיעה לפה תיירות עממית שממלאת פה קודם כל את האכסניות ונותנת פה פרנסה לחנויות הפלאפל, למרכולים, פחות למלונאים שמממנים את זה. צריך לקחת את זה בחשבון, אבל אני בא עכשיו מפגישה עם יו"ר ההתאחדות החדש פה באילת, שהוא גם מנכ"ל של מלון דן פה, ושמחתי לשמוע שהמלונאים מבינים שזה מאוד חשוב לאילת והם ימשיכו לממן. זה לא מובן מאליו שמלונאים מממנים נוהל שמביא לפה תיירות שהולכת לאכסניות נוער שהן בפריחה כבר. האכסניות היו בשנה שעברה ב-30%, השנה הם עלו ל-70% עד 100% לפי עונות. כך שיש פה שינוי מגמה ואנחנו מכינים את הכול לקראת השדה הגדול שיהיה פה, שדה שקרוי רמון.

חשוב להגיד שיש היום במדינת ישראל שני שדות תעופה רמון וזה לא יעבוד, של חיל האוויר, ואנחנו חושבים שצריך לקרוא לו dead red sea, כי זה השם שאפשר יהיה למכור את האזור הזה בעולם. אילת היא במרכז מדבר שהוא מאוד אטרקטיבי לכל האירופאים בחורף, עם מזג אוויר מצוין, וזה העתיד, מים המלח, מצדה, המכתשים, עד אילת, יש פה באמת חזון שכמו שהאירופאים ממלאים את האלפים ואת השלג בחורף הם יבואו לפה לתיירות המדברית. לכן אנחנו מאוד אופטימיים.

שאלת אותי על הרצועה החופית. היה ראש העיר השבוע אצל שר התיירות יריב לוין ודיברנו על זה, אנחנו חושבים שאילת, קודם כל כעיר תיירות צריך לפנות כמה שיותר אתרים ביטחוניים, כל מה שאפשר, כדי שרצועת החוף תהיה ככל הניתן יותר גדולה. כל תייר שמגיע לפה ורואה את הנמל ואת כל המכוניות ואת כל המחסנים, אין בזה היגיון, לא כלכלי ולא תיירותי, כך שעמדתנו ברורה פה.
היו"ר דוד אמסלם
ברור לי שזאת העמדה, מה עשיתם בעניין? השאלה מי מוביל את זה, האם ראש העיר מוביל לפנות את החוף או שמשרד התיירות צריך להוביל את זה בתוך הממשלה?
אמיר הלוי
אנחנו כמשרד דיברנו על זה גם בפגישה, זה לא בסמכותנו, אנחנו גורם מסייע בוועדות המחוזיות מול משרד הביטחון, מול הנמלים, כל דבר שצריך. אנחנו גם גורם מסייע וגם גורם שמממן תכניות. מי שמוביל פה זו העירייה ואנחנו תומכים במה שאפשר, כי בפירוש ברור לנו כמה צריך ואנחנו היום גם עם מחשבות על פינוי השדה פה ולאן זה יילך. אנחנו מגבים פה את ראש העיר במהלך הזה ומקווים שזה יקרה כמה שיותר מהר. לשאלתך, אנחנו משרד שאין לנו את הסמכויות, זה משרד הביטחון וחברת נמלי ישראל - - -
היו"ר דוד אמסלם
זה דיון אחר, אני לא רוצה לפתוח את זה, לדעתי זה יושב במשבצת שלכם. דרך אגב, כמעט כל נושא שהוא באחריות משרד מסוים, או חלק מהנושאים האלה, לפעמים ההשלכות הם לגבי משרדים אחרים בכלל, אבל הוא מוביל את זה מולם. המשרד לאיכות הסביבה, כמעט אין לו שום דבר - - - אבל בסופו של דבר הוא הרבה פעמים נכנס לזה כי זה נושא שחונה אצלו. אם אני שר התיירות ואם אני מבין שזה הקטע שלי אני הורג חצי מדינה שמפריעה לי לתיירות, לא משנה לי מי. אם זה העירייה, אני משתלט עליה, אם זה המשרד ההוא, אז אני מזיז אותו, בגלל שזה התפקיד שלי, להביא תיירים, לא משנה לי מאיפה. אני חושב שאילת בלי החוף לא - - - זה הסיפור של אילת, החוף, העלמת את החוף אין אילת.

לכן אני חושב שכאן אתם צריכים להתחבר עם ראש העיר, לראות את זה כדבר משותף, מול משרד הביטחון וקצ"א. בסופו של דבר הנושא הוא מכסי וכסף, תן לקצ"א כמה לירות והם רצים משם כבר שבוע שעבר. פה צריך לבוא וללחוץ בתוך הממשלה, בסופו של דבר ראש העיר לבד, לטעמי, לא מסוגל לבוא לשם, לשבת כל יום בישיבת הממשלה ולהתחיל לדפוק על השולחן. זה לא עובד ככה. פה באמת - - - אתה רוצה? אני אשב איתו בשבוע הבא, אני חושב שזה חשוב שהוא ייכנס לתמונה ויתחיל להוביל אותה. הוא לא מהאו"ם, כמוביל ראשי ואומר לראש העיר 'בוא תעזור לי', לא הפוך.
אמיר הלוי
בפירוש אתה צודק, אין פה, רק פשוט, אתה יודע, אנחנו עסוקים היום עם שדה דב, עם השדה פה, אבל בפירוש זה צריך להיכנס לסדר עדיפויות גבוה ואנחנו נשמח לבוא גם לעדכן עוד כמה חודשים, בפירוש נקודה נכונה.

לגבי שדה דב, קודם כל כשמדינה וכל המערך התעופתי שלה עושה מהלך כזה גדול של סגירת שדה דב במרכז הארץ בלי לבחון חלופות ובלי לבחון השלכות, זה כבר דבר שצריך להדליק הרבה נורות אדומות. כל הבדיקות שלנו מראות שאילת תיפגע חזק מאוד מהסגירה של שדה דב. תושבי מרכז הארץ, שלא יגיעו משדה דב, אם הם כבר מגיעים לנתב"ג, באותו כסף הרבה פעמים הם כבר ייסעו לאירופה. אילת, כעיר שבנויה על התיירות, ולצערנו עדיין על תיירות פנים, אז הנזק פה הוא מאוד גדול. אנחנו יודעים, ואני חושב שהדבר הכי חשוב שצריך לעשות זה לתקן את זה שלא נבדקו חלופות. עיריית תל אביב הביעה את עמדתה בצורה מאוד ברורה שהיא בעד חלופות ויש חלופות, כמו מסלול רזה לאורך החוף, העתקת רידינג. יש הרבה חלופות ואני חושב שטוב ייעשה שהמדינה תחליט מיידית לתת לרשות שדות התעופה להציג חלופות, כי ברגע שהעירייה רוצה וברור מה החשיבות הכלכלית לאילת והפגיעה בתושבים, אז צריך למצוא בכל דרך פתרונות.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה, אמיר.
מאיר יצחק הלוי
יש גם המשרד לנגב וגליל, מי נמצא כאן? רן, רצית להתייחס?
רן בנימין
כמה מילים. דבר ראשון, אני מתנצל שהמנכ"לית של המשרד לא יכלה להגיע, אבל אני מייצג אותה כאן היום. אני רן בנימין, יועץ למנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל. דיברנו קצת על מה שמשרדי הממשלה השונים עושים, אז ביחס לדברים האלה באמת ספציפית המשרד פחות נמצא אבל הוא נותן את המעטפת המשלימה, אחת, אם זה להיות שותף להחלטות ממשלה גדולות כמו אילת עיר ספורט בינלאומית, שהמשרד תמך בשלוש השנים האחרונות - - -
מאיר יצחק הלוי
גם הוביל את זה.
רן בנימין
וגם הוביל את זה וגם אנחנו מתכנסים היום לצוות חשיבה על תכנית אסטרטגית. זאת אומרת שאנחנו שם גם אם מקדימה וגם אם מאחורה. ופעם שנייה, שהמשרד יודע לתת את המעטפת המשלימה בין אם זה בסיוע להקמת מוסדות ציבור, בין אם זה מרכזי צעירים, בין אם זה תקציבי פעילות למיניהם.
מאיר יצחק הלוי
בית חולים. יש הרבה שיתוף פעולה.
רן בנימין
בית חולים. שיתופי פעולה באמת רחבים, לכן אנחנו יודעים גם לייצר תכניות ייעודיות וספציפיות לפי צרכי העיר. זה נראה לי בא לידי ביטוי גם בשיתוף פעולה - - -
מאיר יצחק הלוי
חשוב שהשר לנגב גליל, שהוא גם שר הפנים - - -
רן בנימין
שהוא גם שר הפנים היום, לצורך העניין. אפשר פה לחזק כוחות.
מאיר יצחק הלוי
כן, זה חשוב מאוד.
היו"ר דוד אמסלם
נעשה שר הפנים גם של נגב וגליל. זה יותר פשוט. חשבתי שעד עכשיו הוא שר הפנים ויש עוד שר שמטפל בנגב וגליל בלבד. אין לי מושג למה החלוקה הזאת, אבל לא חשוב.
רן בנימין
לא, וגם נוסף על זה הפריפריה שאני מניח ש - - -
היו"ר דוד אמסלם
גם פריפריה יש?
רן בנימין
שחלק מהשכונות בעיר, שהם שיקום שכונות גם.
היו"ר דוד אמסלם
אז הם נכנסים פעמיים, הם גם פריפריה וגם נגב.
רן בנימין
יש כפל הטבות בנושא הזה. באמת ככה אנחנו שותפים גם של ראש העיר, לבוא ולפתח דברים שהם לא במסגרת הרגיל, גם בתכניות חינוך למיניהם, תכניות למצוינות, שהעיר פה פיתחה בהצלחה מרובה. בכל מקרה אנחנו נמצאים כאן גם בשביל לשמוע ולנסות לייצר את מה שאין ודברים שמשרדי ממשלה אחרים לאו דווקא יודעים לסייע.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה. שוב פעם אני רוצה להודות לראש העיר כמובו ולצוות. אני רוצה גם להודות לצוות שלי, שזה לא דבר של מה בכך, צוות הוועדה כמובן, שהגיעו לאילת.
דניאלה שולנבורג-אורטנר
אפשר להעלות נושא שקשור לאיכות הסביבה ולתיירות?
היו"ר דוד אמסלם
את היית בתחילת הישיבה?
דניאלה שולנבורג-אורטנר
כן. אני דניאלה שולנבורג-אורטנר, אני יושבת ראש אילת אנימלס, עמותה מקומית אילתית. שני נושאים, אחד זה המשלוחים החיים, שאני חושבת שגם ראש העיר מודע לזה שזה פוגע בתיירות ובאיכות הסביבה של העיר.
היו"ר דוד אמסלם
המשלוחים ו-?
מאיר יצחק הלוי
משלוחים של עגלים.
דניאלה שולנבורג-אורטנר
משלוחים חיים, שמגיעים מאוסטרליה, עגלים וטלאים, שמגיעים ועוברים בעיר במשאיות לכל אורך השנה, מביאים ריח, מביאים זבובים ומביאים מחלות לעיר. אני חושבת שלעיר תיירות זה נושא מאוד קשה, גם מבחינת צער חיים כמובן אנחנו מתקשים עם הנושא, כי אילת עיר מאוד חמה כל השנה כמעט. הנושא השני זה בית קברות לבעלי חיים. אנחנו רחוקים מהמרכז, אין לנו אפשרות פה לשלוח את החיות למרכז.
היו"ר דוד אמסלם
בנושא הזה הייתי מבקש, היות שבאמת זמננו תם, אנחנו מיקדנו את הישיבה לשעה, אנחנו יוצאים לסיור, תכתבי לי מכתב בנושא של בעלי החיים, אני פחות עוסק בעגלים, זה משרד החקלאות. לא אמיתי, לא בצחוק, גם עם עגלים אני באמת לא מתעסק, אבל בנושא של עגלים, הכוונה בהמות, אני לא מתעסק, זה יותר משרד החקלאות. שם תפני ליושב ראש הוועדה, איתן כבל, שבוועדה שלו הוא גם מפקח על משרד החקלאות בנושא של עגלים.
דניאלה שולנבורג-אורטנר
במסגרת הסביבה זה חשוב.
היו"ר דוד אמסלם
אני חושב ששם זה יותר בנושא של החקלאות. כל נושא עולה בעוד כמה זוויות, זה שמעלים פה את העגלים על משאית והם חוצים את העיר ומזהמים את האוויר בנסיעה הזאת, זה פחות חשוב. אני חושב שזה יותר חשוב - - -
דניאלה שולנבורג-אורטנר
גם את הים.
היו"ר דוד אמסלם
כן. לכן כדאי להביא את זה למשרד החקלאות. אני חושב שמשרד החקלאות נותן את הרישיונות האלה וכו', לכן כדאי להביא את הגורם המתאים.

לגבי הנושא של בית הקברות, זה הנושא התכנוני, תפני אליי בעניין הזה בצורה מסודרת, אני אזמין את מינהל התכנון, נשב איתם לגבי הבעיה, שאני לא מכיר אותה, באמת שאני לא מכיר. דרך אגב, אני רוצה לספר לכם רק סיפור קטן. אפרופו זה אני עשיתי דיון על זה שבמדינת ישראל לצד"לניקים אין אפילו בית קברות. מה קורה? הצד"לניקים, הם הרי כולם נוצרים, אז הנוצרים בארץ רואים אותם כמשת"פים, לא רוצים לקבור את המתים שלהם, מה הם עושים? הם מחזירים אותם ללבנון. עשיתי דיון על זה והסתבר לי שאחרי 20 שנה מדינת ישראל לא הקצתה להם שטח. אז עכשיו אנחנו בדיונים להקצות להם קרקע בעניין הזה.

לא שזה דומה, שם זה חמור, אני ראיתי את זה כדבר שהוא אבסורד, אני לא האמנתי, אבל תפני אליי בעניין הזה. אני מבטיח לך שאני אתניע איזה שהוא מהלך כדי לפתור את הנושא. אני רוצה לבדוק מה קורה בארץ, אני לא כל כך מבין בזה, אבל אני אכנס לזה.
מאיר יצחק הלוי
מה שאנחנו עושים עכשיו, חברים, רק מי שצריך, אנחנו לא נטריח אתכם, בטח זמנכם יקר, מי שהגיע במסגרת הוועדה מהצפון ביחד עם שניים-שלושה מהעירייה מלבדי, אנחנו הולכים עכשיו לסיור לרכוב, הרכב מחכה למטה. אני ממליץ שאליי יצטרפו, מבחינת העירייה, מרלן, העוזרת שלי, אסף ודנה. כל השאר מבחינתי משוחררים.

(בסיור)
מאיר יצחק הלוי
נראה פה גם את המרכז העירוני שלנו, שאמור להתחדש, כי המרכז שלנו הוא מרכז משנות ה-50 שצריך להשתדרג ושם אנחנו אמורים למקם את בית העירייה, נרד לחוף הדרומי, שתראו את הפוטנציאל של החופים הקיים שלא מנוצלים לטובת הציבור ונעשה אחרי זה על הכביש העוקף, כדי שתראו את העיר מהחלק החדש שלה עד החלק הפחות חדש.

בעיר אילת יש מעל 60,000 תושבים, משהו בסדר גודל של 19,000 דירות, מחולקת לחמישה קטעים, אזור התיירות, אזור התעשייה, השכונות המאוד ותיקות, השכונות יחסית הבינוניות וכמובן שכונת השחמון, שהיא העיר החדשה שגם אליה נגיע.

אנחנו עכשיו נמצאים במע"ר, המרכז העירוני שלנו, שממש עובר שדרוגים תשתיתיים. אם תראו בצד ימין, מחליפים פה צינור שעומד פה כבר עשרות שנים, לאורך כל שדרות התמרים. כשנסיים את העבודה הזו אנחנו מקווים שנצא לשדרוג בשדרות תמרים. אנחנו עכשיו על שדרות התמרים, בצד שמאל המשביר ואחרי המשביר אמור להיבנות בית העירייה שעליו דיברנו ומרכז בר-גיל. מרכז בר-גיל זה מרכז מסחרי ששייך לג'קי בן זקן שבעצם מאושר לו להתחיל לבנות פה מרכז מסחרי גדול של בערך 15,000-16,000 מטר רבוע. אפרופו השוק העירוני שמדברים עליו, תסתכלו עליו, שדיברנו עליו אתמול, אני לא יודע אם היית בדיון, דיברנו על שמונה או תשעה רוכלים ועל זה קמה המהומה. אנחנו צריכים לתת להם חלופה כמובן, אבל אני נתתי הנחיה להתחיל למצוא חלופה ולפנות אותו מהמקום הזה.

באזור הזה, מצד שמאל, זו הפיאצה של בית העירייה. פה אמור לקום בית העירייה. השטח מיועד, עשינו הצרחת שטחים מול המינהל והכוונה היא לקחת את כל האזור הזה ולשדרג אותו. צריך לזכור שממול אנחנו רואים את הטרמינל, שנגיד ב-2018, במשך 2017, התפנינו פה ואנחנו כבר נצטרך לרוץ לתכניות החדשות של האתגר התכנוני הכי חשוב בעיר אילת וזה בניית מתחם מגורים, מלונות וכן הלאה, על השטח המתפנה.

התכנית היא גם בינוי, גם אטרקציות, יש מי שמדבר על קזינו. שטחים ירוקים, אבל בגדול בגדול יהיה בינוי. מדובר על בינוי שהוא מסיבי. אנחנו אחרי זה נראה את שדה התעופה בזווית אחרת, אבל אני רוצה להראות לכם, פה בצד ימין ממוקם הפארק המרכזי שלנו. לאחרונה טיפלנו פה בשני פולשים. אתם יכולים לראות שם את המתחם החום, זה פולש שנמצא פה 15 שנים. פינינו אותו, הפינוי הסופי יהיה בעוד שבועיים ופה הקמנו את המזרקה ואנחנו תיכף ניכנס לראות את זה, זה אחד ממרכזי הבידור המשמעותיים שמתווספים היום בעיר. בצד שמאל אתם יכולים לראות את הים. לפני כמה שנים אי אפשר היה לראות ים כי הדוכנים הסתירו. מרכז תיירות גם הוא משודרג עכשיו בשיתוף פעולה עם משרד התיירות ואנחנו, היה פעם מחראה ציבורית והיום משנה את פניו.

קלאב הוטל בצד ימין, אום רשרש, בצד שמאל, זה - - - מלון הסלע האדום, שאני מקווה מהר מאוד שבעלת המלון תמכור אותו כדי שנוכל לשדרג אותו. בצד ימין מלון דורטל סול, לאחרונה נרכש על ידי היזם יוסי אברהמי ומתחילים לשדרג אותו, נמצא עכשיו בתהליכים סטטוטוריים, הוא רוצה לעשות כמה שינויים, אני מניח שנאשר לו את זה.

אני פונה עכשיו לחברי הוועדה. ממול זה חיל הים. תראו את השטח שמתחיל למעלה בצד ימין והכביש חותך את הבסיס ותחשבו שכל השטח הזה מהקצה הדרומי של מרידיאן עד רחוב הדקל, תיכף נראה, 70% מהשטח לא בשימוש. דרך אגב, לא אני אומר את זה, אנשי חיל הים אומרים את זה. לכן אנחנו חושבים שמהנקודה הזו, מהגשר דרומה, כולל הצד המערבי, כל הצד הזה יכול להתפנות לטובת הציבור, שטח שלהערכתנו יהיה שטח, אם תשאלו אותי, מהיקרים ביותר במדינת ישראל. אין שום סיבה שיישבו פה גרוטאות של מספנות וכל מיני כאלה.

הם משלמים ארנונה ואני שואל אותם למה אתם משלמים ארנונה, תחסכו 50%-60% מהתשלום. עכשיו עוד שערורייה שחשוב שתדעו, בצד ימין זה מתחם שעומד בשיממונו 50 שנה, של חברת חשמל, שקיבלו את זה מחנ"י, שקיבלו את זה ממינהל מקרקעי ישראל, והיום כשאני מבקש את השטח אז מתנהלת פה מסחרה. דרך אגב, אין להם שום תכניות, זה נושא שאני מתכוון להעלות אותו גם למבקר המדינה וגם כמובן לכל הגורמים הרלוונטיים, שטחים שתפוסים על ידי חברת חשמל או חברת נמלי ישראל ואין להם שום שימושים, לא נמליים ולא חשמליים ואנחנו עומדים ובעיניים כלות ועצובות מסתכלים על השטח הזה שהוא שטח בעצם שיכול לבוא לטובת הציבור.
קריאה
- - - מינהל התכנון ומינהל מקרקעי ישראל - - -
מאיר יצחק הלוי
אוקיי, בסדר גמור. מצוין, תקבל את זה בצורה מסודרת. אסף, שמעת? בסדר, מרלן רשמה את זה, אנחנו נטפל.

תסתכלו בצד ימין, כל המדרגות האלה אלה מדרגות למכוניות של הנמל. אנחנו כמובן ממליצים להעתיק את הנמל על ידי פתיחת תעלה צפונה ולשחרר את כל המתחמים האלה. במקום שישתזפו פה מכוניות סובארו וטויוטות אנחנו היינו שמחים שישתזפו אנשים משבדיה, מאנגליה, מגרמניה, שיבואו לכאן ויראו את האזור המדהים הזה. דרך אגב, יש שש מדרגות שעליהן יש מגרשי חניה של עשרות אם לא מאות אלפי מכוניות. חשוב לנמל, חשוב גם לנו, אבל ניתן לייצר חלופה שכולם ייצאו שבעי רצון, להעביר את הנמל צפונה על ידי פתיחת תעלה ולהשאיר את השטח הזה לטובת התעשייה התיירותית.

נמל אילת, שחי בעיקר ממכוניות, חי בעיקר מהובלה ממפעלי ים המלח של כל מיני חומרים וקצת, כמו ששמעתם, עגלים שמגיעים לכאן מאוסטרליה. נכון להיום הזיכיון שהמכוניות מאסיה יעברו רק דרך אילת מסתיים, מה שמכניס מאוד ללחץ את בעלי הנמל, זה משפחת נקש, ואני לא יודע מה התחרות הזו תעשה לנמל. באופן עקרוני אני בעד תחרות, אני חושב שבמקרה הזה היה צריך להחריג ולתעדף את נמל אילת. התקבלה החלטת ממשלה ולא הצלחנו לשנות אותה.
מיקי לוי (יש עתיד)
מאיר, כשהוא בנה את הנמל הוא ידע מה היא החלטת הממשלה?
מאיר יצחק הלוי
אני יכול להעריך, מיקי, שכן.
מיקי לוי (יש עתיד)
אני אומר לך שזה להיפך, הוא קיבל - - -
מאיר יצחק הלוי
אוקיי, יכול להיות. אני לא יודע, אני לא מתווכח. תסתכלו בצד שמאל, מפה מתחיל קצ"א. כל האזור הזה, כבר סוכם שאנחנו מקבלים אותו על המזח, אבל לאור כל ההתרחשויות האחרונות אנחנו ביקשנו לקבל גם דרומה ממזח 1. דרך אגב, מזח שעובד 25 שנים, תראו איזה שטח חוף מדהים, כל האזור הזה יכול לשמש את הציבור, חוף מדהים ביופיו, מים מקסימים. אנחנו כבר סגרנו על חוף אקולוגי ואמרנו להם 'תשאירו את מזח 2, תצרו את הקונוס של הביטחון', בדרך כלל זה משהו בסדר גודל של 100 מטר לכל כיוון 'ותנו לציבור את שאר השטח'. מה שאתם רואים בצד ימין גם זה שטח שקצ"א מחזיקה אותו.

אתם יכולים לראות את הכביש הזה שעכשיו הוא משודרג. לצערי יש עיכוב בשדרוג כתוצאה מהבלגן שהיה במע"צ, כל החקירות וכל העניינים, אז הכול התעכב שם. אני מקווה מאוד שההנהלה החדשה של מע"צ, או של נתיבי ישראל, כמו שזה נקרא היום, תשחרר, מדובר פה בהרבה מאוד כסף שנמצא אצלם.
קריאה
מאיר, אפשר לראות בחלק התפעולי בפועל של קצ"א שהוא סגור בגדר פנימית שלהם. רואים את הגדר שהולכת מהגדר לכיוון הים.
מאיר יצחק הלוי
בקיצור, כל מה שסגור שייקחו, כל השאר שיעבירו לנו. זה מה שאתה אומר.
קריאה
כן.
מאיר יצחק הלוי
טוב מאוד. מסכים איתך, דרך אגב. אז זה שטח של קצ"א, שטח גדול שיש היום כבר, כמו שנאמר, דיבורים ארוכים וחמים, אבל תבינו שמדובר פה בשטחים מטורפים מבחינת ה - - - פה למשל, השטח הזה, החלק הדרומי של החוף, מתחבר לחברת המזח, חברה שרכשנו אותה, ואין שום סיבה בעולם שלא נהפוך את החוף הזה לחוף אטרקטיבי, יפה, אתם רואים שאנחנו בונים עכשיו, על שטח שעומד כאן בשיממונו.
קריאה
מאיר, בתמ"א 13 זה עתודה לחוף ים תיירותי.
מאיר יצחק הלוי
הכביש הזה שאנחנו נוסעים עליו זה כביש ששדרגנו אותו כחלק מהשינויים של הכביש שאמור להיות עד מעבר הגבול בטאבה. בצד ימין אנחנו אמורים להכשיר מתחם גם לקרוונים וגם קרולינות, כל האזור הימני הזה, יש להם דרישה מטורפת לחניוני קרוונים ואנחנו רוצים להקים שלושה חניונים, שניים בחוף הדרומי ואחד בחוף הצפוני. קרולינות זה מבנים כמעט כמו מבנים יבילים קטנים, זה דומה לצימרים רק יותר קטנים. השם שלו נקרא חניון הקרולינות.

החלק הזה שאתם רואים זה שמורת טבע, מה שאתם רואים בצד שמאל, שמורת טבע שמי שמחזיק אותה זה רשות הטבע והגנים. בצד שמאל מלון אורכידיאה, הטיילת הזאת נבנתה בתקופת אמנון ליפקין שחק, כשהיה שר התיירות. אנחנו רוצים להנציח את זכרו על ידי קריאת הטיילת על שמו. אין ספק שמדובר באיש ראוי. המבנה הזה הוא מבנה שמשפחת נקש או רכשה או תרכוש או רוצה לרכוש, זה במשא ומתן, כדי להרחיב את מלון אורכידיאה. בצד שמאל זו אטרקציה חדשה, בת שנה בערך, של בריכות הכרישים, עובדת יפה מאוד.

פה בצד שמאל זה המכון הבין אוניברסיטאי לחקר הים, שעכשיו אישרנו בנייה נוספת כי אנחנו רוצים פה כמה שיותר סטודנטים לתארים שניים ושלישיים, דוקטורנטים, שיבואו לאילת ויהפכו את המקום הזה למרכז חקר בינלאומי.

זה החוף הדרומי שאנחנו מתמודדים עם בעיה שנוצרה לנו בשנתיים האחרונות, וזה מה שנקרא חניוני הקרוונים, אתם רואים בצד ימין, זו בדיוק הבעיה. מגיעים לכאן בעיקר בחופשות מאות קרוונים שמשתלטים פה על החוף ומעמידים אותנו בפני אתגרים שלא הכרנו ולכן אחת הדרישות שלנו זה באמת להקים חניונים ועכשיו אנחנו בהכשרה של שניים מהם, נקווה שנקבל את שיתופי הפעולה. תסתכלו בצד ימין, זה מקום שאנחנו מאפשרים לקרוונים הללו להיות, זה נראה לא טוב, לא לטעמי, אנחנו רוצים לשפר את זה כדי שלא יהיו בצד הזה של החוף. אם תגיעו לכאן בחופשת פסח או בכל חופשה אתם לא תראו ים, את תראו רק אוסף של קרוונים שפוגע במבט הנופי המדהים וכמובן גם מייצר פה תשתית זיהומית למשאב הכול כך חשוב שלנו שהוא ים סוף.

אנחנו הגענו לנקודה הדרומית ביותר של מדינת ישראל, הלוא הוא מעבר הגבול בטאבה. בצד ימין מלון הנסיכה, שלאחרונה נרכש על ידי רוכשים חדשים, נמצא כרגע בשיפוצים ואני מקווה שבחודשים הקרובים נוכל לפתוח אותו ושיהיה - - - כי הוא מלון יפה מאוד.

פה יש מג"ב, שברגע שנבנה את מתחם החירום העירוני אז המג"בניקים ידלגו לשם ויאפשרו לנו שטח. מה שאתם רואים פה זו עבודה של רשות שדות התעופה, מאושרת על ידינו, לייצר מבואה, כניסה מפותחת, ראויה יותר, למעבר הגבול לטאבה ושאר האזור, דהב, נואייבה, יש כאן תנועה בעיקר בעיקר של תיירים. בחגים מגיעים לכאן תושבי מדינת ישראל הערביים שעוברים לכאן וגם כמובן תושבים נוספים. מאז פרוץ פרעות הדאעש למיניהם התנועה יותר דלילה.

בצד שמאל המרכז למעלה זה מרכז צלילה לנכים של יזם אילתי, שנמצא עכשיו בהליכים משפטיים עם רשות שדות התעופה משום שמתחת למקום אמור להיבנות מגרש חניה שרשות שדות התעופה תבנה. יש מחלוקות ביניהם, לא הצלחנו לגשר, נאפשר לבית המשפט לעשות את מלאכתו ואני מקווה שנמצא פתרונות לסוגיה הזו.

תסתכל רגע, תראה איך עושים ספקולציה בשטח של - - - אחרי שיש תכנית אחת. תראה איך מ - - - זכויות שבכלל לא קיימות. אתה מבין את זה? יש כאן ספסרות על זכויות שלא קיימות עדיין.

כל האזור פה בצד ימין זה אזור שצוללנים מאוד אוהבים להגיע, יש כאן מוקדי צלילה מאוד יפים, אנחנו רוצים לעבות אותם. תבינו איזה אורך חופים.

אנחנו העיר הראשונה שאפשרה לילדי כיתות א' להיות מנויים בספרייה חינם ואני אמרתי לילדי כיתות א', אחרי זה זה נכנס בכל המדינה, 'כל ילד שיראה שהוא קרא יותר מ-25 ספרים אז ניתן לו גם בכיתה ב' מנוי חינם בספרייה', מה קרה? תשאלו מה קרה, מספר המנויים הבוגרים בספרייה גדל פי שניים, ההורים שלהם הגיעו וזה הכפיל את מספר הקוראים בספרייה.
עטרה מרכוס
מאיר, איפה מתוכנן מרכז החירום העירוני?
מאיר יצחק הלוי
אני כבר לוקח אתכם לשם. אנחנו לא נכנסים לתוך העיר כי אין לנו מספיק זמן, אנחנו נוסעים על הכבישים העוקפים. זה החוף של רשות הטבע והגנים, בצד שמאל בית ספר שדה אילת. דרך אגב, חוף ששמור היטב, גדול, האם כל הגודל הזה מוצדק, כן או לא, שאלה שאני לא אתן לה תשובה עכשיו, אבל בהחלט אנחנו בשיתוף פעולה יפה מאוד עם רשות הטבע והגנים.

המלון שנמצא בצד ימין זה מלון הריף. זה גם מלון של קבוצת נקש, יש להם גם את אורכידיאה ויש להם גם עוד מלון, הם גם הזכיינים של הנמל והם גם הבעלים של חברת ארקיע, מה שאומר שקבוצת נקש ראתה בעיר אילת יעד עסקי חשוב להם ואנחנו יותר מאשר שמחים על כך. כל האזור בצד ימין נקרא אזור המזח, זו חברה שעיריית אילת רכשה אותה ואנחנו נתחיל לקדם אותה. כרגע כל המסמכים של החברה נבנים ובקרוב מאוד אנחנו נכריז עליה כחברה עירונית נוספת שיש בעיר אילת.

בצד שמאל מה שהיה פעם הטקסס רנג', אני המלצתי מאוד שיהיה פה פארק מים, אני מניח שזה יגיע לשולחנכם בזמן הקרוב מאוד, פארק מים גדול. יש תכנית לעוד פארק מים שנמצא מחוץ לעיר, אבל בשטח השיפוט שלה, באזור קיבוץ אילות, ויש פארק קטן שיהיה באחד המלונות, לדעתי זה עולה לדיון בשבוע הבא בוועדה המחוזית, של רשת אסטרל ויליג' שגם אותו אישרנו. אנחנו מאוד מאוד מקווים שלפחות שניים מבין השלושה ייצאו לדרך.

אפשר לראות בצד ימין את מה שאמר מהנדס העיר, המתחמים הענקיים הפועלים של קצ"א. דרך אגב, אני חושב שקצ"א היא חברה חשובה, היא חברה משמעותית, היא אפילו חברה טובה, אבל אני חושב שאפשרו להם שטחי חוף יותר מאשר הגודל האמיתי שלהם ולכן אני מקווה שנצליח לקבל אותם.

מה שאמרתי, לאור הלחצים, מה שאני חושש, אני ביקשתי רשת ביטחון. הרי מה קורה? כשאתה עכשיו בטווח של חודש צריך להחליט, ברור לך - - -

מיקי, אתה רואה את חיל הים? למשל כל ההאנגר הזה מיותר, אין בו שום פעילות. כל מה שנמצא בצד שמאל אנחנו יכולים לבנות פה את הווילות הכי יפות במדינת ישראל. אין שום סיבה שזה לא יקרה, הכול יכול להתכנס, כמו שאמרתי, ל-40%-50% מסך כל השטח. מדובר פה בשטח של 180 דונם בטבורה של העיר.

פה ממול השכונה הזו שאתם רואים, זה עובר ממול, זו שכונה שנקראת לה פלמורה, גרים בה בעיקר צרפתים שהפכו להיות תושבי העיר אילת, שכונה שגם אותה בנה היזם יוסי אברהמי וגם השטח לפני, מה שאנחנו רואים פה, גם הוא נרכש על ידינו, מפעלי תובלה, ובעצם פה הוא ימשיך לבנות את שכונת פלמורה. כל השטח מצד שמאל זה חיל הים שמהנקודה הזו עומד בשיממונו עשרות בשנים, ללא שימוש, יש כאן בונקר, מטווח, כל מיני שטויות ומעל 50 מטר יש וילות ב-3-4 מיליון שקל. פלמורה זה לא שכונה, זה מתחם מגורים. זה בדיוק כמו בית משותף.

בצד ימין פה, במגרש הזה, אמור להיבנות בית ספר לחינוך מיוחד. אני עכשיו רוצה לבקש קצת קצת קשב, בצד ימין זה מגורים צמודי קרקע. אנחנו עכשיו עוברים על פני ואדי השחמון. הוואדי הזה חותך את העיר אילת, מהעיר החדשה שנמצאת דרומית לוואדי לעיר הפחות חדשה שנמצאת צפונית לוואדי, אתם רואים אותם פה בצד ימין ובצד שמאל, ואדי יפהפה שאנחנו רוצים להשקיע בו הרבה מאוד מאמץ ביחד עם הגורמים הירוקים.

בצד שמאל אמורה להיבנות שכונה שנקראת רובע 2, שכונה יפהפייה. אם תשאלו אותנו למה היא לא נבנית כל כך הרבה זמן, משום שאנחנו רוצים להקים תחנת שאיבה. המקום הכי נכון להקים תחנת שאיבה זה באזור שהראיתי לכם את חברת החשמל, על שטח של דונם. חברת החשמל לא רוצה לתת את השטח הזה. עכשיו נתקעת פה שכונה של קרוב ל-1,000 יחידות בגלל שאין לנו דרך לפנות את הקרקע של התושבים העתידיים ומתנהל סביב העניין הזה חארבו דארב, מקווה מאוד שאנחנו נצליח להתגבר עליו. על שטח של דונם, שאומר לי שם חח"י שקיבל מחנ"י, 'אני לא מוכן לתת לך את השטח' ובקיצור אנחנו שם בעניינים. שתדעו את זה, סתם חלק מהקוריוזים העצובים, יש לומר, שאנחנו עוברים. זה רובע 2.

פה בצד שמאל, זה רובע 6, שכונת השחמון היא שכונה שנבנית על שמונה רבעים, בסך הכול יהיו בה כ-9,000 יחידות דיור. אני יכול להגיד שלמעט רובע 2 ורובע 11 רוב הרובעים כבר הושלמו, מאוכלסים, רובע 11 נמצא עכשיו בשיווק, רובע 6, אתם רואים, בבנייה, אני יכול להניח שרובע 6 יסתיים בטווחים של שנתיים-שלוש, הוא יהיה גם כן מאוכלס, רובע גדול מאוד.

אתם רואים, אלה שני מתחמים, האחים אוזן ונדמה לי פרץ בוני הנגב, בהמשך יקום בית ספר תיכון שש שנתי חדש וחכם. כשאני אומר חכם, אנחנו בונים אותו ממש עם מינהל הפיתוח כבית ספר חכם. ביקשתי להקים פה בית ספר. אתם יכולים לראות בצד שמאל את רובע 6. אם תרצו, אלה שכונות המגורים הדרומיות ביותר של מדינת ישראל.
קריאה
מאיר, שאלה. מבחינת הפרשי גובה, מבחינת ניקוז, איך אתם מסתדרים בעיר?
מאיר יצחק הלוי
העיר בכל מה שקשור לניקוז הפנימי, אני לא מדבר על הנגר החיצוני, את הנגר החיצוני שמנו כפרויקט עירוני והעברנו הודעות למנכ"ל משרד ראש הממשלה, שאנחנו רואים בזה אתגר לאומי. אנחנו לא מסוגלים לטפל בזה, כי כבר היו לנו כמה שיטפונות. לגבי הניקוז, מתנהל היום דיון האם אנחנו אמונים על זה או תאגידי המים והביוב. אדוני יושב ראש הוועדה, הנושא מרתק ומעניין, היה דיון בוועדת הכלכלה השבוע בעניין הזה. אני טוען שעין נטפים צריכים לטפל בזה, כי אני אומר שכל מה שהוא רירי, נוזלי וניגרי, אז צריך להיות מטופל, אני חושב שצריכה להיות אחריות אחת, זה מה שאני רוצה להגיד.

אתם רואים פה בצד ימין, ולא בכדי הבאתי אתכם לפה, זה קרית חינוך חדשה שיושבת ברובע 9, זה רובע 10. יושב פה בית ספר, שנבנה רק שלב א' שלו, הבנייה העכשווית זה שלב ב', שלפני שלב ג' חסר לי תקציב של המשרד, קרוב ל-6 מיליון שקל. תראו את הפערים שקיימים פה ואני אומר את זה, ישבתי עם שר החינוך, כמובן עם כל הגורמים, ומנסים לראות איך אנחנו נמצא את הדרך להשלים. כל המגרש הזה יהיה טבול בפארק משחקים לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. אנחנו עכשיו בונים פה את כל הפארק הזה.

ממול אנחנו רואים את השכונה הכי מערבית. חשוב שגם את זה תשמעו, רובע 11, כל מה שאתם רואים פה ממול זה עודפי זבל שנשפכו לאורך שנים, שכוסה בעפר, דודי. כוסה בעפר. אני מדבר איתך על לפני 15 שנים, לא היום, והיום מסתבר שאין אפשרות לבנות פה משום שחלק מהחומרים היוצאים הם רעילים. תראו את סוללת כיפת ברזל שם, אם אתם רואים. אני ביקשתי כרגע לעצור את הבנייה באזור הזה של הרובע כדי שלא נהיה צפויים מחר לכל מיני טענות, שאני חייב להגיד צודקות, של הרעלות למיניהן. כרגע יש התחייבויות של שר השיכון, של מנכ"ל משרד השיכון, שאמור להיות כאן בעוד שעה, לפנות את כל עודפי הזבל.

אנחנו עכשיו נוסעים על הכביש העוקף המערבי, זה הכביש העוקף הקטן, אנחנו רוצים בתכניות המתאר שלנו כביש עוקף גדול, שאמור לצאת לאזור תעשייה צפוני, אזור תעשייה שחורת.
היו"ר דוד אמסלם
יש לי שאלה שהיא אפיקורסית. אני רואה פה תנופת בינוי גדולה - - -אני מבין שיש פה - - - תיירות, מה התעסוקה פה?
מאיר יצחק הלוי
שאלת את שאלת הלייף. דודי, נגעת בנקודה הכי משמעותית שאנחנו מטפלים בה. זה יהיה הנושא המרכזי עכשיו בדיון המנכ"לים. אם אנחנו לא נדע לתת מענים תעסוקתיים אז יהיה פה - - - אנחנו נטחן מים. בית מלון שנבנה, כל חדר מייצר משפחה, בגדול, אבל בדרך כלל זו משפחה שאחרי זה אתה יכול למצוא אותה גם ברווחה. לכן אם אנחנו לא נייצר גיוון תעסוקתי אז אנחנו נמצא את עצמנו פה כל הזמן - - - אתה עלית על הבעיה.

אנחנו מעל ואדי השחמון. הפסלים הקטנים שאתם רואים פה זה מונומנט שבא להמחיש דרך שנקראת דארב אל חאג', דרך החוגגים, שהיו מגיעים ממצרים למכה ועוברים מפה וחוצים את ים סוף, לא כמו משה, ומשם לכיוון מכה.

אתם יכולים לראות ברקע את עקבה. עקבה התפתחה פי שלושה מהעיר אילת ב-15 השנים האחרונות. פי שלושה, כן? אפילו יותר מפי שלושה. אם היינו באותו מצב לפני כמה שנים של 40,000 תושבים, אנחנו היום 60,000 והם היום מתקרבים ל-200,000. למה? כי הייתה שם החלטה אסטרטגית שמשקיעים. המלך החליט. אתם יכולים לראות מפה את הווילה שלו. עקבה, כל החלק הדרומי שלה הופך להיות קטע נמלי, קיבלה מסעודיה 14 קילומטר נוספים, כולל איזה כפר שהפך להיות מיד כפר מסעודי לירדני והחלק המרכזי זה העיר וכל מה שיותר צפונה זה אזור התיירות. הם בונים לגונות, היום יש להם רק לגונות, 40 קילומטר לגונות. דרך אגב, כל השטחים כבר נרכשו על ידי מיליונרים מאבו דאבי, לבנונים ומכל מיני מקומות והחלק העליון זה גם מגורים, יש להם כביש עוקף, שלא נכנס דרך העיר, אלא עוקף את העיר ומגיע לנמל, כולל רכבת. זו העיר עקבה. אני מאוד רוצה שהעיר הזו תתפתח, אבל אני תמיד רוצה שנתפתח יותר טוב מהם. זו הציפייה.
היו"ר דוד אמסלם
הרכבת לאן?
מאיר יצחק הלוי
עד לעמן.
היו"ר דוד אמסלם
עד לעמן? אתה בטוח?
מאיר יצחק הלוי
באלף אחוז. יש להם רכבת משא, לא רכבת נוסעים. לא נוסעים. לנוסעים יש להם פה שדה. אפרופו בשדה שלהם משתמשים לא מעט אילתים ברצותם לנסוע לתאילנד.

מצד שמאל יש שכונה שנקראת רמות בגין. אתם רואים את האחוריים של השכונות הבינוניות, נגדיר את זה. כל הכביש שאנחנו נוסעים עליו זה הכביש העוקף, אבל מה שאתם רואים זה רק שליש מהכביש המתוכנן. האזור הזה אמור להיות עם שישה נתיבים, כששני הנתיבים הרחוקים זה נתיבים של משאיות שצריכות להגיע מהנמל. אלה התכניות, מתי יתיישמו? נשתדל שיהיה כמה שיותר מהר.

זה האזור, לא הכי ותיק, תיכף נעבור ליד הוותיקים. אלה שכונות שנבנו בסוף שנות ה-80, אמצע שנות ה-80. זה, כמו שאמרתי לכם, הכביש העוקף. אתם רואים פה את היכל הספורט הקטן שלנו, כי אנחנו הולכים להקים קרית ספורט בינלאומית. פה משחקת הפועל אילת, מתחת לזה בית ספר על שם מנחם בגין, היכל הספורט והקבוצה של הפועל אילת שקצת מפשלת בעונה הזו. אבל נתנו למכבי תל אביב כמה בומבות. בצד ימין תוקם קריה דתית, יש לנו פה ישיבה תיכונית, ישיבת הסדר. הכניסה פה היא כניסה לעין נטפים, כניסה יפהפייה, בוואדי יפהפה, נחל יפהפה. פה, אמרתי לכם, בצד ימין תקום קריה דתית.

אפרופו שיטפונות, חשוב, אם שאלתם אותי, אז תדעו שזה אחת הסכנות הגדולות שמאיימת על העיר אילת. העיר אילת מאוימת גם קצת על ידי בעיות סיסמיות, רעידות אדמה, ואנחנו היום יודעים להגיד שבעיות של שיטפונות הן לא פחות מסוכנות ואולי אפילו יותר מסוכנות לעיר אילת, משום המיקום שהיא יושבת. כבר חווינו כמה שיטפונות. אחד השיטפונות הצליח לשטוף את כל מעבר הגבול על שם יצחק רבין ז"ל. בצד ימין אתם יכולים לראות עוד שכונה חדשה.

ואלה כבר אזורים, דודי, לשאלתך, שהם יותר ותיקים, זו שכונת יעלים, שכונת הדקל, שכונת אופיר, שכונת הערבה. אלה שכונות שהיו גם תחת פרויקט שיקום שכונות לאורך הרבה שנים ושתי שכונות עדיין תחת פרויקט שיקום שכונות.

מתחם אלמוג זה מתחם של סחורות, בעיקר בעיקר לצעירים, עובדי בתי מלון סטודנטים. בצד ימין אתם תראו את המוסד שאני הכי מעריך, אוהב וחושב שהוא הכי חשוב בעיר, וזה המוזיקה שלנו. אתם יכולים לראות בצד ימין. מבנה אחרי זה אלה מעונות הסטודנטים, זה רק מבנה אחד.

זו שלוחה של אוניברסיטת בן גוריון. אני הקציתי את כל השטח לטובת בן גוריון, לטובת הסוכנות, לטובת כל הגורמים כדי להקים פה קריה אקדמית. אנחנו נמצאים עכשיו בדיונים מאוד מאוד משמעותיים מול הוות"ת, המועצה להשכלה גבוהה וכמובן מול פרופ' רבקה כרמי, שעד לפני שנתיים מאוד אהבה אותנו ועכשיו היא אוהבת כנראה עיר אחרת. אנחנו נשתדל שאו שהיא תחזור לאהוב אותנו או שמישהו אחר יאהב אותנו. היא פשוט, לצערי אני אומר, משחררת כלפינו רוח קרה, קרירה. היא עסוקה בדברים שלה, אני מאוד מכבד את זה, אבל יש לנו פה השקעות גדולות, גם של קהילת טורונטו, גם של העיר אילת, גם של הרבה מאוד גורמים. לומדים פה מאות סטודנטים, אנחנו רוצים שילמדו פה אלפי סטודנטים ואין שום סיבה בעולם שזה לא יקרה.

בצד שמאל קדימה נבנה מרכז החירום העירוני, תיכף נראה את השטח, כאשר יש כבר תכנית גגות, אבל למשטרה יש כבר תכנית מפורטת, המשטרה יכולה לצאת כבר, אם היא תרצה, בתכנית להכנה למכרז ולצאת לעבודה.

הבעיה כרגע שהתחלנו בתהליך מתכלל שגם אהרונוביץ ולפני זה מתן, כל אחד נתן את הסכמתו, וכרגע אני צריך לחבר עוד פעם את כל הגורמים. אני מאוד מאוד מקווה שנצליח לעשות את זה. פה הסתיימה עבודה מאוד גדולה של מקורות שמאפשרת ומכשירה היום את השטח. מה שאתם רואים בצד שמאל, זה יהיה מרכז החירום העירוני. בהמשך, בשיפולי ההר, במבט רחוק, אמור לקום מתחם הגולף שאני מאוד מאוד מקווה שבחודשיים שלושה הקרובים מינהל מקרקעי ישראל ייצא למכרז. אתם יכולים לראות שם את שיפולי ההר.

כל האזור הזה הוא אזור שאמור להיות עם בנייה שנגדיר אותה כבנייה צמודת - - - שבאופייה היא בנייה יותר חזקה.

אזור התעשייה הישן בצד ימין. עכשיו סיימנו תב"ע שמאפשרת ריבוי שימושים, מייצרת זכויות נוספות ואני מאוד מאוד מקווה שזה יביא לפתיחת האזור באזור התעשייה החדש הוא בשחורת, שנמצא צפונה מכאן, ואזור התעשייה היותר חדש נמצא בעברונה שהוא צפונית לשחורי. עדיין שם אין תכניות, נכון, אסף?

אנחנו מגיעים לכביש העוקף המזרחי. תיכף נחצה את כביש הערבה. אתם יכולים לראות שעל כביש הערבה בכניסה יש עבודות, גייסנו את קרן קימת בהשקעה של כמה מיליוני שקלים. כל הכניסה לעיר תהיה כניסה שתיקרא שדרות קק"ל עם מצפורים כאלה כמו שאתם רואים פה בצד ימין, זה ממש בעבודה עכשיו, ממש עובדים על זה ומהמחסום הצפוני עד טאבה אנחנו רוצים לייצר מסלולים של הליכה, של אופניים, של יכולת לטייל, של הצללות מעת לעת, של נקודות מים, כדי שמי שירצה לטייל יוכל לטפל. אתם רואים JNF קנדה, זה חלק מתוך האמירה שלה.

אנחנו עכשיו עובדים על נושא של מים מושבים וכל המים באילת מותפלים, מים לשתייה, אבל לגבי גינון אנחנו עובדים על מים מושבים.
קריאה
עכשיו עובדים על זה. אנחנו נמצאים בפרויקט פיילוט.
היו"ר דוד אמסלם
מה אתה עושה עם המים?
מאיר יצחק הלוי
יש לנו את המט"ש, במט"ש בדרך כלל הקיבוצים משתמשים בחלק גדול מהמים. הכביש העוקף הזה, שעוקף את שדה התעופה, היה לי מאוד חשוב שניסע מפה כדי שתראו אל"ף, את הגודל של שדה התעופה. כל האזור הזה הוא אזור שאמורים להיבנות פה, זה מה שהיה מתחם שרי אריסון, עכשיו זה אזור שנמצא לקראת תכניות. אסף, אתה איתי.
אסף אריכא
כל הזמן.
מאיר יצחק הלוי
אתה רואה פה את NBT. זה מפעל רצות שימשיך לחיות כפי הנראה בשלב זה. מדרום לו זה קרית הספורט הבינלאומית, פה אמורה לקום קרית הספורט. בצד ימין כל השטח הזה הוא שטח שמתפנה, השטח של שדה התעופה, וכל מה שעוטף את שני האזורים האלה זה בעצם מתחם, מה שנקרא בריכות המלח, זה מתחם שעליו מתוכננות להיבנות כ-4,000 יחידות, כולל יחידות מלונאיות. אמרתי נכון, אסף?
אסף אריכא
4,500, אם זה שניהם ביחד.
מאיר יצחק הלוי
4,500. הנה מתחם, פה עשינו כבר הנחת אבן פינה משנת תרפפ"ו ואני מאוד מאוד מקווה שנצא לבנייה מהר. קרית הספורט על שטח של 220 דונם וכל מה שנמצא מדרום לה עדיין פה זה שטח של קרית הספורט, גם מדרום, גם ממזרח וגם מצפון, זה שטח שעליו - - - קורעים את השטח של שדה התעופה, זה שטח ענק.
קריאה
זה בנייה רוויה?
מאיר יצחק הלוי
לא רוויה, אבל תהיה פה בנייה גם מלונאית וגם - - - פה מדובר על בניינים - - - דרך אגב, זו תכנית של אורי שטרית, דודי.

אחד האתגרים התכנוניים. שאלתם מה יעשו פה, אנחנו רוצים לראות עיר ל-120,000. זו המטרה שלנו. רוצים לראות עיר בשלב המיידי של 20,000 חדרי בתי מלון ורוצים לראות עיר שיודעת לייצר עוד אלפי מקומות עבודה, מקומות עבודה שהם לא רק מוטי תיירות ואנחנו מאמינים שאם אנחנו נעשה גם את זה וגם את זה תהיה סיבה טובה לבוא לעיר שהיא עיר מדהימה. עיר עם איכות חיים יוצאת מן הכלל, נגישה, נגישה בתוכה, בתוכנו, לא כלפי שדה דב, עם מזג אוויר יוצא מן הכלל, עם נוף הכי יפה בעולם, עם אנשים נפלאים. אין שום סיבה, אם רוצים לייצר פה מוקדי מחקר בתחומים של ביולוגיה ימית, בתחומים של אנרגיה סולרית.

בצד שמאל, אחרי מלון אגמים, אמור לקום מרכז הקונגרסים. יש לנו אישור של בסביבות 20 מיליון שקל. מתחילים באמפי וממשיכים את זה. זו התכנית לאזור הזה. פה יקום בית מלון נוסף, עכשיו ממש ממש עובדים עליו. האייס מול, שאתם מכירים, שזה בעצם קניון אטרקציה.

פה בצד ימין אלה עבודות שעושה החמ"ת, שאנחנו דרשנו להפסיק לעבוד איתם. החברה הממשלתית לתיירות.

השטחים האלה הם שטחים עוטפי לגונה שעליהם צריכים להיבנות בתי מלון. בגלל עכירות המים הייתה פה בעיה. 'היה פה', אני מדבר על 25 שנים, שנבין את סדרי הגודל. אז כרגע הוחלט לצאת לשלושה מגרשים שהם לא צמודי מים ומהכספים שיקבלו יטפלו בעכירות המים. כשאני אומרת עכירות זה לא אומר שהמים מסוכנים, יש בהם עכירות, יותר בצד גם האסתטי והאחר, אין בהם בעיה בריאות. מסביב צריכים להיבנות פה משהו בסדר גודל של כ-2,000 חדרי מלון.
קריאה
ממה הם עכורים?
מאיר יצחק הלוי
אין סירקולציה בעיקר. עיר המלכים בצד ימין, שכפי ששמעתם כבר נסגרה, לצערי, ועכשיו רכש את זה יזם. יש גם כל מיני דיבורים לגבי מה אמור להיות. אחד הדיבורים החמים, רוצים לעשות פה משהו כמו מרכז לבתי קולנוע, מה שמשפחת אדרי עושה בעוד כמה מקומות בארץ.

תיכף אני אספר לכם אנקדוטה על אחד המגרשים פה. מלון - - - שדרך אגב רוצה לבנות עוד עמוד אחד, אנחנו נאשר את זה כמובן. יש כאן שלושה בתי מלון והם רוצים להעמיד עוד אחד. זה שלושה בתי מלון תחת מלון אחד.

בצד ימין חוף מפרץ השמש ואחרי זה החוף הדתי ואחרי זה אנחנו מתכננים את החוף התאילנדי. מפרץ השמש, לפני עשר שנים בחוף הזה היו מעל ל-110 הומלסים שהשתלטו על השטח, היו פה צריפונים, אוהלים, אפילו ילדים שלמדו בבתי הספר שלנו, הכתובת שלהם הייתה חוף מפרץ השמש. בעבודה קשה נאלצנו לפנות אותם כדי לאפשר פה רצועת חוף נוספת לטובת הציבור. אתם רואים את הלגונה שסביבה, כמו שאמרתי לכם, צריך לנוע לבניית בתי מלון. לצערי הרב מכל מיני סיבות, ברובן בירוקרטיות, חשוב לומר, העסק הזה נתקע.

אנחנו טוענים שכדי שבאמת גם המחירים יוזלו וגם על פי מה שאנחנו יודעים אנחנו מדברים היום על עוד 8,000 חדרים. אבל, עוד פעם, בתכנית עשור, לא מחר.
היו"ר דוד אמסלם
כמה - - -
מאיר יצחק הלוי
אני לא יודע לתת לך תשובה מדויקת, אני יכול להגיד לך שאם והיה והפעולות שנעשות היום להגדיל, אם היום יש לנו 2.8 מיליון אנחנו רוצים להגדיל ל-4 מיליון את כמות התיירים. זה פחות או יותר החישובים הכלכליים.

תסתכלו פה בצד שמאל, המגרש הזה, אני אספר לכם סיפור. פה במגרש הזה, מגרש שנקרא 22א, לפני תקופה הגיע אליי, זה היה בפסטיבל הקלאסי של ולרי גרגייב, אני עמדתי ליד הבמה, שרת החינוך הייתה יולי תמיר, אני עמדתי ביום שישי ואני בוכה מעל הבמה, כי הפסטיבל של ולרי גרגייב, מקיימים אותו בנמל, בהאנגר, עובר מטוס, כל הכינורות עפים. בקיצור אני מעל הבמה אומר שאני מייחל ליום שיהיה לנו היכל תרבות ראוי לשמו ושנוכל לארח את ולרי גרגייב ושכמותו ו- ואני יודע לבכות. טוב, שכחתי, הוצאתי, השתחררתי על הבמה.
היו"ר דוד אמסלם
הוצאת את נאום הבכי. יש לך כל מיני, נשמה, בכי, מצחיק.
מאיר יצחק הלוי
בקיצור, לימים מגיע אליי גורם שלישי, בלי להיכנס לשמות, אומר 'תקשיב, יש מי שרוצה לתרום לך להיכל תרבות', אמרתי לו 'בסדר, בוא'. מגיעים אליי, אחרי שנה בערך, שלושה רוסים עם רון ארד, הארכיטקט האקסטרווגנטי שיושב בלונדון, הגיעו לפה עם הליקופטרים ועם זה ועם ההוא ואומרים 'תקשיב, אז כשבכית, אנה, הבת של- שמעה אותך ובכתה ביחד איתך'. ואתה יודע, כשהקהל בוכה הקופה צוחקת.
היו"ר דוד אמסלם
לחצה על האבא.
מאיר יצחק הלוי
ולחצה על האבא. עכשיו אני יושב איתם והם אומרים 'אנחנו רוצים לעזור, בוא תראה לנו'. הסתובבתי איתם בכל העיר, רקדתי איתם קזצ'וב, דיברתי איתם רוסית, מה לא? בסוף אמרו 'עילא בילא אנחנו רוצים', אבל זה שטח מלונאי, 'מה, אתה רוצה 100 מיליון שקל?' אמרתי לו 'רוצה'. אמרתי לו 'ייקח לי שנה-שנתיים להפוך את השטח ל-', אתם יודעים. אמרו, 'אין שום בעיה, אנחנו בינתיים נקים עמותה', באמת הקים עמותה, הזרים 2 מיליון דולר לעמותה ורון ארד התחיל ואני מתחיל עכשיו לנוע. עוברת שנה ועוד שנה ועוד שנה, אחרי שלוש וחצי שנים, משרד הרצוג פוקס נאמן ייצג אותו, הוא אומר 'תראה, אם אתה לא מסוגל להביא לו את השטח תוך שלושה חודשים', נתן לי עוד חצי שנה ואני עדיין מתווכח, לא משנה עם מי, ככה וככה. עכשיו מה קרה? אין כסף והמגרש הזה, 22א, מה ייעודו? היכל. הבנת? עכשיו אני ייעדתי אותו - - -
היו"ר דוד אמסלם
עכשיו יבוא מלונאי, ירצה לבנות פה מלון - - -
מאיר יצחק הלוי
לא, אני שם פה מצבה, 'כאן בירוקרטיה הישראלית קברה היכל מוזיקה ב-100 מיליון שקל'. פה במגרש הזה. הכנו שלט, בזמנו, לא שלט, הדמיה של שלט, ואמרתי פה אני - - - תמיד להזכיר את - - - או שנמצא תורם.
היו"ר דוד אמסלם
אפשר לעשות עוד פעם את הקונצרט עם המטוס?
עטרה מרכוס
בדיוק, אתה לא יכול לבכות עוד פעם?
מאיר יצחק הלוי
לא, אבל זה סיפור עצוב, עצוב כל כך. הוא שחרר כבר 2 מיליון דולר. הוא לוחץ אותי. העצוב הוא שהוא לוחץ אותי ואני לא יודע מה להגיד לו.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.

קוד המקור של הנתונים