הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 30
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שלישי, י"ז בטבת התשע"ו (29 בדצמבר 2015), שעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 29/12/2015
פניות ציבור לגבי קיזוז חובות ההורים מקצבאות הילדים
פרוטוקול
סדר היום
פניות ציבור לגבי קיזוז חובות ההורים מקצבאות הילדים
מוזמנים
¶
עליזה ברלזון - מנהלת אגף גמלאות משפחה, המוסד לביטוח לאומי
ציון מזרחי - מנהל תחום ילדים, המוסד לביטוח לאומי
משה עמית - סגן ראש מנהל ומנהל אגף הגביה, המוסד לביטוח לאומי
ריקי שנזיק - אחראית מחשוב, תחום ילדים, המוסד לביטוח לאומי
יצחק גולן - אחראי מחשוב, תחום ילדים, המוסד לביטוח לאומי
יוסף פולסקי - עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
היו"ר ישראל אייכלר
¶
שלום וברכה. אנחנו עשינו דיון מאוד ממוקד וספציפי בעניין פניות ציבור לגבי קיזוז חובות הורים מקצבאות הילדים. לכאורה זה נושא יותר עקרוני שצריך לדון בו, בהרחבה על כל שיטות הגבייה של כל מיני גופים. אבל פה נוצר מצב שהמדינה החליטה, בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם בין יהדות התורה והליכוד, שהחל מקצבת הילדים מחודש דצמבר 2015 הכסף יכנס לחשבון ההורים. לא רק הכסף של קצבאות שעלו לפי 2012, אלא גם התשלום הרטרואקטיבי לתקופת מאי 2015, מאז הוקמה הממשלה החדשה, עד נובמבר 2015. הביטוח הלאומי הכניס לחשבונות הבנק ב-27 בדצמבר 2015, השבוע, לכל האימהות ולכל הילדים. הסכום, בגלל הפרוטוקול ואני גם אומר את העובדות: "הסכום עבור הילד הראשון, הסכום הרטרואקטיבי הוא 70 שקל לחודש. הילד השני, השלישי והרביעי הוא 36". אני חושב שזה רק ילדים שנולדו לפני 2003 כשהיית הגזרה הראשונה של קצבאות הילדים על ידי שר האוצר דאז שאף אחד לא יודע מי הוא היה. היום ניסו לתקן קצת. "עבור הילד החמישי ואילך 70 שקל".
היו"ר ישראל אייכלר
¶
לא. החזירו את הקצבה לרמה שהייתה לרמה שהייתה ב- 2012 מינוס 50 שקל שעשו איזה הלוואה שהתינוק מלווה למדינה עד 18.
ציון מזרחי
¶
לא. היו אמורים להחזיר את זה באוגוסט 2013 ואז הייתה בעיה תקציב. הפתרון שמצאו עם התכנית - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
עם המינוס 50 שקל.
השאלה היא כזאת, אנחנו מניחים מראש הנחת יסוד שאם הביטוח הלאומי לקח את הכסף מההורים עכשיו, זה על פי חוק. זאת אומרת, אין פה שאלה של חוקיות הדבר, אם כי היועצת המשפטית שלנו כתבה לנו חוות דעת שהחוקיות הזאת היא בסך הכול מאיזו פסיקה של בית דין לעבודה ולא משהו בחוק עצמו.
ורד קירו זילברמן
אני רק אחדד. באמת יש סעיפים בחוק. הקיזוזים האלה נזקקו לא אחת לבתי דין לעבודה. בתי הדין לעבודה אישרו את הסעיפים של הביטוח לאומי - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
לקזז.
ורד קירו זילברמן
אז נכון שהיו כאן עניינים שבית המשפט פירש את סעיף 312 ו-315 ל"חוק המוסד לביטוח לאומי", אבל בסופו של דבר הקיזוז הזה הוא חוקי.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אבל בחוק עצמו, לפי מה שאני קורא בחוות הדעת שלך, עורכת הדין ורד קירו זילברמן, הגמלאות שמותר להם לקזז בחוק זה חוק המזונות, אז ממזונות אסור להם לקזז. נכון?
ורד קירו זילברמן
לא. הם יכולים. אם יש חוב למזונות אז אפשר לקזז את דמי הביטוח הלאומי כדי לשלם את חוב "חוק המזונות", זה גם אחת ההערות בחוק אחר.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אם כך אני אקריא את חוות הדעת שלך כי מאוד חשוב להבין: "קצבאות ילדים אינן דומות לחוב שיש לגבר למזונות על אשתו". שם באמת החוק במפורש מאפשר לכם לקחת את הכסף. ברשותך אני אקריא את הסעיף הזה:
"סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי מקנה למוסד זכות לקזז מגמלאות המגיעות למבוטח סכומים ששולמו ביתר שלא כדין. חוב מבוטח במזונות ניתן לגביה הן באמצעות הוצאה לפועל וגם בקיזוז מגמלאות המגיעות לו מהמוסד לביטוח לאומי. זאת לפי הוראות סעיף 14 בחוק המזונות. פסיקת בית הדין לעבודה הכירה גם בזכותו של הביטוח הלאומי לקזז את קצבאות הילדים בשיעור הקבוע בחוק גם מחובות ההורה המבוטח בביטוח הלאומי".
השאלה שאנחנו נשאל פה, האם זה נכון גם לגבי האימא – הרי בסך הכל הכסף הזה זה כסף לילידם בקופת החשבון של האימא. באחת הפניות קיבלנו, לאימא יש חשבון נפרד בכלל, לא עם האבא והאבא חייב. זו שאלה אחת. אבל, הנחת היסוד שזה נעשה באופן חוקי. השאלה - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אם אתה רוצה אני אשלים את דבריי ואחר כך אתן לכם להגיד את כל ההיבט.
הטענה שלנו היא קודם כל, לא כל מה שמותר צריך לעשות. אני אביא דוגמה מהאקטואליה. יש עכשיו נער שעונה עכשיו בבית האסורים על פי חוק. ברגע שהוא הוכרז כפצצה מתקתקת, האנשים פעלו על פי החוק שמאפשר כל מיני טלטולים, בסוף מתברר שהנער אשם במשהו אחר לגמרי וכך יוצא, בדיעבד אני יודע כחכמים לאחר מעשה, שלא חל עליו דין פצצה מתקתקת, אבל זה היה חוקי. השאלה, אם היה צריך לעשות את זה. למה אני שואל את זה, אנחנו מדברים פה בפניות הציבור על הרבה בעיות של גבייה. למשל, אדם שחייב לחברת סלולר 600 שקל, הוא מגיע לשדה התעופה ויש לו צו עיכוב יצאה מהארץ. אל תשאלו אילו צרות זה מביא לאנשים. הבנק סגור בנתב"ג, התינוקת והמזוודות כבר במטוס ולא מצאו, אלו עובדות – זה חוקי, זאת אומרת, חברת הסלולר יכולה לדרוש מההוצאה לפעול 'האיש לא שילם 800 שקל'. או שהוא שכח או שהוא לא ידע, הוא לא יוצא מהארץ.
אגב, אנחנו מגישים עכשיו הצעת חוק שמ-20 או 40 אלף שקל יהיה אפשר לעשות עיכוב יציאה מהארץ אלא אם מדובר בתשלום מזונות ששם צריך גם על 1,000 שקל לעצור. אבל סתם מישהו שחייב לאיזה בנק או לאיזו חברת סלולר כמה מאות שקלים, לא צריך לעכב את יציאתו מהארץ, זה לא הפושע הבורח. אותו דבר פה.
הייתה לנו איזו הבנה עם הביטוח הלאומי, או שהבנו מהביטוח הלאומי שכשהגיעו בזמן האחרון חשבונות של 12-13 אלף שקל לאנשים ש-7 שנים לא שילמו או שלא ידעו שהם היו צריכים לשלם, אז הביטוח לאומי אמר ברוב חכמה: 'את הקנסות ואת הפיגורים אנחנו מורידים ומאפשרים פריסה של 48 חודש'. קיבלנו את זה בברכה וזה זכה לפרסום חיובי מאוד. אני רוצה שהדבר הזה יחול גם פה. במקרה הזה לא לתפוס את הכסף הזה שהגיע הרגע, אלא באמת לעשות את אותם הסדרים לפי כמה שהאיש חייב.
יש מקרה של יהודי שחייב מ-2008 כמה מאות שקלים, לקחו לו את זה עכשיו מהילדים. את זה לא צריך לעשות. צריך להודיע לו: 'שמע, יש לך עכשיו כסף, בוא תעשה את ההסדר בפריסה'. זה לא הרבה כסף ולא צריך הרבה פריסות, אבל בלי קנסות ובלי ריבית.
עכשיו אני רוצה לקבל את תשובתכם ואחר כך נדבר על שאר הפרטים. מי משיב?
יוסף פולסקי
¶
ראשית אני אפתח ברמה המשפטית החוקית.
הסעיף בחוק, החוק כן עיגן במפורש את הזכות של ביטוח לאומי לקזז גם קצבאות ילדים - - -
יוסף פולסקי
¶
גם בלי הסכמה. זה בסעיף 312 ב"חוק הביטוח הלאומי". הוא מדבר שברגע שלאדם המבוטח יש חוב בדמי ביטוח אז המוסד לביטוח לאומי יכול לקזז כנגד החוב בדמי ביטוח - - -
יוסף פולסקי
¶
הסעיף מדבר בכלליות על כלל הגמלאות שמעניק הביטוח הלאומי. הוא כותב במפורש שלגבי קצבת הילדים אפשר לקזז את מלוא הקצבה. כן.
יוסף פולסקי
¶
כל גמלת הנאה שלפי חוק מעניק אותה. כלומר, כל גמלה, כל טובת הנאה שהביטוח הלאומי מעניק מכוח החוקים שהוא - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אז למה עשית את זה רטרואקטיבית, למה לא עשיתם את זה בחודשי? אדם שחייב מ-2008, השבוע לקחו לו את הדבר הזה. אני שואל למה לא עשיתם את זה עד היום. בסך הכל מדובר, לפי התביעה ב-800 שקל וזה ל הרבה. מה זאת התפיסה הזאת- - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
יש לי מקרה אחר. אישה מביתר שיש לה חשבון עם הילדים שלה, לקחו, כי בעלה חייב משנת 2008, איזו חצי שנה שהוא לא עבד, הוא משלם ביטוח לאומי - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
יש לי את זה פה. בלי שום שמות. מדובר בחוב של 2008, אני לא יודע באיזה סכום, לא כתוב פה. נדמה לי שזה כמה מאות שקלים, 800 או 900 שקל.
יוסף פולסקי
¶
אני רק אשלים. את ההתייחסות הפרטנית יתנו שאר הגורמים.
כמו שהיועצת המשפטית ציינה, הדבר הזה נבחן בבית הדין הארצי לעבודה, הוא לא הסמכות העניינית להכריע בתביעות האלה. בית הדין קבע שתי קביעות. הוא קבע בקביעה המהותית שקצבאות הילדים הגם שהן מיועדות לרווחת הילדים הן שייכות להורים – זה ברמה העקרונית הזאת. ברמה השנייה הוא קבע, וזו קביעה גורפת של בית הדין, ללא גבייה אין חלוקה. זאת אומרת, העיקרון הבסיסי שעומד בבסיס החוק שאנחנו מופקדים עליו הוא גבייה מצד אחד ומתן גמלאות מהצד השני. כאמור, גם הגמלה הזאת, זה לא חלילה להכניס יד לכיסם של כאלה ואחרים, אלא ברמה - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
יש לי שאלה, אישה שמקבלת מהביטוח לאומי מזונות, היא עובדת והיא חייבת כסף לביטוח לאומי, אתם גם מקזזים?
יוסף פולסקי
¶
ברמה העקרונית חוב בביטוח, עוד פעם, בשביל לא ליצור לה חובות בחוב ברצף, שחלילה יהיה לה איזה מקרה שמזכה בגמלה והוא יצטרך תקופת הכשרה של דמי ביטוח. אם יהיה חובות אז יש מצבים שתמנע ממנה הקצבה. גם לצורך זה אנחנו גובים את אותה קצבה גם מאותה אישה בשביל לה לצבור חוב. זה לא רק לעצם הגבייה שלנו, להעשיר את הקופה שלנו כביכול, אלא גם לטובת אותם מבוטחים כדי שלא יוצר להם חסר ברצף הביטוחי שלהם.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני אבקש את הגברת עליזה ברזון, מנהלת אגף גמלאות משפחה, לשאול משהו מעשי. מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו כדי לפרוס את הדברים, לבטל את הכנסות של אותם אנשים?
עליזה ברלזון
¶
בנושא ריבית וקנסות יתנו תשובה ממחלקת הגביה שלנו. בניכוי של קצבאות אנחנו באמת בבוקר כבר ביקשנו לדעת מכמה קצבאות, איזה קצבאות ובכלל - - -
עליזה ברלזון
¶
אנחנו ביקשנו נתונים, זה היה מהיום למחר אז לא כל כך קיבלנו את כל המידע. כן אנחנו בודקים את זה לדעת על כמה במספרים. אני חושבת שנתון כספי - - -
ציון מזרחי
¶
אנחנו שילמנו למיליון ושבעים אלך משפחות סכומים רטרואקטיביים, במהלך הזה של ההחזר, בסך של כ- 560 מיליון שקל.
ציון מזרחי
¶
זה כל סכום הרטרואקטיבי. מתוך זה קוזזו לכ-150 אלף משפחות חובות בדמי ביטוח בסך כולל של 45 מיליון שקל ועוד 20,500 חובות בגמלאות למוסד לביטוח לאומי בסך של 3.3 מיליון שקל.
ציון מזרחי
¶
לא. כל קצבה חודשית מקוזזת על פי החובות של האנשים, מקוזז מכל חודש מהגמלאות. זה לא חד פעמי, זה לא בגלל התשלום הרטרואקטיבי.
יוסף פולסקי
¶
זה מה שחשוב להגיד. הקיזוז הזה הוא גם הן מדמי ביטוח והן מגמלאות, הוא נעשה מדי חודש בחודשו. זה לא משהו שחלילה - - -
ציון מזרחי
¶
יכול להיות שאנשים ראו בעיתונים שיש סכום רטרואקטיבי שהמוסד לביטוח לאומי משלם וציפו לקבל סכום.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני הבאתי לכם דוגמה של אדם שלא קיזזו ממנו והוא מקבל כל חודש שנים רבות, מ-2008 ועד היום, ועכשיו קיזזו. כן הייתה פעולה שונה מכל חודש.
משה עמית
¶
בגלל זה אמרתי ביתר עילית. זה קשור לדיון שהיה פה לפני כארבע חודשים, מה שהזכרת לגבי המבצע הזה שהתחלנו ליישר קו עם אנשים שהיה להם חורים בדמי הביטוח שלהם. המקרה הספציפי הזה באמת חויב על 7 חודשים ב-2008, חודש אחד ב-2010 ועוד חודש אחד ב-2011. אלה חודשים שלא הייתה מסגרת ששילמה עבורו דמי ביטוח. עכשיו במסגרת הסריקה והבדיקה של השלמת רצף ביטוח של כל האנשים שלא פנינו אליהם מכל מיני סיבות בזמן, יצא שהוא צריך לשלם עבור כל החודשים, זה יוצא 8 חודשים פה. הקרן זה 1,042. בהודעה עצמה אנחנו כותבים לו שלפי החוק, ולא משנה מהי הסיבה לאיחור בתשלום, מתווסף לזה עוד סכום של 779 שקל קנס. אבל, באותה נשימה שאנחנו מודיעים, זו ההועדה שאמרת שעשתה הד ציבורי. אגב, זו הודעה שנשלחה אליו ב-23.6, לפני חצי שנה, אז אומרים לו: 'אם אתה משלם את חוב הקרן'. משלם זה כולל הסדרה עד 48 תשלומים, לא במזומן, 'אנחנו מוותרים על הקנס, על ההצמדה, הכול'. זה מתוך זה שאנחנו מכירים שחלק מהמחדל הוא גם אצלנו. זה המקרה - -
משה עמית
¶
במקרה שלו, חמישה יש פה, הרי נתנו את זה מפוצל לכל חודש. יש לו חמישה חודשים שהגיע לו רטרואקטיבי 154, זה בערך 770 שקל ועוד שני קיזוזים של 106 שזה יוצא 212 שקל, סה"כ 982.
משה עמית
¶
זהו, תראה. איך אומרים מבחינת גילוי נאות. במקרה הזה מה שקיזזנו כיסה את הקרן. נשאר חוב שזה פחות או יותר הקנס שהצטרף. הרי הוא לא שילם תוך חודש, אתה מבין. הוא קיבל את ההודעה מיוני - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אז האנשים האלה שהורדתם את הקרן לא תמשיכו לקחת גם ריבית וקנסות? הוא לא חייב להיות יותר גרוע מאשר - - -
משה עמית
¶
אני יכול להתחייב שאנחנו נעשה סריקה ואיפה שהסכום, קודם כל אם הסכום קוזז תוך חודש מהתאריך שיצרנו את החיוב והודענו, אפילו תוך חודשיים, עכשיו זה לא חודש זה 60 יום, אם זה התבצע תוך 60 יום המערכת יודעת אוטומטית לבטל את ההצמדות ואת - - -.
משה עמית
¶
אני יכול להתחייב פה שאנחנו נעשה סריקה לגבי כל המקרים האלה שכרגע קיזזנו להם והקיזוז כיסה גם קנסות, חלקם או מלואם. זה קצת ייקח זמן, אבל כמובן שאנחנו לא נפלה אותם לרעה לעומת אחרים שאין להם קצבאות ילדים ולא קיזזו להם והפחתנו להם כשהם סידרו את זה גם אחרי חודש או חודשיים.
שלומית אבינח
¶
קיבלנו הרבה טלפונים. שוב, אני נזהרת בלשוני. הביטוח הלאומי, לי אין חוב למוסד לביטוח לאומי, אני אומרת שקודם כל לוקחים ואחרי זה לך תוכיח. אני לא מאשימה, חובות צריך לשלם והיה דיון והכול. אני אומרת שיש לנו פה והעברנו אליכם עכשיו כי לקראת הדיון - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
זה סיפור יותר חמור שלא כל כך שיך לדיון שלנו. כאן מדובר על אדם שכבר כן שילם את חובותיו, המחשב לא קלט.
משה עמית
¶
זה עשוי לקחת זמן, כי זה לכתוב תכנית מיוחדת ולא לפספס אף מקרה. אני לא רוצה להגיד לך שתוך שבוע זה יהיה.
משה עמית
¶
כשאת בונה תכנית מחשב את לא מסתכלת כמה מקרים. ברגע שאתה בונה תכנית היא נכונה למיליון מקרים - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
בסדר, בואי ניתן, אם את תגידי שבועיים זה לא יהיה. נגיד חודש ואז אני בטוח כי בחודש הבא תוכלו לתקן את זה.
משה עמית
¶
זה נופל בעונה. מבחינת התחשבנות הרי מדובר באנשים, רובם קיבלנו הודעות בשוטף ולא התייחסו כמו המקרה ש- - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
בסדר, אנחנו מגיעים עכשיו לפתרון לא לבעיה. אם הפתרון הוא שצריך להחזיר להם את הקנסות ואת הריבית, צריך לסרוק רק את ה-150 אלף האלה. קחו לכם את ה-30 יום, זה מספיק זמן. אני לא יודע - - -
משה עמית
¶
אני רוצה להיות אחראי, הרי הדברים האלה ירשמו בפרוטוקולים ויפרסמו ואני רוצה לעמוד במה שאני מתחייב פה. אני מאוד מקווה שאני אפתיע, אבל אני הייתי מבקש להתחייב עד סוף פברואר, חודשיים מהיום.
משה עמית
¶
לתקן את העניין הזה שלחלק מהאנשים קיזזנו מקצבת הילדים רטרו סכום שכיסה קנסות שאנחנו אמורים להפחית אותם.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
מה הזמן הסביר מבחינה משפטית, 30 יום או 60 יום? הוא עובד פלוס 60 ואני יודע שיש שעובדים פלוס 90. נדמה לי שבמשרדי ממשלה, מי שעובד עם משרדי הממשלה כספק הוא מעלה את המחירים הרבה. כשאני שואל למה אתה מעלה את המחירים הוא אומר: 'כי אני מקבל 90 פלוס שוטף'.
אתה תוכל לעשות את זה תוך חודש, שבחודש פברואר הם יקבלו כבר את החזר הזה?
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני יכול להתחייב שעד סוף פברואר הזיכויים יופיעו בחשבון. ההחזר עצמו יכול לקחת עוד כמה ימים.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אין בעיה. כן, ומכתב הסדר.
היות ואנחנו חייבים לסיים, אבל אני חייב בהזדמנות שאתם יושבים פה להקריא לכם קטע ממכתב שלא קיבלתם. זה משהו שקצת נוגע, לא ממש נוגע. הוא מספר כך:
ב-21 לספטמבר הוא קיבל מכתב שמפרט את חובו לביטוח הלאומי, 8,953 שקלים לתשלום עד ה-20.11. הוא בדק את פרטי החוב, שלח אישורים וקיבל שוברי תשלום. הוא ביצע העברה בנקאית בסך של 8,388 לביטוח הלאומי. "ההעברה הופיעה בחשבוני באתר הביטוח הלאומי כבר לאחר יום עסקים אחד" יתרת זכות עד לתאריך הפירעון: "בתאריך 20.11 נרשם פירעון על סך 6,700 ואילו 1,670 הנותרים קיבלו משום תאריך חדש לגבייה של 14 ל-12" זאת אומרת, משום מה לא הכירו בתשלום הזה. "ככל הנראה דחיית מועד הפירעון של השובר השני הופיע תשלום העתידי של קצבת הילדים כסכום המקוזז בגין חובות למוסד לביטוח לאומי".
לא אלאה אתכם בכל המכתב. אנחנו נעביר לכם אותו. "לשאלתי, מכוח מה תפסו את הכסף שאני זכאי לו על פי חוק. מדוע נדרשת כל הפרוצדורה המתוארת אם אין וויכוח שלא קיים חוב כלשהו. נעניתי, אני מבינה שזה לא נוח, אך אין מה לעשות בעניין, ככה זה"
הוא שואל ככה- - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
במוקד. הוא שואל: "אולי בהזדמנות הזאת הביטוח הלאומי חייב לשדרג את רמת הסנכרון שלו. א', רישום חוב שנפרע מיד עם קבלת התשלום בין באשראי ובין בהעברה בנקאית. ב', שכיר שעובד שנים במקום עבודה, שהמעסיק מפריש עבורו דמי ביטוח לא יקבל לפתע מכתב שלפיו בחודש X הוא רשום כלא עובד, מה שמצריך אותו לשלוח תלושים" וכו'.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
"אם אין ניתן למנוע קיזוז כמו המקרה שלי" אגב שבאגב הוא כותב: "אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי חייב מתיחת פנים יסודית ומקיפה. אתר אינטרנט של זרוע ממשלתית עיצובו לא פחות מארכאי כשתכניו נתמכים רק בדפדף אקספלורר" נכון?
משה עמית
¶
קודם כל, אני יודע שביטוח לאומי זכה, לפני שבוע-שבועיים היה פה טקס, הוא זכה באחד הפרסים הראשונים של אתר השירות והנגישות.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
כן. אגב, אתר הכנסת גם תקוע "באקספלורר"? אבל, לא זאת הבעיה. אנחנו נעביר להם את המכתב הזה, שהם יתייחסו אליו כי צריך ללמוד את זה.
אני אסכם את הישיבה הזאת.
המנהלת שואלת מה לעשות עם הפניות שהגיעו מעכשיו. מה זאת אומרת, מה את עושה תמיד?
שלומית אבינח
¶
שוב, בדרך כלל אחרי דיון יש הצפה, במרכאות, של פניות. אני יכולה להעביר את הפרטני. אבל השאלה אם רוצים הם משהו מערכתי - - -
שלומית אבינח
¶
אני לא אוהבת בצורה שבלונית כי כל מקרה לגופו. אבל מה אני יכולה לענות כוועדה, אני יכולה להציף אותם ולומר שתוך 30 יום, 45 יום תקבלו התחשבנות.
קריאה
¶
בנאדם יש לו חוב של 800 שקל, אני אומר תכניסו לי עכשיו את ה-800-1,000 שקל ואני אגיע עכשיו להסדר אתכם על 48 תשלומים.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
את זה הם כבר עשו. זה כבר כסף שאצלם. מה שכן אפשר לומר ואנחנו נאמר את זה, שהביטוח לאומי יעשה סריקה וחישוב שכל אלה שלקחו מהם יותר מהקרן, הכסף יוחזר על ל-20 בפברואר. נכון?
היו"ר ישראל אייכלר
¶
עד סוף פברואר הכסף יוחזר לחשבון. אנחנו לא נכנסים לפרטים יותר מדי.
אני רוצה להודות לכם, תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:30.