הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 116

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ג בטבת התשע"ו (04 בינואר 2016), שעה 11:00

1. הצעה לסדר היום בנושא: "אלימות על רקע גזעני במערכת החינוך", של חה"כ קסניה סבטלובה, חה"כ סופה לנדבר, חה"כ אברהם נגוסה וחה"כ דב חנין

2. הצעה לסדר-היום בנושא: "תחילת הגזענות השנתית כלפי עולים מברית המועצות לשעבר בשל חגיגת הנובי גוד" של חה"כ קסניה סבטלובה

חברי הוועדה: מירב בן ארי - מ"מ היו"ר

ענת ברקו

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חנין זועבי

דב חנין

סופה לנדבר

אברהם נגוסה

קסניה סבטלובה

אוסאמה סעדי

יואל רזבוזוב

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

יעל בריל - מדריכה ארצית על תכנית כישורי חיים, משרד החינוך

דנה פרידמן - מפמ"רית מדעי החברה ומנהלת המטה לחינוך אזרחי, משרד החינוך

ליאורה רימון - מפקחת ארצית לצוותים טיפוליים, משרד הכלכלה

ד"ר שרי פייר - מנהלת תחום חינוך, משרד העלייה והקליטה

שבתאי גרברציק - דובר למגזר החרדי דתי, המשרד לביטחון פנים

גונן ירום - מנהל תחום בכיר, עיר ללא אלימות, המשרד לביטחון הפנים

אילני אבבה-קמפינו - נציגת מצילה, ראש תחום עולים ופנימיות, המשרד לביטחון פנים

הודיה דהן - סטודנטית עיר ללא אלימות, המשרד לביטחון פנים

דפנה רומן - עורכת דין, יועצת משפטית, מחלקת נוער, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

פיני קבלו - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

נדאל עותמאן - עורך דין, מנהל המטה למאבק בגזענות

חזן יזדי - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

יוליה בוסויוק - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

בני שדה - משקיף, המשמר החברתי

רחל קידר - מנהלת תכניות חינוכיות, הליגה נגד השמצה

לילי הלפרין - מרצה, מרכזת אמ"ת לסובלנות

אורי פוטר

_

קרן רמון, על שם אילן ואסף רמון

תמר ג'ינלי

_

קרן רמון, על שם אילן ואסף רמון

רז הרשקו

_

קרן רמון, על שם אילן ואסף רמון

עידן דרשמן

_

קרן רמון, על שם אילן ואסף רמון

שחר ליאון קריאף

_

קרן רמון, על שם אילן ואסף רמון

שרונה פסין

_

קרן רמון, על שם אילן ואסף רמון

נעם אסקאלו פלקה

_

קרן רמון, על שם אילן ואסף רמון

ג'מיל בריק

_

קרן רמון, על שם אילן ואסף רמון

מאיה גולן

_

קרן רמון, על שם אילן ואסף רמון

רותם אלישע

_

קרן רמון, על שם אילן ואסף רמון

בר אוחנה

_

קרן רמון, על שם אילן ואסף רמון

אסתי סילברמן

_

קרן רמון, על שם אילן ואסף רמון

הדר ורניק

_

קרן רמון, על שם אילן ואסף רמון

כרמל סימן טוב

_

הלל ישראל

נטלי יששכר

_

הלל ישראל

הדר בראון

_

הלל ישראל

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.כ., חבר המתרגמים

1. הצעה לסדר היום בנושא: "אלימות על רקע גזעני במערכת החינוך" - של חה"כ קסניה סבטלובה, חה"כ סופה לנדבר, חה"כ אברהם נגוסה וחה"כ דב חנין

2. הצעה לסדר-היום בנושא: "תחילת הגזענות השנתית כלפי עולים מברית המועצות לשעבר בשל חגיגת הנובי גוד", של חה"כ קסניה סבטלובה

שלום לכולם. אני חברת הכנסת מירב בן ארי ואני אחליף את חבר הכנסת מרגי, יושב-ראש הוועדה.

אנחנו מקיימים כאן דיון והייתי גם בדיון הקודם, שבו התחלנו לעסוק בגזענות, ואז זה הגיע לנושא של מוחמד אבו חדיר, ואמרה חברת הכנסת סופה לנדבר שהדיון אכן פגע לה במהות הנושא שלה, בעיקר שההתייחסות כאן היא גזענות שמכוונת לאירוע מסוים. נכון שאת דיברת עליו, עם בחורה צעירה, את תספרי לוועדה. ולכן אנחנו ביקשנו דיון מיוחד. אני ביקשתי, אם את זוכרת, נדמה לי שגם ניהלתי את הדיון אז, לגבי מוחמד אבו חדיר.

אני ביקשתי לקיים דיון נפרד בשל הנושא החמור הזה, וכמובן, תראו, אנחנו נתייחס כאן לגזענות, אבל מאד מאד חשוב לי, בעיקר אחרי שהייתי בדיון כאן ושמעתי את חבורת הכנסת, גם סופה לנדבר וגם קסניה סבטלובה, את הנושא הזה - - -

אני הייתי זאת שהצעתי.

נכון, נכון, ובצדק. אנחנו מייחדים את זה לעניין הצעה לסדר היום בתחילת הגזענות השנתית כלפי עולים מברית המועצות לשעבר בשל חגיגת הנובי גוד ואלימות על רקע גזעני במערכת החינוך.

בניגוד לדיון הקודם, שגם הייתי בו, חשוב לי לשמוע את חברות וחברי הכנסת המציעים, ולאחר מכן לשמוע את משרד החינוך בהתייחסות עניינית. אם אתם זוכרים, בסוף נשארנו שם לבד. נשארנו אני, כל חברי הכנסת הלכו והתחלנו לדבר, אני רואה גם את דנה פה. אז אני רוצה שחברי הכנסת ישמעו את הדיון הענייני, של מה מערכת החינוך עושה כדי לטפל. נראה לי שזה יעניין גם אתכם.

חבר הכנסת נגוסה, אני יודעת שאתה צריך ללכת לוועדת הכנסת, אבל אני רוצה רגע לשמוע את חברת הכנסת סופה לנדבר, חבר הכנסת אברהם נגוסה ואז את חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

פשוט אני הצעתי את זה.

כן, הוא פשוט צריך ללכת לוועדת הכנסת. זה בסדר מבחינתך?

שהוא יתחיל?

לא, מתחילה חברת הכנסת סופה לנדבר. אז אוקיי, סליחה, חברת הכנסת קסניה סבטלובה. צודקים, בבקשה, סליחה. חברת הכנסת סופה לנדבר הייתה כל כך - - -

אני רוצה.

נתחיל. בבקשה, חברת הכנסת סבטלובה.

אני אקצר מאד בדבריי כי אנחנו בעצם מכירים את הנושא ואנחנו יודעים למה התכנסנו פה. מקרה מזעזע של גזענות בבתי ספר בפתח תקווה, לצערנו אחד מיני רבים מאד. אני רק במהלך היומיים האחרונים קיבלתי עוד מספר תלונות דומות על התבטאויות גזעניות. במקרה הזה אני קיבלתי את ההתייחסות לגילויי הגזענות כלפי ילדים ישראלים ממוצא מסוים. במקרה שלי זה היה ילדים ממוצא רוסי.

תספרי לפרוטוקול הוועדה על האירוע הזה בפתח תקווה.

כן, האירוע בפתח תקווה, שאנחנו מתייחסים אליו, מדובר בילדה בכיתה ג', ילדה קטנה, ילדה שספגה מהשנה הלימודית הקודמת קריאות גזעניות מבן כיתתה, כאשר הוא מציין באופן מפורש את מוצאה, מציע לה לחזור לאן שהיא באה משם, למרות שהיא ילידת הארץ בעצם, ומוסיף כינויי גנאי שאני לא אחזור עליהם כאן, אבל בהחלט גם מילים שלא ראויות להיאמר בבית ספר בישראל.

ובעצם הסיפור הזה נמשך מחודש מאי בשנה הלימודית הקודמת, גולש אל תוך השנה הנוכחית ובעצם מגיע לאלימות פיזית, כאשר גילויי הגזענות כלפי אותה ילדה מלווים בתקיפות. ממש בתקיפות אלימות קשות, כולל שימוש בבקבוק מזכוכית שבעצם נשבר על ראשה של אותה ילדה, שבעקבות אותו מקרה היא אושפזה בבית החולים שניידר.

אז המקרה הוא מזעזע וכאשר נודע לי עליו, אני קודם כל שאלתי כיצד יתכן שבמערכת החינוך הישראלית המקרה הזה הוא מקרה מתמשך. זו לא פעם אחת וזה לא פעמיים, מחודש מאי בשנה הקודמת מערכת החינוך לא עשתה דבר כדי להפסיק את ההתקפה הזאת, כדי לטפל באותו הילד. בעצם כן היו רמיזות לכך שהמערכת החינוך במקרה הספציפי הזה, אני לא מדברת על כלל המקרים, פחדה מאביו של אותו הקטין ולכן לא התערבה.

אם כך הדבר, אז אני חושבת שיש בזה חומרה יתרה, כי הרי בעצם יש פה כבר מעורבות משפחתית, כזאת שלא הייתה צריכה להיות בעצם, בדיוק להיפך, אפשר לטפל גם באווירה אולי בבית, אם זו כזאת אווירה שמשפיעה על אותו קטין.

ובעצם מה שהוצע לאותה ילדה בסופו של דבר, וזה מידיעה שאנחנו קיבלנו ממשפחתה, לעבור לכיתה מיוחדת, כיתה לימודית, כיתה לצרכים מיוחדים ובעצם להרחיק אותה מהגורם האלים, הגורם התוקף ולא להיפך.

אני רוצה להדגיש שזה לא מקרה בודד, זה לא מקרה יחיד. אנחנו מדברים עליו ספציפית כי יש לנו את כל הפרטים, את השמות, את האירועים האלה ממש על ציר הזמן, אבל יחד עם זאת זה חלק מתופעת הגזענות שהיא נהוגה בבתי הספר. אנחנו שומעים את הקריאות הגזעניות כלפי בני כל העדות וזה חוזר מקרה אחרי מקרה, ובעצם הטיפול של בתי הספר וגם של מערכת החינוך בכלל, נראה לי שהוא חסר והוא לא נותן מענה ראוי לאותם הגילויים.

אני חושבת שאנחנו צריכים לגלות אפס סובלנות למקרים של גזענות, בין אם זה לערבים ישראלים, בין אם זה לבני עולים ממקום כזה או אחר, בעצם על רקע של דת, גזע, מין, זה לא רלבנטי – כולנו נמצאים במערכת החינוך הישראלית ובעצם הערכים של שוויון לדעתי לא נשמעים בכלל במערכת החינוך, עד כמה שאני מכירה אותה, וגם אני למדתי כאן במדינת ישראל. עברתי כאן תיכון וכן, לצערי הרב לא הרבה השתנו מאז.

אז אני בוודאי הייתי רוצה לשמוע כיצד אתם טיפלתם באותו מקרה ספציפי של ילדה מפתח תקווה וכיצד אתם מתכוונים לטפל במקרים נוספים עליהם אנחנו שומעים מדי יום, כדי למנוע פגיעה וטראומה נוראית מילדים שנפגעים בגיל כל כך צעיר. למה הם גדלים? גם הפוגעים וגם אלה שנפגעים, כי אנחנו מגדלים פה דור של טראומה, וזה הדבר המפחיד ביותר בעיני, הדור הצעיר ביותר, שהוא צריך להיות דור בריא, שיודע להתמודד עם האתגרים של המדינה שלנו, והוא כבר גדל בתוך הטראומה של הגזענות.

תודה רבה חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

בבקשה, חבר הכנסת אברהם נגוסה.

תודה גברתי יושבת הראש, חברי, חברי הכנסת. המקרה הזה בפתח תקווה אמנם אינו מקרה בודד, אבל זה המקרה שגרם לנו להגיש את ההצעה לסדר באותו זמן. מאז, ואני שומע גם לפני, את הטענות כשאני מסתובב בבתי הספר וכשאני מקיים מפגשים בשטח, תלמידים באים ואומרים שיש גזענות בבתי הספר.

דווקא במערכת החינוך זה המקום שצריך לחנך את הדור הצעיר להיות ביחד, להבנה ולקבל את השונה. יש לנו בעיה קשה במערכת החינוך שלנו ואנחנו חייבים לשים לב ולשים את כל הכוח שלנו, אם זה משאבים, אם זה כוח אדם. צריך להדגיש ולשים לב לסוגיה הזאת, כי אנחנו חברה קולטת עלייה, ואם אנחנו לא יודעים לקבל את העולים החדשים ולקלוט אותם והם צריכים לקבל מכות וקללות בגלל מוצאם, אז אנחנו נכשלנו במערכת החינוך.

אני חושב שמערכת החינוך צריכה פה לבדוק את עצמה, איפה היא נכשלה. לכן אנחנו פונים אליכם. מספיק לזלזל בדברים האלה. ילד התבטא – אז פשוט לעזוב אותו. לא. אנחנו צריכים לטפל בכל הדברים כדי להבין שיש תלמידים ששמים קץ לחייהם בגלל לחצים מחבריהם בבתי הספר. זה פשוט כי הם לא יכולים לעמוד בלחץ, באפליה, בגזענות. בזה אנחנו צריכים לטפל.

גברתי יושבת הראש, הגשתי הצעת חוק כדי להתמודד עם המצב הזה. מערכת החינוך חייבת ללמד בתוך מערכת החינוך וצריך לשלב בחינוך את כל המורשת של עדות ישראל, כי אנחנו מכל העדות, אם זה מאתיופיה, אם זה מרוסיה, אם זה אזרחים ישראלים, עברים. צריכים ללמד את כל האוכלוסייה את העדות. החינוך הוא הפתרון. החינוך הוא הפתרון. זה מה שישנה את המצב.

לכן הצעתי הצעת חוק שמשרד החינוך יהיה מחויב בחוק ללמד את מורשת עדות לישראל. להפתעתי, כשההצעה הזו הגיעה לוועדת השרים לפני שבוע, מי התנגד? משרד החינוך ומשרד התרבות התנגדו להצעת החוק הזאת. אני לא מבין. מה רע ללמד את מורשת עדות ישראל? זה יחבר אותנו, שאם אחד יודע על השני, אז פשוט יהיה כבוד הדדי. זו כל המשמעות.

אם אתה תאיים לפרוש מהקואליציה, בטוח היו מעבירים.

לא, לא, אנחנו לא - - -

לא.

אנחנו לא מכירים את הצעת החוק הזאת. אתם תבדקו.

אני מבקש קודם כל - - -

אני מבטיחה לך כוועדה, אנחנו נבקש תגובה מסודרת שלהם להתנגדות והסבר למה התנגדו להצעת החוק שלך. זה יהיה.

נכון. אני גם מבקש שבמסקנות הדיון הזה תהיה קריאה שוועדת השרים, משרד החינוך ומשרד התרבות יסירו את התנגדותם וראשי הוועדות יצטרפו ויחתמו כדי להעביר את החוק הזה. זה מה שיאחד אותנו. זה מה שיכול לחזק אותנו כחברה קולטת עלייה וזה מה שצריך לעשות.

אני שוב אומר שהמורים צריכים לעבור הכשרה. מחנכים צריכים לעבור הכשרה כדי לאחד את התלמידים – איך תלמיד צריך לקבל חינוך כדי שיקבל את השכן שלו, זה שיושב על ידו. יכול להיות שהוא שונה במוצא שלו, אבל הם כולם ישראלים. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת סופה לנדבר, בבקשה.

תודה גברתי. אני אז בישיבה שחברי לא היו, ביקשתי בעצם דיון נפרד, בגלל שגם זה היה דיון נפרד במליאת הכנסת ואנחנו ביקשנו התייחסות של ועדת החינוך, בגלל שהדבר לא יכול להישאר בצד, בשקט.

גברתי, בעצם מה זה גזענות? זה עליונות, זה רדיפה, זה השפלה, עוינות, אלימות ובעצם חובתנו להגיד שהחברה הישראלית, לצערנו, היא חברה שיש בה אלימות ויש בה גזענות. ומי שצריך הראשון לטפל בעניין הזה זו מערכת החינוך.

מה שמתחיל במכות בבית ספר ומסתיים בבית חולים, זה מסתיים ברצח בדומא ואנחנו כולנו צריכים לזכור את זה. ובגלל זה אנחנו דורשים ממערכת החינוך טיפול מקיף, יסודי ודרסטי. לעקור את זה מהשורש.

מה שקרה בעצם בבית הספר- רבותי, אני לא מפריעה לכם, סליחה. תודה רבה. אתם כן. אם אתם רוצים לדבר יש פרוזדור.

לא, אנחנו רק מתרגשים מהדברים החשובים שאת אומרת.

בסדר, אני לא מבקשת מכם התרגשות, אני מחפשת ומבקשת טיפול של מערכת החינוך. אבל אני חושבת שבמקרה הזה האחריות על מערכת החינוך ועל המשפחה וקודם כל על משפחה ומערכת החינוך. לא יכול להיות שזה קרה בבית ספר ושום דבר. שום דבר. רבותי, זה הסתיים בבית חולים. דבר כזה לא יכול לקרות במערכת החינוך.

אנחנו כולנו יודעים שיש מקומות בחברה הישראלית שיש שם בינתיים חושך ואין שמש ואנחנו חשבנו שזה הסתיים בחברה הישראלית, אבל זה חוזר אלינו בשנת 2016 וזה לא יכול להיות.

יש לי שאילתה כאן, שאילתה דווקא לא רק למערכת החינוך, אבל קודם למשטרת ישראל. מה זה המושג שאתם משתמשים בו – סוגרים תיק ואומרים מחוסר עניין לציבור. מה זה? מכות רצח בבית ספר, זה חוסר עניין לציבור?

במקרה הזה לא פתחו, אבל במקרים דומים רבותי, אתם כותבים מחוסר עניין לציבור.

גם את מח"ש אפשר לשאול את זה.

מה זה הדבר הזה?

היא תתייחס לזה.

אני לא חושבת שצריך להיות חיוך בשפתיים של משטרת ישראל. לא חושבת, רבותי. אני חושבת שיש פה עניין לציבור, זו אלימות בחברה הישראלית, זו אלימות שמתחילה בבתי הספר, ברחובות של מדינת ישראל, זה נגמר ברצח, זה נגמר במכות. לא יכול להיות דבר כזה שאין פה לציבור עניין. יש ועוד איך, ולכנסת קודם כל.

אני רוצה לסיים ולומר שכאשר לדוגמא בבית הספר הזה המשפחה לא הלכה לפתוח תיק מרוב הפחדים, אבל הסיפור הסתיים באמבולנס, בבית חולים, עם דם, אני חושבת שהטיפול בבית החולים מצביע על כך שקודם כל יש כאן עניין למערכת החינוך, למערכת החינוך בפרט ולמשטרה בפרט ולציבור כדבר חשוב ביותר.

לא יכול להיות שבשנת 2016 יש מקום לאלימות ולגזענות בבתי הספר. זה שורש הבעיה. זה מתחיל ממערכת החינוך ומסתיים בכל החברה. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת גנאים, בבקשה.

תודה רבה גברתי יושבת הראש. האמת, אני דאגתי וגם חברי, חברי הכנסת הערבים, כדי להראות לחברת הכנסת סופה לנדבר וגם לשאר חברי הכנסת, שגם גזענות כאילו פנים יהודית, בין יהודית על רקע אתני, נגיד אם זה רוסי, אם זה נגד אתיופים, גם זה מעניין אותנו. כי מה לעשות, אנחנו לא חיים במובלעת ולא במדינה אחרת, אנחנו חיים באותה מדינה.

לא, אבל ראש הממשלה אומר שכן יש מובלעת.

אז תן לי, חבר הכנסת סעדי. תן לי בשיטה שלי, אני אגיד את דברי. אנחנו חיים באותה מדינה, מושפעים מאותו אקלים, מאותה אווירה. אם היא מסומנת בגזענות, אז כולנו סובלים. נכון, זה בולט, מתחיל אולי בערבים, בגלל שזה לאום אחר, אבל זה לא רק. זה גם פנים. אומרים גזענות זה מקסימום שנאה על מינימום סיבה. מה הסיבה? רק כי אתה. כי המוצא האתני שלך, שלא בחרת, אפילו אתה לא בחרת. ככה נבראת, ככה נהיית – אם זה ערבי, אם זה יהודי וגם כל הדברים האחרים.

אני חושב שהעניין הזה של הגזענות מעסיק את כולנו, הוא צריך להדאיג את כולנו, כי הוא הורג אותנו גם. הוא הורג אותנו.

בדיון שהיה לפני, נכון שהוא היה טעון יותר, זה היה לגבי רציחתו הברברית של מוחמד אבו חדיר. הרקע הוא גזעני, הוא שנאה שהגיעה כדי רצח והגזענות היא כזו. בסוף נכון שהיא רצח אופי בהתחלה, נכון נידוי אולי בבית הספר, מתחילים בבתי הספר ואני כמורה יודע את זה. הרבה ילדים, הרבה תלמידים, העתיד והאופי שלהם מושפע שלילית בגלל כינויים, בגלל גידופים, אם זה על רקע אתני או גזעני או אחר.

לכן אני חושב, במציאות המצערת שאנחנו חיים אותה, אשר מלאה בשנאה, בגזענות, שמגיעה עד כדי שריפת אנשים, רצח אנשים, יש תפקיד בשני מישורים. נכון, נציגי משרד החינוך באים לפה אולי כבר פעם שנייה או שלישית ומציגים איך מערכת החינוך מתמודדת עם המפלצת הזו ששמה גזענות, למרות שהמפלצת הזו היא לא זרה לנו. היא בנו, היא באה מתוכנו, מאיתנו וצריך לטפל בה. צריך לטפל בה חינוכית, תודעתית, כדי למנוע אותה במניעה, אבל גם הרתעה. הרתעה הכוונה למשטרה ולכל הזרועות המטפלים באלה הגזענים, אשר פוגעים באנשים, אם זה פגיעה נפשית או אישית והיא מגיעה גם לפגיעה בחיים שלהם.

תודה רבה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

תודה, גברתי יושבת הראש, חברי הכנסת, נכבדים. טוב, אז אנחנו מכירים את הילדים במערכת החינוך, אנחנו יודעים עד כמה ילדים גם יכולים להיות רעים כלפי אחרים, ולפני שמתחילים בכלל לדבר על אלימות פיזית, הגזענות, האלימות המילולית, אני חושב שעוד פעם, זה לא כזה פשוט, אבל אפשר לטפל בזה. אפשר לטפל בזה על ידי עונשים והתרעה.

מה זה עונשים? שהמנהלים יהיו מודעים. ברגע שבא ילד, ילדה, אומרים שקראו לו לא משנה, "רוסי מסריח" לדוגמא, ואני מתבטא במילים הכי קשות, המנהלת ישר משעה את הילד הזה לשבוע. זורקת אותו. ואם באים ההורים שלו, מסבירים להורים שלו למה עשו זאת. וברגע שמערכת החינוך, המנהלים יתחילו לעשות זאת, זאת תהיה ההוראה, ואני חושב שאנחנו כבר נפתור חצי מהבעיה, אפילו יותר. ברגע שמגיעים לאלימות פיזית, גם כאן המשטרה כבר צריכה – המנהלים צריכים להעביר תלונה למשטרה והמשטרה צריכה להתייחס לזה ברצינות.

כמו שאנחנו מטפלים באירועים של אלימות בספורט על ידי חקיקה של החמרת הענישה, גם מערכת המשפט, באמת, עושים צעדים דרסטיים כי ישנה אלימות, אותו דבר אפשר לעשות במערכת החינוך. ברגע שתהיה הרתעה אמיתית, יפסיקו להגיד. ברגע שיעיפו ילד פעם פעמיים מבית הספר, ההורים שלו יענישו אותו כי הוא לא הולך ללימודים, אז בפעם הבאה הוא יחשוב 20 פעמים לפני שהוא אומר למישהו כך או כך.

אז זאת ההצעה שלי, זה מה שאני חושב שצריך לצאת מכאן, מהוועדה. אני חושב שצריך עכשיו חקיקה גדולה. פשוט צריכה לצאת הוראה. המנהלים של בתי הספר צריכים לדעת שאם יש מקרה כזה הם צריכים לטפל בו בחומרה רבה. זה דבר מאד מאד פשוט ואני חושב שאפשר לעשות אותו ועושים. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה.

מי פה ממשרד החינוך?

זו חבורה שמגיעה ומייצגת את משרד החינוך.

אבל יש גם את מנהלת הנושא?

הם יתייחסו מיד אחרי חברי הכנסת. פשוט אני רוצה לתת קודם לחברי הכנסת.

אנחנו רוצים לדעת.

דנה, את יכולה רק להתייחס לפרוטוקול, להגיד את התפקידים שלכם כדי שחבר הכנסת ג'בארין ושאר חברי הכנסת יידעו. אני גם אומרת לכם ואמרתי את זה גם בתחילת הדיון, שפעם שעברה קיבלתי מהם סקירה, אז כמובן מי שאין לו ועדות אחרות, משמע שיש כאן צוות שעובד, אבל בשביל הפרוטוקול תציגי את התפקידים ואז תתייחסו. אני רוצה קודם לתת לחברי הכנסת, כי חלק צריכים ללכת.

דנה פרידמן, מפמר"ית מדעי החברה ומנהלת המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים. במסגרת הזאת אני מתכללת תכנית בשם סובלנות למניעת גזענות בחיים משותפים, יחד עם צוות משרדי.

יעל בריל, נציגת שפ"י. אני יכולה להתייחס לשני היבטים של מהלכי עבודה מאד רחבים של מניעת אלימות במשרד החינוך, והתהליכים החינוכיים שאנחנו פועלים לשם חיזוק הרב תרבותיות, המקום, הנראות של כל הגוונים - - -

הנהלת בית הספר נמצאת כאן?

של פתח תקווה? לא. אני מאמינה שהם יוכלו להסביר לנו מה היה שם.

שמי מאיה שריר, אני מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים. אני יכולה להוסיף בהתייחסות מה עשינו - - -

לא, אל תתייחסי. אתם תתייחסו. אני רוצה רגע לתת לחברי הכנסת. אל תדאגי, אנחנו נשמע. גם בפעם שעברה שמעתי את כל מה שאמרתם.

חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה.

כן, תודה. האמת היא, דנה, אחת השאלות שמעסיקות אותי - - -

אני כן מתעקשת לדעת למה לא הזמינו לכאן את מנהל או מנהלת בית הספר. אני חושבת שיש פה אחראיות אישית של הנהלת בית הספר, והם חייבים להיות כאן כדי לא לשמוע את כל הפילוסופיה שאנחנו לא רוצים לשמוע אותה.

הם הוזמנו בכלל לדיון?

למה הם לא הוזמנו?

הם הוזמנו בכלל או שבכלל לא הוזמנו?

לא, לא הזמינו.

אני אתייחס לשאלה שלך. אני תיכף אתייחס לזה בנפרד, לא לפרוטוקול.

טוב, לפני שאני אדבר לגופו של עניין, יש לי שאלה שאני מנסה לקבל עליה תשובה ואני אשמח במהלך הדיון. מירב, שאלה מעניינת, הרי משרד החינוך הוא המשרד השני בגודלו מבחינת התקציב. אנחנו מדברים על יותר מ-50 מיליארד שקלים ואני תוהה כמה זמן המשרד מקדיש, כמה המשרד מקדיש מהתקציב שלו לנושאים של רב תרבותיות, חיים משותפים ומאבק או אפילו מלחמה בגזענות.

המספרים שאני מכיר הם מבישים, אני חייב לומר.

אני אגיד לך. אמרתי 3.5 מיליון שקלים. כתבי את זה אז.

מתוך מיליארד?

תקציב חינוך לגזענות ודמוקרטיה. רשמתי את זה. 3.5 מיליון.

אז אני לא טועה. את מוסיפה לי עוד חצי מיליון, אבל אני חייב לומר שזה לא רק מעט, זה פשוט לא נחשב כמעט. מתוך 50 מיליארד שקלים, זה ממש אפסי.

את שומעת את חברי הכנסת, אגב מסיעות שונות, מדעות פוליטיות מגוונות וכדומה, וכולם מדברים פשוט על אותו מחסור קשה שקיים היום במערכת החינוך בתחום הזה. והמספר שנאמר עכשיו רק מאמת מה שאני חשבתי כל הזמן. המספר שהיה ידוע לי היה 3 מיליון שקלים. אז 3.5 מיליון וחצי.

אני חושב שאחת ההמלצות העיקריות שצריכה להיות בדיון הזה, שהוא צריך להקצות משאבים. זה פשוט לא יתכן. עם המשאבים האלה אי אפשר להתמודד עם הבעיה הזאת.

אני רק אסבר את האוזן ואומר שרק לעניין הסוגיה הזו של חיים משותפים בין יהודים לערבים, עוד לפני שאנחנו מגיעים לסוגיות האחרות של קבוצות בתוך המגזר היהודי, הייתה ועדה ציבורית, שבשנת 2009 הגישה את מסקנותיה לשרת החינוך אז, יולי תמיר, אבל ללא קשר מי השר, הצוות המקצועי הרי אימץ את ההמלצות האלה, ורק בחלק ההוא הייתה המלצה מינימאלית על ה-10 מיליון שקלים רק לנושא הזה, רק לנושא של יחסים משותפים בין יהודים וערבים.

אז אנחנו היום שש שנים אחרי - - -

לא, אבל יש תקציב נפרד לנושא. אני ראיתי במקרה היום שיש תקציב נפרד לנושא של הידברות בין יהודים לערבים.

זה התקציב הזה.

זה אותו תקציב.

הכל זה מתוך ה-3?

לא רק יהודים וערבים, אבל זה גם.

אז זה מה שאני אומרת, אין תקציב נפרד כמו שקראתי היום בפרסומים זרים, על תקציב יהודים-ערבים, אלא בתוך ה-3.5 מיליון שקלים, זה גם כל המיעוטים של החברה הישראלית?

פעילות הפגשה בין קבוצות בחברה הישראלית.

זה כשאני אומר שההמלצה של הוועדה הציבורית - - -

כן, כבר אז כתבתי את זה, נכון.

של 10 מיליון - - -

האם עדות הן מיעוטים? אני לא הבנתי.

הכל, הכל.

לא, לא. תרבויות. המטרה הייתה להציג שהתחום - - -

חשוב מאד כאשר מדברים על האחר, אז חשוב להגיד אין פה אחר. כולם פה אנחנו. אין שום אחר.

אמרתי את זה גם בוועדה הקודמת וגם השר התייחס. כשנשאלנו פה אמרנו שהשר גם התייחס בניגוד לשר הקודם, שהוא לא אומר שהאחר הוא אני, אלא הוא אומר האחר הוא אחר ואני הוא אני ואנחנו לא עושים הכל - - -

מה שבעצם הסכום הזה אומר הוא שההמלצות, גברת פרידמן, בעצם לא מיושמות. אי אפשר ליישם פחות או יותר - - -

אי אפשר ליישם תקציב כזה, זה מה שאתה אומר.

לא, ההמלצות לא מיושמות בעצם. כי רק בענייני חיים משותפים בין יהודים לערבים הדו"ח דיבר על 10 מיליון שקלים שצריך להשקיע. ולכן השאלה השנייה היא באיזו מידה הם מיושמות והאם התקציבים האלה יכולים בהחלט להספיק.

מה שאני רוצה להדגיש ולדעתי זה היה חסר גם בדיון הקודם, אבל גם בדיון הנוכחי, פשוט בקטע הזה, משרד החינוך לא מקיים את החובה שלו לפי החוק. ממש לפי החוק. יש לו חובה שמופיעה בסעיף 11 למטרות החינוך הממלכתי, בסעיף 2 לחוק, והסעיף הזה אומר במפורש – שאחת ממטרות החינוך הממלכתי בישראל, ואני קורא: "להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית" – כל זה – "שפה, תרבות, היסטוריה, מורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית בישראל – כ-20% מכלל התלמידים ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל".

זאת אומרת הסעיף הזה אומנם מדגיש באופן מיוחד את האוכלוסייה הערבית, אבל גם את האוכלוסיות האחרות. ולכן המחדל הזה של משרד החינוך לדעתי הוא גם בלתי חוקי. זה לא רק שהוא לא ראוי, אלא הוא פשוט בלתי חוקי. הם לא מקיימים את הסעיף הזה וזה בדיוק מה ששמענו מעמיתי כאן.

ואני הייתי אומר מעבר לכך. לא רק שמשרד החינוך אינו מקיים את החובה המשפטית, אינו מקצה את המשאבים הראויים לנושא הזה, אלא כפי שהתרשמנו מהדיון כאן לפני שבועיים, על ספר האזרחות, הוא אפילו אינו דואג גם לקיים את החובה הבסיסית של לשתף את נציגי האוכלוסיות השונות, המגזרים השונים, פשוט בקביעת החלטות ובכל התהליך הזה של גיבוש מדיניות.

ולדעתי מה שקרה בספר האזרחות זה רק מסמל את זה. אני שואל איך אפשר לכתוב ספר אזרחות בלי - - -

גברתי יושבת הראש, אני חושבת שאנחנו מתרחקים מהנושא.

סליחה, אני לא רוצה - - -

תתני לי לדבר.

גברתי, לא, סליחה, אני יושבת ראש הוועדה ואני אגיד לך - - -

בגלל זה אני - - -

לא, סליחה. אני יודעת, אני מבקשת ממך באמת די.

לא להרים עלי קול.

סליחה, את תרימי עלי קול?

סליחה, את מרימה עלי קול, אני מבקשת - - -

לא. סליחה, אני יושבת ראש הוועדה הזאת ואני אומרת לך חד משמעית אני לא צריכה את העזרה שלך. בפעם האחרונה - - -

אני לא מנסה לעזור. אני מנסה - - -

אז אל תפריעי.

אני מנסה להתרכז בנושא - - -

אל תפריעי לי, אני מבקשת ממך. בפעם האחרונה, אני יכולה להעיר לחבר הכנסת ג'בארין גם בלי העזרה שלך. לזה התכוונתי. אני לא צריכה את אזרחית. סליחה, אני בניגוד למה שהיה כאן בדיון הקודם, הייתי מתחילתו עד סופו, הקשבתי לצוות משרד החינוך, לא רק עמדתי פה וצעקתי על גזענות.

אני מאד מאד מבקשת ממך, אני באמת מסתדרת. זו לא פעם ראשונה שאני מנהלת את ועדת החינוך, אני יודעת להעיר לחבר הכנסת ג'בארין. הוא יודע גם שבאתי להעיר לו על ה - - -. אני לא רוצה שהדיון יהיה שוב על הנושא שהיה דיון שלם של שעה וארבעים. הדיון הוא לגבי ההצעות שלך ושל חברת הכנסת קסניה סבטלובה, אברהם נגוסה ודב חנין, ותאמיני לי שאני אגן על זכויותיך.

אני רוצה להאמין.

לזה התכוונתי. חבר הכנסת ג'בארין, אנא סיים בבקשה, כי הזמן קצר ויש כאן הרבה חברי כנסת. אם לא להתייחס לספר האזרחות - - -

כפי שאת רואה, אני ממש כמו תלמיד ממושמע.

בהחלט נכון.

אני רוצה להגיד לך שפעם ראשונה בדיון בוועדת חינוך חבר כנסת מבקש להשתיק חבר כנסת אחר. זה כבר חדש לי בוועדה הזאת. וגם להגיד - - -

לא, אתה יודע מה - - -

רבותי, אני מבקשת - - -

גברתי, אמרתי לך שאני מסתדרת.

גברתי יושבת הראש, אנחנו התאספנו כאן למקרה של פתח תקווה - - -

בסדר. אבל לפני דקה דיברתי - - -

ואני לא מקבלת את ההערות האלה.

סליחה, לפני דקה דיברתי על זה.

בסדר.

לפני דקה - - -

ראינו, ראינו.

אבל הוא חבר כנסת, מותר לו גם להגיד מה שהוא חושב. ביקשתי ממנו לסיים את דבריו, הוא מבין. הוא לא צריך את העזרה שלך ולא אני.

אז ההערה שלי, אמרתי שהדיון באזרחות העלה נקודה שהיא נכונה לכל המגזרים אגב, לא רק לחברה הערבית, שאין שיתוף של נציגי המגזרים הללו, לא נציגים של עולים מרוסיה, לא מהעדה האתיופית וכדומה, ולדעתי מקצוע האזרחות אולי מסמל את הכשל של משרד החינוך בתחום הזה.

אני אסיים ואומר שאני מניח שאתם מודעים לסקרים בין קבוצות הנוער, והסקרים הללו לא מחמיאים, בלשון המעטה, לתפיסות שיש לנוער בישראל לגבי סוגיות של שוויון, של סובלנות, של הכרת האחר וכו'. ואני תוהה האם באמת 3-3.5 מיליון שקלים, האם מישהו רציני חושב שזה סכום שאפשר להתמודד איתו במערכת החינוך עם התופעות לדעתי המאד מסוכנות, שאנחנו היום עדים להן גם בבתי הספר, אבל גם לפי הסקרים שאנחנו מכירים מהשנים האחרונות. תודה רבה.

תודה. השאלה ברורה. חברת הכנסת ברקו, בבקשה.

אוקיי, קודם כל אני רוצה להתייחס לנושא של היחס ליוצאי חבר העמים. אני חושבת שבדרך כלל דור ראשון של הגירה, הוא דור ראשון של עלייה, אנחנו רואים הרבה מאד קשיים מהסוג הזה. אני יכולה להגיד מהניסיון שלי, מהילדים שלי, הם למדו רוסית בזמן מאד קצר, חלק מהם, ממש - - -

מוכשרים, אני צריכה להגיד. שפה קשה.

אני עד עכשיו לא מצליח ללמוד.

יש ילדים נפלאים, זה ברור, אבל איך זה קשור?

קודם כל הוא גולש עם בחור, אז כל המונחים של גלישה וכל הדברים האלה הם בהחלט, ואנחנו רואים שההתחברות קורית באופן טבעי. אני חושבת שהתהליך הוא תהליך חינוכי. זה לא עניין של תקציב, זה עניין של גישה. זה לשבת עם הילדים, זה לדבר. לא צריך תקציבים בשביל זה. לא משלמים לאף אחד כדי שיעשה את זה. זה להיות ער לדקויות שעולות בכיתה, זה להציף נושאים בשיעורי החינוך, בשעת החינוך, להקדיש אותה לנושאים הללו, מהמקום שבעצם זה המקום של כולנו וחיים הרבה יותר טוב ביחד.

אני לא יכולה שלא להתייחס לנושא של המחטף שעשה כאן חבר הכנסת ג'בארין על הגב של הדיון הזה, ולא פעם ראשונה בעניין הזה של רוממות השוויון והסבלנות והכרת האחר וכו'. יש כאן גזענות כלפי יהודים. כשאומרים יהודים, לא מדברים על זה. זה קיים.

איזה מחטף, סליחה?

יהודים. אני שומעת במזרח ירושלים - - -

אבל משרד החינוך אומר - - -

אני שומעת במזרח ירושלים - - -

את חושבת שאני קובע את תכני החינוך? הלוואי.

כי אתה מדבר על הסובלנות כלפי החברה הערבית ויש סבלנות כזאת וניסיון לשפר ויש תקציבים שמוקצים ורצון טוב.

כן, תבקרי באצטדיון בירושלים פעם. תראי שם את הסובלנות.

אבל יש אמירה גם שיהודים, להיות יהודי זה משהו שהוא חריג או לא לגיטמי, או - - -

איפה? איפה? איפה? מה זה?

חברת הכנסת ברקו - - -

על מה את מדברת?

אני לא רוצה שעוד פעם אנחנו נתדרדר לדיון הקודם. נא לסיים, חברת הכנסת ברקו.

בתכנים של ספרי האזרחות. ספרי אזרחות זה משהו נפרד.

תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.

גברתי, מדברים כאן על איזה מחטף? אני לא מבין.

בבקשה, אתה יכול להתייחס, זה הזמן שלך. אתה אחריו.

כן, גברתי יושבת הראש, חברי, חברי הכנסת. אני לא מבין על איזה מחטף, שחבר הכנסת ג'בארין מדבר, מזכיר - - -

מזכיר?

מזכיר. הוא לא דיבר על זה בפרוטרוט. אמר שחלק מהעניין הזה של גזענות במערכת החינוך, אז גם הוא הזכיר את העניין הזה של ספר אזרחות. במקום להתמודד עם הטענות האלה שלנו, על הדרה ועל אי סובלנות ועל שוויון, את תמיד לוקחת את העניינים האלה לנתיב של הסתה. תפסיקי עם זה כבר. תפסיקי. תפסיקי. נמאסתם. נמאסתם עם הדיבור הזה.

אנחנו מדברים על נושא חשוב מאד, על נושא חשוב מאד.

אז תתמקד בנושא.

הנה, אני מתמקד. את לא מתמקדת. אנחנו מדברים על העניין הזה של גזענות, הוא סרטן בחברה הישראלית וצריך לטפל בו. תמיד אומרים שאנחנו מתחילים וצריך להתחיל בעניין הזה, גברתי יושבת הראש, במערכת החינוך. אבל אנחנו רואים שמערכת החינוך לא מטפלים בזה.

עם כל הצער בדבר, מה שהזכיר חברי, חבר הכנסת ג'בארין, שלושה וחצי מיליון שקלים זה לעג לרש. זה לעג לרש, כאשר אנחנו יודעים שבאמת היום בקרב הנוער ההקצנה והליכה לקוטביות למעשה, היא היום פושה בכל החברה הישראלית, במיוחד הסקרים שמעידים על אפס סובלנות ועל חסור שוויון ועל נגיסה בערכים הדמוקרטיים בקרב הצעירים ברוב היהודי. זה צריך להדאיג - - -

אה, ולערבים יש ערכים דמוקרטיים נפלאים. מדהימים.

כן. כן. יש לך סקרים?

יש דאע"ש. אני הזהרתי את החברה הערבית, ביום שאתם לא תכירו בזה - - -

איפה? איזה דאע"ש? איפה?

ביום שאתם לא תכירו שמטיפים במסגדים מגייסים אנשים - - -

גברתי, באמת.

עכשיו מי לוקח את זה לתחומים אחרים?

חברת הכנסת ברקו - - -

זה נושא הדיון? זה מה שיש לך בראש. כל הזמן זה מה שיש לך בראש. דאע"ש או לא דאע"ש. אנחנו נלחמים בדאע"ש יותר מכם. דאע"ש מהווה סכנה - - -

בחברה היהודית - - -

חברת הכנסת ברקו, אני מבקשת. חבר הכנסת סעדי, סליחה.

מדברים על בתי ספר ועל מערכת החינוך.

בחברה היהודית. זה משהו אחר.

סליחה, אני מבקשת ממך לסיים. גם פעם שעברה הייתם פה, עמדתם כאן, צעקתם, ובסופו של דבר כל - - -

מי צעק?

כולכם, סליחה. היא צועקת, אבל גם אתם לא נשארים חייבים, אז בוא. אל תפנה את זה רק לצד אחד - - -

בינתיים מי שצועק. אני חולה ואני לא יכול לצעוק.

באמת. מה, לא ישב כאן חבר הכנסת טיבי?

לא יודע, מה, מגבילים את התכנים על מה חברי כנסת יכולים לדבר?

לא, אני מבקשת. אני לא מגבילה אף אחד. אני מבקשת שתדברו לעניין.

לעניין. במקום שאנחנו נשלב ידיים - - -

לעניין של מי?

לעניין הסוגיה שבה אנחנו עוסקים.

בתור זו שמציעה לסדר אני אומרת, זה לא משנה. גזענות זו גזענות. מי שאומר לילדה רוסיה שהיא רוסיה מסריחה אומר גם לערבי שהוא ערבי מסריח. איך אפשר לנתק את הדברים האלה?

אני רוצה לשמוע גם אנשי המקצוע שהגיעו.

לא, אוהב את האחרים אבל שונא רק את הערבים? לא, זה בכלל, צריך לטפל בזה.

אי אפשר לקחת את הנושא הזה של בית ספר פלוני, אלמוני בפתח תקווה ולבודד אותו ממה שקורה בכל החברה. צריך מאבק משולב נגד גזענות, אבל כאשר ההסתה נגד ציבור מסוים, נגד מיעוט מסוים, מתחילה מהראש של הפירמידה, אז אי אפשר לדבר על מאבק בגזענות באופן כנה. אם אנחנו מדברים באופן כנה, מערכת החינוך צריכה לשלב ידיים.

אנחנו מוכנים לשלב ידיים ולשלב כוחות על מנת באמת לשרש את התופעה הזאת, שנקראת גזענות, במערכת החינוך ובקרב צעירים, כי אם לא נגדע את המחלה הזאת מתחילתה, זה יוביל לאובדן של כל הציבור.

תודה.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין.

תודה, גברתי יושבת הראש. אני רוצה להקדים ולומר שכל מה שאני אומר זה רק דעתי, כדי שאף חבר כנסת לא ירגיש צורך להתפרץ, אם הוא חושב אחרת. כל מה שאני אומר זה רק מה שאני חושב ואני אומר את זה מראש.

גם ככה אני מקווה שירשו לך לדבר.

תודה.

חבר הכנסת ג'בארין, אין פעם ואין ישיבת חינוך שבה לא נשמע קולך הבטוח והדעתני. בוא, הרי אין פה מדיניות כזאת, להיפך.

תודה, תודה גברתי יושבת הראש. אנחנו למרבית הצער חיים בחברה חולה וגזענות היא מחלה כזו, שמתחילה במותקף, אבל בסוף הורגת גם את המתקיף. ולכן זו מחלה מאד מאד מסוכנת והדרך להתמודד עם הגזענות, היא באמצעות מסר מאד מאד פשוט, אבל שלא קל להעביר אותו. והמסר הזה אומר שחור או לבן, כולנו בני אדם. כולנו בני אדם.

אנחנו שונים זה מזה, יש דוברי רוסית ויש דוברי עברית, יש ערבים, יש יהודים, יש מזרחיים, יש אשכנזים. כולנו בני אדם. יש בינינו הבדלים והבדלים חשובים, אנחנו לפעמים לא מסכימים אחד עם השני, אנחנו יכולים גם לכעוס אחד על השני. הכל בסדר. אבל כולנו בני אדם ואנחנו צריכים להתייחס אחד לשני כאל בני אדם.

וכיוון שהחברה שלנו היא חולה, מערכת החינוך נדרשת פה למאמץ מאד גדול כדי להתמודד עם המחלה הזו, ואני אומר בצער ובהרבה מאד כאב, כי נמצאים פה מסביב לשולחן גם אנשים מתוך מערכת החינוך שעושים עבודה טובה וראויה, ואני מלא הערכה לעבודה הזאת. אבל מערכת החינוך כמערכת החינוך בכללותה, חלשה מאד בהתמודדות שלה עם הגזענות, גם מכיוון שהמחלה מאד חזקה ואנחנו רואים את הנתונים כפי שהם באים לידי ביטוי בסקרים שנערכים בקרב ילדים ובני נוער, על ההתפשטות המאד מהירה של עמדות מאד גזעניות בקרב ילדים ובני נוער.

ולכן נדרש פה מאמץ מאד מאד גדול מצידה של מערכת החינוך והמאמץ הזה, המסר הזה צריך להגיע מלמעלה. אנחנו צריכים בסוף הדיון הזה, גברתי יושבת הראש, לפנות לשר החינוך ולהגיד לו שבוודאי באג'נדה של החינוך בישראל יש הרבה נושאים, אבל אחד הנושאים הדחופים ביותר להתייחסות, ושבו המערכת זקוקה למסר הברור, החד משמעי והמחזק מלמעלה – שגזענות אין לה מקום בחברה שלנו ואנחנו נעשה את הכל כדי ליצור דה-לגיטימציה לגזענות, לביטויים גזעניים, להתבטאויות גזעניות ולתופעות גזעניות.

ובהקשר הזה בהחלט יש מקום ללימודי האזרחות ככלי מאד משמעותי להראות לנו, אזרחי המדינה הזו, מה זה המרחב הזה, שבו אנחנו כולנו אמורים לחיות ביחד ואיך אנחנו צריכים להתנהל במרחב הזה ביחד, ואיך ההתנהלות במרחב הזה צריכה להיות דמוקרטית ומכבדת, גם כשיש הבדלים וגם כשיש חילוקי דעות, ואפילו כשיש כעסים ותסכולים.

כל הדברים האלה הם באמת קשורים זה בזה, אבל המסר חייב להגיע מלמעלה. ולצערי הגדול, המסר שמגיע היום לאותם מורים ומורות לאזרחות, שנמצאים בקו החזית של ההתמודדות עם הקשיים בתוך המערכת, הוא מסר מאד חלש. מסר לא חד משמעי, לא ברור, לא תקיף, כאילו שאין שר חינוך בישראל, ככל מה שזה נוגע למאבק בגזענות. תודה.

תודה רבה. בבקשה, משרד החינוך, התייחסות שלכם. תחליטו מי.

מאחר שבפעם הקודמת אני לקחתי את הבמה, אנחנו נתחיל מיעל ומאיה, ואז אני אחזיר אלי את הדברים.

אני נציגת שפ"י, להזכיר לכם, ממשרד החינוך, יעל בריל. ראשית אני רוצה לומר שכל מה שאמרו כל חברי הכנסת שיושבים פה, אנחנו מסכימים מבחינה ערכית. המסר הוא חד משמעי – מניעת כל היבט של גזענות ועבודה חזקה מאד על קיום רב תרבותי של כל החברות, ואני מדברת על כל החברות. אנחנו לא בדיון שעוסק בערבים-יהודים, אנחנו בדיון שעוסק במדינת ישראל, עם כל החברות שקיימות בה.

ולמקרה הספציפי הזה.

אני אענה גם למקרה הספציפי. אנחנו עובדים בשיתופי פעולה מאד רחבים במשרד החינוך סביב הנושא הזה מהיבטים שונים של כל אחד מהיושבים פה, ויש אנשים שאנחנו מייצגים אותם, יש ערך מוסף לתהליך החינוכי הרחב ואנחנו מדברים על תהליך חינוכי.

אני כן חייבת לומר שבשנתיים האחרונות, דווקא מהשר יש כן הצפה ואמירה, גם מהשר פירון וגם מהשר בנט, בשנתיים וחצי האחרונות, שיש צורך לעסוק בזה יותר ויותר, ואכן יש איזו שהיא התעצמות של עיסוק בנושא.

לסוגיה של בית הספר מפתח תקווה, באמת חבל, אם מקובל להזמין נציג של בית הספר או של המחוז, חבל שלא הוזמן. אני יכולה רק לומר שיש פערים מאד גדולים בין מה שאנחנו חקרנו ובדקנו על האירוע לבין מה שהיה. מדובר בילד שהאירוע התקיים בצהרון של בית הספר בפתח תקווה. בית ספר שמכיל בתוכו באמת קצוות של רב תרבותיות מאד מאד מגוונת.

האירוע, כפי שאנחנו יודעים, היה אחר הצהריים מול אותה ילדה. היום הילדים חברים. זאת אומרת כבר מזמן הילדים האלה חברים. משחקים ביחד והם ביחד. אנחנו גם שמענו שלא הייתה שבירת בקבוק, אבל אני חושבת שלא כדאי להיתפס לפרטים, כי עצם זה שאת מעלה את הנושא, אין ספק שזה חשוב.

יש דו"ח רפואי, גברתי.

אני לא מסכימה איתך לגמרי. לא.

יש דו"ח רפואי.

רגע, אני לא - - -

ומה זה משנה שהם חברים עכשיו? גם קורבן אונס יכול להיות חבר עם האנס, אז מה?

מכות בקיר, עם הראש.

אני לא אכנס לפרטים ולעובדות - - -

אני כן רוצה שתכנסו לפרטים. אני כן רוצה ואני מבקשת ודורשת - - -

אבל אני לא יכולה. אני רוצה לומר מה נעשה.

סליחה, סליחה. אם זה היה, עזבי. בואי, תמשיכי.

אני רוצה לומר מה כן נעשה. באותו בית ספר, כבר בשנה שעברה, התחילה תכנית חינוכית שפועלת בכל העיר פתח תקווה. היא במסגרת תכנית כישורי חיים, היא תכנית ייחודית, קוראים לה אל תלעגו לי, יש לה גם קשרים עם השגרירות האמריקאית, עם ארצות הברית, איזו שהיא תכנית שהיא אמנם של משרד החינוך, אבל היא עם הרבה מאד שותפים. המטרה שלה זה ליצור חברה אכפתית, כאשר היא עובדת על כל הרצף של קרבה בין אנשים, פתרון סכסוכים, אמפטיה, אכפתיות, ויש בה פרק מיוחד של מספר רב של שיעורים, שעוסק באופן ספציפי, קוראים לזה חברה רב תרבותית.

המטרה בתכנית המסוימת הזאת, שפועלת בבית הספר, זה באמת היכרות בין שונים.

סליחה, הצהרון פועל בבית הספר?

רגע, לא, לא, לא. הצהרון פועל בתוך בית ספר בשעות אחר הצהריים.

אחריות של מי?

אחריות של המנהלת, היא לוקחת אחריות על מה שהיה. אני פשוט הפסקתי לספר את הפרטים משום שיש לנו פערים ואני חושבת שלא באמת חשוב לדון במקרה הספציפי, משום שיש בינינו פערים, אבל אני כן רוצה לומה מה שבית הספר עשה. היה שם טיפול נקודתי גם ברמת האלימות - - -

איזה טיפול היה?

כמה חודשים לא היה טיפול. מה זאת אומרת? אבל מחודש מאי בשנה שעברה זה התחיל.

חבל שלא הזמנתם נציג נוסף. אני אומרת לך את המידע שהגיע אלינו. אלי. היה שם גם טיפול ברמה של אלימות וזה נושא שאנחנו מטפלים בו במערכת החינוך כבר הרבה מאד שנים. יש לנו תכנית מערכתית לקידום אקלים בטוח וצמצום אלימות. תכנית מאד מערכתית שהטיפול באירוע הספציפי הזה פעל על פי חוזר מנכ"ל שיצא באפריל 2015. זה חוזר מנכ"ל שחודש, למרות שהיה כבר קודם חוזר מנכ"ל מאד מבוסס, שעובדים על פיו. היו לו דיוקים ותיקונים ושינויים והעבודה מול האירוע של האלימות, היה בהתאם לחוזר מנכ"ל.

בנוסף לכך ובלי קשר ואולי גם עם קשר, יש שם עבודה חינוכית על הנושא הזה של הרב תרבותיות, שזה מניעת דעות קדומות ומניעת סטריאוטיפים ומפגש בין שונים.

אבל סליחה, אני מאמינה שבמערכת החינוך יש עבודה טובה ומצוינת ומקדמת ועם שורשים - - -

אני לא באה ל - - -

אני שואלת מה במקרה הספציפי? לא יכול ולא יתכן שילדה, עולה חדשה, לשעבר עולה חדשה של היום, נכנסת לבית הספר וההורים מפחדים ללכת למשטרה להגיש ולפתוח תיק. זה פשוט לא יכול להיות.

אני יכולה לומר - - -

סליחה.

כן, מירב.

יש כאן בעיה, אוקיי, שנציגות עיריית פתח תקווה, שהוזמנה, לא הגיעה. הזמנו את ראש מינהל החינוך בהתאם לבקשה שלכם. היא לא הגיעה.

חמור מאד.

נכון. נכון. ואנחנו לא רק שנביע את מורת הרוח של הוועדה, אנחנו גם נשלח אליהם מכתב שהם יצטרכו להסביר לך אישית מה הם עשו ואיך הם התנהלו.

שתסביר באופן אישי - - -

לוועדת החינוך.

זה לא פעם ראשונה שפתח תקווה מעורבת בגזענות בבתי הספר ובאלימות בבתי הספר.

נכון, לכן אני מבקשת - - -

היום זה עולה מרוסיה ואתמול זה עולים מאתיופיה. מה זה משנה?

וזה על מקרה כזה אחד שנודע לנו. יש מקרים שאנחנו לא שומעים עליהם - - - שנחבאים אל הכלים ואומרים לא, תהיי חברה של הילד שפגע. למה היא צריכה להיות חברה שלו?

הנושא - - -

אני לא הייתי אומרת לבת שלי להיות חברה של ילדים ש - - -

יש לנו כאן לקונה מסוימת, שהעירייה שהוזמנה, ראש מינהל חינוך, ראש העיר והנציגים לא הגיעו. לכן אני אבקש, מעבר להבעת מורת הרוח, שהם ישלחו לנו הסבר ספציפית כיצד טופל הנושא, ואם צריך הם יבואו לכאן במיוחד. אבל אני מבקשת, כי המקרה הזה הוא דוגמא למקרים שקורים בערך כל שבוע וכל שבועיים בבתי ספר אחרים בארץ.

תראו, יש בעיה. אני 10 שנים עבדתי בעבודה עם בני נוער. יש בעיה שהמילה שהכי נפוצה כקללה זה הומו ושרוסי תמיד בא עם רוסי מסריח והערבי כזה וכל מילות הגנאי האפשרויות שמחוברות עם אותה קבוצה תרבותית. יש בעיה, והשאלה היא, יש כאן שני מישורים. אחד, זה המישור של ההסברה, שאני יודעת שאתם עושים עבודה במינימום משאבים, כי זה תקציב נמוך. מצד שני, צריכה להיות, ואני גם מתייחסת לחבר הכנסת יואל רזבוזוב, בעניין של הענישה.

אז אנחנו נבקש, ותיכף גם הנציגה - - -

הגישה זה לא משטרה.

לא, לא, לא. אני אחרי זה אתייחס גם לאכיפה. זה לא קשור. אבל אני רוצה גם לדעת, והוא אמר את זה ובצדק, יש כאן שניים. אחד חינוך והשני זה גם ענישה. והשאלה היא האם בתי הספר, אנחנו יודעים גם ככה ששללו את רוב הסמכויות של המורה ושל בית הספר להעניש או להשעות, מה הסמכות שיש בידי מורה היום, שנתקל במקרים של גזענות, חוץ מלהגיד לו ולחנך אותו ולדבר עם ההורים שלו, האם אנחנו כמשרד חינוך וכמדינה, כי נכון, היה מקרה בפתח תקווה, אבל זה קורה כל הזמן. כל הזמן.

השאלה היא מה הפתרונות, ואני רוצה שתתייחסי, דנה או את, לשני הדברים העיקריים האלה. כי אמרו חברי הכנסת ובצדק, אנחנו מרגישים שזה קצת מזלזל בנו, ויש בזה צדק.

אז טוב, אז לגבי אלימות יש נהלים מאד מאד ברורים. חוזר המנכ"ל הוא בתהליכי הטעמה. כל המערכת נחשפת אליו תוך כדי סדנאות, וממש - - -

יש חוזר מנכ"ל חדש שיצא לעניין הזה?

יש חוזר מנכ"ל שיצא - אם אני טועה אולי זה בחודש או חודשיים - באפריל 2015, מקיף מהגיל הרך ועד י"ב, מאד מערכתי, נוגע בפרטי פרטים. אני לא - - -

איך כל הנהלים האלה נגעו במקרה הספציפי הזה?

אני שוב אומרת לך, מתוך הבירור שלנו, אף אחד לא שמע, ואני אומרת שוב, יש פה פער בין מה שהגיע אלינו - - -

יש פער ואותו אנחנו נברר.

לא שמענו את הילד אומר לה רוסיה מסריחה או מה שנאמר.

יכול להיות.

לא משנה, אז שבוע לפני כן - - -

אנחנו יודעים ש - - -

חברת הכנסת לנדבר, אנחנו מסכימים כאן כולנו שהבעיה היא מהותית.

מירב, תשמעי - - -

ולכן צאי רגע מהמקרה ובואי נדבר - - -

מירב, כאשר העליתי את הנושא, אני לא יודעת איך חברי כנסת אחרים, אני אחראית על עצמי. כאשר העליתי את הנושא בדיון במליאה, אני רציתי להתייחס למקרה ספציפי, למה? אנחנו מדברים סחור סחור והמון דברים גבוהים שאני מסכימה, מערכת החינוך עושה המון. אבל יכול להיות שבמקרה הזה ובמקרים דומים, כל הנהלים האלה לא הגיעו לשטח. או כתוצאה מכך שהנהלים זה בנפרד ומעשים זה בנפרד, קרה מה שקרה.

את צודקת.

זה משפחה של עולים - - -

אבל חסר לי את ראש מינהל חינוך פה, כדי לתת לך תשובה - - -

מירב, אני חושבת שהילדים של כל אחד מאיתנו, או הנכדים של כל אחד מאיתנו, אם אני שולחת אותם לבית ספר, אני רוצה, וזה לא משנה בצהרון או בשיעורים - - -

זה מה שאני אומרת.

אני רוצה שהם יחזרו בריאים ושלמים. וחלילה וחס אם מישהו יתעסק איתי, חלילה וחס, בגלל שזה ילדים שלי, אבל ככה אני מתייחסת לילדים של עולים.

אבל בגלל זה אלף לעניין פתח תקווה, כמו שאמרתי לך חסרים - - -

וזה לא פעם ראשונה. פתח תקווה על המפה.

כן, אבל בגלל זה אני אומרת. בואו, רגע, שנייה נצא מפתח תקווה.

אני רוצה שמשרד החינוך ידווח לנו מה הם עשו במקרה הספציפי. לא עשו שום דבר.

אבל הנה. איך אתם מטמיעים את חוזר המנכ"ל החדש בתוך בתי הספר? מה אתם עושים? יש כנסים?

יש כנסים של כל מנהלי המחוזות, מנהלי בתי הספר בכל המחוזות, עם מצגות מסודרות, עם תכנה מיוחדת של לומדה. שחזור של סיטואציות ושל מקרים, סימולציות - - -

אני מדברת איתך על מקרה ספציפי, לא סחור-סחור.

יושבת הראש שאלה אותי שאלה.

אני חושבת שאנחנו רוצים לשמוע גם וגם.

בבית הספר הספציפי, מה שאני יכולה לומר הוא בפער ממה שאתם יודעים. אתם לא רוצים לשמוע, אז אני לא אשמיע את זה.

פשוט לא מוצאת חן בעיני הטענה הזאת. הילדה שסבלה במהלך חודשים מהתעללות, היא עכשיו נהייתה חברה שלו. זה פשוט נראה לי סינדרום שטוקהולם. זה מה שזה נראה.

סליחה, סליחה, אני רוצה - - -

וזה לא מוצא חן בעיני.

סליחה, חברות הכנסת סבטלובה ולנדבר, אני ממש מבקשת מכן. הדיון הזה הוא באמת, תמשיכו לצעוק: פתח תקווה, פתח תקווה, אבל חסר כאן את עיריית פתח תקווה. מה זה, כמו שיח חירשים. אני רוצה בבקשה שלא תפריעו. אני רוצה לשמוע איך משרד החינוך מתעסק בנושא של גזענות, גם באכיפה וגם בהסברה. אני יכולה לקבל תשובה בבקשה מכן? אני הבטחתי לכן תשובה אישית מעיריית פתח תקווה.

בבקשה, אני ממש מבקשת שתתייחסי למה שאני ביקשתי. אני כבר 10 פעמים חוזרת על עצמי, על אותו דבר.

אז אני אומרת שיש פה שילוב של שני מנגנונים. מצד אחד כל הפרטים שאנחנו מלמדים על איך עובדים במקרי אלימות על כל הרצף ועל כל הסוגים. אני לא עכשיו אעשה פה הרצאה על מה כתוב בחוזר המנכ"ל, אבל יש לנו תכניות.

אנחנו לא צריכים הרצאה. אני רוצה לדעת איך אתם מטמיעים את הנושא הזה של אלימות.

אז אני מסבירה. יש לנו תוכנות ולומדות מיוחדות ואנחנו עוברים בין המחוזות. יש לנו צוות שעובר ומטמיע את זה ממש מול המנהלים. זאת אומרת זה לא עובר באופן מאד מאד עקיף, אלא ממש אנשי מטה הולכים למחוזות. בשבוע שעבר או לפני שבועיים היו במחוז צפון, מגיעים ישירות למנהלי בתי הספר. בנוסף לכך יש לנו מפקחות על הייעוץ שאמורות להחזיק בכל הידע הזה והן ממשיכות את המסר. יש יועצות בבתי הספר ויש צוות שלם של מעורבים בתהליכים של עבודה נגד אלימות.

עבודה נגד אלימות בבתי הספר היא לא של אדם אחד. מדובר בצוות אקלים שיושב לאורך שנים. זה צוות קבוע שחייב להיות בכל בית ספר, אקלקטי, של כל הנציגים שמובילים בבית הספר, וכל הנושאים שקשורים באקלים, במניעת אלימות, עובדים כמקשה אחת בצוות שמוביל את הנושא.

גם ברמה המשמעתית, ונאמר פה – ענישה, אכיפת חוקים. הכל כתוב בצורה מאד מאד ברורה. לא צריך להתלבט. כתוב. יש תשובות. אירוע כזה – תגובה כזו. אירוע כזה – תגובה כזו. יש את המקומות שאומרים למנהל בית הספר יש לך חופש בחירה, ואז מוגדר בדיוק באיזה סוג מקרים יש חופש בחירה.

בנוסף לזה, בתוך חוזר המנכ"ל הזה, יש לנו מהלך שלם של עבודה שהיא קשורה גם עם גורמים מחוץ לבית הספר, של עבודה על אקלים. בתוך העבודה על אקלים, אנחנו עובדים על תהליכים חינוכיים. בעבודה על אקלים מדובר מצד אחד על חוקים ואכיפה, כללים, משמעת, מצד שני תהליכים חינוכיים, משום שאנחנו יודעים כבר, יש לנו כבר הרבה ניסיון שרק חוקים ורק ענישה לא עובד. אנחנו צריכים לגבות את זה עם תהליך חינוכי של שינוי פנימי, של שינוי עמדות, משום שאותו ילד שדיבר בגזענות ולא הבין בכלל מה הוא אומר, כי הוא גם מתנהג ככה בבריונות כלפי ילד שנראה לו חנון, או חלש והוא מדבר ככה אולי מול הומו או בן מול בת, משום שהם לא מאותו מגדר.

לכן אנחנו בתפיסת עבודה שהיא לא מול ערבים או מול קבוצה כזו או אחרת. התפיסה החינוכית היא מאד רחבה והיא צריכה לתת תשובה לתופעות האלה, כאשר כל פעם הנפגע הוא אחר.

וספציפית במקרה הזה?

התחלתי שלהגיד ברמה החינוכית, בית הספר הספציפי הזה, בתוך מכלול של עבודה חינוכית בכל העיר פתח תקווה, מחזיקים במסגרת תכנית כישורי חיים באותה תכנית שסיפרתי לכם, שכרגע אנחנו מדברים על כיתה ד'. התכנית הספציפית הזו מתאימה לילדים מכיתה ג' עד ו'. היא עובדת מאד יפה. היא גם עובדת על תהליכי שינוי והטעמה של תפיסות חינוכיות של חדר המורים, של הצוות החינוכי.

בראבו לבית הספר. אחרי מכות רצח של ילדה שקיבלה אותם, בראבו למערכת החינוך. אתם השתגעתם לגמרי? מה אתם מנסים להציג לנו כאן?

תודה רבה.

הכיוון לא מוצא חן בעינינו, כי אנחנו מרגישים שזה ממש לא מענה מספיק.

הנציגה של המשטרה. את יכולה להתייחס? בואו נתקדם.

טוב, אם אני מדברת על המקרה הספציפי הזה - - -

תציגי את עצמך.

אני עורכת הדין דפנה רומן, אני יועצת משפטית של מחלקת נוער במשטרה. לגבי המקרה הספציפי הזה כן הוגשה תלונה. הוגשה תלונה על ידי האחות של המתלוננת. מהתלונה לא עולה דווקא שזה היה אירוע על רקע גזעני. היא בכלל לא מתייחסת לנושא הזה, אלא היא מתייחסת לזה שהילדה הותקפה ואחר כך הועבר לטיפול רפואי.

התיק הזה לא נסגר מחוסר עניין לציבור, התיק הזה נסגר מכיוון שהילד הזה הוא ילד בן 9. גם התוקף הוא ילד בן 9.

על מה?

התיק הזה לא נסגר מחוסר עניין לציבור. אנחנו מתייחסים מאד ברצינות לעבירות על רקע גזעני וזה גם, עוד פעם, זה לאו דווקא המקרה הספציפי הזה, אבל ילד בן 9 הוא לא בר עונשין, ולכן בכל מקרה הטיפול במקרה הזה הוא לא צריך להיות טיפול משטרתי והתיק הזה חייב להיסגר רק בגלל שהוא לא בר עונשין.

מה שאנחנו כן עושים, וזה לפי הנהלים שלנו, אנחנו מעבירים דיווח למשרד הרווחה וזה מה שעשינו גם במקרה הזה, על מנת שהוא יטופל גם מבחינת רווחה, לבדוק את ההתנהגות הזאת, כי זה בסך הכל ילד בן 9. האירוע מאד חמור, אבל גם הילד הוא ילד שזקוק כנראה לטיפול והכוונה ולאו דווקא לטיפול משטרתי ואכיפתי.

אני רוצה להגיד שבכלל המשטרה מתייחסת באופן מאד חמור לעבירות על רקע גזענות, ככל שזה עולה מהראיות. סגירת התיק היא של הפרקליטות, היא לא של המשטרה, בגלל חומרת העבירה. זה לא משהו שהמשטרה יכולה בכלל לסגור; וגם עלתה איזו שהיא טענה שהמשטרה סוגרת מחוסר עניין לציבור.

אבל זה לא במקרה הזה.

תודה על ההבהרות שלך, הבהרות נכונות שתרמו מאד לדיון כאן. אני אחזור אליכם עוד, דנה וצוות החינוך. אני רוצה רגע לשמוע את עורך הדין נדאל עותמאן, מנהל המטה למאבק בגזענות. בבקשה, נדאל.

אין ספק שחינוך זה לא רק בתי ספר ואני לא רוצה להקל על מערכת החינוך. כשתלמידים, מורים, מחנכים, מנהלי בתי ספר רואים שגם בתיקים שהיה בהם הסתה לרצח מקרב מנהיגים פוליטיים, מנהיגים דתיים בציבור לא נחקרים, לא מוגשים נגדם כתבי אישום, תיקים נסגרים רק בגלל האווירה הקיימת שמאפשרת, ושלפעמים גם חברי כנסת בבית הזה ואחרים, שותפים לאותה הסתה, אז אין ספק שאותו תלמיד בבית הספר, כן ייקח את זה לידיים, ייקח את זה למסגרת הכיתה שלו, למסגרת בית הספר שלו ויעשה את המעשה שהוא רואה שאחרים, שהם מנהיגים שאמורים להוות מודל חיקוי, עושים אותם הדברים אבל בהיקף יותר גדול, בהיקף יותר מסוכן והם לא נענשים והם לא נחקרים.

אין ספק שזה המודל החינוכי שהתלמיד במדינת ישראל מקבל בסופו של יום ואותה מערכת פוליטית, דתית, ואני לא אציין כאן קו פוליטי או צד פוליטי זה או אחר, אבל זה מה שתלמידים במדינת ישראל מקבלים בחינוך שלהם. גם מהתקשורת, גם מהמערכת הפוליטית, אבל גם במערכת אכיפת החוק.

אני חושב שהוועדה לא יכולה שלא לצאת בקריאה והמלצה או קריאה מסוימת שלא להקל ראש עם עבירות הסתה ולפנות למערכת אכיפת החוק, גם לפרקליטות וגם ליועץ המשפטי לממשלה וגם למשטרה, שלא להקל ראש עם עבירות הסתה כנגד קבוצות שונות בציבור.

למקרה הספציפי. אנחנו במטה למאבק בגזענות, מתוך ארגוני המטה יש ארגונים הפועלים בקרב דוברי רוסית, ואנחנו מנסים לקדם שותפות ועשייה משותפת ביחד עם הארגונים השונים בתוך המטה, על מנת להגיע לקהלים השונים.

מערכת החינוך, מה שהיא צריכה לעשות, אבל בהיקף יותר גדול, ובדיון הקודם אני התייחסתי לזה. אני מודע למשאבים המושקעים במערכת, שהם דלים מאד, שלא מאפשרים אפילו את המפגש הזה. עכשיו לא לדבר על מפגשים של יהודים וערבים, אלא לדבר על מפגשים בתוך החברה היהודית בתוך עצמה. אגב, גם בתוך החברה בתוך עצמה אין מספיק מפגשים, ולכן הזרות הזו קיימת. ואז ההתייחסות של אותו תלמיד שרואה איך מתנהלים במערכת הפוליטית, ושבעצם רואים אותם על מסך הטלוויזיה יום ויום או בתוך המדיה החברתית וההסתה המתמשכת שמתחילה מהראש ועד פחות, בתוך המערכת והיא מגיעה אולי גם מתוך הבית, מתוך המסגרת.

אני לא רוצה להקל על מערכת החינוך, אבל אני חושב שהייתה המלצה בדיון הקודם לפנות לשר החינוך לאפשר יותר משאבים במערכת, על מנת כן לאפשר לאותם פקידים, לאותם אנשים הקיימים במערכת לנסות לעשות משהו במצב הקיים. המצב הוא קריטי, מסוכן, לא רק קריטי. ואני אומר שהוא מסוכן כשאנחנו רואים היום גם הסתה. אני עד לזה שיש הסתה ויש גזענות בקרב הציבור הערבי, צעירים כנגד הציבור היהודי והפיגוע שהיה השבוע הוא רק סימן.

אם לא תתעוררו – ימין ושמאל – לא תהיה התעוררות בקרב הממשלה למסוכנות הקיימת כיום, לאור ההסתה ההדדית הקיימת – אנחנו נגיע למסוכן מאד שאי אפשר לצאת ממנו.

תודה רבה נדאל.

רק רגע מירב, סליחה, יש לי שאלה. אם התיק לא נסגר - - -

הוא נסגר מכיוון שהוא ילד בן 9.

נסגר בגלל שהוא ילד בן 9, אז איפה זה נמצא? במשטרה לא מטפלים, במערכת החינוך לא מטפלים, ההורים מפחדים לשלוח אותה לבית הספר. תשמעו, אני לא סתם מתעקשת. אני מתעקשת בגלל שבמקרה הספציפי הזה הוא יכול היה להרוג אותה, בגלל שמכות עם ראש בקיר זה מאד מאד רציני.

זה יכול לגרום לנכות לכל החיים.

לגרום לנכות. ואם הוא היה גורם לנכות, אנחנו גם ממשיכים לחייך כאן. ובגלל זה אני לא סתם מתעקשת. אני רוצה לדעת מה הטיפול במקרה הזה ספציפית. לא סחור סחור, לא דברים גבוהים. אני גם יודעת לדבר כמו שבמערכת החינוך מדברים סחור סחור וגבוה גבוה.

אני רוצה לדעת מה המשפחה הזאת צריכה לעשות. האם הילדה צריכה להישאר בבית הספר? האם הילד מקבל עונש, האם מרחיקים אותו מבית הספר לתקופה מסוימת? מה עושים עם ילד כזה שעשה מה ש הוא עשה.

בכלל, מה עושים עם ילדים אלימים?

היא אמרה את זה.

לא, אז אני לא הבנתי ולא שמעתי.

לא, סליחה, אבל זה לא יכול להיות שמגיעה נציגה של משרד החינוך, אני רואה שאתן מאד - - -

מירב, תשמעי בבקשה.

תנו לי לסיים משפט. די, באמת, תני לי לסיים משפט.

מה זה די?

אני מבקשת ממך לתת לי - - -

אבל מה זה די?

כי את אומרת את אותו דבר כבר שעה.

אני רוצה לקבל תשובה.

אבל סליחה, היא אמרה כאן. כל מי שפה שמע, כולם מהנהנים ובצדק. סליחה.

מה היא אמרה?

סליחה, אם היית מקשיבה היית שומעת ש - - -

סליחה, מירב, אני לא בכיתה שלך, אני מקשיבה מאד טוב - - -

לא, זה לא קשור לכיתה. את רוצה לחזור עוד פעם? הגברת משפ"י רוצה לחזור עוד פעם להגיד לה שיש חוזר מנכ"ל חדש? אבל זה לא יכול להיות שבאה נציגה, מסבירה בדיוק על האכיפה, בדיוק על העונשים, בדיוק על מקרים ותגובות, מסבירה על חוזר מנכ"ל.

את רוצה שאני אגיד לך עוד פעם שהם נוסעים לצפון, למנהלי בתי הספר, לדרום, למרכז - - -

מירב, אני לא רוצה לדעת מה עושים במערכת החינוך. אני מבקשת לדעת מה קרה במקרה הספציפי הזה.

אבל 10 פעמים אמרתי שבמקרה הזה יש לנו בעיה, כי ראש המינהל, די. סליחה, אל תפריעו לי.

לא, מירב, לא - - -

מירב, את מנהלת את זה לא נכון, סליחה. את צריכה ללמוד איך - - -

גברתי, את לא מקשיבה לשום דבר שמתנהל פה. תתני לדנה לדבר. במקרה הספציפי יש בעיה שביקשנו מראש מינהל חינוך פתח תקווה להגיע והיא לא הגיעה, ואמרתי את זה כמה פעמים בדיון הזה, לפחות 10 פעמים. אז אני מבקשת ממך, אני רוצה התייחסות ספציפית - - -

מירב, סליחה - - -

אבל היא אמרה - - - חברת הכנסת סופה לנדבר, אני מבקשת ממך, תשבי. אני מבקשת התייחסות ספציפית של העירייה. אני מחייבת אותם - - -

זה מה שקורה במערכת - - -

רגע, שנייה. חברת הכנסת סופה לנדבר, המטרה היא - - -

לגבי גרימת - - - נכות - - - ילד בן 8 או 9 - - -

תני לי להסביר. ילד בן 9 גם יש לו - - -

את לא שומעת. אז מה? אז מה עושים עם ילד בן 9 שבמקרה שובר את הרגל לחבר שלו?

אז יש לקונה בחוק.

מירב, מערכת החינוך מנסה - - -

לא נותנים לי לסיים משפט.

להוריד אותנו מהנושא.

חס וחלילה.

אני הגעתי לכאן כדי לקבל תשובות ברורות ממערכת החינוך ומהמשטרה.

תתני לי. אני רוצה להגיד משפט אחד. זה פשוט לא הגיוני מה שקורה כאן. אמרתי שלוש פעמים שעיריית פתח תקווה, והוועדה תחייב אותה לתת לך דין וחשבון.

את זה אני שמעתי.

שמעת? ספציפית.

שמעתי.

רגע, במקביל יש כאן עבודה שבאמת עושים לטפל בנושא הזה של גזענות - - -

את זה אני גם שמעתי.

חוץ מזה תתייחסי עכשיו גם ספציפית, וגם דרך אגב, הגברת מהמשטרה התייחסה ספציפית למקרה. אמרה שלא מדובר על גזענות - - -

את זה גם שמעתי. אני רק רוצה לדעת מה קרה עם הילד הזה.

אמרה שיש בעיה עם גיל 9, שאין כאן אחריות פלילית, אבל מבחינת החוק - - -

כן, אבל איך מטפלים? מה עושים איתם?

עכשיו תתייחסי בבקשה ואחרי זה דנה, תתייחסי גם את. אנחנו באמת מנסים ליצור פה דיון ענייני, אבל אי אפשר להגיד כל דבר 10 פעמים.

לי פה פרוטוקול שנכתב כתוצאה מכך שמנהלת מחוז תל אביב - - -

שהיא אחראית על פתח תקווה.

שהיא אחראית על פתח תקווה, כי זה במחוז תל אביב, ואחד הסעיפים אומר ככה:

"הנהלת בית הספר לקחה אחריות על המקרה כולו. בשבוע שעבר נערכה פגישה בין מנהלת בית הספר לבין הנהלת הצהרון, על מנת לתת לבעלי הצהרון כלים להתמודד עם מריבות בין תלמידים וכדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד".

"בנוסף לכך נערכו שיחות עם הילד והוריו. יועצת בית הספר מעורבת ומקיימת תכנית לתלמידים בכיתה זו, ובה היא מדגישה את החשיבות שבסובלנות וכבוד לאחר והוקעת תופעת האלימות".

"בנוסף, מחנכת הכיתה מטפלת בשני הילדים המעורבים ובכיתה כולה, למנוע הישנות מקרים אלה. המפקחת על בית הספר גם היא מעורבת ומלווה מקרוב את הטיפול החינוכי והמשמעתי במקרה".

"לסיכום, משרד החינוך מגלה אפס סובלנות לאלימות ומקדם - - -"

טוב, אני לא אקריא את הכל. להמשיך?

לא, לא, ממש משפט אחרון, כי אני חייבת לשמוע כאן עוד כמה דוברים.

"לסיכום, משרד החינוך מגלה אפס סובלנות לאלימות ומקדם במוסדותיו שיח ערכי נגד - - -

אני רוצה רגע להתמקד על כל הדיון שלך, מה שאת הקראת עכשיו, שהקשבתי ומה שגברתי מהמשטרה, דפנה רומן, מה שאני שומעת פה ותקנו אותי אם אני טועה, שהאירוע הזה היה אירוע של אלימות שלא היה קשור לגזענות?

ככה זה עולה מהתלונה שהוגשה במשטרה. ודרך אגב, החומר גם הועבר למשרד הרווחה. זה בטיפול של הרווחה.

חשבתי שלא שמעתי.

רוסיה זונה זה לא גזענות?

רוסיה זונה זה לא גזענות, לא?

זה לא מה שעולה מהתלונה.

זה לא מה שעולה מהתלונה.

רוסיה, שלא יהיו עוד כמוך, זה לא גזענות?

זה לא עולה התלונה. כל הנושא הגזעני לא עולה מהתלונה בכלל. לא מילים כאלה ולא מילים אחרות.

אוקיי, תודה רבה. דנה, בבקשה, את רוצה להתייחס? מילה אחרונה של משרד החינוך.

אני רואה בזה ממש ניסיון לטייח ולעשות את זה סתם מריבה. רבותי, בזמני מריבה זה היה כשילד אחד צועק את טיפשה, לא, את טיפשה ולא כמתנפלים ואומרים לרוסיה זונה, אל תתרבי.

זה מה שאנחנו - - -

לא, לא. אני גם דיברתי עם ההורים של הילדה ודיברנו גם עם אחותה ותשאלנו אותן, ותאמינו לי, זה חודשים אחרי חודשים - - -

חבל שהם לא פה.

ולכן עושים גם תהליך חינוכי שמונע הסתכלות כזו על ילדים רוסים או ילדים ממוצא אחר.

אני רק ביקשתי הבהרה מבחינה. כנראה שלא שמעתי טוב. עכשיו כולכם שמעתם.

אלימות זה מזעזע - - -

אני אמרתי שיש - - - קסניה, בכל מקרה יש כאן בעיה.

יש פה בעיה מאד גדולה.

זה לא משנה, אני רק רציתי להבהיר את זה מדבריהם, אבל חבל, זה דיון שלכם. דנה, מילה אחרונה ממשרד החינוך ואני רוצה לתת לעוד שני אנשים את זכות הדיבור.

שתי נקודות מאד בקצרה. שמי מאיה שריר, אני מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים במשרד החינוך. אנחנו פועלים לקידום השתלבותם של התלמידים העולים במערכת החינוך, וברור שאי אפשר לעבוד רק עם העולים, אלא גם עם החברה הקולטת. לשם כך הכנסנו לתכנית האסטרטגית של משרד החינוך את הנושא של כשירות תרבותית, לעבוד עם כל צוותי החינוך בארץ בכל מערכת החינוך, לתת כלים לעבודה בסביבה רב תרבותית, היכרות עם תרבויות ארצות המוצא שמהן מגיעים העולים.

יש לנו עבודה מאד מערכתית על תרבות של יהדות אתיופיה, גם תרבות של יהדות צרפת וגם העולים מאוקראינה. אנחנו הוצאנו מסמך למנהלים לקראת הנובי גוד, על הבנה לנושא של הנובי גוד, על להיעדרות של תלמידים אם יעדרו, וגם טיפלנו בפניות פרטיות שהופנו אלינו. חברת הכנסת קסניה סבטלובה העבירה מכתב וטיפלנו עם המנהלת. אנחנו מטפלים נקודתית לטובת התלמידים העולים, כמו גם שהוצאנו לפני חג הסיגד מסמך דומה.

הנושא שהעלה חבר הכנסת אברהם נגוסה על תכניות בתרבות יהדות אתיופיה כן נכנס למערכת החינוך, הוא נלמד אפילו לבגרות, הוא קיים גם במדעי החברה. אנחנו עובדים פה מערכתית גם עם שפ"י, וגם דנה עם הוועדה למניעת גזענות. אני אתן לדנה לסיים.

משפט אחרון, דנה, כי הן דיברו והציגו את משרד החינוך כמו שצריך.

אני רק אצטרף. מאחר שאני הצגתי את הדברים בהרחבה בישיבה הקודמת וממילא כל חברי הכנסת שהיו כאן שוב הלכו, אני לא ארחיב. אני אשמח להרחיב למי שלא היה בהמשך.

אני מצטרפת לקריאה של נדאל או לדברים של נדאל. מערכת החינוך, על אף הרצון הטוב שלה ואנחנו מחויבים לנושא, אכפת לנו ואנחנו מגיעים לכאן כי אכפת לנו. מערכת החינוך לא פועלת בוואקום, היא לא פועלת בחלל ריק, היא פועלת בתוך סביבה שכל הסביבה הזו בעצם משדרת אלימות, תוקפנות וגזענות.

אם אנחנו רוצים לפעול נכון והתכנית שאנחנו מובילים היום במשרד משלבת את כלל הקהלים ומשרדי הממשלה ואנחנו גם עומדים לשלב מפגש של חברי כנסת עם תלמידי תיכון סביב הסתה ומניעת גזענות שחברת הכנסת מירב בן ארי מובילה. אנחנו הולכים להוסיף שידור, שתכננו אותו מלכתחילה ב-3 בפברואר בנושא של חופש הביטוי והסתה והטמעה של חוזר מנכ"לית המשרד, שמדבר על שיח וחשוב לשוחח ולא לטאטא את זה מתחת לשולחן.

אבל אנחנו כולנו צריכים להירתם. חברים, זה לא יעזור שאנחנו נהיה שם במשרד וכולם יגידו משרד החינוך לא עושה את עבודתו. בואו תעזרו בכל הצורות האפשריות ו - - -

אני חושבת שגם החוק שאברהם נגוסה דיבר עליו וגם החוק שלצערי הרב הקואליציה הפילה אותו, החוק לחינוך נגד גזענות שגם הופל, היו יכולים לעזור. אבל זו דעתי.

אנחנו נתייחס לחוק הזה גם בנושאי הוועדה.

יוליה, נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית, בבקשה.

תודה רבה. קוראים לי יוליה, אני נציגת המועצה הארצית לתלמידים ונוער. קודם כל אני אתחיל ואומר שהמקרה הזה הוא ללא ספק מאד מאד מאד חמור, והוא לא חמור רק בגלל מה שקרה, הוא חמור בגלל שהוא אומר שיש עוד הרבה הרבה מקרים כאלה ועל כל אחד כזה יש עוד המון שאנחנו לא יודעים עליו והם קורים כל יום.

אני יכולה להגיד את זה במיוחד על עצמי, גם אני בתור עולה חדשה לשעבר, אין ספק שהילדים האלה – רוסים, עולים חדשים, אתיופים – חווים גזענות על בסיס יום יומי. ברור שלא תמיד זה מגיע לאלימות פיזית, אבל גם אלימות מילולית הרבה פעמים פוגעת ואפילו יותר.

אני מאמינה שגזענות ושנאה הרבה פעמים נובעות מבורות, נובעות מחוסר ידע, נובעות מחוסר הכרה. ברגע שאני לא מכירה את האחר – יש סיכוי טוב שאני אשנא אותו ולא ארצה להתחבר אליו.

ברור שלא הכל בחינוך. ברור שהחינוך לא אחראי להכל ומשרד החינוך לא עושה קסמים ולא יכול לפתור את הבעיה בבת אחת, אבל אני חושבת שהרבה דברים שהם במשרד החינוך כן קשורים לשנאה הזאת ולגזענות וקודם כל תכניות הלימוד השונות. בעצם זה מונע מהאחר להכיר אותי וממני להכיר את האחר. ואני מדברת על למשל אם היו מכניסים בתכנית הלימוד דברים כמו הנובי גוד, טיפה הסבר על זה, אז אני מאמינה שהילדים האלה היו חווים הרבה פחות שנאה.

תרבות שהיא גם של ישראלים שהם ערבים, תרבות אפילו של פלסטינאים, אתיופים. אני שמחה לשמוע שהתרבות האתיופית מתחילה להיכנס למערכת של משרד החינוך - - -

גם על הנובי גוד.

כי זה באמת מה שעוזר.

גם הנובי גוד. היא התייחסה לזה.

רציתי להגיד שגם אנחנו במועצה הארצית מנסים לפעול בנושא הזה ואנחנו פתחנו בעצם צוות שעובד על גזענות ומתחיל בימים אלה לפעול. זה נושא כל כך כל כך חשוב. התלמידים של היום, הנוער של היום זה החברה שלנו של המחר, זה אנשים הבוגרים שאחר כך יוצרים את החברה שלנו, שיכולים לרצוח ובאותה מידה יכולים גם לאהוב אחד את השני וליצור חברה מאוחדת ושלמה. תודה.

תודה רבה יוליה. עוד מישהו שרוצה להעיר משהו לוועדה לפני שאנחנו עושים סיכום? אוקיי, יופי.

אז ראשית אני כמובן אתנצל בשם יושב ראש הוועדה שלא יכול היה לנהל את הדיון. הוא גם ביקש למסור פה שהוא נגד כל גילוי של גזענות ושנאה כלפי מי ששונה ממך או שחושב אחרת ממך, ושעל מערכת החינוך לדבר ולהסביר על הרקע והשונות של כל מרכיבי החברה הישראלית. אז זה גם היה חשוב להעביר מחבר הכנסת יעקב מרגי, יושב ראש הוועדה.

יש כאן כמה דברים שצריך להתייחס בדיון, ואני רוצה לומר דבר אחד לחברת הכנסת סופה לנדבר, שלא יהיה לא ברור. גזענות היא גזענות. אז גם אם במקרה הספציפי הזה נגלה להפתעתנו, למרות מה שהמשפחה אמרה, נגלה שזה לא היה, זה לא משנה את העניין שידוע. אנחנו כל הזמן נלחמים במילה עולים, הם כבר לא עולים. הם ילידי הארץ. גם האתיופים, גם יוצאי חבר העמים - - -

יוצאי אתיופיה, יוצאי רוסיה.

נכון, נכון, אני איתך בעניין הזה. הם לא עולים ולנו כחברה צברית, שאפילו אנחנו לא צברים, כי גם ההורים שלי בכלל מהגרים מארץ אחרת, או לפחות הסבא והסבתא שלי, ולכן כחברה של מהגרים אני מאד מתחברת למה שאת אומרת, יוליה, ברגע שאומרים מישהו שונה אנחנו מפחדים ממנו ומהפחד אנחנו משתמשים בכלים של אלימות.

ולכן, זה לא משנה אם במקרה הספציפי הזה נגלה שהוא לא אמר לה רוסיה וכאלה, עדיין זה משהו שקורה כל הזמן, ולכן אני גם שמחה שמשרד החינוך עשה כאן חוזר מנכ"ל חדש שמבהיר והולך לבתי הספר. אבל יש לי כאן כמה הערות.

אחד, לגבי הצעת חוק של אברהם נגוסה, אנחנו כוועדה נבקש לדעת את עמדת החינוך ולמה הורידו אותה מסדר היום. בטח כשהוא חבר כנסת מהקואליציה. אנחנו נקבל הבהרות.

דבר שני, עיריית פתח תקווה. ואת כועסת ואני מבינה את הכעס ואת מביעה תרעומת וגם אני כועסת, כי הייתה צריכה לשבת פה, וגם עם כל הכבוד להבהרה שלך והבהרת וגם את הבהרת לנו את הדברים, היה צריך לשבת פה ראש מינהל חינוך של עיריית פתח תקווה, שהייתה צריכה לבוא ולהסביר לך, כי זו הצעה לסדר שאת העלית.

מה רצית לומר?

אני רוצה להגיד שהנאומים של משרד החינוך ושל מי שהיה כאן בוועדה, הם נוגעים בלב, אבל לא יכול להיות, וכן, משרד החינוך עושה עבודה נהדרת, אבל בגלל שאני התעקשתי על מקרה ספציפי, אני חושבת שאם אנחנו שולחים ילד לצהרון או לבית ספר, לשיעורים או לשיעורים אחרי הצהריים, אנחנו מצפים שהוא חוזר שלם ובריא.

נכון. מובן.

בגלל זה אני התעקשתי על המקרה הספציפי.

נכון, ולכן אנחנו נבקש את ההתייחסות של עיריית פתח תקווה, של מינהל החינוך, כולל מנהלת או מנהל הצהרון לנושא הזה של הצעת החוק שהעלו חברות הכנסת.

ואני רוצה לומר עוד משהו. אנחנו הוצאנו את זה אז, אני מקווה שזה יצא כסיכום לשר ואני מבינה שעוד לא קיבלנו התייחסות. אנחנו ביקשנו מהשר התייחסות לתקציב הנמוך של 3.5 מיליון שקלים. דיברתי על זה אז, גם ביקשתי מהוועדה. צריך לוודא את זה שמקבלים התייחסות ספציפית.

לא, אבל יש להם שלושה חודשים.

אה, שלושה חודשים נתנו להם? לדעתי עבר חודש בטוח. בסדר גמור. אנחנו צריכים לקבל תשובה ממשרד החינוך למה התקציב כל כך נמוך, התייחסות ספציפית לנושא הזה.

דבר אחרון שאני רוצה לומר. אנחנו כבית המחוקקים ובכלל כחברה, אנחנו צריכים למדר תופעות כאלה, ומבחינתנו, אני באמת רציתי כל פעם להוריד את השיח שהיה כאן של ערבים ויהודים, לא כי הוא לא חשוב, הוא חשוב, הוא מרכז חיינו, אבל יש כאן הצעה לסדר ספציפית, שגם ככה פעם שעברה טורפדה ולכן היה כאן דיון לעניין הזה. ואת ההשלמות לדיון, חברת הכנסת סופה לנדבר, אנחנו נקבל.

אני רוצה להודות לכם. כמובן, המיזם שלקחתי על עצמי לעניין של הסתה, אנחנו נמשיך בו בבתי הספר, כמו שקבענו, ב-21 בינואר בבתי הספר התיכוניים ונזמין חברי כנסת להשתתף.

אני מודה לכולכם שבאתם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:31.