הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 62

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ח' בשבט התשע"ו (18 בינואר 2016), שעה 09:30

היערכות משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לקליטת העולים מהתפוצות

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

סופה לנדבר

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

עודד פורר

נורית קורן

שאול מוצפי - מנהל תחום בכיר תכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

עמוס ארבל - מנהל אגף מרשם ומעמד ברשות האוכלוסין, משרד הפנים

דפני מושיוב - מרכזת מנהלת קליטה וכשירות תרבותית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ולדימיר שקלאר - מנהל אגף בכיר לקליטה בקהילה, משרד העלייה והקליטה

יצחק אוחנה - מנהל אגף בכיר צעירים, משרד העלייה והקליטה

אלה סבן - סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה, משרד העלייה והקליטה

דוריס קריאף - ממונה תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה

רויטל דותן - ממונה על ארגון לימודים, משרד החינוך

שושנה שהם - מ"מ מנהלת האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

שמעון רייפר - סגן נציבת קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות, משרד הבריאות

ערן שני - מפקד מיטב, משרד הביטחון-צה"ל

הילה אקשטיין - רמ"ד תכנון ומיצוי, משרד הביטחון-צה"ל

אורלי צוקרמן - מנהלת תכניות קליטה מערב, הסוכנות היהודית

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

אריאל קנדל - מנהל תחום צרפת, הסוכנות היהודית

אריאלה לניאדו וולה - מנהלת מערך הקליטה, הקרן לידידות

עופר דהן - מנהל מחלקת עלייה וקליטה ותפקידים מיוחדים, הקרן לידידות

קוקי גרטנר פרומן - נשיאת הכבוד, הקונגרס היהודי ישראלי

מנחם גורארי - יועץ בכיר לקהילות היהודיות באירופה, הקונגרס היהודי ישראלי

רפאל וורנר - יו"ר היהודים הפלמים של בלגיה, הקונגרס היהודי הישראלי

רות דיין מדר - ראש מינהל חברה, מרכז השלטון המקומי

ויקטוריה אלקין - רכזת עידוד עלייה, עיריית ירושלים

פיני גליקביץ - מנהל רשות הקליטה, עיריית ירושלים

מרינה קונצביה - חברת מועצה, מחזיקת תיק עלייה וקליטה, עיריית ירושלים

לירון כרמלי - מנהלת מחלקת העלייה, עיריית רמלה

יואל חדד - מנהל מחלקת קליטה, עיריית טבריה

ודים ספקטור - פרויקטור לעלייה במחלקת הקליטה, עיריית טבריה

רפאל טרבלסי - חבר מועצה, עיריית טבריה

לב ברדני - מנהל מח' עלייה וקליטה עירונית, עיריית אשקלון

אמיר דור - מנהל רשות הקליטה, עיריית תל אביב-יפו

אליסה זלוטקוב - מנהלת מחלקת קליטה עירונית, עיריית באר שבע

שלומי נומה - ראש מינהל חינוך, פנאי וקהילה, עיריית באר שבע

טל ליפובצקי - מנהלת אגף הקליטה, עיריית ראשון לציון

אברהם שרנופולסקי - סגן יו"ר חזית הכבוד

אלכסנדר ברמן - יו"ר חזית הכבוד

לינדה פרדס פרידבורג - מנהלת שישי שבת ישראלי

איליה ליפצקר - סמנכ"ל, שישי שבת ישראלי

חנה אלעזר לגסה - האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

גמליאל גוטשל - יועץ CNEF

אבי זאנה - מנכ"ל עמותת עמ"י

מיכאל בן סעדון - מנכ"ל קעליטה

מאיר בוחניק - פורום קהלת

שמעון סיאני - מנכ"ל ארגון ידידים

רות נחנסון אנקרי - מנהלת פיתוח, ארגון ידידים

רונן פוקסמן - רפרנט משרדי ממשלה ומקצועות בריאות, ארגון 'נפש בנפש'

אולגה סושנסקי - סגנית יושב ראש התאחדות עולי אוקראינה

פנחס לנדאו - חוקר גלי עלייה מאירופה

גלית גואלי - פורום הרחבת שורות הבית היהודי

אלברט וכסלר - עמותת גלובל עלייה

תקוה בורוכוב - עולה מאוקראינה

דימה בורוכוב - עולה מאוקראינה

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

היערכות משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לקליטת העולים מהתפוצות

בוקר טוב. אנחנו נתחיל. בוקר טוב לכל המשתתפים. בוקר טוב, חבריי חברי הוועדה, חבר הכנסת יוגב, חברת הכנסת סופה לנדבר, אנחנו מתחילים את הדיון.

היום אנחנו התכנסנו לדון בהיערכות משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לקליטת העולים מהתפוצות. אנחנו עושים את זה לאור התגברות העלייה בשנת 2015 ומתוך היערכות להגעת עולים השנה. חבר הוועדה, חבר הכנסת מוטי יוגב, ביקש לקיים את הדיון ואנחנו החלטנו לקיים את זה על פי בקשתו במטרה לבחון את ההיערכות לקליטת עולים הן מבחינת משרדי הממשלה והן מבחינת השלטון המקומי והרשויות המקומיות, שהן קולטות את העולים החדשים בפועל.

אני מודה לכל המשתתפים בדיון היום ובמיוחד לאורחינו מבלגיה, גב' קוקי גרטנר, שנמצאת פה, שעמדה בעבר שנים רבות בראש הקהילה היהודית בבלגיה ותרמה לה רבות ועלתה לישראל.

מנתונים שהעבירו לנו הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה עולה כי בשנת 2015 עלו באמצעות הסוכנות היהודית כ-31,153 עולים. לאחר שנשמע את חברנו חבר הכנסת מוטי יוגב אבקש לשמוע מכל משרדי הממשלה, כמובן גם מנציגי הרשויות המקומיות, על קליטת העולים, אלה שהגיעו ב-2015 והיערכותם לקלוט ב-2016. חשוב לנו לשמוע בתחום הזה כדי שנראה איפה אנחנו יכולים לעזור על מנת לעשות יותר טוב בתהליך הקליטה לעולים חדשים.

קיבלנו את עמדת משרד האוצר, אני אבקש, לפני שאנחנו מתחילים, ממנהלת הוועדה להקריא לנו את עמדת האוצר בעניין התקציב.

רפרנטית רווחה ועלייה באגף התקציבים כתבה לוועדה שהיערכות הממשלה לנושא קליטת העולים מצרפת, בלגיה ואוקראינה הוסדרה במסגרת החלטת ממשלה 2446 מה-15 בפברואר 15'. החלטת הממשלה הקצתה תקציב בסך 170 מיליוני שקלים לשנים 2015-2016, התקציב הוקצה למשרדים על פי דרישתם באופן מלא. בנוסף תקציב משרד הקליטה גדל בין 2014 ל-2016 מתקציב של 1.4 מיליארדי שקלים לתקציב של 1.78 מיליארדי שקלים. מדובר בגידול תקציבי של 27% בתקציב המשרד.

תודה רבה. זו עמדת האוצר בנושא ואני מבקש עכשיו מחבר הוועדה, חבר הכנסת שיזם את הדיון, מוטי יוגב.

בוקר טוב לכולם. אני לא בא להאריך, כי אנחנו יותר רוצים לשמוע. ברוך הבא גם לחבר הכנסת עודד פורר. ברשות יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אברהם נגוסה וכל הבאים, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים בפני מספרים מופלאים, וזו כבר שנה שנייה עם עלייה נוספת ולפני תופעות רחבות מאוד בעולם ובפני ארצות שונות ומגוונות ממדינות חבר העמים ועד מדינות דרום אמריקה, ממרחב אירופה, צרפת ומדינות נוספות, ויהודים מאתיופיה ומארצות אחרות, במספרים גדולים מאוד של אלפים ובמספרים קטנים יותר של מדינות אחרות. סברתי שראוי שהוועדה פה, לא כישיבה חד פעמית, אלא כישיבות שניצור להם ישיבות מעקב שאולי אחת לחצי שנה ראוי שתתבונן, גם על המספרים וגם על הפעולות המבוצעות על ידי משרדי הממשלה והרשויות בכדי שאכן נקלוט את העולים הללו.

יש פה סוגיות של תעסוקה, סוגיות של רווחה וסוגיות של חינוך וסוגיות של עלייה וקליטה וסוגיות בחברה וסוגיות בצבא, ואנחנו גם ערים, ואין לי את המספרים, אולי בפעם הבאה, אם ניתן לראות את זה בפרספקטיבה ארוכה יותר, של כאלה שכעבור שנה או שנתיים או שלוש לא מצאו כאן את ביתם ממצוקה זו או אחרת ורצוי היה, אם דרך המשרדים או אם דרך הסוכנות או דרך מחקר של הכנסת, נקבל את הנתונים הללו ונדע לעמוד על נקודות תורפה של קשיים שונים. כמו שעמדנו על הקושי, למשל, של דיפלומות רפואיות, או נערים ונערות שעולים בסוף גילאי התיכון ואינם מצליחים להגיע פה לבגרות ומתקשים בהשתלבות בצה"ל. מצאנו ושמענו גם, אני לא בטוח בנתונים, שדווקא מדרום אמריקה יש כאלה שחוזרים ואינם מצליחים בקליטתם. מטרת כולנו לעזור בקליטתם ולראות מה עושים המשרדים או מה מבחינתנו ראוי היה שייעשה עוד כדי שהקליטה הזאת תהיה הטובה ביותר, ש-100% מהעולים ואף להגדיל את ה-100 הזה ליותר, אכן ייקלטו בישראל ויראו פה את ביתם.

תודה רבה.

הצטרפו אלינו חבר הכנסת עודד פורר וחבר הכנסת יואל רזבוזוב. האם חברי הכנסת, אתם רוצים להתייחס או שאתם - - -

אנחנו רוצים פשוט לדייק. אנחנו הגענו בקדנציה הקודמת ל-2 מיליארד תקציב של עלייה וקליטה. נאמר כאן 1.4 פלוס גידול ב-27%, אני רוצה שמישהו ממשרד העלייה והקליטה האחראי על התקציבים - - -

רגע, נגיע לזה.

זו שאלה אינפורמטיבית.

אני רוצה להתייחס.

לא, אני רוצה לשמוע.

חבר הכנסת עודד פורר.

אל"ף, אני רוצה לברך על היוזמה של הדיון, אבל חלילה מלפגוע גם בכבוד כל מי שיושב כאן, אני חושב שהדיון הזה צריך להתקיים ב-level יותר רחב. מדינת ישראל נמצאת היום בנקודת מבחן, היא נמצאת בנקודת מבחן גם כלפי העולים שנמצאים כאן וגם כלפי העולים שאולי עוד יבואו. המצב באירופה לא הולך להיות יותר טוב. אם אני צריך לצייר מה נראה לי, וזה תהליך הידרדרות של עשור כבר, נראה שבשנתיים האחרונות הוא הידרדר מאוד בעיקר בצרפת, ואנחנו רואים את זה במספרי העולים.

אז אם אנחנו מדווחים על זה שעד 2013 ממוצע העולים מצרפת היה כ-1,800 בכל שנה, הוא הגיע ב-2014 ללמעלה מ-7,000 והשנה הוא חצה את ה-8,000 עולים. יתקנו אותי, אם אני טועה במספרים. אנחנו מדברים על קפיצה משמעותית. אם אנחנו מסתכלים על מספר העולים מאוקראינה, גם הוא עמד על כ-2,000 עולים עד 2013 מאוקראינה בממוצע, ב-2014 הוא חצה את ה-5,000 עולים, אני לא יודע מה הנתון לגבי 2015, אבל אני מניח שהוא די דומה. צריך לזכור, אם אנחנו מסתכלים על נתוני מספרי עולים, אז ב-2015 חצינו את ה-30,000 עולים שבתוכם אין עלייה מאורגנת. כשנדבר על עלייה מאורגנת, אז היינו רגילים בעשור האחרון שכל שנה הגיעו כ-2,000 עולים מאתיופיה בתוך המספרים של ה-18,000 עולים שהציג משרד העלייה והקליטה.

זאת אומרת שמשרדי הממשלה נדרשים לתת שירותים לפי שניים עולים ממה שהם הורגלו בעשור האחרון. האם היה שינוי במשרדי הממשלה כדי לתת שירות לפי שניים עולים? אני אומר לכם פה, התשובה היא חד משמעית לא, באף משרד. אף משרד לא קלט דוברי צרפתית, אם נשווה את זה, עכשיו כשאנחנו מדברים על גידול בעלייה מצרפת. אפילו במשרד העלייה והקליטה, אם זיכרוני אינו מטעה אותי, יש בערך בין 12 ל-13 עובדים שהם דוברי צרפתית בכל המשרד.

צריכה להיות היערכות שונה לגמרי לקליטה. אם המצב יימשך ככה יש לנו מצד אחד פוטנציאל להגיע למספרים של 50,000 ו-60,000 עולים בשנה ב-4-3 השנים הקרובות. היתרונות של זה למשק הם ברורים, אבל אם לא תהיה היערכות נכונה מצד מדינת ישראל ומצד ממשלת ישראל, אז אנחנו נראה את המספרים פשוט יורדים ולעולים האלה יש אלטרנטיבות. הם יכולים לבחור להגר לקנדה, לארצות הברית, לאנגליה, למרות שאני חושב שגם מאנגליה אנחנו צפויים לעוד גל של עלייה.

בשורה התחתונה, אדוני היושב ראש וחבר הכנסת יוגב שהגיש את ההצעה לדיון מהיר, אני חושב שהפורום צריך להיות הרבה יותר רחב. אני חושב שאם ממשלת ישראל לא תניח תכנית חירום שתתוקצב גם בהתאם ולא יספרו לנו על מספרים של תקציבים שהיו והגדילו וכל פעם עושים לנו את התרגילים של הטבלאות. אדוני, אם המדינה רוצה לקלוט 50,000-60,000 עולים בשנה היא צריכה לתקצב את זה ומדובר בתקציב לא של עשרות מיליונים, אלא של מאות מיליונים.

התקציב הזה, ראוי שהוא יינתן, גם לטובת הצמיחה במשק והתועלות שאנחנו מקבלים מהעלייה, וגם לטובת הגשמת החזון הציוני שהמשמעות שלו היא להיות בית לאומי ליהודים מרחבי העולם שירגישו פה בטוח. יש יהודים מצרפת שלא חשים שם בטוח, אבל לא עולים כי הם לא חשים בטוח בלעלות לישראל, לא ברמת הביטחון האישי, אלא ברמת איך הם ייקלטו פה מבחינת תעסוקה, מבחינת לימודים, מבחינת מגורים. מדינת ישראל ידעה לקלוט למעלה ממיליון עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, היא בוודאי יכולה ליישם תכנית כדי לקלוט 300,000-400,000 עולים בשנים הקרובות ממדינות מערב אירופה.

תודה, חבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

בוקר טוב לכולם. קודם כל תודה על הדיון. אני באמת מסכים לכל מילה שנאמרה כאן על ידי חבריי, על ידי חברי עודד פורר. אני חושב שאנחנו כולנו יודעים כאן שלהעלות עולים עולה כסף וצריך לשלם כסף. מהדיון הזה זה צריך לעלות למעלה ואני לא מצליח להבין למה זה לא עלה למעלה לפני. אני מדבר עם מנהלי אגפי קליטה ברשויות מקומיות. יש הרבה הבטחות, אומרים להם 'תקבלו תקבלו תקבלו' והם לא מקבלים כלום. אין להם כסף. עולים הרבה עולים, עולים ילדים, צריך לבנות מעונות, צריך להכניס אותם לכיתות, כל זה עולה כסף. פתאום רשות מקומית שמקבלת אלפי עולים מוצאת את עצמה בלי שום דבר, בלי תשתיות, בלי כלום.

אם אנחנו מדברים מבחינת המשרדים, גם המשרדים צריכים עוד תקנים. יושב פה חברי עמוס ארבל, ממרשם האוכלוסין, גם הם צריכים עוד תקנים. באים עולים, העולים נכנסים למשרד הפנים, לא יכולים להיכנס לשם, מעמיסים, אין מקום בלשכה. עשינו את הפיילוט בשנה שעברה, היינו בנתניה עם הצרפתים עם הסוכנות היהודים. זה עבד יפה, צריך לתת את זה לכל הארץ, אבל צריך תקנים. כל מקום שאנחנו ניגע, שהעולים מגיעים לשם, אנחנו צריכים עוד תקנים ועוד כסף.

בינתיים שומעים רק הבטחות ורק דיבורים. אני באמת דיברתי רק היום בבוקר עם אחד ממנהלי אגפי הקליטה ברשות מקומית, הוא אומר 'שומעים הבטחות הבטחות הבטחות ושום כסף לא מגיע'. בסוף על מי זה נופל? זה נופל על התושבים, על הארנונה, הם משלמים מסים, הם משלמים הרבה כסף, הרשויות לא יודעות מה לעשות, המשרדים הממשלתיים לא יודעים מה לעשות, הגעתי עם עולים לשדה תעופה, הם לא יכלו לקבל תעודת זהות בשדה התעופה. בסוף פתרנו את זה, אבל למה? כי לא היו מספיק, היה תקן אחד, שני תקנים. אותם העולים, 100, 150 עולים שהגיעו, היו צריכים למחרת לחזור ברשויות המקומיות למשרד הפנים, בלי לדעת שפה, נכנסו, ישבו בתור. קיבלתי תלונות אחרי זה שאמרו להם לבוא עוד פעם. זה מצב אבסורדי, העולה מגיע ואין לו אבא ואמא, אין לו כלום, הוא צריך לקבל את השירות הטוב ביותר.

אנחנו כאן צריכים לדאוג לזה ואני, עוד פעם, מסכים עם חברי עודד פורר, זה צריך לעלות למעלה וזה צריך להיות מיידי וצריכה להיות תכנית חירום. גל העלייה עולה ועולה ועולה ואנחנו רואים מה קורה בעולם וחייבים לפתור את זה עכשיו. באמת, יש המון דיבורים, המון הבטחות ושום דבר לא נעשה.

כמו שאמרתי בהתחלה, 31,153 עולים עלו בשנת 2015 על ידי הסוכנות היהודית - - -

זה לא רק על ידי הסוכנות, זה על ידי משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית.

אנחנו קיבלנו את הנתונים מהסוכנות היהודית. גם ממשרד הקליטה כמובן.

אגב, הנתונים של משרד הקליטה מדויקים יותר, כי שם יש גם את משני המעמד, שעלו שלא במסגרת הסוכנות היהודית ויש כאלה שבאים לפה ועושים את שינוי המעמד פה. אני חלילה לא מוריד מהתרומה של הסוכנות היהודית.

אני אומר שאנחנו הולכים לשמוע ממר יהודה שרף, מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות בסוכנות היהודית.

בוקר טוב לאדוני היושב ראש, בוקר טוב לכולם. ראשית, כולם שותפים בנושא של העלייה. גם כאשר אנחנו חידשנו יחד עם עמוס ארבל את הנושא של שינויי הסטטוס בארץ לכל העולים, ולאו דווקא מצרפת, ללא עזרת משרד הפנים ומשרד העלייה והקליטה לא היינו יכולים לעשות את זה, כך שהקרדיטים מחולקים בצורה שווה לכולם.

לגבי העלייה, אנחנו צריכים להבין דבר אחד, אנחנו יכולים לעשות המון. כשאני אומר 'אנחנו' זה לא הסוכנות היהודית, זה כולנו. אנחנו יכולים לעשות המון בנושא של עידוד עלייה, אז מה? העולה מגיע לשדה התעופה עם המזוודה ולאיפה הוא הולך ומי קולט אותו. האמירות שלי הן חס וחלילה לא נגד משרד העלייה והקליטה, להיפך, הם כואבים את הכאב בדיוק כמוני. אם המדינה הזו רוצה להביא מסה של עולים, אנחנו השנה הבאנו קרוב ל-32,000 עולים, כי עדיין אין את הסיום של משני הסטטוס, המדינה יכולה להביא בעזרת משרדי הממשלה והסוכנות היהודית, לשלש ולהכפיל את מספר העולים. יש רצון גדול בכל העולם לעלות לארץ וההבדל בין העלייה של השנים האחרונות לבין העליות הקודמות שאנחנו מדברים על עלייה מבחירה, העולה בוחר לבוא לבנות את ביתו במדינת ישראל.

מה מפריע לו? מפריעים לו שלושה דברים, וזה לא משנה כרגע הסדר, דיור, חינוך, תעסוקה. אוקיי, נחתִּי בשדה התעופה, לאיפה אני הולך? אני מצדיע ומכבד את עולי מדינות חבר העמים. במנטליות שלהם, ואני אומר את זה בפרגון, אני אומר את זה פוזיטיבית, חס וחלילה לא נגטיבי, במנטליות שלהם, כאשר הם עלו לארץ וכאשר הם עולים לארץ, אין להם שום בעיה לגור משפחה עם משפחה עם משפחה, אבא, סבתא, ילדים, דודים, להצטופף בחדר אחד ולגור ומשם לפרוץ החוצה, והם עולים היום מבחירה, הם לא עולים מבריחה.

העולים ממרכז אירופה וממדינות המערב הם שונים. המנטליות היא מנטליות שונה. להביא היום משפחה מצרפת או משפחה מארצות הברית - - - העלינו מארצות הברית, שוב אני חוזר ומדגיש, כשאני אומר 'העלינו' זה כולנו, מעל 3,000 עולים, אני יודע שיכולנו לחצות את ה-4,000, אני יודע, כי אני יודע כמה תיקים נפתחים אצלנו, אני יודע כמה בקשות יש לנו, כאשר העולים מהמערב מגיעים לארץ, השאלה הראשונה שלהם 'לאיפה אני הולך?' הסוכנות היהודית יכולה לתת מענה מאוד מזערי בקליטה ראשונה בתוך מרכזי הקליטה, מזערי לחלוטין. מרכזי הקליטה טובים לעלייה של צעירים, בין 18 ל-30, רובם רווקים, שצריכים את רשת ההגנה שפורשים להם כשהם נוחתים בארץ, רוב העולים רוצים קליטה ישירה. לאיפה הם יגיעו?

אני רוצה לספר לכם מה אנחנו עושים במרכזי הקליטה ואחרי זה להמשיך הלאה. כאשר עולה, בעיקר צעיר, רוב העולים שלנו הם מאתיופיה והיתר הם מה שנקרא צעירים מגיל 18 עד 30. כאשר העולים, רובם ככולם, עוזבים את מרכזי הקליטה, אנחנו מעבירים עליהם את כל המידע למי שקולט אותם. מי שקולט אותם זה הרשויות המקומיות. ככלל, עבודת קודש נעשית ברשויות המקומיות בקליטת העולים. אני יודע מה התקציבים העומדים לרשותם, אני רוצה לומר לכם, חלקם נמצאים כאן וחלקם לא, הם לא עובדים, הם שליחים, הם פשוט שליחים.

אני השבוע הייתי בטבריה וזו דוגמה אחת, לראות מנהל רשות קליטה בטבריה מסתובב בשעה 23:00 בלילה, כי הוא שמע שעולה מדרום אמריקה בבעיה והוא הולך אליו הביתה לפתור את הבעיה, זה לא מובן מאליו שפקיד עירייה, ואני לא אומר את זה לשלילה, עושה דבר כזה. אנחנו מעבירים את כל המידע לרשויות המקומיות, מבנה המשפחה, מה המשפחה, צרכים וכדומה, כדי שהרשות הקולטת תדע את מי היא קולטת.

לגבי הצעירים הרבה יותר קל לנו, כי או שהם הולכים לתכניות המשך, או שהם מתגייסים לצבא, או שהם הולכים לאוניברסיטאות. דרך מינהל הסטודנטים של משרד העלייה והקליטה הם מקבלים את כל המידע. הבעיה היא, שוב, אני חוזר, בקליטה הישירה. לאיפה הולך העולה, איפה הוא מתגורר.

אם המדינה לא תשכיל לדאוג שיהיו דירות בשכירות מסובסדות, ואנחנו הגשנו תכניות בנושא הזה, אין שום בעיה היום לפנות לקבלן, אנחנו לא יכולים לעשות את זה, זה לא המנדט שלנו ואסור לנו גם לעשות את הדברים האלה, לפנות לקבלן ולומר לו 'בוא תעמיד דירה לעולים חדשים, קח מהם שכר דירה לא בעשיקה' ותיכף נדבר לגבי שכר דירה בעשיקה, מה עושים לצעירים העולים במדינה, כשאני אומר 'עושים' זה כולנו, החברה הישראלית, בלי יוצא מן הכלל, הכלל הם צדיקים. לתת להם דירות בשכר דירה שיוכלו לעמוד בו ואחרי זה ששכר הדירה יירד, אם הוא ירצה לקנות את הדירה, ממחיר הדירה. זה דבר שאפשר לעשות בצפון, במרכז ובדרום.

לגבי העולים הצעירים, נגעתי בשכר דירה, אני רוצה שתדעו, רבותיי, מה שכתוב בעיתונות על החברה הישראלית שמשכירה דירות לעולים צעירים ועושקת אותם, זה כלום לעומת מה שנעשה במציאות. אנחנו, יחד עם הרשויות המקומיות ומשרד העלייה והקליטה, מעמידים רכזי קליטה שנותנים מענה לצעירים, שעוזרים להם בלשכור דירה או נותנים להם עצה מה לעשות, איך לעשות וכדומה.

תעסוקה. אין בעיה של תעסוקה במדינה. אני אומר לכם שכל עולה שרוצה לעבוד יכול לעבוד, ובמקצוע שלו. ושוב, אני מצדיע לעולי מדינות חבר העמים שהלכו ועבדו בכל עבודה מזדמנת ואחרי זה בנו את עצמם. לצערי עולי המערב הם לא כאלה, הם שונים, אז מה? אבל זו המדינה ואם נדע לתת להם מענה של דיור ומענה של חינוך לילדים ומשרד החינוך לא עושה רבות בנושא הזה, עם כל הכבוד למה שהם עושים, אנחנו רואים היום נשירה של ילדים מבתי ספר. מה שהוועדה שמעה בזמנו, אדוני היושב ראש, על צרפת זו דוגמית, זה לא רק בנתניה, זה בעוד מקומות וצריכים לתת משאבים לבתי הספר, לרשויות המקומיות, דרך משרד החינוך, לתת תכניות העשרה לעולים.

אני כילד בשנות ה-50 זוכר איך שבית הספר הגליל בתל אביב, בשעות אחר הצהריים ילדי עולים וההורים שלהם קיבלו מה שנקרא אולפן המשך. אין שום סיבה שלא נסתכל אחורה למה שעשינו בעבר, לנער את האבק, נחדש אותו ונעשה אותו גם היום. תודה רבה.

תודה רבה.

ד"ר ולדימיר שקלאר, מנהל אגף בכיר לקליטת עלייה במשרד העלייה והקליטה.

בוקר טוב לכולם. אני לא אחראי על התקנים במשרד העלייה והקליטה, אבל אני חייב לציין שהמשרד מרגיש היטב את גידול העלייה והמשרד עובד נון סטופ. אני דווקא רוצה להתייחס לתכניות ולפרויקטים שלנו בנושא קליטה ישירה, כשהקליטה הראשונית של העולים מתבצעת למעשה ברשויות המקומיות. בימים הקרובים המשרד מפרסם נוהל תמיכה ברשויות המקומיות עם גידול תקציבי של כ-20% וחשוב לציין שהכסף נמצא בבסיס התקציב, כשלמעשה לא יהיה חוסר ודאות לרשויות מקומיות, הם מראש יידעו איזה סכומים מגיעים להם. זה מאוד חשוב.

מתי הם יקבלו את הכסף? הם לא מקבלים את הכסף בסופו של דבר, כסף לא מועבר אליהם.

מה זאת אומרת הם לא מקבלים? דרך אגב, במקרה או לא במקרה, בעוד שעה יש ישיבה של ועדת רשויות ששם למעשה אנחנו מחליטים על פרסום הנוהל.

אנחנו ממשיכים עם תכניות לקליטת עולי צרפת, בלגיה ואוקראינה, שהתחלנו אותן בשנה שעברה, לפי החלטת הממשלה. מיליוני שקלים הולכים לרשויות מקומיות. אנחנו ממשיכים עם תכניות בתגבור לימוד השפה העברית והתכנית שלמעשה גם התחילה בשנה שעברה, זו התכנית המדוברת של הוואוצ'רים, יש ביקוש גדול לוואוצ'רים ללימוד שפה באולפנים פרטיים. אנחנו הולכים לפתוח אולפנים עירוניים בשיתוף עם הרשויות המקומיות, קרי ילדי העולים שמגיעים ארצה יתחילו ללמוד עברית באולפן עירוני, אולפן מרוכז, כמו שהיה בירושלים פעם, ואחרי זה, אחרי חצי שנה, הם ימשיכו לבתי ספר.

גם לא שכחנו את ארגוני העולים. תקציב התמיכה בעמותות ובארגוני עולים גדל פי שניים וחצי ובקרוב גם יתפרסם נוהל תמיכה. אנחנו מודעים לגידול העלייה ומטפלים בנושא.

איציק אוחנה, ממשרד העלייה והקליטה.

בוקר טוב, אדוני היושב ראש, בוקר טוב לחברי הכנסת. אני איציק אוחנה, מנהל אגף בכיר צעירים מזה שנתיים ואני חייב להגיד את זה, לא בגלל שאני בתפקיד, לא במקרה יושבת גם השרה, חברת הכנסת וגם המנכ"ל של המשרד, ולשמחתי הם חזו את פני העתיד גם בהיבט העלייה וגם בהיבט ההיערכות. אלמלא התכנון מתוך התקציב והתקנים של האגף לא היה היום אגף צעירים. זה לא משנה מי יושב בראשותו, זה לא המסר, המסר שלי, לשמחתנו נערכנו והקדמנו את פני הבאות, והרי לכם בשנתיים המדוברות קפיצה מאוד משמעותית ואני ברשותכם אכנס לתהליכים ולפרויקטים שאנחנו מאגמים.

יושב לימיני, לצדי, ידידי אלוף משנה, מפקד מיטב, ולשמחתי תהליך שהתחלנו עוד בקדנציה שלכם, נציג מיטב באירופה חי וקיים, ברוך ה', היא התחילה את עבודתה בצרפת, בפריז, ולמעשה זו אחת מהמהויות של הסרת החסמים, לבטים ואי ודאות ובאמת מתן אינפורמציה ממוקדת ואיכותית כדי גם להנגיש את העניין.

אני ממשיך ברצף הזה, לשמחתנו בהחלטה של הצבא על אורכי השירות יש פה בשורה, מבחינתי בשורה מאוד משמעותית, גם בהמלצות שאנחנו שלחנו, אבל זה גם משהו שבא מן הסתם מתוך הצבא ומראייה באמת קדימה, זה לעניין שגילאי 22 עד 26 פטורים משירות. ואז אין לנו את הלבטים, שאנחנו גם מבזבזים זמן לגילאים הללו, וגם שירות, אני קורא לו לא אפקטיבי. לא כי אני מזלזל בחצי שנה, אלא מכיוון שבחצי השנה כזו חודשיים זה קורס עברית וחודשיים הכנה ועוד חודשיים, יסלחו לי כולם, מפאת כבודם, גם אם הוא דוקטור למדעי החלל, בחודשיים אין שום שירות אפקטיבי, אז נותנים לו לעשות את התפקידים הרגילים שאפשר לעשות בחודשיים, בקיצור להעביר את הזמן. לשמחתי יש פה בשורה, כי במאפיינים של העולים הצעירים נוכל ישר לרתום אותם לתכניות, בין אם זה השכלה גבוהה ובין אם זה הנגשה ישירות, ורובם מגיעים עם תארים וחלק קטן עם מקצוע. מי שרוצה שירות משמעותי, שלא יובן פה מהדברים, יכול להתנדב לאיזה פרק שהוא רוצה.

אדוני היושב ראש, כדי להבהיר עד כמה הממשלה לא רתומה לעניין הזה, את התקן של הצבא בצרפת, חצי התקן ממשרד הביטחון, שתקציבו, כמה אדוני, מ-50 מיליארד שקל?

דווקא הממשלה קיבלה החלטה והיא קיבלה את התקציב.

לא, מי שמממן את התקן של הצבא בצרפת זה משרד העלייה והקליטה.

ומאיפה משרד העלייה והקליטה מקבל את התקציב? מהמדינה.

זה למשרד העלייה והקליטה לא נפל מהשמים.

הדבר הנוסף, השנה הגדלנו לשמחתי את המכינות, הכנות לעולים לקראת שירות, גם למח"ל, מתנדבי חוץ לארץ, ולעולים חדשים, בין אם זה מצרפת, בין אם זה מכל המדינות, כדי להכניס אותם בנחיתה רכה לתוך השירות. בקטע הזה גם ארגוני העולים וגם הרשויות, יותר ארגוני העולים, רתומים לעניין, והשנה אנחנו כבר פותחים, בעזרת ה', 10 מכינות, כולל רכז ליווי, לטובת העניין.

תכניות צעירים. ידידי יהודה מהסוכנות היהודית נגע, אנחנו כבר מדברים על 1,000 צעירים שנמצאים במסגרות, ישר מהמטוס, לצורך העניין, למגורים.

4,700 ב-2015 צעירים, מתוך ה-31,000 עולים.

הגדלת מענק בודדים לחיילים שבאים והחליטו לשרת. אנחנו החודש הגדלנו והתאמנו את המענק, לשמחתי. הדבר האחרון, בהיקף של 4 מיליון שקלים תקציב תמיכה, שהוא תוספתי מן הסתם, לנוהל תמיכה ברשויות המקומיות לטובת טיפול וקליטה לצעירים.

אתה רואה, חבר הכנסת עודד, הגדילו את ה - - -

את כל זה אני מכיר מהממשלה הקודמת. תשאל אותו אם זה מהממשלה הקודמת. אדוני היושב ראש, תבין, זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה, גם הממשלה הקודמת אגב, לא עשתה מספיק. אם הממשלה חושבת שאפשר להגיע למספרים של 60,000, 70,000 עולים בתקציבים הקיימים, במספרים האלה, זה לא יקרה.

אי אפשר.

אם ימשיכו לתת למשרד העלייה והקליטה לשבת לבד ולשאת בנטל, בלי לתקצב את משרד הרווחה, בלי לתקצב את משרד התעסוקה, בלי לתקצב את משרד הביטחון לטובת עידוד עלייה, לא יהיו פה עולים.

חבר הכנסת עודד, אתה שמעת מה שהאוצר שלח לנו?

הוא יודע את זה.

האוצר שולח לך את אותן הטבלאות, שהוא מזיז את האקסלים והוא מראה לך איך הוא הגדיל את התקציב בלי שהתקציב - - - תאמין לי, אני מכיר את התרגילים האלה.

כולנו רוצים יותר ואנחנו נפעל שיהיה יותר טוב לעולים. זו המטרה שאנחנו מקיימים את הדיון, כדי להגדיל ושיהיה יותר טוב בקליטה. לכן אנחנו נמשיך לשמוע ממשרד השיכון, מר שאול מוצפי, מנהל תחום תכניות סיוע במשרד הבינוי והשיכון.

בוקר טוב. אנחנו נשמח לכל שיתוף פעולה עם יתר משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, כמו שאנחנו עושים היום. יחד עם זאת יש כמה נקודות שאנחנו חושבים שצריך להעלות. הנושא של גידול, להעלות את שכר הדירה לעולים החדשים. שכר הדירה נשחק בשנים האחרונות, גם לוותיקים וגם לעולים. אנחנו חושבים שיש מקום לתקצב את הנושא הזה.

נושא של משכנתאות, גם שם יש שחיקה בשנים האחרונות. לא היה גידול, לא הייתה תוספת, וכדי שעולים ייקלטו בצורה נכונה וטובה ויגיעו לפתרונות דיור צריכים לעבוד בנושא הזה ולהגדיל את המשכנתאות.

אבל מה המשרד עושה בשביל - - -

אנחנו לא תוקצבנו בהחלטת הממשלה ב-2015 לגבי העלייה מצרפת, בלגיה ואוקראינה. נשמח - - -

יש עולים לא רק מאוקראינה, צרפת ובלגיה, יש עולים מכל העולם. איך אתם מקבלים את התקציבים ומה אתם מתכוונים לעשות, כמה כסף אתם צריכים כדי להשוות את התנאים בשכירות של ותיקי המדינה עם העולים?

אם בעוד שבוע תהיה עלייה מצרפת, 10,000 עולים, איך אתם נערכים לתת להם מענה בדיור?

הפתרונות הקיימים כרגע זה סיוע בשכר דירה, משכנתאות, דיור ציבורי שמתחלק גם לוותיקים וגם לעולים, יש את ההוסטלים, שיש את ההקצאה בין ותיקים לעולים, 50-50 - - -

לא 50, 30 מול ה-50. השאיפה שלנו היא להגיע ל-50 מול 50.

אלה כרגע הפתרונות שקיימים. אין פתרונות מהרגע להרגע.

השאלה אם נעשה במשרד דיון הערכת מצב. המציאות היא המציאות, אנחנו רואים אותה, היא מבורכת, ברוך ה', נדרשים דיוני הערכת מצב בכל משרד ומשרד. יתרה מזאת, אני חושב שחלק מהסיום יהיה צורך שלנו להוציא דרישה לדיון קבינט. יש קבינט דיור, קבינט עלייה דחוף.

אדוני היושב ראש, אין דיור ציבורי. גברתי, מי שהייתה השרה ועודד שיושב לצידה, יודעים כמה יחד התייסרנו, אין דיור ציבורי, לא לעולים ולא לוותיקים. אין דיור ציבורי. אצלי במרכזי הקליטה תקועים, סליחה על המילה הבוטה, עולים מבוגרים 6, 7, ו-8 שנים, כי אין להם דיור ציבורי. וזה לא רק אצלי, גם ברשויות זה ככה.

ואני אוסיף, אם יורשה לי, שגם אין משכנתאות, כי משכנתאות לעולים זה 3%, הריבית היום זה 2.5% בשוק, אז גם משכנתא לעולים אין.

רק רגע. אנחנו ניתן לך לדבר בתור. אני יודע שרשומים נציגי הארגונים, נציגי הרשויות המקומיות. רק אני מבקש, מי שמדבר ידבר בתמצית ולא להביא את כל המגילה. תנסו בתמצית כדי שנגיע לכולם, הזמן שלנו מוגבל. חברת הכנסת סופה לנדבר, בבקשה.

תודה. אני קודם כל רוצה להגיד שאנחנו בשנה הקודמת הגענו לתקציב, עם כל התוספות ועם כל המאבקים, ל-2 מיליארד שקל וכך ישבנו במשרד העלייה והקליטה. זה לא פלא שיש היום 31,000 עולים שהגיעו למדינת ישראל. אנחנו, יחד עם הסוכנות ויחד עם משרדי ממשלה, בקדנציה הקודמת עשינו המון דברים, אבל יחד עם זאת קיבלנו החלטה בממשלה ליישם חלק של פרויקט לאומי, צרפת, בלגיה ואוקראינה. אנחנו הפכנו את משרד העלייה והקליטה למשרד עלייה וקליטה ויחד עם הסוכנות היהודית אנחנו פעלנו כדי להגדיל את מספר העולים שמגיעים למדינת ישראל.

הגיעו, תודה רבה, אנחנו יכולים לעשות וחייבים לעשות הכול כדי שהמספר יגדל ושקליטתם בארץ תהיה נורמלית ושאנחנו כל פעם לא נחזור לישיבה שאתה היום על מה אנחנו נעשה. יש מה לעשות, זו חובה של מדינת ישראל לעשות וחובה של הממשלה הנוכחית לעשות הכול כדי שיהיו מרוצים במדינת ישראל.

הקמת האגף של צעירים הייתה יוזמה שלנו בקדנציה הקודמת. אני חושבת שזה אגף הצעירים היחידי במשרד העלייה והקליטה. אני חשבתי שהקליטה של צעירים היא קליטה משמעותית של מדינת ישראל, זה העתיד של המדינה הזאת ובגלל זה ציפיתי שגם במשרדים אחרים יהיה אגף כזה.

אנחנו אמרנו, ואני בישיבת הממשלה אז אמרתי, צרפת ובלגיה ואוקראינה זו התחלה, צריך להיות פרויקט לאומי, להוציא אותו מהמגרות. אני חשבתי, בישיבה הזאת, שקודם כל צריך להיות שר העלייה והקליטה, הוא חייב להיות כאן, אחרת אנחנו סתם נמצאים בדיבורים.

איפה הפרויקט הלאומי? הממשלה שנה קיימת, איפה הפרויקט הזה? לכל עולה שמגיע למדינת ישראל מגיע אותו דבר כמו שמגיע לצרפת ומה שמגיע לבלגיה ולאוקראינה.

ואוצ'רים. אני יודעת שהוואוצ'רים האלה לא מנוצלים ואם הם מנוצלים, אז אני רוצה לדעת עד כמה ואם הם לא מנוצלים אז להעביר את זה לעולים אחרים שהגיעו למדינת ישראל. ואוצ'ר זו לא פריבילגיה, ואוצ'ר נותנים כדי שבשלב השני העולה יבחר איפה הוא לומד את השפה העברית, איך הוא לומד, לתת לבן אדם אפשרות.

בקדנציה הקודמת, ואני מאמינה שהממשלה צריכה להמשיך את זה, התחלנו לטפל בעולים בשלט רחוק, כך עשינו בצרפת, כך עשינו בכל המדינות בעולם. למה בשלט רחוק? את העולה צריכים להכין לעלייה, לתקופה של קלטה הוא צריך להיות מוכן. כאשר הוא מגיע עם מקצוע, או בלי מקצוע, הוא צריך לדעת מה הוא עושה כאן, לאן הוא הולך כאן במדינת ישראל.

אנחנו הכנו את הורדת החסמים. רק עכשיו היינו, לפני שבוע, בישיבה, איפה הפרויקט הזה? מה קורה עם משרדי הממשלה? אני מבקשת ממך ישיבה אחרי ישיבה, מול כל משרד ממשלתי, מה קורה במשך שנה. הורדת חסמים זה משמעותי, לצרפת, לאוקראינה, לכל עולה שמגיע למדינת ישראל.

נאמר כאן על ידי שרף, הוא אמר דבר נכון, הוא אמר תעסוקה ודיור. אני רוצה לדעת מה קורה עם הקרקע החומה. זה פרויקט שאישרנו, היה אכלוס בראשון לציון, כפר סבא, קרית אונו. איפה זה עומד עכשיו בערים במרכז המדינה. מה נעשה בבנייה הזו, מה נעשה במשרד השיכון ומה נעשה במשרד העלייה והקליטה. הוא היה המשרד היחידי בין משרדי הממשלה שהתחיל בפרויקט בנייה ציבורית, איפה זה עומד עכשיו.

עכשיו בתעסוקה. אנחנו שמענו כאן לפני כמה ימים שבהיי טק חסרים 10,000 מהנדסים. מה, משרד העלייה והקליטה יחד עם המשרדים האחרים לא יכול להכין את כוח האדם המקצועי? האנשים שם צריכים להגיע למדינת ישראל, יהיה להם מקום פרנסה, יהיה להם מקום מובטח, מקום שייתן לעולים למדינת ישראל, אבל גם ייתן למדינה.

עכשיו אני מסיימת ברדיו רק"ע. אנחנו ישבנו כאן בחודש יוני. עד היום אני לא מרגישה - - - אז יכול להיות שכאשר אתה הוצאת אותנו לא בצדק מהישיבה, אבל אני מרוצה שמהסקנדל הזה יכול להיות שלחצנו על משרד האוצר. אני הייתי ממליצה לשר האוצר להקים יחידת קליטת עלייה ברדיו רק"ע. זו רשות קליטת עולים בכמה שפות, זו רשות שיכולה להיות בבסיס התקציב של משרד העלייה והקליטה, זה מקום של הרשות הזו ואז אנחנו היינו פותרים המון בעיות שאנחנו רואים אותן.

אני דורשת מהממשלה הנוכחית, הפרויקט של צרפת ובלגיה ואוקראינה, להפוך אותו לפרויקט לאומי, עם תקציבים, עם אישורים, עם בלעדיות על קליטת עלייה. זה לא רק נמצא במשרד העלייה והקליטה, הוא נמצא בממשלה והאחריות של הממשלה היא אחריות לאומית ואז אנחנו נהפוך את החזון של כולנו למציאות. אני חושבת שאנחנו אחראים על אותם עולים שמגיעים למדינת ישראל, מגיעים 31,000, זה גידול משמעותי של 3,000, אנחנו התחלנו, אני התחלתי בקדנציה הראשונה מ-18,000 יחד עם אלה שהגיעו מאתיופיה, כאן, אחרי מהפך שנעשה במשרד העלייה והקליטה, הוא הביא ל-31,000. אני חושבת שזה משמעותי, אנחנו חייבים, כוועדת עלייה וקליטה וממשלה קודם כל, לעשות הכול כדי שהעולים האלה שהגיעו למדינת ישראל לא יברחו לצרפת, לבלגיה, לאוקראינה ולעולם כולו.

אדוני היושב ראש, מי נציג האוצר פה?

נציגי האוצר לא הגיעו.

הקראנו את עמדת האוצר.

הם שלחו לנו מכתב.

אדוני, אם אתה תסתפק במכתבים של משרד האוצר לא יזוז שום דבר.

אנחנו לא נסתפק, הם שלחו מכתב, קראנו את המכתב, המשרדים הרלוונטיים שקיבלו את התקציב, אנחנו נמשיך לשמוע. עד כה שמענו, נמשיך לשמוע. אם יש עניין, אנחנו נקיים דיון יותר רחב ואפילו נזמין את שר האוצר ואת השרים הרלוונטיים.

אנחנו נשמע עכשיו את הצד הצבאי. אלוף משנה, ערן שני, מפקד מיטב.

בוקר טוב לכולם. הצבא בשנים האחרונות עשה כמה מהלכים כדי לקלוט טוב יותר את העולים, בין היתר על חלק מהמהלכים דיבר פה ידידי איציק. אנחנו זיהינו את המגמה של יהדות צרפת ולכן בשיתוף עם משרד הקליטה עשינו מאמצים גדולים לשים נציגה שלנו בקונסוליה בצרפת על מנת לטפל טוב יותר בעולים מצרפת, לאור כל מה שקורה שם.

בלי שום קשר אנחנו עשינו עוד כמה פעולות, פתחנו קורס חדש בצה"ל, שנקרא קורס מולדת. זה קורס שמיועד לאנשים שאנחנו מזהים שיש מידה גדולה של רגישות, או שאלה אנשים שרמת העברית שלהם נמוכה. אם רמת העברית נמוכה מאוד אז הם הולכים לקורס העברית, הקורס הוא קורס של 13 שבועות וזה אמור לכסות על הפערים. אבל יש אנשים שהעברית שלהם לא רעה, אבל עדיין אנחנו מזהים שיש רגישות גבוהה בכניסה שלהם לשירות, או אנשים שהם בנים לישראלים לשעבר שדיברו עברית בבית ולכן העברית היא טובה מאוד, אבל הם מעולם לא היו פה, הם לא מכירים את מדינת ישראל, הזיקה שלהם למדינה יחסית נמוכה, הם לא למדו פה מעולם ואנחנו בודקים את הדבר הזה לפי קריטריונים שקבענו. אנשים שאנחנו מזהים שרמת הרגישות בכניסה לשירות היא גבוהה, אנחנו שולחים אותם לקורס של 13 שבועות, זה נקרא קורס מולדת, שמכין אותם טוב יותר לשירות הצבאי.

הדבר הנוסף שעשינו, כמו שהזכיר פה איציק ידידי, אנחנו עדכנו את גילאי השירות. החלטנו לבטל את השירות של 6 חודשים שהוא שירות לא אפקטיבי. קיבלנו הרבה מאוד תלונות מעולים חדשים שאמרו 'תשמע, עד שכבר באתי לארץ ועד שכבר מצאתי מקום עבודה ואני כבר בן 24, אז עכשיו אתה קורא לי לחצי שנת שירות. אני צריך להתפטר מעבודה ועד שאני אמצא עבודה עוד פעם'. הגענו למסקנה שזה לא יעיל, זה לא אפקטיבי. מי שרוצה לשרת בצה"ל, אנחנו כמובן נאפשר לו לשרת בצה"ל, אבל מי שלא רוצה והוא מעל גיל 22 אנחנו לא מחייבים אותו. אני חושב שזה תורם לקליטה שלו או שלה במדינת ישראל בצורה טובה יותר.

אנחנו עושים כל מיני פעולות בשיתוף עם תנועת הצופים, למשל גרעין צבר, בעיקר בצפון אמריקה, אבל כרגע זה מתפשט לעוד מקומות בעולם. אנחנו שולחים נציגים - - -

בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה.

לפני הכול.

זה נכון, אני מודה. אנחנו שולחים נציגים שלנו לחו"ל לראיין את החבר'ה שם, לנסות להתאים להם מה שנקרא חליפה לפי מידה, בצורה הכי טובה והכי רגישה שיכולה להיות. אנחנו שותפים שם בערבי הורים, אנחנו עוסקים בהסברה ואנחנו משקיעים בזה לא מעט. בגדול, אני חושב שצה"ל ערוך טוב לקליטת העולים.

תודה.

אפשר לקבל נתונים על גיוסים?

כן. אני יכול להעביר לך נתונים.

נציג משרד החוץ נמצא? לא, אוקיי, אז אנחנו עוברים למשרד הכלכלה. גב' מיכל אבגנים. לא נמצאת? אז אנחנו נמשיך עם נציג משרד החינוך, גב' רויטל דותן.

שלום. אני ממונה על ארגון הלימודים באגף לקליטת תלמידים עולים. בדרך כלל אין לנו צפי ידוע מראש על מספר התלמידים העולים, מהיכן הם מגיעים והיכן הם יתגוררו. זה מערים עלינו קושי, מכיוון שגם אם שתי משפחות יגיעו לאותו יישוב ויבחרו בבתי ספר שונים, מבחינתנו זה בעצם לתת את המשאבים באופן כפול.

בכל מקרה המשרד נותן מענה אחיד, שוויוני ושקוף בהתאם לחוזר מנכ"ל בכל הנוגע לקליטת תלמידים עולים. אנחנו מפעילים מגשרים חינוכיים בין תרבותיים דוברי שפות בשיתוף עם הרשויות המקומיות. למשל עלה צורך בבני מנשה, אז הכנסנו גם אותם. היום יש לנו גם מגשרים דוברי בני מנשה, בנוסף לצרפתית, ספרדית, כמובן מגשרים לעולים מאתיופיה וכמובן דוברי רוסית. אנחנו מפתחים חומרי למידה ותרגול וגם חומרים מתוקשבים, כדי שגם התלמיד העולה הבודד יוכל לקדם את פיתוח השפה שלו.

אנחנו מכשירים מורים לעבודה עם תלמידים עולים, אנחנו מפעילים מערך הדרכה בתוך בתי הספר, שעובד עם הצוותים החינוכיים. אני חייבת לציין שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד העלייה והקליטה. בתכנית האסטרטגית של משרד החינוך הכנסנו את הנושא של כשירות רב תרבותית לצוותי החינוך בתוך בתי הספר. בירידים לעידוד עלייה שמתקיימים במדינות שונות בעולם אנחנו נותנים הסברים טרום עלייה, מדריכים את המנחים לעלייה שם.

עוד מהלך שאנחנו הולכים אליו והוא נראה לנו מאוד חשוב זה לבחור בתי ספר מתמחים בקליטת תלמידים עולים, ביחד עם הרשויות, כדי שבאמת נוכל לעשות איגום משאבים לתוך בתי הספר האלה, להכשיר את הצוותים החינוכיים ובאמת לראות ראייה מתכללת של הנושא ושל התלמידים העולים. תודה.

תודה.

אם אפשר לשאול שאלת אינפורמציה. ברי לי שקשה לי לפני תחילת שנת הלימודים, אבל ברי לי שאפשר לקבל מבתי הספר דוח שבוע אחרי.

כן, אבל העולים מגיעים במהלך כל השנה.

אז גם דוחות רציפים. עד כדי מחשב שעושה היום טיפול פרטני. אני יודע שיש לי פה שני עולים מצרפת, או עולה אחד מבלגיה או עולה אחד מדרום אמריקה ואיך ובאיזה הקשר לאותו בית ספר, אם יש צורך בתוספת שעות או בוואוצ'ר שנותן את תוספת השעות האלה לעולה כדי שלא יילך ויידרדר אלא יוכל להשלים חומר ולהיות מצמצם פערים עם כיתתו.

ברור שאנחנו מקבלים נתונים, אבל מבחינת היערכות מראש הדבר הוא יותר מורכב.

ברור, אני אומר באופן רציף, הזרמת דוחות הדדיים.

זה בוודאי.

בשביל שלא יהיה נוער בסיכון. כמו שיש קב"ס, כך גם הנוער העולה, באופן הרבה יותר ממוקד.

מר עמוס ארבל, ראש אגף מרשם ומעמד אישי במשרד הפנים.

אדוני היושב ראש, אני אתאר בקצרה את השותפות של רשות האוכלוסין בתהליך קליטת העלייה. מבחינתנו הטיפול מתחלק לשניים, הראשון הוא בהגעת העולים כאן לישראל כעולים חדשים. עוד טרם הגעתם שם בטיפול בקונסוליות ומול הסוכנות היהודית אנחנו משתדלים עד כמה שניתן להקל את התהליך עוד בארץ המוצא, על מנת שכל תהליך הראיון וקבלת הוויזה בקונסוליה יהיה כמה שניתן קל, בוודאי לגבי מדינות כמו צרפת ואוקראינה, שיש שם את הבעיות המיוחדות. עשינו שם מפגשים שונים ואחרים עם משרד החוץ והסוכנות כדי שהתהליך הבירוקרטי, נקרא לו כך, יהיה עד כמה שניתן פשוט וקל ומהיר והוא יגיע לכאן לארץ בדרך הקלה ביותר.

לפני כ-5 שנים, בהובלתה ובשיתופה של שרת הקליטה דאז, סופה לנדבר, יצרנו מהלך מאוד מאוד חדשני וטוב ומסייע, שהעולים החדשים יקבלו את תעודת הזהות בנתב"ג. צריך לברך על המהלך הזה ואנחנו מרחיבים אותו ומקדמים אותו לפעילויות נוספות, שהעולים החדשים בנתב"ג יקבלו שירותים ואף, עם הרחבת הביומטריה, אני מניח, ב-1 באפריל 2016, לכלל תושבי מדינת ישראל, לתת גם מענה לעולים החדשים בנתב"ג.

כולם יודעים שאחד הדברים המפחידים את העולים החדשים, גם אותנו כישראלים, זה הבירוקרטיה והמנגנון של משרד הפנים, של לקחת יום חופש כדי לבוא למשרד הפנים ולטפל בבעיות. בהתאם לכך אנחנו יוצרים מצב שהעולה, עד כמה שניתן, לא יגיע למשרד הפנים, לא יגיע ללשכה שלנו. את השירות הוא יקבל עוד בחוץ. נתתי את הדוגמה של העולים שמגיעים באופן ישיר כעולים, אבל יש קבוצה לא מבוטלת שהם משני סטטוס כאן בישראל. אין לי כאן את הנתון, אבל אני מניח שבסביבות 4,000 איש עשו את זה במהלך 2015 ולגביהם יצרנו מודל עם צרפת כפיילוט, וציין אותו חבר הכנסת יואל, שהעולים מגיעים בשיתוף עם הסוכנות היהודית, לא מגיעים למשרד הפנים, ממלאים את הטופס באינטרנט, מעבירים את כל מה שצריך, אני לא אפרט כאן יותר מדי את התהליך, הוא מגיע למקום בשיתוף עם הסוכנות היהודית, מחוץ ללשכה, אם זה ספרייה ציבורית, אם זה מרכז קליטה וכן הלאה, ושבוע לאחר מכן פקיד שלנו יוצא אליו החוצה לאותו מרכז ביחד עם נציג הסוכנות ונותן לו תעודת זהות במקום. הוא לא צריך להגיע אלינו, הוא לא מחכה בתור, הוא לא צריך לשלם כסף לעורך דין, הוא לא צריך טובות של אף אחד, והתורים אצלנו הם 3 עד 4 חודשים קדימה. אני אומר את זה בצער רב, גם לגבי העולים וגם לגבי אחרים.

אנחנו סיכמנו עם הסוכנות היהודית לפני כחודש שלקראת 1 בפברואר אנחנו נרחיב את זה לכלל המדינות האחרות בעולם, כולל ארצות הברית וקנדה, בשיתוף עם 'נפש בנפש'. נשארה קבוצה של נתיב שהיא בעייתית בהקשר של בדיקת הזכאות. נצטרך לחשוב גם עליה איך עושים, כי בנתיב, מי שיודע, האנשים משני הסטטוס צריכים להגיע לנתיב על מנת להתראיין ולקבל את בדיקת הזכאות, שונה היום מהסוכנות היהודית, וצריך לחשוב יצירתי איך אפשר לעשות כדי שהאנשים האלה לא יגיעו לרשות האוכלוסין.

אני אומר כאן, לצערי הרב, אנחנו לא מטפלים יותר בעולים החדשים, לא במשני הסטטוס ולא באחרים. העולה החדש שמגיע לפה, גם אם הוא יקבל תעודת זהות בנתב"ג, לאחר חודש או חודשיים הוא צריך לבוא לשנות כתובת, הוא התחתן, התגרש, לרשום ילד וכן הלאה, כל הפעולות האחרות שחלות גם על אזרחים ישראלים, חלקם הגדול מן הסתם בתחילת דרכם פה בארץ אינם דוברים את השפה. יש בעיות קשות בתוך רשות האוכלוסין, כי אין לנו דוברי שפה, בוודאי ובוודאי אם הוא מביא מסמך כזה או אחר שצריך לבצע הליך מרשמי, שצריך לתרגם את אותו מסמך, אז אתה שולח אותו לנוטריון ואתה שולח אותו לעורך דין כדי לתרגם, גם אם הוא מוציא כסף, כי אין לנו את היכולת לקרוא את המסמכים שהאנשים האלה מביאים, ולא כולם באים מארצות הברית.

אנחנו, גם לטובת הליך שינוי סטטוס, גם לתהליך קליטת העלים, אנחנו נשארים באותם תקנים ובאותם מספרים שמדינת ישראל תקצבה או נתנה לאותו תהליך של קליטת עולים לפני 10 ו-15 שנה. 30,000 עולים כאלה, רשות האוכלוסין לא קיבלה אפילו רבע תקן ורבע התקן הזה הוא הרבה יותר קריטי אם אין אותו דובר השפה, לא צרפתים, לא רוסים, לא אף אחד ממדינה אחרת, שיאפשר לטפל טוב יותר בעולים החדשים.

אני צריכה לצאת, אני מבקשת סליחה. אני רק רוצה לבקש שבישיבה הבאה אנחנו נשמע את ההישגים במשך השנה הזאת של הממשלה הנוכחית. אתם חיים ממה שהשארנו במשרד העלייה והקליטה ותאמינו שזה כואב לי. אני צריכה להגיד תודה לסוכנות ותודה למשרד הפנים, אנחנו הקמנו יחידה בשדה התעופה, אנחנו החלטנו בקדנציה הקודמת, עם מאבק ובמימון של משרד העלייה והקליטה של תקנים של משרד הפנים, כדי שעולה אחרי חצי שעה שהוא מגיע למדינת ישראל הוא יקבל תעודת זהות ותעודת עולה וכל המסמכים ובוחר בנק ובוחר קופת חולים. אני מבקשת ממך, קודם כל, לעשות ישיבה מיוחדת למשני סטטוס, בגלל שיש בעיה, 3 חודשים אנשים לא מסוגלים לשנות את הסטטוס וזו בירוקרטיה קשה ביותר והמשמעות של זה.

דבר שני, אני מבקשת ממך, אדוני היושב ראש, בישיבה הבאה אני רוצה לשמוע, אני מאמינה שגם חברי הכנסת האחרים, מה נעשה במשך השנה הזאת בממשלה הנוכחית בנוסף למה שהשארנו במשרד העלייה והקליטה. תודה רבה.

חברת הכנסת לנדבר, שיהיה לך נחת, בפגישה עם רופאים עולים שהייתה לנו לפני שבוע הם שאלו 'איפה האמא שלנו?' שאלנו 'מי זו האמא שלכם?' הם ענו, 'שרת הקליטה'.

אני נפגשת איתם, תודה רבה.

אנחנו קוראים לחברת הכנסת סופה לנדבר ולכולם להצטרף לממשלה, להצטרף לעשייה.

לממשלה הזאת נצטרף בקדנציה הבאה, אבל אני מאמינה שאנחנו נחליף את הממשלה.

אז זה חוסר אחריות.

זה לא יקרה, אבל אפשר לחלום.

בבקשה, מר רפאל וולנר, יושב ראש ארגון הגג של יהודי בלגיה.

שלום כבוד היושב ראש, כבוד חברי הכנסת. אני שומע פה הרבה ביקורת, קודם כל הכרת הטוב. למדינת ישראל שקלטה כל כך הרבה עולים במשך כל השנים ועם כל הבעיות ועם כל הקשיים אני חושב שזו המדינה בעולם שמקבלת ככה עולים חדשים.

המצב באירופה, כמו שאמרנו כבר קודם, הוא הרבה יותר גרוע ממה שאנחנו חושבים. אני גר בבלגיה, המחבלים שהיו בפריז הקימו את התשתית בבלגיה, כמה קילומטרים מהבתים שלנו עשו את הפצצות והכינו את הכול והלכו לשם. הבעיה בבלגיה היא שהיום בבריסל 1 על 4 תושבים הוא ערבי. באנטוורפן אני לא יודע כמה אחוזים, אבל בתוך 20 שנה יהיה להם רוב בעיריית אנטוורפן, וככה גם בבריסל. כך שאנחנו מצפים שראשי העיר בתוך 20 שנה יהיו ראשי עיר ערבים. כל זמן שהשלטון עוד עומד לימיננו, מה שהמצב הוא כיום, אז אנחנו עוד חצי בסדר, עם כל הפחד ועם כל זה.

אז קודם כל יש את העולים החדשים שבאים מבחירה, אבל יש הרבה עולים פוטנציאליים שעדיין לא יודעים שהם עולים חדשים ואנחנו צריכים להיערך אליהם. בפרשת השבוע לפני שבוע למדנו גם שהיו יהודים במצרים שלא רצו לעלות, למה הייתה מכת חושך? כדי שהמצרים לא יראו את היהודים שלא רצו לעלות לארץ. היום קוראים לזה הסינדרום של שטוקהולם. האנשים האלה, יבוא יום והם יפתחו את העיניים וכולם ירצו להגיע לארץ. אנחנו צריכים להיערך לזה.

ועוד פעם, אני לא פה לבקש תקציבים, מי אני מחוץ לארץ שאני אבקש תקציבים מתושבים ישראלים? אני ממש מרגיש טוב שאנשים פה מסביבי אומרים שזה חוב לאומי, כל הכבוד לכם. מה שאני רוצה לומר בעיקר זה, כמו שאמרנו, הבירוקרטיה. העולים החדשים שבאים לפה, שזה לא תקציב ענק, מה שאנחנו מדברים פה, זה בירוקרטיה, אני מדבר על בירוקרטיה של תעודות.

אתמול פגשתי מישהו שהוא אנליסט כלכלי שעלה מבלגיה, היה צריך לעשות מבחן בסדר, אבל המבחן צריך להיות בעברית. זה לא קל לבלגי שעולה לארץ לעשות מבחן בעברית, אנליסט כלכלי, עם כל הדברים בעברית. תדעו לכם שאם הבן הזה היה הולך ללונדון הוא היה מרוויח בתוך חודש 10,000 פאונד לחודש. הוא בא לפה ומטרטרים אותו עם מבחנים בעברית. יש לו תעודה, תבדקו את התעודה, אם התעודה היא בסדר, יעשה מבחן בעוד שנה, כשיתרגל. מה צריך לטרטר אותו? אותו דבר עם רופאים ורופאי שיניים וכו' וכו'.

דיברנו על משרד הפנים. אני מברך על מה שהולכים לעשות, אבל אתם יודעים טוב מאוד שזה לא הולך כרגע. אני רואה, בעיריית אנטוורפן למשל היום אפשר להזמין תור באינטרנט ובאים בשעה מסוימת ומחליפים את הפספורט, את תעודת הזהות, הרבה דברים אפשר לעשות דרך האינטרנט ואני חושב שבארץ, שהיא בהיי טק היום, בטופ של ההיי טק העולמי, זה עדיין לא קיים כמו שצריך.

אני מדבר על בנקים. בנקים מטרטרים גם את העולים החדשים. הרבה יותר ממה שה-OECD מבקש, הרבה יותר מאשר הבנקים בחוץ לארץ מבקשים, מטרטרים אותם בכל מיני ניירת וסחבת והוכחות ועד שמקבלים את הכסף ושולחים את הכסף בחזרה. רבותיי, אלה דברים בירוקרטים שאפשר לנהל בלי תקציב או בתקציב קטן.

הבעיה של שפות באמת, שהאנשים בכל המשרדים, שיידעו קצת את השפות של העולים. באים לפה ולא מדברים את השפה, אז מאוד מאוד קשה להבין מה שרוצים. לפתוח חשבון גז, לעולה חדש לקח חודשיים עד שהוא פתח חשבון גז. למה? אני לא יודע. אלה דברים בירוקרטים קטנים שלא מבקשים תקציב גדול.

עוד פעם, ואני רוצה לסיים בזה, רבותיי, העולים שבאים ממערב אירופה, זה לא תקציב, זה השקעה. אתם צריכים להבין שאלה עולים ברמה מאוד גבוהה. אני חס ושלום לא מדבר על עולים אחרים, גם מרוסיה ומכל מקום, אני מדבר על האנשים שאני מכיר, שעושים עלייה או שהולכים לעשות עלייה. אלה אנשים עם תעודות, עם חינוך, עם כל מה שאתם רוצים. זה באמת יעלה תקציבים, אבל זו השקעה לטווח ארוך וההוכחה היא, איך שמדינת ישראל נראית היום, עם כל העולים שעלו פה מאז הקמת המדינה. תודה לכם.

תודה רבה.

נציגת משרד הרווחה והשירותים החברתיים. הצטרפו אלינו גם חברות הכנסת נורית קורן וחברת הכנסת קסניה סבטלובה. בבקשה, דפני מושיוב.

אני רוצה להודות לך על הדיון. אני רוצה לציין שהחלטת הממשלה שעברה בנושא של עולי צרפת, בלגיה ואוקראינה היא החלטה תקדימית שרואה סוף סוף את הנושא של טיפול בעולים כמו כיסא עם ארבע רגליים, הנושא הכלכלי כמובן, הנושא החינוכי, הנושא הבריאותי והנושא הרווחתי. אני חושבת שלראשונה משרד הקליטה תכלל כאן את המערכת. אנחנו קיבלנו תקציב חד פעמי של 7 מיליון וביקשנו לחלק אותו לשנתיים כי לוקח זמן עד שאנשים מגיעים, מי שצריך כמובן, למערכת הרווחה.

אנחנו רואים שמגיעים בשנה הראשונה אנשים שהם יותר זקנים ואזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלויות. האנשים האלה, דרך אגב, מקבלים שירות אוניברסאלי. הבדידות היא אוניברסאלית, גם אדם שיש לו רקע כלכלי מבוסס עדיין קיימת בדידות בקרב הזקנים, וכנ"ל גם לגבי אנשים עם צרכים מיוחדים ואחד הדברים היפים שקרו זה באמת הייתה התארגנות של, אני נותנת תמיד את הדוגמה, קבוצה של משפחות שעלו מצרפת עם ילדים עם צרכים מיוחדים והם פתחו מעון משותף שהקל כמובן על הילדים עם הצרכים המיוחדים שדיברו רק צרפתית.

הנקודה הנוספת שחשוב לשים עליה דגש היא ביטוח לאומי. אנחנו גילינו שיש אמנות בינלאומיות, הן מאוד מאוד חשובות בתהליך הקליטה, גם לאנשים מבוגרים וגם לאנשים עם צרכים מיוחדים וחשוב להוסיף את הביטוח הלאומי לשולחן העגול הזה מפני שלוקח זמן עד שמקבלים את כל האישורים וההכרה שמדינת ישראל נותנת ממילא לאנשים.

אני רוצה לשבח את שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות וארגוני העולים. אנחנו עובדים היום עם מה שנקרא מודל קליטה יישובי שאנחנו רואים את המקום של אינטייק והאבחון ושער הכניסה למערכת הרווחה עם דוברי שפה כמרכיב מאוד קריטי. לארגוני העולים יש חלק מאוד מאוד חשוב בסיוע כאן וגם לרשויות המקומיות כאשר כמובן התקציב הזה איננו מספיק לקליטה ולכלל השירותים הנדרשים. הרשויות המקומיות מתגייסות וזה לא מספיק. אני רוצה לציין שבשנה השנייה לעלייתם אנחנו רואים את הקשיים הכלכליים של מי שמגיע אלינו, אחרי שהם סיימו להשתמש ולהיעזר בסל הקליטה.

דבר אחרון שאני רוצה לציין זה המעבר של חלק מהילדים לחינוך החרדי שאיננו מוכר. אותם בתי ספר לא תמיד רשומים ומפוקחים על ידי משרד החינוך ולא תמיד משרד החינוך מגיע לאותם המקומות. ישבנו בחדרה, הילדים הגיעו לבית הספר ולא נעזרו בכל הרשת החשובה והטובה של משרד החינוך. גם לשם צריך לשים לב ולקחת את זה בחשבון. תודה.

תודה.

אני מתנצל, אני הולך להלוויה של דפנה מאיר, אז רק אני מודה שוב ליושב ראש. יזמנו את הדיון, אין לי ספק שהוא חייב להיות דיון מעקב ואנחנו, אני חושב, מצדנו צריכים להעלות אותו לרמה שהנתונים שהוצגו בפנינו, הנתונים המבורכים, יוצגו גם לכל משרדי הממשלה ולדרוש ישיבת ממשלה/קבינט בעניין ושבישיבת מעקב הבאה יהיה פה גם נציג משרד ראש הממשלה, סמנכ"ל משרד ראש הממשלה שצריך לתכלל את הדבר, כנ"ל אוצר, כנ"ל ביטוח לאומי או גורמים אחרים שנאמרו פה שלא התייצבו כאן, ודרישה מכל המשרדים לקיים את ההיערכות. אין ספק שגם השנים הבאות עלינו לטובה, פה ציינו נציגי בלגיה ואחרים, המציאות באירופה תחייב אותנו לגלי עלייה גדולים יותר. כפי שנאמר פה על ידי קודמיי, ראוי שתהיה תכנית חירום ממשלתית, עכשיו חירום, אבל בשנת 2017-2018 תכנית הרבה יותר גדולה שנערכת לזה באופן יותר משמעותי יותר ואנחנו נקיים את ישיבות המעקב לפי מה שתחשבו לנכון, עם משרד משרד או עם כולם ביחד, יש ערך לזה ויש ערך לזה, בתדירויות גבוהות יותר. תודה רבה.

תודה רבה.

ד"ר מיכאל בן סעדון.

שלום. אני מנכ"ל של קעליטה, ארגון גג של עולי צרפת. בוקר טוב לכולם. אני רוצה לומר לכם שאנחנו עומדים בפני הזדמנות היסטורית ואני חושב שזו שעת המבחן שלנו כחברה וכמדינה. צריך להבין שכש-8,000 עולים יהודים עולים מצרפת יש עוד עשרות אלפים שמסתכלים על קליטתם. אין עידוד עלייה יותר טוב מקליטה מוצלחת. זה הזמן להשקיע בקליטה מוצלחת.

אני רוצה להצטרף לדברים של ידידי מבלגיה, זאת השקעה. כשמשקיעים כמה מאות מיליוני שקלים בקליטה המדינה מקבלת מיליארדי שקלים, כי עלייה זה מנוע צמיחה, זה יזמות, זה יצירת מקומות עבודה וכמובן שזה משהו שהוא ערך עליון שלא ניתן לכמת אותו, שזה ציונות.

בקעליטה אנחנו כתבנו תכנית, אנחנו חושבים שעם 300 מיליון שקלים בשנה אפשר לעשות מהפכה ולקלוט 50,000 עולים מצרפת בשנים הקרובות. מה צריך לעשות? אחת, הנושא הבוער לדעתנו זה נושא התעסוקה. לצערי אני לא חושב שיש ראייה כוללת היום במשרד הקליטה. אנחנו שואלים מה היעדים שלכם מבחינת השמה, שומעים על מרכזים להכוונה בתעסוקה, שואלים על התכנים של המרכזים, לצערי אין שקיפות מספיק גבוהה ולא מקבלים תשובות. כתבנו תכנית שצריך לעשות מהפכה בתחום הרישוי, מקצועות הרישוי, תכניות השמה והכשרה. זה ניתן, בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה.

שתיים, בנושא החינוך, התחילה השנה תכנית מאוד חיובית עם משרד החינוך, צריך להטמיע אותה. זו תכנית חירום, חינוך זה לא חירום, אז כרגע אנחנו מדברים על שנה של עזרה לעולים חדשים, אנחנו יודעים שחינוך זה מספר שנים וצריך להיערך עכשיו לשנת הלימודים הקרובה. לצערי השנה ההיערכות התחילה רק בספטמבר כאשר שנת הלימודים כבר התחילה, אז מעכשיו אנחנו מבקשים להטמיע את התכניות האלה.

שלוש, נושא הפרויקטורים שהוא מאוד חשוב. אני לא יודע אם אתם מכירים את הדמויות האלה, את האנשים האלה שעושים עבודת קודש ברשויות. הפרויקטורים, לצערי הרב הם עובדי קבלן. אני רוצה לחזור על זה, הם עובדי קבלן, זה אומר שאין להם אבא ארגוני ואמא ארגונית, הם לא עובדים של הרשויות, הם לא עובדים של משרד הקליטה, אין להם כתובת וצריך לדעתי לשנות את הסטטוס שלהם ולחזק אותם מאוד משמעותית.

תודה רבה.

מר עופר דהן, מנהל המחלקה לעלייה, קליטה ותפקידים מיוחדים בקרן הידידות.

תודה רבה על רשות הדיבור. הקרן לידידות בשנה החולפת עסקה בעיקר בפעילות עלייה באזור אוקראינה ובפיתוח של מודלים לקליטה חדשה פה בישראל, הכול בשיתוף פעולה מלא עם משרד הקליטה. בשנה הקרובה, שנת 2016, אנחנו מתכוונים לחזק את הקשר עם הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה בכל הנוגע לקליטת העולים, להשקיע בכך משאבים, ככל יכולתה של הקרן, וכמובן להרחיב את פעילות הקרן לעלייה גם למדינות נוספות.

אנחנו נשמע עכשיו נציגים של הרשויות המקומיות. מר אמיר דור, מנהל רשות הקליטה בעיריית תל אביב-יפו.

אני אעשה את זה בקצרה, כי בטח הזמן די קצר, לא נלאה אתכם. סך הכול בשנת 2015 בתל אביב-יפו נקלטו כ-4,000 עולים, מה שהופך אותנו לעיר המובילה בארץ בקליטת עלייה ועל כך אנחנו מאוד גאים. בשיתוף משרד העלייה והקליטה אנחנו מפעילים היום שישה פרויקטורים לעידוד עלייה, חמישה לפי שפות, שבעצם נותנים את כל המענה הראשוני לעולים, ויש לנו גם פרויקטורית לקהילה הצעירה, מה שמאפשר בעצם לתת מענה בשפה שלהם ולהנגיש להם את כל השירותים. יש לנו גם מגוון תכניות בתחומי התעסוקה, בתחומי החברה והתרבות. חשוב לציין גם את כל שיתופי הפעולה עם המגזר השלישי, שזה מאוד רלוונטי, עם גבהים, קעליטה וכל הארגונים הרלוונטיים.

נקודה אחרונה, הקמנו גם פורום של מנהלי רשויות הקליטה במרכז השלטון המקומי, ועל כך באמת תודה למרכז השלטון המקומי, ששם בעצם נוכל לייצג יותר טוב את כל רשויות הקליטה בשלטון המקומי מול משרדי הממשלה. נוכל גם להעביר אינפורמציה ומידע אחד לשני. תודה.

תודה רבה.

ברת הכנסת נורית קורן, בבקשה.

בוקר טוב לכולם ותמיד אני שמחה שיש כל כך הרבה אנשים מסביב לשולחן שעושים עבודה נהדרת וצריך להגיד להם כל הכבוד, כי באמת המדינה לא יכולה לפעול כמו שאתם פועלים וזה מאוד מבורך, מה שאתם עושים, אבל אנחנו צריכים לחזק אתכם.

אני כיושבת ראש השדולה לעולים דוברי צרפתית מודעת לכל הבעיות של העלייה הצרפתית. אני רוצה לבקש, יש כאן שלטון מקומי, בירושלים עשו פרויקט נהדר, צרפתים עולים שכבר שולטים בשפה מסייעים לעולים החדשים בתוך כל הפרוצדורה בעיריות. הייתי מבקשת ששאר העיריות ייקחו את הדוגמה הזאת וייקחו את האנשים האלה שמוכנים להתנדב ולסייע. אלה אנשים בגמלאות, אנשים שבאמת רוצים לעזור לעולים החדשים. זה פרויקט מצוין.

הכול מתחיל בזה שעולה חייב לשלוט בשפה העברית. יש לנו בעיה במדינה, שאם לא מדברים עברית קשה מאוד. אני מוכנה לקחת על עצמי את הנושא של הבנקים ולכתוב מכתב לבנקים שבאמת יהיה נציג שיהיה דובר צרפתית כדי לסייע. אם אתה אומר שגם בחברות הגז, אני אוציא גם לחברות הגז מכתב. כל הדברים האלה, צריך גם לנקז אותם למייל שלי כדי שאני אוכל לפעול. ברגע שאני יודעת נקודתית על נושאים מסוימים אני פועלת.

כמו למשל, מול לשכת עורכי הדין, עורכי דין שבאו עם תואר והיו צריכים לעבור את המבחן, אז סייענו להם ולשכת עורכי הדין פתחו מחלקה של דוברי צרפתית והם סייעו לתלמידים ובאמת יש תלמידים שעברו גם הפעם, כשהמבחן מאוד קשה. יש מקצועות שצריך לעבור אותם, אין מה לעשות, זה חוק וצריך לשנות את החוק. מיכאל יודע, הוא היה איתי בוועדת הרווחה בשבוע שעבר, יחד עם היושב ראש אלי אלאלוף אנחנו עובדים לתקן את החוקים של רופאים, רופאי שיניים, על מנת שנוכל לסייע בתעסוקה.

אבל, אדוני היושב ראש, כמו חבר הכנסת מוטי יוגב, מאוד חשוב באמת לצאת בקריאה לממשלה להכין תכנית. אנחנו באמת רוצים לקלוט את כל העולים, כי אנחנו רואים שהמצב רק הולך ומחמיר. אנחנו מדינה שיודעת לחיות בטרור, אבל שאר המדינות לא יודעות ואנחנו לא רוצים שאנשים ייפגעו ולכן אני אצטרף למכתב הזה בשמחה.

תודה רבה. בהחלט את צודקת, המטרה שאנחנו מקיימים את הדיון פה היא לשמוע ואז אנחנו הולכים לממשלה עם נתונים, עם כיוון. זו הכוונה.

אז אני אשמח לחתום על המסמך. תודה לכולם.

אמרת ירושלים, אז נשמע את נציג ירושלים, מר פיני, מנהל רשות הקליטה בעיריית ירושלים.

אולי ניתן למחזיקת תיק הקליטה, הגב' מרינה קונצביה, לפתוח,

בסדר גמור.

שלום, בוקר טוב, אני רוצה להצטרף לכל מה שנאמר פה. הכול נכון, יש לנו בירוקרטיה ובירושלים אני הצטרפתי לרשות הקליטה והעלייה כמחזיקת תיק עלייה וקליטה וחברת מועצת העיר לפני כשנתיים וחצי והתחלתי במאבק על תקציב, שזה היה עד היום, ואני רוצה להגיד כמה מילים באופטימיות, כי אנחנו היום קיבלנו בשורות טובות, סוף סוף יש לנו תקציב. אבל בטוח שזה לא מספיק לנו, אנחנו צריכים עוד יותר, יש לנו המון בעיות. אנחנו יודעים, ירושלים היא עיר הבירה ובאים לפה אנשים יצירתיים ועם פרויקטים יצירתיים ולא מספיק לנו בהחלט. גם תקנים וגם אפשרויות וגם תקציב חסר לנו עדיין.

אני רוצה להגיד עוד מילה אחת על בירוקרטיה, שאני יודעת שאנשים שבאים עכשיו, אני גם מוסקבאית ואני הייתי גם שליחת עלייה בסנט פטרבורג לפני כ-10 שנים ומה שאני רוצה, העבודה שעושים עכשיו בעיר שלנו, בהחלט, בדיוק מה שאמר מר שרף, אלה שליחים, זה לא רק רכזי קליטה ופרויקטורים, אלה אנשים שהם שליחים, שהם באמת נותנים את כל הלב ואת כל האפשרויות וכל היחס שלהם לעזור לאנשים שבאים. הבירוקרטיה, דבר אחד, אני מאוד מאוד מצטערת שלא באו לכאן נציגים של משרד החוץ. מה שקורה עכשיו, בערים הגדולות ברוסיה, 3 חודשים - - -

הזמנו אותם והם לא הגיעו.

3 חודשים, אני פשוט רוצה להגיד על עוד בעיה אחת גדולה, שאנשים לא יכולים להגיע אפילו לקונסוליות כדי להוכיח את היהדות שלהם, בדיוק מה שאתה אמרת, נציג האוכלוסין שלנו. 3 חודשים הם מחכים לעלייה, איפה עידוד העלייה יכול להיות כשאנשים פשוט מאוכזבים וכבר לא רוצים לעלות אם הם יודעים שככה מתנהלת מדינת ישראל.

אני רוצה להגיד עוד דבר אחד. נמצאים פה אנשים שאני עובדת איתם, זה צוות מקצועי מעולה ונהדר ויישר כוח לנו ואנחנו נמשיך ואני מקווה שעם הנימה האופטימית הזאת, שקיבלנו סוף סוף את התקציב, אחרי מאבקים עם שר האוצר, ואנחנו נמשיך לחזק את העבודה שלנו. תודה.

תודה רבה. פיני, אם אתה רוצה להוסיף אז אחרי חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

שלום רב, חברים יקרים. אני גם רוצה לברך את כולם, גם על זה שהתכנסנו פה לדון בנושא כל כך חשוב, כמו עלייה. יש פה הרבה עולים מסביב לשולחן, קיבוץ גלויות אמיתי ובאמת זה משהו שנותן תקווה, כי זה המשך קיומה של מדינת ישראל, ההמשך של העלייה, ההגעה של העלייה וגם קליטתה. אני תמיד אומרת, ואנחנו מסכימים פה עם כבוד היושב ראש, שהעלייה נמשכת יום אחד, במקרים אחד זה שבועות או חודשים, אבל הקליטה נמשכת לפעמים כל החיים. אין פה תאריך יעד מתי מסתיימת הקליטה של העולים.

בהקשר הזה אני הייתי רוצה להגיד שיש מספר דברים שהם לא ברמה מוניציפאלית, אלא ברמה של הכנסת, שאנחנו בהחלט יכולים לעשות כדי להקל על העולים את ההתאקלמות ואת קליטתם. למשל כמו העניין של הטבות המס לעולים. כרגע, אנחנו יודעים, זה נמשך רק 5 שנים, ואת הטבות המס אנחנו תרגמנו לערך כספי אז אנחנו מקבלים סכום מגוחך של 18 עד 36 שקלים שהעולים מקבלים בסופו של דבר בתלוש המשכורת שלהם.

אני אומרת שהתהליך של העלייה, וכולנו עברנו את זה, הוא תהליך קשה, הוא תהליך טראומטי, הוא תהליך של באמת עקירה ממקום וניסיון להתחבר פה גם לשורשים וגם למצב, לחברה, אז בגלל זה אני חושבת שעלינו, כמדינת ישראל, באמת לפעול למען הקלות נוספות לציבור העולים, גם אם זה קשור באישור של דיפלומות שאנשים מביאים מחוץ לארץ וביטול של הבירוקרטיה, האיומה, שכרגע מפריעה לאנשים וגורמת להם לייאוש כל כך גדול שאני מכירה גם משפחות, גם רוסיות וגם צרפתיות, שבתהליך הזה של אשרור הדיפלומות הם חזרו למקום מוצאם, כי הם פשוט לא יכולים לסבול את העניין הזה, שכבר 5, 6, 7 שנים הם בתהליך ואומרים להם 'בסדר' ועוד נייר ועוד נייר ועוד זה ועוד זה. אז אנחנו בהחלט פה עובדים ביחד עם כבוד היושב ראש כדי להקל על העניין הזה.

ועוד פעם, אני לא יכולה להדגיש מספיק, אנחנו נמצאים במדינה שיוקר המחיה הוא רק כל הזמן עולה. כל בן אדם שהוא עולה גם מרגיש את זה היטב בכיס שלו או שלה, יחסית למקום מוצאם, גם הרבה מאוד פעמים, אז במקרה של הטבות מס אני חושבת שאנחנו יכולים לייעד לזה מפגש נפרד כדי לחשוב כיצד אנחנו יכולים לתרגם את ההטבה שבזמנו הייתה משמעותית, אבל עכשיו הידרדרה לסכום של 18 שקלים. אתם יודעים מה? פעם היה את השיר הזה, 'ולנו יש פלאפל', אז עכשיו 18 שקלים לא מספיק אפילו כדי לרכוש מנה של פלאפל וזה מצב בלתי מתקבל על הדעת.

תודה, חברת הכנסת סבטלובה.

פיני, אתה רוצה להוסיף בקיצור, או מה שנציגת העירייה אמרה מספיק?

ממש מילה אחת. רק להגיד, הדיון כאן מדבר על הרבה מאוד דברים ולפעמים יש הרבה מאוד משאבים, אבל הסנכרון והתיאום לא מספיק קיים וכאן אני רואה הרבה פעמים את המקום של הרשות המקומית והייתי רוצה, אם אפשר, לחזק את המקום הזה כמה שיותר. אני רואה מתוך העשייה בירושלים שיש הרבה מאוד משאבים וארגונים ופעילויות וכו' ולפעמים הצורך הוא פשוט לתאם את כולם לעבודה משותפת ונשמח לעשות את המפגש לגבי הרשויות המקומיות.

גב' אליסה זלוטקוב, מנהלת מחלקת קליטה עירונית בעיריית באר שבע.

אני אגיד בקצרה. בוקר טוב לכולם, לי קוראים שלומי נומה, אני ראש מינהל חינוך, פנאי, קהילה וקליטה בבאר שבע. באר שבע קלטה ב-4 השנים האחרונות כ-5,000 עולים, גם מאתיופיה, גם מדרום אמריקה, גם מאוקראינה, מעט מצרפת. מערך הקליטה, מעבר לצוות שיש במחלקת הקליטה העירונית, נקלטו כחמישה פרויקטורים, שאגב עושים עבודת קודש, כל אחד על פי השפה שהוא מלווה, וזה במימון משרד הקליטה.

הקושי הגדול שאנחנו מרגישים כרשות זה שתקציבי הפעולה כמעט ולא קיימים ונושא התעסוקה. זאת אומרת הרבה מאוד עולים מגיעים לעיר, מגיעים לאזור הדרום וגם לבאר שבע ולא מוצאים את מקום העבודה שלהם, בעיקר במדינות המערביות. הרבה מאוד רופאים שהגיעו בפרויקט מדהים של רופאים שהגיעו לבאר שבע, לא כולם הצליחו למצוא מקום תעסוקה. זאת אומרת יש מקום אולי להכריח את קופות החולים ואת בתי החולים, אם אנחנו רוצים לעשות גם איזה שהיא פריסה של אוכלוסייה חזקה, שהיא אוכלוסיית הרופאים בנגב ובגליל, לתת תקנים לרופאים בנגב ובגליל שימומנו על ידי איזה משרד שרק רוצים כדי שהאוכלוסיות החזקות האלה יישארו בפריפריה, בדרום ובצפון.

תודה.

גב' רות דיין מדר, ראש מינהל חברה במרכז השלטון המקומי.

אנחנו מברכים על הדיון. באופן די ברור כולם עובדים עם השלטון המקומי, עם הרשויות המקומיות, הכול מתנקז לשם. אנחנו ביקשנו ממשרד הקליטה שני דברים. שיהיה סל קליטה אחיד. מה שקורה היום זה שכל עלייה שעולה מקבלת תנאים שונים, זכויות שונות או היעדר זכויות שונות והמצב יוצר בלבול. לפעמים ילד שעלה באותו יום, אחד יכול לקבל כרטיס לפסטיבל, כי הוא עלה מאוקראינה ויש איזה שהוא תקציב ממשלתי לנושא הזה, וילד שעלה ממקום אחר באותו יום לא זכאי לקבל את אותם תנאים ואותן זכויות כי הוא לא היה חלק מהחלטת הממשלה באותו שבוע. אז הבקשה שלנו קודם כל שיהיה סל אחיד, כל עולה הוא עולה ולא משנה מאיפה הוא בא, הוא זכאי לזכויות ואנחנו רוצים לתמרץ את העולים.

דבר שני, הבקשה שלנו ממשרד הקליטה וממשרדי הממשלה השונים, ואנחנו רואים את זה חזק מאוד בתכנית של דרך חדשה, זה לאפשר לרשויות המקומיות להגיד מה הם הצרכים האמיתיים. לא לענות לקול קורא ממשרדי הממשלה שאומרים, 'זה מה שאתם צריכים, אם אתם רוצים בואו תגישו בקשה', אלא הפוך, שרשות מקומית, של תל אביב, של ראשון, של חיפה, של ירושלים, שהם מכירים את העולים שלהם, שיודעים מה הצרכים, בחינוך, ברווחה, בתעסוקה ובבריאות, שיגידו 'זה מה שאנחנו צריכים', הרשות המקומית תתקצב, משרדי הממשלה יתקצבו וככה גם נוכל לעבוד בצורה אפקטיבית ובאמת לראות שמשפחות מקבלות את המענים, מתחזקות ונקלטות באופן ראוי ברשויות המקומיות.

אני רוצה לשאול אותך, אחרי הפגישה הזו אני הולך לוועדת השרים, אז אני רוצה להבין, המטרה פה זה שמשרדי הממשלה, הם מקבלים את התקציב, אם זה חינוך, אם זה רווחה ואם זה בריאות, ואז בתקווה שזה יגיע לרשויות המקומיות.

נכון.

אז איך את אומרת שזה צריך להיות להיפך?

הפוך, צריכה להיות תכנית רב שנתית ברשות המקומית - - -

המשרד לא מתאם איתכם, כשהוא מכין את התכנית?

זה צריך לבוא הפוך. הרשות המקומית צריכה להכין תכנית רב שנתית, 5 שנתית, מה הם הצרכים שלה, באיזה קשיים היא רוצה לטפל, באיזה אתגרים היא רוצה לטפל, להגיש את זה למשרדי הממשלה, שמשרדי הממשלה יאשרו, יתקצבו, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות ויפעלו.

אז התכנית החדשה לא נעשתה בצורה כזאת.

התכנית החדשה הולכת בכיוון הזה, היא נעשתה בשיתוף פעולה יותר נכון, יותר לכיוון הזה, לא מספיק.

אני רוצה לדעת, האם היה שיתוף פעולה? האם משרד החינוך בא לשטח, לרשויות המקומיות, ואסף נתונים, התייעץ איתכם וגיבש את התכנית או לא?

בתכנית היה נציג של השלטון המקומי, היו ועדות שישבו שם נציגים של השלטון המקומי, אבל בסופו של יום לא פנו לרשות רשות ואמרו לה 'מה הצרכים שלך?'

אין התייעצויות.

גם אם יש התייעצות, אבל לא דומה ירושלים עם העולים שלה לחיפה. לכל אחד יש מאפיינים שונים, גילאים שונים, דורות שונים והצרכים הם שונים. אני אומרת, בואו נהפוך את הקערה ונגיד, מה הרשות המקומית בטבריה צריכה, בהתאם למאפייני העולים שלה, בהתאם לגילאים, צעירים, זקנים, קשישים, עם מוגבלות כזאת או אחרת, ובהתאם לזה לבנות את תכנית הביצוע, ושהמדינה תפקח.

תודה רבה לך, זו ממש אינפורמציה חשובה. לנקודה שאת אמרת, שיש הבדלים בזכאות, אני רוצה שאלה סבן, ממשרד הקליטה, את יכולה להתייחס לעניין?

כן, בהחלט. לגבי סל הקליטה, סל הקליטה הוא אחיד לכל העולים.

סל קליטה רשותי, לא סל קליטה לעולים.

מן הסתם את צודקת וזה נובע בגלל החלטות הממשלה השונות. אם אנחנו מתייחסים להחלטת הממשלה בנוגע לאוקראינה, בלגיה וצרפת, אז העולים שעולים מהארצות האלה מקבלים הטבות גדולות יותר בשל החלטת הממשלה, כי יש תקציבים גדולים יותר. אם יש החלטת ממשלה לגבי נמלטים ממדינות שהם נמלטים מהם, אז כן, את צודקת. אבל אלה הן החלטות הממשלה שנותנות את הדיפרנציאציה בין העולים ממדינות שונות על מנת להיטיב עמם, אם הם נמלטים, אם הם זקוקים לסיוע מועדף כלשהו, אם זה בחינוך. את צודקת, זה לפעמים יוצר איזה שהיא - - -

אני רוצה להבין, את אומרת שהעולים שמגיעים מארצות מפותחות, הם מקבלים יותר מאשר מ - - -

לא, כולם מדברים אותו דבר. בהמשך להחלטות הממשלה השונות, שמתקיימות מדי פעם, כמו שעכשיו יש לנו על השולחן את החלטת הממשלה לגבי עולים מאוקראינה, בלגיה וצרפת, אז הם מקבלים יותר בעקבות החלטת הממשלה. בהחלטת הממשלה נקבעה ההטבה שלהם לסל הטבות גדול יותר.

למי שבורח ומגיע לפה?

יש החלטת ממשלה לגבי קרן נמלטים, שהם מקבלים גם סיוע מועדף כלשהו.

אבל ילד שעלה ממדינה שכנה - - -

לבני המנשה אין החלטת ממשלה והם לא מקבלים.

אם אין החלטת ממשלה לא מקבלים?

כל העולים מקבלים שוויוני את - - -

אלה, אתם בפועל יוצרים תקנה שהרשויות המקומיות לא יכולות לעמוד בה.אנחנו לא יכולים, בתור נציגי הרשות, לעמוד ולסנן למי כן מגיע ולמי לא מגיע. אני מטפלת בכלל העולים, אני לא עושה הבחנה בין אוקראינה לבלגיה לצרפת, אם אני הולכת לעשות אולפן קיץ לילדים ורוצה להכין אותם לקראת בית ספר. מבחינתי כולם שווים.

אני מסכימה איתך לגמרי שכולם שווים, אבל אם יש החלטת ממשלה אנחנו, כמשרד שמייצג את המדינה, חייבים לעמוד מאחורי החלטת הממשלה הזאת ולהקצות את המשאבים שנתנו לנו באמצעות החלטת הממשלה לאוכלוסייה שמיועדת להחלטת הממשלה.

אז הרשויות המקומיות, הדיון דן ברשויות המקומיות, לא יכולות לעמוד בתנאים ובקריטריונים האלה. אנחנו לא יכולים להפעיל את הסינון הזה בשטח, הוא גם לא ראוי, לדעתי.

אבל תעשו, ברשותכם, הבחנה בין הזכויות והמענים שניתנים ברמת הפרט לכל העולים מכל המדינות, ויש תקציבים תוספתיים, או יותר נכון תכניות תוספתיות לסוגי אוכלוסייה שהחליטה הממשלה שזו השעה. אני אסביר. לדוגמה - - -

מה ההבדל בין ילד שבא מרוסיה לבין ילד ש - - -

אין הבדל, יש מענק נמלטים, לדוגמה, שהוא ניתן לארצות מסוימות שהן מוגדרות בהחלטה והוא מענק הנמלטים שהוא תוספתי. כל שאר הזכויות שמקבל אותו הילד שאמרת, לא משנה מאיפה הוא עלה, ממקומות אחרים, הוא מקבל אותן. אין הבדל. מה לעשות? חבר'ה, יש גם החלטת ממשלה גם על יוצאי אתיופיה. אז אנחנו מכירים גם את - - - ומה מטרתה, אז מה?

אני חושב שפה הכתובת זה הממשלה. הממשלה, אין קו ברור - - -

לא, יש קו ברור לגבי - - -

לא, אבל אני מדבר על הרשויות. לכן אנחנו נשאל בממשלה למה יש את הדברים האלה. הפתרון צריך להיות שם, לא נמצא את הפתרון פה, לדעתי. טוב שיש לנו את האינפורמציה על מנת לפעול מול השר הרלוונטי. תודה רבה, גברתי.

אנחנו נשמע את נציג אשקלון, מר לב ברדני, מנהל המחלקה לעלייה וקליטה עירונית בעיריית אשקלון.

מכובדיי, בוקר טוב. אני רוצה לדווח, קלטנו השנה באשקלון 860 עולים פלוס 68 תושבים חוזרים, שדווקא נדהמתי מהתושבים החוזרים, כמעט 50% חזרו מארצות הברית. זה נתון מאוד מעניין. מתוך כלל העלייה 570 זה עולים מחבר העמים, כאשר מתוכם 327 אלה יוצאי אוקראינה, עם כל הבעיות מסביב.

חבר'ה, אני לא מדבר פה על התקציבים. אני חושב, אדוני היושב ראש, באמת הגיע הזמן לשנות את האווירה בכלל האוכלוסייה בתוך מדינת ישראל. כוונתי שאנחנו בתקופה די ממושכת חיים, אנחנו בעד עלייה ולא בעד העולים וזה נוגע בכל משרדי הממשלה, רבותיי. ההתייחסות שלהם לפעמים היא כזו נבזית מול העולים. במשרדים ממשלתיים. אתה מגיע לשם, לא יודע, הם פשוט לא מבינים את זה. אני חושב שצריכה להיות איזה שהיא אווירה תרבותית איך קולטים את העולה, גם בתוך הערים וגם בתמיכה ממשלתית, איזה שהוא פרסום, איזה שהוא שינוי אווירה. השנה קיבלנו 31,000 ונגיע עוד יותר לאור המצב, מה שקורה היום בעולם, וצריך להיערך לתחומים האלה.

כולם יודעים מה תהליך הסבל בדיור, עלויות, אני מקווה שהשלטון הנוכחי ייתן את הדעת באופן כללי להקל על העלייה הזאת. מה שחשוב לי, אותם המשרדים שמגיעים העולים, שהפקידים הממשלתיים יהיו מודעים למגבלות של השפה, שיהיו סבלניים מול העולים האלה, ואני חושב שהאווירה הזאת, 'כן, אתה רצוי שתהיה אצלנו', אני חושב שזה יפתור את הבעיות, גם של הבנקים וכל הדברים האחרים. תודה רבה.

תודה רבה.

מר יואל חדד, מחלקת הקליטה בעיריית טבריה, בבקשה.

קודם כל אני מברך על המפגש הזה. אני מגיע לפה לא מעט. אני דווקא רוצה להתחיל, ברשותך, בהערה לרויטל, אני חוזר על הבקשה הזאת פעם אחר פעם, משרד החינוך נותן 6 שעות שבועיות לעולה חדש. בואי תסבירי לי, אמרתי את זה גם לפני מאיה בלי סוף, תסבירי לי איך עולה חדש אמור לדעת עברית. כרגע קלטתי 130 בני מנשה, בואי תסבירי לי איך מלמדים עברית ב-6 שעות שבועיות את בני המנשה.

עיריית טבריה, על 6 השעות שלכם שמה 20 שעות מתקציב שלנו. לא מתקציב משרד הקליטה ולא אף אחד, שלנו. תסבירי לי איך עושים את זה. זו שאלה שאני לא מקבל עליה תשובה. אדוני, אני אומר את זה לפרוטוקול כבר הרבה פעמים, אין תשובות פה וחבל מאוד.

אני יכול להגיד לך שכרשות אנחנו נותנים מעטפת קליטה יוצאת מן הכלל, גם בנושא של חינוך. אני מממן את החינוך באופן מלא, חינוך בלתי פורמלי ופורמלי, כולל הטבות, כרטיס הטבות לשנה הראשונה, ובמקרים רבים גם בשנה השנייה. העולה לא יישאר לבד. פרויקטורים שלנו נצמדים אליו. אחד הפרויקטורים שלי מחבר העמים נמצא פה, יש לנו פרויקטור לדוברי ספרדית ואנגלית ושאר הפרויקטורים הם על עיריית טבריה.

גם בנושא הדיור, עולה חדש שיגיע יקבל דירת קלט מאיתנו לשבועיים הראשונים, במידת הצורך הוא יקבל את זה לתקופה ארוכה יותר ואנחנו נמצא לו בפרק הזמן הזה את הדיור וגם בעלות שקבענו, עלות מאוד מאוד סבירה בטבריה. ואם אתם תרצו אני גם אנקוב לכם במספר. המעטפת הזאת חייבת להינתן לעולה כדי לתת לו באמת הרגשה של בית. זו הסיבה שקפצנו בצורה משמעותית גם בפינת העולים שהגיעו לטבריה.

אני רוצה לציין, בטבריה כרגע פועלות שתי תכניות, תכנית במכללת רימונים, תכנית תעסוקתית בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, שבאמת נותנת לנו תמיכה וגב בצורה בלתי רגילה, ותכנית הצעירים שלנו. תכנית הצעירים שמגיעים מכל העולם ונמצאים בטבריה, גרים בטבריה, וכולם משרתים בצבא. בגיל 23, 24, כולם משרתים בצבא, כי זה דבר מאוד משמעותי.

היה פה מפקד מיטב. שיתוף הפעולה עם הצבא הוא יוצא מן הכלל. אני מבקש מכולכם, תגיעו למחו"ה אלון, תראו שם את החיילים, תראו מה שקורה שם. עבודה מדהימה, כור ההיתוך הישראלי הוא שם. אני מבקר הרבה מאוד, טקסי השבעה, מבקר את החניכים, והצבא נותן לי להיות גם מעורב בשיבוץ שלהם, גם כקצין שלישות לשעבר, אבל גם כמישהו שמכיר אותם. זה דבר מאוד מאוד חשוב.

אני רוצה לציין את שיתופי הפעולה שיש לנו גם עם קרן הידידות שנמצאים פה. דיברו פה על כל מיני דברים, אני לא אכנס, אבל חשוב מאוד, תמיכה תקציבית, הדגישה פה גב' רות דיין, את הקטע של קליטה בקהילה. חבל שמר שקלאר יצא מפה, אבל היא צודקת לחלוטין, תנו לנו ברשויות להחליט. לא יכול להיות שנקבל, 'אתם תשקיעו בזה ובזה ובזה'. תנו לנו להחליט איפה להשקיע את הכסף. אנחנו מכירים את העולים, אנחנו עובדים איתם, זה דבר מאוד מתבקש. וזה חוזר על עצמו, זה עוד פעם לפרוטוקול, זה דבר שלא מתקדם לשום מקום וחבל מאוד.

תודה.

גב' טל מעיריית ראשון לציון, בבקשה.

בעיקרון כבר ציינתי את מה שרציתי לציין קודם, אבל באמת אני רוצה להגיד שהרשויות באות ומשלימות הפערים והמשאבים הם רבים, אבל המשאבים לא הולכים למקומות הנכונים ואנחנו שבים ומעלים את זה שוב ושוב. אני מזמינה פה את משרדי הממשלה לרדת לשטח, להתייעץ עם הרשויות המקומיות, לייצר יותר שיתוף פעולה בקביעת המדיניות. אנחנו עושים דברים נפלאים עם הרשויות, מהתקציבים שלנו, וחבל שאין לנו שותפים לנושא הזה.

תודה.

גב' חנה לגסה, בבקשה, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה.

תודה רבה, היושב ראש. אני מברכת על הדיון הזה, הוא דיון מאוד מאוד חשוב. קליטת עלייה, כמו שנאמר פה, היא הבסיס של מדינת ישראל ובכל זאת אני רוצה לשאול שאלה. התקבלה לא מזמן החלטת ממשלה על העלאת שארית יהודי אתיופיה, כ-9,000 עולים, אבל העלייה שלהם הולכת להתפרס על זמן של 5 שנים. אנחנו יודעים, אני יושבת פה ואנשים יושבים פה כדי באמת לעודד את העלייה ולעזור לעולים, גם בעלייה וגם בקליטה שלהם. איך זה שפורסים 9,000 עולים ל-5 שנים, למה זה צריך לקחת כל כך הרבה זמן כדי להעלות בסך הכול 9,000 עולים? גם העולים מאתיופיה שנמצאים שם במחנות סובלים, הם נמצאים שם מעל 10 שנים, יש כאלה משפחות שנמצאות 10 שנים ויותר וזה במצב שהוא לא פשוט בכלל ואנחנו לא מבינים, באמת אני לא מבינה למה המדינה צריכה לפרוס את העלייה שלהם למשך 5 שנים כשאפשר בקלות רבה מאוד להעלות אותם בבת אחת. זו השאלה. תודה.

יש מישהו שיכול לענות? עמוס, אתה יכול לעדכן אותנו? אתה יודע עם הוועדה שקיבלה אחריות לביצוע החלטת הממשלה.

אני מכיר את החלטת הממשלה, אני חבר בוועדה במשרד רוה"מ. היום ב-14:00 יש לנו דיון המשך, כבר ביצענו מספר דיונים בשיתוף משרד הקליטה והסוכנות היהודית בעיקר. המשמעות או היכולת להביא, אני לא נכנס ליכולת של משרד הקליטה, בהיבט של כמה מסוגלים לאכלס במרכזי קליטה או במקומות אחרים, המשמעות היא בעיקר תקציבית. כמה מדינת ישראל או הממשלה יכולה לתקצב היקף של עולים בשנה אחת. בעניין הזה - - -

מצד אחד פה יש - - -

אני לא משרד האוצר, אני גוף ביצועי, חלק מההחלטה.

אוקיי, אני עונה לך. יש פה מצד אחד החלטות - - -

את לא צריכה לענות לי, גברת, אני שותף לצוות ואני מנסה לענות לך. אני לא מגן על ההחלטה - - -

בסדר. אני אומרת שהעניין התקציבי לא מקובל עליי.

ידעתי שיתנהל הוויכוח הזה, אני - - -

המדינה יודעת לתת תקציבים כשצריך.

לא אני הכתובת. אני רשות האוכלוסין. אם תהיה החלטה - - -

חנה, הנושא נמצא במשרד ראש הממשלה - - -

אם תהיה החלטה להביא את העולים, להביא את הרשימה, או מה שמוגדר שם, אני לא רוצה להיכנס פה לסמנטיקה או להגדרות לגבי הקבוצה, אם יוחלט שיביאו אותם תוך 3 חודשים אנחנו נביא אותם תוך 3 חודשים. אין בעיה בעניין הזה. ייתנו כמות עובדים באתיופיה ובארץ ונטפל באנשים. אנחנו לא מובילים את ההחלטה, את ההחלטה מישהו אחר מוביל בהקשר של היקף וקצב הגעת העולים למדינת ישראל.

תודה.

תקוה בורוכוב, עולה מאוקראינה. הוא יתרגם אותך, בבקשה.

אני מעמותת גלובל עלייה. לפני שאני מעלה את כל העניין והבעיות של המשפחה של תקוה רציתי לשאול האם ידועים מספרים של אנשים שמגיעים לארץ בתור תיירים ורוצים לשנות את המעמד פה. שגרירות אוקראינה פרסמה ביוני 2015 שבארץ נמצאים כבר 95,000 אוקראינים באופן חוקי ובלתי חוקי.

95,000 תיירים, אתה מתכוון? שלא קיבלו מעמד עולה?

לא, שנשארו פה. קודם כל ברור שלא כולם זכאי עלייה. אני פשוט שואל, האם אנחנו יודעים כמה אנשים נמצאים כאן בתהליך הזה. אנחנו בעמותת גלובל עלייה מנסים לעזור לאנשים, יש מאות אנשים שבאים אלינו, הם תקועים בתהליכים, הם מנסים לשנות את הסטטוס. למה הם באים כתיירים? קודם כל יש קונסולים שאומרים להם להגיע לארץ ולשנות את הסטטוס פה. בדיקת רקמות עושים אך ורק בישראל, האם מישהו - - -

אני רוצה להבין. אלה משפחות נפרדות שבאות לפה להתאחד עם המשפחות שלהם?

יש כל מיני מקרים.

או שזה משפחה שלמה שמחליטה להגיע לישראל כתיירים ואז מפה היא מגישה בקשה למעמד שונה.

יש סיבות מאוד מאוד שונות. יש אנשים שבורחים מהמלחמה, אין להם זמן לחכות חודשים ארוכים עד שהם יוכלו להיפגש עם הקונסול ולעבור את כל התהליך המסודר. אנשים באים לפה. השאלה שלי האם אנחנו יודעים כמה אנשים נמצאים בתהליך הזה, שהם מנסים לשנות את הסטטוס, ומה מדינת ישראל מתכוונת לעשות כדי לעזור לאנשים האלה, מפני שהם באים כתיירים. אף אחד לא לוקח עליהם אחריות. אם חס וחלילה, ויש לנו מקרים רבים, שהם חולים, אין להם קופת חולים, הם מקבלים בבית חולים חשבון כזה שהם אף פעם בחייהם לא יוכלו לשלם על זה.

יש לנו ממשרד הפנים.

אני אתייחס בקצרה לעניין. צריך לעשות דיון בנפרד, או דיון אולי מדעי אפילו, לשאול למה אנשים מגיעים לכאן למרות שהם זכאי שבות, או חושבים שהם זכאי שבות, מגיעים כתיירים או בסטטוס אחר ומשנים סטטוס כאן בארץ.

הוא אמר עובדה אחת, זה בגלל המלחמה. הם לא רוצים לחכות לבירוקרטיה שם.

אני אענה. יש כל מיני סיבות, יש כאלה שלומדים כאן ואחרי זה הופכים לעולים, יש כאלה שבורחים מהמלחמה, יש כאלה שהקונסוליה רחוקה להם. יש כל מיני סיבות מגוונות ושונות. הוא רוצה לראות את ישראל 3 חודשים ואחרי זה להחליט אם הוא רוצה לעשות עלייה. גם אם הוא יהודי, יהודי פר-אקסלנס, נקרא לכך. מכל העולם אני יודע על סוגיה של זכאי שבות שהם משני סטטוס, גם מארגנטינה, גם מצרפת וגם מחבר העמים. צריך להבין שברגע שאדם מגיע לפה, לא משנה באיזה אשרה, הוא יכול להיות עובד זר, הוא יכול להיות תייר, הוא יכול להיות סטודנט וכן הלאה. אנחנו לא מתייחסים אליו כמובן כעולה חדש, עד שהוא לא מקבל את זכאותו, או דרך הסוכנות, או דרך נתיב. הוא יכול להיות פה שנה תייר וחלילה יחלה ויילך לבית חולים, אבל הוא תייר, מדינת ישראל לא מכירה בו. גם אם הוא עם שטריימל וקפוטה והוא יהודי יהודי. אין כאן עניין ליהדות שלו, יש כאן עניין לסטטוס שלו. כלומר כל עוד הוא לא שינה את הסטטוס שלו מתייר לעולה והפך לאזרח ישראלי כעולה חדש, כל האחריות היא עליו, בכל היבט, בכל הקשר. הוא יכול לחזור חזרה ואף אחד לא יידע שהוא היה פה אפילו.

עם כל הכבוד, אנשים מחכים שנה וחצי - - -

אף אחד לא מחכה שנה, אפילו לא חודש. האמן לי, אני מכיר את הנתונים.

אני יכול להביא לך - - -

אז שנייה רגע, בוא לא ננהל את הדיון כאן, בסדר? לגבי נתיב, צריך לזכור, אני מכיר את נתיב, אבל אני לא יכול לענות בשמם כמובן, יש תהליכים בנתיב שהם עושים בדיקת זכאות ויש כאלה מקרים חריגים שלוקח להם הרבה זמן, בגלל בדיקת מסמכים, בגלל דרכון שהוא בעייתי, בגלל קשרי משפחה, בגלל בדיקת רקמות, כמו שציינת, וכן הלאה וכן הלאה. אותו כנ"ל עם הסוכנות. באופן עקרוני אני יכול פה להתחייב, גם בשם נתיב וגם בשם הסוכנות היהודית, לא לוקח מעל חודש מהרגע שבן אדם הגיש בקשה לזכאות עד הרגע שהוא מקבל את הזכאות שלו ולאחר מכן אנחנו הופכים אותו לעולה חדש. אם יש בעיה מול נתיב, אפשר לפנות נתיב. נתיב לא כאן, הם שייכים למשרד הקליטה.

אני עכשיו רוצה להציג את הבעיה של תקוה.

כיוון שזה בנושא הזה אנחנו נקיים דיון מיוחד בעניין הזה. לדעתי זו תופעה של אלפי אנשים. אני חושב שנזמין את הגורמים הרלוונטיים מבחינה מקצועית, כמו משרד הפנים, משרד הקליטה ומשרד החוץ והסוכנות ואז אנחנו נמצא את הדרך להתמודד עם זה.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך על ההחלטה הזאת, זו החלטה מאוד מאוד חשובה. בנוגע לתקוה, בורוכוב, היא הגיעה לארץ ב-2014. בעלה מאוד חולה, הוא הגיע לארץ בנובמבר 2015. עד כה לא קיבל סל קליטה. אז מה אתם תגידו למשפחה זו, מה תגידו לאישה הזו? בעלה מאוד חולה, הוא בעצם מהמטוס מגיע לבית החולים, אבל מה היא אמורה לעשות? היום זה 18 בינואר והיא יושבת כאן, היא לא באה בגלל שאין לה מה לעשות, היא ממש בבעיה מאוד מאוד גדולה. הבן שלה גם כן פה, דמיטרי. אבא לא קיבל את סל הקליטה - - -

הוא לא קיבל זכאות.

זכאות כן, אבל הוא חולה. דורשים ממנו, אומרים שבלי האבא הבן לא יכול לבוא למשרדים ולקבל את מה שמגיע לו. אז בבקשה, תטפלו במשפחה הזאת.

אני רוצה לשאול את משרד הקליטה, האם המקרה ידוע לכם?

המקרה לא ידוע ואני רוצה רק לתקן, נתיב לא שייכים למשרד הקליטה. שר העלייה והקליטה אחראי גם על נתיב.

רגע. אנחנו רוצים פתרון. אני חושב שפה, כמו שתואר, אני רוצה, אם אתם מכירים את המקרה, אנחנו נשמח לקבל למה זה קרה.

לא, אנחנו נשמח לקבל את המקרה ולברר גם מול נתיב וגם מולנו מה הסיפור. זה לא מקרה ש - - -

אז אתם לא מכירים, אבל אתם מבטיחים לנו לבדוק את העניין ולדווח לנו בכתב. אנחנו רוצים בכתב. בסדר?

שיעבירו לנו - - -

לאיזה משרד אתם הלכתם וביקשתם, אלברט? לאיזה משרד פניתם ולא קיבלתם מענה?

משרד הקליטה.

באיזה סניף?

בירושלים, היא ירושלמית.

את קיבלת מעמד עולה?

היא קיבלה מעמד עולה כבר ב-2014.

והיא קיבלה סל - - -

היא כן, אבל מדובר על בעלה.

בעלה קיבל אשרת עלייה?

כן. ולא קיבל סל קליטה זה כבר חודש שלישי.

אני אחראית על סל הקליטה. אני יכולה לבדוק.

פיני, ידוע לכם על המקרה? יש לנו מישהו שמכיר את המקרה. רשות הקליטה של עיריית ירושלים מכירה את המקרה.

המקרה בגדול מוכר ומטופל, היא מלווה על ידי רכזת מיצוי זכויות שלנו, ויולטה קליינמן, על ידי ויקה אלקין, שהיא הפרויקטורית לעידוד עלייה, אנחנו נמצאים בקשר עם המשפחה, מנסים לברר וללוות אותם בכל התהליך.

מה הבעיה?

אני לא מצליחה להבין מה הבעיה.

מבחינת סל הקליטה אין לנו מושג, אנחנו מלווים ביתר התהליך.

מבחינת סל הקליטה, אני מאוד רוצה לבדוק ולהבין מה הסיפור. אז אני אשמח שאחרי זה - - -

היא לא מבינה למה קורה לה.

אני רוצה להבין למה זה קורה.

איפה במשרד הקליטה, הלכת לרחוב הלל והגשת במשרד הקליטה שם? כן? מה אמרו לך?

(מדברת ברוסית).

(מתרגם תרגום חופשי): אמרו שהם יעבירו את הכסף לכרטיס שלה - - -

אבל בעלי הוא לא יודע (ממשיכה ברוסית).

אני מבינה עכשיו. אני אסביר. על פי דוח מבקר המדינה שהיה לפני 15 שנים, הוא חייב אותנו שחשבון הבנק יהיה משותף על שם שני בני זוג כאשר מדובר כמובן בסיוע שהוא עבור שניהם. אם יש סירוב של פתיחת חשבון בנק משותף אז אנחנו בבעיה. יכול להיות שזו הבעיה.

אני לא רוצה לעזוב את העניין, עד שנגיע.

לא, אני לא רוצה לעזוב את עניין, אני רוצה לברר.

אז בואו נשאל אותה, האם היא התנגדה לפתוח חשבון בנק משותף, או בעלה התנגד?

תעודת זהות, בודקים במקום. זה לא מכובד, אני במקומה הייתי מתבייש לענות.

איציק, תן לי לנהל את הישיבה.

בבקשה, אדוני.

(מתרגם תרגום חופשי): בעצם בעלה לא רצה שום דבר ממנה והוא לא מתעניין ב - - - זו הבעיה.

הבנתי. אני מבקש שיהיה תיאום ביניהם ואם הוא ישתכנע אז לעשות את זה. אנחנו נשמח מאוד לקבל בכתב את הפתרון שהיה. תודה רבה לכם.

יש מישהו שרוצה לדבר ואנחנו לא נתנו לו? כן, בבקשה, תציגי את עצמך לפרוטוקול.

אני רציתי להגיד משהו. זה לא סוד שהמצב באוקראינה מאוד מאוד קשה, גם בכסף, גם בדברים אחרים והרבה אנשים מאוקראינה עולים ארצה ומה הם מקבלים פה? בקהילה שלנו, התאחדות עולי אוקראינה, אין בכלל כסף כדי לעזור להם, אין כסף אפילו לנסוע לבית חולים כדי לראות איך באמת מרגישים האנשים שבאו מאוקראינה. הם עלו ארצה וחשבו שפה הם יקבלו משהו, אבל אין בכלל תקציב לקהילה. אני לא יודעת איפה הכסף שמקודם היה אצלנו. אמרו ש-15,000 אנשים עולים באו לכאן, עלו ארצה, ומה הם יקבלו עכשיו.

אני חושבת שהקהילה עוד מעט פשוט תיסגר וזהו ולא תהיה אפשרות לעזור לאנשים. באים חולים מאוד קשים, אפילו עם ילדים קטנים, ואנחנו מרחמנות שלנו, שאנחנו פשוט משלמים עבור כמה דברים וזהו, אבל עד כמה? זאת השאלה.

תודה. בקיצור, בבקשה, אני צריך לסיים את הדיון.

אני מנהלת העמותה של שישי-שבת ישראלי. זו קהילה ארצית של בערך 5,000 צעירים דוברי רוסית, בני 20 עד 35. היום הדיון היה מאוד מאוד חשוב ונגע בנושאים שחשובים לכל עולה ועולה, אבל מעבר לקליטה הפיזית והדיור והחינוך והתעסוקה, מה שבאמת משנה בסופו של דבר לעולה חדש כשהוא מגיע, ויש לנו הרבה ניסיון בנושא, זה הרגשה של שייכות וקהילה ופעילות חברתית תרבותית איכותית, ברמה שמתאימה לעולה.

אנחנו עוסקים בזה יומם ולילה. לנו ברוך ה' יש לנו שיתוף פעולה עם העיריות כאן, עם עיריית תל אביב, ירושלים, חיפה, ואני חושבת שהגיע הזמן לממשלה ולמשרד הקליטה להקדיש כספים ותקציבים לנושא הזה, לקליטה התרבותית החברתית, שלכל עולה יהיה לאן ללכת בכל חג, טיולים, לחזק את הזהות היהודית והזיקה לארץ וכו'. אנחנו עוסקים בזה רק דרך תרומות פרטיות מתורמים פרטיים, מחוץ לארץ בעיקר, עם קצת עזרה מהרשויות. אז רק לתשומת לבכם, תודה רבה.

יש לי שתי שאלות.

זו שאלה שלא עלתה בכלל?

אני אשאל שאלה אחת מהשתיים. לירון כרמלי, עיריית רמלה, מחלקת עלייה וקליטה. שאלה לחינוך, מה קורה בגני ילדים מבחינת קליטת עלייה. יש את המגשרים בבתי הספר, יש שעות עולים בבתי הספר, בגני הילדים, אנחנו לפחות, ממה שאני יודעת, לא מקבלים שעות, אין כל כך מענה ויש הרבה תלונות מגננות ומגני ילדים מגיעים שבאמת ילדים קטנים נכנסים לגנים ולא כל כך מוצאים את עצמם.

רויטל, את רוצה להתייחס בקיצור?

אנחנו מעבירים שעות גם לגנים. אני מציעה שתעבירי לי את המידע.

יש שעות עולים בגני הילדים?

אנחנו מעבירים גם לגנים, כן.

תודה. אני מסכם את הדיון. הוועדה קוראת לממשלה, אחת, לכנס בדחיפות את קבינט הקליטה כדי לגייס את כל המשרדים לקלוט את העולים החדשים בצורה הטובה ביותר. שתיים, להפוך את העלייה מצרפת, אוקראינה ובלגיה לפרויקט לאומי מתוקצב. שלוש, נזמן לדיון נוסף בקרוב, יחד עם שר הקליטה ושר האוצר. ארבע, הוועדה תפנה לממשלה בקריאה להתוות קריטריונים ברורים לרשויות המקומיות כדי להבהיר מה הן הזכויות לעולים חדשים בכל התחומים, בין היתר על משרד החינוך להגדיל לאלתר את שעות העברית לתלמידים עולים.

תודה לכל המשתתפים, אני סוגר את הדיון.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.