הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 211

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ט"ו בסיון התשע"ו (21 ביוני 2016), שעה 9:00

הקצאת מקומות חניה לעיוורים ולבעלי מוגבלויות בסמוך למקום המגורים ע"י הרשויות המקומיות והסרת מכשולים במדרכות לשם יצירת מרחב בטוח - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף – מ"מ היו"ר

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

ליאור שחר - מנהל אגף בכיר לתכניון מדיניות, משרד הפנים

אלה פונאמרב - מנהלת אגף תכנון תשתיות תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חני פאר - השירות לעיוור, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ענבר ניצני - מנהלת אגף התנועה, עיריית חולון

רויטל מרזין - מנהלת אגף לשירותי חנייה, עיריית ירושלים

שמואל סיידון - מנהל אגף רגולציה, חברת בזק

שרה נחום - יו"ר ועדת המנהל של המרכז לעיוור בישראל

נתי ביאליסטוק-כהן - מנכ"ל מרכז לעיוור בישראל

ד"ר שרה פרידמן - חברת קהילה, המרכז לעיוור בישראל

יעקב ורון - נציג המרכז לעיוור בישראל

דן קדרון - תנו יד לחירש ונכים למען נכים, עיתונאי

משה בר - תנו יד לחירש ונכים למען נכים, עיתונאי

אסתר נוי - אחראית על ענייני העיוורים, ארגון הפעולה של הנכים

עבאס עבאס - עורך דין, מנכ"ל אלמנארה - הארגון המוביל בחברה הערבית לקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות

נחמה כהן - עמותת מקום לכולם

גבי כהן - מנהל מוקד תמיכה ושירותי הנגשה מגדל-אור

מיכאל בן ארוש - אקטיביסט חברתי בכיר, הארגונים החברתיים בכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תומר רוזנר

שוש אזולאי

ר.כ., חבר המתרגמים

הקצאת מקומות חניה לעיוורים ולבעלי מוגבלויות בסמוך למקום המגורים ע"י הרשויות המקומיות והסרת מכשולים במדרכות לשם יצירת מרחב בטוח - ישיבת מעקב

רבותי, בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה. קודם כל היום הכנסת מציינת את יום העיוור הבינלאומי בכנסת. אני רק הרחבתי את זה, מבחינתי זה לא רק יום העיוור, זה יום העיוור וכל האנשים שיש להם מוגבלויות כאלה ואחרות.

אנחנו עשינו דיון שנה שעברה בנושא הזה והייתי רוצה להעביר קודם כל את רשות הדיבור לחברים שרוצים להתבטא בנושא, אנשים שיש להם את הבעיה האישית או שמייצגים חלק מהציבור שיש לו מגבלה כזאת או אחרת. אחרי זה אנחנו נפנה למשרדי הממשלה ולחברי הכנסת.

אז מי רוצה לפתוח? שרה, את? אני רק רוצה לציין שתומר ניסח לי היום הצעת חוק בנושא של החנייה. היום יש אנשים שהם מוגבלים והם מקבלים מקום חנייה ליד הבית שלהם, אבל רחוק מדי, או שיש עיריות שבכלל לא נותנות. אז בעזרת השם אנחנו נגיש הצעת חוק כדי שתסדיר את הנושא הזה ובאמת תומר, פה ההזדמנות שלי להגיד לך תודה רבה על כל מה שאתה עושה בעניין הזה.

בבקשה, שרה.

עורך הדין עבאס נמצא?

הוא יגיע.

אז אנחנו אמרנו שהוא יפתח ועד שהוא יגיע אני אפתח וברגע שהוא יגיע הוא גם יוכל לדבר. הוא ירחיב על הנושא של מקומות חנייה ואני אציג את הנושא של הסרת מכשולים מעל המדרכות.

רק שנייה, שרה, אני הייתי מבקשת מישהו שיעזור לי כאן לתת לה את המיקרופון. שרה, תגידי את השם ואת התפקיד, כדי שזה יצוין בפרוטוקול והדברים יישמעו.

תודה. שמי ד"ר שרה פרידמן. אני השתתפתי בדיון כאן גם בשנה שעברה ואני פה מטעם המרכז לעיוור. אני לא עובדת במרכז לעיוור, יש לי מקצוע, אני מתרגמת ומתורגמנית ואני באתי היום כהתנדבות למען קהילת העיוורים. אני אציג בקצרה את הנושא של הסרת מכשולים מן המדרכות, למען מרחב ציבורי בטוח לעיוורים, בעצם לכולם. עורך דין עבאס ירחיב על הנושא של מקומות חנייה.

אני אקרא להצגת הנושא את הקטע הקצר שהכנתי:

"תיזהרי, מישהו חנה פה על המדרכה", צועקים עוברים ושבים לשרה, עיוורת הנעזרת במקל בכל פעם שהיא יוצאת מהבית ו"המדרכות עמוסות ברכבים", אומרת עיריית ירושלים, שיש לה מדיניות מוצהרת של אי אכיפת החוק, האוסר חנייה על המדרכה באזורים נרחבים בעיר. לא הועילו תלונות חוזרות, לא של עיוורים ולא של הולכי רגל בכלל.

מכוניות שחונות על המדרכה הן מפגע שמשבש תנועה בטוחה של הולכי רגל, כך גם פחי האשפה של העירייה. לצערנו לא השתנה דבר מאז הדיון הקודם כאן לפני שנה. עיוורים, אנשים שמשתמשים בכיסאות גלגלים, בקביים, קשישים, ילדים, הורים שמסיעים עגלות ילדים והולכי רגל בכלל, נאלצים לבחור להידחק לקירות, לעמודים, בגלל מכוניות שחונות על המדרכה ומכשולים. להישרט מקוצים, להסתבך בין המכוניות, להתפתל סביבן. למעוד לגומחות עצים. או פשוט לרדת לכביש.

אנחנו דורשים אכיפה מיידית וסדירה של החוק האוסר חנייה על המדרכה והסרת שאר המכשולים והמפגעים מן המדרכות, למען בטיחותם של הולכי הרגל. חובת הרשויות לתחזוקה נאותה של המדרכות מנותקת ממצעי החנייה, כי במרחב הציבורי חנייה מובטחת רק לבעלי תו נכה, כולל עיוורים זכאים, כחלק ממגוון האמצעיים ההנדסיים והתכנוניים העומדים לרשות הרשויות לניהול החנייה ותחזוקת המרחב הציבורי.

עכשיו, אני יודעת שאתם מסכימים עם כל זה. איך אני יודעת? כי אמרתם את זה כבר בשנה שעברה ואני מאמינה לכם. כך אני יודעת שאתם כבר מסכימים עם כל זה. ולכן השאלה היחידה שלי יש להפנות לוועדה בתחילת הדיון, היא מה עושים עכשיו, אחרי שמיציתם, אם מיציתם את כל הכלים שעומדים לרשותכם לחייב את העיריות לעמוד בחובה שלהן.

תודה שרה. בן ארוש, מה נשמע נשמה?

בסדר.

תגיד לנו את השם לפרוטוקול.

טוב, מיכאל בן ארוש, אני כאן היום מטעם הארגונים החברתיים, לא מטעם המרכז לעיוור. שנה שעברה הייתי בדיון. אני וד"ר שרה פרידמן מובילים את הנושא הזה כבר כמעט שנה, מנסים ללכת לבג"ץ, עוזרים לנו קצת בזה, אבל עדיין לא קיבלנו את מה ש - - -

בג"ץ על מה?

בג"ץ נגד עיריית ירושלים שלא אוכפת את החוק.

על המדרכות?

כן. חנייה על המדרכה. וקורים הרבה מקרים כאלה ואני מתקשר ליהודית, העוזרת של ניר, ושום דבר לא עוזר. אומרים שמטפלים ושום דבר לא עוזר. רק לפני שבוע עמדה מכונית של האו"ם על המדרכה, וזו מדרכה שאני מוביל את הכלב שלי כדי לקחת אותו לעשות את הצרכים שלו. ואני הופ, נכנסתי - - -

איפה? באיזה רחוב זה?

בגדעון האוזנר, הולילנד. אני נכנס באיזה מכונית, על המדרכה. בא מישהו עוזר לי, הוא אומר תשמע, תשמע, עומדת פה מכונית של או"ם. אני מתקשר לעיריית ירושלים, מתקשר למשטרה, שום דבר לא עוזר. בא שוטר אומר תשמע, זה או"ם, מה אפשר לעשות? אמרתי תשמע, מה זה או"ם? אני יש לי שתי אפשרויות – או לרדת, לסכן את החיים שלי לרדת לכביש, או להיכנס בקיר. זה שתי האפשרויות שיש לי.

זה לא דבר הגון, זה לא הוגן, לא כלפינו ובכלל כלפי כל הציבור, שמכוניות חונות על המדרכה. ובאמת הגיע הזמן, דודי, אני ממש מבקש שיעשו משהו בעניין הזה וכבר איך אסביר את זה יותר? זה כבר מצער, זה כבר מגיע למצב של כעס, הייתי אומר, על הרשויות. אנחנו נפגעים מזה, אנחנו פגועים מזה, אז בואו נעשה משהו שנפתור את הבעיה הזאת אחת ולתמיד.

יש פה יועץ משפטי? משרד המשפטים נמצא פה? שושי?

לא.

הזמנו אותם?

לא.

אתם יודעים מה, בואו נשמע את עבאס.

יופי.

מה יופי? חשבת שתלך מפה מבלי שנשמע אותך?

אין סיכוי. אני באתי מנצרת במיוחד שתשמעו אותי.

אז מה חשבת, שלא נשמע?

כן, יופי.

רק שנייה, רק תרשה לי.

תרשה לי קודם כל לקדם בברכה את חברי. אדוני יושב הראש, תרשה לי לקדם בברכה את נוכחותם של חברי, חברי הכנסת מהרשימה המשותפת – ד"ר יוסף ג'בארין, שהוא גם כן חברי מזמן. אני גם כן משפטן, יש לי תואר שני במשפטים ואת חברי מסעוד גנאים ואת מר עבדאללה אבו מערוף.

אני פשוט בא להציג שתי סוגיות. סוגיה מה שנקרא ספציפית ואחר כך אני רוצה לדבר קצת על סוגיה כללית שקשורה לחברה הערבית שאני בא ממנה. ככה בשביל הפרוטוקול, אני עורך הדין עבאס, יזם חברתי, מיסד ומנכ"ל אלמנארה, הארגון המוביל בחברה הערבית לקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות.

אחת הסוגיות האקוטיות שאנחנו באנו גם כן לרגל הבליינד-דיי, יום העיוור, זה קידום הצעת חוק חנייה לנכים.

לא הגשתם.

אני הגשתי נייר עמדה בזה. ראיתם את זה?

הצעת חוק בשאלה של מה?

לא, אני אגיד לך, אני שאלתי את תומר בגלל שכאילו במקרה יצא שגם בדיוק היום הוא ניסח לי את ההצעה הזאת. אז מה שנקרא קלענו לדעת גדולים, התכוונו לדעת גדולים. בבקשה.

אוקיי, אז אני אפתח ואגיד שיש הצעת חוק של הקצאת חנייה. נגיד אני, בתור אדם לקוי ראייה שיש בבעלותי אוטו, אז אם אני רוצה לשכור דירה או לגור באיזה שהוא יישוב, אז אין עדיין זכות לחנות ליד מקום המגורים. אז אנחנו מבקשים שתהיה לנו הזכות הזאת.

עבאס, תקשיב, בעזרת השם בעוד שלוש שעות העסק הזה יונח על שולחנו של - - -

אז חאלס. כלומר אני רגוע.

ועל זה שאפו לתומר.

יופי. מצוין. אז אני אעבור לנושא אחר.

הנה, אתם רוצים שאני אקריא לכם את ההצעה שתומר ניסח הבוקר?

כן.

בבקשה. ככה: הצעת חוק חנייה לנכים (תיקון הקצאת מקום חנייה לנכים סמוך למקום מגוריו, תשע"ו-2016.

למה נכים ולא מוגבלים?

אנשים עם מוגבלות, זהו. אני כתבתי את זה לוועדה.

זה השם של החוק, מה לעשות?

שנייה, זה הניסוח של היועץ המשפטי של הוועדה. זה שם החוק.

הוספת סעיף 4ג

בחוק חנייה לנכים, התשנ"ד-1993, אחרי סעיף 4ב יבוא:

"הקצאת מקום חנייה לנכה סמוך למקום מגוריו.

4 ג. (א) רשות מקומית תקצה לנכה המתגורר בתחומה מקום חנייה אחד סמוך ככל האפשר למקום מגוריו, ובמרחק שאינו עולה על 250 מטר מביתו.

(ב) רשות התמרור המקומית תציב במקום החנייה שהוקצה כאמור בסעיף קטן (א), על חשבונה, תמרור המייחד את מקום החנייה לרכב מזכה אחד של הנכה, אשר על פרטיו יודיע לה הנכה.

(ג) נכה או אדם המלווה נכה רשאי לחנות את הרכב המזכה שפרטיו צוינו בתמרור כאמור בסעיף קטן (ב), במקום החנייה שהוקצה כאמור בסעיף קטן (א) ללא תשלום; לא תהא לנכה כל זכות אחרת או נוספת במקום החניה האמור.

(ד) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו -

1. אם בבעלותו של הנכה מקום חנייה במגרש בו בנוי ביתו; לעניין זה "בעלות" - לרבות חכירה לדורות וזכות להירשם כבעלים או חוכר לדורות.

2. אם אין מקומות חנייה במרחק שאינו עולה על 200 מטרים מביתו של הנכה".

תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

זו בעצם הצעת החוק.

יש קנס או משהו אם זה לא מתקיים?

אתה מדבר איתי על הרשות. איזה קנס, לרשות?

כן.

מה, סנקציה מול הרשות?

כן, יש סנקציה?

בלי חוק סנקציה זה לא עוזר.

תראה, אם בסופו של דבר הרשות לא מקיימת את החוק זה סיפור אחר.

אני התכוונתי בעניין הסנקציה, כי אני מודע לבעיה שפשוט לא מקיימים את החוק.

לא, לא, אם ראש רשות - - -

יש חקיקה, הרי יש חובה, ותתקנו אותי אם אני טועה, יש גם חובת הקצאת מקומות חנייה ליד מוסדות ציבוריים. אני כל השבועות האחרונים מקבל תלונות למשל על המוסד לביטוח לאומי בנצרת, שאין מקומות חנייה לאנשים עם מוגבלויות. אז אני פונה למנהל המוסד, הוא אומר לי נכון, אתה צודק, חייבים, אבל אני מבקש מהעירייה זה כבר שנה והם לא עושים את זה. אז לכן עניין הסנקציה מקבל משמעות כאן. איך אוכפים דבר כזה.

תראה, בגדול, יוסף, תקשיב, את זה ניסח תומר. אני לא חושב שצריכה להיות פה סנקציה מול רשות. הרי בסופו של דבר גם כשממשלה מחוקקת חוק היא לא קונסת את עצמה במידה ו-.

זה קונקרטי - - -

רק שנייה, אם אתה אומר לי לגבי נצרת, אז בוא ננסח אנחנו מכתב לראש עיריית נצרת. דרך אגב הוא היה פה בכנסת לפני כמה ימים, פגשתי אותו ונשאל אותו למה ליד הביטוח הלאומי הוא לא עושה. אני מניח שזה - - -

זה יעזור, כן.

כן. תראה, כאן, אני אגיד לך גם למה אני רואה את זה קצת שונה. בביטוח הלאומי זה בכל אופן מוסד שבאים אליו אנשים ש - - -

בעלי מוגבלות.

כן, אבל לא באופן הזה. הנכה - - -

אדם עם מוגבלות, כן.

בן אדם עם מוגבלות שיש לו תמרור, שהוא צריך לקבל, הוא יעמוד על זה שהוא יקבל והוא יקבל. אין דבר כזה שלא. זה לא שימו לי תמרור ובואו ניפגש עוד שנתיים אם שמתם או לא שמתם. אם אני צריך לקבל מקום חנייה ולא נותנים לי אותו, אני למחרת הולך לעירייה אומר להם רבותי, מה זה הדבר הזה? תביאו לי גם. אם לא אני הולך לבית המשפט.

אני יכול לעבור לנושא הכללי?

כן, כן, בטח. רק שנייה, קודם כל זה מבחינתך - - -

טופל. אז אני יכול לשים V.

אחלה, שים V.

תודה. אז באמת, אגב אני קיבלתי גם מתנת יום הולדת וגם מתנה ליום הבליינד דיי.

מזל טוב.

בן 40. אוקיי, הנושא הבא, אדוני יושב הראש, אני בתור מורשה נגישות טרי, אני פשוט רוצה שוועדת הפנים תיקח אחריות ותקדם את העניין של אכיפת תקנות נגישות השירות. במיוחד ברשויות המקומיות הערביות לצערנו יש כבר מערכת חקיקה נהדרת, אבל המצב בשטח הוא כל כך עגום, כך שאנשים – נתמקד היום רק עם עיוורן – אנשים עם עיוורון לא יכולים להתנייד במקל נחייה באזור, פשוט בכבישים, כי אין מדרכות. ציינה ד"ר שרה את נושא המכשולים, את כל הדברים, אז אנחנו באמת רוצים את עזרתכם לאכוף את העניינים הללו.

מה שגם כן צורם, שעדיין מקומות ציבור, כמו שציין חברי ד"ר יוסף, לשכות רווחה, מוסדות חינוך, מסעדות, עדיין אין להם אפילו שום מודעות לעניין הנגישות. אז אני חושב שפשוט זאת קריאה וזעקה שיש חקיקה במדינת ישראל, אבל היישום שלה הוא באמת רחוק מאד, מאד, מאד ומה לעשות, אנחנו בתור אנשים עם מוגבלות רוצים דברים בשטח, רוצים שהחיים שלנו יהיו שילוב שוויוני, מכובד, בטוח ועצמאי ועד עתה אנחנו פשוט לצערי, בשנת 2016, 21 ביוני, המציאות עודנה קודרת.

אז חשוב מאד לציין את זה האתגרים ובמיוחד בכל הקשור לרשויות המקומיות הערביות. אם היית בנצרת, אז אתה היית יכול בטח להבחין בבירור. אם נלך קצת לכפרים - - -

מה המצב בסכנין למשל, העיר שלי?

גם.

יש מקומות חנייה, אבל הבעיה היא - - -

לא, אני מתכוון לא רק חנייה גם הסביבה. שם הסביבה - - -

כן. הבעיה היא גם כן שיש אנשים שחונים - - -

חונים במקום שלנו.

מסעוד, עוד מעט אנחנו נשאל למה. תן לנו לשמוע רק שנייה את עבאס. בבקשה.

באמת זה נושא המודעות. ולכן אני חושב שהמודעות מתחילה ממקבלי ההחלטות. ברגע שמקבלי ההחלטות, אתם תהיו מופת, ראשי הרשויות המקומיות יתלו חלק. אני רוצה להיעזר בכם שאולי תלחצו על השלטון המקומי שיארגן כנסים, יעשה הסברה, קמפיינים להטמיע את חשיבות יישום תקנות הנגישות, כי כל עוד שהעניין רק נשאר בחדרי חדרים ומה שנקרא על אש קטנה, אנחנו לא נוכל להגיע להישגים המיוחלים. תודה רבה.

תודה. בבקשה, שרה.

סליחה אדוני יושב הראש, אני רוצה להוסיף הערה קצרה לפני שאתה עובר הלאה. אני מציעה בנוסף לכנסים, לקיים גם כנסות. ואני רוצה לחדד את הנקודה שאתה אמרת. אם אין סנקציות לא עשינו כלום. בפירוש צריכות להיות סנקציות נגד הרשויות המקומיות. יש להבדיל פה בין תקנות נגישות להתאמת המרחב הציבורי לאנשים עם מוגבלות, לחוקים כלליים שמשרתים את כלל הציבור ואנשים עם מוגבלות. ואין שום הצדקה בעולם שלא לחייב את הרשויות המקומיות, בדיוק כמו שאתה כתבת בסיכום שלך בשנה שעברה, לאכוף את החוק הקיים.

נכון. נשמע אותם עוד מעט.

המכשולים על המדרכות מפריעים ומסכנים את כולם. אנחנו פה על תקן בני אדם היום.

כן.

אתם לימדתם אותי על חשבונכם גם שיקום טכנולוגי – משלם המיסים התכוונתי – גם שאני אוכל להמשיך בעבודה שלי וגם ללמוד ניידות בעזרת מקל. קיבלתי ציון מצטיין, כשלמדתי להשתמש במקל במרחב הציבורי, במדרכה. המקל על חשבוני. תן לי מדרכה.

מאה אחוז, תודה רבה.

תשתית. אין תשתיות פיזיות.

הבנו, הבנו, עורך הדין עבאס, זה בסדר. אני רוצה ברשותך להעביר את רשות הדיבור למשה בר. בבקשה, משה.

שמי משה בר ואני יושב ראש עמותת תנו יד לחירש, נכים למען נכים. קודם כל אני מודה ליושב הראש ולוועדה על הכנס החשוב הזה ולחברי הכנסת שמתלווים לישיבה.

אני רוצה להעלות מספר נושאים בקצרה. מה שקורה, אין לי בעיה שרשויות יאשרו לחנות על המדרכות, אבל שיעשו שביל של מטר ועשרה, מסומן, גם להולכי רגל, גם לעיוורים, גם לנכים וגם לאימהות עם עגלות ודברים כאלה. יש הרבה מקומות שבאמת יש בעיית חנייה, אבל לא יכול להיות שרכבים יחנו על מעברי חצייה, יחסמו לנו בכלל את המדרכות ונהיה צריכים לרדת לכבישים. זה דבר שהוא בלתי נסבל.

אני חושב שיושב ראש הוועדה יכול להעביר מסר לרשויות, מי שאין לו ברירה שיחנו, אבל שיתנו לנו גם את האפשרות לתמרן בעיר. זה לא יתכן שאנחנו נרד לכביש, נסכן את עצמנו, נסכן את הנהגים שנוהגים בכביש, וקורים הרבה מאד אסונות. אני כבר מלווה יותר מאשר כמה שנים את חוק בטיחות בדרכים וזה אחד מהדברים הראשונים שצריך לעשות. זה הדבר הראשון.

דבר שני, אנחנו דורשים בכל תוקף שבכל רשות יהיה נציג של נכים. זה לא יכול להיות שאנשים בריאים יקבעו לנכים מה טוב ומה לא טוב. וזה מה שקורה היום. הרשויות מתעלמות מהנכים, כאילו שאנחנו לא קיימים. הרבה מאד רשויות רוצות שאנחנו נעבור למקומות אחרים, כיוון שאנחנו לא משלמים את המיסים הדרושים. אנחנו משלמים רק 20% וזה לא נאה לראש העיר. ואני חושב שאת זה צריך לעשות בראש ובראשונה, שיהיה נציג בוועדות שנוגעות לנכים, שנוגעות לנושאים בעיר. צריכים שיהיה נכה, אפילו בהתנדבות. אנחנו לא דורשים שכר.

רק שנייה משה, אני רוצה שתבהיר את זה יותר טוב. איזה ועדות?

יש ועדת הנחות, יש ועדת - - -

אתה מתכוון לוועדות הסטטוטוריות?

לא, הוא מתכוון ייצוג של האנשים עם המוגבלויות בתוך הוועדות.

את זה הבנתי, אבל אני שואל באיזה סוג ועדות.

בוועדות הנחות. למה שנכה לא יהיה כדי לקבל - - -

אבל ועדת הנחות זה חברי מועצה.

לא, יש גם נציגים חיצוניים שם בוועדות.

כן?

כן. בוועדה לבטיחות בדרכים, אפשר לבחור נציג נכה. אני יודע שיש רשויות שכן עושות את זה. זה לא יכול להיות שאני בא עם אדם בריא ומראה לו דברים, אז הוא אומר מה, שלושה-ארבעה סנטימטר. לחנייה של רכבים עושים אפס, למעבר חצייה עושים לנו ארבעה-חמישה סנטימטר, שאני מוכן שמישהו יתלווה ואני יכול להתהפך עם הכסא. פשוט מאד. אז לזה לא נותנים לנו פתרון. זה חלק מהדברים.

עכשיו, אני רוצה להעלות עוד נושא. אני שלחתי לקצין תנועה ראשי על נושא החניות של נכים בנושא החניות על המדרכות וזה. קיבלתי תשובה שאני לא יודע אם לצחוק או לבכות, שניידות מותר להן לחנות בחניות של נכים רשומות, לניידות. לנכים אחרים מותר לחנות בחניות של נכים רשומים. זאת אומרת שהנכה קיבל חנייה שלו, מסודרת לבוא לחנות, ואם רכב של נכה חונה או ניידת חונה, אין לו מה לעשות, שזה גם דבר אבסורד.

זאת אומרת גם בחנייה הפרטית לכאורה של הנכה, הייעודית לו - - -

כן, בחניית נכים. אני העברתי לך היום את המסמך הזה. זה מופיע שלמשטרה מותר לחנות בחנייה של הנכה.

מבצעי.

לא, עזוב מבצעי.

לא מבצעי. לא כתוב מבצעי.

לא, משה, תקשיב. השוטר תמיד מבצעי, אתה יודע את זה. גם כשהוא יורד לקנות בורקסים.

באמת, גם כשהוא בא לבקר את החברה שלו במקום העבודה, זה גם מבצעי. למה לא?

נכון. לכן אנחנו - - - את המבצעי. אני רוצה דווקא להתמקד במה שאמרת בחלק השני, שאתה אומר שבא נכה אחר ועומד נניח ליד הבית שלך, שם יש לך את החניה שלך.

שלי, הוא חונה.

ואז הוא חונה ואתה מגיע הביתה, אין לך איפה לחנות.

ואין לי חנייה. אני מזמין את הפיקוח או את המשטרה, אז הם אומרים בגלל שהוא נכה צריכים לעשות שינוי בחקיקה, אין להם מה לעשות לו.

זה מה שהוא אמר לך?

זה מה שקיבלתי תשובה מקצין ראשי של התנועה. המסמך אצלך.

אז בשביל מה שמים מספר?

נתתי לך את המסמך. זה מסמך שקיבלתי מהמשטרה.

אוקיי. איפה המכתב דוד, אצלך? דוד יטפל בזה. אחרי זה תשב עם תומר כדי לנסח את המכתב לראש ענף תנועה במשטרה, כדי שנבדוק בכלל איך זה יכול להיות. אני אגיד לך למה אני מתחבר למה שהוא אומר. הרי יש בלי מספר ויש עם מספר. אז אם כולם מותר להם הכל, אז מה הרעיון של המספר?

אז זה מה שאני אומר. עכשיו דבר נוסף. יש לנו בעיה עם השילוט ועם החנייה. שוטר אחד מגיע, אומר השירות הזה לא חוקי. שוטר שני מגיע עושה דו"ח. כל שוטר לפי טעמו. לשלט שלנו בבת ים, אני לא יודע מה עם השאר, עשינו ישיבה בעירייה עם קצין משטרה, עם משרד התחבורה, עם כולם ואז החלפנו את השלטים ואני קיבלתי את השלט הראשון שצוין כחוקי, והוא גם לא חוקי. אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות.

אז אנחנו מקבלים שלט חוקי, אנחנו דואגים לסמן את המקום עם מעטפת, למה היום אסור לעשות גם X באמצע. אם אתה עושה X אז אסור לך בעצמך לחנות במקום. אתה עושה את הכל לפי הדרישות של החוק, בא לך שוטר אחד, אומר לך אדוני – אני צריך להודיע לנהג ואם הוא ירצה לצאת מהחנייה הוא ייצא ואם לא, הוא לא ייצא, זו חנייה לא חוקית. ואז הוא מתקשר לבן אדם, מבקש סליחה מהפושע שחנה לי ומתקיף אותי שאני מטריד את המשטרה, שאני מזמין אותם לבוא ולתת לי את המקום שלי.

תאר לך שאני אחרי יום שלם פה בכנסת, מגיע באחת עשרה, שתים עשרה בלילה הביתה ואני צריך לחכות לפעמים שלוש-ארבע שעות באוטו, שאני לא יכול לרדת ומגיעה משטרה ועושים לי עוד טובה בכלל. ואם אני אומר להם אני מפריע בתנועה, אז נשלח לך ניידת לעשות לך דו"ח, אבל לא נשלח ניידת למצוא את הנהג ולהוציא אותו. ואני אומר לך, אנחנו מקבלים איומים. חונים לאחד בחנייה, איימו שירצחו את הבן שלי. אני מודיע למשטרה, אומר לא נורא, הפרטים שלהם אצלנו, אם יקרה משהו אנחנו נאתר אותם. אז תבין איך מזלזלים בנכים, מה עושים לנכים ביום יום.

אני לא מדבר על חניות ציבוריות, כשאתה מגיע למרכזים, למקומות שאין בכלל חניות ציבוריות ואתה צריך להגיע לדואר לקבל את הקצבה, אין לך איפה לחנות. אתה צריך להגיע לקופת חולים, אין לך איפה להחנות. אתה צריך להגיע לכל מיני מקומות, אין חניות. ושאני פונה לרשות, היא אומרת יש לנו הרבה נכים בעיר, אנחנו לא יכולים לסמן בלי סוף חניות. אני לא ידעתי שליד קופת חולים אי אפשר לסמן חניה אחת או שתיים. במרכז, חנייה אחת או שתיים.

אני לא מבקש שיפנו את הכל לנכים, אבל לתחבורה ציבורית. ושמים לך את הכל זה, אז גם לא מספיק שאין לך חניות, אז מסמנים לך גם את כל האורך לחנייה ציבורית, אז אתה עוד יותר מוגבל, שאתה לא יכול אפילו לחנות במקום שאסור לך, אבל בתור נכה על כסא גלגלים לא יעשו לך דו"ח, אבל אם אתה חונה בחנייה של תחבורה ציבורית, אז כן אתה מקבל דו"ח. ואם אתה מקבל דו"ח, אתה גם לא יכול לבטל אותו היום, למה זה חברות פרטיות, שאין סופרות רק את הכסף, הם לא מבטלים לך את הדו"ח. אחר כך ראש העיר אומר – למה לא פנית אלי? אבל פניתי אליך ולא עשית כלום והלכתי ושילמתי את הדו"ח, למה אני אדם אחראי, אדם שעושה את הכל לפי החוק, אז אתה אוכל אותה מכל הכיוונים.

אז אני רוצה לדעת, בשביל מה נותנים לנו תג כיסא. אם נותנים לנו תג כיסא זה כדי לחנות במקומות קרובים, שלא מפריעים לציבור.

תודה משה.

על לא דבר.

אפשר להוסיף?

בטח.

יופי. האמת שאני רוצה להתריע בפני גם כן תופעה מבחינת תגים. אם אתם לא יודעים, יש היום שני סוגי תגים. יש היום תג מה שנקרא תג אקסטרה לאדם עם מוגבלות בגפיים, כסא גלגלים ותג אחר, וכתוצאה מזה, אני, משיש לי תג אחר, נמנעים ממני הרבה דברים. נגיד אני לא יכול להיכנס ברחוב ציבורי, אני לא יכול להחנות במקומות מסוימים. ונפגשתי עם אנשים מהנציבות, קיימת חשיבות לעשות תיקון, כי זה באמת עושה עוול. כאילו עושה קטגוריות מבחינת סוגי המוגבלויות.

סוגיה אחרת שאני רוצה להתריע בפניה, כל הנושא של נגישות תחבורה ציבורית. לפי החוק, תקנות נגישות תחבורה ציבורית, כל תחנות האוטובוס אמורות להיות מונגשות עד דצמבר 2014. אנחנו היום ביוני 2016 ולדוגמא בנצרת ובהרבה מקומות, אפילו לא רק יישובים ערבים, התחנות עדיין לא נגישות. וכמובן גם אוטובוסים, מן הסתם. אבל למה אני אומר תחנות? כי האחריות להנגיש את התחנות היא נופלת על גבם של הרשויות המקומיות. האוטובוסים הם באחריות החברות המפעילות של האוטובוסים.

אז זו קריאה שבאמת גם כן הוועדה שלכם גם תדחף את הנושא של הנגשה. תחנה נגישה אומרת לי שאני יכול לעלות לאוטובוס בצורה עצמאית, בלי להזדקק לשום עזרה מהזולת, כי יש שם סימון ברייל, יש כרזה קולית, יש את כל האמצעים שעושים לי הנגשת סביבה. תודה.

תודה, תודה עבאס.

שלום, שמי חני, אני אשמח לרשות הדיבור, להגיד כמה מילים.

שנייה. קודם כל מי שרוצה לדבר, שיבוא וייתן לנו פה פתק כדי שנרשום אותו. אני רוצה דווקא לעבור כרגע - - -

אדוני, סליחה שאני מתפרץ, חבר הכנסת אמסלם, אבל חלק מהאנשים שרוצים לדבר לא יכולים לכתוב, כי מדובר פה באנשים עיוורים.

קודם כל אתה צודק. אוקיי, אז מי שיכול להירשם שיירשם, ואם לא תגידו את השם.

נתי ביאליסטוק-כהן, מנכ"ל המרכז לעיוור.

נתי, אני אתן לך את רשות הדיבור, בבקשה.

קודם כל אני רוצה להגיד תודה על קיום הדיון הזה.

זה החובה שלנו, עזוב.

זה לא מובן מאליו.

נתי, תתקדם. זה מובן מאליו, אפילו לדעתי לא מקדישים לזה מספיק זמן. אבל בוא, תתקדם.

ואני מתנצל שלא הגעתי בהתחלה ושאני אברח מהר, כי אנחנו מקיימים כמה דיונים בעת ובעונה אחת. אז אני רק רוצה לבקש מהוועדה באמת להבין את החשיבות של הצורך בחנייה קרוב לבית ובצורך של המפתחים והמעברים במדרכות להיות פנויים - - -

כבר דיברנו על זה.

דיברנו כבר וקיבלנו הישג, נתי.

קיבלנו הישג, אז אני לא רוצה להפריע ולא רוצה למשוך את ה - - -

אני אתן לך תשובה. לנושא של החנייה אני הקראתי את הצעת החוק שכתב לנו הבוקר - - -

הצעה מצוינת ומאוזנת לדעתי.

שמעת אותה?

כן. ראיתי אותה.

אוקי, מצוין. ולגבי הנושא של הפרוזדור, עוד מעט אנחנו נתייחס ונשמע את משרד הפנים ואת הרשויות.

תראה, חלק ניכר מהבעייה פתיר על ידי הרשויות. אתה יודע - - -

אני יודע, יודע.

זה עניין של החלטה. אם אתה רק - - -

נתי, במקרה אתה מדבר עם בן אדם שעסק בזה 20 שנה, אז מה?

דודו, אני יודע. זאת אומרת לצערי אתה כבר לא במחלקת שפ"ע וכירושלמי אני מצטער על זה, אבל אני מקווה שתעשה פה מטפורית עבודה - - -

תאמין לי הייתי חוזר.

מטפורית אני מקווה שתעשה פה עבודה באותה איכות.

אני משתדל.

אבל אני אומר, הרבה דברים הם פשוט עניין של החלטה ועניין של הוראה, כי אני באמת מאמין שעובדי התברואה ברשויות לא קמים בבוקר ואומרים אוקיי, איפה אני אעשה עכשיו מכשול בפני עיוור.

אתה צודק. אני מסכים.

הם פשוט לא יודעים ומודעות זו ההתחלה החשובה של הפתרון של הבעיה.

ליאור. אני רוצה לשמוע עכשיו את משרד הפנים דווקא.

דודי, סליחה.

כן, מיכאל.

לפני שאתה רוצה לחזור אלינו לעיריית ירושלים, אנחנו נחזיר אותך כראש העיר.

לא, עזוב, נו. אנחנו לא שם עכשיו.

משם מתחילים להיות ראש הממשלה. אז זה צעד ראשון.

אני לא סתם התפרצתי. שמעתי את חברי אדון בר וראיתי כמה כעס וכמה מרירות יש לקבוצה המוגבלת, העיוורת, גם המוגבלים הרגילים. פשוט מישהו צריך פה בכנסת, אולי אתה, אולי מישהו אחר, לקחת את הדגל הזה ולהרים אותו, כי הוא - - -

כן.

צריך כבר להרים אותו למעלה.

אני מסכים. אני אומר לכם באופן חד משמעי, תראו בי כתובת לעניין. הנושא הזה נוגע לליבי. אני חושב שזה גם ברמה המוסרית לא שייך, אבל זה בסיכום שלי. אתה כבר הקדמת לי את הסיכום, מיכאל. אני רוצה עכשיו לשמוע דווקא את ליאור, אבל ליאור, ברשותך הייתי רוצה לנתב אותך בשאלות ואחרי זה מה שנקרא תתייחס חופשי למה שאתה מבין.

קודם כל באופן בסיסי האם לכל רשות מבחינת חוזרי מנכ"ל יש ממונה על הנגשה? יש בן אדם שזה התפקיד שלו, קם בבוקר חושב על הנגשה?

עד כמה שידוע לי - - -

אבל יש חוק.

לא. יש חוק כזה?

יש רכז נגישות.

אני מכיר רכזי נגישות במשרדי הממשלה.

לא, לא. אז א' תרשום לך נקודה, שבמסגרת, ודרך אגב, אם צריך שינוי - - -

לא, לא צריך.

לא צריך. זו מסגרת החוק הקיים. רק אני מבקש שתוודאו קודם כל שיש שם פרטי, שם משפחה.

תומר אומר שיש חובה על מרכז נגישות ברשויות מקומיות.

קודם כל תוודאו שיש דבר כזה. זאת אומרת שיש חובה כזאת. אני מבין שיש חובה כזאת, רק אני מספר לך, ברשויות, אם אתם לא בודקים אז לא שמים. לא כולם. יש חלק ששמים.

אז יש מקום באמת ל - - -

אז א' לדעתי-. תומר, בבקשה.

ברשותך, אני חושב שיש מקום שמשרד הפנים ישקול בכלל להוציא חוזר מנכ"ל לרשויות המקומיות בכל הנושא של נגישות.

כן, אבל הוא הקדים אותי, אני רציתי לדבר על זה. יש לנו את הכוונה הזאת בעקבות הדיון הזה. יש שאלות ויש כבר תשובות.

אין בעיה. אז קודם כל לגבי הנושא של ה - - -

זה רעיון מצוין, תומר.

קודם כל לגבי הממונה, אני התחלתי עם הממונה או רכז, לא משנה איך תקרא לזה. אני חושב שבכל רשות צריך לקום מישהו בבוקר שזו העבודה שלו, לחשוב נגישות. זה פעם אחת. גם בנושא של הנגישות דרך אגב, יש מדרג. זה ברור שקודם כל התחבורה הציבורית זה בוודאי ובוודאי, ודרך אגב, זה לא רק לאנשים מוגבלים. אישה עם תינוק, עם עגלה - - -

קוראים לזה יוניברסל דיזיין, זה לכולם.

נכון. אישה עם עגלה שיש לה תינוק, זה אותו סיפור.

ולכן לאכיפת החוק האוסר חנייה על מדרכה - - -

עוד מעט אני אעבור לזה.

יש צורך בממונה נגישות מיוחד.

יפה. שרה, אני רוצה להתייחס לעניין הזה. גם על הנושא הזה של חנייה על גבי המדרכה, לפי תפיסתי המדרכות נועדו להולכי הרגל. בשביל זה בנינו מדרכות. ישנם פתרונות בחלק מהמקומות, כולל פה בירושלים, שאיפה שיש מצוקת חנייה, וזה דרך אגב תופעה שהתפתחה בשנים האחרונות, בעשור האחרון. אז מאן דהוא קיבל החלטה פיקודית ובואו נסמן. יש לי גם איזה פח צבע, נותן להם אישור, בוא תסמן שם, תשים שני תמרורים ותסמן וממחר בבוקר מותר לחנות על המדרכה.

ראה למשל רחוב עזה בעלייה מצד ימין. מדרכה של מטר וחצי אפילו אין בה, יש שם חנייה, שני גלגלים על המדרכה, שני גלגלים על אבן השפה. עכשיו, אם יש שם מישהו שאמור ללכת על המדרכה ויש לו מוגבלות וגם בלי מוגבלות. אמא עם ילדים, אישה עם עגלה, עם תינוק. האופציה היחידה שיש לה שם לעבור את הדבר הזה ויש למעלה תחנה אוטובוס שהיא רוצה להגיע אליה, זה ללכת על הכביש. אין לה שום אופציה. זה כביש מסוכן, שמיד אחרי זה יש את הרמזור. כולם פותחים שם ברמזור כדי לנסוע מהר, אז אם היא יורדת ואישה צעירה ולא שמה לב, סכנת נפשות.

המדרכה נועדה להולכי הרגל. אם מישהו רוצה לעשות חניה שינמיך את המדרכה ושיעשה מפרץ חנייה. אין, מינימום של חנייה זה מטר וחצי כרגע, כשבונים אותה חדשה. אם זה משהו ישן אז בוא נגיד יש מדרכה של מטר, אתה יודע, אי אפשר להרחיב את המפתח ברחוב, אז בסדר. אבל בוודאי ברחובות מסוימים, בוודאי מטר וחצי. בוודאי אישה, לפחות עם עגלת תאומים יכולה לעבור.

אלה ההנחיות שאתם צריכים לתת. ליאור, אני מספר לך, אם אתם לא תיתנו לא יהיה. ועכשיו אני אומר לך לגבי הכל, מי שמנהל את הרשויות המקומיות זה משרד הפנים .צריך להבין את זה. רשות מקומי לא יכולה להתנהל, אז יש ראש עיר אחד שיש לו את הרגישות, אז הוא עושה. יש ראש עיר אחר שאין לו את הרגישות, הוא לא עושה. אבל אותו איש מוגבל, זה לא מעניין אותו. הוא צריך את השירות. דרך אגב, זה שירות מינמאלי. זה לא שירות. הוא מבקש רבותי, רק תסירו לי את המכשולים.

אז אני בדיון הקודם, אני מספר לך, אני אקריא לך, לפני שנה, רק ישב פה בן אדם אחר, זה לא אתה היית, ליאור. שלחו לי מישהו אחר. ביקשתי להוציא הנחיות חד משמעיות לכל הרשויות וכאן דבר אגב זה עם סנקציות. אני אגיד משהו. לחוק הביוב יש סנקציה מול ראש העיר. אני מספר לך, אם קורה עכשיו שעירייה מסוימת יש לה דליפת ביוב והיא לא מטפלת בה, מעמידים את ראש העיר לדין פלילי. יש לנו פה ראש עיר בכנסת לשעבר, שהוא היום חבר כנסת, שהוא עדיין תחת העננה הזאת. צריך להבין את זה. למה? בגלל שפה המדינה החליטה – זה לא יפה, זה מסריח, לא טוב, נראה לך מה זה. אבל הנכים, זה כנראה לא מעניין.

אני טוען, יש דברים שהם ברמת הרשלנות של ראש העיר. ראש עיר זה נבחר ציבור אבל חי תחת כללים. הוא לא עושה מה שהוא רוצה. לא מתאים – תקימו לו ועדה קרואה ותעיפו אותו הביתה. לא מתאים – תעמידו אותו לדין פלילי, ואתם תראו שפתאום הכל מסתדר. למה? ראש העיר רוצה להיות הכי הרבה ראש העיר. הוא קם בבוקר כדי להיות ראש העיר. זה מה שמעניין אותו. ונושא שיפריע לו – אז הוא יתחיל לטפל בו. מה שלא יפריע לו – הוא לא יטפל בו.

אני חושב שסוגית הנכים וסוגית המוגבלים וסוגית הנשים עם העגלות היא קריטית. זה המינימום שאנחנו יכולים לתת וזה הדיון הקודם שעשינו. דרך אגב, דיברנו שעתיים, בדיוק כמו ששרה אמרה. אז לכן פה אני מעביר לך את רשות הדיבור ותתייחס לנושאים האלה, בגלל שזה דבר שבאמת אני חושב שהוא המינימאלי. הנכים לא מבקשים כלום. הם מבקשים – תן לי ללכת ברגל במדרכה כמו שצריך, בדיוק כמו כל בן אדם רגיל. בבקשה.

קודם כל שמי ליאור שחר, מנהל אגף בכיר לתכנון מדיניות במשרד הפנים. אני מודה לך על הדיון הזה. באמת שמעתי ממש בקשב רב את שרה, את בן ארוש. רק בן ארוש אני מפחד שלא יגנוב לנו כותרת לגבי ריצה לראשות עיריית ירושלים.

לא, לא, עזוב, מיכאל בסדר.

אני בעד.

את עבאס, את משה בר ובאמת לצורך העניין מאתמול נכנסתי לעניין הזה, כי אמנם אני לא מהתחום של השלטון המקומי במשרד, אבל באמת השר, שם לו את כל האוכלוסיות החלשות בדגש, ולכן באמת לצורך העניין אני נכנסתי לעניין הזה, לפחות מאתמול.

בואו נדבר קודם כל על המצב הקיים, כי שמעתי שמדברים פה על חקיקה שאתם רוצים וזה מצוין. אפשר לתמוך בכל חקיקה, אבל יש כבר דברים שהם קיימים וגם שמעתי שוב את שרה לגבי עיריית ירושלים. יש חוקי עזר, ויש חוק עזר למעשה של משרד הפנים, אנחנו קבענו נוסח מומלץ לחוק עזר להעמדת רכב וחנייתו. בנוסח המומלץ יש התייחסות מפורשת לכך שהרשות המקומית רשאית לקבוע מקומות חנייה לרכב המשמש נכה או לכלי רכב המשמש נכים. אני רוצה לצטט גם את הסעיף הזה בחוק העזר שאנחנו ממליצים. רשות תמרור, זה סעיף 2, סעיף קטן 3. אני לא יועץ משפטי אז אני לא יודע אם זה סעיף קטן. תומר יגיד לי אם הוא סעיף קטן.

תעבור לתוכן, לא חשוב. דרך אגב, שנה ראשונה הם לומדים רק את הסעיף קטן וסעיף קטן א' וסעיף קטן א' ב'.

ואחרי זה הם הולכים לאיבוד בתוך הסעיפים.

בדיוק.

הסדרי תנועה, רשות תמרור מקומית רשאית לקבוע כדלקמן: מקומות חנייה שבהם מותרת החנייה לרכב מסוים המשמש נכה או לכלי רכב המשמשים נכים והנושאים תג נכה.

למה רשאים דרך אגב?

רשאית.

שאלתי למה.

זה הנוסח שאנחנו - - -

דרך אגב, רשאית, לא אמרת לי כלום.

רשאית זה המון.

לא הבנתי.

רגע.

ליאור, מה זה רשאית? יענו מה – אם בא לה – כן, אם לא בא לה – לא?

זה אומר שלפעמים אתה לא, אתה יודע, אפשר על הכל להגיד חייבת וחייבת וחייבת.

ליאור.

שנייה. אני יודע לפחות לפי הבדיקה שלי, שהרשויות כן אימצו את חוק העזר - - -

טוב, אני מציע בוא נתקדם. זה נושא - - -

השאלה - - -

לא, לא, עזוב. זה צריך לבוא בחקיקה ראשית של המדינה, לא בחקיקת עזר ולא רשאית ולא בטיח. תתקדם. עזוב. אני כבר מקדם את זה. עזוב את זה.

לא, אני לא עוזב את זה, כי עד שתרוצו עם החקיקה וכו', אתה יודע. יכול להיות שזה יהיה תוך חודשיים, יכול להיות שזה יהיה תוך שנה. אני דווקא לצורך העניין איש מעשה. שוב, תרוצו אתם בכיוון שלכם, זה בסדר, אבל אני מוכן להרים את הכפפה עם שרה ועם בן ארוש. אם יש בעיריית ירושלים, ויש כזה חוק עזר בעיריית ירושלים. אתה אומר רשאית, לא חייבת. רשאית. אני מוכן להרים את הכפפה, להיפגש איתם ואם יש נכים שפנו לעירייה ולא קיבלו מענה והעירייה לא סימנה, אני מוכן באופן ממש איתם ביחד, לטפל בזה מול העירייה, חד משמעית.

אני אגיד לך, אני רוצה להתקדם, עזוב. אנחנו פה - - -

אני מתקדם. אתה לא רוצה להתקדם. אני מדבר על תכלס.

שנייה ליאור, תקשיב.

ואם לא מקובל עליך, ההצעה הזאת גם בסדר.

לא, אני התקדמתי.

אני מדבר איתך על להתקדם.

לא, לא, אני לא צריך. בגדול ההצעה הזאת מצוינת, מה שאתה הצעת. תמיד להיפגש עם מיכאל ועם שרה זה טוב.

לא, אני לא דיברתי על להיפגש. אני דיברתי על - - -

רק שנייה. תן לי. ועדת הפנים של הכנסת לא באה לפתור את הבעיה של מיכאל ושרה עכשיו ועיריית ירושלים ושני רחובות. זה לא הסיפור. אנחנו באנו להסדיר נושא מדינה. אני מציע דבר מאד פשוט. קודם כל זה טוב לעזור לאנשים האלה וכל מי שאתה יכול לעזור לו, תבוא עליך ברכה. באמת. אני דרך אגב מטפל כאן בנושאים פרטניים של בן אדם אחד. אני יושב, כותב איתו מכתבים - - -

הם כמייצגים את כל הציבור בירושלים, זה לא עניין פרטני.

תן לי, אני רוצה להתקדם איתך. הצעת החוק הזאת תונח שבוע הבא. מה שאני מבקש, תדבר עם המנכ"לית שלך שתעלה את זה בפני השר, כשזה יבוא לוועדת שרים, שידחוף את זה. זה יותר חשוב לי. בסדר? שיתמוך בזה, נקודה. אין לזה עלויות כספיות. מתקדמים. תגיד לה במשרד לשם אנחנו הולכים.

אוקיי. אז שוב אני אומר - - -

אולי אתה יכול להתייחס גם לאכיפת החוק שאוסר חנייה על המדרכה?

אני אתייחס להכל, גם לנושא של האכיפה.

מתקשרים אלי עיוורים מכל הארץ – שמענו שאת עוזרת. גם אצלנו זה ככה, גם אצלנו. אני מדברת על כך הארץ.

חברה, בבקשה. שרה, בואי תני לו להתבטא בנושא הזה. ליאור, קודם כל כמו שאמרה שרה, לגבי הנושא של המדרכה וחנייה פיזית – מה היא עמדתכם בעניין הזה. שתיים, הפרוזדור בתוך המדרכה. אין היום פרוזדור. גם איפה שאין חניה יש מקומות שיש מטר וחצי מדרכה או 1.2 מטר ושמים שם עץ בערך באיזה 80 סנטימטרים ועוד שמים איזה ספסל בצד הזה והמוגבל צריך לעבור בחלקים כמעט.

לא הפרוזדור, המדרכה. מה שטוב להגדרת החוק שאסור לחנות על המדרכה, זה טוב בשבילנו. אנחנו רוצים את המדרכה פנויה ממכשולים.

זו הכוונה, בסדר. בבקשה.

עכשיו לעניין האכיפתי. למעשה יש כמה היבטים בעניין של הנושא של הסרת המכשולים והעניין של האכיפה. בעניין של האכיפה באמת קודם כל יש את העניין של צו תעבורה עבירות קנס, שבזה מי שקובע את גובה הקנס, לא בדרך כלל, זה שר התחבורה. כלומר פה אני לא הצלחתי להגיע עוד ולבדוק מאתמול את גובה הקנס, אבל יתכן שצריך לחשוב על הכיוון של קנס גבוה יותר כדי לסייע בנושא של - - -

אבל זו לא הבעיה, ליאור.

אני אסביר לך מה הבעיה.

הבעיה שאף אחד לא אוכף.

ברחביה נותנים קנס של 500 שקלים לחנייה על המדרכה - - -

שרה, שרה.

אני מקבלת תשובה, גברת באזור שלך אין אכיפה.

שרה, שנייה, דקה. שרה.

טוב, אז היא מדברת ספציפית על ירושלים.

לא, לא.

שרה.

בכל המקומות.

שרה, את שומעת אותי?

שומעת.

אז בואי, אל תתפרצי. תני לי לנהל את הדיון, אני אתן לך זכות דיבור, תדברי. בבקשה.

סליחה.

אני אומר ככה, בקיצור. בעניין הזה של האכיפה, הבעיה של האכיפה במדינת ישראל היא לא רק ב - - -

אני עוד לא שם, אני לא שם, ליאור, רק שנייה. קודם כל אני מסביר, יש היום חניות מוסדרות על גבי המדרכה. היום.

יכול להיות שזה גם חניות של נכים, זה גם צריך לבדוק.

אני לא מדבר על זה.

לא, אתה מדבר, אני מבין - - -

תקשיב לי. גם אם זה חנייה של נכה, על המדרכה הולכים אנשים. זה מיועד להולכי רגל. עכשיו, אתה יכול לייצר אולי חנייה על מדרכה כשיש מרווח של עוד איזה מטר וחצי שאנשים יעברו, אבל כל עוד זה לא קיים, אז מה זה רלבנטי עכשיו מי חנה או לא חנה? הולך הרגל, ובוודאי בן אדם שיש לו מוגבלות, ובוודאי אמא עם עגלה, היא חייבת. הרי הרעיון הוא שהוא לא ירד לכביש. ברגע שהוא ירד לכביש הפסדנו את האירוע הזה.

אז אני אומר לך שהיום יש עיריות וכמעט בכל העיריות, או חלק גדול מהן מאפשרות חנייה על גבי המדרכה.

בלי להשאיר את המרחב.

בלי להשאיר את המרחב ואני חושב שאתם צריכים להתייחס לעניין הזה ובאופן חד משמעי לאסור את זה. חד משמעי. המדרכה מיועדת-. ודרך אגב, לא כל דבר זה חוק. אני מוצא את עצמי כל הזמן מחוקק חוקים טיפשיים כמעט, שיש לכם תקנות. תעשה מחר חוזר מנכ"ל, תוציא לו. מאותו הרגע הוא עובר על החוק. יש לכם את הסמכויות, יש לכם הכל. רק תתחילו ללכת לשם.

דרך אגב, ברגע שזה יקרה שרה כבר תלך לבית משפט. עזוב עכשיו, אני לא מצפה שתוציא 200 פקחים כדי לבדוק. לא יקרה. אבל מה אתה עושה? אתה נותן לאזרח הרגיל את הכלי כבר להתקדם קדימה בכוחות עצמו. הוא אומר אתה יודע, העירייה לא אוכפת, המשטרה לא רוצה, אני אלך לבית המשפט ואני רוצה לתבוע את המערכת – מדוע ליד הבית כל הזמן חוסמים לי את המדרכה. אז יבוא ראש העיר לבית המשפט, יבוא השוטר לבית המפשט, יסבירו לשופט. לא בא לי, אין לי חניות ואז השופט יחליט מה שיחליט, אבל תן את הכלים. לשם אני מושך.

טוב, הרגל לשונך לומר איני יודע. אני לא רוצה כבר להצהיר פה הצהרות בעניין הזה, זה משהו שבאמת מחייב בדיקה יסודית, גם מבחינה של ההיקפים, גם מבחינת מה משרד הפנים יכול לעשות בעניין.

זה דרך אגב לא קשור להיקפים.

לא, אני אומר, זה משהו שמחייב בדיקה.

זה לא קשור להיקפים ויש דברים שהם לא קשורים - - -

לא קשור להיקפים. בלי קשר להיקפים.

יפה. קח את הנושא, תקדם אותו, תעשו אצלכם איזה דיון קטן, תוציאו איזה שהוא חוזר מנכ"ל. תגיד לאורנה שתוציא בחוזר המנכ"ל הבא, שתאסור את זה באופן חד משמעי על כל העיריות לייצר קודם כל, כמו שאמרנו, פרוזדור של 1.5 מטר במדרכות - - -

מטרים.

1.1 מטרים, בסדר, במדרכות קיימות במינימום ואם לא אז אין אופציה לחנות על המדרכות בשום פנים ואופן. פשוט. בסדר?

אוקיי.

לגבי הנושא של הנמכות בצמתים וכו'.

בנושא של החנייה, של המדרכות.

אמרתי.

חשוב לי שהוא ישמע את זה פשוט. יש תופעה שקיימת בעיריות רבות, לא אחת ולא שתיים, שמצהירות בריש גלי על מדיניות אי אכיפה. יש חוק שאוסר חנייה על מדרכות, יש מדרכות שאסור לחנות בהן. אומרת העירייה, אנחנו מיום שישי בשעה שתיים עד יום שבת בשעה הזאת והזאת, לא אוכפים. אומרת בריש גלי.

או בכלל.

או בכלל.

בדיוק. בדיוק.

זאת הבעיה. בעיה שנייה, מעבר למה שיושב ראש הוועדה אמר.

דרך אגב, יש מצב כזה?

יש.

באופן חוקי זה יכול להיות?

בוודאי שזה לא חוקי.

הרי נניח שעכשיו מישהו היה עוצר ועושה דאבל פרקינג וחוסם את מרכז העיר. אז גם לא?

זה המשטרה עושה. זה לא קשור לעירייה. זה המשטרה.

לא, זה גם עירייה וגם משטרה. מי שרוצה. מי שמגיע ראשון.

כן.

זה האינטרס של שניהם, בוא נגיד ככה.

נכון.

והמשטרה יכולה גם לתת קנסות למי שמחנה על המדרכה, כמו שאתה אומר. את זה גם המשטרה יכולה לעשות.

זה לא באג'נדה שלהם כמו שאתה יודע.

בסדר.

אז עכשיו השאלה היא האם משרד הפנים ער לתופעה הזאת והאם הוא מתכוון לטפל בה.

אני שומע עכשיו על התופעה הזאת, שאתה אומר שהם מצהירים, אני לא יודע אם בעל פה, בכתב, אני לא יודע.

הם מצהירים. תתקשר למוקד עירוני תל אביב ויגידו לך המדיניות שלנו ביום שיש בשעה שתיים עד יום שבת בשעה זה וזה, לא אוכפים.

רק בשפת הים.

בירושלים זה כל השבוע במקומות מסוימים.

כל הזמן, אבל גם אם זו מדיניות סמויה זה בדיוק אותו דבר. אין אכיפה סדירה של החוק האוסר חנייה על המדרכה. יש חוק כזה, צריך אכיפה סדירה. מה יש לך להגיד על זה שבכל הארץ אין אכיפה סדירה של החוק האוסר חנייה על המדרכה?

מתוך החלטה.

עוד פעם, אין פה גם את השלטון המקומי, או שיש פה. אני לא ראיתי פה נציג של השלטון המקומי שיכול לענות לך. אני בסוף - - -

לא צריך, זה אני הנציג.

זה נושא שצריך לבדוק אותו.

בוא תמשיך. אני יוצא לחמש דקות. עבדאללה יחליף אותי. אני חוזר.

(היו"ר עבדאללה אבו מערוף)

כן, אז בבקשה, אפשר להמשיך באותו סגנון, באותו נושא.

אז כמו שאמרתי, אני מוכן להרים את הכפפה גם בעניין הזה. את הנושא הזה, כמו שדיבר יושב הראש, חנייה, זה מה שהבנתי שהכי מציק לו, אבל מה שמציק להם זה אכיפה. גם זה צריך לראות אם יש מדיניות מוצהרת של רשויות מקומיות שהן מצהירות שהן לא מבצעות אכיפה, אני מוכן לבדוק.

מוצהרת או לא מוצהרת.

או לא מוצהרת.

כי בפועל אין אכיפה סדירה.

את מדברת על ירושלים או על כל הארץ?

לא, לא, אנחנו כולנו באנו מכל הארץ. בעיה נקודתית זה דבר אחד, בעיה כללית זה דבר אחר. כולנו באנו הנה כדי להגיד ביחד, בקול אחד, שהבעיה הזאת היא בעיה כללית של חוסר אכיפה, התעלמות מוחלטת מהיקף התופעה, שיש מכשולים ובראשם המכוניות שחונות בניגוד לחוק. אני לא מדברת עכשיו על מכוניות שחונות כחוק על המדרכה. בניגוד לחוק. יש התעלמות מוחלטת ואני מציעה לשקול טוב טוב לפני שמשתמשים במונח הזה – מצוקת חנייה, ולברר אם בכלל יש זכות ידועה או מובטחת, לחנייה במרחב הציבורי ולכמה מכוניות ולדעת איך להגדיר את המונח הזה מצוקת חנייה, כי כרגע המצוקה היא רק של הולכי רגל.

סליחה שאני מפריע לך, אבל בואו נשמע את הסיום של הנציג של משרד הפנים ואחר כך נמשיך. בבקשה.

אז עוד פעם - - -

ולא להפריע לו עכשיו בבקשה, שיסיים את הדברים שלו.

אני שוב אומר, בפעם אולי הרביעית שאני מרים את הכפפה. אני מוכן, אם יש כזאת מציאות של חוסר אכיפה, אני מוכן באותו חוזר מנכ"ל שדיבר עליו תומר, שהציע בחכמה לתת דגש ברשויות המקומיות גם על הנושא של רכז נגישות, גם על הנושא של חידוד עניין האכיפה. אולי גם על כל הנושא של יידוע בחוקי העזר שקיימים ברשות, שמאפשרים לנכה לפנות לרשות המקומית להקצאת מקום. אני בהחלט מוכן ללכת בכיוון הזה ויותר מזה אפילו.

מאה אחוז. תודה על הכוונה. העניין ברור. עצם העובדה שיש ויכוח אז יש בעיה.

לא, לא, אין ויכוח דווקא. אני מוכן להיכנס לעומק הסוגיה.

בדיוק זה מה שצריך.

מפתיע אותנו שלא שמענו - - -

ד"ר שרה, סליחה, אני מאד מצטער שאני צריך להפריע לך בעניין הזה.

שנה שעברה בעניין הזה.

כן, אני יודע, אני גם הייתי. ד"ר פרידמן, אני חושב שהעניין ברור ואני מאד מבקש ממך, תני לנו להמשיך בדיון ואם יישארו הערות אני בטוח שכבוד יושב הראש ייתן לך לדבר. בואו נמצה את הדיון ונמשיך. בבקשה.

חבר הכנסת מסעוד גנאים.

תחילה, אני לא יודע, זה באמת מתסכל שבכל שנה אנחנו פה מתכנסים אם זה לרגל יום העיוור, אם זה יום בעלי המוגבלויות ומדברים על אותם דברים בדיוק. ויש מסקנות ויש המלצות ויש הנחיות, וכל שנה אותן תלונות, לצערי הרב.

רציתי לשאול את נציג משרד הפנים האם יש דוגמאות לתלונות שהגיעו אליכם ואתם טיפלתם בהן? יש תלונות שהגיעו אליכם על רשויות או שהם לא ממלאים אחרי החוק? הכוונה לא מסמנים מקומות לבעלי מוגבלויות או לא מנגישים את זה, או יש לכם תלונות מאנשים רגילים, שהם בעלי מוגבלויות. יש דוגמאות שאתם הלכתם, בדקתם, אכפתם, עשיתם משהו?

אתה שואל?

כן. שאלה.

טוב, שוב, אני אקדים ואומר שאני קראתי כמוך את המכתב שכתב יושב הראש בשנה שעברה וגם אותי זה באמת תסכל. זאת אומרת אני כגורם מתכלל במשרד - - -

אבל יש הבדל ביני לבינך. אתה אחראי. אתה משרד הפנים.

זה חשוב אבל שאני כפקיד אומר את המשפט הזה גם. אז אני רוצה להסביר למה אני אומר את זה גם. מהסיבה הזאת באמת שראיתי שבחנתי במשרד מה קרה מאז ובאמת לצערי ראיתי שלא קרה הרבה, זו האמת. ולכן שוב, תפקידי במשרד זה ראש אגף בכיר לתכנון מדיניות, לא מתחום השלטון המקומי, אבל היות וראיתי באמת באופן אישי שהסוגיה הזאת היא מאד חשובה, אז אני החלטתי שאני אגיע לדיון הזה ויכול להיות שאני אחטוף על הראש, אבל בצדק.

אבל אני חושב שאם אתה תקרא את הדיון שהיה בשנה שעברה, לא היה פה פקיד שאמר לך יהיה חוזר מנכ"ל. גם ההתחלה, פה כבר עוד שנה אתה תוכל לבדוק האם אכן יצא חוזר מנכ"ל. אני ראיתי את הפרוטוקול ולא הייתה כזאת התחייבות. אז שוב אני אומר ובתחילת דברי אמרתי, למרות שהדסה כל הזמן פה מצקצקת בלשון. זה לא נעים לי, אבל אני כן באתי בכוונה טובה והיא קצת גורעת מההרגשה ומהרצון הטוב שלי, אבל אני אתגבר על זה.

אני מוכן לשבת איתם. מה זה מוכן, אני ארצה לשבת איתם ואולי באמת גם עם ארגוני הנכים. משה בר העלה פה רעיונות מצוינים והעלה פה בעיות של שילוט. אמנם זה משטרה, אבל באמת יש פה סוגיות כבדות משקל שאני אומר כראש אגף בכיר, אני מוכן להיכנס אליהן.

מאה אחוז, תודה.

רק הערה קטנה, קצרה מאד.

לא, בלי הערות עכשיו. עוד מישהו רוצה להתבטא? שניתן לכולם? אסתר נוי, בבקשה.

אסתר נוי, ארגון הפעולה של הנכים, רכזת עיוורים. אני נכנסתי לדיון הזה כי אני פשוט קיבלתי ביום שישי תלונה מבן אדם שהותקף בברוטאליות, ולמה? כי הוא פגע עם מקל נחייה - היום זה יום העיוור, עם כל הכבוד לשאר הנכויות - הוא פגע עם מקל נחייה באוטו של אדם שחנה על המדרכה, אז הוא גם קיבל מכה, הוא הותקף, הוא פשוט נדקר. האדם הזה נדקר. אז אולי כדאי למהר עם כל האכיפה ועם כל הדברים האלה.

נכון. זו דוגמא מדאיגה על אי האכיפה שישנה, לכן אני בטוח שהדיון הזה יועיל וייתן את תרומתו אכן לעשות את האכיפה בהמשך. תודה.

תודה רבה.

נחמה כהן, בבקשה.

שלום, אני נחמה כהן מעמותת מקום לכולם, שמקדמים חברה נגישה על ידי חינוך. אנחנו עוסקים בחינוך לנושא הזה, אבל אני רוצה להגיד כמה דברים, שחינוך הוא תהליך ארוך.

סליחה, מאיפה את?

מעמותת מקום לכולם. אנחנו מתעסקים בכל מה שעורך דין עבאס עבאס דיבר על מודעות, אז בזה אנחנו מתעסקים, בחינוך לנושא הזה אצל ילדים, אצל מבוגרים, זה התחום שאנחנו מתעסקים בו, אבל פה אני מרגישה שהנושא הוא חיי אדם ואני רוצה לייצג אפילו את הילדים עצמם, שאיתם אנחנו משוחחים על זה שמתריעים כל הזמן על הסכנה אפילו לחיים שלהם ולא רק לחיים של אנשים עם מוגבלויות. הם כל הזמן נאלצים לרדת לכבישים ולפעמים זה ממש מטר מבית הספר, שמכוניות חונות. אז צריך לקחת בחשבון גם את הילדים בסיפור הזה.

אני רוצה להגיד עוד משהו בנושא של מצוקת חנייה שכל הזמן מדובר עליו. אני קיבלתי על עצמי לפני כמה שנים שאני לא חונה על המדרכה, פשוט לא עושה את זה ואני יכולה להגיד שזה אפשרי לגמרי. זה לפעמים דורש דקה יותר כדי לחפש עוד דקה חנייה, או דורש ללכת טיפה יותר, אבל בסופו של דבר זה עניין תרבותי העניין הזה, של האם אנשים מסוגלים לראות גם את הצרכים של מישהו אחר חוץ מהצרכים של עצמם. וברשות המקומית, אני חושבת שהם צריכים לקחת בחשבון שיש להם חובה להגן על כל האוכלוסיות ולא להתחשב רק באוכלוסייה מסוימת של האנשים שנוהגים, שאני שייכת אליהם ואני יכולה להגיד – זה אפשרי לא לחנות על המדרכה בירושלים. אני חיה בירושלים ואני אומרת לכם, אני לא חונה על המדרכה, נקודה.

נכון מאד. תודה.

דווקא בעניין של החינוך, אני רוצה לספר משהו אישי. אני זה שבבוקר מכין את הסנדביצ'ים ושם את הילדים במסגרות. אז אתה יודע, תמיד הבת יושבת מקדימה ומתחילים הריבים הרגילים, לקחת לי את הסנדביץ', והיא יושבת כאן והיא יושבת שם. אז הבת שלי בכיתה א' אמרה לי אבא, אתמול למדנו בזהירות בדרכים שאסור לריב באוטו כי זה מפריע לריכוז של הנהג. אז אני אומר שזה משהו מדהים. אתה יודע, זה כמו בחלם לפעמים, יש את המקום הזה של גשר שנשבר ואז במקום לתקן את הגשר בונים בית חולים למטה.

אז אני מעיר את זה גם כהערה לוועדה. אני חושב שתמיד, אם רוצים לתקן בעיות מהשורש, אפשר להכניס, יש ממש לימוד זהירות בדרכים בבתי הספר ואפשר להכניס גם את העניין הזה, את החינוך הזה – בפני עיוור לא תיתן מכשול – כבר מגיל קטן להטמיע לילדים את העניין הזה, שאם הם רואים שאבא מחנה על המדרכה, הם יכולים להעיר לו.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים.

כן, אז אני אומר יותר מזה. שאנחנו נתרגל בכל דיון להביא לפה נציג של משרד החינוך.

אין ספק, התרבות והחינוך הם מרכיב עיקרי וחשוב מאד בכל העניין הזה, כמובן.

אנחנו נשמח לקבל תמיכה של משרד החינוך במה שאנחנו עושים.

וחוסר החינוך הזה מתבטא היום אצל האנשים המבוגרים.

עוד מישהו רוצה להתבטא?

אני רוצה לומר משפט קטן. אני רוצה להגיד לנציג של משרד הפנים, מדובר בחיים ומוות. יש שני מקרים שאני יודע שמישהו ירד מהמדרכה בגלל רכב והוא נדרס. ולי זה קרה כמה פעמים שאני ירדתי מהמדרכה לכביש וקיבלתי חרדות ויצאתי מהסיפור הזה עם חרדות כשחזרתי למדרכה. על זה מדובר – על חיים ומוות.

כמובן. תודה. כן, בבקשה, משה.

אני רוצה להעלות עוד משהו שחשוב שתשמע. בוקר אחד ביום שישי קמים כל הנכים וסגן ראש העיר החליט שבעיר אין נכים. הוריד לכולם את השלטים ביום שישי בבוקר. אני מתקשר אליו, הוא אומר כן, נתתי הוראה לכל הנכים - - -

הוא שאל אותך איפה זה.

בבת ים. לכל הנכים שיש להם חניות, להוריד להם את השלטים. אני אומר לו תגיד לי, זה תקף בבית משפט? ביום ראשון אנחנו ישר פונים לבית המשפט. תעשה את החשבון שביום שישי באו עם רכבים של העירייה, הורידו לכולם את השלטים, שישי שבת לנכה אין איפה לחנות. ביום ראשון באו וביקשו התנצלות והרכיבו את השלטים.

אני רוצה שדבר כזה לא יחזור על עצמו, שראש עיר או כל מי שרוצה להוריד שלטים, יהיה חייב חודש לפני כן לשלוח מכתב לנכה, לעדכן אותו שהנכה יוכל לערער או משהו, ולא לבוא כגנבים בבוקר ולהוריד שלטים לנכים.

כן, כמובן שזה דבר שאם הוא נעשה באופן כזה מהיר ופזיז, זה כמובן פוגע. אם המקרה הספציפי הזה טופל, אז טופל, וכמובן שמקרים כאלה אסור שישנו וצריך לקחת את זה בחשבון.

אני חושב שהדיון מיצה את עצמו. אנחנו לא דנים כאן, אנחנו נחכה ליושב הראש ואם לא אנחנו גם נסכם בכל זאת ברוח הדיון.

אני בדיון הזה לא פעם ראשונה ואני בעצמי ביקרתי במרכז לעיוור עם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו ערים לעניין הזה כמחוקקים ולא במקרה ישנה הצעת חוק שאכן היא תיתן לנו את הכלי לאכיפה ולקידום העניין, לתת את הנגישות המתאימה ביותר.

חייבים גם לדעת את הדברים החיוביים, שישנם בשנה האחרונה ויותר. אי אפשר להגיד שלא נעשה כלום, נעשה הרבה מבחינת נגישות, חוקים שישנם של נגישות. הכנסת דואגת לזה באופן מאד מאד ברור וחשוב ולוקחת על עצמה.

אנחנו לא מציינים את יום העיוור כאן רק כדי לסמן V. עובדה שאנחנו דנים ומה שחסר אנחנו מנסים לתקן ואנחנו אכן נתקן וכל ההערות וכל הדברים שהועלו כאן יטופלו בהתאם.

ושוב אני אומר, אני חושב שהצעת החוק תהיה הצעד הנכון והמתאים שאכן יפתור לנו את הנושאים שבהם דנו והלאה, שנבוא בשנה הבאה או אחרי שאכן נגיד שישנם הישגים וההישגים הם חיוביים ונשמח שיהיה יום חגיגי ולא יום לוויכוח, שנצטרך לפתור בעיות נוספות. בטח נפתור אותן ונקווה ונשאף שאכן יהיו פחות וזה מה שנעשה בשנה הבאה.

וברוח הדיון שהיה נשאר חקיקה. חוזר מנכ"ל שדובר עליו אכן יהיה והוועדה פונה למשרד הפנים ליישם את התקנות לנגישות באופן מיידי ובאופן נכון.

ואת החוק.

החוק הונח, ד"ר פרידמן, החוק הונח והחוק יקודם. אני חושב שברוח הזאת אנחנו נסכם. ועוד פעם, היום הזה מצוין בכל הוועדות בכנסת, לא רק ל - - -, אלא אכן למצוא את הכלים שאכן יעזרו והחיים יהיו לכולם עם נגישות כמו שצריך.

תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20.