הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 33

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שלישי, כ"ד בטבת התשע"ו (05 בינואר 2016), שעה 12:00

פניות ציבור בנושא הקשחת היחס לעמותות חסד לקבלת תמיכה ממשרד הרווחה

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

סופה לנדבר

נורית קורן

יוכבד אילוז - מנהלת מחלקת עיזבונות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יעל פריש - רכזת משרדים חברתיים, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

הרב יוסף ויטמן - אהבת חסד בארץ הקודש

יוסף גרוס - מזכ"ל אהבת חסד בארץ הקודש

רינה עוגן - קרן אהבת חסד בארץ הקודש

בנציון פרישמן - מבקר משפטי, אהבת חסד בארץ הקודש

מאיר אברהם מושקוביץ - אהבת חסד בארץ הקודש

משה יעקב ויזל - צאצאי הט"ז

דורון רצון - נאמני אם המושבות

אליהו ערוסי - גזבר עמותת נאמני אם המושבות

דוד שימחי - מזכ"ל עמותת נאמני אם המושבות

הרב אברהם סבג - בית חב"ד עתלית

משה מרשליק - חסדי ישורון

יחיאל יברוב - חסדי ישורון

שלומית אבינח

ר.כ. חבר המתרגמים

פניות ציבור בנושא הקשחת היחס לעמותות חסד לקבלת תמיכה ממשרד הרווחה

אנחנו פותחים את הישיבה של הוועדה לפניות הציבור בעניין נושא הקשחת היחס לעמותות חסד לקבלת תמיכה ממשרד הרווחה.

אנחנו יודעים שמשרד הרווחה סייע במצב קמחא דפסחא, שזה אוכל ומזון לאנשים. בשנת 2015 70 עמותות אושרו לחלוקת סלים בתקציב של 6,200,000 שקלים, ותעריף הסל הוא 8.3 שקלים. זאת אומרת ההשתתפות של המדינה בסל מזון זה 8.3 שקלים.

בחג נוסף בשנת 2015, 53 עמותות אושרו לחלוקת 223,000 סלים ב-17 מיליון שקלים, והתעריף לסל זה 37.5 שקלים לסל אחד. סלי מזון בשנת 2015 – 27 עמותות אושרו לחלוקה של 75,000 סלים חודשיים למשפחות. כאן כבר ערך הסל השנתי - מה זה ערך סל שנתי - אנחנו נשמע תיכף ונברר – 194 שקלים. זאת אומרת זה לא רק סל, אלא 12 סלים. אז כמה זה יוצא לכל סל בערך?

עמותות גג, אושרו 2 מיליון שקלים, מסגרות הזנה. 14 עמותות שמזינות ומחלקות 287,000 מנות חודשיות, 1.40 שקלים נותנת המדינה למסגרות האלה לכל מנה.

לכאורה, אם המדינה הייתה נותנת את סל המזון כולו, או לפחות את רובו, אפשר היה לצפות שהיא גם תקבע את התפריט של הסל – מה כן צריך, מה לא צריך, איזה מזון צריך, איזה מזון לא צריך. אבל כשמדובר על 1.40 שקלים או 8.3 שקלים על סל, אז זה מובן. כולנו רוצים שסל המזון יכלול מוצרי מזון, אבל קיבלנו פניות על כמה בעיות שאנחנו רוצים לדון עליהן היום.

בשנה זו בשונה משנים עברו, נתקלנו בבעיה, כך כותב אחד הפונים, מול משרד הרווחה בהגשת דו"ח ביצוע לקבלת תקציב עבור חלוקת מזון לקמחא דפסחא בשנת 2015. הם היו צריכים להגיש קובץ ממוחשב עם שמות ומספרי תעודות הזהות של ראשי המשפחות שקיבלו את המזון לפסח והיו מקרים שבהם הופיעו שני שמות ויותר, או שמופיעה רק תעודת זהות אחת. נפסלו למעלה מ-1,400 שמות שהוגשו למשרד הרווחה, מסיבה של חוסר התאמה למרשם האוכלוסין או שהכתובת לא בדיוק מדויקת, אבל זה מנות שחולקו.

הייתה פנייה למשרד הרווחה להגיד מי הם השמות שנפסלו, כדי לבדוק באמת האם האנשים לא קיבלו, או להוכיח שהם כן קיבלו והם מנועים לתת את המידע ולא ניתנה אופציה לתקן ולהגיש מחדש שמות תקינים, וזה גרם להפסד כספי גדול של 1,400 משפחות נזקקות שלקחו מהן את הסבסוד.

הם מציינים פה לשבח את הצוות המקצועי של מחלקת ההסברה במשרד הרווחה, עם הגברת יוכבד אילוז, מנהלת המחלקה, שניסו לעזור ככל יכולתם, אבל הבירוקרטיה שקבעה שאי אפשר למסור את השמות של האנשים שנפסלו, כדי שיוכלו לתקן את זה, לא יכלה לעזור בעניין הזה.

אנחנו כמנהגנו נפנה קודם כל אל הפונים, לפי הסדר. הרב ויטמן צריך להגיע, אז נעבור לעמותות אחרות. יחיאל יברוב, בבקשה, ממש בקצרה, כי יש לנו חוקה ואנחנו צריכים לקצר. להיות ממוקדים ואני מבקש שכל אחד יוסיף על מה שמישהו אחר עוד לא אמר, לא מה שכבר אמרו.

אנחנו עוסקים יותר בנושא של אוכל שנשאר באולמות ובמקומות כאלה. כמובן שבנושא החוקי של הדבר, השינוע של האוכל נעשה בכלי רכב חוקיים, עם קירור וכמו שצריך, אם כי זה מאד קשה וכידוע בנושא הזה, גם העלו את החוק הזה עכשיו בכנסת וזה יקרה השבוע דרך הרב מקלב וכדומה, לגבי כמויות גדולות במסעדות ובתי מלון. אני רק יכול להגיד שאנחנו לוקחים מאחד האולמות ובהנהלת החשבונות שם מסרו לנו שהאוכל שנשאר, שאנחנו לוקחים שנתי, מסתכם בכמיליון שקלים. אוכל שפשוט היה צריך ללכת לפח.

ואתם מחלקים את זה באותו היום?

אנחנו מחלקים באותו יום. בלילה מביאים את זה לשבעה מוקדים.

אני מבין שמדובר באוכל מבושל.

אוכל מבושל. זה מחולק לכמה דברים. קודם כל יש לנו את מה שנשאר בחנויות הירקות, לוקחים בעיקר בסופי שבוע. ממאפיות אנחנו מחלקים לחמים ועוגות, יש לנו פרויקט גדול של משלוחי מנות, שנשארים למשפחות כמויות גדולות שנשארות, ב-35 מוקדים בארץ אוספים את הכל, וגם בערב פסח, כדי שלא יהיה מצב שישרפו חמץ, אוספים את כל הפסטות, כל המציות והדברים. אנחנו מדברים על כמויות אדירות שלא היה לנו מקום לאחסן אותן, ובשנה האחרונה אחת המשפחות מילאה את הבית שלהם בחמץ, שהיינו צריכים לשלוח את המשפחה לבית מלון לפסח, כי לא היה להם מקום. כמויות אדירות.

בוא תתמקד בפנייה שלכם.

איפה הם שמרו את הכל?

הכל היה בבית עד אחרי פסח ואחרי זה זה חולק למשפחות. יש לנו שבעה מטבחים והכל מסודר כמו שצריך, עם כל הכלים. אנחנו מדברים על כמויות אדירות. אני מדבר על אולם אחד שבשנה מדברים על כמיליון שקלים, אוכל שהיה נזרק לפח.

התקופות שאנחנו לא מחלקים את האוכל זה תקופות של ספירת העומר, שאין שמחות, או תקופות החגים, כמה פעמים בשנה שאנחנו מחלקים כמויות גדולות לכמה מאות משפחות, עופות וכדומה, אנחנו לא יודעים כמה לתת לאנשים. הוועדה שעוזרת לנו ורוצה לתת, בעבר קיבלה איזה תקציב מסוים. בשנים האחרונות כל פעם זה ירד. בשנה אחת מקבלים ובשנה אחת לא. אי אפשר לבקש שנה אחרי שנה.

אנחנו מאד היינו רוצים לדעת מראש כמה מקציבים לנו, כדי לדעת כמה לחלק. יש מאות פניות של אנשים שמבקשים את התמיכה ואנחנו לא יודעים לפי איזה - - -

מאיפה אתם פועלים? מאיזה מקום בארץ?

בני ברק וירושלים בעיקר. יש עוד מוקדים יותר קטנים.

זאת אומרת אתם לא יכולים לתכנן.

לא יודעים.

קודם כל יש 10 שבועות שאין חתונות, אז אתה חייב לקנות לעצמך.

אנחנו קונים עופות ומחלקים את העופות. מדברים על כמויות גדולות, מצות, עופות, יינות, זה כמויות גדולות.

כן. ובחודש תשרי יש גם מעט חתונות.

נכון.

אז איך אתם מחלקים בחודשים האלה?

קונים סחורה.

קונים סחורה, זאת אומרת לא תמיד אתה לוקח מאולמות.

לא תמיד.

הבנתי.

יש כמה פעמים בשנה, בעיקר זה פסח וסוכות, אבל המלגה של הקמחא דפסחא, היה צריך להיות שנדע מראש לקראת מה אנחנו הולכים. אנשים מבקשים, אנשים בוכים, אנחנו לוקחים על עצמנו חובות מעל ומעבר ולא יכולים לעמוד בזה. אנחנו מתמודדים עם זה כל השנה. לפחות שמה שכן נותנים, שנדע מראש.

שתדעו מראש מה הם הקריטריונים לחלוקה?

כמה מקבלים.

כמה הסכום?

כמה מקבלים על סל. כמה משפחה יכולה לקבל.

אני רוצה לשאול שאלה כאזרח מהצד. בשביל ה-8 שקלים האלה, כדאי אל כל הבירוקרטיה? או על ה-1.40 שקלים?

אנחנו נאחזים בכל אגורה, בכל שקל.

כי אני מניח שסל עולה פי עשרה לפחות, לא?

נכון. זו עוד בקשה שאנחנו מבקשים.

לפחות 150 שקלים, זה המינימום שצריך לתת כדי לקבל את ה-8 שקלים.

אז מה שווה לכם כל הדבר הזה?

אלף אנחנו מאד מבקשים שהמדינה, שעוזרת להרבה, בטח ירצו לעזור גם כן לנו ולעוד עמותות. זה לא קשור, אנחנו פתוחים לכל סוגי האוכלוסייה.

לא, זה בכל העמותות ככה, לא רק לכם נותנים 8 שקלים.

והעיקר הוא שהסל - - -

מה זה מסגרות הזנה שזה 1.40 שקלים?

בתי תמחוי. אנחנו נותנים רק 150 שקלים והמדינה נותנת את הכמה שקלים, אבל זה גם לא הגיוני כל כך, שמשפחה עם נפש אחת ומשפחה עם 13 נפשות יקבלו את אותו סל.

זה לא הולך לפי סל אלא לפי משפחה?

לא, לא, זה לא משנה כמה נפשות. היה צריך להיות איזה שהוא הסדר, שעד חמש נפשות מקבלים ככה, מעל חמש נפשות יקבלו יותר. הסל היה צריך להיות למשפחות גדולות בצורה אחרת.

זאת אומרת למשפחה גדולה זה יותר סלים, לא? זה הולך לפי משפחה, לא לפי נפש. צריך שזה יהיה לפי נפש.

לפי נפשות או לפי - - -

איזה סוגי אנשים מקבלים?

אנשים במצוקה. יש לנו ועדה שלמה שדנה בזה והכל עם מסמכים והכל מתועד. יש לי ביקורות. אנחנו עומדים בהכל, זו עמותה מסודרת.

איזה סוגי אנשים מקבלים? ניצולי שואה?

ילדים חולים, הורים חולים, הורים בחוץ לארץ, אחרי לידות, כל מיני. כל אחד והמצוקה שלו.

יש לכם המלצות של עובדים סוציאליים למשפחות האלה שצריכות לקבל?

בוודאי שכן, בוודאי.

לשכות הרווחה נותנות.

וודאי. מה שנידרש נביא, מה שצריכים.

אתם בעצם מקבלים את ההמלצה של לשכת הרווחה מהעירייה, כן?

כן.

כן. אז בואו נמשיך עם הרב אברהם סבג מבית חב"ד בעתלית, בבקשה, מה הפנייה שלך.

הפנייה שלי היא שאלף אנחנו למשל יש אצלנו רשתות של יינות ביתן או כל מיני רשתות כאלה, שכל פעם אתה רואה שכל הירקות פשוט נכנסים לתוך מכולה ומשמידים את זה וכואב הלב. עכשיו הייתה תקופה של שמיטה ולא היה מה לתת לאנשים. הירקות עלו ביוקר ואתה רואה ירקות שנכנסים לתוך מכולה ופשוט זה ממש כואב, כאשר אין לך מה לתת למשפחות. זה מאד כואב לראות דבר כזה, שיש אנשים שחסר להם ויש אפשרות לתת להם, אבל אומרים לנו שלא. יש חוק ואנחנו לא מוכנים לעבור על החוק.

שנית, כמו חברי, אני מצטרף לדברים. בשביל לתת למשפחה אנחנו עושים כל כך הרבה מאמצים ומה זה התקציב הזעום הזה שנותנים לכל משפחה? אולי הוא השתמש בלשון עדינה, אבל אנחנו מכירים את המציאות. מה הוא התקציב הזה בשביל אנשים? אז הלוואי ואנחנו נגיע לכך באמת. אנחנו רוצים שתהיה עזרה.

כן. אחד האבסורדים זה שמשרד הרווחה, העובדים הסוציאליים של משרד הרווחה ושל העיריות, שולחים אנשים לעמותות האלה. זאת אומרת זה לא רק עניין שהעמותה תרצה לחלק למי שכבר מקבל. כאילו המגזר השלישי מסבסד את המדינה ואת עובדי המדינה, שאין להם תקציב. למשל עובדת סוציאלית, שיש לה רצון טוב, רוצה לעזור לאנשים, אבל אין לה תקציב. אז היא פונה לעמותות שמקבלות 8 שקלים על מנה. זה נשמע הזוי.

זה מה שיוצא אצלנו, סליחה. זה מה שיוצא אצלנו, שמחלקת הרווחה ואנחנו עובדים כבר קרוב ל-15 שנה, וכל הזמן יש פניות, גם לתרופות. וכשאני שואל את מנהל מחלקת הרווחה, הגברת שוש, מה קורה, היא אומרת לי תשמע, אברהם, אין לי תקציב לדבר הזה.

אז במה כן עוזרים לכם?

במה הם עוזרים? מה אני אגיד לך? במה הם עוזרים? בזה שהם מביאים את המשפחות שבאמת במצוקה ואנחנו מגלים שיש משפחות שהן במצוקה וזהו. לא יודע. יש פה את הלב הרחב של כל ה - - -

אתה אמרת תרופות. מה זה אומר, שהעמותה גם מספקת תרופות?

כן. לפעמים בין השאר הולכים לבית מרקחת וקונים. פשוט בן אדם מופיע עם מרשם למחלקת הרווחה ואין לה איך לשלם את זה והיא פונה אלינו.

ואתם הולכים לבית המרקחת, משלמים את הכסף?

ואנחנו הולכים לבית המרקחת ומשלמים.

טוב, אנחנו נפנה לנאמני אם המושבות. הגיעה משלחת מכובדת. מי רוצה לדבר, דוד שימחי או דורון רצון? דורון.

אני אדבר. העמותה הזאת קיימת הרבה מאד שנים.

זה נקרא נאמני אם המושבות.

נאמני אם המושבות, שזה בפתח תקווה. העמותה מחלקת מזון כל שבוע ובחגים בפרט, ובדרך כלל הרשימות מגיעות מהרווחה בעירייה, אבל מעבר למה שמגיע מהרווחה בעירייה, יש גם את האנשים שאו שהם מתביישים לגשת לרווחה, זאת אומרת לך משפחה שאין לה, מה תגיד לה? אתה לא ברשימה אז לא תקבלי?

ויש הרבה אנשים שאין להם והם לא - - -

יש הרבה שלא פונים לרווחה ואתה חייב לתת להם. אתה חייב. איך אמא שלי אמרה לי – אל תבדוק. אם הוא פנה אליך לקבל, אז אתה נותן לו. זה לא קשור לכלום. והכספים שיש לנו זה כספים רק של תרומות של אנשים פרטיים, מהשקל הראשון ועד השקל האחרון. אולי יש 16,000 שקלים שמגיעים מהעירייה, שזה כלום. זה לא מספיק לשום דבר.

עכשיו, בתוך כל הקומפלקס הזה, יש לנו רשימות של אנשים, כמעט של 99% מהאנשים עם תעודות הזהות שלהם והכל. אז נכון, יש טעויות, אנחנו רק בני אדם. טעות של באפס של תעודת הזהות או משהו כזה. אני כבר לא מדבר על כך שמשפחה אחת יכולה להיות עם שמונה נפשות או שלוש נפשות ואני יכול לתת להם את אותו סל. אם יש, אז אתה נותן להם קצת יותר, אבל זה לא אותו דבר. אתה לא יכול להתייחס למשפחה של שלוש נפשות ושמונה נפשות כאותו דבר, אבל אין לך ברירה.

הייתה לכם בעיה בירוקרטית בסיוע הזה?

כן. זה בדיוק העניין.

אנחנו מתמקדים כוועדה לפניות הציבור, שרוב הבעיות הן לא בעיות של רצון טוב. רוב הבעיות הן בעיות של בירוקרטיה. בו תמקד אותנו איפה צריך לתקן.

אני אגיד לך. הבעיה היא שכדי להכין את הרשימות, להביא את מה שמשרד הרווחה רוצה, אתה צריך להיות בוגר האוניברסיטה, תואר שלישי. ואתה יושב ימים ולילות כדי למלא את הטפסים האלה ואסור לך לטעות בפסיק. זאת אומרת אם אתה עושה מבחן באוניברסיטה ואתה קיבלת 90 ולא 100, אבל אתה קיבלת 90. פה לא קיבלת 90, אתה מקבל אפס. זה אפס – מאה. זאת אומרת אתה רק בן אדם. זה לא מומחיות שלנו כל יום למלא את הניירות האלה.

זה מתנדבים, אל תשכח.

כולנו מתנדבים. זה מאה אחוז מתנדבים. זאת אומרת אין לנו אפילו אדם אחד שמקבל משכורת של שקל. שקל אין משכורת אצלנו. זה תנאי לעמותה הזאת. והמערכת מקשיחה ומקשה. כאילו היא אומרת לך אני אייצר לך את השמות, כדי שאולי לא ניתן לך. במקום שהיא תגיד למה אני כן ניתן לך, היא אומרת לך למה היא לא. החשיבה שלה היא לא, היא לא חשיבה של כן. תגיד אוקיי, כן, טעית פה, תקן לי פה, תקבל, אבל החשיבה היא חשיבה שלילית ולא חשיבה חיובית וזה מה שאני רוצה שישנו את זה.

על כמות הכסף, אתה כבר דיברת, שזה נראה מצחיק, אבל כל שקל הוא חשוב בנושא הזה.

אני ציינתי את כמות הכסף כדי להמחיש את העניין הבירוקראטי, את המשקל הבירוקראטי מול משקל התמיכה. זאת אומרת אם משקל התמיכה היה גדול, אז הבירוקרטיה צריכה להיות, כי הרי אנחנו לא רוצים שיגיע כסף ציבורי לאנשים שלא זקוקים לזה. אז עושים בירוקרטיה כדי לבקר ולפקח. אבל אם הבירוקרטיה היא 90% והתמיכה היא 10%, אז זה ממש כבר-. אם אני הייתי מנהל עמותה כזאת, הייתי מוותר על כל העניין.

זה מה שעשינו שנים. דרך אגב, זו פעם ראשונה שהגשנו.

אולי זאת הכוונה של ה - - -

בדיוק מהסיבה הזאת, שכל המאמץ לא שווה את מה שאמרת בדיוק עכשיו, את מחיר הסל לבן אדם.

טוב, אנחנו נפנה לעמותת אהבת חסד של הרב יוסף ויטמן, בבקשה.

דבר ראשון אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה. ערב פסח פנינו ליושב ראש הוועדה, 8 שקלים למשפחה, אנחנו צריכים לחלק 150 שקלים, אנחנו מחלקים הרבה יותר ובעקבות הפנייה גם כן התקציב הוגדל וגם באותו מקום להודות לגברת יוכבד אילוז, מנהלת המחלקה עם הצוות שלה, שעושים עבודת קודש מאד מאד מאד יפה, באמת עם רצון לעזור לנזקקים, שהם בסופו של דבר אלה שמקבלים את זה. למרות כל הקריטריונים וכל הקשיים, הם בעד לעזור לציבור ועל זה תודתנו, שזו תודה של כל הנזקקים וכל הנתמכים לכך.

באמת לחגי תשרי אושר סכום מאד מאד יפה, של 60 שקלים למשפחה, שזה דבר היסטורי, אפשר להגיד, ואני חושב שכולם יודו לכם על זה, אבל בירוקרטיה היא בירוקרטיה ויש דברים שאנחנו נתקעים איתם, ובשביל זה אנחנו פה כדי לנסות לפתור אותם.

אם כדוגמא, הנושא שהועלה של השמות, צריכים להגיש קובץ של שמות של כל אלה שקיבלו תמיכה. עכשיו צריך להבין שמדובר באנשים נזקקים. להביא מהם תעודת זהות זה סיפור.

אין טלפונים.

טלפונים, מיילים שלא לדבר. זה פשוט מרדף.

אולי הם גם מתביישים לתת את השם שלהם, אבל אין ברירה.

אבל אנחנו עושים את זה כתנאי. אם אתם רוצים לקבל, זה התנאי שהמשרד דורש והמשרד גם מבטיח שזה קובץ מוצפן. זאת אומרת הוא לא מועבר הלאה, אז אף אחד לא יידע מי קיבל.

מצוין.

וגם היחס של המשרד בזה שחלק יהיה בתווי קנייה ולא בסלי מזון, כדי לתת לאנשים את המקום של הכבוד וזה מאד מאד יפה, היחס האוהד הזה, אבל יש לנו בעיה בירוקרטית, שאם יש שם שלא מתאימה בו איזה אות, או איזה מספר לא התאים, אנחנו רוצים אפילו לנסות לתקן, לתקן בשביל הפעם הבאה, לא בשביל הפעם הזאת, לא. אי אפשר לדעת מי נפסל. הוראה של היועץ המשפטי.

הגשנו קובץ של שמות - - -

למה אי אפשר לדעת? מה הרעיון?

המשרד לא מאשר.

למה?

היועץ המשפטי.

מה טוען היועץ המשפטי? אולי נשאל אותם.

יוכי תענה על זה.

בסדר, הלאה.

1,400 שמות נפסלו. זאת אומרת 1,400 משפחות. 1,400 משפחות, אם נעשה 60 שקלים למשפחה, זה סכום מאד מאד משמעותי עבורנו. וזה דבר שאני חושב שעם רצון טוב אפשר לפתור אותו.

מה עוד?

זו נקודה אחת. נקודות אחרות שגם כן עלו פה - - -

נפסלו על סמך מה?

תעודות זהות.

שזה לא תאם את מרשם האוכלוסין.

בדרך כלל כתובות, הם אוהבים כתובות.

אפילו שם. יש אנשים שבגלל שם. יש תעודות זהות רק עם שם אחד.

זאת אומרת אם בתעודת הזהות שלי כתוב ישראל יצחק וקוראים לי ישראל ואתם רשמתם ישראל, אז זה נפסל?

כן, אם אנחנו רשמנו רק יצחק, אז כן.

ואם חסרה לך ספרת ביקורת.

אבל החד ערכי זה רק תעודת הזהות.

וספרת ביקורת בהתחלה או בסוף.

אז תצלמו.

נכון, אבל אם מישהו התחתן בחצי השנה האחרונה, החליף שם משפחה, אז זה גם כן נפסל. יש כל מיני כאלה דברים.

זה לא קח צלם. אני רוצה שתביני איפה מעמידים אותנו.

אני הייתי יושבת ראש עמותה לא דומה.

זה מה שאנחנו עושים אצלנו עכשיו, מבקשים צילום תעודת זהות. זה מה שאנחנו משתדלים לעשות כדי לעמוד בזה. אנחנו משתכללים.

הצוות של יוכי אילוז ניסו לעזור לנו. הושיבו שם מתכנתת, שאני יודע שהיא עבדה על זה מאד קשה כדי למצוא התאמות. אם למשל מישהו יכתוב כהן עם כוהן, אז הם כן יבינו והם כן יצליחו, אבל יש דברים שבסופו של דבר לא הגיעו לפתרון.

אנחנו שמענו ממשרד הרווחה שבשנה הבאה, בעזרת השם, יהיה רק שם משפחה. זאת אומרת אם קוראים לי ישראל יצחק ויהיה כתוב ישראל, אז לא - - -

זה יקל בצורה מסוימת, אבל עדיין אנחנו רוצים לדעת.

אגב, אני שמעתי והייתה פנייה. שלום לחבר הכנסת קורן. יש פה כיסא של אליהו שמחכה לך.

כסא של אליהו? אז אני אלך להביא את בעלי מהבית.

שמעתי שעל התלושים שנותנים לקנות בצרכניות, דורשים קבלות. למשל אם מישהו קנה חומרי ניקוי ולא מזון, לא מאשרים את זה. זה יכול להיות?

כן, בהחלט. מבקשים שזה יהיה למזון בלבד וגם אם אתה קונה, סיפר לי מישהו, מנהל עמותה התקשר אלי ביום חמישי. הוא קנה ברשת ויקטורי, זו רשת מזון. לא רצו לאשר לו את זה. אמרו איך אתה יכול להוכיח שהם לא קנו כלים חד פעמיים או אבקת כביסה. עם ה-150 שקלים שהוא מקבל לפסח מה הוא יקנה? פחמים ליום העצמאות? מה הוא יכול לקנות עם 150 שקלים שהוא מקבל לפסח?

אז לא מאשרים?

ברשת מזון, לא ברשת ביגוד, ברשת מזון.

אז לא מאשרים. שוב, יש פה עניין בירוקראטי, כי בעיקרון אנחנו לא רוצים שאנשים יקנו יין וישתכרו במקום לתת לילדים מזון, אז אנחנו רוצים שיהיה מזון, אבל אם כלים חד פעמיים לא נכללים או לא מכירים בזה, זה נראה לי אבסורד.

או טיטולים. דברים ממש בסיסיים. לא מדברים פה על מוצרי מותרות. היה בעבר איזה שהוא פתרון של צד מורחב, אבל זה מצריך את העמותה להוכיח לכל משפחה במקום 150 להביא 200. אז זה עוד פעם נופל נטל על העמותה, שזה גם דבר לא פשוט.

הכל בשביל ה-8.30 שקלים?

כן. אבל אמרנו כבר שלחגים היו 60 שקלים ואנחנו מבקשים שגם לחגים הבאים תדאגו שזה יישאר לפחות בסכום הזה.

רגע, קמחא דפסחא זה כבר היה 60?

לחגי תשרי. זה נקרא חג נוסף.

הייתה תוספת?

יש תקציב לקמחא דפסחא, יש תקציב לחג נוסף ויש תקציב לסל מזון.

אנחנו נשמע אותם בענייןל.

מה שאנחנו מבקשים, עליתם ל-60 שקלים, תשאירו את זה ב-60 שקלים. שלא יגיע עוד פעם פסח ויגידו 8 שקלים. ב-8 שקלים גם חבילת מצות אי אפשר לקנות, את הדברים הכי הכי בסיסיים.

או לבקש שיעלו גם.

או תעשו משהו קבוע, שנדע למה אנחנו הולכים ולפי זה נדע גם איך לחלק. מגיע ערב פסח ואנחנו לא יודעים כמה מאושר, ויש לנו תקציב מתרומות. מה עם השאר שמגיע מהממשלה?

אתם לא יודעים מראש כמה אושר?

יודעים כמה סלים, אבל לא יודעים כמה כסף לסל. זאת אומרת אם נדע, נגיד נשארו לנו 8,000 משפחות, אבל כמה זה לסל? קשה אם אנחנו לא יודעים.

אתם לא יודעים את עלות הסל.

עלות הסל – דורשים מאיתנו לחלק 150 שקלים למשפחה. אבל אני צריך להביא את ה-150 שקלים האלה מתרומות.

אתה לא יודע כמה תקבל, כי התשלום הוא בדיעבד.

בדיעבד. עד היום רוב העמותות לא קיבלו את הכסף מפסח.

אולי לא היה תקציב, נו.

בסדר, זה כסף שיגיע, אנחנו מבינים, אבל אנחנו רוצים לפני החג לדעת כמה יאושר, כמה אנחנו נקבל.

בגלל שלא היה תקציב, אז כל העמותות לא קיבלו מפסח עד היום?

זה לא קשור לתקציב. זה גם בשנים עברו.

לא, לא, תוך חודש הם מקבלים את ההקצבה. למי שמגיש בזמן אנחנו מעבירים את זה לרואה החשבון של החשב הכללי לבדיקה וזה מגיע אלי ויוצא לתשלום.

תוך חודש?

בוודאי.

זה היה גם בשנת 2015?

בוודאי. כל מי שדיווח בזמן, קיבל את הכסף. יש לי נתונים מדויקים במשרד.

אז אנחנו נשמע אותך מיד. אתה סיימת?

כן, אבל אני גם אתייחס לזה שבאמת הצוות שלה עושים עבודה נהדרת. תוך חודש, כמו שהיא אומרת, הדברים מתוקתקים. אבל אנחנו רוצים לדעת מראש כמה יגיע לנו לפני החג, ולא בדיעבד.

יש פה את עמותת צאצאי הט"ז.

סליחה, אני רוצה להוסיף עוד דבר אחד, ברשותכם. קודם כל גובה התקציב, שזה 8 שקלים לסל, הפער, הרי 150 שקלים זה הרבה הרבה יותר. ולמה עסק או עוסק מורשה שקונה מוצרים לעסק מזדכה על המע"מ והעמותה שקונה מוצרי מזון לחלק לנזקקים, לנזקקים של המדינה, שהמדינה הייתה צריכה לתמוך בהם, המע"מ על ה-150 שקלים הוא 30 שקלים ועל זה מקבלים 8 שקלים.

אז תשאלו את מנהל החשבונות או רואה החשבון. אולי כדאי להקים חברה ללא כוונת רווח.

זה לא עובד. חברה לא יכולה לקזז מע"מ. זה כמו עמותה.

חברה לא יכולה לקזז מע"מ?

חברה ללא מטרות רווח, זה מלכ"ר.

אה, מלכ"ר לא יכולים. זאת אומרת המע"מ שהעמותה משלמת לעומת חברה, זה כבר יותר מכל התמיכה.

מה שאומר אל תתנו ואל תיקחו. כאילו אל תיקחו מע"מ וגם תתנו.

יש אפשרות כזאת לחשוב על זה שכמו שחברה מזדכה על מע"מ, גם עמותה תוכל להזדכות על מע"מ?

במקרה הספציפי אנחנו נוכל לחוקק את זה.

האמת היא שזה אולי קצת הפסד שהם לא יכולים להזדכות על זה.

זה סכום עצום.

כן.

יכול להיות שהמדינה הייתה מרוויחה את כל הסיוע - - -

אפשר לעשות את זה בחקיקה. עמותה לא יכולה.

רגע, עמותה לא יכולה, אבל חברה לתועלת הציבור כן יכולה, ואז הם חברה.

אבל הם לא יכולים להפוך.

אנחנו ניתן לצאצאי ט"ז. משה יעקב ויזל, בבקשה.

יש לנו ברשימת המשפחות שלנו 7,130 משפחות. בכל יום חמישי ופעם בחודשיים יש סל יותר מורחב. ביום חמישי הסל פחות או יותר. באופן עקרוני, הכל תלוי במה שכר שמענו פה. אין לי מה להוסיף, אבל אני אחזור על זה עוד הפעם.

חבל לחזור. אם הבעיות תיפתרנה, מה שהם העלו וזה יעזור לך, אז היה כדאי שתבוא. אם יש למישהו להוסיף.

יש לי להוסיף דבר אחד. להרחיב את האפשרויות בנושא של הקריטריונים של ה-8.30 שקלים והוא ביקש שיהיו 60 שקלים ואנחנו כבר רוצים את זה. וגם שזה לא יהיה רק רשת ויקטורי, שזה לא טוב, שזה יהיה לעוד סוגי דברים, שלא יהיה רק - - -

לא רק מזון, גם צורכי בית.

יש צורכי בית, טיטולים למשל זה אותו דבר כמו אוכל. יש אברך צעיר שמקבל בכולל 1,800 שקלים והטיטולים שלו עולים פי שניים ממה שהוא מקבל.

חברת הכנסת נורית קורן צריכה לצאת, אז אנחנו ניתן לה את זכות הדיבור.

אז קודם כל זה באמת מבורך שאתה עושה דיון כזה. לצערי הרב, רק חבל שהשולחן לא יותר גדול ולא באו לפה יותר עמותות, כי הדברים האלה חשובים וכל זמן שבאמת אין יותר תמיכה ונכנסות כל מיני עמותות.

מה שאני הייתי רוצה בפורום הזה לבקש, שיש לשים לב לקנות אוכל בריא. אני עובדת על זה שגם לחם מקמח מלא יהיה יותר זול, כי אני חושבת שזה מה שצריך לתת לאנשים. צריך לתת אוכל בריא במיוחד במגזר החרדי, ששם צריך לקבל את כל אבות המזון ובאמת לקנות דברים שהם חשובים, כמו למשל קטניות, שזה לא עולה הרבה כסף וזה מאד משביע, זה מאד בריא.

בעיקר לפסח.

לפסח יש בעיה, אבל אני אומרת שיש פה עמותות שנותנות כל יום חמישי.

קטניות יותר בריאות מפחמימות?

ברור.

לי זה לא כל כך ברור. אני שומע עכשיו.

תשמע, על זה כבר נעשה שיחה. אני לא אקח את הזמן שלך.

נדבר על קטניות.

אבל צריך יותר לדאוג שאנשים יקבלו פירות וירקות - אנשים, ילדים וגם אימהות. אני אומרת לכם, אני נכנסתי לסיפור הזה כשהבנתי שכמה שאישה עד גיל 30 לא מקבלת את כל מרכיבי המזון החיוניים, שזה מורכב מפירות, ירקות, קטניות ודגים. עוף ובשר זה כבר לא כל כך, יותר חשוב הדברים האלה, ובזמן שהיא נמצאת בהיריון, שזה גם לתינוק וגם בשבילה. אחר כך בגיל הרבה יותר מאוחר היא תהיה חולה אם היא לא מקבלת את הדברים הבסיסיים האלה.

לכן עמותות צריכות לקחת בחשבון גם את הדברים האלה. אמנם אני קצת סוטה מהנושא הזה של מה צריך לתת, אבל במשרד הרווחה יש את תזונה בת קיימא. גם כשנותנים כסף לעמותות, צריך לקחת את זה בחשבון וצריך להגדיל להם טיפה את הסל. ואם צריך בחקיקה, את הנושא של המע"מ, כי זה באמת נושא חשוב.

זה יכול להיות דבר מאד חכם.

זה חשוב ואולי שלושתנו נחשוב על זה ואני מוכנה.

כבר יש לנו תקדים, שהאוצר לא ישמע, שאם את מחירי המים והתחבורה הציבורית הורדנו בערך כמו המע"מ, אז אפשר לפחות לעשות את הדבר הזה, שבעמותות כאלה, שהן מוכרות ומחלקות, שיהיה להן לפחות כמו חברה כלכלית, שיכולה להתקזז עם המע"מ.

נכון, כי זה הרבה כסף. זה הרבה מאד כסף.

כן.

ואני חושבת שזה יהיה מאד מבורך. אז לפחות מהפגישה הזאת יצא איזה שהוא מסר ואני רוצה שוב לברך את העמותה, שהם עושים באמת עבודה. אותם אני מכירה.

את מכירה אותם?

כן. אני מתנצלת, אתכם אני לא מכירה.

אנחנו הזמנו את אלה שפנו.

כן, זה מאד חשוב באמת. משרד הרווחה צריך - - -

יכול להיות שהעמותות הגדולות יותר, העשירות יותר, לא מתעסקות עם 8.3 שקלים.

אני יכול להגיד לך שהרבה פעמים ראיתי את הבירוקרטיה ולא - - -

ולא הגשת.

אי אפשר להחזיק ראש בשביל הדבר הזה.

חצי יום כל השנה צריך להתעסק רק עם זה.

כל יום?

כל יום לתקן ולשלוח ולבדוק כל חשבונית. רוצים פירוט, מה קנו. כשאני קונה מסיטונאות של ירקות, מה אפשר לקנות בסיטונאות של ירקות? פירות וירקות. מבקשים ממני פירוט ועוד פעם ותעודות משלוח.

מה הפירוט, אם זה מלפפונים או עגבניות?

בדיוק, בדיוק. ואם לא, מבטלים לי את החשבונית. חשבונית של 50,000 שקלים שאין פירוט, לך תביא את תעודות המשלוח על סחורה שסיפקו לך לפני חצי שנה. רק להשיג את הדברים האלה, כל יום חצי יום.

אז אני רוצה בזה, שאם אנחנו נסדר את המע"מ, אתם תצטרכו להגיש דו"חות, אתם תהיו יותר מסודרים, ואני חושבת שיהיה לכם יותר קל. ואולי הבירוקרטיה תהיה גם יותר קלה, ברגע שהם יהיו מסודרים.

מה שאמר משרד האוצר, זה בערך ייקח איזה 3-4 שנים, זה בסדר, אבל בקיזוז, כשתקבלי את ההחזר של המע"מ של הקיזוז, זה ייקח עוד הרבה זמן.

אתה יודע, אם חברות מלכ"ר יוכלו לקזז כמו חברות כלכליות, זו תהיה מהפיכה בעולם הרווחה.

יורידו אותך לרזולוציות.

אם חיים כץ ירצה, הוא יעביר את זה.

לא רק זה, אני גם חושבת שצריך להגדיל את הסל לפחות לפסח. המוצרים כל כך יקרים, זה לא ראש השנה. צריך להגדיל את הסל, כדי שבאמת יוכלו לחגוג את פסח כמו שצריך.

תודה רבה, חברת הכנסת קורן.

עוד משהו קטן. סליחה, במה אנחנו עוסקים? רובנו עוסקים פה בעבודת התנדבות ובסך הכל צריך שיהיה אמון, כי אם אנחנו באים לעזור לאנשים, אז בטח ובטח שהממשלה, שזה גוף גדול, שיש לו את האזרחים שלו, צריך פשוט לרתום את עצמנו גם אלינו, לעזור לנו ולא פשוט שנהיה מסובכים בכל הבירוקרטיות.

בהחלט.

אני רציתי להוסיף משהו. התקציב של קמחא דפסחא וסלי מזון מותנה דווקא לעמותות מזון. זאת אומרת אם יש עמותה שהיא מפעילה גם מוסד חינוכי והיא גם מחלקת חצי מיליון שקלים קמחא דפסחא, היא לא תקבל תמיכה על קמחא דפסחא. למה? כי צריך לפחות 50% או אחוז מסוים מתוך הפעילות של העמותה, שתהיה גם לזה.

אני מציע לך שבשישה מיליון שקלים שהמדינה נותנת לקמחא דפסחא, אם אתה תוסיף מוסדות חינוך שמחלקים, לא יישארו לך לא רק 8 שקלים, אלא 0.80 אגורות לכל מנה. אז עדיף - - -

אז צריך להוסיף עוד תקציב.

אז זה משהו אחר. הוספת תקציב זו ועדה אחרת. העניין של הבירוקרטיה זו העבודה שלנו.

אני רוצה לבקש מהגברת יוכבד אילוז, מנהלת מחלקת עיזבונות, קודם כל שאלה ראשונה. למה זה מחלקת עיזבונות? למה לא מחלקת רווחה?

כי גם 8 השקלים האלה מגיעים רק מהעיזבונות ולא מהמדינה.

זה לא בתקציב של משרד הרווחה?

אני בעצם אחראית על נושא עיזבונות המדינה, שזה כל העמותות שפועלות עם כל אוכלוסיית המשרד, כאשר ועדת העיזבונות אפשרה למשרד לחלק את הפעילות של קמחא דפסחא, סלי מזון ומסגרות הזנה, באמצעותנו, מאחר שלה אין את הבקרה וכו'. אז הנושא של ביטחון תזונתי גם עבר אלינו וזה בתחום אחריותנו.

אז מה זה קשור לעיזבונות? רק כמה עיזבונות שיש? זאת אומרת משרד הרווחה בתקציבו, את הביטחון התזונתי הוא לא מתקצב מעצמו?

הוא מתקצב מעצמו ויש לי גם תוספת של עד 4 מיליון שקלים בשנה מוועדת העיזבונות.

זאת אומרת ועדת העיזבונות זה רק סיוע? כמה התקציב של המשרד? 4 מיליון שקלים זה עיזבונות.

עד ארבעה מיליון שקלים הם מאשרים לנו לשנה לשלושה פרויקטים, שליש לכל פרויקט, לנושא קמחא דפסחא, סלי מזון ומסגרות הזנה. המשרד משלים בכל שנה, תלוי לפי השר.

השנה היו 41 מיליון שקלים, ככלי, עם עיזבונות המדינה. עיזבונות המדינה נתנו כמיליון שקלים והשר חיים כץ הביא תוספת מאד מכובדת, עם הכניסה שלו. אז אולי אני אתחיל להתייחס - - -

כן, אני רציתי לפשוט לסדר את העניין הזה של העיזבונות, כי לא חשבתי שזה מן הראוי שמשרד הרווחה יהיה תלוי רק בעיזבונות. אבל אם את אומרת שהוסיפו עוד 41 מיליון שקלים, או 36 מיליון משל עצמו, זה כבר אחרת לגמרי.

בבקשה.

אוקיי.

כמה כסף בדרך כלל חסר?

לנושא של מזון?

של מזון.

אנחנו מעריכים שאם יהיו לפחות בין 15 מיליון ל-20 מיליון שקלים לכל פרויקט, אנחנו נעמוד בצורה מכובדת כלפי העמותות להשתתפות שלנו בסל, אם כי אני לא יודעת מראש מי יגיש. אנחנו הרי לוקחים את סך התקציב חלקי כמות הסלים המאושרת שלנו, של כלל העמותות, וכך בונים תעריף לסל. אז הסל משתנה גם בהתאם לכמות הבקשות שמוגשת בכל שנה והחלוקה היא שוויונית. אז זה עובד בצורה הזאת, וכמובן שהתשלום כפוף לדיווח.

ומשנה לשנה אתם רואים שמספר האנשים שזקוקים לעמותות האלה עולה?

עולה, כן. בהחלט עולה. ישנה עלייה.

והתקציב יורד בהתאם?

זה בנושא של ביטחון תזונתי.

למה?

ההשתתפות שלנו בסל יורדת. אולי אני אתחיל בזה שאם אנחנו מדברים על שנת 2015, אנחנו היינו כמעט חצי שנה ללא שר. אתם זוכרים שהשר כהן פרש ואז התקציב שעמד לרשות המשרד זה מה שהיה. כשהשר חיים כץ נכנס, אנחנו היינו אחרי ועדת תמיכות של קמחא דפסחא ומסגרות הזנה, והוא מיד דאג לתוספת של ה-30 מיליון, שחולקה – 15 מיליון לחג נוסף – זה חגי תשרי, ו-15 מיליון לנושא של סלי מזון.

בנושא של הזנה עוד לא פרצנו דרך. אני כבר עובדת במשרד למעלה מ-30 שנה, ובתקופת אורלב, כשהוא היה שר, היה לי סעיף שנקרא בתי האכלה. כשהוא עזב הסעיף הזה בוטל על ידי האוצר, או אני לא יודעת מה.

כשזה בעצם בתי התמחוי.

שזה בתי התמחוי. היה לי 3 מיליון שקלים, שזה היה סכום יותר מכובד שהצטרף לסכום שהשופטת, ברשות ועדת העיזבונות מתקצבת אותנו והיינו יכולים לסייע לנושא של בתי התמחוי. צריכה להיות ישיבה עם המנכ"ל ועם אגף התקציבים שלנו בשבוע הקרוב, על תקציב 2016. אנחנו עדיין לא סגורים עליו.

העמותות הגישו את הבקשות דרך המרכבה. משרד הרווחה עבר לתוכנת המרכבה ועשינו כנסים בהשתתפות של הרבה עמותות כדי ללמוד את הנושא. היו מספר כנסים במספר אזורים, וכל מי שרצה הגיע, השתתף וקיבל הנחיות. וגם היום, מי שרוצה להיכנס לנושא, זה דברים שכבר לא תלויים בנו, זה נהלים של איך למלא טפסים. הדרישות הן של החשכ"ל, של כל הפרוצדורה. אין לנו שליטה. אנחנו משתדלים שכל עמותה שפונה ואנחנו יכולים לסייע, אנחנו מזמינים אותה, יושבים איתה, מסייעים במה שאפשר וגם מסתייעים ברכזת ועדת התמיכות. זה הקטע של הפרוצדורה של להגיש.

בעניין מבחני התמיכה. אנחנו כפופים למבחני תמיכה של משרד המשפטים, כאשר בקמחא דפסחא אנחנו השתדלנו עם השנים להקל, שזה אומר למשל עמותה שהיא מתעסקת עם נושא של חינוך וגם מתעסקת בנושא של חלוקת מזון, אם היא חילקה בשנה קודמת לפחות 2,000 סלים, אנחנו מקבלים אותה כעמותה שעוברת מבחן תמיכה. אני לא בודקת לה את המאזנים, יש לי את הנתונים שלה כבר אצלי במערכת, אם היא ותיקה. אם היא לא ותיקה והיא חדשה, היא מוכיחה לי שהייתה לה הוצאה מאזן של כך וכך סכום שיצא בפועל במאזן המבוקר, חלקי המקבלים, ואני מעריכה שהיה להם את ה-150 שקלים ואני יכולה לקבל אותם ואנחנו לא בודקים אותם ומבחינה זאת אנחנו הקלנו.

יש לנו עוד הקלות.

לגבי חישוב הסל, זה משפחה לפי נפש או לפי הורים?

במבחן התמיכה האחרון, אנחנו הוספנו בסלי מזון את האפשרות. משרד המשפטים הסכים איתנו, מאחר שהיה תקציב סביר, שאפשר יהיה לתת שני סלים למשפחה. הוא הסכים איתנו שסל אחד זה לא יספיק והיה תקציב שיהיה אפשר לתגמל את העמותה. אם יש לי 5 מיליון שקלים או 4 מיליון שקלים והעמותות יחלקו שני סלים, אני אגיע לסכומים מאד קטנים של השתתפות.

אנחנו כבר מדברים על 40 מיליון שקלים.

40 מיליון שקלים זה לכלל הנושאים, אבל אם אני נכנסת פר פרויקט, אם אני הולכת לסלי מזון, לדוגמא אם היה לי בשנה קודמת 3 מיליון שקלים ואני אצטרך לתת שני סלים למשפחה, אז זה פשוט יתחלק לסכום הרבה יותר קטן. השנה, שבאמת הייתה ההגדלה הזאת של התקציב, אז אנחנו נוכל באמת לסייע ואני מקווה שזה יהיה גם בשנת 2016, נוכל באמת להחיל את מבחן התמיכה על זה למי שיחלק למשפחות מעל חמש נפשות. זה מופיע במבחן התמיכה. אני הבנתי שהמשרד העביר לכם את מבחן התמיכה ויש בו סעיף שמדבר על זה.

אבל זה יהיה מעתה ואילך?

כן, כן. בנושא של בדיקה, אני אכנס עכשיו לנושא בדיקת הדיווחים של העמותות. המשרד צריך בעצם לקבל את רשימת המקבלים, את המשפחות המקבלות שהן מתחת לסף העוני. אנחנו גם צריכים לוודא שהם קיבלו לפחות 150 שקלים לסל, שזה ממש מינימום, זה וודאי לא מספיק לא לפסח ולא לחודשי, אבל זה המינימום. אנחנו לא נדרוש מהעמותות 500 שקלים. אנחנו גם מתחשבים בשווי תרומות שהעמותה מדווחת לנו, ושווי התרומות מוכר רק אם יש לנו תעודת משלוח או קבלה, שהעמותה קיבלה מספק תרומה של מזון.

במידה והעמותה לא הייתה לה קבלה או תעודת משלוח, ביקשתי את ההתערבות של היועצת המשפטית של ועדת התמיכות והייתה הסכמה ש-20% מכלל שווי התרומות במזון יוכר אפילו ללא קבלה ותעודת משלוח. מה שאנחנו בעצם עושים - - -

ויש אישור על זה, על ה-20% האלה?

כן.

אבל אני מדבר על חשבונית לגבי מוצרים שקנו, בתשלום.

לא, זה משהו אחר. אני רוצה תשובה על זה, אבל אחר כך.

אני אכנס לזה.

רגע, ולגבי תרומות כספיות שהעמותה הביאה? אם היא קנתה מוצרים?

תרומות כספיות, אם היא קנתה בהם מוצרים, זה מופיע כהוצאה, כחשבונית מס שמגישים לנו על ההוצאה.

אם למשל חסדי ישורון קונה בחודש שאין חתונות כך וכך כמות של ירקות ומביאה קבלה, אז זה מוכר?

מביאה חשבונית, כן, זה מוכר. החשבונית צריכה להיות עם פירוט, וזאת דרישה של רואה החשבון מהחשב הכללי, שהוא בודק את כל הדיווח אחרינו ואז הוא מאשר אותו לתשלום. זאת אומרת שאם עמותה הייתה בסופר וקנתה מוצרי מזון ב-100,000 שקלים, היא צריכה איזה שהוא פירוט. היא קנתה כך וכך סוכר, כך וכך שמן. אני לא יודעת, אולי היא קנתה גם ערק? ואת הדברים האלה צריך למנוע אותם מראש, למרות שאנחנו סומכים על העמותות. זה הנוהל, כי אנחנו רוצים להימנע מהעובדה ש - - -

הייתי רוצה להבדיל בין עמותה שאת צודקת, שעמותה שקונה בכמויות היא צריכה להביא קבלה וחשבונית ותעודת משלוח, כי זה כמויות גדולות, לבין מה שהוא העלה, כשהקונה, כשהצרכן העני בא עם התלוש הזה לצרכנייה והוא צריך להביא קבלה ופירוט מה הוא קנה שם, שמא הוא קנה חד פעמי או משהו כזה - - -

הוא לא צריך להביא.

את זה הוא לא צריך להביא?

יש לנו ככה, ואני רציתי לדבר על הנושא הזה של סלי מזון וכרטיסי מזון. אנחנו גם אפשרנו לעמותות שמחלקות כרטיסי מזון, לקבל תוספת של 50% תעריף כשהם מחלקים כרטיסי מזון, כי זה הרבה יותר מכובד, כולנו יודעים. אם כי סלי מזון, אם יש להם תרומות והם קונים, אנחנו גם מכירים בהם בתעריף של 100%. אני מדברת פשוט גם על הנושא שמדברים על הקשחה, ולהיפך, אנחנו מנסים בכל שנה לנסות ולהקל.

אנחנו גם נותנים איזה שהוא תגמול על חלוקה בפריפריה ועל חלוקה בשלושה אזורי חלוקה, שזה בעצם בשלוש ערים שרחוקות אחת מהשנייה 50 קילומטרים, אנחנו נותנים עוד 10% על התעריף. עכשיו אומרים 8 שקלים לסל, זה בערך, אבל אנחנו נותנים יותר בתעריף, לפי הדיווח של העמותה.

הכלל בכרטיסי מזון במבחן התמיכה, על הכרטיס צריך להיות מוטבע למזון בלבד ואנחנו עושים את זה כדי למנוע שוב, את הנושא של כל מה שלא - - -

של הערק. אז בגלל הערק אסור לקחת - - -

לא רק. אנחנו אומרים שאם היה תקציב הרבה יותר גדול למשרד הרווחה, היינו שמחים להרחיב את זה להרבה יותר, אבל אם יש לנו רק את זה, אז אנחנו מעדיפים שמשפחה שאין לה מה לאכול, שתקנה אוכל בזה. לכן חשוב שיהיה מוטבע וזה בגלל מבחני התמיכה. אין לי שליטה על זה, זה משרד המשפטים. המשפחה לא צריכה להביא כלום. העמותה עושה את הרכישה, מחלקת את כרטיסי המזון לכל הנזקקים, כשמוטב עליהם למזון בלבד. המרכול רואה את זה ומאפשר לו לקנות מזון בלבד.

זאת אומרת, עמותה לא צריכה להביא את הכרטיס שהוא קנה, מר X, ומה הוא קנה בפירוט.

לא, לא.

אלא רק מה היא סגרה - - -

את הרכישה הכוללת, בדיוק.

אבל מותר לצרכנייה לתת כלי אוכל כמו כלים חד פעמיים בתלוש הזה?

כן, ניתן.

בהגדרה מזון אפשר להכניס כלי אוכל גם? לפחות חד פעמיים.

אז זהו, יש לנו אפשרות לעמותות גם לדווח על סל מורחב, שהוא כולל טיטולים, מטרנה, מוצרי היגיינה ומה שהזכרתם גם בנושא של כלים חד פעמיים, אבל הוא יצטרך להוכיח על גודל של סל, לפחות 20 שקלים. כי אנחנו אומרים שהמשפחות - - -

ואתם לא תגדילו לו באותו אחוז? למשל הוא צריך עוד 25% מ-150 ל-200, אתם תוסיפו 25% ממה שהוא משלם.

אז זהו, עד היום לא נתקלנו בתופעה של 200 שקלים שהסל מורחב, שהעמותות - - -

כי אתם מלכתחילה לא עושים את זה.

ברגע שזה יגיע אלינו בבקשות, ועדת התמיכות תדון והיא תשנה את חלוקת התקציב בין כל העמותות. אנחנו נבנה תעריף לסל מורחב ולסל רגיל.

זה יכול להיות רעיון טוב, שיעזור לאנשים גם לקבל יותר ב-200 שקלים, וגם - - -

כן, אני רוצה באמת להזכיר עוד איזו שהיא הקלה.

לפי נפשות דיברנו.

היא אמרה שיש שני סלים.

יש שני סלים למשפחה שיש לה יותר מחמש נפשות.

מעל חמש נפשות, יש את זה. אני אוכל אחר כך להראות לך את זה במבחן התמיכה.

יש לנו עוד איזו שהיא הקלה שהייתה בשנה האחרונה. העמותות בעבר היו צריכות להגיש פי שניים הוצאות של חשבוניות מגובה התמיכה שאנחנו מאשרים, ולהוכיח שההוצאות שלהם, פלוס שוווי התרומות חלקי המקבלים, נותן לי 150 שקלים מזון. בשנה האחרונה עשינו שינוי שזה יהיה רק 30% ולא פי שניים ואנחנו משלימים את ה-70%.

בנושא של הדיווח על שגויים. אנחנו מקבלים בעצם את הקבצים של העמותות ומעבירים אותן לאגף המחשוב שלנו. הם מריצים אותם מול מרשם התושבים ואז אנחנו מקבלים פלטים של נפטרים, של כפולים, של מהגרים, של אי התאמה בין תעודת זהות לשם פרטי או שם משפחה. מאחר שהיו פניות מכמה עמותות, אני העברתי את הבקשה שלהן לוועדת התמיכות והייתה הסכמה שגם להחיל רטרואקטיבית, לשנת 2015, בדיקה חוזרת של כל השגויים, של כל העמותות שהוגשו אלינו, להריץ אותם – מספר זהות מול שם משפחה מול שם נעורים, ואם ייווצר עוד פעם, אנחנו נשלים לכולן את התקציב שמגיע להן. הם לא יצטרכו לתקן, כי אני לא יכולה לאפשר להם לתקן לא ילדים ולא נפטרים.

רגע, אתם מסרתם לעמותה?

העמותה מסרה.

לא, מה ששגוי אתם החזרתם להם מסומן שגוי?

לא. אנחנו לא מחזירים.

עמותה יודעת מה שגוי?

אנחנו לא יכולים להחזיר. זה שייך למאגר מידע של המשרד שמי.

לפחות מה שהם נתנו לכם.

זאת הנחיה של הייעוץ המשפטי. לא ניתן להעביר את רשימת השמות מודפסת, עם הנתונים. אנחנו יכולים לבדוק את הנושא שוב.

זה כמו בישיבות, במוסדות. למשרד החינוך יש את הנתונים. אז יש דף, רואים מי שוגה.

גברת שקוראים לה רייצ'ל והיא רשומה רחל, יכול להיות שבאגף המחשוב יגידו שזה לא אותה גברת.

אז אנחנו נבדוק אותה לפי תעודת זהות ושם משפחה ושם הנעורים שלה, של המשפחה, על מנת שלא תהיה בעיה.

אני חושב שכן צריך לתת, לפחות לעמותה שהגישה שמות, את השמות שלה. בדיוק כמו שזה רכוש המשרד, זה רכוש שלה. להגיד רבותי פה ופה יש לנו בעיה אתכם.

לסמן את השגויים.

אז יש כאלה שבאמת יש בעיה, אז יש בעיה. אבל אם הוא יגיד לך תשמעי גברת אילוז, זה פשוט אותה גברת.

אני אוכל לבדוק את זה. אצלנו השגויים הם גם נפטרים, גם מהגרים וגם גילאים. זאת אומרת שאם עמותה מגישה לי ראש משפחה שהוא ילד בן 5, יש לי בעיה עם זה.

זו טעות של העמותה.

זו יכולה להיות טעות, אני לא-. לכן אנחנו לא מענישים ולא נכנסים לבירורים, אבל בקטע של - - -

מה שאת אומרת שאני אחזור על הטעות כל הזמן ואת לא אומרת לי במה אני טועה.

מה שאני אמרתי זה שאני אבקש שוב את הבדיקה של הייעוץ המשפטי, האם אפשר להפיק את דו"ח השגויים ולהעביר אותו לעמותות, אם זה ניתן בעבר.

אנחנו גם נכין מכתב לשר מהוועדה, שיורה ליועץ המשפטי. בדרך כלל היועץ המשפטי מורה לשר, אבל יש שרים שכן מורים, נכון?

כל מוסד שיש לו תלמידים, יקבל דו"ח שגויים.

כן, כמו בכל דבר.

עד ה-10 בחודש להגיש, עד ה-25 מדווחים על שגויים.

אני חושב שאפילו במס הכנסה ובמע"מ אפשר, אם משהו שגוי הם אומרים לי פה ופה זה שגוי ואני יכול לתקן.

זה נושא שאני אוכל להביא לוועדת התמיכות שייבדקו את זה מבחינה משפטית. אם זה מותר, אין בעיה.

חברת הכנסת סופה לנדבר.

אני קודם כל מצטרפת לכל דבר שאתה אמרת. אני חושב שיש להקל על עמותות, לעזור לעמותות, לסייע בדברים שהמדינה בעצם זרקה מעצמה את האחריות על האנשים האלה.

אני חושבת שחובתה של מדינת ישראל לסייע ולעזור לאנשים שנמצאים במצוקה ולא לזרוק את זה על עמותות. ובזמן שהמדינה מעבירה את זה לעמותות, חובתנו היא לעזור לעמותות, בפרט על משרד הרווחה, להקל על העמותות האלה בגלל שהבירוקרטיה כאן חוגגת ואנחנו נגד בירוקרטיה.

אני אצטרך לחקיקה, אם אתה תמליץ והוועדה תעשה את החקיקה על קיזוז המע"מ. אני חושבת שבמקרה הזה אנחנו יכולים להעביר את זה כחוק, וחבר הכנסת הסביר על כך.

אני מאחלת לכולנו קודם כל שלא יהיו.

זהו, זה הכי טוב. שלא יחדל אביון מקרב הארץ.

שיהיו כמה שפחות וכמה שפחות יצטרכו את העזרה והסיוע. אתם עושים עבודה נהדרת.

אם אני קונה פירות מביכורי שדה נגיד, זה גם - - -

תעביר לי את החומר שאני אבדוק על מה אתה מדבר.

יושב ראש הוועדה מחליט לעשות את החקיקה ואנחנו נהיה יחד אתכם.

תודה רבה, אני מקווה שזה יעבור. אם חיים כץ יסכים איתנו, הוא בולדוזר, הוא יכול לפרוץ את הדבר הזה. לא נראה לי שהאוצר ישוש על דבר כזה.

מדובר על פעמיים בשנה, שני חגים. שיהיה כבוד לאנשים האלה.

אני רוצה לסכם, ברשותכם.

אם מדברים כבר על המע"מ, אז גם מס שכר שהעמותה משלמת הוא יותר יקר ממס שכר אם יש משכורות, בעמותות שיש משכורות, הוא יותר יקר מהשכר שמעסיק משלם.

אני יודע. זו בעיה. אני גם צריך לסיים. אני רוצה להודות לכם. אני רק רוצה לסכם.

קודם כל הוועדה מבקשת שחלוקת סל תהיה לפי מספר הנפשות במשפחה. משפחה גדולה תהיה זכאית-.

הוועדה רשמה את הודעת משרד הרווחה, שמשפחה גדולה שמעל חמש נפשות תהיה זכאית גם לשני סלים בחלוקה.

בעניין הטפסים, הוועדה שמעה על הבעיות הבירוקרטיות של מילוי הטפסים, והיא מבקשת להקל כמה שאפשר. הוועדה רשמה את ההודעה של הגברת אילוז, הממונה על העיזבונות, שהמשרד יקל בשורה של טפסים שיהיה אפשר להיות יותר ברורים ויותר קלים.

הוועדה מציינת שמדובר בעמותות שמפעילות מתנדבים והמערכת שולחת אליהם אנשים, שהמערכת השלטונית הייתה צריכה לסבסד אותם ולממן אותם, ולכן היחס שלהם צריך להיות כאל אנשים שידידי העניים ולא כאנשים חשודים מראש.

הוועדה מבקשת להגמיש את הקריטריון להיקף סל ולכלול בסל טיטולים וכלים חד פעמיים ולא רק מזון בלבד.

הוועדה מבקשת שהעמותות - - -

זה קיים. סל מורחב קיים מבחינת תקצוב.

נכון, הוועדה מבקשת שמבחינת התקצוב, שהתקצוב יוגדל לעמותות שנותנות סל מורחב בעלות של 200 או 250 שקלים, להוסיף את אחוז התמיכה של 25% לפי גודל הסל המורחב.

אנחנו מבקשים שמשרד הרווחה יחזיר לעמותות את דו"ח השגויים של אותה משפחה, כדי שיוכלו לתקן ולהבהיר את השאלות שעלו.

הוועדה ממליצה ורשמה את הודעת חברי הכנסת ישראל איכלר, סופיה לנדבר ונורית קורן, ליזום חקיקה שתאפשר לעמותות מזון להפוך לחברות שיוכלו לקזז מע"מ מהקניות שהם קונים בחלוקת המזון לנזקקים.

אנחנו מודים לכל המשתתפים שהיו פה, על זמנכם שנתתם לנו ושיהיה בהצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.